‫‪.

‬מט‬ ‫׳‬ ‫אות הריש‬

‫^^^^’^ף‪?t ’■'^’,‬ד’ ‪t‬איאייא’זלל ‪.^rc‬זד'‪c‬א•‪U‬אא'‪ c‬ר'‪ c‬י‪6‬לי^ורמ‪V‬ר*א*'ריונוזגי«־■מ ‪T‬‬
‫^ שר‪ 11‬ק כד א וי^יג קור נדלתורואדרולה הא כטל ה׳רס‪r‬איןדיש׳ולייטלאגכא על איו ה ודא ‪f,n‬‬ ‫‪ J‬׳‪1‬‬
‫כתיאההות מלזיאדינהאמ‬
‫ימל^־דיוא^זמ־א־ת‪.‬־א‪.‬‬ ‫ד?־״;^‪7 !::‬״א^י’^א^™‪-‬י’״^לאאה’יר'י'^‬
‫מג ^ ומכהאן לה • ועל דא אהמר ריבך ריב אה רעיך וסיד אקר אל תגל הא‬
‫>קרי הערין מין כך נטלה וינץ דמלכא לכקמא כוקמהא ׳ הוצא את המקלל ונו׳ ועל דא ריזי־ראיש אמו ואביו‬
‫’יאי לקילו דאץא אקדיס לדאכא זכא־ן אינון ישראל בעלמא דץ ובעלמא דאתי ע"כ* והמשכיל עץ וישיס לפץ‬
‫יזחסוס * הא למדת שאס יעלההאדסדרךישרה בצינור הזה יעלה וירש ירושה עבה אץ ערך אליהמכוקת‬
‫גנילמיס נתלה בלא מצריס * ואס ח״ויטה אשורו >לני הדרך ויק כת לאל את״ אזי ירש הוא ולאתרים עיוו רש‬
‫ועוני ולרש אין כל לא בעולס ה!ה ולא בעולס הנא כי איבד את נפשו ואת גופו וכל זכיותיו שעשה רתיוכא ליצלן י‬
‫וצריך לדקדק בשעה שקורא ק׳׳שבפ׳ראשץשהוא פסוק הייתור בר של אחד שלא התחלף לו בי לא במבטא‬
‫ולא גכוונה כי ע"כ היא מאותתת גדולות גס שיהיה הוא עד עלינו שאנו מייחדיםשיוז פעמיים בכל יזם ולק ע‬
‫וקריכן בהו דע כלומר רע לפני מי אהה עומד ולמי אתה מייחד‬ ‫שלשמע וד של אחד גדולות קרינןבה‬
‫ודע דרך הייחוד ודע מה יהיה מתן שכרך והוא עד ומעיד עליך ויודע מה בלבך וזהו ששנינו ודע מק שכרן של‬
‫צדיקיס לעתיד לבא ־ ותעתה אץ אנו צריכץ למגיהי ספריס שגורסים ודעשמהןשכרן זכו' אלא הגירהא ה נכוכיז‬
‫הקדמונית ודע מתןשכרן כי הד״ע הוא מחן שכרןשל צדיקים לעתיד לבא והוא מהשאמינובסוד הר כי היסוד‬
‫ומינה נמי כי התענוג הגדולשיש לצדיקיש בידיעתו יתברך וכהשנתס חהשלא‬ ‫הוא סיף הדעת ורעהו*‬
‫והכיז‬ ‫הסיגו בחייהם הוא מהן שכרן והוא התכלית הטוב הצפין לצדיקים והכל כמכה אחת ודרך אתרי‬
‫כריש היא תחלת ירושה למלכות וע״כהיא פשוטה בלי צורהזציורכי היא לברה והיא גבול היסודששס נקלטו‬
‫הנשמות ששבו מגלותם ונלגולס ושס ינוחו יגיעי כח וע׳׳כ נקרא שבה ומכוחה לחי עולמיס ומכפר הר׳ש ח״ק ובץ‬
‫כל רקיע ורקיע מהלך ת״ק שנהווה מורה‪ .‬כי הר הוא דרך ושבילאשר בין רקיע עליון ובין רקיע תחתון ובין‬
‫סמים עליונים לארן חפץודעהוך וראיתי בפי׳ שסב״ן ע״ב על שם יר״ת וגו׳ ומורה כי העטרה ונקת מן הר‬
‫שהלא הצינוי• ועל אותו הצינורכ*א הדין לשוער הנקרא צדקשהוא ו שלהתי״ו וצדק הוא נמלבוק והכל יתייחד‬
‫‪3‬מקוס אחד נאצי'שהוא התפארת ע"כ■ והרי זה מסכי‪'‘b‬לכלל מהשכתבנו למעלה כסוד הר* ועודשם עלשם ושר‬
‫וז״ל הכל ינוקו בשלום כשיתחברו כלס בר של הצינור שהר הזאתשל צינור רמוזה לשם זהשל ושר והצינור הזם‬
‫הוא יושב בין יסור למלכות ומשם תתעלה העטרה עד מדת ׳התפארת ועד מדת החייםשהוא היסודע"כ • סר‬
‫לפי׳ ומשסת^ה העטרה דרך היסוד שהוא מדת החיים עד מדת התפארת כי התפארת למעלה מן היסוד‬
‫לדעקכל בע^י העמדה הזאת ואפשר שהכוונה על היסוד העליון שהוא ראש לבנין והיא הבינה כי מן התפארת‬
‫קתעלה העטרה עד הבינה שכל הנקלים הולכיס אל היס כמושכתבנו למעלה ‪:‬‬

‫ו מ ע ת ה נ ת חי ל ב או ת השץ‬
‫דע אתה המעיין כמאמרי זה כי יש באות ש רמזים נוראים ונעלמים ועליונים מצד וע״ר ‪r‬‬
‫דעתך להבין קצתם כי אין ככת האדם להשיג אותם־ דע כי אין בכל האותיות שיהיהכוהש נוי זוליז‬ ‫שין‬
‫הש שנשתכיח תצו?יה לצורה כגכזמן השמטהשעברה היאשמטת החסד היתה אות הש של ארבע‬
‫ניזודות והס ארבע ענפים ובשמטה זו של הפחד קסדה אחת מן הענפים שהם ציור יודי ן ןבאה הש של ם‪*.,‬‬
‫יודץ ועדיין תדע הטעם בע״ה • ותפני השינזי הגדול הוהשבא בזה האות היה מולה על דעת האדםשיש לפנ^‬
‫שינוי רצון ק״ו לכך כתב אני השם לא שניתי כי השין מלשון שינוי‪1‬אע פישלשון האות וציורה מזרה שינוי הו‬
‫'יתברך איו כו שינוי רצון ולא שינוי חפץ והכל לפי הכנת המהנליס וכבר הארכתי‬
‫מר׳‪ €‬י ‘י‬ ‫‪J‬‬ ‫^^?דאשונה היאשמעתהח‪79‬הין ראויסלסשתמשגרחמינז‬

‫\‬