Professional Documents
Culture Documents
Tikkun Koreim HB50656 PDF
Tikkun Koreim HB50656 PDF
3 ,
־ י ד ׳ א ו ר י ה י א ל ז ד ם ר א מ ר ה מ י ם : ע ל ־ * ; י מ ר ח פ ת
ה ו ל ח ש ך י ו ם ל א ו ר א ל ה י ם ו ו י ק ר א ה ח ע ז ך : ה א ו ר ״ ו ב ץ
וייאמר אלולם ׳יהי רקילבתוך המיס ויהי מבדיל מ ד ־ ל ר ל ן י ע מ ע ל א ש ר ד מ י ם ו ב ץ ל ך צ ך ע ת ח ת מ ר ^
•ױאמיאלהים יקוו המים מתיזת תלמים אכ־י ״ ל א פ ך ב י -ט ו ב : א ל ה י ם ד ר א ק ר א :מ י ם ם & ל ה ו מ £
מקום או*ד ותראה היבעיה ויהי מ" ויקרא אכיהים ד פ ע ץ ז ר ע מ ן ר י ע ע ש ב ר ש א י ח ה א ת ד ^ א א ל ד ז ם
12
אלהיס כי טוג ױאבור אלהיט תדיעיא האר־־ז' pלהיגײ ח ח ^ ײ ^ י ד ^ א ד-ארץ ^ י א ? * ב
עלה 5רילםי:ו ך א ^ ל מזי VV'rVr 1 3
כ ח י ־ כ י ־ ק ז ו ב * א ל ד ,י ם ױ ל א ל מ י נ ה ו ^ ר י ^ ז ר ן ר ע ד ב ו
ערב ויהי בקר יום שיגייע־י : : ם י ^ 5ק ? 5ך ם ו ל מ ד ד י ם * 6ר ) ת ו ו ד ו ה ל י ל ה ו ן י ץ ז ד ז ם
הארןו ויהיכן ידדאלה־כ את דג־ תמאי־דז ב ך ק י ע 18 א ל ד ,י ם א ת ם ד ת ן " ד ב ו ב ב י ם : ת מ י ה ל י ל ה
המאור הקטזלממ^ת ה ^ ה וארז הכוכבים ב י ־ ט ו ב 19 : א ל ד ,י ם ו י ר א ל ,ח ש ך ו ב י ן } י > האור ו ל ד ־ ב ד ל
1
האין ולמעול ליום עלילה ילהבדיל בין האור כ
ובין הוזע״ך וירא אלה־ב כי טיל ויהי לרב ויהי 21
י ע ו פ ף ו ע ו ף ד ד ך , נ פ ש ש ר ץ ה מ י ם ל ש ל צ ו א ל ה י ם ױ א מ ר
ר ו ד -ע ל ב ב א ל ץ : ו ה ע ו ף ; ל ב ב ! מ י ם א ת ־ ה מ י ם י מ ל א ו
ה^יה הימלת א ל י עייצו המים למיוהס ואת
פ י י " ח מ י ק י : ױ ם ױ ד י י ־ ב ג ר ך
כל לון :כנף מזינהו ױױא אלה־ב ב• ניע ו־בו-ך
אהב אלהיט לאמי 3י־ו ורבו ומלאו א ת הכזיב 2 4
ב ה מ ד ־ • ל מ י נ ה ח י ל , נ פ ש ה א ר ץ ת ו צ א א ל ה י ם י א מ ר
בימים והלו\ש •יב באיל ויהי לרב וידהי גקי־־ ,כי- א ו ת ־ א ל ה י ם ױ ע ש ד ה י ־ כ ן : ל מ י נ ה ו ד ד ת ד א ל ץ ו ר מ ש
ויכלו תלמים והאיץ׳ ובלצבאב ױכלאלהיבג״יכ א ־ויכלו השמים והאיץ יכל־־צבאם :י כ ל אלהים ביום
הדבילי מלאכתו אליי עעיה ױעייבת בױםהלבץי השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השה^י
מכבמכאבהו אע־ילע־ה ױבדך אלית־םאהױב 3מכל־־מלאכתי אשר ע ש י - :ר ך אלהים א ת ־ י ו ם
הע־בילי רקד •fאתו כ• בו עיבדה מכלמלאגזו השב־ע׳ ויקדש אתו כי בי קזבת מ ב ל ־ מ ל א כ ת ו אשר-
אעיר ברא אלתים כללות ״ײ י י פ ברא אלהיט לעשות•
אלה תולדות הע״מיס והאיץ ב־בו־׳א^ 1בױם
לע־ות יהוה אלהיב איץ ולכויב וכלעײז תעירה
ןכי';״ע־ב הד־דה ג־י־ם ׳צמ^כי נזיב יהיה 4אלה תוללות השמים והארץ בהבראם ב ; ום עשות יהוה
לא המטיר יהוהאלהימללהאיץ ואד־ם איז" האלהים ארץ ושמים :וכל ו שיהיהשרד ,טרם ילדך.
ללבד את האדמה ואד יללת ק תאמזגלעידה בארץ וכל־עשב השדה טלם יצמח כי לא המטיר יהוה
את כל^וי האדמה וילד יהוהיאלהים אההאדמ 6אלהיט על־האךץ ואדם אין לעבד את־האדמה :ואד
לפי־ מז האדמה ױ^זזגאןךנמימת^ײם ו ^ י 7לעלה מךהאלץ ,והשקה את־כל־פע האדמה :ויי^ר
האדם לנ5עי זיז־ה יגיל יהוהיאלתים n יהוד ,אלז־דם א ת ־האלם עפר מךהאךמה ױפח באפיו
מקדם ויעיס ע־ם את האדם אע״י •צד ױצמזזי־גה » נשמת הי־ם רהי האדם לנפש ה •ה :לטע יהוה אלהיט
9גךב״ךן מקךם וישים שם את־האדם אשד ע ר :בצמח
אלהיםמן האדמת כללץנזזמד למיאהוטיע
יהוה אלהים מן־האךמה כל־עץ נחמד למלאה וטוב
למאכלולץ הוזץם בתוך הגז ולץ הדלהג־ובוי;•
למא5ל ועץ החיים בתיך דגן ועץ הדעת טוב ודע:
ונתי1יצא מלדן להלקוה אה הגן וכועים י3י-ך ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד r r r n
והיה לאי-בלה ראע-ים עיס האדזד 5י?דון הוא ״ ל א ל ב ע ה לאשים :שט האחד פישין היא הסבב את
הלבב אתכל ארץ הוזוילת אעי־י עי ם הזהב וזהב ־•> כל־אלץ ד,חוילה אשד־שם הזהב :וזהב הארץ ההוא
האיץ ההוא ג־וב עיים הבדלני ואבז הלתםועיב » 1טוב שם הכללה ואבן השהם :לשם־הנדד השני ?יחון
הגהד הלני גי^ון הוא הסובל את כר^ איץכול ״ הוא ה ס י י ב את כל־אלץ כוש' :ושם־־ד:,דך ה^ליעױ
ועיט הנהי בעילילי זיזדקלהוא תהלך קדמת חלקל ת א ההלך קלמת אשור ולגהרדלביעיי ה ו א
א ע י ו ד ו ה נ ת ד ה י ב י ל י ה ו א פ י ת ויקזיז יהוהאלהים 5ייפלת :ױקח יהוה־ אלהיט את־האלט'ױנחדן » ך $ך ן
את האדם ויגזזהו מ ז לדז לעבז־י־ד ולעימי־ה »6לע3ךד .ולשמרה :ולצו יד׳וך .אללים על־האדם לאמר
וי^ז יהוהיאלהים ; ' Vד.אדב לאמי מברי לץ ל! מכל עךהגן אכל תאכל :ומעץ הדעת טוב ודע לא
הגן אכלהאכל ומלץ הד־לת טוב ודל s'-r !8תאכל ממנו כי ?דום אכלך ממנו מות תמות":
IT Jי W • Iv
J
T
• י * V
כי ל י י ב ו ם ה ם ױ ת פ י י ד ל ה ת א נ ה י ל ד ו ל ה ס ב ר ת
ו י ל מ ל ו א ת ק ו ל יהוה' א ל ה י ט מ ת ה ל ך בגן' ל י ו א עמד ,ראכל :ותפקרד׳ ^ 3 7 .־J l i 1..
״ נכדלאישה
ויעשו ל ד ם ה ג ד ת . י ״1 -,l >uז• יי י
ה י ו ם ו י ד ל ז ב א ה א ד ם ו א ל ת ז מ33י יהוה־ א ל ה י ם עירמם דם ויתפרז ??י׳ ל ״ י 7-י י £י י ^
כ ת ו ך ל ל pו י ק ר א יהוה א ל ה י ט א ל ה א ד ט ו י א מ י
לו א י כ ה ו י א מ ר א ת ק ל ף ל מ ע ו ד ב ג ן ו א י ר א כ י
ל י ד ם א נ כ י ואו׳זבא ו י א מ ר מ־ ה ג י ד ל ך כי ל י י ־ ם י ױרךא זוך ,אלה-ם
» ך א ? n h n rאנכי י א י ק א • מ ־ ^ 1 1
אתה המן' הלל אלד צויהיך לבלתי אכל » 3
ד^עיז? אעיד נ ת ד ז ז ד — י ^V^U
יהוה גדול ^ו5ימלוא הדיילת אתיהיובמלל^:׳ מנשוא :ק גדשת אתי ת ו ם מעל פ ד האדמה ומפניך אפתי־ 14
לאדמה ומבניך אסתר והייתי גליונדבאיץוהיה והײת־ נע ונד בארץ ו ת ה כל־מצאי להרג,נ; :י א מ ר ל ױ ת ה טי
כ ל מצאי יהיגנױיאמרלו יהוןזיכיכןכלהיג קיץ ל ק כל־הרג כ[יןשכעתים;קםיש'ם יהוך ,לקין אות לבלתי
לבלתים יקם וילם יהיהילקיןיאות לבלהי הכוה ה?ות־אתוכל־מצאי :יצא.קץ מלפני ן ת ה ו י ש ב ?ארץ־ 16
אתו כלמצאודצא קיןיימל^גי יהוהיוילל לאי־ץ' נוד קרמת־עךן :י ד ע קץ את־אשד1ו ותהר ותלד את17 -
ניוד קדמת לדןױדלקיןאת אלתװההיותלד־ מ ו ך ד ת בנך ,עיר ויקרא Dpהעיר כשים בנו ח?וך:
.את חנוך ויהיבנה ליי ויקיא לים תליי כלם בנו ױולך לחנוך את־ע/רד ועיךד:לך את־מחיאל ו?ןךדאל 18
זיזניוך־ ויולד לדוניוך את לירד ולייד ילדאתמוזיױ^ :ל ד א ת ^ -ו ^ א ל ו מ ת ^ א ל ; ל ד ^ת־למך :חסישי
את מהולאלומהולאל •לד אתלמך *pec
ומ^ייאלילד ד , «. 1r6© ». ».י ? מ™ T. 6.בלא
4
רקה לו למך לתי גלים ל ח תאזזת עדת ודם־ • מןז^^ו« ... י ־««'״•
הלנית עלה ותלד עדת את יבל הוא היה אבי
ילב אתל ומקנת ולם אחיו ױבלהואהיהאבימ
ה ג ל מ ו ד ועוגב וצלה גם הוא ילדת אתזזובלק ודנם-וזא^ךהאוד^
ל^לכלוזרל נזזלת וברזל ואדוות תובריh:
נעמת ויאמר &יך מדיו עדה וצלה למען קולי
גלי למך האזנת אמרתי כי איל הדגתי כעצל 1 r~sיײ
וילדלוזברתי כי לבעתים יקפקץ ולמךלכעיכ
ולבעה ידע אדם $7וד את אלתו והר־? -בן יייײ *אמר 5מןי לןקײ ?ייי B
ותקרא את למו ל ת כילה לי א^תים זר־ע ^ * לאס־ ל־?׳י כלי כ׳
^ ן ^ ן ?זמ־ם,ושלעי״ fa, ך
.אדרתלזתהבלכיהי־גוקיןוללתגםתואילד
״{לי 3ן יתקיךא ^ •
בץיױקדאאתלמואנולאז הווזכ־ 1לקךאבלם
זה כעד תולדת אדים ביום י ילוה' אלוױס ןךע אךזר קליי^ ל ? ל ?TO ™T
* W־י״ י * & *״־;^
בדא אלתים אדם בדמות אלתים עלהאתו זכי ס
ונקבה ביאס ויברך אתם ויקרא את למט אדם ד;יול לקרא ? - C Jד • ־
ביום הביאם ױזיזי אדם לללים ומאתלנהוימד ה
בדמותו כצלמו ויקרא את למו לת ויהיו ינויאדמ
אוזיי הולידו את ל ת לבעיה מאת לנה ויורד־
ב5ים ובנות ויהיו בלימיאדם אלד היהלע מאות
וידוי לנה ולללים לנה וימת
ל ת וזימעיללים וסאה ל נ ה ויולד אדה אנול י
ױןזי ל ה אזיזירי הולידו את אנול לבעי לנים
ולמנה מאות לנה ויולד בנים ובנות ויהיו כני
ימי ל ה לתימ ^ ל י ה לנה ותל?}־ מאות ללה
י ויחי אנול־ תלעים ל נ ה ^ וימה
ויולד אה קינן ח * Wאזי*ר >-הולידו א ת '•:׳ ל י 9ײ י • 0
-!«-1אלועו ש מ נ ש י
כל^-זיז WiTJ^BW
קינ|וזםלעליה לנה ולמנה מאות לנה וװכ-ד־־
! בנים ומות ויהיו כל ימי אנו^י זזימל ל*ים ו ת ל ל ק ו mיזלי ײ־י*' c m K 2 0
רידד קינן לבעים לצה מאות לנה וימת
והיו י^מיומאה ו ל ל ר י ם ע ז ה ^ פ ^ ם ה ױ ב א ד ל י ועשירים שנה :הנפלים הױ באלץ כימים ההם ונם אחלי־ *
בימים ה ה ם ת ם א ^ ר י כ ^ א ל ר יבאומיהאלהים ק אשר לבאו מ י האלזדם אל־בנות האלם וילדו להם
א ל מ ו ת ה א ד ם ױם־ו ל ה מ ה מ ה הגברים א ל ד המד ,הגברים אשר מעולם אנשי השם "" * :פ טיפט־ר ••ן - J ••י י ׳J :־ T - • 1
נח
ןלה הולדת* ^ ^ 'tiiי ל ^ ד י ק ה מ י ם ת י ה ב ד ר ה ױ אלה תולדת צח נח איש צדיק תמים הד ,בלרתיו »
AT ו : ז ז 1 J T | R ־ Y ־ »
האלהים מ מ ל א ה א ר ץ ו ז מ ר וירא א ל ה י ם א ת *A « IT "4 I »WT * y ד י - I T׳•• v : yt ;
12
הארץ ותגהנלדזתה כיהלז^ית כ כ ^ ב ל ר א ד ע נתמלא הארץ המם :ר־א אלהים ™ א ל ץ ולינה
,ויאמראלהים ה י כ ו | ^ א י ז . k נקזהתה כי־השהית כל־בשי׳ ארדדלכו ?ל$7רץ :ס
ל נ ו | ר ך ן כ ל ב ע י ר ב א ל ^ כ י מ ל ^ הארל^מס לאמו־ אלד,ים לנח.קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאד־י!3 ,
מ 5 3י ה ל ו ^ י מ ל ו ז י ת ם א ת ה א ר ל ל ל ה לךתבת האלץ המס מפניהם והנד משחיתם א ת ־ ה א ^ ' 'עשלu ,
ל צ י ^ ר ^ ם ת ל ל ה א ה התבה וקשרת א ת ת לך תבת עצי־נפר קנים תעשה את־התבה וכפרת אתה
gt Jt IT :־ AT ״ ״ v
׳י׳• י• ן »י : J- •• I.
מבית ומהדלבל^ר ויה א ל ד ת ל ל ה אתה ל ל ל מבית ומחוץ בכפר :וןיה אשר תעשה אתה שילש מאות טו
j •• j : AT vv " י ג־ Jv * v
• י I י י •j
הארץ וילכו המים ויסכרו מליגת תהום ואיבה אשר אתו בתבה מ ב ר אלד,ים רוח ?ל־האךץ ױשבו
תלמים ויכלא הגלם מן תלמים וילבו המים״ המים :י ױםם־ז מעינת תהום וארבת השמים ױכלא 2
מללהאיץ הלוך ולוב ויהיסרו תמים מקצה הגשם מךהשמיפ :ױשבו המים מעל הארץ הלוך ושוב 3
המלים ומאת יום והנה התבת בוזדלהדבילי ױז־וםךו המים מקצה המשים ומאת ;ום :ותנח ד׳תבד־ז 4
בלבלת ל ל י ידם לוזדלללהרי אררט והמים בדזלש השביעי בשבעה־עשר ןום לחלש על הרי אררט:
היו תלוךווזסוי לד ההדלהללייי בע־ליד-י וד£ים היו הלוך וח6ור עד החלש העשית בחציית י.
באחד ^הדל^יאויאליההריםוית״3קץאדכל0 באחד i r f f cנראו ראשי ההרים :ויהי מקץ ארבעים 6
יום י י 5ת ז ז נד את וזלוןההבהאדי־ ל ל ה י ל מ ז ' יום לפתח נדו את־חלץ התבה אשר עשה :לשלח את־ 7
אה הערב יצא יצוא ודוב עד יבלה המים מ-/ל הערב ויצא ע ו א ושוב עד־ימץת המים מעל הארץ:
האר^ויללחאה הזגתמאתו ליאות הגזלוהמיס רשלח את־תונה מאתו לךאות הקלו המלם מעל פני 8
מעלוני האדמה ולא מצאה היעהמנוח לכם האלמה :ולא־מצאה לדונה מנוח לכף־ךנלה ותשב 9
יגלה ותדב אלזאלהתכהכימים ל ל מ י כ ד אליו אל־התבה כי מים על־פני כל־הארץ וישלח ידו
• * ! י ״ I VAT T ז J • V ^ T ״ ־ * • * T
הארץוידלח ידויקהה ויבא אהה אליו אלהתמז ױקחה ױבא אתה אליו אל־להבה :ױחל עוד ש ב ע ת י
ויחל עוד דבעת ימיםאחיים ויס^ לל^ אד־ד :מים אחרים לסף שלח את־לװנה מך־התבה :ותבא 11
ה>נהמ\ההבה ותכא אלד היונהלעה ליב והנה אליו תונה לעת ערב ולגד ,עלה־זןת טרף בפד ,וידע
ערה דת טרף ב^־ה רדענחכי קלו המים מ ע ל שבעת ימים 12 וייחל עוד כי־קלו המים מעל הארץ: נח
! ,־' י 5 י :י "״. VJI" 1 . ־ ־ |j־ ,ר"'
הארץ וייחללוד לבעת ימים אחרים ו י ל ל י ז אה אוד־ים דשלח את־ד,יונה ולא־יםפה שוב־אליו עוד :רהי 13
היוגה ולא יס3הלוב אליו לודייהי באחת ו ל ל • ־ : ״ •.י •• I ^,T : I T . T ״ - : - ~ ך•
הארץ ויסרני את מכסה ההבהוייאוהגהחרעו המים מעל הארץ ױםר נח את־מכםה ד ת ב ה ללא והנה
חרבו פני האדמה :ובחדש השני בשבעה ועשיתם יום 14
י האדמהובחדל העעיבלבדה ועלרים יום« Is f V : ST : ־ : י •• ־ V ־ * IT T • IT J • L 2 IT
1 לחרש:בשדי ה א ח י י ן
יידבי אלהיםא: v n t bיבלה ה א י \ וידבר אלהים אל־נח לאמר :פזו
ניז לאמד צא מן התבה אתה ואלדנך ו » ך וגלי ן •• - v V • ד•• ״J -ן -
בניך אתך כלהחיה א ל י אהך מכלבלרבעוה צא מ ל ה ת ב ה אתה ואשתך ו מ י ך ונשי־בניך אתך16 :
כל־החיה אשר־אתך מכל־בשר בעוף ובבהמה ובכל־ ״
ובבהמת ובכלהימדהימד עלהארץגוצאאהן
הרמש הרמש ?ל״ל^רץ ת צ א אתך ושױצו בארץ ופרו
ודך-־ובאיץו3דוויבועלתארץ'ױצאגח ומיד j T | V T T 4 ;IT I |AT ־ J I VtT T ־/ It v
*t *
ב ר ו ך יהיוה' א ר ה י ל ם ויהי מ ע ן ע ב ד ל מ ו n j ארור כנען עבד עבדים יד,יה לאחיו :ױאמר ב ת ך יהוד26 ,
*V 5 I J f V ־ •T V ft : R V T :־ V ft AT :־ \ * J
אלהיס ל־^ה ו י ל ק כ א ה ר י ל ם ו י ה י מ ע ן ע ב ד אלהל שם ךהי מ ק עבד למו: :פר 1אלהים ל פ ת רקזכן 27
למורתיגיתאיזר המבול ל ל י ל מ א ו ת לגיל באהלי־שם ויהי כנק עבד למו :רהי־נח אחר המבול«2
J V־ ־״:״־י »• IV : ׳J י "A •• T: :
ו ב מ ל י ם ל ו ת ויהי כ ל י מ י ג ת ת ל ע מ א ו ת ל ג ב שלש מאות שנה ודזמשים שנה :ויהי כל־ימי־נח תשע 29
* ז ־• : זז• ־ 1 1־ .י t T •י*
ורומלים ל ג ה וימת פ מאות שנה ודזמשים שנה רמת: ־ I T AT T V • • ־ן :־ » T
ב א כ ת גררה ע ד ע ז ה ב א כ ה ס ד מ ה ועמר־ דה באכה םדימה ועמדה ואדמה וצבים עד־לשע :אלה כ
" V J ־ •T ־ W : , T : - : ז* "•;־ T :ג ז :׳ ו
ו ל ל ס ילד ל ל ^ ״ נ ה כ ב א ר צ ה ם בגויהם
גם ה ו א א ב י כ ל ב ג י ל ב ר א ח י י ע ת ה ג ד ו ל מ י לים
21
ע י ל ם ו א ל ו ר ו א ר ^ כ ל י ד ו ל ו ד ו א ר ם ובוי א ר ם ולשם ילד נבדחא אב :כל־בני־־עבר אחי יפת הגדול:
IT- :ft v - : •• T - ;- A T I J- '
לול וחולוגתר ו מ ל ו א ר ^ כ ל ד ילד א ת ל ל ת בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם :ובני ארם
• ": W־AT IT-;1- J i J־ :־ : :־ A JT < • J
וללוז ילדאת עברוללבר ילד לנימים ל 3ל עוץ וחול ונתר ומש :וארפכשד ילד את־־שלח ושלח 24
•• :׳ V־ AT־ •• T :־ : T־1 : י • ^ *
ה א ו ז ר ^לגכיבינוץ נ'3לגה ה א י ל ו ל ב אתיו י ק ט ן ;לד את־עבר :ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלגכה
T זו v TיA "J j : • ו V > י
•ובב כ ר א ר ה ב נ י י ק ט ן ו י ה י מ ו מ ־ ב מ מ מ ל א V : C' T I *: v J jT v : •1 • : V T v .
ארבע וחללים לנה יולד את פלג ויחי עבד ״ עבר ארבע ושלשים שנה רולד את־פדנ :רחי־עבי־
אתרי הולידו את פלג ללל־כ לנה וארבעמאת א ח ד הולךו את־פלנ שלשים שנה ואלבע מאות ע נ ה
ריזיפל־^' לנה ויולד בנים ובנות 18ױולד בנים ובנות :ם דחי־פלג עלשים ע ™,ס ל י
19את־לעו :ױהי־פלג א ל ד תוליךו את־לעו תשע שנינ=
לללים לנה ויולד אה יעו ויחי h 2א ח ^ י
כ ומאתים שנה לולד בנים ובנות :ם וידך לעו עתיבב•
הולידו אה רעיו ה ל ל לנים ומאתים לגת ויולד
21ועלעים עינך ,לולד את-עלוג :ויחי לעו א ה ד הוליח״
ויחי רעו לתים וללליפ בנים ובדת את־שרוג ע ב ע שנלם ומאתים שנה ױולד בנים ובנות:
לגת ויולד את לרוג ויחי רעו אחרי הוליד-ו gם ויחי עירוג שלע־ם שנה דולו־ את־נחור. :לחי עירוג
את לרוגלבע עעים ומאתים ל ג ת ו י ו ל ד ב נ י ם ^אהרייתליךו את־נח־ר מאתים ע נ ה ױולד בנים ובנות:
ויחי לרו! לללייס ללה ובנות
ו־וגלד את גיחוד ויהי ילױגיאחריהולידואהגחןר &gויחי נהור תשע ועשירים ע נ ה ױולד את־תרח• ללי
ויחי מאתים עינה ויוליד בנים ובנות 'נתיר אחריי הולידו את־תרח ת ש ע ^ ש ל ה ע נ ה ומאת
גהוד הלע ועלירים לנה ויולד אתהיחויחינוזזי 26ע נ ה ויולל בנים ובנות• :ס ילוד־תרח ע מ י ם ע נ ה
אחרי הולידו אה הרה ה ל ל ע ל י ה לגה ומאת 27לולד ארדאבלם את־נחור ואת־הרן :ואלד ,תולדת תלדו
ויהי הדה׳ ל נ ת ויולד בנים ובנות תלדו הוליד ארדאבלם את־נחוד י
עיזכליבלנה ויולד את אכרם אתגחויואת הרן
ואכ^ הול!־ה היה היח הולד את אבדם אתנחור
!I
בראשית נח יא יב
ואת הין והין' הוליד את ליוסי ימת הרן % Vy וארדהרן ו ה ה ה ו ל ד
/ L A ז I A 1 ? ז V :
דדי לקית אין להולד יקחהיחאת אכדב :-ג ו א ב י י ס ב ה :ותהיי ש ר י י ע ק ר ה א ץ ל ה ו ל ד ' :ו י ק ה ת ר ח ?"3
ואת מג־ בן הרן בןבנו ואת ל י י כלתו אע״ד־ה א ת ־ א ב ך ם בנו ואת־לוט ב ך ה ך ן ב ך ב נ ו ואת שרי כ ל ת ו
א ש ת א ב ד ם בנו ױצאו א ת ם מ א ו ר כ ש ד י ם ל ל כ ת א ר צ ה
אכיםבנו ויצאו אתב מאור בלריב ללכת איצת־ T J J - V V T : - J ״ T י —•» J A : JT i - ״
מידן ױבאו לד חייןױלבו ל כ רהױ ימי תהזוזמל ח ד ו ימי־תרח המש32 כנען ויבאו ע ד ־ ח ך ן ױ ש ב ו ש ם :
:
ע־:־ב ומאהיב עתהיימת תרה בדין' שנים ומאתים ש נ ה ױ מ ת ת ר ח ב ד ל ז
ו ש ב ע י ם ש נ ה ב צ א ת ו מ ה ו ץ :ו י ק ח א ב ד ם את־שידי א ש ת ו ה
ה51לא^ר ל ל ו בדורן'ויצאו ללבתאיצבכנ/ץ
ו א ת ־ ל ו ט בז־אחיו ו א ת ־ כ ל ־ ר כ ו ש ם א ש ר ר כ ש ו ואת־
ויבאו ארצה כנלן דלבר אבדם באילעדבוקוב v : T T
ה נ פ ש א ש ר ־ ע ש ו ב ד ח ויצאו ל ל כ ת א ר צ ה כ 3ק ו י ב א ו
;־־-V T 1 ז v : • T vן • v :
עכב ל ך אלון מורה והכנעני אז בארד י י ־ ^ ״V T ~I i T ! W v v T : —r ATן T : J T V •J V kv -
ההרה מקדם לביתאלוילאהלהבית א^כוים ראמר לזרעך'אתן את־דאדץ ד],את ויבן שם מזבח לדוד׳
והעי מקדם ויכן ל ם מזבוז ליהוהיױקדאכע־פ הנראה אליו :ױעתק משם ההךה מקךם לבית־אל ױט 8
אד,לד ,בית־אל כדם ד?,ד מקדם ױבךשם מןבח ל י ײ ה
יהוהיויכל אבים הלוך וגלועיהנגבה .
דקרא בשם ד ו ה :ױפע אבדם הלוך ונסוע תגבה:י׳ײאל
ױהירעבבאיץיױרד אברם מצרימה לגוידב
כיככד הרעב בארץ ויהי כא?לר הקריב לבוא ד ע ב ב א ר ץ י ױ ך ד א ב ד ם מ צ ר י מ ה ל ג ו ר עזים כ י ־ כ ב ד ״ י חד
מצרימה ויאמר אלי לייאלתוהנהנא ידעזד "J T יו T J T T : - : • ST : ־ ^י י *• A T T <»T T / ~S
לי לאליה ועתה הנה א ל ת ך קח ולך ויצג עי^יו כ מ נ ו עליו פ ך ע ה אנכיים ך ש ל ה ו א ת ו ו א ת ־ א ש ת ו ו א ת ־
12 כל־אשר־־לי:
י ע ה א נ ל י ם ו י ל ל ח ו אתו ו א ה א ל ת ו ו^תכלא״לרלו3 ]VT.sa.tcמיה ינ •» ».קמץ מק
12
ב ר א ש י ת לך לך ינ יד
לו יץליאכיםמטצריסהדאואלודװב^-ר
ללוגי ד מ ף ע ה ואבין ע ד מאי במקנתבככן־ יג
י-מב ילך למלעיו מ±1ודרביו1א^דבמקוס ויעל אבדם ממצרים הוא ואשתו וכל־אשר־לו ולוט עטו א
j : $
אדר היה דב אתלתבתחלת ביזביתאלומזגד 3הנגבה :ואברם בבד ?ןאד במקנה בכסף ובזהב :וילך
; V - J . t S . . . . . . . ״ ; T
• >ל צאן ובקי ואהלע ולא גלא אתם תאר־ע ן :
IT ! J- I ד^ : ־ »T ,F|:״ — AT •ו T 1.T T JT V :־
'־ Iי ל ' ?י! ל ד ר כי אנליכאח׳ינזא^נוהלא. ובץ רעי מקנה־לוט והכנעני וה?!ץי אז ישב בארץ:
לפיך הפיד נא כזל־לי אם תלמאל . 8ױיאמר £בךם אל־לוט אל־נא תהי ??ריבה ביני ובינך ובין
העגומה® מוין^ואלמאילהוילא לוכד־ אז! 9רעי ובין רעיך כי־אנשים אחים אנחנו :הלא כל־האךץ
^זרלאא^כרתיידןכיכ^ז מלקה לפניך י הפרד נא מעלי אם־השמאל ואימנה ואבדהימץ
לעג ^ץוזת ־תות את סדם ואת עמית כגן יתוה י ואשימא־לד!:וישא־לוטאת־עיניוױךאאת־כל־ככרתקלן
כאי^ן כזצייםכאכת צעיויכדורלו לולאתככי כי כ ל ה משקה לגןני ו שחת rrjrrאת־םדם ואת־עמרה
ככרהירדןויסעלוטמקדכיפייואילמעל ״ כגךהוה כארץ מצרים באכה צער :ויבחר־לו לוט את
כל־ככר זדרלן ױפע לוט מקךם ױפךדו איש מעל אחיו:
^;סיבזו^ליטדכרעיכותלאיפ 12אבךם/שב'באדץ־כ]ען ולוט';שב בערי הככר ױאהל
י עד־םךים ":ואנשי םלםךעים וחטאים •ליהוד .מאד :ד ת ה
אמרי אל־אברם א ח ד הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך
עי:יך וראתמןהמקופאלר
אתת עיים צ^נה ומכה יקימת וימת כי את כרי :וראה מךד,מקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקךמה
לאיזיאץיא^יאה טי רמז־ :,כי את־כל־ליארץ אשר־אתה ראה לך אתננה
עולם ו ד מ ו ג ^ ײ ד י כעפיתארזאדראם 16ולןרעך עד־עולם :ושיטתי אתץךעך כעפר ה א ח אשך ו
אםי־ױכל אישי למנות את־עפר הארץ גם 1ךעך ימנה:
״וכלאים למנות א ^ ײ האילגכ זרעך ימת
״ קום התהלך באיח לארכה ולךהבה ?י לך אתנגה•
קוסתתתלךבאר^לאיכתיליוזכת כי
!8ויאהל אבדם וייבא וישב באלני ממרא אשר בחברון
את:5תױאתלאכרםויכאױעעכאלני ממר־א I A . • . ״ • V J 1 : ־׳••V ״ ז ן T : ־ v:1v-־ J
ויאמר אליו קזזת לי עזלת מדללת ולוכול^ד. י ויאמר אליו קחה •
י
יאילנזדלדותר יגוולויקו׳ו לו אוז כ ל ארידד לי עגלה משלשת ועז משלשת יואיל משלש ותר וגוזל:
־ ויקדמנו את־ןל־אלהױבתר * ו ט ©ך>ך'ו^ן איש־כתךו
ייכתר אתם כתוך ויתןייאילבתרו לקראתיעולי
״ לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר :וירד העיט על-
ואת הצפר לא בתר ו י ײ ך ת ץ י ^ ל ל ה ע ג ר פ ו י ל ב T־ ׳ ־•V/ " י v זו-
k IT T J
v
יי
A
וזב אתמוי א^־י יעבדו דן'אנכי ואח־ריכזייצאו טװאתה תבוא אל־אבתיןל־ בשלום תקבר בשיבה טובה:
j T ; •
ברכ^• גײלואתת תבוא אלאבתיך בלד־יוכ זו
תקבימדבב טובת ודור'יציעי ילובומתכילא 17דגה :ויה• השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן
K,- IT :־ 1 J T I 'I "TA - T ־»1 :
18ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה :ביום ההוא ^ י י ד ן תאמרי עד מ ה ויתי תלמעו כאהוללמ
I T T •י ־ ״ י J AT T ־ : 1־ V.T T T T V ־ י : T "I
י כרת יהוד .את־אברם ברית לאמר.לזךעןי נתת ; את־ ב ת וה-ה תגיי עע־ן ולפיד א ל א ל ר עביגיזהגזיייב
^J ־ V ••I T ז / : ־ ן •־W ־ T -V -: ״ - :
הארץ הזאת מנהר מצרים עד־דגהרהגדל נהר־פרת :האלה בױכ ההוא כרת יהוה אה א ב ר ס ברית ־ T J : 5 T A X : V.T : ~ »T : ־J T
זא^רל!־-דן גתתיאת האיל הזאתמנהי נוציריכ IT ; : W T T T״ ־ - • - ; J - : • • 1 V JT T
עד תגהר הגדלגהי־פיה את תקעי ואת הקנױ 1 9את־הקד ואת־הקנזי ואת הקלמני :יואת־ההתי ואת־
21ה פ ח ׳ ואת־דדפאים :י ואת־האמרי ואת־הכנעני ואי־
אה הקדמ-״יגאת הוזהי ואה הפיזי ואההיפאיס V :
^ י א כ י כ הגה1אעצמי יתוה־מלדה בא 2ו ש מ ה הגר :ותאמר שירי אל־אברם הנה־נא עצרני ד >
־* • :־ T T ״ י T : ־ V ־ T V ־־ זי T י ־
גא א^־פיזתיאיל אמהממנה רלמל אבר—ב לקוד .מלדת בא־נא אל־שפחתי אולי אבנה ממנה
T AV • •C T • ־ / • T : • V T * י י
—לקולדריותקחילײאלתאברבאדז מ 3ל ש מ ע אבדם לקול שירי :ותקח שירי אשת־אברם ע :
T : ־ ••VI J - T ־1 ־ ' IT T V י י
,ן״!,״ s המצרית ^פוזתה כזקל ד י^ י את־הגך המצרית שפהתה מקץ עשיר שנים לשבת
באיל מלן י ^ ^ כ ^ ר מ א י ל ה ל ו ל ^ אבדם בארץ כנען ותתן אתה לאבדם אישה לו לאעזה:
ויבא אלהגר ותהי והיא כי הרתה ותקלגברתה < י ב א אל־ד־גך ותדר ותלא כי הלתה ותקל נבלתה
בעעיה והאמי דיי אלאכיב דזכזס־י עליו אנל ה בעיניה :ותאמר שירי אל־אברם המםי עליךיאנכי נתתי
• «- T IT | V T ־J T J־ » 5 ־ V JT ^T ך
ובלככ ובן למנת ימים ימוללכםכלוכר^דדדכס אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זךעך אחריך יימול
11
יליד ביה ומקלה כס! :מכלבן ניכר אלד לאמ^ן לכם כל־זכר :וגמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות
,
בלית ביני'"וביניכם:יובךשמנת ;מים ימול לכם כלץכר׳־'
הוא המול ימול ילידביהך ומקנה ככ^ך ומיתת
לדךתיכם יליד נײת ומקנת־כפף מכל בךנכר אשר לא
בריהיבבלרכסלברית^ומועילזכר אלד לא י|:
מזחנך הוא :המול ו ימול יליד ביתך ומק;ת כס§ך
ימולאהכלר לדלתו וגיכרתההנפל״בהוא מלמיר". ״
והייתה בדיתי בבשרכם לברית עולם :ת ר ל ו זכר אשר
ויאמראלהיכאגי אתבייתיה^ר לא־ימול את־בשיר ערלתו ונכרתה הנפש הךןא מעמיה
אבדתם לריאלתך לא הקרא את דמה לדי את־בל־יתי הפר :ס י י א מ ר אלד,ים אל־אכךהם שדי צו
כי לידת ל מ ת וברכתיאההוגכ מתיממגהלך 16 ,
אשתך לא־תקרא את־שמהשרי כי שרה 7צמה :ובדביר
ובדכתיה ותיתת לגוים מלכי למיס ממנה אתה וגם נתתי ממנה'לך בן וברכתיה והיחד ,לגלם
17
יהיוועלאבדתם ללפניו ויצחק ויאמר בלבו מלכי עמים ממנה : T, :1י ויי־ל אברהם ^על־פנױ ר?חין
הכ3למאת ל^ה יולד ואם לדתהבתתלעים ראמר ב ל ם הלבן מאדרשנה יולד ואם־שלה לבת־
לנת תלד ויאמר אברהם א ל ת א ל ה י ב ו כיו תשעים ישנה תי^• :ויאמר אבוד,ם אל־האלהים לו
19
ילמעיאליחייהז לענייך ויאמר אלהים א ב 4 ישמעאל יהיה לפניךי :דאמר אלד,ים אבל שירה אשתך
לדה אלתך ילדת לך בן וקראה את למו יצחק ילד־ת לך בןיוקךאת את־שמו יצהק ח־,קמתי את־ברית׳
והקמתי את בדיתי אתו לברית עולכליזדעו אחיו אתו לברית עולם יארעו אחריו :ולישמעאל שמעתיך ־
ולדבזעאללמלהיך ה*ה ברכתי אתווה^ריהי הנה ו ברכתי אתו והפריתי אתו וד-ךבית׳ אתו במאד
אהו והרביתי אתובמאדמאד לניכללירנליאמ מאד שנייםי־עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול :ואת־«
בדיתי אקים את־יצהק אשר ת ל ד ל ך שירה למועד ד|,ד,
יוליד ונההיו לגוי *דולואתבריהי אקיכ או 5י^ק
בשנה ךאהךת :ךכל לדבר אתו רעל אלהיט מעל »
אלר תלד לך לירה למולד הזהבלגה האחרת
אברהם :רקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי 23
ויכל לדבר אתו ויעלאלהיב מעל אכדבכויקזז "< י T ; •• •J T : T T
אבדתם את ידמעאלבגו ואת כ ל ילידי ביתו ביתויואת כל־מקנת כםפו כל־זכר בא;שי בית אברדם
ואה כלמקנת ככ^ו כ ל וכר באנדיביה אכרהם ®י ח w3 nre ». 14.
ב ר א ש י ת לך לך יז יח
ו י מ ל א ת כ ע י י ל י ל ^ ם ם ל צ ם הזםהזזל כ א ל ר ױמל את־בשיר ערלתם ?עצם היום ה|ד .באשר ד ב ר
ד ב י א ת י אלזלים ו א ב י ה ם ב ז ת ל ל י ס ־ ו ת ל ל 24אתו אלהים , :ואברהם בךתעױגים ותשע שנה' בהמלו
ל1הבהמלו ב ל י עילתו וילמעאלב*ו ב\ כ ה בשר ערלתו :וישמעאל בנו בךשלש עש.ךה שנה בהמלו
בתנזלו א ת ב ל ר ל ד כ »ללל ע ל י ת 26את בשר ערלתו :בעצם ת ו ם ת ה נמול א ב ר ה ם
27לשמצאל בנו :ובל־אנשי ביתו ל י ד בית ימקנת־כסף
מאת בדנבר נמלו אתו: • I •־AT ""I V 4
אליו יתזתיגאמי מבורא ותוא ילגפהוז׳ י ^ 2בהם היום :דשא עיניו ױרא ודגה שלשה אנשים נצבים
* "W • • ז- י ״ iי ־":- •• T " י *T * ו j
וליה ^יםבאים כימים וזדל^זת ללרהאיוו כנשים :ותצחק שרה בקלבד ,לאמר א ח ת בלתי 12
ואילי|קן ראמר יבוהאלאבידם ל מ ה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי:
זיון: / ״ו;• " " V *» : ־ ־;I •י * T | T »T » »jt
אלרגיות את בניו ואה במו אוזרז ולמדו דדך 19האלץ :כ י י ד & װ ל מ ק א ש ר א ת ־ ב ^ י ו ו א ת ־ ב י ת ו
יתוהיכללות צדקחומלפללמלןמיאמזז^ אחריו ו #מ ת ד ל ך rrtTלעשות ?דרך ,ומשפט ל מ ק
אברהם את א?וי דבר עלץ ויאמר יהוה1לקז1 כ הביא יתד .על־אברהם את א ש ת ד ב ר עליו :ראמר
ליעי ולמרהכי רבה װזלאהם כי כבדה מאד- * 4m n T * ד•* •/ • t t : * * « *
ארדה גא ואראה המלקהה הכאה אלי לל^ חלה זערןת סלם .ממרה בי־רבה וחטאו&ש כי כ ב ד ד ז
ריע^י־ מ ל ם ה א ג ל י ם ו י מ ו o^hrte 21האד :א־ךה־נא ואללה הכצעקתה הבאה אלן עשו ו
? 22ל ה ואם־לא אדעה :ויפנו משם האנשים ללבו ס י מ ה
ז ; A *w : 1 r rר* T t ׳ •• 4 : ז v «1 • \
ס ד מ ה ו א נ ר ה ב ע ה ל ו ע מ ד לפ^י יהוהיולל **!רהט 2 3ואברהם עודנו עמד לפני יהוד :,ת ש אברלם
*k י : ־־A n s s : • ''l */ י י • 1
אמיתי רק אין יראת אלהים במקום היה והמוני והרגוני על־ךבר אשתי :וגם־אמניה אהתי בת־אכי הוא 12
ד ל דבר אלתי וגם אמנה אוזהיבת אבי הוא אך אך לא בת־אמי ותזד־לי לאשה :ויהי כאשר,התעו 13
לאלת אמי ותהי לי ל א ד ה ויהי כאדר תתלו אתי אאי אלהיט מבית א ל ו*שך לה זה ה?1דך אשר תעשי
אלהיב מבית אבי ואמר לה זה חסדך א ל ד תעלי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי
י 1
י , ׳ T
» J T jV *: I ~ T T «v • T
י
למדי ^לכל המקום א ל י *בוא ל מ ה 1אמרי h הוא :רקח אבימלך צאן וברך ועבדם ושפחת רתן 14
אוזילוא ויקוו אבימלך צאן ובקר ועבדיכולפוזה לאברהם וישב לו את שדד ,אשתו :דאמר אבימלךטו
וית^לאביהם ר ל ב לו את ל ר ה אלודו ויאמר- ה נ ה י א ^ י ״ ל פ ע ך בטוב בעיניך שב :ולשרה יאמר 16
הנה נ ת ת י /ל ף | ם ף לאחיך הנך ,הוא־לך כסות ?דנים
אלימלך הנה אילי לפ,ייך בלוב בליניך ל = ב 17
לכל אשר אתך ואת כל ונכהת :ויתפלל אכךהם אל־
וללדה אמר תנת נתתי אלף כטף לאחיך הנדל האלהים וידפא אלד,ים את־אכימלך ואת־אשתו ואמהתיו
הואלך כלות ללים ל כ ל א ד י אתך ואתכללכחית וילדו :כי-ע^ר עצר יד.,יה בעד כל־ר־הם לבית אבימלך«!
ויתפללאברתם אלתאלתים ריפא אלהים את ס על־דבר שרה אשת אברהם:
אלימלך ואת אלתו ואמהתיו וילדו כ> ע&י־ כא
עצר יהוהיבעדכלרחם לבית אבימלך ללדכר
ו י ד ה פקד את־שרה כאשר אמר• רעשי יהוד ,ל ש ד ה א
ויהוה' לרה א ל ת אבדתם
כאשר דבר :ותדיר ותלד שירה לאבוד,ם בן לזקניו צ
פקד את ל ר ה כ א ל ר אמר ויעלי י^והללדה למו&ד אשר־דבך אתו אלהים :ויקרא אברהם את־ 3
כאלר דבר ותהד ותלד ל י ה לאברתםבןלזק'5יו שם־ב;ו הנולהלו אשר־ילדדרלו שרד ,יצהק :חה״»י
למועד א ל י דהר אתו אדהים ויקרא אביתם c ימי « v 1.13.׳ 2 0
את לבב*ו ז±לד לו א ל ד ילדה לו ל י ה י^יחק
כא כ ר א ש י ת וירא
וימלאברתכ אה יצחק גד בן דמנת ימיסכאלי וימל
אברהם אודיצחק בנו בךשמנת זימים כאשר צרת אתו ציות אתו אניה־כ ואברהם בן מאת לגד בהולד לו
ה אלהים :ואברהם בך?את שנה כ ע ל ד לי ** • 1 Wאת יצחק בנו ותאמר שרת צחק ל ל ה לי אדתיב
כלהלמליי&^ק לי ותאמר מי מללי לאביתם 6בנה ותאמר שריה צחק עשה לן אלהים כל־לשבןע
7יצחק-לי :ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה היניקהבנים לדתי כי ילדתי pלזקניו ויגדלהילד
ױגמל ױלל אברהם מדתה גדול ביום ,הגמל את 8ו י ל ד ת י בן לזקניו :ויגדל ה ל ד ױגמל רעש א?רד,ם
יעו׳זק והיא לרהאתבןהגי המציית א ל ד ילדה 9משתה גדול ב:ום הגמל את־יצחק :ותרא שדה את־
לאברהם מצו*ק ותאמר לאביהם גילי תאמדת י בדהגד המצרית אשרץלךה לאבךהם מצלןק :ותאמר
לאביהם נרש האמה הזאת ואת־בנך ,כי לא יירש בך הזאת ואת כנת כי לא יירלבן האמה הזאת לס בני
לים יצחק וירלהדבר מאדבליני אבדהם לל אודה P ״ האמה הזאת עם־בני עם־יצהק :ױךע ד י ב ר
בנו ויאמר אלתים אלאבדתם א ל ידל בליניר 12אב^הםעל אורת בנו :ראמר אלדים ? ל־א?רהםאל־
ללהנלי וליל אמתך כל אלד תאמר אלירלדד. . ירע' בעינ fעל-הנער ועל־אמתך כל אשר תאמך אליך
למלכקלהכיביצוזק יקיא לרזדליוגם א ת בן 13שרה שמע בקלה כי כיצרוק יקרא לך זרע :וגם את-
האמה לגוי אלימנו כי זרלך הוא וילכם אביתם־ ™,אמהלגוי•אשימנו כין,ךעךהוא :מ^כםאבייל״׳
^ ױ ק ח ־ ל ח ם וחמת מים דתן אל־הגר שם על־ בבקי ויקוץ לו*ם וחמת מים ויתן אלהגר לים לל
לכמה ואת הילד ויללוזת ותלך ותתל במדבד ש כ מ ה ־ i f c r n nולשלחה ול.לך ותתע T O־ מ !
» ש ^ :ויכלו המים מךהחמת וותקןלך את־מלד
באי ל ב ל ויכלו המים מן ת^מת ו ת ל ל ך אדז ,״ ™ .ה ע ד ח ם :ותלך ותשבלד>,נגד ליםלו מ מ ל
הילד החת אוזדהליחם ותלך ותלה לזד מנגד אשת כי יאמרה אל־אדאה במות ה ל י ותשב מנגד
הרחק כמל^וי קלת כי אמרה א ל איאות במות ^ אלד,ים את־קולמ^־ ^ ״
ף ל ^ מלאך אלהים ן אל־דגר מךד,שמים י א ך לי־ י הילד ותלבמגגד ותלא את קלת ותבי רדמע
אלהיט את קול הנלד ויקרא מלאך אלתיכ אל מה־לךהנר אל־תיראי מ־שמע אלד,ים אל־קול לנער
״ .באשר תא־שם :קומי שאי את־הנעל יס0לקי ? ־ • הגר מן' תלמים ויאמר לה מת לך תגיד אלתייאי
כי ל מ ל אלהים אלקול הנער באליד הוא לים ״ r r 1בו כי־לגל גדול אשימנו :ויפקח אלהים ארדע־ניה
קומי לאי אה הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי באר מים ותלך ותמלא את־ה^מת מים ותקזק m
גדול אלימנו וי$קח אלתים את ללהותראבאר כ א^־הנער £ :אלהיט את־הנעי T •?3
מים ותלך ותמלא אה החמת מים ותלק אדד ״ דך,י לבהקשת :רשב במדבר פאסותקדדלו אמוא^ד•
י הנלי ויהי אלהים את הגלד ויגדל חלה במדבר • w פ
מארץ מצרים•
ויהי רבה ק ל ת וילב בכודבד עאין ותקזיז גלו
אמואלהמארץימצדימ , ,
22ויהי בעת הלוא ױאמר אבי?לך ופיכל ש ־ ל ^ ב א ו ^ ־
ויתי בלההתוא ויאמר אבימלך ועיכל דר צבאו לאמר אלהים ע ? ך בכל אעך־אתה rg. ^
א ל אברהם לאמר אלהיט למך בכלאליראתה אם־תשקל לי ^ ה ^ ע ה ל י ^אלהים
ללהולתה הלבלהליבאלתיםהנה אם הלקד ול כלי בחסד אשר עשיתי ע?ןך תעשה עמדי ועם־
לי ולניני ולנכדי כוזסד א ל ר לליתי למך תללה ^ p S 2 4ן ל ת ה ב ל : ,ויאמדאבךלם
למדי ולס האיל א ל י ^רתהכת ויאמראכיתם
אנכיאלבל והוכח אביהם ^ת אכיכולך ל ל 26נזלו עבדי אבימלך :ו;אמר אבימלך לא :דעתי כי
א ת ת באר המים א ל י גזלו לבדי אגימלךױאמו W יעשה ^ ב ד ל!ה וגם־אתה 6דהגדת לי
אלימלך לא ידלתימיללהאתהדבר ה ^ וגם 27לא שמעתייבלתי ל:,ום :רקח אברהם צאן ובלוי P I
אתה לא הגדת לי וגפאנכ^א ^ T ^אבימלך ױכר^ו שנדם ברית :ױצב אבךךםאת־
הױםויקוזאביהםצאןולקר־ -וית^ לאבימלן 29שבע כבשת הצאן לבדהן :ויאמר אבימלךאל־אבררם
ויכרתו לניתם ביית ויצם אליהם אדת ׳דכע לבל^ה: i £לגד W ,כבשת ד*לה אשל הצבת
*על:3י מתו י י ל ד אלמי ארד ?,חי :שרד ,מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים
וזת לאמי ג י ותודב אגכי למככהנו לי riitat < 2שני ח;י שרה :ותמת שרה ?קך;ת ארבע הוא חברון
ק ב י ל מ כ ס ו א ק כ י ה מ ת ײ מ ל 3ג י ויעעדבניץ׳ותאת ? ' p aכ נ ע ן ױבאייאכךהם לס&ד לשדה ולשכתה:
'אלהימאהה ^ ^ ^ ^ ^ J l ^ ^ ^ m 3ױקםי אכךהם מעל פ;.י מתו וידבר _אל־בני־חתלאמר:
ק כ י א ת ^ ר א י ל מגלו 4נך־ותושבאנכי עמכם תלו לי אהזת־קבר עמכם ואקברה
אתקניולאיכלה?נןרמ?כימתרױקבאכרהס 2מתי מלפגי' :רענו בני־חת את־אכךהם לאמד לו :שמענו ו
וידבדאתכלאמר אדני נשייא אלך,ים ו אתה בתוכנו במבחר קבלינו ק ם ־
א ב י ד אה ג פ ל כ מ ל ק כ ר את מהי מלפני דמלולי את־מתך איש ממנו את־קבךו לא־יכלה ממך מקבר
ו3געו^בע5דוןבז^דױתןלי א ת מעדת 7מתך ":רקם אברהם וישתתילעם־ך,ארץלבני־חת:לױ
.המכ3קי^ילואדדבקעהלדהו גכסם « רדבר אתם לאמריאם־יש ארדנפשכם לקבר את־מתי
מ ל א יתנ:ה ל י ב ת ו כ כ ס לאדוזה ק נ י י ע פ י ו ז ידב 9מלפ;־ שמעוני ופגעדלי בעפרון בךציהר :ויתן־לי את־
ב ה ו ן ב ג י ח ה ױ ע ן ד פ י ו ן ה ה ה י א ת אברהכ־אויי מערת המכפלה אשר־לו אשד בקצה שדהו בכסף
^בגי ו ז ה ל כ ל ב ^ ' ל ל י ד י ו ל א מ י ל א אדנילמ י מלא יתננה ל־ בתוככם לאהורדקבר :וע?ךון ישב בתוך
הדדה r n tלך והמעיה א ד י כו לד 1תתיד כני־הת י רען עפרון ך,חתי את־אברהם באוני כני־דות
לעלי^י עמץתתיהלך קבר מת1־^ויל1זחו ״ לבל באי שער־עירו לאמר :לא־אתי שמ;$י השךה
נתתי לך והמערה אשר־בו לך נתתיה לעיני בני־עמי
א=ייי כ T ^ #ײ י כ י Wעפיוזכאמי * . ג • T A : 1 ' :״ ^ |• w v -j זז; !־ : Jt
עב האיץ לאמי אך אם אתהכ^ו ל כ ז ל ג י נ ת ת י !2נתתיך ,לך קבר מתך :רשתהו אבךהם לפני עבדך,ארץ:
ככ\ג הלדת נןוזיממ:י ואקברה את מתילמהו tf fולדבר אל־עפרון באןנל עם־האךץ לאמר אך אכדאתה
לערכאה אםדהם לאמד לו אתילמעויאר^ * לו שמעני נתתי כסף השדה.קת ממני ואקברה את-
ארבלמאת ל ק ל כ ל ף ביגיוביגך מה הוא ואת " מתי שמה :רען עפרון את־אברהם לאמו־ לו :א ת י
'J I » J י* ־ V.T T : V I n : v —J־l T IT ״ V IB
מתךקבר וילמעאברהכ אייעעיון ו י ל ק 4 שמעני או־ץ ארבע מאת שקל־כפף ביני ובינך מה־
אםיהם לעפרן את הככף א ד ר דביכאזגימי וישקל
" ft i
אל־עפרון
J . T :
ולשמע אבךד,ם
• •v t • I V V
קבר:
| V
ואת־מתך
; : V
16הוא
T T ; ,
הה ארבע מאות דקלכלן :עבר ללוזר ויקס עזרהבני־חת
עפרון באזני לסחר:דבר
רקם ו עבר אשר
את־הכסף
שקל כסף לעפרן
אברך,םמאות
ײ אךבע
ל י ה עפיוןיאלרבמכולת א ל י לפגיממיא q
18
הלדה והמעיה א ל י בו וכלהעלאדרכדדה Jt ־ T : J T־1 \ i T : ד ־־ * T JV -J I •• T T :
א ל י בכלגבלי סביב לאליהם למקגה לעעימיי !9למקנה לעיני בני־הת בכל באי שער־עירו* ואחרי־ק
וזתבכלבאיללר ליױואהרי כן קבר אברהם קבר אברהם את־שירה אשתו אל־מערת שדה ה מ כ ו ל ה
את ל י ה א ל ת ו א ל מ ע י ת ל ד ה המכפלה על T : V :־ r*i״ * ft *T JT T V ־ T T : IT־
כד
ויהוהיברך אה אביהם בבל ויאמר אביהם א ל
עברו זקן ביתו ה מ ל ל ב ב ל א ל י לו ע־ים:א ידך 5א
ואברהם ןקן ? א ב&:ים ",1-ילד׳ 3ל ד א ת ־ א ב ר ל ^ ? 1
הוויה ירכי ואלב־עך ביהייה אלהי תלמים ואדה•' ל א ^ א ב ו ^ ד ם אל־עכדו ןקן ביתו המשל בבל־א^ר־ ־
הארל א ל י לא הקו* אלה לב^-י ממות ה מ ע ל 3
לושים־נא ילך תחת ,ירכי :ואשינמנך יביהוה א ל ה ;
א ל י אנכי יולבבקיכו כי אלאיצי ואל^ מולדהי ^ י ם ^ י ^ n - jר לא־תקח א^זהלבני מ ב נ ״
הלך ולקוחה אלה למי ליצוזק ויאמר אליו העבד הכנעני אשר אנכי יושב כקלבו :כי אל־אלצי ואל־ן 4
אולי לא תאבה האלה ללכת אדויי אלהאי־ל ל מ י לעחר :,ױ א ^ ל י י י־ יולדתי תלך ולקחת
הזאה ההלב אלים את מ ך אלהאדץאלד יצאת הע־^ד אילילא־תא^ה האכזרי לל?ת א מ ד א ל £א ח
מ ל ם וי^מר אליו אברהם ת ל מ י לך פן תליגב ־ואת ההשב אשיב את־כנך אל־האלץ אשר־£את
אה מי לימה יהוהיאלהי הלמים א ל י ריקו׳זני מ^זם :״ויאמר אליו אברהם לשמר לך פךתשיב את־ «
מביה אבי ומארלמולדהי ו א ל י דבר לי ואלו־ בל שמה :יהוד ,ן אלד,י השמים אשר לקחני מבית v
נלבללי לאמי לוילך אהןאה האילהזאההוא אבי ומארץ 'מוילחל ואיצר לבי־־לי וא£ר נישבע־ד
יללוז' מלאכו לענייך ולקוזת א ל ת למי גולם ואם לא6ר א ר ע ך אתן את־הארץ הזאת הוא יישלח מלאכו
לא תאבה האלה ללכת אוזייך וגקיתמלבלהי ל פ נ י ך ו ל ק ח ת י ך ,ל ב נ י ה ם :ואם־לא תאבה האי^זה 8
זאת י ק את מי לא ה ל ב לימה ר ל ם הלבד את ללכת אחליך ונ^ית משבעתי }את רק את־בצי לא תשב
ו 9
שיטה' :דשים העבד את-ץלו ת ח ת :ל ך אברהם א ת :
ידו הוזה יין־ אביהם אדניו וילבללו לב הדבר
•שלי׳־־י וישבע לו על־הלבר הזה:
הזה יקזז הלבד ללדהגמלייםמגמלי אתיו וילך ^ י . - ־־ -T־
מאמי אליו בת בתואלאנכי גן מלכה אלר יכ+־ה ותאמר איי־ו בת־בתואל אנכי בך 24
בהמלכה אשר ילדד ,לנחור :ותאמר אליו גבדתבן גם־ לויתור ותאמר אליו גם וזגוגי מלפוארל עמנו גם
26מספוא'רב עמנו גם־מקום ללון :ויקד האיש ױשתחו י מקיום ללוףיקד האיל' וילתהו ליתיוהיויאמרגמך •
יהיהאלהי אדניאברהם אלר לא ^בזיזםיו^מתו יביע׳ ליהוה:
*' ־1
העין ואמר יהיה אלה־ א ת י אברהם אם־־:שך־נא אנכי תלך לליה ה*ה אנכי נציב לל דן המים והיה
הללמה היציאה ל ל א ב ואמרתי אליה הלקינינא י * מ צ ל י ח דרכי אשר אנכי הלך עליה :הנך ,אנכי נצב
על־הנק המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי
מעלימים מכדך ואמרה אליגב אתה לתהו^ם
44אליד',השרן^נא י מע^מים מכדך :ואמרה אליינם־
לג^יך אליאב הוא האלה א ל ך הכיד יהוהלגן'
אתה שו^ה ונם לגמליך אשאב הוא האשד ,אשר־הכיח
א ת י אני לרם אכלה לדלר אללבי מנה רכקזד ,
םדיתהי לבךאלני :אני'טרם אכלה ללבד אלילה׳ ליעי*
יצאתוכדהעללכמה ותרדהלינהוהלאב־מ י ל ב ק ה ' י צ א ת ו כ ך ה על־שכמה ותרד העעהותעזאב
ואמר אליה הלקיני נא ותמהר ותויי־־־ ? ד ת 46ואמר א^-ה השקיני נא :ותמהר ותוךד בתיי 9על7י
מללהוהאמרלההו^ם^מ^ךאעיקהואלתוגס יתאמו־ של.ה וגםץמליך אשקה ואשת וגם לגמלים
הגמלים הלקתה ואלאלאתה ואמך לת מי א ת 47השקתה ':ואשאל אתה ואמר כת־מי את ותאמר בת־
ותאמדבהבתואלבןנהור א ל י ילדה לו מלכה בתויאל ?ךנלור אשר;לךה־לל מלכה ואשם הנזם על־
ואעיבהנזםללאפהוהצמידים ללידיתואקד• 18אפה וד,צמידים על־דיד :,־ ואקד ואשתחוך׳ לידיגײ׳
ואע־הוזיוהליהוהואכרך אהיהוהאכהיאד1יאכרהם יאבלך את־להוה אלדד אתי אברך,ם אשד מחני 5דךך
אעירהנדניבדרךאמהלקהת אהבה אהי;אי 3לכנו 49א6ת לקלח ארדבת־אח׳ אתי לבנו :ועתה אםץשבם
ולתת אס ילכם לליב הסד ואמת את אדני™ לי עעזיםיחםד ואמת את־אלני לגילו לי
«.18,המוה קױ T. S3.ױושזם קף 25 י י!
כ ר א ש י ת חיי שרה כד כה
ואכלאהלדו לי ואפנה ל ל ימל או ל ל למאכ^ • ואם־לא הגידו
וילןלבן ובהואלויאמרו מיהרה־ ילא היעד לא לי ואפנה על־ימץ או על־שמאל :רען לבן ובתואל נ
לאמלו מיתה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע אר
כ ל ד ב י א ל ך י ל או לוב מ ה יבההלפניך^to
טוב :הנה־רברך ,לפניך רף ולך װזת אשה לבךאלניך!5
ולך ותהי א ל ה לבן אתיר כאלרדבר יהוהויל
כאשר לבר יהוה :ויל,י כאשר שמע עבד אברהם את52 -
כ א ל י ל מ ל ל ב י אביהב אתדבייהבויעוההו
לכליהם לשתחו אלצה ליה־ה :ויוצא העבד כלי־כסף P
איצה לי^הױו^אהלבד כלי כסה וכליי »rft וכלי 'והב ובגדים לתן לדברך .ומגלצת נתן לאחיה י
ובגדים ויתזלרבלןהומנד*'ת!תןלאוזיהולאמה־ ולאמה :לאבלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו דלינו 54
ויאכלו וילתוהוא ו ה ע ל י ב אליי־ למו ויגאלו רקומי בבקר.ראמר שלחני לאדני :ויאמר אחיד ,ואמה ני•
ויקומובמןר ויאמר ללוזגי ל א מ י ויאמי אהיה ת&ב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך :לאמר56
ואמה הלב ה1לי אה:ו ימיב או ללוראדויתלך אלהם אל־־תאחת ;אתי ל ת ה הצליח ללבי שלחוני
ויאמר אלהם אלתאהרו אתי ויהוהיהללי^דרכי ואלכה לאתי ":לאמת נקלא לנער ונשאלה את־פיה :ל5
לל^יואלכה לאדלי ויאמיו ^קיא לגלי ו^לאלה לקראו לרבקה לאמלו אליה להלכי עם־האיש הזה 58
את פיה' יליאו כרבקה ויאמרו אליה ההלכי ל ב 59
;ותאמר אלך :לשלחו את־לבקה אחתם ןאת־מנקתיי
האי?ל&הות*זמר אלך ויללהז אהרבקהאההם ואת־עבד אברהם ואת־אנש־ו :ולברכו את־לבקה ויאמרו ס
ואת מנקתהואת עיבד אביהב ואת אנליוויברכו לה אדותנו א ת הין' לאלפי לבבה ויירש זלעך את שיער
א ה ײ ק ה ויאמרולה אוץתנו א ת תײ לאלמל עזנאיו :ותקם לבקה ׳נערתיה ותרכבנה על־הגמלים61
רככה ויירללרלך א ה ל ל י עלאיװהקכ יכקה • ותלכנה אללי הא־ש רקח העבד את־־ימלן ה ילד•
ללרתיה ותרכמהללהגמל־ב ותלכנה אדזרי ויצחק בא מביא באר לחי רא־ והוא יושב בארץ לנגב62:
האילויקיז הלבדאה יבדה וילך ר ע ^ ל ג * לצא יצחק לשוה בשדה לפנות י'עלב דשא עיניו ללא 63
^מלו^באר להירא*והוא יולב בארלת^וי והנה גמליסבאים :ותשא לבקה את־עיניה ותלא את־ 64
י ל ^ ל ל ו ^ ב ל ד ת לפניות לרב וילא לליווירא יצחק ותי־ל מעל לגמל :ותאמר אל־העבד מי־האיש8י•
ו ת ה ^ כ א ע ותעיא רבקה^ה לליהוהר^^ה > הלזה ההלך בשלה לקראתנו ויאמר העבד ת א א י ל
^י^קותפלמללהגמלוהאמר אלהללדנויה ותקח הצעיף ותתבם :ױםפר העבה לןגהרן את כל־־ 66
הלזה ההלך בלדה לקראתנו ויאמר הלבדהוא הלבתםיאשר עשה :לבאה יצחק לאללה שרד ,אמו ז6
אתי והקוז הצ'עי\= וההכל ילפיהלבד ליצ^ק רקח את־לבקה ותהי־לו לאשה לאהבה לנחם 'צהק
את כלהדביים א ל י ל ל ה יבאה יצהקהאהלה ׳8י״־ פ אחרי אמו:
דיה אמו ריקדו את יבקת ותהי לו לאלה ויאהצה? בה
ויגונב יצהק איזיי אמו
רסף אברהם לקח אשד ,ושמה קטורה :ותלד לו את־ 2א ויק 5א ב י ה ב ו י ל ן ^ א ע י ה ו ל מ ה קלויה ח מ 4לו
זמרן ואוז־יקשן'ואת־מדן ואת־מתן ואת־ישבק ואת־ו 3את ומין ואת יקל(י ואהמדוו^תמדל ו^תילבל
ואת לוה רק^ין ילד את ל כ א ואת דדזיובלידרן שוח'':דר^ץ יילד את־־שבא ואת־־דבן ״כ;; ד ח לי:
אשורם ולטושם ולאמים :י ובני מלין עיפה ועפר והצך * תיו אל^־רס וללולים ולאבדם ומי מדיזלפהועפד
ואב־דע ואלדעה כל־אלה בני קטורה :לתן אברהם י׳ והנך ואכידל ואלדלה כלאלה מי קלויה רדנן
א ת ־ ־ כ ל ־ א י ^ ־ ל ו ליצחק :ולבני הפילגשים אשר «
אכרהםאתכלאלרלולילהק ולבניהפילגלים לאברהם נתן אבלה,ם מתנת וישלחם מעל יצחק בנ^
א ל י לאליהם Wאליהם מתנת ויללהסמעל בעודנו'חיירךמה א ל ־ א ח קלם :ואלה ימי של־דד 7
יצהקמו ב^וד1ו וזיקדמה אל אילקדם ואלהיכד אברהם אשר־ה־ מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים:
לגי וזיי אברהם אע»ר וטימאה ל'1הול3לימלמ לנוע למת אברהם כשי־בה טובה זקן ושבע לאסף אל־ 8
והמעי לליב ולולרמת אברהם כליבה למה 3
עמיו:לקכתאתו יצחק וישמעאל בניואל־מערת המכפלה
אל־שלה עפרן בך־צהר ההתי אשר על־־?ני ממלא :י ולבל ויאק^ 5ל למיו ויקברו אתו י^מוילמלאל
מיו א ל מ ל י ת המכפלה א ל ל ד ה לפילבז *הר השדה אשר־קנה אברהם מאת בני־חת שמה קבר י
ההתיאלר ללפניממרא הלדת א^רמה^גרמ ״ , אברהם ושירד ,אשתו:
: 1 : :ז
מאה מי ז*ות ל מ ה קבי אביהם ולי־ה א ל ת ו כ י T. 67.לנעור ,ק ך 26 י י " י־ ־
ב ר א ש י ת ת ו ל ד ת כה כו
ויהי אהיי מות אביתב ויביך אלתיס את יצדק ויהי א ה ד מות אכךהם ויברך ״ .
בנו רד־ב יצזיזק לם באי לוזייאי • Jfאלד,ים ארדיצהק בנו וישב/יצדזק עם־כאר לחי ראי :פ
ואלה תלדת ילמעאלבן אביתם א ל י ילדתי ?2ואלה תלדת 'ישמעאלי״בך־איכװןם אשר :לדד• הגר
מ ד תמצדית למהית ל ד ת לאבי־תם ואלת ״ ה מ צ ר י ת עז$הת שירד .לאברדט. :ואלה שמות בג;
למות בני ילמעאלבלמתם לתולדתבבבי לשמי1אל בשמתם לתולדתם בכר .ישמעאל;בית ןקךר
ילמעאלגבית וקדר ואדבאלומכלםומלימל ואדבאל ומבשם :ומשמע ודומה ומשא :ח ד ד ותימא
ודומת ומלא הדד ותימאילוד31יל' וקל־מת Jי מ ו ד ; פ י ש ו ט ה :אלה הם בנן ישמעאל ןאלה שמתם
אלת הס בגי ילמעאלואלת למתםגהצרזמ ״ בהצריךםובטירתם שניבדעשיר ?שיאם לאמתם :ואלה
ובלידתם לנים ל ל ר 11ליאם לאמתם ואלה לגי שני היי״ײשמעאלימאת שנה ובלשים שנה ןשבע שנים
Mרגוע"ו^מת ו!אםף אל־־עמיו :וישכנו מתיילד ,עד־שור
היי ילמלאלמאת ללה ולללים ל נ ה ולבע :
.אשר על־פני מצרים י־אכה אשוח־ ,על־פני כל־אהיו נ?־ל
לויים ויגול וימת ראכן 6א ל לימיו וילכנומחוילד.
*עילוי א ל י ללפלי מצדים באכת א ל ו י תולדת
ללפגי כלאתיו Sgi •V
ואלת תולדת ילהקfaאביהם אביהם הוליך 10ואלה תולדת'יצחק ײך־אבךהם אברהם הוליד את־
את יצדיק ויהי ־ציי^ ]3ארבעים לגתבקהתו את כיצחק :י ויהי יצחק בךאךבעים שנה בקתתו את־רבקד׳
יבקה בה בתואל הארמי מפדן איב אהוה כבן בת־בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן •הארמי לי
הארמי לו לאלה ויעתי יצוזק ל״היוהילגכ^יאדהו 21לאשה :רעתר יצחק ליהוד ,לנכח אשתו כי עקרה
כי עיקיה הוא ויעתי לו יהיה־ ותהי יכקתאלהו 22הוא" ויעתר לו יהוך ,ותדר ד ב ק ה אשתו :ױתךצצו
ויתיצצו המים בקיבה ותאמי אם כן למהזת הבנים בקרבה ותאמר אבדכן ל מ ה זה אנכי ותלך לךךעז
אנכי ותלך ל ד ד ק את יהוהיויאמי יהותילהלגי 23את־־יהוה:לױױאמר יהוה ל ה שני גיים בבטנך יש;:
ליים בכטינף ולגי לאמיס ממעך עי־דו ולאס :לאמים" ממעיך ייפרדו'ולאם מלאם f h wורב -יללי
מלאם יאמלויע יעבד לעיי וימלאו ימיה ללדת ^ צ ע י ר :רמלאו ימיה ללד־ת ודגה תומם בבטנה :טנא
והגה תומכבללנה ויצא היאלון אדמוני כלו 'הראשון אדמוני'כלו כאדרת שיער ויקראו שמו ע#ו:
26ואך!רי־־כן זיצא אחיו דדו אחןת בעקב ?שיי ייקרא, >4
כאדרת לעיי ויקראו למו ל ל ו ואהייכן' יצא
א^יוויךו א^תבעקבעלו ויקיא למו יעקב £ jfמו יעקב רצהק בךששים שנה׳ בלדת אתם :ףגדלו
ויצו^ק בן ליליים לגהבלדת אתם רמ־לומדײמ הערים רד(י ע&ו איש יךע ציד איש ש ד ה רעקב איעז
28תם יעזב *הלים :יױאךב יצחק את־עשיו בי־ציד מ י
ויהי עלו א י ל ידל^יד Wל ד ה רלקבאילהש
« 2ו^ברך ,אהבת את־^יקב :ױ ן ד מ!ל,ב נדד הלא ^ י
ילב אהלים ויאהל י?5וזקאת ללוכי צידב3־ו
ל מ ך ה ש ך ה והוא עיף :ויאמר עשו אלץעכןב הלעי^י
ויבקתאהבתאת י ל ק ל ו ל ד י ל ק ב נ ז י ד דכא ה ך ה א ל ם האדם הזה כי ע;ף אנכי על־־כן קרא-
ל ל ו מ ^ ה ל ד ה ו ה ו א לי^דאמיללואלילקב ״ ^מו אךום :ױאמר מנקב מכרה כ*ם את־בכרי!!1
הדינמי גא משהאדם האדםה^הכיליןכאנכ־ 32ג!אמר ע^ו תך ,אנכי הולך למות ולמה־זת לי ב^רדי•
ללבן קרא למואדוםױאמר יעיקכמכיהכץס 33לא^ר י>8־ןב השבעה Vכיום וישבע לו וימכר את־
את בכרתך לי ויאמר ל ל ו הנהאנכיהולך למות ם
34ב £־ ת ו ^ ע ק ב :ךע|$ב נתן לעעוו לחם ונךד ע ד ל
ולמה זה נלי כ כ י ת ויאמר ילקכהלבעה לי כױכ י א כ ל ױקזון! ױקם ױלך ױבז עש־ו את־ד^בךה:
וילבל לו וימכי את בכרהו ליעקב ויעקב נ ת ן
לל ל ו כ^זם ו^יד לדלים ויאכלרלת וילזכז כו •'-־"
וילך ריבו ל ל ו את הבליה
ויהי יעבבאי^כולבד תיעב היאלוןאןדך א ח ד ךעב D f rמ ל ב ד הרעב דרא^ון אשדדרה בי5י
היה בימי אביהם ויליך יצזזד אכ-י אבימרך אבךהם ױלך עתלן אל־אבימלך מלךפל^זתים גרדה:
מל34לעיתיםגייהוייא אלץ יהיהראמרך 2ױךא אליו יתד ,ױאמר אל־תךד מצרימה p k ? p p
Wתרד מדרימה לבן ב א ר \ א ל ד אמר א^י א^ר אליך :גור ל א ח ד1את ואתך .עמך ואברכך 3
גויבאיץ^אהואהיה >מך ואברכך כי כך ». n.נד 0ק• :kid.קנ׳ןי מ״ק 1: 84.ומי ?*"?jf
27
בראשית תולדת כו
ו ל ד ־ ד ר אה; אה כלהאדצת ה א ל והקמה׳ את ולזרעך אתן ארדכל-האךצת האל וך,רמתי את־
הלבלה אעיר נלבלתי לאביהם אביך ודיג':, השכינה'אשד נשבעתי לאברהם א ב ץ :והלביתי את־ 4
אה זילך ככוכבי תלמים ונהה׳ לוידך אה כל !חקי ככוכבי השמים ונתתי לןךעף־ את
האיצה האל והתברכו בזילך כל ליי האי־ל י האל ורתבו־כו מ ל ע ך כ ל גרי'הארץ :עקב אש—שמע ה
;יקב א ל י ל מ ל אבי־הבבקריי וילמד נידמדהי אברהם כקלי וישמר משמרתי מצות׳ הקותי ותורתי:
מציתי וזקוהי והריהי וילב יצרזקבגדי ויגאלו »י
א:די המקום לאלתו ויאמר אתתי הוא כי יײא
לאמי אלהיפן יהמני אגדי המקום עליבקה לשב יצחק בגרר :לשאלו אנשי המקום לאשתו ױאמר^ ך
כיגיובתמיאה הוא ויהי כי איכו לו ד ם הימים ^דזתי הוא כי"ירא לאמר אשתי פן־ללךגני אנשי המקום
וילקף אבימלך מלך פלדתיב גלד הוזלוךרא על־רבלה כי־טובת מראה הוא; ויהי כי אלכדלו שם 8
והנה יצהקמצהק את רבקה אדהו ויקי־־*ז הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד יהחלוז ? י א
תעה יצחק מצחק את רבקה אשתו :ױקךא אבימלך 9
אבימלך ליצוזק ויאמר אך הגה אלהך הוא ואיך
'ליצחק ראמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמו־ת אחתי
אמית אזזתי הוא ויאמר אליו יצוז־יק כי אמיתיפז
ת א לאמר אליו יצחק כי אמךתי פךאמות עלדי•
אמות ללית ויאמר אבימלךמה ואה לעיית לנו
לאמדאבימלךימה^את עשית לנו כמעט שכב אחד י
כמלל עוכב אוזר הלם אה אדתך והבאת ללד 11
ח & א ת ־ א ש ל ך ודבאתעלינואשם :ניצי א ־ ^ ל ד א ײ
אדם ויצואבימלך אהכלהלם לאמדהג^גאיד
ה*ה ובאלתו מות יומה ויזיל יצ^קבארץבהוא כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת:
וימצא בדנה ההוא מאה לליים ויברכהו יהות' וץרעייצהק בארץ ה ת א וימצא בשנה ה ת א מ א ה 12
שערים ויברכת יהוד :,ויגדל האיש וילך הלוך וגדל I
ו־גדלהאיד וילך הלוך וגדללד כי גידל מאד־ 14
עדכי־גדלמ^ד :וית־לו מקנה־צאן ומקנה בקר וע^ךה
ויהילו מקנה צאן ומקנהבקר ולבדהיבהויק:או
רבה ויקנאו' אתו פלשתים :וכל־הכארת אשר חפרו טי
אתופלדהיפוכלהבארתאדיוזפרו לבד־י
עילי 'אביו בימי אברהם אביו סתמום פ ל ש י י ם
אביו בימי אביהם אביו כתמום פלדהים ו־מלאיב 16
וימלאים עפר :לאמר אבימלך א א צ ח ק לך מעמני
ל פ י ויאמר אבימלך אליצוזיק לר מלמנוכיעצמד, 17
כי־עצמת ממנו מאד :וילך משם יצחק לחן בנהל־גרר
ממנו מאד וילך מדם יצוזקוידןבגוזילגירױלכ 18
וישב'שם :לשב יצחקלהפר ו את־באלת המים אשר
דם רדב יצוזק ויוזהר אה באיהתלד אלו— הפרו בימי אברהם אביו לפתמום פלשתים אליל מיוז
וזיפיו בימי אביהם אבױױםהמום3ללהיבאו?יי אברדם ױקרא להן שמות כשמת א ש ת ל ן י א ליי!
מות אביהם ויקרא להן למות כלמתאלדקד^ ויחפרו עבד־־יצחק בנחל ױמצארשם באר מים דדם!9 :
להן אביו ויחיפיו;4בדי יצהקבנהל וימלאו ל כ ב
ויריבו רעי גרר עם־לעי יצחק לאמר לנלחמים ייקרא
באר מים וזיייס ויריבורליגיר לס דלי יצ״דזיק שם־הבאר ?נישק בי לתעשקו עמו :ר ח פ ת באר אהלת !2
לאמי רגו המים ו י ק ד א לם הבאר ללק כיתהד;קו ויריבו :ג ם־־עליה ויקרא שמה שטנה :ױעתק מ ש = 22
למי ויוזמת באי אתרה ויייבוגם עלה ויקראוה ױהפר באר אחרת & רבו עליה לקרא שמה לחבות
לגעת וילהק מ ל ם רדפי באראהיית ולא רבו לאמר 'ל־עתה הלהיב יהוד ,לנו ופרינו ?אלץ :רביעי
לליה ויקיא למהיוזבות ויאמר כי לתההיוזיג
ל ע ל 23
יהוהילנו ופילובאדל ויללמלבב^ר־ ד ב ל 21
רי־א אליו יהוהיבלילה להוא ויאמר אנכי אלהי משם באר שבע :ללא אייל •תה בל:לה ההוא ויאמר
אברהם אבין -אלתירא כי אתך אנכי ובדכהין־ אנ|י אללי אברדם אביך אל־־תירא כ—אתך א:כי
והרביתי את זי־לך בלבור אביהם לבדי וען ובלכתיך/וללבית• את־־ולעך בעבור אברהם עבלי:
לים מזבוז'ויקרא בלם יהיוהיוינד ל ם אהלוויכרו רבן שם מזבח לקלא בשם י ת ה לט־שם אהלו ויכרד כי•
ל ם לבדי יצהק ל א י ואלימלך הלך אליו מגרי שם עבלי־יצהקבאר :ואבימלך הלך אליו מגרר׳ואחזת 26
מרעדו ופיכל שר־צבאו :ראמר אלהם יצחק מלוע 27
ואזיזזת מדלתו ופיכל ל ר צבאו ויאמר־ אלהפ
באתם י אלי' ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מ א ת כ = :
יצהק מדו^ באתם *גלי ו^הכלגאהמ אזי והללדו* 28
ראמרו ראו ראינו כ—היה ,יהוה ו עמך
מ^הכם ויאמרו יאוראלו כיהיה יהות־ למך
י 28
•-. 28 T.סניוין האלה T. ד
בראשית תולדת כו כז
וגאמרההינא אלת כלותלו בינינו ע/־ך ונכיתת ונאמר תהי נא
בייה עביר אכ תעע״ה עמנו יעה כ א ל ד ריא 29אלה בינותינו ב/ינו ובינך ונכרתה ברית עמך :אפ-
מעעוךוכא^יד^גו ד=ך י י ניוב מלכ^ד .תעשה עמנו רעה כאשר לא ?נענוך וכאשר עשינו עמך
בלריום אתה דתתבחך ׳הוהי ויעל כהכמדז: 1רק־טוב ונשלחך ביהלום אתה עתה 5ךוך יהוד :,רעש
31להם משתה ראכלו רשתו :רשכימו בבוקר וישבעו
ויאכלו ח י ה י י י מ י 3כ ק ו ־ ו י ט ב ל ו •איליי
32איש לאחיו רשלחם יצחק"רלכו מאתו בשלום :רדד ו
לאדיו ויללדס יצדק וילכו מאתוכעי־לוםויהי -ן •J IT:־ *•ו • 1, ״ T :ן ־*•ו.» : ״!*ו/, ז י* X 1
כיוס ההוא יילאו לגדי יצזזילױגױלו ללאדות ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק רגדו לו על־אדות הבאר
־ : J - X I T : •• Jי 5 - -ד ־* ;J-
א ל י י ^ פ י ו ויאמיו לו כמנאגו נויפ ויהיא 33אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים :ויקרא אתה שבעה
"J
wהליר באי לבל עדגױמ אתה לבלה על ויהי
* AT 5
ם
TT
. "TP״״ ״'
34על־כן שם־העיר באר עזבע •עד היום ת ה :
AT I, : AT T :,־ JV
ױהי-עלובואדבעיכ • ™ J- ־ •V J- ^ V - V J•• : •T .-ין ••ו
עיגה רקה א ל ת את יהודיתבהבאדי ההתיואת עשו בךאךבעים שנה רקח אשד .אתץהודית בת־באךי
כלמת כת אילן תהיתי ותדיל בזית מהי ליצהק מז החתי ואת־בשמת בת־אילן הדחי :ותהיץ מרת רוח
A { J KV־ •ו ^ ן I- ־ : JT־ V: ־•A• • I
ויתיכיי^י^המכהץ וליהקה כז ס ליצחק ולרבקה:
לי4יו מ י א ת י ק י א את ללוב-״והגרלויאלראדו
מיויאבזראליותמיויאמיתמגאזיקגתילאיד^י
יום מ ו ת ױ ע ת ה ץ א ^ ^ ר ת ל י ך ו ק ל ת ר ו ^ א א ויהי ב ת ק ן :צ ח ק ותכהץ עיניו מו־את רקרא ארדעשיו ו
2בנו לגדל ראמר אליו בצי דאמר אליו הנני :ראמר
ה ^ ר ת ו צ ו ד ת ל י ע י ר ת ו ע ל ה לי מלעמיככאלר
3הנה־נא זקנתי לא;דעת־;ום מותי :ועתה שא־נא כליך
אהכתײהכיאה לי ו א כ ל ת כ ע כ ו י ת כ י כ ר נ 5ל י
4תליך וקשתך וצא השדה וצוךה לי צידד :,ועשיה־ל׳
ם ^ י ם י א מ ו ת ויבלןה ל מ ע ת ב ד ב ר יצהק אם^י
מטעמים כיאשר אד,בתי והביאה לי ואכלת בעבור
ל ^ מ ו ו י ל ך ע ל ו ה ן ד ך ת ל צ ו ד צידלהכיאורבדה יי י ײ• • י • • T ^ T ז ״( 1י ;V •! R — ; —•
א מ ר ה א ל י ל ק ב כנה ל א מ ר הנה למעהיאזאכיר י־ תברכך נפשי בטרם אמות :לרבקה שמעת בדבר יצהק
מ ד ב י א ל ל ל ו ^ ז י ן ל א מ י הביאה ללירוללג 6אל־עשו כ ל ױ ל ך עשיו השדה לצוד ציד להביא :ןדכקה
ל מ ט ע מ י ם ו א כ ^ ו א ב י כ כ ה ל פ נ י יהוהילפני אמרה' אל־־יעקב בנך ,לאמר מך ,שמעתי את־־אביך
מותייעתהב|ילמלכקלילאלראנימצוהא7 7מ ד ב ר א ל ־ ע ש ו א ח ^ ל א מ ר :הביאה לי ציד ועשר,־לי
« מטעמים ואכלה ואברככה לפני ידזוה לפני מותי :ועתה
א ל י & א ן ו ק ח ל י מ ל ם ל ל י ג ד י י ^יסלביפ־ כך
9בני שמע בקלי לאשר אני מצוד ,אתך :לך־נא אל־הצאן
ואל?דתאתפמטעמיםלאבד כאלדאהכומ^מ וקדדלי משםישנ• ןךײעױם ט־בים ואעשה אתם מבעמים
לאליך ואכלבלבר א ד י י כ י כ ך ל^ימוהוויאמר י לאביך כאשר אד,ב :ודבאת לאביך ואכל
>לקכ אל רבקה אמן הן עלו אהי א י ל ל ל ו ־ ״ לברכך לפני י מותו :דאמר .יעקב אל־רבקה א ן י קן
ואנכי איל דלק אולי ימלני אכי ו ה י י ת י כלילו !2עשיויאדד איש שער ואנכי איש הלק .אולי ימשני ,אבי
כמתעתע והכאתי ללי קללה ו ל א ב י כ ת ו ה א מ ר ודדתי בעיניו כמתעתע והבאתי עי|• קללה• ולא ?רכה:
לו אמו עלי ק'ללתר»י אר למלבקליז+מזלי !3ותאמר ? W Vעל־יקללתך בנל אך שמע.בקלי ולך
וילך רקה ויבא לאמו והלל אמו מטלמים כאלו 14קדדלי :רלך רקח רבא לאמו ותעש ,אמו מ^עמיכם
אהב אליו ותקהיבקהאתכגדי ללובנהה&־יל טו כאשר אהב אביו :ותקח רבקה את־בגדי עשיו בנך,
ההימדת א ל ר אהה בבית ותלבשי את ילדכבנה ה נ ד ל ה ה מ ל ת י א ש ר א ת ה בבית ותלבש את־לעקב בנך,
toואה לרת Jדיי הלןייכ הלבילת לל ידיו ולל !6הקטן' :ו*ת עדת גדיי המים הלבישה עלץך־ו ועל
»י • A T T
, • י ! IT *X T •י Jי* I JTJ T •
א1כי ללובכרך עליתי כאלר דברה אל^ לום. IT T % -ןJ -: V I* : ־ *T / • V v J-
עדו או׳זיו ד ל י ת ױבי־כהו ויאמר אמה זהבג- 23ולא הכירו בי־היו ידיו בידי עשו אחיו שערת ויברכת:
־ •• —. IT :ו •A י V י* זי> "» ־ דו « r r J :
ל ל ו ויאמר אני ויאמיהגלהלי ו א כ ל ה מצייד ״ ױאמר אתה זד ,בני עשו ויאמר אני :ױאמר דגשה לי
T -־.י V ־ •IT AT •־ 'J : ־ - כ ד ,
ויהן לךהאלהיב מנדלהלמיבומלמני האיל 28לאמו־ ראה ריח בני כריח שדד ,אשר ברכו לתה :י ששי
ויבדגן והירל־' יעבדוך למיב וילהדו כ־־יך רתד 28
לאמיבהוהגביר לאמ־יך וידהוזוו לך בניי אמר ל ך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש:
ארדיךארוךומגדכירכרוךויהיכאלרכלהיצוזל 29מ־יבךוך עמים וישתוד לך לאמים חוה גביר לאחיך
לביךאה יעקב ויהי אך יצא יצא ילקבמאההני לשתתו לך מ י א^ך אדריך י ארור ומבר=ד ב ח י .
יצדק אביו ועלואהיובאמצידוויעדגבבוא ל דל,י כאשר כלה יצחק לברך את־לעקב ויהי אך לצא
מללכויב ויבא לאביו ויאמר לאכיו יקב אגבי לצא ער|ב מאת'?ני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצדו:
siױעש נם־הוא י מטעמים וי^א לאביו ראמר לאביו;קם
ו^כימלידבגובלברתברמי^דךויאמרלו
3 8א ל לאבל מציד בלי־ ^עבר תבלכני נ?שך :ראמר לו
יצ^קאביומיאההויאמראניבנר בכרך לדו 3 3ע ח ק א?יו מי-אתה לאמר אני בנך ב ל ח י ?שי :ולזרז־
וידידיצץזק^רדהגדלהלדמאדויאמר מי לצחק חרדה גדלה עד־מאד לאמו־ מי־אפוא הוא הצד-
^פואהואהצדלידויב^לױאכלמכלכלדבתכוא צ ד לבא לי ואקל מכל בטרם תבוא ואברכד\גם־בךוך
ואברכהו גס ברוך יהיה כלמלללואהדברי אמו 34להלל :בשמע עשו את־לבת א ל ו ויצעק צעקה ?דלה
ויצלקצלקה גדלה ומרה לד מאד ויאמר לאמו יי־ י?זרה עד־מאד לאמו־ לאביו ברכני גם־אני אבי :ויאמר
ביכגיגנז אני אכייאמיבא א^ר במימהוידה ? 36אאחיךבמלמה רקח ברכתך :י ויא^רי״הכייקרא שמו
ברכתך ויאמר הכי קיא למו ילקב וילדבניי זת מנקב רעקבר!ך? .עמים את־־בכרתי לקח והנך ,עתה
3למיב אהבכרהי רקו^ והנה להה לקזזבי־בהי 37לקח ברכדך לאמר הלא־אצלת לי ברכה :רען לצחק
ױאמרתלא אללהליבךכה מ ז יצוזק ויאמר- לא$ר לעלו הן גביר שמתיו לך ואת־כל־־אחיו נתתי
לללוק־ *ביר למתיו ^ר וא^ז כ ל אודו ^ההי7ו לו לעבדים ותן ותירש במכתיו ולכה אנ5וא מה אעשה
ללבדיב ות^והירלסמכהיװלמאפו^ מדד 38בני;5! :אמר ע$ו אל־אב־יו ךבך?ה"אחת תא־ל"'^1אבי
א^להבניױ^מר ל¥ואלאביוהבדכה^ההו5ז ־ 3לרקני גם־אני ??י ױשא ע$ו קלו לבך ':ױען.יצחק אביו
ל^ביברכני^^אליו^אללוקלורברויל? לא?ד־ אליו מ ה משמי לאלץ דלה מוש^ך ו מ ט ל
יצגזק אביוױאמךאליוה^המדכל״האיליהיה ט ה^זים מעל :״ ועל־חלבך תחל ,ואת־אחיך תעבד והת־ז
מולבךומללהלמיםמללוללוזיבךההיהוא: תריד ופרקת ?לו מעל צוארך «
אוזיןהלבד וה־הכאדרהרידיעיקהללונזי>־ל 3£ל,ב על־הבלכה אשר 5לכו אביו לאמי עשיר בלבו
לואדךױללכללואהילקבלןלהברכהאע־ר « לקלבו,יל אבל אבי ואדךגה את־־מגקב אחי' :רנד
לרבקה את־־דבת ע^ו ב;ה ת י ל ותשלח ותקרא
ביכו ^ליװי^מיללובלבו יקרבו ימיאכלאבי
?^קב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם
ואוזיגהאה ילקבאוזיױגדלרבקה אה דברי לדו
? !1?43ת־נך :ועתה ?ני לכמנ בקלי וקום בלח־לך אל־
»ה ה,ידלוהךל^הקרא לילקבמההקצזמאנור T1* 15? 44חוזה, :לשבת עמו למים אחדים עד אשר־
אלוהנהןלו אוזלמהנו^כ כרלהיגךולהה בני שה ת^זוב חמתאחיך :עד־שוב אף־אחיך ממך ושכחי את
דמלבקליוקובברוז לך ^ ל ב ^ י ו ז י ־ נ ה ױדבת א ל ־ ^ י ת ^ ^ ל ח ת י ולקי״יך משם למה אשכל נש־
למו ינזימי או^דיב ^ד אלדהלע וזימה א ד י ר לד ל ע שניכם ךם אחד..
אןזזא^ירממךולכדיאהאלר לליהלוודלוזהי ». » .קסןי מ־ק T. 40.חצי ה מ ו י נ»*קים 30
ו ל ^ ת ך מ ל ב למה^לכלגב ל5יכביוםאוזד
4A
לא ל כראשית ויצא
ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי 46
ף א ג ו י י ב ק ־ א ר י צ ױ ק ?צוזי ג ו ז ײ מ פ נ ״ מ ו ת ^ מ פ י בנות חת אם־לקחי־עקב אשה מבנות־חת כאלה .
א ס ל ץ ז י ד ק ב א ל ת מ ו מ ו ת ויזת כ א ל ת ג ו מ ו ת * י מבנות הארץ למה לי חיים.:
־ •1 : JT. Iז vT T w :
^ י ־ ז ל מ ת לי ^ י ס י ק י א י צ ^ ז א ל ל מ ױ נ י ר
.י בח / י•
א,דו ױ צ ו ת ו י י א מ ר לו כ^אתקז^ א ^ ל ב ו מ ו ה כוד?
ק י מ ל ך ^ ד ג ת א ר ס ב י ת ת ב ת ו א ל א כ י א מ ך ודו״ ויקרא יצחק אל־לעכ|ב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא־ א
ל ך מ ד ב א ד ת מ ב ג ו ת לבן' א ו ז י א מ ך ו א ל ל ד י תקח אשד מבנות ב נ ק :קום •לך פ י נ ה ארם ב י ת ה 2
ע ר ך א ת ך ויהרך וירכך ו ב י י ת ל ד ה ל ל מ י ס ו י ת ז בתואל;אבי אמך וקדדלך משם אל־• מבנות לבן אחי
לך א ת כ ר כ ת א כ י ת ס ל ך ולזרעיראבר^לתר אמך :ואל שדי יברך אתך לפלךו:לבך ותית לקהל : 3
עמים :ױתן־לך את־בלכת אברדם לך ולזלעך אתך *
• לרשתך את־ארץ מ;ךיך אשר־נתן אלהים לאברהם* :
י י י ר 3י :ב ^ י ב ^כיבן^ ^ ײ ^ ? וי^ילח יצחק את־יעקיב וילך פ ת ה ארם אל־לבן ב ך י.
בן ב י ־ ו א י ה א י מ י א ח ״ י־כקד א ס י ל ל ב ועיעיו בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו :וירא עשו 6
ייאדע-וב־־רך י ? ו -ז ק א ז י ל ק ־ ^ « א ״ י ״ T ״ij ג״ ״ : r־ k "j |T : ' x :־ • דז :־ -
J ) : T V T "J T ־ W :־ J T T T J AT ; ־ •׳C "I L י י
™ ך כ ^ ת א ר ל ע ר צ ת י מ ת וקדמה
אתננה ולוךעך :ו ה ד ! ך ע ך כעפר הארץ ופרצת ;מה 14
וצןגתלגלת^רכוברכלנזד^ תאדמת וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו ב ך כל־משפחית האדמה
j ,׳ .׳ י ד j
ו ג י י ז ך ו מ ה אלכי ל כ ו ך ו ל מ ר ה י י ך כ כ ל א ל ד מ נ י ר J ו ו ד ז |» : : : • : T :A-T T J T S T T״ : K
ל ב הליד־ ל ס ה מ ק ו ב ההואביה אליואולס ויקרא את־שם־המקום ה ת א בית־אל ואולם לוז שם־ 19
ל י א ל נ ה ױ ר ר י ל ק כ ג ד ר ל א מ ר א כ יהיה ^להימ העיר לראשנה { :ד ר .יעקב נדר לאמר א ם ־ ד י ה כ
ל מ ד י ו ל מ ך ^ ב ד ר ך ה ^ א ל ר אנכיהולךולול^ אהיתם עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתך
לוזסלאכלובגד ל ל כ ל י ו ל ג ה י כ ל ל ו ס ^ ל ב י ה לי לחם לאכל ובגד ללבש :׳ושבתי בשלום אל־בית אבי 21
A T "j * » v־ T : / : J 1 : • ••••/. ^ vs 1v *t ff y
א
לשיא יעלב רגליו וילך ארצה בני־קדם:
י ־• v|1v - : T :j- .ו־-־ן at: ־ ־:1־ K
בהעמדה MNוגון פינה נ צ י ל . 2.י . ». 6. ». 5.ו». ־®• 4י ? יעייא
נ ח ». 1 8 .צ • י ש ה 31 ' .־ . " ' .
לא ל כ ר א ש י ת ויצא
וירא והנהבארבעידה והנה לים עיללה עדדצאן ױךא והנד־.
רבעים דליה כי מן הבאר ההוא ילקוהעידי־ב 8באר בשדה .והנה־שם שלשה עךרי-צ'אןי להגים ע ל ד
והאבן גדלה על3־הבארוניאלץ ע־מהמהעדים כ^מן־הבאר ההיא .יעןקו העדרים והאב! דליי
וגללו את האבן מדל 2־ הבאר והעיקו אה הצאן 3פ־ הבאר :תאםפדשמה כל־העדרים וגללו ארדהאבן
והע־יבו את האבן' על3י הבאר למקמה ויאבד־ מעל פי' הבאר והשקו את־הצאן והקיבו את־־לאבן על־
להם ילקם אחיי מאין' אתם ויאמרו מדדן אנחנו 4פי הבאר למקמה^ ויאמר להשלעקב אה• מאץ אתם
ויאמר לתם הידלתכאת לבן בן:דורױאכדויךעמ הדאמר־וימחךן אנחנו :ראמר לדם הידעתם את־לב!
ויאמד להם הפילום לו ויאמיו דלוב יד״ ,:יוולכזו. 6בךנחור ויאמת ידענו :ולאמר לדם השלום לו ויאמרו
באה לטהראן ױאמרהןילודהױכגדוללא לדד 7שלום ודגה רדולבתו באה ™,צאן :ףאמר הן ס ד
האסיף המקנה הלקו הצאן ולכו יעו ויאמרו לא היום גדול לא־עת האםף המקנה השקו הצאן ולכו
גוכללד א ל ד יאכ^ו כל העדריב וגללואהולאבן 8רעו :יױאממ לא נוכל עד אשר לאספו כל־־ד׳עךרים
מלל5י הבאר וה>לקינוהצאןי/־ודגיו מדברעממ 9.וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן :עודנו
ויהל באה לב הצאן א ל י לאביה כי י־לההוא מדבר עמםיוךהל ו באה עבדך,צאן אשר לאבד ,מ רעה
ויהי כאעיי יאה ילקבאתי^לבתלבןאו׳זיאמו י הוא :ודי כאשר ךאה!עקב את־רחל בת־לבן אדו;
ואתצאןלבןאהיאמוױגליילקביגלאתהאכןי אמו וארדצאן לבן אחי אמו דגש.יעקב יגל את-האבן
מלל5י הבאי וילק את צאן לבןיאהיאמװידק ״ מעל פ• הבארוישקאת־צאן לבן אחי אמו :וישק יעקב
יעקב לידלויע־א את קלו ויבך ויגד ׳;״קב לדיזל ״ לרחל וישא את־קלו ולבך :רנד.יעקב לרחל כי אחי
כי אחי אביה הוא וכי בן יבקה הוא ותיץ־ ו מ ד 13אביה הוא לכי בךרבקה היא ותרץ ותגן לאביה* ריר
לאביה ויהי מדמע לבן את לכול יעקבבןא^זו כש6ע לבן את־שמע ו יעקב בן־אחתו ילץ לקראתו
ויי\ לקראתו ויחבק לוו/ידקלוויביאהוארב;זו ױחבק־לורנשק־לו ויביאדו אל־ביתו ויםפר ללבן את
,4כשהדברים האלה :י ראמר לו לבן א -עצמי ובשרי
ױל5י ללבןיאת כלהיבריב האלה ויאמר לו לכן'
« אתה רשב עמו יחדש ;מים :ראמר לבן ללעקב הכי-
אך עצמי ובעיר׳ אהה ו־ע־ב עמו הרד •מ־ה ויאמר , ן • J י (. —•ע V j AT
לבן ליעקב הכי אחי אתה ולבדת':יה:כהג־הז ל״ אחי אתה ועבדתני חנם הגדי -לי מה־משכךתןד:
ל:
מה מעיכיתן־ וללבן לתי מות ל ם הנדלה לאה 16וללבן שתי בנות שם מ ד ל ה לאד ,ושם הקטנה ל ח
ולב הקנתה יחלועיני לאהיכות ודחלהיהז ׳הה ועיני"לאה' רכות ורחל היתד ,יפת-תאר רפת מראה:
vו • T: A - •• t T "J :
לאה ותלדכןוהקי־א דמו ראובןכיאמדהכײאד. וי^תח . ' 31שכע־שנים אחרות :ױראיהוה פױקנואה
יהוהבענייכי לתה ־אהבני אידי וההי עודוהלד את־ו^מה ורחל עקרה :ותהר לאה ןתלד ס ותקלא
בזותאמיכידמל יתיוהבי עי-יו^ידאצריויזזז לי שמו ראובן כ י אמרר ,כ -ר א ה יהוה ב ע ד קי עתו־•׳
, 3 3א ה ב ״ * ש י י :ותהר עוד וקלד בן ותאמר ניי־שמע
^ כ י ־ ש ^ ו א ה א^כי ױתךלי גם־את־זה ותקיא W
34שמעון :ותרד עוד ותלד בן ותאמר ערך ,הפעם י א ה
אליכ״ילדת• לו שלשה בנים על־קן ^לא-שמו.
ליה לוי• ותהר *יד ותלד כן ותאמר ה פ ע ס א ו ך ה ארד
י דלת על־כן קראה שמו יד,ודה ותעמד מלזית-
גי ״ ז י ל " ל י ע ק ב ותקנא י ד ל ב א ד ת ה ו ה א מ ד
אל יעקב הבה לי בניב ואם א־ן כזהה אנב־ ויהי־
אןש יעקבבדהלויאמדתתהתאלתיכאנכיאלד ,ותרא י ה ל כי לא :לךד ,ללעקב ותקנא רחל
מנע ממך בטן ותאמר הנה אמתי בלהה בא ^ א ל ץ ע ק ב ד^דרלי ?צים ואם-איןמיתה אנכי:
אליה ותלד ללביכי ואמה גם אנכי ממנת מק 2־תזר־אףיעקב ברהלךאמר ך,תחת אלהיס אנכי אקזר־
hאתבלהה ל^התת לאלת ויבא אליה יעקב
3מנע ממךיפרי־־בטן :ותאמר ת ה אמתי בלהה ?א אלד׳
.והתרבלהת והדד ליעקב בן ותאמררהלד-יני
4װזלד על־בריי וא-נה 3ם־אנ?י ממנה :ותתךלו את־
י• בלהה שפחתה לאשה ולבא א^לד ,ױורב . :ותדד ב ^ ה
« ^ 6ל י ע ^ ב ן :ותאמר רחל תני אלהים ונם שמע.
7ב £י ױתן-לי 5ן על־-קן רןךאה | מ ו דן :ותהו־ עוי
8ו ^ ד בלהה שפחת רחל >ין שניללעקב :ו^אמר רחל
א
"נפ^לי אלהים ונפתלתי עבדאחוזי נ ב ע ל ת י ו מ
־ 9 .שמו נפתלי :ותרא לאה כי עמךה מלךת ותקח את־
י זלפה שפחתה ותתן אתה ללעקב לאקה :ותלד זלפה
י• ותעו
״ •שפחת"לאה ליעקב בן :ותאמר לאה בנך ותקרא את־
לאת באדרי כי אדיוניבנות ותקרא אה דנוואלד !2ש מ ו ' נ ד :״ וד;לד זלפה ש*חת לאה # pני ל1עקב:
ױלךראובןיבימילןציר הינדים וימצא דודאיכבעדה • !3ותאנ 4לאה באמירי כי אעזתד; ב;ות ותקרא את־ש?ל
ויבא אתם אללאה אמו ותאמר רדי^אללאה י • י ^ ר :ױלך ראובן בי^י קציר-הטיס ױ ^ א ך ך ^ ם
תני נא לי מדודאיבנך ותאמר לה תמעלקדהן : צ בשדר ,ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר קחל אל־לזך•
אה אידי ולקהת גבאה רוראיב:׳ והאמי י ה מ ״ ^ ,נ א לי מךוךאי כנך :ותאמר ל ה סמעט ר ד ק ך את־
לכן ידכב עמך הלילה הדת דודאימךױגאעקג ־ אי^יולקהת גםארדךוךאי בני ותאמר רחל לכן ל ק ן ?
,
מןהלדהבלרבותצאלאה לקיאתווהאמר אלי., 16עמך הלילה ת ח ת ךוךאי כ נ ך :דבא י & ב :ו מ ך ה ש ל ה
תבואכי לכד לכרתך בדודאיבני וילכב עמה י לאד ,לקראתו ותא^ד אלל ת ? א *י * י ״
כלילה הוא רלמע אלהיט אל לאה ותתרוהכד W ^ 1 7ר * ך בדודאי בנל וישכב עמה ב צ ל ה הוא:
ליעקב בן דזכדדי ותאמר ל;אה נתן אכהיכ דכד י ־ ־ • ״ & « ^ T q j n lו ת ל ד ^ ב ^ ח ^ ^ חתאמי
אעיד נתתי למדת• לאילי ותקרא דמוידדנר לאה נתן אלהים שברי אקזר-נתתי ש ? ה י ז לאיקי והקיא
ותהד לוד לאתותלדבן' ל ל י ל־לקבוהאמי-ך. ^י :י 19ש'מ^ 1זשכר :ותרד עוד לאי• ו ת ל י
לאה זבדני אלהים אתי זבד טיוב ה3עם יזבקי * ותאמר־ לאד ,זבתי אלזדם ו אתי זבד טוב •*©עם ץבלד
איליכי ילדתי לו ל ל ה בנים ותקרא את דינזו זכלון :איל• ניי־ילדתי לו ששה בעם ותקרא א ת ^ מ י
ואהיד ילדתבת ותקרא אתדמתדינהרזכראלתד !2ואחר ילדה' ם :ותקרא את־קזמה ד נ ה :ח ב ר א ל ה י ם
אתרוזילוילמעיאליה אלהיםוי^תד אתרוזמג 2 2א ו ד ך ח ל וישמע אליה אלהים ויפתח את־דחמד:,
ותתד ותלדבזותאמראכ^ אכה״ם אתהר^מי 23ותדר ותלד בן״ותאמר אסף אלך,ים את־חך$תי^ ^ :
33 **... M^rn,,.*33ײ״־יוי^ד «». vu rגייך
כ ר א ש י ת ויצא ל לא
והקרא אה לנזו יוסף לאמי יסף •הוהיל^בן אוזר 24
ויהיכאלר ילדהרזיזלאה יוק 6ויאמר יליקכאל את־שמו יוסף לאמה ^פף להוד ,לי 3ן אקר :וילד ן א ק ױ כה
ככן ללזלי ואלכה אל מקימי ולאדציהנהאדג . ;לדה לחל את־יוםף לאמר לעקב אל־לבן fמ :
גילי ואת ת^״י א ל ד לבדתי אהךבהן ואלכה כי אל־מקומי ו ל א ח י :תנה את־נשי ואת־ילדי א ל ד עבדתי 26
אהה ידלה אה עבדתי אלר לכדהיך ויאמראליו ^תןלבהןואלבהכי אתה לדעת את־עבדתי אקר ?בךתיךז
מן״אסוא מצאהיהן בלעייך נהי׳דהי ויברמ״הוה' לאמו־ אלױילבנן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחקזת;27
בגללך ראמיגו־בה לכרך ללי ואהנה ויאמר- לברכני יהיה ביגללך :ויאמר נקבה שכרך ?2לי ואת?ה•"£
אליו אהה ירץה אה אדר לבדהיך ואה אדידר. 39
ױאמר אליו אתה לדעת את אשר עבךתיך ואת אשי־
כוקצך אתי כי כולל אעיד־ היה לך כעניױ^דץלדכ חלד ,מקנך אתי' :בי ימעט אשר-הלהלך ל ^ י ויפלץ ל
ויברך יהולאהך למלי ולהה מהי אלע״ה גל אנכי ללב דברך יהוד -אתןי ל ת ל י ועתה מתי א?&זיה נבם־
n
י לביתי דאבור מה אהן לך ויאמר ילקבלא התן אנכי לביתי :ויאמר מה אתךלךלאמר לעקב לא־חתך
לי מאימה אס הלעיה לי הדברהזה אמבז אילה לי מ^ומה אס־תעשידדלי הדבר ה|ה אקובה א מ ך ׳
מ מ ך אעימר אלבר בכלצאנך ודובהלר ב^לכ צאנך אשמר :אעבד בבל־צאנך היום ה ס י משם נ-ל32 -
כ ל ל ה לקדולרוא וכל ל ה וזוב בכ^יסוללוא שה ו ניקד'וטלוא וכל־שה־חום בבשבים וטלוא ונקד
מקד בלדב והיה לכרייולגהה בי צדקתי ב״וב בעזים י ודרה שכרי :וענתדרבי צדקתי בלום ?ודוד כי־ 33
מוזר כי תבוא לןללכריכעניך כלאלראימעקד תבוא על :שכרי לפניך כל אשר־איננו נלך וטלוא בעזים
וללוא בלויים ו^ובבכלכיסגגוב הוא אדויאמר וחום בכשבים נניב הוא אתי :לאיןר לבן מ ל י .י ד 4י•
לבןהןרו יהיי כדברך ויסרביובההואאהההיליט כלברך :ולסר ביום להוא את־התלשים העקרים ולכלאים לה
הלקדיב והללאיב ואה כלהע דכגנקתזומולאז ואת כל־העזים ה נ ^ ת והטלאת כל אשר־לבןבווכלי
כ ד א ל י לבןבװכלוזוסכמױביס ויתןביד מיו חום בכשבים לתן בלד־בניו :לשים דדך שלשת למים 36
בינו ובין יעקב לעקב לעד ,את־צאן לבן הנותלית :לקה־ 37
וילב דרך ל ל ל ת ימיבבלו ובלי ילקב וילקכ ל\לעקב מקל לבנה לח ולוז ועלמון לפצל בהן פצלות w
י לה אה לאן לבן מותרת ויקו׳ו לו י/־קב מקל לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלית m :את־
למה ליז וללולרבול ױהצלבהןי^צלוה למוה המקלית אשד פצל בלהקים בשקתות המים אשר '•,
מיזלף ה ל ק א^״ר ע ל המקלוה דצג אההבק&מ הביאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בכאן לשתות{ :י
אע־רמצלביהליסכעיקהוה המים א^רהסאן להמוהצאן אל־המקלות ו ה ל ח לרצא; עקלים נקדים ,39
הצאן ללתות מכוז הצא^ויתימגהמאןיללהוה וטלאים :והכשביםה^רידיעקבזלתן פני הצאן אלהנקד מ
ויתמוהלאואלהמקלוה והלדןהצאן לקדים וכל־חום בצאן לבן דשת לו עדרים לבדו ולא קזל1כש•.:.
.־ .נקדיב וללאיס והכלביב ה5ייד־ ילקניהן53י על־צאן לבן :חלה בכללחם הצאן המקורות ולם!•4
הצאן א ל ללןד וכלוזוב בצאן לבן ו^״ה לו לדרס לעקב את־־המקלות לעיני לצאן ?ילידים
לבדוולא ע״תב;״לצאןלכן והיהבכליוזבזצאן במקלות :ובהעטיף הצאן לא לשיים חדה העט5ים42
י המקלידות ו ל ס ילקב את המקלות ללייגיהצאן ללבן והקשרים ליעקב :לפרץ האיש מאד מאד רהי־«
ביהגייס ליבמות למקלות ובהלליף הצאן לא לו צאן לכות ושפחות ועברים ונמלים והמלים •
יעייסוהיה הלגי^יב ללבן והקע־ריס לילרבד^יץ׳
האילמאד מאד ויהי לו צ^ן רבות ול^5יות לא
ולכדיסוגמליב ותמריס וילמלאהרברימי
לבן לאמר לקוז ילבב את כלאלרלאמוו^ר :ישמע את־לברי בני־לבן לאכזר לקח :עקב את לל־ א
אשך לאבינו ו^אשר לאבינו עקזיה את לל־הלבד החז:
לאכלו לליה אהכל הכבדהזהרראילקכאז13
ױךא לעקב את־פנל לבן והנה איננו עמו בתמול שלשום :ג
:ללןומתא#למוכתמוללללובויאמ^ יאמר יהוה אללעקב שוב אל־אדץ אבותיך ולמולךוןך 3
יהיה אליץיקב ע-וכ אלאיל אבוהיך תלולךחך לעלןב ויקרא לרחל וללאה לקזדה 4
ואהי־העימךוילמז ילקכ ויקיאל־וזל וע־מאת ואהלך -עמךז
הדדהאכצא״״וויאמי־ להןראהאנכיאז:5״א?:ן אל־ציאנו :ראמר להן ראה אנלי את־?; :אביכן ן ך י .
כיאענואליכזמללל;יב ואלהיאביה־העמדי איננו אלי כתמל שילדים ואלה* א ל הלך ,ע$די:
J
34 ב ר א קף׳ • 6רבחי ף׳ רבו* ל 41
•ראשית ויצא לא
ואתנה «
ד ;דעתן כי ככל־כחי עבלתי את^ביכן :ואביכן ד ת ל ^ י
ןהחלף את־משיכלתי עשרת מנים ולאעתנו אלד,ים להרע
8עמדי :אם־כה יאמר נקדים יהד ,שכלל ױ ל ד ו כל־הצאן
?קדים ןאם־כה ייאמר עקרים קדה שכרך ד ל ת כל־
9הצאן עקלים :לצל אלד,ים את־מקנה אביכם ױתךלי:
י ח ד בעת לחם ד&אן ו א ש א ד ע ואלא בחלום יהנד־ן
לעתדים העלים על־הצאן עקרים נקדים"וברדים:
! ! ל א מ י אלי מלאך ה א א ד ם בהלום :.עקב ואמר תני:
!2לאמר שיא־נא עינלך וראה כל־הצתתם הע־לים על-
דקגואניי®״®•
י ה*אן עקרים נקדים ובלדים כי ח י ת י את כל־אשר לבן
rttfa 13לך :אנכי האל ?ית־אל אשר משחת שב1מצלד,
.אשר נדלת לי שם נדר עתה קום צ* מךהארץ ה!את
14ושוב אל־ארץ מוללתך :ותק רחל ול*ה ותאמרנה לו
ט ו העוד לנו חלק ונתלה בבית אבינו :הלוא נכתורת
!6נחשבנו לו כי מכרנו ראכל גבדאכול את־כםפנו ':כי
כל-הע^ר!*שר הציל אלד,ים מאבינו לנו תא'ולבנינו
ועתה כ ל אשר אמר אלד,ים אליך עשיה :י
יז׳י־יי־יר 5י־י־י לי ?7ב נ״י־לד^ױ״׳ כהלך פךתדבר עם־לעקב מטוב עד־רע :רשג לבן את־
לעקב מ ק ב תקע את־אהלו ב ד ר ולבן תקע את־אחױ
א י ז א ו ז ױ ב ה י 4!, - ™ A - f t S s r i 26בהר הגלעד :ראמרלבן ללעלןב מה עשית ותננב את־
27ל^ב׳ ותנהג את־בנתי כשבנות חרב :למה נ ח י א ^
ל ב ד ח נתגנב אתי ולא־הגדת לי ואשלחך כשימחה
2 8וכשרים כ ת ף יבכנור :ולא ניטשתני לנשק לבני ולבנתי
29עתה הםכלת ?י׳לי : :ש־לאללדי אשיות עמכם רע ואל§י
אביכם אמש ו אמר אלל לאמו־ השמד ל ך מל3ך עם־
ל לעקב מטוב עד־דע :ועתה הלךהלכת כי־נכםף נכספתה
! 3לבית אביך למה גנבת את־^להי :רען לעקב לאמר
ללבן כי:לאתי כי אמרת־ פךתגזל א ת ־ ^ י ך מעמי:
32עם אשר תמצא א ת ־ א ל ל ד לא לחלה נגד אחינו הכר־
35 ל ך מה עמדי 1• I • Jt «1:
מ ת ד מ ך ױ א מ י יעקב ויאכזי ל א י ע ק ב יאבור מה־שמך ראמר .יעקב :ויאמר לא לעקב .יאמך צור 29
ע ו ד ד מ ך כי א ם י ל י א ל כ י ד י ר י ת ע ם אל־ז־ב שמך כי אש־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשיבם
י^ ז ר י ײ * R R T R ״A T : • • 1
אלהים^נים א ל ו נ י ם ו ת נ צ ל נ פ ד י ויזיו׳ז ל ו ותנצל נפשי :וץרדדלו השמש כאשר עבר את־פנואל 32
ה ד מ ד כ א ד ר ל כ ד א ה ^ נ ו א ל ו ה ו א צ ל ע עיר־י ••A : v T־^ jV ־-s 1 ־ V V J ־•-J ־1 י V
ירכו ע ל כ ן ל א יאכלו בני י ד ד א ל א ה גיד הנדה והוא צלע על־לרכו :על־כן לא;יאכלו בני־ישראל את־ »־•
אעיר ע ל כ ף הירך ע ד ה ז ב ה ז ה כי נגע בכן :ידן ניד הנשר .אשר על־כף הלר־ך עד הלום הזה כ׳ נגע ככף־
:ך ך לעלןב בניד הנשה:
יעקב כגיד ה נ ד ה ו י ד א יעקם עיניו ויי־א והנה לג
ע ד ו כ א ולמו א י ב ע מאות אידיהץאההלרע
וישא יעקב עיניו וירא ודגה עשו בא ועמו ארבע מאות א
ע ל ל א ה ועליז׳ולועלדתי הד^אותוידכב j 1 ״ י י ז jt ״ ! י ~ : t •י ' • ' I
וילדיה א ה י נ י ם ו א ת ד ד ר ו א ת יוםן= אדיינים השפחות :וישם את־השפחות ואת־ילדיהן ראשנה ואת־ 2
V J AT •ו ״ 5 * ׳י J $ X : • V "VST י * •
והוא ע ב ד לבנייתם וידתז׳זו א ר צ ה דבע3עכדפ לאה וילדיה אחרינים ואת־רחל ואת־ױםף אורנים:
יו ד ז K :י• ד ׳ / ! v -ן :־ t ז» r ** ז
ל ד ג ד ת ו ע ד אהייו ו י ד \ ע ד ו ל ק ד א ה ו ויתבקהו והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד־ י•
• T : ־ jv T • S ״ ׳ ! ־ • « ׳•A ״ ! י ־ J T • W
י ד ל י י ב אז׳זי יהילך א ד י ל ך ו י א מ י s p y 9 יוסף ורחל וישתחוו :ויאמר מי לך כל־המחנה הזד־8 ,
A ו• ״ •ן! j יי ~ ״ודן : *׳ f r: 'w •
א ל נ א א פ ו א מלאתיז׳זץבעיגיך ולקוזהמנ^ד אשר פגשתי ויאמר למצא־הן בעיני אדני :דאמר עשו 9
v
*v > י יי י "U י: v • : At t נ־ *s
מידיכי ע ל כ ן י א י ת י :3יך כ י א ת 5ני א ל ה י ם
לש־ל׳ רב אחי להי לך אשר־לך :ראמר לעקב אל־נא י
ו ת י צ נ י ל ה נ א א ת ב י כ ת י א ד י ה ב א ת ל ך כי
אס־־נא מצאתי• חן ?עירך ולקהת מנחתי מ ד י כי על־
דנני א ל ת י ם וכי י ד לי כ ל י 3צ י בו רקז׳י ויאמר
כן ראיתי פניך כךאת פני אלך,׳ם ותרצני :קח־נא את־״
נ ם ע ת ו נ ל כ ת ו א ל כ ת ל נ ג ד ך ו י א מ י אליו אד;־
כךכתיי אשר הבאת לך כי־חנני אלך,ים וכי לש־לי־כל
ידעיכי ת י ל ד י ם ד כ י ם והצאזיוהבקר לילות ללי רפצר־בו רקח :ראמר נםעה ונלכה ואלכה לנגדך12:
ו י פ ק ו ם יום אז׳זד ו מ ת ו כ ל ת צ א ן י ע ב ר -ג א • י •*ו I • :ו ; vT TA : • JT : י V ־ •I IT i.. •
א ד ד ל3ני ע ב ד ו ואגי א ת נ ה ל ה ל א מ י ל י ג ל דאמר אליו אתי ידע כי־ד,ילדים דכים והצאן חל־,בדך 13
ה מ ל א כ ה א ד י ל ^ ג י ול־גלהילדים עד א ל ד עלות עלי ודפקום יום אהד ומתו כל־הציאן :יעבר־נא14
Jl •־»:־ T 1 1 ־ T T T V j | T : AT T J •
ד ן בע־גי א ד נ י ויד־ב ביום ה ה ו א עדו ל ד ר כ ו שעיךה :ולאמו־ עשיו אצינה־נא עמך מךהעם אשר אתיטו
ד ע י ד ה ויעקב נ ס ע כ כ ה ה ויבז לובית ו^זקניד־זו ראמד למד ,זה אמצא־הן בעיני אדני :ולשל ביום ההוא 16
הבא ד;יהככהעלק'רךאדבבמקובככוה עקזיו לדרכו שעירה :ולעקב נסע ם:־תד ,ויכן לו בית !7
יעקב דלב־ ע י י דיכם א ד ר ב א י ? ,מ ע ן ב ב א ו ולמקנהו עשה ם־:ת על־כן ז |קרא שם־המקום סכות :ס
־ .״:י ״ .י י ־ י •י׳ ,׳• י .־ י 1 :י * .׳.־ v
מ3דן איפוידן א ת 3ניהע^ ויקן אה ד ל ק ת ה ד ר ה
ולבא לעקב שלם עיר שכם אשר כארץ בנק בבאו 18
אדרגילה לפאהלומידבניהכןויאמלשבמאהרל^ מפזץ ארם ויחן את־פני העיר :ריקן את־חלקת השדה 19
I 38 v T ־ |«r: V V 1|v•- •ן T ״j : V I ״V־ AT•: *I J
א ל ז י ז מ ו י א ב י ו ל א מ י t vלי א ת ה י ל י ד . דבב 2הארץ :ולךא אתה שבם בךולומור ההר נשיא הארץ
,ה ד א ת ל א ד ת ויעקב ל מ ל כ י ל מ א א ה ױ ג ה ב ה ו 3רקה אתה וישכב אתה ויענה :נתךבק ;נןזצו בדינך־
ובגיו ת י ו א ת מ ק נ ה ו ב ד ר ה ר ^ י ל י ל ק ב ל ך - * בת־יעקב ויאהב ארדהנער וידבר על־לב הנער :ראמר
j •1r;r ־־ v ־:־ r : r - v - v:»v- -ו;|/,-
ב א ס ו י צ א ו׳זבווי א ב י ל ב ם Wי ל ק ב ל ד צ ד אתו שכם אל־המור אביו לאמר קה־ל׳ את־הילדה ה י א ת
־ w T׳• v
'» "I A ״ ־.י r j 1־ •.־ r
ובגייעקב באומןיהליה כ ל מ ל ב ױ ת ל ע מ
ה לאשה :רעקב שמע כי טמא את־ד־ינה בתו ובניו זדו
ה א ג ד י ם ו י ה י ל ה ם מ א י בי ג י כ ל ה ל ל ה ב י ד ר א ל
6את־מקנת בשדה ותחדש לעקב עד־ביאם :ויצא סמור
ל ד כ ב א ת ב ת י ע ק ב ו כ ן כ א י ל ל ת ו י ר כ י ז^כזור•
7אבי־שכם אל־לעקב לדבר אתו :ומל;עקב באו מ ך
א ת ם ל א מ י ל כ ב בגי ז י ז ל ק ה ג 9ל ד כ ב ת כ ב ה נ ו
השדה כשמעם ויתעצם האנדים רחר להם מאד כי m
גא א ת ה לו ל א ד ת ו ה ת ו ׳ ז ת נ ו אתנובנתיככתהגו J •A • t j * ד ז IT : " J T : T : V T -
תניעי ל א ל ה ו י ע נ ו ב נ י י ע ק ב א ת ל כ ם ואד־ז 12אתן :הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר ת א מ ת
דימוי אביו ל מ י מ ה וידביר א ל ר טימא א ת 13אלי ותנו־לי את־הנעך לאשה :ויענו בני־לעקב את־שכם
דינה א ה ת ם ו י א מ ר ו א ל י ה ם ל א ג ו כ ל ל ע ד ו ד ן ואת־זלומוריאביו במרמה ולדבת-אשר טמא את ד י נ ה
ה י ב י ת ו ת ל ת ת א ת אדיתניו כ ^ א י ל א ל י ^ ו 14אחתם :ולאמת אליהם לא נובל לעשות הדבר הזה
ל י ל ה כי ה י ע ה ת ו א מ ו א ך בואהגאוה לכם ל ת ת את־אחתנו לאיש אשר־לו עךלה כי־חךפה ת א
רהמללכבכלזכרונהנואהבנתינו אםתהױכמנו "טו לנו :אך־כזאת נאות לכם אם תהלו כמנו להמל לכם
ל כ ם ו א ת ב נ ת י כ ם ניקה לנו ר ד ב נ י ו א ת כ ם ו ת מ ו 16כל־זכר :ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקה־לנו
AT I ו / J v T : V# ! T IT T T
ד ע י עירו ו י ה י ב ז כ ה ל ל ־ ל י נ ד ו ה ב כאממ כ ל יצאי כה mוימלו כלץכר ?ל־£אן שער עירו :ולדי ליום
רגןהו ל נ י ב ו י י ל ק ל ל מ ל ל ו ל ו י א ה י ד י ל ה א י ל ו ז ד ט העזלישי ג־היותם כאביםירקח^שךבגי־יעקב #מעון
ולוי אחי ד נ ה איש חרבו
39 ־ ־' '־"* * ״
». a.המוח V >ו ». T.ךמוזה <pהמוה קרי
ויבאו עלהדייכנזז־זױהילוככיזכיואההבזודואת —k I -1 זי* ־ V T ־j T
לכםמוהחיול3י היבויקחואהדיגה מביהדע כל־זכר :ואת־המור וארדשכם בנו דרגו לפי־דזרב רקחו 26
• :ן J - VAT :־ k J IT : JV J v s :־ v s זזו י
ויצאו בגי יעקב באו ללמולליב ויבזו העיראעיר את־דנה מבית שכם לצאי :בני:עקב באו על־ההללים 27
גימאו אוזוזזם אזז צאגם ואתבקחזואהו^נודילב י ויבזו העיר אשר טמאו אחותם :את־ציאנם ואת־בקדם28
WT| T : v 1 yt it -j ; v י jv •j r־A w r
ואת א ל י ב ל ך ואו! א ל י ב^־יחד כיקז׳זו ואז! בכי ואת־חמרידם ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו:
מיידם ואה כלג־5ם ואה גליהם לבװיבזװאמכגי J1TT ־ iV T :־ ••/ v J r T v -j j" : AV •• I
מהיבוס^י ו^:ל5ו עליי והכוויי וגלעודהיאגיוביזי אתי להבאישד כישב הארץ בכנעני ובפתי ואל מתי
ויאמיו מ ז ע ה ילדיה אה או^והגו מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי :ויאמרו 31 T
A : ־• •» י* :־ S •»ן S- : :י • : - T N : vivi T :
רלמזיאהם ילקבההה האלה אדי לבדכמדללו הלכתי :רתנו אל־יעהב את כל־אלהי הנכר אשר בידם 4
ויהי ההה אלהיב ללהלייב א ד י כביבוהיתם TT : JV :־ ״ ד - ••« v: T •יו- | ־:1־ V j ־• S • : IT י
ולבא מנקב לוןה אשר לארץ בצק הוא בית־אל הוא 6
ג?מ אלץ האלהים בבראו מעניאאיווהמזדברה
ולל־העם אשר־עמו :רבן שם מזבח ויקרא ל מ ק ו ם 7
מילית יבקת והקבר מהתת לביהאל ;tin־!
א ל בית־אל בי שם נגלו אליו חאלהים בבךדוו מפני
האדל ויקרא ל מ ו אללי בכות אחד :ותמוז ךבךה מינקת ר ב ק ה ותקבר מתחת לבית־ 8
ו־יא אלהיבאליעקב עודבכאומפ^אדמוינרר .פ אל תחת האלץ לקרא שמו אל pבכות:
* p vק ב רא יקי^למך 7 ויאמר לו אלהיט אתו
ױךא אלהים אל־לעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך»
עודילקבכיאב יליאליהיה למךויקיא אה אתו :לאמר־לו אלהים שמך ^ ק ב לא־לקרא שמך עוד י
למו ידיאלויאמי לו אלתיבאויאללריפיה מנקב כי אם־לשךאל װדה שמך לקרא את־שמו ישיראל:
לאמר לו אלד־,ים אני אל ש ת פ ר ה ירבה גר וקהל גרם 11ורבהגויוקהלגויב יהיה ממך וממיםגוז^מיך
rrrrממך ומלכים מחלציך יצאו :ואת־האךץ אשר Iיצאו .ואתהאידיאלי נהתי לאביהםוליצהק לך
אמנת ולזיעךאוזידאהןאה האיץױללמ^/ז ןתתי לאבךהם וללצהק לך אתננו־ ,ולןךעך אחריך אתן
א ת ־האךן :לעל מעליו אלדזים במקום אשר־דבו־אתו 13 :אלהיב במקום א ד י דבר אהו ויצכילקבממה J״
ולצב.לעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן 14במקום אלדדבר אתו מצבת א ק ויסך עלה גלד
ו • • V K T ־ *A ;V CT •ין T I זי׳י^ י י
ילסך עליהלםיך לציק עליה שמן :ויקרא'לעקב את־שם טו ויצק לליה דמן ויקיא ילקבאת לםהמקוםאלד
דבר אתודםאלהיםביהאלױסעומביהאלויהי למקום אשר ד ב ר אתו שם אלך,ים בית־אל :רםעו 16
להד כבית ה א י ל לבוא א5ךתה והלרהזלוגמו מבית אל ויך-י־עוד בבלתחזאדץ לבוא אפרתה ותלד
בלדתה ויהי בהקלהה ב ײ ד ת ת ותאמר כה י ײ[ל ותקש י בללתה :דליי בהקשתה בללתה ותאמו־ 17
המילדתאלתיראי כי גם יה לךבןרהיבצאת ל ה למלללת אל־תיךאי כי־גם־זה לך בן :ללי ב צ א ת 18
עלזזכי מתה והקיא דמובזיאוגיואביו קיא נפשה כ י .מ ת ה ותקרא שמו בלאונן ואביו קרא־לו
לובנימיףתמתראלותקבדבדוךא5רהההוא1לית^מי בנלמין :ותמת ך ח ל ותקבר בדרך אפךתה ה י א ' ב י ת 19
לי ». 25.סט׳ל נאחגח ?. 3Lקיבוץ לה.ד ».קדש לל^'
40
בראשית יישלח לה לו
ױצב יעקב ניצבה דלקברהה הוא מצבוז קביתידל ויצב.יעקב מצבה על־קבךתה הוא מצבת קברת־ •כ
עד היום ויטליילראלויט אהלה מהלאה לבזגדכ 21רהל ער־היום! ויפע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל־
״ ^Tג»T. . • — A" T S־T: IT J ־*• ־^ ־I ־ ז ״W
עדר ויהי ב ל ק ילראלבאיץיההוא וילין ראובן 22עךר :ויהי בשכן ישיךאל jngaההוא נ ל ך ךאובן וישכב
וילכב אהבלהה^ילגלאגיווידמע ידראל את־בלהה פילגש אביו וישמע ישראל י ,י • י
ויהיו בלי יעקב לגים עילרמיי לאה בבוד יעקב י 1A" T : ־' : A* T ־ VJV ־ ^T :
23ויהיו בני־־יעקב שנים עשר :בני לאה בכור יעקב
ראובן ולמעיון ולוי ויהודה ויללבר וזבלון בגי K •«:־ J יי T
׳• 5
יי * "J י U ־«*: יי" J יי ״יו
רדזלױסףובגימןובניבלהה ל^וזהיץזלתמההל 24ךאובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וןבלון :בני רחל
ובני זל3ה ל3דוה לאה גד ואדר אלהבג׳ y ^ r כלייופף ובנלמן :ובני בלהה שפחת רהל דן ונפתלי :ובני
ילדל־ב3דן ארם ויבא יעקב אל יצוזקאניוממוא זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־
*.״ ז־ י *:•" x־ ן. >י־ Vי A" T : JT ״ TT y • : >T : י
קיית האדבלהוא ז׳זברון אלד גר ל ס אבדהם 27לו בפדן ארם :ולבא .יעקב א ל ־ י צ ח ק א ב ד י ממךא
וילוזק ויהיו יבזי יצהק בזאת לנה ולכלים ל נ ה קרית הארבע הוא חברון אשר־^ר־שם אברהם רצחק:
י ויגול יצזזק וימת ראקן א ל ליבויו זקן' ולשע־ ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה :רגוע •יצחק
:
י ימים ויקברו אתו עלו וילקב בלו • I י ג .י־• ״ י זז• y r y : | « י ; :י. •-ו ^ :
ילילואת יעלם ואת קדה אלה בני ל ל ו א ל ד ג?לות:׳: י• בת־צכעוןההוי :ו א ת ־ ^ ק ז
4ותלד עדה לעש׳ את־אליפז ובשמת ילדהאר^עואל:
ילדו לובארןכ^יויקה עלואתצליו ואתבניו V
: •T _T • AT v: v 1.T
ב^בלמתאלת ללו ויהיובציאלי %תימ^יאומר * מפד מקניהם :וישב עשו כהר שיזדר• עשו הוא אתם:
9י ואלה תלדות עשו אבי אדום בדך שעיר :אלה .map
צדו ו$עתם רק1ז ותמליל היתה5ילגל לאלי3ו p
בני־עשויאליפז בךעךה אשת עשיו ךעואל בךבקומת
.עלו ותלד לאליפז אה עמדקאממיעדהא^ת
» אשת עשו :ויהיו בני אליפז תימן אימת צפו ונעתם.
1ל א ואר^ ב4י ילואללדת ו'1רה למה ומ^יה אלה • ״ - .י ז ו •י ז-ו AT 1
v: ; T : R- ז. — v y
היוב^יבלמת אלת ללוואלה תיוג^אהליבמד. »2וקנז :לתמנע ו היתד ,פילגש לאליפז בךעשו ותלד
לת ע?הבת לבלו^יאלת ל ל ו ותלד לעדו את !3לאליפז את־עמלק אלה בני עדה אשת עשו :מ ל ה בני :
V
*•• . י . י IT "V j :־ T /ץ^ " V | A" T :־ v ־״ • v: IV
ילייל־ואת ולילם ואתקרה אלה אלי3י בני עלו רעו*ל נחת תרח שמה ומזה אלהיזלו בני בשמת אשת
v
* < י y : T v y • AT .T ־ "VT yי i
בניאל^^בכוד ל ל ו אלוןש תימ^אנז^ אומד אלו\ש !4עשו :ואלה היו בני אד,ליבמה ,בת־ענה בת־צבעון אשת
קדה אלו^להב אלוף ^כולה ל^ו א ^ !b v - I • V
מייעוארבן עדו אלו^ גיװה אלו^ ויהיאלן :דגי: אלופי בנל־עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף
:אליןל מזה אלה אלו^י יעואלכאילאדוב אלה !6אומי־ אלוף צפו אלוף קנז :אלוף קרח אלוף 3עתם.
בדבלמת א ל ת עדוואלהבניאהלבמה אלת אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה מל-
^ tאלו\ש י ^ ל אלוץכ י ל ל ם א ^ קךהי אלד. 17עדה :ואלה בני ךעואל בךעשו אלוף;חח• אלוף }רדו
א^3יאהלבמהבהע1האדה ללו אלה ׳בני ללו אלה אלופי רעואל ב א ק אדום
אלוף מזה 41 ».שמה
f ®1.14 . iי ע ואלוף
18אלד ,בנל בשימת אשת עשו :לאלה בנל אך,ליבמה אקזת
עשו אלוף לעוש אלוף לעלם אלוף לךד 1אלה" אלופי
19אד־,ליבמה ?־ודמה אשת .עשו :אלה מל־עשו
••־יי.״,:. rt * !".1 " i׳י " •T v y י ז ז , ז וr•1.
בראשית וישלח .לו לו
אלזבני לעד ואלה אלי3יהם הוא ארוס ואלה׳ אלופיהם הוא אדום&:ביעיאלה בני־שיעיר החר־י כ
-ן ״ • • :יו .׳••י V ־• ו J •־C 1
י
הוזייי ״דכי האיללובן ודובלוצבלון וענהוד^ץ' ן#בי הארץ לוגץ ושובל )צמון וענה :ןךישון ואצר!2
ואצר ודילן אלה אלפי ההריבגי לעיר בארץ ידישן אלה אלופי החרי בני שיעיר ב א pאדום :רהיו 22
ארוס ויהיובני לולן ז?רי והימם ואהוהכוקד-נעע' J —ן: V/.•:ן VIו
בני־לוטן חדי והימם ואחות לוטן תמנע :ואלד .בני 23
•• y : j- R - VJ
ואלה בגי לובלללון' ובוניה וליבלל3וואו5כס X : V •• : IT : • kT J ־ו:־ AT •• : 'J UT ״ .
ואלהבני צבעל ואיה וענה הוא עגה אלד מצא שובל עלון ומנחת וע־בל שפו ואונם :ואלה בני־צבעון 24
אההימסבמדברבדלהואההוזמריס לצבעיל וא;ה וענה הוא ענה אשר מצא את־הימם במדבר ברעיתו
J :- ־ ־T : ־ •• * V ד V -5 T J ״• וAT".
אביו ואלה בגי עגה דדן ואהליבמהבת עגהואמ את־החמרים לצבעון אביו :ואלהבני־ענה דשן ואהליבמה כה
בני דילןהמזץ ואלבןויהרןוכרןארהבניי אצר S I•• :־^T T 1* T: IT: | A • ^R ״V J I t T I J I • : י^ i 1
בלהןוזללוע^ייאלהמידיק לול וארן ארה בת־ענה :ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתךן וברן26 :
אלויזי הזזרי אלוף לוגל אלוף לובלאלוף צ ב ל ל אלה בני־אצרבלהןיװעון תיקן; אלד .בנײ־^ןי עקיאק•'«2
אלוף ענהאלוףדלן אלוףאצראלוףרילןאמ אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון 29
אלוף ענה :אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה ל
אלופי ה י ז י י לאליהם בארללליר
אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר:
ואלה המלכים א ל י מלבו בארל^דוס ל^מנין ואלה המלכים אישר מלבו בארץ אדום לפני מלך־מלך 31
מלן לבגי ילראלוימלןיבארום בללבן כעור I v ^v I T : • T :ר (f : IT Aן A VJ I V JV
"j •. • ־ ין•
ועיס עירו רגהבהוימה בלעו״מלך הוזהיו יובב לבני ישראל :וימלך באדום בלע בךבעוד ושם עירו ' 32
בןלרהנובל־ה וימה יובבויבזלרתוזה״והי;ילניאוץ" דנהבה :רמת בלע רמלך תהתיו יובב בךזרח ממירה33 :
ההימגי וימה וזלס וימלך הוזהיו הדד בן בדד רמת יובב רמלך תחתיו חשם מארץ התימני :ר מ ת $
המכה אה מדל בלדה מואב ודכ עירו עוידה חשם דמלך תחתיו ה ד ד בך־בדד המכה את־מד־ץ
וימההדדוימרךהווהױלמלהממלרקהױממ בשדה מואב ושם עירו עוית :רמת ה ד ד רמלך תחתיו 36
־ T : \J : ־' :־AT TT.T- :־•ן ^ ־ * J f י
למלה רמלן הו^והיו לאולמרוזבוהמהרוינז;, שמלה ממשרקה :רמת שמלה רמלך תחומיו שאול־. 371
^:אולוימלךהז׳ותיובללוזגןבןלכבור וימת * V ~!T ־ATI ־TVT ITן ־ ־ ־ <>T
בללו׳וגןבן1לכבוד וימרן הזזהיו הדרולכלוו מרחבות הנרד :וימת שאול רמלך תחתיו בעל חנן 38
KT T ־J־ ־* T : IJ : • - AT ־M ־ IT T >
פלו ולס אלהו מהילבאל בה מלרד ב ת מי בךעכבור :רמת בעל חנן בךעכבור רמלך תלזתיו 39
זהס ואלה למזה אלופי לל'ולמלפו(ה 0לבזלןמהס הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל ב ת ־ מ ט ר ד
בלמהס אלוף המגל אנ+ף עלות אלוף יהזז ... - -
בנודולפועוד לגאאתו עלחלמהיווללדביץ המלך תמלל עלינו אש־משול .המשל בנו ויוספו עודי•
V AT »י : ־ / T T־• I J <\ T -:
ויז״ויכב עוד וזלום אוזר ויט^י־ אהולאזזיודאגור 9שנא אתו על־הלמתיו ועל־דבריו :ױחלם עוד ח ל ו ם
מה הלמתי חלוב עוד והגה הלמלוהײח־ו^ד ד j י י" j זזו 1, ׳ C T 1 •״ ו ־ J :
אאיו ובערבו אבזויאמר לומההאלומה^ה אלד והנה השמש והירח ואחד עשיר כוכבים משתחוים לין
1 T 1
*I *V יי י * * :י" •T־ S־ ־* ־ v JV V I
אל ץלף הלוא אףך רעיל בלבם לכה ואלע^ר v s T T :־V AT v ^ ־-:ן: T S IT U : *;•:1 • : 1
ללובאו^יך׳ואת ללוב הלאןיוהלג^ דעו— 13ויאמר :שראל אל־יוםף ך,לוא אחיןל ריעים בשכם לכה
ויללהיהו מלמלן חיבילויבא לכמה ױמלאה• 1 ' 14ןאשל~ך אליהם ויאמר לו הנני :ויאמר לו לך־נאךאה
איל והנה הלה בלדה וילאלהו זזאיללאמר־ את־שלום א ח ץ ואת־שלום הצאן והשבני ד ב ר ו?שלחדד
:
מה הבקע־ יאמר אה א^אנכי' כובקל מירד גא ל טו מצמק הברון י ב א שכמה :וימצאהו איש והנה תעדה
אילה הב יע־ל ויאמר האיל נבלו מ*דז הי !6בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש :ראמר את־
דמלהיאמדיב נלכה דהיכהוילך יובףאהד— 17אחי א;בי מ ב ק ש ת ד ד ת א לי איפה קם רעים :ראמד
אחיו וימצאכבדהןויראו אתו מרוסיהובלו־ימ האיעזינסעו מ ,4כי שמעתיי אמלים נלכה דתינה רלך
יקרב אליהבױהנכלואהולהמיהװיאמרו א י ל !8יוסף אחר אחיו וימצאם בלתן :ויראו אתו מרחק
אלאח־יוהנה בעילהתלמוה הלזהבא ולההלכו ״ ובטרם יקרב אלילם ויתנכלו אתו'להמיתו :ױאמךו
וגהתהו ונע־לכהובאחיד הביות ואמרנו היית כ איש אל־אחיו הנה בעל החלאות הלוה בא :ו ע ת ה ו
י ל ה אכזבתו היאה מה יהיוז״זילמהיו ױלמע לכו ונהרגהו' ונשלכדו באחד דברות ואמרנו ה?־ ,רעד..
ראובן ױצלהו מירב ויאמר לא גכגונ^י ויאמו־ ! 2אכלתהו ונראה מה־להיו ך,למתיו :רשמע ראובן ױצלד-ו
אלהב ראובן אלהל^כו דמ הלליכו אתו א ^ 2 2מידם ראמר לא נבנו נפש :ראמר אלדט ו ךאובן אל־
תשפכדדם השליכו איוזו אל־הבור ת ה אשר במךבר
הבור הזה א ל י במדבר ויד אלהללוזו בו למאי'
רך אל־תשלת״בו ל מ ק הציל אתו מלים להציבו
הצילאתומידמלהליגו אלאבץדהיכאדיבא
של^ אל־אביו:
ױכףאלאחיװיפלילואה יוקשאהכולתו א ת ז ו v
כהנה העטיב א ל י ללזויקתהוויללכו אד־זו ויהי כאשר־בא יוסף אל־אהיו רפשיטו את־ 23
הברה והבוריקאלבומיס וילבולאכללזזבוילאו 2 4יוסף את־כתנתו את־כהנת הפסים אשר עליו :ףקדוײ
כה ומזלפו אתי'הברד' ,ודבור רק אץ בו מים :ר^בו
ללה :וידאו והגד .אלזתיע־ניעאליב באזל מגיללד־
לאכל־לה^' וישיאו ע ד ך ט ױראוןד-נה אךחתױ?מעאלים
וגימליהכנדאים נכאה וציי ולל הולכים להוריד
באה מגלעד ונמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים
מצרימה ויאמר יהודה אלאוזױמהבצעכ־המי -26לדןריד כזרימה :ראמר להודה אל־אחיו מה־בצע כי
אה אחיגווככלואהדמו לכו רגמ־ברגדלילמעאליס את־£$יט ןכם־װאת־ךמו :לכו ונמכרנו לישמעאלים ״
ויתואלההיבוכי אא'י'4ובלי1והוא יילכלו^זיו דךנו אל־תהײצו כי־אחינו .בשרנו הוא ױ^מעו אחיו:
וילסרו אניליס מדיניים סתרים וימלכו ויללו אזז 28ר ע ב ת אנ&ים מךלנים םחרים ױ מ #מ רעלו ארדיוםף
י דלף מן המד וימכרו את יוסף לילמעאליסבעלחפ מךהבור וימכרו את־יוםף לישמעאלים בעיקרים כסף
כלף ויביאו את יוסף מצרימה וילבראוקאלהבור 29רביאו את־יוסף מצרימה :רשב ראובן אל־דבור והנך.
והנה אל ױסףבבורדקרלאתבגדױױלכאלאמץ איךיוםף בבור רקרע את־בגדיו :רשב אל־אדדו ראמר
ויא:זר הילד איננו ואני אגה אנ״ בא ױקחו אד־ז A *
כתנת יוסף וילזזלו ל ל י עדסוילבמאתהכהנת M t v • U IT :־ • stד ־ :1־ 1 •׳ *VJV
בדכ ויע״לזזו אתבהנתה^סיב ויבואו א ל אביהם 32דשחטו שעיר ע!ים ױטבלו ארדו־בתנת בדם :וישלחו
ויאמרו ז^זמצא-ץהכרגאהכתלתגנךהואאכלא את־כתנת הפסים רביאו יאי^אבידום ראמו־ו זיאת מצאנו
ז AT V 4 : • j־ • * * *ז * ־ v 4 : *
יעקב למלתיו ױדכ להמזהגיו =P'J ?תנת בצי היה רעה אכלתהו טרף טרף יופף :ויקרע
ױהא״ ;־לבגו ימים יבים וידמו כלבגיווכלמהיו .יעקב שימלתיו וישים שיק במתניו ויתאבל על־בנו ימים
S T : ־ ־/ ־ "י : AT : T : | ־(, ~ v ,T T •י I
רבים :רקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם לי• ־ לגזיזמו וימאן' לההגדם ויאמר כי ארד אלמי אבל
דאלה רנף אהו אביו והמדגיבמכװאתואלנזצרכ ויאמר כי־ארר אל־בני אבל שאלה רבד אתו אביו:
I T ^ ־• ; /ו : T A : ״^ T •» V •י " J r
. י ר
ל3וטי5רכייכ3ילדלר הלבדים והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר פרים פתיח 36
J• : ־ י .ו י • At : V ״ , : IT י ז
ויהיבע־ה ההוא וירד יהודה מאה אהיו ויל לדי רביעי שר הטבחים: •ו ״ ־ T »י .
אידעדלמי ודמו הידה וידא לם יהודהבזאיל לח
מעויולמו דולויקוזיהויבא אליהוההרותלדבן ילדיי כעת ההיא וירד יהודה מאת אהיו רט עד־איש א J
•j •י
ויקרא את דבזו ל־ וההר לודוהלדבן והלרא את עדלמי ושמו חידה :ױדא־־שם יהודה בת־איש כנעני 2
- ״ r AT v ••!״ ^T : —v/ ־ • ז
למו או:ן והס־ה לוד והלדבןוהדראאהעינוו עדג * :־«:־ W 'J ft 5 JT —J ״ . י J J ^ י י
ושמו שוע רקחה רבא אליה :ותהר ותלד בן ויקרא 3והיה בכזיב בלדהה אהו ױקוז יהודה אלה לערי
YT I ״*; " Aו * 4 י ־ ^ T 1v •• Y *r T vvl t ״ • ־ A * י
בכויװלמההמרויהי לד בכור יהודהרלבליני י את־שמו ער :ותהר עוד .ותלד pותקרא את־שמו אונן4 :
יהוהיוימההו יהוה־ויאמר יהודה לאו;\באאל ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והלה בטיבה
אלת ^ ך ויבם אהה והקם ודללאהיררד»ז כלךתה אתו :רקח להודה אשה לער בכורו ושמה 6
כילא לו יהיהה^ילוהיה אם בא אלאלדל אהץ תמר :ולד,י ער ?כור 'להודה רע ?ע/י להוד .ולמתהו ד
^ י ל ל א ה י ו וידל בליני ולההארצה לחה :ויאמר להודה לאונן ?א אל־אשת אחיך ולבם 8
י^ה־אלר ללהוימתגם אתוויאמר יתודהלהמר אתה והקם זרע לאחיך :י ולרע אונן כי לא לו יהלה 9
הורע והלה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי
כרהודבייאלמגהכיהאב־ךלר יגידלללתבנייכי
נתךןךע לאחיו :ולרע ?עיני להוד ,אשך עשה ולמת נם־ י
אמר^ן ימות גם הואכא^יווהררהמרוהלבבית
אק1ו :דאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה ב י ת ־ ״
אכיהוירבוהימיםותמהגהלולאלת יהודדז •־I WT T S * I T ־ T T : T t v •״ J י
הלדלמיתבונתהויגד לתמר לאמר הגה המיר באחיו ותלך תמר ותשב בית אביה :וירבו הימים ותמת12
עלה המתול ל ל לאנו והכר בגדי אלמגוההמלדג כת־שוע אשרדיתדה וינחם להודה רעל על־גןזל צאנו
והככבצעי^וההעלף ות^כ3זז^י;״כ אעללל הוא וחידה רעהו העדלמי תמנתה :רנד לתמר לאמר13
־' I.T T^J T\-״ T IT : V.• T IT י/ ״ ^T י •
הנך ,ח מ ץ עילה תמנתה לגן צאנו :ותםר ב ג ד אלמנותה 14דיד תמנהה כייאהה כיגדלע־רה והוא לא נהנדז
לו .לאדה וידאה יהודה ויוזלבה לדונה כי ככתזד ??ליה ותכם בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר
פניהוינואליהאלהרדךויאמדהבהניא אגבוא ?ול־ךךך תמנתה כי ראתהכי־גדל שלה והוא לא־;תנה
*J • י * T J - T •ו ז :־ זו ׳« TAT : • I ׳ייי* *
פניה!1 :ט אלץ ,אל־הדךך ויאמר הבה־נא אבוא א ל ץ 16הכוא אליויאמר אנכי אללהיגדי לדבכלהצא•
והאמך ^1קלרג^עדלכ^ךויאמרבורללעוו לא לרע כי כלתו הוא ותאמר מה־תתךלי כי תבוא
אלראהןלךותאמרהתכורו3תילר ו מ ט ך אלר ו ^ T ^ *A »J • • V * v - T J
J
.
אלי :ריאמר אנכי אשלח נךי־־עזים מךהצאן ותאמר 17בידך דת^ילהויכא אליה ותהד לו ותקם ותל־^ך
רתך !8והכד:ולעת מעליה ותב^בלבגדי אגדבונותת אם־תתן עךבון עד שלחך :ראמר מה הערבון אשך
אתךלך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשך ?לדלך
לה ולבא אליה ותרד לו :ותקם ותלך ותפר צעיפה 19וידלה יהודה את גדי ־ץױב ביד רעהו ידעדלמי
לקהתהעדבוזמידהאדהולאמצאהוידאלאת kT |TJT- I !• ׳T 0 I -fJt- ־ • | v - J- -
הדרן ויאמרו לא היההבוה קדדה וידב אל יהודה העזים ?לד רעהו העדלמי לקהת הערבון מיד האשד־,
AT י IT JT י I W "T I T ־ ־|J ¥ T
T I T־ \ 1 ״ ״ J ™
ולא מצאה :וישאל את־אנשי מקמה לאנור איך ,הקדשה 21ויאמר לא מצאהיהמכ אנדי המקום אמרו לא תייזת
בותקדדהויאמר יהודה תהה לז עןגהיה מוזתגה הוא בעינים על־הךךך דאמרו לא־היתה בזה קדשה:
IT "|L * *J *י • • J I ־ *AT ״ » י י
ױקזב אל־להוךה דאמר לא מצאתץ ,לגם אנשי המקום 22דלדיהי הגדיהזהואהה לא מצאההויהיכנודלל
אמרו לא־ך,לתה ?זך ,קדשה44 :דאמר להודה תקח־ק5ה 23הדדים ולד ליהודה לאמר התה תמד כלתך
פן ?הלך לביו הגה שלךית; מ ך הזה ואתה לא מצאתה:
רלי ו במ^לש חךשים ולנד ל ^ ד ד ,לאמרי ]נתה תמר 24
בראשית וישב לח לט
ו?םתגתתרתלתעיסךאמריהודתלוציאותותעירמ וגם הנה הרה לזנונים דאמי־ לחדד ,הוציאוה
T ^ I T • ״ • A • ^T T י '/ ! "ן
הואמולאת והיא ללההאל^מיהלאמרלאיל. כהותשרף :הוא מוצאת והיא שלחה אל־חמיה לאנזר
אלד אלהלו א*כי הרה ותאמר הכר 1א לגוי לאיש אשר־אלה לו אצכי דרה ותאמר הכר־נא למי
ולהתמת והפתילים והמלה תאלת ױכר יהודת T V AT T I IT ••¥ j v ;־ j
האלה ותלא אלת אתיו את ליגיה א ל יומה J V ¥ !*V ־ י 'J T •י T־< I I י• I
ותאמר לכבזז^מיוימאוויאמר א ל א ל ה « ו Jאוכל נלהי יוסף לפה־תאר ויפה מראה :ךהי אתר
לן אהד לא ידע אתי מהבבית וכלאלר י ל לו הךבךים האלה ותשא אשת־אדניו את־עיניה אל־יוקף
גתןלידיאעוגדולכביתהגהממנייולא ה ל ך 8ותאמר שכבה עמי :ולמאן! ]יאמר אל־אשת אדניו הן
ממני מאומה כי אם אותךבאלר את אלתוואיר אדני לא־דע אתי מה־בבלת וכל א^ר־־לעדלו נתן ב ד י :
אלד־ההילה הגדלה הזאה והלאהיילאלהעױהי 9איננו גדול בבית הזה ממני ולא־חעזיך ממך מאומה
כדכרה אל יוק= יום יום ולא לגזליאלזזללכב כי אם־אותך באשר את־א^יתו ואיך אעשה הרעה מדילדז
י ה!את וחטאתי לאלהים :דחי כדברה אל־יוסף יום 1יום
אצלת להיות למה דתי כהיום הזה ויבא הביתה A J ״ K V JT i • : • ; - •ן, ••I • LT ז J
לעילות מלאכתו וא^איל מאגלי הבית ל ס ״ ולא־שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה :ודר כהיום
J :־־ ^ • R- IT • J i י : V j- : • * ft •• j- T »T
בבית ותהילתו בבגדו לאמר לכבה למיוילוב הזה ויבא הביתה לעשיות מלאכתו ואץ איש מאנשי
V : ו I • ** A ; ־ : J -ו 'T : V. ״ J " י V
בגדו בידה ויגם ויצא ההוציהויתיכיאוההכי ל^ב !2הבלתשם בבית :ותתפשהו כב;ךו לאמר שכבה עמי
בגדו בידה ולם הזלוצה ותקרא מאנליביתה « נלעזב בגדלבידד ,וינס ניצא החוצה :ויה ; כראותה
T J * י T I ־ ~ — ע ־TVT TT 1 J * <~JI
ותאמר להם לאמר ראו הביא מ ו איל לבדי !4כי־עוב בגדו בדד ,וינס החוצה :ותקרא לאנשי ביתה
T ~ ״J ־ S J T| S ־־ * T I ״ TV.T- ATT : I J
J T
י
לצהקב^ו בא אלי ללכב למי ואקראבקולגחל ותאמר להם לאכזר ראו הביא לנו איש עבךי א ד ו ק
ויהי כ ^ ל ו כי תרימהי ליולי ואקרא וילזכבגדו טו בנו בא אליי לשכב עמי ואקרא בקול גדול :ולהי כשמעו
אצר;וינכויצא ההולה וה-לזבגדו אלניתלדבוא כי־־ךךימתי קולי ואקרא דעזב בגדו אצל־״ ולנס בצא
אתיו א לביתו ותדבר אליו כדבריבהאלה^אמר !6החוצה :ותנח בגדו אצלה עד־בוא אדניו אל־כיתו: j jT
בא אלי הלבדהעברי אלר הבאת לגו לצדיק ו ~
וירי אפיויקיזאדני יוסףאתו ויתנהו א ג ב י ו ת ~ . :ז j- •• t ״ «.* : • גv - : • j•• : • י י י
ביד יוסף אה כלתאסייב אעיר בסיה הסהרואון חסד ויתן הנו בעיר קיר בית־הסהר :ויתן שיר בית־ 22
כלאדר לליב ל ב הוא היה ל ל ה אלדיב״ת הבהר בלד־יוסף את בל־האסירם אשד בבית הסהר
הסהר יאה אה כלמאומה בידו באדי יהוהיאתו ואת כל־אשר עיש־ם ישם הוא היה עשה :אץ ו שר בית23 -
•ן ־a •־ Jן •V jt T ^ T ;׳־ «.v T
ואלי הוא עדה יהוהימציליזזי הסהר ריאה את־־בל־־מאומה בידו באשר יהוה אתו
ויהי אחד הדברים האלה ו*לאומלקת ממל־ ואשר־הוא עשה יהודי מצליח :שב-עי
מ
מצירים והא,זה לאדניהם לבילר מצי־ים רירןצ\ש
פדלה ללדגי סריסיו ל ל ל ד המלקים ולללד
האופים ייתן אתם במדמר ביה ל ר הלבטים אל ולחי אחר הדברים האלה הטאו משקה מלך־־מצךים א
בית הסהר מקוס אלד יוסף אסור ל ס ויפקד לד והאפר ,ל א ד נ י ם למלך מצרים :ויקצף פרעה על קני 8
סריסיו על שר המשקים׳ועל ק ר האופים :ויתן אתם 3
הלברויס את יוסף אתם וידית אהב ויהיו יגויס־
במקמר בית ק ר הטבחים אל־בית הבהר מקום אשר
במלמר ויבלמו ו׳ולום לניהס איל וזלמובלילה
יוקף אסור ק ם :ויפקד ק ר הטבחים את־יוסף אקם 4
אאיר איל כפהיל וזלמו המלקה והאפה אלד ולקרת אתם ולד,יו למים במקמר :רהלמו חלום קניהם ה
למלך מצירים אדר אסורים בבית הסהר רבא איש ferj .בלילה יאחד איש כפתרון חלמו המשקה
אליהם יוסף בבקר וייא אתם והנס זעפים וידאל ודאפה א ק ר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסדר:
אתסייסיפילה אלד אתו ב מ ד מ י בית אתיו 6
ולבא אליהם ייוסף בבקר י ױךא אר1ם וו־:,ם ןגלפים י'
לאגזי מרי;״ פניכם יע״ס היום ויאמרו אליווזליוב ויקאליאת־סריסי פךעהאשר אתו במשמר בית אדניו 7
וזממו יפתי אין אתו ויאמר אלהס יוסף המוא לאמר מדו? פניכם רעים הלום :ראמךו אליו ח ל ו ם 8
לאלהיס פתתיס י 5י ו י ויספי דרהנידדיכ חלמנו ו^תר אץ ^תויױאמר אלהכ 1יוסף סלוא לאלהים
את ^למו ליוסף דאמר ל בחלומי והנה גילן לפני פתרלים פפררנא לי :ויספרשר־המקקים את־־חלמו 9
רבגיפן ?י־ללה דךלכ והיא לזי־חה למתה ניצת ליו^ף ראמי־ לו לחלומי והנה־גפן לפני :ובגפן ק ל ש ה י
הבדילו אלכלתיה ענבים וסוס^רעהבירױ^ קריגם ו ת א בפדחת עלתה נ£ד ,הבשילו אשבלתיה
אתהענסיסואלדזלאתס אלסוספילהואולאה ?נבים :וכוס פרעיה בידך ואקח את־ הענבים ואקחט !1
הכוס ללכף פילה ויאמר לו יוסף זה פתר־נו אתם אל־כום פרעה ואתן את־הכוס על־בף־ פחלה:
ליללת הלרגיבלללת ימיבהבבעודלללז ראמר לו יוסף.זהי פתרנו שלשת השתים ק ל ש ת ל^דם 12
י מ י ם י ^ י א פ י ל ת א ה י א ^ ״ ר ותדיבך ללבניר ה ם :ב ע ו ד ו ק ל ק ת ללדם לשא פךעיהאת־ראשךוהקיבך 13
ווזזתמיט^י^^י״יככי^פלהראללאלד על־בנך ונתת כום־פךלה בידז ב מ ק פ ט הקאשץ אקר
הייהמלקהו כי אב זכרתני אתך כ א ל י ייסב לך הײולז מ ק ק ה ו :כי אם־ןכךתני אתך באקר ללטב לך 14
ולדית !א לכװ־י זיזסד והזכרתני אלפדעהוהון^^ ועקית־מא עמדי ח ס ד והןכךתני אל־פך^ד ,והוצאתני
מא הביה היה כי ^ב ^כהימאילהעבײמ ולס מךד-בית״הוד 1:,כי־גנב גנבתי מארץ העברים ונם־&ה טו
פה לא לליהימאומה כי למואה^בבור־ וי^א לא־ע^יתי מאומה כי־קמו אתי בבור :דרא שו-האפים 16
בי־טוב פ ו ך ויאמר אל־יוםף אף־אל לחלומי למה
ל ד האפיב כי לוב פהרוי^מר אל יוסף אףא^
קלקר ,סלי הרי על־ראשי :ובסל ה ע ל ק מ כ ל ?ואכל״
בוזלימיוהגה לו^יהסליהירי ע ל י א ל י ו ב ל ל
פךע!ד!? ,עשה אפה והעוף אכל אתם מךהסל מעל
העליון מכלמאכלפי־לה נולדה אפה ותעוף דאקי1 :י.ק יוסף רא$ר ך ,פתרנו ק ל ק ת ה ס ל י ם 18
אסלאתםמן הסלמלליאליױלןו יזסףו^מור ק ל ש ת ל?ןים הם :בעוד ו ק ל ק ת למים לשא פרעה את־19
זלפהינו ל ל ל ת הסלים לס^לת יבויסהםב^ד .
ל ל ל ת ימיס ילאפילה את ד^ולך םלל^ד 46 ״ יא^העלד
)* ». V .90זדי •p
בראשית מקץ מ מא
והלה איײר לל על ואכל תלו\= אד־ת ב^י־ך ותלה אותך על־עץ ואכל העוף את־
.מלליר ויהי כיום־ הללידי יוה הלדת און 5ױױ:י כ כשידך מעליך :י ויהי ו ביום השלישי לוש הלךת את־
ויעל מדתה לכל עבדיו וידא את ריאל ע״ן— ifפ ד ל ; רעשיימקתה לכל־עבדיו וישא את־ךאש ו שר
המלקיב ואה י א ל דר האפיב בתוך לבד־יו ! 2המשקים ןאת־ךאש שר האפים בתוך ?נבךױ :ולשב
וידם את ד ר המדקים עלמדקהו ייתן הבוס את־שר המשקים צל־משקדן ויתן הכום על־כף פךעיה:
22
.עלכןזפיעהואתדרהאפיב ת מ ת כאדר־ 23ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף! :לא־זכר
פתר להם יוסיף ולא זכר ד ר המלהיב אדת שר־המיקק^ את־יוםף וישיכחהו:
י .ױסףוילכויזהו מא
ױהימקללנתיב ימים יפיעה הלם והנה עמדעכי
היאי והגה מן היאר עלה דכע פיות ״פות מדאה מקץ
ובריאה בדר ותרעינה באז׳וו והגה דבע פי־ודנ
אוזיוה עלוה אבריהן מן היאר ו־לוה מי־את א ויהי מקץ שנתים למים ופרעה הלם והנה עימר על־
ודקותבדי והעמרגהאצלוז5רוה^ד לפהליאד 2היאר^ והנה מךהיאר עילת שבע פרות יפות מ ר א ה
3ובריאת בשר ותךעינה באחו :והנה שבע פרות אחרות ותאכלנה הפיות י־עוה המראה ודקת הבלי אה
לבע הפיות יעה המראה והבריאה וייקלפיעה עלות אחריהן מךהיאר ךעות מךאה ודקות בשר
4ותעמתה אצל הפרות על־קיפת היאר :ותאכלנה הפרות ויידן ויוזלס דגיה והגה דבל לכלים עלותבדלה
אזיזד׳בריאות ולבות והגה לבע דבלים רקות רעות המראה ודקת ה ב ל ר את שבע הפרות י פ ת
j l T jv « T T v : - ־ < y
ודדיפתקדים צמ^ות אהייהן והבלענהה>דבלנ ההמךאה :ודבריאת ר:קץ פךעיהין ליירישן ױחלם שנית
הרקות את ל ב ל הלבלים הבריאות והמלאוה ף־>ה ו שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות:
6והנה שבע שבלים דקות וקרופת קדים צמהות אחייך :].וײקלפיעה והגה הלום ויהי בבקר והפלס רווזיו
ויללה ויקיא אתכלהיסמי מציים יאת כ ל 7ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות
הכמיה ויספי פילה להם אה הלכוי יאל פותי %והמלאות ױיקץ פרעה והנך ,חלום :ויה ,בבקר ותפעם
*רודהו רקלח דקראיאת־כל־חרטמי מצרים ואת־כל־ אוהם לפיעה וירכי ל י המעיקים ארג פילה
הכמיה רםפר פךעיה להם ארדהלמו ואיךפותר אותם לאמי אה וזג״אי אנימזכיר היום פיעה קצף על
עבריו ויתן אתיבמדמי בית ל י הנדבכים אתי 9לפרעה :וידבר קיר המשקים את־פרעיה לאמר א ת -
י הפ&י אני מןכ־ר הלום :פרעה קצף על־עבךױויתן אתי ואה ד י האפים וגוזלמה הלוב בלילה אוזיד אגי
במש6ר בית שיר הטבחים אתי ואת.קיר האפים :והוא אילכפתיל תלמו וכלכלו ולב אתלו ולד
״ונהלמה דזלים ב ל ל ה אחד אני וודא איש בפתר־ץ י לברי לבד ל ל י הלביזיםיגטפי ^ ייפתר לגו
את הלמהיגו אילס״זילמופהי־ ויהי כאלי־ פתר 12הלמו'הלמ:י :ושנאתנו נער עברי עבד קישר הטבךוים
לגוכ^היה אתי הליב ללכגי ואתו הלה וידלון׳ ו?םפר־לו ויפתר־לנו את־הלמתינו איש כהלמו פתר:
13ח ד כאשר פתר־לנו כן ה־ה אתי הקיב על־כני ואתו פילה ויקרא את יוסף ויריצהו כל הבור ויגילו
14תלה :ױיקלדזפךעה ויקראאת־יוםףולריצהומךהבור
ויזזלף למלתיוויבא אלפרלהייאמרפיעהאל
טור;לח ויהלף שימלתיו דבא אל־פרעיה :ויאמר פרעיה יוסף תמוב ובלמתי ו^תי אלאתו ואציי לבזלתי
י אל-יוםף הלום הלמתי" ופרך אין אתו ואני שמעתי ללך לאמי תלמל הלום לפתי אתו וילן יוסף
את־שלוםו ספףראעתה :־ אה פילה לאמי בללדי אלהים ילגה את ללוב
16עליךלאבןו־תקמעחלוםלפתו־ אתו :ר ק י
פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה
פילה וידבר פילה אל יוסף בו׳זממיה&ילמד I . j J V ׳O "» י VJ ATT : י W ז
• 1 ״ :
עללפתהיאר והגה מ^היאי ללה ל כ ל פ י ־ ו ת 17ולדברי פךעיה אל־יוםף בחלמי ת נ י עימד על־קיפת היאר:
בריאות ב ל י ויפה תאר והילדה באתו ותנה 18והנה מךהיאר עילת שבע פרות בריאות בשיר רפת
ד ב ל פיות אוזיות ללות אוזדיהן דלות ורלוה 19תאר ותרעינה באו* :והנה שבע־פרות אחרות עלות
J ״ ;־ ד » - 1v • •• : IT T T : • - A־
תאר מאדורקוהבלרלא ראיתי כתנת ב כ ל אחריהן דלות ורעות תאר מאד ודקות בשר לא־ךאיתי
אילמצריב ל י ל והאכלה הפי־ודז היקוות ב כהנה בבל־ארץ מצרים לרע :ותאכלנה הפרות הרקות
והילות ^ת ל ב ל ה^יות היאדנות הבריות והרעות את שבע הפרות דדאשנות הבריאת:
ו זיו ־ » T * : v "a A TIT I
47
כ ר א ש י ת מ ק ץ מא
ומאגה אלקימה ולא גוילכי באו אללזרמוד ותבאנה •21
י ן
וכזראיבןיע כאדיבךגזזלה ואיק\ ואיאכחלמי אל־קךכנה ולא נודע כ־־באו אל־קךבנה ומךאיהן רע
ומה דכע עיבלים עדת כק־ניוד ארזי כזלאתוממ כאשר בתהלה ואיקץ :ואראכחלמיוהנהו שבע שכלים 22
ומה דבל דבלים לנמות דקות ע־ד2יד 1קדים י י * TJ JV־ י ״J A • 5 ־1 T־••V * IT ATי | | IT י• V
עלת בקנה אחד מלאת ושבות :והנה שבע שכליבם 23
למדות אהי־יתם ותבללן ת־;״בלים תדקת א־ת • :ז • ~ • : ו : j ״ : •• ז ״ ז| . . »
דבעי תדבליםתג-בות ואמר א ל הדורםבוימואץ צנמות דקות שדפית קדים צמךוות אולור־דם :ותבלען 24
1
מגידלי ויאמר ײס^ אל^יעה ^יםפי־לה אהד השבלים הרקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל
- A ־ •1,- T«1: .,V־ ״, I T.
לוא אה אדרהאלהים לדת הגיד ל3ידה ד ב ל התרטמים ואץ מ נ ד לי :ראמר־ יוסף אל־פרעיה חלוםבי.
2י־ת הלבה ד כ ץ דגים הגת ולכלי ת ד ב ד י ב פרעה אהד דןא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:
הנובת ד ב ל דגים הגת הלום אהד זהוא וע־בל :־ :ן
ש?ע פרית הטבת שבע שנים הנה ושבע השכלים 26
• ••C r ••i IT :־ SV A .-ז. • W
ה^דות היקית והדלת תעלת אדד־הז ד ב ל ד ג ־ ס ־ • ;ז • - «.-.• : •• ? T־ -V־ - J1
הטבת שבע שנים הנה הלום אהד הוא :ושבע הפרות ד2
הגת ודבץ הדבלים ה ר ק ו ת דד^ות הקדיב יהיו ז - JV־ I ד4 v t, •s "T A י* T - י
דבע דני יעב הוא הדבר א ד י דברה׳ אלזדי>: הדקות והרעת העילת אלזדהן שבע שנים הנה ושבע
א ד י האלהיב ל ל ה היאה אתפי״לההנהדבע .השבלים דרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:
"»T T J •י ״ V־ י• י ״ A| T \ ^ I ••IT •ז י
דנים באות ד ב ל גדולבכלאדיץ מצי־ים יקמו הוא הדבר אשר דברתי אל־פרעה אשר האלהים עשה •(2
ל ב ל לגי ילב אדייתן ונליכיזיכלהדבלבאדל ^V ••; IT־
הראה את־פרעה :הנה שבע שנים באות שיבע גדול291,
:־ •••: ־* A : V • ־^ ; ־ y * T *
מצרים וכלת הילב את תאיין ולא ־ודדהע־בע ^T ז 1״ AT י 'V ־• /״ ־־* ־ :ו V י • י׳
באין1־מ5ני הי,לב ההוא אדרי ק־יכיכבד הוא ??ל־^י־ץ מצרים :וקמו # ,כ צ שד רעב אךךיהן ונשכח ל
מאד ועדהדנות הדלוכ א י פילה פלמים כי כל־השבעבארץ מצרים וכלה דדעב את־הארץ :ולא־ י8
ן V IFו ; ו זוז ז, AT : • I VJVי Tז^ י ד! • .׳
נכון הדבר מלם האלהים וממהר האלהיס לדדתו יורע השבע p t aמפני הרעב ה ת א אהרי־כז כי־כבד
y ז ״R !.% ־• :־־' ־ W .TIT 1 ״* • I T T־• TT י*
ולהה ירא^דלה איל נבון װזכם ױליתתו ל ל הוא מאד :ועל השנות החלום אל־פרעיה פעמים כ -ע3
אי־^מצר-ם ילדדפילתו־פקד פ ק ד ־ ־ ם ל ײ •» •AT *5 ־1 V ־ 5 V $ ־: 1־ ג *T ־" t ז ! V
נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשיתו:
האי־ץ ו ב מ ל א ת אייןמצײב כ ד כ ל דניהלמו I ־• •: /י W IT y :־ • •/: IT •• •J X T יין
ויקבצו את כ ל אכלהדנ־ם הנדבות הכאת האלד. ועתה ירא פךעה איש נבון וחכם וישיתהו על־אךץ33
ויצברו בי תהית ייפקעה אכלבלדים ולמדו מצרים. :לעשה פךעיה ולפקד פקדים ?ל־דאךץ וחמש 34
והיה האכללפקדון ר א ר ל לד־בל לניהידב בשבע שני השבע! :ויקבצו את־בל־לה
1 :
את־ארץ מצרים
*נלך תהי:ן באיץ מצרים ילא תכית האי־ל ׳ •״ י ־:׳• 4י .־!׳׳׳ vי י ־ .״י•
אכל השנים הטבות הבאת האלה רצברו־בר תהת ד •
בילב ויינדב הדבר בלעיפי־לה וכליניכללבדו -״• - י : : v /,•• t ז v ־ ־ * ז
הדבר'את־כל־ואת
AT :
אלהים אותך
ברעב :ױיטב p&7
| KV ־: 1 ־•/ ז T IT • •
*־בה מאד עדכײזדלללפי כי אד מ ס ב י - יוסף בר בהול הים הךבה מאד צד כי־חלל לספר כי־
• יליוסףיכך דני בנים בכדים תבוא דניז הי־עב נ אץ מכפר :וליוסף ילד ש;י בלים בטרם תבוא ש נ ת
הרעב אשר ;לךה־לו אםנת בת־פוטי פרעי כהן און:
5יני 3יע כהזיאיז ודיא ײ 61ויקרא •וסף את־שם הבכור מנשה כי־נשני אלהים את-
אלהיב אז יוסףאה דם הכבוי מנדוז 52בל־עמלי ואת כל־בית אבי :ואת עזם השני קרא אפך״ם
כל עכולי ואה סלכיה אכי ואה דם הדני דד£ jבי־הפדני אלהים בארץ עדי :ותכלינה שבע שני השבע
א3ייב סי הפיני אלהיב באיל ללי
54אשר הלה בארץ מצרים :ותחלינה שבי -שני הרעב
דבע דני הדבע א ל ד היה כאי־ץ מלי-ים
לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב ככל־הארצות ובכל-
וההלינה דבע ל*י היעב לביא כ א ד ™
יוסף ויהי דעב בכל ה א י צ ו ה ובכל איזמלרע ™ אךץ מצךים דדה להם :ותךעב כל־אךץ מצדים ויצעק
היה לתס והרעב כל א י ל מצרים יצדק העב העם אל־פךעה ללחם ראמר פךעיה לכל־מצדים לכו
56אל־יוסף אשד־ייאמר לכם תעשו :והרעב היה על כל-
אלפיעה^תס יאכייפיעה לכלמצדיםלמ T ־^. T T JT זוז : ו ־1 ז •••»י ~j ^ ־• •
יוס\=לא ד ל ת יעקב אה אוז״ו כ־ אמרפז קראנו 4אחי־יוסף עשרה לשבר בר ממצרים :ואת־כנלמץ אחי
א מ ן ו י ב א ו מ ־ י ד ר א ל ל ד ב י בתיך הבאיס כי יוסף לא־־שלה לעי[ב את־אהיו כי אמר פךיקךאנו אסון:
היההיעבבארןוכנעןיויוסב ה י א ת ד ל י ל ; ״ ל ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך דבאים כי־היה הרעב
ז(, זוז jt ד :
־1 ־ז •A ז - | J : v : ״ ז : ״* J
האיץ הוא המדביר לכל לם ילאריל ייבאו 6באךץ בנק :ןױםףהוא השליט על־דארץהוא המשאיר
אאי יוט\= י י ^ י י ל ו אפים איצהוירא למץ5 לכל־עם הארץ ויבאו אחי יוסף ױשתהודלו א פ י ם
את.אתיױויברםויתנכר אליהם וידבר־ אדום י ארצה :ח־־א יוסף את־אהיו ולכרם ויתנכר א ל י ל ם
קדות ויאמר אלתם מאלבאתם ויאבדו מארל ויח־ר אתם קשות דאמר אלהם מאין באתם ויאמרו
מען ל ל ב י אכלויכר יוקב את אתיו והם לא 8מ א ר ץ בנק לשבר־אכל :ולכד יוסף את־אחיו/וךם
הכיהוויוכר יוסף אה ההלמות אדר וזנב להפ 9לא הכךהו :ויןכר יוסף את הדולמות אשר חלם להם
ויאמר אלהם מי־גלים אתם ליאות את עױמ ולאמו־ אלהם מ מ ל י ם אתם לראות א ת ^ ד ו ת הארץ
האיל באתם ויאמרו אליו לא אדני ולבדד י באתם :ראמךו אלד לא אדני ו ע ב ך ך באי לשבר־^כל:
באו ל ד ב י אכלכלנובר איד אוזד נוזנוכניס 1ב ל נ ו בני איש־אחד נחנו כנים אנחנו ׳ לא־היו עבדיך
ו ז •/דזי^ן %ז •מ יו » vjזיע ״ » jt־ : -
אנולו לא היו לבדין מרכולים ויאמד א ל ה ב פךנלים :ױאמר אלחם לא כי־ערות הארץ ב א ת ם
כא כי ליות הארל באתם לראות ויאמרו לנים •ן » J- :ז vו >» t »A •־ ! •ן Wי
והאחד איננו:
ל ל ר לברין אוזיס א נ ט ו מ י אילאתדבארל לךאות :״ מראמיז שנים עשר49עבדיך אחים ו אנחנו ב;י
» 1» :ז*ו
כנען והנה הקגץ'אה אבלו הזב ותאיזד איננו איש־אחד בארץ מ ק יודעה' הקטן את־אביצ ה י ו ם
בראשית מקץ מב
ויאבזי״ אלהכ ױקכ הוא אעיר דבי־הי אלכם ביאבזר !ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי 4
• ;:־ • -: U :־ ״ ־•־.י "j
מתלים אהם בואה חכמו ײיפי־עה אם .תצאו אלכם לאמו־ מרגלים אתם :ב! את תבחנו חי פרעה אם -טו
״ :״>• T״A w : ־ ־•׳י r - • ״ < י*
מוהכי אםכמא אוזיככ הקנון מוז דמ־יוזוכוככ !תצאו מזח כי אם־בבוא אהיבם הקטן הנה :שלחו 6
אדודויגןה אתאוזיכםואהם האכיו ױםוזגורבדימ :־
מכם אהדויפדו את־אהיכם ואתם האפרו ויבחנו דבריכם
־•» t I J t ־ :־ • ׳ • / :ע • y v J י •
האלה אתכם ואל לאיזיפילה כי בוראים אתם ... . lT .. !: j •• v * : v • v • , »••:״ ־•' ז
אליכב לאמי אל הרזג״או בילד ולא דמלהכ וגםי »: A T J S "V ־־ $ ~ I j T t ־
דמוהגהנדרד והכלא ידלו בי y wױסש כי, כן באה אלינו הצרה הןיאת :ױען ראובן אתם לאמו־ 22
המליץ ב־נהלו־לב מעליהם וילך־ יידם אלתסי הלוא אמרתי אליכם ו לאמר אל־תחטאו בילד ולא
vi.v, •1 4 ־ J י v
י׳'» ־ » •• ג• •י •••i ־ * ־ ־
ריבי אלתם ויקרו'מאתם את דמעוזראלראהו שמעתם וגבדדמו ת ה נדרש :והם לא ידעו כי שמע 23
״- v s •51 4 •י" t ; • ••j *י * :״ • ׳׳A
ללליתבו ויצו יול* וימלאו את כליהםכיולמדג יוסף כ׳ המליץ בינתם :ויסב מעליהם רכך רשב 24
כלפיהם איד ארדקו ולתת להם צדה לדרך אלהם ו ד ב ר אלדזםױקח מאתםאת־שמעון ראסר אתו
s. j —••:r. I V 7 ״ו ~ '״* I :־ •• v ״J ־־:־ »
וילד לתם כן וידאו את דבדם ; Vוזמייהם לעינדם :ולצו יוסף וימלאו את־כליהם בר ולהשיב כה
ילכו כו^־י יפתרו האוזד את דקו לתת מלפוא כספיהם איש אל־שיקו ולתת להם צדה ל ד ח י רעש
לוזמיובמלון וירא אתכיפו ותנזז דדוא —>-
אמתזיזתװיאבזיאלאדיױ תודמ כס־3יתם»ת * »T ־••« יי w •••A ״ :־ ו ״ T : • j.1 : ־־ ••11
איצה»ען ולדו לו את כ ל הקיתאתכלאמר הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש
•« •*S VI T ־A : ־ :־* : י •*•*»> י • J
יבר האיד אדני הארץ אתנו קלות ויתן את\ו אל־אחיו ל א מ י מדחיאת עשה אלהים לנו :ויבאו אל־ 29
T
"ז ן IT jl T *
למי־גליב את האיץ מאמר אמװ כנים אנחנו כא V
לאמר :דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות דתן אתנו ל-
A ־ T "9 — ־J I -AT : T ־U ^ wv •
האוזד איננו והקג־ן היום את אבלובאיל מ ל ז T ־•״M Tן A ־ ז*, I ,
ז ז^. •/ -. • T י י
אתם ארויכם האדר הגיהו אתי ואת רלבוזבהיכב מו־?לים :שינים־עשר אנהנו אחים בני אבינו האחד איננו 32
V ״ WT V IT A T J- ־V ־ ז ז - ־1 : י •
קהו ולכווהביאו את אתיכם הקנון אליואדע:מ והקטן הלום את־אבינו בארץ כנען :ויאמר אלינו האיען 33
לא מיצליב אהב כי כנים אהב את ארוי״כםאהו א ת י הארץ בזאת ארע כי כנים אתם אחיכם האחד
* It :־ ־ p״»־ AV - c • r ־• ־ W : I V I T -
לכם ואת האי^ תלו^יו ויהי הם מייקיכ עסקיהם
T
אלו־ אמרתם אלי לאמי אלהיב יתנך בני וימהר אמרתם'אלי לאמר אלהים :חנך בני :למדך יוסף׳קי־ p
יוסף כי נכמרו ר^מיו אל אתיו ויבקל ל ב כ ו ד ת נכמרו רחמיו אל־אהיו ויבקש לבכות לבא ה ח ד ר ה
ויבא ההדרה רכך למה ומלפניו ויצא ויהא^ק לבך שימה :וירחץ פניו ויצא ויתאפק לאמו־ שימו 31
ויאמר לימו לאב וילימו לו לבדו ולתם לבדם לחם :וישימו לוילבדויולהם לבדם ולמצרים האבלים32
ולמצרים האבלים אתו לבדם כי ל א יוככ־־^ל אד&י לבדם כי לא לוכלון המצלים לאכל את־דועברים
לדום מ־תועבה הוא למצרים :וישבו לפניו הכבר33
המצרים לאכל את הלכרים לו^בכי הולבההוא
כבכרתו והצעיר כצערתו רתמהו האנשים איש אל־
למצרים וילכו לפניו הבכר כבכרתו ותלל^ד ר ע ת :וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת מימן 34
כצילרתו ויהמהו האנדים איל אל דלתו וילא ממשיאת כלם חמש לרות וישתו לשכרו עמו:
מ ל א ה מאת פנל אלהב ותיב מלאות בניבוי
ממלאה כלב ^מלידות וילהו וילכר־ו לבוו מד
רצו אה א ל ד ללביהו לאמר מלא את אמהוזית
האנדיםאכלכאלריוכלון ל א ת ולים כ ס ף ' רצו את־אשד על־ביתו לאמר מלא ארדאמתחת האנשים א
י ״ י • • י י• - JV J־ ־ ־ :
א־לבפ־ אמתזזהו ואהגביליגכיל הכסף תלים &כל כאשר לכלון שאת ושים כםף־איש בפי אמתחתו:
ספי אמתתה הקק'ואת ססף לברו ויעל כדבר־ ואת־נכיעי נביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ו א ת 2
יוסף אדר דבר הסקר אור והאטדים לל^והמה כסף שברו ו*עש כךבר יוסף אשר דבר :הבקר אור s
וזמריהם הם יצאו את הליר לא תרחיקו ויוסף והאנשים שלד!ו המה וחמריהם :ך־,ם יצאו את־העיר 4
אמר לאדר ללביתו קום רדף אהי-י האנליס לא הרחיקו לוםף אמר לאשר על־ביתו קום ףךיף אחרי
והלגהם ואמרת אלתב למת לכ}«הברעהת^ה האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שילמתם ר ע ה
>»T T V״
, . ^ T ft V :־ •• JT J IT־ S • ־T: : A• T-: IT
לובה הלוא זה אלר ילהה אדני בו ותוא נו^-עי ת ח ת טובה :הלוא זה אשר ישתה א ת י בו והוא נחש ה
* . * ן- «.v : • v •j v ד w
אלתם אה הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבי ארדהךברים האלה :ראמךו אליו למה ידבר אדני ז
אדני כדברים האלה וזלילה ל ל ב ד ך מללודת כדברים האלה הלילה לעבליך מעשיות כדברהזך :,הן 8
כדבר הזה הן כסןש אלד מצאנו ב^י אמהוזידתלו U •ו JX ד V '־ו : I ־*ו:־ V T T T v A•• T * V •
כדבריכם כן הוא אלר ימלא אהו יהיה לי לבד־ לאמר ובדעתה בדבריכם כךתיא אשר ימצא אתו לך,לדר י
ואתם ההיו נקים וימהרודורדו^ילאה אמהדתו לי עבד ואתם תהיי נקים :וימהרו לורדו איש את־ u
ארצה ויפתחו אילאמהו׳והו ו ^ פ ל בגידולהזיזל אמתחתו ארצה רפתחו איש אמתחתו :רחפש בגדולה
J T ־ S־ ״ ־ l i - : •j ״ s. . I T !AT :־ t . :
52 ה6ל
כלד 10.קמץ pra
כ ר א ש י ת ריגש מד מך,
ובקטן כ ל ה נימצא ת ב י ע ?אמתחת מימן:
מימזיוילזײלדו ובקנה כלה וימצא הגבילבאמהוזה
!3ויקלעו שמלתם רעמס איש על־המרו ד ש ם הע־רה:
.דמלהס ויעכזס איל דל תמת וילבו הדייה ועא
יהודה ואהיוביהה יוסף והוא לודנו ל ם ויהכ־ייו 14ױ5א יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו
J . : ־• AT JV * U I T "J T V : <T J ־T
לפניו ארצה ויאמר כ^הס יוסף מה הבזדלההוה •1לפניו ארצה :ויאמר להם יוסף מה־המעשה הזה אשר
JV :־ ^V ־ // -ו - IT •־ ן V T V « - ז ז ו ו ז ז ^ ו
אדר עליהם הלא ידלהס סי להל לתלי א י ^ °עשיתם הלוא ד ע ת ם כי־נחש ינחש איש אשר כמני:
•IT :־ C ־״* ין ־־ •R *s : -J ו־ D
16ויאמר להודה מה־נאמר לאדני מה־נךבר ומה־נצטדק אלד ?מגי ויאמר יהודה מה נאמר לאד*י מה גוער
t V AV :־
ויאמר גי או*גי ידגרנא עסדף דבי־ באמי אד־לי 18מ ש אליו לתדה ויאמר בי א מ י ,ד ק ד ־ נ א עבךןי ךבר
ואל:ו^י־ אפך בלבדך כי כמוךכפילה אד^י ל א ל 7 mא ד י נ י ^ ח ר אפך בעבדך ?י כמוך ב פ ר ע ה :
אה עבדיו מאמר היד לכם אב או אה מאמר א ל 19אדני שאל את־ץבךיו לאמר ל,לש־לכם אב או־אח:
אתי יע-לגואב זדן וילד הןניס ?גץ יא*? מ ז -ז Wלאחיי ב ונאמד אל־אדני לש־לנו אב ] pױלי־
ויוהר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמד אד-ו לוימת ניותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו :ו^אמר אל־
לבדיךהורדהו אלי ואלימה לילי לליו יגאמר אל v v A . *S־ ״ I / T l S. י t i X S '" T ^ײ
אתי לא יוכלמלי־ לעוב אה אביוועוב אהאביו 22עבדיך הורדהו אלי ואשיבה עיני עלו:־ ונאמר א ל ־
ומה והאמר אל עבדך אם לא ירד או^יכסהללו אדני לא־יוכל הנער לע]ב את־א^יו וע;ב את־אביו ועזת:
אהכםלאהספללראוהפגױיהיסי לריצו אס^- 83וד1אמר אל־עבדיך אם־לא.לרד אחיכם הקכ*ן אתכם pb
עבדך אם׳ ומר לו אה דברי אתי ויאמר- 24ר1םפון לראות פני :ח־,י כי עלינו אל־עבךך אבי ו$ד־
דבו דברו ל:ו גזלל אסללאמר לא *וסס^לדךץן 3לו את דברי אדני :דאמר אבינו שבו שכררלנו מעט-
* י י L Lי י י • L _1 1
אס ילאו^יגוה^אהליו ו י ר ת ו כ י ל א ג ו כ ל ל ר א ו ת אתנו הקפ1ן
T
אחינו אם־יש
*
לרדת נוכל
I < |T
לא 26אכל :ונאמר
• T ״* * »AVT J V ־ V I :
ךלךנו קדלא נוכל לדאות פ ע האיש ואחינו הקטן 3צי האיל ואו*יג'ו הקנל איגנו אהנו וי^מי־ לבדך
27איננו אתנו :דאמר עבדך אבי אללנו אתם לדעתם בי אבי אללו אהב ידלהס כי לניס ילו־ת ל' אלתי
5$ 28ים ;לךה־לי אשתי :רצא האחד מאתי ואמר אך ולא הא^ד מאהי ואמר אך טרף לרף ולא ראיהיו
י * 9ך ף ט ר ף ו ל א ראיתיו עד־תה :ולקחרןם ן ם ־ א ת ץ ה עד הנה ולקחתם גס או! זה גולם 3ני וקי־תו אסל
והורדתם את ליבהיבדלה לאלדד ולההכבאי המם ??ני וקרהו א?ון והורדתם את־^יבת׳ ב ך ע ה
ל ?זאלה :ועתה כבא ; אל־עבךך אבי והנער איננו ארןנו ׳ אל לבדך אבי והנער א־ננו אהנו ונ9לו קלודת
״ ו;פ?זו קשולה בנפשו ^ :ולילד .בראותו ?**ץ ת ע ר ו ק ת ב2:לו והיה כראוהו מ אין הגלי ומת ןך-וך-ףיך-ן
לבדיך אה ליבת לבדך אסינוג^יגל לאנ\ת כי והורית עבדיך את־שיבת עבךך אבינו בעץ ש א ל ת
לבדך לרב אה הנל־ מלס אסי לאמר אס כלא 32ל עבדך ערב את־תער מעם אבי לאמר אם־לאי אביאנו
אביאנו אליך וכלאתי לאבי סלהימים ולתת ילג 33אליך!דוטאתי לאבי כל־הימים :ועתה ישב־נא עבלך
ן : : ־ <R *vr T - J • ז י ן T ז י^ J י ^ ז ז | י
נא עבדך הוזה הגלד לבד לאתי והנלר ילל לב 8 4ה ח ת ה3עד עבד לאדני והנער יעל עם־אחױ? :י־איך
v
ן .. -r IT v • ••J V J־ •A ־» ^
י :אעלה אל־אצי ותער איננו אתי פן אראה בר־ע אשר אתיו כי א ך אעלה אלאבי והנלר איננו אתי w
אראה בדל אלד ימצא אה אביולא יכל יומם ד T T
למצא את־אבי:
jv : v <I v *A י JV •• V :־ T V • ו מי JT
גדלת'ולתת לא אתם לילהתם אתי תנת כיילאלהיכ לפליטה גדלה :ועתה לא־אתם שללזתם אתי הנה ל1».ן
וילידי לאם לפרעה ולאדון לכל ביתו ומליל האלהים רשימני לאב לפךעה ולאדון לכל־ביתו ומ^ל
9
בכל ארץ מ^רים מהרו ועמו א ל אבי ואמרתם בכל־אח"מצרים':מדדו ועלו אל־אבי ואמרתם א י י
אלו כה אמר בלך יוסף לכלי אלתים לאדוןילמ בה אפד בנך״וםף שמני אלודם לארץ ל ב ל ^ -כ י ?
ב י
מלרים רדה אלי א ל תעמד־ ויללת באדץ גלן רדה'אלי אל־תעמד :ולשבת באךץ־גשן ולנית י ר
והיית קרוב א ל אתת ובניך ובני בניך וציריך אלי אותה ובנלךיובר ברך לצאנך ובקרך וכל־אשר־לך:
ובקדך וכל א ל ד לך וכלכלתי אתך עים כי לוד וכלכלתי אתר עזם כי־עוד חמש ק ד ם רעב פךתוךש״
המלל^יםרלב ^ תורל אתה וביתך וכלאלר אתה וביתך וכל־אשר־לך :והנך ,עיניכם דאות ועיני!2
13
לך והנה עיניכם ראות ועיני אהיי בנימין כי 3י אחי מיימין כי־פי המדבר אליכם :והגדתם לאבי
המהכר אליכם והגדתם לאבי א ת כ ר כבוד־י־י את־כל־כבודי במצריים ואת כל־אשר ךאיתם ומדרום
14
והוללתםארדאביהנה :ויפל על־צואדי בנ;מךאחיו ר,ב!ל
בבילרים ואת כ ל א ל ד ראיתם ומהרתם והורדמה טי
ו ל מ ב כ ה ע ל ־ צ ו א ר י ו :וינשק ל כ ל ־ א ח י י י ד ו ־
את אבי הנה וי3ללל לואדי בנימן'אהיו ה מ ך 16
ואוצרי 6י דבלן א ח יו אתו. :והקל נשמע בית פ י ע ײ
ומימן בכת עלצואריו וללק לכל אדיו ויבנך £ 6ר בא! אחי ױםף וייטב בעינל פרעה ובעיר עבדיו:
ללתם ואהרי כן דברו אהיו אתו והקלנלמלבית דאמר פרי^״אל־יופף אמר אל-אחיך)את עשו טענו ״
0רעה לאמר באו אהי יוסף וייטב בליניי 5דעת' 18
אודבעירכם ולכרבאו ארצה כנק :ו ק ײ א ת ־ א ב י כ ם
ובלל עבדיו ויאמר פילהאליולף אמר אל אהלך r
י ם
™ ב ת י כ ם ובאו אלי ואתנה לכם את־טוב » ^ rי
ואת ללו ללנו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען ^אכלו"את־הלב ל ,א ח :ואתה צדתי׳ ו א ת ^ ל ו ל י ־ h
וקהו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתגהכיכם לכם מארץ מצרים עגלות לט?כם.ואשיכם ו ף א ת ם
אתלובאדץימצרים ואכלו את הילבתאדלואהד, את־אביכם ובאתם ':ועינכם אל־תחם על־כליכם כי• כ
קהו לכם מארץ" מצדים לגלות &יתה*את 21
טיב כ ל -א ח מי1דים לכם ת א :ולעשרכן בג: :שיךאל
לל3כם ולגליכם וללאתם את אכיכם״ ובאדדם דתן לדם יוסף עגלות על־פי פרעה ויתן לוש צדי־־;
ועינכם אלתהסללכליכם כי לוב כ ר אר־־ין g 22
£ך ן 7לבלם נתן^לאיש חלפות שמלת
מצדים לכם הוא ויעלו כן בני ילראל ויתן' לתם שלש־מאות בסף וחמש חלפת שמלת :ולאביו שלח 23
יוסף עגלת ללפי פרעת ויתן לתם צדה לדרך כזאת עשרה המרים צשאיםמטוב מצרים ועקזר אתנת
לכלם 5תןלאיל הלפות ל מ ל ת ולכנימן ניד־דן 24
נשאת 5ר ולחם ומזק לאביו לדרך :ולשלח את־אחיי
לילל מאות כסףוהימל ז^לפת ל1מלת ולאביו ר ל ם ויאמר אלד,ם אל־תרגוו בדרך :ולעלו ממצרים כה
ללוץ כ1את ע ל י ה המדים ולאים מלוב מצריים ר^או אלץ בנק אל־לעקב אביהם :ולנח לו לאמרי עוד 26
ועלר את&ת *לאת בר ולהם ומזון לאם? לדי-ך יוסף דזי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים רפג לבו כי לא־
וילליז את ארייו וילכו ויאמר אלהם א ל תי־^יו 27
לאמין לדם J :ודברו אליו את כל-ד?ךי יוסף אשר ד ב י
בדרך ויללו ממלדים ויבאו אר^יכנען אליעקב אלחם וידא ארדהענלו ת .אשל-שלח יוסף לשאת אתו
י י ׳ < : JT־ T V • ־ : V ** -J
54
י י V : V.V
א נ כ י ה א ל א ל ה ־ אליך אלדנירא מיד־ה מציימה מ דאל אלדד אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול
^ T J X יו • :־־ T : ••וJT : * T ־ | 'A " Jז VJ ץ
לגוי ג ד ו ל א ד י מ ך ל ס א נ כ י א ר י ־ ל ב י ר מ צ י י מ ד ־ ־ ־ ד
י אשימך שם :אנכי ארד צמך מצרימה ואגבי אעלך
ל ה ויוסף י ל י ת ידו ל ל ע י נ י ר ו י ק ב ואנכי א ל ל ך גם
י .גם־עלה ויוסף ישית ידו על־עיניך :ויקם יעקב מבאר
י ע ק ב מ ב א ר ל ס ל ו י ל א ו ג ל י י ל ר א ל אד 5-י ל ק כ "J י ו :־ »י| iTyT- י ״ 1 י ־ S T ״ I J A T
ר כ ל ו ל א ר ל כ נ ל ויבאומצרימה ילקכוכל אעך 6רקחו את־מקניהם ואת־ךכושם אשר רכשו באךץ כנען
Mאתו בניו ובני ב ל י ו א ה ו בנתיו ובנות בניו וכןל ל ויבאו מצרימה יעקב וכל־ןרעו אתו :בניו ובני בניו אתו
T T V : T T I J *I 7 I ־:I־ T י :AT : v ־T
ואלך•- זילו הב>א אתו מלרימה בנתיו ובנות בניו וכל־ןדעו הביא.אתו מצרימה:
י: 4
למות בני ילראל הכאיב מצרימה ילק כ ו= גץ .8ואלה שמות'בני־ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו
IT :ג T I י J A T : V.T T J : /T ג
ר ^ ו ב ג י ראוב^־^וך ו3לואוהצרז לכר AT T | J •SR T : י 'J ־ T JT T : » "L J S V •• J
ברד ואללי וידילאל אלה לאה א ל ױ ילד־ת ליעקב ב פ ת ארם ואת דינה בתו כל־נפש בניו ובנותיו
^T 5 »T T VJV T ־ A JT * V'• T :־ ־: I J־ T | tf t
לילקב ל3רן ארב ואת דיניה בתו כ ל ניפל-מנ־־ו. # !6לשים ושלש :ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי
ובבתיך ל ד ל י ם ולילל' ובני גד לפיל וזיזגי לוגי ד! וארודי ואראלי :ובני אשר ימנה וישוח וישר ובריעה
ואצלן לדי ואתרי ואראלי ובניי א ל ד ־ ימנד-ז ^T • S : • l <T : tי • JT : ; "T J V •׳ i -I C •»־
דלוה וילל וברילת ולרוז אתתמ toבתילה !8ושרדו אחיתם ובני ברי^ה חבר ומלכיאל :אלה בני ןלפה
T : J" : V ־ :־ **ו V k,v T :״- »־ AT * 1־*J
וזלר ומלב^לאלת»י\ל3ה א ל י -נתז לבו אשר־נתן לבן ללאה בתו ותלד את־אלה ליעקב שש
ללאהבהווהלדאתאלה לילקב ל ל ל ל ר ה 9כ עשרה נפש :בנן רחל אשת:עקב יוסף ובנזימן :לולד
ניפלבניי ראל אלת ילקב יוסףי ובגיימן ויורל— ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע
ליוסף ב א י ל מלריב א ל ד ילדה לו א ס ל ת בדת ׳־V־ J ־ : IT־ :־ T : IT <V - : • I VJV :־ ־־ I :
21כהן אן את־מנשה ואת־אפרים :ובני מ י מ ן בלע ובכר
3ול'י3ילכהן אן ^י5ת מנילה ואת א^ר-ים ובני v v T *V־ I • T: י "J : ; ITי v v S • V t A "\J
בנימן' בלל ובכר ואלבלגרא וגלמן אאי וי-אל 22ואשבל גרא ונעמן אחי וריאש מפים וחפים וארד :אלה
v ו ז ז ו : ^ \ : Y J •• •AT J Ut :R:־ ״JT T *1״
מ^יב וײיפיב וארד אלה בני י־תמ אלך־ ילך- בני רדזל אשיר ילד ליעקב כל־נפש ארבעה עשר.:
לילקב כלניפלאיבלת ל ל ר ובני ז־ז ודלים IT T Jt T
ובני ניפהלי יוזצאלוגוניויצר וללס א - 5ת בני בה אלה בני בלהה אשר־נתן לבן לרחל בתו ותלד א ת ־
v v * •R A • ״J T: UT T ז־>| V ׳ T 1 1 ׳ :״J * *
הויה
לפניו *'לנה ויב^ו אדלה גלןױאסר א ל יולן= י אכױ גשנה לרא אליו ויפל על־צואליו וימי על־ציאריו
יוסף מרבבתו וילל לקראת ילראלאביו גלנזה י ^T T I ~i/ TT 8 ־
יעוד:
» "JT
.לאמרי לו לא־נבחד מאדלי כי •אבדתם הכ5ף ויאמרו hלא גיסתיד מאתי סי אס הסהכסף וממול
;•־ ומקנה הבהמה אל־אדיני לא נשאר ל§ניאדניכלהיאם־. .מסולמה אל אדני לא ולאד לעד אדני כלתי אם
1 9ניתנו ואלמתנו :למה נמית לעיניך נם־אנחנונם־אךמרננו
ואדמתנו M -ואדמתנו למה גמות לעיניך sixאנתנו tal קנה־אתנו ואת־אדמתנו בלחם ונדרה אנחנו
אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בל*ום וגזליוזא^גו •• T ־ : : :־ •־»•: v : J* : VAX ־ T־ ^ : ־ : זJ ; ׳ ' 1
והאדמה לא תלים ויקי יוסף את כ ל אדמת מאירים כ תשם :ויקן יוסף את־כל־אךמת מצרים לפרעיה כי־מכלו
לאיילה כימכרו מצרים אילי לדהוכיתזק ללהס \ מצרים איש שדהו כי־חזק עלךם הךעב ותהי הארץ
הי־לב ותהי הארל לפרלה ואה הלם הלסיר אתו 21לפרעה :ואת־העם העײיר אתו לערים מקצה נבול־
ללריס מקצה ובולמצי־יב ולד נןצןתו דה אדמת 22מצרים ועד־קצהו :רק אלמת ה כ ת י ם לא קנה כי ח ק
לכך,נים.מאת פלעה ואכלו את־חקם אשר נתן להם הכהניס לא קנה כי וזק לכהגיס מאה פילה ואכלו
את תקב אדר נ ה ^ ס פ ר ל ה ללסז לא מכר־ו ״ ?רעיה על־בן לא מכרו את־אלמתם :ראמד יוסף אל-
את אדמתם ויאמר יוסף אלהלס הןקויהי אהסס : .ה&מהן קניתי אתכם ת ו ם ואת־אלמתבם לפרעה הא-
היוס ואה אדמהסס לפי;־ה הא לכס!רל וערלתם »4 :לכם'|רע וןרעתם את־האדמה :ודדד ,בתבואת ינתתם
אה האדמת והיה גהסואתונהחס ו^מיליהלמדלה חמישית לפרעה ןאךבע ת ד ת ידדיז לכם לזרע השדה
וארסל הידת יהיה לכם לילל ת ל ד ה ולאכלככ ! jולאכלבם ולאשר בבתיכם ולאבל לטפכם :יאמרו
•״ החיתנו נמצא־הן ב ע ד אדני והלנו עבדים לפ-עה:
י ל ^ ־ ^ י ™ ולאכלללפכס ויאמרו התיתנו « 2דשים אתה יוסף לחק עד־היום.הזה על־אךמת מצרים
..לפלעיה לחמש דק אךמת הבחנים ל כ ך ם לא היתד־ ,נמצא 1זןכלל אדני והיל עכדים לפי־להוילס
ד2לפלעיה :י ש ב ישלאל בארץ מצרים באךץגשן ויאחזו אהה ױסף לתק לד היום ה^ית ללאדמת מצי־יס
לפי־לה ל ת מ ל רק אדמת הסהלס לכרס לא מזה J
״ * * ־" בה דפרו וירבו מאד:
לפי־לה וילם ידראלסארל מצרים סאדל M V : 1 . ־• : ־• J : T
ימי־ ^ויאתוו סה ויפרו וירסו מאד־ ויתי ילקס םאר 28ויהי מנקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה יהי
! 29.עקב שני חלו שבע שנים וארבעים ומאתישנה :ויקהיו
מלרים ל ל ל ל ל ך ה לעתויהײמײלקסלני • i k ימי־ישיראל למות ויקרא ו לבנו ליוסף ויאמר לו אם־נא
ל ס ל לנים ואיבלים ומאת לנהויקדגו ימ^ילראל מצאתי לזן בעיניך שיפ־נא ;דך תחת ירכי ועשית ע מ ד
למות ויקרא לסנו ליוסף ויאמר לו אם גא מ צ א ת י
ל ח ס ד ואמת אל־נא תקברני במצרים :ושכבתי'עם־אבתי
..ונשאתל ממצרים וקברתני בקברתם י א מ ר אנכי אעשה -אן סליניך ליםגא ידך תו׳ות ירכי וללית למדי
זיזסד ואמת אלנא הקסרגיכמצר־ם ולכבהיעפ ׳/ : ־•• 17 ־ ־ ז* !|;יוז י ^־ י T
. •1 י
כנלן כדרך בעוד כברה א ר ל כלבא אפרדקיד־ מ״ו ». 58.אק נאן KPCCבלל כי א 5יוח * nאחח
57
כ ר א ש י ת ויחי מח מט
ואיברה ל ם בדקן א,הדת הוא בית ל^ם ויו—א : ואל,כרה ש ם
•ליראלאת בגי יוסף ויאמר בזי אלה ויאמר יוסף 8
ב ל ח י אפלת הוא בית להם :ױ י א ישראל את־"5
אלאביובני הס אלרנתןלי אלהיט בותראמו־ : 9
יוסף לאמל מ -א ל ה :ל א נ ך יוסף אליאכיו בל הם
רהב גא אלי ואברכם ו ע ל ילראלבבדו נ%קץ. אשל־נתךליאלהים בזה לאמל קהס־נא אלן ו א ב ר כ ך *
לא יוכל לדאות וי1ל אזזב אליו וילק כ־יתם ועיני ישראל כבדו מ ןקן לא דבל ללאות רגש א ת ם י
רהבדלהם ויאמר י ל ר א ל א ל יוסף דאה3יר אלץ ול^ק להם ויהבק להם :לאמר ישלאל אל-ױםף״
לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גס אתזךלר לאל ,פלך לא פ ללתי .ולגל ,הלאה אתי אלהים ג ם
רוצא יוסף אתם מלס ברכיו דלתוזו כ־־־־״אפיו את־ןל^ :ד ו צ א י ו ס ף א ת ם מ צ ם ב ל כ י ו ^ ת ה ו ל ^ ^
אדלה ויקה יוסף את לגיהסאת אפי-יסבי^ו ארצה;׳ לקה יוסף ארדשדהם את־אפרים בימינו משכןאל ״
מלמאלילראלואת כללה כלמאה־יז מיבין י ^ ר א ל ™־מנשה בשמאלו מימץ ישראל ױנש אליו:
ילדאלויגל אלץ ויללה ילדאלאת ימלױלת לשלה ישראל את־ימינו רשת על-לאש אפלים והוא"
ל ל ר א ל אפיים והוא ה^עיר ואת למאלו ל ל ה צ ל ל וא^־שמאלו על־לאש מנשה שכל א ת ץ ך ו כ;
ר א ל מ1לת ל כ ל א ת •ידיו מ מ 5ל ת הככור־ טי
מ ^ ה הבכול :לברך את־יוסף ייאמי ״ א ל ^ * י י
ויברך את יוסף ויאמר האלהיבאלר תתהמז ^ ™!ק ק א ל ה י ם ז ׳ ת ײ אב״, ^ .
אבתי ל פ ל ז אבדתם ויצהק האלהים תדלה אתי u אול מעות על-היום הזה :המלאך הנאל אתי
מעודי עד היזם תות המלאך הגאלאתימכלרל דע • V qאת־הנעלים לקלא בהם שמי ושם_אבתי*
יברך את תנלדים ויקרא בתם למי ולבו אגמי אברהם לצחק ללגו ל ל ב בקלב לארץ :וידא יוסף כי־ ״
אבדתם וילהיק וידיו לרב בקדם תאי־ץויר־א ײ ן ז מ א ב ד ^•מינו על־לאש אפרים וי רע ב ד מ לתמך
ױסףכי ילית אבװ יד ימינו ל ל דאלי אפײימ ד־אביו להפיראתה מעל לאש־אכ־לים על־לאש מנשה:
18
וירלבעיציו ויתמך יד אליו להסיר אתה מלכד] שים ימ^ך לאמר יוסף אל־אביו לא־כן אבי כי־זה
ר א ל אפיים ל ל ראלי מלילה ויאמר זלף אל ^ ל ־ ר א ^ :למאןאבױראמל:ךעתי בני ? W tי ל * " •
* יודודלעם ח^הלא יגדל ואולם אחיו הקט! יןלל
אביולאקיאביכי *ת הבכד לים ימינך ערי*
ראלו רמא| אהיו ויאמר ידלתיב$י ידעהיגמהוא ־^לעו ידדה מלא־הגלם :לברכם בלם ההוא לאמור בך כ
יהיה ללם וגם הוא יגדלואומפא^והק^^דל יברך ישראלי לאמר ישמך אלהים כאפלים ו כ נ ^ ה
ממנו הרעו יהיה מלא הגוים ויברכם נהם ההוא מ ם את-אפרם לפני מנשד :,לאמל ישראל אל־יוסף ז־
הנה אנכי מתוהיהיאלהיס עפצם והשיב אתכם אל-
לאמודבך יברך י ל ר א ל לאמד ילמךאלהים 22
-אבתיכם :וא5י נתתי לך שכם א ה י על־אסד
כאפרים וכמקלה וילם את יפריכו לפני בללה
פ ™י לקחתי מיד דאמרי בחלבי ובקשתי:
ו״אמר י ל ר א ל א ל יוסף הנהאנכימתותידל •י V. IT • ־J • • ־• ן :
נא ואקברה את אבי ואלובה ויאמר פילה ללה דאמר פךעיה עלה וקבר את־אביך 5אשר השביעך«:
וקכיאתאביךכאלרהלבילך וילר^ ױסןש י3£ל יוקף לקברי את־א?יו רעלו אתו כל־עברי פרעה 7
לקבר את אבץ ויללו אתו כ ל לבדיפרלה *קגי זק;׳ ביתו וכל זקני .אךײךמצרלם :וכל בית יוסף ואחיו 8
ביתו וכל^יקני איל מלריב וכל ביה זסף ואדיו יקית אביוילק טפם וצאנם"ובקרם עזבי ? א ח ג ש ן :
ובית אביו ר? לפס וצאנם ובקרם לזיש־ באי־ל י ע ל עמו נם־רכב נם־פרשים ויהי המחנה כ ב ד מאד9 :
ו : "j T דד1, •s •A TIT
r
v / •
גל\ וילל לכזו גיס י ב ב גם פילים ויהי המ^גה רבאו עד־נרן האטד אשר בעבר הירדן דםפדו־ױצם י
בבד מאד ויבאו לד *ילהאט־ד א ל י כ ל ב י - מספד גלול וכבד מאד דעש לאביו אבל שבעת ימים:
הידדל ויספדו ל ם מספד!דולוכבד מאדוני י ר א יושב הארץ הכנעני את־האבל בנדן האטד ויאמרו u
לאביו אבללבלת ימיכ וידא יולב ת א י ־ ל אבל־כבד זה"למצרים על־כן קרא שמה אבל מצרים
• * : •J T T ; Rח < •• I ־ • AT : • S ׳•J T V 1
הכנלני את האבל בגין האטד ויאמרו אבמ-י אשר בעבר הירדן :רעשו בניו לו כן באשר צום12 : ד
•rr *c / / - ; ־v/ C- : »- ״k A T J — ו - | ״ן
בסר;יה למורים לל bקרא ל מ ה אכלנולדים יישאו אתו בניו ארצה בצק ױקברו אתו במערת שדה 13
• ״j ־ :ז־1 - :־ « : J: • - I * 9 f
T T
*
א ל י בלבי הייד\ ויללו בנייו לו כן כאלי !6ס המכפלה אשר קנה אברהם את־השדה לאחזת־קבר
וילאו אתו כניו אדלה כנלן ,ויקביו אתובנזלדה•
v v 5 V
י ׳׳י I \ • ־ * T T: - » |T jv ^ AT J
יוס\ 5מביימה הוא ואוזיו וכללללים אתו לקבר j ־J :־ ־ ״J ״ו ז־ •יו * •י! זי• r
את אביו אוזיי קסיו את אביו ויראו או׳וי ױסןס ושטפנו יוסף והקב ױגײב לנו את כל־דדעה אשר גמלנו
כי מת אביהם ויאמרו לו ילטמנו יוסף והזל3 אתו :ויצוו אל-יוסף לאמו־ אביך צוה לפני מותו לאמר!6 :
׳לים מו את כ ל הדלת א ל ד גמלנו אתו ולוו כה־תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם !7
?י־ךעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלדד אביך
אל יוסף לאמר אביך לוה לפני מותו לאמר- ן •A T 'X VJ ׳E : ־ fi I T JT T ~ : I T : JT י י
כת תאמרו לױסף אנא ל א גא פ ל ל אתיר ויכל יוקף בדברם אליו :וילכו גם־אהיו ויפלו לפניו 18
וו׳וכאתם כי דלה גמלוך ולתת עיאי 1א ל פ ^ לאמריו ת נ ו ל ד לעבדים :ראמר אלהם יזיםף אל19 - J
י ־ "K !־"»/ v j- ־:1־l-T l|: י י, •
לבדי אלתי אביך ויבך יוסף בד־בר־ס אכליו תיראו כי רתחת אלהים אן־ :ואתם השבתם עלי רעה כ
AT ז ־1 ז ׳ / : • •: V - : • »T ׳V ײ ־ ז־ R י *
וילכו גם אתיו ויפלו לפניו ויאמדו תגנו ל ך אלהים חשבה לטבח ל מ ק עשה ביום הזה להחדרת
:־ • :־ V ־ LV J - * T־ ־ | T : 1־ J T T
לנים וירא יוסף לאפייבבני ל מ ל י ם גם בני יוסף לאפרים ב י ש ל ש \ ם גם בני מכיר בךמנשה יקית
מביר בן מנילה ילדו ללברבי יוסף ויאמר יוסף על־בל^י יוסף :ראמד ױםףאל־אחױ אנכי ^תואלהים!•׳־
א ל אתיו א!כי מת ואלהים פקד יפקד אתכם ?קד יפקד אתכם והעלה אתכם מךדאלץ הןיאת אל־
והליגה אתכם מן ה א י ל הזאת ארהארלאמד ל * ח אשד נשבע לאברהם ליצחק וליעקב :דשבעבד•
יוסף את־בני:שלאל לאמו־ פרך יפלןדאלהים אתכם
*לבל לאברהם לילתק ולילקב וילבל יוסף
והעלתם את־עצמתי מזה :ױמת יוסף בךמאה 26 .
את בני ילראללאמר פקד יפקד אלהיסאהמ ?. 17.ר ט׳זסיס , 0 23.ו ב ו ן 60 ,
והללתם את ללמתי מ^ת וימת יוס\ב בן מאה
שטות זז נ
ו ל ל ד לנים ויתגלו אתו דילים באילבמלרים ועשר קונים ולתטו אתו ױישם בארון במצרים:
שמות
א
&לה למות בגי ילראל הבאים מצרימה את ״ ואלד# ,מות ; 3י קזראל ד^אים ל*יר;מה את:עקב איש •
ילקב איל וביתו באו ראובן למלון לויי ויהודה Iייבי״תו באו :ךאובן שמעון ל ד רהודה :לששבר ןבולן
י ל ל כ ר זבולן ובנימי דלי ונפתלי גד ואלד ויהי < ומימן:״ דן ו נ פ ת ל גד וא>ןך :ויליד ב ל ־ נ פ ע ז J t tג י ל .
כללפל י&ןי ירך ילקב לבליב $פל ויוסף הייה 6יערב שבעים נפש ױוקף דדה במאדים :ױמתױםף ובל־
כמפריס וימת יוסף וכל אתיו וכל הדוד ההוא 7א*י7ובל הדור ה ת א :י מ י לשךאל פ ף וישךצו וירבו
וב$י ילראלפרו וילדיו וירבו וילחמו במאד״ דעצמו'במאד $אד ותמ>א ה א ח אתם :ליי
מאד והמלא הארל אהב .רקם מלך^הדש על־מצר:ם א £ר לאץדע את־יוקף:
ויקב מלך ה ד ל ל ל מלריב אלד לא ידל' אדת 9לאמר אל־ע^ו ת ה עם ב;י ל^ראל ר ב ועצום ממנו:
ױס^ ױאמר אללמוה$ה'לםב4י ילראנד י־1ב י n pנתחבמד ,לו פךרנ־ה והמ־ ,פךתקראנה מלח?׳ײ
וללום ממנוהלת^זיבמה^פן ירבה והיה כי ;
ןנוקף k m bעל־־שנאינו ו;לדום-בנו ועלה מ ך ל י א ח
הקרא*המלתמלו$וסף1םהוא לללנאילוו^ג ״רשימו עליו קירי מסים ל^ען ענתו בסבלתם ויק עדי
ב5ווללהמןהארלוילימו לליו לרימסיב למל! ,2מסבנות' לפח5ד ,את־פתםואת-ןךעמ 9ס :וק^שר :ענו
לינתו בסבסהם רבן לדי מסבלות לפילהיאה^תס fאוזו 3ן לרקד ,ובן יפרץ ר מ מ י » מ :ללךאל :ױעקײ
אתו כ! ירבה וכן ^דלױילו ואת דלמססוכאלר !,מצרים את־בע ישךאל בפרך :ר ט ך ת את־מולבש
נ %ב!י ילראלוילבדו מצרים אה בני ילראל ?עבדה' קשה' ב*מר ובלבנים ובכל־עבךד^בשלדי א ת
לפרך וימררו ^ת ץז־ײהם כללדה ק ל ת נ^מר ט ו ? ל ־ ת ב ד ת ם א ^ ז ר ^ ב ת בדם ב פ ך ך :י ױ א מ ד V $
ובבונים ובכל לבדת בלדה את כבי לבדדדם האחת שפרד ,ו#ם מצרים למילדת העברות אשר
־ אלרל־בדו בהם בפרך ראמר מלך מלי־־יבן 16השנית פועד 1ױאמר בילדכן את־ד,עבריות ?איתן על־
למילדת הלברית אלד לב .האתת לפי״הולם האבנים אם־בן ת א קכ,מתן אתו ואם־בת ת א וח:חג
הללית עולה ויאמר בילדכן אה הלבריוהודא^ן ״ ^ ה מ י ל ד ת א ת ^ א ל ד ר ם ו ל א ^ ו ,ײ א ש ר דבר א ל י ק
לל האבנים אם בן הוא והמתן **הו ואס בת הוא * מ ל ך ?וצדים ותחײן ארדד,ילדים :ויקרא מ ל ך מ א ר י ם
ותייז^ והיראן המילדת אה האלהים ולא ל ל ו למילדת וייאמר להן מדוע עשיתן ל,ךבר תך ,ו ת ח ק
כ א ל ד ד ס ר אביהן מלך מלריב והדיין ^הדכ^מ 19ב י ל ד י ם :ו ת א מ ח ה מ :ל ד ת אל־ןךעהכי ל א ב נ י ם
ויקרא מלך מצרים למיילדת ויאמר לתן ™ ל המצרית העברית כי־חיות ד ך .בטרם ת מ א א ל ס
1
ל ל י ה ן ה ת ך ה^ה והוזיל^ה היכלים והחמדן כ המילדתרלדו :ױיטבאלהים למ:לךתױרב העם T O
המיילדת ^ ר ל ל כ י לא כלליבהמלריהל^רית !2מ א ד 7ו ^ כ י ־ ך א ו המללךת את־האלהים ףעש להם
כיו׳זױה ה^לבלרפ הבו^ אלהןהמילדה ויסודו 22בתים :רצו פךעה לכל־עמו לאמר כל־הבןתלוד היאךה
וײלבןאלהים למילדה וייבהלס וילחמו מ^די ת ש ל י ב ת לבל-הבת תתון:
ו^הי כײראו המלדת את האלהיפ י ל ל לזתבו
1בהיבטו פרל^לכללמולאמרכלהבן לילוד
היארה תשליכהו וכל הבת ה^ױן ג א ױלךאיש מבית לר רקה את־בת־לך :ותלד ל ^ ײ
וילך א י ל מס׳ת לוי רקח 5את לה לוי ו ה ה ר ג ל ו^לד^ותךאאתובי־טוב ד,ואותצפנתקלשד ,ירחים:
והד4ל! והרא אהוכילול הוא וה^הולללה,
ירתים ולא יכלה ל ו ד ה ^ ו והקת לותבהגמא
והתמרה בתמר ובופה ותלסבה ^ההילר והלב י 4ש פ ת ת א ר :ותתצב׳אחוזו ת ק ל ח נ ה מדױעשײ׳
בסו\ס ל ל ל פ ה היאר והה^ אתיתו מר^קכדלה ה ל ו :ותרד בת־פרעהלרהץ על־ד׳^ר
מ ה י ל ל ל לו והרדבה פר^ה לרו^ל לה גי^ד / n none d n r o 61 ר > rrד׳ פזיטץ rmtoויחחיל
כנ שמות
ל ל ר ת י ת ה ל כ ת ל ל י ה ת י א ר ו ה י א אתההבולבהון ונעריתיה הלכת
r jv • : 1 ;־:1־
א י ל ויך א ת ה ^ ר י ו » ה ו ' ל ^ ו ל וי^אליוכלללי .מ כ ה איש־עכךי מאחיו :ויפן כה וצח ױךא כי־אץ איש12
ו מ ה ^ ^ ל י ל לבריכו 1לימ ויאמר ל ר ל ל ל כ ו ה ולך אודהמצרי ויפמנת בחול :רצא בלום השל והנך!3 ,
ת מ י ל ר ו י א מ ר נוי ל כ ו ך ל א י ל ל ר ו ל ^ ל ל ^ למה תכה.רעך: שני־אנשים עברים נצים ויאמר לר^וע
> .י י ז ׳ ־ v•1׳י;׳* •״ ׳ • • י1״ . i j t >1־ sי ״ ״'
ז ל ל ת ר נ נ י א ת ה א מ ר כ א ל ר ת מ ת אתבמצרירוא ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלךךגני אתה !4
אמר כאשר ה ת ת את־המצךי ױיךא משה י א מ ר אכן
מ ע ^ ו י א מ ר א כ ן ג ו ר ל ת ר ב ר ו י ל מ ל פ י ד ב את נודע הדבר :רשמע פרעה את־הדברהזה ויבקש להרג טי
v
ת ה ב ר תותי ו י ב ק ל ל ת מ א ת כ ו ל ה ו י ב ר ה מ ל ה *־' 5־ j ־ j־"k ־ JT t ־ v :- <~ 1 -י IT t ־ "J
¥הקואלהיי?5קל ויאמר ילוללו לורהלאגאיוך # n f oל ח לךך ואתו בןנבו ױש^ח לדו ױחןק בו ויהי'
להיכר וילא לול^יקוויו^אלוב5ל ידו מ^רלת למטי׳ בכפו :קימק לאבינו ?י־נךאה אליך ידוה א ל ת ה
כלכל* ויאמר הלל יהך אל הילך וילל יהו אל אברןם א ל ת אכךחם א ל ת לצחק ואלת לעקב :לאמרי 6
ז^יקו ויולאהמו׳1ילו ול^ ללה בללרו והיה אם להוד .לו עוד ךבא־נא :ךך 'בחיקך ולקא לדו כדויקו
לא יאמלו לך ולא ילמלו לנןל לאה הראליז ולוצאה לתה ללו מצרעת כשלנ:לאמר ד#,ב לךך אל־ ל
דדקך ל #ב לדו אל־חיקו ולוצאה ?ןחיקו וך,נח־שבד־י
והאגולולקלהאההאהרוןוהיה אם לא יאמינו
כבשרו :והלה אם־לא לאמינו לך ולא £זמעו לקל דאת 8
לםלל1ילאהותלאלהולא ילכולוןלקלןו^
ריא^־ץ וראינו ל ק ל י האת האחרון :והלה אנדלא 9
ממימי ליאר ול^כה היללה והיו המיכאלרתהץ לאכוינו גם ל2#י האתות האלה ולא ל#מעון לקלך
^ היאר ולץ לרם ליללה ויאמר נולה אלילוה ולקחת ממיציי היאר ושפכת היכלך ,ותו המים א ע ר
כיאדלי לא איל הלריל אללי מהמוןל rf תקח מךהלאר וך,לו לדם ביבשת :לאמר משח אל־ י
מ ל ל ל ם לם מא\ הלרך א ל לכרך כי כלה להוד ,בי אלנ״י לא איש דברים אנכי גם מתמול ג ם
וככה ללון אגכיויאמר ילוהאליומ> ל ם פ ד ה מ#ל£ם גם'מאז ל?ךך אל־עבסי ?י בבד־פה וכבד
לארם אומ^לום אלם או הירל או פקה או לוו־ ל?זון אנכי :לאמו־ להוד ,אליו מי שם^פח לאךם או ״
הלא אגיכי ילולולהללך ואלכיאליה לים 2יך מי־^זום אלם או״חלשיאו פקח או עור הלא אנכי להוד:,
והוריתיך אלרההלר ו^מרליאולי ל ל ה 1א ועתה לך ואנכי אהלך ,עם־פיך והוריתיך אשר ת ת ך 12 :
כיהתלכ^ויהךאןל ילוללמללויאמד הלא לאמו־ ?י אדני שלח־נא בלד־ת^לח :ױחר־אף לדיר־H -
אהרן א ^ ך ה ^ יהלל כי הלר יהכר הו^ ב מ #ה לאמר הלא אהלן אךוין?י הלד,דעתי כי־ד3ך
ה1הלואי^^ךאהךוראך ולמ^לכילוודלרה לד3ך ד,וא מם ת ה ־ ת א יצא לקראתך וראך ושימח
א א ולמה אה לרלריכלפיו ואלכיאליל?5ם5ל בלבי• ודברת אליו ו^מת ארדהךבךים בפיו ואנכי מו
ולמישהו ולךיהי אהכם אה אלד הללו! והכר ^ ^ 0־ ? י ך ןעם־פייתותתתי אהבם את אשך תעשון:
הוא לך אלהלם ומה הוא ילילכ}־ לפול ואהל ח־בר־הוא לך' אל־העם ו ת ה ת א יהיה־לך לפה ואתה 16
J I • 1 ג •V ; 1 T<T S AT T * VIS J
תליה לו כאלהיכ ואת המלה הוה הלה ביד־ך תחלדדלו לאלתם :ואת־המטה ת ה תקה בלרך אשר 17
*J • »A*T : |J • ־ jv - - ; * •ן ״ו J r . ו
ללל מ ל ל מקלר תהי ארדלד־י לתת אתה לאברך,ם ליצהק וללדקב ונתתי אתה
9
וידבר יהול א ל מ ל ה לאמד לאדלר אלגרלל לכם ?׳ירשה אני לתה :ךך־ברמשח ?ין אל־בע ילי־אל
יעיאל
י ל ר ^ ל מאר^ו מלןמלר^םוילל^אתב^ .י ול* שמעו״אל־מלה מקצר רזח ומעבדה קשה:
וידלר מ ל ה ל פ ^ יהול־לאמר bלנ^לדאכ־י וידבר לד,וך ,אל־משה לאמר :בא דבר אל־פךעה מלך" 11
לא ל מ ל ו אליואין ילמלגייפרלה ואוי לדל מצךים רשלח את־כנךישךאל מארצו :ולדבר מ^ה12
י ל^תים י לפני יהוד ,לאמו־ ת בני־ײשראלי"לא־שמצו אלי לאץ
״ T : י "I : " U A ״ IT ! • ".״
רדבר יתולאלמללואל אתרן וילום א ל מי ישפטני פד$ה ואני ערל שפתים:
ילראלואל^דלל מלך מלרים לתוליאאתביי 13
דדם־־ להוה א ^ מ ש ה ו א ^ ך ח ךצום אל־כנל י ל ו * ל
אלה ראלי ילראלמארץ מלרים ואל־פרעה מלך כעולים להתרא את־בני־ישךאל מאקץ
בית אבתםבניךאוב\בכד ילראלה-יוןו3לוא כמגרים :ם ־־יני אלה דאקי בית־אבתם בני ראובן !4
היצר! וכרמי אלל מלפיות ראוב\ ובני למלו\ ככד ישיךאל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה מקיפות
ימואלגימי\ואתהרכיו וצו^ר ולאולל\לכ^\ן ראובן :וכני שמעון למואל רמץ ואחד רכין וצחרטי
אלת מל^הת למלוז' ואלל למותב5ילוילת לרגב ושאול בךדיכנענלת אלה משפחת שמעון :ואלה שמות !6
^רלווורהת ו מ ר ר י ו ^ י י לה ל כ ל וללליב בני־לד לתלותם גך#ן וקדח ומףךי ושניי חלל לך שבע
ושלשים ו מ א ת ר ת בנל גרשון לכנל ושמעי למשפחתם!7 :
ומאת ^ה^'י1רלו\לב^ולמל> ל מ ל כ ת ם 18
ובני קדח עמרם רצד־ד וחברון תיזיאלועל חלל ק ד ״
ום^ ללה למדם ויצתדו^לרוןולוייאלולגיהיי !9 שלש ושלשים ומאת שנה :ובני מרדי מחל־
ומאת לגהוב^לררילהלי
66
רתת ל ל ל ולללים
י
66י
שטוו/וארא ו ז
ומולי אלה מלפוזה הג}ילתלדתב ויקת למרב ימושי אלד׳
את יוד;ר דדתו לו לאלה והלרלואתאהיז'^ כ משפחת הלר לתלדתם :רקח עמרם את־יוכבד דךתו
מלה ולוי' ^ײ למרב לבל וללליב ומאת ל£ת חל עמרם לו לאשה ותלד לו את־אררן ]את־משה
וב$יילהרלרו? Sgjfaלכדי וב"$י ל ! ^ מיל*ול ל$הר ל ך ח ונפג מלריז ״ #בע ושלשיםומ^ת ^ ה :
וא&פן ובתױויקוזי אהרן אתאלילבי^ת^ע » י מ י טיאליסישאל ןאלצפן והתת :רקח א ך א א ה ד
• או*וה ^ ל ל לו לאלה תלר לו את ^ואת^ליתו^ אלישבע בת־עמינדב אחות נחשון לו לאשר ,ותלד לו
את אללורואת איתמר ו&יקר^ אסיױאל^ה 24את־נדב ואת־אבירוא את-אלעזך ואת־איתמד :יבע קדח
וא^אמף אלה מל^תודכרו^י ואל^דבו^ל כד .אסיר ואלקנה_ואביאםף אלד -משאלות דיקךחי* ואלעזר
לקד* לו ממוות &ו^אללו לאלהוהלדלואמ^־זפ בדאחרץ לקח־לו מבנות פומיאל לו לאשר ,ותלד לו
אלהדאלי אבות הלויט למלפ^הסי הוא אהרן 26אודפינהס אלה ךא£י אבות הלוים למשפחתם :ת א
ומלהאלר אמר יהיהלהב הו^אואהב*ייל&1 אהרן וימשה א ^ ר אמר יהוה להם הוציאי את־ב^
מארל מ^דים לל לבאתם הב המדנריםאלפי^ 27לשראל מארץ מצרים על־צבאתם :סם המדברים אל־
מלך מלריב להוציא את בוי ילר^לממ^רים^ • פ ת י ה מלךמצרלם להוציא א ת ־ ב ^ ך א ל ממצרלם
מלהואהולויהיביוב רלר טדי־ל**ל*לה&>דל 28הוא משה־ואלח :רהי ביום ד ב ר :הוך ,אל־משדי כ א ח
,וידבר יתוהאל מ ל ת לאמד נודרים 29מצרים :שלי״י ולחיר יןןה אל־משה לאמר אני דוד׳
אלי יהיה דבר אלפרלהמלך מלד־ילאגכ^יו־ ד ^ • א ל ־ פ ר ע ה מ ל ך מ צ ר ם א ת כ ^ ש ד אני ד ב ר
%דבר אלך ויאמר מלה לפ1י יהוההןא^רל ל ראמר משד ,לפר r־ rnהן אױ ערל שפתים י א ז W
ל&תילואיר י ל ל ל א ל י ^ ר ל ה אלן ®fin־:.,
ויאמר יהיה אלנולה ראה לתתיך ^לתים לפילה
ו^הר! או*יך *היה 5ביאך אתה תועד אהכלאלר
א^וך ואהול אדוך ירלר אל&דלהולל^ א ת
בי!י ¥ר ^ ל flh^iaו ^ י י א ק ל ה א ה ל ל & ר ל ת 2אחיך יד,יד ,נביאך :אתה ת ד ב ר את כ ^ י
והרליתיאת אהתיי ואה מופתי בארלמצדיב ולא ™ f r O iיך' ^ ר אל־©ך2ה ^ןזלח את; ? -ךײשדאל
ילמל אלכמ^רלהו^אה ^ ^ t i n t o W ^ :י אקשה את־לב פךלה 3
אה^אתיאתלמיב!יילראל מ^ו־־ל מלריב ל ^ ^ 4ואת-מופתי ב א ח מצרים•
בילפ^ים!דלימויךלו מ^רימכי^%ול^תי ונתתי ™־ידי במצרים ולפאתי את-צבאתי * ד מ ן
את ידי ללמ^רע והורתי אתגל^ל^5לפמוכס ״׳:׳ h J ^ ^ L ^ *4י מ 3ש פ ט י ם נדלים :וידעו לצרלם
ויללמלה ואהרן כאלר ^ ה Wאתםכןללו
ומלה בין ל ^ ל 1 1ה ואהרן ב^ןללל
, ,לוההדהרמאל^רלה
ויאמר יהוהיאלמ^^ה ואל אהרן לאמר כי ידבק פ יביע; ושמנים שנה בדברם אל־פרעד:.
אלבב פרלהלאמד ו 4כלב נויפת ו^מרת אגל | ר א נ 4יולה אל־משד ,ואל־אדדן לאמר :ל י מ ד
אהר\ אה מ^ך והללך לפי 5ילה יהי^ין «4כם פרלד ,לאפור תנו ל^ם מו&ת ואמחת א ל ־ א ל ח
ויל^מלהואהרןאלפרלהויללו כ ן » ו ־ ־ ,לחארדמםך והשלך ל ^ מ נ ה :דר לתנין :רבא מ £ה
לוהיהוהירללך אהרן את ^ בעי r f l r S ואהרן אל־פרעה רעשו ק ?אשר צוה להוה כשלך
^ול^י^דיו ויהי לת!ץי רקרא 1ב פרלה ל א ה א את־מ^הו לפ;י © r$rjולפני ?בדיו ויהי להל!'•
ו ל מ כ ר ם ויללו*ב ה ב ^ י ב ^ ױ ל ^ ב ״ ר ק ך א /ם־פךעה .לחכמים ]למכשפים געשו מ מ ם
כ וךלליעו איל מנ!הו ויהיו לה5לב רבלל מ^תו ״ ו ד ^ י מצרים־יבלך,טיך,ם ?ין :ױלליכו •איש »»ײ•
!3ויהיו לתנינים וי;5לע מטדראהךן את־מטתם pi!T? :ל ב
אהרן אה מלהב ך^גי לל ^רליז ול־־^נ • לכ^ל
יד)!־ :.ם ױא?ך ! 4נ ^ ה ולא שמע אלהם )יאשר
^ ויאמר־ אלהבכאלר דלדיהוה־ *ױהוה אל־מ^ה ? ב ד ל ב פר^ה מאן ל ש ל ח העם :לך
^װלאלללה כלד לב פרלה מ^ן כ^לכ־־^ל אל־פרעה בב!רך תנה י^א הערמה
הלב לך אלפרלה בבקר t t eיצא ה^יבודל 67
שמות וארא ז ח
י:צבמ נקראהו לל לפת ביאר ותמלדז א ל ד ונצבת לקראתו על־
גתען לנדלתקה בידןואמרת אלו יתולאלהי :
י ז/ : • :־
מו^דלאמר מוזיר יללה Wהדביר ב*היבאד\ דבר :דשם יהוד ,מועד לאמר מחר יעשה יהוד ,הדבר ה
JT ־־ T Jt : JV -ו•: T T A ״ "J ^T S ~v Jt IT T
וילל יהוהאת הדבר ה1ה ממוי׳ךתוימהכלםקלה הזה בארץ :ויעש יהוד ,את־הדבר הזה ממחלת רמת 6
־ ז T •־ T T : »T v - ־ T T v IT T <V
מלריב ומםקלה בלי >לראללאמהאהד וילל^ בל מקנה מצרים וממקנה בני־ישיראל לא־מת אחד:
<t V J - - - I
פילה והלה לא מת ממקלה ילראללד א^דלכבד vזי ׳j •׳\. ד • : :״ו J:״j • • • • at : ־ ג|״J >י
וישלח פרעה והנה לא־מת ממקנה ישראל עד־אחד 7
לב&ילהולאללו*אההלם AT v "v T : י J " f ! • ־• ~J •
1 פ מ ב ד ל ב פרעה ולא שלח את־העם:
ויאמר יהוהיאלמלה ואל אהרן לווו לכב מלא IT T v • j • ־ : "J
הפליכב פי^ כבעל ו^רלו מלה הלמימה ללילי ראמר להוה אל־משה ואל־אסק קהו לבם מלא הפניכס 8
פילה והיה לאבוק ל ל כ ל א ר ל מ&־ע והיהלל פיח בבשן וןךקו משה השמיטה לעיר פו־עיה :ורדה»
האדכ וללהבהמהללז׳1לפרו* אבלבלת לככ^ לאבק על כל־ארץ
אילמצייב ויקדיר אוד פיוז הכבל\וילמת כ^-י לשחץ פרח אבעבעת בכל־ארץ מצרים :רקחו את־ י
פי־להולרק אהו בלה הלכודהויהילהל^ב^ה פד! הכבי:זן' ויעמדו לפ;י פרעה רןךק אתו מ ש ה
פרהבאדב ובבהמה ולא יכלו הוזירלמיב נלמדל&:י ד,שמימה ויהי שחץ אבעבעת פרח באדם ו ב ב ה מ ה :
מלה ^ הלו־זין כי היה הל^ל ב^רלמב ובכל ולא־נכלו החרמנים לעמד לפני משה מפני השקץ כי־ ״
מלריב ויהוק יהיהאה לב^רלה ולא למלאלהס דרה השחץ בחו־טמם ובכל־מצרים :ויחזק יחוד ,את־ 12
ויאמד כאלר דבר יהיה ^לניע^ז לב פחניה ולא י שמע אליהם כאשד דבר .יהוד ,אל- -
יי ׳1 . jt 'jT ־. 1 ״ av ד j ; »
וירד ללהב הברד ומהו הירא את ד ב י יהוד: מקנהו בשדר.:, |V T ־ •VI
כי™T
6אפילת הנה :ויצא משד ,מעם פרעה את־העיר ויפריש
^ 8כפיו אל־יהוך ,ויחדלו הקלות והבדד ומטר לא־נתך
34ארצה :ױךא פרעה כי־הדל המטר והברד והקלת
לה ױםף לחטא י כ ב ד לבו הוא ועבדיו :ױךןןק לב פך$ד,
ולא שלה את־בױ לשךאל כ א ש י דם־ ל־,וה בנד-משה:
* נ ו ז ד מ ױד/־וזם כ י « יסיזי ױבא מליו^רי 2ולמען תספר באזני בנך ובךבנך את אשר התעללתי
אלפילגויאנירואיץ מד א ־ י י י ה ה ^ ז במצו־ים ואת־אתתי אשד־שמתייבם ודעתם כי־אני
S •ן :־ יו־ ^v : AT • : JT V ־^ ו V: •-J :
w t f c iע י נומי מאליז אלו! מ מ י 3 T 3יהוד :,ױבא משה ראהו? אל־פרעה דיאמת אליו כה־
I ״T ־J : I ־; - Jו :־ V I JV ־T •T I
ױ ׳ י ב ײ ' ג י * Dמ א י א י י י ז ־ כ י ל ^ ^ 1 Wז י ב&י אמר יהוה אלד,י העבדים עד־מתי מאנת לענת מפני
י AT T WT I ״ ־T: T־J ־ »T־ • : "J T J ^ t
נ י ־ י א ־ ^ א י מ ז ב ^ ו ו ־ מ אי! ד -ן ה א ו ^
4שלח עמי ויעבדני:ליבי אם־מאן אתה לשלם את־עמי
ולאדבל ײ-א״ * ז t wואככי א,ז ? S T ה הנני מביא מהר ארבה בנבלך .:וכסה ארדעץ p k i
^ מ 3י י = ײ יא־־יאת ^ ™ " ־ ולא יוכל לראת את־הארץ ואכל ו את־יתר הפלטה
... - VJV V J- T : I VAT T V • .i : ־k ' j
י ככד מזהלדהומיאוכזיר ו מ י T
71
שמות בא י יא
ויאמר אלהם ״ה״ כן יל־ללמכם כאלי -אללה ויאמר י
V " J .
גא הלבדיב ולבדו את ילולכ* אתה אתם גומלים טפכם ראו כי רעה נגד פניכם :לא כן לכו נא הגברים 11
Tי ־ : «T : 1 " - IV ״ : VjV VT » / י ״ י
ויאמד ולי־ל אתם גואה פיניפרדת ׳•עבדו את־יחד כי אתה אתם מבקשים רגרש אתם מאת
•• ••V, T VJTJ- K I: ־ : ~ JV ^T / T ; *
ילולאלמלהנגיה ידך ללארלימצריכ בארבה פ:י פרעה» :י לאמו־ יהוד .אל־משה נטה יךך על־ארץ 12
ויללע־לארל מצריכ ייאכלאה כל ל ל ב בארץ מצרים בארבה ויעל על־ארץ מצרים דיאכל את־כל־
T v ־ : ; « ־ י I vjv ־ ! v v s- n י
אתכלאלרהלאד הבדדרלמלה אהמלדדו עשב ה א ח את כל־אשר השאיר הברד :ויט משה את־ 13
v jv — ־ ^ : ׳ // V D
י ל י ^ ל א ^ ל ל ם ומלאכיו א י ל מ א ה ר ־ ל ה ו
73
שמות בא יא יב
ואע״ה כזאת דלותה כלי כסף וכלי והם ױהןיהמדי ואשד ,מאת רעותה בלי־כםף וכלי
את וזןי הלפ בךרנוצרים גם האילמלה לדוד 3זהב :דתן יה!ד.,את־דזן העם בעיג :מצרים גם ו האיש
מאד באי־ץ'מצרים כל־גי;־כדיפיילדל ולדני
ויאמר מ^ת כ ת •אמי־ תלם י העם:ים ראמר משה בה אמר ו ת ה ? מ י י יילזלי' ?
יהוהכתי*5ת הלילה אגייוצא כתוך מצרים ומת ״ mבתוך *מצרים :ומת כל־בכור ? א ח .מ צ ר :ם
•VM^R »»•«(!»• • wvm^AM מ 2ו ר פ^עהיה^ב על־בםאו עד בכור השפחה אשר
6אחר הדהים ובל בכור בהמה :להיתה ? ע ל ר ^ מ ד י
np H t f r g ,ל ? ״ ־ י א י $
המים זכיקלגה יגיה אכלו תכבו ללהעיה ^ ^ י ^ ו *נםו ?דד,שה. w -
לכם מן המלים ומן ^ץויייבתק^ו ױהיתו לכם
למלמרה לד ארכלה לילד יובלוזדלה?ה ולוזילו ל^ מ ד מ ן ם מר י , ^ v S S ,
אתו כלקהל לדה *לראל^ין ז&חלפ י&ןו*ךך to ^ ימי־ ל י י n l S ^ ' V • ״ײי
הדב מתנו ליללתיהגלו^ה ולב תכולקזץSV 5 » trttf,הזד « n t h ,אתו כל קהל ?דת־י?יה!ל £
*בהיכ אלד יאכלו אתו כתם ואכלו את הבלר
W^Wv ^ ומי^ומי ^ WL•JLu
,יללה ד ™,צלי-אש ו5צות ?ל-־־יליפ
י ^ י א״ל־א״ *יי
^ כ ר ^ ס PSfow ^ ם ^ ,י ^
!
* q f t a gתי ^ ו ן nejייא לי>ח ״ ^
?אח ^ ד ,ה ך ,ןהכ־תי
מ ^ י מ א ד ם n p s h j iי ־ נ ל %ז מ ק פ !8׳*י:
ל*ז ל T O״ * י ^ r־ * nrnם ^
ילי 3י ^ א״םי ^ וךאמד את-ו*ם י ־ מ ׳ י ד
? n jף לס^ות ?י&ז מ ח מי־םי 3
T3
שמות בא יב
וליה ודוםהול לכםלזכמן ^ ל ם אתוהזדליל • •,היה !4
T T J
לדרהיכם הקת עולם תרמהו לבלה ימימנוצות ד5,ום חוה לכם אכרון וחגתם אתו חג ליחוך ,לדרתיכם
תאכלו אך ביום הראלוןתלביתודא^בדכ: הקת עולסתהגהו :שבעת:מים מצות תאכלו אך מום נד
כיכלאבלהמ^וגברהה ה3':להלואנולה*ל הראשון" תשביתו ל א י מבתיכם כיו כל־אכל חמץ
ברופהראלן לד יום הלבלי וביוםהראלוןימןדא ונכךתה הנפש ההוא מישראל מים הראשן עדץום
קדלובייום הלבילי מקרא ק ד ל יהיה לכםכל דישכעי :וב;ום הראשון מקךא־קךש וביום השביעי1.
, מ ק ך א ־ ק ך ש י ך ך לכם כל־מלאכה לא־יעשה בהם
מלאכה לא יללה בהם אך אלד יאכל כבר־
אך אשר :אכל לבל־נפש הוא לבדו יעשה לכם:
^להואלבדו יללהלככ ולמרהכ אה הכזציוה ישמךתם את־המצוא כי כעצם היום הזה הוצאתי את־ ד!
כילדים היום הזה הובאתי אה צבאהדגכניאקו ראיתיכם 'מארץ מצרים ושמרתם את־היום הזה
מלרים ולמדתם אה ליום הזיל לדדהיכם הקת לדלתיכם הקת עולם :בראשן כארבעה עשר:ום לחךש !8
לולם בראל! בארבלל ל ל ר יום להדלנלרב בערב תאכלו מצית 3יד רם האחד ועשרים לחדש
האכלו מלת עד ״יונז האלד וללריס לוזד־ל בערב :שבעת ימים שאר לא ימצא כבתיכם קי ו כל־ 19
בלוע לללת ימים ל א ד לא ימצא ללתיכם אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישיראל בגי־
כי כלאכל מהיממה הכיתה » 3ל toמלהז ובאןךהיהארץ :כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם כ
ילדאלב^י ובאייה האד^כלמהמצה היא ײסי״י פ תאכלו מצות:
תאכלולכלמוללתיכםהאבלו מלוה
ויקרא מלללכלזינןויילדאלויאמר אלדזם רקךא משה לכל־זקני ישךאל ױיאמר אלחם מקזכו וקחו 21
מ ל ט וקוזו לככ ^אןילכוע^ת־כםוע״הניו^^ לכם צאן למשפתתיכם ושחטו הפסח :ולקתתם אגדת 22
ולקחתם א^ךתאזגם ונובדתם בדםאלובמי אזוב וטבלתם בךם ״אשר־בםף והגעתם אל־המשקוף
,ואל־שתי המזלת״מךהךם אשר בסף לאתם לא תצאו
מז והגלהם א^תבולקו^ ואל לתי
איש מפתח־ביתו עד־בקר :ועבר יהוה ל?נף את־מצרים 23
הלםאלר בקלואתכלאתציאו איל בעודה וךאה את־הדם על־המשקוף ועל עזתי ד,מזוזת ופסה
בילו ללבקךולבי ילוהיכ^לאהמצריבוראה ,יהוד .על־הפתחולא •תן ה מ י ל י ת לבאאל־בתיכם ל?$ף:
את הדמילל תמלקוןכ ולללתיהמ^ת ויזרה ושמרתם את־הדבר הזך ,לחק־לך ולבניך עד־עולם24 :
ילולילכ ל^זוזולא יהןלכולהיתלבאאלגדכפ ןדדה כי־תבאו אל־הארץ אשר לתן לתוך ,לכם כאשד כה
«faולמדתם אההדבר^ללהר לך גלבוך>ד ד?־־ ושמרתם את־העבךה הזאת rfrn :כיץאמךו26
לולםוהילקיהבאואלהאי^אלייהזייבוהלש $ליכם בניכם מה העבדה הזאת לבם :ואמךתס זבח־ 27
כאללדברולמדתם אתהלבדההואת ותיה פסח הוא ליהוזזאשר־ פסח על־בתי בני־ישךאל במצרים
כמאמרו אליככ^יכםמלהעלדלהואה לכם בננפי־ את־מצךים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישתחוו:
ואמיתכו^בהי^הואליהולאליפרה׳ ל ל ילכו רעשו י בני ישראלי כאשר צוד ,יהוה את־משה28
V
•׳« י׳נ : • IT V ־- : 1 A- T : • ••J : ךW -:•- >- '
לילל הוא וכללגדיו וכלמצרים ™צלכה במצרים בי־אץ בית אשר אץ־שם מת :ױקךא למשה 31
ולאד,רן לילה דאמר קימו צאו מתוך עמי נם־אתם גם־
נדלה למורים כי אין בית א ל י איולם מת
בגי לשךאל ולכו ע ב ת את־יהוה כדברכם :גם־צאנכם »2
ו?יא ל מ ל ה ו ^ לילה וי^מך לומו לאו מתון y: ן - 1 V J V - : ^t I » J י • » * "A T ״ f j •
עמיגם אתם ^ם בגי ילראלולבולבדואתיגה גם־בקךכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי:
ותחגק מצרים על־העם ל מ ו ך לללחם מ ך ל א ח כי 33
כדלרכס!ם ^א4כם1םלנןרכגל?הו כאלו—
י" 74 אמרו ללנו מרדם:
דלרהם ולכווביכהם ^בו אה^ולהול מלריגז ל ל
ללללמלרלללהיכגוןלאר^אמדוכלולהיכ
שמות בא יב ינ
וידא הדים את בציו לדם ידזטל מלאמס לודג .ױשא העם את־בצקו טרם יחמץ 34
I AT : v vjv " : v זז! ״ י jr
בלמלתב ־לל לכמב וב^י ילראל ללוכיבר לה משאלתם צךךת ?שמלתם על־שכמם :ובני־ישךאל •
גזלתוילאלו מכובדים ם^ככ־^וכליותב עשו כךבר משה רשאלו ממצרים כלי־בםף ובלי זהב
ו^״מלת דהמזימן את וזן תעב ג ^ מ צ ד י ם 36ושמלת :ויהוה נתז את־חן העם בעיני מצריםרשאלום
י A ־־ : ג ־* V י ״ j ג ז ז» י|/ v ד ־ | r ״ו i t :
רלאלום ויגצלו את מצרים פ וינצלו את־מצרים:
ויסלו מי ילראלמרלמכס סבתה כ ל ^מאות * IT : י V ״ 5״ V 5
בשלח
ייליי בשלח פרעה את־העם ולא־נחם אלהים דרך ארץ 17
אוזבלםגלא ^ װ ^לליםדיד א י ^ פ ל ל ת ע vjv | «» • V. JTT IJ TT v J
בנײ׳־יראל 5סי1י מ י • ו י ^
במצךים:
ן י ^ ײ י ׳ ' ^ p־ ' ל מ ל א י ! ב ־ י , :ז ־ 5 5 8עלינו :ריאמר משה כ ת ת יהוד ,לכם בערב בשר לאבל
VT JV JT T V V T V T T ג "J : V J- **ו T
•^^אגי\ א 5י ג ל י ל ד ה ג•'' ' ל ר א כ י ו ^ א ־ י ו
ולחם כבקר לשילע בשמע ד ו ה את־תלנתיכם אשר־
V -J V •• J \ J V « : • -־ T : • : ^ IV * <v t
אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו ת מ ת י כ ם כי על־
rtW ל מ ל י י ן ״~ J ; ז ו ״ iv ז/, ו ז :־:J ז AT w י */
ב ^ ; ' .י א ל ד ג י אכ!דם גיאגוי• ב י \ ב ל י ב ־ 0האכניו » ,יחד :ראמר משה אל־אהרן א6ר אל־בל־צדת בני
י יע5ךאל קרבו לפני ד ו ה כי שמע את תלנתיכם :ויהי
כדבר אךדין אל־כל־עךת בני־ישךאל ויפנו אל־המךבר
_ י « . . s ^ w ומימיי מ ר ד
•־ישי פ והנח כבוד דודי ,נךאה בענן. :
\\ ויד^ר ך ד י א ל ־ מ י ^ לאבד :שמעתי את־תלונת בגי
לעזךאל דבר* אלחם לא^רי־בין־־העךבים מאכלו ב $ד
ובבקר תשיבעדלחם .ודעתם כי אני ד ך אלד,יבם:
״ דודי בערב ותעל השלו ותכם את־דמחנה ובברך היתה
s ITז jv ־ Av-ji•*- v * :ז • :״^ ־ ־ j־ * Jז *»
למחנה :ותעל שכבת ה ט ל ו ה נ ה 79 סביב
הטל l. IT #f !4כ ב-ן ת: jv -J TI
־ ATן • ײ • ; ־J • ־ "- t, השליז1v•pr- ».c 13.חיכ ז t T. it.מ>T־*» J
אחי ־ ז
על־פני המדבר ד ק ™מפס ד ק כבפר על־הארץ:
טו ױךאו ב נ ך ע ך א ל ראמרו איש אל־אחיו מן ד*,וא כי לא
ד ע ו מה־הוא דאמר משה אלדזם הוא הלחם אשר נתן
לקטו
נפשתיכם
wV Jrrtrrי
•״ | 1 צוד,
אשרי :י J t
מספר י:t *: JVעמר־ה זד Tב Sר» :־ •,
לנל^לת זה
תקחו:
V«v|1T לאכלה:י
אכלו jבאד,לו
AWI1 לפי
T :T
T לכם:
לאשר
•»t SITJ איש: יחדי,
מכונוJ־ *J
איעז
י^ ־1
$t 16ו
•V ׳"״r
הימות בשלח טז r
ויללו t i pילראלויל!^ו לטיבתותמולינר רעשירבן בני ישראל וילקטו 17
I: : ״• •׳A T : י "J " k —ונ-
ױ מ ד ו ג ^ מ ר ו כ א ת ל י ץ :הכורבגז ותבובוליצז ל א המרבה והממעיט :רמדו בצימר ולא העדיף המך|ד־ו !8
המסייר א י ל ל ^ 5כ ר ו ל ל ז ^ א כ ו ר מ ל ת ^ ל ת ב והממעיט לא החסיר איש לפי־אבלו לקטו :וייאמר
V J - |1TT ^ I T I' 5 •J •A : v J »י '
א י ל *5ל יותר toל ד בנןר ול* 5ל מ ל ו משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־ביקר :ולא־שמעו כ
J : IT I I V I י \,V •/ ־ •י AV •
ויותרו א ג ל י ם toל ד כ ר י ויירם ה ו ר ל י ם י & ל אל־משה רותרו אנשים ממנו עד־ב^קר ררם תולעים
ו י ק ^ ז ל ל ה ם מ ל ה ו י ל ן ^ ו אתו בבקר בברראיל ^ • ו ־YR ׳1 ־ V • ׳.י :־T ־ V
״
לקגיו ל ^ נ ז כ ו ל ^ ל 5י ת ל מ ו ־ ל א ו ז ד ו י ב א ו כ ל אבלו וחם השמש ונמס :ויהי ו ב;ום הששי לקטו 22
^ ה ל ד מ ו ל ^ לכול^ױ^נור א ל ד ב ת ו א לדזם משלה שני העימר לאחד רבאו בל־נשייאי העדה
IT״ T ••J • I T ־ ז AT v RR v T : ••*
ל ב ת ל ד י ל^ה־נװזי ^לר מ ד מידו למשה :ויאמר־ אלהם הוא אשר דבר יהוד־23 ,
T י JV * JV < ״ V V J - IV : *
עך תמןי כ^לר ^ןלבולג יל^ * T m W s למשמרת עד־הביקר :ויניחו אתו עד־ד^קר באשר צוד24 ,
• JT -ו V' - : |v ־־ ־ — |v • ו ־ v»,v . •
האכה־ם ױתי מנווזדת ױלב מאד'W^SfA * לאכל־לחם עם־התז משה לפני האלהים :ויהי ממחלת
TTS1T י ־: 'I vs i t "j I • \.v ״I j • t f t ••J iv־ T
לרתליוב הלס־ױלבויבלכ ל ל כולב יי.שב משה לשפט את־העם ויעמד העם על־משה מ ד
ױדא וזת!'כולד אוז כה אלר הוא ל^זל מ ם • • I V
ױאמד מת תדבר תות אלד אתל;־דתא^ו כודדל J :־ v T V ••)J — : VIT T ־ |V W
אילובלרלתווהודלזי את וזקיתאלתיכיאת אלהים :כי־ידדה להם דבר בא אלי ושפטתי בץ איש 16
F I ״J • JT־ J J * •• JT T T <V T V : • •ן •1 ײי
ו ע י מ ת ל כ ת ב ל ד י א ל 3י ס ל ד י מ א ו ת לרידומע״יג העם אנש־־חיל יראי אלהים אנשי אמת ש?אי בצע
ו ל ד י ל ל ר ת ו ל פ ג ד א ת ת ל כ ב כ ל ל ת ות״ת כ 4 2S
ושימת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי המשים ושירי&
J T . י ״J T • Tי* • T :־ V T :י" •־ V JT : ־ I
a
ת ד ב ר מ ד ל יביאו א ל י ן ו כ ל ת ה כ ר ת ד ל ן י ^ ג ־ ו שירית :ושפטו את־העם בכל־עת ודרה כל־־הדבר הגדל? ז
1 י י ג ז •.
תם ותלןלמלליךתלאו א ת ך א ס אתתדברתזוז
ביאו אליך וכל־הדבד הקטן ישפטדהם ןהקל מעליך:
ת ^ ־ ת ו^וך א ד ^ ת י ם ד כ ל ת ל מ ^ ל ב כ ל ת ^ ונשיאו אתך :אם ארדהךבר הזה תעשיה וצוך א ל ז ד ם ג 1
ד ל מ ק מ ו יבא בללוס ו י ל מ ל ם ל ת ל ה ו ל ז ז מ ו כלתעמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום
וילל ב ל א ל י אמר ו ^ ר מ ל ת א ^ ל נ ו כ ל ׳.׳ ":י• '־"',',־*= v :־ • > : ,י 1י :י י י 24
ילראלױתןאהבראליב ללתלםלר^אלל?יס נישמע משה להול חתנו ו״עש' בל אשר אמר :ויבחר בה
• •T T JV :׳* V AS » |J 5 ־•C "J יי
וכיי^ואללים , כיכס^ותוא « או ארדאמתו בשבט ו מ ז ת ת ! ידו נקם ינקם :א!י אם־
א ל ת ת י ת ויצאו ילייית ו ל א י ת י ת א ם ו ו 3־ יום או יומים ;עמד לא ייקס בי כספו ל^א :ס לכי־
ל!ול' י ל ג ל כ א ל ר י ל י ת ל ל י ו ב ל ל ת א ל ה ל ת ן ינצו אנ^ים ונגפו אשד ,הרה ר צ א ו :ל ל י ד װ ל א י ך ^ ^ ה
במלליבואב אסון י ת י ת ו ! ת ת ת 5 4ל ת ^ ל ל ! ן ע^שי״יענש^אשר ישית עליו בעל ראשה ונתן בגללים:
% ה ת ת ל ל ל ^ ת ל \ י ד ת ח י ת >ד ר ^ ל תוזית « * ם ־ א £ו ן י ת ה ^ ה נפש תחת נפש:עין V T t r m
כ ו י ת ת ד ת כ ו י ת ^ ל ת ^ ת ^ ל וזבורזזי תזזית ;? £חת pיף,תחת iר;ל ו^תז * ל . :ברד TO ,מ ת .
ו כ ^ כ ת א ^ ל א ת לין ועודה « פצע ת ח ת פצע הבורה m r iהבודד :.ם ן כ י ־ י ב ה א י ש
א ת מ ח עבדו אדאתהדן אמתו ושחתה ל ^ ש י :ש ^ ה ג י
ע ב ת א ו א ת ל ל א מ ת ו ו ל ר 1ת ת ל ^ ל י יללותיו
7־ ק ת ז ^ נ ו ; :אם־שןעבךו או^ןאמתויפיל לחפשי ישלחנו
הוזתללוואס ל ן לבדואו ל^אמתו ע י ל ל ^
פ
ז . י ל ל ו ז ג ו תווית ל 1ו שנו:
1 ת־ /יח ת
וכי ?יו* ל ו י א ת א י ל א ו א ת א ל ת ו מ ת ס ק ו ל ^ ק נ
ה ל ו ר ו ל א י א כ ל א ת ב ל י ו ולללתלור1קיואס 28וכי־ינח שור את־איש או את^שד ,ומת סקול יסקל
ל ו ר ^ ת ו א מ ת מ ל ל ל ל ם ותולדבבלאולא 39השוד ולא יאבל את־בשרו ובעל השור נקי :ואם שור ־־
י ל מ ו ל ו ו ת מ י ת א י ל א ו א ל ת ת ל ו י י כ ק ל \1± 35ח הוא מהכ*ל שלשם והועד בבעליו ולא לשמרנו
והמית אישי או אשד ,לשור :סקל וגבדבעליו יומת:
כ ל ל י ו יומת א ם כ 3י ^ולת ל ל ױ ו ^ ד י ^ ל ו
ל אבדכפר יו£ת עליו mפןלן נפשו בבל ^זר־יו^ת
» ככלאלריולתל^ױאולוי^אולןת
׳ I ! 8עליו :א ד ק י נ ח אדבת יגח במשפט הדי י
כמלפלתזתללתילו אס ללדלזז1ללוראו
3aאם־עבד יגח השוד או אמה כסף ו שלשים קזקלים:ת[
א מ ת כ ס מ ל ל ^ י ס לכןלים ^ןלאד^ווהיור
33לאדניו והשוד יסקל :ס וכי־יפתח איש בור או כי־
וכײ3תז^ א י ל ל ו ר ־ . W
r r p :אישי בר tfjpיבסנו ונצןל־^מה ^ור או חמוד:
א ו כ י י כ י ת א י ל ב ר ו ל א toו ^ ל ל י מ ה ל ו ך 34מ ל הבור :שלם כסף :שיב ל מ ל י י
א ו ו ז מ ו ר ב ל ל ת ב ו ר י ל ל ס ככן= י ל י צ ל ב ל ל י ו 85 ' ' « * « *
88
שמוח משפטים כא ככ
וכי ay והכוח יתית לו יהידדלו:
» «»v :
והמת
,•• - :ז
w״ אילי את ׳לוד רלתו ומת ומכרו אתהלור ס וכי־יגף שור־איש את־שור רעהו ומת ומכרו את־ לה
הוזי ווזלו את כםפו וגבו את המת י^אולורל השור החי!דוצו את־כםפו ונם את־המת לדמיון :או נודע 36
כי ליוד הוא מתלול ליללםולא^ימרוו כי שור נגח ת א מתמול שלעזם ולא ישמרנו ?עליו
לללץ ללב ילילם לור תוזתהלור וגלה יהיה שלם ישלם שור ת ח ת ה ש ו ר והמת ך ך ־ ל ו :ס כי י3
כי^לאיללור או nV לו יננב־איש שור אמלהו?זבחו או מכרו ל׳משה כ ר ן ישלם
fttitaאו מכרו דמלהבקי יללם תוזתהלור תחת השוד ואךבע־צאן תחת השה:
וארלל ^אןתו*ת הלה אבמז^הרה ינולאג1ב כב
והכהומת אלילו ימינו אמ וחלה ה ל מ ל לליו
ימלמלו ללם ילילם אמ אי\לו ו^מכר&בדדו אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אץ לו ד מ י ם :א
י ו ״~ "J A" t JT J | .1 ! ־ "J ' T »v
אכ המלא המצא גיירו w i bמלור לד הימור ןשלם אבד־אין 2 אסץךחה השמש עליו דמים לו
כ <לרלההײם־לויס־יללכ #יזמ3ך כעכתו :י אמ־המצא תמצא כלדו ולנבוח 3
יכלי א י ^ ר ד או כרם ו ל ^ א ת בלירוז־ מ^ור עד־חמור עד־שה דדים עזנים ושלם :״יי^ ןײ *
וכלרבלדת אוזרמי&ם לדתו וגוי^כרמו :בעײאיש ש ד ה או־כרם ושלח את־בעירה ובער rכשיח־.
כיה^אא^ונולא^ים ר*/ י ׳v יי v ! י ״ •vv ז jv ••
לאכל1די>לאו תקנות' או תלדה ללם ¥לם אתר מיקב שדתו ומיטב כרמו לשלם :ס קי־תצא ה
כ־יתן א־יע* המבלראתתבלרת , אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או ה ש ד ה
J ־ זןז^ ^ ז• !!•/ת ~j |• זי ז זי
אלרלהו כםן 6או כלים ללמר&במבית האיל' שלם ,ישלם ד&כער ארדהכערה :ס ?י־ןתן איש 6
אב ימלאה^ב יללם לנים אכלאימצא העב אל־רעהו כסף אדכל־ם לעזבל־ ו?נב מבית האיש אם־
ונקרב בללהבית אל האלתים אב לא-ללזץ ידו ימצא הגנב לשלם עזנים :אדדלא ימצא הגנב ונקרב ד
במלאכת רלהו ללכלדבר3לללמלור ללי בעל־הבית אל־דאלהים אבדלא שלח ידו במלאכות
• ITזי L י
דמור לללהללללמהלל כלאבדהאלר^מד V JV : • f T
יל^ דבר לגיהם א ל ד ^ - rלי ל צל־שילמה על־כל־אבדה אשר ייאמר כי־הוא rhעד
כי ירלילןאלהים יללם ^לנים לרלהו האלהים לבא ד ב ר ־ ש נ ך ^ א ש ר .יךץען אלהים^זלם
יה^אילאלרלוזו המור או לור או ל ה וכלי שנים לרעהו :ס כי־יתן איש אל־רעהו חמור ארשור»
אי\ראה בחנותי ללמד ומת או 1לבר או j -x •• -
4? m ה־ההיה^לניהםאםלא^ שניתם אם־לא שלח ידז י ריאה :שכעתויהוה תהיה כין
toאכת י ל מ ג ^ ל ל י ו ולא יללב ו א ^ נ ז V^r r R
j * ! 17 •ן v : t : •j v %
ױ^ואם^י^יבאהו^ במלאכת רעוד ולקח בעליו ולא ישלם :יאם־־ןלב 11
יגנב מעמו י#לם לבעליו :אם־טךף יטולף לבארן עך 12
וני ילאל אי^מלם רלהו ו¥$בראו גותבלליו מעם רעהו ונשם־ י אפד מ ת בעליו איך 13
אישישלם:
וכי־ישאל לא
הטרפה
ללם יללם אבבללץ למולא ילכ^אם עמו #ל ם לשלם :יאם־כעלױ עמו לא ישלם אם־ש'כז14-
וכי עתה אילי לביד הוא לא בלכדו ײ א * 9בשכרו :ס ן כ ך פ ת ה איש בתולה אשרטו
^בהולתאלרלאארלהולבבלמהמהרימהר לא־ארשה ושכב עמה מ ד ד ימהך$ה לו לאשה' :אבד«1
לו כאלהו אםמא^ ימאןאב־ל להההלוכ^¥כל mלמאן <קיה לתתה לו בסף ישקל למדי־ הבתולת:
מכל^גלאתוזיה כמתרהלתולת מ כ #פ ה לא תחיה :כל־שכב עכד־בהמה מות 18 ס
fti\ , כללככ^ rfyבהמה^ מות יומת״ יומת :ס יבדו לאלהים לחרם בלתי ל י ח ה לבדו19 :
לאלהיםיוורםבלתילי^ נלבדוו^רלאהוצוה, !זך לא־תונה ולא תלחצנו ק מ ר י ם הייתם בארץ מצרים :כ
ולא תל»וכי1ריםהייהםבארלמ^ריבכ^ לל־אלמנה רתום ל א תענון :אם־ענה תענה אתו ב\ 22
אלמ^ויתוםלא תל5ויאב ^ההלנידאהוכי^מ אשמע ^עקתו :וחרה אפי 23 אם־צלק יצעק אלי
,וך^יאתכםבחךבךלו^ימשאלמצות
86
י נ י . 4י p r m
והר«אתכםבו׳ו רלוהױ ^ י כ ם אמו1ודת
m u vטשטטיט 3Jכג
ובו־כב י ה נ ױ כ ובניכם יתמים :פ
24אם־כםף ו ת ל ך ארדעמי את־העני #ך לא־תךזך לו
א ם » qה ל ו ת א ת ל ל י א ת ה ל 5י ל כ ו ך ל א ונהיה
כה כנשה לא־תשימץ עליו נשך :אם־ךובל תחבל שלמת
ל ו i f e t W bת^ימי^ ל>יו * ל ך א כ ד נ ל ת ח ב ל
26רעך ער־בא השמעז תשיבנו לו :כי הוא כפותה לברד,
ל ל ט ז ז T P־ ל ד כ א ה ל מ ל ת ל י י ת ו teכ י
הוא שמלתו ל ע ת במה ישבב והלה בי־יצעק אלי ושמעתי
הוא כפותת לכרת הוא ל ג ו ל ת ו לילדו מ ו ח ו
27כי־חנון אני :ײי׳ױ אלהים לא תקלל ונש־א בעמך לא
ילכבותיתכײ^ילק א ל י ו ל נ ו ל ה י כי חלון
28תאר :מלאתך ודמעך'לא תאחר בכור בניך תתךלי:
• • { -אלתימלאהקללו^א , ^
29כךתעשה לשרך לצאנ ך שבעת למים דלה עם־אמו כלום
כלנוך ל א ת א ר ?לאתר ו י ם ל ר ל א ^ ר מ ו ר
ל השמינליתתנרלי :ואנשי־קךש תהלון לי ובשר כשרה,
בגירההזלי^הללזז י ל ד ר & #־ ל ג ל ת
ס טרפה לאתאכ־לו לכלב תשלכון אתו:
יכוים י ה י ה ל ם א מ ו ג י ו ם ת ל מ ל י ה ^ ו ל ו ^ ל י
קדל תת>ליובלרבלדת^ר5תלאהאכלו בג
לאהלא ־' לכלב הללכוו אתו
ל נ י ד ל ו א אלוזלז* ידך ל ם ר ל ל להית ל ד א לא תשא שמע שוא אל־תשת ידך עם־ךשע לתיזת עד
ויזםס ל א ת ה י * א ד ז ר י ר כ י ס ל ר ל ה ו ל א ת ל 1ו ת "J l r r r ן »T V <T - "- J VT י J
.13ול,תוךה והמאור ,אשר כתבתי להורתם :רקם ביצד־י והתורה ותמצות אלד כתנת;להורתס רקכ נזלה
uויהושע משךתו ױעל משה אל־דך האלהים :ואידי־• ויהולל מלדתו וילל גולה אלהד האלהים ואל
jהזקנים אמר שבדלנו כ|ה צר אשר־נשוב אליכם והנה הזקגיג אמר לגו מו גוה לך אלר:לוגאכיככ
| אך,לן וחור עמכם מי־בעל ךבךים יגש אלהם :רעל והלה אהרן רזי׳ווד־ למכה מי גץלדנריממלאלהמ
!6מעך ,אל־ההר ויכם הענן את־ההר :וישכן כבוו-לה1ה ויללמדה אל ההר ויכס הל*ן את ההד וילק
על־הד ם ך ויכסהו הענן ששת ;מים ויקרא אל־משה כבוד ימיה ללהר לד ויכלהו הלנן ללה ימיג
״ כ;ום השביעי מ ת ך הענן :ומדאה ככור לולה כאש ויקרא אל מלה גזם תלכיד מתוך הלגין ומדאה
18אכלת בראש ההר לעיני מ י ישיראל :ױבא משה .ככור יהוה כאל אכלתכראלההר כליגי מ י
לילה :אל־־הדר ויהי משה בהר ארבעים <ום יעיראכויכא מלה כתוך ה^ן ויללאלההרויד בתוך הענן רעל
ממיהכהר ארכליכ ױפ וארכליב כילה
וארבעים
T S It f T X I
uעצן שטים וצפית אתם ןהב :וךבאת את־הבך־ם בטבעת זהב והכאת את הברים בםבץה Vyצללת האדן
T J } T ־ •• •1 ־ V : ־ ־ T T v IT i ^
שי על צלעית האדן לשאת את־האק בהם :בטבעת האדן ללאה אה האדן בהבבלבלה האיז יהיו הברים
16דיו הבדים לא יפרו ממנו :ונתת אל־הארין את העד־ת לא ילרוממנו ווהת ^להארןאת הלדת אלד אתן
וחציי אליך וללית ל5ית ^הב •5הוד אמתים והיצי איכה
, R
י "^V, י־' I * ז זו V ^T - IT: •••ו * s f־W • י* י ~ 1 *« :
אמתים זהב
טהור כרבים
זדב שנים כפרת וחציועשיית
אליך: ארכהאתן
^ !8אשר
ואמה והצי רהב* ולילית לעיים כרבים והבנוה^־ r״ •
AT T
ועשית י
רחבה:
־.י T
ואמה
ג
״ A T
I־•J
ז ז -
T •9 Jד
V!, -
1T :
T •j
T
T ;
י ״• C
| W ־
י VT
» ״ 1 1
J T
A
: T
ג־ ^
מקשה תעשיה אתם משני קצות הכפרת :ועשה כרוב הללה אתם מלגיקצות הבעית וללהכרע^ד
19
אחך מקצה מ|ה וכךוב־אחד מקצה מזה מךדבפךת מקצת מזה וכרום אתר מקצת מוהמ\ תכמיזז
כ תעשו את־הכרבים על־־שני קצותיו :ודרו הכו־בים הללו את הכרביפלללני קצותיו והיו הכרםים
פךשי כנפים למעלה סבכים בכנפיהם על־דכפדח ^רלימ^ים למללה לככיבבמפיהםללהכ^יה
ופניהם איש אל־אחיו אלד,כפירת דיו פני הכרכים :ו^יהב אילאל אתיו אלהנעדת יהיו^י הכהכינ
; • • J־ • • ! : •ו : V - ־ V A" T V •J ^V ״ :
23ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וללית ללחן לצי ללים אמתים ארכו ואמת
י
24והצי ל,מתו :וצפית אתו זהב טהור A T JT T ^ ,7 I T J I י T
89
שמות ת ר ו מ הכדכה
ולילית לו ו י זיתב סביב ו ל ל י ת לו מ ס ג ר ת ל ע ך * ועשיית לו זר זהב
xt r •/ » ד ׳j 1ד
מ י ל ולילית ז ד ! ה ל לכותרתו כביב וסיידו לו סביב :ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זך־זהבבי•
א ר ב ל נ * ב ל ת *תל ו ל ת ת א ת ת נ ע ל ת ל ל א י ב ל למסגרתו'סביב ':ועשית לו ארבע טבעת זהב ןנתרן 26
ת ^ א ת א ל י לארבלרליליו כלבות ת מ ס ו ר ת ה ת ץ את־הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו :לעמת
ת ל ב ל ת לבתים ל ב ד י ס ל ל א ת א ת ה ל ל ו * \ ו ל ל ת המסגרת תה;:ן הטבעת לבתים לברים לשאת א ה ־ 27
בל אתתבדיםללי ע¥ים ולפיתאתס השל־ך ועשית את־הברים עצי שטים וצפית א ת ם 28
29
את תללו*ן וללית5ןליתױוכ5תױ רקלוד־דיו ןהב ונשא־בם י את־השלהן :ועשית קעריתיו וכפתיו
ו כ ו ג ק י ת ל א ל י ״ י ב ך ב ת ן יתב ל ת ו ר ת ל ל ל א ת ס וקשיתד ומנקית־ו'אשר יכך בהן זהב טהור קעשיה אתם:
ולתת ל ל ת ל ל ^ ' ל ת ם ^ י ם ל ע ג י ת כ ו י ד פ שלישי ל ונתת על־השלהן להם יפנים לפגי תמיר:
ץ
1
י J T . 'V T V | J,T : : ־ ־ IT־ iT 5
ו ל ל י ת מ י ת ! ת ל ל ת ו י נ ו ק ל ת תדללוזכוווית־ ועשיית מגרת זהב טהור מקשה ת־יעשה המנורה ירכה 31
י י כ ת ו ק :ת ! ב י ל י ת ב ש ת י י ת ו ע י ד י ת כוכלנת ידדיו וקנה י גביעיה כפתריה ופךהיה ממנה דרו י^ :ששה»2־
דלי נונרוז בו^דת י ל ל ת י ג י ב יציאים כ ו ר ד י ת קנים יצאים מצריה שלשה ו קד מנרה מצךה האןזד
; :א ו ז ר ו ל ל ל ת ק*'י מ י ת מ ^ ר ת ת ^ י ל ל ל ת ־ ושלשה קני מנרה מצדה השני :שלשה נבעים משקרים 33
גבלים מ ל ק י י ם בק^ת ת א ו ^ ד כ פ ת ד ו^ו—י^ בקנה האחד' כפתר ופרה ושלשה נבעים משקדים
ו ל ל ל ת ג ב ל י ם מ ל ק י י ם ב ק ג ת ת א ת ד כ^דנר־ בקנה האחד כפתר ופרח בן לששת הקנים היצאים
ופיו׳ו כ ן ל ל ל ת ת ק נ י ם ז ז י ל א י ם ג ]1ז ז מ ל י ־ ד ז ־ מךהמנרה :ובמנרה ארבעה נבעים משקדים כ^תריה 34
ע מ נ י ת איבלת4בליסמלקדיםכ3תייתו5דוזיה ופרחיה :וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכ?תר ותחת לי-
ו כ ג :י ת ו ז ת ל ג י ת ק ^ מ מ נ ע ת ו כ 3ת י ת ו ז ת לגי קי• הקנים מ^נה וכפתר תחת־ש/י הקנים ממנה לששת
הקגיב מ מ ג ת ו כ 3ת י תתת ל ג י תקגים ממלת ל ל ל ד ג הקלים'װצאיםימןהמנךה :כפתריהם וקנתם מ מ נ ה 36
ה מ י ס תי^איס מ ן ה מ ג י ת כ ע ת י י ת ב וקצתם מ מ מ יהיו יהיו כלה מלשה אחת ןהב טהור :ועשית את־נריתיל37 ,
38
כ ל ת מ ק ל ת א ת ת זתב ל ת ו ר ו ל ל י ת א ת צ י ד ה ^ ד .־ שבעה והעלה ארדנרותיה והאיר על־עבר פניה :ומלקהיל׳
ו ת ל ל ת א ת ו י ת י ת ו ת א י ר ליללבי־ פני־תומלקת־יה' ומחהתיד־",זהב טהור :ככר זהב טהור יעשה אתה את 39
ומוזתתית * ת כ ל ת ו ר כ כ ר ! ת ב ל ת ו ר י ל ל ת א ז ה א ז כל־הכלים האלה :וראה ועשה בתבניתם אשר־אתה מ
״ ו: ״j, : v »•• r ״ ״ 'c *
ם מראה בהר:
כלהכליסהאלת ו י א ת ו ל ל ת בתבגיתס א ל י אהה IT T : T
האוזת למ1ת ו ל ל י י ם ל א מ ת ו ך ^ ל א י ב ל ב א ם ה י וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה השב תעשה אתם:
ת י י י ל ת ת א ו ו ת מ י ת 1 mל כ ל ת י ר > ל ת זז־מל ארך ו היריעה הארת שמנה ועשירים באמה ורחב 2
תייילתתתילתברת א ל ת א ל א ^ י ת ת ^ מ ל ^ ה ז•׳ י •: v : v. ־:׳ ז »r .־ ־ •י * |
וזיבית א ל ת א ל א ת ת ת ו ל ל י ת ל ל א ת ת כ ל ת ל ל ארבע באמה היריעה האחת מדד ,אחת לכל־היריעת:
ך י ״ י • V. י *j AT V IT ־ S •י ־ T IT ־ J ־־ J
אתם ארך תייילהתאוזת ללליסבאמהויתב אחותה :ועשיית המשים קרסי ןהב וחברת את־הלריע!ת 6
אשד ,אל־אתתה בקרסים והיה המשכן אחד :ועשיית 7
א ר ב ל ב א מ ת תירילת ה א ת ת מ ר ת א ^ ת ל ל ל ת י
» • v I^Tז J ז< ו־ IT . • JT T T|: ־ T *
ל י ל י ת ייילת וו׳ובית א ת י ו מ ל ת י י י ל ת ל ב ד
ידעת לים לאהל על־־המשכן עשתי־עקזרה י ד ע ת
90
תעשה אתם :ארך ו היריעה האחת שלשים ב א מ ה 8
: T - IT tT JT ־ :י I Vj
את ארוןהלרות והכרילהה^דכת לכם כיזהקיל •י ».o•.81סניוין חעשה oc » S3־»
שמות תרומה כז
, ו^ץ קדש הקמצים :ונתת את־הכנ5ךת על 34
וכץ ק י ל תקילים וגוזת את תלפית לל אי-וז
תלדת בקדל תלןיליב ולכות את תלרוזן בווזוץ ארוץ העדת בקדש הקךשים :ושימת את־השלהןמחק לה
לפיכתואת תמ-ייתגכוולללוזז דילצללמולכז' לפריכת וארדהמנדה נכה השק^זן על צלע המשכן תימנה
ולמ*תותל^תת\ללצלל צפלי ולילית מלך והשלהן תתן על־צלע צפון :ועשית מסך לפתה האהל 36
תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה ר ק ם :
לפתו* תאתר תכלת ואו^כלותוללת לני ולל
ועשיית למסך המשה עמודי שטים!צפית אתם ןדזבוףדם 37
מל!ר מללת ילןם וללית למלך וזמלת למורי ששי ם ןהב ויצקת להם המשה א ת י נהשת:
לליםולפית אתם ותל וויהם זתב ויצנלח לדתם V I: :- ו• • •t:־ / » JT I S AT I
ולליתאה וזמלתאר־ניגדזלח מ
f a t aללי ללים וזמלאמות איך ווזימלאמוה
יו׳וב ילול' יתית risteולללאמות קמתװללת ועשית את־המןבח עצי שטים המש אמות ארך וחמש א
קמתץ ל ל אדכל^גתיו ממצו תתיל ליגתץול3ית אמות ר ח ב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו:
I T | I ^ ־ / ז J - •• J * : ! • ־ « T ׳•
אתו 1יזלת וללית לייתיו לילצו וידיו וריקודו ועשיית קךנתױ על אךבע פלתױ ממנו תה;ץ יקךצוך 2
ומ^תיו ומזזתתיו לכלכלו תללת^למוללז וצפית אתו?חשת :ועשית םירתװלדשנוךעיו ו^ןךקתיו 3
לו מכבי מללת י ל ת נו^לת וללית ל ל ת י ל ת ומןלצתיו ומהתתיו י לכל־בלןו יתעשה נהשת' :ןעשיר4 1
איל;• לכלת rvrsדל אי־בל קצית־ו ונתתדל• לו מכבר מעשיה רשת נחשית ועשיית על־הרשית ארבע
V vT 5 TJ« T־ : V A : V "י ז״ "jV V T
אתת תדות כיכם תמוכוז מלמלת ותיתתתילת טבעת נהשת על ארבע קצותיו :ונתחה אתה ת ה ה ה
T IT S־ IT |:
לד וזלי תמעדז וללית ביים למרכוז כדי ל^י > JT ~j ־• : ־C V ץ J •
המזבח6 :
אתםנךזשת: עד הצי דרשת
וצפית והיתה
שיטים בךיעצימלמטה
המןבחלמזבח ברכב
.ועשית בדים
ללים וצ^ית אתם גוזלת ותובא אתבייובלב^ת ־ • I- S ג *VT JT JIT J TAT : • -C J — > 1
גבובלדזת תללת אתו כ א ל י תיאת אתך בתד המן^ה בשאת אתו :נבוב לחת העשה אתו כאשר 8
ודלית אח וזציי -תמלכן' ? JV הךאה אתך בהר כן עשו• :צי־ע־ ועשית את הצר ין
המשכן לפאת נגב־תימנה קלעים להצר שש משזר
לפאת ,מכ תיבלת ?ללים לתצי ללמלוימאת T : T "J TIV T I:י T T V1V J- : • I AT : *
לפאת ^ ב א י ך קללים מאתארך ולמד־ו צפון ב£ךך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואךניהפ
לע״ייכואדגיתם ללי״ם,־ת^ז װיתלמדים ותלהיהה עשירים נחשת וזי העדיים וחשקיהם כסף :ןךחב החצר 12
כל^ורתבתתצרלפאתיםקללילתמלים אמת־־ לפאת־ים קלעים המשים אמה עמדידם עשרה ואדניהם
׳O מ
; ־ ; T T JV ־ 1'4״ ־ AT *J R
*J (, ו | T 1 ־ •
למדיתב ללית ואדויתם ל ל י ת ויתב תדצך! עשרה :ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה ה מ ש י ם 13
Y י ז־ ־ R V.TS 7 •:|/ ־* נ • ״ ז TV - J: ז ז ו ד
בוזמליב וקמת וזמל א מ ו ת ללימלזיױאיויתפ ^חמשים וקמה המש אמות שש משןך ואךניהם נהשת:
צרזלת לכלכלי ב מ ל כ ן מ ל לבדתו וכל >תדה>ו ל כ ל בלי המשכן בבל עבדתו וכל־יתדתיו וכל־יתלח 19
J I י • T ד* I••: ! T A יי » T • w * I • J • י
ואתת לריתבמאתמיילראל י בקר לפני יהיר ,הקת עולם לדרתם מאת בני ישראל:
"י * יי י • V » J S T \ ־.ין AT •': j j V V
וד^רמדיק^לאהיןאוזך ולגנױ מ מ ו ל י 4ואלה הבגדים אשר !עעזו חשץ ואפוד ומעיל וכתנות
והם יקהו את ה ^ ו א ת ההכללה ואדי ה א י « 'תשבץ מצנפת ואכנט ועשו כנך־קךש לאד־ךן אחיך
י ואה תומה הלוואה הלל־ ה ולבניו לכדגדלי :והם לקחו את־הזתב ואת־התכלות
ולליאת הא3ד|הג ת&3ז וארגמן תוכ^תלגי ואת־ךאךנמן ואת־תולעת השני ו א ת ה ש ש :ליי פ
ו ל ל מ ל ז ד מ ל ל ה א ל ב ל ת י כתעת ו*בי־ת « ועשו״את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני וקש
ן | I T T : : ^ V : T T A IT״ V C * 5
יהיהלו,אל^ק|והיוותבר ות־לם אן־ד־ידתו ז משזר מעשיה חשב :שתי כתפת חכרת יךרה־לר אל־
א ל י ל י ו כמללהוממגו יהיה ^הבהכדהואיגכון. 8קנייקצותד וחבר :ו ה ק ב א5ךתו אשר עליו כמעקהו
והוללת לוי ו ל ל מ ל ו י ולקיות אה להי אבד תכלת וארגמן ותולעת קני וקש ממנוידזזז
להם ו^תוזת לליהס למות כ^י' ילראללל?:־ 9משזר ":ולקרת את־שתי אבני־שהם ופתחת עליהם
מלמתםללהאקייהאתת ואת למות ת ל ל ת » . • » T ; |"Jt I IT J T
הנותרים לל תאבו ללגית כתולדהב כודלוגהרל !1מ ע ק ה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את־קתי האבנים
על־קמת כני ישראל מסבת משבצות זהב תעשיה
ועומתאת לתיהאכויכ ללכה3ת האהד אב1י 12אתם/ :ושימת את־קתי האבנים <על בתפוז האפד אבני
וכלן לבניייקךאל ונשיא אהרן את־שמותם לפנן למרי
לבני ׳לראלונלא אהד! את למותג
13על־קתי כתפיו לזכרן :׳־!ני ועשיית מ ק ב צ ת ןהב:
;וללמ יהוהילללתיכת^ולזכרו׳
14וקתי שרקרת זהב טתור מנבלת תעשה אתם מעשת
Mי מלבצת והם ולתי ל י ל י ת זתם ג־תוױ העבתת על־המשכצת: את־שרשחז עבת ונתתה
V. י' J
הלילה אתם מללה לבת ולהתה א ת לילרת י• •• • • - ז .״•-־־ V. ־ •י •י J v ו * . .וזו־ ז,
הלבתת ל ל המלבבת
וזלן 5מ ^ גוללה תללכמללה אפדתלללו מיי ועשית חקן מקזפט מעשיה ח ק ב כמעשה אפד תעשנו
זהם תכלת ואיומי והובלת לני' ו ל ל מל^ר— ןהב ת כ ל ת וארגמן ותולעת שני ו ק ש מקזר תעשיה
הללה אתו רבול יהיה כעול ודת איכו ו ז י ת JJאתו:ירבוע דדה כפול זרת ארכו ו ד ת ת ז ב ו :ומלאת
רתגו ומלאתגו מלאת אג^ איגלה נדריס אכן בו י מלאת אבן אךבעה טורים אבן טור אדם פ ™
לוי איכ^לדה וגיקת הנווי הא^תוהלורהלני 18וברקת הטור האחד :והטור הקני גפך ספיר רהלם:
געך לעיר ויהלם וה^וד־ תליליליי ל ל ב לגו 19והטור לקלישי'לשם ק ב ו ואחלמה :והטור דךביעי
ואחלמה והליור תרגילי תרלילולהם ויל™־ תך־קיש ושהם רשפה מקבצים ןהב יזדו במלואתם:
מ^עצ־פ ^הביהױבמלואתם ותאבים תהיי! לב^ 21והאבנים תהיין על־קמת ב נ ד ק ך א ל קתים עקרה על־
למתב^ילראללתים לליה^למתכפהותי ק ט ת ם פתוחי חותם איש על־קלוו תךױן לקני עשר
^והכ איללללמותהיל' לל^ ל ל י ־ לבטי־ 22ש ב ט :ועקיית על־החקן שרשת נבלת מעשה עבת ןדב
וללית ללהו^לולרלת לבלת מללהלגה^ב 23טהור :ועשית על ו;.ו!ושן קתי טבעות זהב ונתת את־
^תור וללית ל ל ה ת ל ו ל ה י ^ ת ^הכו1ההאה ;
24קתי הטבלות על־קנן קצות החקן :ונתתה את־קת
לתי היגלות ללע^י קצות ^לןו^ההאתלהי עבתת הזד־ב על־שתי הטבעת אל־קצות החקן:
לבתת לוהב לללהי הל^לת אל ק^ות הוץל^• י 93 ״
שמות תצרה כח
ואת ליתי קצות לתיתללתת מתן S yליו—זי ואת בה
המלבצות מחמת ללכתפות דא3ד א ל מ ו ת ו שתי קצות שתי העבתת תתל על־שיתי המשבצות ונתחה
^T ־ A : יJ:11 ־־ "J J ־ " K : IT־ "J : •! ל '
וללית לתי לגליות זהב ועימת אתם דיי לציקצוז על־בתפות האפד אל־מול פניו :ועשית שתי טבעות ןךב 26
הייילז ל ל לפתו א ל י אל לבי האפוד ביתד. ושמת אתם על־שני קצות החשץ על־שפתו אשר אל־
v JV ן- T • ־ I V ־ A k 4 . " : ־ T JT • •
וללית לתי לבלות זתב ונתתת אדזם ל ל ל ת י עבר האפוד ביתה :ועשית שתי טבעות והב ונחתה«
I T :־ JT T T J : ־ "J : T י T : T : IT k " »T JJ /
כתפות האפוי מלמלת ממולפליו ללבות ljrttfw &תם על־שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת
\ ־T S T T 4 י T ־ ; * < ״ IT ; ־ ••5 ־ *
ממליללוזלבתאפיד וייבמו את הז^לז מגבלתו מחברתו ממעל לחשב האפוד :ןיךבסו את־ד,חשן28
אללגלת האפודבפהילתסלת רתיותללוזדב מטבעתו אל־טבעית האפוד בפתיל תכלת להיות על־
האפיד ולא לוז ת^מל י להאפודו1לאאהי¥ - ^ •ו V, :
את למותגי יליאלגוזל|המלפ^לללבוגגאו I * : I־ JT T J I IT־' ״ I V ־ י ־J IT ״ A IT V J
אל הקיל לויכין ל^י יהוהיתגזיד וגתוד אל ivft את־שמות בנךישיךאל בחשן המשפט על־לבו בבאו אל־
המלפל אה האוייגז ואת התמים והיו לל^אהר! הקדשילזכת לפני־יהוה תמיד :ונתת אל־חשץ המשפט ל
T : • I V J V T ן IT־ ־1 T V.T I i״* י I iי J T *1 A
ילפ*ייתות־ו1לא אהי^את מלפלגי^יילדאל את־האורים ואת־התמים והיו על־לב אהלן בבאו לפע
וללית לללבו לפני יתות'תמיד ןהוה ונשא א ה ק את־משפט בני־ישךאל על־לבו לפ;י
את מליל האפוד כלילתכלת ותית פי י א ל ו ,יחד ,ה מ ד :שלישי ועשיית את־מעיל האפוד כליל תכלת31 :
"» I : 'J : • IT־ •J : T f ' T i •ו T *
בתוכו לפת יתית לפיו מכיב מלילת ארג כמי ח־,יה פי־ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מצשה 32
ד ? ־1 T • : •ן V : Tי T A ^ R י JI י
תוזרא יהיתמלא יקרלוללית לללוליורמני ארג בפי החרא יד־רה־לו לא יקדע :ועשית על־שוליו33
תכלת ואהלבל ותיללת ל$י לללוליומינו3ענן1י ר מ י תכלת ואךגמן ותולעת שני על־שוליו סביב ו£עב>5י
'wtמדוכםסכיב «3זןידהב וימוןפלמן־ מב וימוז ורב בתוכם סביב :פעמן זהב !דבלץ פעמן ןדב ורמון 34
דל עיולי תמעילמיב והיה ליל א ת ה ל ל י ת על־שיולי המעיל סביב :וה;ד ,על־אסרן לשרת ונשמע לד.
ו^-מלקולובבאואלהקיל ל^י יהותוב^אהו קולו בבאו אל־הקדש לפני יהוד! ובצאתו ולא ימות :ם
• T j ! t, ״ : JT I S" : י |v • ,
ולליתצייל זהב להור ולאימות ועשית ציץ זהב טהוד ופתחת עליו פתוחי חיתם קדש 36
ופתחת לליופתותיץותבקרלליהוה ולמת אחו אדדן את־׳צון הקךשים אשר:קדשו ב;י לשךאל לכל־
V|V. T ׳x ז ז זי : י A T JT t I V »
n g i mיהיתוהית ללמ^ת אהיזיוגלאאהץאת ; T T I ־:1־ ־ / ־ T T I •IV ; 1 : • - I . J f
לן תקדליב אלד יקדילימי ילראללכלמתגה להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת:
קדליתס והיה ללמצ־תו תמיד ל־־צלילהב לפגי V1T • • K T V T JV •I T • ^ .
יהותולבצת הכתגת ללוללית מצנולדז ל ל !*הלבשת אתם אתחאהוץ ארזיך ואת־בניו אתו ומשחת 41
אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם ובתרלי :ועשרה 42
ואגגל־הללתמללתיקם ול»י אתדויתללח
כת^תו^יתלתכ אמטימ ומגבלות תע־לה להס 43
ל מ ו י י ל ל פ א י ת ותלבלתאתנו את אהרןא^יר J
ואתבגיו אתו וכימ״^ית אהם וכולאת אה יד0וקדלת ם ' *יביעי* ״ אךךיו: ה ק ת עולם לו ולוךעו
אתל וכמו לי וללה לתם מכגלי כד לכסות במד
עיוה ממתגיס ולד ייכיס יתיו ותיו ללאהוץולל כט
בגיובבאס אלאתלמועד אובגלתס אלהבועז* וזה תיבי־ אשד־תעשה לדם לקדש אתם לכהן לי לקח א
כלית בלזילולא ילאו לון ומתו זזקתלולממ פר אחד ל ך ב י ך ואילם שנים יתמימם ':ולחם מצות 2
\ תתהדכי־אלד ^ייליא^י וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן
הע^ת לתס לקדלאתס לכתן לי לקיזפיאתד &לת חטים תעשה אתם :מד1ת אותם על־סל אוחד 3
בץבקרואילס^יסתמימלוכ^סמלוהו^^ז והקרבת אתם בסל וארדהפר ואת שני האילם :ואת־ 4
בלולה בלכלייקיקי מלוה מלאיים בלמזיללת י יי ״ יי אהלן
תלים תלעיה אתם וגתתאותס ללסל^דוההיבז 94 424g5aקנ^ נזיק
אתפבסלואתתפדואה לגי האילם ואת אתרץ
שמות תצוד ,כט »
ואוזון הקריב אלפתזץאתלמולדור^האהפ ואת־בניו תקריב אל־פתח אהל מועד ורחצת
^T : ־ IT: ״A * J "LV V
זו׳ ז • V :
כמיל ולקוזת את הבגדים והלבלת את אהולאת ה אתם במים :ולקהת את־הבגדים והלבשת את־אהח
ן -ו 5־ v ג <T s ז : v - IT :ן ג WT
הכת$ת ואתמלילתאפד ואת תאפדואתהתילן ארדהכלגת ואת מעיל הא&ד וארדהאפד ואתההשץ
T ^ • I T ^T
ואפדזז לובו*לב האפתולמההנזצנ3הללי*>לו « ואפחת ל 1בחשב האפר :ושימת המצנפת על־ראשו ונתת
ונתת את גזר תלתל ללבמ&פה ולהוות את to ד אתמןרהקךש על־ד,מצנפת :ולקהת ארדשמן המשתה
המלזזיה ולקה ללראלו ומלו^האהו ואת w 8דצקת על־ריאשו ומשחתי אתו :ואת־בניו תקריב
הקרע ותלבלתס כת!ת ואגרת אהסאבנל אהד! » ה ל ב ש ת ם כתנת :והגרת אתם אבנט אדךין ובניו
ובניו ודזבלת מ*בלת והיתה להם כתלתליזקת והבשי! להם מגב*ת והיתד ,להם כהנה להקת עולם
לולם ומלאת יד אהרן רד ב1ז והקרבת אה ה$ר י י ומלאת!ד־אךךןוה־בניו :ה ק ר ב ת ארדהפר לפג; אהל
לפני אהלמולד ולמן אהרי ובניו את ידיהם לל .מועך וסמך אהלן ובניו את־יך־הם על־ךיאש ה פ ר :
ראל תפי־ ולוזלת את הפר לפל יתקפהו* אהל \\ ושחטת א ת ה פ ך לפ;י ד ו ה פתח אהל מועד :ולקחת
מולדולקאתמרסה^תתת ללקר^תהמ^ מדם הפר ונתתה על־קךנת המןבח באצבעך ואת־כל־
1
באלבלך ואת כלהיב תלפר א ל ילוד fata !3הדם תשפך אל־יסוד המזבח :ולקהת את־כל־ההלב
ולקוות אה כלהוזלב תמכלה את תדדב ואת ואת שתי
היתרת ללהכבד ואת לתי תכלית ואת תאלב !4הכל<ת ואת־ההלב אשר עליהן והקטרת המזבחה :ואת־
אלרללתו והקטרת תמ^תואהבלר לפר- בשיר הפר ואת־לרו ואת־פךשו תשלף באש מחוץ למחנך,
ואת לרו ואת פרלו הלרן* לאל מוזול למ^1ה טו חטאת הוא :ואת־האיל האהד תקח וסמכו אהרן ובניו
אלאה הוא ואתהאילהאדלהקוו וסמכו אהד!' « את;יךידם על־ךאש האיל :ףצחטת את־דאיל־יולקחת
toאת ידיתס ללראל תאילול^האה^ל ״ את־דמו וזרקת על־המזבח סביב :ואת־ל&לל תנתח
1 לנתחיו ורחצת ק ל ל וכךעיו ונתת על־נתחל יועיל־
ולקתה את דמו ו^רקת ללהמ^וז סמכוא^^ג
הגיהוז לגתזזייו ורתצתקרכו וכר%יו^ההל&תתיו 18ראשו :ה ק ט ך ת את־כל־לאלל המזבחהעלה הוא ליהוך,
וללראלו והקלרת אה כל האילהמזבוזה ל ל ת ״ ריח ניחוח אשה ליהוד ,דוא':
ו \.r r- ,v • ־ j-
זנמױ
אלת ליתותהוא ולקויה את הוא ליהוה־רא
האילהלני ולמך אתר^מדו את ידמסללראל .ולקחת את האיל השני
האילול^הה את האילולקןץת מדמו וגהתתלל כ וסמך אהרן ובניו ארדהיהם על־לאש האיל :ועזחטת
הנוך אין אהרן וללתגוך אוץ בציו תעלת ולכל את־דאיל ולקהת מךמו י ונתתה על־תנוך אזן אהלן ועל־
לתן ידם הימלת וללבתןירוילם הימנית וזירקת דד^יוז ועל־בהן:ךם ד:,מנית ועל־בהן ל.נוך אזן
את הדם ללהמזב^יסביב ולק^תמןהדםאלר « ח ל ם הידנית וזרקתאתהדםעלהמןן־ח סביב :ולקחת•
ללהמזבוזיומלמןהמלוזת וה^יה ללאהולולל מךהךם אשר ע ל ה מ ז ב ח ומשמן המשהה ח־1,ית על־
בגדיו וללבנייו ולילמדיבציו אהו ולרלהוא וב^ד־יו א ל ח ועל־בגךו ןעל־בניו ועל־כגדי בניו אתו יוקדש
עניו ובגדיבגיו אהו וחוזית קייהאילד^לג והאליה הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו :ולקחת מךהאלל
ואההדמהמכסהאה הקרלואתיהרת לכבד ואת ה ח ל ב וראייה ואת־ההלב ו למכסה את־הקרב ואת
לתי הכליה ואה הוזלב אלד לליה| ואת ל ו ה יתרת ה ? ב ד ואת ו שקי הכל<ת ואת־דחלב אשר עליקן
ה״מין כי אילמלאיס הוא וככר לתל אמית וחלת » $ת ?זוק ה?:ןן קי איל מלאים ל*א :לכבד לחם אחת
לאס למןיאחת ודקיק אוזד מללהמצוהאלונ^י וחלת לחם שמן אחת ורקיק אהד מסל המ^ות אישר
יהולולמת תכלללכפי אהין וללכפי^ווהנ'3ה *4ל;3י הוד• :ושמת ה כ ל על כפי א ל א ועל כפ\ בניי
אתם תניפת לפני ילותולק^תאתס מדמוהקגיוו! כהןל,נ?ת ז מ ם תנופה לפני ה ה :ולקזלות אתם מ ה ם
המזבלת ללהללת לדיוז נלויו^ לפניייהיותיאלה והקטרת המץן־חה על־העלה לריח ניחוח לפג :ה,וה
הואליהול ולקוות אההיוזה מאילהמל^ימאעד «8א$ה הוא ל ה ו ה :ולקהת את־החןה מאיל המלאים
לאהרןוהנפה אתו תנופה לפני יהוה־והיתלך למנת ל*|לא ^ פ ת ״ א ת ו ת װ פ ד ^ א נ : :דלדי מקר• ל1ו
וקדלתאהוזזההתגופה ואתלוקתתתמהאלד 2 7ל ^ ה :וקדשת את ו חזך ,התנופה ואת שוק התרומה
הונן* ואלד הורם מאילהמלאיס מאלר לאהרן ^ ז ד הונף ואשר c mמאיל המלאים ^ ד לאלילן
שמות תצוד! כט ל
ובוולד לב*יו והיהלאהי^זויו לתק לולממאה י£אשר לבניו :והיה לאהרן ולבניו לחק־עולם מאת 28
ב1י ילראלכי תרומה הוא והױמהיהיתמאהמי ?ל יקלאל כי תרומה ת א ותרומה יהדי ,מאת בני-
:י" •• •ן V : T : A VT I y ;*.
יליאלל^יי ללמילם תרומתם ליתול וב*די מוכה׳ שלמיהם תרומתם ליהוה :ובגדי הקדש 29
הקרלאלר לאהרן יהיו Afeאתריו למלתיה י>שד לאדרן יהיו לבניו אהריו למשהד .בהם ולמלא-
. v T •T : T S ־A T - : 1 IT T • J י• יי י י • •
בהם ולמלא בם את ידם לללת ימים ילמלשי בם את־דם :שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו ל
הכהן התיהיו מב&יו א ל י יבא אלאהלבזו^ר גילדה AT T י * ^T 5 ־•*I ־ ST T י 5 Tי ־- : ״ .
T
א ל ר כ 3ר ג ה ם ל מ ל א א ת ידבלקרלאודבוורלא ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את־ךם לקדש אתם
34
י א כ ל כ י ק ר ל ה ב ו א ם יותר מ כ ל ר ה מ ^ י ל ו מ ן מבשר המלאים
:
לא־ייאכל כי־קדש הם :ואם־ױתר
v
וזר
•ן י' "י ״ י יי" י'
\ - ז י
כי ק ר ל ה ו א ו ל ל י ת ל א ה ר ן ו ל מ י ו כ כ ת
ב״קךש הוא :ועשיית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר־ לי•
א ל ר צ ו י ת י א ת כ ה ל כ ל ת י מ י ם ת מ ל א ירם ומר- v ז־ J : T T T T : I ד « :־1 T • T s י יי
אתכה שבעת ימים תמלא ידם :ופר חטאת תעשה 36 צלתי
ת י ל א ת ת ל ל ת ליום ל ל ה כ ע ר י ב ו ו ז ל א ת ל ל ^ ־ 1ד » T 1
־T ־ itt ; j" - ז ־L ! ־^ f Iי
ככ^רןלליוומלתתאהולקדלו ל כ ל ת ימיט ?ליי ליום על־דבפד־ים וחטאת על־המוכח
ה כ 3ר ל ל ה ^ מ ו ו ו ק ד ל ת א ת ו והיה ה מ ד ל ד ל ומשחת אתו לקדשו :שבעת למים תכפר על־המץכח 87
קדלים כלהמלבמובו^ י ק ד ל וקישת אתו והד! המזבח קךש קךשים בל־הננע כמן>־ח
א ל ר הללה?ןלה^כבליןםבגי ל^ת ? S k לקדש w :וזה אשר תעשיה על־המןבח כבשיים בנך 38
שנה שגלם ליום תמיד :את־הבבש האחד תעשה 39
בבקר ואת הכבש השני תעשה כץ העךבים :ועשק מ
&לת כלול בשמן כרדת רבע ההין' ונסך ךכיעת ההץ
ש לכבש האחד :ואת הכבש השני ד1עשה בין הערבים
? ^ j s j s a s a s a s כמנחת הבקר וכנסבד .תעשיה־לה לריח ניחח אשד.
הדרבים riftaהבקר וכלםכתתללללהלר^ להודי :עילת תמיד לללתיכם פתח אהל־מועך לפ;י«
^תמידלררת^ם ^ ^ m ,יתזז אקר אועך לכם שמה לדבר אליך שם :ונעךתי43
אהלמולדל^י יהוה' אלר אולו* לכם לכודה שמה לכנל לשיךאל ונקלש בכבלי :וקדשתי את־אהל44
לדלי אלין ל ם מליתי למה לבני ילראל^-י מועד ואת־המןבח ואת־אללן ואת־בניו אקיש לברין
וגקדלגכבדיוקדלהי את אהלמולרו^הגמומו' לי :ושכנתי ב ת ך ב;׳ יקראל װדיתילהם לאלך.ים:מה
ואת אהרן ואהבהו אקדללכה^ לי ולמתיבתור ח־ער כי אני יהד .אלד,יד,ם'אשר הוצאתי אתם מארץ
'I V »T J ד V ¥ •• j v. T : י• 5־
מי י^ראלוהײתי להםלאלהיברדלוכי **מי פ שביעי מצרים לשכני בתוכם אני יהוד ,אלהיהם:
»• ~ ײ I A . I «־ V AT . : J T X W
יהוהיאלתיהםאלרהולאהיאהם מארלמלריב
ללכגיבהוכם אגי יהוהיאלהיהם לדליית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו :א
ועלית בלבת מקלר קטרת ללילטיםתללל » דA י c *1 ד•/ ז*A j •ו ^ ^ ^ ו
אתו אמת ארכו ואמתי^בו יבול יהיהואמתימ אטה ארכו ואמה רחבו רבוע חדד ,ואמתים קמתו3
* זן ז T־^ • :־ •ו * * ־ J T : T ז« ־ J י *
קמתוממלו קר^היוולפית אהו(הםלתור א ת ממנו רךנתױ :וצפית אתו זהב טהור את־ןגו ואת־ 3
גגו ואת קירתיו לביב ואת קראתיו וללית לו זד קילתיו סביב ואת־דךצתױ ועשית י לו ך ןהב 9ביב:
מתו^ת ^ל»יבולתילבלתוהבתל^ז.לו יקתי טכעת.וך.ב תעשה־לו ו מתחת לןרו/על קתי4
לזרו דללתי לללתיו תללה ל ל לגילדיווהיה ^ ת ױ תעקל -על־קנל צדיו והד ,לבתים לבדים ל ק א ת
לבתים לבדים ללאת אתו להכות ולליה את אתו ?:המה :ועשית את־הכךים עצי שנןים וצפית אתם ה
ןך,ב :ונתתלי אתו לפ;י הפריכת אשל על־אלן ך,עךת ל?;י«
הבדים ^ ל ל י ם י ל 5י ת א ת ם ? ת פ ®
לכפרת א ק ר על־העדת אשר אועד לך שמה*:
אהו ל^ני הפיכת אלד ל^אר^ תלר^ז T IT * 11 F ' T ft Jt * ״
96
הכערת א ל ד ללהלדתאלראולתלר ללה
שמות תשא ל
7
והקטיר
jעליו אסלן קטלת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנלת.
י מ ל כ י ת אד־ו־ו § לקטילנה :ובהעלת אד,לין את־תלת בין הערבים:קטירנה
9קטלת תמיד לפני:הוהלדלתיכם• לא״תעלו/יליוקטרת
י זרה ועילה ומנחה וניסך לא תסבו עליו :וכפראדרןיעל-
קלנתיו אחת בשנה מדם הטאת הכפרים אחת בשנה
יבפי־ על־ו לדלתיכם קלש־קךשים הוא ליהוד:,
א ^ ל ל & י י ק ־ י vVyל ד ד ת י כ נ ז ל ד ל מ ד ל י ה
י י ליתווץ כי ת ש א
יי;י ץ^מלתלאכודכיתלא אװיאל
fcfcא י ל י כ ^ י ^ -ל ו
12ודבר להול ,אל־משה לאמו־? :י תשא את-לאש כגן־
וליהווכריײ״י-יגייי. ישילאל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד
13אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם :זך .ו יתנו כל־
T ״: JV IT \J * : ׳hv gv T JV I ' : AT״l
™ ־ מ ל־ידייז נ ^ י ז ל כ ר העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים
*•iv V|A - |vjv : \vi.v - -ן/-: \ : -ן• - ״ IT
פ חק־עולםלוול1ךעולךדתם:
Hויד^רי״יהוה אל־משה לאמר :ואתה קדדלך בשמים
ראש מ ר י ד ו ד חמש מ&ות וקנמךבשם מחציתו המשים
24ומארןים וקנד־בשם המשים ומאתים :וקדה המש
* v t n t i r t m v כהמאות בשקל הקלש ושמן!;ת לדן" :ועשית אתו שמן
משחת־קדש רמח מרקחת מעשה ריקדז שמן משחת־
י ד מ ^ ד ו א װ נ ^ ו א ת מ י ־ ־ ז ב ק ג י ר ה ואבנזומ׳ן : * • *Ivy **JA ־11־ ״J • K" 5־ •ו J |v - ; •
gfeassssi
: IT J* :־" AT T " "t :־ T • T IV T ־: 1־* T• I
!3שוב מחרון אפך והנחם על־דךעה לעמך :זכר לאבךהם
ליצחק וליקךאל עבדיך אשר נקבעת להם בך ותדכך
• אלחם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים
w-/יגידהו \ ״״ Tז* I T s ־ •at T "X. :י; V ־: :- V :־ ••
ה י ל ה א ל י ד ב י ל ל ל ו ה ללכזו
!4הזאת אשר אמרתי אתן לןךעכם ונחלו לעלם :ת ח ם
י פ ^ ו י ר ד כ ו ל ה ^ ה ה י ו ל ל י להית ה ל ד ת ל י ד ו לחתלעמו:
לעשות
ל^תכתכיםסל^יללדיהמ^הו^הללכמע העדת ב ד ו לחת דברוקני על־הרעהה אשר
מךהךד יתד ,ױ ך ד מ ק
טי רפן
!6כתבים מקני עבדיהם מזה ומזה הם בתבים :והלתת
ה ו א ו ז י ו ה ל ל ת ל ו ^ ת ו ל מ ל י ה ו ל ל ' א ד 3דוביי מ ע ק ה אלהים המה והמכתב מכתב אלו־,ים דעאיחרות
הלל לילהויאנזי ^ ^ ^ • ™ ^ ! 5׳ S o t ״ על־הלחת :וישמע יהושע את־קול העם ברעד ,ראמר vT T J v :
•י ר» ׳ ״ יי* ״ג ״ • ו \ -
« אלתיפ אליילכו ל ^ כ י ^ליללת א ק ר ילכו לפנינו כי־זה ו משה האיש אשר העלנו מ א p
ן •זי v j v ז ״ יי « ד • T jv jv A T • ^ : r jv
התפרקו •
r. 1».נוו־יז ק• ». 17.. .ני® קי
שמות תשא לב לג
ויתנו לי ואללכהו באלױציא הדגל הזיה ױד־א רתנדלי ואשלכהו באש ויצא העגל הזך:
נזע״ה את הלב כי פיל היא ליפי־עזה אדזר־־־ץ רלא משהי את־העם כיי פרע הוא כי־פלעיה אסק בי־
ללמצתבקמיתם וילמד מעיה בללר המז׳ז^דד לשמצה כקמיהם :ויעמד משה בשער המחלה וייאמר 26
ויאמר מי ליהולאלי ויאלפו אליו גלמילױױאלר מ׳ להול• אלי ויאספו' אליו כל־בני לוי :ויאמר ל ה ם ד2
לתם כת אמר יהולאלהי ילדאלל־מואילוזיבו כה־אמר יהוה אלהי לשךאל שימואישהלבו על־ידבו
ללידכו ללרו ולובו מללד לללרגמאנהוהמי ?ביי ושובי משער ל^יער במלגה וו־ךגו איש־את־אחױ
איל אה אוזיו ואיל את דלתו ואיל א ת קדמו ןאיש את־רעהו ואיש את־קרבו :רעשו בני־לוי בלבד 28
ויללו בגילוי כדבר מלת ו״פלמן הלם כיום־ משה ויפיל מךהעם בלום 'ההוא בשלשת אלפי איש:
29
התוא כלללת אלפי איל ויאמר משית מלאי ױאמר משה מלאו ה כ ם היום לה\ה ב׳ איש בבני
ידכםתיוםליתולכיאילבבנו ובאביו ו ל ח ת ובאחיו ולתת עליכם היום ברבה :ויהי ממחלת ויאמר ל
ליליכם היום ברבת רתי ממתית ויאמד מלת משה אל־העם אתם חטאתם לטאה גדלה ועתה אצלה
אל תלם אתם וזט־אתם אנדאת $דלת ו ע ת ת אל־יהוה אולי אכפרה בעד הטאתכם :ױשב משה אל־!3
:הול ויאמר אנא חטא העם הזה לטאה גדלה רעשי
אללה אלילות אולי אכפיתבלדאטאהכבדדב
להם אלדד זהב :ועתה אם־תשא חטאתם ואם־איןמחני 32
מלת אליתולראמר אנא^לא הלם המכלאה
נא מספלך אשר כתבת :ויאמר יהוך ,אל־משה מי אשר 33
גרדה ויללו לתם אלהי דתבולתת אלה^אוזנואע הטא־לייאמהנו מספרי :ועתה לך ו נחה את־העם אל 34
ואם אל מתני גא מספרך אלדייבהכת ויאמד •הוהי אשר־דברתיילך הנך ,מלאכי ל ך ל פ י ך וכלום פ ר ך
אלמ^תמי אלרתלאליאמוזנומספריולתדז־ ופקדתי עלהם' חטאתם :רגף יהוה את־העם על אשר לה
לך נתת את הלם אלאלר דברתי לךהנה מלאכי • IJ ־־ IT T - •'•>»% ;־ 'J •I 17
אללה בקרבך וכליתך ולתתיתודרלדירכללו ע ך ך מעליך ואדעה מה אעשה־לך ^ :ויתנהלו rבנך 6
ואדעה מתאללתלך ויתנצלו בגי ילראלאת :שלאל את־עלים מרך חולב :ומשה לקח את־האהל ד
לדים מהר וזורבומלת יקה אתהאהלוגלה לו •ונטה־לו ו מחוץ למחנך ,הלחק מךהמהנה וקלא לו
מתוץלמז^ת הרתיקמןתמתגתוקרא לו אתל אהל מועך והלה כל־מבקש הוהילצא א ל א ה ל מועד
מולד והיה כלמכקל יהוליצא אלאתלמולד- אשר מחיץ ל מ ת ה :והלה בצאת משה א ל ה א ה ל e
אלר מטיולי למוזנת והיה כזיאה מלה אלהאהל ;קומו כל־העם ונצבו איש פתח אהלו והביטי א ל ק
9
.יקומו כלהלס ונצבו אילפתתיאהלוגגילו^וזדי משה עד־באו האהלה ' :ו ה ה כבא משה ד&הלה י!ד
ז ײ ז v * : T T 1 T W I T E ־ *
מלית לד באו האהלה והיה כבא מלתהאהלת עמוד הענן ועמד פתח האהל ה ב ר עס־משה :ולאה י
< T T
י ו ז ז ו
ירד לימוד הלגן ולמד פתח תאהלודברלסכױדה י י •י V A T 1 JV־ ז ־,ן 1
אלמלהפגים אלפנים כאער ידבראילאלרלהו 100 טע^ין ר לג •נ »• 2ק• יניקה31.
100
שמות תשא לג לד
וע־ב אלהמדעוד ומעייתו יזזועילבוגון גלד לא ושכאל־המחנה ^ ׳
ימילכזודוך־-האהל ומשרתו :הוקע כךנון נער לא:מיש מתוך האהל^:יע־י
ויאמר מ ל ת א ל יהיה ייאה אתה אמיאליהלל « דאמר משה אל־ ד ו ה ראה'אתת אמר אלי תעל את־
V <־־ - י •• * ••« "־ T " T : v 5
את תעס תות ואתתילא תודלתני את אדירהללת' ה?ם הזה ואתה לא ך.וחגתני את אשר־תשלח עמי ואתה
עמי ואתה אבױ״ת'1דלתך גלל וגם מצאת חיו 1 3אמךת ידעתיך ? ק ם וגם־מצאת הן כעיני ':ועתה אם־
בלעי ועתתיאמ גא מצאתי תז'בללךהודדוי:א נא מצאתי דון ?עיניך הוז־עני נא ארדךךכך ואךעך למען
את דרכךואדלר למלןי אמצא וזז בללן וראה 14אמצא־הן בעיניך וראה כי עמך הנר הוה :ויאמר פני
כי;ימך הגוי היה ראגור^י ילכו ותגזזתי י ל ך פזו.ילכו והנחתי לך :ויאמר אליו אם־אץ פניך הלכים אל•
ויאמר אל? אם * T=>yהלכימאלתללגומות «! תעלנו מזה :וכמהויודע אפואכי־מצאתי תן?עיניךא;י
יכמת יודל אפוא כי מצאתי תןכ7נירא:יו;ימר ועמך הלוא ב ל כ ת ן ד ־ עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם
• at :־
הלוא בלכתך למנו וגיפליגו אגיולכזן כוכלהעם
1
ד ד ד ־ | : - i 1״ ׳j :־ : \ j : ; v : J v
פ
רביעי אשר על־פני האדמה:
אעי־ר ל ל ^ ג י ה א ד מ ה ' זו ז ו :־ ז Y : • •ד־
בכלההר גכהצא\והכדראלירלו אלמולההד יעלה עמך ונם־איש אל־ירא בכל־ההר גבדהצאן והבקר
זן ז י ן } ^ י AT T T : ^R ־ Y ן ־ ז | י Jv-:r
ה ה י א ו י פ ס ל ל ג י להית א ב נ י ם כ י א ל נ י ם ו י ל כ מ 4אל־ירעו אל־מול ההר ההוא :לפסל שנ°י לחת אבנים T
• T . !• ; * : • - -ו jt r »י v ין ־ *
מ ל ה ב ב ק י י ל ל א ל ה י ס ל י כ א ע י י צ ו ה יתור•: • כראשינים לש?ם משה בבקר רעל אל־הר סיני כאשר
:־־ י ־ J- V — - JV - *V ~ •• ! • • Tו
אהוויקתיבידו^גי ל ^ ת א מ י ב ר ר ד י ה ו ל ב ל ו ז ' ה צזה ד ו ה אתו רקח ב ד ו ש :3לתת אבנים :ױךד יהוד,1
ויהיצל ל מ ו ל ל ו י ק י א ב ל ל ילולוילבייהוללל V i f l l t o 6עמו #ם'ױקךא בקם:הוד :,ױע5ד יהגה ׳
פניו ו י ק ר א י ל ו ל י ה ו ל א ל ר ת ו ם ותגלי א י ך א פ י ם על־פניו ויקרא יהוד ,ו יהוד ,אל דחום והנון ארך אפים
"־.יי • ) V
• ״A .י t J
ויב^סדואמתגצדדזלדלאלפיפגלא לװ *S I י ' / T : Jt |T •- T T
ופללותילאה היקהלאינקהפקד ל ל אבות ע ל ! 7דב־חסד ואמת :נצר חסד לאלפים נשא ערן ופשע
ב נ י פ ו ע ל ב נ י ב ג י כ ע ל ל ל ל י כ ו ע ד י ב ץ י כ יימד.ר- ודוכאה ונקה לא ינקה פקד ו עון אבות על־־בנים ועל־
מ ל ה ו י ק ד א ר ^ ױ ל ת ה ו ו י א מ ר א כ נ א מצאתיתיז 8מ י בנים על־שלשים ועל־רבעים :ל מ ד ך משה ויקד
9ארצה נ״שתחו :ויאמר אם־נז 1מצאתי חן בעיניך אל;י
ב ל ע י ן א ר ל י ל ן ל א אר1יבקיבגו כ י לכלןמוה ע י ־ ן ס
;לךנא אדני כקרבנו כי עבדקקה־עךןשיד־,וא וסלחת ־
ה ו א ו ס י ל ת ת ל ז ו ג ל ו ל ת ל א ה נ ו ונתלתנו ו ב מ ר מ ה
|לע!/נו ולהטאתנו ונחלתנו :ױאמי־ מך׳ אנכי כ ר ת
אנכיכרתבריתגגדכללגדא^תגפלאתאלר ל א
?דית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבו־או ב י ל ־
ה א ח ו ב כ ד י ם ו-אד ,כלד־עם אשײ־אי-ל בקרבו
את־מעשה יקוד ,כי־נורא הוא אשד אני ?נשיה עמד:
v
י! ft a׳ f 1 י״ ״• י t • • • . rי T
101
שמות תשא לד
למד לך את אלי אנכי מלון היום in׳ גללי 1
שמר־לך את אשר אנכי מצוך ודוס הנני גרש מפניך 1
מפניך את תאמרי והכנעני והוזתי והפיזי והזיזוי את־־האמרי והכנעני" ה ה ת 1והפאי וההר והיבוסי:
והיבוסי תלמד לך פן תכרתביית ליודנ!גארל 12
יד,שמר לך פךתכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא
אלד אתה בא ל ל ה פן' יהיה למוקלבקרכוכי עליה פךהלה למוקש בלךבך :כי את־מןבחתם תתצון !3
את מזבוזתם ההצוןואת מצבתם תלבױןואת 14
ואת־־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכריתץ :ב י לא
אלריו תכרתוןכי לא תלתוזוה לאל אוזר כי תשתליך לאל א ר ך כי יהוד ,קנא שלןו אל קנא ה ו א . :
יהוהקנא למואלקנא הואפןתכרהבריתלולכ פךתכרית ברית ליושב הארץ תכי ו אחרי א ל ל י ה ם שי
תאיץ־ ו^ו אתרי אלהיהם ועוזו לאלהיהס וקרא !?1ײלאלהיהם וקרא ל^ ואכלת מזבחו :ןלקלזת^
ת
לך ואכלת מזיגתו ולקהת מבגיתיו לבגי־ך^גוגמיו מבנתיו לבנ;ך וזנו בנתיו אחרי אלהילן והונו א " 1 7
אוזידי אלהיהןיוהויגו את בניך אוץיי אלהיה^אל.׳ ?)יךיאחרי אלההן :אלהי מפכה לא תעשה־לדי אה־ 18
מסכה לא תללת לך את תג המצותוזלמו^ חג המצוא תשמלשבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך
ימים תאכלמצות אלר צויתך למולד זיזז-ל' למועד חרש האביב'כי בחלש האביב:צאת ממצרים:
האביב כי בתדל'האביב יצאת ממצרים ככ—י כל־פטר רחם לי ובל־מקנך תזכר פטר שור ו ש ה !9 :
פלר רדום ליוכלמקנך תזיכר פנוי לור ו ל ה י?־טרחמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כ ל כ
21
ופלד ו^מודתפדת בלה ואס לא תפדהיליפמו בכור בניך תפז^ד ,ולא־יראו פני ריקם :ששת
כלבכור בנך תעדה ולא יראו פני ריקם ללה תעבנד וביום השביעי תשבת בהליש ובקצירי תשבות:
ימים הלבד וביום הלבילי תלבתגוזרילובקציר וחג שבעת תעש־ד\לך בכורי קציר חטיםןהג האסיף 22
הלבת ודוג לבלה תללה לך בכורי קציר וזליב תקופת השנה :שלש פעמים בשנה ילאה כל־ןכולןד 23
ג1ים 2
יי את־פני האלן ו ה ה אלהי ישראל :כ״אוריש
ותג האסיף תקופת תלגת ל ל ל פלמים בלניה
מפניך ודרהבתייאת־גבלך ולא־המד איש את־אל^ך
לראה כל וכורך את^י הארץ יהוהיאילילראל
בעלתך' לראות את־פנ^ ה ה אלהיך שלש פעמים בשנה:
כי אויילגוים מפניך והרתבתי את גכלך ולא
ל א ה ש ה ט על־חמץ דם־זבװ ולאץלין לבקר זבח חג בר-
ידומד איל את אתיך בללתך לראות את פד 26
י הפסח :ראשית בכורי אדמתך תביא בית יללה אלי״ף
יהותיאלתיך לללפלמיםבל^ת לאהלוזנולל שביעי
פ לא־תבשל גדי ב ח ל ב אמו:
המל דם זבוזי ולא ילל לבקרtartוזיג תפסת־ י ־ : 1־ •־> v . y ־ 5 •
ויצום אתכלאלר רבד יהולאתו כהר סיגי ויכל סיני :רכל משה מדבר אתם והן על־פניו מסול• :יבבא 31
מלת מדבר אתם וית^עלפ^יומסות וכבא מלה משד ,לפני לועה ל ת ־ ר אתו יסיר את־המםוה עדתיאתו
לפני יהות' לדבר אתו יליד את המסוה לד צאתו דצא ה ב ר אל־בנל ישילאל את אשר ן צ ה :ולאו בנן־ לה
ויצא ודבר אלבלי ילדאלאת אשד יצוה וראו בגי לשלאל את־פנן מ ^ ה כי קרן עור פנל משך,
,ילראלאת פ$י מלת כי קרן לוד פניי מ ל ד ז 102
ני*ז »•• •י • u .׳י י־ ינתי
שמות .וי קהל לה
ותעיע מעות את במטות עלפניו עד באו לדבד והשיב משה ארדהמפוה על־פניו עד־באו לדבר אתו.:
ויקתלמלהאתכל^רת אתו
בגי ילראל ויאמר אלהב ארה הדבדט אלי־ וקהל
צות ילוללללתאתכללתימיסת^להמלאכת לה
וביוב הלבישי יהיה לבם ק ד ל לבת לבתון
ליתולכלהעלהבו מלאכה יומה לאתבעדו . Kויקהל משה את־כל־עךת ב ל :ק ך א ל ױאמי א ל ה =
אלבכלמלבתיכפביום הלבת •2אלד ,ההבלים אשר־צוך ,יהוך ,לעשת אתם :ששת:מ־ם י
תעשה מלאכה וביום הקכיעי rrrrלכם קדש ק ב ת _
ויאמר מלהאלכלעידתבני ילראללאמרזה
הדבר אלד לוה יהוהילאמר קתו מאתמתיומה 3שבתון לדון ,כל־העשה ב 1מלאכה יומת:
פ אש בכל משבתיכם מום השבת :׳ליי
ליהוהכלגליב לבו יביאה את תרומת יהיוהזהב
4דאמר משה אל־כל־עדת בנל־לשראל לאמרזה ה י ב ר
וכסףי וגוזלת ותכלת ואר1קי ותולעת לני ו ל ל
ה אשר־צוה יהוד ,לאמר :קתו מאת^ם תרומה לידך ,כל
ולדם ולדת אילם מאימים ועדת התלים ועצי נדיב ל1ו יביאה את תרומת יהוה ןדב וכסף ונחשת:
להים ולמן למאור ובלמים ללמ^י המלוזת • • ותכלת וארגמן ותולעת קני ושש ועזים :ועדת אילם
ולקורת הסמים ואבגיי ^תםואבנימלאימניאפד mלביאור 8מאדימים ועדת תחשים ועצי שטיס:
ולהלן וכלוזכב לבבכם יבאו ומלואו :כלאע־ו 9ובשמים לשמן המשדוה ולקטךת הסמים :ואבני־שהם
צוה יהולאה המלכןאתאתלװאהמכסהװאת י ואמי מלאים לאפוד ולתשן :וכל־כוכם־לב בכם:באו
קרכיו ואת קרליו את בריוזו את למרץ ואתאדניו 1
־*ויע^ו את כל־אשר צוה:הוה; את־המקכן את־אד׳ל
את האין ואת בדיו את הכפית ואת פרכתהמק־ י ־ואת־מבםת את-קרםיו ואת־קךשױ את־כריחו ארדעמךיו
את תללת} ואתבריו ואה כלכליו ואת לדוברים *!ואת־ארנד :את־-האלןואת־בךיואת־הכ&ךתואתפ^ת.
ואת מ'5רת המאור ואת כליה ואה נרתיה ואת למן !3המסד :את^שלחן ואת־בדיו ןארדכל־כליו ואת לחם
המאור ואת מזלוזהקלרת ואתבדיוואת למן !4המים :ואת־מנרתהמאורוארדכליהואת־נרתיד,ואת
המלווה ואת קנורת הסמים ואת מכך העתוץ פי שמן המאור ':ואת־מןבח הקטךת ואת־בךױ ואת שמן
לפתוז המלכןאתמ!בוזהללהואתמככרב1מלת המשהה ואת קטרת הפמים וארדמסך ל,פתח לפתח
אלד לו אהבדיו ואת כלכליו את הכיר ואת 1b !6המשכן :את ו מןבח העלה ואת־מכבד הנהשת אקל־
אה קללי הוזצראת למדיו ואת אדגיה ואתמסן !7לו את־בדדואת־כל־כליואת־ךבך וארדכנו :את קלעי
ללי' התצר את יתדת המלכ| ואת יתדתהתיצר ההצר את־עמךױ ואת־אתיה ואת מכך שצר ההצרג
ואת מיתריהם אתבגדייהלרד ללרתבקדלאת .״ את־יתדת המשכן ואת־:תלת החצר ואת־מיוזריהםז
מדיהקדללאתרןהכהןואתבגדי^יו לכהן ״ את־בנדי השרד לשרת בקרש את־מךי הקךש לאהי[
ויצאו כלעדתמי ילראלמלפ^י מלה ויבאו ככ^ ^ בקקיאל ־ הבדק ואת־מדי בנד לבה!• W
איל אלו־ נלאו לבו וכלאלר גרבה חתו אדתו ״ מלפני משה :רבאו כל־איש אקר־נקאו לבו וכל אשר
הביאו את תרומת יהוהלמלאכתאהלמועדולכל נדבה הידזו אתו הביאו את־תרומת:תה למלאכת אהל
לכדהו ולבגדי הקדלויבאו האנליב לל הגלים ^ 22ועד ולבל־עבד^ו ולבגדי הקךש:! :באו האנשים
כלנדיב לב הביאו וזוז ו5ו'ם ולכלת ובומו כלכלי על־הנעױם כל Vנדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז
זהב וכל איל אלד הניןש תנופת 1הב ל׳תיוה וכרי כל־כלי זהב וכל־איש אשר הניף תנופת זהב ליהוד־:,
איל אלד למלא אתו תכלת וארגמן ותוללתלני 23וכ^א ; ש אש^נמצא אוזו'תכלת וארגמן ותולעת ק?ן
יוללועו״כ ולרתאילס מארמיסוערתתחלייממ־או ושש ועזים ועירת אילם מאדמים ולירח תחשים הביאו:
כלמריכהרומתכסף וניהלתהכיאו את תממהימה' 24כל־נ4ים־ תךומת כםף ונחשד! הביאו את תרומת:הודי
וכלאלרנמלא אתוללילליכלכלמלאממנדד. וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל-מלאכת די^לד׳
הביאו וכלאלה לכמת כשבידיה לוו ויביאומסוה בה הביאו• וכל־אשה חכמת־לב בדיך ,טוו ױביאו מטודה
את ההכלת ואתהארגמןאתתולעההלנױאת א ת ^ כ ל ת ואת־הארנמן ארדתולעת לשני ואת-השש:
הללוכלהגליבאלרנלא לבן אתניהבוזכמה־ 26וכל־הנקים אשר נשא לבן אתנה כךוכמה טוו א ת ־
לוו את העוים והולאם הביאי את אבניהלהם 27העזים :והנשאם הביאו את אב;׳ השלם
J : S
r\r% 1 ״ •«
שמות ויקהל לה לו
ואת אבני המלאים לאפודולוולן ואתהגלכואמ ואת אבני
1 :
״ .״.
הלמןלמאורוללמןיהמ^זה ולקניית תסמיס 28
המלאים לאפוד ולהשן :וארדהבשם לאת־השלמן למאור
כלאילואלה א ל י גרב לבם אתם להביא לכל
ולשמן המשהה ולקטלת הסמים :כל־איש ואשד ,אשר 29
המלאכה א ל י צות יהוהילללוה ביד־ מ ל ת נדב לבם אתם להביא לכל־המלאבה אשר צוךי:מדי
הביאו בד ילראלנדבת ליתיות* לעשות ביד־משר ,הביאו בנל־ישלאל נלבה לימה-׳^^י
ויאמר מלתאלבניי ילראלראוקדאיהוהיגלס ל
ו:אמד משה אל־בני ישךאל לאו קרא יהול
בעלאלבן אוייבן^וד למלה יהודה וימלאאהו בצלאל בךאורי בךהורילמטה להוךר• :,וימלא אתוי3
דוד אלהים בוזכמה בתבונה ובדעתובכלמלאבה' רוח אלד,ים בהבמד" ,בתבונה ובדעת ובכל־מלאבה:
9ןז י * jt : • HT : T : •A »* ־ J
ולתלב מוולבת לדלת בזהב ובכסף ובנתלז ולחשב מהשבת לעשת כזהב ובכסף ובנהשת :ובהרשת 33
ובוזילת אב] למלאה ואיילת לל כללות מל אבן למל^תיויהלשתעץ לעשותבבל־מלאבת מלשבת •
מלאכת מתלבת ולהוית נתן בלבו הוא ואהליאב 34
ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בךאהיםמך למטה־ךן•
כןאד״כמךלמג״יהדןמלאאתס דוכמת ל ם מלא אתם הבמת־לב לעשות' כל־מלאכת הרש• ו והשב לי•
ללילות כל מלאכת וזיל ווזלב ויקםכהכלה ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השנן ובשש וארג
ובאיגמן' בתוללת תלגי ובלל ואי^ לליכל לו ע ל כל־מלאכה והשב־ מחשבת :י
מלאכת ודזע־בי מתלבת וללהבצלאלואהלאנ י י
ופלאיל תכם לב אלד נתן יהוהיוזכמתוהבושת ן • * ־•i J : T ; • T: tT :״ ־ : T • T
בהמת לדלת ללדת את כ ל מלאכת לבדת ־הוד ,חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את־כוד־
הקדללכלאדר צות יהוהיויקדא מלת א ל מלאכת עבדת הקדש־ לכל אשר־צוהלהוה :ויקרא משיה 2
אל־בצלאל/ואל־אהליאב ואל כל־איש הכבדלב אשר
בצלאלואלאהליאבואלכלאילו¥כם לבי
;תן יהוד ,הכמה בלבו כל אישר נשאו לבו לקרבה אל־
אלד והן יהיותיוזכמהבלבו כלאלר ללאו A ן T׳־ ־ י!' ׳« T 1 JV :־ < A ־ S «.T : T »T ! 1/ י
לקיבת אלתמלאכת לללת אתה ייקלו מלפני המלאכה לעשת אתה :רקחו מלפני משה את כ ל ־ 3
1 ־* י ׳־ ־' IT ־ : 1־ ; S.T T : ־
מלתאתכלתתיומתאלרתביאומי ילדאל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש J י יי* : י ״ T : * j•• : •• ־ V ;־ T : ־
למלאכת לבדת הקדל ל ל ל ת אההוהכמאו לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נלבה בברך בבקר:
אליו לוד נדבת במזדבבקד ויבאו כלהתכמיס ויבאו כל־ההכמיםהעשים את כל־מלאכת המדש איש־ 4
י T ׳«r : T IT י T J- T "T
ממלאכתואלד תמה לליס ויאמדו א ל מלוד לאלןר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה א ש ר
^ . T T . T : IT־ V • ־A T t WT T / ~ .י
לאמרמדביסהעס להביא מדיהלבדת למלאכה צוד ,יהיה לעשת אתה :ויצו משה ויעבירו קול במחנה 6 '> —<• י• ־:־J IT , ־ : .־ V.T ! JT
אלי ציות יתוללללתאהה ויצו מלתוילכירויזל לאמר אישי ואשד ,אל־:עשו־עוד מלאכה לתרומת הקדש
במוזנית לאמיאילואלתאלילילולודמלאכה־ !״כלא העם מהביא :והמלאכה היתד ,דים לכל־המלאכה 7
נהתמתהקדלויכלאהלסמהביא והמלאכה היהה * T •
כרבים מללת וזלב ללת אהם ארךהידילית ןאלגמן ותולעת שני כלבים מעשיה השב עשה אתם:
האוזת למנתוללריםבאמת וילב אדבל*אמה־ ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורהבאלבע 9
^ ^ ! ; JT־ T • : V : *V : ־ IT־ JT ״ • : I v
הירידה האוזת מדת אתת לכלהירידה וידזבראה באמה היריעה האחת מדד ,אחת לכל־היריעת :ולחבר י
• ו • J - T S ־L ־ י Jt AT V IT ^T * J ־ IT־ T
וזמד היריעה אוזה אלאוזה ותמל ירילת וזבד את־חמש׳ היריעית אחת אל־אהת והמשי יריעת חבר אחת
w T • » :־.. AT V V ־־» ־ ־ •: ־-
אתתאלאתה ו־לל ללאה תכלת ללעיפההייילה אל־אחת :רעש ללאת תכלת על שפת היריעה לאחת n
האתת מקצה במדברת כן עלה בדפת הירץה ז זו v T * • : :־ * ־j :־ • V -־ » * rr־
הקיצונה במתברה העעית וזימלים ללאת ללה מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה
T ־ T : -״ ־J i י T T "<| VAT J ־ ־ LT| T י
בייילה האתת ותימלים ללאה עלהגקצההדידה במחברת השנית :חמשים ללאת עשה ביריעה האחת 12
T %' IT JT ־ :־ T T \T t 'J י "t ״ V ־ V^V : ־ ־
104
שמות ויקהל לו
13
רעש המשים
ױמ־אמ^םקיפ^מײבי^ייזזזאתת קךםי ןהב ויחבר את־היריעת אחת אל־אהת בקראים
א י B-onrsirtWײ ד י ה מ ^ ז >rm״
פ ויהי המ$כן אחד• :
״ ױעש יךיעית עזים לאהל על־המקכן עקהי־עשיךר ,ידיעת
rtwin ילײידד *T טי עשה אתם :ארך הידיעה האחת שלשים באכןה וארבע
א6ות רהב דידיעה האחת מרה ארח לעכוזי עשרו־־,
^ t T Sײ־י^ת o t n־ אי! s V r s V t i n !6יריעת :ויחבר את־המש הידיעה לבד ואת־שש היריעת
W •5 *s v t AT J I ־ 5י > •־ I ו•
ר ק כ ו א ת ל מ ו ר י ו ל מ ל ג ו א ה וויהם ו ל 3ה ר * ל ז :מ תכלת ואךגמן ותולעת שני וקש מקזר מעקה רקם:
וללקיהמ^כוארליהם ת כ ז ל ה ^ ל ה 38ואת־עמוריו חמשה ואת־וויהם וצפה ראקיהם וחשמיהם
־ ו ד ״|••rx ft ״ IT JT • : • ••JT ד ד י• *T - v :
105 י זהב ואדניהם המשה נהשת :י v :ו IT • Jt •• : AT T
105
שמות ויקהל לן
וילליבללאליאתהאקילעי לג^ס א מ ה י ג *
א
א ר ב ו ו א מ ה ו ת ל ת * ב ו ו א מ ר ותלי קמהוולפהו
*תב ל ה ו ר מ ב י ת ו מ ^ ז ו ל ו י ל ל ל ו ו ר ו ה ל ס ב י ב אחצש׳ בצלאל את־הארין ?צי שטים אמרדם וחצי ארכו
ו י ל ק כיו א ר ב ל ל ב ל ה a f tל ^ א י ב ל פ ל מ ת ױ 2ואמה והצי רחבו ואמה והצי קמחו :ויצפהו זהב טהור
ו א נ י ל ב ל ת ל ל ל ל ל ו ה א ^ ת ולוני ט ג ל ת ל ל 3מבית ומחוץ רעשי לו זר והב סביב :ויצק לו ארבע
I • . , ־־ - ו ז
לללותלניתויללבדילליללילו^את^מ
ייבא א ת ת ב ד י ב ב ל ב ל ת ל ל ^ ל ל ת ה ^ י ל ^ טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על־צלעו
־ י J* : ־: 1־ AT ־4- : TT ־ J5
א ה ה א ר ^ ו י ל ל ס פ ר ת והבלהור אמהיס ותלי 4האחת ושתיי טבעית על־צלעו השנית :רעשי בךי עצי
א י ב ת ו א מ ת ו ת צ י י ת ב ה ו י ל ל ל נ י כרב־ב *תג • י•• v j ״ •י •» ^:- ־ ־ ד זו י ז
השטים ויצף אתם זדב :ויבא אתהבדים כטבעית על
מ ק ל ל ל ל ה אתס מלניקצותהכפיה בר־וב יי י ־־ ״ז "י IT T ST
. ־tj- : י ־A
א ו ץ ך מ ק ל ה מזית וברוב א ת ר מ ק צ ת מ ו ת מ ן 6צלעית ה א ח לשאת ארדהארן :רעשי כפרת ןךב Tטהור
* * Vw -J— I I T IT V T I A T IT J J
ה כ פ י ת ל ל ת א ת ת ל ר ב י ב מ ל ג י קליוותו ויהיו 7אמתים וחצי ארבה ואמה והצי רחבה :רעשי שיני כרבים
• • \ • jי ~ 11 ז ״ \ IT I T :־• /T • Tי ־ T : T ־ T־* ־
הביבים פרליכ^פים למללתסיככיכבכ^יהס אחר 8זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת :כרוב
7
עלהכפיתופנייהס א י ל א ל א ת י י ו א ל ה ל פ י ת י * • -־ VI J j: T jj f • t |s ATT
ה א פ ר ו ל א לת־ התלןי מ ל ל ה א פ ד כ א ל י ל ו ה
ילוהאתמלה
ו י ל ל א ת מ ל י ל ה א ^ ד מ ל ל ה אר&כלילתכלת gרעש את-מעיל האפר מעשה ארג בליל תכלת :ופ~
ו פ י ה מ ל י ל בתוכו נ ע י ת ו ז ר א ל פ ה ל פ י ו ס ב י ב המעיל בתוכו כפי תלזרא ק פ ה לפיו סביב לא יקלע:
ל ו ל י המלילירמוגי ת כ ל ת ל א יקרל ויללו 24רעשו על-שולי המעיל דמוני תכלת וארגמן ותולעת
ו א י ג מ ן ו ת ל ל ת ל $י מ ל ו ר ויללו פ ל ב ל s r f בה קני מקור :רעשו פעמני זהב טהור ויתנו ארדהפעמנים
ל ת ו ר ויתור א ת ה פ ע מ ל ם ל ת ו ך הדמיים ל ל ל ו ^ י ?תוך חרמנים על^זולי המעיל סביב בתוך דך&נים:
המלילסב״תוךהר^ם^ יר>פלבל 26פעמן ודמן פעמן ודפון על־שולי המעןל סביב ל ק ו ־ ח
וימ^לללוליהמלילסביב ל ל ר ת כ א ל ד לוה 27כאשר צוד ,יהוה אודמשה :ם רעקו את-הכת^ח
י דללו יהוליאתמלה ^ 2 8י מ ע ש ה י א ך ג לאךרן ולבניו :ואת המצנפת #ש
א ת הכת^ית ל ל מ ל ל ה א ר 1ל א ה ר ^ ו ל ב ^ ו א ת ואת־פאת המגבעת ק ק ואת־מכנקי ה ב ד ק ש 9קןר:
ה מ & פ ה ל ל ו א ת ל א ר י ה מ ה ל ל ת ל ל ואד־ג ™ 29א ב נ ט שש מקזר ותכלת ואךןמן ותולעת שני
מכללי ה ב ד ל ל מ ל ו ד ו א ת האבנללל ל ל | ד ל מעשיה ריקם כאשר צוך ,יהוך ,ארדמשה :ס ק ש ו את־
ותכלת ו א ר ^ ותוללת ל נ י מ ל ל ה ר ק ם כ א ל ר צ ק נזר־ד;קךש ןהכ ננהור רנ^בו קליו מכתב פתיקי
ויללו א ת צוהילולאתמלה !? חותם קדש ליהוד :,יתנו עליו פתיל תכלת לתת *ל־
צ ץ ל ר ה ק ד ל ו ה ב ל ה ו ר ויכתבו ל ד י ו מ כ ת ם 32המצנפת מלמעלה כאשר צודr ,־ mאת־משה :ם נתבל
פ ת ו ת י תוהס ד ד ל י ליהיוהיױתגו ל ל י ו פ ת י ל ת כ כ ^ כל־עבדת משכן אל,ל מועך.רעשו כ;י לקיו־אל בכל^
ל ת ת ל ל המעטפת מ ל מ ע ל ה כ א ל ר לוה יהוה אוג פ ״יי אשר צוד ,להוד ,את־משה כן עקו:
ותכלכריעב־ד־ת מלה
מלכ^אהלמולד ויללו ^ י ילראלככלאלר
לוהילוהאתמלהצוללו
33ױביאו ארדהמקכן אל־מקה את־האהל ואת־כל־בליי
ויביאו א ת ה מ ל ב ן א ל מ ל ל א ת ה א ה ל ו א ת כ ל
34קרםױ קךקיו כריחו ועמךיו ואד;יו :ואודמבסה עולת
כליו קרסיו נ^רליו ב ד י ^ ו ולמדהו ו א ד ־ ל ו ו א ת
האילם המאדמים ואת־מכסך ,עדת ד ו ח ק י ם ואת פרכת
מ כ ס ה ל ו ר ת ל א י ל ס המאדמים ואתמכפהלרת
לי-המסד :את־אךון העךת ואת־בךיו ואת ה כ פ ל ת :א ח -
ה ת ת ל י ם ו א ת פ ר כ ת ה מ ס ך א ת אדון ה ל ך ת
ל,שלחן את־כל־כליו
ואת ברץ ואת לכפרת את ה ל ל ת ן א ת כלכלז 109 0». 88ױדזיו קרי
שמות פקודי לט מ
יאה לוזס הלניים אה המגרה הסהרה את ל־היה ואת להם הפנים :את־המנרה '37
1י־ה המערכה ואתכלכלית ואת למ^יתמאוד הבהירה את־נרתיה נדת המערכה ואת־כל־כליה וארז
ואה מזבת הזהב ואת למן המלווה ואה כליה שמן המאור ':ואת מזבח הזהב לאת שמן המשהה ןאת 38
הסמים ואתמסן פהתיהאהלאה מעתתנוולה קטלת הסמים ואת מכך פתח האהל :את ו מןבח 39
ואת מכבר הנתעית אלילו את כדיו ואת כ ל הנחשת ואת־מכבר הנהשת אשר־לו את־בדיו ואת־כל־
כלז את הכיר ואה כלו אה קלל^ התצד אות כליו את־הכך ואת־כנו :את קלעי החצר את־עמדיה מ
למריה ואה אד1יה ואת המסך לללרהז*צואז ואת־א־נ־ה ואתהמסך לשער החצר את־מיתרד ויתרת״ה
מיתריו ויתדתיה ואת כלכל ללדת המלהז ]את כל־בלי עבדת המשכן לאהל מועד :את־כנלי
לאהלמולד אתב*דיהלרדלליתבקדלאת השרד לשרת בקדש את־בנדי הקלש לאהרן הבלן
ב&ןץ הקדל לאהרןיהכתןואת ואודכגדייבניו לכהן :כבל אשר־צה יהוד^ ,ת־משה
43
ככלאלרלוה יהוהאתמלה ל ללו כן עשו בני'ישראל את כל-העבדה :רלא משה את־
1 כלהמלאצה'והנה עשו *והי כאשר צוה להודי־3ן
ילראלאת כלהלבדה וירא מלה את ככ־ •V • JT a- . I
£ה.
: T T :
ױבן-ך אף^ן
־ 1
ללוויברךאתסמלה מ
וידבר יהוה אלמלת לאמרביוסהוזדלהראלן
באתר לתרלהקיס את מלכןאהלמולתולינוה א a
לס את איון הקרות וסכת ללהאול*מ^ימן וידבר י ד ה אל־משה ל א נ ך :ביוםהלךש ר י א י ו ן
והכאת את הללתיןיוליכה את ליכוובצאהאז באחד להד־שתקים את־משכן אהל מועך :ושמת שם 3
המנדה והללית את נדהיה ונתהה את מזיגת להג את ארון העדות וסכת על־הארן ^ ת ה פ ל כ ת :והבאת 4
לקליה לפני ארלהלדת ולמת אתמכןת3הוזי א ת ה ש ^ י ן וערכת ארדערכו ה ב א ת אתהמנרה העלית
למלכ^תתה את מ^הללה ל^יפהתמלל א ת מ ר ת ה :י ונתתה את־מיבח הזהב לק&רת ל^ני ארון ה
הערת ושמת V־ מ ס ך הפתח למשכן ז !נתחה א ח 6
אהלמולד^תתאתבמרבלאתלמולד וכין 7
מזבח העלה לפני פתח משכן אהל־מועד :ונתת את־
המשתהה לס מים ולמת את הזזלרנובעולהת דלי־ביך£ך,למועדוביןהמןבח ונתת שם מים :ושבק 8
את מיר ללי התלי ולקהת את ללוהמלתה 9
א ת ה ח צ ר סביב ונתר! את־מסך שער החצר :ולקהת
ומלתת את המלכ^ואת כלאלדבווקדלהאתו את־שמן המע^זה ומשחת אתהמשכן ואת־בל־אשהבו
ואתכלכליױהיהקדלומלתהאה מ^בתהללה לקדשת אתויואת־בל־כליו ו ה ה קדש :ומש־ות א ת ־ י
ואהכלכליו וקדלה אתלמ\בת והיההמובתלרל מןבחיהעלה יואת־כל־כלױ וקדקת את־המזבח ודדך,
נןדליס ומלתת את הכיר ואת כלו וקדלת אתו המזבח קלשקלשים :ומשלת אתהכהואת־כנו וקדשי( 11
והקרבת אה אהרן ואת ליו אל5תת אהלכוולד אתו :ה ק ר ב ת את־אהרן ואת־בנױ ^^^^^ A" V "j
ויתלה אהב במים והלבלה אה אהול את בצדי ורחצת אתם במלם :ו ה ל ב נ ת את־־אלדן את בנלי הקרש 13
הקדלומלוזת אתווקדלתאהווכלזליו^ה ב$יו ומשחת אתו וקישת אתו ובהן לי :ואת־־במ תקריב14
הקייבוהלבלת אתם כתנת ומלתה אתסכאלר והלכשת אתם כתנת :ומשלת אתם כאשר משחת את־ מי
מלתת את אביהם taליוהיתה להית לתם אביהם וכלנו לייוהיתהלד^ת לד,ם משחתם לכל-נת
מלתהס לכה1ת לולם לדרתס ויללמלהככל עולם ל ל ר ת ם ' :ר ע ש י ^ ד ,כבל אשר צ ה ה ה אתו«1
ויהי אלילות יתוהואתולללת כן'עשה :״ ׳־־׳־«׳ ' ו ה י בהלש לראשון בשנה ה ש נ י ת ״
בוזדלהיאללבאהה^ית באתדלתדל באחד ללז־ש הוקם המשכן :רקם משה אתהב^זכן18
הוקם המלכ^ויקס מלה את המלכ\ויזלאה רהן״את־אךנז רשם את־קלשיו ויתן את־בריחױ רקם
אולו וילס את קיליו ויתואת בייודווינזסאה א ת ־ ע מ ה י ו 7ר פ ^ א ת ה א ה ל על־המשכן רשם א ת ־ 19
למוריו ו^רל את האהלללתמלכווילסאת מכסה לאהל עליו מלמעלה כאשר צוה לדוד ,את־משה:
מכסה האהל לליו מלמללה כאלר לוה יהוה ס רקת רתן א ת ה ע ר ת אל־הארן רשם אתהבדים על -כ
ויחרתו את מלה , 110
את הלרת אלהאר^וילם את לבריסללהאין
שמות פקודי מ
לקב אתלתילר t , ^.^V3 ? המשכן :ולא־יכל משה לבוא אל־־אהל מועד כי-
•ו V j T JT :ז *•* ־ ־ IT :ן
מגיב ל מ ל כ ^ י ל מ ^ ת ויהז א ת מ ל ר ל ל ר ד ^ ר :
ישכן עליו הענן וכבוד יהו ה מלא את־המשבן :ובהעלות
י ויבלמלהאתהבולאכת• * T "I : I IT ־ י v T * 5 J • lATT iv * v,T I JT * ftfi
אדל to ויבס־לל1את א ה ל מ ו ל ד ו כ ב ו ד הענן מעל המשכן י?עו בני ישיךאליכבל מםע,7ם:
ה מ ל ב ן ולא י כ ל מ ל ה ל ם א אלאהלכזולרכי ״ ואבדלא יעלה הענן ולא יסעו עד־יום העלתו :כי ענן
;—} • ו ״ IT j, ־ : • j : I A T T IV •־ TIי• , j • 1 Of
ל כ ן ) ל י ו ^ ן וכבוד יהוהימלא א ת ה מ ל ב ן 38יהוד ,על־המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל־1־
מ ל ל ת מ ל כ ^ יכלו בני י ל ר א ל ובהללות * י• "T J A T •ו jv •• : T ־•It: ־ <t t
ו י ק ר א
א
ל
תקר* א ל מ ל ה וידבר לולאלץ מ א ה ל מ ו ל ד ! ויקרא אל־משה וידבר יהוד ,אליו מאהל מועד לאמר:
ו "j. v J •• ז •• I : v ־-: AV » , ־ , V
ל א מ ר ד ב ר א ל ב ג י י ל ר א ל ו א מ י ת א ל ה ם אדש
5דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי־״יקריב מכם
כייקדיבמכס לרב^ליה^למןלבהמהמןהכהי-
קרבן ליהוה מךהכהמה מךהבקר ומךמצאן י תקריבי
ללאןתקריבו אתקרבוכב אס ל ל ה ק י י מ י
sאת־קךבנכם :אם־עילה קרבנו מךהברך זכרי ת מ י מ
כ?ןהלקד1כרתמיב יקי״&ו א ל פ ת ת ^ ה ל מ מ ך
לקליבנו אל־פתה אהל מועד־.יקריב &זו לתננו לפנן
•יקריב א ת ו ל י ® ל פ ל י ל ו ל ו ס מ ף ידו ל ל ר א ע י < װ־,וד :,וםמך;דועל ךאש העלהונרצה לוןלכפדעלױ
ת ל ל ת ו ^ ה לו ל כ 5י לכ^ו ו ל ת ל אתג('המןי ־•ושחט את־־בן הבקר ל?ני יל׳יך• ו ה י ך ם בני אללן
לפלי ילוהוהקריבוב^י א ה ר ן ה כ ה ל ם א ת הרב הכךגים את־הלם
m •י י י י n w
ויקרא א ב
וזיקו את הרס ל ל tetaסביבי א ל ר פ ת ה וןךקו את־הךם על־המזכח סביב
אהל כוולד והגליל אהתעלתו1הוץאההלגת^ 6
אשר־פתח אהל מועד :והושיט את־העלה ונתח אתה
והנוכל אהרן הכהןאללל ה מ ^ ולדכולציס 7
לנתחיה :ונתנו מ י אהרן הכהן אש עלהמזבה!??I׳'
ל ל ה א ל ו ל ר כ ו כ ג י אהד!'הבהאיםאהה$והזץים ;צצים על־האש' :וערצ\בנל אהרן הבחנים את הנתחים 8
אה ה ר א ל ואת תפדר עלהללים א ל ד Wv א ת ה ד א ש ואתהפדר עלהעצים אשר על־האש אשר
IT ־ vat ־ ג w
v
ד x.
ה א ל א ל ר ל ל ה מ * כ ת וקרבו וכרליו יי—תל 9
עלהמןבח :ןקךבו ובךעױ יךחץ במים והקטיר הכהן
במים והקליד הכה^אתהכלתמולוזהללג^ שראל
את־הכל המזדהה עלה אשך ,ךיח־ניחוח ל י ™ י
ואםבלתלא^ ר י ת ק ת י ליתוה ואם־מןהצאן קרבנו מן הבשבים או מךהעזים לעלה ,י
קרבגו כלהכלבים או מוהלים כללהזכרהנזיפ ןכר תמים.יקריבני :ושחט אתו על ה ך המזבח צפנה״
יקר<ב*ו ו ל ת ל א ת ו ללידך rf^rnVasל*3י ל פ ד י ח ה וזרקובני אהרן הכהנים אתהמו על־המןבח
יהותו^רקוב^אהיןהכה^םאתדמוללהלעת 12
סביב' :ונתח אתו לנתחיו ואת־ראשו ואת־פלר T O
סליל לתת אתו ל1התיו ואת ר א ל ו ואה^דדו ך,כהןאו1םעל־העצים אשר על־האש אשך על־המזבח:
ולרך תכהו אתס ללהלליס א ל ר ל ל ת א ל ה ק ר ב והכרעים ירחץ במים הלךיב הכהן
א ל ר ל ל ה מ ^ והקרב והכרלים *יתלבנזיס והקטיר ד4זבחה עילה הוא אשד ,ריח ניחח להוד* :,ני
^ותקריב הכה^את הכלוהקליר הכלבתהלל ואם מךהעוף עלה קךבנו ליתר ,והקריב מךהתרים !4
אלתרי^יתו׳ןלזלוז־ או מךבני'היונה את־קךבנו :והקריבו הכהן^ל־המןבח טו
ואםמןהלוף ללה גןיב^ליהוה־והקדיבבז^תריס ומלק את־ריא^זו והקטיר' המןבחה ונמצה ךמו על קיר
או מ!ללי היולית את קרבלו והקריבו הכהןי א נ ל המזבח :והסיר את־מראתו בנצתה והשליך אתה אצל 16
tateומלק את ראלו והקליד .WbSWto״ המזבח קלטה אל־־מקום הדשן :ושפע אתובבנפיו לא ״
דמו ללקיר הכלבו* והליר את מדאתוגללתת :בדיל ה ק ל ד אתו הכהן המןבהה עלהעצים אשר
והללין־אתתאללהמובתקדמהאל מקום־ ם על־האש עלה הוא אשד ,ריח ניחח ליהוד:,
} I , • JT ״a T
ל ד ^ ולסלאתולכלפיו לא יבדילוהקלדאמו
הכהן המולקה ללהלליס א ל ר ל ל ה א ל ל ל ה
וו5ל הוא אלהרית^יתת להיותי
כיהקריבקרבומ^ת ליהוהוללת יתיה ק ד ^ ו
וילל ל ל י ל ל מ ^ ת ן לליהל^תוהביאגאל^י
אהרןהכהויםוקמלמלסמלאקמלומללתזז אררן הכהנים' וקמץ משם מלא קמצו מפלתה ו ^ נ ה
ומעדכליה ל ל כ ל ל כ ^ ה והלליף תכתז^ א ת על כל־לבנתה''הקטיר הכהן את-אןכךתה ה מ ף ח ה
3
א ו כ ר ת ה ה מ ו ב א ה א ל ה ר י ת ^ jmflsnsift ריח'ניהח ליהוד :,והנותרת מךהמנךוה לאהלן
ב4
מוהמ^ה לאהרוולב^ו ק ד ל ק ד ל י ס מאלי ולבדו יקדש קדשים"מאשי ה ה :ס וכי ה ל ג
וכיתקו-בקדב^תת יל1ל יקךבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת ב #ן
מאפה תגור טלה ז׳זלות מלת בלולתבלגלורקיגן ורקיקי מצות משחים בשמן :ם ואם־מנחה על־ ה
ואסמכה׳ מלותמלזיזיםללמ! • 1 המחבת קרבנך בלתבלולה בשמן מצה תהלך :,פתות 6
ללהמז־זבה קדבלך סלת בלולה בלמ^מלזת אתה פתים רצקת עליך ,שמן מנהר ,הוא :׳־*׳׳־•׳ ןאם־ 7
ההית פתות אתהפתיס וילקת לליהלמולגתה מנחת מרחשת קרבנך ם־לת בשמן תעשיה• ! ל ב א ס 8
הוא י י tי ואס מגהתמי^להקרכצך את־דמנחה אשר ״יעשה מאלה ליהוה והקריבה אלק
סלת ב ל מ \ ת ל ל ה והלאתאההמציתה א ל ד - הכהן וד^ישד ',אל־דמןבח :והרים ד,בהן מךד,מנחה9
^להמאלה ליהוה והקדעה אלהכה^ילהאל את־אזכרתה ודקטיר המןבךוד ,אשד ,ריח ניחח ליחוך:,
הנותרר! מךהמנחה לאדדין ולבדו קדש קךשים מאשי י
המוב1ץוהדיסהכלמוהמ1תהאתאיכדתד.והמלר
ה ה :כל־המנהה אשר תקדים להוד ,לא ת ע ש ה n
המזבתהאלהיית^תליהוהו^הרהמן^ה
חמץ כי כל־שאר
לאהרןו^5יוקדלנןדליסמאלייהולכל1:מ!חה 112
אלר הקריבו ללול ל א ה ל ל ה תימלכיכללאר
ויקרא ב ג
וכלדבללא tartaאלהלילולקרב^ וכל-דבש לא־תקטירו ממנו א ש ה
ראלית תקריבו אתם ללהוהואל תמ$בת לא ״ ליהוד :,קלבן ראשזז תקרימ אתם ליד!וך.ןאל־המןבח .
יללול־־ית W 1וכלקיבןמנהתךלמנ^תנילל 13לא־יערו לריח ניחה :לכל־קךבז מנחתך במלח תמלד?
ולא הלבית מלת בי>ת אלהיך מללמ1זזתך ty ולא תשבית מלח ברית אלדדך מעל מנחת־ על בי^־
^ ואל כלקיב&־תקרילמלת ואם־תקריב מנחת בכורים !4קרבנך תקריב מלח:
תקריב בלתת בכורים לילות־ אביב קלוי באל ליד־™ אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת
5רלכרמלתקריבאת^תבכורירו1תתעלה טי בכוריך :ונךמי עליה שמן ושמת עליה לץ™ ^דזד־י
למצולמת ללית לבוהמ^ותהואוהק^רהכהן 16הואי :והקטיר הכהן את־אןכךתה מגךשה ומשמנה
את אזלרתהמ^רלהומלבלה ללכל לב*תה פ .יביעי על כל־לבנתד ,אשד ,ליהוה:
אלת לילות
ואם!בת ללמיםקדב$אםמןה5קדהואמ!ךצ
אם ויפר אם 5קבל תמים יקריבנו ל^ייהדלומוך
ג
לכלדבר למא או מבכה תיה למאה או ב&בכ{ן או ידע אם־לוא:גיר ונשא עוינו :או נפש אשל תגע ככל־ *
בהמה למאה או בנבלת לי^ למא ללto :}: ד ב ל טמא או ,בנבלת ח;ה טמאה או בנבלת 3ה מ ה
ולוא למא ואלל או כי יגל' בלמאת ארל לכל טמאה או בנבלת ש ח טמא ונעלם ממנו והוא
3
סמאתו אלר ילמא בה וגלכ^ מבלו והוא יר־ע ואקם :או כי יגע בטמאת אלם לכל טמאתו א ש ר ו ^
ואלל אוגיפלכי תלבל ^סאבלפתיסלהרלאו ב ה מעלם ממנו והוא ידע ואקם :או נפש ?י תקבע 4
להיליבלכלאלי יבלאהאדם ללבלה וגללס לבטא' ב ק פ ת י ם ל ה ר ע ו או להיטיב לבל א ^ ר :ב ט א
ממל והוא ידלואלםלאוזתמאלהוהיהמיאלמ האדם בקבעה ונעלם ממנו וך\אץךע ואשם לאת־!
מאלה :וזדה קניץאקם לאדןת מאלה ןהתוךה א ק ל ה
לאלת מאלה והתודה אלד אלא עליה והלא
חטא עליה :ולביא את־אקמו לידך־• על הטאתו ,א ^ ד «
את אלמו ליהז־ל ללתלאתו אלד תלא 1Aבת
חטא נקבה מךהצאן ב ק ב ה ארקעירת עדם •לחטאת
מז הציאן כלבה או לליית %ים לתלאת וב^ר וכפל ע ל ז הכהן לחטאתו :ואבדלא תןיע r־? ך קל .י
עלז הכהןמתלאהיואם לאתגילידודילתומיא • ול-ביאי־את־אקמו א ק ר חטא קתי תלים אדקני בנך
את אלבז אלד ללא לתי תריב או ל^יי לני יוגה • 8
יונך ,ליהוהיאחד לחטאת ואחד לעלה :והביא א ת ם
^הולאיוד לרזנואת ואוזד לללהוהמאאזט&הכנן 115 א ל ־ ל ^
ויקראה
והקריב א ת א ל י ל ת ל א ת י א ל ת ת וכולי א ה והקריב את־אשר לחטאת ראשונה׳ ומלה אתל
־S T AT
י א ל ו 3ז מ ו ל ל י 5ר י ל א ־בדילװלמנודנזגדונואמ 9ראשו ממול ערפו ולא יבדיל :והזה מדם החטאת על-
T ־ ־1 ־* • • T : •ו ־ S ע : T Tג J *
ז ל ק י י מ ו ז ב ו ז ו ה ב ל א י ב י ס יבזלת א ל י ס ו ד - קיר המןבח והנשאר בדם ימצה אל־יסוד המזבח חטאת
V.T - " A־ : ־ J 5 V T י T ־ J I ! • • J ־ י •י ־ ״
ואמלאתלי1ו , כז ..., ידו לשתי תרים או ,לשני בני־יונה והביא את־־קרבנו
T :|T V י ״ T "I : J 5 " : י * **J •
י ד ו ל ל ת י ת י ש א ו ה ל ג י ב ל י יו&ת ו ת ב י א א ו ! אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא־ישיים עליה
ק י מ ו א ל י ת ל א ל ל י י ת ת א ^ ת כילת ל ז ל א ה T V T י I AT - J V ^ >T 1
ודלי ^ותיאלמלת , לכהןכמנתת טילאמר :נפשי כי־תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי
^ ד;: • ז ז ! ־ ; T ; IT ־ ־ 4 : ־ ׳1 «••'•׳׳ י
ל ת ו ו ת כ י א א י ל ת מ י ם מ^' ת ל א ו ב ל י כ ר ל א ל מ אשם אשם לידה: IT ־I ־^. T J R
מללביהות וכתלבלמיתוספקדו! אולװלומתt 23בהנה :והה כי־הטא ואשם והשיב אתהנזלה אשר
T . V . '4 • •• 5 ־• T ; JT IV T T T
את תללת א ל י נ ז ל א ו אתהללק א ל י ^ ל כ °עליו לשקר לשלם אתו בראשו המשיתיו יי^ף עליו לאשר
^ א ת ה פ ק ר ל א ל ר ת פ ק ד א ת ו או אתתאבדת לאש־מה בה:
ית.ננוב;ום אשמתו :ואת־אשמו לביא להול איל מ הוא לו .T JX : ־ ;
ל ל המולת ו?למו אליל המוכות ו3ללאת בגידיו המןבח ןשמו אצל המןבח:לייופשט את־כגריו ולבש 4
ולבל מדים אתיים והוציא אה הדלןי אלמתון בנךים אחרים והוציא את־הךשן אל־מחו-ץ למהנה אל־
למיונה אלמקובגיהור והאל לל הכלבת תוקד מקום טהור :והאש על־המןבח תוקד־ם לא תכבה ה
.בו לא הככה וכלי לליה הכהן לצימ מקו— ובער עליך ,הכהן עצים כבקר בבקר וערך עליה העילה
בבקר ולױך לליה הללה והקנדיד ללית תלכי והקטיר עליה חלבי השלמים :יאש תמיד תוקד על־ 6
הלדמים אלתמיד תוקד על תכלבז־ו כ־^יא המזבח לא תכבה . w :לאת תורת הנמחה הקרב ז
:ן•' AT : V J I , IV : • J ־ V.- • ; -
י וזאתתוית הבלתתהקרב תכבה אתה בני־אלדין ל?;י njrrאל־פױ המןבח :ולדים 8
אתהב:יאהרןל3גי יהילאל53י המובל וה־־ים ממנו כקמצו מפלת המנחה ומשמלה ואת כל־הלבנה
ממל בקמלו מכלה הבמתיה ומלמגה ואת כ ל .אשל על־המנחה וחקטיר המןבח ךיח ניחח אןכרתה
הכלגהאלר ללהכעיתהוהקליר המ??כת ליהוה :והנותךת ממנה:אכלו את־ץ ובניו מצות תאכל 9
אזכרתה ליהוהיוהלתרה מכלה יאכלואבר^ובלו . כמקום קדש בחצר אהל־מועד :אכלוה :לא ת א פ ה י
מלותתאכלבמקוכקדלבתלר אזתלמולז־״י f i nחלקם נתתי אתה מאשי קךש קרשים הוא כחטאת
יאכלוה לא תא^הלמ^לקם גהה• אתה מאלי :וכאשם7כל־זכר כבני אהרן:אכלנה חק־עולםללךתיכם ״
J י י I T T v J Iו -ן ד ; ••« T T T IT T It J
קדל קדלים הוא בתנואת וכאלם כלוכיבבני פ ״וגי מאשי יהוה כל אשר־ינע בהם יקדש:
אהי\ יאכמה תק לוסם לדרתיכם מאלי יהיה
כלאלד ללכהם יקדל
וידבר יהוהיאלמלה לאמר זהקיבואהרוובנץ רלבר יד,וה אל־משה לאמר :ך ,קךבן אהרן ימיי II
אלר יקריבו ליתוזלביום המלת אתו ללידת אשר־יר,ךיבו ליהוהביום המשה אתו עשירת האפד־,
האידה כלת בעתההמיד מ^ליההבבקיומ^ציהד. בלת מניחה תמיד מחציתה כבקר ומחציתה לערב:
בלרב ללמתבתבלמןיהללה מיבכתהביאנה על־מהבת בשמן תעשה מרככת תביאנה תפיני מנחת 14
תעיציבזגתהפהים הקייב יית לתת ליהולוהכתו פתים" תקריב ריה־ניחח ליהוה :והכהן המקיח תחי™ טי
המליתהתהיומבליו יללה אההויזק לולב ל״לול מבניו מנשה אתה חק-עולם ליחך ,כליל תקטר :וכל!6-
כללהקלר רכלבונתהכה^ כליל תתית לא !a 7, •י frt3"rraכליל ת ת ך לא תאכל:
האכל רדבר p־ mאל־משה לאבד :דבר אל־איח ואל־ 18
וידגר יהולאלמלה לאמד דכד אלאהרןואל בניוילאכד ^את תורת החטאת כמקום אשר תשחט
העלי; תשלט החטאת לפני װלה קךש קךשים ײא[ י כלו לאמי זאת תורת התלאת במקום־ אלו—
הבחן המחטא אתה :אכלנה במקום קדש
הלתילהלרה תעיתל התלאה ל2גי ילוהיקדל בח£ר אהל מועד :בל אשר־־ינע בבשרה יקיש =
קדלים הוא הכהן המתטא אהה יאכלגהבמקוס ואשר יוה מדמד ,על־הבנד אשר יזה עליך ,תכבס כמקום
קדל תאכללתצר אהלמולד בל אלד־ י^ל קדש" :יכלײדזרשי אשר תכשל־בו ישכך ואס־־ככלי!2
נחשת בשלהיומרק ושטף במים :כל־ץכר בכך,נים 22בבלרה יקדלואע־ר להמדמהללה»ךאע*ר •
יאכל ^ ה קדש קדשים תא :וכל־־־הטאת אשד 23לה לליה תכבסי במקום ק ד ל וכרי ת י ל א ל ר
הבללבו יללר ואם בכרי גיזזילת בללהומדה' יוב״א מךמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא ת א כ ל
וללן=במיםבל\כרבכה^ם לאכלאתהקדל פ ?אש תשלף:
קדלם הוא וכלתלאת א ל י יובא מדמד־־זז
אל אהלמולד לבפי ל ק ד ל לא האכלבאל' ז
ו)את תורת האשם קךש קךשים הוא :במקום אשל 2א תלדף
לאת תורת האלם קדלקדליב הוא במלום 'י^זטו את־העלה :שהטו את־האשם ואת־ךמי יזליו
על־המןבח סביב :ואת כל־חלבו.יקריב ממני.אײ 3אלד ילתלואת הזלת ילתלו את האלכואת
דמו ליק ל ל המולת סביב ואת כל תלבו יקריב דןאי^ה ואת־־החלב המכסה את-הקרבג
ממ*"ו את האליטה ואת הללב המסכת את הקרב 117
י יי ». ». 8.ץדין מנגה
י 117
ו ו ויקרא צו
ואת לתי תכלת ואת התנ^ א ל י לליהן אלד־ .ואת שתי 4
ללהכסלים ואת היתית;יל תכבד ללתכלת הכלית ואתה,חלב אשך עליהן אשר על־הככןלים ואת־
״סייגה והקליד אתם הכתן המזיבתה אלתלהי^ ה היתרתיעל־הכבר עלה,בלית יםירנה :והקטיר א ת ם
אלם הוא כלזכרבכהלס יאכלנו במקום 6הכהן המובחר ,אשר ,ליהוך ,אשם הוא :כל־־זכך
קדול יאכלקדלקדלים הוא בהלאת סאלם בבתים •אכלנו במקום קרוש יאכלקךש קךשײם הוא:
הויה אתת להם הכהדאלר יכ3י בו לו יהיה י כחטאת'כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר־בו
והכהן הכוקריב את ללת איל לוי הללה א ל י 8לו היה :והכל,ן המקריב את־עלת איש עור העלה אשר
הקריב לכת\י לו יהיה וכלמ^ת אלי• הא^דד 9הקליב לכהן לו יהיה :וכל־מנלה אשר תאפה בתנור
בתמיד וכלנללהבמרתילת יללמתבתלכתן וכל־נעשה במרחשת ועל־מהבת לבהן המקריב אתר-
המקיייב אתה לו תהיה וסל nttlpבלולה־ ,לו תהיה :ו כ ל , ™ 1בלולה־בשמן ה ר ב ה לכל־בני
I V IT JT : T S IV ; •ן J
בלבון ותיבה לכלבג׳י אתיל" דזדדידל א י ל פ . אהרן תהיה איש כאחיו: •ן T : •ע V.1 : •1 ן ־1
כאתייו
האת תורת ובת הללמ׳־־ם א ל ד יקייב לידדודזו
אם ל ל תודה יקיימו והנןייב לעל ובית ההודה
תלות מלת בלולת בלמן וילילימצותמלתים
כלמן וסלת מיבכת תלת במלת בלמן ל ל
תלת לתם תמל יקייב קימו ל ל זיבת 1תודת \\ לאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוד :,אם ע ל
לילמיו והקייב ממגו אתד מכר קי־םן תדומה תולה:קריבנו הקריב 1על־ובח התודה חלות מצות
לתות־ לכהן הויקאת דבו הללמים סו יזדידד
ובלד ובת תודת ללמיו ביום קיבגו יאכל לא
־לוז־ ממל לד בקד ואם ודד או לדלת ^בתיקימו !4על־זבח תודת שלמיו :והקריב ממנו אהד מכל־קרלז
ביום הקריבו את!בתו יאבל וממשית' וה!ומד תרומה להול ,לבלן ר!,ירק את־דם השלמים לו
ט ו ו י כ ל ר ע ח ת ו ד ת שלמ־ו ביום קךבנו יאכל לא־־עיח
ממל יאכלותגותי מבלר זלבו* ביום הללילי
באל ילרן= ואם האכל יאבל מבלר־ Ytrt !6ממנו ע ה ב ק ה ןאם־נלר ן או ?ךבד^ןבח קלבנו ב:ום
:
הקריבו אית־זבהוגאכל וממחרת והנותר ממנו.יאבל
ללמױבױםהללילילא rthfהמקריב אתו
}7והנותר מבשר הובח ביום השלישי באש:שרף :ואם
לא יתלב לופלל יהיה וה^פל האכלת ממנו לאבל יאבל מבשיה־זבח שלמיו מום השלישי לא
לונה הלא והבלר א ל י ל ל ב כ ל למא ל א ירצה המקריב אתו לא ה ש ב לו ?נול י ד ה והנפש
יאכלבאל ילרף והבלי כ ל להור יאכס־י 19האכלת ממנו עונה תשא :והבשר אשר יגע
ב ל י והנפל אלד תאכלבלר מזבול הללמים ״ לא ייאכל באש יישרף ה ב ש ר כל־טהור ^אכל בשר:
א ל י ליהיוהיולמאתו לליו ונכרתה הגסלההוא כ הנפש אשההאכל״בשיר מזבח השלמים אשר לידידי
m ״. ״, I ״ .י ןז• •י• W
כי תגלבבלגיזמא בטמאת אדם מעמיה 21וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמה :ונפש כי־
T T IV ו - V J V - ז , : : י ו AT ז V R 1 \ 1
או בבהמת למאה או בבלליקלילמא ו א כ ל תנע בכל־טמא בטמאת אלם או ו ב^המה ממאה או
מבלר irxהללמים אלד ליהווד' ונכר־תדד בכל־שקץ טמא ואכל מבשיהזבה השלמים אשר למד•
הנפל ההוא מלמיה וידבר יתוהיאלמלהלאמר 22ונכרתה הנפש ה ת א מעמיל :והבר ה ה אל־משה
דבי אלבר יליאללאמר כלתלכלור וכלב 23לאמר :דבר אל־בני ישראל לאמר כל־הלב שור וכשיב
ולז 1לא תאכלו ותלבנבלת ותלב ליפה יללה 24ועז לא תא״בלו :ה ל ב *נבלה ה ל ב טרפה יעשה ל כ ל
לכלמלאבה ואכללא האכלתו כי כ ל א כ ל ביי מלאכה ואבל לא לאכלהו' :כי כל־־אכל הלב מך
ת;לב מןהבהמת אלד יקריב מבעה אלתליהוה' הבהמה אשר:קריב ממנה .אשד ,ליתה ןנכלתה ת פ ש
26האכלת מעמה' :וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם
לכיתת הנתלהאכלת מלמית וכל דם לא י* * י י
J T T 5
T IV I-־ V ^V IT
תאכלו בכלמולבתיכם ללוף ולבהמה כנל 27לעוף ולבהמה :כל־נפש אשיהתאכל כל־דם ונכרתה
* • ״ * J V :־ «.V/ ז זו - ; * ו I W *
5>1ל אעיר תאכלכלדם ולכי־תה הנהלההוא 118 ת פ ש ה ת א מעמה: T ~ IV t ־ ־V, ~ Vjt
מלםיה
ו ו ויקרא צו
׳וידבר יהוהיאלמלה ל א מ י ד ג י אלבלי יל^כי רדבד •וץה אל־משה לאמד :ד ב ר אל־כע ישראײי^
לאמר המקריב את זבד ללכדו ליהווליביא את לאמר הטקריב א ת ץ י ח שלמיו ליהוה;כיא את־רךבנו
קרבנדליהוהמזבתשמדו ידיו תביאינה א ת י ל
ליהיה מזבח שלמיו :ידיו הביאינה את אשי:היד -איד
א ל י יהיות א ת ה ת ל ב ע ל ה ת ז ת יביאנו א ד ־ ז ה ח ל ב על־ההזה יביאנו את החזה להניף אתו־ ת נ ו פ ה
התזה להנץ :אתו תנו^ה בעל יהולוהקליוהבהן לפני יהוד :,י והקטיר הכהן ארדההלב המזבחה ורדה 31
א ת הדזלב המזבלה והיה הלזה לאהרן ולבניוואת
הח^ה לאדרן' ולבניו. :ואת שוק הימין תתנו ת ר ו מ ה 32
ל ו ק הימין תתנו ת ת מ ה לכהן מובוד ?דלמיכס
ל^הןמזבהי שלמיבם :המקריב את־דם השלמים ואת33 -
למקריב א ת ד מ הללמייס ואת התלבמבני אהרן • ? 34
החלב" מ ב ד אהרן קיו.תדדה שוק הימץלמנף• 5
לו תהיה ל ו ק הימץילמנה כי את ת ז ה תתנועדל את־־הזה התנופה ואת ו שוק התרומה לקחתי ,מ א ת
ואת ל ו ק התיומה לקתתי מאתבנײמויאלמזכמי בני־ישראל מזבחי שלטיהם ואתן אתם לאלרין הכהן
ל&ייהכ ואת^ אתכ כאהרן' הכהן'ולבניו לדוק ולבניולחק־עולםמאת ? ד ישראל) :את משהת א י ח ל ה
עולםמאתבני י ש י א ל ז א ת מ ל ה ת א ה י ן ו כ מ ומשחתי בניו מאעץ י ע ה כיום הקריב אתם לכהן
מ י ו מ א ל י יהולביוב הקייב אתכ לכהן ל׳־תוה' • ליהוד>? :,שר צוד\יהוה ל ת ת להם כיום משיחו א ת ם 36
א ל י צוה ילוללתת להב ביוב מלתו אתכמאהגל מאת בניי ישראל ה ק ת עולם לדרתם:
י ל ד א ל ח ק ת עולם לדיתס זאת התודה לעילת לעלה' למנתה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולןבח
למלזה ולחטאת ולאביב ולמלואים וכשמתי השלמים :יאשר צרך ,יהוה את־משה כ ד ך פיני כ י ו ם M
הללמיב א ל ר צוה ילול את מעיהבהרסלביוס צותו את־־בניי ישר^ל להקריב ארדקךכניהם ליהיר׳
צזתואתבניי י ל ד א ל ל ה ק י י ב א ת קר־בנידהס רביעי
® .י במך?ר סיני :י
ליהיוה ב מ ד ב ר ס ל ח
ר ד ב י יהיול אלמש־ה ל א מ י ק ת א ת אהין ואת
בניו אתו ואת הבגדים ואת ל מ ן תמלזיזה ו א ת ר ל כ ר מ ז ה אל־משה לאמר :ר ך ארדאהרן ואת־במ א 2
ה י ה ת ל א ה ואת לני האילים ואתסלהמצותואת
אתו'ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת ו פרסלזטאת
כלהלדה הקהלאלפתת אהלמועדויעל™ 3
ואת קני האילים ואת ס ל המצות :ואת כל־־העריה
כ א ל י לוה יהיות־אתו ותקהלהלדה א ל 3ת ת ' 4
ה ק ה ל א ^ פ ת ח אהל מועד :רעש מקד ,כאשר ציר׳
א ה ל מ ו ל ד ויאמר משיה א ל ה ל ד ת זת ת ד ב ר
יהוה אתו ותקהל העדה אל־פתח אהל מועד :ראמר ה
א ל י י צוה ילותילעלות ו י ק י ב מ ל ה את אהין
"משד^ ,ל־העדה זה ה ד ב ר א ק ה צ ו ה ;הוה לצקיתי
ואת ברו וירתץ אתם במים ויקי עליו אתהכזעמ
ר ק ר ב משה את־א־ךן ואת-בנױ ױךחץ אתם ב מ י ם « :
ויתגר א ת ו ב א ב נ ל ו י ל ב ל אתו אתלמלילויתן'
ף1עליו ״ את־ד,כתנת ויחגר אתו באבנט ױלבש אתו ד
עליו א ת הא^ד ויתגד אתו ב ה ל ב האהרראהד
את-דמעיל דתן עליו את־האפד רחנר אתו ? ה ק ב
לובו ו י ל ל עליו א ת ה ת ל ן ויתן א ל ה ת ל ן א ת 8
האפד ױאפד לו בו • :רשים עליו את־ההשץ וזח! א י ״
האורים ואת התמים ו י ל ל אתהמצנ^ת עליאעוו
הדזשן ל א ו ר י ם ואת־לתמים :ר ק ם ארדהממפת ע ק 9
ו י ל ל עלהמצנ'3ת אלמול^ניו א ת ציץ ה ז ת ל
ראשו"רשם על-המצנפת אל־מול פניו את צ ק הזהב
נ ז ר ה ק ד ל כ א ע י י צ ו ה יהוהי א ת מ ל ה ו י ק ל משל
^ ד ה פ ך ש ? א ק ך .צ ו ה לתה את־משה :רקח מ ש ה י
המשתית ו י מ ל ת א ת ה מ ל כ ן ואתכל .את 1
את-שמן המשחה וימשח את-המקכן ואת-כל־אשק?
א ל ר ב ו ר ק ד ל אתם ויזממנו ל ל המזבו^ עיבע
רקדש ייאתם ':רז ממנו על-המזבח שבע פעמים וימשח ״
טעימים וימעיתאת המובת' ואה כלכליו ואה לכד :
א ת ה מ ז כ ח ו א ת ^ כ ל י ו ואת־הכך ואת־כנו ל ק ך ש ם
ואת כנו ל ק ד ל ם ויצקמלמן המעי־תה עליאמו 12
רצק משמן המקחד ,על ראש אהלן " T Oא י 5
אהרן וימלוז אתו לקדעיו ייקיב מ ל ה א ת בני 13
לקדשו" :רקרב משה את־בני אלדן רלכקם•
א ת י ן וילבעים בתנתרתגיד א ת ם אבנגוויתבד
רחנר' אתם י אבנט רחבש לדם מנבעות ?אשר ™ g
לתם מגבעותכאלרציות ילוהיאת מעות ויגיל
יהוד ,את־משה :ר|ש את יפר החטאת ױפמןד אדלן«1
א ת פ י ה ת ל א ת ו י ס מ ן א ה י ן ו מ ל את ידיהכעל
ובניו את־ץדיהם על־דאש פ ר החטאת :ר ק ח ט רקח טי
י א ע י ^ י ה^נואת וילתנדיויקת משה אתהדס TO
א ת ־ ה ד ם wיײי־ *--יק* •5י'•״ w משח
״ * » *V
88.סכירץ כאםד ibid.הב׳ 86.
וייקרא צו ח
דתן ללקינת המזבת סביב באצבעו ויתלא את ויתן על־קתות המזבח םביב כאצבנעו
*המזבת ואה הדס יצק אל יסוד המזבח ויקדמו והטא את־המזבח ואת־הדם ,יצק אלץםוד המזבח
כלפי ללץ יקזז אזז כלהתלג אלד עלהקיב !6ויקדשהו לכפר עליו :ויקה את־כל־החלב אשר על־
ואת יהיה הכבד ואת לתי הכלת ואתתלבהן הקרב־ ואת ייתרת הכבד ואת־שתי הבליח יואתתחלבל1
רקט־ר מלה המובאה ואת הפי ואת עיו ואת ל! ױקטר משה המזבחה :ואת־הפר ואת־עירו ואת־בשרו
בעייו ואת פילו ליןש באל מתול' למד^ד־ד וארדפרעזו שרף באש מחוץ למחנך ,כאשר צוד -ידי1די
כאלי עיוה יהוהיאת מלה רקי־ב את איל העלה ifאת־משה :ױקרב את איל העלה ויסוכו אדי! ימוי
ויסמכו אהרן ובלו את ידיהס ל ל ר א ל ת א י ^ 19את־היהם על־ראש האיל :וישחט ױןרק משה א ה ־
דעותל וליק מלה את הדס ל ל הכוזבת סביב כ הדם על־המןבה טביב :ואת־לאיל נתח לנתחיו רקטי
ואת האילנתת לנתתיו דקלי מ ל ת את הראל 21משה את־ךראש ואת־ה;תחים ואת־הפדר :ואת־הקרב
ואת תנתוזים ואתהפדי ואת הקרב ואתהכרליס ואת־הכרעים רחץ כמים ויקטר משה א ת ץ ל ־ ל א ל
יתלבמיםויקלרמלה את כל האילהמזכתת • המזבלה עלה הוא לרידד־ניחדו אשד ,ײ א ל ת ל •
ללה הוא ליית לתת אלה הוא ליתדוד' כאלו־ ן'כאשר צוד ',הוד ,את־משה :ױקרב את־האלל השני
ל ה יהוהיאת מלה רקייב את האילהלניאיל :א ל המלאים ויסמכו אהרן ובניו ארדהיהס על־־ראש
גמלאים רסמכז אתרן ומיץ את ידיהס ללדאל' 23האיל :וישחט ו דקה משח מךמו,ײתן על־־תנוך אזך
האילוילתלרקת מלה מדמו רתץ ל ל תגרן אהרן הימנית ןעל-בהן ;דו הימנית ועל־־בהן רנלו
אזן אהרן הימנית וללבתן ידו תימנית וללבהן 24הימנית :י יױקרב את־נ־נ :אהרן ויתן משה מךד,ךם על־
רגלו הימנית ויקים אתבד אהרן״ויתן מדת מן תנוך אזנם הימצית ועל־בהן;ךם הימנית ועל־בהן ה ק ף
הדם ללתנוך אמם הימנית וללבתן״ידםהימנית בה הימנית יויןרק משה את־הדם על־המןבח סביב :דקה
וללבה^לםהימגיתולרקמלהאתהדםלל אתה,חלב ואת־האלװ־• ,את־כל־דדלב אשר עלהקרב
המזכוזסביב ויקראה התרב ואת האליה ואת ואת ^תךת הכבד ואת־שתי ה כ ל ה ואת־חלבהן לאח
26שוק הימין :ומפל המצות אשר ו לפני יהוד ,לקח חלת
כלהזיזלבאלר ללהקיבואת יתרת הכבד ואת ם
מצה אחת ה ל ת להם שמן אחת ורקיק אלד נ ף
לתי הכלית ואת תילבהן ואת לוק הימין ומסל 27עלל,חלבים ועל שוק דרמין :ויתן את־־הכל על כפ:
המצות אלרלפל יהוה'ל$ןת תלת מלת אתת 28אהרן'ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפ;י ה ה :ויקה
ותלת לתם עימן אתת ויקיק אתד רלם לל־יי משה אתם מעל״כפךלם ויקטר המןבחה על־־העילה
התלביס וללעתק הימין ויתןאת הסל ל ל כפי 29מלאים רם לריח נ ה ה אשד ,הוא ליהה :ױקח מקזו־ז
אהרן וללבפימיו ויניף אתם תנופת לפני יהותי את-ההזה ועיפהו תנופה לפ;י הוד ,מאיל המלאים
ױקתמלה אתם מלללפיהם ויקלר המזבתהלל למשה ה ה למנה כאשר צ ה י ד ה את־משה:
הללה מלאים הם מ־ית ניתת אלת הוא לימיה v r • ז׳« • ן •j T T S T T *V :
והנותר בבלרובליז־ם באל תלי־פוומפתת אהל °ת^או שבעת:מים עד:ום מלאת יקי מלאיכם כי שבעת
מולד לא תלאו לבלת ימים לד יום מלאת ימי «?:34ים:מלא את־הכם? :אשר עשה בלום הזה ציל־ידד׳
מלאיכם כי עיבע־תימיס ימלא את ידכם כאלר לעשת לכפר עליכם:
120 ־״־ י ..יי ־' ־ ״
ל ל ה ביום הזה עוה יהותילללת ללפי -ללכס .ץ t. 2ײ קמוצה
ויקרא שמיני ט
ע ת ת אהלמולד תלבו יומס ולילד :ד ב ל ת יטיב ופתח אהל מועד תשבו יומם לה
י
ולמדתם את מ ל מ י ת יתולולא תמותו כי כן ו $ל ה קבעת :הדם ושמרתם את־מקמרת ;מדי ולא
,
צדתיוילל אהרן'ובניו א ת כל תדביייס־ א ל י ־ ת?׳ותו כי־ננן צדתי :רעש אהרן ולנ:ו את ?ל־הד?רים 36
דתי ציות יתולביד 1מלת
ביוסהלמיניקדא מ ל ת לאתי-ן וסגניו ולזקני שמיני
יליאלויאמר אלאהיןקתילר ל ג ל בן בבןי־־ ט
ל ת ל א ת ואיל כלילת תמימם ו ה ק י ב לפני יתיוה'
ו א ל מ י י ל י א ל ת ד ב ד לאמר קתו ל ע י י עזיס א
רה' ביום השמל קרא משה לאדלן ילבעי ילוקג:
לתלאתול^לוכבלבגי ל נ ה תמימםלעלת ישראל :ויאמר אל־אדדן קח־לך עגלבךברך לחטאת 2
3
ו ל ו י ואיל לש&דם ליבת לפני יהוול ובוגתדד' ואלל לעילה תמיכתם ולקרב לפנ-הוה :ואל־מי ישראל
בלולה ב ל ל ן כי היום־ יהותיניאה אליכם רקתו תרכך לאכד קחו קעיר־עןים לחטאת ועגל וכבש ב ד
את א ל י ציוה מ ל ה אלמניי א ת ל מולד ויקי־בו קנה המימם לעלה :ושור ואיל
כ ל ה ל ד ת ויעמדו כעל יהוהויאמיכולה זיההרכר . •הוה ומנחה כלולה כשמן כי היום :מך׳ T T P
א ל י צ ו ה יהולתעלו וייא אליכם כבוד יתיוה' אליכם :רקחו• את אקר צרה משה אל־פנ :אהל מי?! י׳
ויאמר מ ל ה אלאתיו׳יקרב א ל המזלת ו ל ל ה ױכךבו כל־העךה ויעמלו לפני :רוח :ויאמר מקדה«
אה ת ל א ת ך ואת ע ל ת ך ו כ פ י ב ע ד ך ובעד הלט זה הדבר אשר־צוהייתה תעשו ודא אליכם בבוד
ולילית א ת ק י כ ן י ה ע ם ו כ פ י ב ע ד ם כ א ל י צוה ד,וה 4:ויאמר משהאל־אלדןקרכ אל־המןבח ועקד־־ .י
יהוהיױקיבאהיןאלהמזבת ו י ש ת ל א ת ע ג ל אתדזטאתךיואתהנלתך וכפר בעדך.ובעד העם
8 5
.התלאה א ל ד כז לקרבו ב ל אהר^ את הדס א ל ו -ילקלב את־קרבןיהעם וכפר ?עדם כאשר צוך ימד׳
:
אהל('אל־המובח וישחט ארדעגל החטאת אקרילי
וילבלאצבלו בדם ויתן ל ל ק מ ו ת המובו* ואת 9
5ק ר מ מ י אהלן את־הזים אליו רטבל אצבעו 3ךם
הדם י&ק א ל יסוד המזבת ואתההלב ואההכליו:
ייתן על־קרנות המזבח ואת־הדם יצק אלץםוד ל,מן?ח:
ואתהיתרתקהכבדמןהתלאתהקנוירהמובתה
:את־ד,הלב י ואת־הכלית ךאת־היתרת מךהככד ?ק־'
כ א ל ־ צדה ייהולאת משה ואת ה ב ש י ואת תלוי החטאת* הקטיר המזבחה כאשל צוד: ,הוה א ת ־
לרן 6באלי מתוץ למתנה ו י ל ת ל א ת ת ע ל ת משד :,ואת־לכשל ואת־העור ק ל ף באש מחוץ למחנה•' JS
1
וימצאו ב;׳ אהרן אליו את ה ד ם ויזדקתו עב־ דקחט את־לעלל -למצאו בני אלדן אליו את־הלם12
המובתסביב ואת הללה המציאו אליו לנהליה ר ך ק ת על־המזבח סביב :ואת־העלד ,המציאו אליו!3
ואת ה י א ל ױ ק ל ר ל ל ה מ ז ב ל ױײזץיי אתהנךב "לנתחיה ואת־הלאש ױקטר על־ל,מן?ח :מלחץ א ח ־ ״
ואה הכרעים ויקלו־ ע ל העלה המזבוזה רקיב טי
הלךב יואת־לבךעים רקטר על־העלה המץ?חה יי ױקלב
אתקיבןהליסרקלאתשליר ז ת ת ל א ת אלו— את רךבן העם רקח את־קעיל לחטאת אשר ל^ב׳.
לעם וילתלהו ויתלאהו כראליון ויקיבאתהעלה 16
ויקחטהו חחטאל,ו בראשון :דקדב את־הע:לה רעקידי
ו י ע ל ה כ מ ל פ ל ו י ק י ב א ח ה מ נ ל ה ו י מ ל א ק5ו במשפט :רקר 5את־המנחה ממלא כפו ממנה מקטל *
18 1
ממנהויקלר עלהמזבתיכזלבד ללתהבקדוישזזל על־המז^ח מלבד עלת הברך :ויקחט את־השיל לאי ־
א ת ה ל ו ד ואת האילזבוז' ה ל ל מ י ם א ש ד לעם האיל ;כח השלמים אשד לעם ונמצאו מ י אהרן א ת ־
19
וימצאו מ י אהרן'את הדם אליו ויזי־קתו ע ל ^ לדם י אליו מ ר ק ת ע^המזבח סביב :ואת־ד,חלבים
ת
המולת כביב ואת התלבים מן השוד ומןיהאירי מךהשוד ומךה^יל.האלד ,והמכסה ולבא* ל ה י
ים
האליה והמככה ו ת כ ל ת ויהיה ה כ ב ד ־ וישימו את־ד,חלבים על־ד,חזות רקטל החלב ל
הכבד :ױשימו
א ת התילבים עלהלוות ויקלד התלביסהנזזבו^ה 21
המז?חר/'7,ואת החזות ואת שוק תמץ הניף איל!
ואת הו^וות ואת ל ו ק הימין הניף אהרן תנופה 22
תנופה לפ;י :ת ה ?אשר צוד ,משל׳ ג יישא אהלן את־
ל מ י יהוהיכאלר צוה מ ל ה ױלא אהין א ת יד־ו ידו אל־העם רבלכם נ ד ל מעשית החטאת ו ת ג ל ח
א ל ה ע ם ויברכם רדד מ ע ל ת התגיאת ו ה ל כ ה ו ה ק ל י ם :ױ5א מעד ,ואלדן אל־אהל מו?נד רצאו לברכו 23
והשלמים ױבא מ ל ה ואהין א ל אהלמו^־ויצאו 'את־ד,עם.ױךא כבודץד,וך ,אל־כל־העם:
ויברכו א ת הלם וידא כ ב ו ד י ה ו ה א ל כ ר ה ל ם 121
r. a bיו׳ז <p
ויקרא שמיני ט י
ותצא א ל מ נ י י יהות'ותאכל ללתמעת׳ אדה וותצא אש
תעלת ואת התלבים וייא כלתלם ויינו ויפלועל 24
מלפני יד},ה ותאכל עלהמז^ו אתה?,גלה ןאת־הללבים
פניתם ויובלי אהילגדב ואביהוא אילמתתהו
ויתנו בהן אלוילימו ד ל ת קלרת ויקי־יבו וירא כ ל ה ע ם וירינו ויפלו על־פניהם:
^ • ־T T T T ־"־*<:
,
Iוהבר ה ה אל־אהךין לאמרי :ין ושכר אל־תשתו
תלת לולם לדיתיכם ולדבדילבין ת ק ד ל וכין תו
אתה ו ובניך אתך בבאכם אל־אהל מועד ולא ת £
התלובלהלמא ובין הלמוד ולתורת א ת בני י הקת עולם לדלתיכם :ולהבדיל בץ הקדש ובץ החל
יליאלאת כלהתקים א ל י דבד יהות־אלתם ״וכץ הטמא ולן הטלה :ולתרת את־בנ :ישךאלאת
ביד מ ל ה כלה,הקים אשר דבר יתד ,אליהם בה־משה* י ב ע'
vv \ JT ד
ותער מלה אלאהרן ואלאללור ואלאיתמו־ *T : XV י v • ן
בניו תלתרים קתו את המנתת הנותרת מאלי !2וידבר משה אל־אהק ואל אלעזך ואל־איתמר ו בניו
ללה'ואכלוה מצות אללהמזבתכיקדלקדליס הנותרים קחו אתהמנהה הנותךת מאשי ה,וה !־אבלול,
י הוא ואכלתם אתת במקום קתולי כי ד^קר ויזיק !3מצות אצל המזבח כי קךש קךשים ת א :ואכלתם
בנין הואמאלי יתוהיכי כןצידתי ואדה תודת אתה במקום קלוש בי הקך ןחק־בנץ לוא מאשי יעה
התרומה תאכלו במקוב לתור התנופה ואת ״ כי־כן צדתי' :ואת חזה לתנופה ואת ו שוק לתרומה
אתה ובנךובלתיך אתר כי תקך ותקבנך גדננו תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתל ?יילל!
מזבתיללמיבגי י ל י א ל ל ו ק תתדומה ותות טו וחק־בניךינתנו מזבחי שלמן ב;י ישראל :שוק התרומה
התנופה ללאליהתלבים יביאו לזניה תנופזת הזה התנופה על י אשי החלבים יביאו לד?,יף תנופה
״ לפני ה ה ,י ה י ה לך ולבניך אתך לדזק־עולם כאשר
^פל^ות־ותיהלך ולבחיר ^ײר ל^ק לוכ־^ם 1צוד .יהוד :.ואת ו שיעיר החטאת דלש דרש משה הנך,
.: ן * T ־1 •j ; ״j ! ^דו » ^ י Zt
כאלר צוה יהוה־ ואת לליר תו^לאת ז -ד -ל שרף ויקצף על־אלעזךועל־איתמר בני אלדן הנולרם
ללאללזדולל ד^למלהײלמלי^יױ^ף ד! לאמר :מדוע לא־אכלתם את־החטאת במקום ד,פ|ךש
איתמרבל אתי1יהלתרם לאמרמתללאאככןעז כי קדש קדשים ת א ואתה ו נתן לכם לשאת את־?ון
את התלאתבמקום הקדלכי קדל קדלילהוא »8העלה לכפר"עליהם ילפד לתה :הן לא־תבא את־
לכמ ל ל א ת את לוןהלדהלכ^דלהמ ואתת דמה אלה,קדש פנימה אכול לאבלו אתה בקלש כאשר
לפגי יתותיתולאהובא את דמה אלהקרלפדמה 19צלתי :דדבר אלדן אל־משה הן היום הקריבו את־
אסל תאכלו אתהבקדלכאלר לויתי דדבד חטאתם ד< ך ־
122
אתיןאלמלת הן היום תקי־יבו א ת דזלאתס », 1,1.דד« ניא® שיטה והיא יסר rrwnנתיסיז •י הקיא יטעים י! ריש סיים היזיסא
ויקרא שמיני י יא
ואתעלתםל:3י יהוה־והקיאנוז אתי כארידד וארדעלתם לפני יהיד ,ותקראנה אתי כאלה
"» A t C ז A|i T X "J : • T T I v
.ואכלתי ו׳זלאת היום היילבבלעי יהוהירלבוע' ואכלתי חטאת היום חייטב בעיני יהודי :וישמע משה כ
V *J : י IT J ״J : *,ן ״ • ־־ ־ T T־־* • : X
ילמא ל ד הלרבותאכלמנבלתה יכבס בגד־ץ ! 4בגדיו וטמא עד־ד,ערב :וכל־השרץ השרץ על־האדז
ו ל מ א ל ד הלרב ו ה נ ל א את*בלתה יכבלמדיו 42שקץ ת א לא יאכל :בל ת ל ך על־גזץן וכל ו היל]
ולמא ל י ד ה ל ר כ ו כ ל ה ל ר ל ה ל ר ל ל ל ה א י -ל על־ארבע עד כל־מרבהתלים לכל־השךץ השרץ על־
43הארץ לאיתאכלום כי־־שקץ הם :אל־־תשיקצו את־
ע־קלהואלא י א כ ל כ ל ה ו ל ך דלגתןןוכלהולן י י י . : I J | VAT T
לל א ר ב ל ל ד כ ל מ י ב ה מלים ל כ ל 1ת ל ר ־ ל נפשהיכם בכלהשרץ השרץ ולא תטמאו יה= ]?ממותם
ה ל י ל ל ס ה א ר \ ל א האכלוס כי ל ק ל ה ס א ל 4-1בם :כי אני ה ה אלך,יכם והתקדשתם וךײתם קדשים
הלקצו את *פלתיכם ב כ ל ה ל י ץ ת ע י י ל ו ל א כי קדוש אני ולאי תטמאו את־נפשתיכם בכל־דשרץ
הלמאו בהם ונלמתם בם כי א ל יתות' אלתיכם 6דדמש עלה,ארץ :כי ו אני לתה המעלה אתכם מארץ
והתקדלתם והייתם לדלים כי ק ד ו ל אני ו ל א Sמצלים ל ת ת לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש
46אני :זאתי תורת הבהמה והעוף וכל נפש ה ד ה ךר^שת
תלמאואת לפלתיבם ל ס ל ה ל י ל י ת ר מ ל ללי
4 7במים ולכל־נפש י השרצת עלה,ארץ :ל ה ב ד ל בין
הארלכי אל יתותהמללה אהסס מ א ד ל מצדים
הטמא ובין הטרד ובץ ה ת ה הנאכלת ו י ץ ה ה ה א ש ר
להית לכם לאלתיםוהײיתם קדלים כי קד—ול
לא תאכל:
א ל ואת תורת הבהמה והליוף ו כ ל 3'1ל התיידד יב
•• - T Iו J
ואם ל א תמצא ידה די ליה ולקוות ל ת י חדים •חיל די שיה ולקחה שתי־תרים או ש ל כני יונה אחל
״• י T J
• 5 * י "I : JT}: IT: "J TT
או ללי בלי ילה א ל ד א ל ה ו א ל ד לתלאת וכפר לעילה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרהw :
TI t : •K - דT IV . . ; • ST ך AT ; JT • V »!. •
לליההכת^יולתיה
יג
וידבר יהוהיאלמלה ואלאתר^ ל א מ ד א ד ם כי
יהיה בלוד בלרו ל א ת או סהתת או ב ה י ת והיה
בלוד ב ל ר ו ל מ ל ל ר ל ת והובא א ל א ה ר ן הבהן רלכר יהוד ,אל־משה ואל־אהלן לאמר :אדים כי־יהיה א
או א ל א ת ד מבלו הבהאים וראה הכה^את כעול־כשית שאת אױםפחת או ברדת ו ת ה כעול־בשלו
בעור ה ב ל ר ו ל ל ר ג ל ג ל ה 5ר ל ב \ ומראה לנ;ע צרעת והובא' אל־אךךן הכהן או אל־אחל מבלו
ל מ ק מ ע ו ד ב ל ר ו ! $ל ל ר ל ת הואי ר-אהו ה כ ת ן הבתים :ןךאהיהכהן ארדהנגע כעור־הבשל ושער 3
ולמאאתוואםבהרת ל מ ה תואבלודלשר־ו בנגע'ך,פך לבין ומראה הנגע עמק מע־ול בשרו נגע צרעת
ולמק אין מראת מן העוד ו ל ע ר ב ל א ההך לכן' ת א וריאת הכהן וטמא או1ו :ואבדבהלת לבנה ל,וא 4
בעול כשרו וענ*ק איךמךאה מךהעור וקערה לא־ךפך
ו ת מ י ד ה כ ב ן י א ת ה נ ג ע ל ב ל ת ימ־םוראהוהכק
לבן והסגיר הכהן ארדהנגע שבעת,ימים :וראת הכהן ה
ביום השלילי והנה המיל עמדבליניולא פ ל ת
ב;ום ה ש ב י ל והנך ,הנגע עמך בעיניו לא־פשה הננע
הנגע בעוד ותמדדו הכהזלבעיתימיכעלתדאה
בעור והסגירו הכהן שבעת :מים שנלת :וךאה הכהן!ן
הכהןאתובױםהלבילישגיתוהנה כ ה ת מגלי
*תו ביום השביעי שנית והנה כהל ,ת נ ע
ולא פלההנגע בלוד ולהדו ה כ ת ן מכפתת הוא הנגע ?עול וקדרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו ו ט ד י י
וכבכ בגדיו ולהר ואם פ ל ה ת פ ל ה ה מ כ מ ת ת 7
ואם־פשה תפישה המספחת בעור אחרי דדאתו־ אל־
בלוד א ת ך הראתו אל תכהן ל ל ת ױ ת װ ג ר א ת הכהן' לטהךתוי ונראה קנית אל־הכהן :ולאה ל,כל,ן 8
לנית א ל הכתן ודאה ה מ ן והנה פלהההמב^לת והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא :פ
בלוד וטמאו הכהן צרעת הוא 9
נ;ע צרעת כי תהיה באדם והובא אל־הכהן :וראה הבל׳ז י
מ ל ל ד ל ת כי תהיה באדם והובא אלתכתןוראה והנה שאת־ל^נה בעול והיא הפכה שיער לבן ומװת
הכהן והנה ל א ת ל מ ה בלוד והיא ה פ כ ת ל ל ר '?קר חי כקיאת :צרעת נושנת הוא ?עול בקרו וטמאו !1
לב\ ומתיה ב ל ר ז*י ב ל א ת ל ײ ל ת ל ל נ ת הוא הבהןלאיסגלנו כ• טמא לוא :ואם־^רוח ת?5רח הצרעת !2
בעור בלדר ולמאו הכה^ילא י ל ^ כיי היכל** בעור וכסתה הצרעת את כל־עול ה|גע מלאשו ועל־
הוא ואם פ י ו ^ תפרו* הצי־לת ללוד וכםדדדת 13 ת ל י ו ל כ ^ מ ו י א ה עיני הכהן :ולאה הכהן והנה כססה
ה צ י ל ת את כ ל עור ה15גל מ ד א ל ו ו ל ד י ־ ^ י ו הצרעת'את־כ^־בשרו והולך את־הנגע בלו ל-פך ? 1 4 P
לכלמראת עלי הכךןי וי־אתהכה^ ותנה ככתז־ז טהור ת א :וביום לדאות בו ב ש ד קי לטמא :וךאד־־י טו
ה צ י ל ת א ת ב ל ב ל ת ומהר א ת ה מ ל כליו הפך הכהן את־הבשיר החי וטמאו הבשל החי 9מא ת א
16
לבן נוהוד הוא וביום הײאות בו ב ל ר ^זי ילמא *רעת הוא :או כי:שוב הבשר החי ונהפך ללב! יבא
ויאההכה^ א ת ה ב ל ר התייוג״מאו הבשר מלי א ^ ה כ ה ן :ו ך א ת הכהן והנה נהפך ת ג ע ללבן וטסיי"
ל מ א ה ו א ערלת הוא אולי י ש ע ה מ ל ד תתי "״״י פ הכהן ארדהננע טהור ת א :
ונהפך ללבן ו ב א א ל הכה\' וי־אהו הכהן והנה
נהפךהנגלללבןיוטהר הכה^יאת ו ל ט י ה ו ר
18
הוא ובעזר כי־תדך ,בו־בעדו ק ח ץ ונלפא '.והד .ב מ ק ו ם 19
ו ב ל ד כי יתיהבובליו ל ת ל ל ר פ א והיהבלקוה הקחין ק א ת לבנה או ב ל ד ת לבנה אדמדמת הראי־
הלוזיזילאת לב1ה א ו ב ה ר ת ל מ ה א ד מ ד מ ת « . אל־הבהן :וראה הכהן וחד ,מךאה ק פ ל מךל,עור כ
אלתכהןוראה הכה^והנהמראה ל פ ל מ ן הלוי 125 ר ופה«10. ״ . rס
ייקרא תזריע יג
ושיערך . ,הפך לבן וטמאו הכהן נגע־צרעת הוא בשלץ
פרחה :ואם ו יךאנה הכהן ותהאיךבה שיער לבן וקזפלה 21פ
!2
•* • w׳•*• rasmיע 1
י \, ,= v״•יי?"
• מ א;ננה מךהעור ,והיא כהה ו ה מ י ת הבחן שבעת,ימים:
ל ל ר ל ב ן ולפלהאיננהבלהלור והיא
ורתללרו הכהן"לכלת יבוים ראם פ ל ה ה פ ל ה 23ואבדפשיה הפשה לעור וטמא הכהן אתו נגע ת א :ואם־
תדזתיה תעמד לבהרת לא פשתה צרבת השחץ ת א
בלורוג־מאהל^אתו נ :ל ה ו א ו א ם חי^היה
24מקף־ ה כ ה ^ ^ :א ו בשר כ ^ ל ה ביערו מכות-אש .
ת ץ מ ד הבהרת ל א פ ל ת ה ל -ב ת ה ל ת ל ה ו א
והיתה מ ת ת המכור ,ברדת xלבנה אדמדמת jאו לבנה:
אר ולהרותכה^ י ז זו^ S V ^V : --5 JT R V!V - T : * • ; י
א ל ב כ ת י ת ל ל ר ל ל ו ל פ ל ת איצגת מ ן העור- פשה תפשה מגור וטמא הכהן אתו נגע צרעת ו ג א :
והוא כתה והלגירו ה כ ו ל ' ל כ ל ת ימיס וראד-ו 28ואכדתהתיה תעמד דבדדת לא־פשתה בעור ותא בדזה
•יד •J 5 T «.R : 11 . v v ־ - - s i * * •
הכה^ביום הלבילי א ב פ ל ה ת פ ל ז ד כ ל ו ר - ש?>ת המבוך ,ת א וטדדו לכהן כי־צרבת ה מ מ ה ת א :פ
ו ל מ א ה ב י א ת ו נ1ל ל ד ל ת הוא ואם ת ת ת י ד .חמישי
ל א ת הכוכוההוא וליתי־ו הכה^כי לרבתהכוכוה ל ואיש או אשה כי־יהיה בו נגע בראש או בזקן :וראה
R T: 11 IT T : J 1. : -AT 1. f •ן : ז J
r .
הלתנן א ל ל כ ו ק בו^הלור והתןיל^ ואתמהק לא הנתק בעור ומלאת איננו עמק מךהעור וטהר אתו
תלת והמירתכת^אתהנתק ל ב ל ת יגויב^ג־ת לל1לכהן יכבס בגליו וטרד :ואם־פשיה יפשיר ,הנתק בעור
וראה^ מ ת ^ א ת הלתקביוב הלביילי ות5ת ל א 36אללי טהרתו :ולאת הכהן והנה פשה הנתק בעור
A T | ־ V^V jT T " « " • 1 1 ־ T T. I T T. • -
פ ל ה ת נ ת ק ב ל ו ך ו מ ר א ה ו איגל לכתזכלהלוד י ? 37אץבקר הכהן לשער הצדב טמא הוא :ואם־בעינױ
T ״ : י : I "J T ־ I T ,T יי >1 י
שש״ ®•?w
י^יל או א ל ה כי י ת י ת ,י מקונו p «י.ן
האי^ואת ל ל ה ת ו ל ל ת ואת האוהולללאותס החיה יקה ארנה ואת־עץ ד א ת ואת־שני לתולעת ואת־
ואת ה ^ ד הזלה ה ד ה ה ל 3י תלוץלת ללמדמ האיב וטבל אותםיואתוהצ^ר החך? ,דם הצפר השחטה
t m nותות ל ל ה מ ל ה י מ ן ה ע ר ל ת ל ב ל פ ל ל כ 7עלי דמים הדדים ':וחור .על המטרד מךהצרעת שבע
ולהיו וללו׳ו א ת ה צ פ י תהיה ל ל פ ל ה ל ד ה ' פעמים וטר-לו' ושלח את־הצפר ח ד ה על־פני השרה:
ו מ ם ת מ ל ת ר אתבגדיו rfehא ת כ ל לליר־ו 8וכבס המטרד את־בגדיו וגלח את־כל־שערו לדקץ במים
ויתלבמ^ם ולהר ו א ת י י ב ו א א ל ה מ ^ ה ױ ל ב וטלד ואחר:בוא א ל ה מ ה נ ה רשב מחיץ לאהלו שבעת
מז*וללאהלו ל ב ל ת ימים והיה היום תלהילי : 9מים :יורה ביום השביעי יגלח את־כל־שיערו את־ראשו
toא ת כ ל ל ל ר ו א ת י א ל ו ואת « ו א ת ג מ ואח־זקנויואת גבת ?ניניו ןאת־כל־שערו יגלה וכבם את־
לילו ו א ת כ ל ל ל ר ו י*לתוכבל א ת ב ג ד י װ י ת ל 3מריויוךהץ א ר ד ^ ך ו במים וטדד :ומום השמיני י_קח
את כ ל י ו למים ולהר וכיום הלמליי יקיז ל ג י * ,ש^י־כבשים יהמימם וכבשה אחת כת־שנתה תמימה
כ ב ל י ם תמימם ו כ ב ל ה א ת ת כ ת ל נ ת ה תמימה ישלשה עשדנים םלת מנחה בלולה בשמןולג אחד
ו ל ל ל ה ל ל י ל ב סלת מלזיה בלולה ב ל ל ן ומי uשמן ":והעמה הכהן המטלד את האיש המטרד ואתם
אתר למן'ותלמיד תכהן ה מ ל ה י א ת ה א י ל !2לפני װ ל ה פ ת ה אל,ל י מועל :ולקח הכהן את־הבבש
המלתר ואתם ל פ ל יהיוהיפתת א ת ל מ ו ל ד ולקת האלד והקױ־ב אתו לאשם ואת־לג השמן והניף א ת =
ה כ ת ו א ת ה כ ב ל ה א ת ר ותקריב א ת ו ל א ל ם שני תנופה לפני יהוה: IT I
ל ל ד ב ת א ל ב ו והגותי ב ל כ ל א ל י ללקשהכה! ע! ראש המטלך וכפר עליו הכהן לפני יהודי :,ועשה הכהן
ית^לליאלהמלהיולפד ^יי הכמןלפל אתה,חטאת וכפר על־המטדד מטמאתו ואחר ישחט
J »1 5 • • • A T J ־ • - ־ V • S JT־ T V
א ת ה ל ל ה ואת ה מ ^ ת ה מ ^ ת ו ב פ י לליותכהן'
ואם . ולהר < ו א ם ^ ל ײ א !אץ ד* 21
ד ל ה ו א ו א ל ידו מ ל ו ת ולקד^ כ ב ל א ת ל א ל ם משגת ולקח כ ב ש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון
ל ת ל פ ה מ פ י לליווללחל־ללת א ת י ד ב כ +ל 22מלת אחל בלול בשמן למנחה ולג שמן :ושתי תרים
••j : זו vן j ; CT : * : I v *f ־ * T V v 1
בלמ^ למהויות ול^ ל ז ו ל ת י תרים או למימני או שני בני יונה אשר תשיג ירו והיה אחל חטאת והאהל R
XJ V IT : ־ T T V •CR T J AT V ;V T J" : : <
rtrא ל י ת ל י ^ ת והיה אוזד דז־לאתוהאתד 23עלה :ולביא אתם ביום השמיני לטלדתו אל־הכהן
|v 1 זו ! ז ז : r י ! • ־־ J
ל ל ה ותבד^ א ת ם ב ץ ם ה ל מ ^ ל ל ת ד ־ ת ו ••A
א ל ת כ ^ א ל י פ ת ר ו א מ ל מ ו ע י ד ל 5ל יהוול •••״ V V ״IN ־ T־|s : n s J- : • "l » 1 - f V
ו י מ י יהות' א ל מ ל ה ו א ל א ה ל ל א מ י מ ה ל א ו י ד 3ך לתה אל־משה ואל־אךךן לאנ^ר :כי תב!או אלg -
א ל ^ י מ ל ן א ל ר א^י^תן ל כ ס ל א ת 5ו ^ ת י ארץ ?ננעץ אשר אני נתן לכם לאחזך .ונתתי נגע צרעת
ג ג ע ^ י ע ת ® tt.wא ל ו ת כ ם ו ל א אל״ד־ h בכית א pאהזתכם :ובא אשו־־לו הבית והגד לכהן לה
• U ־ / • : ־ • - ^ V ז IV : - \ 1 Vft C *
הבית ו ה ל ך לכה\ ל א מ ר כ ^ ל ^ י א ת ל י » י ת לאמר כנגע נראה לי בבית :וצוד .הכהן ופנו ארדהב־ת 36
» J • ״ \ - ז • : • IT - C JT -V : A ••
י ב ^ ה כ ה ן ל י א ו ה א ת ה ב י ת ו ר א ה את< ^ b הנגע והגה הנגע כקיךת הבית שקערוחת ידקרג־ןת או
והגה הצנלבקיי־ת תלית ל ק ל י ו ר ת ש ל י מ ד ת אדמדמת ומראיהן שפל מךהקיר :רצא הכהן מךהבית 38
או א ד מ ד מ ת י ־ ^ י א ^ ל פ ל מ ן ל כ ן י י -ו י ן ^ אל־פתח הבית והסגיר את־הבית שבעת ימים :ושב 39
*j t Tי* J- I ־ ־* W V S : י : 'AT ־ '•V V
ה כ ה ן מ ן ה ב י ת א ל פ ת ו ? ה כ י ת והמגיד א ת ל ל י ת הכהן ביום השביעי וראה ודגה פשה הנגע בקירת הבית ן
• י • I T - j •J : * V ז; ז "ן ׳ ! T TS •A : ־ •־ J "LW
ל ב ע ת ימים ו ל ב הכה^ביום הללילי ו ר א ל ו ^ וצוד .הכהן וחלצו את־האבצים אשר בהן הנגע והשליכו מ.
V : • t ־ AT־ "IV ז ft ן- ז * •:JT V : • : •• I - ז :
5להו&ל»ןיית הביתית לכהוו^ואה אתהן אל־מחוץ לעיר אל־מקוסטמא :ואת־הכית יקצע u
י•י / 1־י rי ״ v J ז ••ו K R v T־ I J v Vן : v
ת ז ז ת ה א ב | י ב י ל 5י ^ י ינן^ולו^ א ת ה מ ת ו א מ ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את־האבנים ואחרי
ישובהג^לופדתבבית אתי וזכ ¥את לא^׳ל ; R :־ "T
Jז
T
״ I
IT
-
V )
T
'
־
־V
ו
־
•
־ י
י
־ "V
* I׳<
* T
י
א ת ה כ י ת ל ת י ל פ ײ ם ו;-ץ א ר ז ו ל ד ת ו ל ל י ד ת להטא את־לבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב:
ואזיל ו ל ת ל א ת ה צ פ ר ה א י ו ת א ל כ ל י ת ר ד ל ל נ ושחט את־הצפר האחת אל־כלי־דךשי
בוים ו ל י ל ולגזוז 1א ת ל ל ה א ר ^ י ו א ת ת ח ל ו א ת ״ ולקח א ת ־ ע ל ה א ח ואת־האזב ואת ו שני התולעת ואת
ל ^ ה ת ו ל ל ת ו א ת ה צ פ ר ת ת י ה ו ל ב ל א ת כ ברב ם
הצפר'החיל .וטבל אתם כדם הצפר השחוטה ו ב 2י
ה ל פ ד ה ל ו ^ ו ל ת וכמים התייל ותות א ל ת כ י ת &2לחײם והזה אל־המת שבע פעמים :וחטא את־הכ:ח
ל ב ל י פ ל מ י ם ו ת ל א א ת תבית ה ד ם תלפור־ בדם הצ^־ר ובמים הדדים ובצפר ההידי י3עץ ל£יז
ו ל מ י ס ת ת י י ם ו ב ל פ ד ת ו ו י ת ו כ ל ל ה א ת וכאול 63ובא)ב ובשני לתולעת :ושלח את־הצ^ר ה װ ה א ל ־
את
ו ב ל ל ת ת ו ל ל ת ו ל ל ת א ת ת ל פ ד תו׳ויית א ל jמחוץ לעיר אל־פני השלה וכפר על־הכית ונזהר ז י
מוזיל ל ל י א ל פ נ י ת ל ד ה ו כ פ ד ל ל ה ב י ת 1ד התורה לכל־ננע לצרעת ול^זק :ולצלעת הבנל לל3ית:
ולהד 1את תתורת לכלכלי ת צ ד ל ת ו ל נ ת ק 51ולק&ת ולספחת ולבהרת :להילת מ ו ם הטמא ומום
ו ל ל ר ל ת ה ב ל ד ו ל ב י ת ו ל ל י א ת וללפתהוללהרת פ הטרד ^את תורת הצרעת: ITT- ־י j * A T
ל ת ו ר ת ב י ו ם ה ל מ א וביום ת ל ת ד ו א ת ת ו ד ת טו
י , . *flrte
וידכריהיות־אלמלהואלאהר^ ל א מ ר ד ב ר ו aא ױדבר יה1ה אל־משה ואל־אהרין לאמר :דברו אל־בני
• % • י • I • « w V s JV V T J *7 J -־
ורתלבמיב ולמא ל ד ה ל ר ב וכלהמרכב אלד י יטמא :ןכל־הנגע בכל אשר :ה;ה תחתיו יטמא עד־
י ר כ ב ליליו ה^ב י ל מ א י כ ל ה ^ ל י ב כ ל א ל י יהיה הערב והנושא אותם יכבס בגדיו וךהץ במים וטמא ?ד־
V T • W I ^ »J JITT : "J :־ T "J :־ VAT T
ו ח ת ל י ב ן ל ד ו ב מ י ם ו ז י י ב ו ל ה ר וביום ה ל מ ל י ר ו ז טו פתח אהל ממגד ונתנם אל־הבהן :ועשה אתם הכהן
I T *T T: "|| ־ V ^T T 5 ״ V J - V
ל ו ללתי ת ר י ב א ו ל ל ב ל י ל ה ו ג א ^ פ ל י ה ו ^ א ל אחר חטאת ודאחד עלה וכפר עליו הבחן לפני:חוה
w י /' : י •־<1 ־ JT T V • : AT IT VIT ן ־ T JT V
פתו* א ה ל מ ו ל ד ו ! ת ! ם א ל ה כ ה ו ו ל ל ה א ת ם שביעי » » p t J״ p 3 • U i l l ' J
ה כ ה ^ א ת ד ו ^ ל א ת ו ה א ת ד ל ל ה וכפר ל ל ו ה כ ה ן
ואיש כי־תצא ממנו שכבתץךע וךחץ «!
ואישי ל פ ^ י יתיוה־מזובו ד! במ:ם את־כל־בשירו וטמאעד־הערב :וכל־בגד וכל־
T J VJV T: VITT ־ ; t ! ^ T J T V f
כי ת ל א מ מ ל ל כ ב ת ו ד ל ו ר ת ל ב מ י ם א ת כ ל r
ב ל ר ו ו ל מ א ל ד ה ל ר ע וכלבגד וכללור א ל ד עור אשרללרל עליו שכבת־ורע וכ^ם במים וטמא עד־
!8הערב :ואשד .א $ר :ש כ ב איש אתה שכבתתרע׳
יהיה ל ל י ו ל מ ת 1רלוכבכו ב מ י ם ו ל מ א ל ד B130׳ ». T.7ועי הoycra *0 "*י •א •י ®י ופה
* ל ג ו א ל ה א ל ד י ל כ ב א י ל א ה ה לכבת^רל
ויקרא אחרי מות טז
ורתצובמיםולמאו ע ד הערל פ
״•
ורחצו במים וטמאו עד־הערב: ז ז ו * ־ c : *• : ־ • •T
ה ל ל לליו י ל מ א ו כ ל ה ^ ל ל מ ל כ ב ר ז י מ ס וכל־הנגע במשכבה יכ:־ם בגדיו ורחץ במים וטמא עד21 -
ודתן 1למים ולבוא ע ד ה ל י ב ו כ ל ה ^ ל ג כ ל rt הערב :וכל־הננע בכל־כלי אשד־תשב עליו יכבס בגדיו 22
:ז ז * ־ ׳־$ : M ז j ** v ן- s ז : - מ - ז ; ז זו v
כ ל י א ל ר ח ל ל ל ל י ו י כ ל ם ב$דיו ו י ־ ת ל ב מ י ם ורחץ במים וטמא עד־הערב :ואם על־המשכב הוא או 23
ו ל מ א ל ד ה ל י ב ו א ם ל ל ה מ ל כ ב ה ו א או לגל l ז : ־ ־ ־־ י : ז־ח* ־ ׳/ ז : •c I jr ׳r
הערב :ואם שכב ישכב איש אתה ותהי ?דתה עליו 24
הלךלואם ל כ ל ילבב א י ל אתת ותהי^דתת ז ז ז ז ז •« J ז ז ז ז ו *
הוא ב ל ה מ ל כ ב א ל י ה ל כ ב ללל כלימי!ובה ימי זוכה כמשכב נדתד ,יהיה־לה וכל־ד,כלי י אשר ת ש ב
jf .. jv -J י : ־ Tז ז* •vti J יז :־ :־ « / ז ״J ן
כ מ ל כ ב ! ד ת ה יהיה ל ה ו כ ל ה כ ל י א ל -ת ל ם עליו טמא יהדי ,כטמאת גדתה :וכל-הנונע בם יטמא 27
ז* ! י cr ׳-jr iד זו •ז ־v : \ : י ו * : J ז ז ז
לליו ל מ א ל ה י ה כ ל מ א ת ! ד ת ה ו כ ל ה ^ ל לבו וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב :ואם־טהרה 28
ז ו :־ ז.ז • : ז זו» ־־ ״ע ז ־• v ־ I f יי T ײינ יי י ׳•r :
י ל מ א ו כ ב ל ב^דיו ורלללמים ו ל מ א ל ת ה ל ה ל
J
בלמאהםבלמאם אתמל^יאלרבהוכב^ בתיכם :זיאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת־זרע 32
*%.־ ־ : • ft - •י V -:r AT- ־c > זי• •
׳,אחרי מ ו ת
וידבר י ה ו ה י א ל מ ל ה א ה י י מ ו ת לליבוי א ה ד ו
ב ק י ב ה כ ל ! 3י ^ ל ו ל ו י מ ת ו ו ל א מ ד ^לול א ל מ ל ג
דבר א ל א ה י ^ אהיך ו א ל יבא ב כ ל ל ת אנל ױךבר;זדה אל־משה אחרי ב!ות שני בני אהרן ב ק י ב ת ם א
להללמביה כעיכת א ל ^ י תכהית א ל ר לפני־יהוה וימתו :וייאמר יהוד ,אל־משה ד ב ר אל־אהךן 2
ן J ו. V • V V ז « V - -ז;1 ד\, : :״ו •
ל ל ה א ר ן י ו ל א ימותכי בל5ן א י א ת ע ל ה ב 5ר ת אחיך ואלץבא ככל־עת אל־חקךעז מבית לפרכת אל־
ב^יאת י ב א א ה ק י א ל ה ר ד ל ב ^ ר , S S f t t e־ ־ פני ד,כפרת אשך על־הארן ולא ימות כי כענן אראה
לוזילאת ו א י ל ל ל ל ה כ ת 1ת ל ד כ ד ל י י ר י מ ל על־הכפרת :ב)את :בא אהרץ אל־דךךש בפר ב ך 3
ו מ א כ י ל ת יהיו ל ל ב ל י ו ו ב א מ ל ל ת ית^ױ״ ברך לחטאת ואיל לעילה :כתנת־כד קךשילבש ומכנסי־ 4
sigfesiבד לנףב^דיקדללם י י ^ ב מ י ם ב ד ד;,ו על־בשירו ובאבנט כד:הנר ובמצנפת ב ד יצנף
מ ד ־ ל ך ש לי ם ־יךחץ במים את־כשךו ולכלים :ומאת י,
א ת ל ל ד ו ו כ ע ל 3ז \ מ א ת ל ד ת ב ו י ילראליכןו^ עדת בני ישראל יקח שיני־שעירי עזים לחטאת ואיידי
JR 1׳ AT - : * *C "J י יי "י ג •״»11 ״ ז s • X• 5 ד•-
ל ל י ל ל י ד י ל!ים ל ^ ל א ת ו א י ל א ^ ד ל ל ל ת אהד לעלה :והרךיב א ח ת את־פר'החטאת אשר־לו 6
A V * WT ־1 J- יי I R ! R R | : ״ : ז» : VT *
וכפרבעךוובעךביתו^ױולקח<מ^ז;י השעירם ו ה ע מ ד י
אתם לפני:היד ,פתח אהל מועד :ונקן אהרן על־ י«
/ / ». 4. rto M.קמץ בוביע 131
ויקרא אחרי מות טז
ללי הללירם *רלות!ורלאתד ליתות־ V n i n שױ
או*דללואולוהלייב א ת ר ו א ת ה ל ל י ר א ל ר השעירם נדלות גורל אחד >יהוה וגורל אהד לעזאזל:
ל ל ה לליו ה ל י ל להיות־ ו ל ל ^ ל א מ ו ה ל ל ר 9והקריב א ה ק ארדהשעיר אשר עלה עליו לגורל לידייך׳
א ל ר ל ל ה לליו ה&ודלל^אול י ל ל ד ־ ז * יועשיהו חטאת :והשעיר אשר״עלה עליו הגורל לעזאזל
ל ! 3י יתות־ללפי לכ*ו לללו׳זי א ת ו ל ל « נ ל •זיעמד־הי לפג• יהוה לכפר עליו לשלה אתן לעזאזל
ת מ ד ב י ה ו ת ק י י ב א ת י ל א ת 5י־ ה ד ו ל א ת » המלברה :ילקריב אלדן את־פר החטאת אשר־לו
א ל י לו ו כ ^ י ב ל ד ו ו ב ל ד ב י ת ו ו ל ת ל א ה 3י | ! כ פ ר בעלו ובעד ביתו ושחט את־פר החטאת אשר־לו:
ה ת ל א ת אעירלוול״וץ מ ל א תכותיתה ^ ל י ^ ' ולקח מלא־המהתה גחלי־אש מעל המזבח מלפ;י ידלה
מ ל ל ת מ ! ב ^ מ ל ע ל יהותיוכזלא תיפלו ק ל י ת ומלא לפניו קטלת סמים דקה והביא מבית
ל מ י ל ת ל ת ותביא מבית ל פ י כ ת וצת!אתלקלומ !3ונקן את־הקטךת על־האש לפגי יתיך -וכפה ו עגן לקטלה
ל ל ת א ל ל^יי יתיוהיוכלת לל!הקלרתאתמ3יז ״ את־הכפרת'אשר על־העלות ולא ימות :ולקח מ ל ם
א ל י לכ^תלדותולא ימותולקזיז מדמר3יוגזד. • הפד!הזה באצבעו על־פני לכפרת.קלמה ןלפױ הכפךת
שי יזה שבע־פעמים* מדהדם באצבעו :ושחט ארדשעיל
באלבלו ל ל פ ו י ת ל פ י ת הרמת ולפל הכפית . * • « t : v : • ן » ; t ־ מ ״iv
•עיזייעלג*
הבד א ל י ל כ ל ב כ א ו אלהקד^י ותגי^כ ל מ » | 9מ « > 1 ) 1ן
ויו^ל את ב ל י ו ב מ י ב ב מ ק ו ם ק ד ו ל ו ל ב ל א ת
בגדיו ויצא ו ל ל ה א ת לל־גו ואת ל ל ת הלם וכפי ™ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה :והמשלח א ח ־
V ־ - :ו : :״ו R • - ׳J J: - ־ R־ \.r V f > 6b
ללדו ובלד הלם ואת חלב התלאתינזלירהמוגת־. השעיר לעזא|ל' יכבם בגדיו ורחץ את־בשרו במינם
ו ה מ ל ל ת א ת ה ל ל י ד ללואזליכבסמדץורת^ •AT ־ LFT
את כ ל י ו במים ואחרי כן 1יבוא א ל ה מ ת ג ת ; ••J ץ - »- ^ •• : ,V -ן - V J T "IS, « י •
כאלדעות^ותיאתמלת
וידלד י ה ו ה א ל מ ל ה ל א מ י ד ב ר א ל א ה ר ^ ל
r bואלכלב^י י ל ר א ל ו א מ ר ת אליהם ולהוער
א ל ד לוה יהוה' ל א מ י א י ^ א י ל מביתילראל ו ד ב ר י ת ה אל־משה לאמר :ד ב ר אל־אהרן ואל־בניו 2א
א ל ד ילת־ללוראוכלב^ל^במה^אואלר ואל^כל־בנ :לשךאל ואמךת אליהם די ה י ל י א ש ך
ילתלימוזו^למוזינלואלפתת אהלמולד ל א צוד ,ד ו ה לאמר :איש איעז מניית לקזךאל אשר ישחט 3
הביאו ל ה ק ר י ב קיבולילוהילפני מלכןילוזזדמ שורי ארכשב או־עז במחנך ,או אשר ישחט מחוץ
י ל ל ל ל א י ל ה ה ו א ד ם ל פ ך וגכרתהאילההוא למחנה" :ואל־פתח אהל מועד לא הביאו להקריב 4
קרבןי ליזלה לפױ משכן ך,וך ,דם.יחשב לאיש ה ת א
מ נ ן ר ב ל מ ו ל מ ל ן א ל ר יביאו ב ל י ל י א ל א ת
דם ישפך ונכרת האיש ה ת א מקרב עמו :למען אשר ־י
ובתיהם א ל ר הם זבתיס ל ל פ ל ת ל ד ה ותביאם
יביאו כני לשראל יאתץבחיהם אשר הם )בחים על־
ל י ת ו ה א ל פ ת ל א ה ל מ ו ל ד אלהכה^וזיבזיזוזיבמי
פני השרד :ו ד מ א ם ליהוד ,אל־פתח אהל מועד אלי
ל ל מ י ם ליהולאוהם ױמןהכו^ א ת ה ד ם ל ל . 6
הכהן ™ Wשלמים ליהוד ,אותם :וזרק ה כ ס
מזביז יהוהיפתל א ה ל מ ו ל ד והקלירגללבלריל
את־הדם על־מובח יהוד ,פתח אהל ממנך והקטיר החלב
ניתתליהיוהיולא יזבוזו;לדאתזבליהבלללידפ
לריח נידח ליהוה :ולא־יןבחו עוד אתץבחיד־,ם להעירם .ד
א ל ד תם!5ים א י ד י ה ם ה ק ת לולם תהיה ו א ת אשר הם ונים״אהךדם ח ר ך עולם תתה־ןאת ל ה ם
לתם ל ד י ת ם ואלתם ת א מ י א י ל א י ל מלית יי » י* י • ׳w *X $v 1
ל ל ה או ובת ו א ל פ ת ה א ה ל מ ו ל ד ל א יביאהו ואלהם תאמר איש איש מבית לשראל ומך 8
9,
דגר אשרץגור בתוכם אשר־לעלה עלה ארזבחי ]אל־
ל ע ל ו ת א ת ו ליהוה־וגבית ה א י ל ההוא מלמיו
פתח'אהל מועד-לא ימאנו לעשות ™ו ליהוד׳ ) ? מ ײ י
ו א י ל א י ל מ ב י ת ילראלומ^ה!5רת1ה לתוכם
האיש'ההוא מעמיו :ואיש איש* מבית לשךאל ומך י
א ל ד י א כ ל כ ל ד ם ו!תתיפעיב*פלהאכלתאת
מ ר הגר בתוכם יאשר יאכל כל־דם ונתתי פני כנפש
ה ד ם ו ל כ ד ת י א ת ת מ ק ר ב ל מ ה כי גיפל' הבלר האכלת את־־־הדם והכרתי אתה מקרב עמה :כי־ ״
ב ד ם הואוא^יילתתיולכם ל ל ה מ 1־ ב ה ל כ פ י ל ל נפש הבשר בדם ת א ואיני נתתיו לכם על־המזכח
לכי ,ב ן גפלתיכטכ״״־מ^^ליכפד־־ לכפר על־נפשתיכם כי־הדם היא בנפש יכפרג .על־כן !2
״ י « w •־ ז / •ו av ״ ו ! • » c ־ t
א מ י ת י לבגי י ל י א ל כ ל ג פ ל מ כ ם ל א ת א כ ל
אמדתי לבני לשיראל כל־נפש מכםלא־תאכל ךם והנך
דם והגד הגד בתוככם ל א י א כ ל דםואילאילי
הנר בתוככם לאךאבל דם :ואיש איש מ מ י ישראל 13
מבגי י ל ר א ל ו מ ן הגד הגד בתוכם א ל ד י&ד.
ומךד8ךי דגר בתוכם אשר:צוד ?נד חך ,או־עוף אשד
ל י ד ת י ת או ליף א ^ י י א כ ^ פ ר א ת ת מ ו 14
;אכל ושפך את־דמו ו כ פ ת בעפר :כי־נפש כ ל ־ ב ש י
וכמתו ל ל פ ד כי ג י פ ל ב ל ב ל ד דמוב^פלוהוא
״am בנפשו ת א
!
דמו
» 4.קנ׳ןי מיק jgg״ ». ».1למן מיק • » י•
>
ו י ק ר א א ח ר י מותי מ יח
י ל ר א ל ד ס ב ל ב ל י ־ ל א תאכל^ו ואבוי ואמר לבע לשיראל דם כל-בשיר לא
כי גיפל ב ל ב ל ר דמו הוא כ ל א כ ל י ו יכי־־ד־ז תאכלו כי נפש כל־בשר דמו לוא ןל־אכלױ יכלת*
אלי״ ת א כ ל נ ב ל ת ו ל י 5ת באוית׳ז וכל טווכל־ינפש א5ר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובנך וככס
ובגד וכבס בגדיו ורדזילבמיב ןגריכזא ל ד ת ל ־ ב 16בגליו ורחץ במים וטמא עד־הערב וטהר :ואם לא יכבס
ו ל ה ד ו א ס ל א יכבס ובלח• ל א יי־רדל ו ל ל א פ
ובקזךוילא ילחץ ונשיא עונו:
,״ , . •לו
וידבר יתות־אלמלת ל א מ ד ד ב ר -א ל בגי rr
י ל ר א ל ו א מ ר ת א ל ת ם אני יתוה׳ א ל ת י כ ס
כ מ ל ל ה ארלמצריכ א ל ד י ל ב ת ס בה ל א א 2ח־בר יהוד ,אל־משה .לאמר :דבר אל־ב;י:שלאל
מביא אלד הללו וכמללה א ר \ 3ואמרת אלדם אני ידך ,אלד,יכם :כ?ןעשה אךךמצרים
א ת כ ס ל מ ה ל א ת ל ל ו ובתקתיתם ל א תלכו אשר ישבתם־בד ,לא תעשו וכמעשה ארץ־־כנען אשר
א ת מ ל פ ל י ת ל ל ו ואת זינקתי ת ל מ ד ו ל ל כ ת ׳אני מ^יא אתכם $מד ,לא תעשו ובהקתיהם לא תלכו:
ב ת ל א ל יהוה־אלתיכס ו ל מ ר ת ס את תלהיואה 4את־משפ^י העשויואת־חקתי תקזמלו ללכת ?הם
מ ל $ל י א ל י י ל ל ת א ת ס האתס ווזי בתם אני ה יחוד ,אלהיכם' :וגמלתם את־הפ|תי ואת־משפטי אשר
איל י תלת 'יעשיר^ ,תםיראדם וחי בהם אני:הוד :,ש׳־־י
א י ל א ל כ ל ל א י ב ל ר ו ל א תקיבו לגלות לרות
לױת • אליהות' ,
י איש איש 6
אביך ולרות א מ ך ל א תולה א מ ך הוא ל א תללת י אל־כל־שאר בשרו לא תקרבו לגלות עלול ,אנ: :ריד-
ל מ ת א ל ת אביך ל א לרותת ד ס ' ע ת ת א ב י ך ועלות אמך לא תגלה אמל היא ?א
לרות תללת ל ר ו ת אביך הו<ז 8תגלה ערזתה :ס עלות אשת־אכיף־ לא לגלד׳
אתיותך בת אביך אובת א מ ך מ ו ל ד ת כ י ת או 9ערות א ל ך הוא :ס ערות אחותן!־ ברדאביף״ או
למת מולדת ת ז ל ל א תגלה ליוה^ בת :א*ך מולדת ב:ת או מוללת חוץ לא תגלה עלולה
בת בנך אוכת בתך לא תגלה עדוחל כי לר־ודתך ־ ס עלות כת־בנך או בת־כתך לא תגלה עלות! ?י
לרות ב ת הלה עלות בת־אשת א ב ץ מ ו ל ל ת ״ ערוןזךי הנד :,ם
א ל ה אביך מולדת אביך אתותך הוא לא הגלת 13א ^ ^ א ח ו ת ן ן היא לא תנלה עדותה :ם עלות
לרות אתות אביך ל א תגילת לי־ותה . !3אחות־אביך לא לגלה שאר אביך הוא :ס עלות
ל י ו ה אתיות א מ ך ל א ד אביך הוא !4אדזות־אמןל ליא תיגלה בי־^אר אמך לןא :ס עלות
למת ל א ת$לה כי ל א ד א מ ך הוא אדוי־אביךיל* תגלה אל־אשתו לא תקרב דלתןי ײ א י
אתי אביך ל א ת ג ל ה א ל א ל ת ו ל א תקרברדהך » ם ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה
לרות הוא 16עדותה ":סי" עלות אשת־־אח־ך לא תגלה עלות
כלתך ל א ת1לת א ל ת ב$ך הוא ל א ת ג ל ד ד ד! אחיך הוא .:ס עדות אשד ,ובתה לא תגלה א ת ־
לױתאלתאתיךלא לרותה בת־בנה ואת־בת־בתה לא תקה לגלות ערורגה שארה
לרות תגלה לרות או׳וייך הוא 1 8לנה זמר ,הוא :ו א ש ה א ^ ל ת ה לא תקח לצרר לגלות
א ל ה ו ב ת ה ל א ת!לה את ב ת בלה׳ ואת בת בתה ? !9רזתה עליה בלדה :ואל־אשהבנדתטמאתהלאתקלב
כ לגלות עדותה :ואל־אשת עמיתך לא־־תתן שככלןי
ל א ת ל ת לגלות ליותת ל א י ה ה ל ^ :מזד הוא
21לןרע לטמאה־בה :ומןךעך לא־תתן להעביד למלך ללא
ו א ל ה א ל א ת ת ה ל א ת ל ת ללרר לגלות לרותה
תחלל את־שם אלהיך אני יהוד:,
י נ ־ ע • ׳«:׳>!׳
הקהל &לות ל ר ו ת ה ו א ל א ל ת ל מ י ת ך ל א
התן ל כ ב ת ך ל ו י ל ל ל מ א ה בה ומזרלך לא התן ואתץכד לא תשכב 22
ל ה ל כ י ד ל מ ל ך ולא ת ת ל ל א ת ל ב א ל ה ך א ג י . 23משכבי אשד ,תועבהדןא:ובכל־בהמהל<רתתן שכבתך
יהותיואת ו כ י ל א ת ל כ ב מלכבי א ל ת תולבה 14.קמץ בדק 134
הואובכלבהמהלאתתן לכבתך ללמאהבת'
ויקר* קדושים יט
וא&ה לא־תעמר ל?נ; בהמה לרבעה תבל
ה מ י ה Aתעמדלפגי מ מ ה לרבעה תכללוא
הוא :אל־תטמאו בכל־אלה כי בכל־אלה נטמאו ד%ם 24
אלתץמאומלאלתמבכלאלהגלמאו^ױם
אשר־אני מ #ל ח מפניכם :ותטמא הארץ ואפקד עוינך ,כה
א ל ד א£י מ ל ל #מ^יכם ותטמא האיעוא 3קד
ע ל ד ו ת ק א ה א ח א ת ־ ^ ב ^ :ושמרתם אתם את־דזקתי י־
ל ל ה לליה ותקא * * י ל א ה י ל ב י ת ולמרתם
ואת־משפטי ולא תעשיו מ כ ל התועבת האלה האןךת ?
אתם א ת ו?לתי ואת מ ל ^ ו ל א ת ל ל ו מ כ ל והנך דגר בתוככם :כי את־כל־התועבת האל עשו״אנשי־ 27
ההוללת האלה ה א ^ ד ו מ ד בהוככם כי ה א ח אשיר' לפייבם ותטמא ה א ח J :ל6דתקיא הארץ 28
את כ ל ה ת ו ל ל ת ל א ל לילו א ^ י ה א ר ל א ל ד אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את־־דגר אשר
לפניכם ו ת ל ^ ^ י ל ו ל א תקיאהאדלאתכם jv t ״ I * *TIT JV ~ •ן AT ״ • 5־ ••'V נ י
»
ת א ל ה ו נ כ ד ת ו ^ פ ל ו ת ל ל ׳ ל ת כומר־פ לכום לבלתי עשיות מחקות דתועבת אשר נעשו לפניכם ולא
ת־מרתם את מ א מ י ת י מ ל ת י ד ל ו ח מתיזות תטמאו בהם אני יהוד ,אלהיכם: IV •• I W Jt J ד ׳,ן AV T V י
תלמדו א ל יהוה־אלהיכם א ל ת ^ ו אלהאלילס .ישראל ואמרת אלחם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוד,
jt t V »־ ן T •J • * 1 1 •J :ר *1. :־ jt : - IT S ״* t : *
ל י
v • : - *ו ״ ו « ^ J c ד
ה ד ל י ץ י כ א ל י ל ר ן ש ו א כ האכלייאכר ליום• לא סעשו לכם אני יהוד ,אלך,יכם :י ו?י.תז3חו ! ב ח ת
הל־לילי^ולהואלא ידלה ואכליו לולו ילא כי שלנשים ליחד ,לרצנכם "תזבחהו :ביום זבחכם יאכל 6
C®TR *1 : 1
s : L\ T : • \,V : I • : AT I- T T
וכקצרכב את קליד ארצכם לא הכללפאתלרך האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא לרצד :,ואכליו 6
? V «TI •51 י j V J *A ״ J ־ ־ *« **J . " T I ; T T
דם י ל ר א ל יהוהילא ת ל ג א א ת א ת י ן בלבבך בצדק ת&#ט עמיתך :לא־תלך רכיל בעמיך לא תעמד !6
towת ו כ ^ א ת לכויתך ו ל א ת ל א לליו א־לא ע ל ד ם רעך אני להודי :לא־תשנא את־־אתיך ב ל ב ב ך !7
ל א הקם ו ל א ת ל ד את בני ל מ ך ואהבת לרלך תכלו תוכיח את־עמיתך ולא־־תשא על? חטא :לא־ !8
• ^ K W ^ M K ^ T E T E M K M L I • P V • ז ^ ד W V ז : v . * T יf t••1 I S I V • -S *
ואל־כל־בני ישראל:
•
י
4 ככבלילראל כב
וידלך;היהיאלמלת ל א מ ד ד ב ר א ל א ה ד ז
ואלבניו ו ל ז ת מ ק ד ל י ב ג י י ל ר א ל ו ל א יתללו x 8רד־^ר ד ו ה אל־משה לאמר :דבר אל־אלדן ןאל־בנױ
את ל ם ק ד ל י א ע י ר ה ם מ ק ד ל י ם :לי א ג י ךןןרו מקדשיי מךישךאל ולא ד ל ל ו את־שם י ק ל ל
הםמקלשים לן אד ד ו ה :אמר אלד,ם לדרתיכים 3
יהיות־ אכודאלתם לדרתיכם כ ל א י י ל א ל ו -
כל־איש ן אשד־לקךב מ כ א ת נ ב ם אלד,קדשים אשד
יקרה מכל}רליכס א ל ת ק ד ל י כ א ל ד י ק ד י ל
nnr^ojiהגפש
בני י ל ר א ל ל י ה ו ^ ו נ ו מ א ת ו ליליווגכרתזזמיפל .יקדישו בני־ישךאל ל ו ל ה וםמאתו עליי
ת ת ו א ^ ל פ ל א ל יהיות־ א י ? ל א י ל מ ^ ר ל אהרן" 4ההוא מלפני אני ד ו ה :איש איש מ]לע אלדן T
I -זז JT J וו I _!־/ R ז ז ** ״
138 כ״א.ל ».קמץ נחק ». 10.קמץ בדק
ויקרא אמוד כב
והוא צירו? א ו ו י ב כ ק ד ל י פ ל א י א כ ל ע ד א ל ר והוא
ינוהי ותגגע־ ב כ ל ג ־ מ א גיפל או א מ ד א ל ר ?רוע או ןב כקךשים לא יאכל עד א#ר ל?זהר וד&2
ה ל א teaל כ ב ת ז י ל או א י ל א ל ד יגע־בכל ?;ל־ממא־נפש או איש אקד־ס^א מ$נו ^?כתץרע:
ל ד ל א ל ד יג״מא בו או באדם א ל ד ילמאלו אראי& אשר ינע בכל־שלץ אשד לנ^א־לו איי ב א ל ם י•
ה כ ל ל מ א ת ו ג פ ל י א ל ר ומזן בו ונומאה לד־ אשר יטמא־לו לכל טמאתו :נפש אשר תנע־בו ו^מאה«
הליב ולא יאכלמן ה ק ד ל י ב כי א ם רזיזלבלת ע ד ה ע ר ב ולא יאכל מךדגןחןזים כי אם־־ר־חץ ?קלי
במיה ובא ה ל מ ל ו ט ה ר וארור יאכלמןהקדלפ במים :ובא השמש וטהר ואדד יאכל מךהקל^דם ל
כי לחמו הוא גבלה ו ל י פ ה ל א יאכל לטמאה קי .לחמויהרא" :נבלה וטרפה לא לאכל לטמאה-בה 8
9
בה'אל יהוהיולמדראתמלמרתי ו ל א ילאו אני להוה ':ושמךז את־משמריזי ולא־לשאו עליו חטא
ל ק ו וז^אומיתובוכייו׳זיללהואגייהוהימקדלפ ו£זו מ כיי ד ל ל ז ד אני ד ו ה מקדשם :וכל־ןד 6י י
וכל^ך ל א י א כ ל ק ד ל ת ו ל ב כת^ ושעיר ל א .יאכל קלש תועזב כה! ^ י ד לאץאכל קלש :וכהן״
י א כ ל ק ד ל ו כ ד ^ כ י יקנ^}'פלימץ ככ$ו ה ו א ?י־לקנה נפ& ק י ן כק1נ5ו הוא יאכל בו רליד' ביתו ה ם
13
יאכלבורל־דביתוהט יאכלו בלתמו ובת כ ה ן • יאכלובלחמו :ובת־כהן ?י תהלך ,לאיש זך הוא בתײ^יז
כיתהיהלאילזרהואבתךומתהקדליב בלא הקל?ךםלאתא?ל :ובת־כהןכיתהך ,אלמנה וןרו#ה13
תאכלובהכהוכיההיהאלכלהוגיולהוזר^אן ! ך ע אץ לה ו^ובה אל־בית אביה כנעוריה מלחם
לה ױלבה אלבית אביהכנעויילמלרזכ אביה א?ד ,תאכל וכלץךלאךאכל ?ו :ואיש ?גי־ייאקל קלש ״
#3גך ,דסף ח?#יתו עליו מתן לכהן א ת ה ק ל ע :ן?א »
ה א כ ל ו כ ל ז ד ל א יאכלבוואיליכ^אכלקדל
דוללו את־קל>ןך ב;י יקזראל את .א^ר־לרימו ליהוד־:,
.בלג*ה ויכ\ 5ו^מליהו לליווגתז מ כ ה ן א ד ת
ג־אכלם את־קך^זיד-ם ד א ל " להביאו אותם עון
הקדלולא;היללו א ת ק ד ל י מ י י ל ד א ל א ח
ש ל י ש יפ װזוך ,מקד^ם:
א ל ר ירימו ליהיוהיוהליאו אותםלוןאלמהב^כלפ
אהקד^יהבכיאגי יהוהימלד^-ם ,
וידבד י ה ו ה א ל מ ל ה ל א מ ר ר ב ר א ל א ה ר ן ו א ל ולדבר יהוד ,אל־משה לאמר :דבר אל־אהרן לאל־בןױ 18
מ י ו ו א ל כ ל מ י ייליאכ ואהודה א ל ה ם א י ל ו א ל ^ ^ כ ע ' י ש ר א ל ואמךדן אלהם איש איש מ ב י ת
אילמביה י ל י א ל ו מ ו ה ג ר כ י ל י א ל א ל ר לקזךאל ומךדגך כישךאל• אשר נקריב ?!? 3י ל ל ^ ־
יקריב ק י ב ר כ כ ל ג ד ד י ה ם ולכל!דבוההאלו :
נדריהם ולכל־נדבותם אשר־־לקריבו ליהוה ל ע ל י ה
יקי־יבו ליהוהלללה ליענכב המיה ו כ י ב ב ק ד 19
אזננלם תקים)כד בברך בלשבים ובעז,ים :כל אשר־
בכלבים ובלזים כ ל א ל ד בו מום ל א תקדיבו 21
בו מום לא תקריבו כי־לא לרצץ דלה לכם •י יאיעי ? י
כי ל א לרלון יהיה ל כ ם ו א י ל כי י ק י י ם ז ב ה . . _ _ * י י
_T L. • T י T J
' י *
ללמ־־ם ליהוהילפלאגדי או מ ד ב ה ב ב ק י
T r־ * Vי ! י v ;י א ו ״
א ו ב ע א ן ה מ י ם יהיהלרצוןיכלמום לא ^היהבו או שבור אד־חרוץ אד־לבלת או נדב או ללגןת ל א ־
ל ו י ת או ל ל ו י או w f tאו יבלת או גרב א ו תקריבו אלה ליהוד ,ואשד ,לא־תתנו מהם על־המןבח
ילפה ל א הקייבו א ל ה כיהוהיואלה ל א ת ת ב ליהוה :ושור ושה שךוע וקלוט נלבה תעשה אתו ולנדר 23
מהם ל ל ה מ ו ב ל ליהוה ו ל ו ד ו ל ה ליולוקלול'
נדבה ת ל ל ת אתו וללדר ל א ירצה ומעוךובוןןת
ונתוק וכלות ל א תקריבו ליהוהיובארצככלא אלהיכם מכל־אלה כי משחתם >• הם מום בם לא^?.ו
ת ד ^ װ מ י ד ב ן ג כ ר כ א תקריבו אתלתיהאמיע לכם ':ס י
מ כ ל א ל ה כי מלהיתב בתם לום ב ם ל א ירצו
26
וידבי־ לכם י ולדבר ידוה אל־משה לאמר :שור ארכשב 27
יהיה'אל מ ל ת ל א מ י ל ו ד א ו כעיל או ל ו ארעזי כי'לדלד' והיה שבעת למים תחת אמו ומלום
כי יוכה והיה ל כ ל ת ימים תהית א מ ו ו מ י ו ם השמיני^/לאה י&ה לקךבן אשד ,ליקוה :ןשור או־ «8
הלומיניוהלאה ירצה לקדלן אלהלילוהיולור #ד ,אתו ואת־בצו לא תשחטו כיום אחד:
או ל ה א ת ו ו א ת ב ל ל א תליתנריו ג י ו ס אתיד 139 *rtp•.
ויקרא אמוד כב כנ
וכי תזבתו זנת מודה ליתיות' לרצגכס חזכז׳זו וכי־תזבהו . 29
כיום ההוא י א כ ל הא הותירו מבול ל ד בקי־ ל ובדדתוךה ליהוה לךצ;כם תןבהו :ב;ום ה ײ א י א ־ ל
אני יהותיולמיתס מצותי ו ל ל י ת מ אד־נס 31לא־תותירו ממנו עד־ביקר אני להוך :,וקזמךתם מ ^ י
א ל יהוהיולא תדזללו אה ל ם ק ד ל י ו ג ד ל ת י 32ועשיית• אתם'אני ד ו ה :ולא תחללו את־שם קדשי
בתךב$ײלראלאני יזלחלמקרלכס המוציא ונקדשתי בתוןד ?ני ישיךאל אני לתה מ ק ד ש כ ם :
אתכם מ א י ץ מעיים להיות לכס לאלדבאגי 33המוציא אתכם מאךץ מצרים להיות לכם לאלהים
רביעי י "
, יהווז' פ
אני ידוה: •R ז V.- ־1
א ת ס ב מ ו ל ד ס ב ת ד ל תיאלוןויכאדכילזת
ל ל ר ל ת ד ל ב ל ה ל ר ב י ם פלת׳ לידתיור־ז'
ובתימלה ל ל ר יום ל ו ז ד ל ה ז ה דו 5המלות ם
4אלה מועדי דויד ,מקראי קרש א ש ר ־ ת ל * 1א ה
ליבוהו ל ב ל ת ימים מלות תאכלוביופהדאלון
י־במועדם :בדןךש דךאשון בארבעה ע^י לדלש לן
מ ק ד א ק ד ל יהיה ל כ ס כ ל מ ל א כ ת ל ג ד ה ל א
6העו־בים פסה ליד,וד1:,בהמשד ,עשר יום להךש ה|דה
ה ל ל ו ו ה ק ר ב ת ם א ל ה ליהיות ל כ ל ת ימים
י חג המצות ל־הוה״שבעת ימים מצות תאכלו :ביום
כיוס הלבילי מ ק ד א ק ד ל כ ל מ ל א כ ת לכתה דדאש־ן מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת ?ביה לא
לא תלילו ?תעשו :והקרבתם אשד ,לדו־ ,שבעת ;מים ב;ום
וידבר יהוהיאל מ ל ה ל א מ ד דבר־ א ל מ י ה ש כ ל מקרא־קדש כל־מלאכת ?בדר ,לא תעשו :פ
י ל י א ל ו א מ ד ת א ל ת ס כי תכאו אלתאר־ל" 9י דדבר ד ו ה אל־משה לאמר :דבר
ש
א ל ד א ל *ת^לכם וקצרתם אתקלרהוזזבאוע ואמרת אלדם כי־תבאו אל־הארץ אשר אל נתן ל?
ם
את ל מ י י א ל י ת ק*לרכם א ל ת כ ת ^ ו ת ל ף וקצךתם את־קצירה והבאתם את־עמר ראשית קציר9
את הלמו־ ל פ ל יהיותילרצנכם ממתרתהלבת 11אל־הכהן :ודגיף את־־העמר לפני ד ו ה לךצנ=5
יניפל הכתן ועליתם ביום הלפכם א ת הלכוד !2ממחרת השבת יניפנו הכהן :ועשיתם ב;ום הניפכם
כ כ ל המיס בן לנתו ל ע ל ה גײיתותיומלזתו !3ארדהעמר כבש תמים בךשנתו לעלה ליהוד :,ומנחתו
ל ל ל ל ר נ ־ כ ל ל ת ב ל ו ל ה ב ל מ ן א ל ה לישה שני עשתים סלת בלולה בשמן אשד ,לידוה ר ף
י״ת גיתית' תלבה יל יכילה ההין ו ל ת ם וקכ-יי !4ניהה"ונסכה דן ךביעת הדק :ולהם וקלי וכר־מל לא
ו כ י מ ל ל א תאכלו ל ך ל צ ס היום התה ל ד תאכלו יעז—עצבו ד;,וס הזד ,ער הביאכם את־־קי?!
הכיאכם אתקרבן אלהיכס תיקתלולכלודמפ אלד־,יכם חקת עולםלדלתיכם בבל משבתיכם :ס
• V J : T AV ״ ן »1
ובפיהם בכלמלכתיכם
לכם ממתרת ה ל כ ת מיום הסיאכם אזי! לימד »י וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את־ן$ד
ת
התנופה ל כ ל ל כ ת ו ת תמימת תדהײנה ל ד ־ !6התנופה שבע שבתות ואמימת תודינה :עד 5׳£הפ
,
ממתרת ה ל כ ת הלבילית תספרו ת מ ל י ל יום השבת השביעת תספרו המשיםיום והקרבתם מסי"
והקרבתם מ ^ י ה ת ד ל ת רייתיותיממולבהיכס !7חרשה ל ד ד : -ממושבתיכם תביאו ו לחם תנופה
תביאו לדוס תנופת ל ת י ס לגי ל ל ר ־ ל ם שתים שני עשרינים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים
יזאפלת בכורים כיהוהיוהקדבתם תהײ^ !8לד,ד':,דקרבתם על־הלחם שבעת כבשים תפדמם
ללהלו׳ויס לבלתכבליסתמימבבללנהיפיבן ב;י שנה ופר בךברך אחד ואילם קמים T׳"\ עלד־י
בקר אתיד ואילם לצים יתױללת ליהוהומגתהס לדור ,ומנחתם * T : ־ T ־»
ה^ה יום ה מ ר י ם הוא מקרא קדלי י ת י ה מ כ ם ל א ב ד :אך בעשור לחךש הטביעי הזך .זים ה כ פ ר י ם ז2
ולביתם א ת | פ ל ת י כ ם והקי־בתם אליה ליהות' הוא מלךא־־קךש ך,ך ,לכם ועניתם את־־נפשתיכם
וכל מ ל א כ ה ל א תליליו ב ל ל ם היום ה^ה כי יום והקרבתם אשד .ליהוד :.וכל־מלאכה לאתעשיו כעצם 88
v ^v ן ־•;1 j t T : T : IT r י ••v /r : :ך־ * 1
כ^ךים הוא לכ^ד ע ל י כ ם ל ד י ילות אלהיככל היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוד.
Jt 1 0 • * . v •• n j- - s •v * •j A* - J ־
מלהלפל א ל ד לא תלגתבללםהיוב^ו^ אלהיכם :כי כל־הנפש אשר לא־תענה בעצם היום 29
• j v v* : v \ ז ו jv :־ v v - T ־« iv ו •• «
יהיה ל כ ם ו ה ק ר ב ת ם א ל ה ליהול ללרת ה ו א ליחוך ,כלום האמיני מקראיקדש ידדה לכם והקרבתם
כ ל מ ל א כ ת ל ב ד ה ל א ת ל ל ״ ו א מ מ ו ל ד י ילוה־ ntixליהוד ,עצרת הואכל־מלאכת עבדה לא תעק\ו:
87
א ל ד ה ק ך א ו א ת ם מ ק ר א י ק ד ל י להקריב אלד ,מועדלי להוה אשר־תקךאו אתם מקראי ק ל צ להקריב
א ^ ה ליהוד ,עלה ומנחה ןבח ונסכים ךכר־יןם ביומו:
ליהיהיללה ו מ ^ ה 1בת ותככים דבר יום ביומו
מ ל ב ד שבתת להוך ,ומלבד מתנותיכם ומלבד כל־נךךיכב 38
מ ל ב ד ל ל ת ת ילולגמלברמתוותיכם ומלבד כלי
ומלבד כל־נדבתיכם אשר תתנו ליהוד :,אך •בחמשה 39
!דריכם ו מ ל ב ל כ ל 1ד ב ת י ב ם א ל ר ת ת ל ל י ה ו ל t ד ו | - IT -ו . :י י Jv "i V •• J • : T ^ : •
ו ז ל א ו ו 5ק ב ל ם יהוהימותיומתרלם יר$מוכוגל איש איש כי־:קלל אלהירונשא חטאו :ונקב שם־דד,
ת ל ד ה כצר כא^רהבגיקבו ל ם יומת ו א י ל כ י . מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כנר כאזרח בנקבו
J .י •1 ן ; v ,ז ז
• - AT•• IT T V יי י* * י ד
^
י כ ה כ ל ^ פ ל א ד ס מ ו ת יומת ומכת^פללהמה־ 18שםיומת :ואיש כ ,יכהכל־נפשאדם מות יומת :ומכר,
יללמ 1 -זז גיפלתתית * פ ל ו א י ל כייתןמובבלנו^ ׳« יי
כ א ל ר ל ל ה כ ן י ל ל ל ה ל ו ל ב ד ה ת ת ל ב ד לין' I / •• • : V It - J- '.\V » AV : ־ S •י J.T : *VI
ילת!בו ו מ כ ת ב ת מ ה ילילמ^ת ולבת אדם.יומת שבר.עץ תחת ^ץ שן תחת שן כאשר :תן מום באדם
מ ל פ ל א ת י ד n h t a s Wכאזיר^וייהיהמאני Iבן ינתן בו :ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת:
״ CT T ," -״ TAV י \ : VT ״ ״J ~ • I I V O
מלה ישראל עשיו כאשר צור .יהוד .את־משה: V .. ^T . : י JT «v
ולא תבצרו את־נזרד :כי יובל הוא קדש תהיה לכם 12
: J 5 : י < F T5 י AV T J
תאכלו א ת תבואתה בללה היובל הזאתתלמ AV T J* X * "J T IV•: V ^ I י * J
ק:ה מיד למיתך א ל תו1ו א י ל א ת אז^יובמ^ר ת^בו איש אל־אחותו :וכי־תמכרו ממכר לעמיתך %
־״ * I ח ד • x ; • * : : י r : \ ז ו ד v v X *
לנים אהר ה י ו ב ל ה ^ ה מ א ת למיתךבמספרל^ או קנה מ ד עמיתך אל־תונו איש את־אחיו :במספר טו
.׳ ׳ .׳ < - r x v / W ־ *U ד ־ R ־ T j
תבואת ימכד ל ך לפי ר ב הל^ים תרבה ממיתו שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר עמך.
ולפי מ ל ל ה ל 1י ס תמלילמקותוכימכפיתמ^ תבואת ימכר־לך :לפי ו ר ב השנים תרבה מקנתו ולפיי 16
לוא מ כ י ל ך ו ל א toא י ל א ת ^מיתו ויראת ו • י ג ן *
מאלהיך כיאצי Wי א ל ה י כ ס ו ל ל י ת כ ^ ו ^ ן י J : JT I י <• AT|: ־ : ־ T״ ־ J S
43
ויראת מ א ל ה י ך ו ל כ ד ך ו א מ ת ך א ל ד יהיו לך מארץ מצרים לא ימכךו •ממכרת עבד :לא־תךךה בו
מ א ת &ויל אלרללילתילם מ ה ם תקל ל כ ד 4 4ב פ ר ך ױךאת מאלהיך :ועבדך ואמתך אשר נליידלד
ואמית וגם מגוי תתולכים ה!רים ל מ כ ם מ ת ם מאת הנדם אשר םביבתיכם מהם תקנו עבד ו א מ ה •
ת ק ל ומכזללתתם א ל ד למכם א ל ד הוליז־ו מה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפךזתם
כארצכם ותיו לכם לאדוות ו ה ת ח ל ת ם אתם אשר עמכם אשר חולית בארצכם ורדו לכם לאחזה *
״ . V ז T ן : !
״ : 1
י י י י" י ״ •
ל א י*אל כ א ל ה ויצא כ^ההיבריהואו^ו^מו ת א ובניו עמו :כי־לי מי־-לשיראל עבדים עבדי הם s
r
כי ל י מ י י ל ד א ל לבדים לבדיהבאלרלוצאה! אשר-תצאתי אותם p j sמצרים אני ד ו ה אלך־,יכם:
אוהם מארלמלריכ אגי יהולאלה־מ לא הללו • כו
לכם אלילכ יפכלימלבה ל א הקימו לככ ואכן
מ ל כ י ה ל א תת1ו לארצכם לללההיוה לליה כי לא־תעשיו לכם אלילם ופסל ומצבה
4 י * V *V • ך» ז ־•, ״-J J
ומדיבת ג פ ל וערלתם לריק ו י ל כ ם ו א כ ל ה ו לריק ןךעכם ואכלת איביכם :ונתתי פני בכםוננ$תם
איביכם ל ת ת י פ ג י ב ב ם ו » פ ת ם לפגי איליבם לפני אלביכם י וודו בכם ש־נאיכם ונסתם ואץ־רךף
ו ר ד ו ל כ ם לגאיכם ו1להם ו א י ^ ד ד ף א ת כ ם אתכם*
».קמץ גז״ק י ־ •ח
ויקרא כ ח ק ת י כו
ואס ל ד א ל ל ל א ת ל מ ד ו ל ויספתי ליברה <5תככ ואכדעד־^לד ,לא תשמעו לי רם?תי ליםךה 18
ל ד ל ל ל ת ל א ת י כ ס ולכדתי את גאוןויעזכסוסזתי !9אתכם שבע על־חטאתיכם :ושכלתי את־גאה ?!?ם
א ת ל מ י כ ס ב ב י ו ל ו א ת ארצכם » ל ה ותספיק כ ונתתי את־שמיבם ככךןל ואת־אלצכם ב?חשה :ותם
כ ת כ ס ו ל א ת ת ן א י צ ם ס את יבולה וללהארללא לריק בחכם ולא־תתן א מ כ ם אתץבולה ־יעץ ה א ח לא
יתןיפײװאבתלכו ל מ י קרי ו ל א תאבו ללמללי 21יתן פרי *:1ואבדתלכו עמי ל־ך ולא תאבו לקזמע לי
ויכלתי לליכס מכת ל ב ץ כ א ל א ת י כ ב ו ג ל ל ת ל 22ויספתי עליכם מבד ,שבע כחטאתיבם :והשלחתי בכם
ך ך י י . 1 - * ״ *TT ~ . 1
אתכם ו'5תתי את לדיכס ת י ב ה והלמותי א ד ת 29חפ*אתיבם :ואכלתם ב^ר בניכם וב׳^ד בצתיכם ר1אקלו:
מקדליכם ו ל א אריז^ ב י י ת ל ת ת כ ם והלמתי^ ל ולישמלתי ארדבמתיכם והכרתי' את־חמניכם ונתתי,את־
! 3פגריכם על־פגך נלוליכם ונעלה נפשי אלכם :ו^נתי
א ת ה א י ל ו ל מ מ ו ל ל י ה איביכם ת י ל ב י ם ב ת
את־עריכם חרבה והשמותי את־מקלשיכם ולא אריה
ואתכם אזרת בלים ותייקתי א ת י י כ ס תי־בוזלתה י T J T AV Jן. » '»1 ד T J T V "IT V "1
הווים ללז^תהיהאתותו ואפ א ת לדהמק*תו | לדש לדוד .בשירה החרם לבהן תהיה אחזתו :ו א ם
י • T 1 .׳\ - » ft: - ״ ״•*a J•• T wt r §מ
א ל י ל א מ ל ד ה א ^ ת ו י ל ד י ל ליהות־ודו׳לבלו
את־שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו:קדיש ליהוה:
תכהןאתמכסתהליכך ע ד ל ג ת ה י ב ל ו ^ 23ןהשב־לו הכהן יאת מבקת העלכך עד שנת ה ע ל ונתן
ה ל ר כ ך ליום ה ת ו א ק ד ל ל ת ו ת כ ל ו ת ה י ו ב ל 24את־העלכך ב;ום הד־ןא קלש לדוה :בשנת היובל:שוב
ימלוב ה ל ד ת ל א ל י מ ת ו מ א ת ו ל א ל ו ־ כ־יו כי׳ השדה לאשר קנהו מאתו לאשר־לו אחזת הארץ :וכל־.
א ת ו ת ה א י ^ ו כ ל ל י כ ך יהיה ב ל ק ל ת ק ד ל :ז | m ז j- \ -: 1 -ו!v - •י• י A vjIT !t -.r » R -
26
ליהותבבהמה ל א י ק ד י ל א י ל א ת ו א ם ל ו ד אך־בכור אשר :בכר ל ד ד בבהמה לאלקךיש ןיגיש
א ב ל ה ליתויזהוא ואכ ב ב ה מ ת הלמאת ופדה 2 7אתו אם־שור אם־לה ל ד ד הוא :ואם בבד ™,הטמאה
ב ל י כ ך ויסף ת מ ל ה ו לליו ו א ס ל א לאלהמכר ופדה בערכזד דסף חמשתו עליו ואכדלא יגאל ונמכר
/ ו י : י W" T t ^ AT T W י ד •» 1ז־;| Vן J V : JT T
ו ל א ^ א ל כ ל י א י ם ק ד ל נ ן ד ל י ס ה ו א ליהווזיכל j 1 ד ״\. • 1 י \ :־ '•J • ד ״ « 1 r «
1
ת י ס א ל ־ יתיסמ^הארס ל א יפדהגװתױמתומ ״ :גאל כל־חךם קךש־קךשים הוא ל ד ד :כל־חרם א ע ך
ל ד ר ם מךהאךם לא יפדה מות יומת :וכל־מעשיר הארץ
31
ליאךץ מפךי העץ ל ד ד ,הוא קלש ל ד ד : ,ואם-
! גאיל יגאל איש ממעשרו המשיתו ע ף עליו :וכל־מעשר
ילף ל־ליו ו כ ל מ ל ל ר כ ק ר ולא! כ ל א ל ר ילבד
sברך וציאןיכל אשר־מנברתהתהשבטהעשירי י ה ז ד
ה ת ת ה ל ב ל ה ל ל י ר י יהיה ל ד ל ל י ה ו ת ^ יללי
33פ|ךש ל ד ד : ,לא יברך ביךטוב לרע ולא:מיךנו ואם־
ב ל לוב ל י ל ו ל א ימיתו ואל המר ימירלוהיתהוא
ה נ ך !ימירנו דיה־הוא ותמורתו ד ד ־ ק ד ש לא יגאל:
ותמויתו י ה י ה ק ד ל לא י*אלאלה המלות א ל ד • ז ״ ו j | v v v •ו : t T ו : X ; TIT » • : J T
ח ז ק
ב מ ד ב ר
א
וידעת ^ ת ו ה א ל מ ל ת ב מ ד ב ר ל י ל ב א ת ל מ ו ל ד
» נדבר ד ד ,אל־משה במדבר סיני באהל מועד באחד
ב א ת ד ל ת ד ל ה ל ל ב י ל ^ ת ל ל ת ל^אתמ לארל ז V : "A V J : *1 • J- : : «V V R a ג •
ומליכלת כנליצא ל ב א פקדיהב למלה ראובוללה יצא צבא :פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף 21
|v r T ־ : i ST • "|A : J- :־ \"\t : IT T "j
במכפר ל מ ת מב^ ל ל ײ ם ל ג ת ומללה כ ל ל א למטה לששבר אךבעה וחמשים אלף וארבע מאות :פ
צ ב א פ ק ד י ה ם ל מ ל ה יל?לכר איבלהוהמלים לבני ןםלן הוללתם ל מ י ת ת ם לבית אבתם במספר ל
אלף וארבל מאות מבן עשיךם שנה ומעלה בל"צא צבא :פקדיהם 31
לב:י!בולן' ה ו ל ל ת ם ל מ ל פ ת ת ם כילית א ב ת כ למ5ך ,ןםלן'^בעד-גהמשים אלף וארבע מאות :פ
ב מ כ ^ ד ל מ ת ppל מ ד י נ י ל ל ה ו מ ל ל ד כ ל י צ א לב;י יוסף לבני אפרים תוללתם למשפחתם לבית 32
ל ב א פ ק ד י ה ם ל מ ל ה ז מ ל ז ל ^ ל ל ד ז ותימליס אבתם במספר שמת מבן עקורים שנה ומעלה S i
אלף וארבלמאות יצא" צבא :־פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף 33
\| ^V W T t • A» : V ••J - : ^V \ן|•״ : IT I "J
ב ל ה פ ק ד י ם ל ל מ א ו ת א ל ף ו ל ל ל ת אלפיב
װזמעימאותותמלילוהלױם ל מ ל ה א ב ת ם ל א 49ודבר דוה אל־משה לאמר :אך את־מטה לוי קיא תפקד 48
התפקדו בתיכם ואודראשם לא תשא בתוך בני לשךאל :ואתה הפקד
וידלי יולתיאל^זל* לאבוי *ך את מלה כירי את־הלףם על־משכן העדת ועל כל־בליו ועל בל־אשר־
לא תפקד ואת יאלם לא תלא ביתוד גליי לו דמה לשאו אתדמשבן ואת־כל־כליו ד ם ^זךתײ
יליאלואתה *פקד אה הלוים ל ל מ ל ב ! 51וסביב 'למשכן דנו :ובנסע המשכן .יורדו אתוי הלױם
הלדתוללכלכלז וללכלאלילוהמת ילאו ובחנת המשכן יקימו אתו הלױם והזך הקרב יומת:
את ה מ ל י א ה כלכליוותם יליתהיזמלב 52וחנו ב;.י ישראל א^ש על־מחנדו ואיש על־דנלולצבאתם:
למלכ\ יומו VtSaiהמלכו־יורידו אתו תלויה 53דלױם דנו סביב למשכן העדת ולא־דיה קצף ?ל־
ובו׳ולז המלכו יקימו אתו הלדם והוי ה^קי־ה עדת כ;י' ישראל ושמרו הלוים את־־משמרת משכן
יומת ותלבל ילראלאילללמתוהו ואי^ 54העתת :ו:עשו ב;י'.ישךאל בכל אשר צד ,דוה את־
ללדללולמאתס והלוים יתלו םביב למלכו *י״י פ י
הלדת ולא יתיהק^ף ל>ללדת כ1י ^ליאל
ולבויו תלוים אתמלמית מלכו הלד־וד!
ויללו ב1י יליאלככלאלי לוה יתוול א ת
מלה כוללו
וידבי יתוה א ל מ ל ת ו א ל א ה י ו ל א מ י א י ל ל ל א 2ךדבר דוה אל־משה ואל־אהךן לאמר :איש על־דנלו
fchב א ת ת לבית אלתם י ^ ו ב ל י ל ר א ל מ ^ ד באהת לבית אבתם דנו בני לשיראל מנגד סביב לאהל־
ן A י JT I • 5 ־•:־.י T I T
לביב ל א ה ל מ ו ל ד י ת ל והיתום ק ד מ ה מ'1יתה 3מועך דנו :והדנים קדמה מןךחה ךגל מחנך ,ד ד ה
ד ^ ל מ ^ י ה ו ד ה ללבאתלו^ליא ל ב ל יהודה' 4לציבארןם ו?שי& לבניך\דה נחשון בךעמץךב :יצבאו
ג ה ל ל ב ו ל מ ל ד ל ו ל ב ^ ו פ ק ד י ה ם אדיהלדת' ה ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות :דחנים
ולבלים אלף ו ל ל מ א ו ת ו ה ת ל ב ל ל ד מ ל י ת עליו מטה יששכר' ונשיא לב;י יששכר נתנאל בךצוער:
יללכױ1עײאלבגי י ל ל כ ר ^ א ל ל ^ לולי־ 6וצבאו ופקדיו אךבי^ה דמשים אלף ואךבע מאות:
ולבאו ופקדיו א ד ב ל ת ו ת מ ל י ם אלף ואיבל מאת 7מ5ך ,ןבולן"ונשיא למי[בולן אליאב בךחלן:
מ ל ה ו?לו^ו1יליא ל ב ל וכולן א ל י א ב ב ן 150
כמדבר ב
ולבאו ופקדיו ל ב ל ה ו ב מ ל י ם א ל ף וארבע מאות וצבאי 8
V ^ T ;
מ *פקדים ל מ ^ ה יהודה בואה א ל ם ולמדיה ופקדיו שבעה ו ח ו ז י ם אלף ואךבע מאות :כ 4־ 9
א ל ף ו ל ל ת א ל tf 3ו א ר כ ל מ ^ ו ת ל ל ב א ה ם הפקדים למהנה יד,ודד ,מאת אלף ושמנים אלף וששת־
י ד%מה1הראובן דאלגתיס^ י אלפים ואךבע־מאות לצבאתם ראשנה לסעד :ם דגל י
תיכלה ל ל ב א ת ם ולליא ל ב י ר א ו ב ו א ל צ ו ר בן מהנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לכנל ראובן אליצוד
ל י י ^ י ו ^ ו ופקייו ל י ל ה ו ס ר ב ל י ם א ל ף בךשדיאור :וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש
מאות :יוהחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבנל שמעון 12
שלמיאל בךצוךישךי :וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים 13
14
ת ל ל ה והמלים אלף ולללמאות ומלה n S אלף ושלש מאות ':ומטה/ד ונשיא לכ;י גד אל:םף
וגליא ל ב י ל ד א ל י ט ף ב ן י ל ו א ל ו ע ב א װ פ ק ר ^ ב בךרעואל :וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף טי
ושש מאות וחמשים :כל־ד,פקדים למקנה ר־א־יבן מאת !6
הפקדיב למהילה דאובומאת א ל ף ואהדלזללע אלף ואחד והמשים אלף וארבע־ימאות והמשים לצבאינם
א ל ף וארללמ^ות ו ל מ ל י ם ל ל ל א ת ם ו ל נ י ם • ו^ניםייסעו :ם .ונםע אהל־מועך מחנך ,הלרם כתוך !7
ו ^ ל ל א ת ל מ ו ל ד מהגדה ׳סלו המהנתכאשר יחנו כן יפעו איש על־לדו לדנליהם :ם
׳• ז U ־־»:־ ־יו >••• - :י •ן:־* ־
ה ל י ל בתוך ה מ ^ ת ב א ל ר ית1וכויסלואיללל
דולמ^לאפײמ ידו לחוליהם
ל ל ב א ת ם ימהולליא לב*י אפרים א ל י ל מ ל ב )
למיהודולבאו ופקדיהם ארבלים א ל ף ו ה מ ל 18
דגל מחנה אפרים לצבאתם למד ,ונ^יא לב;׳ א?רלם
מאוה ולליו מ ל ה כ ל ל ה ו*ליא t n W B T O אלישמע בךעמיהוד :וצבאו ופקדתם ארבעים אלף
11מליאלב\5דהלורולבאו יפלדייהם ל י ב ם והמחמאות :ועליו מטה מנשר ,ונשיאלכ;י מנ^ד,-כ
ו ל ל ל י ם אנלף ומאתים ח מ ל ת ב י מ ^ ל י א ל ב י נמליאל בךפדהצור :וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים !2
22
ב י מ ^ א ב י ו ל ב ^ ל ל י ו ^ ל א ו ופקדיתם ה מ ל ה אלף ומאתים :ומטר ,בנזימן ונשיא ל מ י בנלמן אביס
ו ל ל ל י ל א ל ף ו א ר ב ל מאות בדלפקדיבלמולה 9ךנדעני:״וצבאו ופקדד-ם חמשת ושלשים אלף ואך^ע 23
אפרים מ א ת א ל ף ולמ1ת אלפים ומאהל^באתמ מאות :כל־הפקדים למחנה אפרים מאת א ל ף ^ נ ת 2 4 -
ד1ל ולללייס יסלו אלפים ומאת' 'לצבאתם ושלשים יטעו :ם ת^כי־
מ ^ ^ ^ ת ל ל ל א ת ם ו*ליא כללוי ד -ו מחנה דן צפנה לצבאים ונשיא לכ;י דן אחיעור ב י
א^רלןלמילידיולבאוופקדיהם ליבו עקיערײ״ :וצבאו ופרךהם שנים וששים אלף ^ ע 26
ר 27
ו ל ל י ם א ל ף ו ל ב ל מ א ו ת והוזיים לכליו מ ל ה מאות! והחגים עליו בקד ,אשך ונשיא ל;5י א ^
28
לכרייין אלי פגעיאל בךעכ״ק :וצבאו ופרךהם אחי וארבעים אלף
ולבאװפקיתיהם אחיד וארבלים א ל ף W n וחמש מאות :ומטה נפתלי ונשיא למל נפתלי אחירע 29
ע ל
מ א ו ת ומלה1פתלי'לליא ל ב ^ פ ת ^ י א ת י ר ל ^ךעינן' :וצבאו ופרךיהם ^לשד,חחמשים אלףלאי?
31
ב ן ל ^ ו ^ ו ו & ל ה י ה ם ל ל ל ז ה ותמליבאכ}= מאות" :כלחהפקרים למחנה ח מאת אלף וש?^די
וארבלמאוהנ^הפלהים ל מ ^ ת ר ל מ ^ ת ^ וחיטים אלףו#ש מאות לאחתה לסעו לרגליך,ם :פ
ולבלה ופוליס א^ףוללימאות לאתיקה
יסלו ל ד ג ל י ה ם
32
א ל ה 5ק ו ד י ב י ילראלילביתאבתםכלפקוו^ אלת פקדי כני־ל^ראל לבית אבתם כל־פקודי המחנת
המתנת לצבאתם ל ל י מאות א ל ף ו ל מ ל ה לצבאתם קש־מאות אלף ושלשת אלפים וחקש מאות
33
אלפיםותיבױלמאות ו ב מ ל י ם ותלרמ*6וזונ3קת וחמערם :וחלרם לא התפקדו בתוך מ י ש ר א ל בא#ר
לתוךבגץילראלכאלל ^ י ה ו ה ־ אזה מ ל ת צוך ,לדץח את־מ#ה :ױעשיו כני לשךאל כבל אשױ־צוח 34
ױ ל ל ו ב י י ל ד א ל כ ב ל א ל ר לוהיהולאתמ^ מץתיאת־^צה W Pלתלידט וקנםעו איש למ^זפתוןיו
ביע,
ב ן •toל א ל י ה ם ו כ ^ ס ל ו אילי למלפתתיולל י פ על־בית אבתיו:
151 יי?־-״
בית אלתיו 4
י ־ * •* קמץ בד־ק
כמדבר נ
ואלת ת ו ל ד ת אתר! ו מ ל ה ביום ד ב ר יתוהאת א ואלד ,תולדת אהרן ומשך׳ ביום דבר דוה את־מ^ד־י
מ ל ה בהר סיגיואלה ל מ ו ת ב$י אהר^בכרגדב ןא
2בהר סיני :ואלד ,שמות בני־אדזרן הבכר ו נדב ואביי
ואביתוא אל;תר ואיתמר א ל ה ל מ ו ת ב ל א ה ר ן 3אי^גזך "ואיתמר' :אלה שמות ב;י אלרץ ה כ ת י ם
הכתלסהמלוזיסאלרמלא ידבלכקרמת^ג * המדהים אשר־מלא זיךם לכהן :דמת נדב ואכילה
ואביהוא ל פ ל יתותיבתקרבס א ל ! ר ה ל פ ל יתור־ לפני ד ד י בהקרבם אש ןוד ל?;: :הוד .במך9־ סיני
במדבר כיל ובלם ל א תיו להם״ ויכהן אןדלזד־״ ובנים 6רה:ו להם דכהן אלעזר ואיתמר על־פ :3אסל!
ואיתמד ל י פ ל א ה ר \ אביהם פ אבדם:
וידבר י ה ו ה י א ל מ ל ה ל א מ ד ה ק ר ב א ת מ ל ת
לוי ו ת ל מ ד ת אתו ל פ ל אתרןהכתז 1ו ל ד ת ו אתו
ו ל מ ד ו את מ ל מ ר ת ו ו א ת מ ל מ ד ת כ ל י ה ל ד ה
^ פ ל א ה ל מ ו ל ד ל ל ב ד א ה עלדתהמלכ^ולמח 2ודבר דוה אל־משה לאמו• :הקרב את־מפך• לד
א ת כ ל כ ל י אתלמולד ו א ת מ ל מ ר ת ב ל ילראל ל ןהעמךת *תוי ל® :אהלן הכהן וקלתו אתו :ו#מת
ל ל ב ד א ת ל ל ד ת המלכןו4תתהאתהלויכ^אהו\ את־משמךתו ואת־משמרת כל־העךה לפני אליל J 1 0
ולבלו ל ת ו 1ם « ם ל מ ה ל ו מ א ת ב ל ילראכו 8לעבד את־עבדת המשכן :ושמרו את־כל־בלי א ה ל
ואת אהרןואת בלו ת פ ק ד ולמדו א ת כה!תם מולי ™ מ ש מ ל ת בני:שראל לעבד ארדעבלת המלבן \
והזר ה ק ד ה יומת 9ןנתתלדאת־-רלױם לאהרן ולבניו נתונס נתונם המה
י לו מאת בני ישילאל :ואת־אהלן ואת בניו תפקר ל?#לי
וידבר י ת ו ה י א ל מ ל ה ל א מ ר ו א ל rftaלקחתי
פ את־כלנתם דור הקרב יומת:
א ת הלוים מתוף ב ל י ל ר א ל ת ת ת כ ל כ כ ו ר -
"דךןןךװעה אר־משה לאמר :ואני הנך ,לקלתי את־
פ ל ד רת־םמבגי * ל ד א ל ו ה ױ לי וללוים כ י ל י
חללם מתוך כ;י ישראל ףןהת כל־ככור פטר ודם מבני
כ ל ב כ ו ר ב י ו ם ת כ ת י כ ל ב כ ו ד ב א ד ל מלר־ים :13שךאל דיו לי ך,לרם :כי לי כל־בכור כיוס הכתי ?ל־
ת ק ד ל ת י ל י כ ל ב כ ו ר ב י ל ר א ל מ א ד ם לדבהמת • » :י בכור ב א ח מצרים הקדשתי לי
לייהיואליתות־ פ חמישי מארםעד־כהמה לידיו אני יחד;: X
וידבר י ת ו ת ־ א ל מ ל ת ב מ ד ב ר כ ל ל א מ ר פידאת •י : r :־־ י• 1, : •J •• AT ״ VT T ״
^מל
153 ׳גי,
במדבר נשא ד
וידבר י ה ו ת י א ל מ ל ת ו א ל א ה ר ל ל * מ ר ליל^ז א * לרבך דוה א^משה ואל־אלרן לאמר :נשא.ארדראש
א ת ר א ל ב ל י ק ה ת מתוך בלי לוי למלפווד־דגס 3בעקדת מתוךבנילר למש?דל £י י !״ I״ י (
לבית אבוזם מבן׳ לדלים־ ל ל ה ו כ ו ל ^ ו א ־ י ^ שלשים שנה ומעלה.ועד בךחמשים שנה כל־בא לצבא
ת מ ל י ס ל ל ת כ ל ב א לצבא ל ל ל ו ת מ ל א כ ה & ת ל ח
4לעשות מלאכה באהל מועך) :את עבדת מילול1
לולד זאת לבדתבגי קהת ב א ה ל מ ו ל ד מ ד -ל ה באהל מועד קדש הקלשים :ובא אהלן ובניו בנטע
ת ק ד ל י פ ו ב א א ת ר \ ובלוב-סלתכוילהותורדו המחצה והורדו את פרכת המסך וכסרבה את אלן
א ת פ ר כ ת המקר וכסו ב ת א ה א ו ל ה ל ד ת ו1ד17ו 6הערת' :ונתנו עליו כסוי עור החש ופלשו בגד־ללי־
לליוכס־וי לוד תוז־ל ופרלובל־ כ ל ל זתסנדד־ו 7תכלת מלמעלה ושמו בדיו :ועל ו שלחן הפנים:נןךשו
מ ל מ ל ל ה ולמובדיו ו ל ל ל ל ת ו ת פ ל י ם ערלוגל• בגדתכלאונתנועליו את־הקעךת ןאודהכפת לאח-
:
תכל! ונתנו לליו א ת ה ק ל ר ת ואתהלפתואתהגוללג • המנקדת י ^ ת קשות הנסך ולחם הת^יד עליו לליל
ואת ק ל ו ת הלכך ולתםהתמידללױ יהיה ופרלו. 8ופרשו עללום בנד תולעת שני וכסו .אתו במכסה עור
ליליתכבלד הוללת ל ל ו כ ס ו א ת ו ב מ כ ס ת לוד 9לחש ושמו' את־כךױ :ולקחו ו בגד תכלת וכסו את־
ת ת ל ו ל מ ו א ת ב ד י ו ולקז¥וב&ד ת כ ל ת ו כ ס ו א ת מצרת המאור וארדנרתד ואת־מלקחיה וארדמחתפיל!
מגרת המאוד ו א ת לירודיז ו א ת מ ל ק א י ת ו א ת י ואת כל־כלי שמנה אשר ישךתדלה בהם :רנר^י אתה
מויזיתתיל ואת כ ל כ ל י ל מ ל ת א ל ד י ל ד ת ו :fe ואת־כל־בליה אל־מבסה עור תחש ונתנו על־המוט:
בתם ולתל א ת ת ו א ת כ ל כ ל י ת א ל מ כ ס ת ל ו ד - ״ ןעל וימןבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במבסה
ת ת ל ו ל ת נ ו ל ל ת מ ו ל ו ל ל ב ל ב ^ ולהב ערלובל־ 12עור תחש ושמו את־בדיו :ולקחו את־בל־בל־ השרת
ת כ ל ת וכסו אתו ב מ כ ס ת ל ו ד ת ת ל ו ל מ ו א ת אשר״ישלתרבם בקדש ונתנו אל־בגד תכלת וכסי
בדיוולקתו א ת כ ל כ ל י ה ל ר ת א ל ר י ל ר ת ו ב ם !3א$1ם כמבסה עור תחש ונתנו על־המוט :ודשנו
ברדלתתצו א ל ב ל ד ת כ ל ת וכסואותסבמכס^לוד ״ המוכח ופרשיו עליו'בגד ארגמן :ונתנו עליו את־?ך־י
וידבר י ה ו ת י א ל מ ל ה ל א מ ר צ ו א ה ב ג י י ל ר א ל •שאמ&י
ז א ת ת ו י ת הגויי א ל י ידי ק י ב ל ליהותילכד פ ידיר כן יעשה על תורת נזרו: ••ן J - V -ן-: "I J
י ל י א ל ר א ל י ב י ת א כ ת ם הםלליאי המלת הם 2דמשחם ויקדש אתם :יקריבו נשייאי לשךאל ראשי
הלמדים ל ל ה פ ק ד י ם ויביאו אתקרבלבלפ*ייהוה בית אבתם הם נשיאי המטית הם העמדים פל־הפקדים:
ל ל לגלה ל ב ו^יגי ל ל י ב ק י ל ג ל ה לריעיגי 8דביאו את־קךבנם לפ;י:הויהשש־עגלת צב וש;י פער
הללאים ו ל ו ד ל א ת ר ויקריבו אוהב לפליהמעיכן בקר עגלה על־שני הנשאים ושור לאהדדקריבו אותם
ויאמר יהוה' א ל מ ל ה לאמי קת מאתםוהױללבד * לפ;י המשכן :ראמר יהוד ,אל :מ#ה לא?ור :״קח מאתם
א ת ל כ ר ת א ה ל מ ו ל ד ולתתה אותם אלתלוים י ןך,יו לעבד אודעבדת אהל מוסך ן;תתה אווזם אל־
א י ל כ ה י ל ב ד ת ו ו י ק ת מ ל ה א ת הלללת ו א ת 6הלוים איש כפי עבדתו :דקח משה את־העגלת וארז״
T
* * . tr * v ו ד tז y x c x״ r
י
הבקר ויתן אותם א ל הלויםאזלמיהל^תואה 7הבקר ױתן אותם אל־הלוים :את ו שתי העגלות ואת
א ר ב ל ת ה ב ק ר לתן לבני ל ר ל ל כ פ י ל כ ד ת ם 8אר?$ת הברך נתן לבניגךשון כפי עבדתם :ואת ו
ואתאיבלהלגלתואת לממהכקרגהןעגיגוריי ארבע העגלת ואת ^זמנת הבקר נתן לבני מ ך ך בפי
גפי לכדתם ביד איתמרבן אהרן הכהן ולבני 9עבךהם״בלד איתמר ^ךאסלן הלהן :ולב;י קרח לא
קהת לא נתן כי ל ב ד ת ה ק ד ל על7םבכו1ן־.יע־או .נתן קי־עבדת הכןך^ ?להם בכתף :שאח
158
I tsw 4 I
ת מ ל ה לתתיס ת מ ל ת כ ב ל י ם בני ל ג ת ת מ ל ת
למיהוד ויה ק ר ב 5א ל י ל מ ל ב ^ פ ח מ ש ה ןה j2-pr .אליעזמע בךפמילוד:
ביום הלמדני ל ל י א לבל מ ל ל ת ג מ ל י א ל p
פ ד ה צ ו ד קיבלו ק ע ד ת כ כ ף א ו ז ת ל י ^ י ״ י מ
ומאתמלקלתמזידקאתד־י כ ס ף ל ב ו ל י מ 54ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בךפךהצור:
A T ** ״ ־ AV : "J : • V T T
־ 5 ־
עי־קלבלקלהקדל לגיהס מלאים סלד־־! נה קלבנו ק׳ערת־כסף אחת שלשים ומאד? משקלה מזרק
ב ל ו ל ה בעימן ל מ נ ת ת כ ף א ו ז ת ל ל ד ת ו ת כ אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שגילם ו מלאים
מ ל א ת ק ל ד ת פיי א ו ו ד כ ן ב ק ד א י ל א ת ד כ ב ל 66םלת בלולה בשמן למנחה ':כף אחת עשרה זהב ?׳לאדי
איזדבןללתו לללת ללידעדםאתדלתלאת 57קמלת :פר אחד בךבקר איל אחד כבש־אחד בךשנתו
ו מ ב ת ה ל ל מ י ס ב כ ד ללייס אילם תימלה עתדיכ לעלה :שעיר־עדם אחד לחטאת :ולזכה השלמיםבקר
ו ץ מ ל ה כ ב ל י ם ב ל ל ל ה ת מ ל ה ^ת קרבןגמלאל שנים אילם חמשה עתרים חמשה בבשים בד־שנה
פ ל מ ע ה זה קרבן גמליאל בךפךהצור:
ביום התשיעי נשיא לבני בדמן אבידן בן־גלעני :קלבנו
ביום ה ת ל י ל י ל ל י א ל כ ^ י מ י מ ן אביד-ן׳ כהן
קסךת־כםף אלת שלשים
ג ד ל ג י קדבגו ק ל ד ת כ ס ף א1זד־ 3ל ל ל י ם 160
ומאה מ ל ק ל ה מ ד ק א ה ד ככז= לנילי® ללר״י ומאה משקלה מזרק אהד
.ב ל ק ר ה ק ד ל ל נ י ת ם כולאים כ ל ד ז ג ל ו ל ד ל £סף שבעים שקל בשקל הקךש קניהם ו
ב ל מ ן ' ל מ נ ת ה כ ף א ת ת ל ל י ־ ת ttn'iמ ל א ו ה בלולה בישמ^ למנחה :כף אחת עשרה זהב מלאו־62,
לןלרמ פי־ א ^ ד ל ן ב ק י א י ל א ו ז ד ככלאהרנן' קטורת :פר אחד בךבקר אזל אהד ככש־אחד בךשנת631
ל ^ ה ו ל ל ר ה ל ץ י ד ל ױ ם א ה ד ל ת ל א ת ולזבל לעלה :שעיר־עױם אחד לחטאת :ולזבח הבלמים ב ל י to
ה ל ל מ י ב ב ק י ^ י פ איכ!ס ו ז מ ל ד ה ל מ ד י ם קני £אילם דזמקה עתךים לומקה בבשים כני־קנה
ה מ ל ה כ ב ^ י ם בגי ל 1ת ת מ ל ה זהקיב^אמד\ פ חמשה זה קרבן'אבירן בךנךעני• :
'hiהעשירי נשיא לבני דן אחיפזר בךעמיקךי! קרבני
ביום ה ל ל י ד י נ ל י א לבני ד^ א^ילו־דבןלנרעוד ^ערת־כסף אחת שלש־ם ומאה משקלה מזדק אהד
קיבנו ק ל י ת כסף א ה ה ל ל ל י ם ומאיז מ ל ק ל ה | ס ף שבעים שקל כשקל הקדש שניהם ו מלאים סלת
מ*דק א ה ד כ ס ף לאבלים ל ק ל ב ל ק נ ל ה ק ד ל בלולה'בשמן למנחה :כף אחת ,עקרה זהב מלאה 68
ל נ י ת ם מ ל א י ם סכ4ל בלולה בלמןילמ^הכףאממ קטךת':פך אחד כךלקר א:ל אהד ןילש־אחך בךשןתו 69
לעלה :שעיר־עזיםאהד להטאת :ולזבח השלמים בקר ?7
ל ל י ־ ה ו ת ב מ ל א ה ק ל ר ה פ ר א ת ד ב ן ב ק י אימי •
קנל £אילם המשה עתךים חמקה כבשים בנךשנה
אויזדכבלאהדבןיללתו לללתללירלויבאלד
פ שביעי חמשה זה קרבן';אחיעזר כךעמישךי:
ט ז ל א ת ולובים הלכמייםכקר לגיםאילםלמדה
להדים ^להכבלים^ילנה^מלהוהקיםן
אז?ילזדבןלבד^די 72
ליום ל ל ת י ל ל ר יום גיליא לבני א ל י פגיליאל ביום עשתי עקר יום נקיא לבני אשך פנעיאל בךעברן •
קרבנו קערת-כסף אחת קלקים ומאד! מקקלה מןרק 73
ב ן ל כ י ן ק י כ ג ו ק ל ר ת כ ס ף א ה ה ללעייכומאה
toכםף שבעים קקל בקקל הקדש קניהם ו מל*רם
י מ ל ק ל ה מ ו ר ק או*ד כסף ל ב ל י ם ל ק ל ב ל ק ל
בלת בלולה בשמן למנחה :כף אחתעשרה זהב מלאה 4ל
ה ק ד ¥ל צ י ה ם מ ל א י ב ס ל ה בלולה בלנללמנלה
קטרת :פד אחד בךבקר אלל אדור כלש־אחד בךקןתו np
כ ף א ל ת ד ל י ה זהב מ ל א ה קלייה 3י א ה ד כן
בקד אילאזןד כ כ ל א ו ז ד כן לנתו ל ל ל ל ל ל י ר
%ם א ה ד 7 Mולזבת ה ל ל מ י ם ב ק י לצים פ
המשך ,זך ,קךבן פגעיאל . • D ? r p
א י ל ב ^ ג ץ ל ה עהךיםואכולה כ ב ל י ם בני ל צ ה
ביום שנים־עקר יום;שיא לב;י נפתלי אדדךע בךעינן78 :
המלה זהקיב^ליאללןללדן •
מרבנו קערת־כסף אדות שלקים ומאז .8משקלה מזרק 79
ביום ל נ י ם ע ל ד ידם ג ל י א ל מ י נפתלי א ה י ר ל אחז^ כםף קבעים קקל לקקל הקדש קניהם ו מלאים
ב! •fcnp Mק ל ד ת כ ס ף א א ת ל ל ל י ם ו מ א ^ $לת בלולה בשמן למנחה :כףאחתעקךד,זךבמל?ר׳ ®
מ ל ק כ ה מירק א ה ד ככף לבלים ל ק ל ב ל ק ל 81
קטורת :פר אחד בךבכ־ך איל אחד בבש־אחד ב ך ^
ה ק ד ^ ל ^ י ה ם מלאים סרתבלולהבילמול^זזת לעלה :שעיר־עזיים אחד לחטאת :ול;בחהשלמי&בקר S3
כ ף א ז ׳ ו ת ל ל ר ה ז י ה ב מ ל א ה ק ל ר ת ^ ד א ו ץ ד ב!־ קני 6אילם חמקה עתדים חמקה כלשים בנךקנה
כ מ ר א ^ ל א ^ ד כ ב ל א ה ד ב ן ^ נ ה ו לללהלליר פ י :
וחמקה זך ,קרבן אחירע בךע נן
לזים א ו ז ד לו׳ונ^אה ולובו׳ו ה ל ל מ י ב ב ק ר לניס
א י ל ם ה מ ל ה ל ה ד י ם ו ^ מ ל ה כ ב ל י ם לוי ל ל ה
^ מ ל ה זה ק י ב ן א ז י ז י י ל ב ן לײגןי
ז א ת ^ כ ת המ^ב^ בױםהמעיוז אתומאהנ%אי זאת ו חנכת המזבח כיום המשח אתו מאת נקיאי לקךאל 84
ך^לת|סף ק^ים עקרה מןךקי־כםף ק;יס מ ק ר א ו ת
זהב קתים עקדה :קלקים ומאה הקערה ד-אבמ לסף!!ה
ןקכעיס המןךק האהדכל כסף הכלים אלפ,לס ןאךבע־
מאות בשקל ד,קךש :כפות זהב קתים-עקרה מלאת 86
ק^רתעשרהעקךההכףבשקלהקךש^לךך-בהכפות
כמות ^ ה ב ל ת י ם ל ל י ל ה מ ל א ת ק ל י ת : w y ?קרים
ללידת הכף ל ל ל ל ל ק ד ל כ ל ז ה ל ה כ פ ו ת ל ל ל נ
U 1 י
במדבר בהצלתך ז ח
ו מ א ת ב ל ה ב ק ך ל ל ל ת לגיט לעייר־־ פ ך -י מ ע£ר9ריםאי>ם 87ומאד :,מפטיר כל־הבקר י^עלה
אילם ללים ל ל י כבלים בלי ללד־ה ללבש־ לנלבדעקזר כבקים מך?!נך ,קז;ים עשר ומנחים ו ל מ י
ללד ומלתתםוללידי לזים ללים ל ל ! — עשר לחטאת :ו5ל בקרובה הבלמים ^רץס « 8עזים
לו^לאת ובלבקד זבת תללמים ל ל ײ כ ד !אךלעד? פריכן אילם ששים עתךים ^ ױ ם ללשים מ ך
ואיבלה פי-ים אילם ללים לתז-יס ללים 89
כהליזם בגי ל ח ל ל י ם «מנ ^לכתהמויכוזאוזר
הכ^ל^ אתו ובבא מלת אל אתלמולך לדבר אליו מעל הבפרת אשרעל־אח הערת מגײן קז;י הכך?ים
אתו וילמל את הקול מדהר אליו לללתכפרת י ת ך איליי:
אלרללאילהלדתמבי\לל תכיביםוידבר
, ״ . אליו ח
וידבר אלהאלמלת לאליי דכי אלאתרז
ואמרת אליו בתללחך את תגרת א ל מורי בהצלתך'
פלי המלוי־ה יאלו לכלת תליות ד ל ל כן.
אהרן אלמוי פלי תמלורה זל׳לרדת לר-תית־ 8א ?Til־ p־ raאל־משה לאמר :דבר אל־אדא ואמי־ת
כאעיי עות יהות' את מלת תת כוללת המלית אליוכהעלתך את־דגרת אל־מול פע ה$נוךהזיאיתש?5ת
מקלת והב לד ייכהז לד פיוזת מקלה תוא 3הנרות ':ױעש pאהלן אל־מול פד המנורה העלך׳ ל ה ד י
כמראה אלד הראה יהיה את מלה ב^ללת 4כאשר צוד ,יהוה ארדמשה :וזד ,מעש]ה המצדה 9קשה
ף * י ז • W, IV V ^ T X J ? " *J Y
את המגיה J? ••'I , **xl׳' w 1®,ידי' '^•" 'Jrlיי* יי*״ 3f ,"»' ,TV 'V
לױ
וידבר יהות אלמלה לאמי קוז את תלויבמהון להוה את־משה כן עשה את־המנךד:,
בלי ילראלולהרת אתב וכה תללת להבל*דם 6ולדבר יהוד ,אל־משה לאמר :קח את־הלדם מתוך ?ע
ה^ה לליתבמי ז^לאת והלכירותלדללכלבלרכ י לשראל וטרדת אתם :ובה־תעשה להם ל^ךד־ם מ ד י
* T^-t I * v r *V -ן t IT ^T S - I S "A T t
וכלםוםלדיתם והלהרו ולקדזו פר בן בקרובתו עליהם מי חטאת וד,עבית תער על־בל־בשךם וכבסו
ך י ן > • ו ״ י « • « ! » : AT - J C -Jז•
כלת כללה בלמ^ופר לגיבןיבקרתקתלתלאת 8מדיהם והטחת :ולקחו פר בךבקר ומנחתו פילת באלה
לפליאהלמולדוהקההתאת
5
והדרכת אתתלוים 9כשמן ופר־שני בךברך תקח לחטאת :והקרבי את־
כל לדת בגי ילראלוהקרכת את הלויב לפל ^ הלױם לפד אהל מועך והקהלת את־כל־$דת ?ל
וכמכובגי ילראל את ידיהכ ללתלוים
1
יתוה fישראל :והקרבת את־הלדם לפני להוך ,לםמ?ו » ך
והגיף אהרן את הלוים הליפה לפל ^והמאוז^י ״לשךאל את־יךײהם על־הלדם :והניף אהלן את־הלהם
ילראלוהיו ללבד את לכרת יהוהיוהלױכ יסמכו תנופה לפני יהוד• מאת בני ישראל והיו לעבד את־
את ידיהם ללראל הפריכ וללה את תאתר י V »r
ז״זלאת ואתהאאדלילה ליהיוה לכפרללהלוע ״ I , ן ״*ר י ז ״ * J • * • F י י י י י ״J ^
והלכודת את הלרם לפגייאתול ולפגיבליװהל^ת יצשיה את־האחד חטאת ואת־דאחד ללה ליהוה לכ&ו
* והעמדת את־הלףם לפני איל! יל » :55י
אתם תגופת ל׳הותיוהבדלת את הליכמתוךבלי !4והנפת אתם תנופה ליהוה :והבדלת את־הלױם מלוך
ילראלותץ ליהלוים ואתרי כן יכאו תלויבם iמ י ישךאל והױ לי הלדם :ואהרי־כן,יבאו הללם
כלבד את אהלמול־ ולהי־ת אתםוהלפהאתם y pאת־אהל מועך לטרדת אתםוהנפת אתם תנופה:
ת5ופה כי ותלים לתלים תמתלימתץ־בגײלױאל 16כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת
ת^ת פלדת כלרו^ם ככור כל מכני י ל ד א ל 7ז בל־ךחם בכור כל מבנן ישךאל לקחתי* אתם ל ? :י
לקוחתי אתם לי כי ל כלבכוד בכלי י ל י א ל ,
לי כל־ככור בבד לשךאל באדם ובבהמה לום רצת
באתו וכבהמה ביום הכתיכלבכודבארלם^ריפ !8כל־בכור ???רץ מיצרים הקדמתי אתם לי :ואקח את־
תקדלתי אתם ל ואקוו אההלוים תו׳ותכלבמר 19ך,לױם תחת כל־בכור ככני לשראל:
בבליײלראלואתנה אתתלויםלתלם לאתי\ הלדם נתנים ו לאחדן ולבניו מתוך בני:שיךאל ל?6־
וכמױמתוךב^י ילדאלללבדאת לכדתכני באהל מועד ולכפר על־־מי את־עבךת כנךישךאל 162
יליא^אתלימולדוללפי ללכגי ילראל ישראל
ולא יהיה כבלו ילראל*!1מ ב$לת בגי ילראלאל ולא יהך ,בב;י יקיךאל נגף מ ש ת בנך:קךאל
הקדל וילל מלת ואתרי וכל לדת בלילראל 1
אל-הל!ךש :רעש משה ואהרן וכל־עךת כ נ ך ק ך א ך כ
ללויםככס אלד ^ו^הװזאתמלתלכוים > ללרם ק:כל אשר־צוה יהוה את־משה ללױם לדץשיו
ללו להםב*י י?לראל ויתגאו הזלוים ויכבסו להם בני ישראל :ויתחטאו הלוים ויככסו כנדיד,ם 21
ב5דהםrihאתיו אתם ת1ו5וללת1י יתותירכפי ו£ף אהלן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן
לליתם אתת! לטיהרם ואתריכובאו הלויבללבל לטהרם :ואחרי־כןבאוהלויםלעבדאת־עבדתםבאה,ל 22
את לבדתבבאהללולל לפוייאהלן ו ^ י tta ממיד לפני אהלן ולפני בניו כאשר צוד ,יהוך ,את־משה
כאליttfeילוה־את מלת לל תאים כו ללו על־הלױם כן יעשו להם :ם וידבר ;הוד ,אל־משדה 23
24
,לרעי ״ לתת 4 לאמרי :זאת אשיר ללעם מבן חמש ועקרים קנה ומעלה
אלו -כדרויעם יהו*אלב)לה>לאמר יבוא ,לצבא צבא בעבדת אהל מועד :ומבן חמשים כי
to מלןיןמלוללרים לבת ו ב ו ל ם ־ +־ * ק נ ה :ק ו ב מצבא ך,עבדך ,ולא :עבד עוד :וקרת את־ *6
ללבא ללא בלבדת אהל מולד -וב*גל\ אחיו באד,ל מועד לשמר מקמרת ועבדך ,לא!עבר כלי׳
לםלינז ל^ה ילוב מללא הלמדה ולא ילבר • פ . תעשיה ללרם במשמרתם:
*t : : • l* • s n ft -ו
תלאו יליא ה א י ל י ם ועץ לוד אתכם לר- ».««.מן 1על הי ».סמיץ ויחז !63
». aקנקי מוחא .8
ועש-ה במדבר בהעלתך ט י
ו ל ל ה פ ם ת ל ה ו ת י ב ו ז ק ת דלפםדו י כ מ ל פ ל ו
ז ו ז<
6
א ת יהות'אלד ב ק ר ב כ ם ותבכו לפניו ל א מ ד 21ותבכו לפניו לאבוד למה זה :צאנו ממצרים. :לאמו
ל מ ת זה ל א ל ממצרים ויאמר מ ל ה ל ל מ א ו ת משד; שש :מאות אלף' רגלי העם אשד אנכי ?קלבו
א ל ף רגלי ה ל ם א ל ד אנכי בקרבו ואתה אמרת 22ואתה אכ׳רת בשר אתן ליד,ם ואבלו חלש:מים• לצאן
ב ^ ר אתן׳ להם ו א כ ל ת ד ל ימים ת ל א ן ובקר ובקר לשלט להם ומצא להם אם את־כל־ךגי דדם לאסף
י ל ת ל י ל ה ם ו מ צ א ל ת ם א ם אתכלדלביכיאקש פ להם ומצא ללם:
ל ה ם ומצא ל ה ם
ויאמר י ה ו ת א ל מ ל ת ה י ד ימה־ ת ק צ ר ל ת ת 23דאמר להוהאל־משה חיך להול תקצר עתה תלאה
ת י ־ א ה ה י ק ר ך ד ב ר י א ם כ א ויצאמלתוידבר 24הלקךך לברי אם־לא :ויצא משה וידבר אל־העם את
א ל ה ל ם א ת דברי יהיוה' ויאסף ל מ ל י ם אילי דבךי לד,והלא6ף שבעים איש מזקני העם ולעמד אתם
מזקני ה ל ם וילמד א ת ם סביבת האתלדרד ימה־ בה סביבת האהל :וירד יהוך ,ו בענן י וידבר אליו ויאצל
בלגן ו־דבר אליו ױאצלמןי תרות א ל ד ל ל י ו מךהרוחיאשר ע£יו ױתןעל־שכעיםאיש הזקניםוללי
ד ת ן ל ל ל ב ל י ם א י ל הזקנים •ויהי כלת לליגה 26בנוח עליה^הריוח ויתנבאו ולא יספו :וישאלו שנל־
הרודז ויתנבאו ו ל א יספו ו י ל א ד ו ל ג י א ג ל י ם א$יםובמה5ה שם.האחד ו אלדד ןשם השני מילד
במאגיה ל ם ה א ת ד א ל ד ד ו ל ם ה ל ג י מידד״ • נתנח עלהם הרוח והמל״ככתלם ולא:צאו האהלה
ותגוז ל ל ת ם ה מ ת ו ה מ ה ב כ ת ב י ם ו ל א יצאו 27ויתנבאו במחנה :דרץ הנער ]לנד למשה
ה א ה ל ה ויתנבאו במתנה וירל הנלררגדלמלז
ב מ ד ב ר ב מ ע ל ת ך יא יב
ויאגוד אלדדומידת מתנבאים במתלזדו/ץיגולל ניאמר אלדד
teaמ ל י ת מ ל ת מסתדיד ויאמדאדניימלת ו!5יך־ד מתנבאים במחנה :ויען להו^ע בן־נון מקזךת 28
כ ל א ם ויאמר לו מ ל ה המקנא אתה ליומי ית\ משה מכחריו ויאמר אל5י משה בלאם :ולאמר לוימ^ה 29
ב ל ל ס יולתילביאי!םכי יהי יהוה״אהרותולליגם המקנא אתה ל־ ומי והן ?ל^ם:הוה ?ביאים לי־להן והגדי &
ויאכ\ב מ ל ה א ל המזיז^הוא רזיכזבי ילראלורותי את־רוחו עליהם :ויאפה משת אל־המחנה הוא וזקני g
נ ס ל מ א ת יהײזױ^ ל ל י ם מןי הים ו י ל ל ל ל לשראל :ורוח נסע ו מאת יחיד .ועז שלוים מךהים ױטש 31
המהילה כ ד ר ך יום כ ה ו כ ד ד ך יום כ ה סביבות על־המחנהכדרךלוםכה ובךרךױם פ!ה סביבות המחנה
המ^גה וכאמת״זם ל ל %ה א ר ל ויקפהלבכל וכאמתים על־פ נל הארץ :ױקם העם בל־היום ההוא ובל־ 32
היום ההוא ו כ ל ה ל י ל ה ו כ ל יום המתיתויאס3ו הלילה וכל ױ1ם המחרת ויאספו את־השלוהממעיט אסף
א ת ה ל כ ו ה מ מ ל ל י א ס ף ללרהתמריבדלנזוזו עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות' המחנה:
להם ל ל ו א לביבות ה מ ת ל ה ה כ ל ר לודלובל' הבשר עודנו בין שינילם טרם לכרת ואף להוד ,לרה בעם 33
לליתם ל ד ם ייכרת ואןש יתוה־תיתבלכויךיגוהי ױך להוד־ ,בעם מכה דבל ,מאד :ויקרא את־שם-המקום 34
ההוא קברות התאוה כי־שם קברואת־העם המתאדם:
כ ל ם מ כ ת י ב ת מ א ד ויקדא א ת ל ם המקום •ו ־ S • •־ VT T V ; JIT T י : I־ AT V ־
ההוא ק ב ד ו ת ה ת א ו ה כי ל ם ק ב ד ו א ת ת ל ם מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויד,יו בחצרות :פ לה
" I *!ז־ — ^ : 1 -
י• *;. . V T T . * . ! I T » T - : 1 - - • * : 1
ה מ ת א י ם מ ק כ ד ו ת תתאותליכלוהלםת&־ות
יב
ויהיו בוזלדות
ותדכד מדים' ואהרן כ מ ל ת ל ל א ד ו ת ה א ל ת
ותד^ר מך;ם ואלק במשה על־אדות דלאשה הכשית א
ה כ ל י ה א ל ד לק¥1כיאלתכליתלקתראמרו א#דלקה כי־אשה בשיתלקה! :לאקןרו לדק אךבמקזה 2
ה י ק א ך ב מ ל ה ד ב ר יזלה ה ל א ללבנו ד ב ר ־ דבר להוד ,הלא גם־־בנו דבר נישמע להוד :,והאיש 3
ױעי־מליתוהותאילמלהללמאדמכלהאדכ משה ענו מאד מבל האדם אשר על־פנל האךמה :ס
ויאמר א ל י ללפלי ה א ד מ ת ויאמר'לד|ה פתאשיאל־משה ואל־אלדן ואל־מךים4
יתוהיפתאם א ל מ ל ת ואס אתרןואלמייכצאו צאו שלשתכם אל־־אהל מועד יצאו שלשתם :וירד ה
ל ר ל ה כ ם א ל א ת ל מ ו ל ד וילאו לללגסוירד להוד -בעמודי ענן!!עמד פתח האהל'ויקרא אהלן ומללם
יהוהיבלמוד ל®'וילמדיפתו* ה א ה ל ו י ק י -א ניצאו ש3יהם; ולאמד שמעו־נא ךבךי אם־יהיה נביאכם 6
א ה ד ן ימיים וילאו לז'3יהםדאמרלמלו$דגר להוד ,במךאה אליו אתודע בחלום אדלר־בו :לא־כן ל
א ם י ה י ה ל ל א כ ם יתות^במראתאלו א ת ו ד ל עבדי משלה בכל־ביתי נאמן הוא :פה אל־|ה אדלר־ 8
בתלום א ד ב ד ב ו ל א כ ^ לבדימלתגכלניתעאמן צו ומלאד! ולא בחילת ות?ונת להוה וביט ומדוע לא
.הוא עת א ל פ ה א ד ב י בו ו מ י א ה ולא בויזידת לדאתם לדבר בעבלי במשה :דהר־אף להול בם 9
ותכמה יתיותייבילומדוללא ייאתם לדברבלנד דלך :והענן סר מעל האהל ולנה מרלס מצרעת כשלג י
ב מ ל ת ו י ^ ר א ך יתוה בם וילך ו ה ל י כ י מ ל ל ניפן אהרןיאל־מױם והנך ,מ^רעת :ולאמר אהלן אל־ ״
האתלוהלה מרים מ ל ד ל ת כ ל ל ג ויפ\' אתר־־ןי משה בי אדני אל־נא תשת עלינו חפזאת אשר נואלנו
» ^J ד T x <'• T T ־ AV
אלמדים ותלת מ צ י ל ת ויאמר א ה ר ן אלמעיג האשד חטאנו :אל־נא תהי במת אשר בצאתו מרחם12
בי אדלי א ל ל א ת ל ת ל ל י ל ת ל א ה א ל ר ל א מ ו א^נלאכל חציבשת :ויצעק משה אל־להוך ,לאמדאל״
ואלרהליאלו א ל ל א תהי כ מ ת אלרגצ^ממדתכ מפטיר פ נא רפא נא לה: n CR jt 1 gt
אמו ו י א כ ל ת צ י ב ל י ו ויצלק מ ל ת א ל יתוהי
לאמי אללא יהא לאלה
ויאמר יהיותיאל מ ל ה ואבית ירק י ד ק בפלית דאמר יהוד ,אל־־משה ואביה ידק ירק בפניה הלא 14
הלא ת כ ל ס ל כ ל ת ימים ו מ מ ד ל ב ל ו ז ימיט I ד ז ו V : | ך• | ז « ל ־ י ; v 1 T * v
מ ת ו ל ל מ ו ז ג ת ו א ת ר ת א ס ף ותסגד בוד־יכו תכלם שבעת למים חסנו־ $בעת למים מחוץ למלנה
מד׳זוץ למאלת ל כ ל ת ימים ו ה ל ם ל א נ ס ע ןאחר תאסף :־ותםנר מך״ם מלק למהנה שבעת לייבשו
16
ל ד י ת א ק ס מ ר י ם ואתר לכלו הלם מוזצױוד־ז והעם לא נסע עד־האפף מלל,ם י ואחל נסעו העם מילערור•
דחנו במדבר פאח:
רו׳וגו ב מ ד ב ר פ א ר ן 167
I IT T ~ י J — Rי ־ V
לילתילך אגלימ וידבר יתוה־אלמלת
ילראל ר ת ת א ת אר^ כנען א ל י אגי^4
אילאו^ד א י ל אאר כ מ ל ה א ב ת י ו ת ל ל ^ ו כ ל
*ליאבהם ויללץ* אתם מלז?ממרבר5אר\לל • שלה
פי ילוהללם אגע־ים י־אליבלי י ל י -א ל ה מ ת 2א י ד ב ר יהוד ,אל־משה לאמר :קלח־לןד א;שים רתת
ואלל למותם למללראוב\' למולב^כורלמם; ™1ארץ'כנען אשר־אני נתן לבני ישראל איש אלד
למלללפלבןיגזויילבומת יזלדהגכלבל יפלת 3אייש אחד למטר ,אבתיו תשלחו כל נשיא בהם :דקלה
לבשת י ל ל כ ר יגאלבן ױ ס מ ל מ ג ײ ה אפךים אתם משר ',ממךכר פארן' על־פי ירך ,כלם אנעזים
תוללב\יגוןלכזט־תמיבו\'פל^יבןרפוא לגולת * ראקי בני־ישראל דמה ^׳ ואלה שמותם למטה ראובן
ויבולה גדיאלבן'סודי למטית יוסןשלמלל^לל £שמוע בךזכור ":למטה שמעק שפט בךחוךי :למטר-
גדיבןיסוכילמלה וץ .עמיאלבן1מלילמלה ;
ד יהודה כלב בךפנה :למטר ,יקשט־ יגאל ? ד ו ס ף
א ל ר ס ת ו ר ב\ מ י ג א ל למלה ניפתלילתב^ל « למטה אפריים הושע כךנון :למטה כנימן פלטי בך
למלת ^אואלבןימכי אלת למות ה א ^ ם רפוא* :למטה זבולן גךאל בךםודי :למטי־ Y
א ל ד ל ל א י מ ל ת כ^ור אתתאר^ויכראמל* !2למטה מנשה גדי בךםוםי :למטה דן עמיאל ?ךנמלי:
לתוללבזגוז ילוללוילכ^ז' אתם מ ל ת לדגור }} למטה יאשר סתור בךמיכאל. :למטה נפתלי נחבי
א ת א ר ^ ל ן ויאמר אלתם &^ tyבולליונן °י כך־ופםי :למיטה גר גאואל בךמ ? י :אלה קמי־ח
א
את התר וראיתם את ה א ר ו מ ה הוא ו א ת ת י ם האנדים אשר־־שלח משה לתור א ת ־ ל א ח -ו י קכ
ה י ל ב לליה הלזק הוא ה י פ ל ה מ ל ל ל ו א א ם 5משה להושע כךנון'יהושע :רשלח אתם משה לתור
רבומתהאר^אעורהואיעולבלהלולה ה ו א אידארץ כנען ראמר אלר,ם עלו וה בנגב ועליתם
אם רלה ומה הליים א ל ר הוא ױ ל ^ ע ^ צ י פ !8את־הדר :וראיתם ארדהארץ מד,־הוא ואת־העם ד,ישב
אם במבלרים ומה ה א ר \ ה?למ4ה הוא אם רות 19עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם־ךב :ומה ל1<-ץ
ים
ה י ל ב ה לליאם אין ו ה ת ^ ק ת ם וכ^תהםמפרי $קר־הוא ישב ? ה הטו^ההוא אם־ךןך ,ומה ל!?ר
ה א ר ל והימים ימילכודי לגבי׳םויללװיתדואת כ אשר־הוא יושב ב ה ך ס כ מ ח נ י ם אם כ מ כ ב י ם :ומה
להחיזבלבא ה מ ת ו י ל ל ו ^ הארלממדבר הארץ השמנה הוא אם־ךןה ךדש־־בה עץ אם־־אץ
רבא ל ד תבדו^ ו ל ם א^ימו ל ¥י ותלמי יליד. ודתחזקתם ולקחתם מפרי האךן וזדמים J?:ב כ ו ל
הל^לן והברוז ל ל ל ל1ים ע נ ת ה לפגי^לזמ^יט iענבים :רעלו ר ת ת א ת ־ ד א ח ממךברתגן עד־ר־הב ?בא
ועאו ל ד 1ת ל א ל כ ל ו י כ ר ת ו מ ל ם ו מ ו ד ה מ ח מ ת :ױעלו בנגב ױ5א עד־חבדץ ושם ן י ז מ ^
ו א ל ס ^ ל ו ל י ם א ה ד וילאהובמו^ללג־פומ5 ״ ל מ י יליד הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען
הימ1ילומ!הת&ים כ^ולום ה ה ו א ק ר א WS למצרים :רלאו עד־נהל אשכנל ויכןתו משם ןמוךד׳
א ל כ ו ל ל ל א ת ת ה א ל כ ו ל א ^ ר כרתו מ ל ב ןאקכול ענבים אדזר רשאהו במוט בשנים ומךלרמנ:ם
ב ג ײ ל ר א ל ױ ל ל ו מתור ^אר^י מק^ארבליס 84ומךד,תאנים :למקום ההוא קרא נהל אקבול על אלות
יום וילבו ויבאו א ל מ ל ה ו א ל א ה ר ן ' ו א ל כ ^
ע ד ת בלי י ל ר א ל א ל מ ר ב ר פ א י ן ק ד ל ת ו י ל ל 26הארץ מקץ ארבעים יום :ױלכו ױבנאואל־משהואל־
^אתם דבר ואת כ ל העדה רראוכ אתהרי האי א ד א ואל־כל־עדת כנךלקךאל אל־מךבר פארן קרקה
{
נישייבו אתם דבר ואת־כל־העךה רראום את־^רי הארז
ויכפרו לו ויאמרו לא!ו אכ 1ה ^ א ע ו ר - ײמספרדלוי דאמדולאנו א ל ־ ה א ח אשר קלוזתנו ונם
ל^וזתנו וגם זלת הל^ ו ד ב ל הוא ווה 28ןבת חלב ורכש הוא וזדדפוץך :,אפם כי־עז העם היקב
אפם כי ^ ה ל ל תי^ילבארץ"והלר־יבבצרות כארץ והעלים בצרות גדלת מאד וגםץלדי ה ע נ ר ן י ^
גדלת מ א ד וגם ילדי הלגק ראינו ל ם ffsfeV ן —,1 . 1 ) ,ן- P י י י' * Iו יוד• ™ 7
לבו ה ל א לוב מיו לוב מצרימה ויאמרו א י ל הזהלדמתנו :ולמה יתד ,מביא אתנו אל־הארץ ה*את 3
י I V<T T V T • •י T J ?J T : *:IT *־
אלאןתייוגתנתיאלוגלובתמצױמהױפלמלה לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב
VT * % 1 A 4 ־ ־ T •J : 1 "V
ואהר\ לל3לתמ ל 3ל ב ל קתל עדת מיי ילראל מצרימה :דאמרו א:ש אל־אחיו ?תנה ראש ונשולה 4
T / T : T׳ A V •J V: ־1 ז Iזו : •
יהועילבן גון ובלבבן יפות מזהתײםאתהאט מצרימה :ויפל משה ואהלן על־פניהם לפ5י כל־קהל ה
ייעובגריתם ויאמרו א ל כ ל ל ד ת ב ל י ל ר א ל עדת לנל ישראל' :ויהושע בן־נץ וכלל בךלפןה מ ך 6
לאמר הארץ א ל ר לכרוו בת לתור אתהלובה התרים את־לאלץ קלעו בגדיהם :דאמר־ו אל־לל־עדת 7
ה א ר ל מ א ד מ א ד א ם י ז פ ל ב ל יתותוהמאאתנו בני־ישראל לאמר ה*רץ א&ר עברנו להי לתור *תה
א ל ה א ר ל ה ז א ת ו ^ ה ל ג ו ארלאלרהוא ובת * I ז T *» T * ן V T T A V T : ״ I•• :
ועד אגה ל א יאמיגוב־בכלהאזוה אלי־ לליגי דאמר יהוד .אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־ ״
:״ ־ AV Jt * • •SI* I T*T V T J V <-
בקרבו אבלבדבך ואוי־לנו ו א ל ל ה א ת ך לגוי אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:
• • :1 י* T 4'•' • : IT X T T
גדולולצוםממלו ויאמר מ ל ה א ל יהוהולמלו אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגד־נדול ועצום12:
ז V ! T 4 :ו I : ו V ••' :ן VI י• A • • « ־'•V V ׳'4 י
מצדימכיתלליתבכתיךאתהלם ה^המררבו 13 ממנו :דאמר משה אל־יהוה וקזמעו מצר־לם בי־העלית
לבילך את־העם הזה מקךבו :ואמרו אל־יושב הארץ !4
הזאת ע מ ל כי־אתה יה!ה לקרב העם הזה אשר־עלן
לעין נךאה ו אתה יהוד ,ועננך עמד עלהם.ולע^ה עןן
ל פ ל ה ם יומם ובלמוד א ל ל ל ה והמתה אז^פ
אתה הלך לפנילם יומם ולעמוד אש לללה :והמוכה טי
ה1ה כ א י ל א ^ ד ו א מ ר ו ה ג ד ם א ל ר למלואו!
את־העם הזה כאיש אחל ואמרו לגולם אשר־שמעו ארד
למליף ל א מ י מבלתי יכלת יהויז' ללביא א ת
שמעך לאמר :מבלוטי י5לת rtrrללביא״את^עם 10
הלם ד1.ה א ל ה א ר ל א ל ר ל ל ב ל ל ה ם וילתילם
הזהאל7אלץאשר־נשלעלהםוישחטםב^ךלר :ועתה 17
ב מ ד כ ר ו ל ת ה ילדללאכו^ א ר ל כ א ל ר דברת <?ךל־נא בח אתי כאשר דבלת לאפור :להוזז אלך «
ל א מ ר יתוול א ר ך אפים ויב ^סדללא ללופ^יל אפיל ןרב־חםד נשא שין ופשע! hpsלא,ינקה פקד מון
״L״.^•.״״ ולזה -ל«א לדתה-־־
•^-י^קד׳;;ץ אבות ליבניכלללאײנ אבות על־לנים על־שלשיםןעל־דבעים :םלח־ןא לעוץ 19
ולליבלןםכג^גא לללהלפהוהמדלוזכרך העםהזה כגלל חבךךוכאשלרנשאתדוילעםהזה ממאדים
ו כ א ל ר גלאתזז ל ל ם הזה ממ&יים ולדהגה־ ועד־הנה ». IT.:י רמזי
169
במדבר שלח יד
ויאגוד יהולללתתיכדבוך ואוכלי וזי אױױבזלא ויאמר יהוד ,סלחתי כדברך :ואולם חי־אני כ
21
כבוד יהוה'את כלהאילמבכתאגל־כ הי־אים 22וימלא כבוד־־יהוח את־כל־הארץ :כי כל־האנשים
את בבדי ואת אתתי א ל ד עליתי במצר־•יעי הראיס את־־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במגרים
ו ב מ ד כ ר ו ד ס ו א ת ל ה ע ל ר פעמים ולא למעיו . ובמדבר וינסו אתי ד ,עשר נ$עמים ולא שמעו בקולי:
בקורי אב יראואתהאי׳ץ אלרגלבלתילאכד& 23אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכלץנאצן
וכל מנאציי לא יראוה וע־בדיכלב עקבהיתדד 24לא יראוה :ועבדי כלב עקב היאה רוח אחרת עמו
רות אתי־ת עמו וימלא אוזךױהביאתץ אלהאוןי נימלא'אחרי והביארדו אל־לארץ אקר־בא שמה הרפו
א ל ר בא לימת לרעיו יורלינה ותלמלקיומגעגי כה ױךשנה' :והעמלקי והכנענן יוקב בעמק מחר פנו וקועו
יו^יב בעמק כותר עגו וכלולכב המדבר דרך יביעי פ לכם המךבר ךךך!ם־םוף:
ים ס ו ף
וידבר יהולאלמלהואלאהרןלאמרלדמהי
לעדה הדלה הזאת א ל ד המה מלינים לליאת
תלניותבגי ילראלאלרהמהמליניכדלילמ^י
אמר אלהב תיי אני נאם יהול אם ל א כ א ל ר ?] 22לדבר:הוהאל־מקהואל'^לילןל א ^י :־
דביתסבאתיכן אעלה לככבמדברהזהיפלו הו־עה ד*את אקר המה מלינים עלי את־ותמות בג.
פיגי־יכסוכל פקדיבם לכלמלפיכבמקיעילרימ 28ישראל אקר ת$ה מלינים עלי קמעתי :אבוד אלהם לוי־
ל נ ה ומעלה א ל ד ה ל ד ז ם ללי אסאתפתבאו אני נאם־יהוה אם־לא כאשר ךבךתם באןנ :ק *•TO
א ל ה א ד ץ א ל ד נלאתיאת ידי ללכןאתכם 29לכם :כמך5ר,1זה יפלו פגריכם וכל־פרךכם ל?ל־
בהכיאככלבבןיפגהױהולעבןלן וט־פבבז מםפךכם מבן עקרים קנה ימעלײא^ל
א ל ד אמרתם לבו יהיה והביאור אתסוירלואה ל אם־אתם תבאו אל־האךץ אקר;קאתי אתץדי לשכן
ה א י ץ י א ל ד מאסתם בה ופגריכם אתם ע ל ו ! 3אתכם ?־הכי אם־כלב בךיפנה ו,יה1קע בךןון :וט^כם
במדבר הוה ובגיבם יהיורלים במדבר ארבע״ס אקר אמרתם לבז:.זדה והביאתי אתם רךעו אריליאח
לגת ללאו את וגותיכם לדתם פגריכככמדמי־ 32אקר'מאסתם בה :ופגריכם אתם יפלו במךבר הזך־:-
גמלפי הימים א ל ד תרתם את האיל^רבליב ל ב נ י כ ם יהװרעים במךבר ארבעים קנה ןנקאו את־
יום יום ללגה יום ל ל נ ה ת ל א ו א ת לבתיכם 34זנותיכם עד־הם פגריהם במךבר :במבפי־ ררמיםאקר־
ארבלים ל ג ת וידלתם את תנואתי אל •הולרמ־תי תרתם ארדדאךן־ ארבעים יום יום לקנה :ום ל ק נ ח
אכלא ^את אללה לכל ת ל ד ה ה י ל ה הזאת תישאו את־עונתיכם ארבעים קנה רקתםאת־תנואתיז
הנולדים ללי במדבר הזה יתמו ולים ימתו מ־ -אני יהודל ז^רתי אם־לא ן}את אעקה לכל־העדה T T׳
והאלילים א ל ד ל ל ה מ ל ה לתור אתהארל £את'הנועדים ע ל במךבר סך: ,קמו ושם :מתו:
וילבווילוגו עליו אה כלהעדהלהוליארבה 36ןהאנשים אשר־־קלח משד ,לתור את־־ליאח ילצם
עלהאי^" וימתו האנליכ מוצאידבתהאר^ר;*ה נילוינו עליו' את־כל־העךה להוציא רבה עליל-אף:
37רמתו האנקים מוצאי דכת־האח רעה במגפה ל^ני
יתוה־רתוללבן1ון וכלבב^ יפ^ת ב^פה ד«ד״-ן ״ י -י -״ ר ״ ײ ו ת ו יי
38יחזה :רהושע בךנון וכלב בךפנה חיו מךהאנקים הל׳ם י־ י " ־ •
ה־ו מן האגילים ההם ההלכיכ לתוראתהאר^' 39ההלכים לתור את־הארץ :נדבר מקד ,את־הךברים
וידבר מ ל ה את הדבי־־ם האלה א ל כ ל ב ג י ם ה*לה א^כל־בני ישראל רתאבלו העם מאד^ ױקכמו
ילראלויתאבלו העם מאדוידכמוג:ןרוי;ילו כב!קר נמנלו אל־ךאש-ךךך לאבד הננו ועקי אי־לי^קום
א כ ר א ל ה ת ר ל א מ ר הננוולללואלהמדוב 41אשר־א5ך r־ rnכי חטאנו :ראמר מקד ,למה ך-אתם
א ל ד אמד יהוהיכי^לאגו ויאמר מלה למת 42עברים את־פיװדה ותא לא תצלח :אל־ת?לו בי <ןן
זה אתם עברים את פי יהולוהואלאתלה^אל 43יחה כקרבכם' ולא תנגפו ל9נ :א־ביכם :בי העמלקיי
תללוכי איןיהולבקרבכם ולא תנגפו ליפני והכנעע קם לפניכם ונפלתם.בחרב
איכיכם כי הלמלקי והכנלדלב ל^גיבביגהלהב 44מאךדי rftTולא־לזדה :תך ,עמכם :רעפלו לעלות אל־
בתרב כ• ללבן 7בתכ מאתיי יהולולא יהיה ראש הדד
יהיוה' עמכם רעפלו לעלות א ל ראליהתד 170 P דדיז ». M . «,נ״לא»« n.
J
כ מ ד ב ר שלח יד טו
1
ו א י ל בדית יהות'ומלה לא מלו מקרב במוזגה וארון ברירדיהוה ומשר ,ל א -מ ש ו מסרב
וירד הלמלקיוהכנלני הילב ב ת י תהוא ויכום המהנה :ף װ העמלקי והכנעני חישב בהד ה ת א ויכום םה
ויכתום ל ד ה ת י מ ה פ
כלתום עד־החךמה:
ױדבי־ יהותאלמלהלאמרדבךאלמייליאכ טו i
ואמרה א לתם כי תבאו א ל א ד ץ מולבהלכמ
אלי.אני לזן לכם ולליתם א ל ת לתות ל ס ת לדבר יהוה אל־משה לאמר :ד ב ר אל־בע ישךאל־י* 2
או זבוז לפלא גדר או » ד ב ת או במלדיכגז
ל ל ל ו ת רית ניתת ליזלתימןהבקר או
• 3 rrtלכם :ועשיתם אשד׳ לידל־ עלה א ת 5ח
והקריב תמקייבקיבנו ליהותימגתת כלת לליון נ ו ^ או' בנדידה או למעדיכם לעשיות כילו נידה ליד)ה
בלולברבלית ההל ל מ ן ויל לנסך דבילית ההל ™ ב ק ר א ו מךהצאן:והקריבלמקריברךבנו -TOי
ת ל ל ת ל ל תללת או לזכת׳ ל כ ב ל ה א ת ד א ו מ ^ 3י^״ ™־,בלת
לאיל ת ל ל ת מלזת ללת לגי ל ל י נ י ם כלולה
לנסך רביעית הלץ העשה על־העלה או לזבה ל ן ל ש
ב ל מ ן ל ל ל י ת ת ה י ן ו ץ לנסך ל ל ל י ת ה ת ל • 6
עשידעם ?לילי׳ ר*חר! שלאייל תעשה rbb rthp
תקריב iwVtfnליזמת וכי תללתבןבקר ללה ^ ק ק ו ן ן ױין לנםך ?לשית לדגן הקריב Z ^״
או ובת לפלא גדר או ללמים ליתות־ ותקריב ליהוה :ובי־־תעשה ב ך ב כ ך עלה או־זבח* rtrm
ל ל ב ן י ה ם ק ד מ ^ ה ס ל ת ל ל ל ה ללרגיםגלול ל§לא־נדר אדשלמים ל ד ך : .והקריב על־בךהבקר 9
בלמןתציתהיןוילהקייבלוםךתליההל^ :
מנדוה ב ל ת ש ל ש ה עשרינים בלול בשמן ח צ י ד י ה ז
WrWtnליתיות־ככת י ל ל ת ל ל ו ד האתד או ך מ י ת ר ך ב לנסך הצי ההץ א^ך. ,ךה־ניהח ליתד־׳ .י
לאילתאתיד או ל ל ת ב כ ב ל י כ אובלזיגגממפ־ 11
-כלה ^ ה ל 4ד ™ אי לאיל ל ^ ־ ^ 7־
א ל ד ת ל ל ו ככת ה ל ל ו ל א ת ד כ מ ל פ י ם כ ר t3
m בכבשים או בעזים :במספר אשר ותעשו כבה
היאדרוז י ל ל ת כ כ ת את אלתי לתקײבאלהרי^ במספרם :כל־האןרח ^ ד ר ב כ ה י א ת ^ ל ה ״
נ־תית ליתיותיוכייגוראתכם גראואע־רבתוככפ למדמנ^זהריה־נילחליהוה-T?):
לד־רתיכס ו ל ל ה א ל ה ייוז f ^ iליתותיכאעיר א ש ר ל ת ו כ כ ם לדלתיכם ועשה m m mל ד ™
ת ל ל ו כ ^ י ל ל ת ת ק ת ל ת ק ת אתית ל כ ם ו מ ד ב א ש ר ת ע ש י ו כ ך ^ ה :הקהל ה ק ה m $לכם ולנו־ ת ך טי
הל־ תיקה לולם לררתיכם ככם בגר יתיהלפל 16
S״ * ffiלדלתיכם לכם כ ך rrrrלפ;י למל :י«לי•
יההתיהויה אתת ו מ ל פ ל א ת ד יהיה לכם ולגר־
, , ה ג י אתכם .
וידבר יתוה־ א ל מ ל ה לאמר דבראלבג״דראכ
ואמרת אלהםבבאכס אלהארץאדראנינזגיא רדבר ידור .אל־משה לאמר :דבר אל־לנל ללראל JJ
0
אתכם ל מ ה והיה באכלכם מלתם הארלגרימו ואמרת a ^ Vבלאכם אל״לאח אשר אני 3קיא אל?
19
הדומה ליהיוה ראלית לרסתכם ו׳זלתהריםממבג & באכלכם מלחם הארץ ותרימו ת ר ™
כתרומת גרןכן תרימו אתת מראליתלדסגיככ ^ ,ו ה ^ :שית״ערםתכם ח ל ה תרימו לרומח r p r pכ
21
וכי תתל ליהיוה׳ תרומה לדיהיכס n Aתרימו אתה :מראשית ערםתיכם תתנו ל ד ו ד י
הלגו ולא ת ל ל ו אתכלהמלות האלה א ל י ־ וכית^ולאס^וא^ ס ^ומהלללתיכם:
23 ת :
דבר יהיוהאלמלדדאת כ ר י אלדצות יהיוה' ^ מ צ ו י ת ל א ל ה אשר־דבר זמר -א ל נ ^ ד ־ א ^ ־
אליכם ביד מ ל ה מ ן היום א ל ד צוה יהותיוהלאה' א ^ ר צוד• ,הוה אליכם ב ץ -מ ש ה מךלדום א ק ר ציד׳
24
לדרתיככ והיה אם מ ל ל תלדה גללתה לל&ה יהוד .והלאה לדלהיכם :וזדה אם ^ י ע ה ע ך ה ^ ת ה
וללו כ ל ת ל ד ת פ י ב^בקי אוזד ל ל ל ת לרית לריח ל ש ע א ^ ש י ו כל־העךה פ ד בךבקר אחד לעלה
ניתתיליתיוהומלתתו ונסכו כמלפלוללירלױכ נילדז' ליה rftומנחתו ונסבו כמ^זפט ושעיר־עזים א ה י
1 >חטת :וכפר לבלן על־כל־עדת ל ד ישראל w r f c r a
אוזד ל א ל ת וכפר הכה( ללכללדתע״ילדאל
ונללזז־ להם כי לגגה הוא והם הביאו את קרבנם לדם ן־יד׳ןןגגה לוא והם לליאו את־קרלנם אשד -ל ל ד ׳
אלהליהוהיווזלאתם ל פ ל יהותילללגגתם •וחטאתם לפנל למל ,על־שנגתם:
״• • י » •rr T ״־ ו
171
1,1
»VI«H
ב מ ד ב ר שלח טו טז
ונכלה ל כ ל ל ד ת כני י ל י א ל ו ל ג י ־ הגד בתוכם ונ9לחל5ל־עדתל;.י 26
ואכ כי ל כ ל תלכבלגגת >ך ל^ל־הפם לקךאל ן א ך הנר
נ פ ל אתת ת ה ל א בלגגת והקריבה לובתדנזה 2 7ואם־^ש אחת תהנ$א כ #ז ;ה ן ד ^ ה עז • W T O
לתלאת ו כ ן י הכהן ל ל ה נ פ ל הלגגתבהכאה 28ללולאת :ו ב ן ר הבדון פל־די^ש הש^נת ?rtopn
בלגגת לפגי יתוה' ככ^ד לליו ונכלה לו האדוז 29ל ^ ^ י ך .לכ$ר עליו ך5ק£לח לו :האןךח ;55י לקךאל
:
בבגי י ל ר א ל ו ל ג י הגד בתוכם תורה אתת ימיה ]ל3ך הגר בתוכם ת1ךה אחת יחלה לכם לעקה בק?3ה
לכם ל ל ל ה בלגגה יתג^ל א ל ד ת ל ל ת ביד ל וה׳^ש א ק ר ־ ת ע ק ה ו גײדך$ה ?ןן־^אזךח ו5ון־ה|ר את־
רמה מן הא^רת ומן הגר את יהותיהוא במקש לחך .הוא מגדף ו נ כ ר י ה ה $ש הדזוא מ ק ר ב פ$ה:
ואכרתה הגיפל ההוא מקרב למה כי דבר יבול tf ו א ת ־ ^ ת ו ה £ך ה ^ ת ו ת^ר־ת
? 31י ךכד־,יהוה ?ןה
ב1יה ואת מלוהו הפי־ הכרת תכרתהנפלההוא פ סהרא עו;ך,י?:ה:
32ױהױ בנן־לקךאל כמך^ר ולמלאו איש מקקעז ?מ?ים
ויהיו בגי •לדאלבמדבד וימצאו א י ל מקלל" ? 33־יום הק^ת :רקריבוי Aהחצאים אןו ?ןקקש עןןןם
לצים ליום ה ל ב ת ויקדים אתו המלאיסאתו ' 34אל־מקל ,ואל־אהלןואל ויל־הפךה^ :יחואתומ^ימי
מ ק ל ל ' ללים א ל מ ל ה ואלאהי־ן ו א ל כ ר י *ז כי לא פולש מה־יפקה לו :ם ראמרןד^אל־מ^ה
העדת רני iffאתו במלמד כי לאפדלמריעלה מות r p rהאיש ך3ום אתו ^ נ י ם )־ל־הפךה מחוץ
36למחןה :ר*־או אתו ויל-הפלד ,אל־מחױ( ל ^ ה
ויאמר יהוהיאלמלה h
מםטײ אתוין־א^נים rtonכאקר צוה ,יה1ה את־מקה:
מות יומת האיליר&ום אתו באבלים כלהלדת ל^אמר;־הוה אל־מקה לא?ור :דבר אל־כ;י לקךאל
^'tytfwלמדניתויביאו אתו כלהלדהאלמלו ואמרתאלהםוע^ולחםצי^זפל־^^מדיהםלדלהם
למתנה וייגמו אתו באבגים וימת כאלרצוה 39ונתנו פל־ציצת הלנף פתיל תכלת :ןלרה לב 6לצי*־!
יתוהיאתמלית וךאיתם אתו וזכןותל את־?ל־מצות njrr,ופקיתם אהם
ויאמר יהוהיאל מ ל ה כאמר דבראלבניילראה ןלא־תתורו אחכי לבבכם ואחרי עיניכם אקר־אתם
ואמרת אלתם וללו להם ציצתללמפיבגדיהמ מ ונים אחריהם :ל?ןען תןכלו ועשיתם ארד?ל־מצותי
לדיתם ונתנו ללציצת הכנןש פתילתכלתותיב « ^ײתם״קדקים לאלהיכם :א5יןהוה אלד!י$ם
לכם לציצת וראיתם אתו והכרתם אתכלנזעות הוצאתי אתכם מארץ מצדים לדדות לכם לאלפים אני
יהולולליתם אתם ולא תתורו אלתי לבבכם יהוד .אלהיכם: IV ״ I « /T r
ם
מקריבי הקטרת:
ריבי מקריבי הק^רת
׳היות־אלמלה לאמד אמר אלאלעורבן אהרן
הכתן וייב את המוזתת מבין הדירפהואתהאל
ודה הלאה כיקדלואהמהתותההלאימהאלג א גרךבר יהוד ,אל־משה לאכ^ר :אנןר אל־אלעץר ב ך א ד ח
מ פ ל ת ם ו ל ל ו אתם דקלי פתיים צפוי למזכה׳ faרר £א ת ^ ת ת מבין הקךנןח ואת־האש rnj־
כי הקריבם לפני יהיולויקדלו ויהיו לאות לבני TO 3הלאה כי קדשו :את-מחתות החטאים ראלה
יליאלױקתי• אללור הכתן אתמו׳והותגנללז 0
ן & ו אתם רקעי פ ח ״ »*י ל ^ ? * י ?
א ל ד הקריבו הלי־פיםױדקלום צפוי למעוז T .־ mר ק ד ש \ ר ת ו לאות ל ? : 3ל^דאל :רקח T f o
*לרוןל&י ילראל למל^אלר ל א יקיב א י ל ™ ־ « 1 4 1מח^ות ד ד־שת אשר הקרים
ור א ל ד לא מ^רלאהר^ הוא להקליד קלרת י.ירקעום־צפרלמזכח:
לפני יהיוהיולא יהיה בקרו* וכלדתד כ א ל ר ־ לא^קרב איש ך אשר לא מזרע אהרן ת א להקטיר
י ־ דבדיהוהיבידמלתלו ק נ ^ ־ ל פ ױ יתך ,ו ל ב י ת ה כקרח וכעדתו -,אשר ל ב !
וילל כ ל לדת בני יליאלממתדתללממיהולכ . , יתד ,ביד־משה לו:
אתרן לאמר אתם המתם את לם יתות־ויתיבהקהל .דלנו כל־עדת כני־לשראל ממהרת על־משה ו ע ל ־ ^ ן
הלדת ל ל מעית וללאהק-יויפנו אלאהלמולר 7לאבד אתם המתם את־עם ידך :,ויך,י ?הקהל T O״
והגה בכהו הלנן וירא כבוד יהוהירבאכולהואהון על־משה^ ועל־א^א ױפנו אל־אהל מ ו ע ר ^ י ־
וידבר יהות אלפיני אהלמולד 8הענז;ראבםד:די-:,רבאמ^,ואךחאל־?נ:אלל
א ל מ ל ה לאמר הדמו מתוך הלדה תואתואכ&־. ־ מועד :רביעירדבר יהןך ,אל־משהלאכורן ד ד מ י ^ ך
אתם כרגל ויפלו ללפ^יהכויאמרמלת א ל ״ העדה הזאת * כ ל ה אתם כרגע י?לו
א ה ^ ק ל את המתיתה ותן לליה אלמעלבמזבוז' ארד־המחתה י ת ת ל ד ־ ^ מ £ה אל־אדא
ולים ק ל ר ת והולך מהרה אלהלדה וכפר- המזב* ושים קטרת והולך מהרד ,אל־העךה ל?3ל
לליהסכי יצא הקצף מלפני יהוהלהלהנגףוקהי !2עלץ־,ם כ ~ צ א הקצף מל?־נ rnrr :ההל הנגף :ייקח
א ה ר \ כ א ל ד דבר מ ל ת ויד^יאלתוךהקגלומה א ד א כאשר1דברמשהרךן אל־תוןד ז£ל,לװעההקל
התלה&ןש בלם ויתגאה הקלייה ויכ^דללהלב ^ י !3״ נ ף מ ם רתן*את-הקפ1רת רכפך על־העם:
ױלמד בין המתים ובין׳ הוזיים ותלצרהמגעה ויהיו
המתים במגיפה איבלה ל ל ר אלף ולבל מאות י* * 7 1י ^ ^ 3י ־ *דמ־• מ ד *to
מלבד המתים ל לדבר קמ׳ו וילב אהר^אלמלה טי על־ךבר־קרח :רשב אהר).אל־משה אל־פתח אהל
חמ !(י פ
א ל פ ת ה אהלכוולד והמגפה נללרה " מועד והמגפה נעצרה:
1 * jוידבר יהוז־זאל־משה לאכ*ר :דבר ו אליב;י:שלאל
וידבר יהולאלמלת לאמר דבר־ אכ " מ י
י ל י א ל ו ק ת מאתם מ ל ת מ ו ה לבית אב מאת וקח מאתם מטה ® htsלבית אב מאת כל־נשיאלם
כלניל״אהם לבית אבתם לנים ל ל ר מלותאיל לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתבעל־
את למותכתב ל ל מ ל ה ו ואת ליכאהין תנתב 18מטד,ת ואוז שם א ה א ת כ ת ב על־מטר ,לוי כי מטה ארוז-
V . -ן-: ••J •• . ״, -
ל כ ם עיגוה ו ה ־ ה ה א י ל א ל ר א כ ת ד בו מ ל ת ו ' אשר אועד לכם שמה * :והלה האיש אשי אבחר־בו כ
יפית ו ה ל כ ת י מלל' את תיגותבני יליאלאלר מטהו יפרח והשבתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר
yv 1 ** ז 1 /י t v - T \ 1 ••ו •J •
ה כ מ ל ל ב עליכם ו י ר כ י מ ל ה א ל מ י י ל ר א ל הם מלינם עליכם :וידבר משה אל־בני ישד*ל ויתנו 21
j •• t - ז : י ׳/ s » v ״ ־: ״ :־ v • י
ױתנואליו כלנליא־הם מ ל ה ^ ל י א א ו ז ד מ ל ה אלױוכל־נשייאיהם מטז>לנש'יא אחד מטה לנשיא אחד
לנערא אוזר לבית א כ ת ם לג״ל ל ל י מ ל ו ד ת T V ( <• T V ־ T V • ? : V • V •• •ן : T Jt
אלאהלה?דות ו ה ר פ י ה מלה אהלילכית ממהרת ויביא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־
•• ־ ז ״ ; ״ ••> I "IT V J V V « ־T T T : IT *
ל ו ײ י ^ פ י ו ן י י ל \ לזױגימללדדיכ ויצא אהדן לבית לול ויצא פלחױצץ ציץ ולנמל שקדים :ויצא 24
מד־האתכלהמלהמלפני יהוהאלכל מ י משה את־כל־המטית מלפני יחזה אל־כל־בני ישראל
ז : • V : י • • : ••V T 1 J >••• 1
27
ולאמת ב;י לשךאל אל־משה לאמר הן װענו אבךנו כלנו
ויאמרו בני י ל י א ל א ל מ ל ה ל א מ ר ה ! גולנו 28
אבדנו :בל הקרב ו הקרב אל־משמ יהוד .למות האם
אבדגו כלגו א כ ת ו כ ל ה ק ר כ ת ק י כ א ל מ ל כ ז A FCT ) • 4 ן i • V >•>1 T - ־ R J ; IT
)ליי״•
:
175 ״'.
כמדבר קרח יח
ויהלך תי־ומתמתנם לכלתנופת מ י י ל י ־ א ר ] וזד,־לך תרומת מהים לכל־תנופא כני לשחלל לך ״
ל ן נתתים ו ל מ י ן ולמת׳ך א ת ך ל ה ק לולם כ ר נתתיים ולבניך ולבנת-ך אתך לחק־עולם כל־טהור
טיהור ב ב י ת ן י א כ ל אתו כ ל ת ל ב יצהר ו כ ל !2בביתך יאכל אתו :כל הלב יצהר וכל־הלב הירוש
ת ל ב תײ־ױלודגןיראלייתם א ל ד יתנו ליתיות' • !3וךגן ראשיתם אשר־יתנו ליהוה לך נתתים :בכורי כל־
ל ן נתתים בכורי כ ל א ל ר ב א ר צ ם א ל ד יביאו אשר'בארצם אשר־יביאו ל־הןה לך להלך ,כל־טהור
ליהוהילך יהיה כ ל טהור ב ב י ת ך יאכלנו ב ר י 4י ב ב י ת ך יאכילנו :כל־הרם כלשךאל לך:היה :כל־פטי
תירםביליאללך יהיתכלפלר ר ת ם ל כ ה טי1־חם לכל־בישר אשר־יקריבו ליהוד ,בארם וכבהמה
כ ל ך א ל ר יקדיכו ליהוה ב א ד ם ו ב ב ה מ ה יר״־ת יהיה־לך אך ו פךה תפדה את בכור האדם לאת בכיר־
ל ך א ך פ ד ה ת פ ד ה א ת בכור האדם ואתמור !6הבהמה הטמאה תפדה :ופדיו מבךהךש תפדה
ם
ה ב ה מ ה תטיימאה ת פ ד ה והדויו מבןיוזרלוזפרה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל היוי ש ע ? ל
בלרכך ככל ל מ ל ת לקלים ב ל ק ר ת ק ד י ל »7גרה הוא 7אך בכור־£ור או בכור כשב ארבכור ק
לליייכ גרה הוא א ך בכור ל ו ד או בכור כ ל ב לא תפדה כדש'הם את־ךמם תןרק על־המןכה ואת־
או בכור ל ו ל א ת פ ד ה קדליהם א ת ד מ ב הורק «! חלבם תקנדד אשה לריח ניחת ליהוה :וכשרם להלה־
ללהמ^בו׳ו ואת ת ל ב ם ה ק ל י ד א ל ד ה לי-יו* ״ לך כהזה התנופה וכשוק הימין לך יהלך :,כלןףןרוכ«
גיתית ליהיוהיובלרם יהיה ל ך כ ת ד ה תרלצופת הקדשים אשר ירימו כנל־ישראל ליהוה נתת־ לך ילמחי
ןא
ו כ ל ו ק הימין לך יהיה כ ל ת י ו מ ת הקדלימאלר ול^נת־ך אתך לחק־עולם כרית מלח עולם ל
ירימו מי י ל ד א ל ליהולגתת־ ל ן ולבניך ולבנתין ד יהוד לך ולזרעך אתך.:־ ױאמר להוד ,אל־אהח כאךצם
אתך ל ת ק ל י ל ב ברית מ ל ת ל ו ל ב הוא לפנייהיוה' לא תנלזל־װזלק 'לא־להלה לך בתוכם אני חלקך
ונחלתך כתוך בנל לשיראל :׳־־ביעי
ק ־ ולוירלך א ת ך ויאמר יהוהיאלאהרןבאוול
לאתניתלותלק ל א יהיה ל ך בתוכם אלזיזלקך
ולבני ו ל ז ל ת ך בתוך בני י ל י ד א ל ולכנל לוי הנה נתת• נ2
כ(־י הנה נ ת ת י כ ל מ ל ל י ר ב י ל ר א כ ל נ ל ל ה \ ז ל ף כל־מעשר בישראל לנהלה חלף עבדתם אשר־הם
ל כ ד ת ם א ל ד ה ם ל ב ד י ם א ת לבדתאללמועד 22עבדים את־עבדתיאהל מועך :ולא־לרךבו ? 1י ??
ו ל א יקיבו ל ו ד בני י ל ר א ל אכ^ א ת ל מ ו ל ר 23ישראל אל־אהל מיעד לשאת חטא למות :ועבד הלי
ל ל י א ת הטיא ל מ ו ת ו ל ב ד הלויהוא את ל ב ר ת 'תא'את־עבדת אהל מועד וקם •שאו עונםהקתעולם
א ה ל מ ו ל ד ו ה ם י ל א ו לוגם היקתלולפלררתימ 24ללרתיבם ובתוך' מ י ישךאל לא לנחלו נחלה :כי את־
ובתוךבלי י ל ר א ל ל א ל ת ל ו נתלהכיאתמללד מלצר בני־־ישראל.אשר :רימו ליתר ,לתרומה נהת־
בגי י ל ר א ל א ל ד ירימו ליהוה' ת ר ו מ ה 1ת ת י ללרם לנחלה ^ ק ־ אמרתי להם ?תוך כנ :יקזךא־י
ז
י ״ J־ » :־ AT ־ • : 1־^
י ל ר א ל ל א לתלונ^לה
K {
וידבר י ה ו ה א ל מ ל ה ל א מ ר ו א ל תלױבתדבר
ו א מ ר ת א ל ה ס כי תקתיו מאהביי י ל ד א ל א ת רדבר יהוד ,אל־משה לאמר :ואל-הלרם תדבר ואמרת
המעיילר א ל ד 1תתי ל כ ם מ א ת ם ב1הילתכם אלד,ם'כ-תקהו מאת בני־יקזראל א ו ד ד ^ ר
ו ה י מ ת ס מ מ נ ו תרומת יהוהימללרמ^המללר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרכותם ממנו ׳ r p n j i
ו צ ו ז ל ב ל כ ם תרומתכםכר^ןמןהגירןוכמ^אה fir 27־ ,מעשר מךהמעשר :ונחשב לכם תךומןזכם כךגן
מן היקב כן׳ הרימו גל א ת ם ת ת מ ת יולהימכל 28מךהנךן וכמלאה מךהיקב :כן תרימו נבדאתם rpnr1
מ ל ל ד ת י כ ם א ל ר תקו^ו מ א ת ל נ י י ל ו -א ס ] להוד ,מכל מעעזרתיכם אשר תקהו מאת fSV/. !:33
ונתתם ממנו א ת הרובזת יתיווז' לאתר^הכהו" 29ונתתם ממנו את־תרומת לולה לאהרן הבלן :מכדי
מ כ ל מ ת נ ת י כ ם תרימו את כלתדומת׳יהולממ מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יתד• מכל־חלבו את־
ה ל כ ו א ת מ ק ד ל ו ממנו ו א מ ר ת אלתכבהרילנה 6מקדשו ממנו :ואמרת אלהם י בהרימכם את״־חלבו
אתת־לבוממ^וולהלב ללױם כ ת ב ו א ת ליי־ן 3ממנו י ונחשב ללרם כתבואת גרן וכתבואת :קב:
ו כ ת ב ו א ת ימלואכלתם א ת ו ם כ ל מ ק ו ם א ת כ .״.י^נת •אכלתם אתו בכל־מקום אתם
במרבד חקתיט.
וביתכם כי ל כ י הוא לכס ה ד ף ל ב ד ה כ ס באזל וביתכם כי־שבר ת א 31
YR 1 •ו ••*A ־•> : .
מועד ו ל א ה ל א ו לליו תילא בהרימכםאתתכמ לכם הלף עבדתכם באהל מועד, :ולא־תשאו עליו 32
מ מ ל ואה ק ד ל י ב ג י י ל ר א ל ל א ת ת ל ל ו ו ל א לבא בסךמכם את־הללו ממנו וארדקלש׳ לנל-ישלאל
יי׳ י המוזזו • לא תהללו ולא תמותו :י
וירכיי יהוה א ל מ ל ה ו א ל אתד^ ל א מ י ואת
יט
ו ׳ ו ק ת ת ה ו ר ת א ל ר ל ת יהוה־לאמדדיבד א ל
כ ל ילראלויקזץו אליך ה ך ת א ד מ ו ד תמימה
א ל ר אין כ ת מוס א ל ד ל א ל ל ת ל ל י ה ל ל חמרת
ולגתפאהה א ל א ל ל ו ד הכהן והוציאאתתאכ א2
מ ת ו ל ל מ ת ג ת ו ל ת ל א ת ה ספלוולקתאללר נלללריתה אל־משה ואל־אהרן לאמר] :את ה ל ח
1
הכתן מרכות באלכץו ותות אלנכז* 3ל א ה ל דתולד ',אשד־צוד ,לתה לאמר דבר ו אל־לנל :ש י א י
מ ו ל ד מ ד מ ה ל ג ל פ ל מ י ס ו ל ק ל א ת העדה רקחו אליך פרה אדמה תמימה אשך איךבה מ ו ם
3
ללילו א ה ל ר ה ואת ב ל ר ת ואת רמת לל3ילר• . אשר לא־עלה עליה על :ונתתם אתך׳ אל־אלעזך די?הז
4
יילקש ולקת הכהן 1ללארזוא^וכ ו ל ל ה ו ל ל ת ןד,וציא אתה אל־מהוץ למחנה ושחט אתה לפנ י ו ן ילקח
ו ה ל ל י ך א ל ת ו ך ל ר פ ת ה ע ר ה וכבס ב3ד־יו אלעןך הכהן מדמה באצבעו ו ת ה אל־נכח ?ני אהל־
ה
הכתן ו ײ ז ל בלירובמים ואתר יבא א ל המתנה מועד מלמה שבע ?עמים :ושרף את־־הפלה לעירי
6
ולמא הכהן ל ד הלרבוהלרן :אתה יככלמד־ו אודערה ואת־בשךה ואת־ךמה על־פףשהלשלף:ולקח
כמיס ו י ת ^ כ ל ד ו כמיס ו ל מ א ל ד ה ל ד ל ו א ^ ד ב ר י עץ י א ת 'ואזוב ושני תולעת והשליך אל־תוך
א י ל ל ה ו ד את א 3י ה פ י ה ותלת מתוללמתגה ל.ר£ת הפרה:לי וכבס בגדיו הכהן ולחץ לשת י במיכש 7
כמקום לדלור־ ותידתדת ל ל ד ת כ ל י ל ר א ל ואחר יבא אל־המחנה וטמא הכהן עד־העלב :והשרף 8
ל מ ל מ ר ה ל מ י ! ד ת תליאת הוא וכבס האסל־את 'אתה יכבס בגדיו בבלם וךהץ ב ש ת במים וטמא עד־
9
א$ר תפי־ה א ה בגדיו ולמא ל ד ת ל ד ב והיתה לבגי הערבי :ואסף ו איש טהור את אפר הפרה ךגיס
״ ל ר א ל ו ל ג ד הגרבתוכס ל ת ק ה לולם הנגלבנ^ מ ח ק למחנה במקום טהור והלתה ל?דת ל ד ־ ל ל א ל t
ל כ ל $ל א ד ב ו ל מ א ל כ ל ת ימיט הוא יתוזלא למשמרת למי נדה חטאת ת א :וכבס האסף את־אפר£.
בו כיוס ת ל ל י ל י וביוה הילבילי ל ה ד .ואמלא הפר*"ארדבנזת וט^א עד-הערב וזדתה לבני י ן ך א ל
במת לכלץפש ״ ו א ך דגר בתוכם להרף עולם:
י ה ת ל א ב&ים ה ל ל י ל ױ ב ױ ם הלבילילאילהד
אדם וטמא שבעת ימים :תאלתהטא־בו בלום השלישי !2
כ ל ה ^ ל ב מ ת ב ו פ ל ה א ד ם א ל ד ימות ו ל א
וביום השביעי יטהר ואם־לא לתחטא בלום ה ש ל ץ
י ת ת ל א א ת מ ל כ י י ז ל ה ל מ א ו1כרתהת1פל 13
וביום השביעי לא יטהר :כל־הננע למת בנפש האלם
ולהוא מ י ל ר א ל ל מ י ג ד ה ל א <רק לליו ל מ א
אשר־יפןות ולא^תחטא את־משכן לתה טמא ונלרהי־*׳
להיה ל ו ד ל מ א ת ו כ ו ! א ת התודה א ד ס כי ימות
לגפשיהתא מלשראל ביי מי נדה לא־ןרק עליו ט ? ^
ב א ת ל כ ל ה ב א א ל ה א ה ל ו כ ל א ל ד ־ באומד 14
יהיה עוד טמאתו' בו :ואת התורל ,אלם כי־למות באליל
י ל מ א ל כ ל ת ימים ו כ ל כ ל י פ ה ו ת א ל ד א ץ כל־דבא אל^ק&הל וכל־אשר באהל ל^מא שלעת
עמיד פ ת י ל לליו ל ל א הוא ו כ ל א ל ר יגל ל ל י מ י ם ^ ו כ ל כ ל י פ ת ו ח א £ד א י ך צ מ י ד פ ת י ל עליו טכ!א טו
%ת ע -ד ה בויזילל ת׳רב או כ מ ת או בלצב ארב 16
הוא :ןכל אקזר־ינע על־פ;׳ הקזלה בסלל־חךב א 1למת
wבקבר י ל מ א ל ב ע ת י מ י ב ולקוזו ללמאמלפך 17
או־לעצם אדם או בקבר יטמא שלעת ימים :ולקחי
ל י פ ת הוזליאת ו1ת \ לליו מיה זיזייב א ל כ ל : ל ^ א מעפר שרפת לחטאת ונתן על״יו מים חיים אל־
ולדת א ז ו ם ו ל ב ל ב מ י פ א י ל ל ה ו י ותות לגדי ^לי :ןלקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה פל־לאלי ״
תאהלוללכלהכליםוללהגעלותאלרזדו. ן2ל-לל־הבלים ועל־הנ^שות אשר היױשםועל־הננע
19
>לכ ו ל ל ה ^ ל ב ל ^ ם א ו ב ת ל ל א ו ב מ ה א ו ב ק ג ר לעצם או בחלל או במת או בקבר :והזה הטל,י ? י '
ו ה ו ה ה ל ה ר ל ל ה ל מ א ה י ו ם זזלליליוביום הט6א בױםהשלישי וכלום השביעי ולטא1יבלוםהשביעי
הלביליוז׳^לאו היום ה ל ב י ל י ובהםב|דװרתל וכבס בגידיו ולחץ במים וטהר בערב :ואישאשד־ללמא כ
במים ו ל ה ר ב ל י ב ואילאעיר ילמא ולא יתזזגוא m ןלאלתח^א
173
במדבר .חקת יט כ
ונכדתה הניפל ההוא מתוך הקהלכי א ת מ ק ד ל ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל פ\את־
יתוה^מאמי*דה ל א ודנן לליולמאהאומתת ! 2מקדש יהו׳ה טמא מי לדה לא־ורק עליו טמא הוא :והיתד״
להב ל ה ק ת עולם ומ!ה מי תנדה יכככ ל$דיו להם להקת עולם ומזה מי־הנךה יכבס בגדיו והנגע במי
והנגליבמי ה נ ד ה יטימא ל ד ת ל י ם ו כ ל א ל ד ־ 22ה 4ה יטמא עד־הערב :וכל אשר־ינע־בו הטמא י?!מא
v T י • : •) : V1T T - \t •. י • -ד
י*לבו הגימא ילמא וה^פל ה&צלת ה ל מ א ל ד פ והנפש הנגעת תטמא עד־הערב:
, , הלי־ב
ויבאו כני י ל י ־ א ל כ ל ה ל ד ת מ ד ע ד ל ! ב ל ד ל
לראלו*' ו י ל ב ה ל ם ב ק ד ל י ו ה מ ת ל ם מדים
ותקבר ל ם ו ל א היה מים ל ל ד ת ויקהלו ל ל א ױבאו כני־^שךאל כל־העךה מךבר־צן בחרש הראיון
מ ל ה וללאהד^י ד ר ב ה ל ם ל ם בולה ויאמרו 2וישב העם בקדש ותמת שם מךים ותקבר שם :ןלא־
ל א מ ר ולד1ול!ז»ולאתי*ו לפליהוה־ולמה 3היה מים לעדה ויקהלו על־משה ופל־־אהרן :גלב
ה ב א ת ם א ת ל ה ל יתוה־אלהמדבד ז£ה ל מ ו ת העם עם־משהדאמךו לא&ר ולו גרענו בנוע אחינו לפני
לים אבידזגו ובלידנו דלמהתללתלו ממלריבלמו^ 4יה1ך< :ולמה הבאת 6את־קהל יה1ה אל־המךבר הזה
א ת נ ו א ל ה מ ^ ם ה ר ל ה ו ה ל א מקום י ד ל מ א ה ה למות ^ם אנחנו וכעירנו :ןלמה העלבנו ממצילם
להביא אתנויאל־המקום הךע הזה קיא ו מקום;זרע ותאנה
6ולפןיורמון ומלם אין לשתות :רב< $משה ואד,לן מפ;י
וידא כבוד י ת ו ל א ל ה ב הקהל אל־פתח אהל מו^ד ויפלו על־פניהםױרא כבוד־
״* *a . \ { •י ״ vj - V v ז|ז ־
ו ה ק ה ל א ת ה ל ת ז א ת ת ואתרי א ל י ך ודברתם
אלהסללללי$יהםו$תן מימיו והוצאת ל ה ב מיב
מן ה כ ל ל והלקית א ת ת ל ד ה ו א ת בלירםויקל י ולדבר יהוה אל־משה לאמר :קח את־המטה והקהל
מ ל ה א ת ה מ ל ה מ ל ^ יהוה כאלרלוהוויב*לו את־־העךל ,אתה ואהרן אחיך ודבךתם אל־־ה&לע
מ ל ה ואהר^ א ת ה ק ת ל א ל 3ל ה מ ל ל ויאמר לעיניהם ונתן מימיווהוצאת להם מים מךהםלע והקזקית
להם ל מ ל ו 1א המדים ג ב ל הטבל' ת ל ז ל ל י א 9את־העדה ואת־כע־ו־ם :רקח מעה את־המטה מלם^
לכםמיםוירםמלהאתידוױך ארד ת כ ל ל י יהוה״כאשר צוהו ":ויקהלו משה ואהרן את־הקקל
במג^הו פ ל מ י ם ו ל א ו מ י ם רבים ו ת ל ת הלדה אל־פני' הסלע ויאמר לך,ם שמפױנא המרים המךהסלע
ויאמר• ובלירם !!הזה נוציאלכםמלם :ױרם משה את-ידו ױך את־הפלע
יתות'אלמלהואלאתרןיל1לא האמנתם י בי במטהויפעמיםרצאומיםדביםותשתהעךהובעיךם :ס
r
ל ה ק ד י ם ל » 4 3י ל ר א ל לכולאתמאואת ,L .״ . ' ־״־׳״ r״ ־ ־•••י
הקתלהוהאלהאד^אלר1תתי להפהמהמי
מריבה א ל ד רבו לוי י ל ד א ל א ת יהיות־ויקדל !3הזה אל־הארץ אשר־נתתי להם :המה מי מריבה אשר־
וילכ$ לב !4רבו בני־ישראל את־להוה ולקדש בם :רביעי ולשלח
מ ל ל מ ל א כ י כ מ ק ד י ל אלמל־־י א ד ו ם כת אמר משה מלאכים מקדש אלימלך אדום $ד .אמר אד!יך
או*ך י ל ר א ל אתול ידלת א ת כ ל ה ת ל א ל א ל ו ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאהני.
מ ל א ו ת ו וירדו אבתלו מלריג«הו5לב ג מ ו ר י ם ט ו וירדו אבאינו'מצרלמה ונשב במצרלם :מים ר ל ם
ימים דלים וירלו ל ל מלריב ו ל א ב ד ו ו$ללרד !6וירעולנו מצרלם ולאבתינו :ונצקיק אלץהוה ולשמע קלנו
א ל י ה ו ל ו י ל מ ל ק ל ג ו ו י ל ־ י ל ת מ ל א ך ויצאנו ויש^מל^ךדצאנוממצךלםוה3הא;חנובקדשפירק^רי
מ מ ל ר י ם וה1ה אנתלו ב ק ד ל ,ל י ד ק צ ת גבו£־ !7גבולך :נעבךדדןא באך$ךלא נעבר ב^דה ובכרם ולא
! ל ב ד ה נא בארליך ל א ! ל ב ר ב ל ^ ת ובכרם נשתה מיי באר דרך המלך נלך לא נטה:מץ ושכ)אול
ו ל א ג ל ת ה מי ב א ר ד ר ך ה מ ל ך ג ל ך ל א ^ ה !8עך א^ר־נעבר נבלך,! :יאמר אליו אדום לא תעבר
י מ י 1ו ל מ א ו ל ל ד א ל ד ג!לבר ל ב ר ך ויאמר־־ ביפךבחךבאצאלקךאסח
178 > » 01to י •3טעמים.ז3.1.
א ל ו ארוב ל א תללר בי 3ן־ ב ת ר ב א צ א לקראתך
.ב מ ד ב ר ח ק ת כ בא
ויאמרו א ל ד כ ל ילראלבג1בלת נעל? ואס מימיך ויאמרו אליו בני־לשראל 19
!לתתא&י וגוק&י ומתווי מכרם י ק איזידבדבתלי במפלה נעלה ואם־מימיך נשתל ,א;י ומקל׳ ונתתי מכרם
א ל ב י ־ ה ר א מ י ל א ת ל ^ ד ו ל א א ר ו ס לקראמו רק איךךבד ברגלי אעברה :ולאמר לא תעבר!?צא כ
ב ל ס כ ג ד וגיד ^ ק ה ר מ א ו א ד ו ם ג ת ו א ה י ל ר ^ ל אדום לקראתו בעם כבד ובלך חזקה :ול^אן ו איום ?תן!2
לכרבובלורלי^אלמלליו את־ישךאל עבר בגבלו ניטלשראל מעליו' S w E ? :
ויכלו מ ק ד ל ר ב א ו ב ל י ל ר א ל כ ל ת ל ד ה ה ד ויסעו'מקדש דכאו כנל־ישראל כל־העדה הר ההר22 :
ה ה ד ד א מ ר יזלה־אלמל^ ו א ל א ה י ו ב ה י ה ה ר לאמר להוך ,אל־משה ואל־אהרן בהר ההר על־־נבול 23
ל ל * כ ו ל א ר ל א ד ו ם ל א מ ר יאכמ אתרןאנעבז אךךאדום לאמר :לאסף אלא אל־עמיו כי לא יבא אל־ 24
כ י ל א יבא א ל ה א ר ל א ל ר ^ ת ת י ל ב ל י ל ד א ל ד&ךץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר־מריתם את־פי
ל ל א ל ר מ ר י ת ם א ת פ י ל מ י מריבהקתאתאןדן למי מריבה :קח את־אהלן ואת־אלעזך בנו והעל אתם=ה
דד הדד :והפשט את־אךדן את־בגךױ והלבשתם את־«2
ו א ת א ל « ר ב ! ו והלל א ת ם הי״ ההר -ו ה 5ל ל
אלעזר בנוי ואדדין לאסף ומת שם :דעש משה כאשר 27
א ת א ה ר ן א ת ב5ייו ו ה ל ב ל ת ם אתאלל*יב$ו
צ ו ה ^ ױעל^א^דד הרדלעינל כל־העדה :ױפשט«2
ו א ה י ו יאכן= ו מ ת ל ב ו י ל ל מ ל ה כ א ל ר &ד• .
משה את־אלרן את־בגךו וללבש אתם את־אלעזך בלי
יתוה יויללו א ל ה ר ת ה ר ל ל י ל כ ל ה ל ד ה ^ ל ל
מ ל ה א ת אהיואתב$דיו ר ל ב ל א ת ם א ת 29
אלל!רל1ו ר מ מ ^ ל ב ב י א ל ההר וידד
מ ל ה ו א ל ל | ד מ ^ ה ת ד וידאו כ ל ה ל ד ה כ י לול יום כל בית ישראל:
א ת י ו ו ע כ ו א ת א ה י ל ל ל ל י ם יום כ ל r r a כא
וילמליהכ^ימלר יליאל
ל ד ד י ל ב ת 1ב כ י כ א י ל ד א ל ד ר ך האתרים
רלדיש ב י ל ר א ל ר ל ב toל ב י וידד י ל ר א ל ױשמע הכנעני מלךערד ישב הנגב כי בא ישיאך *
2
נדרליהוהיאמראםלת^תת^את ה ל ם זלת ךךך דאתוךםױלחם בלשךאל וישב ו ממנו שבי :וידיר
בד־יגתתדמתי א ת ל ר י ת ם ו י ל מ ל ייתיהיבקול ישיראל' ]דר ליהלה לאמך אבדנתן תתן את־העם הדי
3
י ל ד א ^ ױ ת ^ א ת הכ5לל ױתיזז אתתבואונלדהכ בילייוהסרמתי״את^^ וישמע לתה בקול לשךאל
ויקרא ל ם המקום ת ר מ ה דתן את־הכנעני ױהךם אתרם ואת־עריהם ױקרא
ויכלו מ ה ד התר דרך ים כוןש ללבב את ארל את8 פ המקוםחךמה:
ום 4
ו ת ק ל ר ! ע ל ה ל ם ב ד ר ך ר ד כ ד ה ל ם באלוהים מסעו מהו־ הדד דרך ים־םוף לסבב את־אח אד .
ו כ מ ל ה ל מ ה הלליתצו מ מ ל י י ם כמותבלדגרכי ותקצר נפערהעם בדרך :וידבך העם ?אלד,ים ובמשה י־
א ל ל ו ו כ ו א ל נ ר ב ולפלגי ל ל ה ב ל ת ם הקלקל למה העליתי ממצר־לם למות במךבר בי ןןן ל ח ם
ו י ל ל ת יהוהבלם את הכתלים ה ל ר פ י ם ותלכו ן*ךן כדם ונפשנו קצר ,בלחם הקלקל :דשלח לועה «
א ה ה ל ם וימה ל פ ר ב מ י ל ד א ל ו י ב א ה ל ם א ל בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם דמת עם־
7
מ ל ה ויאמרו ו ז ל א ל כי דברלביתוהיוכךהזעלל ו־ב מישראל :דבא העם אל־מ^יה!לאמךו חטאנו כי־
א ל י ה ו ת ו י כ ר מלליגו את ו ל ת ל ו י ת פ ל ל מ ע י י ז דברנו לידך־ ,ולך התפלל אל־לד\ה ולסר מעל;נו את־
8
כ ל ד ה ל ב ויאמר יתוהיאלמלת ל ל ה ל ך ל ר ף הנחש ויתפלל משה בעד העם :ויאמר rUTא^־
ולים אתו ל ל נ ס והיה כ ל ה^לד וי־את א ת ו ותי משה עשה לך שרף ושים אתו על־נם והלה כל-ד,נשוןי
9
ו י ל ל י מ ל ה ו ת ל ו ל ה וילמהו ללמיכוהיהאם וראה אתו וחי :ירעש משה ?חש נדושת מ ^ ײ ^ י " 1
נ ל ך ת ; ^ ל א ת א י ל ו ה ב י ל א ל נ ת ל הלתלוזוחי הנם חדה אס־נשץ הנהש את־איש והביט אל־נהש ן
ויכלו כל י ל ר א ל ו י ת ג ו ב א כ ת ויכלו מאכתויתמ הנהשת/והי :דמעו בני לשראל נתחנו באיבת :ױלעו ii
מ*בית דמו בעי; העברים במדבר אשר על־פני מואב
מואבב כליי ה ל כ ר י ם ב מ ד ם ד א ל ד ל ל
ממזךח״השמש ':משם נסעו ולחנו בנחל ןדד :משם 13
ממןרתהלימלימלם^ס־עװיוזלכנתלורדמלמ
נסעו'לחנו" מעבר אךנון אשר במדבר ל,יצא מנבל
גללו ויתגומלבר א י ל ן א ל ר כ מ ד ב ר הינצא
האמךייכי אךנון גבול מואב בץ מואב
מ ג ב ל ה א מ ר י כי ארגון $בול מ ו א ב כין מ ו א כ ». is.קמץ בסנולתא 179 -מ• «.קמן בטיחא
5
ב מ ד ב ר ב ל ק כא כ כ
ובין תאמרי ל ל ב ן יאמר ב כ פ י מ כ ז ב ו ת ידדוtf־ ובץהאמי
את והבבכופהואתת3הלים^װואלדמתלס
״ על־ק יאמר בספר מלהמת לתה את־והב כס־פה ואת־
אלר^תללבתלרו1ל^^מולמואבומלמ
טי הנחלןםיארנוןי ואשד הנהלים אשר נטר .לקבת ?י
ב א י ה הוא הבאר א ל ד א מ ר יהוהילמלל אם\ש . !6ונשען לגבול מואב :ומשם בארד ,הוא הבאר אשר
אויליר א ת ה ל ם ואת1ה ל ה ם מים אמר יתה למשד :אסף את־העם ואתנה להם מים :ם
י ל י א ל א ת הלירהה1אתלליבאר לנו ל ה ב א י 17אז:שיר ישראל את־הש־ךה הזאת עלי באר ענרלי-
ה פ י ו ת לריבכרוה^דיביהלבבמהקקבמל^תם !8באר הפרוה שרים ברול ,נדבי העם במחסק ?משענתם
ו מ מ ד ל ר מתלה ו מ מ ת נ ה ! ת ל י א ל ו מ ^ ל י א ^ וממדבר מתנה :וממתנה נהליאל ומנחל־אל במוח:
י
במות ומבמות ה^יא א ל י ב ל ד ה מ ו א ב י א ל כ ומבכות הניא אשר בשדה מואב ראש הפסנך ,ונשקפה
< ,לפס^יול?פזזללפויהיל פ .נ^״י״־ןךז • על־פני תש־מן^ :
ויללו* י ל ר א ל מ ל א כ י ב א ל כ י ת ן מ ל ך תאמרי ! 2וישלה ישראל מלאכים אל־סיחן מלךך^מךי לאמי:
ל א מ ר א ל ב י ה ב א ר ל ך ל א נ ל ל ב ל ד ה ובכיב 22אעברה בארצך לא נטר ,בשדה וגבכךם לא נשקה מ;
ל א ו ל ת ת מי ב א ר ב ד י ך ה מ ל ך *ילד ל ד א ל ר 3־ בארבדרךהמלך נלך עד אשר־נעבר נבלך :יל^נהן
ג ל ב ר *בלך ולא!תו־ביתואה י ל ר א ל ^ ב ל ו סיתן ב י ש ר א ל ׳ עבר בנכלו רא6ף p vאת־כלףמי
ויאכףכיוז^אתכל ל מ ו ו י ^ לקראת י ל ר א ל ויצא לקראת'ישראל המלבךה ולבא :ך,צר .רלל׳ם
ה מ ד ב ר ת ויבא יתלה ר ל ה ב ב י ל ר א ר ו י כ ת ו 24ב י ש ר א ל י רכהו ישךאל לפײחרב ויירש ארדאךצו
י ל י א ל ל פ י ו*יב ו ײ י ל י א ת ארבומארגזלדעמ כהמאר5ן'עד־יבק עד־בע עמון בי עז נבול מיעמץ :וירף
לדבלי ל מ ל ב י ל ^ ב ו ל ב נ י למו^ויקו׳ו ילראלאוג ישראלי את כל־הערים האלה רשב לשךאל ?כל־עכי
בלהלריב האלה וילל י ל ר א ל ב כ ל ל ד י תאמרי 26הא*רי בחשבון"ובכל־כ״יה :בי חשבון עיר PV
בו׳ולבווובכלבנתיה כי וזלבון ל י ד כידון מ ל ך מלך הא*רי הוא ־ול,וא נלחם 5מלך מואב רראעזה
תאמרי הוא ולוא 1לזלם במלך מואב ת ר א ל ו ! ' 7־ ניקח את־כל־ארצו מלדו עד־אךנן :על־בן wך,משלים
ויקד* א ת כ ל אד^ו מידו ל ד א ר « ל ל ב י יאמרו 28באו חשבון תמהותכונן עי ר סיקק :כי־אעז יצאי׳
לירכלולכי המבלים לאו מחשבון ^רבה מקר;ת סידון אבלה ער מואב בעלן
אלי^אה מ ה י ^ ל ה ב ל מקרית כ י ^ א כ ל ה ל י 29במות א ר צ V : 7לך מואב אבךת עם־במוש נתן מיו
ל פליטם ובינתיו 3ש * ת למלך אמרי סיהון :ונירם ??די
מ ו א ב אלאןלה מואבבלליבמותאר^יאוי
! 3חשבון עד־דיבן ונשים עד־ינפח אשר עד־מיךבא :גישב
במױל^תן מיו פ ל י ל ם וב*תיו ב ל ב י ת למלך אמרי
32ישראל בארץ האכדי :וישלח משד ,לדגל את־לעזי
כ י ^ ו 1י ד ם א ב ד ו ז ל ב ו \ לדדיב^ולליכ עד1פיז־
33וילבת בנתיה דרש ארדהאבלי אשר־שם :ויפני 2 p
א ל ר ל ד מידבא ו י ל ב י ל ר א ל ב א ד ל תאמרי
דרך 1דבשן ולצא עולמלךדבשןלקי-אתםקמנןוב^־
ר ל ל ת מלית לר^לאת יל!ד וילכיו ^ ת י ה ו י י ר ^
6עמו למלחמה אדרעי :ו^אמר יתד ,אל־משה אל־תירא
את האמרי א ל ד ל ב ױ^ו ויללו דרך תבלזויצא
A sכי toנתתי אתו ואודבל־עמו ואת־אךצו ועשית
ל־^מכן-הבלן־אךאתכ תוא ו כ ל ל מ ו ^ ל ל מ ת
לו כאשרעשיתלם^מלך האבל־י אשר יושב ?חשםן י-
א ד ר ל ױ י א מ ױ י ה ו ה א ל מ ל ה א ל ת י ר א א ת ו כי לד ,בכו"אתו ואת־בניו ואת־יל־עמו עד־בלתי ל-עזאיר־לי
בידךלתתיאתװאתכללמו ואת אר^ווללית שריד רירשו את־ארצו:
י י
לו כ א ל ר ל ל י ת לכיתןימלך ה א מ ר י א ל ר י ו ^ ל
V
י V • Rו: A• 1
, כב
בתלבוןייויכואתװאתב^ ו א ת כ ל ל מ ו ל ד ־ י א ניסעו בני לשראל רחנו כעךבות מואב מעבר לנריז
ב ל ת י ה ל א י ר לו ל ד י ר דירלו א ת א י ל ו ויכלו , דחו:
בלי י ^ ר א ל ל ה נ י ו ל ל י ב ו ת מואב מ ל ב י ל י ר ק בלק
:
וידאבלקבןציפויאת יידור 2ױרא בלק בךצפור את כל־אשר־עשה ישךאל ל א מ ל
כ ל א ל ד ל ל ה > ל ר א ל לאמרי ויגרמואב מפני 3רנד מואב מפני העם מאד כי רב,7וא ױקץ מואב מפנ:
ה ל ם מ א ד כי רב הוא ויקלימואב מפני מ י י ל ר א ל 4בני ישראל :וייאמר מואב אל־ןקנ :מ ך ן עתה :ל ס ט
ויאמדמואכ^ל^יימדץלתת ילתכוהקתל הקהל אודכ^סביבתינו כלחך ד,שור את ;רק השרד-
J . , 1
־ : T
אליו דבריי ב ל ק וייאמר אליהם ללופהתלילת אלי וישבו שלי־מואב עם־כלעם :ולבא אלהים איה• 9
ו ה ל ל ת י א ת כ ם ד ב ר כ א ל י ידבר יולה אלי בלעםיותאמו־ מי האנשים האלה עמך :ולאמר ב ל ע ם י
וילבו ל ד י מ ו א ב ל ם ב ל ל ם ויבא א ל ה י פ א ל אלהאלהים בלקיבךצפר מלך מואב שלה אלי :הנה 11
ב ל ל ס ויאמד מי האבלים האלה ל מ ך ויאמר • העם ת צ א ממצרים ויכם את־עין הארץ עתה לכה קבה־
ב ב ל ם wה א ל ה י ם ב ל ק בזי צ פ י מ ל ך מואב לי אתו אולי אוכל להלחם בו ונדשתיו :ראמר אלהים!2 .
ל ל ו * אלי ת1ה ת ל ם היצא מ כ ו ר י ם ויכם א ת אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ב ת ך
ל ל ה א י ל ל ת ת ל ב ה ק ב ה לי אתו אולי א ו כ ל ,
>won <M תא:
ל ת ל ת ל בו ו^ילתיו ויאמר א ל ת י ם א ל ב ל ל ם 1 n»oסחונריו
ל א ת ל ך ל מ ה ם ל א תאראתהלםכיברורהוא 13
.רקם בלעם בבקר !*אמר אל־שרי בללן ללי
רקבו ב ל ל ב ב ב ק ר ויאמר א ל ל ד י ב ל ק ל ב ו 14
.ארצכם' כי מאןיתד ,לתתי להלך עמכם :ױקומי קיל
א ל א ר צ כ ם כי מא^ **ft־ ל ת ת י ל ה ל ר ל מ כ ם
מו^ב ולבאו אל־בלק ולאמת מאן בלעם הלך עפף:
ויקומו ל ד י מ ו א ב ויבאו א ל ב ל ק ו י א מ ח מ א ו
לסף שד בלק שלח שלים רבים ונב?ןךם מאלה :טי
ב ל ל ם הלך ל מ ל ויק= לוד ב ל ק ל ל ת ׳ לו־ים 16
דב!אוי אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בךצפור אל־
רבים ונכבדים מ א ל ה ויבאו א ל ב ל ל ם ויאמרו
נא תמנע מהלך אלי :כי־ככך ץכבךך מאד ובל אשר־ ז•
לו כ ת א מ ר ב ל ק בן צ^ור א ל נא ת מ נ ל מ ה ל ך 18
ת א ^ אלן' אעשה ולכה־נא קבה־לי את העם הגה :ג ק
אלי כ י כ ב ד א כ ב ד ך מ א ד ו ב ל א ל ד ת א מ ר ־ ־ בלעםו^אמר אל־עבדי בלקאם־יתךלי בלק מלא ב ^^
אלי א ל ל ה ולכת נ א קבה ל א ת ה ל ם הזהוילו כסף וןהב לא אוכל לעבר את־פ TIT :־ ,אללי ל ע ש ״
ב ל ל ם ויאמר א ל ל ב ד י ב ל ק אם יתן ל י ב ל ק 19
קטנה' או גדולה :ועתה ?זבו נא בןה גם־אתם הלילי׳
מ ל א ביתו כק 5וזהב ל א א ו כ ל ל ל ב ד אר־ג 5י ואדניהימז־ױםף יתד ,רכך עמי :ולבא אלהים ו א ל ־ כ
יתוה א מ י לללותקל^ה או גדולת ולההלבונא בלעם לילה ולאמר לו אם־לקךא לך באו האנשים קום
ב*־ת גס אתם הלילה' ו א ד ל ה מ ה יכה יתותידבר לך אתם ואך ארדהךבר אשהאדבר אליך אתו תעשה:
ל מ י ויבא אלתים א ל ב כ ל ם לילת ויאמר לו אב
ל ק ר א ל ך באו ה א נ ל י כ ק ו ם לך א ת ם ואך אה
ה ד ב ד א ל ד ,א ד ב ר אליך אתו תללתױרבבלעפ
ױכןם בלעם בברך ױחבש את־אתנו ױ לך עם־שךי מואב21 :
ב ב ק י ו י ת ב ל א ת אתל וילך ל ם ל ו -י מ ו א ב 22
ויחר־־אף אללים כי־הולך הוא וית&ב מלאך לתה ב ל ח י ״
ויתד אן 8אלהיט ב י ת ו ל ן הוא ויתיצב מ ל א ך 23
לשימן לו" ו ת א דבב על־אתנו וש;ל נעריו עמו :ן ת ר ^
יהוהבךיך ל ל ם ן לו והוא רכב ל ל א ה ל ו ל ל האתון את־מלאך לתה נצב 3ךךך וחלבו שלופה בלדו
נלריו עמו ו ת ר א האתון א ת מ ל א ד יתוה' ג&ב 1תט האולן מךרךרך ותלך בשדך ,ױ ך בלעם את־האתון
בדךךװזךבו לילופתבידו ו ת ל ה א ת ל מ ן ת ד י ך לד*3,תה ה ד ק י :תגמד מלאך לתה במנעול ה ב ל ג י ם 24
ותלך ב ל ד ה ד ך ב ל ל ם א ת ה א ת ו ו & ז » ה ד ו ך ;דד'מזה ןגדר מזה :ותךא האתון' את־מלאך לד*ה=י•
וילמד מ ל א ך י ת ו ל ב מ ל ל ו ל ה כ ר מ י ב 1דד מזית נתלדוץ אל־לקיר ותלחץ ארדו^ל בלעם אל־הקיד לסף
וגדר גלה והרא ה א ה ל את מ ל א ך יזלה־ותלתל^ !18 :
לליבתה
הקירוהלתלאת יולביללם א ל ת ק י ר ו י ק = ^
כמדבר בלק :כב כג
ויוסף מ ל א ך יתוללבור ויעמד במקום עירי א ד ר רוסף מלאך־יהוך• עבור רעמר במקום צר 26
אין ד ר ך לבלות י מ י ן ו ל מ א ו ל ו ת ר א האתון א ת 27אשד־ איךךךך לנטות למין ושימאול :ותהא האתון אתי
מ ל א ך יהיול ותרב^ התה כ ל ל ם ויתד אף כ ל ל ם מלאך לתה ותרבץ תחת בלעם ױחר־אף בלעם ױ ך
רךאתהאתו^במקלויפתהיהוהיאתפי ה א מ ו ן 28את־האתון במקל :ויפתח יהוך ,את־פי האתון ותאמר
ותאמר ל כ ל ל ם מת ל ל י ת י ל ך כי הכיתניwrtn לבלעם מה־עשיתי לןד כי הכיתני ןוז שלש ךגלים:
י$לים ויאמר ב ל ל ם לאתוןיביהתלללתבילױל 29יאמר בלעם לאתון כי התעללת בי א:ש־ךךב ביך. -
הרבבידיכי ל ה ה ה מ ת י ך ו ת א מ ר האתון א ל ל כי עתה הרגתיך :ותאמר האתון אל־כלעם הלוא אנכי
כ ל ל ם הלוא אנכי אתניך אעיר יכבתללימעודך אתנד אשר־רכבת עלי מעודך
ל ד היום ת^ה תתסכן הסכנתי ל ל ל ו ת ל ך ^ ו א ם ו 31הסנ־נתי לעשות לך בה ויאמר לא :ריגל יהוד ,את־עינ:
ה א ו י פ ת ו ה א ת ל י ד כ ל ל ם וידא א ת מלאך יגוה כלעכ £נירא את־מלאך יהוד ,נצב בדרךוחךבו ?זלפדז
! צ ל ב ד ד ך ותרבו ל ל פ ת בידו ו י ק ד ו י ל ת ת ו כדו רקד וישתחו לאפיו :ויאמר אליו מלאך לדידי ?ל"
לאפיו ויאמר אליו מ ל א ך יהוהללמהלכיתאת מה הכית את־אתנך זה שלוש תלים הנך ,אנכי:צאתי
את*ך הל ל ל ו ל מ ל י ם הגה אנכי יצאתי ) W 3 33לשטן כי-לךט הךךך לנגדי :ותראני האתון ותט לפני 3
בי י ר ל ה ד ר ך ל נ ג ד י ותראני ה א ת ו ן ו ת ^ ל פ ^ ה זה שלש רגלים"אולי נטתה מפני כי עתה נם־את™
ה
ל ל ל ת ל י ם אולי גלתה מפגי כי לתה׳ גם אתכת 34הרגרל ואותה* ד,ח::תי\'לאמר כלעם אל־מלאך י מ
הרגתי ואותה תהייתי ויאמר ב ל ל ם א ל מ ל א ך הצואתי כי לאללעתי כי אתה נצב לקראתי בדיד
יהוה' ל ל א ת י כי ל א ידליתי כיי א ת ה גלב כ^דאתי להאם־ךע בעירך'אשובה לי :ויאמר מלאך ;הוה אית־
ב ד ר ך ולתת א ם ר ל ב ל י ג ך אלובה ליראמד־ • בלעים לך עם־הא&ים ו^פם את־הךבר אשר־אדבר
מ ל א ך ילוהיאלבללם לך ל ם האגליכואפםאג 36אליך אתו תדבר'וילך בלעם עם־שךי בלק :וישמע
ה ד ב ל א ל ד א ד ב ר אליך אתו ת ד כ ד ו י ל ך ב א ס בלק כי־בא בלעם ויצא לקראתו אל^עיר מואב ^ ך
ל ם ל ד י ב כ ל ו י ל מ ל ב ל ק כ י ב א כ ל ל ם וי^א 37על^נבול ארנן אשר בקצה הגבול :וייאמר ללק אך"
ל ק ר א ת ו א ל ל י ד מ ו א ב א ל ר לל^בולארל^לו בלעם הלא' שלת שלחתי אלץ לקרא־לך למך׳ לא־
ב ק ל ה ה^כולויאמר ב ל ק א ל ב ל ל ם ה ל א לכ$ 38הלכת אלי האמנם לא אוכל ככרך :ויאמר כלעם אל־
לכלותי א ל י ך ל ל ד א לך• מ א ת ל א ה ל כ ת א ל י . 11בלק'הנה :באת^אליך עתה היכל אוכל דבר מאו?ף
האמנם ל א א ו כ ל כ ב ד ך ויאמר ב ל ל ם א ל ב ל ק !3הדבר אשר ישים אלהיט כפי אתו אדבר :ו;לך בל?,ם
"0עכדבלק ױבא• קךלת חצות :ויזבח בלק בקר וצאן רשלח
ו&תבאתי א ל י ך ל ת ה ה י כ ל א ו כ ל ד ב ר מאהל.
״לבלעם ולשרים אשר אתו :ויהיבניקר רקח בללואת־
ה ד ב ר א ל ד י ל י ם א ל ה י ם ב פ י אתו א ד ל ר וילך
בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה לי?ם* :
ב ל ע ם ל ם ב ל ל ויבאו קדית תלות ו ל ל ת ל ב ^ ז י
־־>: "AT j T **C"M י * '
ב ק ר וצאן ו י ל ל ת ל ב ל ל ם ו ^ ל ר י פ א ל ד אתו
ו מ י ב ב ק ר ויקה׳ בלק' א ת ב ל ל ם ו י ל ל ת ו ב מ ו ת בג
ב ל ל וירא מ ל ם ק ל ת ה ל ם ויאמר בלעם אלבלה
בנה ליב^ד ל כ ל ת כ ה מ ^ ת ותלתלי ב ל ל א ראמר בלעם אל־בלק כנה-לי בזך -שכעה מן^תת וה?ן
פרים ו ל כ ל ה אילים ו י ל ל ב ל ק כ א ל ר ־ ד ב ר - 2לי בזה שבעה פרים ושיכעה אילים :רעש בלק כאקך
כללם ױללבלקוכללםפרואילבמובהלאמר 3דבר בלעם רעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח :ו*אמר
ב ל ל ם ל ב ל ק ה ת י צ ל ל ל ל ל ת ך ו א ל כ ה אוכ־ן־ בלעם לבלק התלצב על־עלתך ואלכה אולי לקרה
יקרת יםהי ל ק ר א ת י ו ד כ ר ,מ ת יראליוהלי־תיק־ להוהלרךאוזי ודבר מה־לךאני והגדתי לך וילך שפי:
וילך ל ^ י ויקר א ל ה י ב א ל ב ל ל ם ויאמר אליואמ 4ירקד אלהים אל־כלעםױאמר אליו את־שכעת המזבתת
ר עלכתי ואעל פר ואיל במזבח :רשים יהוך ,דבר כפי
ל ב ל ה ה מ ע ^ ת לרכהיואללפד ואילבמובל
6י בלעם ולאמרישוביאל־בלק וכה תדבר :דשבאליו
ו י ל ם ילוהידבר בפי כ ל ל ם ויאמר ל ו ב א ל ב ל ק
י והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שרי מואב :דשא מ^זלו
וכה ת ד ב ר ו י ל ל אליו ו מ ה נצ^ ליל ל ל ת ו הוא
ךאמר מךאךם 'לנחד בלק מלך־מואב מהךרי־רןךם
ו כ ל ל ד י מואב וילא מ ד ל ו ױאמד מ ן א ר ם
לכה ארה־לי יעלןב
ב ל ק מ ל ך מו^ב מהדדי קדם מ ה ארהכ^ י ל ק ב ».ק מ ץ כ ד ק
1
M
Q O I ־״־ •J TIL י
T. 2«.ק מ ן י ב ז ־ ק O U T B I D .28.
!
במדבר בלק כנ כד
ולכת י ד ל ה ילי־יאלמה א ק ב לא.קבה א ל ו מ ה ולכך) .עמה ישראל :מה אפןב לא 8
א ז ל ם ל א זלליתוהיבימראלצריב אר־-אגי קלה אל ומה אןעים לא זעם יהוה :כי־מראש צרים 9
ומגבלות א ל ו מ ו הן עם ל ב ד ד י ל ב ן ו ב ג ד ם אראנו ומגבעות אשורנו ךךעם לבדד יש £ובגדם לא
ל א יהתילבמימנת ל 5י י ל ק ב ומכעיאהרבע יתחשב :מי מנה עפר לעלןב ומספר אתילבע ישראל י
י ל ר א ל ת מ ת ג פ ל ^ מ ו ת ילריסותהיאתרוהיננוד.ו תמת נפשי מות לשרים ותהי אחריתי כמהו :ויאמר 11
ויאמרבלק א ל כ ל ל ב מת ל ל י ת לי ל ק ב א י ב י בלק א ל ־ כ א ם מה עשית ל י ל ק ב א ל ל ל ק ח ת ץ ו ד ,נ ה
ברכת ברך :ויען ויאמר ד,לא את אשר לשיים'להוה 12
לקתתיך ות$הביכת ב ר ך דלן ויאמר ה ל א א ת
ב£י *תו אשמר לדבר :ויאמר אליו בלק לך־נא אתי |
א ל ד ילימ יהותיב^י אתו א ל מ י ל ד ב ר ויאמר
אל־מקום אחר אשד תךאנו משם אפם קצהו תךאה י
אליו ב ל ק ל ך גא אתי א ל מ ק ו ם אוזר א ל ד הראנו
וכלו'לא תךאה וקבנדלי משם :ויקחהו שדה צ פ י ם !4
מעיים א^ס קצתו ת ר א ה וכלו ל א ת ר א ה ו ק מ ו
אל^־ךאש הפסגה דבן שבעה מןבדזת רעל פר ואיל
ל י מ ל ם ויקיצתו ל ד ת ל5ים א ל ר א ל ת פ מ ה
כמזנ־ח :לאמר אל־בלק התלצב בה על־עילהך ואנכי »
ויכן ל כ ל ת מזיבות ױלל^רואילבמומיזױאמר אקרה כה :דרך להוד•
א ל ב ל ק התיצב כ ת ל ל ללתך ואנכי א ק ד ו ז • דאמר שוב אל־בלק וכה תדבר :ולבא אליו והנו נצל ל!
כ ת ויקד יהיוהיאלבללם ו י ל ם דבר בפיו ויאמר על־עילרזו ושרי מואב Jאתו ולאמר לו בלק מדדדבר
ל ו ב א ל ב ל ק וכה ת ד ב ר ויבא אליו ותגיו ניצב להול :נישא משלוידאמר קום בלק ושמע האןלנה 18
ל ל ל ל ה ו ו ל ד י מואב אתו ר א מ ר לובלק מ ד ת ?די־ בנו צפר :לא איש אל רכוב ובךאךם דתנחם !9
דבר יהיותיױלאמללװיאמר קום כ ל ק ו ל מ ל ד,הוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה :דעה ברך ב
ה א ת ת לדי ב ל עמי־ ל א א י ל א ל ויכזב וגבן לקחתי'וברך {לאיאש^נה :לא־הביט און כיעקב ולא־!2
אדם ויתנתם ההוא אמר ו ל א י ל ל ה ודבר־ ולא ראה עמל בלשךאל להוך ,אלך,יו עמו ותרועת מלך ?ו:
יקימנה תנת ברך לקוזתי וברך ו ל א א ל י מ ה אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו :כי לא־נהש 23
ל א ה כ י ל און בילקב ו ל א ראת' לבולבילראל כלעכןב ולא־קפם כישךאל כעת.יאמר ליעקב ולישראל
יתותיארתיו עמו ו ה מ ל ת מ ל ך בו אכלמוצ!יאם מה־פעל אל :ך,ךעם בלביא לקום וכארי יתנשא לא 24
ממלריםכודל2תי־אםלכי ל א גיתלבילקב לשכל עד־לאכל טרף ןדם־חללים לשתה :דאמר בלק בה
ו ל א ק כ ב ב י ל ד א ל כ ל ת יאמר ל ל ק ב ו ל י ל ר א ל א ל ב ל ע ם גם-קב לא תקבנו נם־בךך לא תבלכנו :גלען«2
מ ה ע ל ל א ל ה ! ל ם כלביא יקום וכארי י ה נ ל א בלעם ]לאמר אל־־בלק הלא דברתי אלין לאבודי ב ל ^
ל א י ל כ ב עדיאכללרץ= ו ד ם ת ל ל י ם י ל ד ג ת cs^^s^^K 5 בלק
ויאמר ל ל ק א ל ב ל ל ם 1ם קבלאתקבגוללברך ל ה י ד ב ר להוה אתו אעשה :ולאמר
ל א הברכ %ויל! ב ל ל ם ויאמר א ל ב ל ק ת ל א לכה־נא אקחך אל־מקום אהד אולי לישר בעינל האללים r
דברתי א ל י ך כ א מ ר כ ל א ל ר ידבר• יהיה אתו וקבתו ל^י משם :ולקח בלק את־בלעם ראש ה פ ל ד 28
29
א ל ל ת י א מ ר ב ל ק א ל ב ל ל ב ל כ ת *א אקוזיןמ הנשקףעל־פנל הישימן :ולאמרבלעם אל־־בלק בנה־
מקום א^ר אולי יילד ב ל ל האלתיםוקבתולי לי בזה ש ב ל ,מןבחת ןהכן לי בזה שבעה פ ר י ם
מ ל ם ו י ק ^ ב ל ק א ת ב ל ל ם ראלת3לורהנלקה ולבעה אילם :דעש בלק כאשר אמר בלעם דעל פר ל
ל ל פ ל ת י ל י מ ^ ו י א מ ר ב ל ל ם א ל ב ל ק ב ג ת לי ואיל במןבח:
בד
ב ז ה ל ב ל ה מ י ב ת ת והכללי כ^ה ל ב ל ת פ י -י ם
ו ל ב ל ה אילם ד ל ל ב ל ק ב א ל ו ־ אמר -כ ל ל ם
ו י ל ל פ ך ו א י ל ב מ ו ב ת ו י ר א ב ל ל ם כי לוב ב ל י ל גיראבלעם pטוב בעיני ללוד ,לברך אתײק\ךאל ו 6ר א
יהות' לברך את י ל ר א ל ו ל א ה ל ך כ 5ל ם ב 5ל ם הלך כפעם־בפעם לקראת נחשים רשת אל־המלבר
לקראת^תלים ד ל ת א ל ה מ ד ב ד ^גױ ויעדיפו פניו :דשא בלעם את־עיניו ױךא את־־יקזךאל ש^ן 2
במלם א ת ליגז וירא א ת י ל ר א ל ל כ ן ל ל ב ל ױ לשבטיו ותהי עליו רוח אלד,ים :דשא משלו דאמר3
JT ^ T : jT — •ו vt - J F T 'J L - AT T T
ותתי לליו ר ^ אלהים ו י ל א מ ל ל ו ד א מ י ^ ם ?אם בלעם בנו בעיר ונאם הגבר #תם העין? :אם 4
ב ל ל ם ב ל ב ל ד ולאם ה * ב ר ל ת ם ה ל י ^ א ם ל מ ל אמרי־־אל אשר מחוך ,ל ה לחןה 'גפל ו;לד
אמרי א ל א ל ד מ ת ו ת ל ד י יתוהגפלוגלוילזע י . 183
ioa
?זים: :
י קמץ בי׳ק *״יקמזיממגי• en».u.w־n .18
במדער בלק כד כד.
ביתי ט ב ו א ה ל ך י ל ק ב מ > ל מ ת י ך י ל ר א ל מ ה ל ב מה־־פ*בו אהליך ;עקב מקזבנתיך ישיױאה־': י׳
גליו כ מ ה י ל ל 5הר כ א ת ל י ב 1ל ל י ת ו ה ל א ת י ב 6כנחלים נטיו כגנת עלי נדד כאהלים נטע יהוה כאילם
ל ל י מים י ו ל מ י ם מתליו ו^רלובמיםרביםרדפ ד עלי־מים ':י ז ו מ י ם מדל* תרעו כמים רכים ד ל ם
מ א ^ מ ל כ ו ו ת 5ל א מ ל כ ת ו א ל מ ו צ י א ו ממצריס 8מאגג" מלכו ותנשא מלכתו :אל מוציאו מ מ צ ד ם
כ ת ו ל ה ת ר א ם לו י א כ ל ו ם ל ד י ו ול^מתיהמיגרם כתועפת יראם לוי ייאכל גרם צריו ועכוזיהם ;נרם
ותליו י מ ת ל כ ר ל ל כ ל כ א ר י ו כ ל ב י א מ י י ק י מ ו 9וחצירי ימחץ :כרע שכב כארי וכלביא מי ירןמנו
מ ב ר כ י ך ברוך וארריך ארור ויתר א ף ב ל ק א ל י מברכיך' ברוך ואדריך אחר :ויחר־אף בלק אל־כלעם
וי*זמרבלקאלבאבמ;ג ל ל ל ם ויספק א ת ױםפקא^כפױ^אמר בלק אל־בלעםלכןב איביקראתיך
א י ל י י ר א ת ך וה&ה ב ר כ ת כ ר ך ז ה ל ל ל פ ע מ ־ ם 1 1ולנה ברכת" ברך זה שלש פעמים :ועתה בדח־לך
ולזזת ל ח ץ ל ך א ל מ ק ו מ ך א מ ר ת י כ כ ד א כ כ ד ר אל־־מקומך אמרת ,כבד אכבדך והנה מנעך :ה ד י
וה&ל כ ל ל ך ילוו} מ כ ב ו ד ו י א מ ד ב ל ל כ א ל ב ל ק 2י מכבוד :לאמר יבלעם אל־בלק הלא נם אל־מלאכל]
ל ל א 1ם א ל מ ל א כ י ך א ל ד ל ל ו * ת א ל י ד ב ר ה י !3אשר־שלחת אלי דברתי לאמר :אם־יתךלי בלק מלא
ל א מ י א ס י ה ן ל י ב ל ק מ ל א ביתו כ ס ף ו ז ת כ ל א -.ביתו כסף יחלל לא'אוכל לעבר את־פי י ת ה לעשות
א ו כ ל ל ל ב ד א ת פ י ילוהילללוהלובה ^ורלה | טובה'או רעד ,מלבי אשר־־ודבך ידוה אתו אדסלז
מ ל כ י א ל ד י ה כ ר יולה'אתו א ד ל ר ולתול ת!5י ״ ועתה הנני'תלך לעמי.לכה איעצך אשר;עשה ה ע ם
תולךללמילכה איללך א ל ד יללה הלימפה טי הזה לעמך באחרית הימים :רשא משלו לאמך נ א ם
!6בלעם בנו בער מאם מ ב ר עזתם העין• :נאם m
ל ל מ ך ב א ת ר י ת הימים ױ ל א מ ל ל ו ױ א מ ר ל א ם
אמרי־אל ודע דעת על;ון מ מ ה שדי;חזה נפל ונלוי
ב ל ל כ ב נ ו כ ל ר ו!*ןםה*לד ל ת כ ה ל י ו ^ א ב ל מ ל
17עינים :אראנו' ולא עתה אשורנו ולא קרוב ךרך כוכב
א מ ר י א ל ו י ד ל ל ל ת ל ל י ^ מה*יה ל ד י י ל ז ת 5 $ל
מיעלןב וקם שבט מישראל ומדדן פאתי מואב וקרקר
ו*לוילליםארא1וול^ לתלאלור1וולאלרוב
18כל־בני־^ת :והיה אדום ילשה ו ת ה ירשד,שעיראיביו
דרךכוככ מילקל וקמ ל ב ^ י מ י ל ד א ל
!9רשראל עשה חיל :ררל כדעקב והאביד שריד מעיר:
פ א ת י כ ו ו א ל ו ק ר ק ד כ ל ב 4י ל ת והיה א ד ו ם י ל ל ה
כ רר £אודעמלק' וישא משלו לאמי ראשית גלם עמללו
והיה ׳ ד ל י ה ל ל ׳ י ר א י ל י ו ו י ל ר א ל ל ל ה ת י ל ו ץ ך !2ואחריתו עדי אבד :ױרא.את־כ,כןיני וישא משלו דאמר
מ י ל ק ב ו ה א כ י ד ל ר י ר מלייר ו י ר א א ת לימלק I V * *
11
ױדניר ידדה אל־משה לאמר :פינלם בןזצלעך בל
ללוםוהיתזזלו ולזרעו אתריוכדיתכהלןלולב אלדן הבלן השיב ארדחמתי מעל בע־לשלאל בקנאו
תזיזת אלי־ קלא לאלהיו ויכער ללבציילואל ™קנאתי בתוכם ולא־בליתי את־ב;.י־לשראל בקנאיח 12
ולה איל י^ראלהמכה אלר תכהאמהמדי^ ל ק אמר הנני נתן לו את־בריתי ש ל ו ם ^ י ו ל ^ ה ל ו ״
זמרי בן כלוא צליאביתאבללמללולכ». קנא לאללייי ולןךעו אחריו בלית בהנת עולם ה ד ״
המכה המתילית כסביבת עיור יאלאמותבית רב®־ על־בני ישראל :ושם איש ישראל המכה אשר ״
הוא .אב המתין דבל .את־המללנית ןמרי בךםלוא ?שיא ?ײת־אב לשמענו:
וידבר יהותאלמלהלאמר לרור אתזזמתיגים האשד ,המכה המרלנלת מבך בת^ור לאש אמות טי
w
והכיתם אותם כי ליריב הל לכם במליתב אלי «, בית־אב במדין הוא:
$כלו לכם ללדבר פלוד וללדבר כוכי בדת וידבר יהוד ,אל־משד ,לאמר :צרור ארדהמללעם ךבילם ״
18
גלאמדין אתתם תמכתביופהמופה ללתבר אותם:־ כי צ^רים הם לכם ?נבלידלם א^ךנבלו לכם ע ל
ד ל ־ פעורמנל־דבר כזבי בת־נשיא מךן אד^נם רבוכה
פעור ויהי אתרי המגיפה, , מובדל,מגפה על־לכר־פעור :דהי אחדי המגפה :׳ &
ויאמד יולה־אלמלה ואלאללודכואה-ןיהכהו
לאמי לאו אתראל כל לתת בלי ילראל ם
מבי ללריב ^ ת ומללה לביתאבתככל^
י^הילדאלוידבי מלהואללזיתכהןאתמ רא^ר יזדל ,אל־מלה ואלאלעך ^ךאלדן הכהן לא^ר :א
בלרבת מואב לל ליתז ירוזיו לאמי מלןללריע 2
Uאת־דאש ו כל־עדת בנ,י־^ראל מבן ע^רים ?ני׳
ל1הומללהכאלי^ת^את מלה והל y ^ j T ^ W 3
ל^א
ילראלהילאיםמאיזמ^רים ראוב^בכוד ,
, ^S?'2 ןאלעזר מ־הז
UJLJLvLikj u.ע י .״L^k—ir. ?יוד .לה!ד• את * ומ?לה ל א פ י :מבן עשרים
וםײ לקזראל הלצאים &אךץ מצרלם :ל א י ס ? ל ײ ׳
מלפ^ת הכימ^ אלת מלפ^ת ה)דאו»ױיד.ױ לאראלי מ י ראובן חנוןי משפחת החנכי לפלוא ^ז5ןזת
פקדיתם לללהואיבליפ אלכ ולכלמאות ל^לאי ':ל ח ל ץ מ^זפחת ג י ^ י * י * • * ! 2 2
וחללים ובניפלוא אליאב ובלי אליאב גמואל ה ^ נ ד :אלד -מ ש פ ד ״ דדאובני ויתו פקדל״ם ?לץ*7 ,
8
ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם לרואי הלדת ו א ל פ י ם אלף וקובע מאות t m f a hוב;י פליא אליאבז
9
,
אלד הבו ללמלת וללאהדן בלדת קי־וז ול ;י אליאב נמואל:וךתןראביבם לליי?! ־ ' -י י ם 1י 2
העדה א^יר לצו על-משה ועל-אלח ^ ך ת ײ ך ח
בתלתם לל יהיוה ותפתווהארלאתפיה ווגכלל בתנקם על־יד^ד :,ותפתח לארץ את־פיה ות?לע אתם י
אתם ואתקריזבמותהלדתבאכלתאל את ואת־לךח ב^וות העדה ?אבל לאש ryחמ£ים ומאחל? ״
ובמלים ומאתים איליויהיו ללס ובלי קי^לא 1a
*שױהיולנם :וכד־לךה לא־^תו :ס W ,JP
ל ^ ן ז פ ד ^ לנמואל משפדח הןמואלי ללמין H W 5
למלון למלכתם ללמיאלמלפתתהגמואלי 13
הימיני ליזכץ משפחת הי״כיןי :לןרח מ^זפחת הךחי
לימין מלפ^ת הימיני ליכץ מלפחות היכלי ־ >#וא!ל ^ פ ח ת לגאולי :אלה מש?*ז השמענל ש2ים u
ל ו ר ו ז מ ל פ י ז ת ה ^ י ללאולמלפ^תהלאלי משרים אלף
אלת מלפ^ית תלמלל לצים ועעיריס אלך- •» •» קױײ ז » . nטיל « ». 1»..ק אpro ssoaa.1 י׳ קטיעה ן
185
כ מ ד ב ר פינחס כו
מ י גיד ל מ ל פ י ו ת ב לצ'3ל ומאתים ומאתים :ם בני גד למקזפחתסלצפץ טי
מעועזיזת הצימתי לתגי מע״עוזת ה ת ג י ל ל ל ג ^ מ ה משפדות הצפונך לחגי משפחת ה מ י לשוני מקופחת
רעיוני ל א ת י מ ל פ ת ת ה א ז ג י ללי־י מ ד י פ ו ת הלירי !6השוני :לאןני משפחת .האןני לגנךי־ משפחת ה ע ך :
ל א ד ו ד כילפזיזת ה א י י ו ד * ל א י ־ א ל י מ ל פ ל ד ־ ז 17לארור משפחת הארוך לאראלי משפחת האךאליז
ת א י א ל י א מ ת מלפזיזדנ מ י ג ד ל^קדיתמאיבל® « אלה משפחת בנײנד לפקדיהם ארבעים אלף וחמעז
^ בגייהודה' אלם ו ה מ ל מאות « מאות' :ם Jבני לד,ורה ,ער ואונן רמת עך ]אינו ? ^ P
ע ד ו א ו נ ן ו י מ ת ע ד ואונן ב א י ־ ץ כ נ ע ן ויהיו ב ג י כ בנק :ויהיו כני־יהןךה למישפחתם לשלה מ ש פ ח ת
יהודה ל מ ^ פ ו ז ת ם ל^ילת מ ל פ ת ת הללגילפיץ השלני לפרץ .משפדות הפךצי לזו־ח משפלת ־,.< a״"
,
מ ל פ ו ז ת ה ^ י צ י ל ו ר ה מ ל פ י ז ת ת ו ר ה י ויהיומיי 21ויהיו מי־פןךץ להצרן משפחת החצר/
^ י ן לתיצרן מ מ י פ א ת ת ת צ י נ י ל ו ׳ ז מ ו ד מ ל פ ו ז ת 22החמולי :אלה משפלת ייהוךה לפקדיהם ששר ,ושבעים
1
י • J i I י V ין IT *
מ ל 3י ז ת הילוי ל ב י י ל ה מ ל פ ו ז ת הברילי ר מ י המלכיאלי :ושם בת־אשר שירח :אלה משפרת בנך ״
ב ד י ל ה ל ת ב ד מ ל פ ת ת התבדילמלכיאלמקזחמ אשרלפקדיהםשלשהולמשיםאלףןאךבעמאות :ס
המלכיאלי ולבבת א ל ך ל י ת א ל ת מ ל ^ ה 18
בני נפתלי למשפחתם ל:לצאל משפחת הילצאלי לעני
כ ל א ל ד לפקדיהם ל ל ל ת ותמלים א ל ף מהפחית חנוני :ל צ ר משפחת הי^רי לשלם מ ה פ ל ו ת 19
בלילפתלי , ואדבלמאות נ
השלמי :אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופרךיהם
51
ל מ ל פ ^ ת ם ל י ת ל א ל מ ל פ ת ת ה־תצאלי ללני חמשה וארבעים אלף וארבע מאות :אלה ? ק ו ד מ י
מ ל פ ת ת הגול ל י ל י מ ל פ ת ת זתיצר-י ל ל ל ם • ישר^לשש־מאותאלף ואלף שבע מאות ושלשים•
מ ל פ ת ת ה ל ל מ י א ל ת בלפתת^פהלילמל^מן
ופקדיהם ו*מלהואדבליב א ל ף ואדבלמאוג
א ל ה פקודי ב ל י ל י א ל ל ל מ א ו ת א ל ף ו א ל ף 52
וידבך ןהוה אל־משה לאמר :לאלה תחלק ל׳אלץ 5,3
ל ב ל מאות ו ל ל ל י ם
לנחלה' במספר שמות :לרב ת ל ב ה נחלוזו ולמעט 54
וידבד י ה י ו ה א ל מ ל ה ל א מ ד ל א ל ת ת ת ל ק
תמעיט נחלתו איש לפי פ ל ך ו ; ק ן נחלתו^ :אךבגוךל ני.
ה א ד ל ב ^ ל ת ב מ ס ^ ד ל מ ו ת ל ד ב ה ד ב ת לתלתו
1
להלך ™ ,א ך ן לשמות מטות־אבתם ינחלו :על־פי :>6
ו ל מ ל ל ת מ ל י ל ג ^ ת ו א י ל ל פ י פ ק ד ־ י ו ידדז הגולל תחלק נחלתו בץ ר ב למעט• :ם
לתלתו א ך בלורל י ת ל ק א ת הארלללמותמלות
א ב ת ב ל ת ל ו ל ל פ י ה ג ו י ל ה ת ל ק לזולתו ב ל ר ב
ואלת למלל ואלה פקודי זי•
הלר למשפחתם לגלעק מ ^ פ ה ת הגו^ז|י לקליח
ת מ ד ד י א ל ת מ ל פ ת ת לוי מ ל פ ו ז ד ג ה מ מ י
מ ל 1 $ז ת ה ת ב ד ל מ ל פ ת ת המתילי מלפתת
ה מ ו ל י מ ל & ת ת תקיתי וקתת תולד א ת ל מ י ם מ #פ ח ת ה ט ו ל משפחת הקלתי וקהת ח ל ד ^^ ־
ו ל ה א ל ת ל מ ר ב י ו כ ב ד ב ת לוי א ל י ־ י ל ד ת ו ש ס ו א ש ת עמלם יוכבד בת־לוי אשר ילדה אתה>*
ללוי במוצרים ותלד לעמרם את־אלדן ואת־משה ואת
א ת ה ללוי ב מ ל ד י ם ו ת ל ד ל ל מ ד ם א ת א ה ד ן
כ ^ פ י ^ ם :דולל לאהרן את־נדב ואתץ>ביהוא את־ כ
ואת מ ל ה ואתמדים אתתם ויולד לאתר^את
אל^ןך ו א י ת מ ר :דמת נדב
לדב ו א ת א כ י ה ו א א ת א ל ל ז ד ו א ת איתמרוינמ
אש־ןךה לפני ידעה :ױזדו פקדיהם npbpו ע ש ױ ם א ל ף 62
ל ד ב ו א ב י ה ו א ב ת ק ד י ב ם א ל ו ד ז ל ל פ ל י יולה'
? ל מ ך מ ב ך ל ל ש ומעלה ? י ו לא התפקדו בתוך ? ע
ױהױ פ ק ד י ת ם ל ל ל ה ו ל ל ד י ם א ל ף כ ל וכר־
.ישראל כי לא־נתן לדם נחלה בתוך ב;.י ישראל.
מ ב ז י ת ד ל ו מ ל ל ה כ י ל א ה ת פ ק ד ו בתוךמיי
י ל ר א ל כ י ל א והזילהם ל^לתבתוךבגײלראל .א ל ה 63
י <״
ותלברתם א ת v f a / iל ב ת ו ו א פ א ל ג § דאמר יהוה אל־משה לאמר :בן בנות צלפהד דברת
א ת 11הלתו לאוהיו ואם א ל לו א ^ כ ה ת ת ם א ת נתז״תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם וך?,ברת
^ ל ת ו ל א ו ׳ ז י א ב ױ ו א ב א ל א ^ כ לאביותתתם 8את־נהלת אביהן להן :ואל־בני ישראל תדבר לאכ׳ר
א ת 1ו׳*לתו ל ל א ר ו ל ק ר ם אליו ממלפיץתװױל איש פד־ימות ובן אין לו והעברתם את־־נחלתו לבתו:
אתתוהיתללב!י י ל ר א ל ל ל ק ת מ ל פ ל כ א ל ר ,9ואס־איןלו בת ונתתם את־נחלתו לאחיו :ואס־אין לו
, , לוהיהוהאתמלת ״ אחיל ונתתם את־נחלתו לאחי אביו :ואם־אין אחים
ויאמר יהול א ל מ ל ה ' ל ל ה א ל ת ר תלבריכג^ לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו מקרב אליו ממשפחתו
ודאה א ת ה א ד ל א ל ר 1תתילב5יילראלור^תו. וירש אתה והיתה לבנל ישראל לחקת משפט בא#ר
אתהולאספת א ל ל מ י ך ל כ א ת ה כ א ל ר ג א כ ף
_
פ * •
188
\.R 1 *S י FT י ו ד
ב ל ב ת ו ל ל ל ל ת התמיד ולסכת סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו :עילת שבת כשבתו י
>* •י f ״ ־׳< » ; • t I v - jt :ד* • v s
עעייד orלתידמר פםו^ ליתוהובתמלתללרױכ ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוד16:,
- \,v ־ ^ rr jr t 1 - : } -
ל ד ל תות תל עיכלת ימיבמצות י א כ ל ב י ו ם IT ־1 V A T ?•1 R J
יתיז לכם ומלתתם כלת בלולה ב ל מ ו ל ל ל ת שגלם ואיל אהד ושבעה כבשים כנל שנה תמימם יךלו
עדינים ל פ י ולני ע ^ מ ־ ב ל א י ל ת ז ל ו ל ל ח ז ל כ ם ' :ו מ נ ^ ם יםלת בלולה בשמן שלשה עידנים כ
21
ל ל י ל ת ל ל ת ל כ ב ל ה א ת ד ללבלתהכבלים לפר ושני עשר;ים לאיל תעשו :עשרון עשרון ןתעשיה
ו ל ל י י ^ א ת או^דלבפי לליכס מלבד ל ל ת ל כ ב ש האחר לשבעת הכבשים :ושיעיר חטאת אחד 22
ה ב ק י א ל י לללת תתמיד ת ל ל ו את אלהכאלת לכפר עליכם :מ ל ב ד עלת ה£רך אשר לעילת ה ת מ ד 23
ת ע ל ו ליום מובלת ימים לתם א ל ת י ^ לי^ת׳ רןע^ו אודאלה :כאלה תעשו ליום שבעת :מים לחם *2
א ^ ה ולילמיחח ליהוך ,על־עולת לתמיד יעשה ונסכו:
ליהות ל ל לולת התמיד י ל ל ה וגםכו ו ב י ו מ
יכיום ה ש ב ל מקך^קךשלהלה לכםכל־מלאכת עללה בה
הלבילימקיאקדליהיהלכם ב ל מ ל א כ ת
לא קגעשו :ס וכלום הבכורים בהקריבכם מנחה 26
וביום הבכוייים לבדתלאתללו
חך^ד ,ליד^ה בשבע־היכם מ ל ך א ־ ק ^ ; ז ד ה לכם כל־
בהקייבכפ מלז*ה תדלה ליהיות־בלבלתיככמלדא
nrrrc יהב׳•10 מלאכת ?בדה לא תעשו189:
ק ד ל יהיה לכם כ ל מ ל א כ ת ל ב ד ה לאתלעיו
כמדבר פינחס כח כט
והקדבהם לולה לריוז לתו* ליוזודדיפױ־יס מ י והקר־כתם עולה לריר! ניהה ״•
כ ד ר לגים א י ל או׳וד ל ב ל ה כבלים מ * ל ע ה ליהוה פרים כני־ברך שנים'איל אחד שמנה כבשים בני
ומ:ו*תם כ ל ת כ ל ו ל * כ ל כ ל > ל ל ל ת ל ל ר ל ס 28שנה :ומנחתם סלח כלולה בשמן
ל פ ר ת א ת ר ל ג י ע ל ר ג י כ ל א י ל ת א ת ד ללרץ\־ 29האחר שױעשרנים לאיל האחד :עשרון עשרון ל ן ב ש
ללרוזילכבלהאדד ל ל ב ל ת תכבליפכ ל האחר לשבעת הכבשים :שיעיר עדם אהה לכפר עליכם י
שיליד ל ד ם א ל ד ל ^ ד ל ל כ ם מ ל ב ד ל ל ת =
! 3מלבר עלת התמיר ומנחתו תעשו תמימם יה;רל^
תתמיד ו מ ל ז ת ו תלמה ת מ י מ ס יתױ ם ־ ע ם י ינסכיהבם:
וגסכיתם כט
ובןלדלהלכיליכאויזד ל ה ד ל מ ק ד א ק ד ל ^
ל כ ם כ ל מ ל א כ ת ל ל ד ת ל א ת ל ל ו יום תי־ולת ס
א ובחדש השביעי באחד לחךש מקךא־קךש:הדי ל ?
יתית לכם ו ל ל י ת ם ללהלרית גיו׳וא ליתולפר־ כל־מלאכת עבדה לא תעשו;ום תרועה :ך,יה לבם*
בן ב ק ד א ל ד א י ל א ת ד כ ב ל י מ ב ו י ללהע־כלת ־ ועשיתם עלה ל ר י ח r r nליהוד ,פר ב ך ב ר ן אחד איל
דנמימם וכלדתם כ ל ת בלולת ב ל מ י ' ל ל ל ד ־ ז 3אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם :ומ?חתם ס ל ח
ל ל ר ו י ם ל פ ד ל ג י ל ל ר * י ם ל א י ל ו ל ל ד ל אהד בלולה בשמן שלשה עשיתים לפר שני עשיתים לאיל:
ל כ ב ל ה א ל ד ל ל כ ל ת ה כ ב ל י ם וללידלזיכ^וזד ע כ Jועשרץ אוזר לכבש האחד ל ^ ™
ת ל א ה לכפר ל ל י כ ם מ ל ב ד ל ל ת ה ת ד ל ו מ ^ ת ה 6עוים אחד חטאת לכפר עליכם :מלבדי עלת החדש
ו ל ל ת ההמידומגלהה מלכיהם כ מ ל פ ל ם לי־ית ומנד^ה ועילת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם ל ל ח
ובלל1ר ל ת ד ל ניתז* א ל ל ליתוה־ . 7נ ^ ז י א ש ה ליהוה :ם י ובעשול לתךש השביעי ל 2
הללילי ה^ה מ ק ר א ק ל ל ירית לכם ול1יהכאת מקרא־־קרש יהיה לכם ועניתם את־נפשתיכם כיד4־
גיפלהיכם כ ל מ ל א כ ה ל א תללוולקרבתהללה 8מלאכה לא תעשו :והקלכתם עלה ליהוד ,ליח ניחח
ליתו*רידגידו?פרבןבקר א ה ד איל א ת ד פר בדבקר אחד איל אחד כבשים כױ־שנה ש ? ע ח
כ ב ל י פ ב ו י ל ג ת ל ב ל ה ת מ י מ ב יהיו לכם ומעלתם 9תמימםדױ-לכם :יומנחתםסלת ?לולד ,בעמן י שלשד.
כ ל ת בלולה כ ל כ ל ל ל ל ה ל ל י ל י ם למר־ ל ג י י עשדױם״לפר של עשרנים לאיל האחד :עשרון עשר1ן
ל ל ר ! י ם ל א י ל ה א ד ד ל ל ת ן ללי־ון ל כ ב ל י ״ לכבש׳ האחד לשבעת הכבשים :קזעיר־עדם אהד חטאת
ל א ה ד ל ל ב ל ת ה כ ב ל י ם ל ל י ד לויגז אדיז— מלבד חטאת הכפרים ועילת ה ת מ ד ומנחתה ונסביהם:
ומילאת מ ל ב ד ד ל א ת לכפרים ו ל ל ת לתמיד
שביעי
ובלמלה ומ^תהוגלכיהם
ל ל ר יוב ל ת ד ל י הלבדלי מ ק ר א ק ד ל י ה י ת
ל כ ם כ ל מ ל א כ ת ל ב ד ת ל א ה ל ל ו ותגהב :ft ובחמשה עשיר יום לתלש ל ש ^ י מקרא־ליש !2
1
ל י ל ו ת .ל ב ל ת ימים והקרבתם עלת אלהױיוז יד,יד ,לבם כל־מלאכת עב1דד ,לא תעשו וחנתם חג לימד׳
!י^הליהוהיפריםמילקדלללת ל ל ד א ל ם !3עזבעתזימים.:וד!קרכתםעלהאשד,ריח ניחת לידך ,פרים
ל ג י ב כ ב ל י ם ב ל י ל 1ת א ר ב ל ה ל ל ו ־ הםימכן כני־ברך שלשה עשר אילם שנים כבעלים כנך־שנה
יהיו ומעלתם כ ל ת בלולה ב ל כ ל ליד־^לידד uארבעה עשר תמימם יהיו :ומנחתם סלת כלולה בשמן
ל ל ר ו י ם ל פ ר האוזר ל ל ל ל ה ד ל ר פ י י ם ל ו י של&ה עשלנים לפר האחד לשלשה עעזר פײם VP
ע ל ד ג י פ ל א י ל ה א ו ^ ד ל ^ י תאיכלם ו ל ל ח ל טי עצלנים לאיל דאדןדל^נן האילם :ועשרוןעשלה לכבש
ע ל ר ל ל כ ב ל ה א \ ז ד לארבלת ל ל ר כבלים !6ה א ח ד ל א ר ב ^ ^ ר כבשים :ו^עיר־עוים אחד חטאת
ו ל ל י ר לוים א ה ד ד ל א ת מלבדי ל ל ת התמיד 1 7מ ל כ ד ע ל ת ד ת ^ י ד מנחתה ונסכה :ס ובלם לז&י
וליום הלגי , מגהתה וויסכת פרים ?נל ב ר ך עונים עשר אילם שנים כבשים כני־
פ י י ם באיברך ללייב ל ל ר א י ל ם ל ג י ם כ ב ל י ם # !8נד ,אךלעה עשיר תמי^ם :ומנחתם ונסכיהם לפרים
ב ל ל ו ה א ר ב ל ה ל ל ר תמימם ומ^תםו1ככיהפ 6 1 9ילם,ולכבשים במספרם כ ^ פ ט :ו^עיר־עזים אחד
לפרים לאילם ולכללים ב מ כ פ י — ם כ מ ל פ ל ח^את מ ל ב ד עלת לתמיד
ו^ליד לוים אוזד ה ל א ת מכ־^דללעההמ^ד •rp t. 14.על ף kto
כמדבר פינחסכט ל
וביום ה ל ל י ל י ומלז״ותה ולםכיהם ומנחתה ו3םכד,ם :ס וכלום כ
פ י י ם ל ל ת י ל ל י אילם ללים כבולים״ ב:י השלישי פרים עשתי־עשר אילם $נים כבשים כני־שנה
ל ג ת א ר כ ל ת ל ל ך תמימם ומלתיהם וגככיהב ארבעה עשר תמימם :ומנחתם ונסביר,ם לפרים לאילם 21
•ן ץן •י ״ T״ * ״ J * I JT • T I • v 1 *4
וידבר מ ל ה א ל ר א ל י ה מ ל ו ת לבלי י ל ד א ל רדניר משה אל־ךאשי המטות לבד לשלאל לא£ר ;ה 2
לאכזר ו ה ה ד ב ר א ל י לוה יהוהיאילכי ידיד- הךבר אשר צור ,להוה :איש לי־ידר }הר ליהוד ,אד 3
לדר ליתיוהיאו ה ל ב ל ל ב ל ה ל א ם י א כ ר ע ל השבע שבעה לאסר אסר על־נפשו לא לחל דללו ככל־
לפעתלא יתלדבדו כ כ ל ת י צ א מפיו י ל ל ד ־ ז v p nמפיו %1rtffואשה ?ךהךר נדר לי!ץה{אםךד־4 ,
ו א ל ת כי ת ד ר לדר ליתות ו א כ ר ה א ם ד בכית אסר כ ל ת * ? ל ג ל י ל י י ושמע אביה ^ת־נדךהה
אביהבללריה ו ל מ ל א ב י ת א ת ל ד ד ת ואסי־ת ואסרה אשך אסרה על־נפשה והחריש לה אבד .וקמו
א ל ך א ס י ה ל ל ל פ ל ה ו ה ת י י ל ל ה אביה וקמו כ א ך ך י ה וכל־אסר אשר־אסךה על־נפשה לקום :ואם־ 6
כ ל ל ד י י ה ו כ ל א כ ר א ל י א כ י ת לב־^לפלדה הניא אביה אתה ביום שמעי כל־נדריה
T « Tt T S T J י T
כ־ט t. 53.חסי װ״ד 191
יקום ואם הליא אביה אתה ביום ל מ ל ו כ^גדייה
כ מ ד ב ר מטות ל לא
ואכריה א ל י אסרה ל ל ג ^ :ל א יקוברהות־ • ואסריה אשי־
יסלו* ל ד כי הגיא אביה אתהואבהיוההיהלא¥ אפרד ,על־נפשיה לא יקום ויהוח יבלדדלה כי-הניא אכיל-
ולדריה לליהאומבטיא ל פ ה ״ ה א ל ר א מ ד ^ : ,אתה :־ואם־הד תה:ה לאיש ונךךיה עליה או
5פ ל ת ועימל א י ל ת כיוס מ ל ו ו ה ת י י ל לד* • 8שפתיה אשיר אסרה על־נפשה :ושמע אישה בלום שמעו
וקמו גדריה ולאסרה א ל ר א ס ר ה לללפלהיקמו והחרישלה וקמו נךךיה ואסרה אשו-אסךה על־53שה
ואםביום ל מ ל א י ל ה יל׳א אותהוהפי את גדרה 9קמו :ואס ביום שמע אישה ל;יא אותה והפר את־נךךדי
א ל ד לליהואתמבלא לפיתיהאלראסרהלל אישר עליה'ואת מבטא שפרדה אשר אברר ,על־^שר.
לפלהויהוה' יסלז^ ל ה ולדר א ל מ ^ ר ו ל ה כ ל י וירוה יםלח־לה:לייו;דראלמנה וגרושה כל אשר־אסךה
א ל י אסרהללופעא* יקום לליהואםביתאי^ » על־נפשה לקום עליה :ואם־בית אישה נדרהאדאסרה
לדדת או אסרה א ס ר ל ל ל פ ל ה ב ל ב ל ה ו ל מ ל !2אסר על־נפשה בשבעה :ושמע אלצה והחרש ? , vא
א י ל ה ו ה ת י ל ל ה כ א הליאאהתדקמוכלגדריה הנ״יא אתהולמו כאךו־יה וכל־אסר אשר־אסרד .על־
וכלאכר א ל ר אסרה ל ל ל פ ל ה יקום ואבתפי !3.נפשה יקום :ואבדהפר לפר אתם ו אישה בלום w
יער אתם א י ל ה כיום ל מ ל ו כ ל מ ו ל א ל פ ת י ה כלמו*א שפרןיה לנךריה ולאםר נפשה לא לקום אישר.
ל ג ר י י ת ולאסרגיפלת ל א יקום א י ל ה ה ^ ד ם ן הפרם'ויהוהייסלודלה :כל־נךרוכל־ש^עתאםרל&ון
רהוה ייסלו* לה כללדר וכללללתאסר אלת טו נפש אישר ,יקימנו ואושר ,יפרנו :ואם־ההרש להריעז 7־
א י ^ י ק י מ ל װ א י ^ יפילו ו א כ ה ת י ל יוזריללה אישה מיום A sם והקים את-כל־נךריל• או את־כיד־
אילה מיום אליום והקים אה כלגדריהאואמכל ^ אסריה אשר עליה הקים אתם כי־החרש לך ,ב ל ו ם ש
א ס י י ה א ל י ל ל ה ה ק י ם אתם כי ה ת י ל להביום ™ !67פ ר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את־ץונך :,אלה
ל מ ל ו ואם ה פ י יפי אהפאתיי ל מ ל ו וללאאמ החקים אשיר צודיזיד״לה' את־משד ,בק איש לאשתי TP
w
לולהאלה התקיה א ל י צוהיהוהאתמלהבלאיל פ אב לבתו בנעריה בית אבד:
. • y .י\ ־ • : jt
לצבא וימסרו מ א ל פ י יעיראלאלן=למלהע/ײמ לתת נקמת־להוה במתן :אלף למטר ,אלף לט 1׳ * rij
ל ל י א ל ף תלוציצבא ויללת אתםמלהאל^ W י ,לבל מטות י ישראל תשלחו לצבא :ולמסרו
6לשךאלאלף למטה שנים-עשר אלף חלוצי ציבא :ױשלח
למלית לצבא אהב ואהפיגו׳זיכ ק אללךירהכהן
אתם משר ,אלף למטר ,לצבא אתם ואת־פינחס ב י
לצבא וכליהקדלותצצרות תתרולהבידוויצנאו
אלעזד הבת לצבא ובלי הקךש והצהרות התרועה
ל ל מ ד ץ כ א ל י ןלותיהותיאת מ ל ה ויתדלוכל » J > • J T T 1
ז כ י ואת מלכי מדלהי־לו ללתלליהםאתאוי^ת 7בלךו :ויצבאו על־־מךלן באשר צרך ,להוה אודמשדה
8ױךדגו כל־זכר :ואת־מלכיימךלן הרגו על־חלליהם את־ רקם ואה צור ואת ה ו י ו א ת ר כ ל תימלתמלכי
איריואת־רקם ואתפור ואת־חור וארדרבע חמשת מל?י מ ד ל ואת כללם בןבלור הר־לו בז׳ורב וילבובגי
י ל ר א ל א ת ללי מדלואתט־פם ואת כל בהמתם 9מדלן "ואת בלעם בךב$ור הךנ^בחךב :ױקבו ב3ך
ישךאל את־נשי מדלן ואת־טפם ואת כל־בהמתם ואת־
ואת כלמקנהם ואת כלתילם בזזו ו א ת כר־^
י כל־־מקנהס ואת־כל-־חילם בזזו :ואת כל־עדלם
ל ײ ה ם ב מ ו ל ב ת ם ואת כ ל כ י ר ת ם ל ר פ ו ב א ל
״ במושבתם ואת כל־טיריתם שירפו באש :ויקחו את־בל־
ויקזיזואהכלהלללואתכל ת מ ל ק ו ת ב א ר ם
12ךי&לל ואת כלהמלקוה באדם ובבהמה :ולבאו אל־
ובבהמה ויבאו א ל מ ל ת ו א ל אללזר הכהןואל משד? ואל־אלעזר הכהן ואל^נדת בני־ישךאל את־השבי
לדתבלי י ל ר א ל א ת הלבי .ואת המבזות ואה ואת־המלקוח ואת־השלל אל
ה ל ל ל א ל ה מ ו ת ת א ל ל י ב ה מואב אע״ר ל ל !3יאשר על־לרךן לרהו :״״^?;1ן ויצאו משה
וילאו מע^ יידןיר^ו 192
לא במדבר מטות
ואללוד הכה\ וכלגליאי ת ל ד ה ל ק ד א ת פ א ל ואלעזךהכהן
מלול I t t mויקלף מ ל ה ל ל פקודי התיללרי . וכל־נשיאי העדר ,לקראתם אל־מחוץ למחנך 5;,ױקצף u
האלפים ו ל ד י המאות הבא־ם מלבאלמללמה מעזה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים
ויאמר אליהם מ ל * לתייתם כלוקלה n t k f t a מצבא המלחמה :ויאמר אליהם מעה• החייתם •hsטי
לב1י י ל ר א ל ב ד ב ר ב ל ל ם ל מ כ ר מללביהוה' נקבה :הן הנה דרו לבד ישךאל כךבר בלעם למסר16 -
ל ל ד ב ר פלור ותהי המ^פהבלדת יהולולתת מעל ביהוד ,עלידבר־פעור ותהי המגפה בערת יהוה:
הי*ו כ ל י כ ר ב ^ ו כ ל א ל ה י ד ל ת א י ל ל מ ל מ ועתה הרגו בל־ןכר בטף ו־כל־אעזה ידעת איש למש5ב 17
!כר תה5ו ו כ ל ה ל ף מ ל י ם א ל ד ל א י ײ ל ו זכר לדינו :וכל הטף בנשים אשר לא־:ךעו משכב זכר 18
מלכב*יכר התיו לכם ו א ת ם ת1ומהוללמת1ה !b3 9 ההיו י לכם :ואתם חנו מחוץ למהנה שכעת ימים
ליכלת ימים כ ל הי* ^ פ ל ו כ & ל ל ל ל ל ^ א ו הרג נפש וכל ו נגע בהלל תתחטאו ?;ום השלישי וכיום
ליום הלליליוכיוםהאלילי א ת ם ולביכפוכל .השביעי אתם ושביכם :וכל־נ־נד ו^ל־בלי־עור ולל1־ כ
בגד וכלכלי לור ו כ ל מ ל ל ה לוים וכלכלי ליג מעקה עדם וכל־כלי־עץ תתחטאו :ס
ויאמר אלל^ר הכהן א ל . תתללאו
א1ליהצבא הבאים למלתמה ואה לקת התורה 21 לאמראלעזר
א ל ד צוה יתוהיאתמלה אך אתזל!הבואת*כסף הכהן אל־אנשי הצבא הבאים למלחמה)את חקת־ לתורה
את ה נ ה ל ת את הכדולאת הבדילואת ל ל פ ר ת אשר־צוה יהוד ,את־משה :אך את־הזהב ואת^כסף 22
כ ל הכר א ל ד יבא ב א ל ת ל ל י ר ו ל א ל ו ג ^ ר א ך אררהנחשת את־הברזל ארדלכךיל ואת־העפרת; ?ל־ 23
במי 1דל יתתלא ו כ ל א ל ר ל א יכאכאלתלבירו דבר אשר־יבא באש תעבידו באש וטלד אך במי נדה
במים וכלכתםלודיכם ליום תלליליולהדתם ־תחטיא וכלאשר לא־־יבא כאש תעבירי במים :וכב?ס ם 24
ויאמר ואתרהבאואלהמתצה בגדיכם ב;ום השביעי ו?!הךתם ואחר תבאו אל־סמתנה'.
י ל ו ל א ל מ ל ה לאמר ל א א ת ד א ל מ ל ק ה *
רביעי
הלכי ל א ד ם ובבהמה אהה ואללזר הבתןוראל
אלות תלדה והלית את המלקות בי\ ד-לפלי ס לאמר דוה אל־משד ,לאמר :שיא את ראש מלקוח 26
למלוזמה הילאים ל ±א ובל כ ל הלדהוהרמת השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזך הכהן וךאשי אבות
מכס לילות מאת א!לי למלהמת תילאיפללבא העדה ":ו ח ד ת את־־ד,מלקוח בין תפשי ה מ ל ח מ ה ״
א ל ה * פ ל י מ ל מ ל המאות מן האדם וכלהבקר רמאים לצבא ובין כל-דעדה :ולדב« מכס ליחד• 28
ומ 1לתמרים ומן הלאןיממתליתם תקתו rmrih מ £ת א נ ש \ המלחמה החצאים לצבא אחד נפש tfprip
לאללור לבלן תרומת ילולוממתלתבגיילראל חטאות' מךהאךם ומךהבקר ומךהח&ךים ומךל,צאן:
הקת אהדאו%כלהל)%םמןהאדפמןהלקר ממחציתם תקחו ונתתה לאלעןך הכהן תרומז:דיך׳ 29 5
לילד א ל ף ומבםם להורי ללים ו ל ל ל י ב נ ^ ל מ וששים :ונפש אדם ששה עשר אלף ומבםם ליהוה
וית^ימלת א ת מ ג ם ה מ מ ה ^ ו ל ל א ל ל 4וזכה! 41שנים ושלשים נפש :ניתץ משה את־מכם תרומת להוד.
כאלד&יה ייתיהיאתמלתוממ^לתב^ילראל. iלאלעןך הבחן ?אשר צוד ,יהוד ,את־משה :וממחצית
א ל ד ו?לת מ ל ה בל תאנלים הלבאיבותהיבוזלת 3בני'ישראל "אשר חצה משה מך,7אנשים הגבאים:
הלדהכלה&> ל ל ל מ א ו ת אלףולללכאלמ 43ותהי מחצת העדה מךהצאן שלש־מאות אלף ושלשים
ל מ ל ת א ל פ י ם ותימל מאות וממד ל ל ד ת ״ אילף שבעת אלפים וחמש מאות :ובקר ששה ושלקזים
ו ל ל ל י ם א ל ף ותמרים ל ל ל י ם א ל ף ותמל' 46אלף :וחנ־ורים שלשים אלף וחמש מאות :ונפש אדים
מ א ו ת ו ל פ ל א ד ם ל ל ה ל ל ר אלף וילת מלת 47ששה עישר אלף :ויקח משה ממרוצת בנ-לשךאל את־
מ מ ת ל ת הלי י ל ר א ל א ת האתיזיאתדמוהממלימ האחז אחד"מךהסמשים מךךאךם ומךהבהמה דהן
משהאדם ומ^הבהמהויתו א ת ם ל ל ו י ם ל מ ו י אתם ללללם שמד משמרת משבן :הוד ,כאשר צוך.
מ ל מ ד ת מ ל כ ף ה ו ל ב א ^ ד *לוה יהוהיאהמא: 48ותה את־משה :ויקרמאל-מ^ה הפקדים א$ר לאלפי
ויקרבו א ל מ ל ה המקדים א ל י לאלפ־יתגעא ׳ 49הצבא שיךי״האלפ־ם ושרי המאות :ולאמדו אל־משה
ל י י האל&ים ו ל י י המאות ױאמיו א ל מ ל ה עבדיך נשאו את־דאש אנשי המלחמה אשר בלתו ולא־
לבדיךללאו את י א ל א ל ל י תמלתמת א ל י נ נפקד ממנו איש' :ונקרב את־קרבן:הויה איש אשר מצא
ביהלו ולא לפקד taאילמקרבאתנלרבזיתוה כלי־והב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומוילכפר על־
> AT 5 J* T 5 ־.י־ ־ T S JT T I T
א י ל א ל י מצא כלי ^הכ אןללדתולמידטכלת 51נפשתינו לפני להוד :,ויקה משה ואלעוך הבחן את־הודב
ללילוכוכל־לבפי ל ל ^ ל ת ל ו ל ^ י יהוהױלת 52מאתם בל כלי מעשה :ויהי ו כל־והב התרומה אשר
*V -J T S ״ :־J T ״ J• : IV ־ : 1־ •j : v, AT " I־
מ ל ת ו א ל ל ו י ה כ ה ל א ת תזהם מאתם כלכלי הרימו ליהוד ,ששה עשר אלף שבע־מאות והמדים שקל
מ ל ל ה ויהי כ ל ו ת ה התרומה א ל י תיימו לימה 53מאת שרי האלפים ומאת שירי המאות :אנל הצבא
T ־ T זי : - ^ j ״ - y T ״ Tי IT "J T ״ ״
ל ל ה ללי־ א ל ף ל ב ל מ א ו ת ותמלים ל ג י ל 54בווו איש לו :ויקח משה ואלעזר הבחן את־הזהב מאת
f ״־TT v ן ־ « T T : v : I •J £ : IT
מאת ל י י האלפים ומאת ל י י ל מ א ו ת א ג ל י V
^ 1תהמאת ל י י האלפים והמאות ויהאואתואל ״׳יי ׳*׳י ״יו ״ייי־ו לבני־ישראל לפני יהוד:,
אהלמולד וכרללכילי ילראללפלי W
א ומקנה ו רב הלה לבי ראובן ולבני־נד עצום מאד ולךאו
ומקלה רם היה לכלי דאוג! ולבני לד לצום מאד
ארדאךץ:עןר ןאת־ארץ ג ל ל !ת־ה המקום ימקום מקנה:
ו ל א ו א ת א י ל י ל ו י ו א ת ארללללדו^המוהומ
2יבאו בני־גך ובנל ךאובן ולאמךו אל־משה ואל-אלעןך
מקוםמקגוז ויבאו ב ^ ד ובלי ד א ו כ ו ויאמדו
3הבק ןאל־נשיאיי העדה לאמר :עטרות וךיבן ולקך
א ל מ ל ה ואלאכל^ר הכהן ו א ל ל ל א י תלדה 4ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ו?בו וב :$הארץ א^זר
ל א מ י ל ל י ו ת ודיבן ויליד ממו־־דת ו ת ל ב ל הכה להוד ,לפני עךתייש^ל אלץ מקנה הוא ולעבדיך
ו א ל ל ל ה ו ל ם ם ולבו ובלז ה א י ל א ל ד ה כ ת מקנה ז ם
יהוהלפגי לד־ד־ד ^ ל י א ל א י ל מ ק ל ת ה ו א
דאמיואס וללבדיןמקגת ולאמת אכדמצאנו חן בעיניך לתן את-
,
ך \ י ץ י • ך ״ ׳ י׳!™• /ן
לאת^ה.אלתלברלו את הירדן ו^אמר מ ל ה לבלי
לד ולגלי ד א ו ב ל ה ^ י כ ם יהאו״למלתמהואזמ ן ואתם תשבו פה :ולמדי תנואון את־לב בני ישראל
ת ל ג ו פ ה וכמה תלואל א ת מ ב ו י י ל ר א ל 5' 8ןעבר אל־ךארץ אשרמתן לדם לדוד :,בה עשו אבסיקם
מ ל כ י א ל ה א י ל א ל ד לתפלתם יהותכה ללו 9בשלחי אתם מקדש בךנע לךאות את־הארץ :ד׳נילו
אכתיבם ב ל ל ת י א ת ם מ ק ד ל בדגל לראודד עזתהל אשבול ויךאו את־ךאךץ דניאו את־לב בע
את הארלױללו ל ד ל ת ל א ל כ ו ל ױ ו -א ו א ת לשראל לכלתי־בא אל־האח אשר־נתן
לארלויליאו אתלההלי י ל ר א ל ל ב ל ת י ב א א ל י דח—אף יהוד ,ביום ההוא A י־ J ״ IT I ־>! י • 1־
194 ליב T. 7.חניאון ןץי
האיןןאלרלהן^םילוה־ויתראף ית1ת־הזםהבוא
במדבר מטות לב
וי^בע לאטד :אם־־לךאו ״
ו י ל ב ל ל א מ ר אם ידאוהאנליבהללבממצרכ
האנ?זים העלים מצ^רלם מבן עע\רים שנה ובועלה את
מ ב ^ ל ד י ב עלה ומלילת א ת ה א ד מ ה אעיר
האךמה אשר ?שבעתי לאהךהם ליצחק ולמגרןב כי לא־ י
^ ה י ל א כ ד ה כ ל י ^ ? וליליןבכילאמלאו
?׳לאי אללי :בלתי ?לב בןץפנה הק?!י דהועזע כךןון !2
א ה ד י ב ל ת י כ ל ב ב ^ נ ה ה %5ויהולל M b קי מלאו אוזרי ידיוה :ױךד־אף לעדי בישראל וינעם 13
כי מ ל א ו אדיײ יהוהרתראןש יהוהיבילראל במךכר ארבעים ?זנה עד־תם כל־הדור העשה הרע
וי1לם ב מ ד ב ר ארבלים עיזה ל ד ת ם כ ל ה ד ו ר בעי;י לחות :והנה קמתם תרת אבת־כם תךבות אנשים 14
הללההרלבלילי ילוהוהודכלמתם ה ד ת דודאים לספות עוד על חו־ה אף־יך״וה אל־ישךאל :יכי טו
אבחדכם תרבות אלליםוזלאים לכפות ל ו ד תשובן מאחר? דסף עוד להניחו במך^ר וחדותם לכל־ •
ללו^זן ^ י ל ו ל אלילראלכיתלונלמאתח ס העם הזה: IV - JJ t
ויכף ל ו ד ל ה ^ ו ב מ ד ב ד ו ל ד ת ם ל כ ל ה ל ם
וללו אליו רנ?זו אליו לאמרו נךךת צאן נבנה 16
למקננו פה וערים לטפנו :ואנחנו נחלץ חשים לפױ ״
אםהכיא*ם אלמלןומם ו י ל ב ש ו ב ל ד י ^ ר כ ל י ש ל ^ ל עד .אשר אם־הביאנם אל־מקומם דשב
מפל ילביהאדל לא 1לוב אלבהלו ל ד ת ה ל ז ל טפנו -בערי המב^־״מ^י?:זבי הארץ :לא נעזוב אל־ 18
מ י יליאלאילוהלתוכי לא ^ ל א ת כ מ ^ ר בדןינו *ד'התנחל'ב;י לשךאל איעז נחלתו :כי לא ננחל 18
לירדן והלאה כי באה *ללתלו א>לינו מ ל ם ן ־ אתם מעבר יליךךן'והלאה ,כי בארי נחלתנו אלינו מעבר
• Q .ניע־ ונ-׳ױ נ״הן נ״זינויו :,TTlp
הירדן מפרוזה
י א מ ר אליהם מ ל ה א ם תללולאתהדכרמה
אבתתלצו לפגי יהוהלמלתמה ולבר לכם כ ל
ייליל א ת ה ך ד ן לפני יהוה־עד הוריעלאהאעז לאמו־ אליהם משת אם־תעשון את־הךבר הזך ,אבם־ כ
מפניו ונכבלה ה א ר ל כ פ ל יהוה־ואדר ת ל כ ו תחלצו לפני יד)ך ,למלחמה :ועבר לכס כל־חלק את־!2
והייתם ^יםמיהיהימילראלוהיהההארל^את דדךךן לפני יהוך ,עד הורי?זו את־איבױ מפניו :ונבבקזה 22
האךץ לפני יתד 1,ואחר ת?זבו והייתם נקים ע ה ו ה
לכם *ttowלפגי ילוה^ואס ל א ת ל ל ל pה*ה ומוראלי וד,יתה האךץהןאת לכם לאחזה ילפנ :לת ה :
ו ז ל א ת ם לילוהודלו ו^לאתכם a M S a r t W
ואבדלא תעשיין בן הנך ,חטאתם ליהוך ,וךעו חטאתכם 23
בגו לכם לריב ל ל פ כ ם ו^דדת לצגאכםוהילא אשר תמצא אתכם :בנדלכם ערים לטפכם וגדרת 24
מפיכם ה ל ל ו ויאמר ב ל גד ו^ייאובןאלמלג c s v ^ : : ן י «v T :ו מ ! * ז^ i י ? ד
ברתמה ויכלו מ ר ת מ ה ויתלו ב ר מ ן פ ד ל ויכלו Jי • W AT : ו* W : ־־ IT : • : —ז:־״ "A ••ן ז -
ויתלבמי יל^וימלו ממיי יליןןויתגובתר^ד רחנו במטרות :רסעו ממסרות רהנו בבני יעמל31 :
I T * 5 ״־!:־
ויכלו מ ת ר רתיגד ויאגו בילבתוזיויכלומיג^וז רסעו מבני יעקן .ויחנו בחר הנדנר :רסעו מחר הגרגר ״:
>AT־. - J 3 •־ ״ K. i rr ־ , : ־:I־:t— I|AT־w
ויתגובלברגת ויכלו מלברלת וי^ו ב ל ל ל 1בר רסעו מיטבתה ויחנו בעברנו־34 :, .ויהנו ביטבתה:
ן IT : - : ־"־•:״V T AT : T " י< T IT : T : —־» :־
ויכלו מ ל ל ל ^ כ ר ויוצגו ב מ ד ב ר fJה ו א לדלי
רסעו מעכרינה ױחנו כעצ;ן גבר :רסעו מעצ £גבר 36
ויכלו מ ק ד ^ ר ו ז ל בהר תתרביצתארל״אדוכ
ויחנו במדבר־צן הוא קרש :ויםעו מקרש ױהנו כהר ״:
ויללאהד^ ה כ ^ א ל ה ר ל ה ר ל ל פ י j t t l t o ״ . ~ ו - : |T״A ־ W ״• ; *• I IT r •k ־ • : : -־־»,-:
^ ב ל ג ת ה א ר ב ל י כ לליאת ב1י י ^ ר א ל מ א ר ל ההר כקצה ארץ אדום :רעל אהרן הכהן אל־־הר38
j V ן ־• - ן ־1 —־ - « • ן ,v״v ״^ • :ו T T
הדד על־פי יהוד ,רמת שם בשנת הארבעים לצאת
J״- IT־ T :י י 5־J AT ־TJT •(»T I j ־ HT T
בני־ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי כאהד לחדש:
וילמלהב1ל!ימלרלדד ת ה י ,., .., •V1 jt v : ־: r־ ־ י^ ־ ;v |•:־• •• vjv ״ T :״ו • :
והוא יד־ב במבבארלכ^לזיבבא בהי י ל ר א ל ואהרן בדשלש ועשרים ומאת שנה כמתי־ בהר ההר39 :
IT T J i i, I AT T 5 ** J * : S T | v I -U1- S
ויכלו מ ה ר ה ת ר ויהוו בצלמגיול דסלומצלמ1ה ם .לשמע הכנעני מלך ערדוהוא־ישב בנגב כארץ מ
י^ני בפו-ל ויכלו מ פ ו ^ ו י ^ ו ל א ב ת ויכלו מאבת כנק בבא בני ישראל :רסעו מדד הרד ויחנו בצלמנה41 :
ויהגו בעיי הלבריב ב^בולמואב ויבלו מ ל י י ב IT : ־ : AT T J ״ ״ • 5 I- T : י ־/ ; : : I *"AT
ויתגובדיבן1ד ויכלו מ ד ע ו ל ר ו י ^ ו ל ל ל מ ^ ייסעו מצלמנה ויחנו כפונן :ויסעו מפוצץ רחני כאבתH :
ד ב ל ת י מ ה ויסלו מ ל ל מ ן ל ב ל ת ^ ת ת ת ל לז1רי רסעי מאבת ויחנו בעײ העברים ב ג מ ל מואב :רסעו **
ILIS ־• 1 : IT j : זו:יזי1 ! '־/ ־־׳> *: A ~ ג w
הדברים לפ^יגבו ויכלו מ ה ר י ־ תלבריכויתלו מעיים רחני כדיבן גר :ייסעו מדיבן גד רחני כעלמן 46
ב ל י ע ת מ ו א ב ל ל ירדו יייז^ו ו י ^ ו ל ל ה י ר ד ו דכלתימה :רקמנו מעלמן דכלתימה נ״חני כדדי העברים 47
מבית ה י ל מ ת ל ד א ב ל ה ל י ל י ב מ ל ר -ב ך ז לפני נבו :ויסעו מדדי העברים רהנו בערבת מואב על 48
"V ז : •T־ ד •A ״J ״ו ז ־• ; ג•
וידבר יהוה־ א ל מ ל ה מואב ^ ־ : : -ו ד J יי י
בדרבתמואב ל ל ײךןי יידו לאמר הבר אלב^י 49 ;ךךן ןרחו :ויחנו על־ליררן מבית.ד?;,זכות עד
א ל ת ב כי א ת כ ל ל ר י כ א ת ד ו ר \ילראלוא^ת השטים כעךבת מואב:,:״™•
,רדבר ןהוה אל־משל ,נ
בערבת מואב על־־־וךדן יךדוו לאגד :רכר אל־כני 51
ישר^ל ואמךתאלהם כי אתם עבךים את־ה.יררן איל־
מ כ כ ת מ ה א ב ד ו ואתכלבמותכתלמידװהוילזפ
א ח כנק :והורשתם את־כלץשבי הארץ מפניכם 52
אה ה א ר ל ו י ל ב ת כ ב ה כי לכם 1תהי את האייל" ׳י. • י ו » T T < , ז ^ V V : - : | - ז 1 : I V A
* AV S I
JV IVי י
J
ללהארלאלראהב ילביכבדוהיהכאלר את־ישבי הארץ מפניכם והד ,אשר תותירו מהם לשיכים
v 1
J jv TT :
דמיתי ל ל ¥ו ת ל ה ם ^ ל ל ה ^ ם ג־
אשר א 2
שךא^ את־־בני י
על־האךץ אתכםוצרת צו
כצליכםלאמד:
ולצנינם -מ ש ה
מ־דך .א ל דו־בר•
בעיניכם
וידבר י ה ו ל א ל מ ל ה ל א מ ר ^ואתבגיײלראל
הארץ
לך,ם 66 ואת דמיתיכנק
לעשיות באיםאל־האךץ פץ־אתם
והדי כאשר אלחםבה:ואמרתישכים
אתם
ואמרת א ל ה ב כי א ת כ כ א י ב א ל ה א ד י \ 1
י*־
ל^^ל׳^ ו ה ה
י•
כנען
ו וז IT ו ^v J ׳9 י *j : r־ • Tע ־
הלדים א ל ד תתגו ללוים מלירהלירותוללאלף V - •1 VT ־ I v A T T T • •<| :״ •A r
9
רו־בר יהוה אל־משה לאמר :דבר אל־מי לשךאי,4
!אמךת אלהם כי אתם עיכרים את־ה:ךךן אךצה כנען:
והקריתם לכם ערים ערי מקלט תדױנהלכםונס ?צמה u
רצה״מכה־נפש כשגגה :והיו לכם הערים למקלטי
^T 11 ־ J»* T I V JV T T J IT T I V
^ ™ ל י ל ז ל ן נ ל מעברל א ל ה
ל״רדין ואת שלש הערים 14 תתנו ר י ב
הערים ד ה ע
שלשג ה ד
י את ו
ivז • J : ״ ־ ־ » *.״ » I •• ••!«*•• : • ־••י • T J . J
1
ת ו א מות —n s rהיצהו א ב באב^ ידיי א ל ו תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה :לבני ישראל־ טי
•• T : ״ ״ • : י T R ־OR J*11: r״ j I-AT : I ••JV W :
הכהו רמת רצת הוא מות יומת הרצה :ואם באבן יד 17
1 : ; • זזו ; י v^v ־ •י T T T ז!<
ה ^ י ד ללובצדיהו־מתאובאיבההכבובירו ־ F IT "L. J A - J - I I - YT • JT T V :־
עליו בצדיה וימת :או באיבה הכהו בידו רמת מות־ 21
ן • ז T : <T * T ״ J ־־I T I.T • • #T T
ומצא אתו גאל הדים מהוץ לנבול עיר מקלטו ורצה 27
גאל הדם את־הרצח אין לו דם :כי בעיר מקלטוי ױצב 28
.... :ן T : x IT 1, I "j ~ ־ V
י *
מלתאלבלײלראלבלרבתמואבלליידן^ו חז ק
דברים
א
אל* הדברים אלר דברמלהאל כ ל י ל ר א ל א אלד ,הךבךים אשר דבר משה אל־כלדשךאל בעבר
בלבד הירדן במדבר בליבת מול כזה כ ל מי־דן במךבר י בעךבה מול םוף בךפאךן ובךהפל
2ולבן וחצרת וךי'זהב :אחד עשר יום מהרב דךך דד־
פאי] ובלתפל ולבן ו ^ ר ת ודי!הב אתר שעיר עך קדש ברנע:
ױ ב מ ^ י ב ד ר ך ה ד ל ל י ר לד־ ק ד -ל ב ר -ל ל 200
י 200
דברים א.
wבארללים ללהבללהי ל ל ד ת ד ל ב א ז ז ד ויזד כארבעים שןה כעשתי־עשל 3
חרש באחר לחךש דבר משה אל־כ;י ישראל ?בי)־־1
להדלדברמאזאלבני יעיראלככלאלד
^ w p t Wאלהם אוזריהכתואתכיהוגולר •אשר צוד ,יהוד ,אתואלדם^יאחרי הכתו את םידזן מלך *
| | Y J V «•• ד • / ־1 •י *1 ד . W *R : N ־ »V -
ל א ם ײ אלריו^ל^ללוןואתלו^מלךהבעיז האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־
לייגלללל^ךתלאדרליכלכרלירדן^ יושב בעשתרת באדרעי :בעבד הירדן בארץ מואב ד-
AT ו VJV ; ״u ־•: •V/ : *• I I V : t, T : ־ : •/
ב א ר ל מ ו א ב הואילמליה ב א ר א ת התורהזלאמ הואיל מעזה באר את־התורה חיאת לאכ)ר :יהוד־6 ,
jt : 1 v /r ־ v ״ v *w
לאמי־ילולאלהילו ד כ י אללו ב ת ו ב לאמורב אלהינו דבר אלינו בתרב לאטד רב־לבם שבת .בהר
JJ T V ^V jf T * A "J J "V " ־•V • ײ
לכם ל ל ה t f t r wפ*ו וטלו ל כ כ וכאו ה ר ־ הזה :פנו ו וסעו לבם ו£או דד האטת ואל־כל־שכניו ל
ףאמריואלכל^װבלילהכהרוכלפלל י י ן : T r 1 • W I T -ע v r j : j : *-ן
או15וו1לאעהקדלבר*לואמר אלכבבאתמלר אלהינו״צתן לנו" :ראה נתן להוך ,אלהיך ל פ נ ץ את־ 21
ל ד ל א מ ד י א ל ר ^^ Wו1תןל1וראה1תן לארץ עלה ר ש כאשר דבר :הוה אלןד אבתיך לןי
י ה ו ו ל ^ ל ה ך ל&$־ך א ת הארלללהרלכאע-ו שלישי אל־תיראואל־תחת:
ד ב ר יהוו^אלתי אבתיך לך אלתיר^ ומלמלת
ו ת ק ר ב ל א ל כ ל כ כ ותאמרו צ ל ל ^ ת א:ל>ס נתקרבון אלי^לבב^ותאלרו נשלחה
אנשים לפנינו רחפת לנו את־הארץ ישבו אתנו דבר
ל5גילורוז'3רו לצו א ת ה א ר ל ו ^ ו את5ולבר » T ז :ז " I W T V A : ו : - T t ״ T-J
אתלו המסו את לבבלו לאמר לסלדולוים ממנו אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמרעםגךולוךם
לריב לדלת ובצורה בלמים ולב מ י עגקיס ראיגו מ 4עדים גדלת ובצורת בשמים וגם־בני ענקים י ^ י
ל ב ואמר אלכם לא תלד^לולאהיראלממית™ 29שם' :ו*מר אלכם לא־־תערצון ולא־־תיראון מהם:
אלהיבם תהלך לפרכס הוא ילתב לכבככלא^יר ל דזוהאלהיכם ההלך לפניכם הוא:לחם לכם ככל אקר
ל ל ה אמכם במצייכ ללינייכם ו כ מ ד ב ר א ל ) — 31עשה"אתכם במצרים לעיניכם :ובמדבר אשר לאיל
דאיה א ל ד ל ל א ן יהיו* אלתיך כ א ל ר ילא א י ל אקר נשאך:הוה אלהיךכאשר ישא־איש את-בנו בכל־
אתבלו בכלהדרן א ל ד הלכתם ל ד באכם ל ד 32הדרך' אשר הלכוזם עד־באכם עד־המקום הזה :ובדבר
המקום הזה ובדבר תזה אלכם מאמי4פבית'יב' *3:הזה אינכם מאמינם ביהוד ,אלל,יכם :ההלך לפניכם
אלתיכם ההלך לפרכס ב ד ר ן לתור לבבמקום בךךךי לתור לכם מקום להנתכם באש ן ל:לה ללאתכם
לתלתכם ב א ל לידת לראתכם בדרך א ל ר ה מ ו 34בךרך אקר תלכרביה ובענן יומם :דקמע:דעה אח־
בה ובללן יומס ו י ל מ ל יהוהי א ת קוכדדבריכס להקול דבריכם י ויקצף וישבע לאמר :אם־־יךאה איש
ױ ק צ ף ו י ל ב ל ל א מ ר א ם יראה א י ל באלליס באנשים 'ה^לה הךור ךךע הוה את הארץ הטובה אשר
האלה'הדוד הרלהלולאת ה א ר ל הבוכה א ל ד 36נשבעתי לתת לאבתיכם :ןולתי כלב בךיפנה הוא
ללבלתילהתלאבתיכס לולתיכלבבןיפלההוא דאנה ולדאתן את־האק אשר ךרך־בה ולבניו יק אשר
יראלת ולו את! את ה א ר ל א ל ר דרך בה ולבליו 37מלא אחרי ידוה :גם־ב; התאנף יהף בנללכם לאמר
יען' אעיר כולא אתרי יהיותילם בי תתאלף יתיווז' :38לאתה לא-תינא שם :יהושע כךנון העמד לפניך הוא
בגללכם ל א מ ד לם אתה ל א הבא ל ם י ה ו ל ל ב ן י יבא שמה אתו הןקיכי־הוא:נהלנה את־:קראל :וטפכם
נון ה ל מ ד ל פ ל ך הוא יבא ל מ ת אתו תיק כיסא 1־אשר אמרתם לבז ידדה ובניכם &$ר לאלדעוהיום
ילתלנת את י ל י א ל ו ל פ כ ם א ל ד א מ ר ת ם ל ב ז טוב וו־ע יהמה יבאו שמה ולהם אתננה והם ;ירשוה:
יהיה ובניכם א ל ד לא ידלו היום לוב ו ר ל ה מ ת ואתם" פנו לכם וסעו המרברה דרך :ם־םוף :ותענר ו
יבאו ל מ ת ולהם אהבלה והם יירלוה ואתם פלו ותאמרו ל ח ט א י ו ליקה אנחנו נעלה ונלהמנו בבל
ל כ ס ו ס ל ו ה מ ד ב ר ת ד ר ך יםכוןפותללװזזאמרו אשר־צונו יהוה אלהינו ותהגרו איש את־בלי מלהמתו
א ל תליאלולהו^אלתלו גללה וללתימלו כמד 1־ י ״ותהינו לעלתיההח ::ויאמר :הוה אלי אמר ללם לא
א ל ד צולו יתייה־אלתילו ותוזגדו א י ל א ת כלי תיעלו ולא־תלה^ו' כי אינני בלךבכם ול^תנג^ו ל?נן
מלתמהו ותהילולללת ההרה ויאמר יהיות א ל י 43א;ביכם :וארבי־ אליכם ולא קמעוזם ות?דואת־פי:חוה
44ותזךו ותעלו ההרה *:רצא לאמרי הישב בדד ה ת א
א מ ר להם ל א ת ל ל ו ו ל א תלתמו כי אילליגקדמ2
לקראתכםױךךפיו אלכם כאשר תעשינה הדברים דכתו
ולא תג^פו לפלי איביכם ואדבר אליכם ול־־יא
מה אתכם כשעיר עד־חלמה ":ותשבו ותבכו לפר למך״׳
ל מ ל ת ם ותמרו אתפי יתוהיותולוותללו תתרת'
46ולא־שימע:חוה בקלכם ללא האיין אליכם :ותשבי בקדש
ויצא תאמרי הילבבהר ההוא לקראתכם וירדנו
ימים רבים כימים אשר ישבתם:
אתכם כ א ל ר ת ל ל י ל ת הדברים ויכתו אתכם IV : ־ : ,V •־ ז ־. V. ־ A X ד
ז׳י1 ; : Av - jt T v ^ v T ־ I 4
״ r *
את הזיזי• מפניהם ו י י י ל ם ו י ד ב ו תוזתם לד־ השמיד את־החו־י מפניך,ם ױיךשםרשבו תהתם עך לי;וס
תיוס הזהוהלוים הידב־בובתצי־ים לד־ ל ו ת ד,ןה :ןהעדם ל:,שבים בהצחםעד־עזה כפתףים ר;,צאים »
בפתיים היצאים מ כ פ ת י ת ד י מ י ד ם וידמו מכפתר השמידם וישבו תהתם :קומו פעו)עברו את24 -
ת ת ת ב גןימו כלו ולביו אה גוזל ארוז י ־ א ד ד נחל ארנן לאד ,נתתייב״דך א ת ־ ס ^ מ ל ך ח ש ב ץ ה א כ ל
גתה־ בידך א ת כיוזןימלך ת ד ב ו ן ה א מ י ױ א ת ואת־ארצו ההל רש והתגר בו מלחמה :היום ת ה אהל כה
- T V - J - זו ז ! • V /F י ^ י . י* * * J - T ^ W V I
איציו ב ת ל י ד י ו ה ת ג י בו מליזמה תױכ r t h תת פחךך רראתך על״פניי העמים החת כל־השמים
א ת ל ת ת פתידך ר ר א ה ך ל ל פ :־ תלמים ה ת ת AT־ T ־ T "•V IT T
' : ־ | ! J T I M ~ J » J X-
לל ו ג ו ב ל ת ההוא את הארלמ^עתימלכי « ונקה בעת ההוא את־ליאדץ מיד שני מלב :ה א מ ח
האמריאלי־לללר תירדזמנ^יל ארנן לדתי 9אשר כעבר ה!ךךן מנהל ארנן ע ח ד ך הךמון :צידנים
ו׳ןירמו^ידןים יקראולהרמוןלריזותאמרי י לקראי לחךמון ש ח ן והאמח יקךארלו שניר :כ ל ו ע ח
יקיאולו עעיר כ ל לדי המילר וכלה^דוכל המישיר וכל־הגלעד וכל-הבשן ער-פלכה ואךרעי ערי
הבלן״לד כלכת ואדילי לדי ממלכתלוליגבלן 11ממלכת עוג בבשץ :כי רק־עוג מלך הבשץ נשאל מלתו־
כי רק לוגמלר הב4%לארמיתד הרפאיכגמ הרפאים הנד ,ערשו ערש׳ ב ח ל הלה הוא ברבת בני
S• . v . 4 ז־ V jf . • T s
איש:תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה ב א מ ת ־ לדדו ^'vרלבר^יל הלל תוא ברבת בניי למלת
•
עמון
• T } y- • : I T : T J ־ ־ ״s I A י
ה ת ו א ל א מ ר יתו־״אלתיכב גתזילכב את האיל' ר ד 19 , כל־בני־חיל: בני־ישיראל אחיכם לפני תעברו
I - it נ t ״c :ד • :״• /1 !• - «•• : • ־ : r
!דלתיכימקגתיע לכם ילבו בלריכס n w * m־ p kא ש ר יהוד ,אלד־,יכם צתן
'•״I f ״ יי • ST 2 V 'I I V T T V
דרשו גבדהם
״ ־ j JITJ
בכם
V 1
kת א 22
־־
א ל ה״ י»כ ם
V
יהוד,
T ; ־ ־
כי
T
תיראום
: T 5
לא
-ו *V - :
שמה:
״V"11
עבר
T
לכם:
ז זו
הנלחם
״j
א ל ה י כ ס ל ל ל י המלכים ה א ל ה כן י ל ל ד 7
יהותי ל כ ל ה מ מ ל כ ו ת א ל י א ת ה ל ב ר למר. ואתחנן׳
ל א תיראום כי יהוהיאלתיכם ת ו א הללת־מ
א ת : :ה ו ד ,א ת ה 24 ו א ת ח נ ן א ל ץ ה ו ה ב ע ת ה ה ו א לאמו־־:
ואתתלןאל , , א ת ־ ע ^ ל א ת ־ נ ך ל ך ךאת־ידך ה ה ז ק ה לדךאות ההלת
י ת ו ה ב ל ת ההיא ל א מ י אדגייתי^אתתהתלות . אקר־־יעשת במעשיך וב$ךץ בשמ:ם מי־־אל אשד
להראות א ף לגיר א ת ג ד ל ר ואת ידרהוזזקה ה ט ו ב ה א ש ר בה ארדהא^ אעבךה־נא ואךאה ומצודתך:
א ל ר מי א ל ב ו מ י ם ו ב א ר ל • ; ל ^ ג ב ע ב ד ה ! ך ך ן ה ד ד ה ט ו ב ה ז ה ו ה ל ב נ ן :ד ת ע ב ־ ר :ה ו ה ב י ליי
כ מ ל ל י ר וכלבויתף א ל ב י ת גא ו א ר א ה א ת אלדב־לך א ס - ולא ש מ ע אלי ויאמר :הוה למענכם
ה א י ל הלןבת א ל י ב ל ב ר ת ״ י ד ן תתרהלוב ת ו פ ף ד ה ך א ל י ע ו ד ב ד ב ר ת ח :ע ל ה ו ר א ש ה פ ם | ד ,ושיא מ
הזה והלבגן רת/יבי יהותיך ל ^ מ כ ם ולא ל ב ל עיניך ; מ ה ו צ פ נ ה ו ת י מ נ ה ו מ ן ך ה ה ^ ת ! ׳ ב ע י ד ך י כ י -ל א
אלי ויאמר יהותיאלײב לך א ל תוסב רבד אלי א ת ־ ה ך ך ן ^ ה ז ה , :וצו ™ : -ה ו ק ע ו ח ז ק ת ו א ח י ה ו 38 קעבר
לוד ב ד ב ר י ה ללה י א ל ה3כגת ו ל א לילן כ י ־ ה ו א מ נ צ ר ל פ נ ה ע ם ד|,ד ,ו ה ו א .י נ ה י ל א ו ת ם א ת - 7א ^ ;
ימת וצ^גה ותימגה ומויתת ו י א ה בלינידכילא »2 " פ י " ת ך א ה :ונשב כג:א מול בית פעור :י אשר
תלבדאתתיי־דןתזתולואת י ה ו ל ל ותזקהו
ואמצהו כי הוא ילבד ל}=ני הלם תות והוא Vw
אותם א ת ה א י ל א ל י תיאה וגלב מ י א מ ו ל
אל־החקים ואל־המקפטים א ק ר א שמע :שיךאל ןעתה
בית^לוד
אלכי מ ל מ ד אר1כם ל ע ש ו ת ל מ ע ן ת ח ; ו ו ב א ת ם ד ר ש ת ם
ולתת י ל ר א ל ל מ ל א ל ה ת ק י כ ו א ל ג מ ל פ ל ע א ק ר :ה ו ה א ל ה י א ב ת י כ ם צתן ל כ ם ' :ל א 8 את־האךן
א ל י אגכי מ ל מ ד אתכם ל ל ל ו ת למלן תזזיו אשר א ג ל מצוה אתכם על־הךבר תספו
ובאתסויךלתם אזזארלאעיר יהוהיאמיאמיבפ 205 ». so.סב״וץ לכם
לתןילככלאתספוללגיבף א ל י אגכי מצות אהב:
דברים ואתחנן ד
ולא ת ג י ד ממנו ל ל מ ד לתמצות יהיולאלהכמ ולא תנלעו
א ל י אנכי מלוה אהכב לליככהדאותאהא^ו :ממנו לשמר את־מצות יחד ,אלהיכם.אשר אנכי ? r p
ל ל ה יתותבכללפלור כי כ ל ה א י ל אלרתלך 3אתכם :י עיניכם הראות את אשר־עשה יהוך ,כבעײ
אאיי בללפלור הלמידויהוה א ^ י ן מהיבך פעור כ• כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו
ואהם הדבקים בילוהיאלתיכם איים כלככהיוב 4יהוד ,אלהיך מקךבךיואתם הדבקים בימיי אליי^ם
ראה למדתי אהכם אקים ו מ ל פ ל י ב כ א ל ו ״ חיים כלכם היום :ישראל:
״ • J J 5 ' ~
לולי יתולאלתי לללותכ^בקרב ה א י ל א ל ר
עני
אתכבא״ם ל מ ה כ י ל ת ה ול?מיתם ולליתם
כיהוא אכמתכם ובלתכם לללי הלמיב א ל ד
ראה ו למדתי אתכם דוקים ומשפטים
י ל מ ל ל א ת כ ל ת א ק ״ כ ה א ל ה ואמיו י ק ל ם
.כאשר צוני יהוך ,אלתי לעשות כן בקרב הארץ אשר
ת כ ם ונבלהגוי הגדולהוה כי מ׳ גויגדול א ל ד
6אתם באים שמר ,לרשתה :ושמרתם ועשיתם כי הוא
לו אלתים קיב־ס אליו כיתות אלהעובכלקיאד
חכמתכם ובינתכם לעיױ העמים אשד לשמעון א ח
אליו ומי גוי ג ד ו ל א ל ר ל הקיםומץפליכ צדקמ
כל־־החקים האלה ואמרו רק עם־־דוכם ונבון דגר
ככלההורההזאת א ל ד אנכי גהןלפניככהץם
ל הגדול הזה :כי מי־נך גדול אשר־לו אלחם קר?ים
ר ק הלומד כ{־ ו ל מ ד נ פ ל ן מ א ד פן' ה ל כ ה
8אליו כיהוך ,אלד־רנו יככל־קךאנו אלד :ומי ד
א ת הדברים א ל ד ראו לינין ולוי יכויומלבבך
אשר־לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה ד*,את
כ ל ימי איל־ והודלתם לבניך ולמיב!יויומ^ו « אשר אנכי'נתן לפניכם הלום :רק השמד לך ושטר
ל מ ד ת לפני יזהוה' אלהיך באיב באמר י ל ו ^ נפשך מ*ד פך־תשכח את־־הךבחם אשחךאו עיניך
הקתללי א ת ה ל ם י א ל מ ל ל את דליי א ל י ופךלםורו מלבבך כל ימי חיך והודעתם לבניך וללני
ילכוי^ליראהאתיכלהימיפאלרהסהײמן1ל י בניך :יום אשר עמדת לפיי יחך ,אלהיך כחרב באמו־
האדמת ו א ת מ י ה ב ילמדל ותקיבלותלמדל ימד ,אלי הקהל־לייאת־העם ]אשמעם את־ךבכי אשך
תאה ה ה ר וההר ב ל ר ב א ל ל ד לבהלליפמלר ילמדון ליראה אתי כל־הלמים אשר הם חיים עדי-
ל ^ י ו ל ד פ ל ױ ד כ ר יהוה־אליכב מתוך וקלקול ״ דאדמד ,וארדבניהם ילמךון :ותקךבון ותעמדון ותחת
דבריכ אתכ ל מ ל י ם ותמוגהאי5כםראי^ומי וערפל: הדר יוד,דר בער באש עד־לב השמים חשך
קולױגד ב^ם א ת בריתו אלרלולאהכפ ללילות 12ידבר''ד,וך ,אליכם מתוך האש קול ךברים אוןם
ל ל ר ת הדברים ויכתבם ל ל ל ז י לאותא&ם !3שמלים י ותמונה אינכם ראים זולתי קול :רנד ל ב ם
ואתי לוה יתוא־בלת ההוא ללמך אתככאקיה את־בריתו אשר צחה' אתכם לעשות עשרת הךבכים
ו מ ל פ ל י ם ל ל ל ח מ ם א ת ם כאר>ן אליי^תם ״ רכתלם על־שנן לחות אבנים :ואתי צרךr .זוה H p
לכדים ל מ ת לרעיתד .וגלמרתם מאדמעקניבפ ההוא ללמד'אתכם הקים ומשפטים לעשיתבם א ת ם
כי ל א ראיתם כלתמתהכױםדברי^לאמנמ מי בארץ אשר אתם עיכךים שמה לרשתה :ונקזמךתם
ב א י ל מתוך ה א ל י פ ן ת ל א ה ל ו ל ל י ת כ מ ס מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם
פ כ ל ת מ ל ת כ ל כ מ 5ת ב 5י ת זכר א ו ) ק ™ !6יזהוך ,אליכם בדזרב מתוך האש :פךתשחתץ ועשיתכם
תמית כ ל ב ה מ ה א ל ד כ א י ל ת מ י ת כ ל לפיד ד! לכם פםלתמונתכל־םמל תבנית זכר או נקבה :תבנית
כנ'ן 5א ל ד תליוןש כ ל מ י ם ת מ י ת כ ר ק מ ל " כל־בהמה אשר בארץ תכנית כל־צפור כנף אשר תעוף
f * I *AT T JV " ^T T
כאדמת תמית כ ל ת ה אלי׳למים מתוזתכאיל. ״ בשמים :תבנית בל-ר־מש באדמה תמית כל־ךגחאשר־
ו ה ז ת ל א ליניך הל״מימה וראית אדג ה ל י מ ל »9במים מתחת ל א ח :ופךתשא עיניך ד,שמימה וראית
ואת תירא ואת הכוכבים כלן6כאהלמיפה1דלת ארדהשמש ואת^לרח ואת־הכוכבים כל צבא השמים
והלתאוית להם ולבדתם אלראלק ׳הוהיאלהיר ונדחת והשתחוית להם ועבךתם א^רחלקיד-והאללייך
אתם ל כ ל תלמים תאה כ ל ת ל מ י ם ואתכם כ יאתם״לכליהעכדם תחת כל־השמים :ואתכם לקח rbr
ל ק א יהיה ויולא אתכם מכורהבא־לממצרם ויוצא אתכם מכור ה כ ח ל ממצחם לחות לו לעם נחלה
להיותלו ל ל ם גאלה כיום תזה ויהוולהתאגןש 21כיום הזה :דהוה דתאנף־בי
ב• ל ל ד ב ײ כ מ וילבללקלתילבריאתהירדן עברי ארדהידח
one זI •• :-- » :
דברים ואתחנן ד
ולכלתיב^אלהאילהלובת אלד יהוהיאלזך ולכלתי־בא אל־האלץ הטובה אקר
:תן קי־:תכה כי אלכי מוז בארץ'ילאתא״מיזגר להוה אלהיך נתן לך נהלה :כי אנכי מת בארץ הןיאת 22
את תירולואתם לברים ױילתם אתמארלמזעז; אינני עבר את-הירדן ואתם עברים וירשתם ™־!־pa
I »vj ז » v : •ן • • J v :־ " U ״ : * •jv •י
ביאת תדמיו לכם פןתלמיזו את ברית יהיה׳ הטובה ה! את :השמרו לכם פךתשבהו את־ברית יהוה 23
אלת־כם אעיר כרת דמכם וללי־תםלכםפכל
T : V :
V : v י T J : IT 1 י ן -
אלד,יכם אשר כרת עמכם ועשייתם לכם פסל תמונות
המולת כל א ל י צור יה־וה־אלתיך כי יתיותא^ז
- J » * » ז « V ־»:־ • AV R R־־^ •/- :׳ V •י 4 »•
כל אשר צור יהוה אלהיך :כי יהוד! אלדזיר אש אכלה 24
cr : . y I JT .י •>•• v ;v ^ •s 1 :־
יתותיאתכם גלמים וגלאיתם מתי מכ§ר בגוים ועשיתם פסל תמונת 5ל ועשיתם הרע בעיני -rn-r
א ל ד יגהג יתות־ אתכם למה ולבדוזכלנאל״יכ אלהיך להכעיסו :העידתי בכם היום את־השמים ואת־ 26
מללה ידי אדם לל ו א נ א ל י לא ייאון ולא הארץ כי־אבד תאבדו[ מדר מעל הארץ אשר א ת ם
יעימלוןיולא יאכלן' ולא יריוזלובקלהככעונאה עברים את־הירדן.שמה לרקתדי לא־תאךיכן יזמים
יהיותאכתיל ומציאת כיתדרלנו בכם^ מכך• עליה כי השמד תשמתן :והפיץ •להוך ,אתכם בעמים ז2
ובבל לפלך ב^ד לך ומצאוך כלתדכריכבאמ ונשארתם מתי מספר כ ל ם אשר לנהג לתה א ת כ ם
שמה* :ועבדתם־שם אללים מעשה y sאדם עץ ו&בן 28באורית הימים ועיבת לדיהוול אלבך ולמלה
בקלו כי אל רתום יהיוהיאלתיך לא ייפך ולא אשר לא־־ילאון ולא יקמעון ולא ;יאכלון ולא :ריהן:
ילתיתדולא ילכו׳ז את ברית אבתיך א ל ד ובקשתם משם את־יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו 29
ללבללהםכילאללאלימים ראדיליפאלי ב כ ל ל ב ב ך ובכל־נפשך :בצר לך ומצאוך בל הךברים ל
האלה באחריוז ה:מים ושבת עד־יהוך ,אלהיך ושמעת
^ לפלידלכלתיום אלר ב י א אלת־ב אמעל 31
•׳בקלו :כי אל רחום יהוך ,אלליךלא:ך?ך ולא:שחיתך
ולאי ישכח אודברית אב!ר1יך אשר .נקבע להם :בי 32האר>ן ולמקצת תלמים ולד קצת הלמילה^יה
כדביי הלדולהזיה או הנלמל כמהו תלמלילפ קזאל־נא ,לימים ראשנים אשר־דדו לפניך למן־הױם אשר
קולאלהים מדבר מ ת ך ה א ל כאלו־ למלת ברא אלהים ו אךם ע ל ־ ל א ח ולמקצה השמים ועד־קצה
אתה וי^י או תנלה אלהים לבוא לק^ת לו גוי השמים הנהיה כדבר הגדול ל|ה או הנקמע כמהו:
השמע עם' כןול אלהיט מרבך מתוךהאש כאשר־שמעת 33מקרב לוי במסת *אתת ובמופתים וכמלתמה'
ובידזיזוקתובוירולללויה ובמוראים לדליפככל אתה'וקחי :או ולנסר ,אלהיט לבוא לקחת לו גוי מקרב 34
א ל ר ללהלכב יהוה׳אלהיכם במצרים לללך גל במסת באוזת ובמופתים ובמלחמה ו ט ך ח ז ק ה
אתההראת לדלת כי יהות תיא תאלתים אל ובזרוע נטול׳ ובמוראים גללים בבל אקו-ע&ה ל כ ם
װ־ול אלד,יכם במצרים לעיניך :אתה הראת ללעת כי לה לוד מלבדו תלמים תעימילך אתקלוליכיד
יללהארלהראך את אלו תגדיולת וד־בריו יהוך ,דרא האלהים אין עוד מלבדו :מךד,שמים השמידך 36
ל מ ל ת מתוךתאלותתת כי אהב את אכתיך את־־קלו ל:סרך ועל־-הארץ הראך את־־אשו ל ג מ ל ה
ולבריו ל מ ע ת מתוך לאש :ותחת כי אהב את־אבליך 37ויבתר בזירלו אתריו ויוצאך בפליו לכתו הלרל
ממעיים להוייל לוים לדלים ולצמיכ ממךמפניך דבחר בזרעויאחריו דוצאך בפניו בכחו הנדל ממצרים;
•J: י V T - j : fx r : •» : ־ ־ ! ז״ a t w יי ־ ז jr : "י
להוריש גדם גדילים ועצמים ממך מפדך להביאך לתת־ 38להביאך לתת לך אה אךצם ליזלת כיום הזיתי.
וידלה היוםותעעת אללבבך כי יהותי הוא ל ד את־ארצם נחלד ,כיום הוה :רדעת ודום והשבת 39
האלהים בלמים ממלל ו ל ר הארלמתתת
T " ו ח ד - jt 1 מו- iv- j - : R־ 4.T JT • ! v J|:
אנכימצוךהױם אלי־ יילבלך ולמייךאתיריך r ; T י : |jr 1 » ז -נ ז! : ו " I t • AT־ » •St ז
4
לללאי ו ל ל ה ת כ ד לאלפים ל א ת כ י ולדמרי r־ rnאלהיך אל קנא י5קד עון אבות על-בנים!על •
כ א מ ל א את לכיתוב' מצותו י שלשים ועל־דכעים לקנאי :ועיקר ,חסד לאלפים
א ל ת י ך ל ל ו א כי ל א ילקה יהיות' א ת א ל ר ילא !! לאדבי ולשמרי מצותו :ס לא תשא את־שםײהוה
למוראתױמ את^מוללוא אלרייך לשיוא כי לא יינקה יהוהאת אשירײשא את־קמו
ה ל ב ה ל ק ד ל ו כ א ל ר צ ו ך יהוהיאלתיך ל ל ת !2לשוא :ס' קמור אתץום השבת לקךשו כאשריצוןי I
13יתד ,אלהיך :ששת:מים תעצד ועקרת כל־מלאכתך:
ימים ת ל כ ד וללית כ ל מ ל א כ ת ך וױםהלכילי
״ ויום השביעי שיבת וילאוך ,אלקיך לא ת:גקה bz-
ד ב ת ל י ת ו ת י א ל ת י ך ל א ת ל ל ת כ ל מלאכת
2 0 8מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך והכלך
א ת ת ובלך ובתך ו ל ב ד ך ו א מ ת ך ולורךותימוך p
דברים ואתחנן ה
ו כ ל ב ת נ ז ת ך י ג י ד א ל י מ י ד י י ך ל מ ל ן יגזא ןכל בהמתך ךגךןד אשר בשעריןד ל מ ק לנוח .עכךןד
ע ב ד ך ו א מ ת ך כ מ ו ך ו ז כ ר ת כי ל ב ד היית&ד* ואמתך כמוך :חכךת כי־עבד ליל?* ? 1איץ מ צ ר י • טו
מ ל ר י ב ו י ל א ן יהוה' א ל ה י ך מ ע י ב ב י ד ת ז ה ה ובזיע' י׳יצאך יהוד ,אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטרה -bv
AT • י ! J | ד ז ז M ן T • |«R W <T J 1־| • •
י
ויאתג:כ ימ^זף תחמד אשת רעך פ ולא תתאדה בית רעך שדתי
־T ~:r < j • t
ועבדו ואמתו שורו וחמריו ובל אשר לרעד :חמישי • I iv •:״ ,V -I : -ן-: J ־T ~:r < J • t
שניי לתת אבנים רתנם אלי :ח ד כשמעכם את־הקוד 1כ T
ן V : :־ *V F J -ן • IT •י i־C • T :־ J \ • s
אה ככרו ו א ה ג י ל ו א ת לןלו י למלנו מתוןגאעיי את־כבת ואת־גדלו ואת־קלו שמענו מתוך האש'היום
<TM ״A T I i י ־^ : ז J I v j :T V: J •
היום ה\ה י א ע ו כי ידבר אלהים את האדם ואי הזה ראינו כי־ידבראלהים את־האדם וחי :ועתה למה 22
T Jt -ד I IT T I T T IT V •ן V: "J -1 •ן T » •
א ב יכפים אנוזנו ל ל מ ל א ת קול יסהיאלהזו^ר לשב!ע את־קול יחד ,אלהינו עוד ומתנו :כי מי כיח־ 28
כי מי כ ל ב ל ד א ל ד למלקולאלהימתײמ to ז זו 5 1 •־* ײ S T : J r ־ ז •
הולאך יתוזל אלהיך pי ל ל ת יזלהיאלהיךלכל אשר־אתה ירא מפניהם :וגם את־הצת^ד: .שלח ןתך ,כ
תלמים א ל י אתת י י א מפליהם ולב את הצרעה הנשארים •
דים אלהיך בם עד־אבד
F ז : ־ • ד ־ AT • י
211
ילללז יהוה־אלתך בם ל ד א ה ד ה ל ל א ױ ם 9 . מויחיז קי
דברים עקב,ז ח
והוכתרים מפניך ל א ת ל י ל מ פ י ה ס כי דלותי והנסתרים מפנץ :לא 21׳
אלהיך בקרבך א ל ג ד ו ל מ ו ר א ונלליה־לאלדן קערץ מפניהם כי^ד-וה אלזדך בקרבך אל גדול
א ח ה&וים ה א ל מ נ ך מ ל ל כולל לא?,וכלכול ־ 2ןנוךא^:של ןחה א ל ח ך את־הגרם האל מפניך ?מט
ם ל ר ^ ת י ב ת ל כ -י ך וזית הלדהוגת*ם ללויז' מעט לאי תוכל כלתם מדד פךתךבה עלןך ח ת השדה:
אלהיך לפניך ו ה מ ל מהומה גדלה לידהלמוע 23ונתנם דד־ ,א ל ח ך לפנןך והמם מחמד .נילי׳ ?1
ונתן מלכיהם בידך ו ה א ב ד ה א ת ל מ ס מ ת ל ת 24השמדם :ונתןמלכיהםבידך ו ה א ™ את־עזמם מתחת
ה>1ומיבלא ׳היצב א ״ ל ב פ ל ך ע ד הלמדך*מ: כההשמי״ם לא־לתןצב איש בפניך עדך,עזמךךאתם :פ ס י ק
ם
פסילי אלהיתם ת ל ר פ ל ב א ל ל א ת ה מ ד כק5 אלודךםיתשרפון באש לא־תחמדי כסף ןןהב ? ל ד י
וא:
וזהבלליהם ו ל ל ה ה ל ך פ ן ת ו ק ל ב ו כ י ה ו ל ב ת ולקהת לך פן תוקש בו yתועבת ןהויי א י #־ ל־
יהולאלהיך לוא ולא תביא תולבה א ל ב י ת ך « 2ולא־תביא תועבה אל־ביתך וחית הרם כמהו שיח ו
והיית ה י ע כמהו ל ק ל י הלקצגו והלל התלבוו פ תשקצנו ותעב ו תתעבנו כי־חרם הוא:
י ע׳י 11-׳ i v : י ״, - : \ff t ל. !
כיוזרלהוא
כלתמ&־ה א ל י א1כי מלוך תיומ תלמו־־ון ח
ל ל ל ו ת למלן תהיו^ ורביתס ובאתם וירלדזם
א ת ה א י ל א ל ד ג ל ב ל יהוול לאבתיככ וזוכרת א כל־ד-מצוה אשר אצלי מצוך היום ת;
א ה כ ל ה ד י ך א ל ר הוליכך ילולאמיך^איכלע למען תחון ורביתם ובאתם ויראתם את־הארץ אשד־
ל ב מ ד ב ר למלל לגתך מ כ ה ך ל ד ל ה א ת א ל ר » נשבע יהוד .לאבודכם :וןכךת את־כל־הררך אקר
בלבבך ה ת ל מ ד מלוהו א ם ל א וילגך ויי־לבך הוליכך יהוד ,אלהיך זך .ארבעים שנה כמךבר .למען
ויאכלך א ת המן א ל ר ל א ידלה ולא י ד ־ ל ל ענתך לנסותך לדעת את־אשר בלבבך הוןשב*ר מצותו
אבהיך למלזיהודילך כי ל א ל ל ה ל א ם ל ב ד ^ 3אם־לא :י ויענןז= רךעבך ראבלך את־המן אשר לא-
האדם כי ל ל כ ל מ ו צ א פי יהוה' יו^ידז ת א ד ם :דעת ולאץ־ע,ץ אבתיך ל מ ק ח ח ע ך כי לא על־הלתם
ל מ ל ת ך ל א בלתה מ ל ל י ך ו י ג ל ך לאבציקהות fלכדו;.ת;ה האדם כייעל־כל־מוצא פי־יחך ,לחה האדם:
אדבלים ל ל ה וידלת ל ב ל ב ב ך כי כ א ל ר ייסד * שמלתך^לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה ח־ .אךבעים
אילאתב^ו י ה ו ל א ל ת ך מ י כ ר ך ו ל מ ח ז א ד ! ה שנה ':ולדעת עם־לבבך כי כאשר ילכר איש את־בנו
מצות י ה ו ל א ל ה י ך ל ל כ ת ב ד ר כ י ו וליראתאהו 6להור .אלחץ מיפרך :ושמרת את־מצות לחה אלייך
כייזלהאלהיךמביאך א ל א י ל ל ו ב ה א י ל ^ ל י ז ללכתי כךךכױ וליראה אתו :כי זזוה אלהיך מביאך
מים ליגת ותהמה יצאים בבקלה ובהר אר^ הילה איל־ארץי טובה ארץ נהלי מים עיזנת ותרבות לצאיכם
ו ל ל י ה ו^ןיותאגה ו י מ ו ן א ר ל ז י ת לימ} ודלל' 8בבקעה ובדד :ארץ הטה ושערה וגפן ותאנה ודמון
א ד ל א ל ר ל א ב מ ם כ נ ת תאכלבהלהכלאתז/סר 9ארץ־ןית שמן וךבש :ארץ אשר לא במסכנת תאכל־
1
כ ל ב ה א ר ל א ל ר אברה ב ת ל ו מ ת ר ר י ת תןזצכ בה להם לא־תהסר כל בה' ארץ אשר אבניה ב ת ל
י י ז \T J . jv -: I <V v AT ^ * :־,״ V ו ץ » JT
י
ג ^ ל ת ואכלת ו ל ל ד ת וברכת א ת יזלה אלהיך י ומדדריה תהציב נהשת :ואכלת ושבעת וברכת את־
v T • י T : AT * : :ז^ - IT : v ן : J : ־ T *v * "״ •
vt. > ײ• זוי > , . w ^ W W w ^ t e k i n t e i l M היום כי אבד תאבךון :כגויים אשר יהוד .מאביד ב
״ ן !• • j ז J ׳•׳« !* * י ו • » ^ j
ל מ ל י ל י א ל א ת ה ל כ י היופאת ת י ר ד ו ל ב א
M ל ר ץ ת לוים לתליכ וללמיכ מ מ ר ל י י כ ט
ובכרת ב ל מ י ם ל ם גדול ורם בלי דללזים א ל ד
א ת ת י ד ל ת ואתת ל מ ל ת מי י ת י ^ כיפליבליללר שמע ישראל אתה עבר'היום את־הירדן לבא ל ר ש ת א
v jr/r R ־ • | •• t v ••< T - •• T : • 1
וידלתהיומכי יהוה־אלהל ה ו א ה ל ב ד להגיר גלם גללים ועצמים ממד ערים גדלת ובצרת בשמים:
• IT T ־ \^V, : j : י R R T|AV 7 / .י ־ ה י
א ל א כ ל ה הוא י ל מ י ד ם והוא יכלילם ל3ניר עם־גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ו א ת ה 2
-T ־ T J T ' • T V :־ LA'T-J "J 5 WTT JT
ו ה ו ר ל ת ם ו א ב ד ת ם מ ה ר כ א ל ר ד ב י יתוול שמעת מי יתיצב לפני בני ענק :ודעת דרום כי יהוד־3 ,
T I ־ JT J •IT | :־IT י / : : י -״ י 5 •J T 5 ־ T
, 1 L . < L • M ^ •
אלהיך הוא העבר לפניה אש אכלה הוא .ישמידם
1T • : • J T : • J ן י I ן * • • I T J I R ו*
I י v- • | ־ •• JT •AT : • • T ־־c ־יי/ ד ־ | 1 ״J • יי
ל ת ת ל מ ך א ל י הוצאת ממהרים לרו מ ה ר מן אשר צרתם עשו לד,ם מפכה :דאמר יתד ,אלי לאמו־ 13
ה י ר ך א ד ר צויתכ ל ל ו להב מלכה ויאמר יתוה־ A * J- ״ WT * V j- IT •• ־ OR T j 1 • • • ד
כי ה א י ל ודבל
א ל י א ת ה ב א ל מ ה לרלתתלאכאילימלױמ
הוא א ל ד יצאתם מ ל ם אעיר ת ז י ע את זרעך כי הארץ אשר אתה בא־שמה
והלקיתברגכךכ^ ה י י ק ו ה א י ל א ל ר אתם .לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם מ ש ם
לברים ל מ ה ל ד ל ת ה א ר ל ד 7י -ס ובקלד-ד יי אשריתןרע אתץךעןד־ והשקית ברגלך בגן דזיךלף יליאח
ת
ל מ ה ר ת ל מ י ם ת ל ת ה מים א י ל א ל י ד י ת ו ת ' אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובר!ע
א ל ת י ך ד י ל א ת ה ת מ י ד ל ל י יהותיאלתיךבה 12למטר השמים תשתד־מים :ארץ• אשר־יודה ^ אלהיך
והיה מ י ל י ת ה ל נ ה ו ל ד או׳זידית ל ג ת דרש אתה תמיד עיני דוה אלהיך בה מרשית השנה • T | % !V «,T • •• •• T AT **J
אם ל מ ל ת ל מ ל ו אלמצית• א ל ד אנכי מצות 13ועד אחרית שנה :ם IT T J'—. ־1 C !
ויצהרך ונתתי ע ל ב ב ע י ד ך ל ב ת מ ת ך ו א כ ל ז מצויתי אשד אנכי מצוה אתכם היום לאהבה ארדלהוה
״לבלה ה ל מ ת ל ל ב פן ע ה ת ל ב ב כ ם ו לרהב !4אלהיכם ולעבדו" בבל־לבבבם ובכל־נפשכם :ונתת*
ולמדתם אלהים או׳זיים ו ת ל ת ד ז ױ ת כ ל ד ם מטר־ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת ת נ ך ותירשך
תלדה א ף יתיוהיבבב;עצר א ת ת ל מ י ם ו ל א טי ויצדרך :ונתת׳ עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת:
יהיהמנזר ו ה א ד מ ה ל א תתןאת יבוללואברה: »1ד.שמרו לכם פדיפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים
J
. f V
״ •י l A•• . : - J ^V : • I V V T J ; •T •
גלבליהיוה' לאבתיכם לתת להם כימיתלמיכ כ ובלכתך בךךך ובשכבך ובקומך :וכתבתם על־מזוזות
כי . ללהאיל 21ביתך ובלעדיך :ל מ ק ילבו:מיבם וימי בניבם ע ל
• האדמה אישר נשבע להד לאבתיכם לתת לקם ביקי
אם ל מ י ת ל מ י ל א ת כ ל המצות הזאת א ל ד 22לשמים על־ךארץ:שביעי^טיימ אם־שמר תשמרון את־
א:כי מצות אתכם ל ל ל ת ת ל א ה ב ת א ת יהוה׳ כל־־המצד הזאת אקל אנכי מצד ,אתכם לעשתה
אלהיכם ל ל כ ת ב כ ל ד י ב י ו ולדביתבווהוריל לארבה את־דוה אלהיכם ללכתיבכל־ךךכיו ולדבקה־
יתוהאתכלתגוים ת א ל ת מלפניכם ו י י ־ ל ת ם « בו :והוריש ד ד ! את־כל־הגוים דאלה מלפניכם דרשתם
*J » ו AV • * Tי 1 ״ T יי YT 1 R • י
1וים גדלים ולצמים מ כ ם כל ה מ ק ו ם א ל ד - 24גלם גללים ועצמים מכם :כל־המקום אשר תךלך כף־
ה ד ר ך בן 6מ ל כ ם בו לכם יתית כול ה מ ד כ י - רגלכם בו לכם דיה מךהמדבר והלבנה מךהנדד נהר־
־ : JT ־ T I • I T • : T : • - • I AV : r J V I ^ • ג
והלבגילמן' תנתר נהר פ ר ה ועד הים האתרון כיזפרת ועד הים האחרון ד ד גבלבם :לא־יתיצב איען
~ :־ • ן ג IV \ :ו V : r \ * ־־ : 1־ ׳ ז . * ־ • י
יהיה גבלכם ל א יתיצב א י ל בפניכביפ^דכם בפניכם פחדכם
x r i U .אלך 216
דברים דאה יא יב
ומוראכם ימן יהוהאלתיכם לל:2־ נלזאיי\א;־י ומוראכם ״תן ו יהוך ,אלודכם צל־פ;י
ראה תדרכו ב ה כ א ל ר ד כ ר לכם =ל־לאךץ אשר תךךבױבה כאשר דבר לכם:
ןלכי5הן לפגיכם ה י ו ם ב י כ ה וקללה את הכיכר.
א ^ ר ת ל מ ל ו א ל מ ו ו ת יהוה אלהיכם א ל ו ־ ראה
א2כי מ ל ו ה אתכם היום והקללה א כ לא תלכילו
א ל מ ל ו ת יהוה־אלתיכם וסרתם מזיהדרך א ל ד ®2 ךאה אנכי נתן לפניכם הלום בךכד,וקללה :את־הבךכה
אלכי מ ל ו ה אתכם היום ל ל כ ת א ת ר י אלוהים אשר תשמעו אל־מצות ןהוה אלהיכם אשר אנכי מ$זה
־והיה כ י א^ריםאלרלאידלתם אתכם הלום :והקללה אם־־לא תשמעו אל־־מצוית *2
י ^ ל ה י ף אלהארלאלר אתה בא להוך ,אלהיכם וסרתם מך־הךרך אשר אנכי מצח־־.
ל מ ה ל ד ל ת ה וליתתה א ת ה ב ר כ ה ללהרגדוימ אתכם דרום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר ל א ־
ואת ה ק ל ל ה ל ל ה ר ל י ב ל ה ל א ת מ ת ב ל ב ו ־ לדעתם :ס והלה כי יביאך,יד^ה אללייך אל-ל־אח ׳*
הירדןא^ידירמבוא ל ל מ ^ ב א ר ל ת כ ^ י אשר־־אתה בא-־שמח לרשתה ונתתה את־־הכךכד־,
על־דד נו־זים ואת־הקללה על־הר עיבל :הלא־ד-מה ל
ה י ל ב בלרבה מולתללגל אללאלוני מ ר ת כי
אתב לברים א ת הירד^לכא ל ד ל ת א ת ה א ד ל בעבד הלרדן אחד דרך מבוא השמש כארץ דב;עצי
היעזב בערבה מול הנלנל אצל אלו;י p : m bאתם ו3
לייזלוה אלהיכם לתן לכם ױרלתםאתגוילבע^
עיכךים• ™ ל ך ד ז לבא לרשת אייל*רץ א^רץהוך־־,
בה ו ל מ ד ת ם ל ל ל ו ת א ת כ ל ה ת ק י כ ו א ת ה מ ^ אלהיכם נתן לכם דרשתם אתה וישכתם־בה :ושמךתם':לױ
אךא^י1תגל^כםהיוםא*תלקימוגמל^כ להזיות את כל־ההקים ואת־המשפ^ים אקך אנכי נתן
אלרתלמײולללות בארלאלרגתן־הוה־אלהי יב לפניהם הלום:
א ב י ג ל לך לרעיתתכלהימיב א ל ר א ת ם ^ י כ
אלה הדוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ א
ל ל ה א ד מ ה א ב ד תאכדלאתכלהמקמותאלר
אש! 4נתן r n Vאלוד אבתץ לך לדשרך ,כל-הלנ!ים ־
ל ב ת ל ס v pא ל ד אתם ייל־ים א ת ב א ת אשו—אתם חיים על־האדמה :אבד תאבדון את־כידי־ ג
אל^הםללתהריםהרמיםוללמבלותו^ת T » 1 ! ־
^ T r / * * i f JV "J - JT :IT •X I : -
כלללרל\1ולהלתםאתמוכוזתםולברת^ת את־אלהיהם על־ההרים הרמים ועל־דינבעות ותחת כל־
JV
מלכתם ו א ל ר י ת ם ו ז ל י פ ל ב א ל ו פ כ י ל ^ ה מ T W * ז ״ . :״ ^י TIT ו •< IV - AV ״ ו ײ »
ליליכםלמת כי ל ם קדיליאתהליתותיא^זוגך
ב ת י יתות'להיות לו ל ל ב סללה מכלהלמיכאלר
א כנים אתם ליהוד ,אלהיכם לא תתגךדו ולא־תשימו
לאתאכלכל ללפלי ה א ד מ ה
2קרחה בץ עיניכם למת :כי עם קדוש אתה ל י ™
תועבה ואת ה ב ה מ ה א ל י תאכלו לוי־ ל ה אלהיך ובך יבחר להוד .ל ת ו ת לו לעם םנלה מביד
כלבים ו ד ה ל ד ם א י ל ו ל ב י ר ת מ ו ד ואקוודילל 3הע^ים אשריעל־פני האדמה :ם לא תאכל כיד־
ותאו וזמר ו כ ל ב ה מ ת מ פ י ל ה פיםהולסלתליון * תועבה :י זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים
ל ת ל פ י ס ו ת מ ל ל ת גיתבבתמה אההתאכלואן 5ושה עזים ':א;ל וצבי ולחמור ואקו ודישן ותאו וזמר• ־ילל־
א ת ! ה ל א תאכלו ממלליהלית וממפייסיהפיסד. בד,מהי מפרסת פרסה ושסעת לסע שתי פרסות מעלת
ה ל ס ו ל ה את תלמל ו א ת תאילבתואת הלפ!כי ל נרה בבהמה אתה תאכלו :אך את־זה לא תאכלו
מ ל ל ת ל י ה ה מ ה י פ י ס ה ל א תפייסו למאיסהכ ממעלי הגלד .וממפדסי הפרסה הש םו ?ד׳ את־הנמל:
ל כ ם ואתהתלייבי כיפײל פ י ס ה היואולאליה ואתדארנבת ואתדשפן כי־מעלה גרה המה ופךל־•
טימא הוא לכם מ ב ל י ם ל א ת א כ ל ו ובלבלהכלא 8לא הפליטו •טמאים הם לכם :ואת־ךדךר ?י־מפדים
אתותתאכלומכלאלי תללו , פרסה הוא ולא גרד .טמא הוא• לכם מבשךם לא תאכלו
במים כ ל א ל י ל י ט*פיי יקלקלתתאבלווכל 9ובנבלתם לא תגעו :ים י .את־זה תאכלו מכל אשר
א ל ד א ל ל ו ס ל פ י י ו ק ד ק ל ה ל א תאכלו למא י כמים בל אשר־לו סנפיר וקשקשת תאכלו :וכל אשר
,כללפוילהרה , הוא לכם איךלו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא ת א לכם :ם
תאכלו ת ה א ל י ל א תאכלו מתם הללרוה^רס \\ כל־צפור טרדה תאכלו :וןה אשר לא־תאכלו מהם
והלזניה ו ה י א ה ואת תאיה והדיה למילה ואתכל 13הנשר והפרס והעזניה :ודדאה ואתדאיה וד,ד:ה למינה:
ל י ב למילו ואת בת היללת ואת תתז׳זמס ואת £ואת כ ל ^ ר ב למינו :ואת בת הלענה ואת־התהמס ואת־
ו א ת ת ל ל למילתו א ה תכוסואתהיללוה !6ד.שהף ואת־־הנץ למינחו :את־הכים ואת־־הלנשוף
והתנדמת והקאת ואת הרתמה ואת ה ל ל ך *}דתנש־מת :דקאתואת־ךךהמהואת^שלך :והחםדיי
והתלידה גהאלפה למילת והדוכיפת ו ה ל ל מ 19ו ה א ט ה למינהוהדוכיפת והעטלף :וכל שרץ העוף טמא
ו כ ל ל י ל ה ל ו ף ג*מא הואלכב ל א יאכלו כ ל = 2ת א לכם לא יאכלו :כל־עוףטתר תאכלו :לא תאכלו
ל ו ף ל ה ו ר ת א כ ל ו ל א תאכלו כ ל ל כ ל ה לצר־ כל־נ^לה לגרי אשר־בשעךיך תתננה ואכלה או ?בר
א ל י ב ל י ל י ך תתגלה ו א כ ל ה או מ כ י לנכדי לנכרי כי עם קדוש אתה ל ד ד א ל ת ך לא־תבשל גדי
כיי לים ק ד ו ל א ת ה ליהוה' א ל י ג ך ל א ת כ ל ל פ בחלב אמו :׳
ו * ־: 1־ •׳J
לידי ב^זלב א מ ו
ל ל י ה ל ל י א ת כלתבי־את ורלרתיצאהדרה 22עשר תעשר את כל־תבואת ןרעך תי>א ד,שךה ש נ ה
ל נ ה ל ל ה ואכלת לפלי יהותי א ל ת י ך ב מ ה ו ם 23שנה' :ואכלת לפע עהוד ,אלהיך במקום אשר־יבחר
א ל י יביוי ל ל ק 1ד מ ו ל ם מ ל ל י תלךהירלר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצךדך ו ב כ ר ת
ת ל ה י ך ובכיתבקדר וצא}ך למ;לתלמד ליראה בקךך ךצאנך ל מ ק תלמד ליךאה א ת ץ ת ה אלהיך בל־
את יהוה אלהין כלהימים וכי ײ ב ה מ מ ן ת ד ר ך 24תמים :וכי־לרבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו
כי ל א ת ו כ ל ד א ת ו כי ירתק מ מ ך המקום אלד כ י ־ ד ה ק ' מ מ ך המקום אשר יבחר ד ד אלהיך לשום
כי שמוי שם כיי לברכך ל ד ד אלהיך :ןנתתה בכסף וצרת
יבתי יהות א ל ה י ך ללום ל מ ו ל ם כי יביכףגוהי
הכסף כ ד ך והלכת אל־המקום אשר יבחר יתדה
א ל ה ׳ ך ולהתה בכסף וצרת הככף ב ד ך והלכה
26אלהיך בת ונתתיה הלסף בכל אשר־תאוה נפשץ בבקר
אלתכזקוס א ל י יבתד יתוה־אלהיךבו וליתתה
220 ובצאן ובלין
ה כ ס ף ב כ ל א ל ר האות -פ ל ך בבקר ובצאן וגיל
דברים ראה יד טו
ובלכר ובכל א ל ד ײ ל א ל ר ג־פלך ו א כ ל ת ל ם ובשכר וככל אשר תשאלך נפשך ואכלת
27
ל45י יתותיאלליך ו ל מ ת ת א ת ת יבויתך ו ת ל ת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתת.ובית־ :ותלוי
א ל ר ב ל ל ר י ך ל א תל^וכיאללותלקו1דלת אעזר־בשעריך'לא תקבנו כי אץ ל ו ח ל ק ו ק ל ה ?מך.
מקי1תלללל1ים^יא למר ס מקצה ו שלש שנים תוציא את־כל־מעשר תבואתך»2
JTג I : « : -־ T V • T J T י • J" J
א ת כ ל מ ל ל ר תבואתך ב ל ג ת תתוא ותחתיות בשנה ההואוהנחת כשעריך :ובא הלוי כי איךלוהלק 29
* ל ל י י ך י ב א תלויכיאל לו ה ל י ו ^ ל ת ל מ ך ונחלה עמך והגר וחיתום והאלמנה אשך כשצריך ואכלו
ותלי ותיתום ותאלמ^ת א ל ד ב ל ל ד י ך ואבלו ושיבצו ל מ ק יברכך להוד ,אלהיך-ככל־מעשה יךך אשר
ששי
ו ל ב ל ו למלל ע ר כ ך יתיות־אלתיךבבלמללה תעשה:
v~r
מכל ידךאלרתללית
ל כ ל ל י ם ת ל ל ל ל מ ל ה ו1ת ד ב ר ה ל מ כ ת טו
ל מ ו ל כ ל ב ל ל מ ל ת ידו א ל ד י ^ ת מ ד ל ד ל ו
ל א י^ליאת י ל ת ו ואת או*יו כי י ר א ?למלת מקץ שבע־שנןם תעשה שמטה :וזה דבר השמטה א 2
לתיות־אתתצכרי ת ^ ל י ו א ל ר יתיתלךאתא^ך '$מוט כל־בעל משה ילדו אשר לשת ברעהו לא־לנש
ת ל מ ל י ד ך א פ כ כ י ל א יתיתג^ר אכױוכיכרד את־^הו ואת־אהיו כי־קךא קיימוה ליהוד :.ארדהנכרי 3
יברכך י ל ו ת כ א ר ל א ל ר יתוול א ז ד ה ך M תנש ואשר יהלך ,לך את־אחיך תשמט לרך :אפם כי 4
ל ך *תלת ל ר ל ת ת ר ק א ם ל מ ו ל ת ל מ ל כ ק ו ל לא:ו־,לדרכך אכלץ כי־ברך לברכך לועה כארץ אשר
rrftorfw 1
מ די׳ ל ל ל ו ת א תאם־־קזמוע
רקי ך ל ל לרשתה :ל ת
שא ץ־,ור ,אלךדך נתךלך ;חלה
תזאת א ל ד &כי בז^דך תיום כי יתותיאלהיך תשמע בקול יהוד ,אלהיך אזכור לעשות את־כל־ר-מצוה
6
ב י כ ך כ א ל ר ד כ ר ל ך ו ת ל ב ל ת 1ױם ר ב י ם ה^את אשר אנכי מצלך הלום .כ ד י נ י ׳ אלהיך ?רכך
?אשר דבר־לך והעבטת נרם רכים ואייה לא תעבט
ואתת ל א ת ל ב ל ו מ ל ל ת ב*ויכ ר ב י ם ובך ל א
ומשלתבגױםרלםייובךלא ימשלו :ס כי־להלה ל
כי יתית מ ך ימללו
?ך־ אביץ מאחר אחיך באחד שעךיך_כאךצך אשר־
אבילמאוזד אזץיך כאוות ל ל ר ך ב א ר א ל י להרה אלהיך g sלך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ
ילוז* אלתיר Mל ך ל א ת א מ ל א ת לבבךולא 8
את־ח־ך מאחיך האמון? :י־פתח ת^תח א ת ז ח ! 7
* ק 3ל א ת ידך מאזיזיך ת א כ י ל ח־,עבט תעביטנורי מחסר־ו אקר לחסר לו :השמד לך »
א ת יא־ לו ו ת ל כ ל ת ל ^ ל 5ו ד י מ ת כ ר ו א ל ד פךד,להךבר עכדלבבך ?ליעל לאמר קרבה שנת־
יתית ד ב ר ל ב לבבך י^כר לו ת ל מ ד לך השב§ שנת השמטה ;.רעה עינך .כאדדך דאביה ולא
בלילללאמרקדבת ללתהלבל^תתלמנד. תתן לו וקרא עליך אל-ך,וה והלך ? ,ך ח?א :נתק תתן י י
ו ד ל ת ל י ו ך ב ^ י ך ת א כ י ל ו ל א ת ת \ לו ו ק ר א לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי מ ל ל ו הדבר ה ז ה
ל&יך א ל ילותיותית ב ך w iא1ת!לתת!לו ו ל א 11
לברכך mאלהיך בכל־סעשיך ובבל משלח:ידי' ד
ירל ל ב ב ך ב ת ת ך לו כי & ל ל ה ד ב ר ת י ערבך לא־יהדל אביון מקרב הארץ על־בן אנכי מציף ל א מ י
ל ױ ת י א ל ת י ך ב כ ל מ ל ל ך ו ב כ ל מ ל ל ו * ידך כי פתח תפתח את־לךך לאח־ך לענגך ילאפ־נך ב א מ ך :ס
ל א >תדל אב^יל מ ק ר ב ת א ר ל ללכז' אמי מ&ך
ל א מ ד 3 .ת ^ ת 9ת א א ת ידך כאוזיך כ־־יל^יך
כיימכר לך אתייך ו ל א ^ ך ^ארצך כי־למכר לך אחיך העברי או הע?רץה ועבדך ששקנלם"
ל^יםוכל1וז הלבריאוהלברית ולברך 13
ובשנה ד׳שביעת תשלחנו חפשי מעמך :וכי־־תשלחגו
ל ל ^ י ל ת תלל\זלו ^ י מ ל י מ ך ו כ י ת ל ל ^ ו 14
חפשי מעמך לאי תשלחנו ד ק ם :הענלק תעניק לי
ויז^לי מ ל מ ך ל א ת ל ^ ו ריקם ת^יקתלויכ מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ?רכך להוך ,א ל ח ץ התך
לו מ ^ ך ו ב » ך ומיקבך א ל ת ב ר כ ך יזלווז־ לו :וןכךת ?י עבד היית ל א ח מצדים ױפךך לדיירים
אלתיךתת! לו ו ! כ ד ת כ י ל כ ד תייתב*1ולמצדינ 16
אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה הלום :ילידי׳
ויפדך יבותיאלתיך ללכנא!כימ^וךאתתדבר ?ייאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך
תות תיום ותית כי יאמר אליך ל א אצא מלמך כי ..״ בי־טוב לו עמך :ולקחת את^ימך־צע
א מ ך ו א ת י ת ך מ ל ו ב ל ו ל מ ך ולקיחת אתתמד&ל 221
ד ב ר י ם ר א ה טו טז
ולתהה באלו ובדלת והיה ל ך ל ב ד ל ו ל ם ו א ף ונתתה באזני
לאמתך ת ל ל ה ג ל ל א י ק ד ה בלילך ב ל ל ת ך • T : ז< :זו־
אשר תעשה:
-ן iv - : ד• jrt
שביעי פ
כלהבכור א ל ד יולד בבקרך ובלאלך תיכר-
הקדילליהיוה' אלתיך׳לא ה ל ב ד ב ב כ ר ל ו ר ך
ולא Bnבכור ל א נ ך לפגי יתוהיאלתד תאכללו !9כל־דבכור אשל .יולד בבקרך ובצאנך הזבד תקדיש
ל נ ה ב ד ג ת במקום א ד ר יבוזר Wאתה וביתך ל ד ד י אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תנו ?בור
וכײהיהבומוםפלתאולורכלמום ר ל כ״־^א כ ציאנך W ? :ד ד אלהיך האכלנו שנה ב^נה במקום
ד־־זזבתלו 'rtfrthא ל ה י ך ב ל ל ר י ך ת א כ ל ל ו 21אשר־יבחר דוה אתה וביסך :ובי־דלה בו מוס פפה
ה ל מ א ותלהור יתדוכלביוכאילרקאוגדמולא 22אוי עור בל מופרע לאתןבחנולדדאלדייךT ^ :
ת א כ ל ל ל ה א ר ל ה ד ע כ ל ו כמים 23מאבלנו הטמא והטהור מחלו כ?בי וכאיל :דק אתד?׳ ו
ביום ת י א ל ל ל ב ק ד ל א ה ו כ ל ל ה אההפסת מצךלם ביד מצרים למען תןפ1ר את־לום צאתך ע׳אךץ
ב א ת ד ל ל י ל א ל ד י ת ו ^ א ל ה י ך ל ה ו ל ך כי 4למי חילך :ולא־יראה לך שאר ב כ א כ ל ך שבעת למים
א ם א ל ה מ ק ו ם א ל ד יב^ר יתוהיאלהירללכן ולא־ילץ מךהבשיר א&ר תזבח בערב מום דראשץ
לכזו ל כ ת ו ב ה אתהפסזי׳ובליבכבואהלמד י .לבקר :לא תוכל אבח את־הפסח באחד שעליד * y
מ ו ל ד ל א ת ך ממצרים ובללתואכלתבממס 6ד ד אלדזיך נתן לך :כי אם־אל־המקום אשר-לבהר
י ר ד אלהיך לשכן שמו שם תזבח ארדהפםח בעיב
א ל ך י ב ל י ילוה״אלתיךבו ו %ת כ ב ק ר ־
י בבוא ד #ש מועך צאתך ממצרים :ובשלת ואכלי!
ו ה ל כ ת ל א ת ל י ך ל ל ת ימים תאכלמלות וביוב
במקום אשר לכחד ד ד אלהיך בו ופנית כ^קי 1פ׳לל5
ת ל ב י ל י ל ל ד ת ליתוהי א ל ת י ך ל א ת ל ל ת
« לתהליך? :ןשתימים"תאכל מצות וביום השביעי עצרת
לגלה - , מלאכה
9ל ד ד אלהיך לא תעשה מלאכה :ס
ל ב ל ת תלפי לך מהתל^רמלבקמהתחל תספהלך מהחל הךמ& בקמה תחל לסכ5י שבעה
ל ל פ י ל ב ^ ת ד ב ל ו ת ו ל ל י ת I tל כ ל ו ת ליתיות׳ י ש^עות :ועלת חג שבעות ל ד ד אללייך מסת נךקת
א ל ה ך מ ל ת לרבת ידך א ל ד ת ה ו כאדר יכרק- ״ ד ך י א ש ר ' ^ ן י כאשר לם־כך ד ד אלהיךj j t p f l :
יהוהיאלהיך ו ל מ ו ז ת יפלי יתות־אלתיך אתה&ן לפני ו ד ד אלהיך אתה ו מ ך ובתך ועבךך ואמתך־
ו ב ת ך ו ל ב ד ר ו א מ ת ך ו ת ל ו י אלדבדלרירוגלר והאלמנה
והיתום ו ה א ל ה ת א ל ך ב ק ר ב ר ב מ ק ו ם א ל ד והלד אשר כקזעריך והגר דלתום
בקרבך י במקום אשד יבחר לדד אלהיך לש?־! W
יבו^ד י*וה א ל ה י ך ל ^ כ ן ¥מ ו ל ם ו ז כ ר ת כי
!2שם :וזכרתי כי־־עבד היית במצרים ושמרת ועשית את־
ל ב נ י י ת ב מ ל ד י ם ו ל מ ד ת ו ל ל י ת אההתקימ * • 'T AT : r : » T VJV • T iTff: IT
ע־בעת ימים תתג כיתןזזאלהיר במקום א ל י יגדי והלר והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך :ש ב ע ת טי
/ ! י I ז־־י• ן • • JV :״ ז1 ז ; ־ ן TR J R ״ ; ־R ־ : •י • - :
ע י ג
י ה ו ד י ך בכל תבואתך ו מ ל ר ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר־יבהד יהוד .בי
S AT S 4- י : V }- K T | * « JT -י T T
מ ל ל ה ידיך ו ת י י ע ר למו* ל ל ו ל פ ל ^ ז ב ע ל ה לברכך להורי אלהיך ככל תבואתך וככל מעשיה לךיך
ידאה בל^כורך את&*י יהײזו־אלתירבמקוב א ל ד והיית אך שימח :שלוש פעמים ו בשנה ,יראה כל־זכורך 16
) : : T V ״11 R R ־ ׳« ג ז J ד ־ ״» T , -ן » T J
י * 0־ * 0במלות ו ב ^ ה ל ב ל ו ת וב^תככותולא את־פני ו יהוד ,אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות
» ~ ״ "i : r : י '1
י י א ה א ת ^ י יתיוה־ייקכאילכמתלת ידו כברכת ובחי השבעות ובחג הסכות ולא יראה את־פני יהוד־־. .
JV I ' " I V
יי JT : ״ J ; V
ל ב ^ ל י ה כ ל ל ל א&למובה יהות"אלתיראע4 ,יעור עינל חכמים ויסלף דכךי צדיקם :צדק צדק כ
ת ל ל ל לך ולא תקיכ לך מלכת א ל ד ל 1א יתו1ל תרדף ל מ ק תחיה וירשת rrw־& pאשד־יהוה אלהיך
*.י! מ JT I V ן V T T V JT : Iti׳־ » i 'I I־«•־־ I I A י S
21
לאת^בוז ל״תיות' א ל ד ד ך אללד. נתן לך :ליי לא־תטע לך אשךה כל־־עץ אצל מןבח
22
ל ו ד ו ל ת א ל ד יתית בו מום בלדבר־ י -ל כי ,יהוד ,אלהיך אשר ת^ז־ה־לך{ :לא־תקלם לך מצבה
כי תולבת ילוולאלתך תוא יז אשר שנאיהוד ,אלהיך:
;מצאבקיבף ב א ת ר לילדיך אלריתות־אלהיר לא־תןבח ליהוד ,אלדויך שור ושיה אשר:הלך .בו מ ו ם א
2
* Fל ר א י ל א ו א ל ת א ל ד י ל ל ת א ת ת ר ל ב ל ל י בל דבר רע כי תועבת,יהוה אלהיך ת א :ס כי־ימצא
יהיות־אלתךללבדבריתװילך ו י ל ב ד א ל ה י ט בקרבך באחד שעליך' אשרץתה אלהיך נתן לך אי^ז
אתרים וילתו*ו ל ת ם ו ל ל מ ל או לידת או ל כ ל אראשה אשר:.עשה את־הרע כעי;י יקךראלהיךלעבר
ל ב א תלמים א ל ד ל א ^ויתי ות)ד ל ד ו ל מ ל ת בריוזו :רלך ולעבד אלהים אהלים וימתחו לד,ם ולשמשו 8
ידדלתתילבותותאמתלכל ת ד ב ר * ל ל ת ה או לד־ח או לכל־־צבא השמים אשר לא־צלתי :להגר־ 4
תתו;־בת ת^את ב י ל ר א ל ותוצאת את לךןש^עתוךדשת היטב והנך ,אמת נכון הדבר נ^שתה
א ו א ת ת א ל ה ת ת ו א א ל ר ל ל ו אתתדבר׳תדלי התועבה ר1את כלשראל :והוצאת אודך,איש ההוא או ה
^ s bל ל ל י ך א ת ה ח ל י א ו אתהא^זולדלתס א ד ח ^ ז ד \ ה ד ן א אשר ?נשו את־הח־ר הרלע הוה אל־
באבלים ומתו לל& ל ל^ים לזייכ או ל ל ל ת ל ד כ ^ ך י ך את־ד&יש או ארדהאשך ,וסקלתם באבנים ומתי•
יומת תמת ל א יומת ל ל פ י ל ד א ת ד יד העדים על־פי ו שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת 6
תתית ב ו ב י א ל :ת לתמיתו ו י ד כ ל ת ל ם לאתרלז? על־פי ל ־ אחד :לך'העדים תהידדבו בראשנה לך,מיהו ד
ו ב ל י ת הדל מקרבך פ רך ל ל ^ ע ם באחלנה ובערת הרע מקך?ך:
כי י פ ל א ממך ד ב ר לבױל3ל ב י ו ד ם ל ד ם ב^י
8
ל ^ ל דברי ר ע ת ד ל ל ד ל ובין בי יפלא ממך ךבר למשפט ביךךם ו לדם ביךלין ל ד ן
ו ק מ ת ועלית אלהמנןום א ל ד ע ת ר יתות־א&ך ו?ץ ננע ללגע דבלי ריבת בשעריך וקמו! ועלית א ^
בו ובאת אלתיבהניב ה ל י ם י ^ ה ל פ ל א ס י - המקום אשר יבחר להוד ,אלד,ץ בו :ובאר! אל־הכהנים»
יתית בימים תהם ו ד י ל ת ותנידו ל ד א ת ר ב ד ־ הלףם ןאל־השגןט אשר rrrrבימים ההם לדיש?
ה מ ל פ ל ו ל ל י ת ל ל פ י ת ד ב ר א ל ד יגידו ל ך והגלדו לן^ את דבר המשפט • :ועשיית על־פי הדבר י
מלתמקוב ת ת ו א א ל ר יב^ד יהווזיולימו־מ אשרלגידולד־מךהמקוםהדןאאשרלבחילמך .ושמרה
11
ל ל ל ו ת כ כ ל א ל ר יורוך.לל5י ת ת ו ר ת א ל ר ל ^ ו ת כבל אשד יורוך:־״יאל1על-פי דתוךה אשר יורוך
יורוך ו ל ל ת מ ל פ ל א א ־ יאמרו ל ך ת ל ל ת ל א ועל־ל־.מש&ט א^רךאמךו לך תעשה לא ר1םור מךהךבר
ת כ ו ר כ ל ת ד ב ר א ל ר לידו ל ך ימין ו ל מ א כ ל ». it. t^jקמןי בזיק
א ש ר /י ד ו לך^:ין ושמאל:
223 .ו » .ועי xcci 0משילךם
ד ב ר י ם ש פ ט י ם יז יח
והאיל אלד >ללתכ*דל&לתי למלאלתכת* והאיש אשד-יעשה בזדון
I T : JV -iv v • T :
12
ת ל מ ד ללי־ת ל ב א ת יתוהיאלזך או א ל ה ל ^ ל לבלתי שמע אל־הכהן העמד לשרת עזם את־יהוך־ו
JT T IT •• ־־
ומת ה א י ל ת ה ו א י ב ל י ת ה ר ל מ י ל י א ל ו כ ל ו & ן : V ז « * : ^ײ I ץ ־ < : ן • •
כיהלוים האמאלד אתה יורדי אותם אלמללדם י״ח 18.בקצח coי 0הח׳ יבחי י® 1־• סביוץ בה 20.מלא ף 224
דברים שפטים יח יט
ואלקסמים ילמלו ואתה&> נל 1תן לך יולודזו ואל־קסמים לשמעו
*עלתיך לביא מקרבך מאוזיך כמלי יקיםכך^ טו
ואתה לא ק נתן לך לתך ,אלהיך :נביא ?ןקךלןיסאחד
אלתיך אלו תלמלל כבל אלר לאלוםלכ כ6ני יקים לך יהוד ,אלהיך אליו תשמעו! :בבל אשר־ 16
יתוולאלתיך בתרב בץםהקתללאמר לא אפן6 שאלת מעם יתך ,אלהיך בחרב ביום הקהל לאב)ר
ללמלאתקוליהולאלהיואת האלת4לול לא א6ף ל ש ^ את-קול להוך ,אלהי ואת־דאש דגדילד׳
ת!את לא אראוללודולא אמות ויאמר יזלו* 17
היאת לא-־אךאה עוד ולא אמות :ולאמו־ לחד־ אלי
א ל תיליבו אלרדברו*ביא אקיב להב ,מקרב 18
היטיבו אשר ד?רו :נביא אקים לד,ם מקרב אחילים
.א^יתב כמוך ו!!1תתידבריב5יו ודבר אלתכאת במוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את בל־־אשר
כל א ל ד א « והיה האיל אלד לא ילמלאל ^ונו':״וולה האי& אשר לא־לשמע אל־ךברי אקר !9
דברי אלד ידבד בלמי א$כי אדדל מלמו אך לדבר בשמי אנכי אדרש מעמו :אך הנביא אשר לזיר כ
ה&ביא א>לר יויד לדבר דבר בלמי אתאלד& לו־בר דבר בשמיי את אשר לא־צדתיו לדבי
לויתיו לדבר ואלד ידבר בלכאלתיב אתייװ יתיר כ^ם אלד,ים אחרים ומת תביא ד,ך,וא :וכי 21
ומת ה*ביא התוא וכי תאמר בלבבך איכה *דל 22
תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דכךו
אתזלדבר אלד לא דברו יןלול א ל י ידברה« 1
יתה :אש%ידבר תביא בשם;הוה ולא־יהלהתדבד
בלים יהי\לולא יהית תדבר ולא יב^^אזלוגר ולא זיב!א הוא הדבר אשר לא־דכךו לתה 3ך1ן דבל
ם
אלרלאדברו יהו־ה* ב*דל דברו היגמא לא תצור -הנביא לא תנור ממנו:
כי יכרית יתו* אלליך ממ!ו יט
את ה*וים אלד יהולאב^יך 1תןלך את ארלס
וידלתם ויליבת^ליייהם ובבתיתם ל ל ל ל ד ה כי־יכרית יהוד ,אלהיך את־הנוים אשר יהוך ,אלהיך א
תבדיל -pבתוך ארלך אלד יתווזאלתיך לתן נתז״לך את־ארצם דרשתם וישבת בעריהם ובבהיךם:
לךלדלתתתכיל לך הדרך ו ל ל ׳ ־ ^ ^ ל ^ ר שלושש־ים תבדיל לך כתוך אחיך אשל להוך ,אלתך 2
אלד י1תילך יהולאכ?היךותית ל1ום למה כ ל jriלך לרשתה :תכין לך הדרך ושלשת את־נבול 3
דלו* ו ^ דבר תד&יו* אל? -י!ום למת ח* אלד א ^ א ש ר :נ ח י ל ך יתה אלהיך והלה לנום שמה כל־
יכתאתרלתו בבלי דלת והוא לא ל5אלוממיל 4
רצח :־ וזה דבר הרצח אשר־עום שמה וחיאשרלבד־
לל>לכ ואילר ע א ^ ת דללו בילד ל^לבל^נז את־רעת בבלי-לעת ותא לא־שינא לו מתכול שלשם:
ולד^ת ידו ^ ן לכרת הללו!לל^לנלג>ל ואשד' יבא את־דעת ב!ער לחפ1ב עצים ונדחה ! ז י־
ומלאאתרלתוומתתוא י&־ם אלאתתהלױמ בנתן לכרת העץ'{נשל הכחל מךהעץ ומצא את־
ה'אלתותי3ז ייד^אלהדב אתריהר^כי^ב 6
לעת ומת ת א ינום אל־אתת העךים־ךאלה לחי 4.פד
לבבו ותליגו כי ידבת תדרך ותכתו ^ ל ולו אל ירדף! יגאל הדם אחרי הרצח כי לחם לבבו ךמיןו
מל^למותכילא ל!אהואלו מתמול ללל^כ כי-ירבה הדוץ חליבת נפש ולו אץ משפט־מות בי
ל ל ל א!־כי מלוך לאמר ל ל ל לרימתבדיללך W 7
לא שנא ת א לו מתמול שלשום :על־נגן;אנכי
8
לאמר״שלש עלם תבדיל לך :ואם-לךחיב ךייח
אללרך את־נבלך באשר נשבע לאבחיך ועזן לןז את־
לאבתיך כי ת ל ^ ד אתכלתמצוההואת לללהי^
אלראנכי מלוך תיום לאהיבת את יתולאלהיך כל־המצוה ה*את לעשתה אשר אנכי מצוך תום
וללכת בדדכץ כלהימיכויכ^תלך לוד ל ל ל א ת ־ ^ א ל ה ק ד ן ^ כ ך ר ^ ^ ^ לך
לריב ללתלללהאלת ולא ילי^ף דדם לידזי עוד שלש עלים על השלש האלה :ולא לשפך דם PJי
בקרב אילך אלי יזלוה־אלתיך!תן לך בקרב אחיך אשר לתך ,אלד־וך נתן לך נחלה וליז־׳
, ותיתלליךדמים ® עליך דמים:
וכייהיהאילילואלרלהווארב לװקכללװז^הו וכד־יתה איש שנא לתגת וארב לו וקם עליו וו־בת ״
נפש ומת ונם אל^אחת הערים האל :ושלחו זקנל עירו !2
לפלומת ו1ס אלאו^ת הלייב האלוללתו^י ולקחו *אתו משם ונתנו אתו בלו־ גאל הדם
אתו ביד^אלתדם לייוולקז^ו אתו מלם ,.,!.סמייןה״לי• v ^ 2
ין ט! דברים שפטים
ו מ ת ל א ת ת ו ס ל&ך ל ל ד ו ב ל י ת ד ־ ב ז ת ל כ י ומת :לא־ 13
ו F t
לא , מיליאלדלובלך תחום עינזד עליו ובערת רם־הנקי מישראל וטוב לזי:
יין J 1 C ז ז • י T -׳ W - IT ־ : •ו AT T 11: R J *
ביג^לתך תכל^ולילךאלי!בלויים w 14לא תפיג גבול לעך אשר נבלו ראשנים בנחלתך
אלי־ תלו¥לבאיל א ל י ^ א ל ה י ר Mל י אשר תנדול ב£ךץ אשר ללול ,אלדדך נתן לןד־ לרשתה:
ל א י מ ם ל ד אוזר ׳ לרלת* , ט ו ם לא־לקום עד אחד באיש לכל־עון ולבל־חטאח
ב א ץ ל כ ל לין ו ל כ ל ת ל א ת ב כ ל ת ג * א א ל ד בכל־־חטא אשר יחטא על־־פי ו שני עדים או על־־פי
'J i ־ / : *J AT ITײ JV : T :
* tfWל ל פ י ללי לדים או ל ל פ י ל ל ל ה ל ד י ם 16ש ל ו מ ד י ם לקום דבר :קי־לקום עד־חמם באיש לענות
ילןוםדבר כי ילןופ ל ד ת מ ס ל א י ל לללותבוסיה לפני
האללים א ל י להם גדים ל ^ ה י ולמת ללול לפני הבחנים ולשפטים אשר t i tבימים הקם:
לפלי הכתלים ו ה ל ח י ם א ל י יהיוביבדםההם !8ןךךשו השבטים תיטבוד^ה עך*6קר'העד שקר ענה
ו ד י ל ו ה ל פ ל י ם הילכדהלה ל ד ל ר ר ה ל ד ל ה ר 19באחיו :ועשיתם לו ?אשר זמם לעשות לאחיו ובערת
ללתבאתייו ו ל ל י ת ם לו כ א ל י י מ ס ל ל ל ו ת ב הךע מלךבך :ולנשאךים לשמעו דראו ןלא־ייםפו לעשיות
לאוזיו ו ב ל ר ת ת ך ל מ ק י ב ר והללאריבילמלו ״עוד כךברי הרע הזה בקרבך :ולא תחום עי^ך'נפש
ס בנפש עלן ?עלן עזן כ?£ון לך כלך רגל בךגל :
ויראו ולא יכפו ל ל ל ו ת ל ו ל כ ד ם ד ה י ל הזית
ל ד ב י א ל ה ל ם יפלןדו ל ד י ל ב א ו ת כ ר א ל IT T J : W T 5 "J T <1: «T
תלם ?דסקרב
ה ק י ג ל א ל ^ י ^ ^ ז ל ל ה וקד־אדת אל־י^דזו !!אל־עיל להלחם עליה וקראת אליך ,ל^זלום :וודה
ל ל ל ו ם ו ת י ה א ב ל ל ם תל4ך ו פ ת ת ה ל ר ותיה אם־שלום תענך ופתחה ,ילך חדה כל־העם מ מ צ א י ה
12יללו לך למם ועבךוך :ואם־לא ת#לים ע$ך וע^תה
!3עמן! מלחמה ןצךת עליית' :ונתנהדוה אלליך״בלרך
יהו^ זיזבהד כיד־ך ו ה כ י ת ו גי ת ^ולכי^ את־כלץכולה לפי־חרב :לק לנ#ים והטף
א ת כ ל ^ ו י ת ^ ^ ר ב ר ד ת ל ל י ם sytam ולבל?,ד ,וכל אשר לך־,לך ,לעיל בל־־^ללה p nלך
והבהמה ו כ ל א ל י יהיתבךרכללללהה^לר 226 cron ». 1».ג0ינ אתך
ד ב ר י ם ת צ א כ כא
א #י נתז למל אלידד ל ח P״־ ואכלת א ^ ל ל
יידיבאכיבד! אכית^ע^יבדאע־רנתז לכל־הער ם הךחקת ממך מאד א£ר לא־סערי
י ר כ ן י מ ו ל ה מ ד י י ד ל ר י כ ה -ח י ח גןייך a״ 4 הנה :רק קערי הצמים האלה אקזר:תוך16 ,
א ל ת ך נתן ל ך נחלה לא תחלה כל־נשמה :כי־תזרם ל!
1
^ A מ ו ^ י ד '1־!יעיר* i יי תחרימם החתי והאמו־י הכנעני והפרך ח ת י והיבוסי
־ « ' מ ב 9־ ה י ז י 0ת ח י י מ ס ה י י ת י ותאמרי" באשר צוןזך־-וה אלהיך :ל מ ק אשר לאץלמדואתכם18
מ ע י ־ י י ײ י ױ ^ ו ף ־ א ל י & ך יגוה לעשות בכל תועבתם א $ר עשו לאלהיהם וחטאתם
ליהוד ,אלד,יכם :ס כי־תצור אל־עיר ימים רבים 19
א מ י ר ל מ ל ן א ע י ר ליא r m Vא ת נ n f e f t 8 ~ - • R • v j T ־ו - iv מ ן JT R
א
?י־־ל^א ח ל ל באךמה אקזר װזוה אללייך גרזן ל ך
־־ י נ י ״ א ^ ב א ך ־ י ה א ״ ־ י יהיה א מ ך נ ת ז ר!־ TO 8 לרקזתה ג©ל בשדה ל א נודע קי ה כ ײ י יצאי
־יאגיךע מי ז מ י ד ו ו י ע י ז ו ושפתיך ו^ךדו אל־הערים אשר סביבת החלל :ודרך3 ,
י״ךי׳י3ג־ד ומדיי א^ידע^ם א 4־ ״ ג
העיר הקרבה אל־הללל ולקחי זק3־י העיר ההוא ענלת
ה ת ר י מ מ הע־ױ ה ק ד ב ל א ל M ^ S s W ? ר ן אשר לא־עבד ? ה א #ר לא־משכהיב^ל :ו ת ר ח 4
ה ל י י ה ה ו א V a r i wאע־ר,יא S - j , זקני העיר ההוא את־העגלה אל־;חל $רתן אשר לא־
Sא״ n W ־יאמ׳^הבלכימוידו לע?ד בו ולא יזרע וערפו־שם את־המלה בסחל :וננשו י,
TViynא ל י מ ב י א י ה ז הכה;ים ?;י ל ד בן בם בחר:הוך ,אלהיך לשרתו ולברך
וכ^ננע :וצל ןקני 6
־•גסבק־ ׳הייזיא^ד m w Sוייהי־ר ב ל ^ ? ש ם :מ ך .ןעל־פיחם להלך׳ כל־ל ב
י כ ^ זלדגי יהממוי^פייל־ ״ ־ י ל » י י י ב העיד ההוא הקרבים אל־החלל לרחצו אתיץדיךט עדי־ 0
בעיר ה מ א ה־ןיגימ אגי היזכיגיײוזטאתידגפ הע;לך ,הטרופה בנחל :וענו' ו א מ ת :דיינו לא ש פ ? ה I
'׳•ל י ^ ל ה ־ ' > " ־ 5־ " ײ ל י ־ ׳ ע ו י א 5ױ י ד ע ן j f e את־הךםיה|ד ,ועיונו ל א לאו :בפך ל ע %לק\ךא^8
א#ו-פדית:הוד .ואל־תתן דם נקי בקרב עמ^ !1רא*ל
ן ן מ ך להם ך,דם :ואתה T O־ י י ל ם Wה׳לר13י•
״יעי 1
־•ן ־ ׳ ״ ו י ב י ־ ס ^ ה ת ש ר כעי;י לדיוה.
תצא .
" 7״ נ ך כ ך כ י י ג ל ל ה ב־ל-רב.....
כיתעא־יבי^זםהד־י יהמ ? * p rלמלחמה ע ^ ל ב י ך ו?תנו לתך ,אלר-יך בלדך י
א ז ד ו ג י ז :ו י ה ו ב א י ה י ר כ ־ י ך ובניין לגיווד^ז! שבלו :ןךאידנ בשביה א #ת לפת־תאר וחשקףן ״
ג ל ־ י ה א׳0־ת יפי־ ת א ײ ײ ־ י ק י ז ־ ה ו י י ק ^ ז 4 5 ? .tולקלות ל ך לאשה :והבאתה אל־תוך ביוןך ונלחת ״
י א ׳ ׳ ־ י " א י ־ ד א י ײ ד י ײ ר יגלוזוז א ת י א ע - את־לא^ד ,ועשתה את־צפך;יה :והסירה א ת ־ ש מ ל ת !3
« rלמלית ל ^ י ת י^לומ אה ש?:ד ,קעלילי י£ז?ה ?ביתך ובכתה את־א?יך ,ו א ת ־
מעכיב ױ»יג rב־יוזך ומתה את אבױז ואת nw
ילזז,ימ־נז ואייר t M aאנייה מלגימה וביrtr,
ט • ב א ? י ה ו ה י ה א ס ניא n s g f tג ה - r t w׳ ו מ ב ד ש י ת מ כ ר ! • בכסף ל א ־ ת ת ע ^ ־ ? ה ת ח ת א ש ר
ל»55יזד ו מ ב י .ל א ת ג י כ י ־ ג ד ב כ ל ה נ א ב ב ע ג ־ י ב ז דאחדתת מי שתי נשים
ן#ים ה א ח כ י -־ תתתיתן לאיש שיד עניתי :-ליי
עדתה:
״ י אהובה ו ה א ת ז שנואה
כיומיים - ה י י ת א ע י ר ע4יתה •p 22 22 77 »•3 .7 סכו«
4
גיא־? ׳ י ת י ג ל י ב ה א ו » מ א ב י ב ה ו ב א י ז ו ! ל $ו א ה
י 227
ד ב ר י ם ת צ א כא בב
ויל*ו לו בלים האהובה והלגואה והיה הבל ולבכר וילדרלו בנים האהובה והשנואה
ללליאה והיתביום הלתילו אהבל? את א ל י יהיה !6והיה הבן הבכר להניאה :והיה ביום הנחילו את־בניי
לו ל א יוכל לבכר אהבל האהובה ל נ ל פ ל י בל את אשר־יהיך ,לו לא יוכל לבכר ^ארדבךהאודבהעל־
ו ל ל י א ת תבכר כי א ת ה ב ב ר ב ^ ל ל ו א ה יכירלהה 17פני כךהשנואה הבכר :כי את־הבכר בךהשנואה יכיר
ליפיללים ב כ ל א ל ד » א ל כי ה ו א ד א ל י ת . לתת לו פי/ינים בכל אשר־ימצא לו כי־הוא ראשית
כי יהיה אלו ל ו מ ל פ ל תבכרה .8י &ו לו משפט הבכרה :ישראל כי־יהלך ,לאיש בן סורר
ל א י ל ב ל כ ו ר ר ומורה א #ל מ ל ב ק ו ^ א פ י ו ומורד ,איננולמע בקול אביו ובקול אמו דברו אתו ולא
ובקולאמו ויסרו אתו ו ל א י ל מ ל א כ י ה כ ו ת פ ל ו 19ישמע אליהם :ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־
בו אביוואמוותו>ליאואתו אללקלילידוואלללר כ ן ק ל עירו ואל־ישער מקמו ':ואמרו אל־וקד עירו בננו
מקמו ואמרו א ל ^ י ל י י ו ב ל ל ו *תסזררומרהא^ו 21זה יסודר ומלה איננו שמע כקלנו זולל וסבא :ורגמהו
ל מ ל ב ק ל ל ו לוללוכבאורלמהו כ ל א ל ל י ליד-ו כ ל ־ א נ ל עירו באבנים ומת ובעךת הרע מקרבך ובל־
באבלים ו מ ת ו ב ל ר ת ת ר ל מ ק ר ב ר ו כ ל י ל ר א ל 22.לש'ךאל לשמעו"ויר־או :ם׳טנץכי־ץדה באיש ק ט א
.וכייהיתבאיל ילמלוויראו 23משפט־־מות'והומת ותלית אתו על־עץ :לא־־תלץ
נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו בלום הלוא כי־קללת
אלהים תלוי ולאי תטמא א ר ל א ^ ל ך אשר למדי אללייך
^ yל ק3ור־ ז7ק3ר־גוגיוםההוא n y WBM y mi 3 ס
גקן לך נהלה•
כי קללת אלהיב הלי ולא תלמא אה אדמתך אמיר
לא יהותיאלתל^לרלוזלה כב
היאה את ל ל אתך או אה ליו ליתיב גולתללמת
א לא־תראדו את־שוד אחיך או את־שיו ןךלים ולהעלמת מהם הלבתליבם לאתיך ואכלא ק ח ע אתיר
־ מסם ה £ב תשי^ם לאחיך :ואם־לא קרוב אחיך א ל ץ אלץ־ ולא ידלתוואספתו אל תוך כיתר והיה
ןלא ד ע ת ו ואספתו אל־תוך ביתך והלך ,עמך ךךש לכוך לד ד י ל אתל אתו ותלצהו לוכ! תללת
» אחיך אתו והסבתו לו :וקן תעשה > ח ב א P1ת ^ ז 6׳ לתמרו ונל תללת ללמלהו וכ^ תללת לכל
4לשאלתו לק rtfapל ? ל ־ ^ ב ך ת א ח ץ א ש י -ת א ^ ד אבדת א ת ך אלרהאבדממלו רמ^תלאוווכל
לאתראה את ו^מור . ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם :ם לא־תראה להתללכ
את־חמור א ח ץ או שורו לבולים בךךך והתעלמת מדם א^ין אולורו^ליבבדרדוהתללמתמהכוזהס
לא יהיתכלי לכד י׳ הקם תקים עמו :י ס לא־לדילך׳ בלי־נםר על־אל־־י תקים למו , ,
ן6רלל?ש נבר שמלת א#ה)יי תועבת לתר׳ אלייך ל ל א ל ה ולא ילבללבר למלת אלהכיתולבת
פ כל־עשה אלה:
יהוולאלתיף כל ללה אלה
מ יקיא קן ל3וי לפ3ך בדרך בכל לל או לל
• כ י לקרא ק ך צ פ ו ר ו ל פ נ ץ ב ל ח י * י ^ ־ האיל אפיתים או ביצים והאם ר־בצח לכ-יי
ללהמ־ש
י
האךץ אפלחים או ביצים וראם ד£צת ע ל ־ ה א פ ד װ ם האפיתיםאו ללהביעיפ לא הקת האס
7א ו על־הבהיים לא־תקח האם ?ל־הבנים :שלח השלח ללוזהללת את האם ואה תבלים הקת לך למלז
כיתבלת את־האם ואת^בניט״תקדד^י למען ילטב לך וד׳אדכרז ייטב לך והארכת ימים
?י תו^ה ^ית חלש וע^ית 9עין ה לנגך בית תדלולליהמלקה מגך־ ולא תלים דמים : 8מים:
־ ןלא־וןקים דמים ?ביתך כךי&ל הנפל ממנו :לא־ בביתן כי יפל הל5ל ממגו לא תזיל כרמך כלאימ
תןךע כךמך כלאים פךתקדש המלאה הורע אשר תןרל פן תקדלהמלאת הזיל א ל י ת^יל ותבואת
לא התירלכלור י ו ת ב ו א ת ה כ ר ם :ם לא־תחךשבשור־וקחמרלחךו :הכרם
ובתימי יתדו לא תלבל לללגז ב ל י ופלתים 12לא ת ל כ ^ #עטנז צמד ופ#ףןים לןלןךו :ם
גדלים ק ן ^ ה ־ ל ך על־אך^ע מ פ ו ת בסותך א ^ ר תכפה־5ה :יתדו .
הכסת
1
JJס ?י־־יקח איש * n pובא אלןה ושנ*ןה :ושם לד ,הללה לך לל ארבל מפות כסותך אלי
כי יקו׳ו איל בה ?לילת ךבדים
» «.קמץ pa 228
אלהובא אליה ולגאהולסלה ל ל י מ דביים
דברים תצא כב כב
והוצא ל ל ה ל מ ר ע ואמר את ה א ל ת ה ז י א ת ^ והוצא עליה עזם רע ואמר את־ך^ר־,
ואקרביאליתזלא מצאתי ל ה בתולים ו ל ק ת אבי היאת לקחתי ואקרב אליה ולא־מצאתי לך? ,חולים:
.הגלד ואמת ותביאו א ת בתולי ה5לר אלזק5יהל*ו ׳ ולקח אבי הנער ואמה ורמיאו את־?תולי הועד אד1־ טי
ה ל ל י ת ואמר אבי ה$לר א ל ה « מ את במי 1תתי ן£י העיר השערה :ואמר אבי הנער אל־הןקנים את־
לאיל הזה ל א ל ה ויל5את וה5ת הוא ל ם ללילת נתתי לאיש ד!,ה לאשד ,וישנאה n * ™ :״
• רבייט לאמד לא מצאתי' לבתך בתולים ואכה שם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך ?תולים
בתולי ביתי ו^ילו ת ל מ ל ת ל3י!ק5י הליר ורקמו ^לה־ בתולי י בתי ופרשו השמלה לפױ זקני י ™
* .קני תליי התוא את ה א י ל רסרו אתו ו ^ ל ו אתו ולקחו זקני העיר-ד,ודא את־האיש וי?ת אתו :וענשי 19
.״«»».״W — . . . . . . . . -J.u.ו t .
* 'Sמאה כסף ונתנו לאבי הנערה בי הוציא n ap
על בתולת ישראל ולרתהלה לאשה לא־יוכל לשלחה
כ^מית ם' ואם־אמת ת ה הדבר הזה לא־נמןנאו כ
21
r r y i jװ^״ימו *tt.i לזולים לנער :והוציאו את־הנ %אל־פתח ?ייז־אי?
אל^תת *יתאבית ובקלות אגלי לידת s t o t o וסקל^ ,אנ£י עירה באבנים ומתה 5י-עשתח TO־־׳
ם
ומתזלכי ל ל ת ^ ב ל ה בילראללו5ות בייתיה' ?לשר^ל לזנות נ־ית אביה ו?עךת הרע »ל9ו*
בייעול , ובלדתתרל מקרבך ״
איל ל ב ב ל ב א ל ת ב ל ל ת ב ל ל ומתוחב %ה ם
ה א י ל ללבבי ל ב האלו* והאלה ו ב ל י ת ת י ל כי-ימצא איש שכב ו עם־אשה ?עלת־בעל ומתו נם־ 22
בייתיה' מ י ל ר א ל ••:״••• שנ^ם האיש השכב עם־האשה והאשך ,ו?עךת הרע
ל להתנער בתולי׳ ^ ח ל ^ י . 23גליי ב ת ל ה מ א י ל ת ל א י ל ו מ ^ א ת א י ל ג ל י ר מילדאל':
ס
ו ל ב ב ל מ ת ותו^אתם את ל1יתפ אלללרהליד 24
וימצ^ד ',איש בעיר ושכב עמה :והוצאתם את־^?יל°
ההואולקלתם אתם באבגיב ומתו א ת ^ ל י - אל^שערו העיר התא וסקלתם אתם בא?נים ומתי א י ד
ל ל דבר א ל ד לא ל ל ק * בליר ואת האיל ל ל הנער על^בר אשר לא-צעקך ,בעיר ואת־ל^ ־
ד ב י א ל ד ל^ת א ת א ל ת ילהו ו ב ל י ת ת י ל י:
דבר אשר-ענד ,את־אשת ךעהו ובערת הרע מקדב1
ואם ב ל ד ת ימ^א מקיק־: , , ס' ואם־־כשךה ימצא האיש את־־־הנעך המארשה כה
והחזיק־בד ,האיש לשכב עמד ,ומת האיש אשד-שכב
26
mי^לדו :ולנער לא־תעשה ךבר אין לנער חטא מות
%באש! 2יקום איש על־רעת ור^חו $פש ק הדבר .
28
^ לא־ כ^דע לד :,ס בי־למצא איש נער בתולי.
29
•• :-ביימ^א א י ל גלי־־ מוליללז* , ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו!?,:ת! ל ׳ ^
בתולתאלדלא ארלתותןלת ולבב למות ע^ד ,לאבי הנעל חמשים כסף ולרתמך׳ לאשי־
ס
ונמצאו רבדדל ת א י ל ה ל ב ב ל מ ת לאבי & ל ר ־ אשד ע^לא־יוכל שלחה בל־ימיו-
ו ז מ ל י ם כםמ ולו תהית ל א ל ת תו*ת א ל ד ללה
• לא לאיוכלללו^תכלימיו , ב-
teא י ל א ת א ל ת אבי 1ו ל א H - s & ,כ1ן= סא
לאעא^ולתמ ״ אביו לא־לקח איש ארדאשת א ?ץ ולא לגלה ?;ף אביז:
2
^ לא וכרות ל ע ב ה ל ק ה ל יתותי ? לא־יבא פצוע־־־דכה וכרות $פכה הקילל
3
יבא ממור ב ק ה ל יתוול«1ם י ו ד ל ל י ד י ל א יבא ל^בא ממך בקהל לתך ,נם יוד ע^יד לזמלא 2
ל4
b mיהוה :ס לא־יבא עמוני ומואבי ב ק ה
לא^אל^י לובקתליתוה•
יהח? ש דור עשירי לא־לבא להם .בל,הל ח ח ?י־ -
עא^ם ומואבי^זזלי^םתורל^לא
בקתליתול ל ת ל ו ל ב ל ל תבר א ל ד לאקדמו עולם :.על־דבר אשר לא־קךמו אתכם כלחם ובמים ה
אתכם ב ל ת ם ובמים ל ד ר ך גי^אתבם למוריה יד? .ױ >.״ r.יי .יד ».יהקף כךךך ?צאתכם ממצךים
« 2L.2023. 24. 25. 28. 27. 28. 2».יי• P
229
דברים ת צ א כג כ ד
ו א ל י ץכר ,ללך את בבלם ק ב ל ו י מפתור אדע ואשר שיכר עליך את־כלצם
* יי I ' Tי' ־ T V -ן-:
גהייל לקללך ולא אבה יהות' א ל ת ך ללמליאל 6בךכעור מפתור ארם נדרים לקללך :ולא־אבה להוד,
ג ל ל נ ז ר ק ־ ך יתול א ל ת ך לך את הלללה לברכה אלהיך לשמע אל־בלעים ױהפך יהוד• אלהיך לך את־
כי א מ ך י ת ו ת א ל ת ל ל א ה ת י ל ל ל מ ם ולבתם 7הקללה לברכה כי אהבך להוך ,אלהיך:
ל א התלם , כלימיךללולם 8שלמם וטבתם כל־למיך לעולם :רביעי' לא־תתעב
ארמי כי א ת ל תוא ל א תתלב בוליי מ ל י היית ארמי כיי אחיך תא לא־־תתעב מצדי כי־־גר לי;יקת
ב א י ל ו בליב א ל ת יולדו לתם ת ו י ללילייבא 9בארצו ':בדם אשר־יולךו להם דור שלישי לבא להם
כיתןבאמתלת , להםבקתל^ת־ י בקהל יהוד :,ם כי־תצא מבונה על־איביך ונשמרת
ד ל אעיר וללמרת מ כ ל ד ב ר י ל כי יהיה ב י ״ מכל דבר זךע :כי-ד־^ה בך איש אשר לא־־לזדדה
א י ל א ל י ל א יהיה לתורמקי־ה לילה ויצא אל שקור'מקרה־־לילה ולצא אל־־מחוץ למהנה לא י ב א
מ ו ד ל למל*ה ל א יבא אלהוך־ תמ^גתותיתלפגזת 2י אל־־תוך המחנה :להיה לפנות־^ךב יךחץ במים
ל י ם ירתןובמיםוככא ה ל מ ל יבא א ל ח ו ן 13וכבא השמש לבא אל־תוך המחנה :ולד תהלך! לך
תמותת ויד תהית ל ך מתול ל^לתוי*אתללה 14מחוץ למחנך ,ולצאת שמה חוץ :ולתד תך,לה לך עיי־
ת ו ל ויהד תהית לך ללאולך ו ת י ה ב ל ב ת ך ת ל אןנך והיהכשבתך £וץ והפרתה בה ושבת וכפית
ותורתה בת ולבה ובכית את ל א ת ך בי יזזיװזי טי את־־צאתך :כייהוהאלהיך מ ת ה ל ך ו בקרב מ ^ ך
אלתין מתהלך בקייב מתלןלתללר ולתת איבין להצילך {לתת איביך ל פ נ ץ והלה מסניך קײש ללא־
יראה בך ערות ךבר ושב מאחריך 4.ם
ל פ ג ך והיה מתליך ק ד ו ל ו ל א י ר א ז ל ב ך ל י ו ת
ל א תסגיר־ ל ב י ; דביולבמאתייך לא־ «1
א ל א ת ־ ו א ל ד ילצלאלך מ ל ב אתיועגוףילג תסניר עבד אל־־אתלו אשר־־ינצל אליך מעם אתיו:
ב ק י ב ך במקום א ל י יבתיבאתד ל ל י ד ב ג י ו ב לי עמך לשב ברךבך במקום אשר־־יבחר באחד שעריך
לאתה?: לו ל א ת ו נ ו 18בטוב לו לא תוננו :י ם לא־תהלה קדשה מבנות
ק ד ל ה מבלות י ל ר א ל ו ל א יתית ק ד ל מ ב ד !9ישיךאל ול"א־לד;,ה קדש מבני לשראל :לא־תביא אתנן
י ל י א ל ל א הביא א ת ל תלול ומהיד כ ל ב בית זונה ומחיר כלב בית יד,והי אלהיך לכל־נדר כי תועבת
יתות־אלתירלכללדיכיתולבת יתוהאלדולם לא־־תשיך לאחיך כ לדד־ ,אלהיך ינם־שנ־הם :ס
,לאתליךלא^יךללר < לגיתב ! 2נשך כסףינשך אכל נשך כל־דבר אשר לשך :לנכרי
בקב * ל ר א כ ל ל ל ך כ ל ד ב י א ^ י ־ ילרמכרי השיך ולאחיך לא תשיך למק לבךכך להוה אלהיך ב כ ל
,
ת ל ל ו ל א ת י ך ל א ת ל י ך למל( 8יבי־כך יתוה משלח ילך על־האךץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה:
א ל ת ך ב כ ל מ ל ל ײ י רך ל ל ת א י ל א ל י אתה 22ס כי־תךיר נדר ליהוך ,אלהיך לא תאחר לשלמו כי•־
כיתדד ל ד ד , לא לבוה ל ד ל ת ה 23ךרש יךךשנו להוך ,אלהיך מעמך חדה בך הטא :וכי
ליתותיאלהיךכאתאתי ל ל ל מ ו מ ד ר ל י י י ־ ל ל ו 24תחדל לנדר לא־להלה בך הטא :מוצא שפתיך תשמר
יהוה א ל ת ך מ ל מ ך והיה בך תגיא וכי תתדל&דו ןעשית כאשר נדרת ליהוהיאלהיך נךבה אשר דברת
ל א יה^בן־ ת ל א מו^א ל פ ה ך ת ל מ ר ו ל ל ת כי-בפיך :חמישי י כי הבא יבכרם ר$ך ואכלת ענבים
כ א ^ ל ל ד ד ת כסילותי א ל ל ך לדעה אלי־דברה כי תבא 2 6כ נ פ ש ך שיבעך ואל־כליך לא־תתן :ס
כי הבא ב כ י ב י ל ך ב5־ר בקמת רעך וקטפת מלילת בידך והרמש לא תניף
ל ב ל ר ו א ל כליי ל א ואכלת ל ל ^ ם על קמת רעך:
והיה א ב ל א ת מ צ א א ל י ל י ו כי מצא בה ליות ?עיךו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת
I • : ••<.- T T S־ t T JT 5 V T T *T * י
ד ב ד ו כ ת ב ל ה לפר כריתת ולת^ בידה ו ל ל ת ת 2ונתן בידה ושילחה מביתו :ויצאה מביתו והלכה והיתד,
ז ; ז! : זו ; : א י ״ \.T : I T : • ״ • LT : r i TT . M • י
מב^דוי^אהמביתו והלכהוהיתתלאילאתר ;
ותילילו את ה י ל ל והיית אבו taתבדת תױלןן 2והצדיקו את־הצד־יק והךשיעו ארדהרשע :חדה א ם ־
והפילו תל3ל ותבתו ל 3מ כדי רללתולמפהי בז ה ט ח הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו
״J
איבליםיכ4ולא יביף פ ן יסיןב לתכתו ל ל א מ L T : : T T J JT י : - < • י : AT T IT W ־־ I /
את בית אתיו וקיא עמו בילראלבית תלול 12אישה מלך מכהו ושלחה יחי ,והחזיקה כמבשיו :וקצתה
כילבואגלים יתדואיל* מלל !3את־כפהלא תהום עינך ":ם י לא־יהלך ,לך בכיסך אבן
ואתיו וקיבת אלתתאתד להציל א ת אילת !4ואבן גדולה וקטנה :לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה
מידמכתװללתה ידה^ות^יקתבמבליווקצהה טוגדולה וקטנה :אבן שלמד ,וצךקיהלד,־לך איפה שלמה
4לאיתיה אתכפהלאתתוטללך, וצדק לךלה־לך למען'יאריכו למיך על האךמה אשד־
לן בכיסן אבן ואב^דולת וק&תלא יתיתלר כל־עשה !6להוד ,אלהיךינתן לך :כי תועבת להוד ,אלהיך
מפטיר
VIT ״ J I
^ י ן ^ ל ך א י פ ת ל ל מ ת ו ל ד ק יתיה ל ן
למל^יאײכו ימין ללהאדמה א ל י ^ א ^ ר
^ ל ן ל ^ ב ת ^ת־אלתיןכלללוז אלת
?:..ף רגע ולא לרא אלך,ים: :וך,יה בהניח להידי א ל פ ױ י
W n * i r f־ ל ל ת ^י למלקבדיןמאתכפ לך מכל־£יביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך צהן
ממלייב א ל ד ל י ן ^ ד ו ל ל ב ^ ן כ ל ה ^ לןד נחלה לרשתה תמחה את־ןכר עמלק מתחת השמים
א ^ י י ר ואתתליןב ו ל ל ו ל א י י א אלהיםוהיגבר^ לא תשיכח:v
בו IV •י
תבוא
יכד למלק מתתת תלמים לא ת ל ^
ותיתכיתבו^ אל תאיל אלד ^ ת י ר 4זל א והיה כי־תבוא אל־ד&רץ אשר להור ,אלהיך נתן לך
ל ד ^ ל ת רילתתוילבתבת ולקתתמדאליה 2נחלה וירשיתה וישבת בה :ולקחת מראשית ו כל־פרי
׳J : 1 י ו •• T ן ן - rr : IT ז ! / ו ז ^ CT 1 • ״ A T ״
דתנו ל מ ן לבדה קלה ולללק אל יהיה' אלתי ודב :ױרעו אתנו המצרים ולענונו ויתנו עלינו עבדוה «
אבתינו וילמל יתוהיאת קללו ריא אה לגילו ואז! קשה :ונצעק אל־יהוה אלהי אמ־זינו וישמע להוד .את -ד
למלנו ואת Sthויתלא&י יהוה־ממציים ביד־ קלנו דרא את־־ענינו וארדעמלנו ואת־להצנו :דוצאנו 8
V ־ "» -ו » C 1 * ז ד V : t • T V ־־־צ: *• |
ותקה ומלל לנטייה ובמראלדלובאתות ובמפתיע װ־יוד״ ממהרים כלך חןקה ובזרע ?טולה יבמרא ג ד ל
ויבאגואלתמקופה^ ויתומי אתהארלהואת ובאתות ובמפתים :ויבאנו אל־סמקום הזה ולתךלני י
א י ל זבת תלב ודבל ולתת מ ת הבאתי אדז את־האךץ'ה!את ארץןבת חלב ודבש :ועתה הנד׳ י
ראלית 5יי האדמה א ל י לתתת לי wrtiwW הבאתי ,את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי יהוד.
AT : ״V r״ » * * ו• ז ז ו ר ו •j ג v
ל*5י יז^ות' אלתיך ותלתוזויה ^ יהוה־ אלהין והנחתו לפניי יהוד .א ל ח ץ וד^קולווית ל$ני װ־ןה אלהיך:
ו^מתהבכלהנ^וב א ל י לתן' לך יהות אלהזולמך אלהיך ולביתך n
כי אתה והסד ותלי אלי בקרבך יײיאל אתה והלוי והגר אשר בקרבך :עגל ׳יין •וי. י •י •t V - > • ־ י י
ככלא^יר צויתלי הלקי5ה ממלולקדלך מז k : • י T T v. »^ J : I ! • ־ T "A 1 \.V • rי T
הלכדם וברך את למך את יליאלואתהאדמה אשר צויתני :השקופה ממעון קךשך מךד-שמלם ובךך *1
אלד לתתה »ו כאלי ללכלת לאבתילו איל ארדעמר את־ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו באשו
•.׳.י ־:1־ AT ז "T W ׳ / ג־ T ; IT־ T ; •־ ז : ״ יי | : ׳־ V
היום הלה ובת תלב ודבל . נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש :שאי׳טי היום הזד16,
* ״ J • , •T : WT T / ז I V*V -ן - . T : ־ : י
יהוה־אלהיך מבוך לללות את התקיםהאלה להוד ,אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואר־ד
ואת ה מ ל א י ם ולמדת ולילית אותכבכללגבך ובבלאי י1
המשפטים ושימרת ועשית אותם בבל-לבבך
י ,״ T : "T :י T Tיי » V* 9 7י ; A T י ־
ובכללפלך את יתות־ האמרת היום להיות לך נפשד :את־יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים ד!
s
לאלהים וללכת בדרכיו וללמד תקיו ומלתץ ״• I : *SI ״־ A T v ; iv־*ן» JT S v | ,v : -
ומאליו וללמלבקלו ויהותי תאמירךהױפ וללכת בךךכיו ולשמר הפןױ ומכותיו ומשפטיו ולשמע
להיות לו ללס כלכת באלי דבי לך וללמרכל בקלו :וד,ו,4האמיךךהיום להיות לו לעם םגלה כאשר 18
מטותיו ולהתך לליל ללכלהלויס א ל י ללה דבר־לך ולשמר כל־מצותיו :ולתתך עלי^ עלי כל-הגוים !9
לתהלה וללב ולתפארת ולהיתך לסקד־ל אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולדעתך עם־קךש
יו* ן: . ן : •ו I VAT ; • ; ••J S ו.י * » י T T JV '1
בלםיכם את הירדן תקימו את תאב$יםהאלת בדברכם אודתרךץ תקימו את־האבנים האלה אשר
אלד א:כי מצות אתכם תיום בהי ליבלולדת V -i •• V t
jv
JV S . T .
יתוהיאלהיך וכתבת ללהאבדם אתכלדםרי האבנים את־כל־דברי התורד ,הזיאת באד היטב :ם
.. Y. - - JJ . . T V T • IT
מלת ותכתגים הלוים אלכליליאל באמר- » וירכך משה והכתים הלוים אל־כל ושךאל ל א מ ־
תבכתולמלילראלהיוסהוה^״ת ללם לזהותי .הבכת ו ושמע לש־ראליתום הזה נהיית לעם ליהוד ,אלהיך:
אלהיך ולמלתבקול יהוהיאלהדולליתאתנוצוש י ושמעת בקול יהוד ,אלהיך ועשי־ת את־מצותו ואת־חקיו
ױצו ואת תקיו אעיר אגכיכלוךהיופ אשר אנכי מצוד היום׳ חכיייטי
מלה את הלב ביוב ההוא לאמר אלה ילמדו -ו If : - :11 י •
•למדו ללהקללתבהד ליבל יאובווד ואלי- 12ל ת א לאטד' :אלה יעמרו לברך את־העם על־הר גר1ם
װבולןתיו^תלי ולוו תלים ואמרו אלכלאיל' בעברכם את־הדדץ' שמעון' ולך ויתרה ולששכר ויוסף
אתר , ילראלקוכורם 1 3ובנימן :ואלה יעמדו על־הקללה ב ד ד עיבל ראובן 3ך
האיל א ל י יללת3םלומםכת תולבוז יהות־ » ןאשר ון בר לןךן'ןנפתלי :וענו הלויים!אמךו אל־כל־איש
מללה ידי תי־ל ולם מ מ ד ולגוכלהלמו^מת ט י י ש ר א ל קול רם :ים ארור האיש אשר יעשה פסל
ארור מדלת אביוואמוואמר אמן ׳. ומסכה תועבת יהוד ,מעשיה ידי הרש ושים בסתר וענו
ארורמכעגבולרעיהו כלתץםאמ^ !6כל־העם ואמתי אמן ":ים י יאלור מקלה אביו ואמי
ארורמללת . ואמרכלהלם אמ^ ״ ואמר כל־העם אמן :ס א ת ר מסיג נבול רעדן ואמר
ארור לורבדיך ואמרכלהלס אבל־ 18כל־העם אמן :י י ס ארור משגה עור בךךך ואמר
ס ארור מטה משפט גר־לתום !9כל־העם אמן:
כ ו א ל מ נ ה ואמר לל־העם אמן :ארור שכב עם־אשת אבניו
ארור לכבלם כל כלהלםאמן י ! 2כי גלה כנף אביו ואמריכל־העם אמן :ם ארור שכב
אי־וו־ בתמה ואמר כלתלב אמז 22עש־כל־בהמה ואמר בל־העם יאמן :ס ארור שכב
י ״• I T 4.T T T ־J T : ־ AT . י
ש־כבלפאתתובת אביו אובה אמוואמרכל עס־אתתו כת־אב־ו או כת־אמו ואמר כל־העם אמן :ם
ארור לכבלם תת^הוואמר הלם אמן f xארור שיכב עם־התנתו ואמדכל־ד־,עם אמן :ם ארור
ארור מכו* דלתו . כלהלפאמן
T
ד ו I • T ^T T T -ע T : A ; - י V
.הלםאמן
והיה אם\ביולתלמל בקול ית^וול אלדמך
א^כי מצוך
1
ללמד כללות את כל מלותיו אלר
היום ו1תלך יהזזזאלהין לליל ל ל כל־ a־״ ד-כרכות האלה ןדשייגך כי תשמע בקול״יהוה אלהיך:
3
הארלובאו לליף כל הברכות האלהוגליגך ד ר ». > Vמ נ ו ת י ו
בח־ך אתה בעיר
» ב• פ ח ו ת ה ני. ».1ז
גינאך ומלארתךבדוךאתהצבאךובדוראתה ברוך טנאך ומשארתך :ברוך אתה ?באך וברוך אתה '6
ג&אתך יתן יהוהאת איביך הקמים לליר^ים »*י בצאתך:
ל53״ך בדרך אתר לאו אליך ובלגל^דרמה
ימכו^ךי^ו Wאתך את תברכה באטמך יתן להוד ,ארדאיביך הקמים עליך נגפים 7
ובכלמ^לתידך וברכך באהל א ל ד W לפניך ב ר ו ץ אחד:.צאו א ל ץ ובשבעה ךךכיםילנוסו,
אלהיך *ת}לך יקימך Wלו^ללם קד-ול לפניך :לצו לתה אתך ארדהברבה ?אסמיך ובבל משלח 8
כאלד ג/יבל לך כ׳ תלמד את מלות יתות־ 9
? V Pאךץ אשיץדיריאלהיד גקז ל ח ,י ק י מ ך
אלהיך ותלכת בדרכיו וראו כר למי תארל־ לתה לו לעם קדוש ב א ש י נשבע־לך בי תשמר א ח ־
כי ^ ^ ת י ג ק ר א לליך ויראו ממרוהותרך מ^ת:ד^״אלל-יך והלכת בדדביו :וךאו?ל־ע£י ז ^ ד ז י
ית״ל ללובתב^ריב^ך וב^רי בהמתו״ וגער 11
למד־ ?ל^א ע ל ץ ױךאו ממך :והותי־ך ל מ ה 7
אדמתך ללתאדמתאלד ג?ייגליהוהל«ו. לטובה בפרי בבנך ובפרי בהמתך ובפרי אךמוןך יעל
לתתק־ ^תד יה1וז'לך את או^ת ללוג את האד^ה א&ר נ ^ ב ע m r ,לאבתיך לתת לך :לפתח !2
תלמ״ב לזת מנ^ר ^רצךבלתו ולברך את כל ,ידןךז ו לך ארדאוצרו הטוב את־השמלם לר1ת מטר״ארצך
מללה ײדך ותלית וויברביפ ואתת לאתלת בעתו ולברך"את בל־מע^ה ד ך והלרת נולם ד ל י ם
ו ^ ך ילוללראלולא ל^ב ותייתררלמלנ^ ואתה לא תלוה :ונתנך להוך ,לרא& ולא לןנב והיית רק !3
ולא תתידלמלתכיתלמל אלמלות ית־ות׳ למעלה ולא תזדך! למטה ?י־ת^זמע אל־בעותןלתה
אלתיך אלרא^כי מלוךהױבללמרולללות א ל ח ץ א^זר אנכי מצוך ה י ם ל ש פ ד ולעשות :ולא תסור 14
ולא תסור מכל הדברים א ל י א1כי מ^זהאהכמ מכל־הך?רים א&ר אגבי מצוה-אתכם חיוםלמץ ושמאול
דיוב ימלױלמאולללכת אחדי אלתיבאודיט פ ללכת אחרי אלהים"אחרים לעבדם:
מ^ידלמללליךא^ ל!בת5י ידבק יתוגבר א#ר תעשה עד השמךך ועד־אבלך מהר מ?;י ת
מ ע ל ל ץ אשד עזבתני• לך?ק לחך .בך את־הךבד עד 1־ את תדבר לד כלתו אתך מלל האדמת אלד
אתהבא למהלרלתת יככת יהוול בלד5דז ?לתו אתך מעל האדמה אשד־אתה בא־שמה לרשתה:
ז! 5 ו • T VX T JT ־ v ~S : I T־ T T ״ I ן
״ ' J
!?כה יוץה בשחפת וכקדהת ובדלקת ו?ח1־דזר ובחרב 22ובקדחת ובדלקת ובדרתרובתרב ובלד־3ל
וכ׳שךפוןובךקון וךךפוךעד א?ךך :והלו ^מיך אשר על 83 -וביד^ורד^וך לדאבדך והיו למיך אעיר
ך?0ןי ןז^זת ודארץאשר^תחתץ בךןל :לקן ;הוך ,את « -ללראלך לתלת ותארל אלד ^תיךברזל
׳*] יהותי את מלי אילף אבק ול3י מן הלמיס ? ע ך אךצך אבקועפר מךהשמים.יךד ע ל ץ עך השמךןד:
יתנך להוד 1 ,נגן? לפױ איביך ?דרך אחד תצא אליןכה יי־ד לליך לדהלמדך ית^ך י ה ו ל ^ ^ י א ע ן
בדיך אתד תלא אלו ובלבלה תרכיב ת1וס ובשבעה דרכים תנוס לפנװ והעת לןעוה לבל ממלכות
ולבהמת« 2ל^ייו והיית כ^לוה לכלממלכות תאדלותיתת הארץ :והלתה נ?לתךלמאכל לכליעוף הש^ים
^לבכזזך מואכל לכל לון 5הלכױב ועהממהאו ». 14.װ*יף
235 האp I *AT T
דברים תבוא כח
ו א ל מ ת י י ר יבכה יתוהיבלתלמל־יבובל9לכ ואין מזחריד: :כלה יהוד ,כשחין מצרים ובעפלים 27
וכלרב ו ב ת י כ א ל י ל א תוכלי ל ת ח « א י מ ה « 2ובגרב ובהרס' אשר לא־תוכל להרפא: :כבה ימוד׳
. י TL R • . • VAT V CTT ־
לב א ל י לא ידלתוהדתרק ל ל ו ל ו י כ ל כ ל
הימים והיית מ ל ל ל מ מ ר א ה ל י ל י ך אלרהר^ה
יכבה יתיוהבלתל י ל ללהבדכים וללהלקיס
לי־:ככה לדדי בשחץ ךע׳על-ד,בךכים ועל־השקים אשר
א ל י ל א ה ו כ ל ל ת י פ א מ כ ף רללך ולד ל ח ך ר
36לאחתוכל להרפא מכף.רגלך ועד קךקדך :יילד יהי•
יוק־ ^והי א ת ך ואת מ ל כ ך א ל י תקים ל ל י ך
אתך ואת־מלכך אשר תקים עליך אל־־גוי אשר לא־
א ל לוי א ל ד ל א ידלת אתה ואבתיך ולבדת :
לדעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ו א ק
ל ב אלהים אתרים ל ל ואב* ו ה י י ת ל ל מ ה
37והילת לשמה למשליולשנינך ,בכל העמים אשר-ינדג!!
ל מ ל ל ולעילת בכל תלכדם א ל ד י ל ה $ך » 38י ה ן ה ש מ ה :זרע ר ב תוציא השדה ומעט תאםף כי לח?!לנו
ל מ ה * י ל י ב ת ו ל א ת ל ד ה ו מ ל ל תאםן 6כי 3 9ל א ר ב ה :כךמים תטע ועבךת דין ל א ־ ת ש ת ה ל ל א
יתכמו תאיבהכרמיב ת ל ל ו ל ב ד ת ויל ל א מ ת%ר כי האכלנו התלעת :ןיתים לדיו לך בכל־ןכולןי
ת ל ת ה ו ל א האלי כי ת א כ מ ו ה ת ל ל ת ^תים ! 4רשמן לא תסוך כי ישל ךתך :בנים ובנות תוליד ולא־
יהיו ?ך בכללבולך ו ל מ מ ל א תביר כי י ל צ -י 42להיו לך כי ילבו בשבי :כל־עצך ופרי אךמתך יירש
זיתךבצים ובלות הוליד ו ל א יהיו ל ך כי יכייפו 43הצלצל :ה ג ר א ש ר ב ר ך ב ך לעלה עליך מעלה מעלדי
בלכי כ ל ל ל ך וערי א ד מ ת ך » ד ל ו מ ל ל ל ל w 44ואתה ה ר ד מטה מטה :ת א ללוף־ ואתה לא
הלי א ל ד ב ק י ב ך יללה לליך מ ל ל ה מ ל ל ת טהך-וא יהיה לראש ואתה תהלך ,לזנב :ובאו עליך כ ל ־
ואתה ה י ד מ ל ת מ ו ה הוא ייוךואתהלאהלולו הקללות ד^לד ,ורךפוך ולשיוך עד השמדך כ י ־ ל ^
הוא י ה י ה ל י א ל ואתת תהיה^לב ובאו ל ל ך שמעת בקול להוה אלהיך לשמר מצויתיו והקתױ
כ ל ה ק ל ל ו ת האלה ורדפוך והלילוך לדהלמדי « צ ו ך :והלו בך'לאות ולמופת וב!ךעך עד־עולם :תחת
כי לא למלתבקוליתוה־אלתיך ל ^ מ ר מלותיו אשר 6ר ע ל ך ת את־להוך ,אלדויך בשמחה ובטוב ל ב ב
י
ותקהיואלר ןלוך והיו.בך לאות ולמודת וכלרלן מרב בל:
ל ד לולם התת א ל י ל א לבדה א ת יהיותיאלהין
ב ל מ ת ה וכלוב לבב מ י ב כ ל ו ל ב ד ת א ת איבך
.ועכךת את־אלביך אשר ישלחני למה «4
א ל י ילכ^לו יה1ת ב ך ב י ל ב ו ב ל מ א ובללס
ברעב ובצמא ובעירם ובהסר כ ל ונתן על ב ת ל ? 7
ו ב ת כ י כלולתן ל ל ב י ל ל ללן5ואיך לדהלמית
49צואךך עך ה ש מ י ת אתך :ישא להוד ,2עליך גוי מךחלו
א ת ך י ל א ית1ה ל ל י ך לוי מ ר ת ק מ ק ל ת ה א ר ל מקצה ה א ח כאשר יךאה הנשר גוי אשר לא־תשמע
כ א ל ר ידאה ה ל ל י לוי א ל ר ל א ת ל מ ל ללנן נ לשנו :גוי עז פנים אשר לא־לשא פנים לזקן ונער לא
^י לזיעדב א ל י ל א י ל א פלים ל ז ק ן וללו— : f t 6 1ואכל פרייבהמתךופריאךמתךעל ה ש מ ך ל א ש ר
ל א יתן ו א כ ל פ י י ב ה מ ת ך ו^יי א ד מ ת ך לדי 6רל#איר לך דגן ת י ר ו ש ד צ ל ד שנך אלפיךועשתרת
ת ל מ ד ך א ל י ל א ילאיר לך דל! הירו^יולהר צאנךעדהאבידואתך: J-
ל ל ר א ל 5ך ו ל ל ה ר ת לאלך ל ד האבידו א י 7 era .ס ה ח«42. .I T so. Lז | ישנננה2j?3 6 ־ : 1־
T. 27.ינטחח־ים y
AVן
וזכרים ת ב ו א כח
והצר לך בכל־שערץ עד רדת 62 •
ל ד י ר ת יוימתךו±זזה הנ)תיך הנבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן~ככי4־
&-ב״-יאר ווזבציזז <זלי א ה ה p s f r t t t אךצך והצר לך בכל־שיליך בכ^ךצף־ אשר נתן n v r
אלהיך לך :ואכלת ?רי־בבנך כ ש ר בניך ובנתיך אשר 53
יאבליז פ י י ג נ ק • - t oט ך ל ר י ר י ת נתך־לך יהוד -אלהיך במצור ובמצוק אשר־־יציק לך
יודוהאליוד־רבטלךרןמיצןר איבך :האיש ל ס י כך והענג מאד תרע עינו'באחיו M
1
י-אי^ידגויי•^, וכאשת הינןו וביתר מיו אשר יותיר :מתת ו לאחד נה
דייל דליגאיז־ו ו ב א ל ה יז־קו וב־וזיגניו אעיר מהם מכשר בניו אשר ייאכל מבלי השאיר־לו בל-י
יוחדר מ ה ת 5יא£ד נוהג נזבליגל־ו א ל י י א כ ג י לציק לך איבך ככל־־קזעךיך: במצור ובמצוק
* ® י jnfcnה מ א ה W ^ b את־השם הנכבד ותוךא תה את לתה אלהיך :והפלא &5
א־יהיף i t e mיהוו; אוז־יכזך ואתמכותימיך לתה את־מכתך ואת מכות!רעך מכות נילת ונאמנות
מכות * ד ײ ו1אני!-ווז ו ו ז י ״ יעימ ו צ א מ ^ ומיע וחלים תנים ונאמנים :והשיב כך א-ת לל־מ־וה מצתים D
בך א ה ג ל מ ד ו ה מ צ ך ס א ל י ^ ר ת ב ^ י ו ־ ס אשר לגו־ת מפניהם ודבקו בך :י נם כל־ך!ליי וכל־מבה 61
י ך מ ן ו ב ו *ם ־ ^ כ י י ו מ י מ ־ י ד א״ירלא־ו® אשר לא כתוב בספר התודה הזיאת יעלם יהוה עליה
I V T T ; י <"' 5 ״ A JT ^־ • T : * J v
גס5י׳התורה הואה יללב יהווז־ל־ידלדמינזד עך השמדך :ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם 62
* די • jv :־־ < t 5 ״j : • : • :־ ־ * : • •Tז ו ן V
ונעיארה־ ־»ד.י Vyoה«ה א ל י ה־יהס מ ו מ י
גנכוכב ד,שמ ם לרב כי־לא שמעת בקול:הוה אלהיך:
יל׳מייגי ײ־־־יייא ל ט ל ה כ5י5י יודוה' א מ 4
והיה כאשר־שיש לתה עליכם להיטיב אתכם ולהךבות 63
ל ל יהוהיליי־פ ™ ־ א ל י אתכם כן ישייש׳ יתד ,עליכם להאביד אתכם ולהשמיד
יייהיבותאהמל'ליל יהווזידיייכטלזאבד ׳j ״ • ן
אלד עימהם §ן ילבכם איל או אלז־־ה או ו ע כ ר ת ם :ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן
מ ל ^ ה או >יבל אלד לבבו 3לה היום מלם ד 1כ ם ף ת ה ב אשר עמהם ':פך;ש בכם איש אדאשה או
יהוון אלהילו ללכת ללבד את אלהי^ויםההמ3ן משפחה א ד ^ ב ט אשר לבבו פנה היום מעם למך•
ילבכבלרלפרתראלולללה ותית מלמלו אלדד^ ללכת לעבד ארדאלהי הגרם ההם פךיש
את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאכד־ 18שרש פרה ראש ולענה :ולדו־ .ב ש מ ע ^ א ^ ב ױ ל א ל ד ׳
ללום יהיהלי כי בלדרות לבי אלך למלונות ה!את והתברך בלבבו לאמר שלום ידילה־־לי .ד
המה את הלמאה לא יאבה יהוהיכלא לו כי או בשררות לכי אלך' למען ספות הרוה א ת ^ צ מ א ה :
ילל! אף יהיוה־תןלאתובאילהתוא ורב^הבונל « 6ל א ב ה :הוד ,סלה י לוי כי אז:עשן אףץהוה וקנאתו
האלה הכתובתבכ^ר הוה ומ^ל^ת־אתלמו באיש ההוא ורבצה בו כל־האלה הבתובה בספר הזד,
מהתת תלמים והבדיל יהוה־ ל ר ל ה מ כ ל ^ י כ ומחה :הוד ,את^זמוימתתת השמים :והבדילו י מ ך ׳
לדל־ ,מ£ל שבטי ישראל כבל אלות הברית הבתובה
'ילראלככל אלות הברית הכתובת גליפי־ 21בספר התורה הזה :ואמר הדור האחרון בניכם אשר
תתויה הזיה ואמר הדור ולאתילבליכם א ל י I י * J ־ ־ T : ־ IV ^T . * V :
יקומו מאחריכם ותלכרי אלי יבא מארליתוקה :קומו מאדריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה
"238
ד ב ר י ם נצבי-ס כט ל
ידאו את מכות האין ההוא ואת תתילאיה אל־ וראו TS
תילת יהיותבה לפיית ומלת ליפת כ ל אחנה את־מכות הארץ התא ןאודתךול*רך ,אשר־חלה :ת ה
לא הזיל ולא הלמת ולא יללה בה כל עלב בה :נפדית ומלה שרפה כל־אךצה לא תזרע ולא 22
כמהפכת כדם ולמדה אדמה וצביים אלרהפך־ ת$יכ!ח ולא־יעלה בה כל־עשב כמהפכת םךים ועמךה
יהוה־באפוובתמתו ואמרו כלהלוים ללמגלעיה אדמה וצבאים אשר הפך :הוה באפו וביזמתו :ואמת 23
ב ל ו ו י ם על־מה עש^יתהיככה לארץ ז^את מה הרי
להות־ככה לארל!לאת כזה תדי האף הלדולהזת
האף הגדול הזה :ואמרו על אשד עזבו את־בדית יהוד24 ,
ואמיו ללאלר ל!בו את ברית יהות־אלהיאגתט •V J •י v
זי: JV *: <- : JT : ־ iv ־ v T ־;| ז
וילכו וילבדו אלתים אתייב ױלהתװלהכאלודפ מצרים :דלכו ויעבדו אלהים אהר־ים וישתהװ להם בה
<sv T ^ . I . . •J VI —וי: : I ;T •-••1 •
אלד לא ידלום ולא תלל לתם דתי אה יתוה־ אלהים אשר לא־יךצגום ןלא הלק להם :ויהר־אף יהוד26 ,
באדלתתואלתביאללית את כ^הקללזת בארץ ההוא להביא עליה את־כל־הקללה הכתוב!־־,
״^ » * T V T V T * ' T T 'A " I VJ T T •1
הכתובה בס^ד תות ויתלם יהיותי מלל אדמתה בספר הזה :ויתשם יתד ,מעל אךמתם באף ובחמר־27 ,
באף ובדמה ובקטיף 1דול ויללכם אלארלאתייה ובקצףגךול ױש^כםאל־אךץ אחרת כ;ום הזה :הנסתרת 28
כיום הזה הצלתיה ליהוה־אלתי1ו וה^לה כד^ו ליהוד ,אלהינו• ומגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות
ולמל לד לולב לללות את בל דברי התויה ס ימ־״נ־״״ז״״״יז את־בלדברי התודה הויאת:
ותיהכײבאו ל ל י ף כ ל \ הזאת ל
י *J ~ C 5 י V
הדברים האלה הביכה והקללה א ל ד גתתי והיה כי־ילאו עליך כל־הדברים האלה הברכה והקללה א
ל35יך והלבת אללבבו־בכלהגוים אל!— ו ו :ן • ו »
הריונך יהוהיאלתיך למה ולבת לריהוה־^ן 2 הליהך דור\אלדךך ישמח :ושבת עדץהוה אלדיד
ולמלה בקלו ככל אלד אלכימליוךתױם אתה ן#מעת בלןלו בבל אקזר־אנכי מצוך תום אתה ובניך
ובדףבכל לבבך ובכל^לך ולב יהוה־אכ^יר ?כל־לבבךובכל־נפישך :ו&ב :הוה אלהיך את־שבותך 3
את לבותך ויתמף ולב וקבצךמכלהלמימא^ר ורחמך לשב וקבצך מכל־העמים אשר הפיצך ,יהודה
הפילן יהוהאלהךלמתאם יהיתגדתרבקצה אלד־ךך שמד :,אם־קדה נדחך בקצה השמים משם 4
ילויי אלתיךומלכיקתר תלמים מלב ה :ק?צך ןתה אלהיך ומשם יקחך :והביאך ״ ה
והביאך יהיוהאלתיך אלהאיל אלר־ יו־עיו ™ r s p fאשר־ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והךבך
אבתיך ויילתה ותילבך והיבך מאבתיך ומל מאנשיך :ומל:תך ,אלהיך את־לבבך ואת־לבב1רצ1י 6
הוא לאםלמיםהוא לאמרמי יללה ללוהללנמ תא לא6ר w לנו רשמענו אתה תעשינה :ולא־מע9־
ויקתה לוו וילמללו אהה וללללה ולא מלבר ליס מי .יעבר^ינו אל־עבר תם רקחה לנו
T ^fJV|T*l T ״< V v | T X
הוא לאמי מי ילביללואללביהים ויקתה A .פייט 22.יצבדיס קי 27.ל• ינזז־ ». 28.ייא נדךדח .
239 י 239
ד ב ר י ם וילך ל לא
וילמדנו אתת וגללנת כי קיוב אלך תדבר מאד רשמענו אתה'
ראה ב^יך ובלבבך לללתו 14ונעשנה :כי־קרוב אליך הדבר מאד בנפיך ובלב?!?
ותהי כי^ייך תירם את התיים ואתתלובואת^מות \ ל ע ש ת ו ^ ^ י ך א ה נתתי לפניך היום את־החיים
ואת הרל אלד אלכימלוך היום לאהבה את W ״ואת־־הטוב ואת־־המות ואת־־הרע :אשר אנכי מצוך
אלתיך ללכת *דרכיו וללמד מטותיו וו׳*קתיו דרום ל א ך ב ה א ת ־ ^ ה אלהיך ללכת כךךכױ toffy־־
ומלכיו והיית ורבית וברכך יהיותיאלהןנ^ מצותױ ןתקתיו ומשפטיו והײת וךבית וברכך למדי
אלר אתת בא למה לדלתה ואם י^נוה לבבך nאלדדך בארץ אשר־אתה בא־־שמה לרשתה :ואם־
ולא תלמל ונדידת ותלתתוית לארהיפאהריב לפנך ,ל ב ב ך ולא תשמע ונדהת" והשתהוית ל א ל ה י ם
ועבדתם הגדתי לכם היום כי אבד תאבדללא באמרים נעכךתם :הגהתי לכם היום כי אבר תאבהון
תאריכן ימים ללתאדמה אלד אתה למר את לא־־תאדכן למים על־האךכוה אשר אתת עיבר את־
הירדן׳ לבוא למה לדלתה הלדתיבככהיומאת « הלרדן״לבוא שמד -לרשתה :ךעריתי בכם ת ו ם א ח ־
תלמים ואת הארלהתיים והמות לתתי לפלך לשמיםיואת־האךץ החיים והמות נתתי לפניך הברכי;
הברכה והקללה ובהירת כהייב למלן תו^ית אתר'. בחיים ל מ ק ת ת ה אתה וןךעך :ל א ת ך - כ־
ו!'ילר לאהבה את יהותיאלתיך ללמלבקלו. את־לתך ,אלהיך לשמע כקלו ולחבקה־בו כי הוא דדך
ולדבקה ב 1כי הוא תייך וארך ימך ללבה לל וארך :ל ך לשבת על־הארמה אשר נשבע ידוה לאבח ,י ו
האדמה אלד ללבל יהות־ לאבתיך לאברהכ לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם:
J
לילהקולילקבלתתלתם
• LV T
T Iv. R :־ | JI : • : <T T : ־ . •
לא
וילך מלה וידבר את תדבריב האלת אל^ ככ־־^
ילראלראמר אלתב בלמאה וללר־ים לוד־ד :רלד
א!כיהיוכלא אובללודכלאת ולהוא ױודור־די יי ױלך משח רדבר את־הדבךים האלה אל־כל־לשךאל:
אמד אלי לא תלבר את הירדן ודזדד יתיויז' ן. : ו י " Avי* >\ * * ר O v ״*
אלתיך הוא לכי ל^יך הוא ימימיד את הורסי « ראמר אלחם בךמאה ועשרים שנה אצכי היום לא־
האלה מלפניך ױדלתם יתולל ת ו א לכר- אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה א נ ך אלי לא תעבר את־
ל%ךכאע»רדבר יהות־וללת יןתורל ל ה ם 3ה!ךךן הזה :יהוד ,אלך(יך דעא ו עבר לפניך דדא־לשמיד
באלר ללה לליתל וללל מלכי דדאמו—י לױאת־הגו;ם ד-אלת מלפניך וידעזתם ^ להױ^ע ת א לבר
ולארצם אלד תלמיד אתבמתוב יהוהל55יכה ו ל פ נ י ך כאשר'דבר לתה :ועשה להוד ,להם כאשר עשה
לכדדק ולעוג מלכי ה א נ ד י ולארצם אשך השמיד אתם:
ולליתם להםככלהמלוה א ל ־ לדתי אתכם
ה'ונתנם לתה לפניכםיי״ועשייתם ללם בכל־המצוהאשר
^'קוואמ^ו אלתיראו ואל ודלרלו מחציתם 6צולתיאתכם :חןקוןאמצו אל־תיךאו ואל־תעךצו מפניהם
כי יהיותיאלהיך הוא ההלך למך לא יר$ךולא 5
כי ו לתה' אלהיך ת א ההלך עמך לא לרפך ולא לעזבך
.ויקרא . , יל^בך, ישראל
ע^ן׳ Twn
מלה ליתולל ויאמר אליו לליגי כ ל ילראל ממיני;(
תוזלן ואמלכי אתתתכוא אתתלבתזה אלהארל ס רקרא מקזה ליהושע ו^אמר אליו לעינל כל־ישךאל
א^רלילבליהותלאבתבלזת לדזסואתרת׳ :חוק ואמץ כי אתה תבוא את־העם י ה'1אל־האח אשר
ת4יתי&ה אותםויה1ה'תוא ההלך לפצך תוא ׳נשבע יתד ,לאבתם לתת להם ואתה הנהילנה אותם:
. ״ T J V
ן • . *W : AT R J•• T J R ד« T •
יהיה למך לא יי5ך ולא יל1בן לא תירא ולא 8רתך ,ת א ו ההלך לפניך ת א להלך ,עמך לא לרפך ולא
תיות ויכתב מלה את התורה הליאת ויתלה אל 9לעזבך לא תירא ולא תחת :רכתב משה את־התורה
היכהליסמילויהגלא״ם את אדלבר־ידג יהות־ הזאת ויתנה",אל־ד־במים כנלילר הנשאים את־אךון
ו א ל כ ל ^ י ילראלוילומלה אותםלאמרכוגל י כ ר י ת לתך! ,אל־כלתקנ; ישךאל :ולצו משח אותם
לכל ל1ים למלד ללת הלמלה במהלכות י־ לאגור מקץ ו שבע שנים כמעך שנת השמטה בחג
בבוא כל ילראללראות את^י יהוה אלהיך ״ ה פ ל ו ת ? :בוא כ ל ־ י ש ר א ל לראות את־־פני לתך־,
במקום אלד יבאר תקרא את התורה הזאתלגר אללייך במקום אשר יבחר תקרא את־התורד ,ה ) א ת
כלילדאלבאזג־הםהקהלאתהלם האצליבם !2נגד ?ל־לשךאל כאוניהם :הקהל אודהעם האנשים
Krfwra 240 קקי
240י
לא ד ב ר י ם וילך
והלליב sfbmולרך א ל ד מללר־־־יך מ ו ע ן ודגשים והטף מרך אשר ?שעריך למק לשמעו ולמק
ש ה ויראו א ת יהיותיאלהיכפ .ילבולו ולכולן :למדז ויראו את^תך ,אלהיכם ו ש מ ת לעשיות א ח ־
ולמחו ל ל ל ו ת את כ ל הגרי ה ת ו ר ת תלאת ?לדבריי התודה תאת :ומיהם אשר לא־דעו יש^עו !3
וכגיהכ א ל ד ל א ידלו ילמילו ו ל מ ד ו ל י ר א ת ]למדו ליראה אודץתה אלד,יכם כל־הימים אשר אתם
א ת יהוהיאלהיכם כ ל הימים א ל ד א ת ם תייב מים על־האל^ה א^ד אתם-עכרים את־מרדן ש ™
ללהאדמהאלדאתםלבדיםאההיידללנה י״י״י״״י״־יו״״ח פ לרשתה.׳
, לדלתה
.ויאמר יהיולאלמלה ולקרבו ימך למותלןיא
אה יהוללוההיןלכו באהלכזולד וא^לו וילך ל א ^ ר :ת ה אל־משה הן י־ךבו:מיך למות קרא את־ u
מ ל ה ויהולל ויהיצכו כאהלמולדררא יהוול יד^זע'ודתיצבו כ א ל ,ל מ ו ע ד $צ ו 3ד ל ך משר ,ל ת ש ע
ױתיצבוי באך,ל מול• :דרא :הוה באהל בעמוד ענן טי כאהלהלמוד ל ^ וילמד למוד הללןללפתו^
האהלויאמר יהוהיאלמלת הלך ל ם כ ל מ י ע מ ד ע מ ד הענן על־פתה האהל :ף*מר :ת ה אל^־
אםהיךוגןם הלם הלה ו!!1ל אתרי אללילכדלאיל י מ^וה הנך שבב עם־אבתיך וקם העם הל• תנה ן אחרי י
אלרהואבאלמתכלךכו וללבלי ות^ד א ת א א ׳ י r k r wאשר ת א ב א ־ #ה בקרבי יען^ד
בריתי אלר כרתי אתו ותרה אפיכו כיום להוא 17
והפר את־בריתי אשר כרתי אתו :והרה אפי בו ב:וס־
ובבתים והכתי־תיפלי מהם ותיהלאכלומ^אהו 'התא וענבתיםוהסתרתי פני מהם והד ,לאכל ומצאײ
רלות רכות ולרות ואמר ביום ההוא הלא ל ל רעות רבות וצרות ואמר כ י ם ה ת א הלא על כ ר
כי אל אלתי בקרבי מ*לאוליהרלותתא&וא1ל 18
אץ אלהי בקרבי מצאוני ה ך ך ת לאלה :ואנכי ה ס י ד
19לסתר אםתיר3לי^ום להוא לל כל תרלתי אסתיר פ ל כ:ום ההוא על כל־־ריתך .אשר
אלד לללכיפלת אלאלתים אתרים ולתת ם
כי פנה אל־אלהים אחרים :ועתה כתבי ל ^ 5־
כתכו לכם אה תליית הלאת ולמדת אהבלי השירה ת א ת ולמדד -את־בד־ישךאל *׳־עי־•
ילראללימהב3״הם למ^תתיה לי ת ל י י ת ל מ ק תהיה־לי השירה ת א ת לער בבל
הזאה ללדככלי י ל י א ל כ י אביאלו אלהאדמל
א ל י ל ל ב ל ת י לאכתיו זבת ו י ז ל ב ו ד ב ל ו א כ ל ב קי- tssz
ו ל ב ל ו ד ל ן ו פ ל ת א ל א ל ה י ם אוזייםולבדומ אביאנו אל־האדמה ו אשו-נשבעתי לאבריו ובת ה ל ב
ולחולי ו ה 5ר א ת בייתי והיה כי ת מ צ א ה ו ופנה אל-אלהים אהרים ודבש ו א כ ל ^ ע
י ל ו ת רבות ו^יותולגתת העיירה הזאת ל 3מ ״ ועבדום ת ^ י ' והפר את־־בריתי :ן מ ד 1
*תו ת ל ! רבות וצרות וענתה
יצרו אע־יהוא ??רה היום בכורם אביאלואל כי לא" תשבה מפי ]רעו 5יי ידעתי את־־יצת אשר
הארלאלרללבלתיויכתבמלת אתהלירת ת א עשה'היום בטרם אביאנו א ל ־ ה א ח אשר נשבעתי:
הזאת ביום ההוא ויסמדת את מי ילראלויצו ד כ ת ב מ ש ה ™ ש י ר ד ,ת א ת .ב י ם ה ת א ללמדה 22
23
את יהוללבן ליל ויאמר לזזק ואמל כי אתה א ת ־ מ י מצראל :רצו אתץתקזע בךנין יאמר ת ?
תביא את בל״ ילראלאלהארלאלדללבלהי ^אמץכי אתה תביא את־ב;י:שלאל אל־לאח ^ י ־
להב ואלכי אהיה למך דלי ככלה מלת לכתב נ ^ ת י לל& ואנכי א ת ה עמך :ד ת 51כלית מ^ײ
את דברי התורה הזאת ללסער לד תמם "fih ל כ ה ב את־דברי ה ת ו ר ה ^ א ת על־ספר ע ד ת מ ם מ £י £
מלה את הלרב גלאי איון ביית יהותילאמך מ ^ ה את־ללױם ?שאי ארון כ ל י י ה מ ד י ל א ל י :ל י ו י ״
לכתיאתכפיהתורההוהולמתםאהומצד < nס פ ר ד ת ו ר ה ד,יהושמתם « ז ו מ צ ד א ל מ ב ל י ח ־
27 1
אדלביית יהוהיאלהיכפוהית לבבך ללד' כי ^" rip:אלל,יכם וד:,ד.־שם בך לעד :בי
אללי ידלה^אתמדל־ואת ליפךהקלהתז 9ד:ךואת^פךל,קשד,הן בעולניהיעמכם ת ו ם ממרים מ
בלודל וזי למככ תיובממריכהיתכלכיהוהואף איי ? מ ס ם ע ם ץ ת ה ך א ף בי־אהלי מיס י :יקסילי
ביאורימותיהגןהילו אליאתכל זק^לבליט "י ן א ק ; י שבטיכם ושטריכם ואדבס־׳
וללריכםואדברהבא^1הם את הדברעהאלה
141 י
..־0,.״״^ הדודים לאליי-
דברים האזינו לא לב
ואלידהבב או! תלמים ואח האדלכי ידלתי ו א ת ־ ד ,א ר ץ : א ת ל ט י ם ב ם ו א ע י ך ה
לב
ות?לכולהארלאמריפי הא1י £תלמים ואתח; האזינו
תולכלר אמרתי א מ ד י ־ ^ י : ה א ח י ת ^ מ ע ו א ד י ר ה ה ש מ י ם ה א ז י נ ו א
כ נ פ י ו
? נ ש ר
ל פ ר ש
n
לםו^לבכלױת^לה ואיליבבגיבללולתודינ ה ט ח
^J
כ ל ל ו ת
ץ
ע ם ־ ה ל ב
־ ' 1
ו ע ת ו ד י ם
• ! ־
ב נ י ־ ב ש ן
I r ז :״ו
ו א י ל י ם
•«
ל כ ע י ס ת :
T l\ : J
כ ת ו ע ב ת
־!־^C
«
הדלים מקרב יבאו אל^ים לא ?־לוב ב א ו מ ק ר ב ח ך ש י ם
ל ד ע ו ם ל א א ל ה י ם
צור־ ים־4ך תלי לא ללדוםאבתיכפ ל ת י ל ד ך
י* י 11
צ ו ר
242 t. 28.בואש עמוד סימן ב״ה ®r׳• ». «. 242הי ובחי והיא ר \ ב ה כשני עצמי".
T. i s .י׳ ו ע י ו א .ק פ י ץ 6־« ; / p 1 5.ײ י«1. ק מ ץ« n.1: .־ p
T. 21.תל ' ibid.קנ-ף בזיק
דברים האזינו רב
ותאכל איל דבלת והידד ל ד w t a W v ות;קד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה
אכ3הללימוי־לות ותלתנלמוכדיהױמ 23 אספה עלימו רעות ותלהט מוסדי הרים:
מזי רלב ולתמיד^ תעי א כ ל ד ז כ ס מױ ךעב ולחמי רשף חצי אכלה־בם:
24
ולןיבהמתאללתבמ ו ק ט ע מר—יד—י ושךכהמת אשלח־^ם ור(טב מרירי
מהוץ תשכל־חךב :עם־־חמת זיחלי עפר
מתיול הלכל וזר־ב לםתמתזתליל3י
כה IT T "j • ן:- ־»»
גבדבחורגבדבתולה ,
לב בתור גכ בתולתי ובמ^ד״י־ימ אימד־ל ומחדרים אימה
אמך־תי אפאיהם
אמרתי א^איותס יוגקלם א י ל ליבה
26 :יונק עם־א־ש שיבה
לולי בעם אויב אװד אשביתה מאנוש וברם:
IT •j • j ״,
ואין מיד־י מציכ־^ מ ת צ ת י ואזי א י 3א מ ואץ מ:ךי מציל :ששי
11 בי־אשא אל־שמים ד י
ואמרהיוזיאלכילללב כיאלאאללנדמיד ואמרתי חי אנכי לעלם: AT I, ז ¥ ft Y ן•
קלורת באפך וכליל ל ל מובתך ברך יהיוהי תילו י אמךתך ובריתך ינצרו :יזרז משפטיך מעקב ותורתך
ו פ ל ל ידיו ת ד ל ה מ ת ל מתלים קמץ רמלנאיומן ״ ליבראל יש-מו'קטוךד ,באפך וכליל על־מןבחך :ברך
להיאמר. , , יקומל ,יתד ,חילו ופעל'ידיו תרצה מחץ מוזרם קמיו ומשנאיו
ן י , r ז • | - i AV * 1 *•v ״ J T *
ידיד יהיות־ י ל כ \ ל כ ל א ל ל ו יזפף לליו כ ר היום
12מךלקומון :ם לכנלמן אמר לדיר לתה לשכן לבטח
וליוסף ו ל כ ת פ י ו לכןי ין ?ליו הפף עליו כל־תום ונ־ץ כתפיו שק :שצישי וליוסף׳
א מ ר מ ב י ב ת יהוהיאיצו ממ*ד ל מ י ם מ^יר-י אמר ?*המתלמד׳ ארצו ממגד שמים מטלומתתם רבצת
ומתהום ד ב ל ת ת ת ת ובזמגד ת ב ו א ד ת ל מ ל צ תחת :וממגד ו1בואת שמש וממגד גרש ירחים :ומךאש
וממריד ל ד ל ידתים ו מ ר א ל ״ ה י ר י קדם וממריד «» ילוײ־רךם וממגד נבעות שלם :וממגד ארץ ומלאה
גבלוה לולם ומכמדארץ" ו מ ל א ה ור־צל ל כ נ י ורצון שכני סנה ת ^ ת ה לראש יוסף ולקךקד נ;יר
ם1ת ת ב ו א ת ה -ל ר א ל י ױ ם ף ו ל ק ד ק ד מ י ד א ת י ו 17אחיו :בכור שורו הדר'לו וקךנל ראם קךנױ בהם עמים
בכור ליורו ה ד ר לו וקר^י ראם .קי^-ץ ב ד ת ם לנגחלדזךו אפסי־אוק ודט י רבבות אנןרלם
מזרו א פ ל י א ד ל והם ר ב ב ו ת אפיים למים •y .ו ?.הר• נקמץ • ?. 9.מיו ?. 5.קמץ בדק חוץ מילין קרי i .1.
• י קמץ נ י ק ו .is
244
דברים ה א ת ד/ברכתלנ לד
י^בולזאמד ו ה מ א ג י נמעיה • והם אלפי
מנשר:,רביעי ולןבולן אמר שמח ןבילן בצאתןזױש'שכר18
y i t i n f r pו י ל ל כ ר ג א ה ל ר למיפוזר *to
בארליך b o s :הר־יקיאו שם יןכחוןבחי־צדק כי שפע !9
יעמו ס .ולגד יאמר כךוך כ :מים לינקו ושפנל ממוני חול:
מרחיב גד כלביא ש ל ן ! ט ר ף ! י ? אף־רןדלך :ױרא!2
1
אמר ג מ ן מײזיב גד כלביא ל כ ז ו s p yזר־יו* ראשית לוכי־עם חלקת מהקר ,ספון k mראשי ?נכס
א ף ק ד ק ד ו י ד א ר א ל י ת ל כ י npbn wמתידד צץ־לקת r r r rעשה ומשפטיו עם־לשךאל• חמישי ולדן אימר 22
סןוןױתארא^ילם צדקת Wללהומעעםץ דן גור אתך ,זנק מךהבשן :ולנפתל־יאמר נפתלי שבע 23
רצון ומלא כךכת לתה ;ם ודרום ירשה :ם ולאשר 24
אמר ח1ור איית י ז נ ק ץ ^ פ ת ל א מ ר " אמר ברקי מבנים אשר לחי חגר אדויו וטבל בשמן רגלו:
ים ו ד ר ו ם
עייך׳מדיצוזיבזלאברגה^
יײי׳ײ־ א מ ד ג י ד ר מ53ים - . ומתחת ] rtnעולם ויגרש מפניך אויב לאמו־ השמד:
ftn אע-ר י י י ע י * * יג־ביי«־םז׳ ףשכן לשךאל בטח בךדעלן.יעלןבאל־ארץךגןותירוש 28
ימאוי־ו ׳ ײ ז ל י ם ניע !4אכיגד ק ד ם אף־^מױ.לעךפרטל :אשריך לשראל מי כמוך <עם נושע 29
* r m s i־׳ rtדולבי ױ ג י ע י מ ^ א ױ ה ויסבור- ביתד ,מנןעןךך ואשר־חךב נאותך דכדזשו אילביך לך
ידע־מדויע״נן שביעי ם ואתה על־במות״מו תךךך:
א י ' \ מ ז ויז־רו׳י א ף עיבדו י ל ד ־ ,
^ SB'nWfrtBVי ־ ר ־ ^ מ י » י ר
י י ™ Vv ניעל מ&ה מעךבת מואב אל־הר נבו ראש הפער ,אשר א
וילגימ׳יה ™'®יײײ־ר , 3 על־פ;י לךחו ולראהו לחך ,את־בל־האח את־הגלעדיעד־
»וא־ א ל ה ר נבו יאע• r m mא ל ^ דן :יאת כל־נפתלי ואת־א^ אפךלם ומנשהואת כל־ 2
־ ׳ י 5י ־ ״ • ־ ד י י י ז י • ־ מ א י • ־ י י ״ י ־ ז אד—5 $־ץ להודה עד תם האחרץ :ואת־תגב ואת־הככר 3
י מ ל 7ע י יױ.איז מ " 5 5י י יאיל בקעת ןרחו עיר התמרים עתציער :ראמר לתה אליו 4
ונמע־הואתננאקו׳יילודה ל ד ה י 0 ל*ךן אשר 5שבעתי לאברהם ליצחק"וללעקב
ואת ה מ ג ואו! ה נ כ ד r 7 j aיח*ו ליד B n a m ^פ1רל1ךעךאתנך,ךךאיתיך בעיניך ^זמה לא תעבר:
ד י ־•־די ויאמר יידוה אלץ ויאה ה א ד ל אע־ר־ משה עבד־יהוה בארץ מואב על-פי יתה :ה רמת
IT X •J ־ ^r I VJV 1 & I VIV jv T »T
דקבר אתו בני בארץ מואב מול בית ?עור ולא־לדע 6
אי& את־קברתו עך תום תה :ומשה בךמאה ועשרים ד
־ י ״ " "3י־ ״ייזיבאי־ז'«»ב שנה בכ)תו 6רכהתה עינו ולא־נם לתה :ר ב מ בני 8
ױ ? ? י אי?י«־ באיז־יאבמו־ייית 48דו5יא B
! ; ־־־• ״ I JT X ״ W JT~.IT A s * wr
^ ? ב ד ײ ד ד orSה״ומ״דבזמאה W r r ״קזך^ל את־משה בערבת מואב שלשים לום יוזמו למי
בכי אבל משד :,ךד^זע בךנון״מלא
^ י׳־ ״ י ־ " 5־™ ־ « ז ו ^ ™יזיל דינו
משה את־ידיו עלץ רשמעו אליו בני־־ישראל ולעשו
ו י 5מ » י ״ י י א י א מ נרימדכדמממוא־ ? a w וי־ י־ t i י ״ <1 : i ״• AT T V*T » *f
א ײ ־ נ ־ ־ ^ ר א י י ו י ^ ױ כ א ל י צוו :יה־ודיאח ?משה אשר לךעו לתה פנלם אל־פנלם :לכל־האתת 11
מע־ודוייאקץנב־אד-ד^^רגמלהאלר והמופתים אשר שלחו יהוד ,לעשות ב א pמצרים
! « ׳ T
I VJV : ^ •״• T x T « ד • i ך • «
As la
Mu-nach Mu-nach_
(*or Se-jaol) (tot hUh׳p*ch)~
^זלצנולי* א
~m
^ א רם &ז:
r f rj j j i j
. fo • rok, Jo • (••ach b«a jaa-nua.
Musionotes for the Reading^ of the Haftaroh
<עגינות ההפםרה
וכל־לשון ת ק ו ם ־ א ת ך ל מ ש פ ט ת ר ש י ע י ז א ת נ ח ל ת ע ב ד י ; ה ו ה
ןצךכןתם מ א ת י נ א ם ץ ה ו ה :הוי כיל־צמא לכו למלם ו א ש ר א ץ ־
לו כ ס ף לכו ש ב ת .ו א כ ל ו ולכו ש ב ת ן ל ו א ־ כ ס ף ו ב ל ו א T r i p
יין { 7חלב" :ל מ ה ת ש ק ל ױ ב ^ ף בלוא־ליחם ױגיעכם ב ל ו א ל ש ב ע ה
ו ת ת ע נ ג ב ד ש ן נ פ ש כ ם :ך.טו שמעוז'שמוע'אלי ואכלרטוב
א ז נ כ ם ולכו א ל י ש מ ^ ו ו ת ח י נ ? ש כ ם ו א כ ך ת ה ל?ם ב ר י ת ע ו ל ם
ח ס ד י ד ו ד ה נ א מ נ י ם :ך ,ן ע ד לאומים נ ת ת י ו נגיד ומצור ,ל א מ י ם :
ה ן ג ו י ל א ־ ת ד ע ת ק ך א י ״ ן ג ױ ל א ץ ד ? י ף א ל י ך ׳ירוצולמען" י ח ו ח
אלוהיך ו ל ק ד ו ש .י ש ר א ל כ י פ א ר ך :
לך לך הפטרת
! י _ . •. ב״1טימ סיניז מ' ץ
מיה}ה דךכי נסתיה י מ ה תאמר׳מנקב ותדבר לישראל
ומאלהי משפטי יעבור :הלוא װ־עתאם־־לא ש מ ע ת א ל ו ז י
־יו^-יײע א ץ & ז י ^ njpJ ™ i T עומױהוה
נתן ל י ע ף כ ח ו ל א ץ אונים ע צ מ ח :ך ב ה ז ױ ע פ י לתבונתו:
נערים ו ע ע ו ובחורים כ ש ו ל י כ ש ל ו :ד ק ו ; ; ה ו ה יחליפו כנח ; ע ל י
א ב ר כ נ ש ר י ם ;רוצו ולא ײגעו .ללמ ן ל א ליעפו :ה ח ר י ש ו א ל י
א ײ ם ולאמים יחליפו כ ה ינשו א ז ידברו י ה ת י ל מ ש פ ט ^ ק ר ב ה :
£י ' ה ע י ר מ מ ז ו ח צ ד ק לקראה? לרגלו לתן י ל פ נ װ י גולם" ומלכים
ירך לתן כ ע פ ר ח ר ב ו כר,ש נ ד ף ה ש ת ו :לרדפם .לעבור שלום
א ר ח ב ר ג ל י ו ז ל א ; ב ו א :נ ך פ ע ל ו ע & ה כןיא חדירות מ ר א ש אני
י ה ו ה רא&ון ואת־-אחרנים א נ י -ה ו א :ראו איים וייראו ק צ ו ת
4 !
:וj T •: • יי < I :r־ 1 VM • ו T
ה א ר ץ װ ן ר ת רןךבו ױ א ת ן ו ן :א י ש א ת ־ ר ע ה ו :ע ז ר ו ולאחיו י א מ ר
חזנ־ן :ולחזר! ח ר ש א ת ־ צ י ^ מ ח ל י ק פ ט י ש א ת ־ ה ו ל ם י פ ע ם א מ ר
ל ד ב ק ט י ב ה ו א ויחזקהו ב מ ס מ ר י ם ל א יטו־ט ' :ו א ת ה י ש ר א ל
j",Tי : • T -: •ן ) -.- : -ע׳ ״•.• •.׳j I ,
ע ב ד י יער',ב א ש ר ב ח ר ת י ך .ז ר ע א ב ר ה ם א ה ב י :א ש ר ה ח ז ק ת י ך
מ ק צ ו ת ' ה א י ץ ומאציליח קראתיך ואמר לך ע ב ד י ־ א ת ה ' ב ח ר ת י ך
ו ל א מ א ס ת י ך :אל־רןירא כי־עמןז אני א ל ־ ת ש ת ע כי־אני א ל ה י ך
א ף ־ ־ ^ מ כ ת י ך בימין צךר,י :ה ן ייבשו יאמצתיך אף־־עזךתיך
ויבלמו כ ל הנחרים ב ך יהיו כאין ו י א ב ד ו א נ ש י ר י ב ך :ת י ק ש ם
:־I:״ :• 'at xv:1v-, v :jt•:ע :־׳־• י :ו 1.:־ :״) י *••ןי
ו ל א ת מ צ א ם א נ ש י מ צ ת ך לחיו כאלן ו כ א פ ס א נ ש י מ ל ח מ ת ך :
כ י אני י ה ו ה א ל ה י ך י מ ח ױ ק י מ י נ ך האמיר לך" א ל ־ ־ ת י ר א י א נ י
• )• -. VT ־ •J :י "ג |T IA
• IV V: }T : •!• -:,י X - • r ,ו :־ . V
ע ז ר ת י ך :אל־־תיךאי ת ו ל ע ת מנקב מ ת י ל ש ך א ל א נ י ע ז ך ת י ך
251
הפטרתױרא
ע מ ת י ך ל מ ו ך ג חרוץ־ :שךאל :הנה וגאלך ך,ךוע נאם־ץהוה
וחדק וגמגותכמץ תעים: ת ת ע הךיס פיפןת בעל חדש
ו א ת ה ת ג י ל ביהוד, תפיץ״ א ת ם וסערה תעאם ורוח תזרם
ץ —
ן j« j •"־־T AT J T״ • . i T T T *J •
ה פ ט ר ת וירא ,
, p 0 במלכיס כ׳ הימן יי•
ן א ש ה א ח ת ^ ע י בני־־הנביאים צער(ה א ל ״ ־ א ל י ע ע י א מ ר
י ד ע ת כי ע ב ד ך היה ירא זאת־'יהוה עבךןזי א י ע י מ ת ' ו א ת ה
. .׳ (AT : V l"T JTT J T . T JT . f • : * *1
אליה ו&מר ל_קךות א ת ־ ש נ י ; ל ד י ל ו ל ע ב ד י ם : בא ןהנעה
מ ה א ע ^ ה ־ ^ ך ה ג י ך י ל י נ ז ה ־ ־ י ש ־ ל ב י ב ב י ת ו ת א ^ ר אין אלישע
4 ז
טאלי־לך לליי בבלת כי אם־אסוך ע מ ן ! :יאמר ?שפחתןלכ^
מ א ת כ ל ־ ־ ש כ נ י כ י י כ ל י ם רכןים י א ל ־ ־ ת מ ע י ט י : כלים מיך־החזץ
וסגרת .ה ד ל ת ב ע ד ך ו^עד־־בגלןי ױצכןת עלכל״־־הכלים ובאת
ו ה מ ל א ת ס י ע י . :ותלך מ א ת ו ו ת ס ג ר ה ד ל ת /ב ע ך ה ״ ו ב ע ד האלה
Iכמלאת הכלים מיצקת בניה הם מ ג י ש י ם ' ^ , Tוהיא
אל-בנה הגישה אלי עוד כ ל י ! י א מ ר א ל י ה א ץ ; ; ו ד י כלי ותאמר
האלוהים ויאמר לכי מכרי ותגר לאיש ה ע ^ ן :ותבא ונעטר
א ת ־ נ ש ל כ י ו א ת בניכי ת ח ײ ב נ ו ת ר :ױהי הװם את־ך\|מן:ועןמד
ױ ע ב ר א ל י ש ע א ל ־ ע ו נ ם ו ש ם יאשר .ך ו ל ה ו ת ח ז ר ך ב ו ל א כ ל ־ ל ח ם
אל־אי^היהנהמא, ענ־רויסריעמר•',לאכל־לחם:ותאקר ו;ך\מדי
ע ל י נ ו ' ת מ י ד :נעשיה־נא כי איעיאלהים זקך1שהוא ע ב ר ;דעתי
ק ט נ ה ונ&ים לו ע ם מטך ,ו ע ל ח ן ו כ ס א ומנורה' ו ה י ה עלית־קיר
ױסריאל־העליה ב ב א ו אלינו' ; ס ו ר ע מ ה : ! :ה ״ ה י ו ם ױ ב א ע מ ה
T A T J T
• ז \ - : j t v • * • ׳• ץ ר ^ v ״ J 1
לטלןד ס כ נ ת ו ת ש ר ת ה ו ו ה מ ל ך ל א ; ר ע ה :ו א ד נ י ה ב ך ח ג ן ת מ ת נ ע א
ל ו ^ ב ו פ ר א י ם ו ח ט א י ם א י ש "רצים לאמיר א נ י א מ ל ך ױ ע ש
ל פ נ י ו :ולא-ע״צבו א ב י ו מ י מ י ו לאלור מ ד ו ע כ כ ה י ע ש י ת וגס־הוא
< - s t a• t ־ tjt ־v ״ •tt <• t t.-s י | : י |t t s
ו א ת ־ ־ ה ג כ ו ר י ם ו א ת ־ ש ל מ ה אחיו ל א כ ן ר א :ױ א מ ר נ ת ן א ל ־ ב ת ־
ע ב ע אם־עלמו־ז ל א מ ר ה ל ו א ע מ ע ת כ י מ ל ן ד א ך נ י ה ו ב ן ־ ח ג י ת
ואדנינו ד ו ד ל א י ד ע :ו ע ת ה ל כ י א י ע צ ך נ א ע צ ה ז ימלטי י א ר ד
• ״ at v- 'j" t | f ד ״ i . |t t I v t j". r־
נ פ ע ך ואת־נפיש ב נ ך ' ש ל מ ה :ל כ י ו ב א י ו א ל ־ ה מ ל ך ד ו ד ו א מ ר ת
_ V •J־ >::|T:. •T %Ivjv־ 4 I »v: , :r: vs I •• 7 s
ל א מ ת ך י א מ ר כי־־ נעבעת אליו ה ל א ־ ־ ־ א ת ק א ד נ י ה מ ? ך
א ח ר י ה־זוא : .ע ב .ע ל ־ כ ס א י ו מ ד ו ע מ ל ך ב נ ך למלך שלמה
אבוא א ד ג י ה ו :ה נ ה ע ו ד ך מ ד ב ר ת ע ם עס־־המלוד ו א נ י
,
J,T •'AV־!:־• ־ • ,ITי י IT־• VJV-: דן י ד ן " •••
ב ת ־ ־ ע ב ע אל־-המלןד ארד־ךבריך :ותבא אחריןד ו מ ל א ת י
ה ח ך ר ה ו ה מ ל ך ז ז ר ! ן מ א ד ו א ב י ע ג ה ש ו נ מ י ת מ ע ר ת אית־המלך:
ותקדי ב ת ־ ע ב ע ו ת ע ת ת ל מ ל ך ו י א מ ר ה מ ל ך מ ה ־ ל ך :נ ת א מ ר ליו
נ ש ב ע ת כיהויה א ל ה י ך ל א מ ת ך כ י ־ ־ ש ל ^ ה י ב נ ך אדיני א ת ה
ימלזד א ח ר י ו ה ו א י ע ב ע ל ־ כ ס א י :ו ע ת ה ה נ ה א ד נ י ה מ ל ך ו ע ת ה
: . »att־ «t rovt י ו • ••/ :־ t • : p• pו ־ " f •־v : at-h • ;ij
שאול נחם קטבך אהי מות דבריך אפדם ממות אגאלם אהי
V־־ Ql : Tl|T «•• V: VT ' •T 8 "••: J A" TSV •AT * "JVי8
מ ע י נ י :כ י ה ו א בין א ח י ם יפריא ; ב ו א מךים רוח להוה לסתר
ויבוש מקורו ,ויחרב מעינו ה ו א יש&ה אוצר כ ל - מ מ ד ב ר עילה
.TV, •v: J • -ד x*v:,v: . יI s ד•* r׳ • •jt :
כלי ח מ ד ה :ת א ש ם שמרון כ י מ ר ת ה ב א ל ה י ה ב ח ר ב יפלו
• M M mm T *•*A '*I CT • |T *J ' • I « • M ^ j T • M jm J
ע ד ־ צ ר פ ת ו ג ל ת י ה ש ל ם א ש ר ב ס פ י ר י י ^ ו א ת ערי כנענים
j-T ״V •ן: • A - T : ;s T־: . •l־ : י r-.T: -5JT - ־ן•-::
ב ה ר ציון לשפיט א ת ־ ה ר ע ש ו ו ה י ת ד מושעים ועלו .הנגב:
1
*T:|V: ״ AT ־J V l i י i־ J ' • ' I <T2 ־V|~.
המלוכה :ליהוד.
|T ־ : VT ־ן
הפטרת וישב
יאס חל גי שנת ראש ץ דחנוכה מ>ptי. pרני וששחי צכתיכ לקמן
ז . ו ו ן . ב ח י י ע ש ר נ ע מ י ס סימן ני• .
כ ה א מ ר :הוה ע ל ץ ל ש ה פשעי :שראל ועל־אךבעה ל א
א ל ־ ה נ ע ך ה ל מ ע ן ח ל ל א ת ־ ש ם ז ק ך ^ י :ו ע ל ־ ב ג ד י ס ה ב ל י ם יטו
א צ ל כ ל ־ מ ז ב ח ױ ץ ע נ ו ג י ם י £ת ו ב י ת אי^היהס] :אנכי ה ש מ ד ת י
א ת ־ ה א מ ר י י מ פ נ י ר ט א ש ר כניבה ארזים ג ב ה ו וחסן ה ו א כאלונים
יי • W ^ י* י • * ץ f j • * T < I V • J״ V • V• | T •%
ו א ש מ י ד פריוי מ מ ע ל ושרשיו מ ת ח ת :ו א נ כ י ה ע ל י ת י א ח כ ם
"ו ״ך • VVYV. R IT: • ,IT־ T!T: • ־- •: <• : - ! T
אני ל ק ח א ר ד ב נ י י ש ר א ל מ ב י ן הגוים א ש ר ה ל ב ו ־ ש ם ו ק ב צ ת י
׳:.•>,V•P AT :|T JV • 1 . '-־ דיד< ׳ ״י־ ; V.״ : • jד
א ת ם מ ס ב י ב ו ה ב א ת י א ו ת ם א ל ־ א ד מ ת ם :ו ע ש י ת י א ת ם לגוי
א ח ד ב א ר ץ בהרי י ש ר א ל ומלוי א ח ד י ח י ה ל ב ל ם למלה־ ו ל א
*: •L׳K*v : >T\: J- • vsvדי׳־ IrVv״ I vל ז ״ ג • t:.״
לשתי ממלכות ^ ו ד :ולא יהןרר־עוד ל ש נ י ג1ים :ו ל א :ח צ ו
י ט מ א ו ע ו ד בגלוליהם י ובשכןוציהם ו ב כ ל פ ש ע י ה ם ו ה ו ש ע ת י
מכל מושבתיהם אשך חטאו בהם ו ט ה י ת י אותם והידלי אתם
לעים ואני א ה י ה ל ה ם ל א ל ה י ם :ועבדיי ה י מ ל ך ע ל ^ ס י ו י ו ע ה
א ח ד .ירדה ל ב ל ם ו ב מ ש פ ט ; ; ל כ ו ו ה ק ת י :ש מ ף ו ע ש ו א ו ת ם :
וישבו על־הארץ א ש ר נ ת ת י ' ל ע ב ד י ליעקב א ש ר י ש ב ױ ב ה
\ד :,IT JV ד י י -:r: :־־J•:, • - T p :״<VH I VTT - J SITS
א ב ו ת י כ ם ר ש ב ו ע ל י ה ה מ ה ובניהם ובני ב נ י ה ם ע ר ־ ע ו ל ם ו ח ד
« ם ברית עולם עבדי נשיא לחם לעולם :וכרתי להם ברית
:דדה א ו ת ם ו נ ת ת י • ^והרביתי א ו ת ם ו נ ת ת י .א ת ־ מ ך ,ד 0י ב ת ו כ ם
ל ע ו ל ם :ורדה מ ש כ נ י ;גליהם ו ה ע ף י ל ה ם ל א ל ה י ם והמרי •:ל״ימי
ל ע ם :ױ ך ע י הגוים כ י א נ י ן ה ו ה מ ק ד ש ™ ; י ש ר א ל בדויות
בתוכם לעולם :מסדשי
IT : IT : • • T S׳נ
• p VJV׳
ה פ ט ר ת ויחי
״ ױ ק ר מ ^ מ י ^ ד ל מ ו ת ױ צ ו א ת -ש ל מ ה בנו ל א ט ד :אנכי י $י
ב ד ך ך כ ל ־ ה א ר ץ וחזנןת ו ה ; י ת ל א י ש :ו ש מ ר ת א ת ־ מ ש מ ר ת ו
ומשפטיו: ל ל כ ת ב ד ר כ י ו ל ש מ ר ח ק ת י ו מצוותיו ה ו ה אלוהיך
ו ע ד ו ת י ו כ כ ת ו ב ב ת ו ר ת מ ש ה ל מ ע ן ת ש כ י ל < את כ ל ־ א ש ר תעע1ה
J : V T
י־|5־ V .ד־ JV T <" f . ן• •q Q ~ י . »"51
ל ב ב ם ו ב כ ל ־ נ פ ש ם ל א מ ר לא־יכרת ל ך איש מ ע ל כ פ א .ישראל:
וגם א ת ה ז יךעת א ת א ש ר ־ ע ש ה ל י ו א ב ב ך צ ר ױ ה א ש ר ע ש ה
בךיתר ל א ב נ ר בן־־נר ו ל ע מ ש א צ ב א ו ת .ישראל לשנךשרי
ויהרגם ו י ש ם יךמי־מליחמה ב ש ל ם ! :ת ן ר מ י מ ל ח מ ה בחגרתוי
J
:r־Tl T T : * 5 AT ; • IT T : •• : ,WT- J־••:
ולא - ״"'־ י
־חסד
וה;ו ב א כ ל י ש ל ה נ ף כי־כן י הןרבו א ל י בבךחיי מפניי א ב ש ל ו ם
261
הפטרת ויחי
םבהךים והוא ב ך ג ר א בן־ודמינ״ והגה ע מ ^ ע מ ע י אחיך:
י
נ מ ר צ ת ב ; ו ם י ל כ ת י מ ח נ י ם ו ה ו א ײ ר י לר,ראתי ק ל ל נ י כןללה
ה י ר ד ן ו א ע ב ע לו ביהוד .לאמיר א ב ד א מ י ת ך ב ח ר ב :ועתד .א ל ,־
.נ* ׳ "v-.s vitv :־ • : 1י •י • י •• T -ן < ־ ־ - * vi* ' • • ; :
תנקהו כי איש חכם א ת ה וידעת א ת אשר תעשה־לו והורדת
״ JT' ii",". :זף! * "J J־••׳• » V VTT •׳נ •ע I•— j
4
שאול :ו י ש כ ב ד ו ד ע ם ־ ־ א ב ת ױ ו י ס ב ר ב ע י ר בדם את־שיבתו
r i :־ • vt :־ע ־• is »vt i t !••. , v
ד ו ד :והימים א&ר מ ל ך ד ו ד ע ל ־ י ע ר א ל א ר ב ע י ם ע נ ה ב ח ב ר ו ן
T V־< •T l־ י :ז -־1'«':Vi "TT V T : ן ^ו־ז•:־•*
מלך ע ב ע ענים וביףעלם מלך עלעים ו ע ל ע ענים :ועלמה
על־בפא דוד אביו ותכן מ ל כ ת ו כ&ד :י$נ
נו 1 \i- •י ;I a«t t t v י - -r
חנוכה בשבת למפטיר קריאה
בינזכת וחנוכה קורין כשי ינשא.
ביום ה ש מ י נ י נ ש י א ל ב נ י מ נ ש ה ג מ ל י א ל ב ך פ ד ה צ ו ר :כןךבנו
א ח ת שלשים ו מ א ה מ ש ק ל ה מזרק א ח ד כסף .קעךת־בסף
שבעים שקל ב ש ק ל י ה ס ר ש שניהם ו מלאים ס ל ת בלולה בשמן
ל מ נ ח ה ' :כ ף א ד ף עשרה זרג מלאה כןטךת :פר א ח ד בן־בכך
אחד שעיר־עזים ל ע י| Tל ה : ב ן ־ שTנ ת ו כבש־־אחד אחד איל
VT V ••ע I S . •... • יי ״• י • ** VIV <TV •1-
ה ת ש י ע י נ ש י א ל ב נ י ב נ ; מ ן :אבידן ב ן ־ נ ך ע נ י ן נ ץ ב נ ו ביום
שקל נשקל אחד נפף שנעים ל ן ע ר ת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק
הקרש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה 5נף אחת עשרה זהב מלאה קטית ן
בן בקר איל אחד נ נ ש אחד נן שנתו לעלה :שעיר עזים אחד לחטאת» סר אחד
בני שנה חמשה עתדים חמשה כבשים שנים אילם חמשה בקר ולזבח השלמים
,זך, .קךנן אביון ?חךעני: .
ביום העבירי נע$יא לבניך! אח-שר בן־עטיערי:זקךבנו נ)1גרת•
שקל בשקל הקדש שבעים נסף שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף אחת
קטית ז מלאה זהנ אחת עשרה למנחה :נף בשטן בלולה שניהם טלאים סלת
לחטאת: אחד בן שנתו לעלה :שעיר עזים אחד 0ר אחד בן בקד איל אחד נכש
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה נבשים בני שנה חטשה
.זה כ ן ך ב ן א ח י ע ז ר ב ך ע ט י ש ד י :
ביום ע ש ת י עשרי יום נ ש י א ל ב נ י אישר פ ג ע י א ל ב ד ע ב ו ץ :מ ר ב נ ו
• t j••:״^•:- a״ Iv vז!זן' זז ז vt ־ jt t j•• : 1
.ק ע ר ת ־ נסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד נטף שבעים שקל כשקל
הקדש שניהם טלאיט סלת בלולה בשמן למנחה ו נף rnhעשרה זהב מלאה קטרת ז
אחד בן שנתו לעלה :שעיר עזים אחד לחטאתו פר אחד בן בקר איל אחד כבש
עתדים חמשה כבשים כני שנר .חמשה שניט אילם חטשה השלטים בקר ולזבח
ז ה י ץ ב ן פגעיאל בךןגכרן:
ביום ש נ י ם ע ש ר יום נ ש י א ל ב נ י נ פ ת ל י א ה י ר ע ב ך ע י נ ן :כןךבנו
ק ע ר ת ״ כסף אחת~ שלשים וסאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל
היקדש שניחם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה :כף אחת עש,־ד ,זהב מלאה קטרת:
ם״ אחד בן בקי איל אחד נכש אחד בן שנתו לעלה :שעיר עזים אחד לחטאת:
ולזכח 1השלמים בסי שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה
זהזקרב^אח?עבךע;נן:
ז א ת ו ח נ כ ת ה מ ז ב ח ביום ה מ ש ה א ת ו מ א ת נ ש י א י י ש י א ל
סערת כסף שתים עשרה מזךכךכסף ש ע ם ע #ר כפות זהב
ה א ח ת | ס ף ושבעים שתים ע ש ר ה :שלשים ומאה הקערה
המזרק י האחר לל כסף הכלים אלפ:ם ואךבע־מאותי ב $ן ל
ה ק ד ש ' :כ פ ו ת זהב שיתים־עשרה מ ל א ת ק ט ר ת ע ש ר ה ע ש ר ה
ב ש ק ל ה ק ד ש כל־זהב הכפות עשרים ו מ א ה :כ ל ־ ה ב ר ן הכף
ע ש ר פרים אילם ש ױ ם ־ ע ש ר כ ב ש י ם בני־שנה מילה'שנים
לחטאת: עשר שױם עישר ׳ ו מ נ ח ת ם ו ש ע י ר י עזים שנים
שץם ו ׳ כ י ל ב ק ר ע ב ח ה ש ל מ י ם עשרים ו א ר ב ע ה פרים אילם
זאת הנכת המזבח בנײשנהיששיס עתדים ש^ים כבשים
את1 מ ^ ה אל־אהל מועד לדבר "אחרי ה מ ש ח א ת ו ' :ו ב ב א
• • • • ׳ • • s i • JT t V—.r
ה פ ט ר ת ש ב ת שניה דחנוכה
ױ ש מ ע א ת ־ ה ק ו ל מ ד ב ר אליו מ ע ל ה כ פ ל ת א ש ר ע ל ־ א ר ן ה ע ן ־ ת
מבין שני הכרבים !ידבר אליו:
ו י ד ב ר י י ה ו ה א ל ־ מ ש ה ל א מ ר ן ר ב ד א ל ־ א ה ר ן ו א מ י י ! אליו
ב ה ע ל ת ף את־הנר־ת א ל ־ מ ו ל פ ױ ה מ נ ו י ה ; א י ד ו ש ב ע ת ה נ ר ו ת :
ויע״שכןיאה^ן אל-מוליפױ המנודה העלה נרתיה כ א ש ר ציה
מ ק ש ה זהב עד־ירכה מ ע ש ה המני־ה י ה ו ה א ת ־ מ ש ה :וזה
ע ד /ר ח ה מ פ ן ש ה ה ו א כ מ ר א ה א * ך ה ר א ה ןהוה את־מישח כן
עשה'את־המנר־ה:
ה פ ט ר ת ש ב ת שניה דחנוכה י ' iT Tי'
ה ל ו ם א ת ־ ה כ י א ת ואת־היעים ןאת־המזךר,ות ױכל עש
ח י ~ £ל ע ש ו ת א ר ד כ ל ־ ה מ ל א ל ה א ש ר ע ש ה .למלך ש ל מ ה ב י ת
אשר־־על־ראש העמודים ן ה ו ה / :מ ד י ס ' ש 3י ם וגלת ה כ ת ל ת
אשר שתים והשבכות שת:ס לכפות א ת ־ ש ת י גלות ה כ ת ר ת
* • J T J • ״ * *AT
וביום ה ש ב ת ש נ י ־ כ ב ש י ם ב נ י ־ ש נ ה ת מ י מ ם ו ש נ י .ן נ ש ר נ י ם
ס ל ת מ ג ה ה ב ל ו ל ה ' ב ש מ ן ו נ ס כ י ן עילת ש ב ת ב ש ב ת ו ע ל ־ ע ל ת
1
j ״ • v י • •ו •• 1 דע s • :ד/נ vs
267 התמיד ונסכה:
|T : • : VT ־
עבת ראש חדש מפטרת
ז
ח אגיטאל-ענייונכה:רו ו«ל;:ה ־ |1־יי?ל־אלה^ה
S ל־ ^ ט ^ י ד מ ^ י י ב ״ ״ ¥־ י ד ף ^ ד י ־
. V־••••• מ ד ר ד ־ מ נ ח ה דם־חזיר מזכיר ל ב נ ה
ד ב ר ^ ^ ל א ^ , Wק י א 0י ואץ עולה מיי*י
ד-. , :.-.״ ׳־״«!• י3ט ל מ ע ו ש מ י :־״ •־ J!t ז• * •״ י י
S » -«Pיג*י ב&מח״בס ונראה ןהוה :־בד
ױ א מ ר לו ל ך ה ב י א ה ע י ר :ה נ ע ר ב א ו ד ו ד ד קם מ א צ ל ה נ ג ב
ויפיל ל א פ י ו א ר צ ה ! י ש ת ח ו ש ל ש פ ע מ י ם ױ ש ל ף ו א י ש א ת ־ ר ע ה ו
270
ויבכו א י ש א ת :ך ע ה ו ' ע ד ־ ד ו ך ה ג ד ל :ױ א מ ר ן ה ו נ ח ן ' ל י ו ד ל ו
ל ש ל ו ם א ש ר נ ש ב ע נ ו ש נ י נ ו א נ ח נ ו ב ש ם להוד ,לאמיר להוה:ך,לה ו
ו ב י נ ך ו ב י ן ™ י ובין זיעןז ע ד ־ ע ו ל ם :ביני
ה פ ט ר ת שמור!
הפ&דת שטות כמנהג האשכנזים.
כ י ב ר א ו ת ו ל ל ד י ו מעשיז/ידי ב ק ך ב : 1ק ד י ש ו ש מ י ו ה ק ד י ש ו א ת ־ ־ ־
קדוש ת ק ב { א ת ־ א ל ה י לשראל.יעריצו:
271
הפטרת שמות .
הס«רדימ. במנהג
> • . כיימיח סימן אי•
ד ב ר י ירמיהו ב ד ח ל מ י ה ו מ ך ה כ ה נ י ם אישר ב ע נ ת ו ת ב א ר ץ
» W : T-:|- :־ •.־J י • י ,־ ן ן־ • ־ AT • : V׳ •^IT: :״j .י
ב נ י מ ן :א ש ר ה י ה ד ב ר ־ י ה ו ה אליו ב י מ י י א ש י ה ו ב ױ א מ ו ן מ ל ך
• f T :י ,S־ IT •v JT' I JR• • T" T : - : <TT Vי IVJV
י ה ו ד ה ב ש ל ש ־ ע ש ר ה ש נ ה ל מ ל כ ו :ויהי ב י מ י יהויקים בן־
**' ץ • • ן « • • •• י • • | • X 7 **/ S V * I י •
,
ע־קתי־עשרה ש נ ה לצדקיהו עד־תם להודה ייאשיהו מ ל ך
ב ד י א ש י ה ו מ ל ך י ה ו ד ה ע ד ־ ג ל ו ת ירושלם ב ח ד ש ה ח מ י ש י :ויהי
/ r T 1:־- ,V J- Vן• •.-,.ו : - AT : IVJV IT" I IVיע
דבר־יהוה אלי ל א מ ר :ב ט ר ם אצורך ב ב ט ן י ד ע ת י ך ובטרם
*•*Vy * » » • • • « ן y •• ן ^ • •p M M • ן .. — J •• .ך^ . • •I I
ע ל ־ ך ב ר י ל ע ש ת ו :ױ ה י ך ב ר ץ ה ו ה ו א ל י ש נ י ת לאמיר מ ה א ת ה
ר א ה ו א מ ר ס י ר נ פ ו ח א נ י ר ^ ה ופניו מ פ נ י צ פ ו נ ה :ו י א מ ר יהוד.
•• |T A־ י •< T־־— T | T J" : • VTT V J־ IT : V J
א ל י מצפון ת פ ת ח ה ר ע ה ע ל כ ל ־ י ש ב י ה א ר ץ :כי ו ה נ נ י ק ר א
J
R •RIY'O * |J V L TTי י •י ">• T
-־י ו • TTLT J - T •T "AT
ל כ ל ־ מ ש פ ח ו ת מ מ ל כ ו ת צ פ ו נ ה נאם־יהוה ו ב א װ נ ת נ ו א י ש כ ס א ו
• : • :ITS T :י .AT י \: T \.T J : S * SI : : |T:
פ ת ח ו ש ע ר י ירושלם ו ע ל כל־חומיתיה ס ב י ב ו ע ל כל־ערי י ה ו ד ה :
|T : r y T -ן-:״: -ן י ז : , -־< Tן •T T V -jv
ודברתי מ ש פ ט י אותם על כל־רעתם אשרעזבוניויקטרו לאלהים
י •י• R . • sr־': :־•.־T - ^ J AT T|T T ־(, T T:־ • V
א ר ב ע י ם ש נ ה א ק ב ץ את־מצךלם מ ך ה ע מ י ם א ש ר ״ נ פ י צ ו ש מ ה :
ושבתי ,את־שבות מ ל צ ר ל ם ^ ב ת י א ת ם א ר ץ פ ת י ו ס על־ארץ
מ כ ו ר ת ם ' ו ה י ו ' ש ם ' מ מ ל כ ה ש פ ל ה :מ ן ־ ־ ה מ מ ל ב ו ת תהייה
• JV: :יזי 1י •י .־ : -ד . ־:״׳• it JTl ״?יAT.T ,
ש פ 3ה ו ל א ־ ת ת נ ש א עוד על־־הגוים ו ה מ ע ט ת י ם ל ב ל ת י ר ד ו ת
V* • * 2י • • • *5 ^ *J9 ״ » • ן • yץ ׳ *
ש ם פך?גה מ ל ך ־ מ ? ד י ם ש א ו ן ה ע ב י ר ה מ ו ע ד :חי־אני נ א ם ־
ה מ ל ך יה1ה צ ב א ו ת ישמו כי כ ת ב ו ר ב ח ל י ם ו כ כ ר מ ל בים י ב ו א :
I T -״ JT • ־־ • VV •/ן ץ * * J T <׳ • ^ • ן•^ ץ^ • « • • •• ן
י ע ר ה נ א ם ־ י ה ו ה כ י ל א י ח ק ר כ י ר ב ו מ א ר ב ה ואין ל ה ם מ ס פ ר :
|Tי ם
v.yו :מ• :ח rת
:״jח י Jם ב
״ן־:לv״ ה ב י ט
•<פ -ך ע ה ן ע T?-ע 'ל :א ל ה י:ה ו 4ע ל :מ jל כ י״ ה ו ע
| AI"Tל ״ ו'
ביד מ ב ק ש י ' נ פ ש ם י וביד נביכיךךאצר מ ל ך ב ב ל ו ב י ד י ע ב ד י ו
1STT . fJT . י I. Tp \ | >p. J . | : ! r ־ • T X : ־ ' : ־ : ־
מהר* ת ב ו ר ת ש ר ת א ל פ י ם א י ש א ח ר י ו :ױ ה ם י ה ו ה א ת ־ ס י ס ך א
ואת־כל־הרכב ו א ת ־ כ ל :ה מ ח נ ה לפי־הרב לפני ב ר ק ױ ר ר סיפרא
•ן . JIT : AT T r J " :ו ־ • • מ t •v.. . | |• •» T V: VSVT T !V
הרכב ו בTTר ק Tר ד ף א ח ר י ב:ר ג!Tל י ו : וינס המרכבה מעל
vvt י ־ן<—: י , • -דעז• U.T :V- ״־ע
ה מ ח נ ה ע ד ח ר ^ ת ה ג ױ ם ויפיל כ ל ־ מ ח נ ה ס י ס ר א ל פ י ־ ואחרי
:ד /ר ב לאי נ ש א ר י ע ד — א ח ד :ן ס י ס ר א נ ס ברגליו א ל ־ א ה ל ; ע ל
א ש ת חברי ה ס י נ י כ י ש ל ע ב י ן ; ב י ן מ ל ך ־ ח 5ו ר ובין' ב י ת ח ב ר
ה ה י נ י :ו ת צ א ; ע ל ל ק ר א ת י ס י ס ר א ! ת א מ ר אליו פ ו ר ה א ד נ י
האהלה ותכסהו בשמיכה": פ ו ר ה א ל י א ל ־ ת י ר א ױםר א ל י ה
ו י א מ ר א ל י ה ה ^ י נ י -נ א מ ע ט ־ מ י ם כ י צ מ ת י ' נ ת פ ת ח את־־נאוד
ה ח ל ב ו ת ש י ( ה ו ^ 1כ ם ה ו :ויאמר אליה ע מ ה פ ת ח ה א ה ל והיה
א נ ד א י ש י ב א ו ש א ל ך ן א מ ר ה ל ש ־ פ ה א י ש ו א מ ר ת אץ'_:ות5ןח
את־המ^בת בידה הא<1ל_ותשם אתײתד אשת״חבר ;על
"T ־••״< T: V "•j 1. • 1- י i •• - JT״ I T ן:
לו ל ך ו א ך א ר א ת ־ ה א י ש א ש ר ־ א ת ה מביוש !תאמר לקראתו
־ »T־״ • 4 V "J • *V • • • T1 • J״ • J ״ • • T
275
ה פ ט ר ת ױהי בשלח
ויבא אליה והנה סיסרא נפל מ ת והיתד ברקתו :ױ כ נ ע אלהיט
• :־<•«•:,, 'I'T : :־ז״1 •• ״J •ן :ד • • ״< ״TV -JT
א ל ה י ם ח ד ש י ם א ז ל ח ם ש ע ר י ם מגן א ם ־ י ר א ה ו ר מ ה ב א ר ב ע י ם
R T :- : ־ T "|V T • .U"T A-T: J*. T^ (.T • T": •J *:
ישראל המתנדבים בעם ברכו א ל ה ב י ש ר א ל :ל ב י לחוק קי
:|T־T, ATT ־*CS-5I י T:״ F :ן I.-I-J י •• |"T:•: "״I
צחירות י ש ב י ע ל ־ מ ד י ן ו ה ל כ י ע ל Tר ך אתינות רכבי יהוד: ,
• ••V.ו ־ • •1נ ו :ן ) " : ־ | :״s : -: ן •• : ן ' JTי •
ש ר ש ם ב ע מ ל ק א ח ר י ך בנלמין ב ע מ מ י ך מ נ י מ כ י ר ^ ר ד ו מ ח ק ק י ם
ומזבולן מ ש כ י ם ב ש ב ט ס פ ר :ושרי ב י ש ש כ ר ע ם ־ ך ב ר ה ולששכר
כ ן ב ד ק ב ע מ ק ש ל ח ב ל ^ ו ב פ ל ג ו ת ^ ו ב ן גדילים ח כ ן ק ײ ל ב :
לפלגות ש ר ק ,ו ת ע ד ר י ם
:
ל מ ה יי&בת בין המישפתים ל :ש מ ע
•••־- ״ז••/ • , J •י־ י . ־::•1־• <" • TS-T.TJT
ח מ א ה :י ד ה ל י ת ד ת ש ל ח נ ה וימינה ל ה ל מ ו ת ע מ ל י ם ו ה ל מ ה
<T S |T : !־.״ "A ! J: • T : - : • . J"T-ן • IT |T : Vי TT
ס י ס ר א מ ח ק ה ראיםו ו מ ח צ ה ו ח ל פ ה ר ק ת ו :בין ר ג ל י ה כ ר ע נ פ ל
VT JTT ־ /י ־ ! T V |».T- IT S|T: :IT־JT. י י :|T־LT TS
ױ ^ ע ל ב ב ו ו ל ב ב ע מ ו כ נ ו ע עצי־יער מ פ ױ ־ ך ו ח :ױ א מ ר י ה ו ה
א ל -ל ש ע ^ ו צ א ־ נ א ל ק ר א ת ארוז א ת ה י ו ש א ר ; ש ו ב ב נ ך ' א ל ־
מ צ ה ת ע ל ת ה ב ר כ ה ה ע ל י ו נ ה א ל ־ מ ס ל ת ש ר ה כ ו ב ס :ו א מ ל ת 0אליו
; ד ן ־ י ' JT .״ T .״ן J": י •:־1 V FT :V!T ־:R״JT :ז ־ ••':
משני זנבות ה ש מ ר ו ה ש ק ט אל־־־תירא ולבבה אל־־ירך
_ J . . .״ ••— I — I : (T : • T — י T״
ה א ו ד י ם ה ע ש נ י ם ה א ל ה בחרי־אןש ר צ ץ ו א ר ס ו ב ך ר מ ל י ה ו :יען
י |r: - : Vו • I J־ | :־ V T : V- •T:|T VA"T I••• ~:|T F |T
כי־ײעץ ע ל י ה א ר ם ר ע ה א פ ר י ם ו ב ן ־ ר מ ל י ה ו ל א מ י ר :נ ע ל ה
: r־ <V .ן ״ י :מ י - : 'V •J- : V AT T :־IT .'*VT T־•/ •ן
ב י ה ו ד ה ו נ ק י צ נ ה ו נ ב ק ע נ ה אלינו ו נ מ ל י ך מ ל ך ב ת ו כ ה א ת ב ד
Iv LM T : Ivv :־ J' :י "••A TV.H • : - : !•׳TV T *|
ט ב א ל :כ י -י ל ד ילד־לנו בן נתן־לנו ו ת ה י ה מ ש ר ה ע ל ־ ש כ מ ו
ITS T T
V .י ־ ־י ׳•־' >" 1 •יי־ ,
''P•• J•••, ז ו :י ־•
ז
ח פ ש י ם י ל ב ל ת י עבד־־בם ב י ה ו ד י א ח י ה ו איש־ :ו י ש מ ע ו כ ל ־
לשלח איש את־עבדו אשר־־באו בבךית השרים וכל־העם
ואיש את־שפחתוחפשים לבלתי:עבד־בף ^וד^לשמ^ו ױשלחו:
ױ $ב ו א ת ־ ה ע ב ך י ם ו א ת ^ .ש פ ה ו ת א ש ר שלחו יױ^וםאחרײלן
: ז
חפשים !לכבישים לעבדים {לשפחות :ולך\ ךבר להוה ^ל־
"ירמיהו מ א 1ת יהוד ,ל א מ ר י :כ ה ־ א מ ר יהוד ,א ל ה י י ש ר א ל א נ כ י
• .|T • A-T: X', V: IT : , . | ״ ׳ ',.Vיי R״ ) י VT :
ו ל ב ה מ ת ה א ר ץ :ואת־צךק^הו מ ל ך ץ ה ו ך ה ן א ת ־ ש ר ױ א ת ן מ ך
נ פ ש ם ו ב י ד ח י ל מ ל ך בכלי העליים א י ב י ר ם ו ב י ד מבכןשי
הנני מצוה נאם־ײהןה .והשבתיםאל־העיר ה ז א ת מעליכם:
ונלחמו עליהיולבדוה ו ש ר פ ה ב א ש ואת־ערי יהודה אתן ש מ מ ה
kT T i /" Vי HT : i" T V : A" T T J\.T : T T I T V T : I • :־ J
מ א י ן י ש ב ן כ ה א מ ר יחוד .א ם ־ ל א ב ר י ת י יומם ו ל י ל ה ח ק ו ת
\ ׳נ י JTי fr SrtTT - I* 9 • :p J < T : J- T "׳I" I r
ודוד עבדי א מ א ס גם־זרע י ע ק ו ב שמים וארץ ל א ־ ש מ ת י :
- ; V ־ * S T:י י ־:1־ JV־ ־ • : |T . | I WTT T־•J
• אשיב ק׳
ה ,פ ט ר ת ,ת ר ו מ ה
. . ״ , ץ ב ט ^ ם * סימן הי.
ו י ה י ה נ ת ן ח כ מ ה ל ש ל מ ה כ א ש ר ד ב ר ־ ל ו ױ ה י ש ל ם בין חירם
ו ב י ן ש ל מ ^ ױ כ ך ת ו ברית ש ג י ך ף :ו י ע ל ה מ ל ך ^למ״ה מ ס מכל־
:שראיל ױ ה י ה 6ס ש ל ש י ם א ל ף א י ש : ! :ש ל ח ם ל ב נ ו נ ה ע ש ר ת
אלפים בחד& חליפות ח ד ש י mבללנוןישנים חךשים בביתו
נ^א'סבל "ואדינירם ע ל ־ ה מ ס :ויהי .ל ש ל מ ה י ש ב ע י ם א ל ף
ו ש מ נ י ם א ל ף ח צ ב ב ה ר 9 :לבד מ ש ר י ה נ צ ב י ם י ל ש ל י מ ^ א ש ך
ע ל ־ ־ ה מ ל א נ נ ה ש ל ש ת א ל פ י ם ו ש ל ש מ א ו ת ה ר ד י ם ב;1ם ה ע ש י ם
׳r T׳ TT •J |T <r "A S q q . HV il T ־ T : ־
ב מ ל א כ ה :ױ צ ו ה מ ל ך ױ ס ע ו א ב נ י ם ג ד ל ו ת א ב נ י ם ןכןרות ל נ ם ד
ה ב י ת א ב נ י ג ז י ת :ױ פ ס ל ו ב נ י ש ל מ ה ובני ח י ר ו ם ' ו ה ג ב ל י ם ויכינו
:־ • - A• :ד? . • rי ״» si ר׳!: ־ vr־ ! • /ז י ן
והאבנים ל ב נ ו ת ה מ ת :ויהי בשמונים ש נ ה ו א ר ב ע ' העצים
מאות שנה לצאת בניץשראל מ א ך ך מ צ ת ם בשנה הרביעית
ה ח ד ש השלי ל מ ל ך ש ל מ ה ע ל ־ ^ :ך א ל ױבן ב ח ד ש זו ה ו א
ה ב י ת ל י ה ו ד : ,ו ה ב י ת א & ר ב נ ה * ה מ ל ך ש ל מ ד ! ליהוהיישישים־
א מ ה M 1 Wוהאולם על־ אמהארכויועשרים רחבו ובלשים
279
ה פ ט ר ת תרומה
א ט מ י ם . :ול^ן״ ע ל ק י ר ה כ ל ת ; צ ו ע ס ב י ב א ת ־ ק י ך ו ת ה ב ל ח
התחתנה הלצוע ' ס ב י ב ל ה י כ ל ו ל ד ב י ר _ויעש צ ל ^ ו ת ס ב י ב :
שש באמה רחצת והשלילית באמה רחבה והתיכנה חמש
• • .־ י .־ ־ T : T t T - T Q "<. T P H •- T : 1 -T-|T S" T
ע כ ר י ש ר א ל :ויאמר ל א ע כ ר ת י א ת ־ י ש ר א ל כ י א ם ־ א ת ה ו ב י ת
א ב י ך "בעזבכם את־מצוית 'יהיה ו ת ל ך אחרי ה ב ע ל י ם :ו ע ת ה
,
,T-: r-:r־TT: ־"VI T : •j: V- V:T-:r »A
,* T
ואת־נביאי קב'ץ.אלי א ת ־ כ ל ־ י ש ר א ל א ל ־ ה ר ה כ ר מ ל שלח
• • •• •V " ־ { AV •״• ־־J Tי • TJ • ו jי •• V jT • —
ה ב ע ל אירבע־מאות וחמישים ונביאי ה א ש ר ה א ר ב ע מ א ו ת א כ ל י
: I״v : |T < " • :־ •• T־ J- :״ ־ן:־ • • *• J —
שלחן א י ז ב ל :
• •־vpr • I/
כאן מתחילץ הספרדים והאיטלייאני יק״ק ס פ י ד .
ו י ע ל ה א ח א ב בכל־בני ישראל ויקבץ את־הנביאים אל־הר
•־־י" /־>•;•' י ״ ־ ^ v״ ־׳<., .־• "rT־ , :״ r l -
ה כ ר מ ל :ויגש א ל י ה ו א ל ־ כ ל ־ ה ע ם ו י א מ ר ע ד ־ מ ת י א ת ם פ ס ח י ם
•: I ־ JV T־ ־ ־ V TT T V "| • T -•- * yt. '•S^'J
בױאישהא ח ר נ י ת
אלמנה!^ את־חירם סמי ן ית ר :א ת ־ ל ב ס י
ױר,חם ו א ת ה ה
שלמהא ל ה י
לשלח־ אהת£הל די ה ו ה ה
:הזה כ י
״ 1
־ ! - ,ן • : •IT .V :־ • ע T
י :־ דע• A* v : IT VT J T - •ן •.-
ה ו א מ מ ט ה י נ פ ת ל י ואביו א י ש ־ צ ר י הרשי ב ח ש ת י ! י מ ל א י א ר ד
ה ח ל מ ה ו א ת ־ ה ת ב י נ ה ו א ת -ה ד ע ת יעשות כ ל ־ מ ל א כ ה ״ י נ ח ש ת
ױ ב ו א א ל :ה מ ל ד ש ל ^ ה !לעש א ת ־ כ ל ־ מ ל א ב ת ו " :י י צ ר א ת ־ ש נ י
" ־ י י־ יי 283 ״ .״ ',״ י
ה פ ט ר ת וייקהל
rה ע מ ו ד י ם נ ח ש ת ש מ נ ה ע ש ר ה אTמ ה ק י מ ת ה ע מ ו ד Tה |א ח ד ו ח ו ט
Vיי r ״ •יי־ ג• " •'•'•' '•'•'" • ~lיי •י * ״
ש ת י ם ־ ־ ע ש ר ה א מ ה י ס ב א ת ־ ־ ה ע מ ו ד ה ש נ י :ו ש ת י כותרת
" ן י ן . .״ ־ " .ן J - |T v IT T - J " : V r :
ע ^ ה ל ת ת על־ראשי העמודים מ צ ק נ ח ש ת ח מ ש א מ ו ת הומת
י - ־ J«T i־ Jי V <s: IT־" <•• . ״ע T ־ . jfT TT
י הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית :שבכים
XXי ״ ־1 ־ . '•••/. ־ . ־1 י ־ T : T^VIT VJV ~
מ ע ש ה ״שבכה ג ד ל י ם מ ע ש ה ש ר ש ר ו ת לכיתרת א ש ד ע ל ־ ר א ש
J ־ :־ IV T J - : ־ :r־ "J • / י• T T : -ן-J"-:
ל כ ת ר ת ,ה א ח ת ו ש ב ע ה לכיחדת ה ש נ י ת : שבעה העמודים
־ •• •| VJV ~ IT : f ' : T V |T VJV ־ י X : *A • ~|T
האחת סביב על־השבכח טודים ו י ע ש את־העמודים ושני
TV|T JT.T : ־ . •T • י ג״ י •A ~|T V 1־
! ת ש ל ם כ ל ־ ה מ ל א כ ה א ש ר ע ש ה ה מ ל ך ש ל מ ה ב י ת להוד,
ױ ב א י ש ל מ ה את־כןךשי ו ד ו ד אביו א ת ־ ־ ה ן ס ף /ו א ת ^ ז ה ב ו א ת ־
הכלים* נתין באצריות ב י ת ל ח ו ף :אז נ ק ה ל שלימה אתי־זיקױ
נשיאי האבות ל ב נ י ' י ש ר א ל לשראל ז א ת ־ כ ל ' ־ ן א ש ; ה מ ט ו ת
א ל ־ ה מ ל ך ש ל מ ה לרושלם ל ה ע ל ו ת את־ארון ברית־להוה מ ע י ר
כל־־אישילשראל ר ו ך ה י א ציון" :י ױ&ה$ו אל־י־־המלך "שלמה
ב י כ ח ה א ת נ י ם ב ח ג ה ו א ה ח ד ש ה ש ב י ע י :ױ ב א ו כיל זקני י ש ר א ל
את־ארון להוה ו א ת ־ א ה ל ולשאו ה י כ ל י ם ' א ת ־ ה א ר ו ן :ױ ע ל ו
מ ו ע ד ו א ת :כ ל ־ כ ל י הפןלש אישר באהל".ױעלוי ארצם' ה כ ה /י ם
ו ה ל ױ ם ' ' :ן ה מ ל ך " ש ל מ ה ן כ ל ־ ע ד ת לשריאל ה נ ו ע ד י ם ע ל י ו ' ' א ת ו
ל פ נ י ' ה א ר ו ן מ ז ב ח י ם צאן ו ב ק ר א ש ר ל א ־ י ס פ ר ו ו ל א ימנו מ ר ^ :
••ן •IT J : •y:|T I »V . ITT I yj I A TIT •J••:
ל א ה ע ב ד ת י ך ב מ נ ח ה ו ל א ה ו ג ע ת י ך ב ל ב ו נ ה :לא־ ז קנית לי ב כ ס ף
^ ק נ ה ו ח ל ב ז ב ח י ך ל א הרויתױי א ך ה ע ב ד ת נ י ? ח ט א ת י ך ה ו ג ע ת נ י
ב ע ) 0י ף :אגכי אנכי ה ו א מ ח ה פ ש ע י ך למעני ן ח ט א ת י ף ל א
א ז כ ר :ה ז כ י ר נ י נ ש פ ט ה ז יחד ס פ ר א ת ה ל מ ע ן ת צ ד ק :א ב י ך
ח ט א ומליצלך פ ש ע ו ב י :ו א ח ל ל ש ר י ל ( דש י א ת נ ד ׳ הךאשון
ל ח ר ם £כ | ב ו ל ש ך א ײ מ ד ו פ י ם :ו ע ת ה ש מ ע .י?3ל,ב .עבדי
ולשראל ב ח ר ת י ב ו :כ ה ־ א מ ר ; ה ו ה עשך :רןצךן! מ ב ^ ן
א ל ־ ת י ר א ע ב ד י ועל,ב וישרון ב ח ר ת י בוי :כ י א צ ק ־ מ י ם צ ל ־
ונוזלים ע ל ־ ל ב ש ה א צ ק רוחי ע ל ־ ז ר ע ך ו ב ך כ י ת י .ע ײ צמא
צ א צ א י ך ' :ו צ מ ח ו בבין חציר כ ע ר ב י ם ע ל ־ י ב ל י ־ מ ל ם :זה י א מ ר
«V זי• • : i• T •II- A T IJ ו v :IT: I IV TV:«V
ליר״וה א נ י וזה י ק ר א בשם־לעל,ב וזה.יכתיב י ל ו ל י ה ו ה ו ב ש ם
I T ־1 T • « I V: ll״A׳ •• : •Jtl: w: •T JT ־1
מ ה ם ױ ח ם א ף -י ש י ק ו א פ ה ל ח ם אןש ל פ ע ל ־ א ע י ש ת ח ו ז ע ש ה ו
פ ס ל ו ל ס ג ד ־ ל מ ו :חציו ש ר ף ב מ ו ־ א ש ע ל -ח צ י ו י ב ש ר י א כ ל
ו י ^ ב ע אף־;ד1ם ף א מ ר ה א ח ח מ ו ת י ר א י ת י א ו ר : לןןלה^לי
ולשתחוולתפלל אליו ל פ ס ל ו .יסגוד־לו ושאריתו לאל ,עשה
ו י א מ ר ה צ י ל נ י כ י א ל י א ת ה :לא ז יד>נו ו ל א ; ב י נ ו כ י ט ח מ ר א ו ת
.עיניהם מ ה ש ב י ל ל ב ת ם :ו ל א ־ ; ש י ב א ל ־ ל ב ו ו ל א ד ע ת ' ו ל א ־
ח ך ו שרפתי במו־אש ואף אפיתי'על־גחליו תבונה לאמר
|TT
'• "י 287 0״'*יי' 1°״יי"
ה פ ט ר ת ויקרא צו
מ א ר ץ מ צ ר י ם ע ך ס ל ם הזין ו א ש ל ח א ל י כ ם א ת ־ כ ל ־ ע ב ד י הנביאים
ל ם ה ש כ ם ו ש ל ח :ו ל י א ש ? ע ו אלי ולא ה ט ו את־אזנם ויקשו א ת ־
?גךפם ה ר ע ו מ א ב ו ת ם :ן ך ב ך ת א ל י ה ם א ת ־ כ ל ־ ה ך ב ר י ם ה א ל ה ? ל א
ל ש מ ע י א ל י ף ן ז קראת א ל י ה ם ו ל א י ע נ ו כ ה :ו א מ ר ת א ל י ה ז ם ז ה הגוי
ל י א ־ ־ ־ ש ? ע י » ײ :ה ו ח א ל ה י ו ן ל א לקחי מוסך'אבלה * *
ה ר ע ? ע י נ י נ א ס ־ ־ ל ה ו ה ש מ ו ש ק ו צ י ה ם בבלת א ש ר ־ נ ק ר א ־ ש מ י
;!ליו ל ט מ א ו :ובנו ב מ ו ת ה ת פ ת א ש ר בגלא ב ך ־ ־ ה ג * ל ש ל ה
א ת ־ ן נ י ד ט י א ת ־ ? נ י ז י ה ם ב א ש א ש ר ל א צייתי ו ל א ו ת ה ע ל ־
ל כ ו ל כ ן ה נ ה ; מ י ם ב א י ם נ א ס ץ ה ו ה ולא־לאמר ? ו ד הר1פת וגיא
ב ך ח נ ם כי א ס ־ ־ נ י א ה ה ת ה וכןבךו ב ח פ ת מ א י ן מקוים :ו ה י ת ר ה
נ ? ל ו ת ה ^ ס הזר־ ,ל מ א כ ל ל ^ ף ה ש מ ל ם ו ל ב ה ™ ה א ר ץ ואין
קול ששון מ ח ר י ר ־ ו ה ש ב ת י ו מ ^ ר י ,יהודה ו מ ח צ ו ת .יךישלם
ו ק ו ל ש מ ח ה ק ו ל ח ת ן ו ק ו ל כ ל ה בי ל ח ר ב ה ת ה ; ה ה א ר ץ :
ב ? ת ה ה י א ן א ב ד י ה ן ה ויוציאו את־_עצמות מ ל כ י ־ י ה ו ד ה ו א ת ״
עצמית־שךװואת־עצמות הכהנים ואת ו עצמות הנביאיםיואת
ע צ מ ו י ז ן ו ש ב י ־ ־ ־ ן ך ו ש ל ם מ ק ב ר י ה ם :ו ש ט ח ו ם ל & מ ש ולירה
ו ל ב ל ו ? ב א ה ש מ ל ם א&ר א ה ב ו ם ו א ש > ע ב ת = ויאשר יהלכו
•*• 0אי קי•* •mrn°קי•
צו שמיני הפטרת
שמיני הפטרת
בשמואל ב סימן ו
ו*סף ? י ד ך ו ך א ת ־ ־ כ ל ־ ב ח ו ר ב ל ש ר א ל ש ל ש י ם א ל ף :ו ײ ן ס ז
דוד וכל־העס א ש ר אתי מבעלל ל ח ו ד ה ל ה ^ ת מ ^ ס א ת וילך
ה א ל ה י ם אשר־נכןךא £ם ש ם להיה צ ב א ו ת י ש ב ה ? ך ב י ם ארון
א ת ־ ־ ־ א ר ו ן ה א ל ה י ם א ל — ע ג ל ה ח ד ש ה ול&אהי ?גלױ:ױךככו
אבינךב נהגים א ש ר בג?ז$ה ןעזא לאחיו ?ני אבינדב .מבלת
חדשה :ױשאהו מבית אבעדב אשר בגבעה עם את־ה?גגלה
ארון ה א ל ח י ם ןאחיו ה ל ך ־ ל ן נ י הארון :ו ת ך ו וכל־בית ל ^ ר א ל
י פ נ י ,י ה י ה ב כ ל ,עצי ב ר ו ש י ם ו כ ד ו ר ת ו ב א ל י ם משחקיים
ו ב ת פ י ם ו ב מ נ ע נ ע י ם ו ב צ ל ל י ם :ױ ב א ו ע ד ־ צ ר ן נכון ו י ש ל ח ןג/ה
כי ש $ט י ה ב ר ך :ולחר־־אף:היה ה א ל ה > ױ א ח ז בוי אל־־אחין
ש ם האלהלם ע ל ־ ה ש ל ױ מ ת NFע ם ארין ה א ל ה י ם ־ ױכהו בעזה
ע ל א ש ר פ ר ץ לחיה פ ר ץ ב ע ז ה ױלןךא ל מ ק י ם ה ה ו א ולחד ל ד ו ד
פ ר ץ ע ז ה ע ד ה ל י ם ה ז ה :ױ ר א ך ו ד א ת ־ ל ה י ה בלים ה ה ו א ו " י א ? ר
לביא אלי ארין להיה :ו ל א ־ ־ ־ א ב ה ד ו ד להסיר אליו
ארין י ה י ה ע ל ־ ע י ר ד ו ד ולטהו ד ו ד ב י ת ע ב ר ־ א ל ם ח ג ת י :ו י ש ב
,
א י י ן לה^ה ב י ת ע ב ד א ל ם ח ג ת י ש ל ש ה ח ד ש י ם .ו י ב ר ך .י ה י !
דודילא^ברךלהיהאת־ ױגדלמלך עבד אלם ואת־כל־ביתי:
עבד אלם ואת־כל־אשר־לי בעביי א ײ ן ה א ל ע ם ױלך דלי בית
א ת — א ח י ן ־ ה א ל ה י ם מ ב י ת ע ב ד אלם;.ניר דוד ן ש ^ ח ה : ױעל
א ר י ך ל ה י ה ש ש ה צ ע ד י ם ולזבח ש י ר ו מ ר י א : צ ע ד ו נשאי ו י ה י כי
; •ו ^ י < ״ •• •י י י י it׳•/ •s —ו •
ו י ש ב דודי ל ב ר ך *ת־ביתוי ו ת צ א מ י כ ל ב ת ־ ־ ש א ו ל ל ק ר א ת ד ו ד
נ ת א מ ר מ ה ־ ־ ג כ כ ד היום מ ל ך לשראל א&ר נ ג ל ה היום לעיני
א מ ה ו ת ז עבךיו ב ה ג ל ו ת נ ג ל ו ת א ח ד ה ד ק י ם :ו י א מ ר ד ו ד א ג ל ־ ־
מ י כ > ל ? נ י יהוה א ^ ר בחר־בי מ א ב י ך ' ו מ כ ײ ־ ב ; ת ו לצותיאתי
נגיד ע ל ־ ע ס י ה י ה ע ל ־ ל ש ר א ל ו ש ח ק ת י ל פ נ י י ה ו ה :ו נ פ ל ת י עיר
•־־ • <• ),י י IT « 4" I • I'll'l" t A" T I * VT » S~ r jV
מ ז א ת ו ה י י ת י ש פ ל בעיני ו ע ם ־ ה א מ ה ו י ת א ש ר א מ ר ת ע מ ם
ן ־ : T - •••J •I . T ו• 1T • t ן AT ; •י a ז י •י < ז :
א כ ב ד ה ? ו ל מ י כ ל ב ת ־ ־ ש א ו ל ל א ־ ־ ה י ה ל ה י י ײ ד ע ד יום מ ו ת ה ן
|T i ••f * A T . kT T / T I T ־ * : T I - ^ T •
ו ע ד היום ה ז ה ו א ה י ה מ ת ה ל ך ? א ה ל ו ב מ ש כ ן :ב כ ל ־ א ש ! — ״
ה ת ה ל כ ת י ב כ ל ־ ב נ י י ש ר א ל ה ד ב ר ד ב ר ת י א ת ׳ ־ א ח ד שTב ט י י ש ר א ל
וז •• ״• j j ־ ־״ •״• ־• : 1ד * JT ; ״ jי וזי• TT •י •י- -ו י.
א ש ר צויתי ל ר ע ו ת א ת ־ ע מ י א ת ־ ל ש ך א ל ל א מ ר ל מ ה ל א ־ ב נ י ת ם
לי ב י ת ארזים tו ע ת ה כ ה ־ ־ ת א מ ר ל ע ב ד י לדויד כ ה א מ ר י ה ו ה
מ א ח ר ה צ א ן ל ה י ו ת נג :יד ע ל ־ ־ צבאות
ע מ י ע ל -י ש ר א ל ' :ואחלה ע?£ך ? :כ ל א ש ר ה ל ? ת ו א ? ר ת ה א ת ־ ־
כ ל ־ ־ ־ א י ב י ך מ פ ױ ך ה ג ש ת י ל ך ש ם גדול כ ש ם ה ג ל ל י ם א ש ר
מקום לעמי ל ל ש ר א ל ^ ט ע ת י ו ושכן תחתיו ולא ושמתי בארץ!
ירגז ן ן ד ולא־ײסיפו ב נ י ־ ע ו ל ה ל ע נ ו ת ו כ א ש ך כ ר א ש ו נ ה :ו ל מ ך
היום"אשר צויתי ש פ ט י ם ע ל ־ ־ ע מ י לשראל והניר1תי לןז מ כ ל ־
איבלך והגלד ל ף ל ה ^ כי־בלת ױ5שה־לך ן ה ו ה :כל ו ל?ויןאו ; §יף
ושכבת א ת ־ א ב ת י ך ו ה ר ג ת י את־]רעך אחריך א ש ר יצא ממ^יף
והביצתי א ת ־ מ מ ל כ ת ו :ה ו א לבנדדבלת ל ש מ י ו כ נ נ ת י א ת ־ כ פ א
י . A.ן י י • * 290
יי V J t5 $ ־• -11ו •v k
ה פ ט ר ת שמיני תזריע
ה פ ט ר ת תזריע
אס הפרשיות נפרדים. במלכים ב׳ בסימן ד׳
בא מבעל שלשה רבא לאיש ה א ל ה י ם ל ה ם בכוךים ואיש
ויאבדו: בצקלנו ױ א מ ר תן ל?ם שערים וכרמל עשךים־לחם
BJ?7 מ א ה איש ויאמר תן ר א מ ד מ ש ר ת ו מ ה א ת ן ז ה ל$נל
ו י א י ל ו כי גד ,א מ ר להוה א כ ו ל ן ה ו ת ר :ר ת ן ל פ נ י ה ם !לאבלו
מ ל ך א ך ם דדה איש/רול ניותירו כ ד ב ר לחיה :ו נ ע מ ן ש ר ־ צ ב א
לפני אלניו ונשא פנים כ י ־ ב ױ נ ת ך ץ ה י ה תשױ^ה לארם ו ה א י ש
ו א ך ם ^ א ו ג ד ו ד י ם ויעזבו מ א ר ץ ל ש ר א ל ה י ף ג ב ו ר הלל מ צ ר ע :
ק ט נ ה ו ת ה י לפנל א ש ת _ נ ע מ ן ! :ת א מ ר א ל ־ ־ ן ב ר ת ה אחלל נערה
א ל ג י לפני הנביא א ש ר ב ש מ ר ו ן א ע א ^ ף א ת ו ל צ ר ע ת ו :ויבא
אשר מארץ וכזאת דברה הגערה לאילנלו ל א $ר כ ז א ת רגך
לשראל :ויאמר מ ל ך ־ א ר ם ל ך ב א ו א ש ל ח ה ס פ ר א ל ־ מ ל ך לקזיאל
ר ל ך ר ק ח בלד׳ו ע י ש ר כ כ ר י ־ כ ס ף ו ש ש ת א ל פ י ם ז ה ב ו ע ש ר ח ל י פ י ת
ב ג ד י ם :ר ב א ה פ פ ר א ל ־ מ ל ך ל ש ך א ל לאב1ר ױ ע ת ה ? י ו א ה ס פ ר
ה ז ה א ל י ך ה ג ה ש ל ח ת י א ל י ך א ת ־ נ ע מ ן _עבדי_ואםפתי מ צ ר ע ת י :
נ ל ה י כ ק ר א מ ל ך ־ ל ש ר א ל א ת ־ ה פ ך נלר,רע ? ג ך ױ ו י א מ ר ח א ל י ה י ם
א נ י ,ל ה מ י ת ו ל ה ו ז ל ת כ י ־ ־ ז ה ש ל ח א ל י לאכ1ף א י ש מ צ ר ע ת ו ' ב ל
ו ר א ו כ י ־ ־ מ ת א ג ה ה ו א ל י :ו ל ח י נ5?:מע ו :א ל י ש ע אך״ךעױ־נא
א י ש ־ ה א ל ה י ם כיי—קרע מלך־־לשראל את־בגריו ולשלח א ל ־
ה מ ל ך ל א נ ^ ר ל מ ה זקרעת ב ג ד י ף ; ב א ־ ־ נ א א ל י י ר ד ע כי/יש נביא
ב ל ש י ר א ל :ר ב א ג ע מ ן ב ס ו ס ו ו ב ך כ ב ו ױןןכ*ד פ ת ח ־ ה ב י ת ל א ל י ש ע :
ל א מ ר הלויך ן ר ח ? ת ש ב ע ־ ־ פ ע מ י ם נלשלח אליו א ל י ש ע מ ל א ך
ב ל ך ך ן ױ ש ב ב ש ר ך ל ך מ ן ד ז ר :ולל,צף נ ע מ ן ױ ? ך ו י א מ ר י ה נ ה
ב ש ם ־ ־ ־ ל ה ו ה אל־היו ו ה נ י ף א ל י ו ל צ א ז יצ1יאו ז עמד ו ר ,ר א אמרתי
א ל ־ ־ ה מ ק י ם ו א פ ף ך ,מ צ ך ע :ה ל א ' ט ו ב אב'נ°ה ו פ ר פ ר נ ה ר ו ת ;די
ייפןױלך מכל מימי לשראל הלא־ארחץ בהם וטהרתי דמשק
§01 »נ0ו« קי*
ה פ ט ר ת תזריע מצורע
; 9
־י־מ5ד י * ־ * * ה א י א י £ה°א TPPVB ־?2י?
נ :־ ^ ? ' 1־ ? » * י * ! י « T Wי ד ע י ז י ־ י איז א ל ה י ם
ואס נדמה ויהי דבר יי, משנױרץ זה קדשים דלקמן,״ונפ׳ אחרי ,הלא כבני כושיים נפי
קדשים אז מפפירין נפי הלא כבני כושיים מן פ׳ אחרי נשניל מחר חדש הפסרת
־ הלא כבני כושיים.
ויהי ך ב ר ־ ל ה ו ה א ל י לאפ1ר :ו א ת ה ? ן ־ א ך ם ה ת ש פ ט ה ת ש פ ט
הדמים והודעתה את כידי־־־ת^כתיה־/ואמית לה את־־עיר
דם ?תוכה לביא ע ת ה ועשתה שפכת אלני,להוד ,עיר אמר
:
א ש ^ ו?גלוללך גלולים עללה ל ט ^ א ה :ב ד מ ך א ש ר ־ ־ ש פ ? ר 1
ט מ א ת ו ת ק ר י ב י ; מ י ך ןתבויא ע ד ־ ש נ ו ת ל ך ע ל ־ ־ כ ן אשר־עשית
ל כ ל ־ ה א ר צ ו ת :הקריבות ן ה ך ח ק ו ת נ ת ת י ך ז ח ך פ ה לגויים ו_קלפה
ה מ ה ו מ ה :הנד־ .נ ש י א י רבת ט מ א ת ה&ם ,לתקלםױבך ממך
י
ל ^ ר א ל א י ש ל ^ ו הלו ב ך ל מ ע ן ^ פ ך ד ם :א ב ו א ם ה ק ל ו י ב ך
ל ג ר ע ש ו ב ע ש ק ? ת ו כ ך ; ת ו ם293ו א ל מ נ ה ה ו נ ו ב ך « ק ך ש י ב ד ת
קדשים אחרי הפטרת
ל מ ע ן ש פ ך ־ ־ ד ם נ ש ך ו ת ר ב י ת ל ק ח ת ו ת ב צ ע י רע. לקחו־־כך
ב ע ש ק ואתי ש כ ח ת נ א ם אלגי יף}ה :ו ה נ ה ד־בירזי כפי א ל ־ ־
ב צ ע ך א ש ר ; > ש י ת ן ע ל ־ ך מ ך א ש ך היו ?:תוכך :ז ד ע מ ד ל ב ך א ם ־
ע ש ה א ו ת ך אני יה1ה ד ב ר ת י א ש ר אני ידיך לימים תחזקנה
• VT » I/1T־ '• •14 » 4 ; •1׳> »־ *jv , k I*~T TIJJ-*HV־ז•
והתזתי בארצות א ו ת ך בנויים ו ז ר י ת י ך והפיצותי ועשיתיה
V ־וי • J|T־A T •I v «•••1 I T־ • ־1• *11 ! *f tך •
ב ך ל ע י נ י גויים ו י ד ע ת כ י ־ א נ י י ה ו י ה :על ונחלת ממך: טמאתך
•• I'TTI Aו »־ ' 4ו IT «/-•1ו זיו < •י* • ״11 T• «11 •.
ויהי ד ב ו — י ה ו י ה אלי לאנ£ר! ב ן ־ ־ א ד ם הױ־לי ב י ת - לסשיליס. ^
V״ ״ זזי Iv ״־׳",י ־'•5״•־M
,
לסוג כ ל ם נ ח ש ת ובדיל וברזל ו ע ו פ ר ת ב ח ו ך כור ישראל־
»I J ־vv : *V •• ן "V « T A • TI־1
סינים כ ס ה היו :ל כ ן כ ה א מ ר א ל ג י י ה ו ה יען ה י ו ת כ ל כ ם ל ס ג י ם
•.י A* • : w t־ • V> JT ,-1־׳ >V I IT IV*vי < I•• T •
ל כ ן ה נ נ י כ{בץ א ת כ ם א ל ־ ת ו י ך י ר ו ש ל ־ ס :
IT T 1: I V V V • l"Tי ••:v IJ~I J
. . ®לס־ג קי• 0י.ה-א יםד,
קדשים ײפטרת
כמנהנ האשכנזים בתיע בעמוס סי׳ ט׳ ויש מסנדרין אותה בסדר אחרי מות מיץ
בלבוש החור סי׳ חצינ .ו נ ק י ק פפיד זהו הפטרת אחרי בין מ פ ר ד נין במחובר רק oft
היא נדמה מן ס׳ אחרי בשביל מחר חדש אז מפנררץ אותה לס׳ קדשים ונזמין הס0רמ
ױ ה י ו ב ש נ ה ה ר ב י ע י ת ב ח מ ש י .בעשיר לד1ךש ב א ו א נ ש י ם
ויהי כאן מתחילי! הספרדים מזקני י ש ר א ל ל ך ך ש אתי־ןהיה ױ ש ב ו לפני:
זקנל:שךאל דבר א ת ך ב ר ־ ־ ־ י ה ו י ה א ל י י לאנ*'ר :י ב ך ־ ־ א ך ם
ו א מ ר ת ' א ל י ה ם ^כה א מ ר א י ר ;,היה ה ל ד ר ש א ת י א ת ם ב א י ם
נאם א ת ל להיה :ה ת ש פ י ט א ת ם חי־״אניאם־־אדרשלכם
ב ך א ד ם א ת ־ ת י ^ ת א ב י ת ם הידי״עם :ו א מ ר ת א ל י ה ם התשפיט
; ך לזרע בית כ ה ־ א מ ר א ל נ ל ,לך\ה ב י י ם ב ח ר י ב ל ש ר א ל ו א ש א
ל ^ י אני,יהיה ו א ו ד ע ל ה ם ב א ר ץ מצרלם וא&אלדי ל ה ם נ ^ ב
ל ה ם להיציאם מ א ר ץ מצרלם א ל ה י כ ם :ביים ה ה ו א נ ש א ת י :ד י
אל־ארץ אשר־־תרתי להם זבת חלב וךבש צבי היא ל כ ל —
ו א מ ר א ל ־ ה ם א י ש שקוצי.עיניו השליכו ובגלולי הארצית:
מצרים א ל ־ ־ ת ט מ א ו א נ י ,י ה י ה אלהיכם :ולמרו־־־בי;,לא א ב ו
ל ש מ ע אלי איש את־־שקוצי.עיניהם לא ה ו ל י כ ו ןאת—גלולי
ח ™ ע ל י ה ם ל כ ל ו ת א פ י י בואם ל ^ ך מצרים ל א עזבו ואמר
ב ת י ך א ר ץ מצרים ,ו א ע ש ל מ ע ן ^ מ י ל ב ל ת י ה ח ל לעיני הגיים
אליהם לבניהם להיךאם א&ר נידעתי אשר־״המהיבתיכם
מצרלם ו א ב א ס א ל ־ ־ ה מ ך ב ך : מארץ מצרים ':ו א ץ א ם מארץ
את־חקותי ןאת־מ^פטי הידעתי איתם אשר;.עשה ואתן להם
א ת ־ ש ב ת ו ת י נ ת ת י לד-ם ל ה י ו ת ה א ד ם וחי בהם< ת ם איתם
ל א י ת ביני וביניהם ל ד ע ת כי אני יהיה מ ק ד ש ם :וימרו־־־־בי
1
• —; J־ . IT :1 rי»־ VT « y - -T " ״ AV • ז ! ד, ( י™
0
^ viecv• oמר• ocroSפר•
P
ב ה ר סיני הפטרת
בירמיה סימן ל״ב כשהפרשיוה נסרדות
ס - ו י א מ ר ירמיהו ה י ה ד ב ר ־ י ה ו ה א ל י לאמר •.ה נ ה ה נ מ א ל
•V • ־ ־ » ••ן ,י "י• י י f ״ »T : ־ : /T T at: j. •״• -י
דרה־ ב א א ל י ף ל א נ ^ ר ק נ ה ל ך א ת ־ ש ד י א ש ר ב ע נ ת ו ת כ י שלם
י J V׳ 11Tז *,־ v I1״ Jק « » 0 ו •• •••I »•. ft 1 1 1 • -
לןז מ ש פ ט ה ג א ל ה ל ק נ ו ת :ױ ב א א ל י ח נ מ א ל ב ן ־ ל ך י כ ר ב ך ל ה ו ה
אליקנה־נא את־שדי אשר־בענתות ה מ ט ר ה ויאמר אל־חצר
*״ו* T v יי T v T ••11 •• ־ "J ז ז ־ ~ ד j- ••#
296
ה פ ט ר ת ב ה ר סיני
א ש ר ו ב א ר ץ ב נ י מ י ן כ י ־ ל ף מ ^ פ ט ה י ר ש ה ולןז ה ג א ל ה ק נ ה ־ ל ן ד
מ א ת ח נ ? א ל בן־ את־ה^ךה ואדע כ י ך ב ר ; י ה ) ה ה ו א ,ו א ק נ ה
שכולים ועשייה לדי אשר בענתות ואשקלה־ל)את־ה??ף
עדים וא^ל(ל הכסף ד א ח ת ם ואעך בסןד ואכתב הכסף:
ב מ א ז נ ל ם :ואר,ח א י ־ ז ־ ס פ ר ה מ ק נ ה א ת ־ ה ח ת ו ם ה מ צ ו ה והחל,ים
אל־־וי? ? ת י :ה ? ד א ת ־ ה פ פ ר המלןנה ואתן ואת־הגלוי:
מ ח ס י ה לעיני ח נ מ א ל ד ך ולעיני ה ע ד י ם ה כ ת ב י ם ב ס פ ר ה מ ק נ ה
כל־היהודים ה י ש ב י ם ב ח צ ר ה מ ט ר ה ,ואצוה אר־ז־בריך לעיױ
? ב א י ו ת א ל ה ] ל ש ר א ל לר,וח ז*ת־ לעיניהםלאכ*ד:כה־אמרףוה
ספר המקנה הזה ואת החתוםןאת את־ספר האלה הספרים
הזה ונתתם בכלי־חרש למען.יעמ^־ו;מים ! ב י ם :כי ל ה מ ל ו י
א מ ר ; י ה ו ה צ ב א ו ת א ל ה י ל ש ר א ל געוד.יקנו ב ת י ם ו ש ח י ת ו ב ל מ י ם
אל־ןהוה אחרי תתי/את־ספר המקנה הזאת :ואתפלל בארץ
א ל ־ ב ר ו ן ד ב ן ־ נ ך ל ה לאכ*ר :א ה ה א ל נ ל :ה י ד ־ ,ה נ ה ן א ת ה ,ע ש י ת
א ת ־ ח ש מ ל ם ו א ת ־ ה א ר ץ ב כ ח ף הגדול ובזלעןז ה ן ט ו י ה ל א ־ ל פ ל א
כל־דבר :ע ש ה ח ס ד לאלפים ומשלם עין א ב ו ת אל־חיק ממך
ן ה ו ה .צ ב א ו ת שמיו :ג ל ל תגבור בניהם אחריהם האל הגדול
ה ע צ ה ורב העליליה אשר־עינלף פלןחות.על־כל־ךךכי בנ :א ד ם
ל ת ת ל א י ש י כ ד ר כ י ו ו כ פ ר י מזגלללו ־ א ש ר ש ? ! ת א ת י ת ו פ ו פ ת י ם
בארץ מצרלם.עד־היום הזה ובישראל ובאדם ותע^ה־לןל ש ם
את־ל^ראל מארץ מצרלם באתות כ;וס ה ז ה :ו ת צ א אח־עמף•
ו ב מ ו פ ת י ם ו ב י ד חזך,ה ו>אזר3ע נ ט ו י ה ו ב מ ו ר א גח־ל :ו ת ת ן ל ה ם
ל ת ת להם ארץ זבת אשר־נשבעת לאבותם את־הארץהזאת
ולא־שמעו ח ל ב ו ך ב ש :בהרמ קללות מסייסין כאן . .ו י ב א ו ו י ר ש ו א ת ה
להם לעשות לא־הלכו אתכל־א^ריצוןתה ב ^ ב ת ך ו ת ^
ע ש ו ! ת ק ר א אתם א ת כל־הרעה הזאת :הגה הוללות באו לא
י
ל ל כ ד ה ו ה ע י ר נו^נח מ ד ה כ ש ד י ם ה ג ל ח מ י ם ע ל י ה מ פ נ ן העיר
ואתה ד ב ר ת ה י ה והגןז ל א ה : ואשר והרןןב והדבר החרב
א מ ר ת א ל י א ל נ ל יהויה ק נ ה ־ ל ן ן ה ש ד ה ב כ ס ף ו ה ו ע ד י ם ו ה ע י ר
ד ב ר ; ה י ה א ל ־ ל ך מ ; ה י לאכ*ר :ה נ ה ? י_ך ה י ש ר י ם :ולרד נתנה
כ ל ־ ב ש ר ה מ מ נ י לפלא כ ל ־ ד ב ך : אלהן א נ י ;NJN
בחקותי הפטרת
בהר היא ססטרש ולאיטליאני בין במחוגי כין בנסרל, בירמיה סימן י״ו
^זי ו מ ע ױ ומנוסי ב ל ם צ ר ה א ל י ך ג\:ם ; ב א ו מ א פ ס י -
א ב ו ת י נ ו ' ה ב ל ואין־בם מ ^ י ל : ױ א ? ת א ך $ -ן ר נחלו ארץ
א ד ם א ל ה י ם ן ה מ ה ל א א ל ה י ם :לכן ,ה נ נ י מ ו י ױ ע ם הי^ה-לו
בפעם הזאת^אודיעם א ת ץ ך י ו א ת -ג ב ו ך ת י ױ ך ? ו כ י ־ ש מ י ; ה י ה :
כ ת ו ב ה ב ^ ט ברזל בצ£ךן שמיר חרושה'.על־לוח חטאת;הודה
כןכר בניהם מזבלתם ואשריהם מזבחותיכם: ולקרנות לבם
2ל -ן ץ ד?ןנן ע ל ג ב ; ל ו ת ה ג כ ה ו ת ־ ה י ד ב ש ל ה ח י ל ן ז כ ל ־ א צ ח י ת י ך
לבז אתן ב ^ י ף ב ח ט א ת ככל־נבול;ף :ו ש מ ט ת ה ובף מ נ ח ל ת ך
א ת ־ א ; ב י ך ב א ר ץ ׳יאשר ל א ; י ד ע ת נתתי לך והעכךתיף אשר
ו אמר.יה)ה ארור קדחתם באפיעד־עוד־ם תוקד: כי־אש
ב א ד ם ושם כ ש ן זל?ו ומן־;הוהייסור לבו: ן?טח הנבראשר
ו ל א .יראה כ י -י ב ו א ט ו ב ו ש כ ן ה כ ר י ם כער?ר בערבה ורדה
ב מ ח נ ר ארץ מ ל ח ה ולא ת ש ב :ברוך הגבר אשר.יבטח ביהוה
ורדה ;היה מ ב ט ח ו :ורדה כ ? ץ ו ש ת ו ל ע ל ־ מ י ם ועל-יובל י ש ל ח
.ירא•' כ י ; -ב א CRIו ה י ה ז ע ל ה ו ר ן ן נ ן ו ב ש נ ת ב צ ר ת ש י י מ ל א
מכל{אנש הוא :ד א ג ו ל א ; מ י ש מ ע ש ו ת פ ר י :ז על ( ב ה ל ב לא
א ױ ;הוך .ה ק ר ל ב ב ח ן כ מ ו ת ו ל ת ת ל א י & כ ד ר כ ו מי:דענו:
במשפט מ ע ל ל װ ־ כןיא דגר ולא ; ל ד ;נשה ע ש ר ולא כפרי
בחצי;מוי;עזבנו ובאחריתו.ימך ,נבל :כסא כבוד מחים מראשון
מכןום מ כ ן ד ש נ ו :מ ל ן ו ה ^ :ר א ל ; ד \ ה כ ל ־ #ב י ף ג ב ש ו י ס ו ר י י ב א ר ץ
.י כ ת ב ו כ י ^ ז ב ו .מ ק י ר מ :ם ־ ח י י ם א ח ־ י ה ו ה ־ .ר פ א נ י יהויה ו א ר פ א
«״•• TJ T ו •*••T S זו ; V •יי ו• >'/ ' » ' ׳ ז
ג׳־ײ־ײקײ הוישיעױ ו א ו ש ע ה כי ת ה ל ת י א ת ה : «״«קײ
ם וסירי קרי T IT k • 0״0יוקר»
ה פ ט ר ת פ ר ש ת שקלים
למשפיר קורין מתחלת ס׳ כ• תשא על לכשר על נםשתיכם.
]foמתתילין ססשרדיס במכניס ב' סימן י״*.
^ייףלימ^ח .**Bעי־^המעלד־יןעד^'
?ף
ל '־ ^ ױנא אלפים אח־אי^י־יה ר ה ת ל /י ע ^ ת
ר ײ ^ י יאתה * H W N E I W
מ י ז ^ מ י « ?ל־גג ^ : :ל י ^ י ױ ס ?עליקס ממצרים
1
?ס^יבי־המל־סי ? * * * י * *
ה ק :ם ניחר־
» י,יןהויז ־ ייאמר
ה ש ע ר מ ח ו ץ ו ע מ ד על־?!זוזת ה ש ע ר רעשו • ה כ ה נ י ם א ת ־ ע ו ל ת ו
השער ויצא'והשער ל^ײסגר ואת־שלמיו והשתחוה על־מפתן
ATT :
•X I J : ־ ־.י ־ • ! ־עי ־ • :ן ! -ן T-:׳J ! TT V:
ה ש ב ה ש ש ה כ ב ש י ם ת מ י מ ם ו א ל ל ת מ י ם :ו מ נ ח ה א י פ ה ל&לל
ההדשפר ולכבשים מ נ ח ה מ ת ת ידו ו ש מ ן הין לאיפה•:וביום
W .!' -־] j: •; / IV w : AT J-- ITו IT״ |T yT
ב ך ב ק ר ת מ י מ ם ו ש ש ת כ ב ש י ם ואיל ת מ י מ ם יהיו :ואיפה ל פ ר
T T *I •| SI •ע :.־.י• T.s .VI": •A • : L»TT Iv
לאיל י ע ש ה מ נ ח ה ו ל כ ב ש י ם כ א ש ר ת ש י ג ידו ושמן היו ואיפה
•וי "v:־L at ,־ 1• . ־!:־•/ע :־ T :־ • נ t - • -ןj v -: T -t - :
ה ש ע ר יבוא ובדרכו י צ א : ד ח י אולם ל א י פ ה :ובבוא הנשיא
<T ,VJV
\ י< Vיי! ^ " ״ ו ; ־־.׳.־ ״ 'T־־׳ r ־"'1ו •T
צפון שער במועךיםהבאדרך ע ם ־ ה א ך ץ לפני להוה ובבוא
דךךשער!גבי והבא ד ך ך ש ע ר ע ב ן צ א ד ר ך להשתהות"לצא
ש ע ר י צ פ ו נ ה ל א ; ^ ! ו ב ד ן ן ז ך ^ ע ר /א ^ ר ־ ב א ב ו כי" נ כ ח ו /ל צ א ו :
יב1א ו ב צ א ת ם י צ א ו :ו ב ח ג י ם ' ו ב מ ו ע ד י ם והנשיא בתוכם בבואם
•-SIR R־־J R". I T " : י T T : A• T - :
איש עלבנוהעז־בדאתו
ו ש ב ת ם ו ך א י ת ם בין צ ד ק ל ר ש ע בין ע ז ב ד א ל ה י ם ל**שר ל א ע^דו*
כ י ה ג ה ה ױ ם ב א ב ע ר כתנור,וך,יו כ ל ז ד י ם ו כ ל ע ש ה ר ש ע ה ק ש ו ל ה ט
א ת ם ה י ו ם ה ב א א 3ד לה־וה צ ב א ו ת א ש ר ל א ; ע ז ב ל ה ם ש ר ש ו ע נ ף ו.
ו ז ר ח ה ל כ ם לךאי ש מ י ש מ ש צ ד ק ה ו מ ר פ א ב כ נ פ י ד ז ך ע א ת ם ו ס ש ת ם
כ ע ג ל י מ ר ב ס » ו ע ם ו ת ם ר ש ע י ם כ י לך* א פ ר ת ח ת ב פ ו ת ר ג ל י כ ם
ביום א ק ר א נ י ־ ע | ה א מ ר ל ה ^ ה ^ ב א ו ת :
זכרו ת ו ר ת מ ש ה ע ב ד י א ש ר צויתי
אותו ןו[ךב על־כל־לשראליחלןם ומשפטים :הגה אנכי ש י ד ה
Wב ו א לוים יה<ה ד ־ ז ג ך ו ד /ו מ ג ; ר א : ל5ם א ת אליה הנביא
ו ה ש י ב ל ב ־ א ב ו ת על־־בנים ולב בנים ע ל ־ ־ א ב ו ת ם פ ך ־ א ב ו א
והכיתי א ת ־ ה א ר ץ חרם:
••ו,., I »WT T V • i •• • :
הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יחוח הנדול וחנורא:
הפטרה ליום ראשון של פסח
ביהועע סימן ו ד׳
ד א מ ר להושע א ^ ד ז צ ם ה ת ק ד ש ו כי מ ח ר ! ע ש ה
להון ,י ב ק ר ב כ ם נ ח ל א ו ת :ר א מ ר יהושע א ל ־ ה ל ת י ם
לאבוד י ש א ו את־ארון ה ב ר י ת וצברו לפני ה ע ם ר ^ א ו
ל א מ י יהודה את־ארון ה ב ר י ת ד ל כ ו ל פ נ י ה צ ם :
1
אל־־להושײ היום ה ז ה א ח ל גךלןזי בציני כל־־לשיראד
אשרידצון בי כ א ש ר ד ד י ת י צ ם ־ ־ מ ש ה א ה י ה צ מ ך ' :׳ ב צ ת
,ה א י א ״ א מ ר ןד,װ־ אל־יך,ושצ ע ש ה ל ך ח ר ב ו ת צ ר י ם
ושוב מ ל את־בני־לשהאל שנית :ו_יצש לו להושצ ה ר ב ו ת
צרים ר מ ל א ת ־ ב ױ ױ?\ךאל א ל ־ ג ב צ ת ה צ ר ל ו ת :מ ד •
ה ד ב ר א ש ר ־ ־ מ ל להושע כ ל ־ ־ ה צ ם דרצא מ מ צ ר ל ם
הזכריםכלואנשי ה מ ל ח מ ה מתו ב מ ל ב י ב ך ך ך בצאתם
מ ב צ ר י ם :בי־מלים'היו ן ל ־ ה ע ס חלצאים ו כ ל ־ ה ע ם
הלליךים ב מ ד ב ר ב ד ר ך ב צ א ת ם מ מ צ ר י ם ל א ־ מ ל ו :
?מךבר עד־וע ?י ו א ר ב ע י ם שנה ה ל ם
1
ל ת ה א ת כל־־דוכלים הצשוום ל ב צ ל ו ל א ש ר ה ולפיד־
צ ב א ה ש מ י ם ולשרפם מחוץ ל י ך ו ש ל ם ב ש ד מ ו ת קדרון
ונשיא א ת ע פ ר ם בית־אל־ :ו ה ש ב י ת א ת ־ ה כ מ ר י ם א ש ר
~ ־ •1 : V J- T • s ,״ו ••ו ו ז ^ v JT Iז
ו ל כ ל צ ב א ה ש מ י ם :ניצא א ת ־ ה א ש ר ה מ ב י ת ל ת ה
1
מ ח ו ץ ל י ח ש ל ם א ל ־ ־ נ ח ל קךרון ױ ש ך ף א ת ה מ ד ו ד
ק ך ף ן ױ ך ק ל צ פ ר ־ ן :ש ל ן ד א ת ^ פ ך ד ,צל;קבר"בנל ה צ ם :
ניתץ א ת ־ ב ת י ה ק ד ש י ם א ש ר ב ב י ת ל ת ה א ש ר הנשים
אךנות ש ם ב ת י ם לאשרר/:,ולבא א ת ־ כ ל ־ ה ב מ י ם מצולי
; ה ו ד ה ולטמא א ו ד ה ב מ ו ת א ש ר ק פ ן ר ר ־ ש מ ה ה כ ס ל י ם
מ ג ב ע עד־ניאך ש ב צ ונתץ א ת ־ ב מ ו ת השצרים א ש ר ־ פ ת ח
שצר לתש? שר־הציר אשר־צל־שמאול איש ? ש צ ר
הציר § :ך £א לצלו ? ד ג י ה ב מ ו ת א ל ^ ז ב ח י ת ה ב י ך ו ש ל ם
כיי א ם ־ א כ ל ו מ צ ו ת ? ת ו ך א ח י ה ם , :ולצו ה מ ל ך א ת ־
בל-ך,צם ל א ב ד צשו פ ס ח ל י ת ד ,אלך,יכם כ כ ת ו ב צ ל
ס פ ר ה ב ר י ת ת ה :כ י ל א נצש־ה כ פ ס ח הזי״ מימי
ה ש פ ט י ם א ש ר ש $ט ו אדדלשראל ו כ ל למי מ ל כ י י ש ר א ל
ו מ ל כ י י ת ד ה :כ י אם־בשמינה צ ש ך ה ש נ ה ל מ ל ך לאשלךיי
3צשה ה פ ס ח ה ז ה ל י ת ד ,ב י ת ש ל ם :ונם א ת ־ ה א ב ו ת ו א ת ־
הידענים י ו א ת ־ ד ת ר פ י ם ו א ר ד ד ג ל ל י ם ו א ת כ ל ־ ה ש ק צ י ם
א ש ר נ ר א ו ' ב א ר ץ י ת ז , ¥ו ב י ך ו ש ל ם ב צ ר לאשלת ל מ ק
הלןים א ת ־ ד ב ר י התו־רה ה כ ת ב י ם צ ל ־ ה ס פ ר א ש י מ צ א
ח ל ק י ת ה כ ה ן ב י ת ל ת ה :ו כ מ ת ל א ־ ה י ה לפניו מ ל ך
גזל* ף -״ . , • I,״ > » f.
306 סלא וזי׳ו יו נחה
הפטרה ליום שני של פסח
ובכל־נפש^ ובכל־מאדו בכל ת ו ,ר ת מ ש ה ואחריו
»:r־1T ־* s
• .י
לא-קם כמהו:
ז ו IN ן
הפטרה ל ש ב ת חול המועד ש ל פ ס ח
ביחזקאל סימן לץ ,יש קהליס שמתחילים כאן
כ ה א מ ר אדיר יחויה ע ו ד ו א ת א ד ר ש ל ב י ת ־ ל ש ר א ל
לעשות"להם א ר ב ה אתם בצאן א ד ם :כצאן קדשים
; .I|T I j־ ? Iי1 . JVד: "ן.y>v T - .
ב צ א ן י ת ש ל ם ב מ ו ע ד י ה בז ת ה י י נ ה ה ע ר י ם ה ח ר ב ו ת
"*• ••TSJV״ •ן V :ן J'TtV V :J ; • 7 1:1־1">1 ;
מ ל א ו ת צ א ן א ד ם וידעו כ י ־ א נ י י ה ו ח :
זו :־ •> : •ITS:1ן ז « I J ג ~1
בפפדיט וריב הקהלזת מתחילים כאן
היתד ,ע ל י ״ י ד ײ ה ו ה ויוציאני ב ר ו ח יד1ה ת י ה נ י ב ת ו ך
; | J ־•«•••: •• T • * I I S ־ ~ T .-וJ-S :
ו ה נ ב א ת י ב א ש ר צ ו נ י ו ה ב א ב ה ם הרוך! ר ח י ו ר ע מ ד ו
על־רגליהם חיל גדול מ א ד מ א ד :ויאמר אלי ב ך א ד ם
ה ע צ מ ו ת י ה א ל ה י ב ל ־ ב י ת ל ^ ר א ל המיה ה נ ה ' א נ ד י ם
ע ש ו ־ עצמותינו ו א ב ד ה ת ק ו ק נ ו נעזרנו ל נ ו :
ל כ ן ך,נבא ו א מ ר ת אליר־,ם 5ד-,אמר א ת י ; ה ו ד ,ה נ ה
אני © ז ח א ת ־ ק ב ר ו ס י כ ם והעליתי אר1כם • מ ק ב ר ו ת י כ ם
ע מ י ו ה ב א ת י א ת כ ם א ל ־ א ך מ ת ל ^ ר א ל :ױ ו ץ ת ם בי־אנל
לתך ,ב פ ת ח י א ת ־ ־ ק ב ך ו ת י כ ם ו ב ה ע ל ו ת י י א ת כ ם
מ ק ב ר ו ת י כ ם עמי :ונתתי רוחי ב כ ם ודוליתם והנחתי
אר1כם ע ל ־ א ך מ ת כ ם ו ד ע ת ם כ י אנל ל ת ה ד ב ר ת י ועשיתי
^ ם ־ ל ת ך ™ * ^ : ,נלהי ךבר־לד.וה א ל י ל א מ ר :ו א ת ה
״ י 307
ה פ ט ר ה ליום אחרון ש ל פ ס ח
ב ך א ך ם קח־לןד עץ א ח ד ו כ ת ב עליו ל י ה ו ד ה ולב;י
לשראל ח ב ר ו ו ל ק ח עץ א ח ד ו כ ת ו ב עליו ל י ו ס ף עץ
אפרלם ו כ ל ־ ב י ת לשראל דוברו ; :ו ק ר ב א ת ם א ח ד א ל ־
חםחז ק TO״ ^ ל?3ץ ™ ™l ^
הפטרה ליופ שביעי של פסח
ודבר דוד עד יארעו עד־עולם בהפטרת האזינו.
הפטרה ליום m־ pשל פסח
כיעעיה סימן י
עוד היום ב נ ב ל ע מ ד
־־«:־* A J : ״W J
כ נ פ י ה ם כ ק ו ל מלם ר ב י ם כר!ול־שךי ב ל כ ת ם ק ו ל ה מ ל ה
מ מ ה מגק־דם ה ר פ ל נ ה ? ; פ י ה ה י ^ י ־ ק ו ל ־ מ ע ל %
ל ר ק י ע א ש ר ע ל ־ ר א ש ם ב ע מ ד ם ת ר פ י נ ה ??פיהן :ו מ מ ע ל
לרקיע יאשר ע ל ־ ר א | ם כ מ ר א ה אבן־ספיר דמות ? פ א
ן ע ל ך מ ו ת ה כ פ א ד מ ו ת כ מ ל א ה א ד ם זעללו ? ן ל מ ^ ל ה :
ו א י א ו ? ע ץ ה ש מ ל כ מ ך א ה ־ א ש ג^ית־לה םג־יב מ מ ר א ה
מ ת נ ע ו ל מ ע ל ה ו מ מ ל א ה מת^יו ו ל מ ט ה ר ^ י ת י ? $ך א ה ״
א ש ועדי ,ל ו ס ב י ב :כ מ ר א ה ה ק ש ת א ש ר .י ה י ה בענז
?לוס ה נ ש ם כן מ ר א ה ה נ ג ה ס ב י ב ת א מ ר א ה ך מ ו ת כ ב ו ד •
לתהואראה ; א פ ל על־פני;אשמע קול מ ד ב ר ! :תשאןי
רוח ואשמע א ח ר י קול ר ע ש גדול ברוך וןבוד־
יהוד ,מ מ ק ו מ ו :
• 1 1 : זי :
הפטרה ליום שני של שבועית.
בחבקוק סטן גי,
ריהוך ? ,ה י כ ל ק ך ש ו ה ס מפנלו ב ל ־ ל י א י ץ .
ת פ ל ה ל ח ב ק ו ק הנביא על שחיות:
רץ: י *יב פתגם ,לאת ודנם ,בךבו רבבן עי
לץ: עני אנא״״במנעא ,ךפקלין אךבעה טי
רין: קדמוהי ,לנו מוהי;? ,יד ונפיק .נהר דנו
דן 5 ב טור'תלנא ,נוער .שתא ,וזיכןץ ךנור ובעי
5
דן ב רא וטנא ,מה בחשובא ,וע^יד ,שרץ נהו
• • « • ןr •V
310
ה פ ט ר ה ליום שני ש ל ש ב ו ע ו ת
רץ{ רחיקץ צפא ,בלא שטפא ,וגיץ ליה דמטט
• I • s־ j - sו־•• 1 י II 1 « 5 « • : 1 * * ו
ףן: ב עית מן\ה ,ית הרטױה ,ובתךוהי עדי נוב
ךין: י ורעי הלנתא ,וטתניתא }־תוספתא ',ספרא וםפ
רן־׳ מלך חיאיילעלמ; *:מגן עם'להון מ^ס י י
ריף אמיר עליהון ,בחלא יחון ,ו?א :תמנייו י !י ך ע?
רץ: ; חותן .כ-ען ,להון בכןען״;טופון נעוריי חט
רץ: ך עותהון' הב' ,ואפיהון צהב ,עהתן כנהר צפ
ריף ל י הב תקוף',ועינך זקוף .חזייערך ך?ד i i
רץ: ןיהון בתבנא .בגו לבנא ,באבנא ן׳טתקון חפ
ךץ: ; הונתן ,נבר ענותן ,בכן ליה נמטי אפ
להוד ,שמיכתי ש^עך;
יראתי ;הוה פ צ ל ך ב ק ר ב שנים ה י י ת ב ק ר ב שרבם
תודיע •?רגז ל ח ם תןכור :אלוה מ ת י מ ן ; ב ו א וקדוש
מ ת — פ א ר ן ס ל ה כ פ ה שמים ת ד ו ו ת ה ל ת ו מ ל א ה
jT • IT v * ״ י -י ד ־ NT •' KT T־T A ~
הארץ :ונגה כאור ת ת ה מ ת י ם מידו לו ושם .הביון
I ״ ; v ^T : A ?w י ע' ־|: v : r , j T - : | v ז ז ו
הפטרת ׳נשא
•*(.a<MW3סימן
ו ש מ ו מנוח1. הדני ממשפחת מצךעה אחד איש יד\
מלאך־יהוה י אל־האשת ױךא ילדה : עקרה'"לא ואשתו
at ז•1 •• ״ יי ״ ' , :ך ו T1*f j t J י•. י ׳
ו ל א י ל ך ת ו ה ר י ת ו י ל ד ת בן :ויאמר א ל י ה ה נ ה ־ נ א א ת ־ ע ס ר ה
: t j - r 8״I, ׳. WT: : :"T J: :״TIT «T. ••• T v •• v j -
ושכך ואל־תאכלי כל־ יין ואל־תשתי השמרי נא ועתה
T K' 8 I 8 • * ' J ^V ־ 8 f • T • JJT ׳T{1
על־־ ל^״יעלה בן ומורה ןילרת הרה חנך ט מ א :כי
מן־־הןטןייוהוא ;חל הנער א ל ה י ס ' לחיה כי־־נדר רא^טו
ו ת ב א האישה ו ת א מ ר ל ה ו ש י ע י את־ישראל'" מיר י פ ל ש ת י ם :
v J •ITז ~JTt s׳s,׳I יj- •:.ז״1 V «r :
כמךאה ומראהו אלן בא חאלהים איש לאמיר לאישה
הוא ולא ש א ל ת י ה ו 'אי־־מזה מאד נורא חאלהים מלאך
י JV "I •:•.,<: AJ JT v V8T
" | IJ—.
וילדת בן הרה הנך ל י :ױ א מ ר לי ואת־שמו לא־הניר
Iv : SJ-. : 1 •;tיז״ vfj p •r 1 u vx
כ ל ־ ט מ א ה כי־־ ואל־תאכלי ושכר אל־תשתי ו ײ ן ן2תה
ױעתר מותו: ^דץוס מן־הבטן הנער אלהיםייהיח נדר
אשך האלפים איש אדוני בי מנוח'"אל־־ץהוהי ויאמר
מהלנעשהיילנער היולד: ש ל ח ת ; ב ו א ־ נ א ע ו ר א^ינו ןיור־נו
ױ ש מ ע האלהיס בקול מנוח ויבא מ ל א ך האלפים עוד
א ח ר י א ש ת ו ו י ב א א ל ־ ־ ה א י ש ו י א מ ר לו ה א ת ת ה א י ש א ש ר ־
י * VST
| ! ־ I ־ ־Jl ן AT { lj ^ — 1• v!|T J - :w
f־V T 5 -ן ־.זע V J- •T v -!r־T- AS• J
יבא עתה מנוח ויאמר אני: אל־חאשר ,ויאמר דברת
ז־ • - י ־ V J- •|T V J- VT •IT « ~v T U
מלאך ױאמר ומעשהו:. הנער משפט מוךץרדה ךבריף
אל־־האשה י תשמר י ן מכלי אשר־־אמרתי אל־־מנוח יהוה
• T״r IT •IT V ij T־ fV-l J • - AT V IT •.
אל־ ושכר וײן תאכל לא מ ג פ ן ודין אשר־ײצא מכיל
ת ש ת ו כ ל ־ ט מ א ח אלי־תאכל כ ל א ש ר ־ ־ צ ו י ת י ה ' ת ש מ ר :
Yל נVה Tכ י • jל אן ־ י ד ע• A-ע ל ה :־ V
ליהוד .ת ע T. 5ב ל \ח ;מ ך ITו א ם-־ ת ע ש ה
SאJכ ל .
J ••
ן " Pjlj < TAV-:|-׳ד ־Vf 1 T ־־!;־ JV • ovnSS
דג» אחו־ • S J־ S IV 8
313
הפטרת נשא
בגלים לבש הלה ױהושע מאש : מצל אוד זה הלוא
צואים ו ע מ ד ל פ ג ; ה מ ל א ך . :ױען ! י א מ ר אל־הןגמךים לפניו
ל א פ ר הסירו ה ב ג ד י ם ה צ א י ם ט ע ל װ ו י א מ ר אליו ר א ה ה ע ב ר ת י
ו א מ ר ;שימו צניף אתן!ימחלצות: עו^ך ו ה ל ב ש ^
על־ראשו ױשימו ה צ נ י ף ה ט ה ו ר על־ראשו וילבשהו טהור
ביהושע יהוה מלאך 314ע ד י
וי עמך: ב ג ד י ם "ומלאך" יה^ת
ת ל ך ואם א ת ־ אם־בךרמ צבאות כ ה ־ א מ ר ' להוד, לאמר:
הפטרת בהעלתך
תשמר א ת ־ ־ ב י ת י וגם ת ש מ ר וגפ־־אתה תרץ משמרתי
שמע־ האלה: א ת ־ ח צ ר י ו נ ת ת י ל ך מ ה ל כ י ם בין ה ע מ ד י ם
!ן ־ ן T״ן•' י זף!י1- ״עי ״ - IS :דן־ •< ו־ ״AT ״V
ו ש ב ע ה נרר1יה ע ל י ה ש ב ע ה ן ^ ב ע ה מ ו ח ק ו ת ל נ ר ו ת ראשה
-אשר ע ל ־ ר א ש ה :ו ש נ י ם זיתים ע ל י ה א ח ד מימין ה ג ^ ה ו א ח ד ע ל
־ V.T V : • " I J־T •.. TV TAVT ״ V ך"V י |T ־ JV ־:
הרידפים ו א ח י ת ל כ ו ל ד ר כ כ ם :ו י א מ ר ו א ל י ה ה א נ ש י ם
:|T־A* T ״ T IV J I r ! ־ |V ! I V ן ! S |Tי
מ ש ב ע ת ך הזה א ש ר ה ש ב ע ת נ ו :ה נ ה אנחנו נקים אנחנו
••. :j—: y IT • T|\:״: Q v.— p u־ ״ jי • : : —: j•'•:
ת ק ש ר י בחלון הזה השני את־תכןות ח ו ט בארץ באים
ואת ואת־־אחיך ואת־אמך הורדתנו בו ואת־אביך אשר
.. j —I • ... • ״ I V: • •T v: ן ־ j S״J JV
.אשר־־ כל־בית אביך תאספי אליך ה ב י ת ה :והיה כל
ד• PV J T1 : T:IT- ״IT ־ן־ : זי־ I XR r 7
י צ א מ ד ל ת י ב י ת ך .החוצה ד מ ו ב ר א ש ו ו א נ ח נ ו נ ק י ם ו כ ל
: A•!• : SJ ־:1 I :ן JT ,־T y ••LJ R־ .. . -
הפטרת קרח
t a u v s׳ ס•׳ ׳•k 11
,
שם ש מ ו א ל א ל ־ ה ע ם לכו ו נ ל כ ה ה נ ל ג ל ו נ ח ר ש ויאמר
VT. AT:-q,8־ • • ע ־ q ׳ -״JT v V: TT V ״׳ : ־ < • r
ו א ת ה ע ש ה א ת י ר ע ה ל ה ל ח ם בי י ש פ ט י ה ו ה יד״שפט
-
* -י • ״ •!«' : •A VJT • J VTJT V • ' RT .TJ-J
מ צ פ ה ג ל ע ד ו מ מ צ פ ה ג ל ע ד ע ב ר בני ע מ ו ן :ו י ד ר י פ ת ח
־— ••JTS \ - J" Iי • • • J" :ו ז י ״* •ן ידי • ן ••j
נ ד ר ל י ה ו ה ו י א מ ר אם־נתון ת ת ן א ת ־ ב נ י ע מ ו ן ב י ד י :ו ה י ה
JTT •8 »RT • •י ״ע V • ,״'y ן J T • R־» ־ י ז1 ־1 *W
בשלום בשובי לקראתי יצא מדלתי ביתי אשר היוצא
IT : ׳j » • • T*: • -ן• • • < • • • «•• ד " -י "
יפתח ע ל ה :ויעבר מ ב נ י ע מ ו ן ז ־והיה ליהוד ,ו ה ע ל י ת י ה ו
• :־זy ־־,ד־ J -ןr :T:-••1 tt 1 I T - .U״j
א ל ־ ב נ י ע מ ו ן ל ה ל ח ם ב ם ױ ת נ ם להוד ,בלךו ^ ױ כ ם י י מ ע ר ו ע ר
א ב ל כרמים מ י ה ג ד ו ל ה מ נ י ת ¥עשרים עיר ו ע ד ועד־בואך
מ א ד ויכנעו בנגי .עטין מ פ נ י ב נ י ^ י א ל י
ה פ ט ר ת בלק
ג9*0ח *0םן ח,
ויאמר לו בו נ:גע מלאך והנה־זה אחד רתם תחת ױישן
מ ^ מראשותיוישנת ךצפים וצפחת והנה אכול:ױבט ,קום
שנית ו .יהוה מלאך וישב ױשכב: ױשב ױשת ויאכל
ײכןם : הדלך ממןז רב כי אכל כןום ױאמר ױגע־בו
יום ארבעים ההיא האכילה בכח ו ױלך ױשתה ויאכל
321 • ™י קיי
ה פ ט ר ת פינחס
ואחר יהוה : ברעש לא רעש הרוח יהוה ואחר ברוח
דממה כןול האש ואחר ןהיה באש לא הרעשייאש
א ל י ה ו ו י ל ט פניו ב א ד ר ת ו ויצא ו י ע מ ד דקר .ן ויהי ו כ ש מ ע
—|־|י־ S. ־"•• : : ״TT J־־V«T י " " י ~J i • *J S- l!T-
מדדלך פ ה אליהו: ה ט ע י ה ו ה נ ה אליו קול ו י א מ ר פתח
••ן • ז ן » -»': ־ ( v ־ ו ••» <•• • f : ־ וa t t , - j v
צ ב א ו ת כי־עזבו ב ר י ת ך ק נ א ת י ליהוד .ו א ל ה י קנא ויאמר
5 ן • • : < •IT •| * : "J }'••: JT . 1 - ־ • יי" ין
א ת ־ ־ מ ז ב ח ת י ך ה ר ס ו ואת־נביאיזז הרגו ב ח ר ב ישראל בני
י VAT V J :IT I IV • I •V I TT I JV • ! 5 . V Iז •• • ] "J
נ פ ש י ל ק ח ת ה :נ י א מ ר יהוה• את א נ י .לבדי ויבקשו ואוחד
ז ו י־ < v |T^:•-: c ־ : V ־ :־ J ' : ! ־ • ן־• זך,ז••<
דמשק ובאת ומשחת את־ מדברה שוב לדרכך אליו ־ ל ך
v ז ן ־ ו ז ו *. T י VAT- • ן,TJ- kli ן ־ ! j ly ז ״
בן־נמשי ת מ ש ח ל מ ל ך ו א ת יהוא ל מ ל ך על־ארם : חזאל
I •AV : J- •ן I • •s •v ,j ״ *:s J־|T ־ Iwv I ־y"T5
תמשח מחולה מאבל בן־שפט ואת־אלישע על־ישראל
J - t י T : • "J " Tl T T »V <T ^ •VJ |V A" T : • -
יהוא ימית חזאל מחרב הנמלט ת ח ת י ך :־ והיה לנביא
•• A ז •j :־ז״1 ״•.w • yT : 1 ־ ז ז • |v: -
בישראל והשארתי אלישע : יהוא ימית מחרב והנמלט
1" .TJ • tי :־: IT •VI דע V •־VR/ ־YTJ•:
.ישראל ו נ א ם ץ ה ו ה א ל ; ת ש ו ב ן א ם ־ ת כ ן ד ש ק י צ ץ ז א ם %ב
ובמשפט באמת חי~;הוח תנוד :ונשבעת ןלא מפג;
יתהללו: ו ה ת ב ר כ ו ב ו גויס ו ב ו ובצדמה
T - |X * • ע V * SJT J • S • ?A T T
raw1קרי :ונימן קיי ,ילדהנו קר•! יחיד •
4 •825
* <> /
הפטרת דברים ־ישעי׳ ־״ א׳
ח ז ו ן ל ש $ה ו .בךאמויץ א ש ד ח ז ה .על־להודה ןיךושלם בימי
ע ד ה ו י ו ח ס א ח ז ל ח ז ר ת ו מ ל כ י לחודה :ש מ ע ו ש מ י ם יוהאױני א י ו
כי להוה דבר .ב נ י ם ג ד ל ת י ו ח י מ מ ת י ו ה ם פ ^ ע ו ב י ; :ד ע שיר
ל ( ג ה ו ! ח מ ו ר אבוס>;5ליו.י^ךאל ל א ; ד ע .ע מ י ל א ה ת ב ו נ ן :הוי ן
ג ר ו #א _עם כ ב ר י ו ן זרע מ ר ע י ם בנים משחיתים ז עזבו אית-יהוה
נאצו * ת ־ ק ך ו ש .ישראל נ)רו א ח ו ר :ע ל . 1מה ו ח כ ו ' ע ו ד ת ו ס י פ ו
ס ר ה כ ל ־ ר א ש ל ח ל י ו כ ל ־ ל ב ב ד ו י . :מ כ ך ר ג ל ועד־ראיש א י ך ב ו
מ ת ם פ צ ע ו ח ב ו ר ה ו מ כ ה ט ר י ה לא־זרי ו ל א יזבשו ו ל א ר כ כ ה
? מ מ ה ל כ ם שרפות אש אדמתכם לנגדכם בשמן:ארצ'5ם
זלים א ת ק י י ם א ת ה וקממז־־י כ מ ה פ כ ת זרים :ו נ ו ת ר ה ב ת ־ ^ ו ן
? ס כ ה ב כ ר ם כ מ ל ו נ ה ? מ ן ,ש ה מ$יר נ צ ו ר ה :לוליילהיה צ ב א ו ת
ה ו ת י ר לנו ש ר י ד כ מ ^ ט כ ? ל ם חלינו ל ע נ ן ר ה ד מ י נ ו :שמ;>ו' ך ב ר ־
:ה ו ה ר,ציני ? ל ם ה א ד נ ו ת ו ר ת אלהלנו ע ם ־ ^ ר ה :ל מ ה ללי ל ב ־
ז ב ח י כ ם י א מ ר לה)ה ^ מ ן ת י ע ל ו ת אילים ן ח ל ב ?!ךיאים ו ד ם פ ר י ם
ו כ ב א י ם ל ת ו ר י ם ל א ח פ צ ת י :כי ת ב א ו לראיות פג; מי־בר ) tf ,א ת
מ י8ד כ ם ר מ ס ח צ ר י :ל א ת ו ס י פ ו ה ב י א מ נ ח ת ־ ש ו א סטירת ת ו ע ב ה
*/R I V*': ז: •«- •T . J 4 . IT"1 4 I WV V
ה י א לי ח ר ש וישבת מ ל א מ ק ר א ל א ־ א ו כ ל א ו ן ו ע צ ר ה :ח ר ש י כ ם
" " J? 1 T I»V.T 4-־ITTCII ו • »!T {«J1 T- : *•• ׳1
ו מ ו ע ד י כ ם ש נ א ה נ פ ש י היו ע ל י לטירה נ ל א י ת י נ ש א 5ו ב פ ,ר ש כ ם
:״J ״?? יי * :־.י י *T־^ AT־ 4 T JTMT ״ »*•« ו
כ פ י כ ם א ע ל י ם עיני מ כ ם גם כ י ־ ת ר ב ו ח פ ל ה אינני ש מ ע י ד י כ ם
«•• V״ />- ״ •JV VT • : J ־ : • V , -4 • •״ ־ •*V ״ W
ד מ י ם מ ל א ו :ר ח צ ו הזכו הסירו ל ע מ עRל ל י כ ם מ נ ג ד עיני ח ד ל ו
*V : • AT V •VJV « " ^V R 4 4' T •־ T 7 T»|•11
ח
יחי? ^ע י W c J S
ד י י י ש ל ש עפר הארץ ושקל בפלס •דילים י ־5מ(
מראים ל נ ס ה ל ו א ה ב י נ ו ם מ ו ק ד ו ת ה א י ץ ־ ^ ״ ,י א מ ד
™י* **
ה פ ט ר ת עקב
J י »עיח סימן ט ׳ • 8
י עזכני יד^ך ,ו א ל ; ; ^ ח נ י :ד ,ת ע ! ב ת א ^ ה ע י ל ה ?נ;ון ן מ א 8ר
327 י ״י
עקב הפטרת
ת ש כ ח נ ה ואצכי ל א א ש כ ח ך :ד ־ .ן בךבטנהנם—אלה מרחם
Vו ז••!! / *•IT: T»-I • ״VJ ־ •״•׳ • «AT ׳ • ר ״1
ח ו ט ת י ך נגדי ת מ י ד :מ ה ר ו בניך מד־-רסיך חקתיך על—כפים
,
זוד ־I•/ ; I'ATT } 'ו»־K י »י*ו V :V ־׳' • • •I A ־ V ־*
7 אב^נם
בײנחם יה ה צ^ן }חם ?ל־ ? ־יל-
י*** m
נ ? ל ג
M wת י י י -ו מ י ל מ י ״ ־ - ״
T -JT .
הפטרת• יר־־א־י ה
ן > W H
ו ^ ה ? יריב ע מ ו ה נ ה ל ק ח ת י מ י ד ך א ת ־ ־ כ ו ס ה ת ר ע ל ה א ת ־ ־
. V AT^- t - - J V T־<:L־ ' 4- ־ R J'T ־•I "I
ק ב ע ת כ י ס ח מ ת י ל א ־ ת י ס י פ י ל ש ת ו ת ה ?ניד :ו ש מ ת י ה ב י ד מ ו ג י ך
מ פ ש י ך ש ח י ונעברה ותשימי ?אךץ גוך' וכחוץ אשר־אמרו
לאברים :עורי עורי ל ? ש י * ז ך צ;ין ל ב ש י ו ב נ ד י ת ? א ר ת ך ,י ת ש ל ם
? י ר ה ק ד ש כי ל א יוסיף;בא־בך ^ודזערל ו ט מ א :התנערי מ ע פ ר
ק ו מ י ש ב י .י ר ו ש ל ם ח ת פ ת ח ו י מ ו ס ר י צ ו א ר ך ? ב י ה ב ת ־ צ י י ן :כי"
אמר כ ה א_מר .יהיה ח ג ם נ מ כ ר ת ם ו ל א ב כ ס ף ת ג א ל ו :כ י כ ה
א ל נ י .ל ח { ה מ צ ר י מ :ך ד ־ ־ _ ע מ י ב ר א ש נ ה לגור ש ם ו א ש ו ר ב א ? ס
?ןשקו :ו ע ת ה מה־־לי־־נ*ח נ א ם ץ ה ו ה כי־לפןח ע מ י ח ג ם מ ש ל ו
:הילילו נ א ם ־ :ה י ה ו ת מ י ד כ ל ־ ז ד י ם ש מ י מ נ א ץ :ל כ ן ״ י ד ע .ע ט י
ש מ י ל כ ן מ ו ם ה ה ו א כ י ־ א נ י ־ ה ו א ד״מדבך ה נ נ י :מ ה נ א ו י ע ל ־
מבשר טיב מ^מיע ןעוןח ה ה ר י ם " רגלי מ ב & ר מ ^ מ י ע
א מ ך לצ;י'ן מ ל ך אלדדך' :ק י ל * פ ן ך נ ש א ו ^ י ל :ח ד ו ן ר ג נ ו כי_ע;ין
בעין י ד א ו ב ש ו ב ,י ה י ה צ;ין :פ צ ח ו ר נ נ ו ™ : ,ח ר ב ו ת י ת ש ל ם כ י -
נ ח ם .י ה י ה .ע מ ו ג א ל ן ך ו ש ל ם :ח ש ף ; ה י ה א ת ־ ז ר ו ע י ך ם י לענני
כ ל ־ ה ג ד ם ו ן א ו כ ל ־ א ן ס י ־ א ר ץ א ת ז ישו?ןת ו ל ק י נ ו :סורו סודו
צ א ו מ £ם ט מ א א ל ־ ת מ נ י ? א ו מ ת י ב ה ח ב ר ו נקזיאי ? ל י ; ה ו ה :כ י
ל א בהפיזין* ת צ א ו ו ב מ נ ו ס ה ל א ת ל כ ו ן כ י ־ ה ל ך ל פ נ י כ ם ,יהיה
ומאספכם אלחי.ישראל:
ה פ ט ר ת כי ת צ א
בישעיה סימן ניד) .ועיין נ 6׳ נח(
רני ע ק ר ה ל א י ל ד ה פ צ ח י ר נ ה ו צ ה ל י ל א ־ ח ל ה כ י -ר ב י ם ב נ י ־
* • . TT I • 1,- I «T •» • TATT J ^TIT": 4' T
א ל ־ ת י ר א י כ י ־ ל א ת י ש י ו א ל ־ ת כ ל מ י כי ל א ת ח פ י ך י כי ב ש ת
ע ל ו מ י ך ,ת ש ן ח י ו ח ר פ ת א ל מ נ ו ת ל ך ל א ת ז כ ר י ־ ^ ד :כל בעללך
Wוגאלך ק ר ו ש לשךאל א ל ה י ב ל ־ ה א י ץ ע ^ י ך ן ה ו ה צבאות
לקרא :כי־כאשה,עזובה.ועצובת ר ו ח ק ר א ך ל ה ו ה ן א ש ת ;עורים
כ י .ת מ א ס א מ ר א ל ה י ך :ברגע ק ט ן עזבתיך וברחמים ג י ל ם
ע?ם ובחסד א ק ב צ ך :ב ש צ ף לןצף ה ? ת ך ת י פ נ י ר ג ע מ מ ך
ר ח מ ת י ך א מ ר ג א ל ך להוה :כי־־־מי נ ח ז א ת לי א #ר נ ש ב ע ת י
מ ע ב ר מ י ־ נ ח ע!־ר ע ל ־ ה א ר ץ כ ן נ ש ב ע ת י מ ק ^ ע ל ל ך ומנ ד ער־בד«
כ י ה ה ר י ם ז ימושו ו מ מ ל ת ת מ ו ט י נ ה ו ח ס ד י מ א ת ך ל א — ל מ ו ש
וברית שלומי ל א תמ^ט א מ ר מ ר ח מ ך .יהוה:
מחר חדש הססרס ריח או של ס׳ ראח מסני עניח סוערה ואומן הקהלוח שמנהגם ללחות
נימזת מס׳ ראח אס נתרמה שהיחה עגיה סוערה נוהנין להוסיף כאן ׳
,ה פ ט ר ת כי ת ב ו א
בי׳»עייז סימן סי.
ןהײוןעטרתת?ארתןלד־להוהוצנוףמלוכהבכןך להוהיקבנו:
אלהלך :ל א ע א מ ר לך עוד עזובה ייאךצך לא־גאמר עוד ש מ מ ה
כי;לך ל ר ג א ח פ צ י ־ ב ה ויןאךצןן ב ע ו ל ה כ י ־ ח פ ץ ל ח י ה ב ך ו א ר צ ך
כי־לבעל בחור• ב ת ו ל ה לבעלוך ב נ י ך ו?־שוש ח ת ן ע ל ־ תבןל:
כ ל ה ל ש י ש ד עללך א ל ה ל ך :ע ל ־ ח ו כ * ת ל ך ל ר ו ש ל ם ה ? _ ק ך ת י י ש מ ר י ם
ל א יחשו המזכירים את־להוה אל־ וכל־הלללה תמיד כל־היום
ו א ל ־ ת ת נ ו ד מ י לו_עד־לכונן ו ע ד ץ ש י ם א ת ץ ך ו ש ל ם דמי לכם:
נ ? ב ע להוה בימינו ובןךוע עזו א ם ־ א ת ן א ר ד בארץ: תחלה
דגנך עוד מאכל^איביךואם־לשתובנימכר תירושך אשרעעי*
ב ו :כי מ א ס פ י ו ,י א כ ל ה ו ו ה ל ל ו א ת ־ ל ה ו ה ומקכצלו ל?זתהו ב ח צ ר ו ת
ב ג י ד י ם פ נ ו ד ר ך ה ן י ם WBכ1לו ה מ ס ל ה עברו עברו קדשי:
י
ה נ ה להויה ה ש מ .ע א ל ־ ר ן צ ה סקלו מאבן הרימו נס על־העטים:
א מ ת ל ב ת ־ צ י ^ ן ה נ ה לשל^ך ב א ה נ ה ש י ר ו ' א ת י ו $ג ל ת ו הארץ
ילך;.קרא ד ף ט ד י ל ה ם ע ס ־ ה ק ד ש גאולי להוה ולןךאו לפניו:
מ ב צ ר ה ז ה ך י ם ^ מי-זה ן בא מאדום חמוץ לאנטבה: %ר
ב ל ב ו ^ $ה ב ל ב ניחו א נ י מ ד ב ר ב צ ד ק ה ר ב ל ה ו ש ג ע : הךור
332 ®מניף קרי.
ה פ ט ר ת נצבים וילך
פ ו ר ה ו ד ר כ ת י יןבדי מדו_ע א ל ם ל ל ב ו ש ך ^ובגדיך כ ל ר ך ^ ב ג ת :
ומעמים א י ך א י ש אתי ןאךךבם ?אפי וארמסם בחמתי רז ןצחם
בי ;ים^נקס ? ל ב י ו ש נ ת ןאיל־ן על־בנדי וכל־מלבושי א$אלתי:
ב א ה ' :ו א ב י ט ואין ע ז ר ן א ^ ת ו מ ם /א ץ ס י מ ך ! ת ו ׳ ש ע לי זרועי
ו ח מ ת י ׳ היא סמכתני' :ואבוס ע מ י ם באפי ואשכרם בחמותי
־ A• T *11״ ־«1־ ־ 1"«. » ־ • • < X. i » • : IT T f •v TH-
ח ס ד י יהיה ן אזכיר ת ה ל ו ת יהיה כ ע ל כ ל ואוריד לארץ נ צ ח ם :
4 :־. י T :י j , •I- • <T I •Mr IT ; • I Vv? T > • 1
אש!—גמלנו יהיה ורב־טוב לבית ישראל אשר־גמלם כרחמיו
. a i r ; . T :ד4 »־ ;י •• r i « •- AT^ : i n : י v
ו כ ל ב ח ס ד י ו :ו י א מ ר א ר ־ ע מ י ה מ ה ב נ י ם ל א י ש ק ר ו ויהי ל ה ם
ן ־״A׳ ,־ 1׳T. t׳,׳, k J 1• T •• . T ־ •j I. - v׳ •1 4 יזזו
למושיע :בכל־צרתם ו ל £צר.ומלאך פניו הושיעם באהבתי
)ן־ו1ז • T ו דד 1 -־<) ד ב JT TIT T « •1 ו
ובחמלתי הוא גאלם וינטלם וינשאם כל־ימי עילם :ד^י
1T : ד ־11־ ו •י\ •ויו״/ !זז* j ; ! yז1
ה פ ט ר ת וילך
במנהג הספרדים וכן מנהג פפדיט כשהסרשיוח נסללות אבל כשהן מחוברין מססירין שוש
אשיש בל ש׳ נצבים ומשסירין שובה בשי האזינו על ופושעים ינשלו בם ואח-כ אומריס
תקעו שופר וגו׳
3
תשובה הפטרת שבת י־י״* פימי יי
עמכם שובה ישראל ער יהיה אלהיך כי כשלת בעינך :סחו
» j• I AV V: JTד ־ » t liy^r T 11י* י ז י
ז
< T« • 7
ד ב ר י ם וישובו א ל ־ י ח י ח א מ ר ו א ל י ו כ ל ־ ת ש א ע י ן ו ק ד ד ט י ב ו נ ש ל מ ה
י ! • ן :־ » יי 'T״ ד< • T T י• J I • A T : V K • . • T I
מ ה י כ ל ו ,קולי• ו ש ; ע ת י ב א ז נ י ו :ףיו1ג_עש ו ת ר ע ש ה א ר ץ מ ו ס ד ו ת
ה ש מ ל ס ךדגזד ױ ת ג ע ש ו כ י ־ ח ך ה ל ו :ן ן ן ה ; > ש ן ב א פ ו ו א ש מ פ י ו
ת א י ל ג ח ל י ם n j gמ מ נ ו :ױ ט ש מ י ם ױ ר ד .ו ע ר פ ל ת ח ת -י־גללי י.
ױ ר כ ב ע ל ־ כ ך ו ב ױ;)ף ולרא ע ל ־ כ נ פ י ־ ך ו ח :ױ ש ת ח ש ך ס ב י ב ת י ו
אש: כ & ו ת חשרת־מלס,עבי ש ח ק י ם :מ נ ג ה ע ד ו כעדו גחלי
ולשלח ח צ י ם ו ל פ י צ ם ב ר ק קולו: י ר /ם מ ך ש מ י מ ל ה ו ה ועליון לתן
ו י ה מ ם :ויראו א פ י ק י ; ם לגלו מו?וךות ת ב ל ן ג ע ר ת ל ה ו ה מ נ ש מ ת
ך ו ח ' א פ ו \ ל ש ל ח מ מ ר ו ם לקחני למשני מ מ י ם ר ב י ם : :צ י ל נ י מ א ל ב י
!זז מ ש נ א י כ י א מ צ ו ממני:׳ י ק ד מ נ י ב י ו ם א י ד י ויהי' י ה ו ה מ ש ע ן
• «KT •IT : A* -־S" 1 J: •KI : • 'IV V : IT ~ "R־-T $
לי • וייצא ל מ ר ח ב א ת י י ה ל צ נ י כ י ־ ח פ ץ ב י :י ג מ ל נ ײ ה ו ה ב צ ד ק ת י
AMI R I VT : •4- I f • T־ 1• I / •1 •1-1-1 •A . ״ VT « V .־ * -
כביר ידי י ש י ב ^ Sכ י ש מ ר ת י ד ר כ י י ה י ה ו ל א ר ש ע ת י מאליהי:
׳ IT • ד׳ V: T J « AT T J - t - T־• :1 '4 •ן y J viT ׳-״ן'
כי פ ד ־ מ ש פ ט ו ל נ ג ד י װ ז ק ת י ו ל א ־ א ס ו ר מ מ נ ה :י א ז ^ ה ת מ י ם לי
ו א ש ת מ ר ה מ ע ו נ י :ױ ש ב י ה ו ה לי כצך ז קתי כ ב ר י ל נ ג ד עיניו Jע ם ־
חקןיך ת ת ח ו ו ר .ע ם ־ ג ב ו ר יתמים ת ת מ ם :ע ם ־ נ ב ר ת ת ב ר ו ע ס ־ ע ק ש
ת ת פ ל :ןאת־^.ם ז עני ת ו ש ל ע ו ע ל נ י ך .ע ל ־ ך מ י ם ת ש פ י ל :כ י ־ א ת ה
נירי״יהוה'ויהיה _יגיר .ח ש כ י :כ י ב כ ה א ר ו ץ ג ד ו ד ב א ל ה י א ד ל ג ־
־• 1־ ־ V ״• Iו A J T tד.י •4 AT } V 2־ T« —4 1־ • 1• » T
"P י״ 8׳ * 1יי Oױהס י ד ^ TWNN 0
_B,nh > ״.,, ה פ ט ר ת האזיני .
™ ,י ״ ד ר י ,אתית> forצ ו ,־ ה מ ג ן ת א י ל ל
׳ 3 י מ ־ ל $ל ?*לה״•• ^ ^ ז י ־ ^
י ו )3 :ם י ־ א ל מ ? ? ^ -י י* ־ י ר ג י י-, ,°אילות ו ע ל ־ ־ ג & ת :
מעתמליב-יי
י ת נ ח ע ד מ לעמי2נ»;1׳»«3 י•
ד ר כ י כ ם ל א לתכן :לכן א י ש ב י ר כ י ו א ש פ ט א ת כ ם ב י ת י ש ר א ל
נ א ם א ד נ ל : .ה ו ה ש ו ב ו ו ה ש י ב ו מ כ ל ־ ־ פ ש ע י כ ם ולא־־להלה ל כ ם
ל מ כ ש ו ל ז ע(ן :ה ו ל י כ ו מ ע ל י כ ם א ת ־ כ ל ־ פ ש ע י כ ם א ש ר פ ש ע ת ם
ב ם ' ו ע ש ו ל כ ם ל ב ח ד ש ורוח ח ד ש ה ו ל מ ה ת מ ת ו ב י ת י ש ר א ל :
״ «T • "4 K\T T4TI AT י ז ־ «J, VTV "4 4\'T »4 <R T
ב ך נ ו ן מ ש ר ת מ ש ה י ל א ^ ר :מ'שה_ע?די מ ת ג ע ת ה ק ו ם ,ע ב י ר
א ת ־ ה י ר ד ן ה ז ה א ת ה ו כ ל ־ ה ע ם ה ז ה א ל ־ ה א ר ץ א ש ר אצכי ג ת ו
R IT ז י .׳ ו י ־ IV V י ־־'. 7TT »T ־־ T -״ L J־•״• V
ל ה ס ל ב נ י י ש ר א ל :כל״־מקים א ש ר תדריך כ ה -ר נ ל כ ם בי ל כ ס
י י S׳ «,־! S S,~ 1׳JVT v 4 י־ ״ IT T r: •<••«• vVT״l
נתתיו כ א ש ר דברתי א ל ־ מ ש ה ' :מ ה מ ד ב ר והלבנון ה ז ה ו ע ד - -
~J. ־V ו I־ Iז Vזי "ן־ זיו V י "* U ־«»־/V ־״•* :
הנהר ן הגדיל נהר־פרת כל ארץ החתים ועד־הים הגדול מביא
J : ־ VT ־ז/ ,ו־' ־• 1 I VJV * »T -J *־JT JTT-
ה ש מ ש ידדה ג ב ו ל כ ם :ל ה ב א י ש ל פ נ י ף כ ל ; מ י ח ! ! ך כ א ^ ר
^ ז כ ן ־ :הזק יאמץ ה;יתי ע ס ־ מ ^ ה א ו ד ה ע ? ! * ? /אי?!!
כי א ת ה ת ן ח י ל § ת ־ ה £ם ה ז ח א ת ־ ה א ך ץ א ש ר ־ נ ש ב ע ת י ל א ב ת ם
ל ת ת ל ה ם :ך ק ה ז ק .ו א מ ץ מ א ד לש&ר ל ^ ש י ת כ כ ל ״ ־ ה ת י ך ה
א ש ך צוף משה.עבדי אל־תסור ממנו;מין ושמאול למען תש!ײל
ן צ ל א י ש ר ת ל ך :לא־ץמוש ס פ ר ה ת י ר ה ה ו ה מ פ י ך ו ה ל י ת bי י מ ס
ו ל י ל ה ל מ ע ן י ת ש י £ר ל ע ב י ר ת כ כ ל ־ ה כ ת ו ב בי כ י ־ א ז ת צ ל י ח א ת -
*r־־ * :׳< ־־ V ד A. VT- י «יז -וי* ;־•'J J • I ז־וז
ז ד ר ד ן ו א ת ם ת ע ב ר ו ' ח מ ש י ם ל פ נ י א ח י כ ט כ ל גבירי ה ח י ל
ו ע ז ר ת ם אייתם :ע ד א ש ר ־ ־ י נ י ה י ה י ה ו ל א ח י כ ם ב כ ם וירשו גם־
־ J ««IT VT ־11־ י• » ;T : T־ ־ י V ־*5 IT ,־ ו י ־ ! •K•.
א ת ־ ה א ר ץ א ש ! — י ה י ה א ל ה י כ ם נ ת ן ל ה ם וישבתם .ל א ר ץ המה
V*V :ו . « ־ » V "^VT LJ V.• " I V : >T « . .V » I V T T־ ״ V " T
י ר ש ת כ ם ו י ר ש ת ם א י ת ה א ש ר ו נ ת ן ל ב ם מ ש ה ע ב ד י ה י ה ב ,ע ב ר
י ':׳ ו T V ~V » זר־V* '- »־-V. ז •ן• • *.,*. ־ V I Y
הירדן מזרח ה ש מ ש ! :י ע נ ו א ת ־ י ה י ש ע לאbר כל אשר־צויתנו
T
" 1 י \י * יי י• u : v —<•• v IT - • —•I J•,
נ ע ^ ה ו א ל ־ כ ל ־ ־ א ש ר ת ש ל ח נ ו נ ל ך :ב צ ל א ש ו — ש מ ע נ ו אל—
T
V ז ־ ד . •*.Y י » י '0 י"־•׳ ": ־!״V.
רוםלךאל־מדי
» -mצקי את-מךאה ו ^ ־ , ,קדא אלד: * י
® ם יוןי ,פ ל ד *ל-ןזנך• ? ד 9י ד ג י ׳ אליי: ^
״?ר ^ ,ד ? ,י ת ח ל ה ל א ל ו ױ ם ? i Wיל׳?"?P:־
י£ה ללוא ??יד 9י ל ך 1 :ם א ח י דללא יא־״־
מד• א ד מ ד ם יום } rjjy^jל ^ ת :ק מ ״
'באלהים ף ק -א ר צ ו ס ף ל ^ ו שקים 9נדולםועד־ק?:ם:
?3 * ? ; 0קי אדי?י ף)ע^,דיאא־לך;זני,
*ל .ו ^ ב ? ל -י * ? י :פ ה ק י א י י ? מ י י ׳
ו נ ל ל ז לא?«־ ה א ד ם ו ד ^ ה ל ^ ר ך מ^םד&לד
:
אל־יעף ^ ? א ו ^ ה א ל ײ ר ש ו^־ם י , X
אל־אליז־ם TO ע מ י ם ה א ך ם ןדבל־?׳" רתיפו
' ,4*13ר&זבו איעז מ ד ך כ ו ל י ע י ,ו ק -ה ה מ ש * ' * י
^ a f t .ח ם ד א ל ו ז ם ן ע ב קילו! אפי " t r v l a i K a
^ ^ «ח-י»ממיד.ין פי״־לצבו מ ד ר כ ם , .,»T״
• • ״ * • ••ח •״ ^ • • • י /1 ן T V T • I
ב מ ח נ ו ת ה ח מ ה כ מ ג פ ה ה ז א ת :ןהיה כ ל — ה נ ו ת ר מכל־-הגולם
ה ב א י ם ע ל — י ר ו ש ל ם ועלו מ ד י ש נ ה ב ש נ ה ל ה ש ת ה ו ת ל מ ל ך
' I V V ־ ו י I •1 I T T J JTT • ••S TJ •ATT I I * * P « J
5
.י ל ^ ^ T ? T i ^ P -י ל ך והציגי מ י ד
• ? F » i £ S Sג• י ^ S S j p V I
קיא את־תלם־-ם יקבוז קדמיזמםrijjtt o n w j J
brqpi
ל ק י ם .יום ה פ כ ד י נ א ם ^ J Wמ י ־ ץ ן ד ע ה ל ד ה
הפטרה ל ש ב ת חול המועד ש ל סכות
א ת ־ ה 5 ¥ר י ם את־הנ1תרים על־? ;.י ל ׳ א ק ל ט י ר ה מ ק צ ה
ועברו ה ע ב ר י ם ב א ר ץ ו ר א ה שבעה־חךשיםלדזלךו:
ע צ ם א ר ם ו ק נ ה א צ ל ו צױן ע ר ק ב ר ו את^ ה מ ק ב ר י ם
אל־ניא המון נונ• ונם ע ם -ע ר ה מ ו נ ה ו ט ה ר ו ה א ר ץ •
ו ש נ י ם א ל ה וצאן מ א ה ו ע ש ר י ם א ל ה ויחנכו א ת ־ ב י ת י ה י י ת ה מ ל ך
״Ivvv T ו J- V ו׳ ז * ז | י ־ ־: VJ^v: ••4T I > . IV V :־*
ו כ ל ־ ־ ב נ י י ש ר א ל :ביים ה ה ו א ק ד ש ה מ ל ך א ת — ת י ך ה ח צ ר
• \ T IV I J v ־ Ivv •י־ .־j • I•• T X !T r״ 4
א ש ר ל פ נ י בית־יהייה כ י ־ ־ ע ש ה ש ם א ת ־ ה ע ל ה ו א ת ־ ־ ה מ נ ח ה
,־ י T X V: T IT י •/י T T 5T •1 T I • ; " •• Jן י י IF
ו א ת ח ל ב י ה ב ל מ י ם כ י ־ ־ ־ מ ן ב ח ח ן ה ש ת א ש ר ל פ נ י ; ה ו ה PP T
מהכיל' א ת ־ ־ ה ע ל ה ואת־המ^חה ואח סלבי ה ב ל מ י ם . :ר ע ש
ש ל מ ה בעת־־ההיא ו § ת ־ ח ח נ ו כ ל ־ י ש ר א ל עמ 5ז קהל ן ד י ל מ ל ב י א
ה מ ת ן ע ד ־ נ ח ל מןרלם ל ן ױ ן ה י ה א ל ד ף ו ש מ ג ת ז י מ י ם ו ע ב ^ ת
י מ י ם א ר ב ע ה ע ש ר יים :ביים ה ש מ י נ י ' ש ל ח א ת ־ ־ ה ע ם ויברכו
K<-XIT ־: T VT J 4 - •. ־ • Xי• ז ־< . , ' VTTן * ע
351
מגלת אסתר א CAP. 1.
ויהי
י W* 5
הוא tmitrrteהמלך מולדו י ה י מ ד *tnntn ־ילײחי• ״ ! ײ י ^ כ ו ש^ &
BrnmrfnanMna
fca&essssffi
v ' mי ״ * ׳ ״•י "׳׳״ iww
ויאמר המלך לחכנדם חיזמתונןןרהנו
• ך.מלךהילכיסראע1גהכמלכותנדתמז^fcw
ה ן ש ־ ם ש נ ל ם ע ש ר ח ך ש כ י ? ן ל מ ל א ו ל מ י מ ך ו ר ן ה ן ש ש ד ׳ 3וק;|היותלהכדתה^ימ^ס־^ר •tnnניכן
ח ד ש ־ ם ב ש מ ן ה מ ר ו ש ש ה ח ד ש י ם ? ב ש מ י ם ו ב ת ^ ן ימלאו ימיכלרוקיה! ע1ע1הוזדעזי 0כעזמן המרובה
מ ש י ם :ו מ ה ה נ צ ר ה ב א ה א ל ־ ה מ ל ך א ת ב ל ־ א ש ר ויזדע1יס בנעימים ובתמרוקי המיסונ*ה ה1ן)װ*0.ה
.ת א מ ר ינוזן ל ה ל ב ו א עמד ,מ ב י ת הנשים ע ד ־ כ ן ת ה מ ל ך :אל המלך את כל אלד תאמר יצת( לה לבוא ןןמהי
מכיתהנ^יס ז]ד כית המלך כ^רבהיאנאה ובבקר ; ע ר ב ו ק י א באד { ,ב ב י ר ^
tlbJJteר0 0 ^־ שעשגז ס ר י ס ל מ ל ך ש £ר הפילנשים ל א ־ היא עובה אל כית toים ע ו נ י אלד
ת ב ו א עיר א ל י מ ל ך בי א ם ־ ח פ ץ ב ה ה מ ל ך ונקראה המלך ע1מר הפילגשים לא תטא )וד אלהכזלך ד
לשם :ובדציע ת ר ־ א ם ת ר ברדאביהלל ו ד ר מ ר ד כ י א ש ד אס יזפ״ן בה המלך וגקראה Otoוכה^תר<«0תר
בת אכיחיל דד מרדכי אעזר לקיז לולכתלכואאל ל ק ח ־ ל ו ל ב ת ל ^ א אל• -
המק־ לאכקע1הרכרביאסאתאעןריאמרה^ ב %ךבר ?יאם המלך לא
א ת -א ש ר י א י ך מי ס ר י פ ־ ־ ה מ ל ך ש ק ־ דגשים ותהי סריס המלך למד rthותהי א ס ת ר ? ע י א ת וז|
א ס ת ר נ £א ת הן ב ע ז ל ב ל -ר א י ה :ו ת ל ל ־ ח א ס ת ר א ^ כ^י כל ראיה דתלקיזאסתר אל המלךאוזעווחש
ה מ ל ך אהקזורוש אל־כלת מ ל מ ת י 3ח ך ש העשירי ת א -אל כיתמלכותו כיזדעו החזירי הוא&fenrtכת
J i / 3ת J p t oלמלכותו ויאהב המלך את אקתױ ^ ^ ל!5לכותו: הדש מ ב ת י
מ כ ל ה ^ י ס ו ת ע 1א ftד י ז ס ד r t e Vמ כ ל ר ג ת ו ל ו ת
ו ק ע א ־ ה ן ] מ י • ל?}ץ :;!5ל־הבתול!ח א?וזד
^ ױ ע ו 0כ ת ר מ ל כ ו ת ב ו א ע 1ה ו י מ ל י כ ה תויזת ו ע 1ת י מ ו 0
המלךfrtbותדע(ito׳סדסיהמלוממדי מ א י ן מ י ־ מ ו ^ י י ^ מ י מ י ל ^ ^ ר מ י
ה ס ף ויבקעיו לע1לוז י ד ג מ ל ו א י ו ע ו ו ד ט i r w i קלע Tמ ל ך ?מייל®•. 3 לז־לח ^
r - י ־ י U 3 חי׳נח״ק
CAR 3
זזדכד ל מ ר ד כ י ד1ד ל א ס ת ר המלכה ו ת א מ ו ־ ^ א ס ת י ג- מגלת
^ד,לדגיאאא־לי^לך־^יי&לואח־9־מ׳י iWiirJtotrtotJלהמ|כןהמדד־1א
9על:לי י־מה לל?! ?ךד&יתא ל * ™,י י סײיים־ הא«י צרר היהוריש ויאמר המלך לוזה}
וי,עם ל?«ת .מ הכסף finJלך 1הן]ס לן|לות נו כטוב ב^יג־ך ל,טלך לד^ ל,כסף ^
ויקראו ס8רי המלך כחדשהואע1ו|נע1לוע1ה ? ט ו כ מ ־ נ י ך • :ר?ךא! ספרי !•ffc
ן]שר ױס כורכתכ כ כ ד ־ י אשר־ צוד־־; י r
ב ע ל ^ י ,ע ש ר יום ם ױ ב ת כ
jt י V J־* T 1: J". T , ״ JT T T
355 כאבים קרי
uiHw־ ה י CAP. 5. G.
— י • • -י««וור
את־ © 5ס
' f f i f e l S ל ה ם י ? ׳ ח ייי מיאי ^ י י י מ ^ ? * S r
M f c c p t o wהמלך חיאtanביוש ההוא ע(מוזת »1לנו«״ת ״•-״י
^ מ״ ל ־ * * .״ ? * ^ י ^ ד ^ רמזאתמייכי^י
tan ויתאפק3 וימלא רמ| זןל מרדכי ח מ ה מ ה ן ל?-די?י WJ ^ י ולייקם • י ל ^
ױ כ ו א א ל כ י ת ו ויעילו! ויכא א ת אר־זכיו <״-א?-ד י ה א ? -י ? ן 5בוא א ל ־ ב מ ױ ? ל ח ױכא
^ ־ מ י י ׳ ־ י ' י * י י ״ * יד ? מ ־ י מ 4 1
* י ־ ל * ז ל>־>* • מ ז צ י * י *
המן)/מדכוז&ירויאמרהמלריבוא
י 1 - חצה ד מ י ! ז י ״ • י • * ״ -
אלזץ ר 1ה
אר בקיו ד&לדיקץ
אעזר ל מ ל ך
sffcaא ש י ®ה־לעשיות
מדדלעשיות באיש
! ל&לזיך
לא ו ה מ ל
ױבוא המ^ ויאמר לו המלך מה לו^ותכאיעז נלאמויהמן ? ל ב ו ^לימ:י הCפ ץ ה מ ל ך ל ע ש ו ת י ר ך ^תר
־,׳<׳!
•fasffi&SSSS. י ־ ׳ ג -
7
רככז*ליו ה מ ל ך ו א ^ ר נת( כתר מלכות נ 0ף ן כתר מלםת ^ ־ ^ ^
ונתוןהל3וע 1והסוסז)לידאיע 1נ ו ע ז י י ה מ ל ך י^!״
אתהאיען׳אלד—י ה9רתברסוהלבעװ
ה מ ל ך חפי( נ י ק ה ו ה ר כ י ב ה ו ע ל הסוס נ ר ו ז ו ב ו מ ן ד ^
ע י : 3ל
וקראולמיזככהי^ע1הלא^אעורהמלך)fif 2 י * ײ . ' ײ
ביקרו ו י א מ ר ה מ ל ך ל ה מ | מ ה ר קוו א ת ה ל ב ו ש ^ ײ ^ י לאיש א ש ר ה מ ל ך מ ז m
1
ו א ת ה ס ו ס כ א ^ ר ד ב ר ת ntojnכ( ל כ ז ר ־ ־ ד ־ ב י י - - ל ח מ ן מ ד ר רך ,א ח ־ ס ל מ ע לאת־י׳® ®
היהודי היושב ב ^ ר המלך א ל ת פ ל ו ב ר מ כ ל ז^שיה-כן ל מ ח י ר י לדחד* היושב ב ש ע ר ה מ ל ך
א ^ ר ד ב ר ת ױקוז ה מ | אתהלבוע! ו א ת מ ס ו ס ה©ל ד ב ר מ ײ ל א ש ר ד ב ר ת :ױקח המן א ת ־ ה ל ב ^
דלכע 1א ת מ ר ד כ י וירכיכהי ניוזוג ה ^ ו ד ק ר א דדביבת בךחובהעיד ם ^
לפניו כ כ ה י ^ ה ל א י ש א ש ר ה מ ל ך ו ז 3ץ כ י ק ה
1 ז ? ? 1
דע!כ מ ר ד כ י אלעוז}ר ה מ ל ך ו ה מ ג ד ו ז ף א ל י ,י ״ ,־ ׳ ׳ י ״ י ־ "
כ י ת ו א כ ל ויזפוי ר א ש ו י ס פ ר ה מ ן ד ז ר ע ן א ע 1ת ו י ת ז
* * * r rי י
ולכלאהביואתכלאשרקרהוױאמרו^ך י ײ ^ /י וחפר ר א ש :ד ם פ ר מ מ ^
ו ל כ ל א ה כ ו א ת כ ק א ש ר קרהו ו א מ ר ו ק ־ ו ם א ^ ^ א ת כ ל ־ א ש ר ק ר ד ו ױאמרךלו
מזרע ה י ^ י ם " מ ך ך ל י י א ש ר ה ה ל ו ת א פ ל לפניו ל א ־ חכמיו וזרע! אע^תו אס מזרזן היהודיהמרדכי
ת ו ב ל לו כי־נפול תפול לפניו :עודם מ ל ? י י ם ן?מו אשר הוזלות מפל לפניו לא תוכל לו כיצפול
;
וסריסי ,ה מ ל ך הגיעו ױבהלו ל ה ב י א ™ F?<7אל-המשתדי תפול לפניו עודם מדברים ]/מו ו ס ר — י ק י
המלך p iוינהלו להביא את המ( אלהמע1תה CAp y n א^עשתה ™ n
ד ב א ה מ ל ך והמן ל ש ת ו ת עבדאסתר ה מ ל כ ה :דאמר אע(ר^תהאסתר ויבא המלך והמ|לעזתותן)0
,
ר מ א ױ ^ S i S ך א מ ר ה מ ל ך אחקזורעז' ל א ס ת י ה מ ל כ ה *לתד:
^ המלך t m t o t oלאסתר המלכה ולמרדכיה^ף ^ « י * * * ^ T ^ T f
fy nirrבית ה מ ן נתתי ל א ס ת ר ו א ת י ת ל י ז ) ל
י ד ו ביהודיים ו א ת ם ב ת כ ח 1ל ה י ה ו ד י ם foinlwc ^ י ״ י ״*3י
כ ט ב ע ת ה מ ל ך כ י ־ כ ח ב א ש ר ־ נ כ ת ב כ ש ש ־ ה מ ל ך ונחתום מ1ובבז<יניכסבע!ם ה מ ל ך ו ו ז ת מ ו כ נ { כ ע ת ה מ ל ו כ י
מדינה ומדינה כ כ ת ב ה ועם ועם בלשנו ואל־היהוידים ojnכלע1נו ואל היהודים ככתבם וכלע<וגנ ױכתכ
כ כ ת ב ם וכלשונם :ד כ ת ב ב ש ם ה מ ל ך א ח ש ו ר ש ויחתם כעוס המלך איד1[2ורע 1ויחתם כטבעת המק־]1־
״ I ; v A . ! ־ V* T } ד T : י T * : *Tי »
W 1 י •י - •:־ l.v JV ־ ־־ : — ; IT l י : yT T •
כצי המ|.כ( ה מ ר ת א n iהיהודים הרג!ו ו כ כ < ד ץ ה ל&ל? ל ^ ־ ה ל פ ; י ר־מלך :ר א 9י ל * ל ו
לא v wאת ידם כיוס ההוא כא מספר ההח5יס . ,י י' . ,
כ ש ו ^ ה נ י ד ה ל פ נ י ה מ ל ך ו י א מ ר ה מ ל ך לאסתר מ י ר ה ק ה י מ ה י ד ם ו א ב ד ח ק ש מאות א י * מ
^ המלכהכ^הכירההר1והיהודיסואכדוזמעןי ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^י
S ^ t f t S ײ ״ י י ז א ־ - ״ ™ -
א ? ™ א ב ד ע ^ ל ך ט ו ב p :מ מ ד לזהידים א ^ י כקשתך עוד W i nותאמר א ס ת ר א ן ץ
? r nל*ם ן א ת מ ל ת מומן!• ftהמלך טוב ינתן nמחר ליהודיסא^ב™ ^
nitpכדת היום ואת^רתכניהמן יתלו על לאהעץ>1 :אמר ל מ ל ן לקעעו״ת . pח^תן ד ת
ה ע ז יאמר המלר להגשות כן ותצת( דתנע1ושן ן א ת ע ש ך ת לני־המן ת ל ו . :ףגןןהלו ק ז ז ו ך ע
ו ם
ואתעעןרתבניהמןתןיװץהלוהיהידײשאעור *ל־י ^ י *י^יי 3 ^
כ ל ו ^ ג ס כיוס א ר ג ן ^ ה ) i t f jל ח ח 1א ד ר - ך ם : אתץ ^לדןף ?זלש מ א ו ת * Eftו ב ב ז ה ל א
tssssssssss, 62
ICMNX FKTT. KTO T RO וז זזח־א
־. AM.״ Tanי Oil־"•mtvi 1ו*י
גיא
™
מגלת אסתר מ CAT. 9.
כשוע(( נקהלו בעולמה עלרבוובארבעה .
3
^רכװנוחכוזמ^ה^רכװ^האתויש 1 Wל ״ י
מע(תה ורמיזה ג|ל כ{ היתרים הפר־״ו*יס ב ?כ ז ל ו #ה ע ^ ר בו ו ב א ר ב ע ה ע ש ר <qונוח
1 ?
כן ?)לכל דברי הא3רת הזאו־ז ומו—; י>
¥t ה א נ ד ת ח ו א ת ומד־ר jי -
•*RIM יגיד• ו ד ד - 1 - !. .J.. י. ן.
4 wיי•( r׳ ׳ ״ • ־ • ׳ ׳ י י •—f rf - sr- i.ז • ,.. ' ? * ' \ye>,׳ ד ה י , -י ד ׳ ד י דד; •־ -־-,
1
שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל־ מלרים ונעלים
חיי< mח־0יל רןנלו קוי
17נוז וע1נה והימים האלה נזכרים ונעשים
363
מגלת *סתר ט י CAP. 9.10.
ככל דור ודור משפחה ומשפחה מדיגדז ,בכל־ךור ו א ד מ ? ™ ־ ו ^ פ ח ד ? .־ ד נ ה
ומריצה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא ומלזך ,ועיר י ד י ר מ י הפורים ל א ל ה ל א נ ע ל י י מ י ח י
1
יעברו מתוך היהודים ו<כרס ?:־ א יסוף נ^כהב ה י ר א י ם ו ן כ י ם ל א ץ ס ו ף מ!ךעם!
וןןכתב אסתר י מזרעם 1
א ס ת ר ה מ ל כ ה ב ר ד א ב י װ ל ו מ ר ד כ י היחידי א ר ד כ ל ־
ה ר ף לק<.ם א ת ־ א ג ך ת ד פ ר י ם ה ו א ת ד&נית :ניעזלח ה מ ל כ ה כת אכיחיל ו מ ר ד כ י ה י ה ו ד י אתכד־^תקף
ס פ ר י ם א ל ־ כ ל ־ ה י ת ד י ם א ל ־ ש כ ע ו ע ב ר י ם ^ ^ לקים את א ג ד ת הפרים ה!את הע!צית ו י & ק י ז ספדיס
^ ^ ווללהיהודיםאל^ן^ריםומאהמדינײ מלכות אחשורוש ד ב ר י ה ם ״ ™ :
^ י ־ י מלכות אחלורוע( דכרי ^לום ואמת לקיים את ימי ;־••׳ .־׳ ־;,״־״
ה פ ד ם ל א ל ה ב ז מ ^ ם כ א ש ר ק!ם ע ל י ה ם ? ד ד \ 5ה י ײ ד י הפרים האלה כ1מציהם כאע1ר קים עליהם מרן—כי
1
ע ל ־ נ פ ש ם ו ע א ך ע ם ד ב ך י ה י ה ו ד י ו א ס ת ר ה מ ל כ ת ו כ א ל ר ק י מ ו ז1לצפז%ם ועד־
^ticpxiה מ ל כ ה ו כ ^ י ?*ן^^.
ם
olnfדברי ה ל ו מ ו ת וזעקתם ומאמר אסתר קיםדבױ הצומות וזע^ם :ומאמי־ אסתר י $יליד
rtn הפרים ה א ל ה וצכתב בספר י cap.X. לאלה ונכתב
רשם ,המלך אהשךש ו מס על־לאי־ץ ר> ה:ם .ילל־ המלךfcrlWwמס על האר* ואיי הים וכלמ^רז
?עשה ל.קפו וגבורתו ופר^ת !יךלת מידכי אשי toתקפו וגבורתו ופרעות גדלת מרדכי אשר גד־ד־יו
ד^לך הלוא-הם כתובים על-ה^י דבריתמיםלמלכן ה מ ל ך ה ל ו א ה ס כתובים על ספד דברי ו־זימיס
?דיו&דם? :י ו ןךךכי תהיױ * hyלמלך אחשורו^ למלכי מדי ופרס כי מרדכי ה י ה ו ד י מלצה ל מ ל ך
מתל אהוך־ים וךצר לרוב ארך דךש טוב לעמו ודקר אח ל ו ר ו ע ! ו ג ד ו ל ל י ה ו ד י ם ור^וי לרב אחיו דרש 6זנ
לעמו ודבר ללוט ל כ ל ו כ ו _ ?לום ל?אךעו: <
י׳ RMERM ». Tקױ IBID.מ ו PCC TWI •N
ײ.אל}זעי ן,לך ?עולם .ה ר ב א ת ריגןי• ןס7ן זןת ל ע י ?תן
אײגי נפשנו* ןס?3רע #ו מ ל ג י - ^ נ ו ,וה??ן?ים $מול ןנענקם
.י^ר«ל ה?ל ןכיוןם .האל המףןךן: ל ת ך »תה ײ< מ פ ת ג
*ין י7ר םיית ז*נ 0מען ני»ס ד»ם נןײ* מ»ז חייבס *ן »י*טו י»קג.
ןןשר מיא ן»ת ג1ןם ,ױפך rtatfngןתםים ,ןקום ?$יני ןזןם ך{} 9ן*ד
ן$ח י1 ןך1ן קזדע$5,לק .ןוןה בן*י?) 1ןה מ גיד ,וגך>ת1
לב9?,יז; ן ן ׳ ן מ ד ןןזרד -ן׳»ז ? R J Mזיגת >$ב1תײ״ ףנוךר ? נ » ו
m ללכ1ד.,ן?>גד.
׳ןאול? ,י בחמותי על ןןגג ט?ד א!1ג• opj כ50י ;2ד ןלא *1ןים ?|5ים״
??3די 1נדק״ ו?ל5י ןן9א י ד קה1ר• ל?,י 3$י *י ^?גיז ?בי ן מ » הויזיז״ מ •
^ת״ ;די ע3ח ?ןזדיזף זל. בלב? 1וח׳ןובית ןרומױ .ףתמ5י ןל ןז$ןךו.
װיזי ]=3נתני ?׳יי?ן, נןז; 18סן לק?ױת זעם׳ ײאית 9וד5י ?י «£
.pfױןןןר מןזד״ וג!ר »1ם״ ױ׳ןב ^ל ^ ר .מי ןה :ןם1ד לנןר עןגגח״ ולמחול
מזאח ?ץ ^בויןןנו! .ץ 5ךח מלולב ,לן ןזך^ה ןמןה לעורר ןןונינ^ ?ױסין! הבל,י«
מייױ מ6ל ?!־?ײ •15מי• יי עז ו?ת?ו•1 להסן״ לפשקותי ײז m
ןליו^ era .תו ןל ױ?5י ס3ל ,בי פור 5מן נ?6ד לפורנו .גדיק נחלץ
«י.נ בסן ^ .wfa nogמו עלילם מריות ״ריםי ו>זליס ??י ?^י׳ ^ י -לזףן .
ןני?« ?ךךגי ןא^מר .ן-מן ימיו *ל 9זז
?שוןניזמ צהלה ףןז^חה״ גך^ןןם ין1ד ^
$ך!ז לגצזז .ןסקרוןם לקל דור סזור .ןתוזןש ^?ל ק3שי מ :ן מ ז י ׳ ױ *
!?ןמו לגצח ?יל סתוסים ?ך .ארור י׳9ז ^ ר ג ^ י לא?די״ לרוך 9ךן3י
ןגם סךביגײ ??זסר סןהוךי^' .רוךה זרש ן ו ן ת מלח׳ךי,
_ ן ס ד ?טובו
364
כ ל ל לא דין קריאת ס״ת וכבוד ס״ת וספריס
א קריאת ההורה בצבור היא מתקנת משה רבעו ע״ה ותקנת עזרא)סימן קל*ה(חוץ
מהריאה ם׳ זכור שהוא דאורייתא ולכן בני הכפרים צריכץ לקבץ עשרה או לבא
לעיר לשמע פ׳ זכור ובשעת הרוק יש לםמך על מה שישמע בפוריס פ׳ ויבא עמלק
(1 מיא 0״ הרסיה(
ב אסור לצאת בשעה שקורין בתורה אלא בין גברא ייגברא אס צ י ד הרבה אבל לדבר
אסור אפילו בץ גברא לגברא ואפי׳ לר1תת או לפרש איזה דבר אמר • ואפילו בשעת
קריאת הפטרה אסור דבתיב ובפהחו עטרו כל העם ר״ל ששתקו)שיי קמ״י( 1
ג סוהר לישב בשעת קריאה אפי• העוטדין על הביסה כיון שהסית מ נ ח ת במקומה וכר®
בשעה שהמברך אופר ברכו שהוא דבר שבקדושה ראוי.לעמוד • ובשעה שסגביהץ
אותה וסכ״ש כשגושאין אותה מחוייבץ לעמד עד שתניע למקומה ואע״פ שאיני רואה
אותה דש םחםיךין לעמד בשעת הקריאה ובן עשהטהר״ס• ו ע ק בבאוריהגר״א סימן
קשיו סק״ט )שם( «
ד אמר לאחת ס״ת ערום בידים אם לא עיי בגד המפסיק 1
ה הקורא בחורה צריך לקרות עם המקרא מלה בסלה בלחש ולא יקראו שנים אלא
כשיקרא העולה והש^ן ישהוק או להיפך דחרי ק * לא משהסעיומ״ט צריך
העילה לקרות עם הש״ץ כדי שלא תהא ברכתו לבטלה אלא שיקרא בנחת שלא ישמיע
לאזניו • ומ״ס אס השפיע לאזניו ליכא למיחש דהא גם בהפלה תקנו בלחש ואפילו
הכי משמע^לאזגו ה״נכן • ואם אין שס סי שבקי בקריאה• וטעטידין א' םי
לקורא לא יאמ־ו שניהם ב ב ת אחת אלא לאחר שגמר המקרא הטלה יאשר הקורא ובבר
נתב*• לעיל בלל נ ׳ ס״ד שאס עלה לסית בטקום שאמר להפסיק אזי לא יקרא ע £
המקרא רק ישסע ממנו)הימן קמ״א( ו
%חנזדא ובן חזן הקורא צרינק לעמד ואפילו לסמוך ע צ מ בשעה שקורא כחודה אמד •־ .
ואם ת א כעל בשר מ ח ר לסי*ך מעט ובדיעבד שי^־א מושב יצא ו
ז גוהגין שהגבאי או הקונה" מצות עומד אצל ס״ת וזה נקרא מ ן כדי שיהיו ג' היינו
שהסגו כביכול במקום הש״י שהוא מצור ,לקרות לכל סי שירצה• והקורא במקום
טשה • והעולה ת א המקבל במקום כל ישראל )שס(:
דז איז הצבור רשאים לענות אסן עד שתכלה ברכה ספי הסברך ואין הקורא רשאי
לקרות עד שיכלה אמן מפי הצבור ואפילו יש טאריכין באמן שהרי צריכץ בולט
?׳מגדל עולה בפתח שהיא לו דרך קצרה ממקומו • וירד מהמגדל בדרך את- יז
" שהיא לו דרך ארוכה ואם כ׳ הדרכים שויס עולה בפתח שהיא לו דרך יסקדרד
L. u בפר^שכגגדװכןהדיןבחזןכעטייידי־סייי)״?(!
בתורה צריך לאה-ז בית העמדיס של טית ולא ילך סשם עד שיעמד 1 הקורא
שם »ה שקוראין אחרת )שם( והמנהג להמתק עד שיתחיל השני הברכה ומפני
השני *ברליבה לא יוכל לשמע הברכה מהנים המדקדקים להשתין .עד שיסיים
הברכה אחרונה ן
י א צ״ע אם כלם שמעו קריאת התורה ויש איזה ב״א שלא שמעו אס מ ת ר לקרות .
עוד הפעם בשבילם ול״ד לפריסת שמע בסימן ס״ט דהתם כל יחיד מחויב באותה
דרכה אבל הכא החיוב רק שישמע קריאת התורה וחכמים תקנו שיברך בושט כבוד
יצבור ויש לומר רלא תקנו אלא כשכל הצבור חייבין בקריאה אבל לא בשביל
1
וצ״ע 1 יחיד
יו• מ ד ם הברכה a n aודואר ,מאתה מקום יקרא ומברך בעת שהס״ת פתוחה ברכת
אשר בחר בנו וכדי שלא יאמרו הברכות כתובות בתורה יעצים עיניו אבל לא
יהפוד' פניו לצד אחר ואס טעה והתחיל ואסר אשר נתן אם נזכר עד שלא סיים הברכה
יאמר אשד בחר ואם כבר סייס כל הברכה יברך לאחריה אשד בחר כר ואחר הקריאה
גולל וםוהמ ומברך וא״צ לכ5ות בסודר רק בעת שאומרים קדיש אחר הקריאה וצריך
•עידרד בפול רם כדי שישמעו ויענו והמברך בלחש ולא שמש קרוב להיות ברכתו
Y
לבטלה )הימן קליט( ן׳ י
ײ הגולל ס״ת יעמידנו על התפר שמא יקרע מחטת ההירוק שמהדק ולא יקרע אלא
התפר ו מ שנוהנין לו להגביה הס״ת וגם לגלול אם אי אפשר לעשות שניהם יגביה
»הוא עיסו־ הגולל ויתן לאחר לגלול אבל אם נחנו לו להושיט הסעילים ילגלול יגלול
v
ױהן לאחר לר1שיט )נזק קמ״ר( ו
י ד המפטיד לא יתחיל בברכו t.ער שגמר הגולל כדי שלא יהיה הגולל טרוד לשמע
מ ו יכשםתפל^לין בבית אמר להביא לשם סית לקרות בו אבל אם יחדו לו טקוס אפיי
רק ליום א׳ מ ה ר ואם ת א אדס חשוב או ח ל ה יש מתירין בכל ענץ ױ״א דוקא ארס ;
ולטוב ותלה אז מ ח ר ובפי זכור יש להקל אפי׳ אינו חשוב או תלה)שימן קל״ה( ונראה
תרפיה דאפשר גס בם׳ פרה כן)עיין מ'צ שיי )לי :
65
אדם בלל לא הלכות קהירי ךײ
mביום שיש מ שני *0ת מוהגנו להוציאם בא׳ אבל לא י&הח השניה ולא יסית
הספה עד שיגללו הראשונה )לנרי המיא נפר קמ״ו ה״ק "א 9׳ ננצל *0ח מ״6
הימן ב שדנריו ציב( ואין ססלקין הראשונה עד שכבר הנית הב׳ על השלחן וסניהין
אותה קודם קדיש וביום שיש בו ג׳ ס״ת מניתן שלשתם כדי שיאסרו קדחז
על כלם )כדמן (ftpולא נהגו כן רק שיאמר הקדיש בשעה ששתיהם מ נ ת ר ,
על השלהן «
י ן מ״ע מהית לקדש את הברגים כדבתיב וקרעתו וקבלו הזיל שריל לבל דבר שבקדושה
לפתוח ראשון.ולברך ראשון ליתן לו סנה יפה ר א ש ו ן ) p 0י ׳ סרא״ש מדריס( וסיס אס
רצה הכהן לחלוק כבוד לטי שגדול מסט הרשות בדו)שי׳ ר״א( אבל לענק לקךות בתורה
נבהכ״נ תקנו הזיל שאין הכהן יכול למהול אלא דוקא כהן קורא ראשון ואודיו לוי
ואחריו ישראל בדי שלא יבא הדבר לידי מחלוקת שכ״א יאט־ אני גדול ואגךא ראשון
>סי קל״ח( ואסנם זד ,שייך ה ק א בבהכ״ג דמסתמא יש שם רבים ולכן אפי׳ במקום מנץ
גמזסצם גיכ לא פלוג ד ב ק ובסעודה דססתמא ליכא רבים ולכן אפיי יש שם רכים בסעודת
גזלה וחתמה לא פלה ד ב ק ױבול הכהן ל מ ז ל על ב ב ו ח דאעיג דאם כהן נושא טזשד.
וכיוצא בו רדיבץ הב״דלטפו שיהדביזלל ק ח ש ת ו א ב ל דברים שלא ניתן ל כ ת אלא
משום כבודו בידו לכחול על כבות)עי׳ נסי׳ סי׳ קכיס שיק לינו ומיא שס וישיש ;•סין ש״ס
סינן נ״נ ומשעם זה מותר להש־ןמש בכהן .אס מוחל ע״ו סשיי קכיח( ,ועיר שכולה כהנים
אם יש ישראל ™ר ביניהם א ותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום ואם יש ניב לוי
קורא כסדרן כ ק לוי ישראל ואח״ב שאר הברגים ואס אין שם ישראל כדי סיפוקם או
שאץ שם ישראל כלל קורא כהן אחר כהן והיה בעיר שכולה לוים)ועיין נש׳׳ע שיי הליש
העיף י״נ נסיז ומיא( :
י ך ן ומטעם.זה מפני דכהלוקת לכן המנהג הפשוט שאפילו כהן ע״ה קודם ל ק ח ת
לפני חכם גדול ישראל ואפי׳ אינו יודע לקרות כלל אץ מדקדקין בכך ואף ־
על גב שאדו״ל כל ה״ח שסקרים לו כהן עיה חייב מיתה שמבזה התורה הייט,ביסיהם
אבל בזמנט כמן שכן המנהג אין כאן ביזוי )סימן קליה( וו״ל ישיש גיטץ סיי כ״א כל י
י״ש יזהר שלא יהיה סגן לקרות לכהן ע״ד .לפני ת*ח אם יכול לקרות נטי כהן חבד •
וכהן בעל עבירות או שהוא רשע מפורסם נראה פשוט אף לאותן דסיל שעולת
לדוכן ס״ס אין ראוי להקדים ולקרותו בתורה קודם תיח ואין ח״ה גדול מזה אלא
במקום סננה עביל t
י ט אם ספר תורד .פתוחה והכהן קורא שסע או ברכותיה במקום שאסור להפסיק לכתחלה
אין לקרותו וקורין ישראל במקומו ואין מע־ינים עד שיסיים מפני כבוד הצבור דכיון
שאינו רשאי להפסיק אץ כאן פגם דהבל יודעים שהוא מפני שאסור להפסיק ובדיעבד
אם קראות המנהג שמפסיק מפני המחלוקת י ומיס לא יקרא עם ה ת ן רק שישמע משנו
ואפי׳ שהה כדי לגמור את כולה מתחיל ממקום שפסק כדלעיל כלל ה׳ סי' י״ב וסכ״ש
שלא יפסיק לומר לחזן למי שבירך)סי׳ כיו נמיא שיק יו׳( אבל אם עומד בפסוקי ח מ ר ה
מיתר לקרות ואם עומד בתפלה אפי׳ קראות אסור לעלות וכן תענית בה״ב וכיוצא בן
שקורץ ויחל אס אין הכהן מתענה ילך ה כ ק סבהכ״נ וסיס אם אינו ח צ ה לצאת וכן בכל
דבר שמנהג לקנות במעות כגון שיקרא ראשון בהתחלת התורה בראשית כיח שכבר
נתקן מנהג זה לכבוד התורה אס אץ הכהן רוצה לצאת קורץ ישראל בטקונז )סימן
קלים( וחקא בתענית בה״ב דידוע שישרדבה שאינן מתענץ א״כ ליכאפגמא ונ״ל
בתעניתים הכתובים שהכל מתענים ואירע שהכהן מחמת ת ל י איט מתענה יש בו
סשום פגם וצריך לקרות הכהן כן ניל ) ו ק משמע מדנרי סניי נס״ קלים והניאו tfra
« ׳ p׳( ואפילו ב ב ה י ב דוקא במנחה אכל בשחרית כיון שבלאיה p pבתודה אע״פ
שקורץ ויחל אץ לחושומ״מ בדיעבד אם קראות לעלות יעלה אפי׳ במנחה)סי׳ תקס״ו
נמיא נשם הנ״יו ס״ק מ׳ ומשיכ r wשס שיש חשש ברכה לנמלה נ״ל לליתא דסנרכה סוא משום
מ ו ל הצבור( אם היה הכהן אבל ואין שם כהןאחר מותר לקרר־״ו כשבת ד ת י טילי רפרהסיא
וטיט טוב יותר שיצא מבדבינ )קלים(:
ב אם כבר התחיל הישראל לברך וכבר אמר באיי ת י התחלה ולכן אעים שבא כ ת
א*צ הישדאל להפסיק אבל אם אמר רק ברכו לא ת י התחלה וסיס כדי שלא
יתבייש הישדאל יעמוד שם בתיבה עד .שישלימו כהן ולוי ואז יקרא וכן אם היו כ ת
זלזי בבהביג וק־אהכהן שני במקום לוי שסבור שאץ שם לוי אם כבר התחיל באיי
איט מפסיק )שם( :
ב א גוועץ שאץ קורץ כהן או לוי למנץ ר אפילו ע״י הפסק ישראל אבל איד שנשלם
המנץ יכולים לקרות כהן או לוי ובמדינתנו אין טהגין לקחתו אלא לאחרון או
למפטיר אבל בתענית לא יעלה למפטיר שהוא מסנין הקרואים אא״כ אין שם ישראל
היודע להפטיר ומותר לנךות כהן אחר כהן לאחרון ולמפטיר ובמקום דחק ולצורך קורין
366
בלל לא הלבות קה •יי א ד ם חיי
כהן ™ר כהן בהפסק ישראל ואוסר החזן אעיפ שתא כהן וכן בלוי את־ לױ ע״י הפסק
ישראל וגרס אין טנהגנו כן ובי״ט אם קראו כ ק חטישי יעמוד שס ויהיה המפטיר ומישי
וחוא מפטיר ואס א״א ציון שעלה לא ירד ) 00איר( ו
ב ב אם קרא רתק כהן wלוי ואינו שם לא יקרא אחר בשם אלא יעלה מעצני משוס
שלא יאמרו שהכהן הוא פטם ומ״ט לבן של הכהן סוחר לנךוו« כשמו דאין כאו שנס
ואם האב פגוסאיכנס הבן אינו כהן,אבל לאביו של זה לא יקרא בשם דיש פגס דייל
שהאב זנשא וללה ואיב הבן אינו כהן)מיא היק י״ח( ואם מתפלל כותר לקרות את• דהיל
האין שהוא משום שעומד בתפלה )שס( :
ב ג הקורא בהודה ונשתתק העומד ירaיל כמקום שהההיל הראשון אפילו לא שהה כדי
לגמור כולה)נציל נמיא סקינ( דאם יהחיל ממקוישפסק ולא יברךאיכ פםוקיםהראשוני׳
נתברכו לפניהם ולא לאחריהם והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם ואפי׳ בזטר״ז
שהשיץ קורא דינא הכי דמה שהש״ץקורא השיב כאילו העולה קורא• ודוקא שנשתתק
אכל הךא סקצת פסוקים ודבר אפי׳ דברי ת ל לא •הוי הפסק יאיצ לחזור ילביך )קימ( ו
כ ך אין קורין בחורה פ ת ת סי׳ פסוקים דהייט ב׳ קורין ג׳ ג׳ וא׳ קורא ד׳ ח־ץ מפרשת
ויבא עמלק בפורים שאץ בו *לא ט׳ פסוקים דאיא בעגין אחד ולכן כיא קוראי ג'פ
ובדיעבד בשאר ימות השנה אס קראו רק ט׳ פסוקים יצאו דלא גרע דיעבד בשאר ימות
השנה סלכתחלה בפורים אבל אס קראו פחות ממי פסוקים כגון שקראו שנים ג׳ ג׳והשלישי
קרא רק ב׳ פסוקים צריך השלישי לףוד ולברך לפניה ולקרות די פסוקים ומגרד לאהריה
דבל שקרא פחות מגיפ ת י ברכתו לבטלה ואיט נחשב לקריאה כלל ומיס בהול ובמנחה
בשבת דאסור להוסיף על כנץ הקרואים לא יקרא אהד אותן הפסוקים אלא זה שקרא פ ת ת
הוא יקרא ואם הכהן או הלוי קרא פחות מנים צריך זה שקרא ביפ לחזור ולקרות מפסוק
שקרא החלה ויקרא כסדר י״ם .וצ״ע ואם קרא השני או הג׳ פסוק א' למפרע כיון שעכיפ
קרא׳ ג׳ פסוקים אע״פ שבין הכל לא קראו רק ה׳ פסוקים יצא כמו בריח )קל״א( 1
ב ה אם קראו בץ מלם י׳ פסוקים אלא שדלגו פסוק אחד באמצע כחול ובמנחה כ ש ב ת
דאין קפידא רק שיקרא י״פ איצ להזוד אבל בשבת ח ר ב צ י ד להשלים כל
הסדר ולכן אם דילג אפילו חיבה אחת)מיא סי׳ יפ״נ( אפילו כבר השלים טנק הקרואים
ואפילו כבר התפלל •מקף צריך לחזור ולקרות אותו פסוק שדילג ושנים עמו ויברד
לפגיה ולאחריה ובשבת א״צ שיקרא זה שקרא החלה בטעות כיון דמוחד לתסי «1על
י מנין הקרואים )סימן קל״ז( ן
כ ך פרשיות המועדים דינם כמו מנחה בשבת שהדי כבר קראו הפרשיות בשבתות ש ל ת
ואפילו בקדבגות המוספין שקוח למפטיר או בתה״ט בוכות אם דילג פסוק א׳ דיג{
דכי אבל אם טעה בסוספין ולא קרא כלל או שביום א׳ דחוהיט קרא ביום כ ׳ לבד או במט
ב׳ קרא ביום ג׳ לבד וכיוצא בו דייל דשסא היום יום ג׳ או די צ י ד להזור ולקחת בבועד
)שם מיא( ובפרשת פרה אס לא סיים כל הפרשה כמו שהקנו אם כבר גלל מ ר ת נמצא
שהסיח דעתו מלקחת עוד חוזד ומברך לפניה ומהתל כראש הפרשה אף סד .שקרא כבר
ממר ומברך לאחריה אבל אם לא גלל רק שבית־ באהרונה איצ לברך לפניה כיהדברכוז
אהחנה היה בטעות ל א ת י יי™ הדעת )סי׳ יקייל ללא לאיי מיץ נסטור( ו
*בז הא דאכדינן ראם קרא ב׳ פסוקים צ י ד לחזור• ולברך לפניה ולאחריה היינו דוק
שנזכרו אחר שקראו כבד איש אחר או שגללו כבר הסית אבל אס עr Kt, ™-,
לאחר רק שבירך ברכה אהרונה איצלברך לפניה אלא קורא פסיק אהד ומבו־ד לאת^ה
ד׳ וכן ניל שהרי נ׳ המיא נסימן קץ סיק ג׳ דא 0ספה ייירך ביא כיון שלעש נ״כ( fro
הים לשתות שד מיל איצלבע במחלה היה הנא שהרי»ס כשנ־רן חמלה דממו סיס לרדות
ס י ׳ נ ״ נ ו ז ־ ל א כ א * כתיקון חכמים גיס אלא שזה ספור שכנר קרא ג' 0ודומם ממש לשם ועללעיל
pכיל( ואפי׳ אם כבר קראו אחר רק שלא ה ה ת ל ל ב ר ך עדיין ומכת יקרא הראשון ואט
י לא יקראו למפטיר גיש דינו בשאר קרואים )שם נאיר( !
כ ל ן לכחחלה לא יקרא בתודה השני מה שקרא כבר הראשון רד^ה יביד השני עוד
הפעם ואפי׳ אס ידצהלהוס־ף על כה שקרא ראשון ובדיעבד אסהוס* השני אפי׳
רק ביש עולה pהטנק ואיל איט עולה מהמין חױן כבסוכות שקורץ בפרי ה ת ששודא
הב׳ מה שקרא כבר* ובשמחת חגרה שטהנץ לקרוזא פרשה •א׳ להרבה ב״ארהײמ
בשביל שכ״ןן ח צ ה לזכות במצית התודה ביום השלטתה ת ה ליה כאי או«4
בענץ אחד )שם( ו
כ ® הקוח» בהודה לא ישייד בפרשה פיית מג׳ פסוקים )שמם י^״נו סתויזהאי סיזוי*
לא מה שהעולם ק1יץ פרשה דהיינו*• שלישי והוא מזיו גמור( משוס היוצאיז שט »אנל
יצא א׳ כ ב ח נ ץ ייאסר שהעולה אחריו לא יקרא אלא ג״ 6הנשארים יק לא יסיים at
הראשץ-י
367
אדש י ל ל לא הלכו•״׳ קי־•׳־ חיי
הראשון ביש אחר » nי ה דאז יתגדל דשני ב״פ ס כ ך לפרעה ושמא יכנס א׳ בביהכי
זיאמר שזה שקרא לפניו לא קרא אלא בים ואפי׳ המפטיר לא י ה ת ל ב׳ פסוקים ל א ת
הפרשה כנץ שיש פרשה בסיף של הי פסוקים אלא יקרא כולה ומ״ס בדיעבד אם בבר
בייץ* ב״א א״צ ל ת ו ר ולקתה וגם הקורא אחריו אץ צריך לקרות למפרע דדיקא לנתהלד.
ידג״צז משום הנכנסין והיוצאין אבל לא בדיעבד אבל אם קרא אותו שלפני אחרון עז-
ב ׳ פסוקים צריך תיהרק להתחיל פסוק אהד למפרע דאי אפשר לקרות משה שאיגו
מענינו של יום)מ״א ס־׳ קל״ח וכ״נ איר( וס״ם פ׳ שאינו רק ב״פ סותר לשייד בחחלה
זלהפסיק שם ותסיר יתחיל ויסיים בדבר טוב ולא בדבר ר ע • וטובת עובדי כוכבים
ומזלות או רעתם לא מקרי טובה או רעה בדבר זה ולא יסיים בטי שעשה מעשה
v iוכן סי שהוא עיור או פסח וכיוצא בו לא יקראנו לאותה פרשה שלא יתבייש :
ל בירך על התורה והזכידות שלא הראו לו פרשת המם בין שכבר התחיל לקרות או לא
אם ת א * פ ר ש ה אחרת לגמרי או אפי׳ באותו סדר אלא שצריך לגלול מסק־ם לסקוס
צריך לחזור ולברך אבל אם פרשה זו הראויה לו לקרות ג״ב מגולה לפניו א״צ להזור
זלברך דדעתו על כל מה שסגולה)סיז( ונ״ל דכמן דדעתו על כל מה שמטלה לפניו ולכן
אפילו הראו לו פסדד שבוע העבד כיון שגם מסדר של שבוע זו סגולה לפניו דכיון
ודעתו על כל מה שסגולה אין צריך לחזור ולברך ) pמשמס מט״ו סימן ק״מ היק ל׳
»כתב שהראו לו 0׳ אחרת נ ר והוצרך לגלול נו׳ משמע אפילו פי אחרה לגמר• לוקא כשצריך לגלול(
נראה לי דאם טעה ובירך על של ת ב ת היום במוספץ יקרא חחלה המוספין ואחיכ
פרשת תום)שהרי בסימן תרהיל ממה נמיז שם על רמיא וכיכ המיא נסימן קימ( ובנדון ר י ק ײל
י דגם רמיא מודה דסאן ייכד חד ,דומה לתפילין שיי ותפילין ש״ר: ,
ל א כ ל תיבה שהיא קרי וכתיב הלכה לטיט שתהא נכתבת כ ך ונקרית בענק אחד
וכן הנקודות והטעסיס הכל ת א הלכה לסשה מסיני ולכן צריך שיהיה הקירא
בקי בדקדוק הטעמים כ״ש בנקודות וט״ט אם טעה בנגינות או בניקוד שאץ הענץ
משתנה עי״ז אץ כחזידין אותו אבל אם משתנה הענין כנץ חלב ח^ב יע>2ה!/גשה אם אס
אהרן הרן pMreiאותו וס״ס אם אץ באותו מקום מי שיודע לקרות כדין קורץ ומברכין
וספטירין או שמקרא לו <.ח־)סי׳ קמ״נ »יץ נסור ונ״י נשם המדרש הקורא לאמץ היז
»צר׳ן עיון שבהגהח אשר״י שנח סרק'נמה אשה הניאו wוההם קאי על הלומל נ י ע ליפול
אגל נקריאה שמנרס עליו מכלן וציע(• ונ״ל דכ״ז דוקא כשלא בירך עדיין ברכה אחרונה
•או אפי׳ כשבירך לענץ שצריך הקורא לקרות אותו פסוק עוד הפעם אבל כשכבר נטרו
הקריאה לתציא סית ולחדר ולברך נ״ל דא״צ )שהרי מ ו ר כחנ לא? לחזור •אטילו
לאהרן הרן וכיה ננ״יו ונהי ללנמחלה מי״ייץ היינו אס *אץ כאן חשש נרנם אבל לחזור ולברך
סמכינן על השור( :
ל ב אץ קורץ בתורה אלא כשהיא כתובה כתיקונה כרץ ספר תורה המבואר בהלכות
ספר תודה י ואפילו כתובה כהלכתה ונסצא ב ה שלשה טעיות אסור לקרות בה עד
שיגיהנה כי ת א מותקת בסוטעה ) י ל סימן רעינו( ונראה לי דהוא הרץ בנמצא בה
שלשה אותמת נפסקים• ואם נקרעה בה ידיעה כל זמן שלא תפרה אסור לקרות ב ה
ואפילו לא נקרעה אלא תוך ב׳ שימין ונ״ל דה״ה אפילו בשיטה א׳ ואם תפדה או שדבק
עליה מטלית אפי׳ יותר מגי שיטין כשרה וכן אם היה נקב והניח עליו מטלית וכת כ
מקצת אות על המטלית ומקצתו על תריעה פסול )ייל סי׳ רע״ס ובשיו כתנ שם ללא
גרפ״א שם(דבעינן תורת ה׳ תסיסה וסיס נ״ל דוקא לכחחלהאין לקרות בה אבל ז:ם
נ אמצע הקריאה נמצא שנכתב על המטלית אץ לתציא אחרת כיון שהט״ז הכשיר אפילו
ל כ ת ח ל ה )עיץ בייל( • וכן אם נקרעו התפירות pיריעה אחת ה״ו כאילו איט אתת אאיג
נשאר שם הי או ר ת פ י ה ת או רוב היריעה נשארת תפורה t
Aאס נמצא טעות בס״ת הכריעו האחרונה! )עיין מיא סימן קמיג וביאורי הגריא( ד ב מ ץ ם
שאץ מנהג קבוע אם נמצא טעות באמצע הקריאה אפילו לא קרא עדיין גי פסוקים
יקרא הטעות בע״פ)ואעיג ללבריס שבכחנ אסור לאמר! בעיס כיון שאינו אלא אוח א׳ או חיב»
* rrשאץ לז משמעות כלל לנח לא מיקרי לברים( ױשליס גיפ ומברך באחחנה וסוציאץ אחרת
•טשלינח » ת הקרואים ואס ת א פחות כג״פ סמוך לפרשה דאסוד להפסיק או ש ת *
שליעי 368
אדם בלל לא הלכות ק־ית |׳{יי
שלישי בחיל או בר״ח והוהים רביעי דאסוד לועכיף)ונעשרת הלניות ושירת הים וחי פשוקיס
האתרוגים שיתורה *5ע איר( יעלים הפריצה בפיה הפסול ולא יוציא אח־ת ויברך את־יו אבל
בשבת האחרון כיון שמותר להוסיף מ ת ר להפסיק שיקרא אחד בהית הנשי ואפילו היד,
אהרון כהן מ ת ר לקרות אחריו כהן או ישראל )איר( אבל במקום שנקבע מנהג על פי
רמ״א אזי אם קרא כבר ג״פ או אפילו שהתהיל תיבה א׳ בפסוק דגי ע מ ר אוהו ויברך
אחריו ואם ת א ב*פ סמוך לפרשה יקרא עד הפרשה אבל אם לא התחיל עדיין פ מ ק ג׳
יפסוק ולא יברך אהריו ומציאין אחרת ואינו מברך לפניה וגומר קריאתו בסית הכשר
אפי• לא נודע הטעות עד אחר שקראו אחר הטעות איזה פמקים א״צ שיתחילו בשניה
למפרע כי כל מה שקראו קודם שגורע הטעית יוצאין בדיעבד )מיא( ואפי׳ נודע כבר
שסית זו פסולה ושבת ותציאו וקראו ב ה מ ה שקראו קראוויוצאין)איר( וניל דיש לנהוג
במשיב הט״ז והס״א דאס נמצא הטעות בשביעי לאחר שקרא ג'פ אד ישלים הפרשה ונם
הוא מפטיר ולא יאמר קדיש לאחר הזי אלא לאחר הפטרה ואם כבר אמרו קדיש אד יקרא
המפטיר ג״פ בסית הפשל ולא יברך על קריאת ה־.ורה אבל כשמציאין ב׳ סית ונמצא
הטעות בשניה במן ד ת א ת ב ת היום דינה כ מ בבל קריאות ומציאת סיר .אח־ת אס
נמצא הטעות קורם שקרא גיפ )עיין נמיא סימן קמ /שיק ר ונסימז רסיב סיק (fpואם לאת־
שקראו שבעה וכבר בירך באחרונה ועדיין לא קראו כל הסדרה ומצאו מעות באמצע
הסדרה ניל דלכיע צריך לתציא אהרת שהרי ע״ב צריכין להשלים כל הסדרה ויקראו
בשניה בברכה ויכולץ להוסיף בשאר שבתות אס נמצא הטעות לאחר הברכה rhnra
הקריאה ניל ראיצ לחוור ו ל ב י ! )מיין ביויל סימן רעיס נשיו( ו
לן• הא דמציאץ אחרת דוקא שנמצא טעות גמור בגון רחבה במקום רחבו ירדנה ידדנו
ת א והיא כשב.כבש וחמשתװ חסר יי בין תייו לואיו אעיג דנוכל לקרות כאילו כתיב
בירד ביק דדרשינן מיניה של המשיית הרבה הוי כטעות נטור ובן מאן יבמי דציל הסר
יייד ׳דדרשיגן מניה מדכתיב כאן חסר י׳ ובפמק וזרע אין לה כתיב סלא יו״ד ולכל
דרשינן עיין עליו וכן בכל דבר שכיד .נפסלה בה אבל משוס הסרות ױתרות כנץ איתינו
חסר ו׳ וכתב מלא וכיוצא בו א'צ להוציא אחרת דאעאנו בקיאין בלאיה כ״ב בחסידות
ויתירות ע«.פשר שגם בספר שיוציאו יש בו מלא ב&קום הסר ואס חסר תיבה או אות
שבודאי חסר כנץ אבהינו ונחסר א׳ מהאותיות או שנכתב כ׳ אותיות או תיבות שבודאי
א׳ סיותר הד טעית )איר( וריס בתשובת נ״ב סית ם שנמצא אשר תקראו אותם •יציל
אתם חסר ר דדרשינן אפילו מדדין בו׳ א״צ להוציא אחרת משום רסית שלנו אינו
בקיאץ בחסר ויתיר נמצא היה ככל אלו א״צ לתציא משוס חסידות אא״ב נרגש במבטא
בנק והנה תומם בבטני שאש כתב מלא באליף צריך לתציא אהרת שנרנש בסיטא
ולפעמים ד פ ס ל ;ע״! ״ז-ע ננ־ש^ ינ־ל דלג־צה־ה בגרשם בן ל ו י דלפעמם נכתב בנו?
בסיס אבל מרשם בן משה גיל לכ״ע ת י טעות ואס אין כאן סית את־ת ישאם ד
קרואים ונ״ל דאין להרבות ברכוה במקיפפלוגתא ו ע מ ר כל הסדרה עם זה שנמצא
ר»עות באמצע ק ר י ™ ויברך אחד נמר כל הסדרה ברכה אחרונה ;יכיל ואס ת ט ש
א׳ שלם בלא טעות כיון שאץאחהת אפילו לכתחלה מ ה ר לקרות באותו ת מ ש ו ז ב ת
היום אבל לא יוציאנה למנהה שאינה ת ב ה כ י כ 1
ל ה אס נדבקת אות לאות אס נשתנה צורת האות לגמרי צריך לתציא אח־ת אבל אט
ל * נשתנה לגמד בענין דמהגי לגרור ביניהם בין שנדבקת בראשה או באמצעיתה
wב מ פ ה כיון שא״צ לעשות מעשה בגוף האות קיי״ל כל הראוי לכילה אין בילה מ ע י - ,
בוודינו כאילו היה כבר נגח־ ואפילו בשבר .שאי אפשר לגרור מכהאימר שבת ומכל י•nr
ביון שאיני מזמר ,הספר אלא אימד שכת יביע עליו אין צדיך להוציא אהדת וסיו״נשט
הכיח נסית ל'נ ימימהמיא נסימן קמיג ומיהו הישניא נו׳ כוונתו ללא היה לו לניח לבחור
לכלא• הוא הישייא אלא ה » « ילא קיי״ל כישניא נ׳ה ללא TOWאלא נמסה כלאיתא
ל־נ אילסגיא זו שכהנ הישביא אתיא נכיפ( וכיתור אות wתיבה ציע אם שייד גם בזה V
חר*וי לכילה בר ובגיא כתבתי בשם איד רגם בזה אמרען הראוי לבילה ע״ל רסיס ב ״
1
דאינו )י׳,״( ואו א
369
אדם כלל לא הלכות קהיח חיי
דאיט אלא משום דכדאי הרשביא לכן לא יקראו אלא י קרואים והד יהיה משט־ר וטיט
גיל דביתר אות דוקא ביתר אות מתהלה התיכה או כסופה כגון ויאסרר וכיוצא ד מ ה שיך
ראוי לביל,־ ,דבחול היה נודר האות אבל אם הוא באבצע תיבה כנץ ויאאמר שאם היה
מגרר האות ה תה נחלקת התיכה ופסול בזה לא שייך ראוי לכילה י וניל ראס נטף שעוד•
על אות או תיבה כיון דהעיקר רתיבה א׳ מותר לקרות בי;״פ כשר ואיצ להוציא אחרת
)למיכ אץ שוס פסול לסיח שהרי נתסילץ כשר כראייוא נמיא גסי ,ל״נ ואי איחא היל שלא כסדרן
ואיכ הכא נמי כל הראוי לטלה נוי ואיסור שבת רביע עליה ועי' נהל׳ שנח כמלאכת מוחק בניא סי' נ׳:
ל ך לאהר שנסרו הפרשה בשבת וייט אומרים קריש ואח״כקורץ הספטיר אבל כסנתת
שבת ותענית צבוד בסנחה שהמפטיד הוא סבנץ הקרואים אין אוסרים קדיש עד
לאחר שהכניסו הס״ת בהיכל דבשלמא בשבת ויו״ט דאוכרין ארד הסשטיר אשרי
וא״כ הקדיש שלפני ייח קאי על אשרי שלעולם ציל קדיש קודם שמונה עשרה אכל בסנהח
שבתוח״צ שאוס־ים אשרי קודם הקריאה ואיכ אין כאן הפסק וההפטרה שייך לקריאה
ואינו הפסק לכן אומרים אחר מפטיר)סי׳ רפיה ורציב( ובמנחת שבת במקום שאץ סיח
אוסרים אחר ובא לציון ואני הפלתי ואחיכ קדיש וסתפללץ ש״ע j .
ל ן סומא אעיג דייא דאסור לקרות ל־ורה שהרי אסור לקרות אפילו אות א׳ שלא p
הכתב מ״ס כבד נהגו כאותן הפוסקים דבזסן הזר .שהשיץ קורא סוחר לקרותו י ומ״ס
סוטא עס הארץ ראוי שלא לקרותו וסיס גם בזה אין מדקדקץ דמסתסא יטל לקרות
עם השץן )קל־ס סעיף ג״ נמיא( ו
ל ח 0י שהסיר אביו אם הוא גדול שכבד הורגל לקרותו בשם אבץ יקראהו בשם אבמ
שלא לביישו ואם לא הורגל אזי יקראהו .בשם אבי אביו ושתוקי קורץ בשם אבי א מ
דוחר נכון לקרותו כסו שקורץ לגר בן אברהכ)שס(ויכולין לקרות ב׳ אחים זה ארור זה והבן
אחר האב ואץ מניחין אלא בשביל עין הרע י ונהגו שאם צריכין ל^־ות שניהם אץ קורין
השני בשמו אלא אומרים יעמוד מפטיר או ששי וכיוצא בו)קמיא(: .
ל ט קטן שהגיע לחינוך ויודע לחתוך האותיות בטוב מנהגנו שאין קורץ אותו אפילו,
לאחד שהשלימו מנין הקרואים ואשיי אין שם כהן אלא קטן אץ קוריןאותו דסצות
עשה וקרשתו אינו אלא בגדול אלא קורץ אותו למפטיר ואפילו בד׳ פרשיות אבל להיות
הוא מקרא אינו יכול עד שיביא ב׳ שערות)סי׳ רסיב נמ'א(»
0נוהגים לקרות שבעה ולגמור• עמהם הפ־שה וחוזר וpרא עם המפטיר מה שקרא
השביעי ולפי שאץ המפטיר מסנין העולים כשבת ויויט ואיט קורא בתורה אלא ספני
כבוד הת רה עיכ מפסיקים בקדיש בין קריאת השביעי למפטיר ובשבת ובייט סוהר
להוסיף ובחול דאסור להוסיף לפיכך המפטיר הוא השלישי ואם לא נמצא פי שיודע
להפטיר אלא א׳ מאותם שכבר עלו אם לא אמרו עדיין קדיש יפטיר טי שעלה בשביעי ולא
יאסרו קדיש רק אחר ההפטרה • ואם כבר אסרו קדיש אד זה שיעלה למפטיר צ ר ך להזור
ולקרות בחורה ויברך בתחלה וסוף אבל כשיש סי שיודע להפטיר לא יפטיר סי שעלה
כבר)ר0״נ( ואס קראו למפטיר סי שאינו יודע יכול אחר לאיברה אבל לכתחלה אסור
לעשות כן)רסיי( י ואסנס הנר״א הנהיג בקהלתנו לאחר שתיקן לכתוב נביאים וכתובים
על קלף ובגלילה כסית ואיכ הוא מוציא כל הצבור כקריא׳ סיתמלכן אפיי לכר׳חלה העולה
הוא מברך בהורה וסברך ברכת הפטרה תחלה וסוף והקורא כסית הוא קורא ההפטרה:
מ א אם טעו וסיימו הפרשה עם הששי ואמרו קריש א״צ לק1ות עוד אחר אלא יקרא עם
המפטיר מה שקרא עם הששידקיייל מפטיר עולה לטנין שבעה )רפינ(:
מ ב חייב לנהוג כבוד גדול בסית ומצור .ליחד לה סקום ולכבד המקוב ההוא ולהדרו
ביותר ולא ירוק כנגד בית ולא יגלה ערותו ולא יפשוט רגלו ולא יחדר.אתריו אא״כ
גבוה ממט י״ט אלא ישב לפניו בכובד ראש וביראה ופחד שתא ה ע ד ת א ס ן ע ל כ ל
באי העולם ויכבדט כפי כהו)ימנים ושיע •יל סי׳ רפינ( ובשעה שסוציאין וסכניסין הסית
מצור ,לכל 0י שעוברת לפניו ללוותה עד משומד .וכן המגביה והגולל ילכו ללוותה:
מ ג בשאר ספרים ראוי לו להחסיר שלא ישב בשוד .להן ועכ״פ יהיה מונח על איזה דבר
אבל בס״ת נ״ל דאפי' מונחת באה״ק והאהיק ע טר על ספסל אסור לישב על הספסל
ועכיפ בעינן גבוה ג״ט ואס הסית מונחת עלי כלי אחר ולא על הספשל שיושב על* צריך
*תהיה ג מ ה כמט טפח)ללא כשיו ניוד שכחנ 8הוא רק »ולח חחילוח( ואסור להניח ספריט
״ O 370
אדפ כלל לא לב הלכות.קד-ית חיי
ע״ 1קרקע ואפילו על המרדנות שלפני אה״ק וסים אס המקום ח ח ק סותר לייצב בשוח
עם ספרים כשעת הדחק :
מ ד אסור לתלות rroאפי׳ כשעומדת באה״ק ותולה האה״ק אסור מ״ל דאפילו כשהאהיק
סהובר ביתידות לכותל אסור :
מ ף ,אץ זורקין כתבי קודש ואפ-לו הלכות ואגדות ואסור להפוך אותם על פניהם ואם
מצאו הפוך צריךלהפבו :
מ ן אין להשתין מים בפני ספרים ולעת הצורך עכ״פ יהיו מונחים גבוהים י״ט ועיץ
׳ בנ״א כלל נ׳ סימן ג י :
מ ן אין לקנות מפית וסעיליס שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה ומכל מקום בדיעבד.
כשעשה מוהר)סימן קמ״ג יעיין איר( וכיש מדברים שנשתסשו בהם לעבודת כוכבים
דביוו אפילו בדיעבד אסור וצרך לניברן ולקנות אחרות ואשי׳ גר של בהכינ או ללמוד
בו אסור לעשות אפיי משעור .הנוטף מנרות של עיז ן
מ ח אסור להשתמש בספר להנאתו כנץ להנץ בפני החסה או כדי שלא יראד ח נ י ת
מה שעושה אבל אס השמש זורחת על הספר שלומד בו מותר להגץבסשר אדר
להיות לצל כיון שאינו עושה להנאתו)סיח סימן ת־.ק*י ו5״ע לוה סותר למש״נ נסימן תתייב(
וכן להניח ספר תחת ספר שלומד בו כדי להנביה יש להתיר ואם מונח ספר אחד לכ״ע
מותר להניח ספר •אחר עליו)סימן קניל נמיא ס״ק יל( ״ לא ישדטט קונטרס על הספר
שהקונטרס עריץ אץ מקדושה אבל לכתוב עליז סוהר ואל יניח קונטרס או שום דבר
אחר בספר ופשיטא לכתוב בו חשבונות ולא ינסה מ הקולסוס וצריך למרעת כקושרי
ספרים שסדבקץ בלותת הספרים כתבי קודש והמאבד כתבי קודש עובר בלאו דלא
ר״עשון כן לה ,אלתכס)מיא שם וסיקס׳( ו לץ ה ורזה מקלושה לקלושה יחנאר נכלל סיח :
מ ט מצות עשה על כל איש מישראל ל כ ת ב לו ס״ת ואפי ,ירש מאביו סצוה לכתוב לו
׳ משלו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה ת א ת וקבלו ח י ל שדיל התורה שנכתב
בה השירה ואפילו יש לו הרבה ס׳ת אינו דשאי לסכור ואפילו אץ לו מה יאכל רק ע״י
הדחק אם לא על ידי שאלה לט״ץ )» rסימן ייע( :י
jי״א דבזטן ת ה הסיע ת א לקמת מקרא משנה גמרא ופוסקים והן קודסין לכתיבת סית
דדוקא בימיהם שהיו לומדים בע״מ מתוך הסית אבל בזמננו יותר טוב ללטוד בספרים
הנדפסים י ױ״א דעכ״פ איכא ג״ב נרע שיכתב לו ג״כ סית וירא שמים יוצא יו* כולם אכ
ידו משגת ואס אץ ידו סשגת מבא עי״ו לידי ביטול תדר .שאץ לו ספרי גמרא ופוסקים ניל
דלנ״ע הם קודסים לסיד .דבודאי תלמוד תורה חשוב מתר מכתיבת סית שהרי ס ו כ pסית
ללמדתורה• וניל דהספקתלוסדי ועדה קודם לכתיבת בית ודלא כההסון שחושבים
שכתיבת סית מצווז שאין לסעלה סמנה ובזה לבד קונים עוה״ב ואץ נותנים להספקת לומדי
תורה כלל והם בחשךילכו ומכלשכןשספזרים בשעתנתינת התורה לבית הכנסת בסעודו־,
זרמי נרות והוצאות מרוטת ואילו ישמעו לדברי חכמים בוראי יזהר סוב לפזר
לעניים,לומדים :
371
סדר קריאת הפיזיות
־ Pa«e 189
לראש חדש
כשמל ואש חיש נמול קירין ל׳ נ ט צדם נפרשת פינחם מן אח קי־מי לחמי לאשי
על מ ט ה ונסנו ן זאם שנת המפטיר קורא בש׳׳ת שניים מן וביום השנת עד
יעשה ו נ פ ט :
page 22 לראש השנה page 20
ניוס ראשון קורין 0׳ גני צלם נפרשת ױרא אליו ס׳ מן ום׳ פקד אח שרה עד
דגר אברהם והמפשיר קורא בפרשת פינחס ונחדש השביעי על אשה לה׳ :
נ מ ס שני קווין ה׳ בני אלם בפי ףרא אליו ה׳ מן ויהי אחר הלגרים עד סוף
הסדר והמפשיו קװצ בפרשת פינחש נדאשמול • p a g e 190
לצום גדליה
)וצום היניעי וציום כעשירי וצוש אסתר ושאר ת״צ(p a g e 99
בשחרית ובמנחה ?ויין שלשה בני אלם בפרשת כי תשא \0ױחלמשה עד זיגחם
הי וגו׳ .זמללגין עד פשל לך וקורין עד אשר אני עשה עמך :
page 190 לצום כפור page 131
בשחרית קורי! ששה בני אד® בפרשת צחרי מ ת מתחלת הסדר עד וידבר ה׳ צל
משה לצמר דבר צל אהרן וגז׳ .והמפטיר ק רא נפרשת פינחס ובעשור .לחדש s
במנחה קורק ג׳ באחרי מוח נפרשת עריות מן נמעשה ארן מצרים page 134
לפכות
ביום ראשון קורין חמשה בני אדם בפרשת צמר אל הנהנים .מן שור או נשב
או עז עד וידבר משם צח מועדי ה׳ אל בני ישראלpage 139 :
p a g eוהמפטיר ק רא נפרשת פינחס 190
בחמשה עשר יום למוש השביעי :ביום.שני ק־רין נפישת אמר אל הנהנים
כדצתמול ומפשיר ק־רצ נפרשת פינחס נדאחמול:
לחול המועד של סכות .
שבת שחל להיות בחול המועד של שנות ק רין בשחרית שבמה בני צדם בפרשת
נ י משא מן ויאמר מש? אל ה׳ ראה אתה אמר אלי עד לא חלשל גדי וגי׳
page 101
P»ge 190
והמפשיר בקרבנוז בעניינו של יום ובמנחה קורא נשדרא ישנוע :ביום א׳ קורת
נפרשת פינחס ד׳ ב׳׳צ .צ׳ קורא וביום השני .נ ׳ קורא וביום השלישי .ג׳ קורא
וביום ה ר ג י ע י .ד׳ בשפיק׳ דיומא וביום השני וביום השלישי .ונל הימים ע״ו
הסדר לבל ה״ר צ׳קירא וביום החמישי נ ׳ וביום הששי והגי וביום השביעי והד׳
קורא ספיקצ ליומא וביום הששי וביום השביעי:
page לשמיני עצרת 220
קוויו חמשה בני אדם בפרשת ראה מן עשר תעשר עד אשר נתן צך .אפילו חל
בחול מפני שהוא זמן המעשרות .מ׳.׳א נשם מנהגים סימן תיס״ח .והמפטיר קוו׳
בפרשת פינחס ביום השמיני עצרת page 191 :
P a g eלשמחת תורה P a g e 1 244
קורי) ה׳ בני אלם בפי ווצת הברכה ונס״ת שנייה קורין מבראשית ער לעשות.
והמפמיר ק,־רא כדאתמול:
page 162 בחנוכה page !58
יוירין בפרשת נשא מן ויהי ביום כלות מש ז עד כן עשה את המנודה בנהעלתך.
זכו הסדר .ביום הראשין קורין שלשה בני אדם עד זה קרנן נחשון בן עמינדב
דהיינו הנהן קורא מן ויה־ ביום כלות מש :עד ויהי המקריב ביום הראשון .והלוי
קורא מן דהי י מקריב עד פר אחד והישרצל קורא מן פד אחד עד זה קרנן
נחם ן pעמינלב 1בשאר.הימים סורי! נהן ולוי נש-א ליום וישרצל קורצ ביום
שלאחריו .ביום כשמיני קורין נהן ולוי ביום השמיני והישיאל קורא מן ביום
התשיעי ומשלים נל השידרא וגם מתחיל מן סדר בהעלחך עד נןעשה צח המנורה
והוא דעת הרמ״צ בסי' ת־פ׳!ד והמעט נדי שיהי; רונ הקרואים בענינצ דיומא דווקא:
בשבת חנוכה
קורי! ז׳ נני אדם נשיית ראשונה בכדר השייך לאותי שבוע והמפטיר קורא בהית
שניה נשיא השייך לאותו יום ואם הוא ביום ואשוןמ.זחיל מן ויהי ביום נלותעד•
סיף נשיא הראשון ואם ביום השמיני גומר ער כן עשה את המנורה :
372
בשבת וראש חדש וחנובה
S S ^ L ' ^ f ^ m b יאשיגה נ ס י י
קווין ששה ״ י א י ם נס״"
שגיש נפרשת פנחס מן מיום השנת על יעשה ונסנו ו ה מ מ י ר קורא גש משלישית
נשיא השייך לאותו יום :
נשנת ת'ם קורין ראה צתה אומר צלי עד נחלב א מ ו .והמפסיד קורא והקרנתס:
373
page 82 לשבועות
גיוס ראשון קוריו ה׳נגי אדםנפ׳ יחרומן נחלש השלישי עד סיף הסיר והמפשיר
קירא יניוס הנמרים על ר ס כ י ה ס page 189 .
נ מ ס נ׳ קווי! ס׳ נ נ י א ל ס נפי רצה מן כל page• 222
הנמר עד סוף נ ס ד ר .ואם הוצ שנת קווין ז׳ נני צלם ומתחילין עשר תעשר.
ומפשיר ק רא כדצתמול :
page 207 לתנועה באב
נשחרית קייין ג׳ גני צדם נפי ואתחנן ט תוליד ננים עד אשר ס׳ אלהיך נתן לך
כל הימים .נמנחה קורת נפרשת ני השא רחל משה ומילגין מעשם העגל:
,
י8״jr^- •• / / 7 89
' 374
מי pieלאחרים נרצליס.
הד'ק5חל ^בוךןיט אבךל,ם ^ pprקב .תא;?רד ארז Wאב1היט אכךךבן י ^ ךעקב ת א י?רןז את ?ל םי
כ,קוך'ש ואת ?ל )פ׳׳ב־־פ סמן( ןאת)פ״ב־פ סלך( ןאת ויל
האוךךזיס.^ ,עטר )שפ־ב״פ(;ךד י^ןר ,ל ^ . . . .מלם•
וי^כר ך ,רגןבייד; .מלם ^ ם ןנדלם ?0ל ^ךה ןצויד׳ ין^ל Sעשר•;דרמ ר^כם ^ 5 ™;לחר, בך;ה £זלר£ ,זלח
י׳ע ועחלד״ ך^לח גיךלר ,וס^לסה 1י;ל ^ר׳:דל־ם ח?ם
^ליתילך^ל עם,יל^:ךאל ן*דלם ןנאשר אסן: מדלר ,וםלי^)ולממגחי יי< ת 5ם לעלות ל ת ל עם ? ל ־ * * : 4י
מי pjoלמולם לחירס גי״ס• אמל.ם ןנאםר־
^בומינו ן^ךלט ^ pqrעקב -ת א ; מ ד .אוח ?ןי _ u מי שגע לעולה לחורה בשנח•
ןללבוד למזךד׳ ל^בוד )פ־בי׳פ( לב מ< ןי.עטד « v L Q T W ןז ש?חז אבותינו
ולבב1ד לױם• ^ כ ר ןת הקב־ח;מיהו)^?־רף ךדלר׳י 5 f
צלהחטקהו^ל ^ע וםןתלה ,ן^ןזלח ?ולח? .כ׳^קה ?הל m p ^ *ײ׳ ה ועןב־רי:הדײ " W
ניס$ר מים טונים 1יך< סיום עם ?ל^:ן־אל ^יו ,יךו• ^ ^ ,ל ח ? ? r r ^ v j fל n ^ pןךיו.עם ?ל:קיר«ל
»י שנרן לאחרים בר׳׳ס ' אחיו ןנאםר אםך•
לא
;9לןו ארת ^ אבותינו.אירךם ^ןק ןי^קב. v
ייידד \מ1ױומ א 0מצה נעה״ח שיעשה מי ״ח־ י׳י . f
)פ״ב*פ< ואת)פ־נ-׳פ׳ ו*$ת פ״ב־פז ג־^ע בור שפיב״פ;דו...... S L נד ־ ^ Wבוחיני ^יל׳ם
)לט?חז( בעםךם 3ק(כר ך ,הקב״ח ןמים ן^ץם ףךלם מ ל ת ^ ו 0 ר & 0 ?ל ואת מךןסים ןאת ?ל טולינולךב
» rrוצמך^, ,ל ^ע ויןןזלה׳ ך^זלח ?ו?ר« ןר׳&קד׳ ??ל y W
י.ע|ראײ *! * ז ;ךלס ,ך ^ ם ב&$ר מים טולים ןיך ,סיום עם ^ נ ר /ן ח רקב־י ,ןמים
אסיהם icWjא0ן: ^ ,ל « ע ־ ^ ל ה ^ .ל ח ?להר־ ןי^יזי׳ ^ m
3 ג י ך ^ ע ם ? ל ^ךאל אךדו^ם ןנ*שי m׳
^ מי שגע למולם לחיים יי® °י־
5 .ד ^ןגלמ ^ניסינו א;ללס £לק,מעקב תא ,יגרד את מי שנרך לאחרים•
>פב״פ( געםד ^עלה לקבור ל^קום ןל^בוד סחוךת,ול^בװ־
ה ו א 1י ©י *ז?לך אבותינו ^רלם י^׳ק
ריום כ^בר ןה רקב־הןךדית ך^יןרוע ^ילת ^ ל ^ה)צוןןה
י^ל;גע ו ^ ל ה ך^לח נירהה ן^לסר -ן ; ל nwvpלנתגריי :
—׳ m פבייפ נךר ?עמךם ובר ןנאשי״ ^ ז
קליוץז ומסילת בך .כ׳י1ם והי^ת בספר מים טובים
ל^רי אטו? ח א ב װ ^ ע ב י^רי ׳? * " " * * 5י
״<
עם'?ל ױ#־אל אסיו ?נאנזי : m
מי »רך לאחרים גיוס כפוי. .ימזי •^ילמ־
?י ^ Wבורןינו א^1ךר^ 0זק ןיעקב תא ן^וןז את .עץ ל?ית f W ן^י אםו
>פב״פ< r^oאמו >פב־פ 0ןאת ס$תר ^ ן )פב״פי ?עביר לעעים ;5ךר- אם אכיו
. 3ע ב י ו ם ^ ב ר ־ ך ז רקב־ר.ןמיט )יקפב-פ(;ךר... חולים לכקור ;כליי אםאט1
ה ^ pןת?1זים א?װ
^ךה ןצוכןת ו?יל נ;ע ושתלה ון:של1׳ בה? ױ:קשים ןנד?ש ?ני
ל?ית חולם ?ח1
מים טובים ןר^ללד?:,עשי^ -לם ףקתבם ױחתטס TO
לסלםוד חוךרי אביוןאטו(
^לילזה ובחילה ^זר -מיום.עם ?ל?:זואל,אחיל׳ם ן נ ^
. . מי משים• לדרכים לנ^וד אבי))toא$יי׳
סי •ק3ל!ד אמותינו קךה ךלרןה ך0ל ללאה ת א ;;ךןז את אהײ)איילים( אדײ)TO
-3עביר ר״א^ה)פב־פ()ןאת ? ל י ו צ א י ) ל א ת ?ל אחותי)אדזייהגי[TO TO 0׳
'^לה)א?יר;0ךר שמח יעב^ןד!)-יעפי־ח(? .שכר יהריקב״רי ?וחי א^חו 5על אחותי
0
ימים ך^ןןךם ן^ילם צ^ל ^ ה ןצויןה י?9ל ^ע י ^ י ׳ מ י ל
n r f t n jי ; ל ^עשר׳ןדהט)בדיד ,ך^גם() :בי׳׳כ רןזתיןם( 1 '^ךנה
מים טובים בך .מים עם ?ל.ישךאל אחירט ןנאמר א מ : וי ל ^ ^ ע ^ ,ר ״ ^ ל ח ןוןרי ןס^ר־ ??ל **^
• •a.נון ^)»!*•0 ךין)(7:T) :ל,ם( )הן( עם ?ל ^ךאל ןנאיןר אמ
?י ^גלןז אבותינו איכהם ^:זתק ןמנקב .תא;עןז את »י « Pל״ילה ל״יײ ״״ • 0 4־"״,־ " ^ ״ J״ ירדד א ת
י ־ ? ^ wיחיני . ^TWזגףק ג־עי^ ^ ! ^ P -ר^ן)פב׳׳פ( לאת)כלתו* ל,אקזר> ,פב״פ( ^עבור ^זןךר ״» ?עײ
ו?עד אשתו?? .כר ך .ד,קב״ה?:לזל אותם דאריד :מיסם היזז נוב•®( ^גביי * ל י ׳
ןךגל?^ ,גר ןה ד.קנ״ד׳׳ימדר* ןאןז??ררי ןנדליזי ?מל ? ? J
לד,כש ?ך?ה ןד^-זתה ? ? S 5עשה;דרבש ךזבו לקנות כ:רה
^ ל ה ןנא5ר א0ן: ??:ר^
375
י9נוך®•ffiW
ןהולאה ^ ם מ ײ ל ן ל ^ ז .ע ל ?ל המולה ן^זרע^הא #ל1ד0 נ ד Wאטיסינו reftל;?ןה מ׳ל ןלאי*׳ היא ולרדות
?0עימ.עד היוש הך -ב^כד!ה דקב״ה ־זחלת ןי^רהו קמה לזמזהוד^ךח )פבי׳פ( ןאת
לבו ^זלם עם ^ :ד ו לןזגות ןתוךתו ל^?ת בךל?ץ ל^מוד־ DAUGHTER. | . SON,
רוקו^ ימי^ןזױ ךל;,ה סע|?י 4י^ליס ?כל דךכיו ^ ה הנולד לה למז־ט )פי׳ב-פ( 1ב^ה הגולךת לה למזימ ןןקךא
TOמ ול9י « TOללדם W־ Dךןכו ןןבולזװ לגךלו ו ^ כ ו $עםד ^יעלד .ןאכיו )פ״ב־פ( # jןה ^&־אל)פ״ב«פ< ניעבור
לתולה ולנןע^ים טובים ו ^ ס ר איזן:
בעבוךם כשכר ^' jעלי׳ ןאבילו>פײב־פ( ןלר... ננד
5י ^ןברך אביסיט א^רףם OTגעקנײא;כלןזאת)פב־פ( איי* י ?עביידן״ ב^כױ־ ןה הקב״ה ך .הקב־ה ןמית
^בוד ^עלח לןבוד הןקום ןל?בוד התוךד ולתן ־קכד׳ ןהולאה ימיהוך^לתאיחוןאת^תו, ןאת ^קזתוןאת לנו הנולד א
ה^דול ןהכןדועזעל ?ל הטולה ^זר,ע?*הלון*לןדם ב^כר מזוזות לב הלדלל?ת?ח־כי ןאת כתו הנובלה א }?האת
ןה רגןב״ד׳,יװיהו ן^ן£רהו מכל »ךה ןצו,קה;ןק יוקזלה לסן א ן^דה ד^אדז עטו ךחן לב מלךה לל$ת ?וךכי ױ^זר
מים ןןזןמ־ ^לה ן^אם ??ל מע^ה יךיי עם ?ל ^ראל אקיו א מ י ז ג ז ה ן ס ן ז ^ כ ד ם ן מ י מזי#למם עמה ךתן לה יעה
ןנאסראמן: ?ך;ה ן^זלוםןזמ^בור^גךלו ב ? ה ן ר #ל כלים ?ןז9י ?רלוז
מי שנע למנהיג ההילך בשחולוח. ילהיבו לתוך־ה ויךיחו^ה ,ו^זאם ^זמ ^בילזד׳ לגיליי׳
מ^זה ןאןזרן חד מי ^3לןז כיסינו א^־ל-ש קגלק ו^ןעקדם טובים ןנאמר אמן :לחו$ה ולמעשים טוכים ןנ*«מר
ו^למה ,ײ*,ילחז א ח )פ־׳ב״פ( ג^עבוד # -ל ב לבו לילך
לד^זסלל?;עד.עמניד?ךאל-בק1כר ך ,וקב׳זז ^מרהו ךאילהו ז3 • •o:נון s>etHn mVS
'מ^ל rrpfןצוןןד״ ימכל ^ע ישןחלה ומ?ל Wדעי ומגידpt71 מי ק5דך אטוהינו rrftךןנהןה וסל ןלאי־• היא זמןן זןז
ומאמין :הוא ^לןז ^םו־י^לח מלאכי ל^יו ^ליס 1יךכו ל.סן ה*לךת פ0פ $ת
א מן ן^זןמ־ ןוזזמים ?עיגי ה?לד;רום הודו ןס^לים:רום הולם. יקיײ -TWלנולדים יקזתי^דיהנולדות ן;ה ןארז 03ה
^זױ ך5ךױ־^עים ומדללים? .מ^אןז מליץ יו^ר ןז?לח להלמלטובבעטד להלמזל ט1בך5ןר« הנולדים לה למז-ט
3ל?ה ור^ללזה ?;ל מע^ה:ךו רכךכהו עם גרני עטו ועם כל ?3עלה ג»לי5־.ם ישמיסד״ן ???*ואדי ך>זל« י #ם הבת
#:דאל אמו ןגאמר אמ: ה^כיךה פ׳ בת פ׳ כ.ישןא 4פ׳ בת פ׳ פב״פ ץךר
מי » pלמקשה לילד במול אומרים קיים • bמאויר כ כעבור־ ?,5עלה פ׳ בת פי ןהצעיךה בעבילם ונשכר ןה
מי'?יבלןז אביהיגו ^לוןם ל^חנן ך^עקב םקה ןאלרן ךלד הגןרוע ^רוןז רוא ,3עבור־ ^ ע ל ה נאכילם ; ל ר . . . .
ו^למד״)אטודןיט rrpלנ^קה ךסל ןלאה( הוא^:לןז את הא^ןה ןהײהו ןל^סרהו נאכ^ן פב־פ;דר ..בעבולם וכ^כי ך,
)ישאלד׳()^אמי׳( )פ״ביפי ^עבוד)יקמא אוהו ואת אישתו ג ע מ ה יכ^כר־ ןה הקביה י״סױהו
);ךךה(;דר . . . .גיעד נ^יקזה׳ בקזכר ןה הקב־ה.יךןואה ן»$תה3נים ללאומים הקב־ה יסניריו ך^ןוהו אותו ןאת
װ.עזרה ךםעךל^to?-ר^א לךקעוד ^לןז ןהוךה מ׳לױ• ולמ0:ץ הגוללים א• גמה ךיקז^רת אותו ןאת א£תו)את מלדים
מ ד ק מקוליו .ולמוץם הנליאה מ^רעתי׳ ילגעמן מצרעתו• : pישלח $ת לבות זדלךם איקתו ןאת מ?נות התאומים הנולדים
לה ךפואה יןזלןןה ןןלןה מן הןזסלם עדי Spגו^ה את לבות לל;ת }לךכי יו^ר׳ התאומויש הנולדות לו
ואקהיה׳ ^ ז שקאו^יה להיד מ־י מ^יה rn rwnממײ תזי;י ^אדפ .ע?ט א י ^ ה את לבודז הללדם^ל?ת?ללכי
?לי אםין ךמלא TOחמים ?תוןז להןןליט ?ד ךסן לסם דעה •V3ה^דותל^תלדךכי יו^ו־רהי ײ 8למם
חולי עטו ן^ךאלןגאמר אמן: ןס^כדי ןסיץם יוקןר רהי ײ ^לידם ע*• ,ךןבו ^בורם
? "TOרלוז ן^זלום עמהןךתןלהןמים לגלד 1איח ^ ם
ךןכו ?גבודײ לגךלם סן מקד ?לנײ דיחודד־ז ולה%־!
ו ל ם ^ ם לתוךדז ף$לוםךןכו*1בוםי$ן ולמעשים טובים•
ןארת »3ן1בם לה$ה זלךו^זח ולמעשים
:טו?ים ןנא©* אמן טוביש ןנאםר אמן :ולמעשים טיכים
ובאשר א£3ןג
י •פיו לגר jnm
איילים •ipXPOT-הואן^ךךאת ל-ניתר ׳י? T&V
פ־ב־פי'קעלה לדום לכבוד הןןקום )לקבוד התיךה ןלתן ^כח
376
מי »רן לאמי בשטח מלסמם י״ל מל שגח *ים• המסת סיש להיג^
^ , מי סגר• ל״ולים .נמול אומרים קיים גל ״׳״יי
שי ?3ךןו ^בימינו איךךם ןןנףק געקב מ?רי ןאריוין ח י מי^גרד^נומיט^ם^וקך^קבמ^ה^רןדלד
ו?לםה ר.וא;קךןז ףןזטור^עזור את אלונו תו^שי מזלה9ר׳ ו?לטת ת א יברך ךל$א את
היו0ןם ל^קא עם קל ^ו־מים ^3ה ונ^קיןז חעומךם P3 לנקגוז 1
•oA
Mוקץ גצק?ר: .,עזךם ; ךפלמם ך^.עם ?י קםו בו .ײ צקאית מחולה>פ*ב־פ< ײ ״ ײ י י * החולה )לתלנית פ׳יב״פי ״י ״־
•י••״ ^עטר >״»־נ״» ן ל ר 1MA• M T MSUN • . . .
אלסי;עקב קלר -חי?ר^ -יזל ײ ?וניב D ^ Wש?;ב
ל ר א ז ^ j q f c pלי?.ךאלאל:מערזהןעדעולם• ®1לי׳״ לןןץןה קעבורי .ק?כר־ ך׳ >?אנײס<;רר־& ...מרם
גפע עקךו ולא ?£מו קל סחוסים בו :מ ה לא:נום ולא ד?ן הקב׳יהןמלת ך?יןרת )! *W5קעביוי׳ ?3כר-ץה הקב־ה
ןסלר• C W T ? tOWft?0י ןםו ?ל$א את ק ע ה י
5שרי?ךאל .ײש^וךםײןגלםעל;T.ש^ם׳ י?:םלםסיל
ןתדה שלולו ישןזם מקיאה ?ר$א * rסן$הו ?לןז;ײךרי
רע יעמוד את ,ccflttfpבתכים יךף ק»אלןם והחלים ^ ם
שםיך^יו p r pל*בי*״־ז
לקיחו קקלקר ,ל^זול^ת 3ת1ךד: ,ילקד וגר;אר .וגי דן1א מגרןגחי מ ?:לח ליי רפואה ־?לשה P
מר יי ע1ז לעמו :מ ײ,יקרך את עטי ב^לים• ואני ]?ל ^לאל P ס?ס:ם על ?ל גופו וק?רי• ?:לח לד ,ךפואה
^ ל ל ^ מ י ^ ןנ*שר ^עי ךך$א עןןמוץן tstacpjסקאקיו יס^עםעל קל נמזי׳ ^ ל י ׳
מי » pלגרים ןיקשת שעל? ךך״ רםלא ג ל ו
סי ?5לןד אקלהם אבינו ראיש לןךים .דא?ץ אלו• חתהלזז וד רקשים קתוןז ?אר ח1ל_עטי סקאיקי׳ רקיןל׳
ל^י מיל ,ו^סים? .או^ה ברהי ב ד וקי;ף .תא;קלר דמק י?לאל )ב»נח זבת־מ םי»0מ )??ת( ןיטלא זעללו לןזשיםקתוןז יןזאי
אלמי ךאסץ את מ ר מלק^ .ןןקא ל$םות סלח )יום טובו היא שלןעוק זן־פואה ת ל י ? :ל א ל nanנגי״• •ײיי
^ ם קי?ר 1אות קלית קל־ש .למן 3שןם ןןןלור ;לןה אל : ')ישקת( )יום טוב( ודא ?Ptyfc ?ןרוקהלבוא
ל?ךח1ולאן!.קה את ?ם ײ לל.ױת לו לעקה ןעלה מדם לאישים זךפואה כךו^ה לבא ס?^א גי ע;לא ? p pךב ןנאי£י א מ :
קן אקרל׳ם לחולה מר .לנו ט?ר״ ליןךא ?מי ?^:ראל שנק• 0ס0א אםרס לגווליס .מי
מ^אר׳מרן3עד r^tײ ב מ ם ל ^ ? כ ס י ^ ןמי׳:ז?7ד-על שי יקכרך אביתיט אקךל-ם 0£ק ^עקב מ?הןא0ח לןד
n wי 1ם ההיא :הה ײ ^ ד ^ ם י אק1׳ ןמ:הי חנין 3 ?ל ז?לצןד .ת א ; toלרפא את
ןנאסראשן: ,למןגם i למר
סי ?3לןז אביסינו«?ולט ipjg TOלאל , ramוסנון החולך׳)את ודלו״( פב-פ קעבור :ל.א?ר .התלה >את מקל־ה<
0
לב אבות נ^אעיןמיןיע וה?זאהא?ר לקר ? TJהלאני ־שפב׳׳פ)א?י;0ךר ...קעבורו פב־פ ויעבור ?3עלרי)אניל
עלקךםןלב ק4ים.על אבורע^ תאןגרר ךםוק ^ ט ץ אתפב״פ ק?כר ך• הקביה ;שלא עליו ; ך ר 3 . . . .עבוךה ?3כי <1
?לער גי^^זוקח ?לשל ,אל ; ןןלזדנו ײ אלזד ן?ב ^ ש ?qfw־. לך׳שיבש ל,ל$אוהו לסוזלימו הקב־ה ;שלא ,עלל ,לחשימ
אל אםמח אבוקח לתחולה ןלגןדו?ה הוךה ןעןב ; 03ר^ט ?טי ילק^יקו ך?לח לי סצדוסיכש jלנ־^אוהה לקזלהיי ^הןזיחי׳
? ^ ר וטיןד .ןעןןב;ךקם ןהןהילצמןב^שראמ: ךפואה rtfypלפואת ל^יש ך?לח לף־ ,סטלוסים וןפואה
יךפואת לגוף ךקן לו איךדײןים ?לשחן־פואתל^שוךפואת
ו?נות סלם ךקים סל1ל 1ןיולה לגוף ך.סן לה איה!ז;?ףש
$הקמיו^לאו^ץ לקני אלם ושנות ל ד ט בלקה ן?ל1בם
עם קל?:לאל אזחיוןגאסר אסן ) iהודות ל?םזקךשו ןנאשרא^:
מי שניו לאיש אשר הגיס איו »ח סשגטיס וטל 0לחייה•
מי ?3חל אבוסיט #קללגש ^ ו ק ^עקב תא יגלןו א ח
פב־פא?ר עלה totiלקבור מסים ןלקבוד התוךה)לתן יקנח
סטולהא^ו-ע?" לי ןתלאה ל?ם כ^דול}ל&דועז עדי
נלוזים ילק איתי ?מלע ארת ?נת ^ ע י ם לסי ױױ־לי^^
3ן ן51ת לארכת ב,1צ9לת ^אלת nyfrןיךךןז ןןלכןת
^עזךיו?5 .תוכ :מים עד שאה ^ים ^םדות ר0ן!ש
ןק5י; :ןןלפו בס;עלו אקר ^ ך ע :ח צ י ולא W
ךעפו .ך?לח קלקר .ןהןןללד ^ ,ל נןעשה:ךן עם קל?:לאײ
א^ויו ןנ0»1י אמן:
377
A MEMORIAL PRAYER
FOR THE VICTIMS OF NAZI PERSECUTION
378
dbicoAd
i
• הועתק והוכנס לאינטרנט
INDEX www.hebrewbooks.org ת כ ן ה
הפטורות
הפטירות ע" י חיים תשע" א .פרשיות השבוע
292. Metzora
293.
249 BERESHITH 1 בראשית 1
Achrei Mos 250 Noah נח 2
294. Kedoshim 6
296•
261 Lech-Lecha 12 לד לד 3
Emor 252 וירא 4
296 Bhar 17
253. Hcrye-Sarah 23 חיי שרה 5
298. Bechukothcd
m .
255 Toldoth 27 תולדות 6
BAMIDBOR 256. Vayeze 31 ויצא 7
313. Naso 257 Vayishlach 37 וישלח 8
314 Behaaloscha 259. Vayeshev וישכ 9
315 42
fhlach 200 Miketz 47 מקץ 10
317 Korach 2G0 Vayigash וינש 11
53
318 Huckath 261 Vayyechi 57 ויחי 12
320 .... Balak 271. SHEMOTH 61 שמות 13
321 Pinchas וארא 14
273. Va-ayera 66
323 Mattos בא 15
274. Bo 71
324 Massei כשלה ׳ 16
275. Beshalach 76
326. DEVARIM יתרו 17
277. Yisro 81
327. * Vaethchanin 278. 84 משפטים 18
327 Ekev 279 89 תרומה 19
329 Reeh 280. 92 תצוח 20
329. Shophtim 281. Kee Thissa 97 כי תשא 21
330 Ke-Theze 283. 103 ויקהל 22
331 Ki-Thovo 285. 107 פקודי 23
3:32 Nitzovim 287. VAYIKRA 111 ויקרא 24
333 Vayelech 288. 116 צו 25
334 Haazinu 289. 121 י שמיני 26
338 .Vzos-Habrocho 291 291. . 124׳ י תזריע 27
268. Shabbos Rosh Hodesh שכת ראש חדש 127 מצורע 28
269. Shabbos Erev Rosh Hodesh שבת ערב ראש חדש 131 אחרי מות 29
263. Shabbos Chanukah הנוכח. שכת 135 קדושים 30
265. Second Shabbos Chanukah שכת שניח של חנוכה אמור 31
137
298 Shabbos Shekolim שכת שקלים כהר 32
143
299. Shabbos Zachor שכת זכור 145 בחקתי 33
301. Shabbos Parah שכת פדה 148 במדבר 34
302. Shabbos Hachodesh שכת החודש נשא 35
154
304. Shabbos Hagodol שכת •הגדול 162 :כחעלותף 36
305. First Day of Passover ױפ דאשץ לפפח 168 שלח 37
306. Second Day of Passover יום שני לפסח 172 קרח 38
307. Shabbos Choi Hamoed ! שכת חול המועד פסח חקת 39
177
3״$5 ". Seventh Day of Passover יום שביעי של פפח 180 כלק 40
308. Last Day of Passover אחרון של פסח. 185 פינחס 41
309 First Day of Pentecost לשביעות, א 191 מטות 42
310 ב׳ לשכועות מפעי 43
Second Day of Pentecost 196
340 א׳ לראש השנה
First Day of New Year 200 דברים 44
342 כ׳ לראש השנה
342 Second Day of New Year 205 ואתחנן ! 45
... Shachrith of Day of Atonement שחרית לױפ כפור 211 עקכ 46
344 מנחה.
346
Mincha of Day of Atonement 217 ראה 47
First Day of Tabernacles י א׳ לפוכות שופטים 48
348
כ׳ לפוכות 223
349 Second Day of Tabernacles 227 כי־תצא 49
Shabbos Hoi Hamoed of Succoth סוכות המועד שכת חול כי־תכא 50
350 שמיני עצרת 232
350
Shemiftie Azeteth ..׳. 238 נצכים 51
Simchas Torah שמחת תורה
352 240 וילך 52
Book of Esther מגלת אסתר
242 האזינו 53
244 וזאת חכרכח 54