‫מקורות ומחקרים בספרות המיסטיקה היהודית‬ 48 Sources and Studies in the Literature of Jewish Mysticism

‫ספר ארבעים ושמונה‬ 48

––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––

‫ ואבוא היום אל העין‬/ ‫מצ'ייקו‬

‫ואבוא היום אל העין‬ R. Jonathan Eibeschütz
‫קונטרס בקבלה לר' יהונתן אייבשיץ‬ And I Came this Day unto the Fountain

‫מהדורה מוערת ומבוארת‬ Critically Edited and Introduced

‫מאת‬ by
‫פאבל מצ'ייקו‬ Paweł Maciejko

‫מהדורה שניה‬
Second Edition

ISBN 978-1933379593

9 781933 379593

Cherub
‫הוצאת כרוב‬ Press Cherub Press
 R. Jonathan Eibeschütz
And I Came this Day unto the Fountain

Critically Edited and Introduced by

Paweł Maciejko

SECOND REVISED EDITION

With Additional Studies by

Noam Lefler, Jonatan Benarroch and Shai Alleson Gerberg

Cherub Press
Los Angeles 2016
 And I Came this Day unto the Fountain

Critically Edited and Introduced by

Paweł Maciejko
with additional studies by
Noam Lefler, Jonatan Benarroch and Shai Alleson Gerberg

© Copyright 2016 by Cherub Press

All rights reserved (including those of translation into other languages).
No part of this book may be used or reproduced in any manner whatsoever without
the written permission of Cherub Press, except in the case of brief quotations
embodied in critical articles and reviews.
This book may be purchased directly from Cherub Press.
www.cherub-press.com
ISBN 9781933379593

The research leading to these results has received funding from the European Research
Council under the European Union's Seventh Framework Programme (FP/2007-2013) /
ERC Grant Agreement n. 263689 - "TCCECJ"
 Table of Contents

Acknowledgements 7

Paweł Maciejko: Coitus interruptus in And I Came this Day unto the
Fountain ix

Hebrew Section
Description of the Manuscripts 11
The Edition
Homily on the New Year, the Day of Atonement and the Pentacost 170
Noam Lefler: ‘When They Came to Take Her from the Clouds She was
Already Adorned: The Homily of the Generation of the Flood in And I
Came this Day unto the Fountain 211
Jonatan Benarroch: ‘Piercing What Has Been Closed Up’ – The Story of
the One Who Blasphemies by Envoking the Name (Lev. 24: 10-16) and
Toledot Yeshu: From the Homilies of the Zohar to And I Came this Day
unto the Fountain 243
Shai Alleson Gerberg: The Way of a Man with a Maiden; The Way of a
Serepent upon a Rock – R. Jonathan Eibeschütz’s View of Christianity
in And I Came this Day unto the Fountain 278
 ‫מקורות ומחקרים בספרות המיסטיקה היהודית‬ 48 Sources and Studies in the Literature of Jewish Mysticism
‫ספר ארבעים ושמונה‬ 48
––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––

‫ ואבוא היום אל העין‬/ ‫מצ'ייקו‬

‫ואבוא היום אל העין‬ R. Jonathan Eibeschütz
‫קונטרס בקבלה לר' יהונתן אייבשיץ‬ And I Came this Day unto the Fountain

‫מהדורה מוערת ומבוארת‬ Critically Edited and Introduced

‫מאת‬ by
‫פאבל מצ'ייקו‬ Paweł Maciejko

‫מהדורה שניה‬
Second Edition

Cherub
‫הוצאת כרוב‬ Press Cherub Press
 ‫ואבוא היום אל העין‬
‫קונטרס בקבלה לר' יהונתן אייבשיץ‬

‫מהדורה מוערת ומבוארת‬

‫מאת‬
‫פאבל מצ'ייקו‬

‫מהדורה שניה‬

‫הוסיפו מחקרים‬
‫נועם לפלר‪ ,‬יונתן בן הראש ושי אליסון‪-‬גרברג‬

‫הוצאת כרוב‬
‫לוס אנג'לס תשע"ו‬
 And I Came this Day unto the Fountain

Critically Edited and Introduced by

Paweł Maciejko

With Additional Studies by

Noam Lefler, Jonatan Benarroch and Shai Alleson Gerberg

Second revised edition

© Copyright 2016
by Cherub Press
‫כל הזכויות שמורות להוצאת כרוב‬

‫אין להעתיק או להפיץ ספר זה או קטעים ממנו‬

‫בכל צורה או אמצעי שהוא ללא אישור בכתב מהוצאת כרוב‬
‫למעט ציטוטים קצרים הכלולים במאמרים אקדמיים‬
‫ובביקורות ספרים‬

www.cherub-press.com

ISBN 9781933379593

The research leading to these results has received funding from the European Research
Council under the European Union's Seventh Framework Programme (FP/2007-2013) /
ERC Grant Agreement n. 263689 - "TCCECJ"
 ‫תוכן‬

‫חלק האנגלי‬
‫פאבל מצ'ייקו‪ :‬הוצאת זרע לבטלה בספר ואבוא היום אל העין ]באנגלית[ ‪ix‬‬

‫חלק העברי‬
‫כתבי יד ‪7‬‬

‫ואבוא היום אל העין‪ :‬המהדורה ‪11‬‬

‫טעם ראש השנה – יום כיפור – שמיני עצרת ‪170‬‬

‫נועם לפלר‪ :‬כשבאו לקחת אותה מהעננים הייתה ענודה כבר ­ עיון בדרשת דור‬
‫הפלגה בספר 'ואבוא היום אל העין' ‪211‬‬

‫יונתן בן הראש‪' :‬נקיב מה דהוה סתים' – סיפור המגדף 'הנוקב את השם' )ויקרא‬
‫כד‪ ,‬י‪-‬טז( ו'תולדות ישו'‪ :‬מדרשות הזוהר ועד 'ואבוא היום אל העין' ‪243‬‬

‫שי אליסון‪-‬גרברג‪ :‬דרך גבר בעלמה‪ ,‬דרך נחש עלי צור – יחסו של ר' יהונתן‬
‫אייבשיץ לנצרות בספרו ואבוא היום אל העין ‪278‬‬
 ‫כתבי יד‬
‫המהדורה שלפניך‪ ,‬מורכבת מחילופי נוסח של ארבעה כתבי יד במבנה של כתב יד מוביל‪.‬‬
‫כתבי היד הם‪:‬‬
‫כ"י א – הוא כתב היד המוביל‪ ,‬סימנו בבית הספרים הלאומי ‪ .Heb 8° 2491‬כתב יד זה‬
‫מתחיל בשיבוש ממילים 'אבל הא"ס מי הוא שנותן' ]עמ' ‪ 3‬שורה ‪ ,[12‬אולם למהדורה אנו‬
‫מתייחסים לכתב יד זה מהמילים 'שהיה הצמצום היה הכל אור א"ס' ]עמ' ‪ 4‬שורה ‪ [15‬זהו‬
‫כתב יד קריא מנקודה זו ואילך המונה ‪ 75‬דפים ומסתיים בתושלב"ע שבסוף חלק‬
‫התיקונים בחלק ב של מהדורה זאת‪ .‬כ"י זה מסתיים בציור של צלב מעין זה‪.‬‬

‫כ"י ב – סימנו ‪ 976‬ברשימת נייבואר בספריית אוקספורד ותצלומו נמצא בספרית‬

‫שוקן‪ .‬כתב יד זה קרוב לכ"י א בסגנונו ובטעויות הסופר שבו‪ .‬גם כ"י זה קריא ומתחיל‬
‫במילים 'ואבוא היום אל העין' ומסיים ב'לית מאן דברא לי' שבסוף חלק התיקונים שבחלק‬
‫ב של מהדורה זו‪ .‬בכתב יד זה חסרים עמודים רבים ולמעשה יש קפיצה מדף נב ע"א עד‬
‫דף ע ע"א‪ .‬כך שחלק מרכזי של הדיון המאוחר בספר חסר בו‪ .‬בתחילת הספר ]עד לתחילת‬
‫‪1‬‬
‫הקטע הקריא שבכ"י א[‪ ,‬נוסח המהדורה הוא ע"פ כתב יד זה‪.‬‬
‫כ"י ג – סימנו בספרייה הבודליאנית באוקספורד מס' ‪ 955‬ברשימת נייבואר‪ .‬ע"פ‬
‫פרלמוטר‪ ,‬כ"י זה היה מספריית יעב"ץ‪ .‬כתב היד מכיל את כל הספר מתחילתו ]בתוספת‬
‫הפורמולה 'לשם ייחוד קודשא בריכו ושכינתיה' שנוספה למהדורה עקב מרכזיותה בהגות‬
‫הספר[ ועד 'לית מאן דברא ליה' בסוף התיקונים שבחלק ב‪ .‬בנוסף לכך בסוף הספר ישנן‬
‫דרשות המתחילות בכותר 'טעם ר"ה י"כ ש"ע' ]‪ 148‬ע"ב[ ‪' ,‬סוד חנוכה' ]‪ 151‬ע"א[ 'סוד‬
‫חמישה עשר בשבט' ]‪ 151‬ע"א[ בסוף עמוד זה מופיע הערת מעתיק 'כאן חסר עד חצי‬
‫בחדש ניסן' ובתחילת העמוד הבא עוד הערת מעתיק 'כזאה מתחיל הדף שבא לידי מספר‬
‫מינות ואפיקורסות הלזו' ומתחיל דיון על עניני הפסח ואולי זה המשך המאמר שעליו‬
‫מכוונת הערת המעתיק הראשונה בע' ‪ 151‬ע"א‪ ,‬המשך הדף ב'וסוד ל"ג בעומר' ]‪152‬‬
‫ע"א[ שסופו בהערת מעתיק 'מכאן ואילך חסר על שאר המועדות'‪ .‬כאן מתחיל מאמר‬
‫המתחיל במילים 'לבאר מה שאנו עושים על הסדר' סופו של כה"י בהערת מעתיק 'כזה‬
‫מצאתי כרוך אצל ספר האפיקורת ואבוא היום אל העיון‪ ,‬ובכן גם אותו העתקתי הנה'‬
‫)ומכאן מתחיל(‪ ,‬לאחר הערה זו נעתק קטע מספרא דצניעותא מאמצע פרק א עד אמצע‬
‫‪2‬‬
‫פרק ב‪ .‬כל זאת אפשר לראות בחלק ב של מהדורה זו‪.‬‬
‫כ"י ד – סימנו בבית הספרים הלאומי ‪ ,Heb 8° 3100‬כתב שמור ורהוט‪ ,‬ומתחיל במילים‬

‫‪1‬‬
‫כ"י זה בספרו של פרלמוטר נקרא צ"ש ונמצא פירוט של פרלמוטר בעמ' ‪.59­58‬‬
‫‪2‬‬
‫כ"י זה בספרו של פרלמוטר נקרא וה'‪ ,‬שני כתבי היד הללו ]ב ג[ היו היחידים שפרלמוטר ידע‬
‫עליהם ודיון עליהם נמצא בספרו בעמ' ‪.73­56‬‬
 ‫ואבוא היום אל העין‬ ‫‪8‬‬

‫'דע כי קודם לכל המציאות' בעמוד השני למהדורה זו‪ ,‬מיד לאחר שני קטעי הזוהר‬
‫שבפתיחה‪ .‬ומסתיים ב'לית מאן דברא ליה והבן' שבחלק התיקונים בחלק ב של מהדורה‬
‫זו‪ .‬לאחר מכן חסרים כ‪ 12‬דפים ]‪ [110-121‬ואז ישנם נספחים המתחילים ב"ביאור ענין‬
‫פסח מצה ומרור' עד 'והמשכיל יבין הדבר' ]דפים ‪ [122-138‬ובהם מאמרות וסוגיות‬
‫מהתלמוד כגון 'מאמר מניין שחייב אדם לקבל פני רבו' וכו' המתובלות ברעיונות וסמלים‬
‫מהספר גופא‪ .‬לאחר מכן חסרים ‪ 6‬דפים ]‪ [139-145‬ומתחיל מאמר 'ובחמישה עשר יום‬
‫לחודש השביעי' שעיקרו בביאור ארבעת המינים וסוד סוכות ושמיני עצרת‪ .‬בדף ‪ 157‬ועד‬
‫סוף הקובץ בדף ‪ 160‬מקובצות מספר דרשות שעניינן ימות המשיח ומסתיים כה"י במילים‬
‫'דרשו ה' בהמצאו וגו' ע"כ'‪ .‬נספחי כתב היד הזה נמצאים במהדורה בחלק השני‪ ,‬מיד‬
‫‪3‬‬
‫לאחר הנספחים של כ"י ג כפי שפורט לעי"ל‪.‬‬
‫המהדורה הנ"ל בנויה מטקסט של כתב יד מוביל‪ ,‬מתחתיו שינויי הנוסח ולמטה מהם‬
‫הערות שוליים שתפקידן לא להלאות את הקורא בפרשנות של הטקסט‪ ,‬אלא להביא‬
‫מובאות חשובות לידי הקורא המשכיל מבלי לפגום במהלך העיון‪ .‬בטקסט ישנם שני סוגי‬
‫סוגריים‪ ,‬מרובעים ועגולים‪ .‬העגולים הן מהטקסט עצמו במידה ונכתבו סוגריים‪.‬‬
‫המרובעים הם השלמות למילים מקוצרות או השלמות לקטעי טקסט המובאים בחיסור או‬
‫השלמת מילה הכרחית להבנת הנקרא או פתיחת סוגריים‪ ,‬הכלל הוא כי ידיים מאוחרות הן‬
‫שפתחו סוגריים אלו ורשאי הקורא להתעלם מהן‪.‬‬
‫שיטת כתיבת חילופי הנוסח היא כדלהלן‪:‬‬
‫מס' השורה‪ ,‬המילה שבמקור‪ ,‬אחריה סוגריים מרובעים [‪ ,‬ואז הגרסא החלופית‪,‬‬
‫אחריה שם כתב היד בגופן מוגדל למשל‪ 1 :‬מציאות[ המציאות ג במציא ד ‪ /‬כלומר‬
‫בשורה מס' ‪ 1‬עבור המילה 'מציאות' בכתב יד ג כתוב המציאות ובכתב יד ד כתוב במציא‪.‬‬
‫סוף שינוי הנוסח מצויין בלוכסן‪.‬‬
‫סימנים חשובים‪-‬‬
‫‪+‬פלוס ‪ -‬מלים שנוספו‪ .‬לא חילוף נוסח אלא הוספה ‪ -‬מלים שנוספו ולא מופיעות‬
‫במקור‪.‬‬
‫^ כובע ‪ -‬נוסף ונמחק‪ .‬הוסיף המילה 'חיים' ומחק‪ .‬למשל‪ :‬בעלי[ בעלי חיים ג^ ‪-‬‬
‫'חיים' מופיע בכתב יד ג אבל מחוק‬
‫‪ º‬עיגול ‪ -‬מופיע בשולי הגליון או מעל השורה‪ .‬תוספת שהסופר או מישהו אחר שכח‬
‫והוסיף בשוליים או מעל השורה‪ .‬למשל‪ :‬ו‪ - º‬בכתב יד ו הופיע מעל השורה‪.‬‬
‫ליתא ‪ -‬חסר‪ ,‬מילה לא נמצאת‪ .‬לפעמים משפט שלם שחסר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אל ‪ ...‬היו[ ליתא ב ‪ /‬כלומר המשפט שכתוב מהמילה 'אל' ועד המילה 'היו'‬
‫חסר בכתב יד ב‪.‬‬
‫~ גל ‪ -‬כתב לא קריא‪.‬‬
‫מילה‪ - 2‬כאשר אותה מילה בדיוק מופיעה פעמיים )או יותר( בתוך אותה שורה נמספר‬
‫את המילה שמתייחסים אליה בחילוף הנוסח )במילה הראשונה הזהה לא כותבים ‪- (1‬‬
‫למשל‪ :‬ייחוס[ בייחוס ג ‪ /‬ייחוס‪ [2‬של יחוס ד ‪/‬‬

‫‪3‬‬
‫על כתב יד זה כתב ליבס בסוד האמונה‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
‫‪9‬‬ ‫ואבוא היום אל העין‪ :‬כתבי יד‬

‫? סימן שאלה ‪ -‬מלה או אות לא מזוהה‪ .‬כשחלק מהמילה לא ברור ‪ -‬סימני שאלה‬
‫משני צידי החלק הלא ברור‪ .‬למשל‪? :‬מת?נה ‪ -‬בטוח כתוב 'נה'‪ ,‬אך לגבי ה – 'מת' לא‬
‫בטוח‪ .‬כנראה שכתוב 'מתנה'‪' .‬מת' הוא משוער‪.‬‬
‫]‪ [....‬נקודות בתוך סוגריים מרובעים ‪ -‬כשאין מושג בכלל מה כתוב‪ ,‬סוגריים‬
‫מרובעים וכל נקודה מסמנת אות לא מזוהה‪.‬‬
‫* כוכבית ‪ -‬מפני הדומות‪ .‬למשל‪ :‬ההתהפכות[ ליתא *גד ‪ :‬השמטה מפני‬
‫הדומות‪ .‬בכתבי יד ג ו‪ -‬ד חסרה המלה 'ההתהפכות' מפני הדומות‪.‬‬
 ‫‪4‬‬
‫לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‬
‫ואבוא היום אל עין החכמה‪ 5,‬וראשון נאמר בזוהר פ' שמות דף ט ע"א וז"ל‪' :‬אוף איהו‬
‫קם ואמר ה' אלהינו בעלונו אדונים זולתך לבד בך נזכיר שמך‪ 6.‬האי קרא אוקמוה‪ ,‬אבל‬
‫בהאי קרא אית רזא עלאה גו מהימנותא‪' ,‬ה' אלהינו' – דא הוא שירותא דרזין עלאין אתר‬
‫‪ 5‬דמתמן נפקין כל נהירו דשרגין כלהו לאדלקא ותמן תליא כל רזא דמהימנותא‪ 7‬שמא דא‬
‫שליט על כלא‪' ,‬בעלונו אדונים זולתך' – דהא עמא דישראל לית מאן דשליט עליה בר‬
‫‪8‬‬
‫שמא עלאה דא‪ ,‬והשתא בגלותא שליט עליה סטרא אחרא'‪.‬‬
‫ולהבין עניין זה מה הוא רזא דמהימנותא‪ 9‬ושירותא דרזין וכו'‪ ,‬צריך להקדים מאמר‬
‫בזוהר פ' ויחי דף רמה ע"א‪' :‬תא חזי תלת נשמתין אינון ואינון סלקין בדרגין עלאין ידיען‬
‫‪ 10‬ועל דאינון תלתא ארבע אינון‪ ,‬חד נשמתא עלאה דלא אתפס ולא אתער ביה גזברא )ס"א‬
‫גזעא( דקרטיטאה עלאה כל שכן תתאה‪ ,‬והאי נשמתא לכל נשמתין והוא סתים ולא‬
‫אתגליא לעלמין ולא אתיידע וכלהו ביה תליין והאי אתעטף בעטופא דזהרא דכרמלא )נ"א‬
‫דבדולחא( בגו זהירותא ונטיף טפין טפין מרגלאן ואתקשרו כלהו כחד כקשרין דשייפי‬
‫דגופא חד‪ ,‬והוא אעיל בגווייהו ואחזי בהו עבידתיה הוא ואינון חד הוא ולית בהו פרישו‪,‬‬
‫‪ 15‬האי נשמתא עלאה טמירו דכלא‪ ,‬נשמתא אחרא נוקבא דמטמרא בגו חילהא והיא נשמתא‬
‫להו ומנייהו אחידא גופא לאחזאה בהו עבידתא לכל עלמא כגופא דאיהו מאנא לנשמתא‬
‫‪10‬‬
‫למעבד ביה עבידתא'‪.‬‬
‫‪1‬כאן מתחיל כתב יד ג ‪ 2 /‬בזוהר[ בזוהר דף שי"ח ג ‪ /‬דף ט ע"א[ ליתא ג ‪ 3 /‬שמך[ שמך עד ג ‪3-4 /‬‬
‫האי ‪ ...‬דא[ ליתא ג ‪ 7 /‬בגלותא[ בגילתא ג ‪ /‬עליה[ עלי ג ‪ /‬אחרא[ אחרא וכו' ע"ש ג ‪ 8 /‬עניין זה[ ליתא‬
‫ג ‪ 9 /‬נשמתין[ נשמתין עד ג‪ 16-9 /‬אינון ‪ ...‬עלמא[ ליתא ג ‪ 17 /‬עבידתא[ עבידתא וכו' ע"ש בו ג ‪/‬‬

‫‪4‬‬
‫נמצא רק בכ"י ג‪ .‬חידושו של המחבר ביחס לנוסחא זו‪ ,‬לפיו התפילה הינה לזיווג קב"ה‬
‫ושכינתיה בשורש‪ ,‬ולא קב"ה בשכינתיה כמקובל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫משפט זה נבחר כשם הספר‪ ,‬על אף שהספר נודע גם בשם 'מעין החכמה' ]העולה בגימטריה‬
‫'ואבוא היום אל העין' = מעין חכמה[‪ .‬ראה משה אריה פרלמוטר‪' ,‬ר' יהונתן איבשיץ ויחסו‬
‫אל השבתאות'‪ ,‬עמ' ‪ .37-33‬על הקשר האפשרי בין המשפט 'ואבוא היום אל העין' ונחמיה‬
‫חיון‪ ,‬עיין בהקדמת אשר שמחה וייסמאן ל'שם עולם'‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יש' כו‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הוא שם החיבור שיוחס לש"ץ‪ ,‬ועליו כתב חיון את פרשנותו בספרו עוז לאלהים לאחר ששינה‬
‫את שמו ל'מהימנותא דכולא'‪ .‬וראה יהודה ליבס‪ ,‬סוד האמונה השבתאית‪ :‬קובץ מאמרים‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,52-35‬וטענתו שהמחבר האמיתי הוא כנראה אברהם מיכאל קרדוזו‪ ,‬רבו‬
‫של חיון‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫זוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ט ע"א‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫על הקשר בין התיאולוגיה בספר 'רזא דמהימנותא' והספר 'ואבוא היום אל העין'‪ ,‬ראה‬
‫פרלמוטר‪' ,‬יהונתן איבשיץ ויחסו'‪ ,‬עמ' ‪' :111‬דוקא הספר "ואבוא היום אל העין" אף‬
‫שמחברו הכיר את הספר 'עוז לאלוהים' – הוא מבחינה פרשנית הפירוש הקרוב והנאמן‬
‫ביותר לכוונתם ולמשמעותם של דברי 'רזא דמהימנותא'"‪ .‬על 'רזא דמהימנותא' בזוהר‪ ,‬ראה‬
‫יהונתן גארב‪' ,‬על האמונה'‪ ,‬עמ' ‪.311-294‬‬
‫‪10‬‬
‫זוהר‪ ,‬ח"א‪ ,‬רמה ע"א‪.‬‬
 ‫ואבוא היום אל העין‬ ‫‪12‬‬

‫ולהשכילך אמרי בינה תדע כי קודם כל המציאות והאצילות‪ ,‬היה הוא א"ס ב"ה לבדו‪,‬‬
‫אשר אין לו סוף וראש כלל‪ ,‬ומה שיקרא אין סוף ולא נקרא אין ראשית‪ ,‬כי הלא כל מה‬
‫שאין לו סוף אין לו ראש‪ 11,‬או להיות כי אנו עומדים בעולם השפל ונושאים עינינו‬
‫להשכיל ולהשיג יכולת ה' אלוהינו ממקום המעמד אשר אנו עומדים פה‪ ,‬שהוא עולם‬
‫‪ 5‬העשייה עד סוף כל הדרגין‪ ,‬והוא שיעור קומה‪ ,‬כדכתיב 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא‬
‫אלה'‪ 12.‬ולהתחיל אנו מתחילים להשיג ולדבר מעולם העשייה‪ ,‬והוא אצלנו בערך מעמדנו‬
‫ריש דרגין‪ .‬ואף שהוא באמת סוף דכל דרגין אח"כ לעולם היצירה‪ ,‬ואח"כ לעולם הבריאה‪,‬‬
‫ואח"כ לעולם האצילות‪ ,‬וכן ממדרגה למדרגה עד הגיענו לאין סוף‪ .‬ואוזנינו תרפנה כנפי‬
‫השגתו‪ 13‬להשיגו עד סופו כי אין לו סוף‪ ,‬ולכך נקרא אין סוף‪ ,‬ועיין מה שנדבר לקמן מזה‪.‬‬
‫‪ 10‬והנה האריז"ל כאשר התחיל לדבר ממחשבת הא"ס ב"ה בחר תחת לשונו 'כשעלה‬
‫ברצונו הפשוט לברוא העולמות'‪ ,‬עי' בספר הקדוש ע"ח‪ 14.‬והנה נכלל בזה "רצונו‬
‫הפשוט" ב' דברים‪ .‬הלשון א' להיות כי נתפשט הרצון הזה בכל מקום הא"ס ב"ה בתכלית‬
‫הפשיטות‪ ,‬ו'לא איש אל'‪ 15‬אשר יאמר עליו כי אחד מאיברי השכלים היה הרצון‪ ,‬כי אם‬
‫כאשר א"ס ב"ה פשוט לאין חקר‪ ,‬כך נתפשטה רצונו בכל מקום‪ ,‬והוא ורצונו חד‪ .‬והב'‬
‫‪ 15‬הוא שלא היה חס וחלילה שינוי רצון לפניו‪ ,‬אשר נאמר שעלה ברצונו מה שלא היה מקדם‬
‫חקוק במחשבתו‪ ,‬רק כי היה ברצונו הפשוט בלי שינוי ח"ו כלל וכלל‪ ,‬וכך הוא רצונו‬
‫‪16‬‬
‫הפשוט בתכלית הפשיטות‪.‬‬

‫‪ 1‬כאן מתחיל כתב יד ד )‪ / (B116 3100 = 28‬ולהשכילך ‪ ...‬בינה [ ליתא ד ‪ /‬כל[ לכל ד ‪ /‬ב"ה[‬
‫ליתא ד ‪ /‬א"ס ‪ ...‬לבדו[ לבדו אין סוף ד ‪ 2 /‬כלל[ כלל נמצא קודם לכל הנמצאים ואין לו תחילה‬
‫וסוף כלל גד ‪ /‬שיקרא[ שנקרא ד ‪ 3-2 /‬כי ‪ ...‬ראש[ ליתא ג ‪ /‬כל[ ליתא ד ‪ 3 /‬ראש[ ראשית ד ‪/‬‬
‫או[ הו' ב הוא גד ‪ 4-3 /‬להשכיל ולהשיג[ להשיג ולהשכיל גד ‪ 4 /‬ממקום[ במקום ג ‪ 6 /‬להשיג[‬
‫להשיגו ד ‪ 7 /‬באמת[ באיכות ד ‪ /‬אח"כ ‪ ...‬היצירה[ ליתא ג ‪ 9-8 /‬ואוזנינו ‪ ...‬השגתו[ ואזנינו‬
‫תרפינה להשיגו גד ‪ 9 /‬מזה[ בזה ד ‪ 10 /‬הא"ס[ א"ס גד ‪ /‬ב"ה בחר[ ביאר ג בי אור ד ‪ /‬תחת[‬
‫תחלת ג ‪ 11 /‬העולמות[ עולמות וכו' גד ‪ /‬ע"ח[ ע"ש ד ‪ 12 /‬הלשון[ ליתא גד ‪ /‬להיות[ ליתא ג ‪/‬‬
‫ב"ה[ ליתא גד ‪ 13 /‬כי ‪ ...‬השכלים[ ב"א מאברו השכליים ג ב"א מאיבריו השפלים ד ‪ /‬כי אם[‬
‫וז"א ד ‪ 14 /‬ב"ה[ ליתא גד ‪ 15 /‬מקדם[ מקודם ד ‪/‬‬

‫‪11‬‬
‫ראה תחילת 'עוז לאלוהים'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫יש' מ‪ ,‬כו‪ .‬וראה זוהר‪ ,‬ח"א‪ ,‬א ע"א – ב ע"א‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫'רזא דמהימנותא'‪ ,‬פרק א‪' :‬בהיות שמלת אין סוף מורה שהוא עצם פשוט ולא ישיגוהו איך‬
‫ולמה ואין'‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫'עץ חיים'‪ ,‬שער הכללים‪ ,‬ריש פ"א‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫במ' כג‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ובלשונו של 'רזא דמהימנותא'‪ ,‬פרק ב‪' :‬על כן‪ ,‬כשעלה ברצונו הפשוט דעתיקא קדישא דכל‬
‫קדישייא סתימא דכלא דאיהו חד‪ ,‬ולא בחושבן להמציא כל נמצא‪ ,‬נפיק מגו סתים דסתימו‬
‫מרזא דא"ס'‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ואבוא היום אל העין‪ :‬המהדורה‬

‫והנה באמת לכאורה מילות ההמה סותרים להדדי‪ .‬כי באמרו 'כשעלה' היה שינוי רצון‬
‫ח"ו‪ ,‬כי אילו היה בכך מתחילה לא שייך 'עלה'‪ .‬על דרך משל איך ייתכן לומר דבר זה או‬
‫פלוני זה עלה למקום זה‪ ,‬ולא היה מקודם כלל למטה הימנו? וזהו מן הנמנע‪ ,‬באשר‬
‫אומרנו עלה למקום הזה‪ ,‬המובן ממנו שלא כך היה בתחילה‪ ,‬והיה שוכן מטה ועכשיו‬
‫‪ 5‬עלה‪ .‬וכן ברצון הזה באמרנו 'עלה' המובן שהיה ח"ו שינוי רצון‪ ,‬ואיך אמר אח"כ 'רצונו‬
‫הפשוט' להורות שהוא תכלית הפשיטות?‬
‫אך שמע נא‪ .‬כי להיות שזה דבר צודק שרצונו הוא פשוט כפשיטותו‪ ,‬כאשר הוא אין לו‬
‫סוף וראשית‪ ,‬כי לא ייתכן חלילה כלל לומר על א"ס ב"ה הקדמון דלית מאן דרכיב עליה‬
‫כלל‪ 17,‬אשר לא היה תיכף מחשבתו ורצונו לברוא במקום זה עולמות‪ ,‬ואח"כ חשב לברוא‪.‬‬
‫‪ 10‬כי מלבד מה שדייק האריז"ל 'רצונו הפשוט' דמורה על תכלית הפשיטות‪ ,‬חס וחלילה‬
‫לומר ולהעלות זאת במחשבתו‪ .‬בשלמא דגבי בן‪-‬אדם דיש למעלה הימנו סיבה הנותן‬
‫וחונן לו דעת‪ ,‬שייך לומר זאת‪ ,‬אבל מי הוא שנתן לו ]לא"ס[ מחשבה כזאת עכשיו יותר‬
‫מקדם? הלא הוא ורצונו חד‪ ,‬ואינו כבן‪-‬אדם אשר הוא ורצונו שניים‪ ,‬משא"כ בו הוא‬
‫ורצונו חד‪ ,‬איך אפשר לומר זאת? וכבר נאמר 'לא איש אל' – אל דייקא‪ ,‬שהוא א"ס ב"ה‬
‫‪ 15‬כמו שאכתוב לקמן אי"ה‪' .‬וינחם' – פי' שיפן ממחשבה למחשבה‪ .‬רק כמחשבתו אז כן‬
‫הוא מקדם מעת מציאותו‪ .‬כן הרצון הזה אין לו סוף וראשית והיה נמצא אתו תמיד זה‬
‫הרצון לברוא העולמות‪.‬‬
‫‪ 1‬לכאורה[ ליתא ג ‪ /‬מילות[ מלת גד ‪ /‬להדדי[ אהדדי ד ‪ /‬באמרו[ באמרה ד ‪ 2 /‬בכך מתחילה[‬
‫כך בתחילה גד ‪ 3-2 /‬דבר ‪ ...‬זה[ זה דבר או זה פלוני גד ‪ 4-3 /‬באשר אומרנו[ רק כשאמרנו ג רק‬
‫כשהוא אומר ד ‪ 4 /‬שלא ‪ ...‬בתחילה[ שלא היה בכך מתחילה ד ‪ 5 /‬הזה[ ליתא גד ‪ /‬ואיך ‪...‬‬
‫אח"כ[ אח"כ אמר ב ואח"כ אמר גד ‪ 7 /‬דבר[ מדבר ד ‪ /‬כאשר הוא[ כאשר ג באשר ד ‪8 /‬‬
‫וראשית[ וראשית כך הרצון הזה אין לו סוף וראשית והיה נמצא תמיד עמו זה הרצון לברוא‬
‫עולמות ג כך הרצון זה אין לו סוף וראשית והיה נמצא אתו תמיד וזה הרצון לברוא העולמות ד ‪/‬‬
‫‪ 9‬עולמות[ העולמות גד ‪ 10 /‬כי[ ליתא ג ‪ 11 /‬במחשבתו[ על המחשבה גד ‪ /‬דגבי[ גבי ד ‪/‬‬
‫הימנו[ ממנו גד ‪ 12 /‬אבל[ אבל הוא ד ‪ /‬מי הוא[ הוא ב"ה מי ג ‪ /‬מחשבה[ ליתא ג ‪ /‬כזאת‬
‫עכשיו[ עכשיו כזאת ג ‪ 14-13 /‬ואינו ‪ ...‬חד[ ליתא גד* ‪ 14 /‬אל‪ [2‬א"ל גד ‪ 15 /‬שיפן[ שיפיק גד‬
‫‪ 17-16 /‬כן ‪ ...‬העולמות[ ליתא גד ‪/‬‬

‫‪17‬‬
‫תיקוני זוהר‪ ,‬תיקון שבעים‪ ,‬קלה ע"ב‪' :‬באינון מרכבה דיליה‪ ,‬ולית דרכיב עליה‪ ,‬דלית לעילא‬
‫מינה‪ ,‬ובגין דא אתקרי עלת על כל עלאין'‪.‬‬