‫‪Mar’eh M’komos, Bava Kamma‬‬

‫‪YTS‬‬

‫‪Sheet 1‬‬

‫‪ .1‬עיין משנה ב'‪ .‬ובגמרא עם רש”י עד ג'‪) .‬למעלה(‬

‫"אמר מר ושלא זו הרגל" )שורה ראשונה(‬

‫‪ .2‬עיין קושית הראשונים למה נקטה המשנה לשון‬

‫נזיקין ולא מזיקין? עיין ברא”ש )בשיטה מקובצת(‬
‫ובמאירי‬

‫‪ .3‬עיין פירש”י היטב על המשנה‪ .‬עיין רש”י במשנה‬

‫ד”ה "השור והבור" ועיין בזה בשיטה מקובצת בשם‬
‫הרשב”א וברא”ש ורבנו ישעיה‬

‫‪ .4‬עיין תוספות ד”ה "ארבעה" וברשב”א שדוחה‬

‫תירוץ התוספות ומציע תירוץ אחר‬

‫‪ .5‬עיין תוספות ד”ה "השור והבור"‬

‫‪ .6‬מבעה‪ .‬עיין גמרא ג'‪ :‬מחלוקת רב ושמואל מהו‬

‫מבעה )שן או אדם(‪ .‬והראשונים שואלים למה‬
‫השתמשה המשנה בלשון מבעה ולא בלשון שן או‬
‫אדם‪ .‬עיין בזה בשיטה מקובצת ג'‪) :‬בשם ר’ יונה(‬
‫ובנמוקי יוסף ג'‪:‬‬
 ‫ובנמוקי יוסף ג'‪:‬‬

‫‪ .7‬רש”י על המשנה ד”ה "הבער" מצטט פסוק‪ .‬למה‬

‫דווקא בהבער מביא פסוק? וצ”ע‬

‫‪ .8‬במשנה ‪" -‬לא הרי השור כהרי המבעה"‪ .‬המשנה‬

‫מחדשת שאי אפשר ללמוד אחד מהשני‪ .‬וג”כ שמבעה‬
‫ג”כ חייב‪ .‬ולכאורא מהו ההוה אמינא לפטור מבעה‬
‫לפי המ”ד הנ”ל שמבעה זה אדם? ולמה? עיין בזה‪.‬‬

‫‪ .9‬עיין תוספות ד”ה "לא הרי השור כהרי המבעה"‪.‬‬

‫ליתר ביאור עיין במהר”ם ובמהרש”א‬

‫‪ .10‬עיין במשנה "ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים"‬

‫וכו’‪ .‬וצ”ע מהו המעלה שיש בו רוח חיים? עיין‬
‫בשיטה מקובצת בשם ר’ יונתן‪ .‬וצ”ע בכוונת דבריו‪.‬‬

‫‪ .11‬עיין תוספות ד”ה "ולא זה וזה שיש בהן רוח‬

‫חיים"‪ .‬והבינו בתוספות שכח אחר מעורב בו אינו‬
‫חומרא אלא קולא‪ .‬עיין בזה ברש”י ג'‪ :‬ד”ה "דכח‬
‫אחר מעורב בה" ומשמע דהוי חומרא‪ .‬עיין ג”כ‬
‫בשיטה מקובצת ג'‪) :‬ברשב”א( ובשיטה מקובצת ב'‪.‬‬
‫בשם מהר”י כ”ץ‬

‫__________‬

‫‪ .1‬לשון המשנה "הצד השוה שבהן שדרכן להזיק‬

‫ושמירתן עליך"‪ .‬מהו המקור שיש איסור להזיק ממון‬
‫חברו?‬
‫ושמירתן עליך"‪ .‬מהו המקור שיש איסור להזיק ממון‬
‫חברו?‬

‫א‪ .‬עיין בטור חושן משפט ריש סימן שע"ח "כשם‬

‫שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו כך אסור להזיק ממון‬
‫שלו" )עיין שם בסמ"ע ובפרישה(‪ .‬עיין אצלנו בפירוש‬
‫המשניות להרמב"ם‬

‫ב‪ .‬עיין כל הנ"ל באריכות בקהלת יעקב סימן א'‬

‫שרוצים להוכיח מדין השבת אבדה שיש לאו של לא‬
‫תוכל להתעלם וכל שכן דאסור להזיק בידים‪.‬‬

‫ג‪ .‬רבנו יונה במשניות פרקי אבות משנה א'‬

‫ד‪ .‬עיין היטב במשנה בבא קמא ט'‪" :‬כל שחבתי‬

‫בשמירתו הכשרתי את נזקו" ובשני הפירושים של‬
‫רש"י שם‪.‬‬

‫ה‪ .‬ועיין ברשימות שיעורים של מרן הגרי"ד הלוי‬

‫סולוביצ'יק זצ"ל שמציין משנה ב"ק כ"ו‪ & .‬תוס' ב"ק‬
‫כ"ז‪ :‬ד"ה "ושמואל אמר" & מגיד משנה פרק ו' הל'‬
‫חובל ומזיק הלכה ד' & פרק ו' הל' חובל ומזיק‬
‫הלכה ג' ברמב"ם ובראב"ד‪.‬‬

‫)‪(cont. on sheet 2‬‬

‫__________‬

‫‪Sheet 2‬‬
 ‫עוד מקורות לאיסור להזיק ממון חברו‪.‬‬

‫ו‪ .‬עיין ב”ק ל'‪" .‬ת”ר חסידים הראשונים" עד‬

‫"מילי דברכות"‬

‫ז‪ .‬עיין ג"כ בטור חו"מ ריש סימן שפ"ט "כשם‬

‫שאסור לאדם שיזיק… כך צריך לשמור ממונו שלא‬
‫יזיק" וכו'‪.‬‬

‫ח‪ .‬עיין בבא קמא קי"ד‪" .‬לא יקוץ את סוכו על‬

‫מנת ליתן את הדמים ר' ישמעאל… אומר אף קוצץ‬
‫ונותן את הדמים"‪.‬‬

‫ט‪ .‬עיין בבא מציעא ס"א‪" :‬לא תגנובו דכתב‬

‫רחמנא למה לי…" עד "על מנת לשלם תשלומי כפל"‪.‬‬

‫י‪ .‬עיין ב"ק ס'‪" :‬ויתאוה דוד ויאמר" וכו' עד "אע"פ‬

‫שגזילה משלם רשע הוא"‪ .‬עיין ב"ח בשם רבנו יקיר‬
‫)הב"ח מביא מרדכי שמצטט רבנו יקיר(‬

‫כ‪ .‬עיין רמב"ם הלכות גזלה פרק ט' הלכה א'‬

‫ל‪ .‬עיין משנה ב"ק צ'‪" :‬החובל בעצמו… אחרים‬

‫חייבין"‪ .‬עיין רש"י שמה‪.‬‬

‫מ‪ .‬עיין רמב"ם הלכות שכירות פרק ב' הלכה ג'‬

‫ובראב"ד שמה‪ .‬עיין רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה'‬
 ‫מ‪ .‬עיין רמב"ם הלכות שכירות פרק ב' הלכה ג'‬
‫ובראב"ד שמה‪ .‬עיין רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה'‬
‫הלכה א'‪ .‬עיין רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ה'‬
‫הלכה ט'‪ ,‬י"א‪ ,‬י"ג‪ .‬עיין לזה בב"ק כ"ג‪" :‬מכריז רב‬
‫יוסף… וקבל זוזיך" )עיין אם אפשר בפירושו של רב‬
‫האי גאון ]בספר מקח והממכר‪ ,‬שער ז'‪" ,‬הדין הז'…‬
‫ואמרי' להו תא תיב אמסחתא וקבל זוזך"[ לסוגיא‬
‫הזאת( ועיין ברמב"ם‬

‫נ‪ .‬בנושא של קטן שהזיק עיין צ"ח‪ :‬בב"ק קטן‬

‫שהזיק חייב לשלם לפי רש"י ]"'ואכפייה רפרם לרב‬
‫אשי'‪ .‬ששרף שטר חבירו בילדותו"[‪.‬‬

‫__________‬

‫‪Sheet 3‬‬

‫‪ .1‬עיין תוספות ד”ה "השור והבור" ובתוספות ד"ה‬

‫"לא הוי" ובתוספות ד"ה "ולא זה וזה"‬

‫‪ .2‬עיין ב"ק י'‪" .‬חומר בשור" וכו'‪" .‬חומר בבור" וכו'‪.‬‬

‫"חומר באש" וכו'‪.‬‬

‫‪ .3‬בתוספות ד"ה "ולא זה" וכו' בנושא של כח אחר‬

‫מעורב בו‪ .‬עיין רש"י ג'‪ :‬ד"ה "דכח אחר" וברשב"א ג'‪:‬‬

‫‪ .4‬עיין בסוף התוספות "וקשה קצת דמשמע דעונשין‬

‫ממון מן הדין" וכו'‪.‬‬
 ‫ממון מן הדין" וכו'‪.‬‬

‫א‪ .‬האם מדובר בלימוד מקל וחומר או מבמה‬

‫מצינו? עיין בזה בתוספות אצלנו‪ ,‬וברשב"א ב'‪ :‬בסוף‬
‫ד"ה "אבל במחוברת"‪ ,‬ובפירוש המשניות להרמב"ם‪,‬‬
‫וברש"י ב"ק ה'‪ .‬ד"ה "ותיתי אידך מינה"‬

‫ב‪ .‬בטעם הכלל של אין עונשין ממון מן הדין —‬

‫עיין רש"י סנהדרין ע"ג‪ .‬ד"ה "הקישא"‪ ,‬עיין מהרש”א‬
‫סנהדרין ס”ד‪] :‬ד"ה "ומזרעך ולא כל זרעך"[ שטוען‬
‫שכיון שהלמד חמור מן המלמד היא הנותנת שלא‬
‫תועיל לו הכפרה בעונש של המלמד הקל ממנו‪ ,‬או‬
‫שזה גזיה"כ‪ .‬ועיין רש"י חגיגה י"א‪ :‬בד"ה "לבתו"‬

‫ג‪ .‬עיין רשב"א שמנסה ליישב קושית התוספות‬

‫מעונשין ממון מן הדין )ב‪(:‬‬

‫ד‪ .‬עיין ג"כ מהרש"א מהדורא בתרא מ"ט‪) :‬ב"ק(‬

‫]ד"ה "בתוס בד"ה 'על הכרייה לא כ"ש'"[‬

‫ה‪ .‬עיין תוספות ב"ק ד‪ :‬ד"ה "ועדים" במחלוקת‬

‫ריב"א ור"י )צוטט ע"י גליון הש"ס במקום(‬

‫ו‪ .‬עיין בשיטה מקובצת בשם גליון ממהר"י כ"ץ‬

‫בד"ה "נראה לי מה שכתוב בקונטרס קמא"‬

‫__________‬