‫מאמרי חסידות‬

‫מאדמו"רי חב"ד‬
‫ד"ה וראיתי אני‬

‫ועליהם מאמר וביאור‬

‫מכ"ק הר' הלל הלוי מפאריטש‬
‫יו"ל לראשונה מכת"י מעתיק‬

‫כ"ג סיון‪ ,‬תשע"ח‬

‫מוגה ונערך ע"י עקיבא שבריק‬
Spreading the waters from the spring of the
Holy Baal Shem Tov requires much
time, effort and great detail.
We need your financial support.
To donate via paypal please use the link
below:
http://paypal.me/ashavrick

Akiva Shavrick
aShavrick@gmail.com

1
‫דף‬ ‫תוכן הענינים‬
‫א‪ .‬כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫מאמר ד"ה וראיתי אני‬
‫‪3‬‬ ‫עם ביאור הרב הלל הלוי מפאריטש‪ ,‬תרט"ו‬
‫יו"ל לראשונה מכת"י מעתיק‬

‫ב‪ .‬כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬

‫‪9‬‬ ‫מאמר ד"ה וראיתי אני תרט"ו‬
‫(הנחה א')‬
‫ג‪ .‬כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫מאמר ד"ה וראיתי אני תרט"ו‬
‫‪13‬‬ ‫(הנחה ב')‬

‫ד‪ .‬כ"ק אדמו"ר המהר"ש‬

‫‪18‬‬ ‫מאמר ד"ה וראיתי אני תר"ל‬

‫ה‪ .‬כ"ק אדמו"ר המהר"ש‬

‫‪23‬‬ ‫מאמר ד"ה וראיתי אני תרל"ט‬
‫ו‪ .‬כ"ק אדמו"ר הריי"צ‬
‫‪26‬‬ ‫מאמר ד"ה קרוב ה' תרצ"ט‬

‫‪2‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫עם הגהות מכ"ק ר' הלל הלוי מפאריטש‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫יום ב' דחג השבועות תרט"ו‬
‫וראיתי‪ 1‬אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך‪ ,‬ותנא משמיה‬
‫דרבי מאיר‪ ,‬שיש יתרון לדברי תורה על דברי הבלים‪ ,‬כיתרון האור מן החושך כו'‪.‬‬
‫ולכאורה מה חידש רבי מאיר‪ ,‬כי הלא פשוטו כך‪ ,‬דודאי חכמה קורא לדברי תורה‬
‫שהיא חכמה אמיתית‪ ,‬מה שאין כן שארי חכמה אנושית‪ ,‬באמת אינה חכמה כלל‪ .‬וגם‬
‫פירוש המלות דסכלות‪ ,‬הוא הבלים ושטותים‪ ,‬ואם כן‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לא חידש כלום‪[ .‬גם‬
‫להבין במה שאמר ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל‪ ,‬איך יכול להיות שיהיו‬
‫שוים‪ ,‬הלא אדם‪ ,‬הוא ישראל דייקא‪ ,‬כמאמרם‪ ,‬אתם קרויים אדם‪ ,‬וישראל הם מקיימין‬
‫תורה ומצות‪ ,‬והבהמה אינה עושה כלום‪ ,‬ואיך יכול להיות שיהיו שווים‪ .‬וקושיא זו‬
‫מבוארת בתנא דבי אליהו‪.]‬‬
‫אך באמת‪ ,‬הכוונה באמרו דברי הבלים‪ ,‬אין הכוונה על דברי הבלים ושטותים‪ ,‬רק על‬
‫השפעות העליונות הנמשך מבחינת הבל העליון‪ .‬ויבואר בהקדים הפסוק‪ ,‬הבל הבלים‬
‫אמר קהלת‪ ,‬הבל הבלים הכל הבל‪ .‬ויש בזה שלשה פירושים‪ ,‬הראשון‪ ,‬פירוש הזוהר‪,‬‬
‫שהכוונה על בחינת גבוה‪ ,‬היינו שכל שפע ההשתלשלות דשלש עולמות בריאה יצירה‬
‫עשיה‪ ,‬מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין‪ ,‬שרפים וחיות ואופנים‪ ,‬הכל נמשכו מבחינת‬
‫צרופי אותיות דעשרה מאמרות‪[ ,‬כידוע בענין ועוף יעופף‪ ,‬זה מיכאל וזה גבריאל‪]‬‬
‫ואפילו הנשמות דבריאה יצירה עשיה‪ ,‬שהם בחינת פנימיים יותר‪ ,‬נמשכו ממאמר‬
‫נעשה אדם‪ ,‬ומקור כל המאמרות הם בחינת הבל העליון כו'‪ ,‬כי הנה הבל‪ ,‬הצירוף הוא‬
‫ה' ל"ב‪ ,‬וענין הה' הוא כמו שכתוב בהבראם‪ ,‬בה' בראם‪ ,‬שהוא אתא קלילא דלית ביה‬
‫מששא‪ ,‬היינו שהוא בחינת הארה בעלמא מבחינת אור אין סוף שבאצילות‪.‬‬
‫ומבשרי אחזה‪ ,‬שכל האותיות‪ ,‬יש תפיסא לנפש בהם‪ ,‬מה שאין כן אות הה"א‪ ,‬אין‬
‫הנפש נתפס בו‪ ,‬מצד שהוא אות קל‪ ,‬שאינו נמשך בו רק הבל מועט מהבל הלב כו'‪ .‬כן‬
‫למעלה‪ ,‬אפילו בחינה אחרונה שבאצילות‪ ,‬שהוא בחינת המלכות דאצילות‪ ,‬נאמר בה‪,‬‬
‫כי נשגב שמו לבדו‪ ,‬שהמלכות שנקראת שֵׁ ם‪ ,‬הוא מובדל מערך הנבראים‪ ,‬רק הודו על‬
‫‪ 1‬המאמר נדפס כאן לראשונה מכת"י‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫ארץ ושמים‪ ,‬שהוא בחינת הארה מבחינת שמו‪ ,‬יורדת להיות מקור לנבראים‪[ ,‬והיינו‬
‫בחינת מלכות דמלכות דאצילות‪ ,‬שיורדת ומתלבשת בכתר וחכמה דבריאה‪ ,‬שהוא‬
‫בחינת מקור כללי לכל הנבראים‪ ,‬ומזה נמשך למ"ד כלים דמלכות להיות נשמה דעשר‬
‫ספירות דבריאה יצירה עשיה‪ ,‬שזהו ענין עשרה מאמרות שישנם בכל עולם משלש‬
‫עולמות דבריאה יצירה עשיה כו'‪ ,]‬וזהו ענין אות הה"א‪ ,‬שהוא בחינת הבל פשוט‬
‫והארה כללית‪ ,‬להיות מקור בכלל לכל שלש עולמות דבריאה יצירה עשיה‪ ,‬והוא ענין‬
‫מאמר אחד כו' [‪‬שהוא מאמר דבראשית‪ ,‬שירמוז בכתר וחכמה כו'‪.]‬‬
‫והארה פשוטה הזאת‪ ,‬היא מתחלקת בפרט להיות נבראים לאין שיעור‪ ,‬אלף אלפין‬
‫כו'‪ ,‬והיינו על ידי צירופים דעשר ספירות‪ ,‬והוא ענין ל"ב ויאמר אלקים שבמעשה‬
‫בראשית‪ ,‬וזהו הצירוף דהבל‪ ,‬הה' הוא הארה פשוטה‪ ,‬ומתחלקת על ידי ל"ב‪ ,‬להיות‬
‫נבראים לאין שיעור כו'‪ ,‬ודי למבין‪[ .‬ושרש הל"ב הוא גבוה יותר מה"ה עצמה‪ ,‬כי‬
‫שרשם בל"ב נתיבות דחכמה עילאה‪ ,‬הפועלות ריבוי והתחלקות באחדות הפשוטה‬
‫כו'‪ .‬וזהו כמו ששמעתי בענין מה רבו מעשיך הוי"ה‪ ,‬כולם בחכמה עשית‪ ,‬שהוא כמו‬
‫קושיא‪ ,‬איך יהיה מהוי"ה‪ ,‬שהוא אחדות פשוטה‪ ,‬ריבוי והתחלקות המעשים‪ ,‬שהם‬
‫הנבראים לאין שיעור‪ ,‬ומתרץ‪ ,‬כולם בחכמה עשית‪ ,‬שזה הכח נמשך מבחינת חכמה‬
‫עליאה‪ ,‬שלמעלה מבחינת שֵׁ ם הוי"ה שבמדות כו'‪ ,‬ודי למבין‪.]‬‬
‫וזהו מה שאמר שלמה‪ ,‬הבל הבלים‪ ,‬שבע פעמים הבל‪ ,‬כי מקור כל ההשתלשלות הוא‬
‫שבע מדות העליונות‪[ ,‬ולכן נקראים בשם שבע ימי הבנין‪ ,]‬ומכל אחד מן המדה‬
‫לא נמשך רק הבל מועט בעלמא‪ ,‬הארה בעלמא‪ ,‬ובריבוי והתחלקות‪ ,‬כמו מדת החסד‬
‫דאצילות הוא מקור לבחינת מחנה מיכאל כו'‪ ,‬וההמשכה שנמשך מלאך מיכאל עם‬
‫המחנה שלו‪ ,‬ומתהווה מאין ליש‪ ,‬אינו רק הארה בעלמא ממדת החסד‪ ,‬והארה זאת‬
‫מתחלקת על ידי צירופי המאמרות וחילופים ותמורות‪ ,‬עד שנעשה ק"פ אלף כו'‪ .‬וכן‬
‫על דרך זה מחנה גבריאל מבחינת מדת הגבורה כו'‪ ,‬וכן על דרך זה בכל שבע המדות‪,‬‬
‫וזהו ענין שבע הבלים שאמר שלמה המלך עליו השלום כו'‪ ,‬זהו פירוש הזוהר כו'‪.‬‬
‫הפירוש השני‪ ,‬הוא פירוש המדרש‪ ,‬שאמר הבל הבלים על כל העולמות ומקורם‪,‬‬
‫והכוונה לגריעותא‪ ,‬היינו כמו הבל שאינו מתקיים כלל‪ ,‬כן על דרך זה‪ ,‬כל העולמות‬
‫והנבראים‪ ,‬אין להם קיום כלל‪ .‬ומפרש שם כסדר הבריאה‪ ,‬דהנה ביום ראשון נבראו‬
‫שמים וארץ‪ ,‬כתיב עליהם‪ ,‬כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה כו'‪ .‬ביום שני‬
‫נברא הרקיע‪ ,‬כתיב עליהם‪ ,‬ונגלו כספר השמים‪ .‬ביום רביעי יהי מאורות‪ ,‬נאמר עליהם‪,‬‬
‫וחפרה הלבנה כו'‪ .‬וכן על דרך זה כולם כו'‪[ .‬ואפשר הכוונה על דרך היותר גבוה‪,‬‬
‫היינו ששלמה ראה ביטול כל העולמות והתכללותם במקורם‪ ,‬ולכן לא יתקיימו אז‪,‬‬
‫מצד שיתגלה בחינת היש אמיתי‪ ,‬שהוא מקור האמיתי של כל העולמות‪ ,‬וממילא תהיה‬
‫‪4‬‬
‫ההארה נכללת במקור‪ ,‬וכענין כל המועדים בטלים כו'‪ .‬ונמצא‪ ,‬שראה בבחינת האין‪,‬‬
‫הכלול בבחינת היש אמיתי‪ .‬מה שאין כן לפירוש הזוהר‪ ,‬ראה והסתכל בבחינת אין‪,‬‬
‫המהווה את היש‪ ,‬שנקראת אין‪ ,‬מצד שהוא הארה בעלמא‪ ,‬ומצד שהוא בהעלם והסתר‬
‫בבחינת היש כו'‪ ,‬ודי למבין‪.]‬‬
‫והפירוש השלישי‪ ,‬הוא פירוש התרגום‪ ,‬שאמר הבל הבלים‪ ,‬אפילו על מעשה בית‬
‫המקדש‪ ,‬מצד שצפה וראה אשר רחבעם וירבעם חלקו המלוכה‪ ,‬וזה יהיה סיבה‬
‫לחורבן הבית‪ ,‬לכן אמר על בית המקדש שהוא גם כן בחינת הבל‪ ,‬ודבר שאינו מתקיים‬
‫כו'‪ .‬ומתחלה יש להבין‪ ,‬איך תלוי חורבן הבית בהתחלקות המלוכה כו'‪ ,‬ויש להקדים‬
‫ענין ויגש אליו יהודה כו'‪ ,‬שעל זה נאמר‪ ,‬כי הנה המלכים נועדו‪ ,‬שנתחברו יהודה‬
‫ויוסף כו'‪ ,‬וכתב בזהר‪ ,‬גרם ברכאין בכולהו עלמין‪ .‬והענין הוא‪ ,‬שהחיבור שלהם הוא‬
‫בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬כי יוסף הוא בחינת תוספת אורות שנמשכים‬
‫בבחינת העשר ספירות דאצילות‪ ,‬יתר מכפי שנמדד בתחלת ההשתלשלות‪ ,‬כי מה‬
‫שנמדד בתחלת ההשתלשלות‪ ,‬לא יוסיף ולא יגרע כו'‪ ,‬אך על ידי אתערותא דלתתא‬
‫דמעשה התחתונים‪ ,‬גורמים תוספת אורות למעלה‪ ,‬ותוספת זה מרובה‪ ,‬כמארז"ל‪ ,‬כל‬
‫תוספותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא תוספת מרובה על העיקר‪ ,‬וזהו גם כן ענין תוספת‬
‫כתובה‪ ,‬כי עיקר כתובה יש לה מדה ושיעור‪ ,‬מנה ומאתיים‪ ,‬מה שאין כן תוספת‬
‫כתובה‪ ,‬אין לה שיעור כו'‪.‬‬
‫כן למעלה‪ ,‬שני מיני שפע מהקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל‪ ,‬שהוא בחינת מלכות‬
‫דאצילות‪ .‬הראשון‪ ,‬כפי שנמדד בתחלת ההשתלשלות‪ ,‬שאין בזה לא תוספת ולא‬
‫גרעון‪ ,‬מה שאין כן תוספת שפע הנמשך על ידי יחודים עליונים דקדושא בריך הוא‬
‫ושכינתיה‪ ,‬השפע הוא בבחינת אין סוף‪ ,‬ולכן נקרא המשפיע בשם יוסף כו'‪ ,‬והמקבל‬
‫שפע זאת נקרא בשם יהודה‪ ,‬כי שפע שהוא בבחינת אין סוף‪ ,‬אי אפשר לקבל בבחינת‬
‫השגה‪ ,‬רק בדרך הודאה‪ ,‬כי יש שני מיני הודאה‪ ,‬הראשון‪ ,‬בחינת הודאה שלמטה מן‬
‫הדעת‪ ,‬והיינו מה שאנו אומרים בסדר התפלה‪ ,‬הודו לה' קראו בשמו כו'‪ ,‬ואחר כך‬
‫בפסוקי דזמרא‪ ,‬השגה והתפעלות מהתבוננות בשבחו של מקום‪ ,‬שהוא התפשטות‬
‫בעולמות‪ ,‬אך מזה נתקרב בשמונה עשרה לפני המלך ממש‪ ,‬שהוא בחינת מהותו‬
‫ועצמותו‪ ,‬ומשם אי אפשר לקבל השפעה‪ ,‬כי אם בדרך הודאה‪ ,‬וזהו מודים דשמונה‬
‫עשרה כו'‪[ ,‬ולכן אחר כך אומרים שים שלום‪ ,‬שהוא המשכת הטיפה וגוף היחוד‪,‬‬
‫כמבואר בכתבי האריז"ל‪.]‬‬
‫והנה ענין היחוד דיוסף ויהודה‪ ,‬שהוא ענין יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬הוא‬
‫ענין בית המקדש‪ ,‬כי הנה המשכן היה רובו בחלקו של יוסף‪[ ,‬כי שס"ט שנים היה‬
‫המשכן בשילה‪ ,‬כידוע]‪ ,‬שעל זה נאמר‪ ,‬ואהיה מתהלך באוהל ובמשכן‪ ,‬שאין זה דירת‬
‫‪5‬‬
‫קבע אלא דירת עראי‪ ,‬כי כל זמן שלא שנתקבל השפע במקבל‪ ,‬הגם שכבר נמשכה‬
‫במשפיע עד מדריגה אחרונה שבו‪ ,‬אין זה שלימות המכוון‪ ,‬לכך נקראת בשם עראי‪,‬‬
‫מה שאין כן כאשר נתקבל השפע במקבל‪ ,‬זהו שלימות המכוון‪ ,‬לכן נקראת קבע כו'‪.‬‬
‫והנה בבחינת יוסף‪ ,‬יש שלש אותיות דשם הוי"ה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬עדות ביהוסף שמו כו'‪,‬‬
‫ונמצא שהשפע נמשך מבחינת יו"ד לבחינת ה' ראשונה‪ ,‬ומבחינת ה' ראשונה לבחינת‬
‫וי"ו דשם הוי"ה‪ ,‬אך כל זה הוא בבחינת המשפיע‪ ,‬לכן נקראת בשם משכן כו'‪ ,‬שהוא‬
‫דירת עראי כו'‪ ,‬מה שאין כן ביהודה‪ ,‬יש כל ארבע אותיות הוי"ה‪[ ,‬רק שהדלי"ת‬
‫מפסיק כו']‪ ,‬שזה מורה על קיבול השפע במקבל‪ ,‬שזה היה בבית המקדש‪ ,‬ולכן היה‬
‫בחלקו של יהודה ובנימין‪ ,‬ששניהם הם במלכות דאצילות‪ ,‬שהוא בחינת מקבל כו'‪,‬‬
‫לכן בית המקדש היה דירת קבע‪[ ,‬כי אף על פי שנחרב‪ ,‬מכל מקום‪ִ ,‬קדוש הראשונה‬
‫קדשה לשעתה‪ ,‬וקודשה לעתיד לבא]‪.‬‬
‫והנה בבית המקדש היה בחינת יחוד פנים בפנים בתמידות‪ ,‬והיינו על ידי יחוד יוסף‬
‫ויהודה‪ ,‬מה שאין כן כשנתחלק יוסף מיהודה‪ ,‬זה גרם חורבן הבית‪ ,‬כי בגלותא‪ ,‬קודשא‬
‫בריך הוא אסתלק למעלה כו'‪ ,‬וכנסת ישראל‪ ,‬דאיהי מלכות דאצילות‪ ,‬אתרחקת‬
‫מבעלה כו'‪ ,‬וזהו עצמו הפירוד דיוסף ויהודה‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר ראה שיחלקו המלוכה‪ ,‬אז‬
‫ראה שיחרב הבית מחמת זה‪ ,‬לכן אמר הבל הבלים‪ ,‬דקאי אבנין בית המקדש‪ ,‬שגם‬
‫הוא אינו דבר מתקיים‪ ,‬כדוגמת ההבל כו'‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬
‫והטעם לזה‪ ,‬כידוע‪ ,‬דיחוד זעיר ונוקבא אינו גם כן יחוד תמידי‪ ,‬לכן נפסק על ידי‬
‫התחלקות המלוכה למטה דיוסף מיהודה כו'‪ ,‬וזהו ענין וראיתי אני שיש יתרון לחכמה‬
‫מן הסכלות‪ ,‬ואמר רבי מאיר שיש יתרון לדברי תורה על דברי הבלים‪ ,‬שדברי הבלים‬
‫הם שני מיני השפעות הנזכר לעיל‪ .‬הראשון‪ ,‬הנמשך לצורך חיות והתהוות העולמות‪,‬‬
‫והשני‪ ,‬אפילו בחינת תוספת אורות שנמשך על ידי יחוד פנים בפנים בבית המקדש‪,‬‬
‫קורא גם כן בשם הבל‪[ ,‬וכידוע דהשפעת יוסף בדוד‪ ,‬דמיהודה קאתי‪ ,‬הוא ל"ז שנים‪,‬‬
‫בגימטריא הב"ל כו'] [‪ ‬והטעם‪ ,‬שגם שהוא השפעה פנימיות‪ ,‬בבחינת מוחין דגדלות‪,‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬לגבי חכמה ובינה‪ ,‬אינו רק הארה בעלמא‪ ,‬ולכן נקראת לגביהם השפעה‬
‫זאת בשם הבל כו'‪ ,‬ודי למבין‪ ,]‬אך בדברי תורה יש יתרון על כל ההשפעות הנזכר‬
‫לעיל‪ ,‬שהם בבחינת קיום נצחי כו'‪.‬‬
‫וביאור הדברים יובן בהקדם ענין מניחין חיי עולם כו'‪ ,‬שתורה נקראת חיי עולם‪ ,‬והיינו‬
‫מטעם זה‪ ,‬שבבחינת התורה שורה בחינת אור אין סוף בתמידות‪ ,‬אפילו בשעת חורבן‬
‫הבית‪ ,‬ולכן‪ ,‬מיום שחרב בית המקדש‪ ,‬אין לו להקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של‬
‫הלכה‪ ,‬כי יחוד אבא ואימא הם יחוד תמידי כו'‪ ,‬ולכן‪ ,‬על התורה נאמר‪ ,‬משחקת לפניו‬

‫‪6‬‬
‫בכל עת‪ ,‬אפילו בזמן דעֵׁ ת לרחוק מחבק‪ ,‬שהוא בזמן החורבן‪ ,‬לכן נקראת התורה תורת‬
‫אמת‪ ,‬כי אמת הוא דבר המתקיים לעולם‪ ,‬מה שאין כן כזב‪ ,‬אינו שקר‪ ,‬רק דבר הנפסק‬
‫ואינו מתקיים‪ ,‬כמו נהרות המכזבין‪ ,‬אפילו פעם אחת בשבועה‪ ,‬נקראת גם כן בשם‬
‫מכזבין‪ ,‬מה שאין כן התורה‪ ,‬שהוא השפעת אור אין סוף הנמשך על ידי בחינת יחוד‬
‫אבא ואימא‪ ,‬שזה היחוד הוא תמידי‪ ,‬ואינו נפסק כלל כו'‪ ,‬לכן נקראת בשם אמת כו'‪,‬‬
‫ודי למבין‪.‬‬
‫וזהו פירוש ביתרון דחכמה מן הסכלות‪ .‬אך פירוש השנית הוא‪ ,‬יש יתרון לחכמה מן‬
‫הסכלות‪ ,‬דמן הסכלות‪ ,‬בא יתרון לחכמה‪ .‬ויובן בהקדם החלום דיוסף ופתרונו‪ ,‬שאמר‬
‫אחר כך‪ ,‬ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם‪ .‬והקשו על זה‪ ,‬דאין זה מדרך המוסר לדבר‬
‫עם המלך ולומר לו דבר שאינו שואל אותו‪ ,‬כי הוא שאל אצלו פתרון החלום בלבד‪,‬‬
‫ולמה לו ליתן עצות כו'‪ .‬אך על דרך הרוחני יובן ענין זה‪ ,‬דהנה באמת‪ ,‬ענין שבע פרות‬
‫הטובות‪ ,‬הן שבע מדות דקדושה‪ ,‬ושבע פרות הרעות הם שבע מדות דקליפה‪ ,‬וענין‬
‫ותבלענה כו'‪ ,‬היינו ששבע מדות דקליפה‪ ,‬כשמתגברין‪ ,‬הם בולעים לשבע מדות‬
‫דקדושה ומסתירים עליהם‪ ,‬עד כי לא נודע כי באו אל קרבנה‪[ ,‬ועל דרך דוגמא בעבודת‬
‫ה'‪ ,‬יכול להיות שמתפעל בתפלה באהבה ויראה‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬כל היום‪ ,‬יוכל לעסוק‬
‫במשא ומתן בכל פנימיות מוחו ולבבו כו'‪ ,‬כמו שלא התפלל מעולם כו']‪.‬‬
‫והנה פתרון החלום‪ ,‬הוא על ידי יוסף‪ ,‬ששרשו שֵׁ ם מ"ה החדש‪ ,‬שהוא מברר לב"ן‪.‬‬
‫וענין הפתרון‪ ,‬הוא בירור ותיקון המדות‪ ,‬ולכן שייך אצלו ליתן עצה‪ ,‬איך לתקן בנין‬
‫המלכות‪ .‬ולזה אמר‪ ,‬ירא פרעה איש חכם ונבון‪ ,‬כי בחכמה אתברירו‪ ,‬וצריך להיות‬
‫איש חכם‪ ,‬שיוכל לברר ולהפך שבע מדות הרעות‪ ,‬שיהיו נכללים בבחינת שבע מדות‬
‫דקדושה כו'‪ ,‬ועל ידי זה יהיה תיקון ובנין המלכות‪ ,‬ולא תכרת הארץ ברעב‪ ,‬היינו שלא‬
‫יהיה חס ושלום קלקול נצחי בבנין המלכות כו'‪.‬‬
‫והנה ידוע‪ ,‬דאחר הבירור‪ ,‬יעלה המתברר להיות גבוה מן המברר‪ ,‬ולזה ירדה התורה‬
‫בהשתלשלות‪ ,‬לברר ההשתלשלות‪ ,‬וירידה זאת היא צורך עַ לִ יהָ לתורה עצמה‪,‬‬
‫[‪‬כמבואר במקום אחר‪ ,‬בענין חכמות בחוץ תרונה‪ ,‬שחכמות הוא חכמה עילאה‬
‫דתורה‪ ,‬דאתמשך בחכמות ההשתלשלות‪ ,‬ושניהם מתלבשים בחוץ‪ ,‬בבחינת יש ודבר‬
‫נפרד‪ ,‬בכדי לבררו‪ ,‬ולהפכו מיש לאין‪ ,‬ועל ידי זה תרונה בשיר‪ ,‬שהוא עליית התורה‬
‫לעצמיות אור אין סוף‪ ,‬שהוא למעלה אפילו מבחינת חכמה עילאה דתורה כו'‪ ,‬ודי‬
‫למבין‪.]‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שבא יתרון אור בחכמה עילאה עצמה דתורה‪ ,‬מן הסכלות‪ ,‬כשמתברר ומתהפך‬
‫מחושך לאור ומיש לאין כו'‪ ,‬ודי למבין‪ .‬אך באמת‪ ,‬אפילו חכמה עילאה דתורה‪,‬‬

‫‪7‬‬
‫נקראת הבל והארה בעלמא‪ ,‬לגבי התורה שתתגלה לעתיד לבא‪ ,‬כי אפילו חכמה‬
‫עילאה מאין תמצא‪ ,‬שהוא רק הארה בעלמא מעצמות הכתר‪ [ ,‬ולכן נקראת שפע זאת‬
‫בשם שערות‪ ,‬כידוע‪ ,‬דאור אבא יונק ממזל השמיני כו'‪ ,]‬מה שאין כן תורה דלעתיד‬
‫לבא‪ ,‬תהיה מפנימיות הכתר‪ .‬ולכן נקראת תורה דעכשיו בשם הבל‪ ,‬לגבי פנימיות‬
‫התורה שתתגלה לעתיד לבא‪ .‬ובזה יובן ענין ומותר האדם כו'‪ ,‬הכל הבל‪ ,‬כי הגם‬
‫שהאדם מקיים תורה ומצות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬התורה ומצות דעכשיו‪ ,‬נקראת הבל והארה‬
‫בעלמא‪ ,‬לגבי תורה דלעתיד לבא כו'‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬
‫סליק‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫יום ב' דחג השבועות תרט"ו‬
‫וראיתי‪ 2‬אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך‪ ,‬ואיתא במדרש‬
‫רבה תני משום רבי מאיר כשם שיש יתרון לאור מן החשך‪ ,‬כך יש יתרון לדברי תורה‬
‫על דברי הבלים‪ ,‬ויש להבין מה הוסיף רבי מאיר בחילוף תיבות אלו על אלו‪ ,‬ומסתמא‬
‫יש מכוון בדבריו‪ ,‬דהנה כתיב הבל הבלים אמר קהלת‪ ,‬הבל הבלים הכל הבל‪ ,‬ופירוש‬
‫במדרש רבה שהשבע הבלים הם נגד שבע עתים של אדם‪ .‬ויש להבין לשון הבלים‪,‬‬
‫ומה שכתוב ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל‪ ,‬ואינו מובן‪ ,‬דהלא האדם מברך‬
‫וקורא קריאת שמע ומתפלל ואינו אוכל בלא ברכה‪ ,‬ואיך אמר על זה כי הכל הבל‪.‬‬
‫ויובן‪ ,‬דהנה בפירוש הבלים יש שלש שיטות‪ ,‬הראשון פירוש הזוהר הקדוש‪,‬‬
‫ולמעליותא‪ ,‬דפירוש דההבלים הם בחינת הבלא דעלמא קאים עליה‪ ,‬וכמארז"ל אין‬
‫העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן‪ ,‬הבל שאין בו חטא‪ ,‬וכן‬
‫בפסוק כתיב וישע ה' אל הבל‪ ,‬ותרגם אונקלוס והוה רעוא מן קדם ה'‪ ,‬הרי הוא גם כן‬
‫למעליותא‪ .‬והענין על דרך משל למטה‪ ,‬עיקר חיות האדם הוא בהבל‪ ,‬שמכניס אויר‬
‫ומוציא אויר‪ ,‬וזהו לשון נשמה‪ ,‬לשון אשום ואשאף יחד‪ ,‬אשום שמוציא האויר‪,‬‬
‫ואשאף שמכניס האויר‪ ,‬ובהסתלקות ההבל הוא מיתת חנק‪ .‬וכך יובן למעלה‪ ,‬שעיקר‬
‫חיות העולמות הוא בחינת ההבל‪ ,‬וזהו הבל‪ ,‬ה' ל"ב‪ ,‬ה' הוא בחינת ה' תתאה‪ ,‬בה'‬
‫בראם‪ ,‬וה' היא בחינת הבלא‪ ,‬אתא קלילא דלית ביה מששא‪ ,‬ול"ב הם ל"ב ויאמר‬
‫אלקים שנמשכים מבחינת הה"א‪ ,‬על דרך משל למטה‪ ,‬שמהבל הלב נעשה בגרון קול‪,‬‬
‫והקול כלול מאש מים רוח‪ ,‬ונמשך מזה הדבור בה' מוצאות הפה‪ ,‬וזהו ענין העשרה‬
‫מאמרות שבמאמר אחד יכול להבראות‪ ,‬הוא בחינת ההבל מקור הדיבור‪ ,‬ואחר כך‬
‫נפרט בט' מאמרות‪ ,‬בחינת הדיבור‪ ,‬וזהו מה שכתוב כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם‪,‬‬
‫האדם הוא מה שכתוב ופניהם פני אדם‪ ,‬הוא מקבל גם כן מבחינת מוצא כו'‪ ,‬בחינת‬
‫ההבל‪ ,‬וענין השבע הבלים‪ ,‬פירוש‪ ,‬שהם כנגד שבע מדות‪ ,‬מקור ההבל‪.‬‬
‫ושיטה השני‪ ,‬ובמדרש פירוש ענין ההבלים לגריעותא‪ ,‬שפירוש גם כן דקאי השבע‬
‫ההבלים על שבע ימי בראשית‪ ,‬ופירוש לשון הבלים על שם שהם נפסדים‪ .‬יום ראשון‬

‫‪ 2‬המאמר נדפס בספר מאמרי הצ"צ תרט"ו ע' קכט‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫בריאת שמים וארץ‪ ,‬לעתיד לבא כתיב כי שמים כעשן נמלחו וארץ כבגד תבלה‪ .‬ושני‪,‬‬
‫בריאת רקיע‪ ,‬כתיב ונגולו כספר השמים‪ .‬ושלישי‪ ,‬מים‪ ,‬כתיב והחרים ה' את לשון ים‬
‫מצרים‪ .‬ורביעי‪ ,‬חמה ולבנה‪ ,‬כתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה‪ ,‬וכן כולם‪.‬‬
‫ושיטה השלישי‪ ,‬פירוש תרגום יונתן‪ ,‬כד חמא ברוח נבואה דעתיד לאתפלג מלכותא‬
‫דישראל‪ ,‬אמר על זה הבל כו'‪ .‬ויש להבין‪ ,‬איך קרא לבנין הבית גילוי אלקות בשם‬
‫הבל‪ .‬והענין‪ ,‬לפי שראה שלא יהיה קיום נצחי‪ ,‬מחמת דאתפלג כו' למטה‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫גרמו גם כן למעלה התפלגות ולא נתקיים הבית‪ ,‬שרחבעם היה משבט יהודא‪ ,‬וירבעם‬
‫היה משבט יוסף‪ ,‬ועל ידי זה דאתפלג‪ ,‬אמר על זה הבל‪ ,‬שכל טרחתו שטרח הוא‬
‫ושהכין דוד אביו‪ ,‬היה להבל‪.‬‬
‫והענין‪ ,‬דכתיב ויגש אליו יהודה‪ ,‬דענין יוסף הוא כמו שכתוב יוסף ה' שנית ידו‪ ,‬שהוא‬
‫בחינת תוספת אור‪ ,‬שבדרגת אלקות יש שני בחינות‪ ,‬חוק הקצוב‪ ,‬כמו שכתוב עוד כל‬
‫ימי הארץ כו' לא ישבותו‪ ,‬שהוא על ידי ברית הקשת‪ ,‬ויש בחינת תוספת כו'‪ ,‬וכמארז"ל‬
‫נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים‪ ,‬וכל עיקר התהוות התחתונים הוא‬
‫רק מה' הבלא כו'‪ ,‬ולהיות לו דירה הוא בחינת יוסף‪ ,‬וכמארז"ל מצינו תוספתו של‬
‫הקדוש ברוך הוא מרובה על העיקר וכמו תוספת כתובה‪ ,‬שעיקר הכתובה מנה או‬
‫מאתים‪ ,‬והתוספת הוא בלי שיעור‪ ,‬כך למעלה עיקר החיות הוא ביו"ד נברא העולם‬
‫הבא‪ ,‬בה' נברא העולם הזה‪ ,‬ועל דרך משל ביטול אות א' לגבי נפש המדברת וכ"ש‬
‫למעלה‪ ,‬שלכן נקראת הבריאה מאין ליש‪ ,‬ובאמת כתיב כי ממך הכל‪ ,‬אלא שעיקר‬
‫מקור היש הוא מבחינת אין ואפס‪ ,‬שאין להמשיל אפילו ביטול הטיפה שבים אוקיינוס‪,‬‬
‫כי למעלה כתיב אין ערוך לך ה' אלקינו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בחינת התוספת הוא מרובה על העיקר‪ ,‬בחינת בלי גבול‪ ,‬והכלי לקבל גילוי זה‬
‫הוא בחינת יהודא‪ ,‬כמו שכתוב הפעם אודה את ה'‪ ,‬ולכן התפלה מתחלת הודו לה'‪,‬‬
‫ומסיימת מודים אנחנו לך‪ ,‬ומאן דלא כרע במודים‪ ,‬אינו קם בתחיית המתים‪ ,‬וכמאמר‬
‫איהי בהוד‪ ,‬ובחינת ההודאה הוא כלי קיבול לבחינת ברכה המשכה‪ ,‬בחינת יוסף‪,‬‬
‫אמנם קיום הגילוי הוא דוקא כשיש התכללות יהודא ויוסף‪ ,‬וכמאמר ברכנו אבינו‬
‫כולנו כאחד‪ ,‬וזהו מה שכתוב אחד באחד יגשו‪ ,‬שהאחד דבחינת יהודא מקבל בחינת‬
‫אחד דיוסף‪ .‬וכד חמא כו' דאתפלג‪ ,‬אמר הכל כו'‪ ,‬לפי שלא נתקיים‪ .‬וזהו ההפרש בין‬
‫משכן שילה‪ ,‬דכתיב ואהיה מתהלך באוהל ובמשכן‪ ,‬ובבית עולמים כתיב כי לא באתם‬
‫עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה זה בית עולמים‪ ,‬לפי שמשכן שילה היה רק בחלקו‬
‫של יוסף‪ ,‬אבל בית עולמים היה בחלק יהודה ובנימין‪ ,‬ולכן ביוסף נמצא שלש אותיות‬
‫דשם הוי"ה‪ ,‬כמו שכתוב עדות ביהוסף שמו‪ ,‬וביהודה יש כל השם‪ ,‬לפי שעיקר‬
‫ההמשכה הוא משלש אותיות יה"ו בה' תתאה‪ ,‬לכן יהודא הוא המקבל הגילוי‪ ,‬אבל‬
‫‪10‬‬
‫כד אתפלג כו'‪ ,‬נתבטל הגילוי דיוסף‪ ,‬ועל זה אמר הכל כו'‪ ,‬שאף הגילוי שבבית‬
‫המקדש‪ ,‬לפי שלא נתקיים‪ ,‬נקראת הבל‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬פירוש הזוהר הקדוש עם פירוש המדרש הם בהיפוך זה מזה‪ ,‬אבל באמת‬
‫הם אחד והא בהא תליא‪ ,‬וזהו המכוון בדברי רבי מאיר‪ ,‬כשם שיש יתרון לאור כו'‪ ,‬כך‬
‫כו' לדברי תורה על דברי הבלים‪ ,‬והכוונה אף על בחינת הבלא דעלמא כו'‪.‬‬
‫והענין‪ ,‬על פי משארז"ל מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה‪ ,‬שאף שהתפלה היא‬
‫המשכת הרצון‪ ,‬מכל מקום נקראת חיי שעה‪ ,‬לפי שההמשכה הוא בקשת צרכיו בעולם‬
‫הזה‪ ,‬ועולם הזה נברא בה' כו'‪ ,‬ועולם הזה הוא בלי קיום‪ ,‬כמו שכתוב ימי הארץ‪ ,‬לכן‬
‫נקראת אפילו התפלה חיי שעה‪ ,‬אבל התורה הוא בחינת נצחי‪ ,‬בחינת ביו"ד נברא‬
‫העולם הבא‪ ,‬לכן נקראת חיי עולם‪ ,‬ולכן נקראת התורה אמת‪ ,‬כמאמר ואין אמת אלא‬
‫תורה‪ ,‬לפי שבחינת אמת הוא נצחי‪ ,‬וההיפוך מזה הוא בחינת כזב‪ ,‬כמארז"ל נהרות‬
‫המכזבים אחת בשבוע‪ ,‬וכמו שכתוב השונמית לאלישע כשנפסק חיות בנה חבקוק‪,‬‬
‫אל תכזב בשפחתיך‪ .‬ואמת הוא נצחי‪ ,‬שזהו בחינת התורה‪ ,‬כי כל עיקר חיות עולם‬
‫הזה הוא בחינת המדות‪ ,‬ובמדות יש שינויים חסד ודין‪ ,‬אבל בחינת התורה‪ ,‬דמחכמה‬
‫עילאה נפקת‪ ,‬שבה שורה אור אין סוף‪ ,‬אני הוי"ה לא שניתי‪ ,‬לכן נקראת אמת‪ ,‬ולכן‬
‫אפילו הבלא דעלמא כו' נקראת בחינת הבלים ממש לגבי התורה‪.‬‬
‫ובזה יובן מה שכתוב יוסף‪ ,‬ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו'‪ ,‬והקשה האלשיך‪ ,‬וכי‬
‫מי נתנו ליועץ‪ ,‬והלא לא קראו רק לפתור חלומו‪ ,‬ותירץ המגיד מישרים של הבית יוסף‪,‬‬
‫כי ענין החלום בשבע פרות הטובות ושבע פרות הרעות‪ ,‬הם בחינת שבירת הכלים‬
‫שבמדות‪ ,‬כי זה לעומת זה כו'‪ ,‬ויש שבע מדות דקדושה ויש שבע כו'‪ ,‬יש אהבה‬
‫דקדושה ויש אהבה זרה‪ ,‬ויכול להיות ותבלענה כו' עד שלא נודע כי באו אל קרבנה‪,‬‬
‫ובכדי שלא תכרת הארץ ברעב‪ ,‬צריכין להמשיך מבחינת חכמה ובינה שלמעלה‬
‫מהשבירה‪ ,‬כמו שכתוב ימותו ולא בחכמה‪ ,‬וזהו נבון וחכם‪.‬‬
‫וזהו שאמר וראיתי שיש כו' כיתרון האור מן כו'‪ ,‬והפירוש הפשוט הוא כיתרון האור‬
‫על החשך‪ .‬והפירוש האמיתי‪ ,‬שיתרון האור הוא דוקא מן החשך‪ ,‬וכמו כן יש בחינת‬
‫הבל ורעות רוח‪ ,‬ודוקא על ידי הבל זה יהיה היתרון באור דחכמה עילאה דתורה‪ ,‬וזהו‬
‫ענין ירידת הנשמות בגוף‪ ,‬ירידה צורך עליה‪ ,‬וכמו כן על ידי ירידת התורה דוקא בחלק‬
‫התחתון‪ ,‬על ידי זה יהיה יתרון האור‪ .‬וזהו כלום יצר הרע יש ביניכם‪ ,‬שדוקא למטה‬
‫על ידי דאתהפכא כו'‪ ,‬על ידי זה יוכל להיות יתרון בהאור‪ ,‬יותר מכמו שהאיר בעצם‬
‫למעלה‪ .‬וזהו ענין מ"ט ספירת העומר ומתן תורה‪ ,‬שעל ידי ספירת העומר הוא הבירור‬
‫דשבע מדות דנפש הבהמית‪ ,‬עומר שעורים‪ ,‬מאכל בהמה‪ ,‬שעורה‪ ,‬שעור ה'‪ ,‬הבלא‬

‫‪11‬‬
‫דעלמא כו'‪ ,‬והה"א הוא גם כן מקור הנפש הבהמית‪ ,‬וצריך להיות וספרתם‪ ,‬לשון‬
‫בהירות‪ ,‬שיהפוך החשך לאור בהיר‪ ,‬על ידי זה נתגלה מתן תורה‪ ,‬התגלות כתר תורה‪,‬‬
‫אנכי‪ ,‬מי שאנכי‪ ,‬יתרון האור‪ ,‬וכמאמר קשרו להם שני כתרים כו'‪ ,‬וזהו ענין וספרתם‬
‫חמישים יום‪ ,‬והלא אין סופרין כי אם מ"ט יום‪ ,‬אלא שעל ידי המ"ט יום‪ ,‬בחינת‬
‫אתהפכא‪ ,‬ממשיכין שער הנו"ן‪ ,‬שאף משה לא היה יכול להשיגו‪ ,‬התגלות כתר עליון‪,‬‬
‫וזהו בשבועותיכם‪ ,‬שבע פעמים שבע כו'‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫הנחת ר' משה גלבשטיין‬
‫יום ב' דחג השבועות תרט"ו‬
‫וראיתי‪ 3‬אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות‪ ,‬כיתרון האור מן החושך‪ ,‬תני משום רבי‬
‫מאיר‪ ,‬כיתרון דברי תורה על דברי הבלים‪ ,‬ולכאורה מה חידש רבי מאיר‪ ,‬וגם תני‬
‫משום רבי מאיר‪ ,‬משמע שזהו חידוש גדול‪ .‬אך הענין הוא כי הבל הבלים אמר קהלת‬
‫עוד הבל הבלים הכל הבל‪ ,‬שבעה הבלים אמר קהלת‪ .‬וגם מה שכתוב ומותר האדם‬
‫מן הבהמה אין כי הכל הבל‪ ,‬ולכאורה ודאי יש הפרש גדול בין אדם ובהמה‪ ,‬כי בודאי‬
‫אדם מתפלל ולומד ומברך ברכת המזון וכל הברכות והמצות‪ ,‬ואיך מותר אדם מן‬
‫הבהמה אין‪.‬‬
‫אך הנה בפירוש הבל יש שלש שיטות‪ .‬א' לפי דעת הזוהר‪ ,‬הבל הוא בחינת גבוה‪,‬‬
‫הבלא דעלה עלמא קאי‪ ,‬וכמשארז"ל הבל תינוקות של בית רבן‪ ,‬וגם כמו שכתוב וישע‬
‫אל הבל‪ ,‬ותרגום אונקלס קורבנא דמתקבל ברעווא קדם ה'‪ .‬וכמו שאנו רואים‪ ,‬שענין‬
‫נשמה הוא לשון נשימה‪ ,‬שמכניס הבל ומוציא הבל‪ ,‬ובאי לאו‪ ,‬אזי יחנק‪ ,‬וכמו שכתוב‪,‬‬
‫אשאם ואשאף יחד‪ ,‬זהו לשון נשימה‪ .‬ולמעלה הוא גם כן בהבראם‪ ,‬בה"א‪ ,‬אתא‬
‫קלילא דלית ביה ממשא‪ ,‬והוא בחינת הבל‪ ,‬אות אחת‪ ,‬במחשבה אחת ברא כל‬
‫העולמות‪ ,‬והוא מקור כל העולמות‪ .‬וכמו שאנו רואים‪ ,‬שמהבל הלב נעשה קול‪,‬‬
‫ומהקול הוא הדיבור‪ ,‬כך הוא למעלה‪ ,‬הבל נקראת מקור העולמות‪.‬‬
‫ושבע הבלים נמשכים משבע מדות‪ ,‬שהם מקורים להשתלשלות עולמות‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫כי ששת ימים עשה את השמים ואת הארץ‪ ,‬והימים הם מדות עליונות‪ ,‬והששה מדות‬
‫הם מקורים להשתלשלות עולמות‪ ,‬זהו לפי דעת הזוהר‪ ,‬שהבל‪ ,‬עלה עלמא קאי‪ ,‬שהוא‬
‫מקור להשתלשלות עולמות‪ .‬ולפי פירוש המדרש‪ ,‬הבל הוא לגריעותא‪ ,‬כי פירוש על‬
‫הכל הבל שבע הבלים‪ ,‬כי השבעה יומין הוא הכל הבל‪ ,‬יום ראשון נבראו שמים וארץ‪,‬‬
‫וכתיב כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה‪ ,‬יום שני יהי רקיע‪ ,‬וכתיב ונגלו כספר‬

‫‪ 3‬המאמר נדפס בספר מאמרי הצ"צ תרט"ו ע' רנז‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫השמים‪ ,‬בשלישי יקוו המים‪ ,‬וכתיב והחרים ה' לשון ים‪ ,‬ברביעי נבראו שמש וירח‪,‬‬
‫וכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה‪ ,‬נמצא הכל הבל‪ ,‬זהו הבל לגריעותא‪ .‬ולפי דעת‬
‫תרגום יונתן‪ ,‬הפירוש מהבלים שאמר קהלת‪ ,‬כי ראה שיחלק המלוכה על ידי רחבעם‬
‫וירבעם‪ ,‬שיהיה מלכות בית דוד שזהו שבט יהודה לבד‪ ,‬ועשרת השבטים שזהו על שם‬
‫יוסף לבד‪ ,‬ומחמת זה יהיה חורבן בית המקדש‪ ,‬ואמר הכל הבל‪ ,‬יגיע שיגע בבנין בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫ולהבין הענין הנה בחינת יוסף הוא תוספת אורות‪ ,‬כי מה שכתוב עוד כל ימי הארץ‬
‫זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו‪ ,‬זהו חלק הקצוב שלא ישנה‬
‫את תפקידם‪ ,‬וזהו מה שכתוב ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬לחדש את‬
‫הישינות‪ ,‬וזהו כח המהוה מאין ליש‪ ,‬ועולם כמנהגו ואפילו טבע עולם כמנהגו נוהג‪,‬‬
‫אבל יוסף הוא בחינת תוספת אורות‪ ,‬חידוש מעיקרו‪ ,‬וכמארז"ל תוספתו של הקדוש‬
‫ברוך הוא מרובה על העיקר‪ ,‬וכמו תוספת כתובה‪ ,‬שהכתובה היא מנה או מאתים‪,‬‬
‫והתוספת הוא כמה אלפים‪ .‬וכך הוא למעלה‪ ,‬תוספת מרובה על העיקר באין ערוך‪ ,‬כי‬
‫בהבראם‪ ,‬בה"א בראם‪ ,‬שזהו רק אות אחת‪ ,‬ואות אחת אין ערוך לגבי מקור הדיבור‪,‬‬
‫שיכול לדבר דיבורים עד אין שיעור‪ ,‬ומכל שכן לגבי כח הנפש‪ ,‬שהוא בטל‪.‬‬
‫וכמו כן למעלה‪ ,‬בה"א בראם‪ ,‬אתא קלילא דלית ביה מששא‪ ,‬שזהו אין ערוך לעצמות‬
‫אור אין סוף‪ ,‬כי אפילו טפה בים אוקינוס יש לה ערך‪ ,‬אבל זה‪ ,‬אין ערוך כלל‪ ,‬כי זהו‬
‫רק אות אחת‪ ,‬ואתא קלילא דלית ביה ממשא‪ .‬נמצא‪ ,‬כשיאיר בחינת שלמעלה‬
‫מהשתלשלות‪ ,‬זהו תוספת מרובה על העיקר באין שיעור‪ ,‬שיכולים נבראים לקבל‬
‫הגילוי מעצמות אור אין סוף‪ ,‬וזהו בחינת יהודה בחינת הודאה‪ ,‬כי באמת לית מחשבה‬
‫תפיסא ביה‪ ,‬ואין שום השגה תופס בו אפילו בעולמות עליונים ובגן עדן‪ ,‬רק בחינת‬
‫הודאה‪ ,‬בחינת ביטול שלמעלה מן השגה‪ ,‬שם שורה אור אין סוף‪.‬‬
‫וזהו ענין יחוד יהודה ויוסף‪ ,‬כי יהודה הוא בחינת הודאה‪ ,‬מודים אנחנו לך‪ ,‬וכמו‬
‫בסידור התפלה‪ ,‬הודו לה' קראו בשמו‪ ,‬וזהו ענין יחודא תתאה‪ ,‬ויהודה מקבל מבחינת‬
‫יוסף‪ ,‬תוספת אורות‪ ,‬שזהו ענין יחודא עילאה‪ ,‬וזהו אחד באחד יגשו‪ ,‬שזהו למהוי‬
‫אחד באחד‪ ,‬יחודא עילאה ביחודא תתאה‪ ,‬וכמו ברכנו אבינו כולנו כאחד‪ ,‬שזהו יחוד‬
‫יהודה ויוסף‪ .‬וזהו ענין בית המקדש‪ ,‬כי במשכן כתיב ואהיה מתהלך‪ ,‬שלא היה‬
‫בבחינת קביעות‪ ,‬אבל במקדש היה בחינת קביעות‪ ,‬שיהיה יחודא עילאה מאיר ביחודא‬
‫תתאה‪ ,‬וזהו שראה שלמה‪ ,‬כשנחלק המלוכה ויהיה יהודה בפני עצמו‪ ,‬ויוסף שהוא‬
‫עשרת השבטים בפני עצמם‪ ,‬ויחרב בית המקדש‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫נמצא שהשלש שיטות הוא הכל אחד‪ ,‬כי לפי דעת הזוהר‪ ,‬הבל הוא הבלא דעלמא‬
‫עליה קאי‪ ,‬שהוא בחינת גבוה‪ ,‬ובודאי זה אמת‪ ,‬שהבל הוא מקור ההשתלשלות‪,‬‬
‫ובמחשבה אחת ברא כל העולמות‪ ,‬ולפי דעת המדרש שהכל הבל‪ ,‬מחמת שמבלה‬
‫הכל‪ ,‬גם זה אמת כשהגילוי הוא מהתוספת‪ ,‬והעיקר הוא לעתיד לבא שיהיה גילוי‬
‫אלקות למטה כמו למעלה‪ ,‬אזי יהיה תוספת מרובה על העיקר‪ ,‬שהוא ההבל‪ ,‬אתא‬
‫קלילא דלית ביה מששא‪ .‬וגם לפי דעת הזוהר‪ ,‬המעלה הוא ההבל שהוא מקור‬
‫ההשתלשלות‪ ,‬אבל לגבי למעלה מההשתלשלות‪ ,‬הוא באין ערוך‪ ,‬כי תוספת מרובה‬
‫על העיקר‪ .‬וגם לפי דעת התרגום יונתן הוא כך‪ ,‬כי התוספת מרובה על העיקר‪ .‬אבל‬
‫כשיהיה החורבן‪ ,‬אזי נשאר העיקר לבד‪ ,‬שהוא ההבל‪ ,‬ולא יהיה הגילוי מהתוספת‪.‬‬
‫אבל משחרב בית המקדש‪ ,‬אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של‬
‫הלכה‪ ,‬וארבע אמות הוא ארבע אותיות של שם הוי"ה‪ ,‬והלכה הוא תורת הוי"ה‪,‬‬
‫ואורייתא מחכמה נפקת‪ ,‬ואין אור אין סוף שורה אלא בחכמה‪ ,‬כי השבע הבלים הן‬
‫שבע מדות‪ ,‬שהן מקור ההשתלשלות‪ ,‬וכמו שכתוב כי ששת ימים עשה וכו'‪ ,‬ובמדות‬
‫היה השבירה‪ ,‬היינו שבירת הכלים‪ ,‬שהן המדות שנקראת כלים‪ ,‬וכמו שכתוב וימלוך‬
‫וימת‪ ,‬שבע מלכין קדמאין‪ ,‬וכשנפלו למטה‪ ,‬הנה יש זה לעומת זה‪ ,‬נגד שבע מדות‬
‫טובות שבע מדות רעות‪ ,‬אבל התורה הוא בחכמה‪ ,‬וכתיב ימותו ולא בחכמה‪ ,‬שלא‬
‫היה שבירה בבחינת חכמה‪ ,‬ואין שם בחינת מנגד‪ ,‬וזהו ששם שורה אור אין סוף‪ ,‬ועל‬
‫ידי החכמה יבוא הגילוי למטה‪ ,‬שהוא על ידי התורה‪ ,‬יבוא הגילוי למטה‪.‬‬
‫ובזה יובן מה שאמר יוסף לפרעה‪ ,‬ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ‬
‫מצרים‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬הלא שאל פרעה ממנו רק פתרון החלום‪ ,‬ולא שאל ממנו עצה‪ ,‬מה‬
‫זה שאמר לו עצה‪ ,‬ועתה ירא פרעה‪ ,‬שזהו עצה‪ .‬אך באמת כי הא בהא תליא‪ ,‬כי כשאמר‬
‫לו הפתרון‪ ,‬שהפרות הטובות הם שבע מדות טובות‪ ,‬ולעומת זה שבע פרות הרעות‬
‫שבע מדות רעות‪ ,‬וזהו מחמת שבירת הכלים שנפלו למטה‪ ,‬יש זה לעומת זה‪ ,‬ומצד‬
‫זה הוא הרעב‪ ,‬וזהו ותאכלנה הפרות ולא נודע כי באו אל קרבנה‪ ,‬מחמת התגברות‬
‫לעומת זה‪ ,‬שהן המדות רעות המתאוה תאוה‪ .‬ואמר‪ ,‬שהראה הקדוש ברוך הוא זאת‬
‫לפרעה‪ ,‬שלא יהיה הרעב‪ ,‬לכן אמר לו ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם‪ ,‬כי ימותו ולא‬
‫בחכמה‪ ,‬ולא היה שם השבירה בחכמה‪ ,‬ואין שם לעומת זה‪ ,‬וממילא‪ ,‬כאשר יומשך‬
‫מחכמה‪ ,‬אזי יהיה בטל כל התאות ממילא‪ ,‬ויתגבר צד הקדושה‪ ,‬המדות טובות‪ ,‬ולא‬
‫יהיה רעב‪ ,‬שהן הקליפות‪.‬‬
‫ומכל הנזכר לעיל יובן מה שחידש רבי מאיר‪ ,‬ותני משום רבי מאיר כיתרון דברי תורה‬
‫על דברי הבלים‪ ,‬כי הגם שדברי הבלים הם גם כן חכמה‪ ,‬שזהו חכמה תתאה‪ ,‬מקור‬
‫ההשתלשלות העולמות‪ ,‬וזהו משבע מדות עליונות כי ששת ימים עשה וכו'‪ ,‬והבלים‬
‫‪15‬‬
‫הם דבר גדול לכל הפירושים‪ ,‬כי עלה קאים עלמא‪ ,‬אבל מכל מקום היה השבירה‬
‫בשבע מדות‪ ,‬ויש זה לעומת זה שנפלו בשבירת הכלים‪ ,‬וזהו עץ הדעת טוב ורע‪ ,‬אבל‬
‫התורה הוא בחכמה‪ ,‬שזהו חכמה עילאה‪ ,‬שלא היה שם השבירה‪ ,‬ושם שורה אור אין‬
‫סוף‪ .‬וזהו שחידש רבי מאיר‪ ,‬שיתרון דברי תורה על דברי הבלים‪ ,‬וכמו שכתוב ויבדל‬
‫אלקים בין האור והחושך‪ ,‬אור זה מעשה צדיקים‪ ,‬שהוא התורה‪ ,‬וכמו שכתוב וירא‬
‫אלקים את האור כי טוב‪ ,‬ואין טוב אלא תורה‪ ,‬שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל‬
‫תעזובו‪ ,‬והחושך‪ ,‬זהו מעשה הרשעים‪ ,‬שנאמר מחשך מעשיהם‪ ,‬מחמת שבתורה לא‬
‫היה השבירה‪ ,‬שזהו חכמה עילאה‪ ,‬אבל בזה היה השבירה‪ ,‬ויש בזה לעומת זה‪ ,‬ולא‬
‫נודע כי באו אל קרבנה‪ ,‬ומצד זה הוא החושך‪.‬‬
‫אך עוד יש פירוש ביתרון האור מתוך החושך‪ ,‬שיתרון האור הוא מתוך החושך דווקא‪,‬‬
‫והענין הוא‪ ,‬כי על ידי תורה ומצות בגשמיות‪ ,‬שהם במקום החושך‪ ,‬על ידי זה יהיה‬
‫יתרון האור‪ ,‬שהוא תוספת מרובה על העיקר באין שיעור‪ .‬והפירוש הוא‪ ,‬כי באמת יש‬
‫בתורה שני בחינות‪ ,‬וכמו שכתוב עוטה אור כשלמה‪ ,‬שיש בחינת אור ובחינת שַ למָ ה‪,‬‬
‫ושלמה הוא הלבוש‪ ,‬ואור הוא התורה‪ ,‬שבה שורה עצמות אור אין סוף‪ ,‬וזהו שהתורה‬
‫נקראת ממוצע בין עצמות אור אין סוף ובין ההשתלשלות העולמות‪ ,‬וכל ממוצע כלול‬
‫משני בחינת‪ .‬אך בתורה שנקראת שלמה‪ ,‬זהו כמשארז"ל אסתכל באורייתא וברא‬
‫עלמא‪ ,‬זה מקור ההשתלשלות‪ ,‬והיה בהתורה גם כן שבירה‪ ,‬וכמו שכתוב בענין בשברי‬
‫לכם מטה לחם‪ ,‬שזהו התורה שנפל בשבירה בדברים גשמיים‪ ,‬וזהו עץ הדעת חיטה‬
‫היתה‪ ,‬שזהו ך"ב אתוון דאורייתא‪ ,‬ועל ידי הקיום תורה ומצות בגשמיות‪ ,‬שזהו הבירור‬
‫שנתברר‪ ,‬אזי יהיה יתרון האור מתוך החושך‪ ,‬כי זה הכל נקראת חושך‪ ,‬אפילו התורה‬
‫כשהיא בגשמיות‪ ,‬נקראת חושך‪ .‬ובאמת‪ ,‬חושך הוא היפך האור‪ ,‬כי הכסיל בחושך‬
‫ילך‪ ,‬אבל החכמים ילכו באור‪ ,‬ואיזהו חכם‪ ,‬הרואה את הנולד‪ ,‬כי חכמה הוא בראיה‪,‬‬
‫ובינה הוא שמיעה‪ ,‬ובאמת‪ ,‬לית מחשבה תפיסא ביה‪ ,‬שהוא השגה דבינה‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬השגה נקראת חושך‪ ,‬ואפילו השגות התורה בגן עדן שנקראת אור‪ ,‬זהו רק זיו‬
‫השכינה‪ ,‬אבל על ידי תורה ומצות בגשמיות‪ ,‬יתגלה יתרון אור‪ ,‬שזהו תוספת מרובה‬
‫על העיקר‪ ,‬כי זהו הכל נקראת חוק הקצוב‪ ,‬אפילו השגות בגן עדן‪ ,‬וכמו שכתוב ילכו‬
‫מחיל אל חיל‪ ,‬זהו רק בבחינת זיו ואור שזהו נקראת ממלא כל עלמין‪ ,‬אבל על ידי‬
‫התורה ומצות בגשמיות דווקא‪ ,‬שהוא החושך גמור‪ ,‬יהיה הגילויים לעתיד לבא‪ ,‬וזהו‬
‫וראו כל בשר כי פי הוי"ה דיבר‪ ,‬ראיה חושית ממש‪ ,‬וזהו תוספת מרובה על העיקר‪,‬‬
‫באין שיעור ובאין ערוך ממש‪ ,‬שזהו עצמות אור אין סוף שיתגלה לעתיד לבא בבחינת‬
‫ראיה‪ ,‬וכמו שכתוב כי עין בעין יראו‪ .‬וזהו שחידש רבי מאיר יתרון החכמה מן הסכלות‬
‫כיתרון האור מתוך החושך‪ ,‬תני משום רבי מאיר שזהו דברי תורה על דברי הבלים‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫והפירוש‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬שמדברי הבלים דווקא‪ ,‬על ידם יתגלה יתרון אור שבעצמות אור‬
‫אין סוף‪.‬‬
‫וזהו ענין ספירת העומר ומתן תורה‪ ,‬כי הספירת העומר הוא מ"ט ימים‪ ,‬כי שבע מדות‪,‬‬
‫ושבע פעמים שבע‪ ,‬מ"ט‪ ,‬וספירת העומר מלשון ספיר‪ ,‬שזהו אור בהיר‪ ,‬וזהו לברר‬
‫השבע מדות רעות שיתהפכו לטוב‪ ,‬וזהו היום יום אחד לעומר‪ ,‬כי עומר הוא מאכל‬
‫שעורים‪ ,‬וזהו שעורה‪ ,‬שיעור ה'‪ .‬ופירוש‪ ,‬שיעורין וצימצומים בהשתלשלות‬
‫העולמות‪ ,‬וצריך לברר זה‪( ,‬וגם שיעור לשון משער‪ ,‬וכמו שכתוב בזוהר נודע בשערים‬
‫בעלה‪ ,‬כל חד וחד לפום מה דמשער בליביה‪ ,‬שזהו בינה והשגה‪ ,‬מ"ט שערי בינה‪ ,‬וגם‬
‫שערי לשון שער ופתח‪ ,‬שמשמש כניסה ויציאה מבינה למדות)‪.‬‬
‫ואחר כך הוא מתן תורה‪ ,‬שהוא שער החמישים דבינה‪ ,‬שהוא בחינת כתר כידוע‪ ,‬שזהו‬
‫מתן תורה בגשמיות‪ ,‬שעל ידי זה מתגלה יתרון האור מתוך החושך‪ ,‬וזהו וכל העם‬
‫רואים את הקולות‪ ,‬רואים את הנשמע ושומעים את הנראה‪ ,‬מחמת שהיה בדוגמא‬
‫דלעתיד לבא‪ ,‬שיהיה בחינת ראיה בעצמות אלקות (וכמו שכתוב ונגלה כבוד ה' וראו‬
‫כל בשר ראיה ממש)‪ ,‬וזהו כתר תורה שיתגלה לעתיד לבא‪ ,‬טעמי תורה שיתגלו לעתיד‬
‫לבא‪ .‬וזהו תספרו חמשים יום‪ ,‬והלא אינן סופרים אלא מ"ט יום‪ ,‬אלא על ידי הספירת‬
‫העומר מ"ט יום‪ ,‬ממילא יתגלה שער החמישים‪ ,‬כי יתרון האור הוא מן החושך דווקא‪,‬‬
‫ועל ידי הבירור מ"ט יום מן החושך‪ ,‬שהמדות מעורבים טוב ורע‪ ,‬על ידי זה יתגלה‬
‫שער החמישים דבינה‪ ,‬שהוא בחינת כתר‪ .‬ועיקר הגילוי יהיה לעתיד לבא‪ ,‬כשיתבררו‬
‫כל הניצוצות שנפלו בשבירת הכלים‪ ,‬וכמו שכתוב אז אהפוך אל עמים שפה ברורה‪,‬‬
‫וכמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ‪ ,‬ונגלה כבוד הוי"ה וראו כל בשר כי‬
‫פי הוי"ה דיבר‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר המהר"ש‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫תר"ל‬
‫וראיתי‪ 4‬אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך‪ ,‬והנה איתא‬
‫במדרש רבה שיר השירים על זה‪ ,‬אמרו משום רבי מאיר‪ ,‬כשם שיש יתרון לאור מן‬
‫החשך‪ ,‬כך יש יתרון לדברי תורה על דברי הבלים‪ .‬והנה לכאורה אינו מובן‪ ,‬מה בא‬
‫רבי מאיר לחדש על דברי הכתוב‪ ,‬שהרי פשוטו של מקרא כך היא משמע‪ ,‬שיש יתרון‬
‫לחכמה שהיא דברי תורה‪ ,‬על הסכלות שהיא דברי הבלים‪ ,‬ואם כן מה בא רבי מאיר‬
‫לחדש כו'‪ .‬ולהבין זה יש להבין גם כן מה שכתוב‪ ,‬ומותר האדם מן הבהמה אין כי‬
‫הכל הבל כו'‪ ,‬דלכאורה אינו מובן‪ ,‬איך אמר כי הכל הבל‪ ,‬שהרי אדם הוא בחינת‬
‫חכמה ומברר בירורים‪ ,‬ועל כל מאכל שאוכל הוא מברך תחלה וסוף‪ ,‬וקורא קריאת‬
‫שמע ומתפלל ולומד‪ ,‬ואיך אמר כי הכל הבל כו'‪.‬‬
‫והענין הוא דהנה שלמה אמר שבע פעמים הבל הבל הבלים כו'‪ ,‬ולהבין מהו ענין שבע‬
‫פעמים הבל כו'‪ ,‬הנה יש בזה שלש שיטות‪ .‬דספר הזהר מפרש זה למעליותא‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב וישע ה' אל הבל‪ ,‬שהוא למעליותם‪ ,‬וכן אמרז"ל אין העולם מתקיים אלא‬
‫בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן כו'‪ ,‬דהנה איתא בזהר‪ ,‬הבלא‪ ,‬דעלמא קאים‬
‫עליה‪ ,‬שעיקר קיום העולם הוא על ידי הבל‪ ,‬וכמו שאנו רואים באדם‪ ,‬שעיקר חיותו‬
‫על ידי הבל דוקא‪ ,‬שמכניס הבל ומוציא הבל‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אין לו קיום כלל‪ ,‬וזהו מיתת‬
‫חנק‪ ,‬דהיינו שמונעים ההבל שלא יהיה לו התפשטות‪ ,‬ועל ידי זה נחנק כו'‪ .‬וכך‬
‫למעלה‪ ,‬עיקר קיום העולם הוא על ידי הבל‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬בהבראם‪ ,‬בה' בראם‪ ,‬שהיא‬
‫בחינת אתא קלילא דלית ביה מששא כו'‪ ,‬דהיינו שמעט הבל הלב מתלבש בקול‪ ,‬כי‬
‫שרש הדיבור נמשך מהבל הלב‪ ,‬וכמו שאנו רואים‪ ,‬שההבל הלב מתלבש בקול‪ ,‬והקול‬
‫הוא כלול מאש ומים ורוח‪ ,‬ואחר כך נתחלק בה' מוצאות הפה‪ ,‬נמצא ששרש הדיבור‬
‫נמשך מהבל הלב כו'‪.‬‬
‫וכך למעלה‪ ,‬בחינת דיבור‪ ,‬שהוא בחינת ה'‪ ,‬נמשך מהבל הלב כו'‪ ,‬וזהו הבל‪ ,‬הוא ה'‬
‫ל"ב‪ ,‬דהיינו ל"ב פעמים אלקים שבמעשה בראשית‪ ,‬ששרשן הוא מבחינת ה'‪ ,‬וה' ל"ב‬
‫נמשך מבחינת הבל הלב‪ ,‬וזהו שאמרז"ל‪ ,‬והלא במאמר אחד יכול להבראות‪ ,‬היינו‬
‫בחינת הבל הלב כמו שהוא בלב‪ ,‬ולא כמו שנמשכו בדיבור‪ ,‬וזהו מה שכתוב כי על‬
‫‪ 4‬המאמר נדפס בתורת שמואל תר"ל ע' קסג‪ .‬וראה ספר המאמרים תרנ"ח ע' קסו‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫כל מוצא פי הוי"ה יחיה האדם‪ ,‬דהיינו בחינת הבל הלב דוקא‪ ,‬וזהו שאמר שבע‬
‫הבלים‪ ,‬דהיינו שבע כתרין דמדות שבלב‪ ,‬שנקראות שבע הבלים כו'‪ ,‬וזהו שהבל הוא‬
‫למעליותא‪ ,‬דעלמא קאים עליה‪.‬‬
‫והנה במדרש רבה מפרש הבל לגריעותיו‪ ,‬דהנה איתא שם‪ ,‬רבי יהודה בן רבי סימון‬
‫אומר‪ ,‬שבעה הבלים שאמר קהלת‪ ,‬כנגד שבעה ימי בראשית‪ .‬בראשון‪ ,‬בראשית ברא‬
‫אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬וכתיב כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה‪ .‬בשני‬
‫יהי רקיע‪ ,‬וכתיב כי ונגלו כספר השמים‪ .‬בשלישי יקוו המים אל מקום אחד‪ ,‬וכתיב‬
‫והחרים ה' את לשון ים מצרים‪ .‬ברביעי יהי מאורת‪ ,‬וכתיב וחפרה הלבנה ובושה‬
‫החמה וכו'‪ ,‬עיין שם ברבות קהלת פרשה א'‪.‬‬
‫והתרגום יונתן מפרש שמה שאמר קהלת הבל הבלים‪ ,‬זהו חמא שלמה ברוח קודשא‪,‬‬
‫שעתיד רחבעם וירבעם לחלוק את המלוכה‪ ,‬ועל ידי זה נתגלגל שנחרב בית המקדש‪,‬‬
‫וישראל נגלו לבין האומות‪ ,‬על זה אמר הבל הבלים‪ ,‬כל טירחא שטרחתי ודוד אבי‬
‫בשביל בנין בית המקדש‪ ,‬הוא הבל כו'‪ .‬ולכאורה אינו מובן‪ ,‬למה זה שייך דוקא‬
‫לחלוקת המלוכה‪ ,‬ואם היה ביחד‪ ,‬לא היה בית המקדש נחרב כו'‪ .‬והענין הוא‪ ,‬דהנה‬
‫עשרת השבטים נקראו על שם יוסף‪ ,‬וכמו שכתוב נוהג כצאן יוסף‪ ,‬והנה יהודה ויוסף‬
‫היו צריכין שיהיו ביחד דוקא‪ ,‬וכמו שכתוב ויגש אליו יהודה‪ .‬והענין הוא‪ ,‬דהנה יוסף‬
‫הוא מלשון תוספות‪ ,‬וכמו שכתוב יוסיף ה' שנית ידו כו'‪.‬‬
‫והענין הוא‪ ,‬דהנה ידוע‪ ,‬שיש שני בחינת בבחינת המשכת אלקות‪ ,‬דהיינו בבחינת יסוד‬
‫שרש‪ ,‬ויסוד תוספת‪ .‬והיינו שיש המשכה אלקית שהוא תמיד על אופן אחד‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו' ויום ולילה לא ישבתו‪ ,‬שתמיד לא יחסר זה‪,‬‬
‫וכמו שכתוב חק נתן ולא יעבור כו'‪ .‬אך יש עוד בחינת המשכה אלקית בבחינת תוספות‬
‫אור‪ ,‬והנה תוספתו של הקדוש ברוך הוא הוא תוספת‪ ,‬ותוספת מרובה על העיקר‪ ,‬וכמו‬
‫שמצינו שכתובה עצמה היא רק מנה ומאתים‪ ,‬ותוספת כתובה יכול להיות על כמה‬
‫אלפים ורבבות כו'‪ ,‬וכך תוספתו של הקדוש ברוך הוא הוא תוספת מרובה על העיקר‪,‬‬
‫והיינו שיהיה המשכת אלקות בבחינת גילוי גמור‪ ,‬וכמו שכתוב לעתיד לבא‪ ,‬ונגלה‬
‫כבוד הוי"ה וראו כל בשר ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך כו'‪ ,‬וזהו‬
‫בחינת יוסף‪ .‬והנה המשכה זו נמשך בבחינת יהודה‪ ,‬כי יהודה הוא בחינת הודאה‪ ,‬על‬
‫שם הפעם אודה כו'‪ ,‬דהנה אי אפשר להיות כלי להמשכה זו‪ ,‬שהרי לית מחשבה‬
‫תפיסא ביה‪ ,‬אלא בחינת הודאה‪ ,‬כי הודאה היינו כמו מודים חכמים לרבי מאיר‪ ,‬היינו‬
‫שאף שעפ"י השגתם אינו כן‪ ,‬אף על פי כן מודים לו‪ ,‬דהיינו שמשיגים שאף על פי כן‬
‫הוא כן האמת‪ ,‬וכך הודאה הוא כלי להמשכה של בחינת אור אין סוף‪ ,‬אף על פי דלית‬
‫מחשבה תפיסא ביה‪ ,‬וזהו שהתפלה מתחיל בהודאה‪ ,‬הודו לה'‪ ,‬ועתה אלקינו מודים‬
‫‪19‬‬
‫אנחנו לך כו'‪ ,‬והיינו לפי שאי אפשר להשיג עצמות אור אין סוף בבחינת השגה גמורה‪,‬‬
‫רק בבחינת הודאה‪ ,‬איהי בהוד‪ ,‬דהיינו שהשגה הוא רק בבחינת הודאה‪.‬‬
‫וזהו שארז"ל‪ ,‬מאן דלא כרע במודים‪ ,‬אינו קם בתחיית המתים‪ ,‬והיינו לפי שאם אין‬
‫לו אפילו הודאה‪ ,‬על כן לא קם כו'‪ ,‬לפי שהודאה היא בחינה אחרונה‪ ,‬שיש כמה‬
‫בחינות בהודאה‪ ,‬הודאה‪ ,‬והודאה להודאה‪ ,‬כמו מודים דרבנן‪ ,‬מודים אנו לך על שאנו‬
‫מודים לך כו'‪ ,‬וזהו שביהודה יש הוי"ה שלם‪ ,‬וביוסף יש שלש אותיות של שם הוי"ה‪,‬‬
‫וכמו שכתוב עדות ביהוסף‪ ,‬והיינו לפי שהמשכה של יוסף הוא מבחינת שלש אותיות‬
‫של שם הוי"ה‪ ,‬בחינת אני הוי"ה לא שניתי‪ ,‬והמשכה זו נמשך בבחינת ה' אחרונה של‬
‫שם הוי"ה‪ ,‬וזהו שיוסף ויהודה צריך שיהיה ביחד‪ ,‬וזהו מה שכתוב אחד באחד יגשו‪,‬‬
‫והיינו שצריך להיות למהוי אחד באחד‪ ,‬שיהיה מאיר אחד דיחודא עילאה ביחודא‬
‫תתאה‪ ,‬שהוא בחינת ביטול היש לאין‪ ,‬בבחינת הודאה כו'‪ .‬וזהו אחד באחד יגשו כו'‪,‬‬
‫וזהו איהו בנצח ואיהי בהוד‪ ,‬והיינו כי כדי שיומשך המשכה מעצמותו‪ ,‬הוא על ידי‬
‫נצח‪ ,‬דהיינו בחינת נצחון‪ .‬איהי בהוד‪ ,‬היינו שהכלי לזה הוא דוקא בחינת הודאה כו'‪,‬‬
‫כי אי אפשר להשיג בבחינת השגה גמורה‪ ,‬רק בבחינת הודאה כו'‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כששלמה ראה ברוח הקודש שעתידים לחלוק יהודה ויוסף‪ ,‬ממילא זה גרם‬
‫שיהיה חורבן בית המקדש‪ ,‬כי כיון שנתחלקו למטה‪ ,‬ממילא גרם שלא יהיה המשכה‬
‫למעלה גם כן מיוסף ביהודה‪ .‬דהנה יוסף הוא בחינת ברכה‪ ,‬ויהודה הוא בחינת הודאה‪,‬‬
‫והנה כתיב‪ ,‬ברכנו אבינו כולנו כאחד‪ ,‬דוקא כשהם באחדות‪ ,‬ואז נמשך הברכה מיוסף‬
‫ביהודה כו'‪ .‬וזהו כשראה זה‪ ,‬אמר הבל הבלים‪ ,‬דהנה עיקר המכוון של שלמה היה‬
‫שיהיה הבית המקדש לעולם בבחינת קבע‪ ,‬כי החילוק שבין משכן למקדש‪ ,‬הוא‬
‫שהמשכן נקראת דירת ארעי‪ ,‬וכמו שכתוב ואהיה מתהלך באהל ובמשכן‪ ,‬אבל בית‬
‫המקדש נקראת דירת קבע‪ ,‬דהיינו שבו נמשך מבחינת אני הוי"ה לא שניתי‪ ,‬שאין בו‬
‫שום שינוי כלל‪ .‬ולזה פירוש‪ ,‬המכוון שלו שיהיה בית המקדש בבחינת קביעות לעולם‪,‬‬
‫ועל כן‪ ,‬כשראה שאינו נעשה הכוונה שלו‪ ,‬אמר הבל הבלים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אף לפירוש הזהר שמפרש הבל למעליותא‪ ,‬הנה זהו רק לעלמא‪ ,‬וזהו שאמר‬
‫הבלא‪ ,‬דעלמא מתקיים ביה‪ ,‬אבל לגבי בחינת שלמעלה‪ ,‬נקראת רק הבל‪ ,‬דהיינו בחינת‬
‫הארה בעלמא‪ ,‬ועל כן אמר הבל הבלים‪ ,‬כי כיון שאין בו קביעות עולם‪ ,‬אם כן אין זה‬
‫רק מבחינת הבל‪ ,‬שהוא בחינת שבע הבלים‪ ,‬שבע מדות כו'‪ .‬ובזה יובן מה שכתוב‬
‫במדרש‪ ,‬אמרו משום רבי מאיר‪ ,‬כשם שיש יתרון לאור מן החשך‪ ,‬כך יש יתרון לדברי‬
‫תורה על דברי הבלים‪ ,‬דהנה אמרז"ל על מי שמאריכין בתפלה‪ ,‬מניחים חיי עולם‬
‫ועוסקים בחיי שעה‪ ,‬שהתורה נקראת חיי עולם‪ ,‬ותפלה נקראת חיי שעה‪ ,‬והיינו לפי‬
‫שתפלה הוא בקשות מענין עולם הזה‪ ,‬רפאנו‪ ,‬ברך עלינו‪ ,‬ועל כן נקראת חיי שעה‪ ,‬לפי‬
‫‪20‬‬
‫ששרש העולם הוא מבחינת הבלים‪ ,‬שאין לזה קיום נצחית‪ ,‬רק חיי שעה‪ ,‬מה שאין כן‬
‫תורה‪ ,‬נקראת חיי עולם‪ ,‬והיינו לפי שהוא למעלה מבחינת שבע הבלים‪ ,‬כי אורייתא‬
‫מחכמה עילאה נפקת‪ ,‬וזהו שהתורה נקראת אמת‪ ,‬וכמו שכתוב קרוב ה' לכל קוראיו‬
‫לכל אשר יקראוהו באמת‪ ,‬ואין אמת אלא תורה‪ ,‬והיינו לפי שאמת הוא מה שיש לזה‬
‫קיום נצחי‪ ,‬וכל שאין לו קיום נצחי‪ ,‬אינו נקראת אמת‪ ,‬וכמשארז"ל נהרות המכזבין‬
‫אחת לשבוע‪ ,‬אפילו פעם אחת בשבוע‪ ,‬שהוא לעתים רחוקים‪ ,‬אף על פי כן נקראות‬
‫כזב‪ ,‬לפי שאמת‪ ,‬הוא מה שיש לו קיום נצחי‪ ,‬וכן בהשונמית כתיב אל נא תכזב‬
‫בשפחתך‪ ,‬ואף שקיים הבטחתו שנולד לה בן‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬כיון שלא היה לו קיום‪,‬‬
‫נקראת כזב כו'‪ ,‬מה שאין כן התורה‪ ,‬שנקראת אמת‪ ,‬נקראת חיי עולם כו'‪ ,‬כי אמת הוא‬
‫בחינת אני ראשון ואני אחרון כו'‪ ,‬וזהו שיש יתרון לדברי תורה על דברי הבלים‪.‬‬
‫ולהבין מהו כיתרון האור מן החשך‪ ,‬יש להקדים מה שכתוב ביוסף כשפתר לפרעה‬
‫את החלום‪ ,‬ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון‪ ,‬דלכאורה אינו מובן‪ ,‬מי שם אותו ליועץ‪,‬‬
‫שהרי שאל מאתו רק החלום לבד‪ ,‬והי' לו להשיב לו רק הפתרון ולא יותר‪ ,‬אך הענין‬
‫הוא דהנה איתא במגיד משרים של הרב בית יוסף‪ ,‬שאמר לו המגיד‪ ,‬שענין החלום של‬
‫פרעה‪ ,‬שבע פרות הטובות ושבע פרות הרעות‪ ,‬שבע פרות הטובות הוא שבע מדות‬
‫טובות‪ ,‬אהבה ויראה כו'‪ ,‬והנה ולעומת זה עשה האלקים‪ ,‬שהוא שבע מדות הרעות‪,‬‬
‫שכנגד שבע מדות הטובות‪ .‬והנה כתיב‪ ,‬ותאכלנה שבע הפרות הרעות את שבע פרות‬
‫הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה‪ ,‬לפי שמשבע מדות טובות יוכל להשתלשל מדות‬
‫רעות‪ ,‬כמו שאנו רואים‪ ,‬שמאהבה אלקית יכול להשתלשל אהבה זרה‪ ,‬וכן מיראה יכול‬
‫אחר כך להשתלשל מזה כעס וכדומה‪ ,‬עד שאחר כך יכול להיות ולא נודע כי באו אל‬
‫קרבנה‪ ,‬שאינו נודע אחר כך כלל אם היה לו אהבה או יראה כו'‪ ,‬וזהו שהיה החלום‬
‫שלו‪ ,‬וכדי שלא יהיה התגברות שבע מדות הרעות כו'‪ ,‬על כן הוצרך ליתן לו עצה‪,‬‬
‫להגביר את המדות הטובות על המדות הרעות‪ ,‬וזהו שאמר לו‪ ,‬ועתה ירא פרעה איש‬
‫חכם ונבון‪ ,‬והיינו שעל ידי המשכת החכמה‪ ,‬על ידי זה נעשה התגברות המדות טובות‪.‬‬
‫כי זה שיכול להשתלשל ממדות טובות מדות רעות‪ ,‬זהו לפי שבמדות היה שבירה‪,‬‬
‫וימלוך וימת‪ ,‬שבע מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבירה‪ ,‬ועל כן יכול להשתלשל מזה‬
‫בחינת רע גמור‪ ,‬מה שאין כן בחכמה‪ ,‬לא היה שבירה כלל‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬ימותו ולא‬
‫בחכמה‪ ,‬שלא היה בו שבירה כו'‪ .‬ועל כן‪ ,‬כשנמשך בחינת חכמה‪ ,‬אז לא יכול להיות‬
‫בחינת מדות רעות כלל‪ ,‬וזהו שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך‪,‬‬
‫והיינו לפי שמדות רעות נקראת חשך‪ ,‬וזהו גם כן שיש יתרון לדברי תורה על דברי‬
‫הבלים‪ ,‬כי מבחינת מדות שנקראו הבלים‪ ,‬יכול להשתלשל בחינת רע כו'‪ ,‬לפי שהם‬
‫בחינת הבל בעלמא‪ ,‬מה שאין כן דברי תורה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫וזהו שיש יתרון לדברי תורה על דברי הבלים‪ ,‬כיתרון האור מן החשך‪ .‬והוא לפי פירוש‬
‫הראשון‪ ,‬שיתרון האור הוא על החושך‪ .‬והנה לפי פירוש השני‪ ,‬שיתרון האור הוא מן‬
‫החשך‪ ,‬על כרחך צריך לומר גם כאן שיתרון לדברי תורה הוא דוקא מן הבלים‪ .‬והענין‬
‫הוא‪ ,‬דהנה אורייתא מחכמה עילאה נפקת‪ ,‬אך כדי שיומשך בתורה מבחינת כתר‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב אנכי הוי"ה אלקיך‪ ,‬שהוא המשכה מבחינת מהותו ועצמותו‪ ,‬זהו דוקא על ידי‬
‫בירור המדות‪ .‬וזהו שקודם מתן תורה נצטוו לספור ספירת העומר מ"ט יום‪ ,‬שהוא‬
‫בחינת בירור שבע מדות‪ ,‬וכל אחד כלול משבע‪ ,‬שהוא מ"ט‪ ,‬ועל ידי בירור שבע מדות‪,‬‬
‫זכו אחר כך לגילוי מתן תורה‪ ,‬שהיה התגלות מבחינת כתר עליון‪ ,‬וכמשארז"ל‬
‫כשאמרו נעשה ונשמע‪ ,‬קשר להם הקדוש ברוך הוא שני כתרים כו'‪ .‬וזהו מה שכתוב‪,‬‬
‫תספרו חמשים יום‪ ,‬אף שלא ספרו רק מ"ט יום‪ ,‬והיינו לפי ששער הנו"ן דבינה היה‬
‫נתגלה עליהם על ידי זה ממילא‪ ,‬על ידי שספרו מ"ט יום‪ ,‬ובררו את המדות‪ ,‬על ידי זה‬
‫נתעלו ונתגלה שער הנו"ן‪ ,‬שבו התגלות בחינת כתר‪ ,‬התגלות עתיק יומין בבינה‪ .‬וזהו‬
‫שיתרון לדברי תורה הוא מן הבלים‪ ,‬וכשמבררין את ההבלים‪ ,‬על ידי זה נמשך אחר‬
‫כך יתרון בתורה כו'‪ ,‬שיהיה בה התגלות בחינת אנכי כו'‪ ,‬וכמו שאנו רואים‪ ,‬שעיקר‬
‫הראיה מלובש בשחור שבעין דוקא‪ ,‬והיינו לפי שעל ידי בירור החשך‪ ,‬מזה נמשך‬
‫יתרון האור כו' כנזכר לעיל‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר המהר"ש‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫הנחת כ"ק אדמו"ר הרש"ב‬
‫בס"ד ש"פ תרומה תרל"ט‬
‫וראיתי‪ 5‬אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך‪ ,‬ואיתא במדרש‪,‬‬
‫תנא בשם רבי מאיר‪ ,‬כשם שיש יתרון לאור על החושך‪ ,‬כן יש יתרון לדברי תורה על‬
‫דברי הבלים‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬והלא זהו הפירוש הפשוט בהפסוק‪ ,‬ומה מחדש רבי מאיר‪,‬‬
‫וקאמר תנא בשם רבי מאיר‪.‬‬
‫והענין‪ ,‬דהנה כתיב‪ ,‬ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל‪ ,‬וצריך להבין‪ ,‬האיך‬
‫אומר שלמה החכם במשלי ומותר כו'‪ ,‬והלא האדם יש לו חכמה ומברר בירורים‪ ,‬ועל‬
‫אכילה מברך תחילה וסוף‪ ,‬ולומד ומתפלל‪ ,‬ואיך אומר על זה שהוא הבל‪ .‬והענין‪,‬‬
‫דהנה הבל‪ ,‬אין פירוש על פי פשוט אלא כו'‪ ,‬דהנה שלמה אמר שבע הבלים‪ ,‬הבל‬
‫הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל‪ .‬ובקצרה יש בזה שלש שיטות‪ ,‬הזהר מפרש‬
‫למעליותא‪ ,‬שהוא על דרך מה שכתוב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו‪ ,‬שהוא מדריגה‬
‫גבוה‪ ,‬וכמארז"ל אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תנוקות של בית רבן שהוא‬
‫הבל של תורה‪ ,‬ובזוהר איתא‪ ,‬הבלא‪ ,‬דעלמא קאים עליה‪ ,‬והוא משל כמו שההבל הוא‬
‫עיקר קיום האדם‪ ,‬מה שהוא מכניס הבל ומוציא הבל‪ ,‬וזהו מיתת חנק חס ושלום‪,‬‬
‫שמונע התפשטות ההבל‪ ,‬ועל ידי זה נחנק חס ושלום‪ ,‬וכמו כן בהבראם‪ ,‬בה' בראם‪,‬‬
‫דהוא אתא קלילא דלית ביה מששא‪ ,‬מכל מקום יש ביה מעט הבל‪ ,‬והעיקר הוא הבל‬
‫הלב שנמשך בקול‪ ,‬וקול הוא כלול מאש מים רוח ונמשך לה' מוצאות‪ ,‬הקול מחבר‬
‫ההבל עם הדיבור‪ ,‬וזהו הבל‪ ,‬ה' ל"ב‪ ,‬ל"ב הם ל"ב פעמים שם אלקים שבמעשה‬
‫בראשית‪ ,‬דבעשרה מאמרות ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו‪ ,‬והוא דיבור ויאמר‬
‫אלקים‪ ,‬וה'‪ ,‬הם ה' מוצאות הפה‪ ,‬וזהו והלא במאמר אחד יכול להבראות‪ ,‬הוא ההבל‬
‫טרם שנמשך לדיבור‪ ,‬הוא מאמר אחד‪ ,‬והוא מה שכתוב כי על כל מוצא פי הוי"ה‬
‫יחיה האדם‪ ,‬שהוא מוצא פי מקור הדיבור‪ ,‬הרי מפרש הבל למעליותא‪.‬‬
‫והמדרש דרש לגריעותא‪ ,‬דקאמר כל מה שנברא בששת ימי בראשית‪ ,‬ועל יום השביעי‬
‫מאטערט מען זיך‪ ,‬הכל הבל‪ ,‬דבראשון נברא שמים וארץ‪ ,‬כתיב שמים כעשן נמלחו‬

‫‪ 5‬המאמר נדפס בתורת שמואל תרל"ט ח"א ע' רכא‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫והארץ כבגד יבלה עש יאכלם‪ ,‬בשני יהי רקיע‪ ,‬וכתיב ונגלו כספר השמים‪ ,‬בשלישי‬
‫יקוו המים‪ ,‬וכתיב והחרים ה' את לשון ים מצרים‪ ,‬ברביעי יהי מאורות‪ ,‬וכתיב וחפרה‬
‫הלבנה ובושה החמה‪ ,‬בה' כו'‪.‬‬
‫ובתרגום יונתן מפרש באופן אחר‪ ,‬והמכוון אחד‪ ,‬דכד חמי שלמה מלכא ברוח נבואה‬
‫דיתחלק רחבעם וירבעם‪ ,‬ויתחרב בית המקדש‪ ,‬אמר‪ ,‬כל היגיעות שיגעתי אני ודוד‪,‬‬
‫הכל הבל‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬מה שייך זה למה שנתחלקו כו'‪ ,‬ואי לאו‪ ,‬לא היה בית המקדש‬
‫חרב‪ ,‬ואיך אומר על זה הכל הבל‪ .‬והענין‪ ,‬דהנה [עשרת השבטים] נקראים על שם‬
‫יוסף‪ ,‬כמו שכתוב נוהג כצאן יוסף‪ ,‬דהנה יוסף הוא לשון תוספת‪ ,‬וכתיב ויגש אליו‬
‫יהודה‪ ,‬שצריכים אליו יהודה‪ ,‬דהנה יש שני מיני המשכות‪ ,‬אחד בסוד שרש‪ ,‬עוד כל‬
‫ימי הארץ קיץ וחורף קור וחום יום ולילה לא ישבותו‪ ,‬והוא חק נתן ולא יעבור‪ ,‬ויש‬
‫בסוד תוספת‪ ,‬שתוספתו של הקדוש ברוך הוא מרובה על העיקר‪ ,‬ומשל גשמי לזה הוא‬
‫כמו עצם כתובה הוא מנה ומאתים‪ ,‬ותוספת כתובה הוא על כמה אלפים ורבבות‪ ,‬כמו‬
‫כן כאן‪ ,‬תוספתו של הקדוש ברוך הוא מרובה על העיקר‪ ,‬שיהיה על דרך שיהיה לעתיד‬
‫לבא‪ ,‬ונגלה כבוד הוי"ה וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי"ה דיבר‪ ,‬ולא יכנף עוד מוריך‬
‫והיו עיניך רואות את מוריך‪ ,‬וזהו בחינת יוסף‪.‬‬
‫והנה הכלי לבחינת זו הוא יהודה‪ ,‬דהנה יהודה הוא הודאה‪ ,‬דאור אין סוף‪ ,‬לית‬
‫מחשבה תפיסא ביה כלל‪ ,‬וצריך להיות הודאה‪ ,‬וזהו שבתפלה‪ ,‬העיקר הודאה‪ ,‬הודו‬
‫לה'‪ ,‬מודים אנחנו לך‪ .‬לכן‪ ,‬מאן דלא כרע במודים‪ ,‬אינו קם כו'‪ ,‬שאין לו גם בחינת‬
‫הודאה זו‪ .‬ויש מודים דרבנן‪ ,‬שהוא הודאה על הודאה‪ ,‬מודים אנחנו לך על שאנו‬
‫מודים‪ ,‬והרי הוא כמו מודים חכמים לרבי מאיר‪ ,‬הגם שסוברים דלא כרבי מאיר‪ ,‬מכל‬
‫מקום מודים שדינו אמת‪ ,‬הגם שאינם משיגים למה הוא כן‪ ,‬מכל מקום מודים‪ .‬כמו כן‬
‫באור אין סוף‪ ,‬אינו שייך השגה‪ ,‬מודה שכן הוא‪ ,‬איהי בהוד‪ ,‬שכל מה שאפשר להשיג‪,‬‬
‫צריכים להשיג‪ ,‬ומה שאי אפשר להשיג‪ ,‬צריכים להודות‪.‬‬
‫וזהו שביוסף יש שלש אותיות השם‪ ,‬עדות ביהוסף‪ ,‬וביהודה שם שלם‪ ,‬דאיהו‬
‫דכשנמשך המשכת אור אין סוף אלקות הוא בנצח‪ ,‬גם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם‪,‬‬
‫כי לא אדם הוא להנחם‪ ,‬והכלי לזה הוא יהודה‪ .‬וצריך להיות התחברות יהודה ויוסף‪,‬‬
‫אחד באחד יגשו‪ ,‬למהוי אחד באחד‪ ,‬אחד דיחודא עילאה‪ ,‬באחד דיחודא תתאה‪ .‬אבל‬
‫כד יתחלקון יוסף ויהודה‪ ,‬ואז יחרב בית המקדש‪ ,‬דבמשכן כתיב ואהיה מתהלך באהל‬
‫משכן‪ ,‬שהיה עראי‪ ,‬אבל בית המקדש הוא קבע‪ ,‬שלא יהיה שינוים‪ ,‬דמאיר מבחינת‬
‫אני הוי"ה לא שניתי‪ ,‬אבל כד יתחלקון‪ ,‬אזי יחרב כו'‪ ,‬ולכן הכל הבל‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫והנה מה שהזהר מפרש זה למעליותא‪ ,‬הבלא‪ ,‬דעלמא קאים עליה‪ ,‬היינו לגבי העולם‬
‫הוא בחינת גבוה‪ ,‬אבל לגבי מדריגה שלמעלה ממנו‪ ,‬הרי זה הבל‪ ,‬הארה‪ ,‬בה' בראם‪,‬‬
‫אתא קלילא דלית ביה מששא‪ .‬וזהו שלגבי תורה הוא הבל‪ ,‬דהנה תורה הוא אמת‪,‬‬
‫דכתיב קרוב הוי"ה לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת‪ ,‬ואין אמת אלא תורה‪ ,‬רק‬
‫שנקראת ואמת הוי"ה לעולם‪ ,‬שנמשך על ידי זה בעולם‪ ,‬הרי שנקראת אמת‪ ,‬אני ראשון‬
‫ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים‪ ,‬דנהרות המכזבים פעם אחת בשבוע‪ ,‬פסולים לקידוש‬
‫מי חטאת‪ ,‬שאין זה אמת‪.‬‬
‫[וכן] כתיב גבי חבקוק‪ ,‬למה תכזב בשפחתך‪ ,‬הגם שהולד נולד‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מאחר‬
‫שאינו מתקיים כמו חיי האדם‪ ,‬הרי זה כזב‪ ,‬לכן נקראת התורה אמת‪ ,‬שהוא קיום נצחי‪,‬‬
‫קיום עולמי‪ .‬וזהו שתורה הוא חיי עולם‪ ,‬ותפלה חיי שעה‪ ,‬דתפלה הוא‪ ,‬רפאנו‪ ,‬ברך‬
‫עלינו‪ ,‬שהוא חיי שעה‪ ,‬ותורה הוא חיי עולם‪ ,‬שנקראת אמת‪ .‬וכמו כן כאן‪ ,‬מאחר‬
‫שאינו קיום נצחי‪ ,‬לכן הוא הבל‪ .‬וזה שאמר תנא בשם רבי מאיר כו'‪ ,‬הרי מחדש‪,‬‬
‫שלגבי תורה‪ ,‬נקראת זה הבל‪.‬‬
‫וזה שאמר‪ ,‬שזה כיתרון אור מן החושך‪ ,‬הנה צריך להקדים תחילה‪ ,‬מה שכתוב יוסף‬
‫לפרעה‪ ,‬ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון‪ ,‬וצריך להבין‪ ,‬מי שמו ליועץ‪ ,‬שקרא לו‬
‫לפתור חלומו‪ ,‬ומה קאמר לו ועתה כו'‪ ,‬דלכאורה אינו שייך זה לזה כלל‪ .‬אך כמו‬
‫שמפרש המגיד משרים להבית יוסף את החלום‪ ,‬יובן זה גם כן‪ ,‬דשבע פרות הטובות‬
‫הם שבע מדות הטובות‪ ,‬ושבע פרות הרעות‪ ,‬הנה זה לעומת זה עשה אלקים‪ ,‬הם שבע‬
‫מדות הרעות‪ ,‬ותאכלנה כו'‪ .‬דהנה השתלשלות המדות הרעות מהטובות הוא‪,‬‬
‫דמאהבה לאלקות נשתלשל אהבה זרה‪ ,‬ומיראה נשתלשל כעס‪ ,‬ותאכלנה כו' ולא נודע‬
‫כי באו אל קרבנה‪ ,‬שנשכחת האהבה ויראה‪ ,‬וצריכים לתקן זה‪ .‬וזהו שאמר לו ועתה‬
‫ירא כו' איש חכם ונבון‪ ,‬דהנה שרשם מז' תחתונות דשם ס"ג‪ ,‬והבל הוא מילוי שם‬
‫ס"ג שנפלה בשבירת הכלים‪ ,‬ואפשר להיות מזה מדות רעות‪ ,‬ועל ידי חכמה מתקנין‬
‫זה דימותו ולא בחכמה‪ ,‬וזהו ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון‪.‬‬
‫והנה זהו להפירוש דיתרון לחכמה על כו'‪ ,‬אבל להפירוש יתרון חכמה מן הסכלות‪,‬‬
‫כמו שכתוב בפסוק‪ ,‬צריך להיות הפירוש כן בההבלים‪ ,‬דהנה אורייתא מחכמה נפקת‪,‬‬
‫וכתיב שבעה שבועות תספר לך‪ ,‬שבע פעמים שבע‪ ,‬וכתיב תספרו חמשים‪ ,‬שיום‬
‫החמשים בא ממילא‪ ,‬והוא שער הנו"ן דבינה שבו התגלות עתיק‪ ,‬ושבועות היה מתן‬
‫תורה‪ ,‬בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע‪ ,‬ירדו מלאכי השרת וקשרו להם שני כתרים‪,‬‬
‫אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע‪ ,‬והם שני מדריגות שבכתר‪ ,‬וזהו דוקא על ידי‬
‫בירורים דעולם הזה‪ ,‬על ידי זה דוקא נעשה יתרון‪ ,‬דכלום אדם רואה מן הלבן שבעין‪,‬‬
‫אלא מן השחור‪ ,‬כמו כן‪ ,‬על ידי החושך‪ ,‬על ידי זה דוקא היתרון אור‪.‬‬
‫‪25‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר הריי"צ‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫בס"ד ש"פ אמור תרצ"ט‬
‫קרוב‪ 6‬לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת‪ ,‬ואמרז"ל אין אמת אלא תורה‪ ,‬דקריאת‬
‫האדם להקדוש ברוך הוא בכל המצטרך לו‪ ,‬בין בדברים הגשמים ובין בענינים‬
‫הרוחנים‪ ,‬הנה הקריאה והבקשה צריכה להיות על ידי התורה‪ .‬והנה לכאורה‪ ,‬הרי תורה‬
‫שנקראת אמת‪ ,‬היא נגד האדם‪ ,‬דאיתא במדרש רבה‪ ,‬אמר רבי סימן‪ ,‬בשעה‬
‫שבא לבראות אדם הראשון‪ ,‬נעשו מלאכי השרת כתים כתים‪ ,‬חבורות חבורות‪,‬‬
‫מהם האומרים אל יברא‪ ,‬ומהם האומרים יברא כו'‪ ,‬חסד אמר יברא‪ ,‬שהוא‬
‫גומל חסדים‪ ,‬ואמת אמרה אל יברא‪ ,‬שכולו שקרים‪ ,‬הלא שהתורה שהיא אמת‪ ,‬היא‬
‫נגד האדם‪ ,‬ואם כן‪ ,‬איך אפשר דהקריאה שהאדם קורא להקדוש ברוך הוא‪ ,‬שימלא לו‬
‫צרכיו הגשמיים והרוחניים‪ ,‬תהיה על ידי התורה‪ ,‬שהיא מנגדת אל האדם‪.‬‬
‫אך הענין הוא‪ ,‬דהנה כתיב (דניאל ח‪ ,‬יב) ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה‪ ,‬ופירוש‬
‫עשתה והצליחה‪ ,‬הוא כמו שכתוב (תהלים פ״ה) אמת מארץ תצמח‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬מה‬
‫התועלת מזה שהושלכה לארץ‪ ,‬מאחר שכשתצמח תהיה כמקדם‪ ,‬אשר לא תחפוץ‬
‫בשקר‪ ,‬ומה הועילו בהשלכתה לארץ‪ .‬אלא בהכרח לומר‪ ,‬דעל ידי זה שהושלכה‬
‫ארצה‪ ,‬תהיה באופן אחר‪ .‬וצריך להבין מהו‪ ,‬דזה לא יתכן‪ ,‬דגם על פי האמת יסבול‬
‫את זה מה שכולו שקרים‪ ,‬אלא דעל ידי זה דאמת מארץ תצמח‪ ,‬יתברר השקר‪ ,‬ולא‬
‫יהיה שקר‪ ,‬והיינו דעל ידי האמת דתורה‪ ,‬מתברר השקר‪ ,‬דהנה כתיב וראיתי אני שיש‬
‫יתרון לחכמה על הסכלות כיתרון האור מן החשך‪ ,‬ואיתא במדרש רבה‪ ,‬אמרו משם‬
‫רבי מאיר‪ ,‬כשם שיש יתרון לאור מן החשך‪ ,‬כך יש יתרון לדברי תורה על דברי‬
‫הבלים‪ .‬ולכאורה אינו מובן‪ ,‬מה בא רבי מאיר לחדש על הכתוב‪ ,‬שהרי פשוטו של‬
‫מקרא שיש יתרון לחכמה‪ ,‬שהיא דברי תורה‪ ,‬על הסכלות‪ ,‬שהיא דברי הבלים‪ ,‬ואם‬
‫כן‪ ,‬מה בא רבי מאיר לחדש‪.‬‬
‫אך הענין הוא דהנה כתיב ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל‪ .‬דלכאורה אינו‬
‫מובן‪ ,‬איך אמר כי אין יתרון לאדם על הבהמה מפני כי הכל הבל‪ ,‬הלא האדם הוא בעל‬
‫מוחין וחושים היותר נעלים‪ ,‬ובעל מדות טובות‪ ,‬שהוא מעולה הן בעניניו הרוחנים‪,‬‬
‫שהוא מברר בירורים‪ ,‬דעל כל מאכל או משתה שהוא אוכל ושותה‪ ,‬מברך תחלה וסוף‪,‬‬
‫‪ 6‬המאמר נדפס בספר המאמרים תרצ"ט ע' ‪.151‬‬

‫‪26‬‬
‫וקורא קריאת שמע כמה פעמים ביום‪ ,‬ומתפלל שלש פעמים ביום‪ ,‬לומד ומקיים את‬
‫המצות‪ ,‬ובן בעניניו הגשמים‪ ,‬הוא עוסק בישובה של עולם ותיקונה‪ .‬ולהיות האדם‬
‫מעולה בעילוי נפלא כזה‪ ,‬הרי הוא נקרא בריאה התיכונית‪ ,‬אשר בו ועל ידי עבודתו‬
‫נמשכים גילוים אורות בעולמות העליונים‪ ,‬וכל קיומו של עולם זה תלוי בעבודת‬
‫האדם בתורה ומצות‪ ,‬כמו שכתוב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי‪ ,‬דמה שאנכי‪,‬‬
‫מי שאנכי‪ ,‬עשיתי ארץ‪ ,‬דבריאת העולם הזה הוא בשביל האדם‪ ,‬כמו שכתוב אדם‬
‫אתם‪ ,‬ואמרז״ל אתם קרוים אדם‪ ,‬ובריאת האדם הוא בשביל בראת״י‪ ,‬בגימטריא‬
‫תרי״ג‪ ,‬שיקיים המצות‪.‬‬
‫וכדאיתא במדרש רבה‪ ,‬אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪ ,‬אלה בזכות מי נבראו‪,‬‬
‫ובזכות מי הן קיימים‪ ,‬בזכות אלה שמות בני ישראל‪ .‬ואלה בזכות מי נבראו ובזכות מי‬
‫הן קיימים‪ ,‬בזכות אלה העדות החוקים והמשפטים‪ .‬וגם קיום העולם הוא בשביל קיום‬
‫התורה ומצות‪ ,‬וממאמר תנאי התנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית‪ ,‬אם יקיימו‬
‫ישראל את תורתי‪ ,‬מוטב‪ ,‬ואי לאו‪ ,‬אחזיר אתכם לתהו ובהו‪ ,‬וכתיב בראשית ברא‬
‫אלקים וגו' דבראשית הוא ב׳ ראשית‪ ,‬התורה נקראת ראשית‪ ,‬וישראל נקראים ראשית‪,‬‬
‫דכל ענין בריאת העולם וקיומו‪ ,‬הוא בשביל האדם‪ .‬ובריאת האדם הוא בשביל התורה‬
‫ומצות‪ ,‬כמאמר כל העולם לא נברא אלא לשמשני‪ ,‬ואני לא נבראתי אלא לשמש את‬
‫קוני‪ ,‬ואם כן‪ ,‬איך אמר ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל‪.‬‬
‫ולהבין זה‪ ,‬הנה שלמה אמר שבע פעמים הבל‪ ,‬הבל הבלים אמר קהלת הבל‬
‫הבלים הכל הבל‪ ,‬דהבל הבלים שלשה‪ ,‬והבל הבלים שלשה‪ ,‬הכל הבל הרי שבעה‪.‬‬
‫ויש שלשה שיטות בכוונת שלמה שאמר שבע פעמים‪ .‬הראשון‪ ,‬היא שיטת הזהר‪ ,‬דזה‬
‫שאמר שלמה שבע פעמים הבל‪ ,‬הוא למעליותא‪ .‬השנית‪ ,‬היא שיטת המדרש‬
‫רבה‪ ,‬שזה שאמר שלמת שבע פעמים הבל‪ ,‬הוא לגריעותא‪ .‬והשלישית‪ ,‬היא שיטת‬
‫התרגום יונתן‪ ,‬דזה שאמר שלמה שבע פעמים הבל‪ ,‬קאי על חלוקת המלוכה דישראל‬
‫ויהודה‪ ,‬שראה שלמה ברוח הקודש‪.‬‬
‫השיטה הראשונה היא שיטת הזהר‪ ,‬דהבל שאמר שלמה‪ ,‬הוא למעליותא‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו‪ ,‬וכן אמרז״ל אין העולם מתקיים אלא בהבל‬
‫פיהם של תינוקות של בית רבן‪ .‬ואיתא בזהר‪ ,‬הבלא‪ ,‬דעלמא קאים עליה‪ ,‬דעיקר קיום‬
‫העולם והנבראים הוא על ידי הבל‪ ,‬וכמו שאנו רואין באדם‪ ,‬דעיקר חיותו הוא על ידי‬
‫הבל‪ ,‬דזהו ענין הנשימה‪ ,‬שמכניס הבל ומוציא הבל‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אין לו קיום כלל‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב כל הנשמה תהלל י"ה‪ ,‬רבי משום רבי חנינא אמר‪ ,‬על כל נשימה ונשימה‬
‫שהאדם נושם‪ ,‬צריך לקלס לבוראו‪ .‬דהקילוס ושבח הוא בשני ענינים‪ ,‬הראשון על‬
‫אשר הוא נושם‪ ,‬והשני על זה שהאויר נמצא בכל מקום‪ ,‬שהרי המזונות והמים שהם‬
‫‪27‬‬
‫מצרכי האדם וקיומו‪ ,‬ואינם נמצאים בכל מקום‪ ,‬והאויר נמצא בכל מקום‪ .‬וכן הוא‬
‫בכל הנבראים‪ ,‬דכל עיקר קיומם הוא על ידי הבל‪ ,‬ובלא זה‪ ,‬אין להם קיום‪ ,‬דזהו‬
‫מיתת חנק‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬שמונעים את ההבל‪ ,‬שלא יהיה לו התפשטות והסתלקות‬
‫ברצוא ושוב‪ ,‬בשאיפת ההבל והוצאתו‪ ,‬דעל ידי זה נחנק‪.‬‬
‫והדוגמא מזה יובן למעלה‪ ,‬דעיקר קיום העולם הוא על ידי הבל‪ ,‬שהם האותיות‬
‫דעשרה מאמרות‪ ,‬וכמאמר בעשרה מאמרות נברא העולם‪ ,‬והנה כתיב אלה תולדות‬
‫השמים והארץ בהבראם‪ ,‬ואמרז״ל (מנחות דכ״ט ע״ב) דרש רבי יהודה בר רבי‬
‫אילעאי‪ ,‬שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אחד בה' ואחד ביו״ד‪ ,‬ואיני יודע‬
‫איזה בה׳ ואיזה ביו״ד‪ ,‬כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪ ,‬אל‬
‫תקרא בהבראם‪ ,‬אלא בה׳ בראם‪ ,‬מכאן שעולם הזה נברא בה'‪ .‬ואיתא בזהר‪ ,‬דאות ה׳‬
‫הוא אתא קלילא דלית ביה מששא‪ ,‬דהאותיות מקבלים מהבל הלב‪ ,‬והיינו‬
‫דבכדי שיהיו אותיות‪ ,‬הוא על ידי הבל הלב דוקא‪ .‬דעל ידי המוצאות‪ ,‬הוא רק‬
‫תנועות האותיות‪ ,‬והמבטא הברור הוא על ידי הבל הלב‪ ,‬ואות ה׳ הוא אתא קלילא‪,‬‬
‫לפי דמעט הבל הלב מתלבש בהקול‪ ,‬להוציא אות ה׳‪ ,‬כי שרש הדיבור הוא‬
‫מהבל הלב‪ ,‬דההבל מתלבש בקול‪ ,‬והקול הוא כלול מאש מים ורוח‪ ,‬ומתחלק‬
‫לה' מוצאות הפה‪.‬‬
‫וכן הוא למעלה‪ ,‬דשרש דיבור העליון שהוא ה׳‪ ,‬נמשך מהבל הלב העליון‪ ,‬וזהו הב״ל‪,‬‬
‫הוא ה׳ לב‪ ,‬דהיינו ל״ב פעמים אלקים שבמעשה בראשית‪ ,‬שרשן הוא מה׳ דיבור‬
‫העליון‪ ,‬והה׳ והל״ב נמשך מהבל הלב‪ ,‬שהוא שרשם הכוללם‪ ,‬ועל זה אמרז״ל והלא‬
‫במאמר אחד יכול להבראות‪ ,‬היינו הבל הלב כמו שהוא בלב‪ ,‬ולא כמו שנמשכו‬
‫בדיבור‪ ,‬וזהו מה שכתוב‪ ,‬כי על כל מוצא פי הוי"ה יחיה האדם‪ ,‬היינו הבל הלב שהוא‬
‫הבלא דעלמא קאים עליה‪ .‬ולכן אמר שבע פעמים הבל‪ ,‬שהם שבע הבלים‪ ,‬היינו שבע‬
‫כתרין דמדות כמו שהם בלב‪ ,‬וזהו הבל למעליותא‪ ,‬דעלמא קאים עליה‪.‬‬
‫והשיטה השניה בפירוש הבל שאמר שלמה‪ ,‬היא שיטת המדרש רבה‪ ,‬שמפרש הבל‬
‫לגריעותא‪ ,‬שהוא ענין השחתת העולם והנבראים וביטולם‪ .‬רבי יהודא בר רבי סימן‬
‫אמר‪ ,‬שבעה הבלים אמר קהלת‪ ,‬כנגד שבעה ימי בראשית‪ ,‬בראשון‪ ,‬כתיב בראשית‬
‫ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬וכתיב (ישעי׳ נ"א) כי שמים כעשן נמלחו וארץ‬
‫כבגד תבלה‪ ,‬בשני יהי רקיע‪ ,‬וכתיב (ישעי׳ ל"ד) ונגלו כספר השמים‪ ,‬בשלישי יקוו‬
‫המים‪ ,‬וכתיב (ישעי' י"א) והחרים ה׳ את לשון ים מצרים‪ ,‬ברביעי יהי מאורות‪ ,‬וכתיב‬
‫(ישעי׳ פ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה‪ ,‬וכן כולם‪ ,‬והיינו דכל מה שנברא בכל יום‬
‫ויום‪ ,‬הנה הוא הבל‪ ,‬דאין לו קיום נצחי‪ ,‬וחשב גם את יום השבת‪ ,‬שלא נברא בו דבר‪,‬‬
‫אלא ענין המנוחה‪ ,‬דכתיב מחלליה מות יומת‪ ,‬והיינו דלהיות השבת יש בה הרבה‬
‫‪28‬‬
‫פרטי דינים‪ ,‬ואין הכל בקיאים בזה‪ ,‬הנה מזה עצמו הוא העדר המנוחה‪ ,‬ולכן אמר‬
‫שלמה‪ ,‬הכל הבל‪ ,‬דכל מה שנברא במעשה בראשית‪ ,‬הוא הבל‪.‬‬
‫והנה השיטה השלישית בפירוש השבע הבלים שאמר שלמה‪ ,‬היא שיטת התרגום‬
‫יונתן‪ ,‬דמפרש דמה שאמר שלמה הבל הבלים‪ ,‬דחזא שלמה ברוח קודשא‪ ,‬דעתיד‬
‫רחבעם וירבעם לחלוק את המלוכה‪ ,‬ועל ידי זה יתגלגל שנחרב בית המקדש‪ ,‬וישראל‬
‫יגלו לבין האומות‪ .‬על זה אמר הבל הבלים‪ ,‬כל טירחא שטרחתי ודוד אבי בשביל‬
‫בנין בית המקדש‪ ,‬הוא הבל‪ .‬ולכאורה אינו מובן‪ ,‬למה זה שייך דוקא לחלוקת‬
‫המלוכה‪ ,‬דמשמע‪ ,‬דאם היו ביחד‪ ,‬לא היה בית המקדש נחרב‪ ,‬ולא היו ישראל גולים‪.‬‬
‫אך הענין‪ ,‬דהנה עשרת השבטים נקראים על שמו של יוסף‪ ,‬וכמו שכתוב נוהג כצאן‬
‫יוסף‪ ,‬ויהודה ויוסף הנה צריכים שיהיו ביחד דוקא‪ ,‬כמו שכתוב ויגש אליו יהודה‪.‬‬
‫דהנה שם יוסף הוא על שם התוספת והריבוי‪ ,‬כמו שכתוב ותקרא את שמו יוסף לאמר‪,‬‬
‫יסף הוי"ה לי בן אחר‪ ,‬וכתיב בן פורת יוסף‪ ,‬ותרגם ברא דיסגי יוסף‪ ,‬דידוע‬
‫דבהמשבת אלקות יש שני בחינות ומדריגות‪ .‬הראשון‪ ,‬בסוד שרש‪ ,‬והשני בסוד‬
‫תוספת‪ .‬דהבחינה ומדריגה דסוד שרש‪ ,‬היא ההמשכה דאלקות בעולם שהיא תמיד על‬
‫אופן אחד‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום‬
‫ולילה לא ישבותו‪ ,‬דתמיד לא יחסר זה‪ .‬ובכללות‪ ,‬היא ההארה האלקית שהיא‬
‫בהתלבשות בעולם ובנבראים‪ ,‬והיא תמיד באופן אחד‪ ,‬וכמו שכתוב ויעמידם לעד‬
‫לעולם חק נתן ולא יעבור‪ ,‬דמהאי טעמא אין האדם מתפלא על עניני הטבע‪ ,‬שהוא‬
‫מפני התמידות והרגילות‪ .‬דכאשר האדם רואה כי בכל יום ויום השמש זורח‬
‫במזרח ושוקע במערב‪ ,‬וכן כל הנעשה בעולם במשך ארבע תקופות השנה‪ ,‬הוא‬
‫חוזר חלילה בכל שנה ושנה‪ ,‬שבאמת היו צריכים להתפעל על זה‪ ,‬ולראות את‬
‫הבורא ברוך הוא במוחש‪ .‬אבל מפני התמידות והרגילות‪ ,‬אינם מתפעלים‪ ,‬כי כך הוא‬
‫טבע בני אדם‪ ,‬דגם דבר הנפלא שרואה אותו בתמידות‪ ,‬הרי הוא מתרגל בזה‪.‬‬
‫וההמשכה השניה היא בסוד תוספת‪ ,‬דתוספתו של הקדוש ברוך הוא מרובה על‬
‫העיקר‪ ,‬וכמו תוספת כתובה‪ ,‬שמרובה על העיקר‪ ,‬דעיקרה מאתים או מנה‪ ,‬ותוספת‬
‫כתובה יכולה להיות על כמה אלפים ורבבות‪ .‬וכך‪ ,‬להבדיל הבדלות אין קץ‪ ,‬הנה‬
‫תוספתו של הקדוש ברוך הוא מרובה על העיקר‪ ,‬שנמשכים על ידי העבודה בקיום‬
‫התורה ומצות בכל העולמות‪ ,‬עד רום המעלות‪ ,‬והעולה על כולנה הם הגילוים‬
‫העצומים בגילוי גמור‪ ,‬בהשגת המהות בביאת המשיח‪ ,‬וכמו שכתוב ונגלה כבוד‬
‫הוי"ה וראו כל בשר כי פי הוי"ה דיבר‪ ,‬וכתיב ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות‬
‫את מוריך‪ .‬וזהו תוספתו של הקדוש ברוך הוא שמרובה על העיקר‪ .‬דהעיקר‪ ,‬הוא‬
‫העבודה דעכשיו בקיום התורה ומצות‪ ,‬אמנם‪ ,‬ההמשכה דעכשיו הוא הארה‪ ,‬והארה‬
‫‪29‬‬
‫זו באה מכוסה בכמה לבושים‪ .‬אבל בביאת המשיח‪ ,‬הנה ולא יכנף עוד מוריך‪ ,‬שלא‬
‫יהיה בבחינת כנף‪ ,‬שהוא הארה‪ ,‬אלא גילוי העצם‪ ,‬ולא יהיה בהתלבשות כי אם השגת‬
‫המהות‪.‬‬
‫וכל האורות וגילוים‪ ,‬גם הגילוים העצומים שיתגלו בביאת המשיח‪ ,‬נקראת יוסף‪,‬‬
‫והמשכה זו נמשך בבחינת ומדריגת יהודה‪ ,‬כי יהודה הוא הודאה‪ ,‬דנקרא כן על שם‬
‫הפעם אודה וגו'‪ .‬כי להמשכה גבוה ועצומה כזו‪ ,‬הרי אי אפשר להיות כלי לזה‪ ,‬שהרי‬
‫לית מחשבה תפיסא ביה כלל‪ ,‬אלא בחינת הודאה‪ .‬כי הודאה הוא על דרך מודים‬
‫חכמים לרבי מאיר‪ ,‬היינו שאף דעל פי השגתם אינו כן‪ ,‬אף על פי כן הם מודים לו‪,‬‬
‫דהיינו דאף על פי כן‪ ,‬הוא כן האמת‪ .‬וכך הודאה הוא כלי להמשכה של אור אין סוף‬
‫דלית מחשבה תפיסא ביה כלל‪ .‬וזהו שהתפלה‪ ,‬דענינה התחברות‪ ,‬דאדם בא להתחבר‬
‫עם אור אין סוף ברוך הוא‪ ,‬הנה ההתחלה הוא מהודאה‪ ,‬הודו לה׳‪ ,‬ועתה אלקינו מודים‬
‫אנחנו לך‪ ,‬והיינו לפי דעצמות אור אין סוף ברוך הוא‪ ,‬הרי אי אפשר להשיג בהשגה‬
‫גמורה‪ ,‬רק בבחינת הודאה‪ ,‬וכמאמר איהי בהוד‪ ,‬דהיינו שהשגה הוא רק בבחינת‬
‫הודאה‪ ,‬שהיא מדריגה אחרונה‪ .‬דהודאה‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬הן במדריגת המשפיע‪ ,‬הן באור‬
‫המושפע‪ ,‬והן בכחות המקבל‪ ,‬היא מדריגה היותר אחרונה‪ .‬ובזה יובן שארז״ל‪ ,‬מאן‬
‫דלא כרע במודים‪ ,‬אינו קם בתחיית המתים‪ .‬דלכאורה אינו מובן‪ ,‬למה מגיע עונש‬
‫הגדול הזה למאן דלא כרע במודים‪ ,‬דהלא כל ענין הכריעה אינו אלא ביטול חיצוני‬
‫דגוף‪ .‬אלא דהיא הנותנת‪ ,‬דמי שאין לו אפילו הודאה‪ ,‬שהיא מדריגה היותר אחרונה‪,‬‬
‫ובאמת‪ ,‬הרי בהודאה יש כמה מדריגות‪ ,‬הודאה‪ ,‬והודאה דהודאה‪ ,‬כמו מודים דרבנן‪,‬‬
‫מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך‪ ,‬על כן אינו קם בתחיית המתים‪ .‬ולהיות דיוסף‬
‫ויהודה הם אור וכלי‪ ,‬על כן צריכים להיות יחד‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לפי זה דיוסף ויהודה הם אור וכלי‪ ,‬ועוד זאת דשם יוסף דבעיקרו נקרא יהוסף‪,‬‬
‫כמו שכתוב עדות ביהוסף‪ ,‬הוא על שם התוספת והריבוי האורות העליונים‪ ,‬דתוספתו‬
‫של הקדוש ברוך הוא מרובה על העיקר‪ ,‬דעל ידי קיום העיקר דעכשיו בלימוד התורה‬
‫במעשה המצות ועבודת הבירורים‪ ,‬יהיה הגילויים העצומים בביאת המשיח‪ ,‬דכל זה‬
‫נקרא בשם יהוסף‪ ,‬ושם יהודה הוא על שם ההודאה‪ ,‬שהיא מדריגה היותר אחרונה‪,‬‬
‫הנה מפני מה בשם יהודה יש כל הארבע אותיות דשם הוי"ה‪ ,‬ורק שבין השלש אותיות‬
‫יו״ד ה״א וא״ו‪ ,‬ובין אות ה״א אחרונה‪ ,‬יש הפסק ד׳‪ ,‬ובשם יהוסף‪ ,‬שהוא עיקר השם‬
‫דיוסף‪ ,‬אין בו רק שלש אותיות יו"ד ה״א וא"ו‪ ,‬דשם הוי"ה‪.‬‬
‫אך היא הנותנת‪ ,‬דהנה ידוע דבארבע אותיות השם‪ ,‬הנה השלש אותיות הראשונים הם‬
‫העיקר‪ ,‬הן באור הנשפע והן באור המקבל‪ ,‬ומהאי טעמא‪ ,‬הנה יוסף‪ ,‬שהוא כינוי‬
‫האורות‪ ,‬וכולל גם האורות העצומים דביאת המשיח‪ ,‬הנה בשמו נמצאו השלש אותיות‬
‫‪30‬‬
‫ראשונים דשם הוי"ה‪ ,‬ויהודה‪ ,‬שהוא כינוי הכלים‪ ,‬נמצאו בשמו כל הארבע אותיות‬
‫דשם הוי"ה‪ ,‬רק שבין השלש אותיות יו"ד ה״א וא״ו‪ ,‬שהם האורות המתקבלים‪ ,‬ובין‬
‫אות ה"א אחרונה‪ ,‬שהיא אור הנשפע למדריגה שלמטה הימנו‪ ,‬ישנו אות ד׳‪ ,‬דענינו‬
‫דל"ת‪ ,‬והיינו הסגרת האור דשלש אותיות ראשונים‪ ,‬ומה שנמשך באות ה״א אחרונה‪,‬‬
‫הוא רק הארה לבד‪.‬‬
‫ולהיות דיוסף ויהודה הם אור וכלי‪ ,‬על כן צריכים שיהיו ביחד‪ ,‬כמו שכתוב אחד‬
‫באחד יגשו‪ ,‬ובעבודת יוסף ויהודה‪ ,‬הם דעת עליון ודעת תחתון‪ ,‬דיוסף הוא דעת‬
‫עליון‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם כשהיה מלך במצרים‪ ,‬לא הטריד אותו מעבודתו‪ ,‬ויהודה הוא דעת‬
‫תחתון‪ ,‬דהשבטים הם נשמות דבריאה‪ ,‬ולכן בחרו להיות רועי צאן‪ ,‬בכדי דעניני עולם‬
‫לא יבלבלו אותם מעבודתם‪ .‬והעבודה הוא למהוי אחד באחד‪ ,‬דביחודא תתאה יהיה‬
‫גם כן הביטול כמו ביחודא עילאה‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כשראה שלמה ברוח הקודש שעתידים יהודה ויוסף לחלוק‪ ,‬ממילא הנה זה‬
‫יגרום שיהיה חורבן בית המקדש וגלות ישראל‪ ,‬דמכיון שנחלקו למטה‪ ,‬ממילא גרם‬
‫שלא יהיה המשכה מיוסף ביהודה‪ .‬דהנה יוסף הוא בחינת ברכה‪ ,‬ויהודה הוא‬
‫בחינת הודאה‪ ,‬ובברכת שים שלום אנו אומרים‪ ,‬ברכנו אבינו כולנו כאחד באור‬
‫פניך‪ ,‬דדוקא כאשר כולנו כאחד באחדות גמורה‪ ,‬אז נמשך הברכה מיוסף‬
‫ביהודה‪ .‬ולכן‪ ,‬כשראה שלמה ההתחלקות‪ ,‬אמר‪ ,‬הבל הבלים‪ ,‬דעיקר כוונת דוד המלך‬
‫עליו השלום וכוונתו בבנין המקדש היה‪ ,‬שיהיה דירת קבע‪ ,‬לא כמו המשכן שנקרא‬
‫דירת ארעי‪ .‬וכשראה שלא נשלמה כוונתם‪ ,‬אמר‪ ,‬הבל הבלים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לשיטת הזהר‪ ,‬שמפרש הבל למעליותא‪ ,‬הוא רק לגבי העולם‪ ,‬ולכן אמר הבלא‪,‬‬
‫דעלמא קאים עליה‪ ,‬אבל לגבי למעלה‪ ,‬הנה גם זה הוא הבל‪ ,‬בשרשם משבע הבלים‪.‬‬
‫אבל התורה היא המשכה עצמית‪ ,‬ולכן נקראת אמת‪ ,‬דאמת הוא שיש לו קיום נצחי‪,‬‬
‫וכל שאין לו קיום נצחי אינו נקראת אמת‪ .‬וזהו וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן‬
‫הסכלות כיתרון האור מן החשך‪ .‬דביתרון האור מן החשך‪ ,‬יש שני פירושים‪ ,‬הראשון‪,‬‬
‫דיתרון האור הוא על החשך כפשוטו‪ .‬והשני‪ ,‬דיתרון הוא מן החשך‪ ,‬דעל ידי בירור‬
‫החשך נעשה יתרון האור‪ ,‬וזהו משום רבי מאיר אמרו‪ ,‬כשם שיש יתרון לאור מן‬
‫החשך‪ ,‬כך יש יתרון לדברי תורה על דברי הבלים‪ .‬דברי הבלים‪ ,‬הוא הבלא‪ ,‬דעלמא‬
‫קאים עליה‪ ,‬שהם שבע מדות‪ ,‬אבל דברי תורה‪ ,‬הם שלש ראשונות‪ ,‬חכמה בינה דעת‪,‬‬
‫וכמאמר אורייתא מחכמה נפקית‪ ,‬היינו חכמה עילאה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בכדי שיהיה המשכה זו‪ ,‬הוא על ידי בירור המדות‪ .‬ולכן‪ ,‬קודם מתן תורה‪ ,‬צריך‬
‫להיות ספירת העומר‪ ,‬שהוא ענין בירור המדות‪ ,‬כמו שכל מדה כלולה משבע‪,‬‬

‫‪31‬‬
‫שעולה מ״ט‪ .‬וזהו שיתרון לדברי תורה הוא מן ההבלים‪ ,‬וכשמבררים את ההבלים‪ ,‬על‬
‫ידי זה‪ ,‬נמשך אחר כך היתרון בתורה‪ .‬וזהו קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו‬
‫באמת‪ ,‬דאמת מארץ תצמח‪ ,‬שכדי שבהאדם יהיה בו צמיחה מהאמת שבתורה‪ ,‬הוא‬
‫על ידי ארץ‪ ,‬דענינה ביטול‪ ,‬דלימוד התורה צריך להיות בביטול ושפלות‪ ,‬וכמאמר‬
‫ונפשי כעפר לכל תהיה‪ ,‬פתח לבי בתורתך‪ ,‬דעל ידי היותו בטל ושפל כעפר‪ ,‬הנה על‬
‫ידי זה נעשה אצלו פתיחת הלב בתורה‪ .‬דאמרו‪ ,‬אין התורה מתקיימת‪ ,‬אלא במי‬
‫שממית עצמו עליה‪ ,‬ומשים עצמו כעפר‪ ,‬שהכל דורסין עליו‪ .‬הנה על ידי זה‪ ,‬הגם כי‬
‫אמת אמר אל יברא‪ ,‬הנה זהו כמו שהיה בתחלה‪ ,‬דכולו שקרים‪ .‬אבל על ידי לימוד‬
‫התורה בביטול ושפלות‪ ,‬הנה על ידי זה מתברר השקר‪ ,‬וממילא אין האמת מנגדו כלל‪.‬‬
‫וזהו ומותר האדם מן הבהמה אין כי הבל הבל‪ .‬בהמה‪ ,‬הוא בה מה‪ ,‬דכל דברים‬
‫הגשמים הרי באמת אינם מציאות‪ ,‬כי העיקר הוא החיות אלקי שבהם‪ ,‬ואם כן‪ ,‬הרי‬
‫יתרון האדם על כל עניני עולם‪ ,‬הוא האין והביטול‪ ,‬דזהו המעלה העיקרית‬
‫שבאדם‪ .‬וזהו קרוב הוי"ה לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת‪ ,‬ואין אמת אלא‬
‫תורה‪ ,‬דעל ידי הקריאה באמת‪ ,‬היינו לימוד התורה בביטול ושפלות‪ ,‬ומתנהג בכל‬
‫עניניו על פי התורה‪ ,‬הנה על ידי זה מתברר השקר‪ .‬ולכן‪ ,‬הנה גם על פי מדת האמת‪,‬‬
‫יתכן גם כן הבריאה‪ ,‬דלא זו בלבד דגם אמת תאמר תברא‪ ,‬אלא עוד זאת‪ ,‬שהתורה היא‬
‫כוס של שפע ברכה והצלחה‪ ,‬לכל העוסקים בה‪.‬‬

‫‪32‬‬