‫ספר‬

‫נו פ ת צו פי ם‬
‫ח״א מ תו ר ת א ל הינו‬
‫‪ X ^2‬ן ר אסהת״ מתורתן סל ראשוניס ־ ניפת ‪.‬ציה״ס חכתיגת‬
‫ידי קדושים ״ הדומים לתרש״שיס תחו׳ר בכל רב״ס * אשר‬
‫עדהגה לא באו בכתובים וכעמרא היו בלואיס ־קרועים ותטולאיס *‬
‫אסעתיס נעחדס• להעלותם על משלח הדפום ־ ובאיזהו מקומן•‬
‫גהיה ונזדמן ״ אשראמרת* אס הדל שפל שבשפל׳ס בעזרתו״‪p3n‬‬
‫הס משוט'״ דספרה• עסיא לוער׳ה בקש ונגנבה י נרשנוהו מקים‬
‫]קרא* באתי בקצרה ״ חסוד מחסרה * מדלית איסורה • והכי‬
‫קתס ״ לה־דקי דבי רב קרוא מקרא * קיל׳ אל ה' אקרא אגא ה'‬
‫בלח הגואל * ק ״כי בראש יתי)גחמסת־ ותנכה לגו בית הנחירה‬
‫במזגו במהרה כ״ר׳א ‪ :‬הצעיר שלתהכא׳א עאכד»צמה משה ׳לו‬

‫נ ד פ ס כ שנ ת‬

‫מתיקיסמרבש‪ HPW1‬צידסג׳ם ;‬

‫ר ב תי י ע’ א‬ ‫™ככל‬
 This Sefer has been made available by:

r l 3 0 t 3 ? l CORNER
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL 0718)972*0777
FAX. (718) 972*0178

A deluxe bound copy of this sefer is available at:

Biegeleisen Hebrew Book Store

4409 Avenue

Brooklyn, N.Y. 11204

( 718) 436‫ ־‬1165

‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬

:‫ אצל‬,‫ במחיר סביר‬,‫וניתן להשיג ממנו טופס מכורך‬

‫בימ״ס ביגלאייזן‬
4409 le‘*’Avenue
(718) 436-1165
 ‫•כסיד‬
‫מוקדם מאין ‪ :‬להקורא מהמד העץ״‬
‫‪ *v‬אברע״ן ל׳וכור״ה * א‪-‬וח״ס‬
‫א־כ־ה אקרא• גזאח המחכרר‬
‫ולא עתה •גלה הקירה * בי •בק״ק אל לצורה ‪3‬ר‪.‬יארה ארב״ת‬
‫לו הטוהרה• כנה צ׳ו דוה ?;ה ל״ו הדר׳ה * ני זהקלק אנוש המעל אבר עץ‬
‫ל׳ו יט׳ט אצעג• ונכה רו׳ח* ההולך כקוח* ומבטח כטר׳ח• אל מאמר ירובללד‬
‫)סנהלר־ן עי׳א( אחר הקכ׳ה נט אט כמעת לנר אקל דכי קטן והנאך * אל‬
‫•היה כידניך כבודלערהכי קטן אלא נבומעו חכי גלול ונו׳ אלא כבר‪:‬עו מד קנס‬
‫ונו'אלא בכומעו תכי;ניא ובו' ככוהעו מכי חעה נאמן ונו' נבומעי מכי הגבורה‬
‫כנא' אל אחד אררך‪.‬ואיןאל<ד אלא הקלה בנא* כמע יבראל ה׳א ה' אחלעכ׳ל‬
‫וכזה כי'הר‪ 7‬מד״ במזאלאיזהו קנ׳טהלומד הבל אלט בנא׳חכלתלמד׳׳ הבנלת‬
‫הבל דיקא וה״נו טעמא כי עדותי׳ך כ*חה ל׳י בבולט נהגי תרועה א״ ובו' *‬
‫ומה גט שאח״ללכעמיט נאכרקטא דענ״א ללרגניתא אבתבח * ועל נן נתמיי‬
‫לט ואדתי הוד הנתב׳ •ד קדוביסאברכאר׳ב המה מאבר מגאה ידי יד בהא‬
‫ובזדט ק הכרט הסכר ויזרע יצסק לה״ ינחק עיבד׳א זצה״ה דבכקה רמהז•‪:‬‬
‫דד נהלכסת הסכרנר״ן ההבכהתו מכלרת האט היי‪/‬הדלה נג׳ע עליון ודתי‬
‫גא״ולה * ואמדת• מי•הן רולזקו נע’ט ברזל ועוכרת על מבנ׳ח הדכיס עד אבד‬
‫נתגלגל זנות ע״י זכאי גברא לטלה טה רצ״ו והדל!הבמביסוהליוהלי בהירת‬
‫לוית קן וחסד כר^יר כי' יהזקאל מצריה הי״ו יה״ר ידו ננלחת נשהונן‬
‫הוא * ובגל אבר יבנה יבב׳ל וינליס כיד׳א רשלטה״ כעילי ותהי הבברתו שליתה‬
‫קעס ת' אצה׳ •בראל י גס בדך לקחתי לאבי האברך זקן דובב טביגה לא ‪pxp‬‬
‫גירסא הכולדה ח*'ים לרא׳ב עדהע^לס נ׳ד׳א״ וכרךלא אב־בנה לט להוקרף‬
‫ישראל התתנדטס בעט לקחת את סכ׳הק הלזה ברך ה' חילט וכועל ידט תרצה‬
‫תעתה ועד עולס ואל תהי כ*כת הדוטקלת בעינילט* ועיני צבמא כטלית אנא‬
‫ה׳ סלח הע״ז אתמקנך אבר בבדה צאנך צאן מרעיתיך אבר קנית קדסהכ״כס‬
‫לנווה קדסך לככיס ורענניס יהיו ביר״א ; כה לברי איש נוש׳ת זד'ר כט‬
‫‪5‬צמה בא״א עאבד שלתה השה ס׳ט ‪:‬‬
 ‫עדשת בראשית‬
‫כת׳י‬ ‫‪n fiD‬‬ ‫»נ'ו‬

‫נופת צופים‬
‫ל ^יניכלהראלביאשית•ויוק ע״פ מ׳שז׳לרכריםשבכתב‬
‫איאתס רשאי לאומרם ע׳ש ‪ .‬השו לעיניכל ‪Inp‬‬
‫כראשית • ■כליסר שיעסץי בכראשיס סייט כתודס שבכתב‬
‫לראות כענ^ם חהולעי׳ני ומן ;‬
‫א’ נ ייק ע’פ מא יאיתא כמשכת מנילם ■יכתורש מנת‬
‫אש שתירסעל נכו אש לכג־ז • ואיתא כתן־טם‬
‫כראשית כיי׳תא״ש ־ ה׳ש לעייר כלשד‪ 6‬כלומד כדמיון‬
‫העידםשס־א שזיר על נכי סליק• ‪p‬הואבריתאש סתורת ;‬
‫אינ בא לרמוי כלפי סא שכתב הר‪ -‬זנית סרבים ו׳ל משת‬
‫המפרשים• רארכע געח יש בעץ ומגיוון פשתיר‬
‫ארם תאה איר • ויהי אץתאיר רכי אלא מתיך ססישץ‬
‫י^אעכת״ר י׳ל ייפת׳ת ‪ :‬וכך דרכה של תירה אינם‬
‫שרדה ן‪1‬א כמי שמשחיר פרי עלית כעוי־כ• חסו לעי״מ‬
‫כלומ־ כמי סעץ • האיר אתי מכיס השפוד שבעץ ׳ ‪P‬‬
‫היא סגילת התירה • וזשו כראשית ורון ‪ :‬ואפשר לרמח‬
‫כיה כ' ב׳ גיגייש כש״ד וש יצא ראשונה להניד לך תננלומית‬
‫חכמתי יתכיןנםשכמישךדמתשץ■ וכא•שש בי אורה לאים‬
‫חש ידע מה דכחש^ ואין דבר מתי מער עינח •‬
‫יתא חד ונהודא עמישריה • כ^^מר רכתישן עצמושם‬
‫כי אור כי יסל לאיש ויו “ ‪ :‬ח׳׳ש ז־ס כחושך אור כלומר‬
‫ממה ביית אור נתישךשכעץ• מיניה סתימוש׳לכי במעגלי‬
‫י׳־שר ולא נפלי • וזהו לסרי״ם ורון ‪ :‬חה שא' תחשכנה‬
‫עינהם‬
 ‫פרשת כראשית‬
‫עניהם מראות• ‪ ' p‬דלנאייה מראית כפה יחי היא •‬
‫אק לפי תה שהק' ה'נ ולפרש שאלותיו כאר הטיב דלא‬
‫למשתמע מיניה פ־׳י שהוא איר • להכי שלל איתי פירוש‬
‫כאמיו מראות ור ‪ : p‬יכעוכראדאוחירשאל חמורשהניא‬
‫במר׳• וז׳ש שהע׳ה נמשלי ) כ( מקלל אביו יאמו ידען‬
‫גרו כאישון קוכך• כלומר באיתו אור כי יהל מאשרן כק‬
‫עק שהוא חיכך ידעך וריק ‪ :‬וכמ׳שעץקלעג לאכיתכוו‬
‫לקהת אם יקרוה ערבי נחל ודוק ‪:‬‬
‫! י ת ב א ר בזה מאמרם י׳ל בפ׳ק רכרכיח רף זי ע׳ב‬
‫א״ר רכין נר אדא א׳ר • כל הרגיל לכא לב׳הכ‬
‫ויום א' וכו'• אשד הלך תש־כ־ס ואין נינה לו • אס לרבר‬
‫מצום הלך נ־גה לו• ואם לדבר הרשית אץ נוגה לועכ״ל‬
‫וההפיקיחרכו כו • רק זאת אשאלה לכאורה דבר הימא‬
‫למקרי למאן רהולך לדכי מלוה • אשר הלך השיכים )יככר‬
‫היייף נתעורר כזה ופ ‪T‬ש לשין ח»יס לומר בהשכמה הלן(‬
‫ואכן כפי מה שהקרמט על סישן בכעץ שמאיר ובא לארס‬
‫א׳ש והיק אם לדבר מצוה הלך אוי מנה לו• דדדשינן לה‬
‫להחשכיס כמו חיכך שכעין במאיר אור ואם לרכר הרשית‬
‫הלך • אזי דרשיק השיכים כמשמעה♦ וזהו אץ מגם לו‬
‫ודריש מרלא אמר ולא מנה לי• נ‪ 1‬א יאץ שהיא משחמעם‬
‫לחיי אפי איין ועי״ין• כרישי אץ לה ולר עיץ לה וי ח ‪:‬‬
‫א’ נ ע״פ מא ראיתא בר‪,‬שוכח ההרי״ל רהמחלל אח השבת‬
‫עינשו כניץ־ר העץ • יג׳ש לעיני כל ישראל רמשהמיח‬
‫ע׳י כראשית שהיא נטריק'ן יאי שכח)הרב חיים חתילס (‬
‫ואני שמעתי מצורכא דרכנן חר• בזיא ראוכי נין ס' לכם את‬
‫>‪5‬כק כלומר קה קרצו ליא־ת כעניככולא ינקיוס ע׳ירנק‬
‫ה׳‬
 ‫כ‬ ‫פרשת בראשית‬
‫ה* לכם את השבת ושבי איש המתיויהשמדוסו ודוק ‪ :‬ח׳ש‬
‫עיני כנאמני ארץ שתהיה נאמנה כארץ ולא ינקדוה ע׳י‬
‫לשכת עמיי איתיות לשכת ודוק ‪:‬‬ ‫י‬
‫א י ג יוכן כהקדים מ״ש ‪ t‬ל הכל כידי שמים• חוץ מיראת‬
‫שמים• והיתא כתקינים • בראשית דא יראת וז׳ש‬
‫לעיני כל ישראל כראשית דא יראה כלומר כידם נמשלה ‪:‬‬
‫א י ג יתבאר עיפמא ראהמד כבי מרלשא •דטעמאמאי‬
‫הקרים המקונן הפ׳ה לעין כמ*ש כצו עליך פיהם‬
‫וכו* עשה ס' וכי' • לימר שה־ה ביניים בקר וכ‪1‬כ •‬
‫וספרו כפיהר הה שלא ראתה עניהם • וז׳ש לעיני כל ישיאל‬
‫כראשית כלימי העקיכתבכתחילה ולא ק־מה לי הפס•‬
‫משום בר׳א אלהי׳סא׳חס׳ת אמ׳ח וכאמורודוק‪:‬‬
‫יי״ש בצדק כל אמרי פי רקנרמא ראץ כהם נפתלועקש‬
‫דלא צריך לכפ־כי מדי ודוק ‪:‬‬
‫וז’ש קישט׳א ק'אי רלא להפיכי מדי וכאמור י ט' ‪:‬‬
‫וי״ש הגידו סאותיות לאחייר ולא כסדרן דקרים פה לעק‬
‫טעמא מאי • לזה השיב ונדעה כי אלהי׳ם אח׳ס ) פי״‬
‫ן‪1‬היס דיין( כלומר נדונים משים אה׳ת וזהו אד‪',‬ס חיתיות‬
‫אמ׳ת ורוק ‪:‬‬
‫א' נ לעיני כל ישר‪ b‬כראשית• יאיהאכהקונים כראשית‬
‫דא מחשכא • עיי איחא כרי׳ל לכל היד התיקה‬
‫זי יצ'מ • ולהכין זה נקדים חיש הרב י׳א ז׳ל נפי שמית‬
‫יטעם יצ'מ ק דם הזתן‪,‬משום דפרעס ומצ׳יס חשכו עליהם‬
‫לשעכידם בלילות וקי׳ל דסמחשכ לשליה יד כפקרק לביש‬
‫חייכ •ולהכי ימים ולילית כהדא נחשכי ענח׳ד זיל♦ ואמיר‬
‫מעתה רזו קי׳ל ‪ .‬לכל היד התקה זו יצ׳מ יק' והלא‬
‫עריק‬
 ‫פדשש כראשית‬
‫עדיין לא נשלם הזמן • לזה השיב כראשית רא מחשכה‬
‫לועד ראזילנן כתי מחשבה וכוי וימים ילילית באתת הם‬
‫ויצאו ורוק ‪ :‬ובז׳י מש׳הכ ויקרא פרעה אל משה ואל‬
‫אהרן ליצה« וק'דלכאורה מילה לי להרחיק ליהעלמא■‬
‫דמי דלא ידע דכלילהקאי • שהדי הוא אומר ויקה פ־עס‬
‫>נל עבדיו לילה ׳ ואמנה כפי מהשהקרמני ס'נ רגם‬
‫מלאך רע פרעה ה־שע ענה אמן כעיב דנם הלילית כאו‬
‫חשמן ורוק ‪ :‬זזהי שאלת כן חנם לאביו מה נשתנה‬
‫הלילה סוה לפ‪-‬קה סכש לע־נזו • נזה השיב לו‬
‫אכיו עכדים היינו לפרעה כמצרים • וכיצד ויוציאנו ה״‬
‫אלהימ משם אם לא ראולק כתר מחשכה וימים ולילות‬
‫אתינהו כחרא• ולהני מובירנן יצ'מ כלילית ודוק ‪:‬‬
‫מ״ששהקנ׳ם מחש׳כ אח הקן • ר״ל איח^י ייזז שני•‬
‫הנשארוופזיאני קדש הימן משעה שחש״ב רייקא ורוק ‪:‬‬
‫>מעתהבין ‪ p p‬את אשר לפנך שזהשא׳הכויהימקץ ח״ל‬
‫פנה ויהי בעצש היום הזה יצאו כל צבאות ה׳ וכוי• וק׳‬
‫דעדיין לא נשלם הזמן ואיך קאמ־ בעצם היום סזה בעצימו‬
‫שליום לוח השיב ליל שעורים הוא לה' לילרייקז וכאמיודוק‬
‫■מפאואוקי• רמהאי טעמא הוא הלילה שמודים לכל כני‬
‫יכוה יקבאר‬ ‫י‬ ‫ישראל צדרתנם רתזכירים יצ'מ כליליה יריק‬
‫מה דקשי ק־אי אהדדי כקיב ה ום א־ם רצאיש וכזיב היצאך‬
‫ה' מעליי ם לילה • ואמנם כשי מ״ש הנה נבין יריק ‪:‬‬
‫>יתכן אררל איתה הלילה ה*תה מארהכתקיפח חמת‬
‫להראות צעיצם רלילות כימים נחשני י־צאי קי־ם הודיז‬
‫>מעחה אתה הנא־ כיה ת־י ק־אי דקשי אה־ירי וריק ‪:‬‬
‫‪.‬אנ־י׳ש לן יום כתיב אתל א מ־ סיום אתם יוצאים וכת' ת' או*‬
‫הוציאן‬
 ‫נ‬ ‫פרשת כראשית‬
‫הוציאן ה' אלתיךלילת• וזתו אף לך לילס־לזת תי׳יתיכ‬
‫לס ־ אסה הכיטת מאור ושמש • ולסכי ק־וי לילה וקלוי‬
‫יייש ודוק ‪ :‬וכפ׳ד דלעיל יהבאל הכי לך יום אף לך לילש‬
‫כלומר משים דחשכת לילית כ־מים • מהאי עעמא אתה‬
‫הכינותמאוד ישמש להראות דהליליתנ״כ כאו חשכק ודוק ‪:‬‬
‫) ויומהק ל״ך כנמעריא ן' לדמוי שש־ר על יצ'מ שנוג־ת‬
‫ז״ פעמ־ס כתירה ודיק ־• ( ועפי״י אפשר לפרש מא‬
‫שאמר כמד • יהיבא בש‘ נאיס תהלס וז׳ל ויקרא פרעה‬
‫אל משה ואל אהרן לילה • א׳ל כן עמרם כן עמדת‬
‫היכן תירה • היכן תורה •השיכומשהרשע •לס' הארץ‬
‫ומליאה עכ׳ל • ואב׳ לפ׳ דהמיסת פרעה הרשע דהן‬
‫אמת מלילוח כאי חשדין • יזהו ויקרא פ־עה ‪ b‬משה‬
‫יאל אתיז לילה • אכקי ילמדט יכיט שזה היא סכית כ׳ש‬
‫וליק הלכתא כווחייהיאלא כשית הלל רכליגיעלייסו וא"כ‬
‫אתמה דרילמא לי השלכתם אח־י כ׳ש דמתייכי • ויסו‬
‫היכן תירה היכן תייה יכו' • לוה השיט משה רשע •‬
‫לה' הא־ץ ומלואה יכמתיכתא דדקיעא אילי כב׳ם רמ ‪T‬כי‬
‫כרכחכה־כנפש חייסי׳לידוק ‪ :‬ויתי שרק‪-‬קי ז׳ל כלשונס‬
‫הזפב אלו ואלו רכרי אלהים ח ים וכו׳ ורוק ‪:‬‬
‫כ ר א ’‪ * 1£‬ת וכי" ראיתי בכתכי הרי המפלה כמוס״ר צדקה‬
‫ח צן זלה׳ה וו׳ל לסכץ משך הכתיכים האלו‬
‫כש׳ר רי׳לדכאמ־יו יהא־ץ ס^ת קישו וכי' • אי קיר*‬
‫הייל״ל יה ן היתז תיתו‬ ‫בריאת ה עילם משת־גי ק‬
‫כתחילה י‪:‬תר סכי לכתי‪ :‬כראשית וכי'• ואמנש יוכן ע' פ‬
‫מ׳ש נגמרה כפ" ר ע אמר ר׳ל מאי רכתי‪ :‬ארץ יראה‬
‫ושקעה אי ירא־ למש שקעה • ואי שקעה למה יראה‬
‫^לא‬
 ‫פרשת כראשית‬
‫אלא כתחילה יראה כתא לא יקכלו ישראל את התירה‬
‫ויחזיר אח העולם לתוהו יכוהו ע’כ• ורראכונכ ז׳ל פי'‬
‫שזה שא' נמוגים ארץ יכל יושכיה כתחילה • אכן אנכי‬
‫גפין־לו יכראל אנכי ס ’א תכנתי עמיריה סלה עכ'ר רל‬
‫י‪'1‬א כראשית היא כניי לתורה • כ*כהיכ ה״ ^נני ראכית‬
‫די ט כה כרא אלכיש את סבמיס ואח רארץ וכדר •אמר‬
‫נם שנכרתת עכ׳ז והארץ כיתה תוהו וכוהי• • תיהא וכיהא‬
‫שמא תחוור לכחרור‪,‬א*כרם ויאתר אלה־כיכי אור א רה‬
‫של קירה ויראאלהיס אח האיר כי טיבכקכלו אה התירה‬
‫אזי נהתכנה עצ מתכנהה ינקדיז נייק והולכין יום א׳*‬
‫ויום כ׳ וכי'וזהו ייכי ערב יוה ונו׳ • וכמשאז׳־ל שהתנה‬
‫בקב״ה עם תעשה כראשית• אם ישראל הקנליב אה ההורה‬
‫ת־טכ ואד לאו יחוור את כעולם לקוכו• עכ’ד ז׳ל ‪:‬‬
‫ל א טוב היות כארס לכדו אענה לו ונו'• ראיתי ככתבי‬
‫ת׳ר גגר‪.‬אל יער‪,‬כ נ״ע כהפרו הבהיר בם יעקב על‬
‫כקורה• כפירש ע'פ מ׳ש ז׳ל לא יקרא לאור כנר ליל‬
‫שכק • אגל אס אבקו עמו מור‪,‬ר ולא חיישיק שמה יטה •‬
‫חש לא טוב כלומר איני יכיל לעכק בהורה שנקראת‬
‫טוב • כרכהיב כי לקח טיב נתתי לכם • כשנת שנקרא‬
‫טיב נדרשי ו׳ל יותנה טונה יש לי כבית גנוא׳ וככה שמס‬
‫נאור שנקרא כ־וב שנאמר וירא אלכים אתכאירניטוב•‬
‫טטעס היותי לכדו להני אפכס לו עורכננדווני' עניר‬
‫נ׳ע ידפת׳ח וש׳י ‪:‬‬
‫כ כ ד ' א״ר יוהנן אדם ותוה ככני עשרים בנה נכראו יעיש•‬
‫יוקו כן הר‪,‬דה כיס• הי ’ה נגמט׳ עשרים)מהנ‪-‬ק‬
‫ככונה( וו'ש אקוד וקרס צדקני • ודרשי יו׳ל על ארס׳ר‬
‫וכרם‬
 ‫י‬ ‫פלשת בראשית‬
‫וכרם יקשת עלי כפי ך כ׳ף כמשפר וכאמור חהיאעשס לו‬
‫עזר כנגדו• כלימד כ׳ ננר׳ו שהיא נ*כ כת עשרים שנס‬
‫נכלאת ורוק ‪:‬‬
‫ה ם? הע; אשי צויתקלכלהי אכול ממט אכלת •ואע*‬
‫לרמוז ע'פ מ׳ם י׳ל למה שאול לא נמחל עיט‬
‫ולרויר נמחל עוט * והכיט שאול טען כי חמל העם על‬
‫מטב הצא! ילא הורה קכף ומיד • אך רויר הורה מיר‬
‫ואתי הטאחי • והשיבו נ‪.‬י‪.‬ן הנביא נם ק' העביר מטאהך‬
‫לא תמות • וזה ‪.‬שלמי ומודה יעייב כלומר דמודהעל‬
‫עיניהיו• יעחכ כלומר נס שיש לו השובה להשיב עכ״ז‬
‫ועיוכ תשובתי איש וה יתתבודוק •וז׳ש המן הען אשר‬
‫צייחין לכלהי אכול ממנו אכלת רמו לי כלומר סן תירס‬
‫שאכלת כדי למסול לן• ואמנם אדם כיקר ולא ינק השיכ‬
‫באשה אברנהח עמריוכו' ינשאר עיני צרוד לדורות ורוק ‪:‬‬
‫ב ג ד ' יאיכל • אכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל * אכלתי‬
‫ואוכל ־ ותמוה דאיך מעיז פניו כלפי מעלה‬
‫כיסא • אלא הכיונס יתבאר ע'פ מ'ש שם כמד' אתר‬
‫שאכל אד׳הר מען כרעת טו״ר ובא לאכול משארפיריח‬
‫האילנית כולם כאתר נערו כי לומר נזיף את לתיך ולא‬
‫נד‪,‬ט לו מפריס ולא נשאר לו לאטל כי אם מען התנח‬
‫וט* יעש׳ב • וולו אכלתי מטן הרעת ‪m‬טאסי ‪p‬נרמא‬
‫לי ואוכל עוד ממני לפי לא נשאר לי ממי צאכול כי אס‬
‫ממט •כאמיר ‪; m‬‬
‫‪f‬‬

‫א' נ ק׳ק מאר‪,‬ר ראכלתי מען הדעת ונימתי מיתה‬

‫לעילם• הן עתה ואוכל מען החיים ואתק‪:‬‬
‫חהו אכלתי ואוכל • וכמש'הב פן ישלת ירו ואכל גם מען‬
‫רת־ים‬
 ‫פרשת כראשית‬
‫החייס וחי לעולם‪n*1‬׳‪: p‬‬
‫מתכאד מד' תמום ה׳ל מם ראס אדם שחעא •‬
‫יאה שתים וחטא • וקמיה ושאלו להרב משיפיורןע‬
‫והשיב להם רכנש א‪'1‬ל כאסת השחכל בני רכר־ם ואץ‬
‫אתה כא לירי עבירה • והוא לא ראה אלא ששים כי‬
‫היה יציר כפיו של ה־ב׳ה)הרב שיתת חילין (‬
‫ולער׳ן תוץ מררכיני לפ״שו ע’פ מיש כמד׳ רבי שמלאי‬
‫אימ' כישוב הדעת כאה עליו מא את ס‪:‬ור שהיא תתה וחיה‬
‫אתרת נברא לךז’א‪-‬נמצא לפיז אש נירא לי שתיש חוץ‬
‫מחיה ראשונה לא חטא • ח׳ש מה ראה אר׳הר שחטא‬
‫לוה השיב ראה שחים ילא שלוש להכי חטא ירוץ ‪:‬‬
‫ישמעץימח׳׳ר משה עיראסזיהין נ־״ו שוה שא'במשרה‬
‫ילו שתי נשיים ולו הכץ כלי מית באבל מעץ הדעת‬
‫ושכיא מיתה לעולם ודיץ ‪:‬‬
‫ולפידיתכא־ הכי ראה שתיש לפניו ען הרעת ועץ התיים‬
‫לקני חטא ישייך ל‪-‬זץז כעץ החיים וכאמיר ירוק ‪:‬‬
‫כמיר ויראו כי ע־ומים הם • מכאן שינרי הגמים כנחת‬
‫נשמעים והו״ תמוה• ואני שמעתי מפום ממלל‬
‫יכרשן שד״ר כעייהק טנריא כמש״ר משה אליהו כליי נר׳ו‬
‫פירש‪ ■:‬כמץ תומר • כהץדים כי כמלח ע־ומיש יש שני‬
‫פירישים א' הוא ערומים מדלי לכוש• והב׳ ערומיס כחכמה‬
‫יספ‪-‬ש שביכזש דנ׳ש ורפיח • הדנש היא עי־ומים מבלי‬
‫לביש •וה־פא ערומים כחכמה• רהי דרעי כי ע־ומים‬
‫כס כרג״ש מכאן רכרי חכמים • כלימ־ ערומים כחכמה‬
‫כנז’ה נשמע ם עכיד נר״י ודפח׳ח ‪:‬‬
‫ייקר להץ מאד ופל• פכי ואל לרמוו כלפי הא דזיתא‬
‫נר‪ 1‬עא‬
 ‫•‬ ‫>י‪6‬ת נראשמן‬
‫כמציעא )דף נ״ז ע״כ( כעינרא דרכי ‪:1‬ני‪1‬ד כשלינתא‬
‫יתנורו של עכנאי דנפילעלאפיס ואענשיס לרבן נמלי‪1‬‬
‫ו;נולי)ז יעש׳ב ־ ואמוד מעתס שוס רמו וייןר לקין מאי‬
‫ויפל׳יו פנייי שעשס נפילת אפ‪-‬ם נדי לסרט • עין סשי«‬
‫הץב’ס למס נפלי פקי שנתכענתס לסרט כנ׳א * סלא‬
‫אם תנוינ שאת וכי' • יאדדכס לפתח סנואת חנן סעאס‬
‫■ מש ורוק ‪:‬‬‫הוא ךל כפתחץ פ‪p‬‬
‫ה מ ה סגניריס אנשי סשם• יתבאר ע״פ מ״ש כמדרש‬
‫אככיר ח׳ל שאלי תלמידיו את רב מסף מסו ע‪1‬א‪1‬ל‬
‫אמר להס מק שעמדו יוד המכיל ועבדו ע׳ו • סיס סקפ׳ס‬
‫»תעצ‪ :‬מיד עמדו שני מלאכים שעתוי ו;מא‪1‬ל• ואמרו לעניו‬
‫יכי?י של עילם• סלא צמלני לפ*ץ כשייאת את עולען‬
‫מס אניש כי תוכירניא׳ל ועילם מש ישא עליו א״ל רכש׳ע‬
‫היינימסשפקיןכי• א׳לנליי יידוע לפני• אם אתסשתיס‬
‫כא־־ן סיס שילס כנם יצ׳סד וסייתם קשים ענני איס• אממ‬
‫ליחןל‪:‬י י שוזינ ‪-‬יי עש סנ״יית • ית״זש אץ אנשני‬
‫^״יזישים שמך• א״ל רדי יתדייו עמזם • מידקילקלו ע»‬
‫כנית סאים ששיי יפיתילא יכלו לכמש את יצרם• מידראס‬
‫סמחיי ריכת אתת • ושמש איסעשר נתן עיניו כס• אמר‬
‫השמיעי לי • ’ אמיס לו איני שומעת לן עד שתלמיט שס‬
‫סמפירששאתס עולש כי לד־יע * כשמש שאתש ווכרשו•‬
‫למרה איתי שם• הוכייס איתי יעלתש לרקיע ולא קילקלס‬
‫אמד סק׳בה ס־איל ופירשה עצמש יק סעכירם * לכו‬
‫וק‪:‬מיה כין שפעסכיככיס הללי כרישתיכיכק לעילם •‬
‫ינקשעה ככימש)יי״ש מ ‪ f‬ילוד אשש ביניני• כלו' מאס־שמ‬
‫כינ ט אשס־ילורג״כ יתיסףעלים לו׳א לקכל אתסתייס‬
‫ויסזוד‬
 ‫פי־שת‬
‫ייחווד ידי “ • ( כען שדאי שמחד ועואזל כך • עמדו‬
‫ו‪9‬שאו נשים יהילירו כנים היווא והייא • ועזאל היה על‬
‫מי»י צכעינץ ועל מיני הכשיטק של נשים שמפהיס את‬
‫בגי האדם להדהיר עכידס • מיד שיגר מטטרון שלית‬
‫לשמחד וא״ל עחיד הרןכ״ה להחריכ עולמו ולסכיא מכול‬
‫לעילם • מיד עמר בבכי יהיה מצטער על העולם ועל‬
‫גניי • מה יעשו כרו ממה יאכלו אם העולם חרב •‬
‫שכל אחד ואחד היה איכל ככל יום אלף גמלים ואלף‬
‫קוקיס ואלף שירים• בלילה ראו היווא והייא שניהם חלומתז‬
‫אחד מסס ראם אכן נמלה פתסה על האיץ כשולחן ‪.‬‬
‫וסיתה הארץ חרותה ובחיבה שיטיח ביטוח• והיה מלאד‬
‫מרד מן הרקיע ובידו כמק ‪ • p o‬והיה גורר ומוחין כ‪5‬‬
‫איחן השיטוח ‪ .‬ולא היה משייר כה אלא ארכע חיכית‬
‫והאחד ראה פרדם גדול משוכח נטוע מכל מיני אילנית‬
‫מיו כאק מלאכים וכיח קרדימית והד מקצצ ןכל האילנות‬
‫ולא שיירו מ אלא אילן אמד של שלשה ענפים י כיון‬
‫הננערו באו אצל אביהם א׳ל עהיר הקכ׳ה להכיא מכול ולא‬
‫ישייר אלא נח ובכיו כיון ששמעו כך היו צ־עקק וטכץ א׳לאל‬
‫הצטערו• ששמוחכם לא יכלו מפי הכרות כל ‪ p j‬שמושכין‬
‫אח הטפידת אומרים הי וא יהייא• מיד נתקדרו רעקן‬
‫שמח״ חור כחשיבה יתלה עצמו נץ במים לארץ ראשו‬
‫למעט ורגליו למעלה • ועדיץ הוא תלוי כתשובה כין‬
‫א ס לשמים • עזאל לא חזר כחשיבה וערק היא עומד‬
‫גקילק־לו להשית כט אדם לדכי עכירם • כמיני צכעונ ן‬
‫של נשים • ולכן כד ישראל מקריכין קרכנית כיוה ככפירים‬
‫איל אפר לס' שיכפר על ישדאל • והיל אחד לעואול‬
‫שיהנול‬
 ‫ו‬ ‫פדשח כדי‪1‬שית‬
‫שישכול עיניחיהם של יבראל והוא עזאזל שכתירה עכ׳ר ‪:‬‬
‫אמיר מעתה שזה שא״ המה הגכורים אנשי הש ’ם כלומר‬
‫‪ 81‬שנסוחים כמכיל שמם נזכר כהמשכת השפ נ ח יק’נ ‪:‬‬
‫יישם ה‘ לקין אית • ח ר‪.‬ה נ ״י' קרן יצמיח לו כמצחי •‬
‫להראית שנהקנלה השיגתי• יי׳ש יכל קדט רשעים אניע‬
‫מאחר שהם רשעים אגדע קרנם שלא יצמת • אמנם‬
‫תרוממנה ק־ניח צדיק המצדיק עצמי• יז״ש ציקתי עומית‬
‫לעד החשיכה נק׳ ציק שנאמר אני נצי־ק אחזה פניך אזי‬
‫ק־נו דייקא ר‪,‬רום כככוד • כרם רשע ירא' ‪0‬יכע*ס מחמת‬
‫שלא עשה הכונס יזהו אצמיח קרן לרדד ערכתי נר לסכיד‬
‫ומנא חייכיו אלבס כיכתינו' שנר‪,‬קנל כר‪,‬שיכה ‪:‬‬
‫כחנית עור • נחב הרב לב הדיה דכחטא אר״הד נסתלק‬
‫האלף ינעשה כמקימי עי׳ן וזהי כחנית עו׳ר וזהו‬
‫שאנו מתפללים והא״ר עיני״ני נתירהן ייל אוהו עין ככקיכ‬
‫כתורה וז׳ש כא־רה עייני פן הישן המית כהגלז' אס צא נד‪,‬קן ;‬

‫פרשת נח‬
‫ס מ י כ ו ת הפרשה יירא סי כי דכה וכו' ונא מצא חן‬
‫וכי' אלה הילייח נח יכי' • ואפשר לפרש‬
‫כהקדם הא שהיכא כילקיע נפש ק רהי כי החל הארס‬
‫לרוב יכו' • מלמד שהיו כטיפים נז מ ה• יהיו שיפכים‬
‫ורעם על העציש יעל האנניס לככי כרכה לכם ככנית •‬
‫וזהו ונניח ילרו להם עני ל • עיר נקדים מ׳ש רש״י ז״ל‬
‫כפסיק צ‪ 1‬קז ס־־יס ועמידה כי רכה • ט ריכ׳ס היא‬
‫כתי של לוט יע׳ש • ואמיד מעתה שזה שאמד וירא ס״‬
‫כי‬
 ‫»ישת נס‬
‫ט רכס יע>ן האדם כאיז■ ודין גימס לסם ט ריכ*ס‬
‫שנולד לסם כטת ‪ .‬לא כן נח מצא ס׳ן כעיני ה‘ ולא‬
‫חעא טוחייהי • והראייה אלה תילדוח נ׳ח שהוליד כנים‬
‫ולא בטח • מינא נודע רא‪-‬ש צ־־ק חמים ששמר בריחי ‪:‬‬
‫‪ m‬היהה לו מיהן אליה כעדו וו־י את האלטם השסלך‬
‫א׳כיימתין על פי מ׳ש ו*ל אוי‬ ‫יס וכאמור ורוץ ‪:‬‬
‫לי למי שכניו נקיטת אשיי מי שכנע וכרים • יזשי אלה‬
‫הילדות נ׳ח יכ‪-‬ים כיע־תי וס נ־ימס ליז נ׳תטיתץ ורוק ‪:‬‬
‫א״ג יחכאר ^לפי הא יחנן כשיה האי צהיבא ת־כע‬
‫רהט ליס כני מתיה • משים רמיכת להו כמיצו‬
‫ישמיא יע׳ש ‪ -‬עור ארו׳ל במד' אלה תילדות נ’ס נ׳ס מה‬
‫לעליונים טח לתחתונים• עודכזכי המס׳ קודםשכתומו‬
‫י י י ו • היה ניח לדודי וי*ת לעליונים • כרם אפר‬
‫שנמוחי לא נשארכי אם נ ’ס לעליורם • וותווישאדאך‬
‫ג׳ס עכ׳דו״ל• לו׳א יייא ה' בי רכת רעת יכי'• מאמר‬
‫ה' אמחה אח האד׳ס וני* יצ יה לנח שיעש' תיכה יסע אומויר‬
‫לו נח חס טיכח של חיכה וי• ואותר להם עתיד סק‪':‬ס‬
‫להביא מיול לעולם יתורו ככם ותם לאהיו שומעיו לוואו'‬
‫לי איט כא המבול כי אס על כיחי • וכשהכיא עליסם‬
‫המטל כאז אלע אל ההנעה יע׳ש כמר' כאורך ) תהו‬
‫מ״ש התנא עש־ה יויית מאדם ועד נת וכי' שכל החדות‬
‫היו מכעישק• כאומרם אם יבא מי השמים אנחטמחוי ‪p‬‬
‫איתו כידינו • ואש מזייא״ז נתוירו כיגלגו • כרם אחין‬
‫וכאי׳ם ר׳ל באי אלע לחויד כתם ערשסכיאעליססאת‬
‫מי המכיל ( יס‪:‬י לית עצ מת שהיה מוכיהם ־ לסכי‬
‫*לאנשאד כ־ אש נס מצא תן כעיד ס' רייקא אכל כעניסם‬
‫לתו‬
 ‫»‬ ‫פישת כפ‬
‫כימי‬ ‫לאו י הד ליה• לו׳א אלס ס'ל*ות כת כפ • כלומד‬
‫ילדיתי ס־ו ‪ r r‬ניז לעל ינים נית לתתתיניה • כר•‬
‫«’מתיאיש צ*יץ סזי׳ם היש כרידותיו ש זיה מיניהם ע׳ר‬
‫שנאו כשע• מיכיש ויוכי תתיש יתעני• דין גרמא לי•‬
‫חתהאלהים דיזאהתזלךנאכלימר טש לעלמניה)יוץ ‪:‬‬
‫א׳נ ס׳ץ אז האלת‪-‬״ם כלומ׳י נעשיתי ‪ C'tb‬שזוא ‪P‬‬
‫כז־ורו של נח ונמזי אי “אהלך ט׳ח אתי ונשאר את* ודו‪5‬ן ‪:‬‬
‫א*ג ראיתי נכזכי ח־ר גכ‪-‬יאל י עץ‪ :‬אלישע נ׳עפשפ'‬
‫הכשיר ששיי׳נץש יי׳ל יוק לפ*ש כהק*יםמשדז״ל‬
‫כשהשנינה כא־ן הזי אקאדש קרונ לסעוא• ע׳ר מש'םנ‬
‫האותי לא יץר׳אי וני' • דאעינב דא־תו לא חזי מילים‬
‫חיי ולא יחטא • ו׳א ינח מצא ח; כעיני ס* ולא סים‬
‫ככלל הגוייה ונטל מן סתטא• משים את האלסים התשלןי‬
‫לח ואעשר שששכינש עמייהוארויטא^ע*כומק‬
‫)>עפ'ו אפשילימוי שי־ שא' מצא*אשש אזי מצא טיפ‬
‫דווקא ולא יחטא וטעמא טעים סיפין דצק מה' • שאיש‬
‫ואשס שוני שם יייס ביניהש ואפשר שששדנש עמי והוא‬
‫חוטא יק'ל• וושו ונתתי משל ני בתוככם‪1‬לא תגעל נפשי‬
‫אתנם מאתי שלא חחטשו• ויהי שרק*קי ז׳ל לא דייט‬
‫(‬ ‫שתטלית אי‪-‬שני מן החטא לימ‪-‬ז מטעם האמור)שע״ס‬
‫‪:‬‬

‫^כא־ ע' פ מ׳ש ז״נ צ־יקים מהפנ ן מ־׳הד לרחמים‬

‫והרשעים משפכק מית היחמם לתר הד • יושו‬
‫ייאמ־ ם׳ שהיא רחמ‪-‬ס אמחה את הארם יכי'• ב*ם ‪Db‬‬
‫חיליית נח איש צדיק כציקיתי • את האלסים שה‪1‬א דין‬
‫התהלך נח עשהו נ׳ח ‪) : p*n‬שם(‬
‫יאפשי להמ ‪T‬ק העניין• ונש מצא תן כנת מציהיו ‪P‬‬
‫‪.‬גמלה כעינ׳י ה' • כלומד ה' שהוא רחמים כע־נ׳י הו•‬
‫לנטה‬
‫גבמז ולא נ פ פץ הוא לרין אלא נשאר ריזמים גמודם‬
‫געינ׳י ורוק ‪:‬‬
‫יובן ע׳פ מה ששאל תכייי קאיו למסר על כיאח‬
‫הנשמה לעילה כשפל• והשיב לו משים שנירכריס‬
‫גאה אחר כדי לראות בשכינה רכתחילה היי‪,‬ה ניוינת בחירת‬
‫ההד וחאן דאכיל מא רלאו דליה בהית לאהתוכלי כאפיה‬
‫»תס וכשני כדי שבזה ח כל לבקר ולראות כהכלי עונג‬
‫»כ*ד• ( וז׳ש כעיני ה׳ • כלימר כדי לראית בעניו ס״‬
‫השיה הכי אלה תילריח נ׳ח כיאקו לעולם ודוק ‪:‬‬
‫»נל חי׳ כשני נמי אפשי לרמווסא דפליניביש יניה ב׳ שנ ם‬
‫ומחצה ס*א ניח לו שנברא יח' א ניח לי שלא נכר' וכו׳ ועכשיו‬
‫שנכרי יפשפש נמעשיי הכוונה לימיי יפשפשכהכלי עי ע בכוח‬
‫מעשיו כטיבים שעשה כחיהכיזנפליגחא זו פי* המכיש ה‬
‫»׳ל שוה שאמי אלה תילריח כלומר כיץלדוח העילה איכא‬
‫הלונחא נ״ח נ׳ח נוח לו שנברא וניס לו שלא נברא• ברם‬
‫עכשיו שנכד' יפשפש כמעשיו ווהו איש צייק עכ׳דורפח״ח ‪:‬‬
‫וו״ש כמה' ויענור וכנה איניט• ויעביר ה' על פניו•‬
‫ד ע מר אכרם כארץ • הכיינס יוקר טוב היה יועכור וכנה‬
‫איניני ולמה נברא• לו״א ייענור ‪ *0‬על פני׳ו כרי לכסחכל‬
‫*שכינה• והב׳ וינננור אכרם כארץ בארץ מחיים )יפה שע׳ה(‬
‫»זסו אחת שאלתי מאח הי איחה אבקש והיא שכחי ככית‬
‫ע' כל ימי חיי• ולמה כאחי• לז׳א א' לחיית כניעס ה' •‬
‫והשני ולנקד בהיכלו• יק״ל ענ*רורפח*ח‬
‫יהקשי ז׳ל ופלא איכא טענת מי הקדימני וא״כ חור הרק‬
‫להיית נתינת מתייח חפר ימה הרייחה כניאחה לעילם‬
‫השפל יכשיכי אם וכה ליהיות עניי לינא לגכי טענת מי‬
‫עןד‪-‬מט כוכגיויכ נמה‪(:‬ק*םח* אנין לאלהי מריסולגמ‬
‫ירא‬
 ‫מ‬ ‫»רשה נת‬
‫*דא שמיס נמי ליכא טענה ‪ m‬כמיש הכל כירי שמים‬
‫תק מיראת שמיס • וזהי אלה י‪,‬ולדיתנת וירשינן עיקר‬
‫י‪,‬ו>תקכס חצות ומעיט וכפל נח לומד לנה הם ולינא לגבו‬
‫טענת מי הקדימני יטעתא טע־ס חרא נח איש צדיק‬
‫תמים סיס שהיה עניו כרישי )כע׳א דףוי( ועוד את‬
‫האלהים החסלן נח ית׳א כדחלתא דה' הליןנחוא'כ אית‬
‫לי® יראת שמים ולגני יראת שמים ליכא טענה יי ‪) :‬שר(‬
‫א*ג ונח מצא חן כעיני ס' כמר'א׳ר אכא כר כהנצ ני‬
‫נחמתי ני עשיתים זנח אפילו נח שנש ‪ T‬יי‬
‫עתם לא היה כדאי • אלא שמצא חן • ונקדים מ׳ש כמי*‬
‫רכנן אמרי לאחר שהיה מהלך כדק■ וראה אחד וינקו‬
‫ער היכן דכקי עד שנחז לי כתו יט׳ ‪ .‬עוד נקדים התירס‬
‫יקיאת חן שנאמ־ כי לייית חן כס לראשן • עור אמרו‬
‫כמד׳ וכך היי מנשי דור המכיל עושים זה לוקח פחית‬
‫משוס פרוטה וכי' • ועוי אמרי בגמ״א כן נח נהרג על‬
‫פחית משוה פרוטה • לז׳א ונחר׳ל אפילו נח יא ח ולמה‬
‫לא הרגי וכי משיא פנים יש נדבר • לזה אמר מצא ח”ן‬
‫שהיא התורה לכן לא נהרג דלא נתש־ כרין כני נח שהיין‬
‫קירא כהורה לכך נפיק הכלל בני נח וריק ‪ :‬הרכ המיפלא‬
‫כמוהר׳ר צאלח הצליח זלה׳ה ורפחיח ‪:‬‬
‫ועפ׳ראפשר לימיו שוהשרמי כש׳תאת האלהי׳ם התהליך‬
‫ניס חכם לרמוז על האמיר וה'ק ינח נם נח יאי יקאא‬
‫למה מצא חן ולא נאכי כייי לי*א את האלהי׳ם החה‪ “:‬ך‬
‫נ’ח שהיה מכיס ולהכי לא נחשב כדק כני נח יריק ‪:‬‬
‫‪ 3‬א כא אחה וכל כי‪.‬ך וני• כהב היב הנכיר היק־ כסר'‬
‫יצמק עוכדיא גבאי ולה׳יה נתכיי הבהיר ויזרע יצחק ככ״י‬
‫ויה‬
 ‫>דשת כת‬
‫חה לטיט יראה כהץליס מה שאמרו בגמלא פ״רןתלק‬
‫פעיכרא דאת אב כן קילייא וצ‪*:‬ץייס מ מ עטיה אשר‬
‫קלס מלך ככל כאש • ש>‪^i‬׳»ו אצ• כת נכוכדנצ• לחיכע^ז‬
‫לתשמיש •אשאב אמד לרכה את־ ה* השמיעי לצ*קיה ‪-‬‬
‫יצי־יה אידל־ לה ג'כ השמיעי לאחאכ • הנידה הדכריה‬
‫ל*כיה • א׳ל אגישאלהיהסשלאלו שונא וימה •כשיכאר‬
‫^ל‪-‬יךשלחי אוהש אלי • כי כאו אליה שלחה אושס אל‬
‫אכיה • אמד לסם מי אמד לכם כ; א׳ל הקכ׳ה א’ל‬
‫והלאחכניא מישאל ועייא א׳ל דכי והאשיר• ■א׳ל אנחט‬
‫ג ’כ נניה־ם כמיחם וציני ע׳ו ‪ .‬א'ל אם כן אכדוק אחכם‬
‫כאש • כאשד כדק זי לחמ׳י ־ א׳ל שם היו שלישה ולא שלס‬
‫כהם האש אכן אנחנו שנים • א׳ל א”כ כחדו לכם למי‬
‫בקרצ• • אזי כחיי אח יהושע כ״ג• אמרו יכאזכית יהישע‬
‫ויגן עליהם• השליכו אותם כאש • יהושע ניצול ־ והס‬
‫גשרפיורקיהישעכגריו נתתיכוא׳לנכיכדנצרוגמה לחנניא‬
‫מישאלועודיא לא שלע האש כבגדם וז ח־ שלט• א׳ל‬
‫שם היו כולם צדיקים אבל הכא שכיש אצו רשעים וניתן‬
‫לאש רשית למשלט יכי' ‪ :‬כראמ*י אנשי חיי אורי יכישי‬
‫וחד דע כה • אוקד‪ ,‬יכישי לריטיכה • ולוש ק־או או׳יר‬
‫מוצל מאשיילכמו האיר יתס ‪ 7‬ולא ישדף כן הזא נתחרט‬
‫כנריו ע'כ • )ואמיד נא שוה שדמו הכ^כ כתד׳יוועמי •‬
‫ואמד הלא ו'ה אוד מוצל מאש שנתח־כי כנדיו ולא עשם‬
‫‪ P‬לחמ׳ו לזה השיש תשיבחי כר‪,‬ד*י טעמ׳י כלומר הטעם‬
‫מגיח התרי הרשעים שהח עמיוייק )יעה שעה(‬
‫לז״א הקכ׳ס לנת שיעשה דכה • יכרי שלא יקשה מ*וע‬
‫לחמיו הצ לם יזת־ךהאש ולכי אץ מצ לכלאתיכה• ליא‪-‬ל‬
‫הט־‪ 51‬פאמ‪-‬ר‪,‬י לך בא אי‪,‬ה וכל כיהן ולא חהיה הצלק‬
‫שלכש‬
 ‫ט‬ ‫»)‪> pr‬פ‬
‫שלכם כלא תיכה * משים כיאותך ראיתי צ־*יץ לפני כיור‬
‫יתרי אורייכישיאו‪:‬ןדןלרטיכא סי וכ״ש סמר כילו עכ׳יושיי ‪:‬‬
‫א*נ ע׳פ מ׳ש סדכ דכ״ש‪1‬׳ל כפיש' זיהאי ראתרי»ןסצריק‬
‫>תפש כעין המי• סייבי אס כידו עת אשר סטא • ‪n‬ש‬
‫אממש אתהארס וט׳ • וכ*ת וטס האיכא נת ולמס לא‬
‫נתפס כעינם • לז׳א ונח מצא חן ושו׳ משום איש צרי?ן‬
‫תמים היס כיויתיו ולא חטא ‪ i'p‬וטרע רפליגי ז״ל כע'‬
‫מפיני סרעה נאשן< סצרק מ״א כרי שלא יראס כרעה‬
‫וח״א כמ לכפ‪ -‬על סיור וכאן ליכא לשלתי כעין סמר‬
‫ישתיי לית ליה עקאשר חטא כיכרי הרכ יכ׳ש • הסו כא‬
‫אתה וכל כיחך אל התיכה כרי שלא ליאית כרעיה •‬
‫ולתלקו לא אפשר משום כיאיתךראיתיצריזן וכו' )שם(‬
‫א*ג ונח מצא חן וט״אפשר על הא ראמ*י כשית ר׳מ‬
‫כדיין כשמא וט״ חהואמתש אתהאדם אשד כראתי‬
‫‪ p^v‬גנ״ח אף נסאיבוכראי• לז״א ובת מין כיס רמצאסין‬
‫שיעלה שמי ח׳ן ושמו נאה לו • מעתסשפיד ימצא חן‬
‫כעיני ס* ון׳ל • ווהו ביט אלה תילרות נס כלומד מה‬
‫שיתיילר משסנסכשמיסנייחאווהונח וטנסדעלךאישצרי‪5‬ן‬
‫תמיםהיה וק׳ל ;‬
‫א’ ג יוק ע'פ מ׳ש ו׳ל כרא מוטאכא טסו וגה מצאחן‬
‫כנטני ה״ בלומי סנח נפשית מצא תן כעיט ס״‬
‫ווכי לחוות כניעםה' על כי אלת תילמ׳ת נ׳ח נית •שסם‬
‫‪:‬צריקים וטחיםלנטלם וק״ל• והמריח'ח' ראוקשלום נכאי(‬
‫א׳ג יוק ע׳פ מש סרב לכ ארי׳סו׳ל ח׳לכתכ סש׳ועל‬
‫התורה שהחיטא כורא עיץ ל‪ bp‬שסוא אותיות‬
‫׳לתמ״א ולזה כעת פטירתו מוזיאס לו כ״מ כילומלאנטנום‬
‫עכ׳י חתו עץ הרע יצ׳סך זכו'כלומר עין הרע;שעושה‬
‫ליצה׳יר‬
 ‫פרשת נח‬
‫ליצה׳ר רן הן מוציאיןאה הארס מן העולם וק׳ל ‪:‬‬
‫יזהו היר גירא נעינ׳א דשטנא ‪ :‬וזהו אק יצה״ר שילח‬
‫אלא כמה שעיטו חאוח וק׳ל• יזהו נאם שתוסהעק הוא‬
‫ה״מ • נאם • מי כהוא שומע אמרי אל או!וכה כפטירהו‬
‫מחזה שר ’י יחזה • לא כן אי טפל נעכירה אזי וגל‪ 1‬י‬
‫עינ*ם מקראה לו כילו מלא עינים • וזהו ועיצם עיטו‬
‫מראוק כרע אזי איט עושה צו עין וממילא מלך כיפיו‬
‫קחזינס עיניך • וכא' הש״ך עיר רהעושה מצום עישה‬
‫עין לככיכול• וזהו והיי עיניך יצאיח אק מזריך עכייר• וזהו‬
‫עין לא ראקה אבל מכייל ת ’ח ‪b‬א נשכינה זיהו אלהיכזילתיך‬
‫וזהו ונח מצא יון כעיני ה' מטעם אלה קולדוק נח •‬
‫ועיקר קולדיהיהס של צדיקים מצית ימע׳ט וק׳׳ל • וכזה‬
‫אע' שיה שאז״ל דברטא אד״הר נכחב עי׳ן כמק ה אלף‬
‫לרמוז על האמור וק׳ל ‪:‬‬
‫א' ג יתבאר על הא ראמרי ז׳ל בשיה רר׳מ היה מקלוצן‬
‫כעיכיי עכייה • פ׳א פגע כו יצה״ר ונרמס לו‬
‫כאשה מקושטת ונמכרת על הנכר • עכר עליה לרוכעה‬
‫לו ו נו' איי נהפך לו לאיש אקר• וא׳ל אי לאדמכריזי מלך‬
‫כרקיעא כזנרי נר'מ וכקורהו • השהה בויהנכו לדמך‬
‫קרי מעי יעש’כ • ואמור מעקה שזה שאמר קרכו רורפי‬
‫זימה כרהא• כרם מקורהך רקק׳ רמנרייי הזכרו וכו׳ • וזהו‬
‫מזמ׳ס הבמו׳יר עליך הבינ׳ה י‪.‬נ‪1‬רך• ומעי‪,‬ה להצילך‬
‫מריך י ע מאייש מרכר חהפוכיח מ־צ׳הר יק’ל• יזהו לולי‬
‫כורהך שעשיעי אזי אכרהי כעניי ילא היקי יכיל מיצרי וק״ל •‬
‫זיהו כזאת כיא כיטי לתירהירעהיכי חפצת כי רע״ילא‬
‫יריע אויבי עלי להחטיאני •יזהו ליקוורשעים לאכדמ‬
‫זצאמור • כרם אני ערותי׳ן אתטק והה אני נ ציל •‬
‫וז כו•‬
 ‫י‬ ‫פרשת נת‬
‫חבו כהורת״ו של רכי מאיר היס כחוב כתטת אור כ‪ 1:‬ף‬
‫כלומר ע׳י חירקו לא חטא כרי שאלטריך ליכהב כעי׳ן‬
‫כאד׳הר וקיל • ויהו תורת אלהיוכלכו• לא חחעד אשור ‪r‬‬
‫ע ’י וקא חוי דציפס רשע לצדיק ומבקש להמיחי• אכן ח'‬
‫לא יעיכיני כידו רמכריז עליו• ומעחה יאמר נא ישראל שזס‬
‫שאמר וכל יציר מחשיטח לנו וכו׳ וברכו לחטא אכן לא‬
‫עשה כן לנח שהרי ונח מצא ח׳ן ואק חן אנא חורה שנא'‬
‫כי ליית חן סם לראשי־ ווהו נמי קמים היס נחרוהיו‬
‫ולא חטא כיוחייכו וטעמא כי אח האלהייסכחהצין ניח‬
‫ס׳ח מכם ותירחו הגינה עליה וק׳ל ‪ :‬וו׳ש מצא אשס‬
‫וכי' מצא כגמט״ סמא׳ל שכא אליו כדמיון אשה להחטיאו‬
‫ואפ״ה מצא טוכ ולא החטיאו משים מיפק רצין מה'•‬
‫או ע׳י מצא טיב דאין טוב אלא קורה שנא' כי לקח‬
‫טוב נקחי לכס • מינא ויפיק רצין מה״ רמנריזי עליה‬
‫מזהרו וק׳ל ; ואגב אמינא מצא אשה זכי'• ע'פ מא ראיחא‬
‫נפ״ק רקיושק איי־ חחדא האי רעריפנא חחכירי דנחיבנא‬
‫כשתיסד■ ואי נהיכנא בארכיסר הוה אתינא גירא כעינא‬
‫רשטנא •וו‪:‬ו מצא אשה כנשא אשה כייס רמצאמ טו'כ‬
‫יצי־ הטוב כלומר בא ר כעס עכר אזי ויפק יצק תה״ דאין‬
‫יצ׳הרשילט עליו להחטיאו • וזהו אור לייר שהאיר ובא‬
‫כייר שקיים מציח פר׳ו כו כייס• אזי כייקין אח החמץ‬
‫ליצס״ר כלומר ניקכין )מלשין ברק הכיר‪ (.‬ור״ל רליחת‬
‫נירא כעיניה י להו״ר הנ״ר כלימר ככוח כפייר שמוליד‬
‫נשמוק שנקראו ניר כרכחי׳ נר ה' נכמח אדם יכי)נם כמד'‬
‫כיני האשה לני יע״ש( ‪.‬‬
‫‪ .‬א' נ מצא אשה וכוייחבאר כלפיהא של הד* מטר״ התאוו‬
‫כאיתו אדם שהיה בכפראחדקטן מהכ ל ולא היה לו נו‪:‬‬
‫ספר‬
 ‫פרשח נח‬
‫הפי ללמיד יין משכת חגיגה • וכשמת ראס וסנש אשה‬
‫לז־אתי מץ־שמת ככל מיני תכשיסין א״ל מי את כתי‬
‫א׳ל אני היא חגיגת כאתי לקדאתיך לשחר פניך זאמצאן‬
‫יעש״כ • ומה אפשר לרמיז אם כגפו יכא כנפו יצא•‬
‫כלומר אם כניפ׳ו נתעשץ אץ לו כי אם כגופו יצא •‬
‫כאשר כא ריקש • אמנש אם כעל אש’ת הוא שעתץ‬
‫כתורה הנקראת אשה כידוע • אזי ויצאה אשת׳ו עמו‬
‫מן העולם ק״ל ‪:‬‬
‫עור או׳ל כפק׳ רכרכית לעת מצא וו מיתת • אמזרמעתת‬
‫שזהו מצא אשה כלומד כעת פטירתו אשת לקראתו מכיח‬
‫דמצא מיכ שעשץ כתורת תנקי נווב • גת חנינת כמ״ק‬
‫עשריים כמעין טוכ עם האותיות אזי ויפק רצון מה' וקיל ‪:‬‬
‫א י ג וכל יצר וכוי כתכ הרכ שם שמואל ז׳ל דהרשע‬
‫עיקיחעתו מהשיין שכחיכו וכי* • •והוא לפי שמתער‬
‫ש’ עולא אלהי״ם כמלז׳י • וזהו אוי לרשע כקלוק השי׳ן‬
‫>נשאד ר׳ ע יעשיב • וזהו סשיכן איתים כתוך טומאתם‬
‫>זהי שיני׳ו יחדוק • ואזי ונמש• יזהו אלהיים הרה שינמיו‬
‫כפימו וכאמיי• • חהו יגמר נא ר׳ע רשעים ואזי ותכזנן‬
‫אריק • חהו לא יאינה לצדיק כל אזין סמן שהרשעים‬
‫מלאו ר׳ע אד כיחןכנול ולא יכלי ליהוק׳ל • וזהו אל‬
‫■חשתכל בקנק׳ן שעולה שיין אלא עיקר כיחם במה שיש‬
‫כו כמה שעילה אלהים כמשפד וק׳ל • ויכו שינה׳ם‬
‫■חנית וחצים דע׳ישי׳ן אד אודי חיל לסרוג כחטת וחצים ואט‬
‫■חפלה רומה על שתים אלתי׳ם כלומר הלק את השין‬
‫העולה אלהים כדי שיתכעיו והיו פלא היו וק׳ל •‬
‫>זסו אשר בנניו מכיח השי׳ן כתרה וכו' לכן תפילתי דור״ם‬
‫אלהייה אזי חן פתאים היו מטתם • מהו ‪1‬לפי׳ שהוציא‬
‫את‬
 ‫יא‬ ‫עדשת נס‬
‫את עצמי מן סכלל כפ‪-‬בע׳״יןי • מעזש אף א‪.‬ז ‪ r‬הץס׳ם‬
‫את שיני׳ו שעילה אלסים• וזסיוכליצ* מחשנית למכלי*‬
‫השי׳ן שעילה כגימטייא יציר• ‪ p‬רע• נתמעטה ונתיזנה‬
‫מ־‪.‬ם ילא נתאר כי אם רע • גס י׳ק עילה ש* כמשפי כלו'‬
‫ר׳ק סש׳ין שעילה ר׳ק נתיקנה ונתמעטה ונשאר ר״עואזי‬
‫יימתי משפר חיים •וכאכיר רשעים רנה לצריק־ם• חשי ‪12‬ש‬
‫תילרית נח שנילד לנ׳ח • נ״ח נייחת ושמחש וץ׳ל‪:‬‬
‫א׳ג אפשר ע׳פ משו״ל כפשיץ ומצאת את לכבי נאמן‬
‫לפנץ לבי נאמד אלא לבכי מלמד שעשת א״א‬
‫יצ׳הר כיצ׳סט • וזהו וכל יצ׳ר כלו' גס יצ״הט ענה אמן‬
‫כע״כיגם כל מת שתיו חיטאים כל סיום סיהבעניהם מעט‬
‫וזהו ר*ק ר״ע כל חיום • כע׳ש כל רק למעט • אמנס‬
‫לא עשה קלנת רמצא חן בעיני ה* • כלומר גסמצ׳א‬
‫כגמט' ‪ fcr. p‬מצא מענו תן בעיני ה‘ ששייעו לעמית קונו ‪:‬‬
‫וושו נמי אלה ובילדות נת נח כלומר נח תיצ״הר ונח‬
‫מיצה׳ט וק׳ל ; א״נ אלה תיליית נח • נח כלומר צדיק ם‬
‫כנת עצמי • וטעמאטעיש רנתאישצדי״ק ששמדכייתו‬
‫ראי לאו הכי היו כניו כאים רשעים )הרב ישיר יושן<( ‪:‬‬
‫וזהי מתתלך כתימ״ו ציי׳ק • אזי אשרי בטו אמיי׳ו ששם‬
‫ג'כ צזייקים כמותי וק׳ל ‪:‬‬
‫א׳ ג עמ׳ש האר׳י ז׳ל אץ לך עבירה כבל סתירה כילם‬
‫מי שמוליד מויקקכעו המקלקל זרעו• או שרואה‬
‫ק*י לאנשי רח׳ל • ובמיתי מקיפין איתי אתר מטשו •‬
‫' ”'יייזק איתי לאב ומאכילץ איתו שרשי רתמים ונמסר‬
‫כידם כשת לט‪ r :‬וכי* יעש״כ • והיאשינים ז׳ל היו מתיימין‬
‫כתקיעת שיפי־ לבניהם לכלתי יצאו אתריהם • וזח מת שרמז‬
‫זרקש מקף ש־פ־ הילך שכילתה פור גדול • כלומר אם‬
‫)רם‬
 ‫פרשח נח‬
‫מיק מ־פץ לוזיז אד מקן הלהק אוהו אחר מגיהי •ואמנם‬
‫>נ*י שיפר הילך כהליניו מרריר נרקיעח שופרלכניו• אזי‬
‫פנולהא פז ’ י ניו׳ל הגולס נפלאס לעכיח כיור גדיל‬
‫כפם וקיל • וזהו כפי' נ מפי מחהלך כחי׳מו צדי'ק• אוי‬
‫אשרי כניו אחריו • כלומר יכולים לילן ארחו ולא אכפת‬
‫לים עכ״ד ודפח״ח • יז׳ש אליי יזילרות נח בתולדותיו ן‪1‬ה‬
‫עמו כוחן דנח נפשיה * וזהו נח ׳ נח כח־כ מטעה היותו‬
‫איש צדי׳ק בנמר כריחו ק׳ל ‪:‬‬
‫או ככי קההר אלה הולריח נ׳ח בהול ד כדמותו• חכו נפל‬
‫נ׳ח וצא היליד כנס מכחיהיס • מכוס דנח איש לריק‬
‫פחים ששחר כריתי • גם הידח את גאלהיס הההלו נח‬
‫רזוכה ורואה פני השכינה יק״ל ‪:‬‬
‫א’ ג פק ע’ פ מא יאיהה פ׳ק דנרכית דף יו׳רע׳א•‬
‫כעוכוא דמזקיהו המלן רחיא דנכקי מניס כנים רלא מעלו‬
‫ולאנסיגאיתקא ער שנא אליו ישעיהו הנכיאוא׳ל כי מת‬
‫הוא ולא ימים • מת נעו׳הז ולא יחים לעו*הכ • וזהי ג‪1‬ה‬
‫תולדות • ר*ל ע׳י כחילדוח ‪ 5‬ע‪1‬פק כפייר אזי ויכה ניח‬
‫>'ח כלומר טח כעו״כו יייח כעו׳יבב וכאמר ‪:‬‬
‫וזהו שאמר יחוקיהי כתפלתי אמיתי לא יראה יה • יה‬
‫כאיז כחיים לא אניט ארהעודעסיושניחלר • הכיונס‬
‫אני אמיתי כחפד לא אראה יה איני נושא אשה כנאמר‬
‫כה איש ואשה שוט שם יס כיייהס • אמנם אנכי כיואה‬
‫דיים נ א ק הקייס • כלומר הטשא אכה דכה לחיייס•‬
‫וכ׳ת מעיקרה פרכא למה לא נשאקה ער נס• לז׳א י טג ם‬
‫היא משיס לא אראה הייה שהוא נקיא צדיק עס פשכי‬
‫תלד אלא דנכקי מנאי כניס דצא מעלי ולככי נהעננתי‬
‫עד כה וק׳ל • ולזק הוקיפו צו ט״ו שניה לרמוו שע״י כנמר‬
‫לקא‬
 ‫יר‬ ‫•רשת נת‬
‫להא • כיסיפי לו ט׳ו בניס שעוליס כמנץ י׳ה כסדהם •‬
‫וזה ז אמרחי לא אראה ייה וכאמור לעיל • אמנם ק ער‪.‬ה‬
‫שנשאתי החומהי י׳ה כארץ החייס שהוסיפו לי י׳ה שניג וקיל ‪:‬‬
‫תהו ואהס פרו ורכי וכו׳ואני הנני מקיים א*ק כריתי אחכיס‬
‫ת׳ח מתים • לומי שעל ידי זה גם שננור עליהם מיחס‬
‫יהיה להם הקימה וחיים יק׳ל • ה׳׳נ ואתם כרו ורבו ולוי•‬
‫יתכאי על הא דר‪,‬נן כסנהרץ בפיח דף צ׳ ע׳ב א״ל קיסר‬
‫לר׳ג אמייתו דמיתי חיי והא היו עפיס • ועה־ה מי חיי‬
‫א׳ל כרקיה שכקיהיאנא מהדרנאליה • א׳ל שט יוצדים‬
‫ה כעירט אמר ייאיי הן המיס יאפר ייצר מן העיט •‬
‫הי מטיהו משוכח צאו אורו המצר מן כמיס • א ’כ מן הה ם‬
‫היא צי • מן כעפי לא כיש • וש•' רש׳י ז׳ל מן טיפס‬
‫היוחס שהיא כמיס היא צר וני'• וזהי ואהם פרו וכי'‬
‫ואזי הנט מקים אח לייתי אקכם דמנא תדעו דאקיס אח‬
‫המתים כתחייס • וזכו הילודה למות דוק מנא והמתים‬
‫להחיות וק'ל ‪:‬‬
‫‪ J ' K‬יתכאר קצח כהו׳׳א על הא דאמדיבם א״ל ההיא‬
‫צדוקי לגניהא כן פס הא וי לכין מייכיא דאמריקק‬
‫נטהיה חיי • השתא ח־י מיי‪,‬יה• רהיסק חיין ־ איל וי לכין‬
‫תייכיא דאמיייחין מיתי לא חיין דלא הוו • י‪.‬וו)פי'איהס‬
‫שלא היו כעולם נולדו( איחס שסיו כנר לא כ“ש וט״ ♦‬
‫וז׳שואחם פ־וורלוומנא כנגי מק־ה את המר‪.‬ים וכאמור‬
‫לעיל א׳נ האיטעמא רציוב לפ‪-‬ות ולייכית שמא יאמרו‬
‫אק לני עסק עוד נפ״ור • מאחר דמניא מנול הים‬
‫לשחת וכי' • וז׳ש ואר‪,‬כפ־וורכו וכי ר‪,‬אל‪,‬ר‪.‬יוםמא יכיא‬
‫מנול מים לגחה כל נשי ־ לזה כשיב רנ‪:‬י הקיס אס‬
‫כר־יןי גלית הץשח אית לכם שלא אכיא ממל מיס לשחת ־‬
‫יז׳ש‬
 ‫פרשת נח‬
‫ח׳ש ה‪::‬ו לפיית וכי* ־ כלוח* מ־־‪-‬ז יעלמ^ ה‪:‬נו‬
‫לכרית הקשת אשי כיתה לנח כזמן רנחזס גז״ר על הנול וכו׳‬
‫לכלתי יכא המכיל מים לשחת יטעמא עעיש ט מלאו‬
‫מחשכי ארץ נאות חמש וכהאי פחיא אנא נשיל ריליח‬
‫יכח מכול מים לשחת כתתש וק׳ל ‪:‬‬
‫י י ש ל ח את היינה מאותו וכי׳ • כא לרמה על נלות‬
‫המיי ה‪1‬ת הן כעי׳תר יישלח את סיונ׳ס לכ׳י‬
‫שנעשלת לחנה מאתו וטעמא ליאות הקצי סמים מעל‬
‫פני האימה כלימי כעין כיט ל תו־ה הנץ' מ ם שנא'‬
‫סוי כל צמא לכי למים כרכתיכ על מ־ אכדש הארץ וכו*•‬
‫תייתי וכע נית לא מצאה היוגה‬ ‫ויאמיי ה' על עיכס‬
‫מניח לכף רגלה ע׳ר שא׳הכ עלנה־ות בכל שש ישכמואיתא‬
‫מלמר שלא היה להם ישיכת • משיצאו מארצם לנהרות‬
‫ככל • והולכים מדחי אל דחי • נס לא מצאה היונה‬
‫כ׳י מט׳ח סוא הגיאל לכף רגלת שתיא סיף כל סניף‬
‫כן הוא כל הץצץ כלו • ואץ היכר תלוי אלא כתשוכת‬
‫וישו ותשכ אליו אל התיכת • שעשתת תשוכס • ונדולה‬
‫תשיכס שמגעת עד כשא הכביד • ווהו אליו אל התיבת‬
‫ואמר כי מיס על פני כל הארץ • רמו על עשץ ס‪:‬ןדש‬
‫גם מי שעזקי כארץ כמ׳ומ ג'כ קיכע עצמי לתידה• או‬
‫מ־ם סם ה*מ־‪1‬ות• על פני כל הא־ץ שיורד ם על פניהם‬
‫וננרריש לארץ• ואז וישלח יד״י תפשיטה לץ‪:‬ל שכיס ויביאה‬
‫אליו אל התיכה• כמ׳ש רז׳ל כששאים וידי איש תתתת‬
‫פכפ־הש• וירי א־ים ץ־ינן • וירו כתיש לימ־ שידו הפשיטה‬
‫לץ‪:‬ל ש‪•:‬ם • וכזכ היב כשף נכאי מפם הר‪ :‬כנפי‬
‫■יונשש־ש שתי ישיבות כשמ־ם •ת ‪T‬כתא עילאה• ומתיכתא‬
‫פתא־־עןיכתא ע־לאה • אולי כתי הכת ב )ואוי ניכל‬
‫^ * '[‪* J‬‬
‫ללמייתשוכש ייי׳וכתיב(• וכמאימא יושאששל מ;ץ ‪iJif‬‬
‫כתי שץיי יליכא למילףמינא דמיעילסשששיכש•מ״ש סמי‬
‫שי‪5‬מ מלאךלפנין־וידשיו״לוש מע'> השמד לן פןחמי ט‬
‫>ילא ישאצפשפכש• דאיסואוילכחיס‪5‬ךי וידיקייק וליכ ‪f‬‬
‫למילריחשוכהמופילהוק״ל• מ׳ש כמי'חכחכ יאין מלמד‬
‫‪0‬תץ‪':‬פ מץכל שכיס ע*פ * יחמיה ואמגס גפי מיש ה׳ן‬
‫וס״ק מאמי יחכחכ יאת משמע ואוליק כחיהנהיג וני‪1‬כ‬
‫ויר״ו ומעתה שפיר דמועלקסתשינה ענ״ר ו״ל ויפת״ה ‪:‬‬
‫וזהו דגןיו‪5‬ןשאז׳ל יד״ו פשועה לןכל שטה כלומר >*‬
‫גפשימות גחינחה•מונאמיכחל}{כלשטה וןן׳ל וופושוכה‬
‫•שיאל עי ח' אלחיןיייקאיאיסואוילכחי הכחיג• קחו‬
‫עמכם דכייים גכחק ושונואל ‪0‬׳ דייקא ואמרואלי’ו יןיןא‬
‫כלחשא עוןק*ל •‪n‬הוגז‪v‬לה חשוכה שמנעח עיכקא‬
‫הככויר דאיסואזיל כחיהכחיכ וק׳לוו״שהוא עאיג ויח^‬
‫ע'פ מ׳ש המעי איןגשמה החועא מחזירה לו כחשוכהו‬
‫מאמר שנפלה כעמקה ^ליפה• זהקיי׳ל המיצא כהמח‬
‫מטרו אכורה ז‪0‬ואז;ןןואעזלפיכמר‪1‬איט חי<נ להתמיה‬
‫וא׳גאחמהכיצרמחזירה לו• והשיגוהא אמריגןאם‪D‬נ‪P‬ש‬
‫כמקל חייב וה׳ג טמא ע׳ישמטא יהזדיןעל סחיטא היה‬
‫ליס ‪ p‬הטשח כמקלועחדרה לו ענ׳ד ן’ל• וז׳האקשלזם‬
‫אמיס״ לרשעים •מנאןש^נ׳האוסכאחסרשעים וחמיה‬
‫וכפ׳רהנסנכק ומפואר•חישאל ח‪vr‬כהים כפיר יהמוצאה‬
‫אכירים אק הטן ריכיל לתחעלם• ות אי* חהו כל קרוב‬
‫ששרירבים מכאובים לישע והוי ליה ‪p‬סטשה כמקל‬
‫דמייב לפתזיר •חשו ט הואיכאיכ די׳ן גרמה וימכ׳ש‬
‫טקכלםו • גם חייו תיפנה דיריו נחיב• ומינא מוגה‬
‫‪T‬מחקגל נחשונה ס׳ל•ה*ש גי יחולכ^* אי כפיל כעטזה‬
‫לא‬
 ‫פרשת נח‬
‫לא יוטל וטעמא טעים כי ה'סימך יד ורידיו כחיב ודוק ;‬
‫וי׳ש זס יאחד לה" חני!זה יקלאכככיעקכ ווה יכחופ‬
‫ידיי לה' וכשם ישראל יכונה ככוונה וה יאמר הכעל קפי‪3‬ה‬
‫לה׳ אני דאתקבל בסשיכה ואהיה אצלו אמין• ווה היצ׳הר‬
‫יקר׳א כשם יעקב כלומד דאיהו אויל כהר הק־י וחעחה‬
‫ישאר כעקכתי וכמרמתי יאמנס וס יכקי׳כ ידיו לה׳ דאזיל‬
‫כהר הכחיכ דיד׳ו כתיב כמחיכהא עלאה אזי כשס ישראל‬
‫יכנה ד כילדמחקבל כחשובה ויהיה ישיר איל וק״ל ;‬
‫וישלה ‪ Vt‬הנסחלקס מירושלים ונשאי חיי •ודיין יוד‬
‫של השם כיה ויו׳ד בל יישראל דהוי צייי קן עהה ישלח איחה‬
‫היו ד והיי חגויל ויכא אוהס אלייי אל ההיכה יק׳ל• ויהו שפי'‬
‫המפרשים חרוסירך עלצרי ךעל הצייי והוי הגול ואזי וכל‬
‫אויבך יכיחו• וזהו הוי אנחם מצי׳יואזי ואשיכה יד״י עלין‬
‫עכ׳ד• וזהו יסירם לי הגיליס כחינה סגול כזק שאהר יושכץ‬
‫על ארמתכס וזהי כי לי כל הארי ץ ואד היי חלת יוריין וז״ש‬
‫הכא לנו עזרח מציר כלומר פריץ ציי • יטעחא כישוא‬
‫חשיעח אדם רהייחה כגאולס ע׳י כיו אכן כזמן דכאלסים‬
‫געשה חיל אזי והוא ימה ציניו וכוי הגול וק׳ל ‪:‬‬
‫לך לך‬
‫המונים יימ׳ח חיח כמדין ה׳ת חאן יסמץ ליה‬ ‫דרשינץ‬
‫לך לך לרמיז כתי שכהחן נמחלים לו כל‬
‫עזניתיו כן ההולך ד״ אמית כאיי נמחלים כל עוטתיוכמיש‬
‫העם היישכ כהנשייעקוק׳ל ‪:‬‬
‫א' נ יייזת הרת גחרן ודרשי י׳ל עליה רהישעיס כחייכס‬
‫קיייש מחים יזה שרמז וימח חיה ועדיק היא חי רהק‬
‫ולהט לא אמר וימת תיאושתק אלאהא קמ״ל ‪ :‬עור‬
‫רמז‬
 ‫יי‬ ‫פרשת לן לד‬
‫ימז כמש־ז׳ל נ ין של מרן הפיכה לומר גות שאמרנו וימת‬
‫חרח ונהפוך הוא שעדיק ר‪.‬וא חי• ולהכי רישי כיס רהרשעים‬
‫בחייהם ק־ויים מתים וק״ל ‪:‬‬
‫ו א ג ב אמינא לרמוז כמ׳ששסרשעים כחייהר קידים מתים‬
‫על הא שנורע דיצא יצא בזמן רזה קצת כורים ערלי‬
‫לכ וערלי כשר א‪:‬ר עילה אזנם מל־יח מושי וכבדה‬
‫אזנם מלשמוע בלמודים • רין פושטים ירירם ויקתו מן הכא‬
‫בידס לעכיי על רח כיד רמס ואלו עוכרים על כל התורה‬
‫נם כמצות עשם נפכס תמשה יקיל תורה יקפלם לא ישמע‬
‫כחצריכס ינטירותס• גם קרקכתא רלא מניחי תפילי וכמצית‬
‫ציצית נפשם לא חפצה• כמעט כעו׳כר * ואב תשיב אמריך‬
‫להם לאמי אל כני על מת אחס סומכים כהב־קת עול‬
‫התירס ועול העכורה• יוצאים לטעת טעוני שייפה פס‬
‫כשיל מחיהס להם סן סן מה חיכחם תי לעשות • ריחמנא‬
‫לכס כעי ותו לא וה׳ייאסללכב• ילו חכמו ישכילו זאת‬
‫דלא כאמרו כל השעורץ הללו דיחמנא לכה כעי• אלא‬
‫לעושכס • רציני לימי דצי ‪ T‬לשר‪.‬ן< בתורה וכענודה וככל‬
‫מירי רמציה כ ינת הלכ •וע׳י אמדי רחמנא לכה כעי •‬
‫ימי פחי יאמין דיקמנז כניד לכי מתרי׳יג י־צ ה ימכינש־הה‬
‫מרשיי יןבנה ומדברי סוכר־פ • יאי כדכיהם כ! היא א'כ‬
‫לה כיה צריך לציית איהנו כר‪,‬רי׳ג מציהיוכיקס לימה לן‬
‫רחצי זב! לכנכם יהי הין לכםעשקבתייהיוכמצווז'• גם‬
‫מייאתי טהרו לבס זכי רעיונם מכל טמאה וחלאה ולה‬
‫לכם מלא הין יהרמס וכל יצר מהשיכיה לכם יק רע כל‬
‫חיים אהה • יזהו רשעים כחייכה קרריה מהים • כמו‬
‫שהמהים פטירי• כן אינרי אינשי כטיי עצתם מתמצית ;‬
‫יע״ז צוות קככיא ואמר והסירותי את ל׳ב האב׳ן מבשרכם‬
‫ונתתי‬
 ‫>ר« לן לו‬
‫ינתתי לכס לה כשי יסמיך לייז יעשיהי את אשי כמ^י‬
‫תלכ׳י ילא כאשי עלס כיעתיכס לימד ריתמנא לפס בעי‬
‫וחילאוק״ל • ווסו נמימ׳ש המשירר לכ׳י וכשדיי יר מ'ו‪11‬‬
‫אל מי רייקא ולא ניחן סלב לכלתי יעסיק כתייה • ואמר‬
‫וכשדיי אפשר לימוייעלהלשק קאמי י ט לו ב שיו ק׳ל •‬
‫מסו נמי כי מצא עני ך את לכו להחפילל לפניך ולא לפנס‬
‫הלב לכסלס יאמי מצ׳א עכיך את לכי לסחפלל לפניך ולא‬
‫>סכאי] בתפילתם כלא לכ ולב ירכיו כמשל השועל כעת‬
‫־הנתפס להילכי אצל לויימז שא״ל לכי כל עמי כ«דע• ווסי‬
‫מס שרגמו המפ* במאמדס‪'1‬ל שגיס שנכנסו לסתפלל וקרס‬
‫אמר מפס ויצא טירפק לו תפלתי כפנע סכוונס ב' שנכנסו‬
‫לסתפלל»לכ יהלשק וקרם אחר מסם ויצא כלומר שיצא‬
‫הלב ומשב כממשכת פינול לא ידצס ‪ .‬אוי עייפק לו מפלתו‬
‫בפטו יחפלס כלא כוונס כי‪.‬יף בלא נשמה עכ״ד י״ל •‬
‫ו‪1‬הו במי משז״ל כפשוק כמתים מפשים כמו מללי• שיכפי‬
‫קכר וררשי ז׳ל כיין שארס מת נעשה חפשי יק המצות •‬
‫הטוגה כיק שארס מת ונעשה רשע אזינעשס חפשי מן‬
‫המצית רלימא יסמנא לכס כעי יתי לא• ווהו כמתי״•‬
‫הפשי‘• יסס כמיתלליס שוככי קכדרפעיריכן רשעי ל*כ‬
‫אלו פטויים כרעתייסי ומעתת נתכאר כפל סלשק באומרו‬
‫במתים תפשים כמי חללים • לכ ‪f‬ור^ אלו מתים ואלו מתי•‬
‫ומאי מרמי אלי לאלי • יאמנס כפי מ׳ש הנה נפקו זיל ‪:‬‬
‫יוסי ישכח אני את סמ ‪T‬ם וכי'• ונקרים מ״ש ז״ל בפפיק‬
‫יאת הטיס ארם כי ימית באסל• כמי אתה מיצאס כמי‬
‫שממית עצמו עלים חתי ישכח אט את סממי׳ם שככ״ר‬
‫כומ״ו ו א מי כאייס מתים אט משכת • איתם שהמס תיי׳ם‬
‫ערנ׳ס ולא נאמר כהו כתייסם קדויי״ם מתים וט׳• א‪1‬‬
‫אותם‬
 ‫טו‬ ‫פישת לך לך‬
‫איתם אשד המה חיים ערנש שזוכים ויושבים בג״עעליין‬
‫תשו עדנה ו‪:‬ן׳ל ‪:‬‬
‫כמדרש ויאמר ס' אל אכרם ונו סדס׳דשמעי כתוני’ ‪-‬‬
‫ייתכאר כה;ןייםמ״ש מר״ן זיל כשלשני המשיר יורה‬
‫רעת רסכת משנשאת פנוורס מכטדאכ ואם לפי שישות‬
‫כעצם עליה ע״כ ת׳ש לך לך יאיהא ברייל לך אני פושר'‬
‫מכטי* א יא ילת פליאה נשנכם כיצד פונויו רמשוא פנים‬
‫יש כדב״ • לוס כא כעל סמלידש ואמי אל תתמה שהרי‬
‫שמעי כ ת כלומי• ישרי מציט רכת פעורה מככיר א׳וא‬
‫‪ p‬ריט של אכרסהאכינו* ואמ* שנתי עמךוכית אכ׳ין*‬
‫ועננמא טעים התאו סמל^יפייין • דקמ״ל כשתששאת‬
‫דפעירס • וזהו נמי לך לך סד׳סר אתית לני קענהלרמת‬
‫על האמיי ייין כת שנשאת רפעידה • ונ״ת מה נעשה‬
‫לאמיתיט שהמ יןענש וקענה חייכת א'כ אץ כ נדת דומה‬
‫לראיה• לז*א דינה כיום שידוכ׳ר כיה על נשיאיה רפעידס‬
‫ץק״ל*ו‪'1‬ש ואביהם זקז כא בימיה יאיתא כרז״ל וס' כיך‬
‫את אביהם בכל• כת היתא לי לא׳א יע׳ש• ור׳ל ואב־הם‬
‫זקן כא בימים יכ׳ת יהא לא קייס כנולי א׳וא ששכולתא‬
‫להאריך ימים לזה כא כמשיב רא׳א מעיר לגמרי• שהרי בת‬
‫הייתה לו לא׳אכלומרכריןכתרפעידהוק׳ל•‬
‫לך לך• כתב ישייי ז״ל לסנאהךילטוכהךויוט בה־ךים‬
‫הא יתק בכתכית לעולם יאכל ארם ‪t‬ל ‪ p‬דשתה שליש‬
‫ושליש ישאיר תקם ופי' רש׳י כיי שאם יכעוש לא אתי לירי‬
‫פכנהיייטת יע׳ש • עוד אז׳ל ונתן ה' לך לכ רנ‪ 1‬כבכל פתיה‬
‫יע״ש • ואמיד נא שז׳א לך לךמא־צך וכית מאי אשטיא לי‬
‫לז׳א לסנאת״ו יייקא שתיכל לסתסטת ולא אצנוייך להשאיד‬
‫שליש • )יאמר ולטוכתן עיר מ״ש ז״לבע׳ק כל מי שיו מ‬
‫יעה‬
 ‫פרשת לך לו‬
‫רעם לפון מהעשר • וכא׳ינחיכ רבתי כדעיח דאוירה‬
‫ייחסם •יוכוילטיכירךד״קא וטטמא טעים אל האיזאכר‬
‫אריך• וככיחה אהה זוכה לכל האמור ח' גנריאל <טקכ נ׳ע(‬
‫ווכי כי הלל ישע על ראוות גפשוכלומר אסראהראיחה‬
‫שהרשע ריח אחרת אחו ולבכי פונה ללכת כדרכי הלל כזקן‬
‫שאיט כיעס כנזכר בשית דשנת• אל קאמן כוכי לבכוטנה‬
‫על תאוויח נפשו• כדי שלא ישאיר שליש וקיל• )וכבר כהנדפס‬
‫פי' ב' נ‘ נרנריס כוס יע ש (‬
‫א י ג לך לך יהכאר על רא דאיקא נחדושי הר׳ין ז׳ל כי‬
‫המלאך סמלייה לחרס בצאקו לד^ לך שמו יע׳ש •‬
‫ואמור נא שזה שאמר ל׳יך לך כלומר המלאך הנקרא לך‬
‫»נה הוא הולך ע מן כצארן מארלך וק׳ל • וזהו נמי ול ’ך‬
‫לן על אחד פהריס‪ :‬ואני שמעתי מפיס שריר יעי״הק‬
‫>ןכרייא כמהר״ר משה אליהו כלוי נר׳ו שזהו שא״ל יהונמן‬
‫לדויד ליך לשלוס• וזהו משז״ל נ מהכת כרכות כרה פרק אין‬
‫עימדץ דן ל׳ד ע’א ‪ U‬יפטר אדס מחכירי אלא מהון רכר‬
‫הלכ׳ה מהין יוי‪,‬יו‪ 0‬הלכ׳ה שהיא ל׳ן וק׳ל מכד ויפס׳ס•‬
‫ז א ג ב אמינא כמאמר זה והיא שיש לדקדק ממי לישנא‬
‫דמהיןרקאמר ולא רמר נשכילכןזוכרכו• נם‬
‫נראה ליח טעם• במאי תלייא הא יהא דמקוך כן זוכרהי •‬
‫ואמנם יהבאר כהקדיס מא דאמרינן לעיל •ת׳ר אין עומדץ‬
‫לההפלל לא מהון עצמת ולא חר‪.‬ון מצליח ולא מהון דבר‬
‫הלכה אלא מי‪.‬יך הלכה כהוקם• ופי' רש׳י ו׳ל מהין הלכה‬
‫פקיקה לפי שאק צריך להרהר בס * וימיה לכו פונה כה‬
‫ההפלחו •עיש ‪ .‬ואמור נא יזו גיפא קמ׳יל רלא לימא ליס‬
‫הלכה פסיקה רלא אתילאדטיי ליס אלא לימא ליה דנר‬
‫סלכ׳השאינא פסוקה וממילא אתי להרהורי בה • והייתה‬
‫ז‪-‬ייוהת‬
 ‫טז‬ ‫פישת לך לך‬
‫הרווחה לאדמרי ליס הגב דקהרכר בה• יוסי מהיך דכר‬
‫הלכה ולא הצכה פהיקה דמהין כ׳ך דלא א״ל הלכה פהיקס‬
‫זוכריכו אגב דל כי פיכה כהלכה ‪ :‬גס אפשרדקמ ל נאמרו‬
‫מהיך כלומר דלא ישלים לו כעטקוק׳ל ‪:‬‬
‫יחכאר בכקד כ מ’ש רל גפ׳ק דכרכיח דף ו*ע'כא'ל‬
‫לי״י איכא הכי כככל קמה ואמר למען ירכו ימיכם‬
‫וימי בניכס על האדמה כקיכאכלכחו״ל לא יע״ש• ואמיר‬
‫נא בזה שאמר לך לך וכ״ח מאי אהדיא • שהרי ענה בד^‬
‫^היז אבר אריך וקגולהא העם‬ ‫״‬
‫סיושכיס כה דמאדיכין ימים• ומעהה אל יפחד מקוצר ימים‬
‫של הלון דרכים וק׳ל )ק ר גכייאל יעקכ נ ע •( ועפי״ו‬
‫אפשר לרמוז כזס מש רש׳י ז׳ל לן לן להנאקך ולטוכרן •‬
‫יאעשן לגוי גדול ״ ככאן אי אתה ווכס לבכיה עכ׳ל כסקדים‬
‫הא שכקכ הריף ז״ל כמאמרם וס״יו׳ל לכאורה מאמרזם‬
‫קשס לסלמו קדא עלקמיכח האומדלר״י חיכא הביגככל‬
‫ומה קמיכא זו דפיק חזי גס פגוייס ערלי לב מאריכי; ימים‬
‫כחו׳ל •והכניקמיהה נכגכה על ר׳ידקמה קמה קיא וכלא‬
‫עץ ריאה גס מהאמוק שנר‪.‬רל ישירש בארז וקנס ״ גס‬
‫מדי־ענקט האיק־הולא נקט קרא אחריכא דמכקעי על‬
‫אריכות ימיהדכא״׳י • והמכה דקגולר»א״ו הא כ וככן וקנים‬
‫כאיה כימים זה דואה פני זה ההו טענת כאומר נר״י היכא‬
‫תכי כככל קרי משמע האב והכן לזה המה ואמר למען‬
‫ירכי ימיכם וימי בניכם ד'ייןא האב והכן על ההרמה כתיב‬
‫אכל כחי׳ל לא וט' • וכיון דא׳ל מק״יימי ומתשיכי לבי‬
‫ננישחא אכע״א דבחרכן השליכו המלאכים מאבני ומעפי‪-‬א‬
‫דא״יכח״ל• זכל מקיסדנפיל מאותם הצ״רוק נעשה כ'הכ‬
‫א»כק״מד • יאכע״אעל מש עתי ‪ p‬נר»י כנסיית וכמי‬
‫מדרשות‬
 ‫פרשח לך לך‬
‫מייהיה לה־נע כ א'י •ואכע׳א הא ראמיינן יאהילהס‬
‫למ “ש מענו אלי כתי כנסיית ובו' שבבבל ע׳ש • ואמיר‬
‫מעתה שזת שאמר לך לך יכ׳ת מאי אהנייא• נס כמ־וחי‬
‫אני רואה רמאריכיו ימים כ “‪:‬יית הרי׳ף י״ל• ליה בא כמ^יב‬
‫רש׳י י׳ל ואמר ההפרש היא • בכאן אי אתה יוניה לכנים‬
‫כלומר לחיית בעיניך בניך נ׳ב י;ן‪:‬י‪ 0‬כמוהן• ו;ן׳ל ‪:‬‬
‫)יי־ שסמך היא חברון בארץ כנעןמינא יאברה׳ס ו‪:‬ן'ן•‬
‫ס״ר נבריאליעק‪ :‬נ׳ע ( נם וה' ב־ךאת אברהם בכ׳׳ל‬
‫בנימער׳ ב׳ן כלומר נש בט וקן כמותי וק׳ל ‪:‬‬
‫א׳ ג לך לך להנאתך ילעיכחך אפשר בהקרים מ׳ש האר״י‬
‫י״לכפשיק לכה ואשלחך אל פ־עה• יק' לכה משמע‬
‫מעצמך ולבסוף הוא אותר ואשלחך• יאמנס רעל סרעס‬
‫איני תייחד שתי ויהי לכה מעצמך לפי שתכבד העכורה על‬
‫סעם •ואמנסעל הערכה לישראל את־ ואשלחך עכ׳רו׳ל‬
‫וי׳ש לך לך רמשחמע מעצמך לך ומעתה פן יחשוב יס לרעם‬
‫ליש בא רש׳י ז׳ל לשלול הפירוש הנשמע לרעה ואתר לסנאהך‬
‫ולטובתך ק'ל• וי׳ש אדני לתה הריעיתה לעס וא׳ב אחמם‬
‫למה יה שלחחנ׳י והא שליחה לטיבה היא • לים סשיבו‬
‫עתה תראה וכי" • כלומר ע’י קושי וו אני גואלם והוי לטיב׳‬
‫א ג יתכארבמ״ש י׳ל מרכה ישיבה ראיני גולה מרבה‬
‫מבמה כסהיא ראדי׳׳ל ויל לגבי עתין ומיא‪ :‬רלא נלו‬
‫ויהו לך לך • וביתיסאנליתא מטלקחנמתא וא״ב מאי‬
‫הנאה וטיבה לרדיא־כא לי׳אאלהאיץ אשד אראך ישם‬
‫איצר הסכמה וכיחנן חי מינן כת־י מנ יהו וק׳ל • )וו׳ש‬
‫מלכם ושייה כנוייסכלו' כגולת ריןגרמא אקתורסהרב פט‬
‫יצחק( וי׳ש חמר עצל א־י כחיץ וכי' טמן עצל ירו בצלחת‬
‫ומעתה שפיל חכם עצל משבעה משיכי טעס י׳ל מאתד‬
‫שכ׳ב מרכס בישיבה נם שטמן ימ וכוי א'כ ה׳ד ח'הוא מהם ‪:‬‬
‫ח*נ‬
 ‫ת‬ ‫פדש‪9‬ן לן לן‬
‫לן לן וט׳ אל האח אשר אראן יאנדלס שמיך * כלוי‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪’ 2‬‬

‫גסשאחה הולן לעיר אחיתוכמתא שמאי ובלא משא‬

‫תחכאי עכ׳ז יתגדלה שען • ולא אצערין להיות לן כביד‬
‫במלטש חמי נמי מז שפי' רש׳י ז ל לפי' שהדר׳ן ממעט את‬
‫הש״ם• ר׳ל שימיס לו כטד בתלטשו ולא בשמו• לסכי איל‬
‫ואנרלס שמץ ק״ל• וזהו ואלה שמית בני ישראל שמס סטוכ‬
‫עולה על גבהן • נס שהם כאים מצ^מיז שא*נ ‪ 0‬עיר‬
‫יטלרתס וק׳ל וז ט אתה הוא עץיבא ‪ p‬משף ששימן רייקא‬
‫יצא מפיף סעילס וער היפי ולא אצטדיך למלטש • ווהו מ׳ש‬
‫ז׳ל בדס פרק ב' דחניגה אם יואס אדם שיצרו מתגבר עלה‬
‫ילן למק*ם שאק מ ב ^ אותו וכי • וחיישק שמא שם כמי‬
‫יחיודע במלטשו ונמצא ש׳ש מתחלל בפרסתיס• לו'א ויל מ‬
‫שתורי״ז ויתעט״ף שמי ‪• p‬ואגב חדא תיתימשתמע• נם‬
‫ישבר לט וגס איט מתיודננ אס חוטא שם והוי ש׳ש מתתלל‬
‫בפרסטס וק׳ל • ואגב אניד את סישוס בתפר שיסת חולץ‬
‫של ת׳חדכנאץ מהרייסדוכנאכעצאסליעקב ‪ £1‬ע ס א ״‬
‫לבש לטש קר הע‪-‬ן מאד• ו ‪r‬געוסו אנשי עירו דאמט‬
‫לו לאמר הלא לא חירש ולא שבת מדוע לבשת בגרי חמר‬
‫יה• והשיב הנה ארל מ'מ ת׳ח שבבבל מצייינים תפני שאינם‬
‫בני חייה ולכאורה ק’ אש אינם בטחורת תיוע קראו אותם‬
‫כשם ת ח • אך כביונה רוא כך שאמרו כמתת שמאי ובלא‬
‫מחא תותבאי כי כמקיש שמכיי־ץ ערכי אוי איני צ־יך ללטש‬
‫לפוש קר • כי יכבדו אואי כשמי • לא ‪ p‬כמקום שאץ‬
‫עכירץ איחי ציץ אד ללכיש כגדי חמד פ ט יהיה לי כטד‬
‫ויהי טונתהש׳ה מ״מ ת׳ח שבבבל מצייינים כמלטשהם‬
‫מפד שאינם כני חודם • הטונה דלית עם »י בבל אינם‬
‫מי תירס ואינם •ורעים להכיר ע^הת׳ח לק נחון לסוקי‬
‫קרת‬
 ‫פרשת לך לו‬
‫קית הח׳ח ע׳י יקלח המלנוש עכ״ל ויהי מ׳ש)ש‪ (0‬מ' מ ‪p‬״‪p‬‬
‫‪1‬נמצ מצדדס יילנ״ כאיגס נכי ילקומן ר'צ העס המגלן י‪.‬י>ס ליצד־כ נמלןזס‬
‫»ת״הנד צהנ״ר ערכסצכנדכנלא נגד חלד צל״ כךד‪.‬כדצר*ג*ס וקיל‬
‫וט׳י ולציון יאמר ו ט' ר*ל מאחר שהם ת׳יח ומכיריו כ^יך‬
‫הח׳ח כמ״ש כי מציק חצא חורה אוי איש ואיש יולד כס כלו״‬
‫גס האיש אשר בא לגור אינו צריך למלטש כי אס כאיהו האיש‬
‫אשר יולד כ״סששמי עילה לו לטוכהולא מלכישו כן רוא ‪:‬‬
‫כ ב ד ר ש ואעשן לגוי נטל ־ לכהן גדולוכ״ח מאי רכוקא‬
‫שהרי ממזר ק’ח קורס לכ״ג ע״ה שנאמד‬
‫יקרא היא מפרטם מכ׳ג הנכנס לפני ולפנים• לו׳א ואגדלה‬
‫שמי'ך שאענךת״ח ע״יד גדול מרכן שמו)ח*ר גכרי‪ 12‬יעקב‬
‫ג*ע( וע״פ מ׳ש גדול מרכן סמו נראה שיכו שאמר אחה‬
‫הוא עקיבא ‪ p‬יוסף ששמך יצא מסיף ו ט'• שמ ך רייקא‬
‫גדול ממק ואל חימא מגרעוח נחן כמה שלא קראהו רע״ק ‪:‬‬
‫א *ג יתכאר ע'פ מ״ש זיל הידע אח הבס צריך ליזהר לכלתי‬
‫יהנה משום נכרא גס יהיה אוהב שלום ורודף שלום‬
‫פדי שלאיסיה לו שוס שונא דחיישק שמא מוכיר עליסם‪-‬‬
‫את השם ומסלקסמן העולם עכ׳ד • וזהו מש׳הב כשלום‬
‫והמישור הלן אתי • שכיה אוהב שלום ומדף שלוה יטעמא‬
‫טעים ומפר שמ״י ניסח הוא מפני שמי דייקא וק׳ל ‪:‬‬
‫וזהי '‪ x p '-P‬כספירים ו ט וא'כ א ננס צריכים ליהנית משום‬
‫>כרא • ומעתה וכל כנין להודי ס״ דייקה שיטליס ללמ‪ 1‬י‬
‫השם המפירש גם ורב שלים בכיךוליכא שום שיכא דאצטריך‬
‫להזניי עליי אח השם )מש' ז״ל כהוספת נופך משלי •(‬
‫ויסו ואעשן לגוי גדול • ללג וכ״ח מגרעוח כהן שאיני‬
‫כסכה משום נברא לצרהיוהויודעאההשם ל^א ואכיכן‬
‫גממק )מש' ז׳ל( גם ואגדלה שמך דגינא לן שוס שיגא •‬
‫דמכנת לן שס)כמו שא‪1‬״ל השונא אתמטרו איטמזכיר‬
‫שתו‬
 ‫יון‬ ‫פרשת לן לך‬
‫שמואלא מכנסי בשם אביו או ככנוי אחד( כיי שחמוש לפא‬
‫לידי מקלה לכזסר עליו את כשם וחמיחסו אלא כולם‬
‫קיראים לך בשמן ומעתם והי׳ה ברכס חיבל לב^ כשם‬
‫‪ • ' 0‬וזהו וסייס אוחיוח הוי״ס ‪ :‬וומו כנל מקים אשר‬
‫אוכיי אח שמ״י ‪1‬ס שם כמפורש כיוצא מפי ג'כ אל‬
‫תחוש לספשד סהנאס שסה אבא א ליך ובדכחיך וק ל •‬
‫ועפי״ז פי' חנאון חיד׳א י״ל כשפי פ״ר זש״סב ידעתיך בשים‬
‫מינא מדע ני מצאת חן כעיני • ווהו מס שנאמר כשאול‬
‫לצד סיוחו שונא לדויד אמר מרוע צא כא בן יש׳י ואת‬
‫שמו לא הניד • אכל יסונהן שסיס אהוכו סשינונשאול‬
‫»אל דויד מעמדי דיי׳ד דייקא • לזה כשיבו וא׳ל ידעתי‬
‫ני כוחי אחס לכן ישי • כלומר מאחר בזנית איתו כשמו‬
‫*דעתי כי מחר אתם לכן ישי‪ :‬מ״ש מכד נא כנתינת כנן היא‬
‫ולא זכרו שמו כ׳א כנן ססם אזי אמי ודאי סיס יעה אכלחסו‬
‫אמד מן השכטיססרנו• ווה מופת תוחן כי עיון עוין‬
‫יות׳ף לא וכיו שמו וק׳ל עכ״ד ויל • וזהו למ^ עבדי‬
‫♦ עקכ ישדאל כחיר׳י • והראיס דאתה כמידי ואקרא לך‬
‫כשמי׳ך • אכ ‪ p‬אכנס לן שם כימן אשר לו ידעתט וק״ל•‬
‫וזהי קראתי כשמך לי אתס •וזהו ואלה שמות כני ישראל‬
‫דמתיך חיבחס הזכיר כמס וק״ל• חכו אחס הוא עקיכא‬
‫כן יוסף ששמיך יצא משוף העולם יעד סופו שמך דייקא‬
‫וליכא מאןדמכנה לן שם מחמת שנאם מעתה שב כני שב‬
‫כחירן ירבו כישראל וק׳ל •‬
‫ואגדלה שמיך אותיות ואנדל ה״ נשמך ואקרא איחך אכרהס‬
‫ולא תיתא כההיא דיעקב שנקרא ישראל וחזר ונק' יעקב‬
‫לויא יהיה כרכ׳ה כלימר תשאר כברכיזך• ויעקב שאני לפי‬
‫חנתחילה לא קראו ‪ ' 0‬אלא המלאן כמשז״ל וזכו למס תאמר‬
‫יעקב‬
 ‫פרשת לן לך‬
‫יעץ■ יתיכר הראל לז׳א נשתרס דרכי • כרם מה' וחאלמי‬
‫שלא ק‪-‬או ס״ מעץ־א מהפהיייעכורק׳ל• וזהו לילי ה'‬
‫^‬ ‫שהיה לט אזי יאמר נא ישראל ר ^ א ‪:‬‬
‫א' ^ ואנרלש שמךופי* רש׳י ז״ל זה שאומרים אל הי י ע ץ‪:‬‬
‫וץשה יא ‪ 7‬נרמז ואגדלה שמך על יעקב ייזבן ע*פ‬
‫מש המפ‪-‬שיםז״ל טעה סאומ׳ אלהי יעקב ולא ישראל לפו‬
‫שנץ' אכרם אברהם ובשמית האכית יש י׳ג איתיוח והאמהות‬
‫י׳ג יעלו כתניץ הו׳יס ב׳ה ואי נ־מא ישרא״ל אזי יעלו‬
‫האכות י׳ר מהף על היי׳ה ב׳ס וזהוואנילס שמין שאיה־ף‬
‫לך איתס״א וסייט טעמא דאמרינן אלסי יעקב ולא ישת‪1‬‬
‫מפ׳ו׳ל )לפי והי׳ה כרכ׳ם כלומר מטעם שיעלי סוי׳ה כ׳ם(‬
‫מהו לולי ס' שהיה לט אזי יאתר נא ישראל )מפי זיל(‬
‫ו הי ח כרכיה כלומר אתם כעצמך תהיה כמקוש כרכה‬
‫כפי המגרך שאומר ישימך כאכרהם ע״ר מם שפי' רש׳י כפ׳‬
‫ונכרכו ק־יננ׳׳ש ו א ב ר כ ה מכרכץ ומקללך כההיא דר׳א‬
‫דשדרי רשב׳י אכיה צגכי רכנן לכרכים• כלנהי כלשה קללם‬
‫בה מפרכיך ומקללך ככלעם שכרכם והיא קללס כמפז׳ל‬
‫א אור ו ק'ל)עץ חיים( ‪ :‬ואגכ אגיד את הרשים כמגיר •‬
‫ב ם ‪ ^ /‬ש ה שקרא למהד׳י מדוכנא בעל א׳י וז׳ל שמע‬
‫כט מה שקרם איתי פעם א״ כליל א' מלילי‬
‫•חקופת טנת ישכתי לכמ כיד כמורי מתתמם לאור סעצים‬
‫הודלקיס כומיר שתישק יסנם שמעתי מאחרי הכוחל קילס‬
‫של אשם קוראה זאומית כעצי אסוכיהלואי שתאריך ימים‬
‫מאס שכם ומירקילו שלאיש עינם אחריה מי יקןחתיס‬
‫•יונתי תמתי כפלים כמוני• עדשלא סהפיק סוא לסייס ברכקו‬
‫•תויס היא יאמרם כלם כנעימים וכל טיב איש יקר לי‬
‫פןעש מאים שנס• חזר הוא ואמי עד שסגיעם כרכת סטוכ‬
‫והמטיב‬
 ‫♦נן‬ ‫»רשת לן לף‬
‫וסמנויה • ואדיכיין ימים לאלף שנים יייתי ודכרי‬
‫וגעגועים רבו כמו רבי עי לימנלס ראש • פתע פתאום‬
‫נשמע קול הכאות וועקית יצננקית מימן• המשתוממות‬
‫והתמהק היו כריסקיס ודוחפים איתי ליננש לשם נגד רעני‬
‫פתח' הילתכחשאי ונכנסתי לכיחם לדעת החים השחומה הזו‬
‫ככואי ראיתי וסנה אשם עימית יכימינש מסאטם ועיניס‬
‫מלפות וזולגות דם ודמעות •ואיש אחר עומד כעדה •‬
‫וכשמאלו מקל חוכליסולחיש אדומית ומשורטיתוככססם‬
‫עומדים‪1‬ס כ עד זו ונלחמים כמלחמת חניפה ניראה כשראו‬
‫אותי נחמישו מפני והשליכו כלי ויינם מידיהם רשכו שניהם‬
‫וככשו פטהם כק‪-‬קע שלא יתראו כשעח קלקי‪-‬חס• המתנתי‬
‫לאיש עד שיבלע כו דם החכלית יהמכייות• ואח*כ שאלתי‬
‫אתפיו שיודיעיני מס העניין כרכיתכפילית יתהלוח מכיפלית‬
‫להכאות ותכלית • ילמה נשמכהאריכת ימיםושטסלפ־‘‬
‫סקל ימעאשא • ואתם יורע כני כי ממשל משלים אני‬
‫ורואס אני באספקלריא של דדשניתי שראוי לי לדעת דבר‬
‫זס להשתמש מ לעת הצירך כשתשול עלי פקאוס• כסחאנת‬
‫וכוכס התחיל האיש לספר לי ואמר • זה שכע שנים מיום‬
‫שהשיאו לי אביתי את אשתי יאת היושבת ממולי• ומשנשאת•‬
‫איחה עד העם ח‪:‬ך העולם מנדי • וחיי אינם חיים ואץ‬
‫לי שעש שלא תהא קללתה מרובה חשל מביתה שלפנים‬
‫כי קנטרנית קפדנית ורגונית סיא • הקפסת אותי ברברית‬
‫תדיר• ומקללת איתי ואת יולרי בפני בחנם• סכלן ונעלב‬
‫הייתי כעל כדאי • אעפ׳י שככל פעם היה כשרי נעשה‬
‫תדוזעם • הג״ושים סע קשים עלי מפני שיש לי איבעס כנים‬
‫ממנס • ועסקי סממק והפינשה נתינים כידית• ומשולחן‬
‫אכיה היינו ניונים •ולמד בכית אמ לא רצחת כשום אופן•‬
‫‪#‬כותי וסבייוק הרגישו ביכרישאלתי מס זס שנשתע פנץ ‪.‬‬
‫יססיתי‬
 ‫פרשת לך לן‬
‫יספיתי לסם מעק סמאודע וטכססט עצה ביטנו שאק דדן‬
‫אשית לפניני • לא לקטע דייתט ‪ p‬אנשים נככדיס• כדי‬
‫שהטשס מפניהם תעכב על ידיט מלהוציא מפיט רכריס‬
‫שאינם מהוגנים • וכשתחקפט שעת כמריבה והטאוצים‬
‫והקללית• ע ל פ נשתדל לכמון היזללית לברטת והסרופיס‬
‫לדברי שכח וי‪,‬הלה • דין משל כשידצס אחד ממט לאמי‬
‫להכירו שיטה הלואי שהקבר כשעה זו• יאמר מכם הלואי‬
‫שהחיה מאה בנס וכי* • ויהי כיוס אחמול נכנתט לחר‬
‫לכא{ יהיוה מצאה המריבה והכעס מקיס כלב אשתי• וסיתה‬
‫הילכת ומצערת אותי בגמפיה יכקלקלייויס • עד בקראה‬
‫איתי איצר כל כלי חמדה וכי׳ )ר׳ל נכל ריין ופות! ו ם'(‬
‫וכרכה איתי כחיי אלן שטהנטוכוכננטמי‪)0‬ד*ל ינכהה'‬
‫ככל הקללות שכתוכתה( והכרחתי להטת ידי על פיה שלא‬
‫תכ טיסני יוקר• והיא מרטה שער ראשי תקני ושרטה שריטות‬
‫להיי וכמצחי• ואלמלא שמכהלר‪,‬ט פתאים כטאחן היקה‬
‫מלחמחיט מארכת יכילכח עי עלות השחר אח זאת ראו‬
‫עיני את אלה שמעו איטע״כ ‪ :‬וז״ש ליףכ אויבי קדאה־ן‬
‫ופנס כינת ב ^ו ק' דלכאורהמילת כרן שפת ימר ואמנם‬
‫כעי מ׳ש הכא כנה נכק והט קאמי סנה כיכת כמס‬
‫שקיאת־ן לקכס לי מעהס אשאלך נא ני ״ן כלומר זה הכרכס‬
‫שנרכח כמשמעה או דלמא קללה כלשון נדכה כעינדא דא•‬
‫לזה השיגו כנה כין לקחתי מה שיאיסה שהפסתי כלשין‬
‫כרכה לקללה היא וכר ן לא אשיכנס• כלוחי• על הכרנה‬
‫אלא קללה היא וכאמור • והנה המפז'ל רקיקי ראמאי נקט‬
‫וכר׳ן בצר׳י ע׳ע חה כפי' י’ל• ואטכסעמיבפסררכ‬
‫כמפורהס כמהר׳ר לאלת מצליח ו״ל עמ׳ש ח׳ל שכלטס‬
‫היה סגר כיגלו א׳ כמש' ייצן שעי רשף מדיכתיה ונשכיה‬
‫דנלו כתץתלינתו כמ׳ש ותנס! את יגל כלעסוט׳מפט‬
‫מחשכתו‬
 ‫כ‬ ‫פרשת לך לן‬
‫ינתשכתי הרעת שתלך כרי לקלל אתישראל• ולכן תכף כשכא‬
‫סתמיל לכרך אח הראל כי ידע את מכאוכי תדונו הרע כרי‬
‫לתקן עינו יכשדאס שנשאר תינר כרגלו ולא נתרפא• סתחיל‬
‫לסחהרף על רוע מולו ואמר הנס כין לקחתי • שעכשיו‬
‫כרכתי כרכתי אה ישראל כי אחיי שוכי נחמתי וא'כ אתמסס‬
‫יכר׳ן לשק כרכים ילא אשיכנס שאינה סוור‘ ככראש׳ ע׳כיש׳י‪:‬‬
‫א' נ ואבדכך כממון וסיס כרכם יתכאר ע' פ מ*ש סרב‬
‫סיס כע>ר אחת קשנס ואנשים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪M‬‬ ‫^ייי יי^מי י׳ל‬
‫‪! / V‬‬ ‫‪Q‬‬

‫כס מעע ונמצא כס איש מסכן ודל יחלר כיה טפלי ואין‬
‫לאל ידו לפרנסם אפילי פת חריכס •ויסי סיום ויצא מעירו‬
‫לדלג כסריס ולקפן כנכעית• ויכא וישכ על סר א׳ דשא‬
‫עיניי וירא והנם איש שיכס לקראתו• ויאמר לו על מס‬
‫פ ^ וועפיס ומס לך פא• יסיפר לו כל המאורע• סשיכו‬
‫איתי וקן יא׳לשמע נא לעצתי קת נא את כנןככוריך‬
‫אסכת והעלהו לי לעולם על ההד הים יהק« הככיר לכא‬
‫ו ק עשס לקח את כנו ויעלהו לעולה • ובסוירתי לכיתי‬
‫אשחית דרגא מתוהיס ו ‪T‬א שעמק כקרקע עושר שמור‬
‫לבעלע ו ט' ונראית אנשי הע ‪ T‬שנתעשר פתאוס פתי לאשהו‬
‫שתפתיה לאישס כמס כיחי ועשרו הכא לו ום • תהי כי‬
‫הצ'קתמוינד לה אח כל לכו• ו^דהדכריש לאנכיעידס‬
‫וכשמעם כך קמי כנשים על סאנשיס לאמר • קחו אח‬
‫כסכסואת כניתיכם מנשי להס כאשד עשה כאיש הזס ובה‬
‫עשו ושצליחו כעושר רכ מאד ועשי תנאי כידסם לעשיח‬
‫וכת משפחה מדי שנס כשנס ומפ־לים נודלוק על כטהס‬
‫ואשר יצא עליו הגורל הוא נמהר • כשה לעכח לעולס‬
‫אשיין כעינית •דכי הייה דכא כלן סרב רכי אנרדסכו‬
‫יחיא ייחארח ככיח חא־ש סראשק כגדל כהצלחה הראשונה‬
‫וכ סי גוזל עשו לו• רהי כאשד האריט לו שם הימיס‬
‫א״ל‬
 ‫פישח לך לן‬
‫א״ל שלנז־ני ואלך אל מרצי ולול מילרחי• יי ‪ f‬מי לי לאמי‬
‫נא לשין כ־שה המתן למחר כיזכח משפתה לנו יום מחד‬
‫והמתין שם עד אשר נתלןבצו לשש כל אנשי העיר ובחיכם‬
‫הילד אשר עלשעליו כגירל לצאת להריגה לביש בנדי״משי‬
‫ור־מה • ורביד ושכעלצוארו וכי* יהיו הכל נושץץ ידיו‬
‫ורגליו • ויתפלא הראב׳ע ע״ז דהי כאשר ישכו במסיכס‬
‫וישא עיניי הראכ׳ע וירא והנס אור׳ו זקן וככיל כאוהעליא‬
‫את עיניו הדאב ע כאלו לא ידע מי היא וכאשר נככש‬
‫לפנים וירא והנה הראכ׳ע יושב כמסיבה מידע את וקט‬
‫ויצעק צעקה גדולה ומרה לומד מדוע איש ז אד יה כיניכם‬
‫הוציאוהו מכיניכס ־ וכשמוע הראכ׳ע דבריו א׳ל אסת‬
‫שד אתה מי הביאך הלום עם כני אדם גהרני עליך שתכנס‬
‫לתכומ' רכה ולא תצא עולמית ותפחת הא ‪ p‬את פיסיתכלע‬
‫איתי וירי חי שאולה והחזיר פניו על אנשי העיד ‪ .‬וא״ל‬
‫ואתם מה עסקכם עמי• הכ־ולו כל היעה אשרקראס‬
‫איתם ויאמד להם היי לכם נשוגי אחיד והלא שד יה לא‬
‫שדף ולא מלאך איי לכס ולרוע מזלכם אוי לכם על דמעת‬
‫העשוקים ואין להם מנחם והפצירו כו עד ביש לעשות הריכס‬
‫למכתם ואז לקת כל העושר ההיא ויעחזן אותי היטב‬
‫ער אשד דק לעפר וישלך איחו לים המלח ינאכד כל העושר‬
‫ההוא כענק רע ועשה להם תקין יתלופה יי׳ש כמדרש‬
‫יכיכד ה׳ בממון וישמרך מן המזיקין שלא יכא לך ע״י שי‬
‫יאתייתי נאכר כענק רע עכ״י וז׳ש כינת ה' סיא תעשיר‬
‫ילח 'ישיףעצכ בה כדהא •ח׳שואכרכך כממון ימעסס‬
‫ויהיה ברכש ולאיאכד העוש “ מאחד שאני מכרכך יק׳ל‬
‫יייש ייבחי צשרים וכו׳ וירא ס' וינאץ מכעם בנייו וכטחייותאמ ׳‬
‫אסתידס פני מסם אראה מס אמריתש דאכי העושר הסו♦‬
‫כענמן רע רח׳ל)ת״ר רזיר סי נר״ו(‬
‫ונכד ‪r‬‬
 ‫»א‬ ‫»ד*»ו ^ ל ף‬
‫נל העולם טלי ‪ po‬מ מ ל מני>א » י‬ ‫ו נ כ ר כו ‪p‬‬
‫י מ מ א וי לו כן‪ 5‬מוזמן • אכל אחה ואכרכד‬
‫כממין יעכ^ו ויפרט ‪ p‬כל משפמומ האדמה ^״ל ‪urn .‬‬
‫יל* עיי אלא שכל העולם ט ^ כלי היא ^ • כלומד בל‬
‫סעולם ט להם והימי טא לו מ מלו• זמם נם יוהתק נל׳ה‬
‫מ׳ש סמפ' או הצייק בצעד והעולם טלו כנחח או הם‬
‫כצעד והוא מתת• יוהו תל מים השפע בזטה מרלי׳ו מד׳י‬
‫ליי יק׳ל ווםו לעמיד והדקומי לכם ביכה עד כלי לידלא‬
‫אצטי ‪ 7‬אחימכםד׳י ל׳וכ‪ : p‬ואמם בשופע רב וק׳ל •או‬
‫ע״פ מ׳ש סיב יילקט יישן« כי אמצעתת מליי איתיוה הע>י‬
‫•גיס עץ מין י*ר כנמט׳ ל ב ומלוי העשיר נזה עייזש^ן‬
‫•ויד רייש יעלי כמישכן ל״ו יתד על סעגי י״ד הסי וסעכט‬
‫מעכיגויט ד׳י מחשיריאשרימשר לזעכיד »"ל• ועיר או*ל‬
‫עשר מעשר• עשר כשביל שמתעשר הסו אשי ימזלכימן‬
‫ל׳ו דייקא יטסודדשיו״ל ליו ימיה ממק הרכה ) כנש׳ק מ׳ר‬
‫ייהן ידים נר׳י( ההז לעמיד והייקותי לבם ברכס עד כלי‬
‫ד׳י וליכא עטשההי ל׳ו דיי ח״ש מלוה ה' מינן יל וגמולו‬
‫•שלם ל׳וכלומייסיס עשיר ומלוי יעלה כגמט׳ ל׳ו •וזהו‬
‫תל מים היא המירה מרלי״ו מכני הדלים וסאבי^יס• נם‬
‫ימ׳ז מר*־י ל׳י כלומד מאותו רל פגלזשי ד״י מן הל׳ו וק״ל •‬
‫הסו ד׳ר עני ואכיון לא סתויקו • חהו וגמויל ידיי ארם‬
‫מס שניסן צדקה מרו ישלם ל״יישלים המלוי כמשק ל׳ו וין׳ל•‬
‫ה׳ש מק אדם ייסיג ל׳ו כלומר יטה עשיר ומצוי שלי ימיחכ‬
‫ב מ ס ד ה זיננמר אטם כארן • העכור ס'‬ ‫■‬ ‫עי ל׳י‬
‫על פנז • ומנמר והנם אינני •יסכאר ע*פ מ׳ש י׳ל כל‬
‫ההולך ארכע אמית כא׳יגמהלץ ליכל עינקיו• עודאז׳ל‬
‫גל הדר כא׳י יימם כמי שיה לו אלוה חהו דעמד אכרם‬
‫גארן האק סטלך כאי• אוי העטי ‪ ' 9‬על פגת דימה‬
‫כמי‬
 ‫פרשח לך לן‬
‫כמי שיש לו אלוה ועיר בה רעכור ורכה אינ״נו כמה שהיה‬
‫רשע עריץ ומחערה כאזרח רענן כאלואינינו הוא האיש‬
‫סחיטא יק׳ל מע כחיספת מפך‪:‬‬
‫אי ג ייזכאר ע׳׳פמשהרב כמגיד מדיג נס במ’ש כהגא‬
‫כאביח כעל כריך אחה נוצר וע״כ אקה טלד וע'כ‬
‫אקה חי רע’כ אהה חח וע'כ אקס עתיד וכר׳ ויוכן עייע‬
‫משל נאה ונחמד והוא דהנה היו היה לעשיר א' בהי כנוח‬
‫אקח כעייה ורעת המראה מאד •ואחת יעה כחכונקם‬
‫וציה וארויה גדולה מאד אבר בעכור זה אין איש רוצם‬
‫לקחקס י ויהי כיוס ויכא שדכן ידוע ויאמר לו הנה יש כ’‬
‫אנשיס אחד סומא ואחד חיש ומעהה אס ישאתנפבך‬
‫יקח הסומא את הכעורה ולא יראה מה הוא כיחר לו •‬
‫והחרש יקח הארורה ולא ישמע צעקהה ־ וייטב הדכר לפני‬
‫האיש ייעשכן• ייהן לכס נדן מיהר ומתן והכניס אוקס‬
‫לחופה ויהי כאבר עכרו כמה שנים• והווגיח האלו גדלר‬
‫והצליחו כעובר רב עד להפליא ונם עבו פרי • ויהי היום‬
‫ויעבור שס*רופה מומחה מאד ויה מר כי יש לאל ידו לפקח‬
‫הקומא ו לר פ א הדרש ויבא הרופא לכירס יגמרו אוקר‬
‫ליחן לו איזו‪ :‬סך מרוכה לרפא הורס ויהי כן ררפא הת‬
‫שניכם • ויהי כי הרפא הוקס ״ נפלה מחלוקת גדולה‬
‫כץ הזוגות כי וה ראה את רעח המראהכוכולי וזה במע‬
‫קילי קיליח האייורס בקהלו• ויהי היום ויבא הרופא לכקש‬
‫משכרתי וצא רצי ליקן לו ־ בהמרה כי עו ד רעה גדולה‬
‫עשה להם כי יראו וישמעו מה שהגיע אליהס לכן אין לו‬
‫דמיס כעד זה • ויבואו לכית המכפט ויערכו טעניקס‬
‫ראמר הרכ להרופא ‪ p‬אמת שעשית לכס רעה גדולה‬
‫ייחד מכטוכה שעשית עמסה ״ לק מוכיח אחה להסיר‬
‫סיעס מעדעכיהס ולסשיכם ככקתילה אס יש לאל ידן‬
‫ויען‬
 ‫כה‬ ‫פרשת לך לך‬
‫מק סרופא יש לאל ידי• ועוד ייסר נקל לי להחזידס ככחחי'‬
‫•יתר מלרפאם • ייסי כאשר שמעו שני האנשים סאלס את‬
‫אא' הפס־• עני יאמרו כי אק רצונם כזס• אם זאת איפת‬
‫אמר כדכ עליכם לשלם להרופא כל משכרתי שלימס •‬
‫ק הנמשל כאן דבע״כ אחה ניצר וכע״כ אתם טלר וע'כ‬
‫אחה חי• א״כ מדאי לא סיס מגיע לו שום עונש על מטאו‬
‫אך כיק שכע״ס אחה מת א״כ לא ניחא לך לסייח כנתתילם‬
‫כקודם שטלר ירציט כחיים א״כ כע’כ אחס עתיד ליחן^‬
‫וסשכוןננכ׳ר ודפח׳ח ‪ :‬ו‪'1‬ש סילודיסלמות טועמםיותי‬
‫»וכ שימוחי ולא יצאו לאייר העולם • אמנם והמחיה‬
‫כלומר כזמן המיתה להחיות ריציס כחיים • א'כ כיחס לסו‬
‫כחיים ומעחה שפיר אמר והחיים למן וכאמור • וז׳ש ייעכור‬
‫אכרם כארן טוען ואומר ייחד הים מיעכור והנה איניט‬
‫אמנם ואכקשס׳ו כזמן שנתכקש למעלה • ולא נמצא •‬
‫כי חפך כחיים מעתה שפיר ייעכוי ס' על פטו מתמצא‬
‫עכרה עליו ופושהכו רץ וחשכץ וק׳ל ‪:‬‬
‫א׳יג ‪ pv‬ע״פ מ׳ש הר* זכיתסרכי' י׳ל ב מ ?‪1‬״שה של איתי‬
‫קמצן לעת זקנתו קכע דייחו כירושלים עיה׳ק ולימים חלה‬
‫את חליו אשר ימות כו• ויקרא לעכדו צכשל לו תרנגולת‬
‫כמרק ו־כשללו ויכאלו וירא הענרמתרוישכגדרוהנת‬
‫הוציא רכו כל סאכנים טיכית אשר לו ויכלע אותם כמרק‬
‫ואחרי אוכלו צכתה כטני ומת •ז אחדי קיכרו כא העבד‬
‫לחפיר הקכי לקחת המרגליות • וישמע את הקול מדבר‬
‫אליו לומר הרף ידך אינני רכך כי רכ פלוני שכמקוכ פלוני‬
‫שכחו״ל אנכי ורכך קכרו שם כקכרי לך נא ראה ■ וילך שס‬
‫דמצא את רמ קכור שם רלקט המרגליות וילך לו ע'כ •‬
‫ואני שמעתי שכזאת קיס לסר׳א מתן זלס׳ה כעל שכט‬
‫מוקר נקס פטירתו כא גתלזס אל הרב ראשזן לציק • וא׳ל‬
‫שבאם‬
 ‫מישת לך לן‬
‫•כיזם זסבאתיבנמלכס צעו עלי שיכולו א»י‪ 0‬לקיי»‬
‫על יןכריוכי* • וכא לו פעמים שלוש יתסי לפלא• יישלמי‬
‫לא‪1‬ת ‪ T‬לראיח כמקום מנימתי כנוי • יפנס איש {ומי‬
‫חנפטיכוכיזם כעיס׳ק חוככ׳א קכור שם • וילכו על‬
‫קכר איתי האיש וימצאו אח סרב זלס״ס ויזסי לפלא‬
‫ואמיר נא שזה שאמר משם אעכרהנ׳א מפייס גס שיויע‬
‫אני לאחר מיחס יראי אעכרה שם עכ'» רצוט עפס לראוסס‬
‫כסייס יץ'ל • וו*ש ראיתי רשעים קטייס וכאו ממקוס‬
‫קדו׳ש יסלט זשו״ר להדכ כעל דגל ראוכן נר׳ו כססרוסנדפ'‬
‫מפרש על קוסלתשכן פי'וע״ש• ואמור מעתס שוס שאס״‬
‫ויעטר וסבה אינע שמס יאכקשסו כקכרו ולא נמצא •‬
‫וכ׳ת מהגעשס כקכיז לי״א ויעמד אכרם שהוא צדק‬
‫כא ‪ • p‬לא כןסרשעים יספו ממנה• ועור ממיס הצדיק‬
‫וי עניי ה* על פניו שזוכה לפיית כפעם ‪ ' 0‬קודהסנוידחו‪:‬‬
‫אי ג ע ד ע מ״ש ז״ל יהמח כא׳י לא תהיס מיתתו ע׳י מלאך‬
‫הייית וז׳ש ויעמד אבדם כאי׳ץ אוי מיויס בזמן‬
‫דייעמר ושנה אינע• ייעכורה* על פניו שסהים מיתתי‬
‫כמיקס ע׳י יחכרן וק״ל • וכז״* ח׳ש כמדרש משס חכם‬
‫אתם וריצה ליכנס לאיז יתמיס •וכפי מ’ש סגהגכק ‪p i‬‬
‫מ׳ם‬ ‫כקרים מ׳ש ז״ל יפת״ת נמי לא תהית מיימו‬
‫תהו משה חכס אתה וא״כ אתמה • ירוצה ליכנס לארז‬
‫דכלאו הכי לא תסיס מיחסך ע״י מלאן סמות ט אס עי‬
‫מיי »ק’ל ‪:‬‬
‫א׳גי תכאר ע׳פ מס שכתט סמפישים ו׳לכמקים שתמצא‬
‫גדילתי של תקב׳ת שס תמצא עפתכיתו • יהכיונס‬
‫»י טיצנ דשם סיי״ס כ׳ה כל מס שפננלת מ כסשמן• ידר‬
‫<תד־ד'מ הילה כמפסרכ^וכמ״קיעלסת*‬ ‫>מספ־ עי אתי‬
‫»*פ כ׳ו כנמנן״ נ׳ב•שהוא כע פ‪ • '1‬ג’פ לו ‪3‬נמ‪9‬‬
‫הנמעדיא‬
‫ודיא‬
‫ע׳ס‬
 ‫פג‬ ‫פרשת לן‬
‫ע״מ וע׳ת כע ‪ p‬י׳ס ששיא כמ״ק ו' וכן עז׳סר ער שמממ‬
‫פעמים כ׳ו כגלמו* ר״ח ששיא כמיק יי׳ר שהיא כמקפר‬
‫קנוךאמי • וזשו כמקום שתמצא נמלתי שש חמצא עטתעתי‬
‫ענ״ר ו'ל וישי ס' מכיתולאנכש לני ולא רמו עיני וק׳ל •‬
‫חסי ה' מלך גאית לכת דלו נאש מאס הנאיס • וענ׳ו לבש‬
‫לשמיה' שיעמודמששדו לאחר• תשו שיר למעלית אשא‬
‫עיני אל סהרי״ס אלו סנאים מאיין אס חסכו עצמם לאין‬
‫אזי יכא עזרי כמ׳ש דל אץ ‪ p‬דייר בא עי שיכלוגסי ס«מ‬
‫וממי אני למי עטם ושפלות כירי שיכא עזרי מקודש•‬
‫לז׳א עזרי מעם ‪ ' 0‬דייקא • ת׳ש שמע ישראל ס' אלסיט‬
‫ס' אח'ד)שמעי‪(1‬ת'ש כה אמי ה׳רם ונש״אאשכץ ומיכא‬
‫אתם למי ואת רכס אתי רכס כל מה שתרנה כמספר אתה‬
‫מוצא עמתניתי וכאמיר • ת׳ש מעטר אכרם כארן שהיו‬
‫ישיש ענע כאי־ז ששכל ישץ כסע׳י רמש*כ ימשיכט בא‬
‫עמי► תהוויעט׳ר והנש אעי״ט ואזי ישכר לט כ־ןרט‬
‫מסי לאיין ‪ .‬ועור מננכור ה' על פנת ומינים למי עמס‬
‫ושפלית • וע״פ סאמיי הנש מץ*ש אתי לפ־ש מאמרם ז׳ל‬
‫שיהיס מ א'‬ ‫כפ״ק יסינוש א׳י חייא כר אשי אי• ת׳ח‬
‫מסשמונש שכשמיטת עכיל • ולכאורה דני הימה מאי‬
‫קמ׳ל כמדינש דאיתי לא• וכפי דרכינו הנם גניו ישנת‬
‫סת׳ס ציין ליסיזת ט מרעת ץו־ט שבמקים שתמצא נדילתו‬
‫סם תמצא ו ט' ופ ‪T‬שט משם סמפ' רשם המס ח'פ כמספר‬
‫גדול ימ׳פ כמ׳קסטעולסעדאחי • וזהות׳חצדיךטהא‬
‫ט את׳ר מהשמינש שכשמינמז שכל מש שנרל כמשפד‬
‫פגו עמר עד משפרשאחר• ‪p p‬נהנ טיוליתוכנפלאות‬
‫ממט• ימעתס מריקיק מאר כאומרו אח׳י מששתינהוט' ;‬
‫ו י ע מ ר אכרם כאיז שיא הנשמס כררשי כזוהר• וטאט‬
‫סט פולו עימקיסשכ׳ם • ששיא ניטדיקתש״ם‬
‫ג׳טר‬
 ‫פרשח לו לד‬
‫פניי מ״לכותו ׳ הוא כתי כנשעת וכחי מדרשיתששם השראת‬
‫שכינה עד אילון מורא עד אילנא יציק הת׳ח המורא כהראל‬
‫מלמדו לעטד אתה׳ והכנעני יכהחורתי)ע׳דכנען^ירו‬
‫יכו״( סנה עותק כס א״ו ח' שעית כדרשי זיל א׳ו תצלייו‬
‫אח וכוי וק״ל ‪:‬‬
‫וי הי כי הקריב לנא מצרייי® יאץ האור ניכד אלא מהוך‬
‫החמן אמר הנס נ׳א דייקא כחקים הזה ידעתי כי‬
‫אשה יפת ונו״ • ומעתה נחס שקטה קישיית המעי ז׳ל‬
‫שאמת כיצר אומי סנה נא ידעתי ולא קידם לכן שהרי‬
‫שישאינם חייב לראותה• יע״פ האמיר ניחם דהן אמין‬
‫יסע כה • אמנם הים תי‪0‬כ אילי יש יפיס כמותם לא כן‬
‫«ן ה ריאה ראם כי כולם כעורים התחיל להתאוקואמי‬
‫»את העיצההיעוצסאמרי נאי אחויד אחוכי' וקל ‪:‬‬
‫אי ג הנה נא ידעתי מ אש® יפת מראה את ר׳ל שהיא יפה‬
‫מן המרא״ס • ע׳ר עיקכיס דאד״סי מכהה גלגל‬
‫חמה וק״ל ;‬
‫א * ג הנס נ׳א כמרכרוסבע הדרך להסשץהעעי • עכ׳ז‬
‫יפת מראם את כלומי מאותם סאשס המטיפה ומייפת‬
‫את עצמה כמראה כתמיוקי הנשים וק״ל‪:‬‬
‫א י ג כי אשה יפה מיא® את מלייך ולא מהמה חמרוקי‬
‫השיה * שהת חמקה מוכיח • וזהו הנס נא ידעתי‬
‫מעחה אתרי נא וכוי ) ח׳י ייסף חיים נר׳ו( וישי משס״כ‬
‫ויראו סאשים אח סאשהכייפה סי׳א מאד סיא רייקא •‬
‫ולא מממח צכעוטס וחמרדקים ‪:‬‬
‫נתמכה שתא אינם מחפייךס לשאולי עלים אשתין‬
‫היא או אמיחו אלא יייאו אותה ואיתי יהרגו לסכי‬
‫‪ 06‬מומצמן להוציא שה יךד‪ 0‬כיאתו שהיא אחותי חהו הנה‬
‫^ ^ג קי ס א ס ה יפת עדאה אקוהוה ט ידאו אוסןהמצרי®‬
‫ולא‬
 ‫כר‬ ‫פישמ לך לו‬
‫ולא יספיקי לשאול וסרני איחימעחס אמדינא קידם כרפתט‬
‫אמיתי אק וכאמיר וק׳ל• )ח׳ר נכייאל יעקכנ״ע(‬
‫א ט ר י נא אמיתי את קודם שישאליך את אמרי אחיסי •‬
‫וני תאמרי אררכה מכאן רגלים לדכי לאמי שהיא‬
‫אשתו ומחיך יראתה קורם ש ‪p‬אליה היא אומרת• ל‪'1‬א למען‬
‫יטב לי כעכורך יפי' רש׳י כרי שיהט לי מתנית וזהי מעני‬
‫למשיכ הא ראני מקדמת לאמר אמיתי• כידי שיתנו לו‬
‫מחנית ילא יעלה על הדעת לאמר אשתו סיא• נם ימייתה‬
‫נפשי כגללן רסיס לז רין היטס שנהתיס אם אינם מולדת‬
‫תוליד)ועק אור החייס( והזוכה לכן יכה לחיים וק״ל ‪:‬‬
‫ייהו ירמ!ז כיונח מאמרם ו׳ל• שהיו ליצד היוד אומרים‬
‫מאכימלך נחעכיהשדס הכוונת שע׳י שנםתרס עמי •כחס‬
‫לכן• וזהי מס־כת אכימלךשנסתרת עמי נתעכרס שרה• אכן‬
‫הס מסיקים העניין כליציחה רמשתמע שכא עליה ת׳ז ‪.‬‬
‫ולהכי• ל״א רשיעי החר ג‪1‬א ליצנ^י סד*וד)סדי יצתק עיכריא(‬
‫אכרם ממצרים מידי הקלפית המצירים את הנשמה‬
‫הוא ואשתי סגוף • וכל אשי לי התירה והמצית• וכיח הא‬
‫ככל הס וייס יציו סל ארם מבקש להמיתו• לו״א מצאתי‬
‫לו תרופה ולו׳ט עמו יצת׳ר כררשי כזוה״ק הנגכיה• כראתי‬
‫יצהיר נראתי לי תירה חנלין• או משבתי לכהמ״ר • וותו‬
‫סננכית הרוצת לסתכים יייי® י?'ל ־ ו א ב ר ם נס שסיה‬
‫נטשר מיפלג ענ׳יזוילך למסעיו מנגב יעד כית אל* ילכו‬ ‫&•‬

‫מחיל אל חיל ונו' אל מקים אשר אשר הים שם אהולה‬

‫כתחילה אל שורשי העליק• וכ‪1‬ת אמרתי לרמיי מאמרם‬
‫ל׳ל כפ״ק דערו ‪ p‬קיר אכוכ היה כמקיש חלק סיה ־ דק‬
‫תית• של קנס היה ־ מימות השה היה• ציה המלך וציפיסו‬
‫יסב ולא סיס קולו ערב כמו שהיה ו ט'• הטונס אכוב‬
‫תית כמקלעמאיהת׳ת הנשמע קול כטאו אל הקירש‬
‫תלק‬
 ‫פדשזן ‪ p • 5‬ן‬
‫סלק ששיה לו קל‪1‬קמ דרבנן • דק סיה • שהים מדקדק‬
‫כמעשיו • או היה ק׳ל לעשיתרצקאנע שכשמים שלקנס‬
‫היח • עושק כהקנס שלו בהורה מיתיש משה סיס ע׳ר^^שד‬
‫ישני פה עמט עומר היום או כל ת׳ח יש בו מצוץ ממשם‬
‫כרכתב סאר׳י ויל• ציה סמלךוצפסיזשב• במעשה שהביא‬
‫כקנחימס חסיד א* היה מתחשי עם קיפי יועם ולילם ונגלה‬
‫אליו אליהו ו׳ל ונתן צו זהש אחד וכי׳ומדי יום טומו סיס‬
‫הילך והשיר בננטדת ק־ינו עד שנהיה לאיש פשוס • אמי‬
‫ליההקנ״ס לאליהו תסיר א'היה לי כעולמי אבית אוהו‬
‫י ד ילקה הוסב מאתו ירראליסו ולקה הזהב שנק לו ומור‬
‫לשקו ולחעניהי ונו' יעש׳ב • ווהו ציס המלך וצופיסו וסב‬
‫אלא היה קילו ערב בתירס• מולו אש צופייו מעליו וסיס‬
‫‪.‬קולו ערב וק׳ל ‪:‬‬
‫ואברה בכר מאד וכי׳ ויק־אשס כששה' ע'פ מ׳ש‬
‫המש' רישיאל יונק־ם שעע מן ס׳ שהוא המקור‬
‫‪:‬המחיש אש בולש יע׳שומטאר״ווהוואברבן בממון וסי׳ס‬
‫כרכה איתיזת סויי׳ס וק׳ל ‪:‬‬
‫!‪ .‬א נ שי היום רעים וחעאים לה' מאד• רעים כגוסס‬
‫ותעאים כממינש• אפשר לדמיו עת׳ש רו’ל‬
‫שאם אורח ננוס ללון אצלם אש איזך היא מניאק לו מנוס‬
‫■קצרה ועימדיש על גביו לקצץ ממני הראש או סרגל ‪ .‬ואם‬
‫קצר היא עומדים עליו למשכו עד שנקטע ממנו הראש או‬
‫ה־גל • וושו רעים כגופש של אסרים רייקא ‪ .‬או בגופם‬
‫עמ׳ששש שהים אתרפיצע מוסחבירו מוליכו לשופנוותיכעו‬
‫■ממין יע׳ש ווסו רעים כגופ׳ם וחטאים בממונם יק'ל ‪:‬‬
‫את כל סאק אשר אתש רואה לו אתננ״ם ולורען ער‬
‫עולם והיא ע׳י ושמ‪-‬ך את זרען כעפר הארץ שיסס‬
‫!סמיש לעע** שסכל דשק ט• וכמשז׳ל אק ‪ p‬דויד כא עי‬
‫שינט‬
 ‫»‬ ‫>ישמ לולן‬
‫שיכלו נתי היות מסיאל• נם את יוכל אס למסות את עפי‬
‫סאח רטי האכלושין• כמ״ש אין ‪ p‬דויד כא עי שיכלו כל‬
‫סנשמית שכג^ ומעתה קיס התתלך כאין לאדכס ולרחכס ‪:‬‬
‫א *נ וןום התסלן כא ‪ p‬ותעיד ויכן שת מזכת לס' • ויוכן‬
‫כהקיים מיש י׳ל הכיתה נכשיו לעבדו ושייר קרקע‬
‫כלרהוא לא יצא לת־ית־דאמריק ה־כא דהאישייר לרירית‬
‫נמי שייר• אבל כבן לאשייןלמ־מד פכי • וס״> סכנוימט‬
‫כתיים ליית לט איו א*י • ונתב הנכתים כתורם אל איץ‬
‫* י י ייי׳ל דלא וניט כה ועיין למסייש !‪H01‬‬ ‫אחיתג® *‬
‫כפתר אהבת עילם • עיי נקדים מיש ו'ל מטת השבת‬
‫מיכת דיש לטייןבדם• דטי ששנת חייב מיתה• מעעם‬
‫דמשתינש בשרביטו של יי ^ חייב מיתה ושבת נקיא שיביע‬
‫ח״ש במר״ אם » ‪ T‬שימ‪-‬ים את השכת נכנשים לאין ‪.‬‬
‫ומטאר עוד מפקדכני'גמי מוכס ריש לט ‪ p‬בגיס ראי לא‬
‫תימא הט טלי ליקת שיתי בהכאת קיכנ*תימ אליו אלא בק‬
‫לא שייך ואמוד נא שיה שאמר קים סתאלדבארן וכו*• לוה‬
‫המך מק שה מזכת לומר דיני כס מטעת סיותם כ ‪p‬‬
‫כט® תג״® • ובמסלה זו נבא לבאר מ׳ש כש״ וו מאתר‬
‫ה״ אל אביס ונר טאס כל האדן וכ^ יכ׳ת במס ארע‬
‫כי אידשנס• ושמא ‪ P‬עכי אית לסו• לו״א קמס לי עגלת‬
‫משולשת דמו על סקיבנות רמוכס מיגא • רכתוג כמם‬
‫נתשטס נם מקושי סשעטד ד‪0‬מ עליפימינת בסיג כנים סם‬
‫ווהו ימע תדע כי ני וכו' ונם את הנוי אשי יעטרו כעמית‬
‫פקשס אני מוציאם יקישי פשעטו מיעיל לסם כסברגן‬
‫ר ט עקיבא משל לק יט' • יעיין למסריו אלניי ו״צורמו‬
‫נמי כאומרו עם כלומד א* נככסיסבמ׳ט שעייטומאם‬
‫כסישקע׳ם אני‪.‬מוציאם ילפי סקושי משלים •וושו פטי‬
‫אשר ועסקיו ‪ p‬אגני יאועתם אל>‪1‬יא ואל תיתת מציהק‬
 ‫>יפח לך לן‬
‫א‪p‬הא ‪ •p‬חהו ונם אני שמעתי ואי פוהיס אד נ' אקר?‬
‫כט סראל כלומד יכנסו במ׳ן ותהי צרם גמלה לישראל ומעתס‬
‫ואזכור אח כריתי דנזכיח המילה עאלו תכו ויוציא עמו‬
‫כשש׳ון ככוח ממילה שנקראת כש׳וןכטרעוק׳ל‪:‬וז׳ש לק‬
‫אמור לכניי ישראל לכני רייקא * ומעחה והוצאתי אחכם‬
‫מתחת תכלית מצרים דמונטל הקישי רמשל לק • ועור כה‬
‫והבאתי אחכם אל סאר׳ין ונחתי איחס לכם מירשס וק״ל ‪:‬‬
‫וו'ש כמד׳ שלח נא ב־דנמצח כידעקיכא ק יותף דלשנוחים‬
‫אייל דקישי סשענור מועיל להם מאתר שהם כחזני כנים ‪:‬‬
‫מ״ש ויתורו את ארן ככע״ן ונועמא אשר אט טק לכני‬
‫ישראל לכניי רייקא וכאמור ‪:‬‬
‫א׳ ג אס כטן שומרים את השכת נכנתיס לארץ ולא אמר'‬
‫תמונה לעוכר לא קנס דכסק לא שייך האי כמ״ש הרמב״ם ‪:‬‬
‫ויאמר אליו אני מ' שאגי הלך וכל האמור כש' מלן מותי‬
‫ט ייני^י ייהיי לד יליימדא חי? יכי' )ח״ר נכדיאליעקכנ׳ע(‬
‫וזסו שלח לן אנשים ויתורי את ארץ כנען וליכא שים‬
‫מל שכרי אני נותן לנט ישראל וכל האסור וכז' ‪ :‬וטזי»י‬
‫לן ולזרעך אחריך וני" ומיתי לכס לאלהיס• ע׳ר כל הקכיע‬
‫כמחצה על מחצה דמי יליכא טענת רוכס וק״ל ‪ :‬א'נ כל‬
‫הדר כחייל רומה כמי שאיז לי אליה ימכואר ‪:‬‬
‫)א*נ ע' פ מישז״לאין ארס מקנת דנרשלאכא לעולם•‬
‫אכל קי׳ל דינא דמלכותא גמר ומקנס י!סו אט ס׳ ודינא‬
‫ימלכוקא מקנם דשכ״לע ושפיר ונחתילןולזרעך אחריך הני(‬
‫התהלן לפני וכיה המיס כמילה ־ ואז וסהנס כרייזי כיני‬
‫וכינין שתזכה ללמוד כה כעוכדא דאנקלית הנר• א'נ ואחנה‬
‫כריתי כיני וכינק שאתייען ככיייותה כרא' גמר’ ע״פ וכרת‬
‫עמי הכיית וז׳ש כיום ההוא כית ה׳ א׳ת אכרהס כרית וזהו‬
‫מגצסתיוססיס ‪1‬אדל כאסתכפורום *לקויסמנסשסמק‬
‫כזית‬
 ‫ני‬ ‫>רשחלך לו‬
‫כיזם נצטיס יופי כאשר דכי אמו ן‪1‬פיסאיאת״לשלא כזמנם‬
‫ואינא חלול י׳סכפ ז׳א המ יאתנה כייתי כילי ונינין ומלאכם‬
‫שקשאיס כ' פנוי' אחר הדברים וני' יוק כמ׳ דק^׳ל הניחן‬
‫מתנם מריבא למכירו לא סמכא יעתיס אכל לרבים‬
‫ממכא אדעחם אך אם סממן לנכי רידיה לא סשיכי מדוכם‬
‫ממכס יעמיס גם שסיא ימירי• מסו אל מירא אכרם שכרך‬
‫סרניס מא׳ד ו‪-‬ת מס החן לי והלא אנכי סולך עדרי •‬
‫בלומר יסירי לזה השיב חרא)יסנה רכר ה' דייקא אליי•‬
‫ולנכי יתב^ לא משיכי מרוכס ( ומיד שא נא מינך סשמימם‬
‫וכי* כס יסיה זרעך • וסיו כמאן דאימר לרבים רסמכא‬
‫דעהס )שם(• וז׳ש ייחירי את ארן כמגן• ולא חיסא דלא‬
‫ממכארעמם שסריאשר אני מהן ועור בם לבני‬
‫לרבים יסמכס ארעמם וין*ל ‪) :‬י׳א(‬
‫ו א ת נ ה בריחי היא ברית קורה סנייביניךקיי׳לאיכא‬
‫מאן יאמר עשו ביש כרכריבם רהמסזדר עייף‬
‫מרוכס ימעחס יארכה אויךנמאד מאריק׳ל)שם( • ילש‬
‫הנה נרייד אחך יאזי יהיחס לאב המון נוי‪-‬ם יכנולה טענת‬
‫דיכם וק׳ל יו״ש מלה בסלע ואיר‪,‬א כהקיני הזוהר ‪ 3‬פ'‬
‫האזיני סלע וו דומה למשנה ומעתה משתיקה בלז־ין •‬
‫בין ישראל לאמות העילס דלא לימא עיר אחלי רב־ם יק״ל•‬
‫יי׳ש ביאת היא רהודהירעקי כי חפצת כירע״ילא ירינג‬
‫אויבי עלי לומר אחרי רכים לכמות וק״ל•‬
‫א' ‪ J‬ואחנה כריתי כניוטניך היא ההורה ועיי כטלה מענת‬
‫האומר לידעךנזל אהם אוכלים ומעתה וארכה איהך‬
‫כמאו׳י מאייר ורי־שי ז׳ל ככל מאודן■ ככל ממוני׳ך ‪:‬יי׳ש‬
‫אני הנס כריח׳י סיא ההורה מנעתה שפיר יעמיד יהיהס לאב‬
‫ממו׳ן טיס ולא לימא נול טיכס וק׳ל)סמו׳ ח׳ ראו^שצום‬
‫נכא* נ׳ע( ‪:‬‬
 ‫פרשת לו לן•‬
‫‪ ' 3‬נר יהיה זרעך כאיז יכו' שמעתי אומרים מתם הרפ‬
‫החש ד מת׳־׳ש שרעפי ז׳ל שתים אומר משם סרפ‬
‫ה־רוש מ׳ז אמת ושלום יצוק׳ל שהיה מש' שביית הכלים‬
‫ע'פ פשע הקכצם והיא יידוע רסנלית אשר אנחני פו‬
‫היא מדכת שדית סכלים• ושכירת הכלים » א משום שכא‬
‫>חש על חיה והטיל כס זיהמא• והזיסמא היא שספ*יי‬
‫ככיטל כיי מהשכינה והוי כי שנה • וחלוף לי כאת כ׳ש‬
‫ל׳ם ינירע ריש שכינס עילאה ושכינה תתאם • ווהיסיי‬
‫שניית הכלים שהשריד כי מ^ינתא תתאם• ול׳ם משכעתא‬
‫עלאה •וזהו כ׳י מסיכת כי שנפרדה ‪ p‬נרמא גריסים‬
‫ירעך כארץ וכו' ונכד הרפ סנ*ו פי׳שז׳ש כמד' בתם תרום‬
‫י ח ישראל • וסשיכ ככי תשא כיי דיקא עכ״ד ורפה׳ס‬
‫וכזה פירש סרכ שידר רכי משם אליהו סלוי נר׳ו ־‬
‫שזה שאמר רני ושמחי כת און לי סכני כא ושכנתי ואמרו‬
‫בזו׳הץ אל תקרי ושכנתי אלא ושכינתי וק׳ל ורעמ׳ת•‬
‫וז׳ש ישב כדר־ וירום כגלית מסיכת לי גע׳ל עליומממת‬
‫הכי שנטל)יו'ש כי לא ימיש ה' עמו מחלתו לא יעוופ כגלות‬
‫המר סזסואו לי עד צי'יןישו’כ להשכינה סנ‪^r‬ראתצ ‪p‬‬
‫כ דיע לי״ס ח' יממים אכרה׳שליס( ויסו נפלס ענוית יאשט‬
‫אוי נא לנו לי תע אנו מלשץ הסרק ע״ד והייתי אני וכני‬
‫שלמסתטאיה •וז׳שליל^■ מכיל הלי ס* סותלתי יכו*►‬
‫וז׳ש כיי רחק ‪p‬גרמא יחק ממני מנח׳ם• וזסו ממניימנילם‬
‫מש׳יב אייתיו' אמצעית נת׳ש סיא שגרם ׳ ווסו ולנהש אמי‬
‫ליי עשית ואית עשית פרזי ני סאת כסשכינם לכן ארורוסי;‬
‫וז׳ש תתחם את זני עמלק מתסת תשמיס • אוי וסיס נ*ו‬
‫עב״א ‪ b‬סאר׳ן להשכינס שנק' ארן כידוע לי״ס• וי״ש לא‬
‫^והל לא לטכיי לשמןתןככיד • »זםו אמך כ״י עניתכי‬
‫■ואוי וסתי לי לישועסק״ל •סלא׳ו‪:‬‬
‫פושק‬
 ‫מ‬ ‫»י ‪6‬ת ‪»1‬ודא‬
‫פ ר ש ת ר ר א רדס־ק סעיפים כעצם סיום ם!מ וכי*•‬
‫גמילי אסי וידא אליי ס' ויסכאר כסקלי*‬
‫סא שנתה מסר׳ם אלשיף׳ל ‪ .‬קורם שבמול אס־סם לא סיס‬
‫גנלס עליי ‪ Ok * 0‬כשסוא •סמי! > אכל אסר שגמול אמי‬
‫וירא ‪ vk‬ס' וסגם שלושס אנשים בצגים פליו>‪9‬נש'נ• ומעתס‬
‫שזס שאמי אתרי ראיתי מגלס עליו ס׳סנס דסמלאכים‬
‫עימריסעמי • אייחשנםמא יסלק שפיגתי כרדני מאן‬
‫ומקדם לוס ‪ c p‬אל נא סעפור מעל ענריד ייןל ין‪0‬ו‬
‫כעצם סיים׳ סוס גמול אכרסס וסיויס גמולו אתיי כלומר‬
‫נס סיועמי יעכ׳י יייא אלייה' וק*ל‪-‬‬
‫ייןנ ארע׳ ס עשסמעישיס »׳ל ני סןסארם סיפן‬ ‫א׳ג‬
‫עליו כצץר ניכו שם סוי״ס נ׳ס • ני שתי ידיו שתי‬
‫ססי׳ן יסגין• סוא׳י וסמילס סיא סיו״י עב׳ר ח״ש והי׳ס‬
‫תמים איידיתסוייס לימי סיו יסיס שם סוי׳ס עלץ נש לימית‬
‫סוא ע׳י ואתנא כיי׳תי כיני וכיגץ סוא כ־־ית המילס וק״ל‬
‫ויסו מי יעלם לנו סשמימס ר׳ת עילס וס׳ת סו׳ס ציעוו‬
‫על סאמד וק׳ל ווסו נמי וירא ס׳ אל אבדם רנראה שס‬
‫סוי׳ס על אכים סיא ע׳יואתנסנדיתיכיניומנץ ונו״‪..‬‬
‫וז׳ש נעצם סיום סוס נמיל אניסם א‪1‬י ונש וירא אלי״ו‬
‫ס״ ינאמיר וק״ל ‪ :‬משי וראו נל עמי סא ‪ p‬ני שם ‪ ' 0‬נקרא‬
‫עלי׳ךדייקא ואוידידאו מעד ק״ל •‬
‫כעצםסיים סוסגמולאכרהם וכו׳געילו אתי ומעתס‬
‫דדא אליו ‪0‬׳ רלא ינלי למעוןתא סוי לעמא חרא‬
‫דאגן מסולק ולא מציק למשייניותייסי אנלאינשימהלי ימצו‬
‫־למפוו כוותנא • נתשוכת רני מנתיס לקיס* סנינר כש׳ס‬
‫יפנסירק• חסו מיצס כסלע גלי ותקתצשידס ציי יתפרות‬
‫עילת ננס ♦וי משתוקש מדק ‪ IP‬ישראל לאלס זק״ל ‪.‬‬
‫‪ iptv‬וסקיעותי ‪ pt‬גרי׳גד♦קנס ואו<נ‪0‬תןי לנסל‪•<«k‬‬
‫ח׳ש‬
 ‫» ‪ pn‬וידא‬
‫וז׳ש מי יעלה לגי ‪5‬שמימס י״ת מילה יס׳ח סוי׳מ לרמוז‬
‫על האמ‪1‬ר יק'ל • יו'ש כי נועצו לה יחדיו עליך לומר‬
‫הא ונהוי לעמא חר ברם טת מראוק עינם דלא ידןגי ני‬
‫אינכו בדיה יכרי’תי והיו טותנא ־ יו״ש ושמרהם אה כרייי‪/‬י‬
‫ואיי אחס נצנים היום כולכם לפני השם אלמינים וק׳ל ••‬
‫י»'ש כמד* ואחרי עורי נקפו ואה ומנשרי אהזה אלוס•‬
‫אמר אברהם אחרי שמלתי עצמי כרנה גרים נאים להדכה‬
‫לואת אות הכריה)רכטלם טענה הא ונפוי לעמא חד •‬
‫ואדרבא הם מלים ומחינקיס לואתאוח הכריח( ומנשירי‬
‫אמום אלויה )דנשלם השם( הזי וירא אליו ‪ ' 0‬וק״ל • )‪'1‬ט‬
‫על פי המדרש כננצםהיום בוה גמול אכרהם ואוי נמולר‬
‫אחי וק׳ל ‪:‬‬
‫יהכאד עמ״ש מעשה ידי ארם עוין וראייה ק המילה‬
‫חפו אמר אנרהס אחר שמלקי ופי' ומכשיי אמ‪»1‬‬
‫אלוה וכוי • ח״שבעצם היום הום נמולאכרססואויוירא‬
‫אליו ‪ *0‬ולא לימא עור מעשם שמים עדיף יק׳ל * )יאחה‬
‫קכאר פהיקי דלעיל(‬
‫א*נ ומכשריאתויםאלויס עיר מ׳שקורסשנמול אכרה'הים‬
‫מפל על פניו ולא היה יסל לראיה השנינה וק׳ל ‪:‬‬
‫א*נעמ'ש>אנממד עלפתח נסינס וכל מי שינמול אינו‬
‫מגיסו ליהגה לשם וזהו גמוליו אהיו אד והואהשב‬
‫אהה האוהל כהויה היום ומצילו)כע׳הט ויל( זוהו מילה‬
‫בקלעע״רוחקה צפורה צור יתכרוק ערלת בנס אדמשהוקה‬
‫בהרי״ןכניסנם הנאמר כס לעלוקהשתי כנוה ונו‘*וע'פ‬
‫סאמיי הנם »יץם אתי לכאימאמרם ו׳ל כביצה רףל’כ‬
‫א׳ר‪9‬חןסראכאא״ר עהידיככל יורדי נהינם הם כי הא‬
‫יססהאי ‪ 3‬י מדיגיה אקלע לגבל קעא מגייהו עהקא לא‬
‫גמי לא דיוהו* אמד המ מערב‬ ‫ל*• • י ט ט‬
‫מ‬
 ‫נמ‬ ‫® ‪ n r‬וירא‬
‫דה ‪5‬ןאתי ונו' דנתיב וכחן לך רסמים וריחמך וכי׳ כל‬
‫סחרחם על סכריוח כידוע שסיא מורעו סל י׳א ע׳ה •‬
‫ולכאורס מהיכא משמע לן דוררי גהינם• אמנם יוכן עמ׳ש‬
‫ו״ל דא׳א בררלכניו שעבוד מלכיית ולסכיעימר כפתס‬
‫כסינם להציל זרעי מרית שחת• ומעתה מי שאיע ניחן‬
‫וצדקה כדר לעצמו שאינו מודעו להכי אי יורדי ניסנם הם‬
‫ו ה ג ה קמע* ו״ל דקדקו כת׳ש עתידי ככל וסי לכאורה‬
‫יזיכת סס יתיר נפישיע׳ע •ולעד׳ן שצריכה למימד ללמדינו‬
‫איתו הדור שלא נחנו צדקם אינהו יורדי גהינם ולא אלו‬
‫יכימן הזם וזהו יורדי גהינם הים• ומקתתס הם וככיוצא‬
‫כהס קאמי• או ה׳ס יודדיס ולאו משוס להוציא את סרשעים‬
‫אשי• השלימו עונשם כניס'• וו״ש ולא חהן חסידן לראי ת שתת‬
‫דייקא מש‘ ו׳ל וו׳ש מינים כסלע ע׳ד סלע וו לצדקה אוי‬
‫משחוקם נחרין וכאמיר לעיל וק ל ‪ :‬ובויי מ׳ש כמר'‬
‫כשיצאו ישראל ממציים כיתד כרית לעשוק חתר זסעם וה‬
‫ולכאורה קשה מס ראו על כנס כעת וכעזנססזאת• ואמנם‬
‫כראותם שהתותכו עליהם מערב רה• לפני עשו היכר‬
‫כניהינם לעשית חתר וס עם זס וכאמור וו׳ש כמר' יכרכך‬
‫ה״ כממון וישמרך שתעשס ממנו מצית • ר״א וישמרך מן‬
‫גסינם עכ״ל וכפי האמור ה*נ ומכואר • וכערונין איתא‬
‫לכלהו מסיק אכרסס לכר מן סבא על פכיתית דתשכא ליה‬
‫*דלים ואמרתי כענייתי שזה שאמר כעת סהיאופקרקיעל‬
‫גל כ*ל נעריקק צ'כיעל כ׳יתית מזיל כעיליה דהיימ בם‬
‫שנמול משכה ליס ערלה וק׳ל וו״ש ייקחו לסם איש שיס‬
‫מוי לחסד כמ״ש הספ' ו׳לאוימוכחה מליחא לסח אנו׳ח‬
‫•הוא מזדנג האכיס גם גדולה ציקס שמנךכת אגל כגאולה‬
‫ווהו ש׳ה מונניל לבייח לכנייןכה׳מק ‪p‬״‪: b‬‬
‫א׳ג ממצו ‪ ti'pn‬דדא אלע ה'• ‪ p v‬ע^פ מ׳ש גילקי;•‬
‫שמעוני‬
 ‫»ישת \יירא‬
‫שמעוני כל אוחם פעכריס שנמולי עם א׳א לא מקיימו‬
‫לא הש ולא ודעס כישראל ווסו נמיל׳י את׳ו וכולם ישא ריש‬
‫דלא כשארי אתת כנפי השדנה וייקא יירא אליו ס' וקל ‪•,‬‬
‫פמדיש פתח האופל• פתח נ‪1‬וכ פתחת לעיכדיסושכיספתת‬
‫גווכ פתחת לגרים ע'נ• דיוק כמ׳ם כמי׳חלפתת לאחר שאכ^‬
‫^שתי ונו' היה מגיירם •וק* סא סוו אנושים ולא יעשה וק‬
‫לג• כי אם מרצונו הסיכ וי״ל שאכרהם היה רוצם להכוא‬
‫>שם איח ומיפת להכיר גילתי יתכוקוהשגמתו רגם כאין‬
‫לא ורועה טתן כל הציקי לעוכר ושב עכת״ר • ואסור נא‬
‫משש כארה מאע^ס דלעיל ומביאי •ולעד׳ן לכאריאקי‬
‫לאחי שאוכלים ושותים היה מגיירם ומאי חלייא סא כסא‬
‫'אמנש ניר* דננוכרי ע׳א פ׳ל מעשה ש»־ם עדיף ואילא‬
‫>יחא ליה כע׳ז למה איני מנשלה ואמנם קיי״ל מעשה‬
‫»רי אדשויאיס מן סלתם דלסם לאמיציאה הא ‪ p‬גלסקאות‬
‫>כי' • השי לאחר שאוכלים ושיתים •א'כ יק הלתםאשר‬
‫^אנלי סודאש יוצאת דמעשש ירי אדם עייף ולהכי היה‬
‫מניייש * הסי פתח פוכ פתחת יכו' ימנואר • ווהו וימע‬
‫^<ש'ל ודרשי ניהרקץ א׳כילהשיתיה לימיה ומנה ויקרא‪,‬שם‬
‫■כשם ה'וכאמור וצהכי לעתיד אשר יספט טלם לקרא כשה‬
‫>ז' ילעכרי שכם אמר מעתה היציאסאח נלהקאית‪:‬‬
‫ייעע אשל וכיס עושה הדברים לשם פי ע ^ מכלתי‬
‫תגעיל שכר ‪ tb‬ויקרא שם כששה״ דייקא וק״ל ‪:‬‬
‫א׳ ג וידא אליו ם' וכי' עי ואל ס ^ר ‪ p‬אכרהה ובי*•‬
‫ייסיקרוקים יו מו כמ׳׳ש שא' מן המלאכים היה רפאל שי*פם‬
‫‪-‬את אכיהם ונודע ראיין יום של ‪p‬י למילתיסיס התו מרא‬
‫’יי ת ל ‪T‬אתס כלותדראס שסים מכ ת ליוץ לקראת•‬
‫או אמר נא ארוני־אם נא מצאתי מן כנמק■ אל כא )יאמר‬
‫לאניאשתיפעמיסעהתפללבשםק׳כשכל ספכרי כתפלתי‬
‫א?ן •‬
 ‫>ע‬ ‫&ד‪0‬ון וידא‬
‫אק תפילתי תווית ‪) t p‬ילזס אמי משפ כתפלתי אעפים ‪,‬‬
‫נא אוי תשימ אל תיפף דני אלי מיתי הים לימי ‪P‬‬
‫פעם שנית •נת׳ק()יו״ש מיראנא ס' סושמס>אמ(צלית&‬
‫יא( יסז עתס ‪ r-p‬נא ע׳י שלית מעת מים ואולי עג‬
‫ירכם אפיס וונפ שאקסס פת לסת אני בידי ויאמ« לו ישי‬
‫יצת ‪p‬תעשה אתת כעצמךכאשד וכרת > ובאשי נ<יו‬
‫אומר ‪ p‬היסואל סכןך ‪ p‬אברסם)תיבהמפוישם כ^ר‬
‫‪pb‬מצלית ילה׳ס ( ;‬
‫*יקה נא מעט מים• ו עדין לא ימג עונם ^ כו‬ ‫^ ‪3‬‬ ‫^‬

‫אמי »יתמ נא ע'י אתריה אן אא*כ נסוודעואלין‬

‫מדל ערכם לפרו מיתר • אמי ואתסס פת למת אט‬
‫בעצמי את״כ נסתדעיאליו ייתר אמדואלסכקד ‪ p‬אכיהס‬
‫דקת ונו״ • חסו ממש כמו עוכרא דרכי תעדיא גאון ו'ל‬
‫כסתארחו אצל כעל הסת אחר ירא ס׳ מעורו ומידי יום‬
‫כיומי סיס מיתיף כככידו • עי ששאלו סרב ו׳ל מרוע‬
‫סיפכת מנפגי של עילם שסם תולכית ומשור בנכיר תאורת‬
‫יאתס סנך סילך ומגדיל• סשיבו אדור סיס ראשון לא תיתי‬
‫יודע ער ‪ p‬עשיתי לן מעט ככול• וככל יוש ויום אטכי‬
‫סרואס שגיל עי ‪ p‬לפני יותר צלמים סיאשורס מאשר‬
‫כעיני קית מיום אתמול הנר על משמרתי אעמיד© לסנדל‬
‫>כייו ״« י » • איי ‪P‬א סרב ‪1‬׳ל ק׳ו כעצמו ואמו•‬
‫ומס אר כ*ו• שסיום כאן ומסר כןכר ככל יום גרל ערבי‬
‫לפנץ מיום אתמול והיתיך‪,‬על ככורי כפור • אני לפני מלן‬
‫מלכי המלכים סזכ״ס עאכ*> צריךצי לעשות נכי' יאמרו‬
‫עליו ער שהמו כימו הקיר סניראסיהמתג^ל על אכני‪.‬‬
‫השלג טהואעגוס ולא היה ©ושש‪ : .‬ומיי אצלי לכאל‬
‫שיה שאמר אנסר ‪<9‬וך כ«מ'ר כמו החומל ‪9‬ך ‪’S te n t‬לכל‬
‫וא(פ כמת לר לתאע‬ ‫־אאג יפפון יננפםג<‬
‫‪vp‬‬
 ‫פרשת רירא‬
‫ק״ו כעצמט ולהוסיף כעמדסנו יום יום • אמנם אנמנר‬
‫כאין מכין זאת מעתה מרי ראברםם סלת נא על ק׳ו שלת‬
‫ידעט ללמורמכות שלכמסגור וק*ל ‪:‬‬
‫א *ג יתכאר עמ ש ז*ל כל מה שיאמר לן כעס׳כ נ&‪ 1‬ט‬
‫חיץ מצא ולזה כאא׳א ע״ה ואמר אחרימכורו•‬
‫והיינו טממא דאמרתילכם אחר וטי דלפי שכזה יזכליס אתם‬
‫לעטר על דכרי ולא תצאו • חהו כי על ‪ p‬עכרתם על‬
‫עכדינ׳ס וק׳ל )הרב כמוה״ר נהיה מצליח‪1‬״ל ( • ואפשר‬
‫לרמוז כמ*ש על כל מם שיאמר לך כע׳בכ וכוי • ט הנם‬
‫שלושה הס נקראו כע׳הכ כטטל הקכ׳ה והכי כעל סטת‬
‫סעקרי והגי הוא יצ״סר ומרנג דציסי הוא סמאל• וזכו־‬
‫נל •זה שיאמר לן כע׳הב עשה• כלומר כל מה שיאמר לך‬
‫הקכ ס שנק' נע׳סנ וגם כעל כיקך• עשה ־ חק מציא‬
‫מכעיהכ שכוא כגממ' מצ׳א המא*ל חה לא תשמע אליו •‬
‫יוקח נא מעט מים היא טמי להשוכה שנקראת מים‬
‫שנאמר יירקחי עליכם מיס טהורים יטהיתס•‬
‫והחשוכה כנם צריכה להיית ככדרגית יזהו מעיט מיס ראי‬
‫לאוככי אינו יכיל לשיכ • ורסט רגליכם עויטת שארם יש‬
‫כעקיכיו •אורחט רגליכה כהקיייס לכאר מ׳יש המשירר‬
‫דניי עויניח גכרו מטפשעט אהה תכעיס וט'יסדקרורן®‬
‫מטאריס תדא כאומרו דכר׳י עינית הייל׳ל עוטה נכרו מני‬
‫נם מ ’ט לא אמררטמני נס למה פקח כלשין יתיר כאומרו‬
‫גנרו מט וכדי אמר פשעיט אחה קכפרס בלשת רכים ‘‬
‫ייראה מקדים מ׳ש ז׳ל המהפר לה׳ר על הכירן אזי עושה‬
‫תליפין עם חבידוכטתן אה מציקיו לו והוא לוקח כל עיטקיו‬
‫«'ש ייקת קייח לקח מקח ריע לעצמי יק’ל ■ ויכו נמי‬
‫>גה שאיגס אגקלוס ואתפלי*ב קורת שמלק שהוא לקח‬
‫‪ 1‬ט‪«1‬ק »‪ (p3‬לסם עצזאיו ן^ ל • נטך אז׳ל עו שלא‬ ‫םע‬
‫טצאתי‬
 ‫ל‬ ‫פרשת וידא‬
‫מצאתי ‪ on^o‬מפי אני שילט עליהם• ומס שיצאו מפי‬
‫הס ננ‪,‬מ ישלטו עלי וזהו רכד׳י עוטה נכדו• כצומר‬
‫עיטת שבאים מטח סדכדים הם נכר׳ו מני נכי׳ו דיקא•‬
‫סהוצאתים וסיתס קגכורתם עלי מטתם אני תפילס לשוב‬
‫אלך על ערנותי יעל עיטת מכיוי שכאו עלי איני עדע‬
‫לפוי־טם מעחס פשענ״ו שלי של חבייי • אתם תכפרם‬
‫מאמר שעלי היו טלנת ואז״ל ספל לס׳ר מאי תיןנחיס •‬
‫זהשיט אס ת'ח יעתיק בתירס ואם ע׳ה ישפיל דעיזו •‬
‫שנאמי ייימא ל^י! ע ץ מייים ותלף כס שבר כרית ־ יוהו‬
‫אשרי תבחר וחקלב ישכץ מצי'^ך ו ט'• ווסו מיליס בתליע‬
‫שספר לשק הקטיל כסלע סן עתם משתיקה לבלתי יספר‬
‫עוד אמר כחרי״ן אסת׳ח הוא ומי ואסעיס וט׳ •ח״ש‬
‫אשרי ארם ס'לא יחשוב לי עין של אחרים הוא ע׳יואמ‬
‫בט׳חו רמיה נדטדו וכאמור• ת׳ש יקת נא מעט מיס היא‬
‫קשובה כאמיר לעיל ־ יאמנם העיקר היא ולהצי רגליכם‬
‫מלשון לא רגל על לשוני כלומר ייהר מבלתי לדבר עוד‬
‫וע׳י מס לו'א יהשעט תחת סעץ היא כהורה בנאמר עץ‬
‫נוים וכי' * וי״ש כסת' קבר פתיח גמנס• לא יהגי בגרונם•‬
‫ושממות אל כגיונס • דנידע לשין חלהאי קטיל תלהאי‬
‫וזסו קכ׳ר פהו׳ח הוא ע׳י גרונם שמהפ־יס לשין הרע*‬
‫או קבר סהוח גרונם • על דרן מ״ש ו'ל ע*י לשק כרע‬
‫שהפרו המרגלים יקנלי אמץ ניס * שה ‪ v‬חיפרים קברים‬
‫כשהם חיים כיריהס ונקנריס כס יע׳ש ומנה קתת מוקד לא‬
‫יכנו נגחנם ותיופהם רוממיח אל כנדינס שיעקקו בתירס‬
‫דכתיב מרפא לשק ;‬
‫יוקת נא מעט מים סם הדמעית • ירתצו רגלכם‬ ‫‪H‬‬ ‫‪' 2‬‬

‫ההרגל שנעשה בכס טבע ומרנג ותגילת הומעית‬

‫נוננטייס סתטאיס׳ והפשעים • תה שאמר אשריארס•‬
‫‪1 \\3‬‬
 ‫פ־שה וירא‬
‫עז לו כך שאמרת יעשה תשיבם ויתכפר לו• חסו מתלו<״פ‬
‫בלככש כרס העיקר הוא רעוכרי בעמ׳יין סככ״ה כעימק‬
‫הכני מעיין ישחוהו כתוהמעק דמטהר אח הטמאים כן‬
‫סגילת הדמעות• ומרייח הכעלהתשיבה גס כרטתיעטה‬
‫דקיראים אותומיירא צדק כמו עוברא דאלעזר כן דדרויא‬
‫שילאס כת קול ואמרת רכי אלעזר ק דדדויא ‪ pm‬לתיי‬
‫העו״תב • בנה רבי ואקנר לא דיין לכעליחשוכה וכו!•‬
‫אלא שקיראים איחס רבי• או יעצןיה מוריא דכמקום כעלו‬
‫עימדים אק צדיקים גמודיס יכיליז לעמיד • ויהו יע?ן‪5‬ז‬
‫»ורא המורא יעטה מלפניהם שאימ יכול לעמוד כנגת •‬
‫וזהו ו^תי הפשע ועכ׳ו ר״כקיראיס אותי רב ‪:‬‬
‫יז׳ש וזאת ליהורס לבעל תשיבה שהודה יאמר צדקת ממט‬
‫>יאמד שמע ס' קילו ואל עסי תכיאט שיחזור לאיחט הא*‬
‫גם ידייו ר״כ לו שקויאק אותו רכי • נס טרע ממעשק‬
‫שלשאר׳י ו״ל שנת; לאיתי כעל תשובה שיקרא ככל יום‬
‫או‪.‬שלישה דפים מהוו׳הק • וזהו והשעטתחת סען‬
‫התודה שהיא תבלין ליצ׳הר וק׳ל •‬
‫זאקשם פז לחם שפעתי משם המפ' שדרשוהו טטריקק‬
‫•ו׳שידם ת^״כלחכם ק״שר ח'גירנם ת תירי פ*ן ת׳כואו ל*>וג‬
‫ח׳ולימיעים ‪:‬‬
‫־א׳ג ואקזה פת לחם יטעדו לבכם♦ אכל כחזנאן אמי‬
‫תעטרויתלט אמדאכלתכם כע״ש ז׳ל אכל יל^קן^‬
‫אכילתו מ^ב ת וק׳ל ‪:‬‬
‫^'ג יאץשתפת לסם יסוא לא הטא לפניסם פתבי «‬
‫ממאה וחלב• ואהנם| אפשר ע״פ מ׳ש ו“ל • צא‬
‫‪-‬ייאינסו ו»‪:‬ונסו כלא מיגית שקס ע»לצרת• יזהו יאספ‬
‫עז לסם עשוה והעמ צככם כו אסב סעבמיו>ו^*ל■;‬
‫‪| •.f p pp7Pt ^01‬וגוןכא^ םפצכלו ‪«9‬נ‬
‫‪WOP‬‬
 ‫לא‬ ‫מרשת־וירא‬
‫משים סויש איין אשד לפניכששמאלא^כלון־מאימי*‬
‫ח״ש משום אחי חעכוו!>צ*יכים ללכת כטיז סאכילס*‬
‫ומ»ןם פים תלונת יזאומייס א*ןמנמום וד*א לומראמר‬
‫תעמרו • ואמנם כפי מ׳ש הנס נכון ומפואר ק׳ל ‪y f v‬‬

‫שלמה כפיר סוצןנר*ו ‪. :‬‬

‫ו ה ר ב •צס‪:‬ן עובדיאולס׳ה פ רשהיון של כתובים הבאים‬
‫נאמר על הא ראמדיק לא ראיביהו והנהגתו בלא מויטת ‘‬
‫מכאן למדו רכואיט שמייב לאת לו ציה ^יקי ואי לא נתן‬
‫לו מתמייב כנפשו וכאלו שומן■ רמים • להכי אמד יישא‬
‫עיניו הרא יהנה ג' יכי' ודשס כדעתו רבאו לסתאבמן‬
‫אצלי ‪ .‬ואמנם וירא פעם שדת שמזדו לאחורה® כמא'‪*1‬ל‬
‫יייז לז״אתם מפתת האוהל• ייאמר ארוני אם נא‬
‫מצא ‪ T‬מן יט* ילק מאח־ שיאה אק לופערץ אמי קת‬
‫כא מענו מים יאקתם פת לתם והננט לבכם • ואזי אח״ו‬
‫תעפורו שיצאתי ידי מוכתישלא פערתי אתכם כלא מזונית‬
‫וי ק כי על קעכיתס על עבדיכם ולא סוי כדק עידע‬
‫לא יאי לק אל נא תעבור וק׳ל ‪:‬‬
‫א’ נ נ־אה רבא ללמידם דדן אק והואמ׳ש ז״ל שלישת‬
‫רבייה מאשק נית* של אדם • ואלו סם אכל ועמד •‬
‫ששה ועע־• הקיו רם וכו׳ ילק כא ללמ‪-‬ם להועיל‬
‫דבתתילה והשעעתחת סעןשששט ואח׳ך יקח נא מעע‬
‫מים יאקאש פא לתם • אך אידתעכורו כלומר תמתינו‬
‫אתר מופלג וץ'ל)שם( •‬ ‫מלעמיר כמא' י׳ל אחיי‬
‫וימח חמאה וכי' ^סוא עומר וט׳ אפ' ע'פ מ׳ש ו׳ל‬
‫לקאז תת‪:‬ית כאדם כאנרהם שצר קליהארפרי שלמשם‬
‫כ־לשאדפניו של אכישם וא“ל אי אתם מתטישיס ממט‬
‫לאיםשאכלחם עמי כשד במלכוט׳• )ממעתי האנוננמא‬
‫■‪1‬השאכלתם עמו•>צאאמדאי‬ ‫•נקע לשין שצילהלא‬
‫עתביישיה‬
 ‫» ‪ w r‬ויירא‬
‫עתכיישים ממט יסי שאכלחס וכי״• משים רלא משתמע‬
‫דכי ש‪ 5‬ך סיציא• לסכי»זנו מילתא דמשתמעס חיי‬
‫צ י ל ו מ י לא ותסאכלחם אלא קלסחי פרו יומס לו ויפחית‬
‫יליש סע׳י ומוא עומר עליחים שסיה לא חנכורת ועמיר•‬
‫עליתם שסיא וכס להורס •יקיאיי ‪ p‬יוסי תסת סעץ‬
‫נצל סחכסס סיזגו >זע»וא ויאכל׳ו וכאמור וק׳ל ‪:‬‬
‫א *נ יועתק קצת נא׳א ע״פ מ״ש מסר׳י מדונגאו׳ל‬
‫>•* אותל יעקב כ•* יחמ ע״פןמד* ‪1‬ה ח״ל כיאיי‬
‫מ ש ל לשי צפא גמל שתיסחשוכ י מני‬ ‫י י ע' *‬
‫יינ ק ^‪1‬לן • דתי לתמלך ‪ P‬יחיד ורן וכהמתיק סומ לסי‬
‫צכאו * צות על נ ט לתור מאצלו כי כבוד מלכים כתתי‬
‫ינ ר ויתפאר שי הצבא לאמר הלא טוכ אסכי מפי כעט‬
‫כי בעכורי יתרייהו מאצלי• ויקס מיעד לסקכודר עסו‬
‫ייני לו את כל לבו והגיעו כרכי אל כן המלך ונעצב אל‬
‫לכו על אומת וכרי שר הצכא • מאשר יקר נככר ייר‪,‬ר המט‬
‫כי נפל למשכה ויכואו סמפאיס לכקי־ו ואמרו אק מווי‬ ‫ר‬ ‫»‬

‫לתיופחו כי אס כגיס עצטט ויגיט • ע׳י שיבקשו לו‬

‫עיני שתוק וחתול כשיריס המטיכיס לב רע וח עשו ולא‬
‫תוננילי מנן >י מורגל סוא כפירים אלו• אן יעציסו חכמיו‬
‫>ץ תמסיעשו איות חכמס וחחטלס כריחה לנס ט יצא‬
‫י כ ר מלטת מלפניו על כל שרי המלן הפרקמיס להלביש‬
‫עצ>« ממ תס כיומי כל אחי ואמר כציית מב וכיוצא‬
‫מנמלי'חייס ויכאוגךלפרו ואוי סטיח תפיס ויהי מחליו‬
‫יכאשר סרו אומר ‪ p‬תיש • ופגיע תדכר על שר סצכא‬
‫»‪9‬תכדתתת‪9‬פש כימיו! אהתכננח וכאלפמו מצתקומכיכי‬
‫מ• ספירי יימלא •יו שחיק י עג ע כנגצמי שמתתכמלת‬
‫^!פליא ייתיימתל• ח‪«0‬כ‪6‬אתתשי צבא ס•‪t‬אתוצה ‪b‬וו‬
‫^‪ ppw‬תשר ת‪»9‬ן‬ ‫‪!?tt• w t i w w w N k 'v ie‬‬
‫ייגד‬
 ‫לב‬ ‫פהאויידא‬
‫»גר לסם איז כל לני • ונלוו על השר יא״ל ט אץ אהבה‬
‫אל הוולת ט סלא כהלוה כט נהמה כשכילו ע'כ ‪:‬‬
‫! ז ג מ ש ל מינן ט סמלאטס שרי מעלה ההחכלו בעצמה‬
‫סאק ערך כלל לנוולהס טן קרוט חימר כי‬ ‫• '‬
‫המה עצמייס גבדליס סגממויה ממעל לו• ובן אדה לו‬
‫■ארץ• ולוה הפליגו ואמיו מס לילוד אשה טטנו תנה הודן‬
‫על השמים • לוס טרר לפניהם כי יכירו וירעו כי חיבת‬
‫»ושר ורם יומי מהמלאטם ליס צר קלסתר פניו וכו' ; ואיל‬
‫|א וה שאכלתם יכו׳ מס שהוא כלתי גאות לשכל יוחט ט‬
‫אין לפניו לא אכילס ולא שתיים יעכ׳ו מאהבתי ציה לשטת‬
‫אסיר ויאכלו• סנה מוס יש להס ליאית יקית סאטשי מכם‬
‫וכרם סמס לי וק״ל עכ״ר ז״ל • ויהי ייקח וכי' וכיס והוא‬
‫עו מד עליהיס חחים העין שניכרת גמלתי עליהס וזכה לצל‬
‫החכמה• והראיה ויאכלוולא מנשה ‪ p‬למלאכי רום דאין‬
‫בהם אכילס ק׳ל י ויסו חטכים ישראל ש ‪p‬־או כנים‬
‫למקים • חטכים ישראל שרתו לסים כלי חמיה • חיכס‬
‫ייתירס נודעת לה׳ם מעל המלאכים שניתן לססכליסמד״ה ‪:‬‬
‫וו׳ש ‪ 00‬שמועה שמע וכא • מהן תירס שמע וכא •‬
‫פמיגא מוכת הפלגת ישראל וגיולתה ממל׳הש ■ ומי יק‬
‫• וסיס לסדכק בסס לוס כא ונתגייר וק״ל ‪:‬‬
‫ואל סכקר רץ אכרהם• שסוא רצה להאכילם שליש‬
‫לשונית כחרדל• ייקח ‪ p‬כקי יד א' ונווכ כ* וגמאו‬
‫לקחת את הג׳ ק מלפ מוור ן אחריו עד שסכניסי למערת‬
‫יעמככילת• והוא סיס מלאן רפאל וראם שס צ־ק אר׳סר‬
‫ווה ד*ץ אכרם׳ס י׳ ת ייאס צייק ארם כ טך ‪ S‬ג ט‬
‫‪,‬הילעיס • גרב אליהו ‪ p‬אמהג נר׳ו( יכראותו כי נססך‬
‫סאלןלואיתי ‪ p‬הגקר •או תתחיל לברוא כספי *צירה‬
‫‪ ^ XW H‬ו ת ‪ ’ W‬ומגיד ויקת המאס ומלב ‪p i‬‬
‫הבקר‬
 ‫פרשת דירא‬
‫הכץ־ אשי עש״ה ויחן לפניהם ישיא אין כי איסור לאכ^ו‬
‫עם חמיה וחלב • )הצנה בקציר אמיץ ( יו׳שבמש׳ויפע‬
‫אשל ביאר שכע• ויטע נן מעק כלומר שע׳י סאכיצס‬
‫והשתיה והליייה שעשה אזי ידע כמעיתסמנפילש ששיא‬
‫ג׳ע החחחין ולקחה לי וזהו ויעענן מעיזוק׳ל;‬
‫איג יתבאי ע־פ מ׳שז׳ל בפ׳ק ריבמית ררבסיס מצעגיא‬
‫ליה יניההו כי א׳ל עשירי עלפיחי • עכיא•‬
‫ליס חימצי ו ט' יע*ש י והנס בראותם יימסר אכרם•‬
‫האיהלס אל שדהיאל מהרי שלישקאץ קמח סולת•יל•‬
‫סכיא לפניהם ט אם ממאה וחלכ • איי לאלוהו איס‬
‫שרם אשתו שלא עשתס לנו פת • ויאייי סנס כאוהל‬
‫שעדיין סיא כאוהל ופת לא עשתה• כי אס יכר סנעשא‬
‫כאוהל ולכן חשבו ברעתה שעניינו כעכיץ רב • לראשוכ‬
‫אשוב אלץ והנה ‪ p‬להרה אשתך בע׳ם יולד לס ‪ p‬ויועיל‬
‫לך כמי שהועיל חייא כריכיק׳ל• הרכ יצחק עובדיא רל‬
‫ו ת צ ח ק שרה וכו־ וי׳ל ע״פ מ״ש ז׳ל כשהקכ׳ה עושה‬
‫נה בלא עכ־‪ 1‬נרמה נמו כחור > ‪ p‬על הים‬
‫היא אומד ה' איה מלהמה לא כן כמת׳ת שהיה ע*פ סטכננ‬
‫ניאס טקז וכפי פעלתי היא כיאה ד^^ק לן נאה כמלחמה‬
‫אלא חנביד יהין נאהכיהיכה אלא הזקן• ווסו אחיי כליתי‬
‫ה־תה לי עינה והוא נה מיץ מהם‪:‬ע • אם ‪ p‬אחמם‬
‫ואדי‪ •:‬זק‪ :‬כלומר אדון העילם שני‪-‬לס אלי בדמיה זקן •‬
‫וז׳ש מקכ׳ה למסזסצחקזשרה לאמר האף אמנם אלד‬
‫האני זקנלד• אני נ־חתי לס כזקן• כ־ סיפלא מה'דמי' זאו‬
‫■אצלי ס' בעליהיטלת בנס ררן העכע)הדב יערית דפש‬
‫חיי׳ח גנ״רד (' ו ע ’פ האמיר פי'׳ סואז׳ל לאיהיסלו‬
‫־אחרים על פצי נשיכת פני שצראתיאליך כיסברמיתגמי‪1‬‬
‫‪■p K‬עתם כרמית זקן עכ״ר •*יוסי ציה־שפילדיז אפי•*‬
‫מס‬
 ‫לג‬ ‫>ישמ וידא‬
‫אלי למא עזכיןני ודרשי ויל אלי סשאליכסיט • כלומר‬
‫הן תעשס עמי גס פלאי כמו שגנלת כיס ה! קעשה עמי‬
‫>‪ 0‬גלכעי נמו שעלה כסיני אסמה למס עזכתט מלעשיה‬
‫עמי לא ‪ 01‬ולא ‪ 01‬וק״ל ‪:‬‬
‫מ עי ‪ /‬ח סכא נא לכאר מ׳שו׳ל כסיף מסנתתעגיתא׳י‬
‫ייליי א*י אלעיי עשיר ‪:0‬ןכ׳ס לעשיח מסול לצריקים‬
‫כג׳עיסוא יושכ כיטסם וכל א״ מדאס כאצכעו שנאמד‬
‫ואמי כץ‪ 0‬סהיא הנס אלשיט וט׳ ‪ .‬ולכאורה פשק ‪01‬‬
‫כפיל ומטפל וכש׳ר ס ’נ ומואכסקדיס מ׳ש הנביא רככיאת‬
‫הנואל ‪ ' 0‬כגכיי יצא כאיש מצסמית וט* • וסן עסה‬
‫כמחול ‪ 01‬כיראי כפי פעולה ‪ tt‬הנו מה “א‪ 0‬ילוסואמר‬
‫היום הה א הנש אלהיני זה לןייני לו כגלות המי ויישיעט •‬
‫ונראש לעיטט כגמר מלסמה אל תסשיכ לומר שיש כ*‬
‫ישיות מאשר נלאה לעינ־ני עתש • אלא וס ס’ קייט לו‬
‫וכפי פעלתו הנו מסיאה ו‪5‬ן'ל •‬
‫‪ 3‬ת ח האוהל היא ששמש שנן' אשל כמ*ש ולשמש שס אוהל‬
‫בשס מינא מיכש ימלא כל סאדק כטיו כתשוכת רכ״ג לקיסר‬
‫ה«כד כסנשררין רנז׳ל ימינא פתש ס־כ פסחה לעוכט•‬
‫ושטם פתח ‪0‬וכ פהפת לג־־״יס וק׳ל •‬
‫ה מ ש ש יצא על האיק יתעצל עייץ תתכשס כסליס‬
‫עכס צשבכ• י‪1‬סו וליס ) ע׳ר והיא לועס כשלמה מרשה(‬
‫וכהק־צו כא לכ׳סכ ואוי צוערה שמתפלל תפלס קצלה מאתר‬
‫דהשלימייוכ הפלהס •סרכ היטש סיכר התים כמוסר׳^ר‬
‫ששץ מרדט ולס׳ס ׳‬
‫השמש יצא על סאי־ז כהקרים מ׳ש הרכ עיר רייר‬
‫טמ׳ש כגמ' ההיא טייעא תא אהיי לך כלועי ‪p‬ר>ן‬
‫^ • שמעסהיו אומטס מסס אמת תורתו אמת וס•‬
‫כלאק • א׳ל כל ל' הס מסדו לקו ניסגס ככשר כקלתת ‪.‬‬
‫ופרש״י‬
 ‫מרשת וירא‬
‫יפיר״שי נלר׳ח • וחקר ליש׳י מנ׳לגר׳אואמגספ^נותא‬
‫דקויח לומר כי כל הערס טל• קרישי• וק״ל אפי לכי מלכים‬
‫שישתמשו בכח׳ איוהאת א׳א לבי ונו וראיה לוס ממש כקכ״ה‬
‫•כיאו כפרה עלי על שמעמתיאת היית וע׳כ יפס אמר נכל‬
‫י*ח ע״ב ודפח׳ח ‪ :‬ועזר אמרו כשם שאק שני נימוק יונק־ם‬
‫מבזמה א" כן א׳א לשני מלכים שישתיושי נכקר א׳ וזכו‬
‫אין מלנוק ניגעח כחכיה אפילי כמלאניחיא ולרכיאכהו‬
‫של און פי‪,‬רס שערה לרמזז להס שאין מלכיה ז ט' • ולכני‬
‫שפיר נק' חכמה)הרב מיני מחיקה( יעפי׳ז פי' פמפרשים‬
‫ו"ל כנעלניס ואינם עולניס וכי' • עלייה הוא אזמר‬
‫ואוסנהכצאהכשמשבגכזרקועי ששחקה •הירח נתמעטה‬
‫והיא גרלה כמאורקה עכ׳׳ר זרפח׳ח • ואמור נאשז״ש כיי‬
‫כל העדה כולם קדישיס • לזה כשיט משה ניקר וקורס‬
‫השמש וקחנה זרע שא׳א לשני מלכים זנו' • מעקה הרי הוא‬
‫אזמר וקק כקדוש ירקרינ אליו קדיש זלא נמושסמ‘קדושים ‪:‬‬
‫וו׳ש השמם יצא על הארץ זסינא גלמוד גדולה עניה ומעקה‬
‫ולוע נא צוער ה דמצעיר גרמיה זק״ל ‪ :‬ועמ״ש אץ שני‬
‫וימיה יונקיק מגימא א' פי* הר גנרפ‪ 1‬נ ע שו׳ש כמו שעיר‬
‫ננפבו יאמר כמו שקי נימיה אינם יינקיח מגימאא* נן אין‬
‫אני חייב צפרנהו • ואמור נא שזה שאסר אל הגזול‬
‫דל כטענה כי דל הוא אם ניחן צדקה היינו מקמהר ממוט‬
‫וישאר עני• או רל היא ני אץ יל אלא חולה • עיץ שומ׳ט‬
‫ולומר ש צנעפוסמא ■הלה ההו עישר שמור לנעליו ליעיקו‬
‫יאל קרנה עני נשער בלומר בשער זקימא נשה שא״א לשני‬
‫יט' כן אני פעור מלחה לו צדקם• זה איט ואררנה אם‬
‫‪ .‬פההעשהוקכעאה ובו' וק׳ל‪- :‬‬
‫ליט מצוער נטי לוט על יצה״ר ונכנעמסענויס‬
‫ומשכע על גאים• חתו חעל לוט מטעי ממי שמקעץ‬
‫עצמו‬
 ‫לד‬ ‫ערשמ יירא‬
‫עצמ\ * ואמגס ויש*כ בהיר כסמגכיה עצמו כהר כי ירא‬
‫לשכק בצוער כמצעיר עצמי• וכורח ממני כמטחיי קשת‬
‫וק ל)הרב הישיש כמוה״ר ששק מרדכי ילה׳ה(‬
‫ג ר ש את האמה הזאת כלומר קייס בה מציתגרושק ‪.‬‬
‫כדי שהקייס חרי״ב מצית בשלימית וכינתה לשמים•‬
‫)מעי‪1‬״ל(‬
‫ב & לי א ה כיון שראה שרה משה לא נכנס לארן אמר״ גרש‬
‫את האמה סואה ואת כנס וחמיה • ויוכן כמ׳ש‬
‫‪'1‬ל הטעם הוא שלא נכנה משה לאדן כרי שלא יכנה כסמק‬
‫על ידו וממילא אינו נחרב עולמיה וח״ו שופך חמקו על‬
‫ישראל וני' יז׳ש במד׳ משם תכסאקה ואיום חכס הרואה‬
‫את הנולד ואי אתה נכנס לאדן • אוי אינני שיפן חמתי‬
‫על עצים ועל‪.‬אכניס • כי אם ס״ו על ישראל סלילה •‬
‫יאתמה רוצה ליכנסלארן וק״ל ״ ה׳שכמד״ אם אעברה‬
‫נא אתה מכקש כטל טלח נא מטעם האמור ראשפיך חמתי‬
‫עליהם ואס טלח אתה מכקש וכו״ ומבואר• ואו״ל שמיטס‬
‫אלף פיחי כהונה כפלו על הישמעאליס כחירכן וכרגיס‬
‫והס עשו שלא כדין שהרי הקנאי כוא אי ח׳ו שופן קמתי‬
‫על ישראל או בסמ״ק חרב • וז״ש כיון שיאת שרה משה‬
‫לא נכנם לארן מעתה גהמ״ק חרב וישראל נצילץ והס‬
‫עושים שלא כרץ מעתה גרש את האמה היאתואת כנס‬
‫שעל חכם הוא הורגם וגישהושיחאכד כל זכר למו וק׳ל ‪:‬‬
‫נז׳ש אלהיס באו גויים כמקדשין וכי״ וענ״ז נתנו אח ככלח‬
‫עכדין וכו״ מעתה נקום נקמת דם עגדין השפין וק׳ל ‪:‬‬
‫)מעי רל^ וכוס אף צרמוו השוחט דעלמא מ'מ חייב ‪.‬‬
‫קד אמר משים צוכע ־* ותר אמר משים נטילת נשמה‪-‬‬
‫טמונה סשותע ועלמה אלו האמוח מ״מ חייה רמעטשס‬
‫שהרי חיקה שליט עושה שליחתו * והתי״ תד אמר משום‬
‫צוכע‬
 ‫פרשת ויירא‬
‫•‬‫צולע שתם עושים עצמם לעשית יש'מ אכל צטעית ת‪6‬‬
‫דכלבם לסתגאותולסשלוח להתפאר בכיח דנון{‪1‬וההם • וחי‬
‫אמר משום כנוילת נשמה שפוא אמר וימי רישפין חמתו‪.‬‬
‫על נהמ׳ק וישראל הכם חיים וקיימים והס לא עשו כדן •‬
‫וו׳ש ויאמר יצמ׳ק אל אביו ויאמר אב׳י רכה ישראל ופרשיו‬
‫הנה האש וסעצים שכה׳מק הט חרב • ומעתה ישראל‬
‫נצילים וא’ נ אתמה איה הש׳ה לעולה הש׳ה פזורה ישראל‬
‫לעולה שלא סיס עולוי אלא הה ג'כ שמו נכלתם לעוף‬
‫השמים ולז׳א ויאמר אברהם אלהים ייאס ל^השה לעולה‬
‫כני • וראי שיעשה דק השה הפזורה וים עפייו יקים •‬
‫וא׳ת סין היף לא השיר קוכ״ה רעכיר רינה כלא רינה‬
‫לז׳א מן הראוי סיס יילכו שניהם ימריי כאחרות• יסם צא‬
‫הלכי ביחיד ■ יפידה שכיטהם היא נרמא כולי האי •‬
‫כעאז׳ל דור שאול שהיו צדיק־ם והיו ניפליס כמלממס •‬
‫על אודות השנאה שניניפםוק׳ל •‬
‫‪,‬קת יא את כק־ כלוס* מית כק־ שהיא גטי ה ו אתאור‬
‫כגבורה ו ^יל‪:‬‬
‫קח נא אח בנך רנידע מ״ש בתי גין גק החיים‬
‫ייצסק איט מיליר שסיח לו נשמה דנקכס אכצ אתי העקירה‬
‫כא צו נשמה דרנירס וסיליי• וותי והגה ‪ p‬לשיה אשתן‬
‫כתינתם• וז׳ש קה כיא את כנך עתה כיס תקה הירן בנן‬
‫הק־יי מ ן ולא ‪ p‬לשרה יוהי את יתיין־ ולא אצטרץ• להולמי‬
‫‪ p‬אחי כדי שתקיים בו ה״ייוק״צ • וזהו אפי הניט‬
‫>נ'י כלומר שעל ירי מעשה זה אתם מייית הנני כד‬
‫כמי שאני מהערה ריכיים ‪ p‬אתה תסיס תהי הגד כד‬
‫רק׳ל • וזהו עתם ידעתי כי ירא אלהיס י»ו׳ זלא חשכת‬
‫►<ח הנך את יחידך ומעתה סיייחתה ני בין אכיבך וסיכה‬
‫ןארכסוט* וק׳ל ; ויאמר יצחק אל אגיהס אמו ויאמר א‪9‬י‬
‫ייאמי‬
 ‫לם‬ ‫»יפת>‪1‬י‬
‫מחוע נאפכא עלי לאכזר נס רמו כאומרו אכי לומר‪ ,‬אין‬
‫כי סעא לאמר שאיני תיפאמייתאכיתי כירי לסיותתפאית‬
‫כטס אכיתס • חפו אכ׳י וסן עתס עיל לפיית לומר‬
‫שיצטן תיטא ואיט סו^• כריך עוכיס • או אכרפס נתאכזר‬
‫יאץטרחמטת• לז׳אמפ שאתיתתנפ נתאכזרתיטעית‬
‫כירן כי הלא מנ־נ׳י כמאז וכמזיס לאכ רסמן • ומת‬
‫שאמית שמא יאמי האומד אינך תולן כררן מוכים ז׳א‬
‫שפדי כנ׳ישיס כמיתי• ומסשקלאת לפזכת עלכי^פיס‬
‫תז־ף כעל היכילת יראה לוהשסנז־יכשפ לפניו לעולה‬
‫כנ י יק’ל ‪ :‬ולא משכה אה פנך ־ וכ׳ה הלא מא דץמן‬
‫מז>ר וא״ל ‪ :‬גם יזץ■‬ ‫משכתי לז׳א ממני שאני אמ״תי‬
‫על העלהנה ושכרן מרכהמאר שאני סזדתי כי ‪'p‬ל ‪:‬‬
‫דאת־יצתז ישד‪ 1‬שהיו לצתו ‪ f‬יללע; לעיני העמיס‬
‫‪ ,‬אל אכ ס‪-‬ם אכיני שכשמיס לאמי אבי הנס רככ‬
‫ישראל יפ״שד והנה סאש התירה שנ‪-‬ן־‪-‬את אש • יסעצייה‬
‫סמהייז ‪ c‬כיד למ‪-‬די תיר ואהמה ואיה סש׳ס פזורה לעוילה‬
‫שעדיק סס כגלית סינדיסנמהד סוהייאמ־ אכיהםן‪1‬היה‬
‫יראה לי ימןסשה לעילה כמ׳שי׳ל ללבי גליתי לאכרי לה‬
‫גליתי• וכ׳ת כמה היו יהיה תרופה וארוכה למכתני • לז׳א‬
‫ע׳י חלכי שניסה יסריו• כאמיית אתי וליכא פמרכיניהם‬
‫אש־י א״ל אלהיש שיככה כית העז*ש‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫אזי וינאי אל‬
‫‪r‬‬ ‫‪9‬‬

‫כמהיה כימינו אמן ‪:‬‬

‫פרשת חיי שרת‬
‫כ ש ד ר ש ויהי ית י שרש• היה׳ר יורע ה' ימי תמימים‬
‫כשה שהה כך שניתיהה תמימ־ס • יזכן כהז*יש‬
‫כמ׳ש ה־־כ ממתשת כנימת ירל שמעתי א־תא ע׳פ יראת‬
‫ס' תיש ף ימיה דאיתא יצתץ אמ־ פלנא רמנלא ורללייתא‬
‫>כו״ משא כ אש עישים רש׳ מ לא תפר מימיו כלום וז״א יראת‬
‫ה״‬
 ‫»י‪0‬ח חיי סרס‬
‫ח' סמקייס יכל דרבן רמסו ר‪,‬וקן< •מיס לא נן ‪5‬ניח ינעיס‬
‫יוקצירנס סלא נשאר משבמיס סנס רק •'נ ‪5‬ני‪ 0‬ימיוצס‬
‫מכיל • ח׳ס המדרש נשם שכס ר‪,‬מימים וצדיקיס • בן‬
‫שטהיכס המימיס • יאק בנזשב>ה ‪ 0‬י'פ שסס ימחלה‪12‬א‬
‫שמקיהס י מימים וק״ל ‪ :‬ווהו כי כי ירבו ימיך וייהיפו‬
‫לך שטה חיייס נליחר מאיהס השמם אשר מי ‪'p‬ל ‪:‬‬
‫)המריחס ח״ר גבריאל יעקב ג*בנ( וי׳ש יאנרכס ‪1‬קן‬
‫בא בימים יח' כרך אח אכרסס נכל ילא צלטרין לאחכודי‬
‫ליח מידי יק״ל • ו‪’1‬ש גדילה הורס שטי‪,‬נח חיים לעישיה‬
‫בעה׳ו דמארינק ימיו • וכטו״הכילא בהבב ליהי׳כשנים‬
‫ומחצה וק׳ל ‪:‬‬
‫ויהיו חיי שרה יכיר׳שי כה ק״ ככה עשרים להטא‬
‫ו כח עשריס נכה שנטה ליופי• יאפשר עמ׳ש הימן‬
‫לעבירה הררוקן ווהובח ק'כנה וכוי• והראיה שלא בטאה‬
‫בה עשרים כבחשבעה ליופי והיה חטאה הלא הימן לעבירה‬
‫כדרזקן וק׳ל • יוכו שקר החן והכל היופי אי חטאה הלא‬
‫הכל היא אוהו היופי לפי רהימן לעבירה ונוי לא כן אשס‬
‫יראה ‪ '0‬היא בכויהה ההא ימעחסשפירהקסללוק׳ל ;‬
‫א׳ ג ייק ע'פ מ״ש שנח יפ*ח אשר איניט חיטא מאיהו‬
‫א ‪ p‬שאיט יפה יאיט חיטא• עוד מדע שיש נשים‬
‫יפיפייה דמכוה יפוייס הגס נמכרים נעישר רב ווהו אכה חיל‬
‫מי ימצא ואמר)חידע שכח ראשה היל היא אבר רקיק חפנינ ם‬
‫מכרה ומכירהה הנס סיס יוהר מהגיניס ועכ׳ו כרי כיא‪,‬‬
‫צדקה מעכס ראוי לאשהבוחי כס יהר על כ מסערה והיא‬
‫אשה חיל וק״ל ‪ :‬אוה׳קאשחחיל ואמר אויה אשר היא‪.‬‬
‫יכה ועב״ו היא אסה היל יזהו יסיק מפטניס מניה שהיא‬
‫מרחקה עצמה מפטביס ואעה אומרה וכלבי בכעטרוגי‬
‫»הובי‪ 0‬גבמטעדוון וק׳ל * ח׳ש כה מאה בבה עבדים‬
‫לי‪,‬טא‬
 ‫לו‬ ‫חרשח חיי »רם‬
‫לחטא סלא חטאח גס ספיחס נח טסריס כנח שבעס ליומי י‬
‫מעתה ראיי לאשחכוחי כה וק״ל ‪:‬‬
‫ויהיו חי• ו ט' ויחכאר ע״פ מ׳ש המפ' ‪ P‬הראוי‬
‫היה ששרה החיה ג'כ קע׳ה שטס נמו אכיהם ורץ‬
‫נימא לה שמייחס קכ*ז משוס במקרה דק ואמרה ארכע‬
‫דכדיס •ישפיטס' ניני וכיטן ו ס' • וכמנו החקי' כאי‬
‫דאיירינן המוקר ‪ p‬על חכירו הוא נענש החילה כנק דאינא‬
‫דינא נארעה • אכל אי ליכא דינא כארעא יכיל למקור‬
‫יק י»'ם• ) ו א ב נ ך נערוחי הייני טעחא אי לינא‬
‫יכול למהיר ‪ p‬ע ’פ מש ז׳ל י'כ נעות‬ ‫דינא נארעס‬
‫שנמס מס הוא עיבה ג' דן וב' מל»י י׳טק־ח וני ‪ P‬וט׳•‬
‫ואי ליכא דינא כארעא אזי כמקוס שלוש כק גמי היא ‪P‬‬
‫ואז היי רעכ כארק וכזה פי' דהי כימי כפיט כביכטיס•‬
‫ואיתא אוי לדור ‪o‬כופט ‪ v‬צי־יכיס להבכט • מעקה כ*מ ויהי‬
‫רעב כארק ענ ד גסנליח כא לעולם על עונק הדק ‪.‬‬
‫וזהו שקמך ד־ך איש ונו'וק׳ל• ומעתה נקנאר ככיוכ טעם‬
‫אי אינא חנא למטא אזי אינס עשניס נכי דינא למעלה‬
‫ווה המוקרדק מכריחסנמקירט להייחסיוכטם כדק ‪.‬‬
‫להכי נפרעים ממט חחילק• דמטריחס לשנק נ ‪ p‬וק׳ל ‪:‬‬
‫ואמור נא שזס כרמז ^ ‪ p p‬אמית )איי והכל מר‪,‬וקן‬
‫לקעידיה יייקא• ויהי וככל נטריק ין ו' הכל מר‪,‬וקן לסעודה‬
‫וק׳ל • או רמו וסכל כלומר כל מידי דמיכל ודמשהיה‬
‫מחו^ לקעודא • לא כן ח׳ואי אינא רעכ אזי מכקשים‬
‫פק נמלח וליכא וקל • וכיס פי׳כנרכת ק' אלהק אבר‬
‫נחן לו יסמ ‪ 7‬ליס שופטים ושוטריס ו ט' ומטאר ; ( ואמור‬
‫נא שזה בחמר ויכע חיי שרה קכ׳ו וכ׳ח אחמה למה לא‬
‫הגיעה לימות אכיפס • לז׳א וחמח שרה כקריית ארביע‬
‫משוס איקס ר׳ דכדיס שאמיס ישפיע ה' כיני וכיטן ׳‬
‫או‬
 ‫פישמ יויי שרם‬
‫או שזכרם שם ‪ p‬ארבע במהירת הרין לומרישפינו ה׳ יטעע'‬
‫ראענישא לפי היא חכרת כארן כנען ואיכא דנא למתא‬
‫מרדשי של שם וכי' עכ׳ר‪1‬׳ ל ורפח׳ח ‪:‬‬
‫ואמיר גא שזס שרמז ואכרסם ושרסזזןנים באים צימים‬
‫שניתם ביתיר תשית וכ׳ת הלא חדל לסיות לשרה יברז ם‬
‫שתיילא חייתם אלא קכ׳ו לז״א הנופם משום אורח כנשים‬
‫שתפהת מיתם שהם מיסריס דין • כמ׳ש ארבע מרות‬
‫כנשים וחרא מנייתו הא וק׳ל ‪ :‬ואמר ויבא אכרסם‬
‫לשפיר לשרסולבכיתם ולח אמר לסשיר ולבטח התם לועי‬
‫שלא בכם על עצמי להייחי נגרר אחדים • מאחי ששיא‬
‫נענאש חמיצת לחני מגיד שכחי של אברתסשלא שינת לא‬
‫לשפיר לשר׳ה ולככיחת ולא על עצמי יק*ל ‪) :‬ווסו ויקה‬
‫אכרסם מעל פט מתי ו;י' תכו ציי רייקא אחיזת קכר‬
‫עמכם מאמי שתיא ננננשש תאילם מיכרח והנת סוא אפריח‬
‫ו ן’ל הרג לתץ עוכר־א זלת׳ס( וזהו מעט כני חת אל‬
‫א‪:‬רתם לאמי לו וכוי • איש ממנו את רןכיו לא ינלח‬
‫א' נ לאמי ל׳ו‬ ‫מ מן דיקא וכאמור ‪p‬״ל ‪:‬‬
‫כצומ־ א'צ סרביים לגיכס ספך סנתוג ונמוש הדרך איץ‬
‫לתיות רכ• רע אק אימ‪-‬ים אוחו לנוכח • וזשו איש^ממנו‬
‫את קכרו לא יכלס ממ׳ך רייהא וכאמור וקיל ‪:‬‬
‫ושמתתי כאומרים לי מפי מיינו ועש״ר סרכ‬ ‫ושם; ‪‘r j‬‬
‫סנדול כמתד׳רעכר ח׳ אכיהםשימן־צר״זכמ׳ש איש ממני‬
‫לא עלה וכי' ולכא־רח מילת ממך שפת יתר נס‬ ‫את‬
‫מןסראוי ם־ם לו לימי אם ישכש שמעוני יכו׳ ואפשר רבגי‬
‫חת פתחו פיפם כזללס לאמר ביום שימית חוא ג® זכר‬
‫שנזכרים כי סם ניחנים לו לון‪:‬ירח וזתו איש ממע את‬
‫קכרולא יכלת ממיר ייי ‪Y‬ת ‪■t‬ב לתם יןללתם ‪ t‬חזםיישו אם‬
‫‪ • p‬כלומר אם ע כלככם עלי• את נפשכ ם חתת נפשי ושיי;‬
‫מכא‬
 ‫ל‪1‬‬ ‫»ר‪0‬ת ‪m 6‬י פ‬
‫ויגא אכיסש לסשיי לשרש • עמ׳ש ט »ל מי שאימ מידיי‬
‫דמעיש על■אד• כשי ראיי לשיכיז כשיו •השיוינא אשישש‬
‫לשטר לשישולככישש ימעתש ששיי יעעיד ייש׳ש מעלפנ׳י‬
‫ממ׳י שיש לו תקימש מאשי ראוי לקוכרו כששיא מי ^*ל ‪:‬‬
‫אכרשש ואיתא כמדי משכאן כא• מקכוישי של תיש‬
‫ולאשימא שגש שיא טכשיממאכל משיש אטו לו*א‬
‫ל ש ^ לשיסולככיתש ח״ש כש״א רמש^ לומר סככייש‬
‫»ליש שייתש וישישדזףץו י״ל כלשונש כל המימי רמעית‬
‫ע״ל אדם כש׳ר סזןכ׳ש סישץ ימנימן כלו*אץ מששעלוטכש‬
‫משעש שירוש שעבמ עליז אלא על איתי נשר ‪p‬׳ל ‪:‬‬
‫יכמאמ• ־יש שמעשי מש’ס שרג מ״ר שלום גיראל נ׳ע•‬
‫דלנאייש ק״ ימיינא למ״ל תא גלוי וצעיי לעניו • ימי׳‬
‫ע׳ש מ׳׳ש י׳ל כל רכ* שייצא מזי סץ‪:‬״ת• נכרא מענו‬
‫מלאך לשבי שיפת ולאמד א*שנים וכ'*• ואויסרבע שכמ‬
‫כמצאכים שרכס ע״כ ודעש״ש ‪:‬‬
‫ב ב סן ? מלא ימננש לי ■יט* ואעשי שעפ*ת סוא צר‬
‫עק‪-‬ושנש ש מינימשכעיוש כש^ כליל גמיכש‬
‫טגים וליש כא אכישש לומר לסם שיאמייו לעעיון ככש״ף‬
‫מל׳א יטנכש לי כלומי ימן לי מאוחי מין טלו מלא‬
‫מכשף ואץ כי תערוכת שיגיש ק׳ל • וז׳ש עע״ש א ‪p‬‬
‫ארכע מאית ששל כש^ף וכי' • וישכיל אכרסם כמשץל‬
‫את כ׳ל סכש״ף כלומר כלי מכשף כאשי רבי כאיני כני‬
‫חש עוכר לשימי תעטר מית תשימי שסשימי תני נותן‬
‫מנל מיני שמשנעיית נש מאומש שכלוליש כש שיגיש•‬
‫•וכאן ‪-‬נתן לו כשף מלא ^׳ל ‪:‬‬
‫א׳ ג ארכע מאיש וכי* כיני וגיניך יגי' יתפאר פשזייש‬
‫^ »יו״ש ו״ל כתשמיש ד^״כ ת׳י ‪ ' 1‬רכייש ‪6‬ו* רכ׳ע‬
‫אא י ימימעותרא מניישי שוי משתיל כמי שששעש משת^ת‬
 ‫)|יי &ר&‬
‫לי• ואר׳פ לא למק מניס ולא לאוגיגים לים אלא למענו*‬
‫שחפים נסרים יע*ס• יאמיר גאשז׳ס ארץ ‪ *p‬שקנ כסף‬
‫נבקשס ממן פחנמיל חפי עמי לסייחס גשחפיג^ עמן‬
‫יוסי כיני ונינייך דדילמאחחעיף למ‪1‬לי לוס נא אנינס‬
‫יא״ל נתחי ככן סברס קיו ממני• שכל הליקח פרוטס‬
‫ממני מהכרן ימעסס אל החוש »ק׳ל ‪:‬‬
‫אפשר ע׳יפ מיש ויל אץ הכרכס מעייה אלא נרנר‬ ‫‪S‬‬ ‫‪' 2‬‬

‫הסמוי מן כעץ ח״ש ארץ ד' מאוח בקל ככף י ן‬

‫לי ביני וניטך ילא לעיט כני עמי ־ כרי שהחיל עלים‬
‫ברכס נרם טח מראיה עיניי שלא ירע דנם נרנר כמנוי‬
‫לא שליט כיס כרכם יניא נקש ח׳ כקל י כף • יזכו‬
‫נבהל להון איס ר׳ע עי׳ן נגמע' ח' ולא ידע דכיס‬
‫חקר ינאיט • וז׳ש וישקול אברהם לעפין אח כל בככף‬
‫אשר רבר כאזנ׳י כנ׳יהת נסחכקל ככףוהוי מנויוק׳ל•‬
‫ארבע מאיח וני' ביני ונינק הן לו ולא יציס אח‬
‫כשולחטלהחלי כטבע החיחריס בכל אחר יש לי‬
‫שולחני לפרוע * הן חטטס שיעכב לי המטיח • סן מכיס‬
‫בטבע השילחס לנביס לי מן הומים ווהו ארץ ארגע‬
‫מאוח כקל הכסף כיניוכינקמסהיאכלימר מס גחשגח‬
‫היא להחח ליע׳יהשולחט ולנסח ממנה • וו׳ש וישמע‬
‫אברכם לעפרין וישקול אברהיס דיקא לעפרן ינהיב עפרן‬
‫כנטט' יי ע עיין • לימר הא חוי כצריח כעין שלי •‬
‫עיבר לכומר כעביר מיח החיחרים שרם סייעים ע׳י‬
‫השולחט והוא פרע לוכירו ק׳ל ‪:‬‬
‫א׳ ג נח ק׳ כנח כ' לחטא יבח כי נכח שכעס ליופי ‪.‬‬
‫לוה המן ייבא אנרכס לספור לשרה ולנטהס •‬
‫על האי שיסרס רבלי כעפרס קס נכי כיאחר ליס ר’י‬
‫לי'א רג^ דיעיס ונפל נהזרא• א׳ל אמאי קא נכיח אי‬
‫מט•‬
 ‫לח‬ ‫שרשת חיי שרח‬
‫משוס חורב דלא אפשח שרט ו ט׳י אי משוס מזוני וס‬
‫אי משום כני דין גרמא דעשיראס כיד א״ל על האי שופרה‬
‫דכ^י כעפיה קא בכינה וק נמי הכא לנכי שרה ובמ׳ש‬
‫אח״ן חכיכץ על ן יהורין ‪ -‬א׳ל לא הס ולא שכרם אי׳צהכ‬
‫לי ידך הה ליה ידיה ואורןמי וירמוז כלפיסאשכהב האר״יויל‬
‫כפ' ‪ *0‬יהעדט על ערש חי כי ההולי כא מהכה שנהקלק‬
‫ממט אור החכמה שכיס יו׳ר והיא עש׳יר ונכפיך ער*ש‬
‫דו׳י • וזהי כל מכככו כפכת כקליו • עכ׳ד ו׳ל ודפח״ח‬
‫ואמור נא שזה בא״ל ה'כ לי ירך קרי יוד׳ך אבכ אתעריהא‬
‫אזי יהכ ליס ידי׳ה ואקמיה וק״ל ‪:‬‬
‫וז׳ש אן בי ישוב יהפין ידיו ליהיוח חיי כל הייה וכמש״׳הכ‬
‫כל סיוס ריה• וז״ש כל ראש לחולי וכל לבב דו’י וק׳ל ‪.‬‬
‫וו׳ש כי יפו׳ל כמשכב לא יוטל וטעמא טעים כי ה' הוסך‬
‫ידיו וק״ל ‪) :‬וז ’ש ר‪.‬הי יד״ן לעזרני כטעם כי פקיחך בקרקי‬
‫לעשית ‪ :‬שמעתי (‬
‫‪^f‬״ ‪ J‬רמז כי הוא א*ל חביכץ עליך '‪p‬וד‪ • p‬איל לא כס‬
‫ולא שכרס י וחשכ דחלהא כיחס ליס כיהרריךככהיא‬
‫דר״א שאמר כזאו אחי בואו רעי‪ -‬והשחה אגב צערו קאמר‬
‫הכיוממילה הפלתו כיחס נשמעת מאחר דתיקו כיחס ליס‬
‫כסו לסכי א״להב לי יד׳ן כלומר קן לי הקיעח כף דאמח‬
‫הוא דאינן חפץ כיהירץ• ואח׳ן אבקש עליך רקמיס לזה‬
‫יהב ליה ‪T‬י*ס יאי ואיקמי יק ל ‪:‬‬
‫ו א ב ר ה □ זקן כא כימים יכי* אס לרמוו ע'פ מעבה שכיה‬
‫מן קדמח דיכא לחכרק כיכ״כ הכיאה כרב‬
‫הישיש ל ר ששון מרדכי בל קולששק יויל מעבה שכחכריז‬
‫מן^קדמח רנא לא היה עשרה שיתפללו רק כשנתוס וי״יט‬
‫׳ שיהקלצו בס מן ככפרים ויהסללו כעשרה וייכר• אכל כל‬
‫יושכיחכרון הס מקתירי עליון ויהי כערב יו״כןלא כיו‬
‫כחכרק‬
 ‫חרשח חיי שרס‬
‫באנרק בי אם נוי אנשים ישע פיני על לניסכפ־ים שיביאו‬
‫ולא בא א״ מזם כי שלנו בולם לירושלים תיב״ב • יחיו‬
‫כצער גדול שיתשללו כיי׳סך ביתייים ובכי שיבשוששמש ככי‬
‫ננום • וישי שם נישאים עגישם ישנם איש וקן מאי ושמחי‬
‫כנגדו שמחם גמלש וכשכא לפנישם נתט לפנע לאכול שעורת‬
‫אישם וא׳ל ככר פ עי כריך וכק שתפללו‬ ‫סמ*חזפ‬
‫יים שקרוי וכיבדו אש םאיש ככור גריל ובמיצאי עש׳ן שתחילו‬
‫מריבים זש עם וש כי כל אשד ואחי■רצש לשכיא שאורח‬
‫לכיתי וששפשיו כגורל ונשל שגורל על שחון חשיש חשיר‬
‫ושגיר נפלאיש בשלומית וחויון לילש • ושלך שחי] לביחו‬
‫ישאויח אחריו וכששגמג לביתו ע‪:‬ש המין לאמרץ לבכור‬
‫סאייח לשכניפראשקויבקששוולאנעצא בכל שמצר• ושיו‬
‫>צעי נחלשחש‪:‬יששלןפלילסלדרכי •ולא רצה לשינות‬
‫מז ם וכאיתפ חלילם בא שקן כחלום לשחין ששוא שיש‬
‫חאע׳ש שבא אליפם לשפלים פמגק כי ראח איחס בצער גמל‬
‫גרי שיתפללו ושמתו שעא׳נדולהיב‪-‬כו את סשם םג«ל אשר‬
‫>זפליא לעהית עמשם ע׳כ*ואפשישוס רמו ואביחםוקן‬
‫>א כימ־׳ם ר״ח ב׳ ‪v‬ם מיחילת יישלים מינק • סמרותם ח׳ר‬
‫נכייאל יעקב נ״ע ויפח״ת ‪:‬‬
‫ואב־שם וקן וכי' אש' דדמי כי כסיותי ק מאס שגת‬
‫^ול‪ pT‬תש ואכרסם וקן כאבימי״שימיש כנמם*‬
‫> איייי* מיד איו אבי־סם בכל בגעש' ‪ P‬ק״ל ‪:‬‬
‫עש מ׳ש ו״ל רתייב ארס לכ*ךקי ברכיתככל‬ ‫א׳ג‬
‫יום ‪vn‬״*תקגם על אירותשהיומתים ככל יום מאש‬
‫■אנדם ת׳ש ואכישם וקין כא בימיים וש' ברך את אברשם‬
‫עוקכש ע׳י כ'כל שני שעמים כיל כגמש׳ ין לוס ונש‬
‫»ק‪:‬ש ושא״זימים וק׳ל)מש׳ ו״ל ( וו״שככל יים אכרכך‬
‫כלומד ל כ׳ל יום אסיק• מאש כרכית )מש״ י״ל(‬
‫>י״ש‬
 ‫לס‬ ‫סישת>ויי שיס‬
‫ו‪'1‬ש עדך כיפו״ת צייכהלכרך כתשכין ע׳לשסיא ‪*^ *P‬ל ‪:‬‬
‫א״ג ואברסם יקז וס שקנא חכמס ומעתא כא ^' ם‬
‫וצא לימאעלים זקדע*סכל זיקשססמזרךדםרננמס‬
‫מעיסת עליסס‪ ),‬בכתט ח׳ ראוקשלים גכאיג ע (‬
‫וע׳י פי׳ מאדים שיף אל תאמר שסיימס סיאשידס סא‬
‫טובים מאלס יעלך ט לא מחכמ״ס שאלת על זאת אצא‬
‫כיקני ע׳תשאס שמזקגיס יעתם מעפשת עליתם)לגגס‬
‫‪f‬‬ ‫‪s‬‬

‫ימים הא" עונים מאלט וק׳ל ‪:‬‬

‫■א׳ג ואכרסם וקן יכו׳ ולא תימא כאאיא י ק מאם נ‪6‬ו‬
‫מת ועבר וכטל מן סעולם אלא וס׳ כיד את אכרסם‬
‫נכ״ל • וו^ש למא לנצת תשכחנו תעובני לאירן■ ימי״ם •‬
‫כצומי כאיתי ס ‪ p f‬אשר האריך ק' שכת• יזתי ימיים כבמע'‬
‫ק" הלא השיבני ה׳ אליך וכי׳ • א'נ למה לכצת תשכאט‬
‫אתמם תשארעמכייתשנול סגלוזעמני כמ׳ש ככל מקום‬
‫שגלי שכינס עמםש יותי תעוכני^ לאירך ימיים ע׳ד עזוב‬
‫חע‪1‬וכ עמו מעתה סשביני ס' אלייך ונשיב► וק״ל ‪:‬‬
‫ואכרסם וקן כא ממי׳ם ויצת מסיד כידו ולאחיישנן‬
‫שמא יסיסר כיי שתימא יד צאמיז ה?לז ימעתס‬
‫‪ top‬שים גא ייך תמת ידני ואשכעך יק׳ל ‪) :‬תיכ יצמק‬
‫עובדיה ולה ה‬
‫לי א מ ר אל עכיייכ׳ת ‪ crp‬עכדיםאיהכיזימש •ואין‬
‫®איייע לי*א י “י גיתי יא ן יקז אלא מי שקנה חכמם •‬
‫ותייתו אניני מניבהכמ׳שרכ״ק ייצאת ואומרת סיסרו גר מ‬
‫וכתויחי או קן כיתי יקן ונואף אץ הדננקסיכלתן כמשו׳ל ‪:‬‬
‫אי ג ויאמ־ אל עכרו וקו כתיולמא משיה חדת ועעמא‬
‫עעמ המושל ככל אשי צו וכיס נאמן • ומאחר‬
‫דרו כ כגול סגהתוא ססר • עאכ׳ו דנמעוע שכעריות‬
‫הוא •טתי • וותו אינק תמןת)ע>'‪ 9‬קריוס נאמלם)מפייס‬
‫צלג‬ ‫י‬
 ‫>ישון>די ‪0%‬‬
‫אינם סייח לווגס• אוי כ״מקריי׳א נאמנ״מ »»מיצין‬
‫י מו למאמרם ו׳ל חוטם ד'כ איר החרא מיקא‬
‫ככיחא כי קיייא לשחשומא ( ויקי! סעכד עשרס גמלים‬
‫מגמלי אחניו וילן וכ״ח שפא חשדי ליה ולא יכ ‪ b‬ליס‬
‫לו״א איט חוש• סכרי וכל טי׳כ אדוניו כידו יכאמוד •‬
‫טים כיח אכין מקום לט ללין והיא כשיגחו מקוים ללח‬
‫ואלו לט לא אמרם כא לרמווכלפי גא שכרכו פפע' רל‬
‫ככוונת רכי יוסף כבללי עם מ־ורייס שא״ל כאיום דדן נ ^ו‬
‫ללוד • איל גלילי שיטם לא כך אסרי חנמיס אל חיכם‬
‫שיחם עס סאבם והוא ונשמע מדנריו כאיום דרך נל’ך‬
‫אט ואק ליס גשכיכו גלילי שומם לא כך אמרו חכמים אל‬
‫חרכה שיחם ע*‪ 0‬סאס׳ס הכליל עצמך עמם • הים לך‬
‫ל»»יד כאייה ללוד עכחיד • הכו שנא לגםוהם לאמר‬
‫הה כיה אכץ מקים לנ׳ו ללי״ן ונשמע אט ואח או השיכהו‬
‫איט מנמיח וו״א לאמר הכי אלא כך הים לך לומר גם‬
‫מקו׳ס ללו״ו וק׳ל )הדב יצחק עובדיה ולס*ס(‬
‫א *ג ולכאורם קשה וסיא שאל מקים לט והיא כשיכחו‬
‫נם חק• ואחיך נם מקים ללון ו ט' ייחכאר טמ׳ש כש׳ם ושכח‬
‫א׳י ינחחי >«כ כשוך לכססחיד תסלס ואחיך!אכלתס ישגעח‬
‫אחם• ווםו שאלחו סיש אכיך מקוס לט ללץ■ אוי כיא השכחי‬
‫סדין הוא םכחחילח נם חכן נס מחמיא לכהמם יטעמא‬
‫חוא ו׳ כ ע מ טוו‪ 0‬היא סכדחו וק׳ל )כדכ מנ׳ו(‬
‫ץ‪ 7‬י ‪ JJf‬ככיח אכיך וכו'• סגס מדע וטבע ונמוס כוא‬
‫‪ .‬כל מי ^‪1‬וח ויושב בלל קוור‪,‬ו של כננ׳הכ גם‬
‫כי אוחי ככע׳סג נמצא גי כל מים רע • טכ׳ו איט‬
‫עוחם לי מאומח י ע* ולים בקח ממגם סיש כמח אכיך‬
‫מקום לט ללין • כלומר ומכטחק אורחים חס• כי•‬
‫חאסו נס >ן ‪ 0 9 9 #‬ואט‪) .‬חוי»)ח נפשי לי למלל • לוהחרח‬
‫בשיכחו‬
 ‫»‪j‬‬ ‫חרשח חיי שר!ז‬
‫‪68‬יכתיי‪-‬יש ויש מיףם ל>\ ללח ואיי^ויקור האיש יישחחי‬
‫זא‪ 1‬וחיץ סנעיס ותני לכיח אמ״ס משוש דהאשה עינה צרש‬
‫שאותויס ואסיה כה דני אלי האיש לאמי שרוצה להתארח‬
‫אצלי‪9‬ו• ‪r‬כשמיע־ל ‪ p‬כס סס מועצית קודם שיכנה לביחו‬
‫לצאח עלא'להיבו ול?הח ממונו וזהו דרץ לכן אל האיש‬
‫סחוצ׳ה אל סעין • כלומר לראוח סהוא רמיק מן עין‬
‫המים פדי להורגו ככשופיו נם לכו חם כקרכו כראותו‬
‫איד הנזם ואח כצמידים על ייי אחיהו כסה ‪-‬על הממון‬
‫לקחתי • ויכא אל האיש והנה עומר על כגמלים על‬
‫סעק זסכשוף איני שילנו כמים כעוכדא דועירי ליה פתח‬
‫פיו ואמר כא כדין ס' למס תעמור כחוץ ואנכי פניתי‬
‫הכית ומעתה אל תפחד יאל י;ייא כי עמך אני וק צ ‪:‬‬
‫א׳ ג ט אליעזר פעל כשמית הקודש יהרכיכ גמל על‬
‫גמל והעמידם כיו ר למעלה מעק המים כמ׳ש‬
‫סמפ׳ ז׳ל ואו כראות לק כה פחד ואמר מי יכוללכטל‬
‫פעולקא אין ים ט אם אצכע אלזים ומי יעמוד לפג ו‬
‫והראיה ואם איחא רכשיף הוא־ איט פועל כאויר כאותה‬
‫עוכרא דשמעק כ״ש עם אנאו מכשפות ובם היה כטל‬
‫כמיס כעונרא דועידי • אלא ודאי אצבע אלסים כיא •‬
‫ויהי דבאאל האמוהנה עומ״רע׳ל הנמלי׳ם עלסעיין‬
‫ואז נראיט כי לא יכול לו אז פתח ס ‪ v‬ואמר כא כרק ה' וק׳ל ‪:‬‬
‫א׳ ג ולינקס אחושמי לכן וייץ לט אלהאישהסוצזאל‬
‫העין י ולכאורה מאמר שאמר• ושמו לק מיל׳ל וי רן‬
‫אל האיש וכי' למה אמר דרץ לק • וירמוז־כקי מ׳ש רמת'‬
‫ויאמר ענד אנרהס אניט שהיה זייאקונק שלו חמה למכר'‬
‫וחשכו שמא אכרכם להכי א׳ל איניני אכרהסכי אס‪.‬עבד‬
‫אכרהס אניכי ע'כ ולכאורס איך טעו• שהט אליעור היא‬
‫כנען וכנק סחיר כעורו היה ואיך חשכיהו לאכרסס שהוא‬
‫ללן‬
 ‫פרשת חיי שרם‬
‫לק• ואפשר כימ׳ש רלעל ידישםלן גשלחית אכיסם•‬
‫כספך ללנן רמעתס שפיר טעי מ וכזם»דמח ויאמי אכרפס‬
‫אל עכיו וכ״ח ישמא חישדין אותו לו׳א לא אכפת ליס מן‬
‫החשד שסיי י ק כיתו וויו אקוק שלו יימס לו וכאמור ‪:‬‬
‫מ רן סגערס ותגר לפית אמס וכי״• »לרכתס את לצים‬
‫יולד • כשמעו ואת אמד מוראי זה היא סשוד על היטת‬
‫מאתי שתית עכר וסעכדים סשורים ואמגם ויר׳ן וסגס‬
‫ללן אל האיש החיצ׳ה אל העי״ן כלומר ראה את האיש שהוא‬
‫לק לעד עיניו אמר כודאי ליכא כיס חששה זו • ‪4‬ם ויהי‬
‫כראות את סנוש ואת סצמידים עצירי אחותי ולא סטס על‬
‫אשש כדכרי »מפ' י׳ל • אי א»־ מראי צטע הוא ואז ויכא‬
‫אל האיש• וכ׳ת כ• סן עשס רצתס עלי להורגני רחשיחני‬
‫כמש שאץ כי• צוא׳ל כא כרוך ס' ייצאת מכלל אדור ונכנס‬
‫בכלל כדו״ך רנזעכת ללקיא כלינא ק משרה זו רסעבריס‬
‫גתשדים ^' ל ;‬
‫‪ Dti^T‬לפניו לאכיל ויאמר לש אוכל וכי'י ה ת'זיל והרי‬
‫קי״ל כל מה שיאמר לן כע׳הכ עשה יכו' יתי' הכא‬
‫שאנייסש המית שמי לפרו ההו וישס לפניו לאכול ויאמר לא‬
‫אוכל עכ׳ד • ואפ' שיו שדמו כל מס סיאמר לן כע*הפ‬
‫עשה סין מצ׳א כלומי־ אי עשס לך עניין שיוציאך מן העולם‬
‫‪t‬‬ ‫אל תשמע ^ וק״ל‬
‫א׳ ג אש׳ לרמוז כי הנש מציה את סאורת לאמה אל תמלא‬
‫כטנך מאשר ■ימא לך כעל סכית ■ולהרמת כמאכליס‬
‫כיכתבו חכמי המות* כי סס הכאה כמאכלים הערכים‬
‫יהיפי להרמת כזכלים היוצא מהסיעש׳כ • וזהו סעיצס‬
‫יזיעוצז כל מס שיאמר לי כע*םכ עשה כרם חין מצ״א‬
‫מדבר הגייה לך להוציא ולסרכית מכלים לי® אל תעשם‬
‫׳ו‬
‫ואימא‬
 ‫מא‬ ‫שישש שיי שרם‬
‫ו אי ת א משחים רב שונא♦קלע לט רב גשמן ס • ^‬

‫א״ל שיב סור אשריים יתיב ופו* • א׳ל מ’מ‬

‫יי ^מיי לד שיגאפרייא־ישכש •יפי* יש׳י ז׳ל ולאימכין‬
‫אקיקע ילאאשפשל • א׳לבלסהשיאמר בעל סכישיפו*‬
‫בצימר כל שיאמר לו מנ׳שב משש • שק סל״א רלא‬
‫אצשחךילימא צאשב אפירייא אלא מנגןדםשב אפוריא‬
‫ויזיל • ומעשם בשיישב לפי•ום סס שכתב עתיש״א ויל‬
‫ח״ליאישי כש' מיג׳ם שמשק שק מצ״א ■ועעמא יאק‬
‫מקום כאן לפי עממו ימייש מס שמובסנייפא משרשיא‬
‫•וכפ׳י גכון אשי ■ירמז לסו ־סא ‪p‬״ל ‪:‬‬
‫וסישש לבארכמי מ״ש שס כשמין ר׳ש כי׳י אקלע לבר׳ש‬
‫‪ p‬לקיבייא יסמליס נשא קבליה בשד ^מנא ‪r‬ש ‪T‬ס כמד‬
‫ומגא א׳ל לא שסד לס הוד סשישס בישי כבת אמת •‬
‫ס׳ו גרגת * איל לא אמיי כגוסך קנון ויבך מסוק יכרשי‬
‫דחכס ילכאורש מנ*ל שלוק זס למימר לא אמרו בכיסן*‬
‫קנק וסיי ייתיייח סתתפקסניואפ״ דאיפו דקדק ולמד‬
‫ממס ש^ כאמר כשיתס סכי׳ס ככת אשת ימשמע כל‬
‫כיס אכל סשתא ^אהר מסיו כלומר כפי מזגו וכריפו •‬
‫שנס סשיחיסו ש׳ז •נדגק אכל כלאי הכי לא ודוק ‪:‬‬
‫עובדיא‬ ‫שדם אשש ופו' יוכן עמ׳ש הרב‬ ‫ותלד‬
‫־ולס״ס ־וישיר כמ׳ש ו׳ל שסיו ליצני שדור אומדים‬
‫■מאכימלך נסעפים פרס ■יהק״ למס לא אמר רשעי •‬
‫‪-‬מוי״ בדרך סלציי ע׳פ מס שיאיכי ססקכ׳ס סכנויסו לאמי‬
‫וגס נסתי לך המנא ‪ p‬ולא אמר וסם מושי לס סמך ‪ p‬יכולק‬
‫לס' סכיזנססהיא ®יסשולידקמאישאסר ונק' על שהן‬
‫ו‪1‬םי וסנס ‪ p‬לשריה• אשתיך ולספי מפסי עלילש ליצני שדווי‬
‫לסמוק ידיפס כס ולומר ט פן לאאיש אל וימג והמוחתו‬
‫־קיימק ועימדק ומאכימלך נקעכים שרש• יזסו נמי מש׳הב‬
‫!הזאמר‬
 ‫פי‪0‬ח חיי ‪0‬י«‬
‫ותאמר שרה שחוק עשה לי אלפיה שהוא אמי ויהי י‬
‫ונם גחחי לך ממנה ‪p 1‬ס גיס כל סשומע יצח׳ק לו‬
‫ומחלוצץ לומר חו היא סכווגס )או ילמ׳ק לי כלומג גתד‬
‫אוסר ואומי יצחק נ ט • לי ולא ‪ p‬אכרהם ( יעעמא‬
‫טעיכ מ• מלל לאברכס שלא גמצא וגאמר והגס ‪ p‬לאכרהס‬
‫אלא לי )או מי מלל לאנרסס הטקס כטס שרה אלא‬
‫מאכימלן נהעכרם ילא מאכרכה ( מסאיטעמא כי ילדר‪.‬י‬
‫‪ p‬לוקינע והוי ויו אקז^שלו דומה לאכיכם ויעש״כ •ו‪’1‬ש‬
‫יחלר סיס אשת הדוט ‪ p‬לאה׳ט ולא כרכרי ליצט הדור‬
‫והראייה ויין לו את כל אשר לו כמאמר ההיא גכרא כל‬
‫נכגה־ו לחד כרא ואחו לבכיה יכי כנאה וכו• וו׳ש ותיא‬
‫שרת אח ‪ p‬כני המגייס מצתק שכיה מצמק צתיק ‪1‬ה של‬
‫ליצט הדוד ולומר לי שהוא איט מאכיו • ותאמר גרש את‬
‫סאסס כואת יאת כנ״ס קרוי כנס ורכריו כחיה הנשכר •‬
‫מעתה לא ירש כי! האמה עס כט עס יצהק!‪1‬א רכל תת! לו‬
‫כדי לנטל סלעו וכהסיא דגל ננסי לחר נרא ל‪*1‬א רדע‬
‫הדכר כעיט אגרלה על אירית כנו והיא קראתו גנה ופנס‬
‫דכר פ' ‪ vb‬כל אשי תאמר אלין שרה שמע גקילה וכווג' כית*‬
‫כי כוצסק יקיא כ*ן יריע• ונס אה ‪ p‬האמה לטי אשימט‬
‫גי ורע^ סואוק״ל ‪ :‬וו׳שויתן אכרסם את כל אשר לו‬
‫ליאתק ולכד כפילגשים וכו' ומעתה » כ אי כטוב טטס‬
‫לעיט תכל ‪ pbrt‬איליות יצתק ‪ p‬אכרה׳ס ואכרהס הוליד‬
‫את יצחק וק׳ל ‪:‬‬
‫‪ j i ’ t i‬קלאזינ״י כליהי צייתו דומה לו וגם דחן לו אחכל‬
‫‪ .‬אשי לו ותוקהלאשריאגיש וווי ככרי ווהו ויתן אכיהס‬
‫את כל אשי לי ליצסק * והו לאיח ולעד דאנרם הוליד את‬
‫יצח? ‪ : J'p‬וכעוכרא יססוא גברא סי׳הרה הם'•שוה‬
‫תאמר דץ אגיתס אתגלאשר לו ליצחק ולגט הפלגשית‬
‫אשר‬
 ‫מ‪:‬‬ ‫פרשת היי שריז‬
‫אשי לאנרהס נק לסם מהנות וישלסם מעל יציוין כעוריג!‬
‫הי ומעמה ליכא חששה שמא יאמרו לסם ליצני הדור תביטו‬
‫כהון־ דאין יסב כל ממוניס לחד ברא להט עשה הכל כעורמ‬
‫כחיים עכת׳ר• וז׳ש מס* יצא היכר מהכאן יצא מהר סמוריא‬
‫מאשר כפתו ולא הרים ידז ורנלו לפניו • אזי נתכרר שהוא‬
‫כט על עשוהו נ טר לאביו כהאי עוכדא • מעתה כטל‬
‫צעז ‪1‬ס • לסט והנה רכדןס לפניך יןת ולך •וז*ש במד׳‬
‫א׳ל יצחק לאכיו קח מאפרי וסן לאמי כדי שתאמר זה‬
‫כני ששחטו אכי׳ו ואי מאכימלך נתעברס טצד פשט צויארד‬
‫על גכי המונח וק׳ל ‪:‬‬
‫א' נ ותלד שרם אשת אדוט ‪ p‬לאדוני השוה לו כציקוח ־‬
‫והראיה לעה וקנת׳ה וכוראי פט מוכשר ומאושר •‬
‫מאשר יולד מהנחרות • נם ויתן לו את כל אשר לו וכיצר‬
‫נתן לו את כל רסא קיי׳ל אל תהוי כעמיי אחהנתאכיסקשו‬
‫על הורקטס ו‪:‬ו' יהי' ית״ח שאני • והכא מני על היוהו‬
‫ת׳ח ומאושר ככל מידי דמיטב פעולו וק״ל‬
‫ב א כרין־ה״וט״ ואפשר כלפי האשאז׳ל לעתיד טהטם‬
‫טח של כרכה לאברהם וטי ער דויד הנטל יא' אני אכרן ולי‬
‫נאה לכרן והקשו לאררכא חטא דויד הנטל מטלם ותי׳*‬
‫‪ .‬משיה דלעתיר יקרא המשיח בשמו של הקכ*ה• שנאמר‬
‫ווה שמו אשר קראו לי ס' ציקט• ומעתה ^ הם מכרכים‬
‫נשמע על סמשיח שהוא נ׳ה נקרא כשם ס' לא כן איאיסו‬
‫מכרן נכרת לארון הכל ומעקה שפיר קאמר אני אכ‪-‬ך וכי'‬
‫עכ׳ר ‪ .‬ויומקק ול׳י ׳ ל׳י כגמט' דו'ר הוי׳ס ־ וזהו מ‪:‬ו‪0‬‬
‫ול״י לחכי לי נאס לניר ולא האטת• יזהו טח ישועות אשש‬
‫אני ולא האטת משום דאט כשם ה* אקיא רמשתמע עליו‬
‫או משום כשם ס* אקרא אותיות אק׳רא)מפי כקיסכס( ווהו‬
‫ה' מנת חלקי דנקראתי ט דין גרמאוטיפיימנא מוכת‬
‫שנתקנליד‬
 ‫פרשם י‪1‬י שרם‬
‫שלהץכלסי בתשונס כמ^ז׳ל חוסי איום חומיךנמילי‪:‬‬
‫וירמו! בוס מאז״ל אק כיסנים כיס של ברכס לב^ אלא‬
‫לטוב עק שנאמ־ סוב עיןסואיב^א'ת»בירן אלאיבק•‬
‫ד׳לבי סנ סדור^לאיפ ס נמנים ושיכרואיבס דו״ר כגמגל‬
‫עם סאוסםם מי׳ב חוסו אין ניחניס טס של ברכס לסץ•‬
‫אלא לשי׳ב עץ לה״יר ושעמא שעים כי שוב עץ סו׳א‬
‫יבורין ינשמעת סכרכה עליומס״ש א״ס סיא י בוין כלו'‬
‫כדי שלא חנדאסיא •ימילן לסט סואיסץיולא סס‪:‬‬
‫בם ל״ק מססיא דעחייים סצרקים שקראו בשמי של‬
‫שקכ׳ס יט׳ותימא לס אי איסומכרך לא מששמע'על סשי׳ת•‬
‫שמני החם דדרשא סיא ■ולא טלי»למא»דעי לס •משא׳ב‬
‫» א מקי־א מלא הוא דכחיב ס' צרקש י^כא למשעי «‬
‫עיד ^י להתש ל א ^' בשס ‪^ ' 0‬ב ש ס אלסים ועק פי‬
‫המרבד • ■ח״ש בא כר>ן פ׳* • למה מעמו כמק טני‬
‫עניי ולא שכא שגאלנו ■מ״ה כייס לו״אואנט פמתי סטם‬
‫שכלתה פמשס ק סכיש ע׳ר בשיי ידי׳ם כמש סמכי ומעשס‬
‫החמשומקיס ישאר לנמלים לאו׳ם כדאי׳ל חסו כי אס מאוש‬
‫מאשתניקצפת עלינו עיר מא*ד ססדוחס את סממין כמ׳ש‬
‫ככל מאודן ככל ממינך יחיניס שר עד כרכת' לא יסיר שבש‬
‫לא יערי יכו* מעחס הםיכשוכ^• ח״שלרור הכשף ללןח בירד‬
‫ימעשס שפד ליום סכשא הואה‪ 5‬ןן יכא ביטכשיי משמי מרוע'‬
‫ח״ש־רבא סטקס ד׳ל סבית כנוי• ואז רפשח סגמלים כלויל‬
‫השחץ פס שסיס לגמלים לא<'ס או ייחןחק ומסטא ע׳ר מיש‬
‫כמד* משל לשדס המוץ אומר כשטלי שיח כעסיכ וססק אז'‬
‫כשכילי וטי ועיים לרחוץ רגליי וכי* כמ׳ש !‪ ' p p i‬עליכם מיס‬
‫*וסורים רגם סוא מטלל מפשעני חסו מים לימין רגליו‬
‫מעלי סאנשים אשר אטק׳לטל״או ‪:‬‬
‫מרשם‬
 ‫מג‬ ‫מרשת תילימן‬
‫ששיי!‬ ‫ו א ל ה ת ו ל ד ו ת יציןץ כלומר מתילימיי של‬
‫מולך כרין ממים משם וןרעראפיחס‬
‫הוליד אם יצמץ ולא מאכיהלך • וסיא ע״פ מ׳ש סיב‬
‫אורי וישעי )ד'מ ע'כ{ ח׳ל מ ק ■ אמד סיס כסכלו יסודי‬
‫יןייכ למלכית• וסמלך אסכי וקנאו כי שרי סמלן להמיתו‬
‫והמלך חשץ לשצ־קיוס־ייב משפנוולכנישלישס כניו •‬
‫לרעת אס ישימי טעם כטעם המ'ך לסצילו• דאמר סק‬
‫סיאשק אם על המלך טוב ירין איתי כדי■ מיתית• ו ץ לב‬
‫סמלו על אייית כס • ויאמר המלך להיסירימכם מה‬
‫רעהךעלדכרי כני דשבםיטבע • ייאמר המלך הנידה‬
‫לי מהו טכע• א׳ל יין אתה מדעתך יתמצז ^ תי ויען‬
‫השני וקל משעשו מן אתת הראשץ • דשאל להמנם מא‬
‫דעסן עליו • א׳ל נובע • ייעןסשליםייי ‪f‬מ• ומי ככל‬
‫מלכותיך נאק ותפז כטוכ‪-‬הך כהיהדי היא אץ ית כי אם‬
‫עלילות דברים מחעח קנאה ושנאה וכל עילה ושחיתה‬
‫לא אשכתת עליהי • וי ק סמלך מא תאמ־ ע׳ו ‪ .‬א״ל‬
‫טכע • התחיל המלך לשאיל חה היא טכע א״ל מילת‬
‫טכע היא כלשינכס כ׳וכא״ל ומת כיונתן כת •א׳לקשם‬
‫על שעתי מלך דוק יתשכח • סמלי שהיה פץת שא ‘‪ .‬תת‬
‫המלכה כהתר לאמר משכיעך אני •כשכיעת המלה לסניד‬
‫לי סאמת מאין טליי השלישה כנים ילא יפיל משערת‬
‫ראשך ארצה • ואי לא מיס תהיה לך כאמיינת ‪ .‬ואו‬
‫ותעיל ל‪;5‬יו ארצה יאק־ יחאמ־ לו אמנם מטאתי רשר‬
‫העדתי ־ הכן היאשק נילי לי ק סקצ‪ • :‬והשני כילד לי‬
‫מן המלצר נאק והפצ*• ־והשלישי הית כק■• השמח המלך‬
‫שמחה גדולה שעמד על דעתו של החכה• הא' היה עוכר‬
‫שאייו אנירי כטבע הקצב כשרשכטכמ*םשיתפי סל עמלק‬
‫לוהשר קהמלצרשאיט כל כן רע כמנעלכן סקל כדינו ­‬
‫• וכשליש•‬
 ‫)זוללזח‬ ‫סרסו!‬
‫יהשלישי הכריע לנן< זכית נטבע ‪ v3ft‬המסיר רחמני ע'כ ‪:‬‬
‫)מ׳ר י‪ 1‬יי סי נר׳י( ה״שוחלדשרס אשס ארוני יליכאלע!‬
‫עליו שהרי הן לאדוני דימם לו מינא טדע שהיא נט ולא‬
‫מאכימלך וק׳ל ‪:‬‬
‫אי ג ואלה סולדס חסר ליער משוס שעשו כיה רשע להני‬
‫אמר קולדס אחה ולזם בא יש׳י ‪1‬״ל יאמר יעקכ‬
‫יעשו משים שעשו היה רשע לככי אמר חולדח חסרוק׳ל ‪:‬‬
‫היינו טעמארמזר ואי אנרכם היליד אח יצחקמאחר‬
‫ש סיס מס‪5‬ר סילדוקיו של יצחק סיס לו לומר מי‬
‫הס ואמוס גדיה נמי שאינו רוצה לזכיר כיולדה של יצחק‬
‫ולסעליס עירו לפי שטה משים במשי סיס רבע ועל ניחו סנו‬
‫מזכיר וייש יבייו׳ל י‪,‬י ע למס הזר ואמר אברכם הוליד יכו'‬
‫לפי חיעקכוני׳וק׳ל• ווים כמר* ואלס י‪,‬ולרוח כד׳הד ס טרק‬
‫זקרם נני בניביכו*• כלומר דנהקשס לו קושיא זי יעלה‬
‫מביאכד׳כד נסרי‪1.‬קנ ‪ 0‬נניכניס כלו׳ העטרהלכזקניס‬
‫ההיס מניח גט נניס שהם צר קיס וכאן עשו רשע להט‬
‫פנס ואמרקפארח נט׳ם אנוח׳ם שאמר אברכם הוליד‬
‫אח יצחק וק׳ל ;‬
‫עמ״ש דסישע לא נקרא זי ע כמ*ש כי כיצחק •קרא‬
‫לן ורע מיס ואלס חילדוח יצחק ואל חחשיב כי טלם‬
‫כשס חולדיחיו נסשנים אלא הוא סינר ככס שאבדכס הוליד‬
‫אח יצחק ‪ .‬וישמנמ‪ 1‬לא נקרא ורע • ‪ p‬הוא אולדוחיז של‬
‫יצחק ו «ו חולד׳ח מויכ י‪.‬סר וע׳ז כא רש׳י לחי' יאמר‬
‫יינקה ועשו האמוטס גפ' • ונדי לאפיקי לעשו דלא נחשה‬
‫חוליה •׳שנס ואמר אכרהם הולירוק׳ל •‬
‫א ״ ג יאלס חילרזח מיסיף על הראשונים וכמו שישמעאל‬
‫י״כ נשיאים סול> ‪ p‬היה יצחק ראוי להוליד ימי גרם‬
‫לוט •לו״אדשל‪-‬ייעקכזעשו האנטרים בע׳ ש‪1‬ם היהמפדכק‬
‫לצאת‬
 ‫»ד‬ ‫פרשת תולחת‬
‫לצאת וזס סיס מפיבם וכ^שס רחמים שלא יהיז לס י׳ב וק״ל•‬
‫א׳ג יאלס חוליות יצחק טמן שהולירם יצחק סיה יעי;ב‬
‫מפס רתשונה כמשז׳ל משל לשפיפית של קנם וכו'‬
‫וע׳ו'פמיך מאמר רש״י ז״ל ואמר יעקב ועשו סאופדיס‬
‫כפרשה יעקה כתחילס יעשו לכסוף וכאמור וק*ל ;‬
‫וז׳ש ויאמר יעקכ אל אטו ו ט' וק׳ק סיכת אכיו שפת יקר מי‬
‫לא ידע דאכיו סוא נם חתן אמת ליעקב ואין אמר אטכי‬
‫עט כטרך• אט כפי מ׳ש ה׳ן וס׳ק מאמר יעקב אלאטו‬
‫כט מס שניגע לן כסילדותי אנוכי עכו כסד׳יך וק״ל ‪:‬‬
‫איג ואלס סיליית מאורעטיו סכמכים כפ' חתרע האט‬
‫ויכינהו ס' משוס יצחק כן אכרהם וקיייל צדיק וסיב‬
‫לו צדיק כן צדיק)פרכ יצחק עוכריא ז׳ל( נסמינאקח לך‬
‫אכרהס הוליד את יצחק ולא ייאטמלךדאי מאכימלך הלא‬
‫סיו נסים צייק ורע לו שהוא צדיק כן רשע ורו׳ק ‪:‬‬
‫ע׳פמ׳ש סש׳ך על התורה פייט טעמאדיצחק הוליד‬ ‫‪a‬‬ ‫‪' 2‬‬

‫כן ששים שנס מפום שאם יוליר כימי סנעורים סי»‬

‫עשו יצא רשע לספליא יעש״ב • ואמור נא שים שאמר‬
‫ואלס תוצדית יצחק ק אכרהם ונ׳ת ק* למס למס נתעכב‬
‫כל כך לזס כא רש׳י ואמר יעקב יעשו סאמוריס כפ״ ולפי‬
‫יעשו ישע ואי סיס יוצא קידם סמק סיס מכלה עולם•‬
‫וכאחיר וקיל ‪:‬‬
‫וי ע ת ר לו ‪0‬׳ ופי״ רש׳י י׳ל לי ולא לס • לפי שאים‬
‫דומה תפילת צדיק ‪ p‬צדיק לתפילת צריק ‪ P‬רשע‬
‫דוכן ע'פ מ״שרשיי י׳ל י ל יייא יחשא אח קולה ותט •‬
‫וסמלאן א׳ל כי שמע אלהיס אח קיל סנער באשד היא שם‬
‫מכאן שיפס הפילת החולה על עצמו מתפילת אחרים עליו‬
‫חהו דננקר יצחק לס' לטכס אשתי שהיא עומדת כיוית וו ונ‪ 1‬י‬
‫ני עקרה היא וצא הוא ו ק סראר סיס ויעקר לה ס' לוס כא‬
‫רביו‬
 ‫פרשת תיליית‬
‫רש״י ואמר לי ולא לח אררנא מן הראוי שיה שויעחי לש‬
‫כמ*ש ומתרץ אינו תמס תפילת צדיק כן צדיק לתפילת‬
‫צדק ‪ p‬רשע ואי היו שניהם שויץ אץ כטנמישיהיןזלה‬
‫ולא לו ק׳ל )סדכ יצרולן עיכריא זלם*ה ‪( :‬‬
‫ע'פ מש ח׳לבברכית בשחלה בט שריב!א״ל לרבי‬
‫חנינה ‪ p‬־תהה חנינס כני ‪ r p‬עליו רחמים ויחיה‬
‫‪ c p‬עלא רחמים יחיה• אמר תב׳יז אלולי הנוח ‪ P‬זכאי‬
‫ראשו כל בהם לא היו משגי^ על־ו• א׳ל אשתו וכי־חנינה‬
‫גתל ממן • ־א׳ל אני תמס לשר ‪^T‬וא תמה לעבר •‬
‫וקמפ' פרשו תמס לעבד שאומר חט לו ואל ויאה • פרו‬
‫וס'נ אי סיס אומד ייעתר לס הייני אומרים בגרר חני לס‬
‫האל חיאס פניו ומנרעית ‪ •p y‬ולז׳א ייעתר לו סי לי יצא‬
‫■לס אתמה לזה קא משיב סייט מעמא לפי שאיני תמס‬
‫מפילה צ*יק ‪ r '^ p‬לתפיג* צדיק ‪ p‬רשע• דשם אצל רב^ת‬
‫אנניי פייט טעמא לכי שתמה כעט■ להכי נערת אכל‬
‫השתה דהואינענה ליכא מכייעית עלד ‪ t p‬ק״ל •‬
‫אגב אמינא כיצד משתכח כעצמי ואומר אני תמס‬
‫לשי והוא תמס לעני ואמנם מכאן ‪#‬דאית ענייחכיתי ע׳ע‬
‫מ׳ש !״צ התפלל רכ׳י אליעזר ילא נענה יסחפלל רכ׳ע‬
‫ונענה וכי' יצאת ב׳;ן עאמרא לא שזה נתל מוס אלאשזס‬
‫מעטר על מדיתיו ונו' • ועידאז׳ל אין תפלתי של ארם‬
‫כשמעת אלא ־אם ‪ p‬משים עצמי באין יע׳ש • וזהו אני‬
‫סאישלא נעניתי לפי שתמס כעיני לשיוחשיכ ואיר מעטד‬
‫יבגרלותי אכל לא כן הואתמס לעג■* דמעכיד על מתתיו ‪:‬‬
‫ד ת רו צ צי הכרם בקרבה וקאמר אס כן למה יס אניכי‬
‫י״ש׳י ז׳ל סי' למס אט מתפלצת‬
‫־על ההתס יע׳ש• יאפי ע״פ מ׳ש המה' בכיונת מדרש פליאה‬
‫טז׳ל נשעה פא׳ל ת־כ׳ה למיע׳ה אנט ה' אלסיך ביק כרק■‬
‫‪-‬שלא‬
 ‫י]&‬ ‫»ר‪6‬ון >ןוללי»ן‬
‫ד*ל כפיןדיה ‪9‬א דיש‬ ‫■לא ‪9‬נשגי נוי ענ*ל‬
‫אמאי אץ מכיכץ שעשני ישייאלזיוי* לפי דנת לו שלא גכר♦‬
‫וכי*• וראיס ממ*שאנ ‪ 9‬ש' אלסין אשיסיצאתיך מא״»נ‬
‫ולא אמר אשר כדאתץ אלאסא קמ׳לממלו שלאגכרא♦‬
‫וזסו אנכי ס* אלסץ אשרסיצ^ך וקשסללמס לא אמי‬
‫אשר כראיוץ• אלת ינגן ^ שלא »ר א• ניסמתח וכירן כמן‬
‫שלא משני נוי על*יויפת'מ ואמוד מעשסשוס שאמיס למש‪.‬‬
‫‪1‬ס אננ׳יר׳ל רמשמע מאמי ס״אדנין ^ שלא נכלא ומעסס‬
‫אתמס למס וס אני רמתמלליז על ססריוןויךל ; ולעזאן‬
‫לפרש מי׳ פליאס זו עמ׳ש זילרמשס תציל את ישראל‬
‫כעשיית סענל כאומרו לי צייתס ולא לסם ׳ שסדי לא אמית‬
‫אנכי ה* אלסכס אלא אנכי ה' אלהין • ייס פפל ויחל‬
‫משה את פני ס' אלהי׳ו וז׳ש ועתס סניחה צ’ י שלא תעעץ‬
‫לי צייתס ולא לסם ואכלם וסכעתה שסכפת‪-‬ך צאכית הנני‬
‫מקיילוס בך שאתם מורעס הסו יאעשס איתן לגיי נדגל•‬
‫ע״כורפס׳ת• תי׳ עוד כוונת מארו׳ל במס ידי® ז ־ו ישד^‪1‬‬
‫ככי תש׳א את ראש כני ישרא׳ל חסלץ רא׳ש מישמ‪ 1‬זישאר‬
‫ל׳י ונאותא לי שתטעץ לי ציתס אוי ירום קרנם • ח״ש‬
‫כל רואי ילעיט ל’י יפטירו כשפס יניעו רא׳ש עכת׳ר ו׳ל‬
‫ודפח׳ח ‪ :‬ומשם כארס כשעם שאמר אנכי ה*א ולא אלהכס‬
‫מינא מצא משס לטעת על הראל כאימיי לי צייתס חסו‬
‫כירן כיון שלא עשט ט*י * כלומר לניי גיול ו‪ :‬ך‪ 0‬סבעתג!‬
‫לאכות כי ובישראל עששכלייש אלא שלא עשט ביי במקו•‬
‫ישראל ודז״ק • וע״פ סאמודסנס מקים אתי לפ״מאו״ל‬
‫כפשתים ‪’p‬״‪ 1‬דליתי ולי יסישיע אמרם ליאעע׳פי שרלס‬
‫אני מן יזמצית לך אני ולי נאס לאשיע עכ׳ל • חזק‬
‫פסקיים עיר סא רתק כל •כופר כע״א כמורם ככל התירם‬
‫יוצהעויתק גמל סמצווהמגמה !וקי ממי שאיני מצווה‬
‫נעשס‬
 ‫>‪» mn‬ויליווח‬
‫ועיש® סוד ♦ו*ל האי תוען ►‪ p b j‬לי ■צויאא אינו ♦לא‬
‫לעי ‪0‬ע® ‪ 3‬יי לאיסיע® מייי סיד^ערנ• ואמיר מעחס‬
‫שום שימו ♦מדם כי אעע״פי שרל® אני מן •מציין'מ״מ‬
‫לך אני וכפרתי כע׳א וםכוער בע׳א כמורם מל ®חידה‬
‫כולם וכ׳ק ם'א גמל םמ‪4‬ים ועיש® וכוי יאת אינך מצום שסרי‬
‫משם טען לי ציותם לו׳א ום אימומ׳ש ולי • נאם לםושיע‬
‫כידי לסישיעיני ‪® p‬קמרוג אמי־ אכל האמת אט מצוום‬
‫יעימיתוץיל ‪:‬‬
‫אע' לע־־ס מיי־ש וי ברין וש דיש פלונהא אי ישראל‬ ‫א׳ג‬
‫תייש מהן תירה •שלכם דין ישראל או דק נ ר נח‬
‫נהייט טעמם יסראל סע‪9‬י מידעם רבה לאורייתא ואמנם‬
‫א* תימא יש לסם ‪• p‬שראל אס ‪ p‬ליכא יוודעס שהרי‬
‫וךי׳ל ‪p‬ראל קינת כחקש וכשעת שא׳ל בק‪':‬ס לא׳א ע׳ם‬
‫>ןים התהלך נאר[ קנה איחס בחזקה ומעתם אץ קנתט‬
‫ינילץ למשוכ דנשלס הימן מלירה•צחק רבעיק נ איז לא להם‬
‫יצאו‬ ‫נליכא יקנה אותה יחיקס והיי המיז שלהם‬
‫קידם הומן ממציים יקיי׳ל עבר בהדאוכו ע*מ להשחעכר‬
‫ישמעכד ומקרא מלא הוא אומר כהיציאך את סעס ממצרים‬
‫תענדקוליגא טענת מידעם רסויכעכד רפדאוהי ע' מ‬
‫לסבתעכד •כתעגר אגל אי גימאיש )כס רן נ׳ג• אז*‬
‫>*נ איט קונס כחיק® יממילס נעיק בארץ לא לקה ואיכא‬
‫יא׳כתשטק לכו דמלילת•צחק נשלם הנרות ויצאט סמטט‬
‫ול»א‪ p .‬מכר שפדאוהו ע״מ להשקעני ישחעבר וממילם‬
‫ומעיק דאיכא מודעה רכס ופל• וו'ש לק אמור לכטישת!‬
‫♦י*ילהם ‪ p‬ישראל ומעתה ספיר וענרר ולקחתי ♦הכס‬
‫)י ^נ׳סוהית* )נס לאלהי״סולינא מודעה וטעמה טעים‬
‫דסיצאתו אחי® »תםת תכלית מצייס כיוון ‪ p *0‬ומינא‬
‫יקפאקי אתכם ♦ל סאי־ז ♦שר כשאתי את ידי לתת ♦ות®‬
‫אכרסם‬
 ‫מו‬ ‫)|זלרוון‬
‫‪V‬אכד‪\« 9Q‬׳ וקנס כחוקה • מחתי איחה לכם מורש׳ם•‬
‫כלומר יחשה לכם מאכימכס רק>ה אותה כחוקה וק״ל ‪:‬‬
‫א׳ש כשעה שאמר אנכיס’ אלהיך אשי סוצאתיך מאימץ מכית‬
‫עכדם ודרשי ו׳ל ע’ מ כן הוצאתק לקבל אלהיתי ולבעל‬
‫סענח מודעה אופחח פיו כחכמה וכירך כרוןשלא עשג*‬
‫גו׳י ו‪1‬א כדק הראל נמיר וממילה קנה אברהם את הא ‪p‬‬
‫וכעינן כאיז לא לסם וליכא וילאע כחיך ממן ועכד‬
‫שנפרס ע*מ לסשחעכד ישתעכר וליכא טענת מורמה וק״ל•‬
‫ןיךן אימות כעקב עשי)בילק מ( שאל סגמין א' את‬
‫יבן גמליאל מי תופח המלכות אהרני שיטט וכתב לו יידו‬
‫אימות כעקכ עשו ע כ •חס שדמו וה יאמר לה' אט טונת‬
‫המין צימר שעיכני ם" יאימס לקת כמקימיני אכן יה יק־א‬
‫יכ*נ כשס יעץ'כ ולא ע‪1‬כט וני תימא מאן מיכח צרא‬
‫ו>ה יכתיכ יד׳ו כתב לי פס־ק ייר׳י איחות אוי וכשש ישראל‬
‫יכנ׳ה ודי׳ק ‪:‬‬
‫ן י ן ; ו עשו איש יודע צי׳ר ומינה לחטוא על אירית‬
‫הייתי איש שדיה לטייל בשיית יכריכיס כמ׳ש חכמי‬
‫המיה־ כפי ויאמר ס' אל השטן מאק תכא לסתעיא את האד'‬
‫ויען ס' אל השטן ויאמר משיט כארץ כאיהו איש אפר ישוט‬
‫ומטייל כאין רצאיכצי מ לסיר וליצנית יחנ פז יני' וההתכלו'‬
‫כנשים יכסנס רכיה אץ מהפר עכת׳ר י׳ל לא ‪ p‬יעקב היה‬
‫איש ס׳ם יירא אלסים יהי מרע על אירית הייתי יושכ‬
‫אוהלים ולא יצא מפתח כי^ החיצה יק׳ל־יאתנת הימנא‬
‫לפת׳ח חסא׳ת רוכז י״ל משיצא פחה כיחי ייע נאמנה‬
‫שחטאת רובן כ'מ• או ס׳ק לפח׳ח חטא׳ת לתני העיצה‬
‫סינטצס ציפיותרו׳כןכמקומיורי׳ק• ו‪1‬׳ש לכי כניס כלומר‬
‫כימן שתלכי כנים שמעו צי וסיסרו כעצמיכם שסיי יגליכס‬
‫לצתישידם הוגשי יק׳צומ׳יצרמוו ס׳שו״ל אין ארסהיטא‬
‫אלא‬
 ‫>ושיו חולדויו‬
‫אלא א׳כ מנש כי מש של שטי״ח כלוי>ר לפיט ב^יז‬
‫•‬ ‫זלההסלן כה אוי אימיסאיש שיא י‪D‬ו‪u‬א■ ‪p‬׳ל‬
‫א׳ ג אץ אדם הוטא עד שנכנש מ תה הטמאה של‬
‫הש^ הממד כי משיט כאדן ההדת׳ה של שטיח‬
‫ק׳ל • י‪51‬ו כל האותי דויד הטא תיקא מכליד יצה׳יל‬
‫איט אלא טועה שהדי האי יחטא מהמת יצת ורחמנא‬
‫•פטרים ד ‪ p‬אמה אית לים וץ'ל ‪:‬‬
‫כל האומד תיד ו ם' אה' כלפי הא שכתבו המה׳‬ ‫א׳ג‬
‫^ל ככוונת מאמ‪'1‬ל לא הים תיר וכוי • ולא הה‬
‫ישראל ראויים לאיתה מעשה אלא ללמד חשוכה וכו' ושכיונם‬
‫כי מן הראוי סיס שישראל יכשלו מניח לפי ששת שקטים‬
‫ושליים ודויד היה ראוי לי לעטי ע’א מסמח שסיס נרדף‬
‫מאייניו כמש' ויכא תיד אל הראש כקש דוד לעטי ע׳א‬
‫חני׳‘ • יוסי לא פיס י י י יאיי לאיתי מעשה אלא למעשה‬
‫־של ישראל ולא היו ישראל ראויים לאיתי מעשה אלא למעשה‬
‫של דויד קא תויק דנכפק־ הוא אלא ע’כ הטעם היא‬
‫ללמד חשיכה • מהו שיכה ישראל ער ה׳א יטעמא טעים‬
‫דכשל׳ת י עי נ׳ז וכאמור עכ׳ד ז׳ל • מסו כל האומר‬
‫דיר חטא אינ׳ו• שאין האתת אתו וסעמא אלא נוועא‬
‫עלומי תר טועה סיס כנניט יאיט אלא ללמד תשוכס ח׳ל ‪r‬‬
‫אחד יק‬ ‫ויהי עשו ונו׳ עמ׳ש הרכ פי ה ״יני‬ ‫איג‬
‫הפרושים סית ׳מתפלל כתמימת לאמי יסא חלקי‬
‫עסמי שאץ לו כיח • שאלהו מה מקיה להפילה וו •‬
‫וישי כמשיב כי סנה דהמע״ס אמד י טץ ידאי ס' ולא‬
‫אמר יניך נית ירחי ס' כמ״ש יברך טת אסק יט׳ וטעם‬
‫סרנר תרע ט אלו יראי ס' מתשכים עצמם תמידכאא‬
‫אץ להם טת ‪-‬כערהושכלקגרנס הכל ילק לא םוכיר כם‬
‫ל ‪9‬י»ן עציר ואמיר ־■נא שוה שאמר ויט ע ט איש יורע צייר‬
‫לתטוא‬
 ‫»נ‪1‬‬ ‫‪» nrjft‬ץל«מ‬
‫‪ d*1c‬ו‪0‬יס לי לץי|‪1‬ן י)ו‪ 9‬י‬ ‫לאנויא ג‪6 6‬אוא‬
‫עראי ילא לציד מן‪9‬יי»י ‪0‬עו*‪119‬ש‪:‬לווןיז לא ‪ p‬יעןב ריין‬
‫אתית אתי גע‪9‬יייץ סאיס איא אא נאשסיס יישב אושליא‬
‫דמירא גזכיעותישיגתעוא״וידו׳ק ‪ :‬וססאאאר לרמיי‬
‫כיהכנסכיהחדש לאהשים דמי׳א ככמי״ך • כלימי ימיזגן‬
‫וממשכתןעל הכית י^אית עצמך כן‪5‬ע אלאה סעיקר‬
‫ני יפיל אניפלמממ כלומרדימילרכר ום מנגד עניי ו‪1‬א‬
‫למשיב עצמי כמי שאינו ון׳ל • אואכי קאמרדאימחשב‬
‫כדבייש איי יפיל סניפל ממניאיתטא ואשש ודי׳ק ‪:‬‬
‫א׳ג כא ללמי רעת ימישי לכ‪:‬י אדש סכינים כתיא‬
‫ימאכדים ממינםבצערים ובכיזרים ואת מציתאלהשס‬
‫שכמי נגין מעקת ימיהס כפתתיסם מכלתי יכילת בורא‬
‫לעאית כי נשלא ממינם יישוכיחבנשנית ידיש מנתתילת‬
‫צר ן לשומץ םמ‪ >tp f‬יזשי ועשית מ*‪1‬ץת ל^דילאמשיש‬
‫דמי׳ם כפתז כלומר אממון סלי ככת‪“ p :w 7‬חשד ראם‬
‫עשית ‪ p‬אוי אי יפיל הספל ממני ושיא גרמש כרייגךז ‪t‬‬
‫א'נ ירמיי ני תכנש כי׳ת חיש)ע׳ר כישו יו אשתי( ועשית‬
‫מעקש לנגיך כמ״ש ‪p‬״ תסיככ נכדל‪ p‬אנכימצייך למועיל‬
‫לא משיא רמי׳ם כבתיך שטונתן■ לסנשא לשם ממין ראי‬
‫סכי איי יפי״ל סניפ׳ל ממני ימידש נכנש וגי' וממינא‬
‫אכר■לו שלם וישי כפל יפי׳ל אניפ׳ל וי‪ 1‬מ^ נמיממט‬
‫איירית ממין ודוו׳רן ‪:‬‬
‫ויעריבאיש »«שסייז ייייל ייןביסא ליאשתשנאסליא‬
‫כעוניא יאמףלוש הנרשלאונש ללמוד ‪ ft‬עד‬
‫אשר נמיל)ח״רנכריאל תנזב נ׳ע(‬
‫איג‪1‬יע?כ איש ת׳ם י׳ת ‪pV‬מילת נלימר ■תוא או‪9‬‬
‫מם מיכריאאלישעשוסים אומי אכאכעס מעשחן‬
‫■וכי‘ )ח״ד מאס עזראסירוסן נר׳ו(‬
‫א״נ‬
 ‫•ןול^ן‬
‫•יאלוו »‪M‬‬ ‫א*נ ‪ m» *on‬איס •י»נציד‪ •..‬והיי‪1‬מ‬
‫‪9!9‬ו ‪ arm‬טג•‪».‬ל ‪» mvs‬יא‪ .‬בשלקז‪ .‬שלעשו‬
‫לסוגי לק‪ 09‬י‪9‬קנוו‪9‬ו יע^ג א*פ‪ • P‬ית‪0‬נ אתלי&‪ .‬נ‘ א«ל>»‬
‫ב ס ד‘ א*ל » « ‪ w‬מיני סל יסגשיל (‪ 0‬א׳ל ‪ jm‬אואו‪n» .‬‬
‫)»^ אסלסס( א»י ^ גאיסו‪ ,‬יק] ‪0‬נ»נ‪ 0‬ט *דסיו א׳ג ליס‬
‫‪1‬ין גלמן ‪ pn‬ואסשי פלט ‪*9‬ש ‪ 1‬ל ס״מ טעסא שגסשיו‬
‫»‪0‬טיזיו של אפוסססיושש סגיס« גוי שלא‪ ,‬ייאס ‪ P‬גט‬
‫טצא לקוטס ‪ ton osn‬יאסס יופא אל אטסין פוליס •‬
‫)פשליס ט»‪ '0‬פ‪ « 9‬שגמיןפש^ט טסי( טי אלל יש»‬
‫וצדיק לא נירי על סאיס יטעסא אי וגס יש ל‪ 1‬סלק טג •‬
‫שעמלי ואי לא יש לוטגשחסי סס סיטשל שמדל ‪01‬‬
‫גססגסיעקפיא* שמא ססי *י‪. one 9‬קוו‪10‬יסמ גשטלי גדי‬
‫סלא ‪ to#v‬יצא לסיטש יעס רצא לדק אס ‪ P‬ידע*‬
‫טס פשע*‪ 0‬טסמאואשס וממילס *גא לגועוק ולמן ליס‬
‫עיס לוס א*ל מ*ע אישי יקזכ^מי טמצי אקעט •מג‬
‫יאשספאומיי א^ פאיוןיוקןשגע‪ 0‬טמדיו שדן•פגע•‬
‫שמס קיוס יממאלא על טס^ קמי ‪>0‬דאגל*דא‪0‬טא‬
‫יעעשש^>ו דן יליש דק גלימוא*גש מטאק אישו לרקיגשך‬
‫שגליק*ל ;‬ ‫■‬
‫■> ‪ V‬גלימי איגימגישל ט אס >*א ישמ י‬
‫‪0 4‬‬

‫ועדקאדום וא* גשגשל טס לו לישלט ט‬

‫‪ 0 9 0 p‬סעיטס קייסשסוגשלו אדימיס ) מג׳ו׳ ל‪(:‬‬
‫‪ 3 0‬ר ה ‪ 0 1 9‬אע שטיסןל* יכי* סשגעסל* סשגגג ל‪1‬‬

‫פ‪ 0‬סי על י» ‪0‬ו*עקכ נרישלא *עשססחסלס‬

‫שסטא ‪p‬ג«א דדפס עספדע גש* ‪ 0‬ישפממש מדש>יאל‬
‫לינסי שוס שאמי טלק עסנצג שיצא גששו ‪ oh‬עעע ולא‬
‫עש* יזיימ ^ מק עיקוגלומיטלקססגגנ יססאיש‬
‫‪ w‬ישא ט*טספוא יסא• גגג אלס ישמעועלא‬ ‫טגא‬
‫לא‬
 ‫>‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫יןולמין‬
‫‪ pm»o‬תיןגייא אק יחידת ‪#‬רם‬ ‫לא יגיד ‪#‬ן המח‬
‫«נתנ»פ‪ -‬וחדר דס^ין•ץג» ב>ןי‪9‬ךנ ע‪6‬בים י<תן ‪cpt‬‬
‫‪30.‬יאפ לעיטם חחור{חש‪«7‬ם ‪1‬ץ'ל‪:‬‬
‫כמס וט' חוגעםלי כמס ואלי כייסו׳חלאץאמי‬
‫פי׳ •חע' וילשלאתדרוש כססיא יישליכם אל ארן‬
‫אתית גייס‪9‬ו'‪ 0‬ודריש כמ׳ש ‪ 01‬לומד נשס שתמסחו'‪0‬‬
‫חוור ו»‪>#‬ר ‪ p‬עשית סשכנויס תויייס ואס ‪p p 9‬וא יכול‬
‫לחייי ס לתכיתעליס לי‪ 01‬וו'ש עשו ויפקנס ו׳ח פעמיס‬
‫כאמיו עכיס נמס סשכעס לי כסס חש ווח לא קתמי‬
‫עכת׳ד• ואמורכא שו׳אסנס אנכיסולןלמית ואי אחעככ‬
‫לעעק ולומרשתאמר יס אייאמית יינו •נס סואסולן למות‬
‫ואס ‪# p‬חמסולמה ישלי בכורת וכאמור ^'ל ‪:‬‬
‫ורבמה אמיס אל יעקבבנה סקעז לאמ׳ריצאהנסאת‬
‫י קילויתואכיעשו ייאשמא יכא אודי ‪opi‬ברכתו‬
‫אמר לאכיו שיעשה קוליכקילושל וע‪9‬ןכ ואייישיש סכתנח‬
‫אס יכא יעקב כודאי סגו משנס אתקולוכקולי ויתיווע‬
‫אל»ךאגן יעקב נלך כחוס לכבי ול«ביי שכחישלא שינת‬
‫וי׳ש שקול קול יעקב כמושסתנש ותידיס ידי עשו נ ‪ p‬לא‬
‫תכירו רנרכסווושו כא־אחין כמימ׳ח כלומד במרמ׳ס‬
‫שעשית‪ .‬יקח בר‪3‬ח‪) : 7‬שמננתיכשס סמפדשיס ודפח׳ח(‬
‫ןי‪ 3‬א‪,‬לו יין כחיי טעמי כלימר שינת לו תמינס כדי‬
‫שלא יכעס כססיא יאמררכא אדל אפייפיס לר׳י‬
‫כערנא ממא דכפירוואול יבס אשנפיש לשממות רקמייג‬
‫ליש פמוקא*ל תכ ל• ואנא אפעית ישיבלית כי קאששי‬
‫אמר דוני סאי נטיגא כמויגא דיכא כר׳י כר שמסא׳ל‬
‫אוא תוא ופי׳רש*י י׳ל יכי ייפף פגי ניסור סיס ומכיש‬
‫‪v»W#jnoo‬לדכא יק פכא יצחק פגי נימיי פית לסכי‬
‫תינא‪.‬לו פמויגאכירישלא יכירנו ודייק ‪:‬‬
‫ויפו‬
 ‫‪ p 9 f«1‬הוליייו‬
‫ד הי אן יצא יצא י עץ‪ :‬מת* שגא״ אן למציסי ומאי‬
‫אהא למענו • ואפשר כי הנס גנוכע אס אדם‬
‫מיופנוי ומיויירא מסמכקש איהו הני מקטק ומתגיאהת‬
‫’ ‪.‬‬ ‫עצמו לצאת לכלהי יכימ ירו׳ק ‪:‬‬
‫!■{״ ‪ J‬כא למעט הכלישלא הוציאו עמי מפמיו שמא עשו‬
‫יכא ^ןיאתו וימצא מכלי כימייאמררגלים לדני‬
‫שאגיאלוימשילזלוןח הנדכה לאק עהה ש־צאנלאכלי‬
‫גם ני ימצא איחו אינו מהפהי ממני ראמיר יאמר כי‬
‫אכי^יא איתי על אתס דכי תהי ו סי אן יצא יצא למעט‬
‫נלאכלידהכלי נשארשסיטעמא טעים מ עשי אחיו כא‬
‫מצירו ושמא ימצא כידו הכלי ויהרגני ימ׳ק • וכמש״כהש״ך‬
‫־ננה״ת ויערךכני י׳ס כלומר כקערה יש פעמי• את ככירת•‬
‫לקיו דס נתן לי סיד עדשים והן עתס בו הניא קכשיל ולקה‬
‫כרכתי ורו׳ק ‪:‬‬
‫א׳ג‬
‫כי הנס ארז׳ל יוה הדח רגלו לצאת הה נכנה ולא הכירו‬
‫ואפשר כי יעקב בצאתו לא הפך פניו וסלו אלא סלך‬
‫יפנא כלפי ־פני אמו וכהכנש עשו לא ראהו ליעקב אלא‬
‫מאח*יוולא הכירו נס־ט פיה לכוש כגרים אחרים ונרי עיים‬
‫»צ חלקית טואריו ולא־מזש »‪1‬ס מקימת דג ‪ f‬להכירו• ויסו‬
‫ויסי־אןזצאיצא יעקכ מאת פנ׳י יצתק אטו כלומר לעישיצא‬
‫מנקכסנס־הוארואשפטיצחק אטוולא הפך פניו מסאי‬
‫טעמאגם שעשו אידו כא מצדו לא הכירו ויו׳ ק‪:‬‬
‫ויהי אן יצא יצא יעקככלומר היה מצטער יציעק אן‬
‫)ערוי ש אר אן נח שסטשי האריס יצעק אן עיק‬
‫>רי״ ‪0‬י טע מ א טע שי אחיוכאמצימושמא יראהו וק׳ל ‪:‬‬
‫חשו אן את שכתיתי חשמויי כלומי חשמיו את עצמיגס >ק‬
‫■‬ ‫רא*ן לבלתי תהיו רואנים כשכח ‪:‬‬
‫איינעמ^ש כמ^י שפתח יצחק אניע ליי מילת פיה פאמצננ‬
‫הכלי‬
 ‫‪v‬‬ ‫»‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫» ‪wn‬‬
‫‪l i f i‬‬

‫^‪m‬פ^) לממס יג‪#‬מצע ‪»»0‬קוף ל>ועל» וגפ!ןת וגפגי‬

‫לי>ד| יל>»^ל יגציסמאל גנג ש ע(‪1‬וג>ת» ‪ U‬צי יי ת‬
‫וי קי שם יצא י»קכ יואודאי אן־יצא יצא ממי אמיוכא‬
‫ינצד׳יכלימר‪ .‬מן סצ׳ר סאניימשין‪1‬ס לא ראאו יץ״ל ‪:‬‬
‫וימן לןי סאלסיס מנול סאילס • »י מן*א• יונם>‪1‬גי ם ‪p f‬‬
‫‪ 9‬מאגם י ט' • ע״ן תא׳ק איילת שלותם י׳ א‬
‫גג״ב סשם טישמסי ‪:‬‬
‫א*נ ^י סתירת ישראל נגאלק שנאמר גם ט יתנו מוי•‬
‫מתת אץנצם • ‪ « n‬ייתן לך תאלסים מתל תאמים‬
‫יוא^רא ומי ומעתםיעבר<ךע»יםוט'>מפ'ז״ל‪:‬‬
‫פרשתדצא‬
‫ד ר שי מ סמיכים על נאיו לו לאאא דל ‪ f‬יעןכ יצז' •‬
‫יוק ע׳ת מיא סימכ״ן ייל רסמצית סם‬
‫מאתנו לאלסיסאק וצוסגאא י עץ‪ :‬אטבי ע׳ם כ'אתיית‬
‫יעת״נו מתסרתל קורם טאם לאיז חסי •י י׳ת לאת‬
‫^יהל לאשם ולא עאם אישיר• משעם דצ ‪ f‬יעקכ לתי׳ל‬
‫קןל ‪ :‬ומעתת אתם תכאר רמאי נו לא כא לו כת יוגי‬
‫טצתק אטוולוק‪:‬‬
‫א' נ עמ״א מהדיוי»״ל ס לכל ארם ‪p‬צכ כ״וד תלים‬
‫צרכי * יאיתיפי רבדים כשלים אוי גאלם מם שגקצכלו‬
‫■וממיצס נעתר יסולך לי •ומם פי* סמתראים »*כת דברים‬
‫עמא סנויא לאין תשיק כתי ישיתי אט ובני שלמם תשאי•‬
‫ורמזי עוד כמאמרם י״ל מצאו נעול מיז ע שיש אדם נלומ?״‬
‫אם לא שיפי דניי ם בשלים ינעל פיי איי כידוע ‪ TD‬שם‬
‫ארם פיתקיי• בעיל• אכל אי מצאי פשיית י^פר דמיי•‬
‫>טלים איי סיי ע שאץ שם ארם אלא נפתר יסילך לי •‬
‫גול עיץ לרעת סם ע״פ מ׳ש ו'צ אם סער לשק סרעוט*‬
‫אוי נפאל ככשפית גימש א יזשו‪:‬מצאו נעי׳ל מריע שע‬
‫שם‬
 ‫‪ « n ri‬חלא‬
‫שיס אדי• ולא »‪ 3e1‬כגשמס יפי* • פשוס ‪ » n<j‬שאץ ‪ec‬‬
‫או׳ס אלא‪ 9P93 1‬ק' ל‪ ( :‬וו‪9‬ולולאש‪ 30‬לופו ‪6‬יוו‪3‬שמירח‬
‫•אס• ‪ ••91‬סיכס דגיי ס כיווס ‪ 9*93‬ר ל •ויד קפץ ‪DK'D‬‬
‫•ידו ליגולס ונו' ו ס' לק‪9‬ו •גסי• אוי ידע >ל ‪9‬ג• ו*‪3‬א‬
‫••^*‪••!• 9‬ולס •גד ‪ •9‬לבאר ודו ק‪:‬‬
‫• ‪• 0*0‬ג ‪9‬י ‪99‬ו‪ 0‬י לנכקיט ‪ 9‬ו י‪ 9‬אסר >‪9‬י• נץ‬
‫‪ • r o )#• • 0‬וא‪99 9‬צ• לצא• ‪ 96‬ו ‪ 0‬נ‪ 009 3‬וא‪1‬‬
‫‪99‬וא לץ וץלא וא‪9 •>9‬ימג• ייק׳ר אף ‪ ' 9‬ג‪ 9‬דל*ן•‬
‫• ‪ ^ 000‬לו ‪ p i‬י‪ 09‬ו •••ומגי •לנו ונגיסופילן• ו‪1‬סו‬
‫ויצא י‪ 0‬קנ »נ אר ס> ‪ 0‬יעי״ז וילן י‪.‬ו»‪ 8‬יורץ י פי של‬
‫‪ to 0‬וק*ל )‪ 0‬פ' ‪ *1‬ל גי>ו‪9‬מ‪ 0‬ג ‪ • ( p‬או ליו לאשה ר*ת‬
‫ל׳א•ו'ול ‪ •0‬ני ‪3 •09‬יו >‪0‬י שבו• לא ‪ •P0 P‬דצא‬
‫*עק’כ פכאיר שנ ע ‪ p'p‬ארנע ני הוא לקסס לו יק׳ל ‪:‬‬
‫א ' ‪ J‬ע פי שנ לנ פ ״ ב פן ני‪,‬וי ה •נקנ׳ס ‪0‬י‪0 ,‬לא מליו‬
‫מני •• »‪ 9‬ו ויצא י ‪ 9‬קנ ‪9‬גאר שנע ‪9‬נאר‪ 9‬של יויר•‬
‫נצגס ‪09‬יר‪ 9‬שגמ ‪ 9‬אויוילן גויג• לררץ אף וק*ל ‪:‬‬
‫ויפו שימי ‪ •09‬מאי׳ן אי‪,‬נ נלו‪ 9‬ר ביש נידי‪ 0‬יו צ רני‪,‬נ » ס‬
‫רני‪.‬ינ נ היי נ‪ 9‬פ מאי*ן ין‪9‬צא אי לא •כטינו אסר ד פיו‬
‫ממין א»וט שגפמלאמליגי פביין י פי מל אוריין אסר‬
‫עונט• ^' ל ‪:‬‬
‫מ ‪*0‬שנל נ ס בג א סי ס נג ס •יא אנ ‪0‬אי ‪9‬מי‪,‬לק•‬
‫יי » ט מהו ייצא יעקג מנאי• סלאורספפצב•‬
‫ממורי• כנמס ינהמלקה ממט• ניא ע׳י מלן מיג •‬
‫שהלך נ סיץ אף יכאמיר• יזכו יפפגמה מאיין כלומר‬
‫•סושה מלמו לאץ • כי היא גמצא• חכו נמצא יק׳ל ‪:‬‬
‫או ממ׳ש •*• נהייש קכ‪ 9‬מישע מס נ איז ויכו ויצא‬
‫‪• .‬עקה ‪90‬אר סל •וו• ו ט' איי יילן •יגס ימארגא עליו‬
‫יייית אמו מןכרןע*ו •מאיו ‪: pm‬‬
‫א״>‬
 ‫>‬ ‫ויצא‬ ‫»רשה‬
‫לו לאשם י‪5‬וס לו נציקוס אזי ויצא יעקכ מכאי‬
‫מסמולסשיה שגרמש לכאי• שגע• שנע ימים נ מ’ש אשיו‬
‫»פ‪ 0‬אשרי כעלם מסער ימיי כפליים• גס וילך סרנה אי היס‬
‫יש ‪ 9‬היא משיכהו ומעלקה מעלמ ההרון אף כ מרע מעוכיא‬
‫יאיהי ‪ vpn‬וחקייס שגרשו זא׳ז ומא לקה אשה ישעה‬
‫וגעשם רשע גמור ישיא לקיום איש רשע וסתזירהי למוטב‬
‫‪ ou‬שרמט המס' ו*ל ככוונת לק באמרו טיב התיאוסס לן‬
‫שאמס צייקמהתיאיחם לאיש אתרלעשו ישמא קתקסי למיטב‬
‫דיורנו צדיקים בעולם עכה״ר • הסי לא הביט אק קעקכ‬
‫בה»ים כמ׳ש כה מאמר לפיה יעקב אלו סנשים אוי לא ראה‬
‫עמל כישראל כאנשים דמיזייס למיטנ)ח' משה עזרא התהק‬
‫סי״י( ולעדין לערש ילמה לא אמר לא יאה עול כישראל‬
‫*דרךשאמ׳ אק ביעקב ואמנם יתבאר ע פ מ׳ ש כי כ ^ ״ א‬
‫ו' ל כפ׳ע ככוונת מספד ימיו כסלים ס״ט ריכול לכרייה‬
‫במלאכמי כפלים מאימי שיש לי אסה ישעה כטרע מעוגרא‬
‫ראיחו שסוניד שני פיעליס והפועל שהיס לו אשם נאה‬
‫יההייה עשה מלאכה כפליס מהשט כעלס סל אשה רעה‬
‫ויהי לא הניט אק כיעק׳ב כנשים אוי >א ראה עמ׳ל‬
‫בישראל עמ׳ל רייקא כעיכדא וי וק׳ל• יוהי מגיד שבחו של‬
‫יעקב אכיט ע׳ס שעשה מלאכי‪,‬ו נפלים מאחרים כמ׳ש‬
‫דעכוריננקכ כרחל שבע שנים ויהיו בעניו כימים אחדים‬
‫באהבתו אימה וק׳ל ייפו ואמג׳ם ירעמם אמם מעצמכם‬
‫לצד םיויוכם צריקים ייעקס כסעכורם שעכדמי אס אביכן‬
‫ודוק)א״ו עק מעשם ייקח על המנייה דפ ’ר ע׳ר מ״ש‬
‫מר דכרים נסמדים לן נא ראה(‬
‫או עמ׳ש כע׳ ק דכרכית סמשכיע עצמו מר׳ח כלילה‬
‫מנ ‪ p f‬אותו כחלומות רשה וט׳וו הו‪ .‬ויצא יעקב‬
‫אשאלא ‪ p p p‬תצריק למעלת מכא׳י שכ״ע שהשביעה‬
‫עצמה‬
 ‫»רשמ ויג♦‬
‫עצמת מכאדס של תירס אויוילן הדנה י^ין מר<ין לו‬
‫ה^מית רעית ואזי ייכנע כמץים היייעתת ‪ F‬כ ‪ tp‬תככיי‬
‫לא נןנשתתסישעים אינא זי נז לעלות ואיע• וילן שס כי‬
‫כא תשמש כלילסעד מש ו״ל שינת לצייץיםכיום מנס ?!‪1J0‬‬
‫יאי וקתמאכניתמץוש מסאכניס תהיבית שעשה מניה‬
‫יוציתיו ‪ c*rp‬שישן וישם אותש עערס למעלת מראשיתיו‬
‫וישכב כ מןי ם תהוא סימע נם וימלי׳ס ווס סימן רשוכ‬
‫הוא כמ״ש סלן שבעא ימים בלא תלים נךיא מב ושנש הולם‬
‫וכו* ומלאכי אלהיס עולים וכי* הם הנשמית מעילים כלילם‬
‫ויודיים כ ביז־ )ו א מי כ׳ו רמי למ׳ש ו’ל א״י תישן ה*‬
‫העית משו כ׳ו כנעה״ ה*{ וסנס ס‘ גצב עלת רנעשה‬
‫מרככת לשכעש ויאת‪ -‬אליו אגי ס' גאמז לשלם שכר טיכ‬
‫אלתי אברהם אביך אלפי יצאזוכששתפיסמדתם איסאו״ן‬
‫ארץ תתיים אשי אתם שוכב עליה לך אשננת נם ולזמנך‬
‫כמי איויכים יכשכר זאת ונב־יכילן ע ר כל העילים כלו‬
‫כוח כשביל הנינת כני ושנש אהבי עמך ואפ״ שששכיליש‬
‫‪•f t‬‬ ‫עמו והוא תינוא ולא אעזבן מר סמשית וני*)שמו״‬
‫נבריאל נ ע( ‪:‬‬
‫ל א‪ 3‬כ י לא ידעתי י ק' תא אמר אפשר שעברתי על‬
‫מזףם ו כו' ואין ק אמד ואנכי לא ידעתי ופי״‬
‫»׳ פ מ׳ש כילקיה ראימי בפסירן אנט אנכי הוא מנתמצם‬
‫>א ש כראתי עילמי כאנכי כיאתי לארש׳ר כאמי רפיתי‬
‫עם אכרתם יילשק כאותם אטט תוא מנתמכם אגן ליעקב לא‬
‫כגלס עליו אלא־כאני שנא' אני »״ ל^ נתיירא ו א מי למה‬
‫כרעתי מאמתי דאנכי צא ידעתי שלא ננלת אלי נאנטולוה‬
‫כאסקכ׳ם ופייקו אנכיארר ע מן וכוי עכה׳ר ו׳ל ‪ :‬ואה‬
‫הא׳ אם יהיה אלסיס עתרי כתפק מעעס אעלם אלת‬
‫האט וק׳ל •)הד׳הנז״ ל ע( וישו שאיני השה מי אנכי א לו »‬
‫מה‬
 ‫כ‪#‬‬ ‫»‪Mn‬‬
‫וגפ ‪)#‬י מס ‪ «n‬נעליווא אלי כל<גכי נינ תינ ‪)#‬ני אל‪9‬י‬
‫‪9#‬יס‪# 0‬ניןו ט׳ ^יל ;‬
‫א׳ ג’ אם יסיס אלסים עמיי זא‪ 1‬מי לי דין עכי ‪#‬וכל‬
‫כקיימון יכו גכ‪9‬יי ‪1‬מפתם ספיר יגתולייייקא למס‬
‫לאכול)כי* ולא יכיל עשי לספק וטל כ‪T‬י לפי שמלקי‬
‫סעולמיפ מסעססאמיי )פס' )*ע( ‪ :‬ומעפש שפיי‬
‫וכל אשי מיק לי עסי אעשיט ^ ואנא טעמא ישעא טל‬
‫‪3‬עוצפ ויזק ‪ :‬או יילא יעקכ >ק פעיצם מגא׳י שלע‬
‫אםסשפע אפ כ ‪:0‬יפנ*מפ לפאי כמ׳ש לעילם יאכל אדם‬
‫וכו׳ ותיופפי וילן מינש רמשליד פכעש וסחייז אן )יעיז‬
‫>לעיל רן ט׳ו ע׳א ‪ ; (p f o‬או פיימ אטני מגינפ מכלתי‬
‫יפנוא כע׳ש סופרו כר'» וכתיריוו יכי' • ווסו זילא יעק?‬
‫עכארס סל»ןודפ פפ)‪:‬פ עמודם שכעש ימעפס יילן פרגש‬
‫וילך עמו י‪4‬־ פיע ו»ת ‪0‬יאווד)ק ‪:‬‬
‫ןי ק ץ יננק‪ :‬משנתו ממשנתישרכריסשנכשכ אי אתם רשאי‬
‫י לאומרם כלילם • משי יאש אגט כלומר אנט‬
‫מיי לפירט שככפכ • צייןלדאיפם ככפכ כמש דכרים‬
‫שככפב אי א ‪ or‬רשאי לאומלס ע’ פ גס טיק לפדכש ס־מ*‬
‫סיוים• כייס צאימיס וו‪ 5‬ו וכפייתי סיא נניי לפייס ש‪:‬ע״פ‬
‫ימגם יומיס יליליס ; אי ע' פ »'ש י׳ל מני משש כפני סמש ‪:‬‬
‫ויסו ראת אנכי כלומד אם פלצש ליאיפי מתן לפניכם סייס‬
‫מ י י ^מש• כלומר ‪ p‬השמש מ־או וק׳ל ‪:‬‬
‫ומס אפשר לפרש מאמו׳ל יחלו העי מפנין אמתי יחלו וועו‬
‫מ פדן נשעה שהעמיד חמס למשהולכאורם מנ׳ל להז' סכי‬
‫ואמנם כפ׳ד הנס נכק יייי ש מפדךשכוא נ פ ד המס ‪p‬׳ל ;‬
‫ו ה נ ה ס׳ כצכ עליו וכי' ויוק כמ׳ש י׳ל אין השכינש סייס‬
‫אלא מתק־ שממש חסו והנס לשק שמתם כמ׳ש ו״ל‬
‫אי ה' נצכ עלש ק׳ל ‪:‬‬
‫א'נ‬
 ‫‪1‬ורשין ייצא‬
‫וסנס ס׳ה' נצב עליץ יייקא ע״ר היכל‪.‬ס' ‪• p ro‬‬
‫ואכן יעקב אגב עג מ ס ^ ס קאמר אק‪1‬ה ני אס כית‬
‫אלסים מכיס סמקוססיתס סשראת שכינתו עליוק״צ ‪:‬‬
‫עמ׳ש ז״ל כל מי שאינו מקיים פו״רנירם להשכינת‬
‫שתסתלק מישיאל ווהי ופנס ה' נצכעלי׳ו ועל ידי‬
‫מי ס זר ען כעפר האייז וכו' ‪ :‬או עמ׳ש אץ ב*ר כא על‬
‫שיכלו נקי סמס מישראל • ווסו ואני*‪ .‬סיתי סיפס ע״י‬
‫אשי מרפו עקכוין משי^ יראוני ואנא אגאלם היא ע״י‬
‫י מ דן ראש׳ס סגאום אשר פיא כראש וזהו ט אם מאיס‬
‫מאתתס קצפת עלינו ער מאו׳י על שנהיה עניים)כי מאיור‬
‫פג מע' מ׳ה או ר׳ס משה אכרסם ר‪1‬יר שסם נשתכסי‬
‫‪9‬עטס מעתה סשיבני ו ט'• חסו הארץ אשי אתה רואה לן‬
‫אתננה ולזרעך וסוא על י ד והיה זר ען כ עפי ה א ק שסכל‬
‫דשין כו גם יפ־־צת ימס ו ט'• כרכייהאכליהץ כמש אץ‬
‫כ׳ר כא ער שיכלו כל הנשמית שכגוף ידו׳ק ‪:‬‬
‫א ם יהיה אלהיס עמרי עמ׳ש אץ סשכינס שורה אלא על‬
‫תנם ונטר וננשידיסנס חרתי מנייסו אתנהו כיעקכ‬
‫ולהט בקש לתת לו לחם לאכול ו טר ללטש יאז היו שלשתם‬
‫ואיזט עשיר סשמח נמלקו וד!ק • )תרכיצסקעוכדיאז׳ל(‬
‫וליה א מי יעקה אץ זס כי אם טק אלסיס ולא מכיס‬
‫ששיתס עלי השכינס שהרי אינטעש ‪)T‬רו*ק ‪:‬‬
‫א׳ ג עמ׳ש איש ואשם סזטשם י׳ס בניהם וזהו אם יהיה‬
‫אלפים ע מד וצומרני כרר׳ן פוס אשר אד הולן‬
‫כ י י ן גפר כעלמה ומזן לי לחם לאטל כיטי לאפס )כמ’ש‬
‫סלקינו ע״ז( אזי והיה ה׳ לי לאלפים ה'דייקא וק״ל‪:‬‬
‫דהו בנוקד זרנג זרעיך ורדשי היה לו אשם טלרויץ יכיה‬
‫לי אש• מקמחו י ט׳• וזהו שרמז אל תנת אק ידיין הי^ד‬
‫^‪ •1‬עכלתי תנו• כ ד להיוק י׳ה ‪ :‬או כרי שלא תימא‬
‫•תירו‬
 ‫נג‬ ‫וינא‬ ‫־מרשח‬
‫התירי שפיושיס אש שדנרכאימרם שיש לי אשש י ט' •‬
‫וממילש ירנש לי נשים• לרא אל שנח מת ידייך איתש הש׳זי‬
‫הץטרנש על שלמש כמ׳ש צי ארבה ולא אשיר כמשו״ל חיל‬
‫^וי‪.‬מש שלק כיס ודוק • א״נ אל שגס אש ידיך מלשש‬
‫כיח כלומר אלתתן לנשים שילין כירונוי תשמיש מכלהממו‬
‫של ארס ושי־מכים ו'ל כתב צ״ע מיום מרטי תשמיש וו'ש‬
‫כמשי ולו ששי נשיים ילו שבק כלי מית ומטאר• וי׳ש על‬
‫‪#‬שיו לו לאשש יסדכש ככשיש‪ -‬וכרמי תשמ ‪ p‬אוי דצא נק‬
‫שעולם ‪: ■v ’ z‬‬
‫ונתן לי לחם לאמל שדמו על שתירש כמ״ש לכי לתיש‬
‫כלממי ימעתש על ירש אני זיכס לסליקה ריכח• וישו‬
‫וכגד ללכיש וק״ל )תמרי* ח'ר אינן שלום נבאי ניע(‬
‫א' נ אם יהיס מלה‪-‬ם עמדי ונס! לי לסם לאכיל אוי כה‬
‫ארע רצדירי קיימש לי שעחס ולא אוודא עיר מעשו‬
‫ווהו ושבתי כשלים מן עשי העולש כגיי ט' שלום • חנו‬
‫נעי ויכו לי שור וני* • ואשלחה להגיד לאדוני כירי‬
‫שתדע דלרירי קיימס לי שעתה ואמצא חן בעידך ולא‬
‫קתגרי כי וק׳ל ;כמ׳ש אל תחגרי כמי שהשעה משחקת‬
‫‪ j4‬ווכו נמי מי לן כל המפנה הוה אשר פגשתי וכ>״‬
‫ויאמר למציא חן כעיני אדוני ומכיאר וק׳ל ;‬
‫ו י א מ ר ששלום לי כלומר תאמת היא ששמעתם שעשו‬
‫שסוא כגמט״ ששליש לוקח לי אח לאס שהיא‬
‫נג מע׳ ל׳ו • ויאמרו שלו׳ ס כן היכר ואמנם לן שמעט‬
‫דרחל כחי באס עם הצאן יכי' ‪:‬‬
‫א*ג ששלוש עמ״ש סרנ קדק מנסס ע׳פ ואימי עד‬
‫עקת לשאול כשלומן לפי ששייתי שכיר ילא נישיתי‬
‫כשהיא יאכא חלקיא ע'כ • וש׳ן חשכ עשי דלק שכיר‬
‫)שכיאמויששלוש לודיקק אס נקקילו שלום יחייד ויאמרו‬
‫שלים‬
 ‫»! ‪t‬‬ ‫מישח‬
‫»לי‪ 0‬יטל לתח לי‪ .‬וטעמא כ« »וא ^‪'1‬ג<‪9‬י ‪ « 0‬י י ץ י‪6‬ג^‬
‫יחל כתי כאס עם הצאן יכי‘ ישיא שכיר® וק״ל• )הרב *‪p» 5‬‬
‫עיכדיא זלפיח( כי אמי אכי® סוא כימאיח וכי תאמיי^יצי‬
‫הימאי ס*® ליא׳ל אל תתמ»י שמי* ‪ P‬י‪3‬ץ®‬ ‫תטל לרמות‬
‫אט וריכ ספני® יומי® לאמי חאם מן ל)שם(‬
‫ויאסב בם אארמל מלא® פי' גסשפתמיתל אהב® •ימי‬
‫מלא® מחויל מסו בלס׳ה עי® כגמט’ נ׳סוק׳ל‪:‬‬
‫דע ק‪ 3‬תקע את אסלי ולקתקע את ® ‪ •vo‬וץ׳למסלא‬
‫אמי ולק תקע אתאמלו יפי' ‪ 0‬מפ' ויל ט ®נס‬
‫לכן תנאי סתנם עם אתיו יאתמת מרע ‪ v‬לכא על יעקב‬
‫לעקר הכל• יממוט חלק כחלק יאכלו כו ‪ f‬יכם ואכן ויכא‬
‫אלהיס אל לכן יכו'• ואיל פשמר לן מדבר עם יעקב »עוכ‬
‫ו עי רעואו שינתו נסיקס עליו ולא ידע מס לעשות א•‬
‫®ונ ישוב מנידיף אתר יעקב • אתיו אלו מנקשים שכי‬
‫ערמתס ממט ואס ילך על יעקב אוי לוכ■ סיס דכר אלהי®‬
‫אליו לאמי סשמר לן יכי' ייי עז כלנו אין לי הית® לעשות‬
‫כי אם לקשור אותם כמכל משתי ידיהם ודנליסם וסוא כי‬
‫קשר יי ימינם ותקעה טתר נאמן ואח׳כ יר שמאל®‬
‫וסקעס כיתד וכן עשם לה' רגליכם כן ולא הק'צווכ‪0‬רףצ®‬
‫י או את אשר עשת להס לק וכקשי ממני לסמירם ולא‬
‫יצת ינג ק‪ • »:‬שנשבעו לו מכלתי יקאו ממט שים רבי וישוט‬
‫מרריף אמדי יעקב אוי סתירם ממאקלס מהו ‪1‬יעקפ‬
‫תקע אח אסלי יאק ילק תקע אח אתייוטיקא וכאמור‬
‫עכחירויל ויפחית • ט דיך נשים לי םכוונח עמ׳ש ו'ל‬
‫איי ע מ ח לע׳אמטמאס כמשא כניס וכוי אוכמושסנשיסי‬
‫נינכי® מכעליסם)מפי ויל( ‪ “ Tjf‬פנל הו® וער® וכל■ אם‬
‫אט לא אעכור אליך י ט׳ ומסי® או'ל כלעסשהי® ק כני‬
‫נשכר® רגלו כאותי גל כמ׳ש יי ®עירי• תישי® מ כיאשינק‬
‫מסו‬
 ‫»ג‬ ‫‪ pDu‬דצ^<‬
‫וזסו שא׳ל סמלאן למס הכיתת את אתונך לא סיאנרימ‬
‫לן אלא וס שלוש רנליס וס נסיא כאצב ;‪ 1‬כלומר סנל סוס‬
‫ניס לך לסלון כשלוש וגליס שסוא סעי וק׳ל ‪ :‬ויסי לקג‬
‫ארגי קראתיך וסנס כינת כין נרי ליסיות תיועה לממתן‬
‫וסלא עדיין וס שלוש פעמי׳ס מלשת מה יעו כעמון כנעלי•‬
‫)כמ׳ש לעיל דייטע׳במשס סיב צאלס מצליח ‪1‬לס״ס •‬
‫ונסרינאשקדמוסש׳ןעס׳תנע׳נלין( ‪:‬‬
‫'ן גן ‪/‬ן לי לסס‪-‬לאכאל ותפילתי ישנתי בשלום אל מתאכיע‬
‫י עשו לכלתייערעי על סכיכס ומק ‪ :‬אי ע׳י ינת? לי‬
‫ונו'• נס אדע ושנתי נשלוס > ‪ p‬עשו סעליס כנסט* שלוס‬
‫אל כית אכי נדי שלא יראס איתי עט ריאת דננאי לו ייסרננו‬
‫כמ׳ש כע' כל אתי יש שניאיכו • תסי רמי זאשלחס לפ‪T *J‬‬
‫לאדוני גם שנם רנרים קשים כגירים אפ׳ם ‪ TPio‬לסגיד‬
‫וטעמא כדי למצוא ‪ p‬כעינ׳ץ ולא אתננש ל;טטן כאייתי‬
‫עט רתייפש סיא לן ורוק)ונעץ זה פי* סי יצתק עונדיא ויל(‬
‫ויסיגמי מ^לן כל הממכס וכו׳ ויאמי למצוא ‪p‬י כו׳ •‬
‫וכאמור ומכוארוק״ל ‪ :‬או ונ ‪ p‬לי לחש לאנילוכנד ללבוש‬
‫בס שעתה על היותו עמס כאשי יצא מכטן אמו כמ׳ש‬
‫‪1‬׳ל שסשעואליפו כצוואת אכע ולקח כל ממוט חהי שפי*‬
‫סבע״הט י ס כי ללק א׳ת לל סרכר׳ים סל ס איל תיתמסלי‬
‫לא סיבאתי ריבי לממץ ר’כ ייצאתי מיאני סישגט א׳ליפי‬
‫ליקח סיכל ענ ד וש׳י• וכשיטע לק כס א׳ל אן עצמי ונשי•‬
‫אתס כלומי מנטטת את עצמי ואת בשרי הפן סשמיעס‬
‫סמזכס שסיא חדק עצם)נמ״ש אך למעט( וישו וישא יעקכ‬
‫רגליו ע׳ד כל בקום אשי כיגליהס כלומי התיר סממק‬
‫שלקחו אליפז ודוק ‪:‬‬
‫יךאוסנס נא״יהיא התורה שנקיאמכאי מיס סיי•‬
‫כשדס נמו שסשזיס סכלדשקכה כך כתי סתויס‬
‫מונס‬
 ‫ממי? ויצא‬
‫מוני? טרוצם ליטול יכא ייטול והנם שם שלישס עירי צאן‬
‫מסמס לוים וישראלים ואמר רוכצים עלית שאינא נקנית‬
‫אלא כישיכס כמ׳ש מרכה ישינס מרכס חכמה גי מן‬
‫סכאר סהוא ישגך שע׳י ייר שפע ומטי לעילם• וסאכן‬
‫ג גי‪1‬לס*הרשעשנ‪:‬ךא אכן נמ״ש ויסי לאכן ע׳עסכאר‬
‫כמ׳ש בס׳ סמריח כשסרשע עולה לגרולס מרם שתסהלרן‬
‫חמשי הורס• ואמנם ינאספו שמס כל סעריים סם סת׳ת‬
‫אסופות אסיפות הנ׳י חייתם• ינלל׳ו את סאכן וסשקו‬
‫סצאן גמ׳ש כיב רכשלפי• סעוקין כי^רס ^מס יוכס‬
‫לסעת כרס מתנן שעימו עישס גל של עצמית כמראיתס‬
‫כשיגאיס• יי׳ש גל עיני ואכיטס שעישס גל בסכטתס סיא‬
‫עיי נפלאית מקויתין וק׳ל ‪.‬‬
‫וסאק הנמלה ה צה״רעלפי הבא׳ר אק סצייקים‬
‫עושים אותי טיב כמ׳ש ומצאת את לכנו וכי׳ •ויהי‬
‫ונאספו שמה כל העדרים יגללו אחסאכןחעלפיהכאר‬
‫והשיבו את סאנןסיצ׳כר למקימש כמישהיה מהתלסלטיכ‪:‬‬
‫וי אמ ר אמי מאין אתם • ויאמרו מחין אנחט שחרון‬
‫אף מתיכה עליהם ייאמ־ ושמא ידעתם את‬
‫לכן ‪ p‬נמיר שכתחכרחם נישע כת׳ש בסתתכרן לאחזיסו‬
‫פרין ס' את מעשיך ויאמרו ידעט• ואם כן היא גימס‬
‫כנויקין וריק ‪:‬‬
‫) ש ב תי כשלום ואקיים שם כטר אב ואם יאו• וסיס ס' לי‬
‫לאלסיס כמ׳ש כאלי ררתי בטסם וככמני ורוק ‪.:‬או עמ’ש‬
‫כסיף ניכית הנפטר מחברו אל יאמר לו לן נשלים אלא‬
‫לך לשלום)וכתב הרב חסלה למיד כייט ד>^א ליחיד כסהיא‬
‫ימייקק ליחיד מויקי אכל לרכים לא מויקי• ייסי פיס כשלום‬
‫נפשי מקרע לי יטעמא ט כרכים סיו עממ עכת״ר ויל ;‬
‫מהו מ״ש ג מ ל וכל העם היה על מקילט יכא בשלום)מאחר‬
‫שהם‬
 ‫גד‬ ‫פרשת‪ -‬ויצא‬
‫גהס רכיס( אכן לי‪ Tp‬וסתכיננת על מקומו ואירט וכאמור(‬
‫ייסו מס שמתיעס הנכיא קיס לישלום יאפ׳ה ואקטוכ‬
‫אתינס • יוסונמיהנס לשלו׳ס מרלימיאתמהה )יזהו ולא‬
‫»נלו אחיו דכרו לשלי׳ם ודוקמינא ואוקי לשלום לא א'צ‬
‫סא כשלים א״ל )הרב כומס׳ר צאלח מצליח ‪'1‬ל( לא ‪P‬‬
‫לעתיד נם אי אמרו כשלום לא איכפת להו• וו'ש ה' יב^‬
‫•את עמו כשלו׳ס•• וזהו נמי כי כשמחה תצאי וכשליום‬
‫תיכלק ו‪'1‬ש סורא טכ שפתים יהוא סלי׳ה שלו׳ם ואמר לרחוק‬
‫כלומר כין כשלים שאומרים למת שמתרחק‪.‬מן סעילת‬
‫כק לשלום שאומרים לקיוככן עחהורפאתא לאו>‪,‬וכשלים‬
‫י ולהט לא אמר ויפאתים הסו פרה כשל׳ים נפשי לעתיד ;‬
‫אז עת׳ש )שם( לתת אומליס לי לן נשלים• כמ׳ש ואתם‬
‫חבא אל אמסיך כשלום ויהד פיה כש׳לים נפשי תקר’כ‬
‫לי מקכ׳ר לי וכאמיר רכלע המית לנצח וק׳ל ‪ :‬וזהי לעתיד‬
‫ה' יכיך אח עמי כשליים כאין מי שימית כ־יי שיאמרו‬
‫■לו לן כשלו׳ם ‪ :‬יז׳ש על מק מו יבא בשלים אי יאתרו‬
‫לכם כה אזי והתבוננה על מקימי ואיניני )ש=( ; יו׳ש‬
‫ושכקי כשלום גם יאמ*ו לי כשליס אשיב אל בית אבי ולא‬
‫א‪1‬וק ‪ .‬יז״ש ת״ח ע״י עסקס כתירה אוי היי הגאולה ומימלח‬
‫מרכים שלים בעולם דנם כשלים היי להיא לטיב שנא'‬
‫ורב שלום כנין • יי׳ש כמם־ם ישבתי כשלי׳ם אל כיח‬
‫אבי גס אי יאמיי כשלים אשיב• יזה אימת יוינזמזישכחי‬
‫ככית ה" לאייך ימים לעתיד יז׳ש משמיע שלי׳ם מכשר טייב‬
‫»ל א כשלום כלי* שאק אומדים עוד בשלים יבלע המית וכי' ;‬
‫פרשת וישלח‬
‫ו י ש ל ח יעקב מלאכים ודרשי ז׳ל מלאכים תמש •וקשת‬
‫לתם שלח מלאכים ממש יע׳ק שהיה לו למימ־‬
‫שו או אל אחין• ואפשר ע'פ חא דאיחא כתנחימה‬ ‫אל ע‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫בםרר‬
 ‫פישווהשליו‬
‫נסיר ים ה׳ל וכדאית יע‪5‬ןכ אע״ה שתי מחנית לשניו שלח‬
‫מחנה מם‪ 0‬על עשי יגעשי כחית כתית יעכיי על עשי •‬
‫פגעם כי כת יאשוגם יהיכיס ישכרוס ■ א׳ל עשי סקיתיגי‬
‫כי א מ ק כ>‪ 1‬סל אפרתס • אמרו סכי תכו אי{ א» יודעים‬
‫אס אכרסם • א*ל ‪• p‬צחק אט ו הונפו לסכיחו• א׳ל אחיו‬
‫סל יעקב שכא מפק אט טק שסוטר שם יעקכ סטחו‪ .‬לו‬
‫יתחתיל מכיןש מהם יננקכ אחי ים לי עשייס שנס שלא‬
‫יאיסיו א׳ל איום הוא אידי של יינקכ אסוכיט סרי אנחט‬
‫מטמין איחך חי לכנודו כשערכה ממט כת אי פנעס כי‬
‫כח שגית ושלישית ורכנטת וכראותי שגציל כיט*זו נחירא ממט‬
‫יעיד נתידא שמא יסרנט יגנקב בראותו כירסם אשר אסי יט*‬
‫ויס‪ 1‬טשלמ יעקב מלאכ*‪ 0‬צפטו מלאכים ממש וכ׳ת למס‬
‫סלח מלאכים ללא משיס אל עשיי שהוא ישע לעשיתו אחייו‬
‫נאסום ממי וכלעי• יח לא אפשר ייסי מי לך כל המחנם‬
‫סיס אשי פגשתי איי ‪ p o‬יעקכ יאמר כיי שכים אמצא חן‬
‫כעיט אמכי ייסו >מי כלאייו פט אלהיסולא מלאכיא‬
‫ים* משום הכי ותיטני וייק ‪:‬‬
‫כמד*עם לק ניחייתרי׳גמצ*ח שמיתי• ילא למיתי‬
‫ממעשיו תרמים ייק עמ׳ש י׳לכיסנתהשבכתשוכח‬
‫מאחכחסעיטתגעשיח לי יטיחמחיעםלש ניתיוחרייג‬
‫מטתשמימי ילא מכיח ולמדתי ממעשיי סרעים יחדיו‬
‫כי אלא ‪p‬אר‪p‬יכציקיחי ורק ‪:‬‬
‫א’ג שראדם ילאעכי עטים טתיטסלישכיפעושס‬
‫מצים יאקמי כנק דכא עטים לייוחסיסדי״ג‬
‫מציתשמרתי יסיא על ייילא למית• ממעשייסיומם‬
‫יכאו ליריולאעשיתים ‪:‬‬
‫אן ס״קתייג מצית שמרתי ילא ידמא מטח שכא לידי‬
‫דכי עטים וטצלתי לות נתשכ לי• לי״אאלא לא‬
 ‫■‪1‬יש^ ו^לרן‬
‫למיאי »מע‪6‬י\^רעי‪ • 0‬ילא>חשכ לי אלא עסיוןי אי‪&9‬‬
‫כפועל ורוק ‪:‬‬
‫א׳ ג ע ל ידי התורם אנחט אוכלים כעולם סזיז • תס‪1‬‬
‫יתדיב מצות שמלתי וטס ויסי לי כור ותעור ולא‬
‫גילידן מע׳ ו׳ל • וו‪8‬ו תת ע״י עותקס כתורם מרט•‬
‫שלום את עשו שתוא כנ מע' שלום * מרט• אותו כעיל•‬
‫מנים אותי וטעמא עט ם א׳ת כנין אלא כיגיך שסם‬
‫מץיימיס וטטם את סעילס דא• לא כריתי תיקית שמים‬
‫וארץ לא שמתי ודוק • וזסו כיאת סיא סתורש ידעתי‬
‫כי תפאת כי כיע״י לא יוי ע אויני עלי עשו ו לו מ די‬
‫נול טרי וחק ‪:‬‬
‫עם לק גרתי וידי׳ג מצית שמלתי וכ׳ת סלא נשאת‬ ‫איג‬
‫ש ‪ T‬אתיית ואין קאמרת מיי׳ב מצית שמרת '‬
‫לו׳א ויסי לי שו׳ר יחמו׳רוכי' ודרשיז׳ל שיר דא יישן* וכי׳‬
‫ועכר זה רייר רמנייסו מלכי • יקיי׳ל אץ ממנים פינת‬
‫על הצמר אלא אש ‪ p‬קופא של שרצים תלויס לו מאחידיו‬
‫וומפ׳ט היו תיס שנשאט שתי אתיות וריק )הסו מי אל׳ס לך‬
‫אותיות לאה כלומר אין נשאת את לאס ג׳כלוא׳למשים‬
‫סילרים אשי חנן אלסייס שסננם לסיית יייניס כמו אלהים‬
‫אל מקלל( יזהי אני אל שדי פ־־׳ס ורכ׳ם ולא חימא שעש*ע‬
‫איתיר שסרי ומלכים ממלל! ’לאי יכיץ ל “’ך לפיית כדי‬
‫שקופס של שרצים וט') הרכ יצפק עוכדיא ז׳ל(‬
‫א*ג וישלח יעק־ מצאנים ממש וסייט טעמא כדי שעי״ו‬
‫יעשם שצום עמי• וזסו אל עשו שהיא רשע יסית‬
‫אסלי צאחוס עמי• יסיא עמ״ש הר' פט ילייז יזייט ע»מא‬
‫ששלח יעקב מלאכים ממש לפי שאם ה*ס שילת מלאכי‬
‫כ’ו לא היה מאמין לסם כמס שיאמרו כס אמר עכ^ יעקנ‬
‫‪C‬‬ ‫?‬‫דלימת רמטלם יעקב לא קרא לעצמי עני אלא שלית‬
‫הות‬
 ‫»י*י( יי‪0‬ל)|‬
‫הוא דעוית מהמה יראה ורעד דכא נפ‪ 8‬ניאיתס ♦ומו‬
‫וט* לוה הלה מלאכיה כי הס איג• !ריאיס ממט וע*נ‬
‫דכרי יעקב אלו יהורא ההלוהי להט כאמה ואזי מו‪f‬יצה‬
‫לו • ווהו ויציו אויתה לאמר למעוטי הלוהי כשי ייס אף‬
‫כלא צוואקואומריס ואו יונל לגיית למצוא הן כעוטי עכה׳ד ‪:‬‬
‫א׳ ג עמ״ם הרב שמע שלמה כאומרו ויציו אוהס לאמר‬
‫כלומר שיאמרו לו מהוהה שהה מלאטה נדי שיהידא‬
‫עשו ממט ולאמר יינקכ אהי ארה נרול היא נה משרהיו‬
‫מלאכי תה ווהו • וישלה יעקב מלאכיה ממש לפסו אל‬
‫משו כלומר כמו שכפט יעקכ כראיה מלאכיה כן לפט עשו‬
‫ג*כ מגליה עצמה והייט טעמא כדי שיעשה עמו אהוה‬
‫ו‪1‬הו אה־׳ו וכאמור וק׳ל ‪:‬‬
‫א׳ג עמ׳ש ו״ל ^ הראוי היה שיצאו מלאט מייל וכשראה‬
‫אימה לא הלט שלהס ווהו וישלה יעקב מלאכיה‬
‫לפטו כלומר נראיהו שנשארו לפטו להכי שלהס ‪:‬‬
‫א׳ ג יישלה יעקב יט'אפשר לרמוו על פא שכתב מסרשיא‬
‫ו'ל מל הא שאו׳ל כפ׳ק וע׳א העושה מטה אהה‬
‫מקוימהו והולכה לפניו עני עטרה אהה מלפפהי והולכה‬
‫וכו' ולס^ למס נקט כעכירה מלפפהי וכמטס ת קיי מי‬
‫ויוכן עיי משל לאדה אהר נגב וגהפה אזי היפהיס אוהו‬
‫כיי הוקה כיי שלא ינייה לא נ; אה היא איש טוב אוי‬
‫כיין פמלן הולך ולא איכשה ליה עכהירווהו וישלה יעקג‬
‫מלאכיה שעשה ממה מטהיו כהיי היוהו ומעהה מקיימהץ‬
‫והולכה לפטיו ווהו לפט׳ו נה אל עש׳ו סיצה׳ר עשאו‬
‫אהי׳י ע׳ י ומצאה את לככו נאיק לפנין וו״ש יאא ההיה‬
‫אויה המצורע סמוציא ר׳ ע כהטאיה יפשנטה גייס טהריהי‬
‫הפטייהו יק פעולה ע׳י שדרשו כפ״קיגימהוכאפשמש‬
‫מופיכיא מיי איצהיאמיכהמשאואידט *יעא אוייהולא‬
‫אל‬
 ‫מ‬ ‫‪9‬י{ ת יי^לס‬
‫אל סכוס״ן כעל כיחי ע״י אח־יי* ‪: pm‬‬
‫לק גייוי נייתי ולא תימא שליייתי ממעשישס כ^היא‬
‫יתק כקיישץ קשץ בידים לישראל כספחת כעור‬
‫ליס י מו ניתי אוחיות ידלג לומר תרי׳ג מצות שמיתי ‪:‬‬
‫וו׳ש כמסים עם לק ברחי אוים לי בי גרתי משן כלומר‬
‫»»ל ידי הגרים שניייי^ איים לי שמא אמשן עמסם •‬
‫הסו גרמי משן י תץ ‪• :‬‬
‫א י ן עמ’ם » ״‪ p‬דקיושץ אמדו צדיק מ טיב סוא וני יש‬
‫צדיק טוב סוא ויש צדיק שאיט טוכ אלא צדיק טוש‬
‫פםכ לשמים יטוכ לכריות ^מר כי פרי *דנללהס יאכלו‬
‫פעסיו• חסו עם לק גרתי גידקי יתרי׳ג מצית שמרתי‬
‫אוי סיתי נסוג צדיק ט טיכ ומעתת שפיי ויסי לי שור‬
‫וממיר גם ששכר מצית כסאי עלמא ליכא ^׳ל ‪:‬‬
‫‪ j ’j f‬גריד גייתי ומס׳ט יאיחר כגלות עד עת״ה ע' של‬
‫ככל ח' של מצריס ס' חמשת אלפ*ם הכא אלף סששי‬
‫הוא ומן סגאולס)ועיק ככעה׳ט( וסייגי טעמא עמ׳שו׳ל‬
‫נפססים פ״ו לא סגלס סקנ׳ס את ישראל לכן אומית העולם‬
‫אלא נדי שיתיספו עליהם גיייס וני'• שנא מי וורעתיס לי‬
‫כאח נלי• אתס וורע סאה סל חטים אס לא לסיציא‬
‫ממנה כמס כותן וכו׳ • וו״ש כמסים עם לק גרתי בירחי‬
‫ומס׳ט אויה לי כי גיתי מת׳ך כגלית תחל סיס• ווה!‬
‫וג׳רים כת כלומר שע׳י שיתיספו גרים נס מהיט ייתסלכי‬
‫מגוי אל גוי וכו׳ וויש רני ושמחי ני( ציו! כי פנט כא ושכנתי‬
‫כתו^ נאום ח'וסוא ע׳י ונלוו טיס רכים אל ס' וסמ לי‬
‫לעס ודוק ‪:‬‬
‫א ‪ /‬עם לק גרתי ולא למיתי ממעשיו סיעיס סטינס‬
‫ע׳ת מ״ש סרב לכ אריה ו״ל משם סרנ סגדול מוסר׳ר‬
‫ליכ מפראג כס' קפאית ישראל וו״ל אניסס שמיס מוגן‬
‫לגמרי‬
 ‫חישת וישלח‬
‫לגמרי אל החירש וכאלו הים מציוס ועושם לפיכן נחיכ‬
‫אצלו עקנ אשי שמע אברהם כקולי השמור משמרחג‬
‫חוקיתי ותיריחיאבלשאר האכותמציחעשם היו מקיימים‬
‫לא תעשם לא היו מקיימים מאתי שלא היו מיחייכים‬
‫ברבר למה להם לקיים ולכך יעקב נשא שתי אחיויו מנמרם‬
‫מדתו יעש״כ • ווהיעםלקגרתי ותרי״ג מצית שמרתי רק‬
‫ול אהלתיו למדתי ממעשיו הרעים והוא לאו של כ אחיות‬
‫מאחר שאיפינו מושייב כדבר וק׳ל ‪:‬‬
‫א׳ ג עם לק גיתי ילא נעשיתי שר וחשוב מנכ׳ו וקרייג‬
‫מצית שמרתי וקיי״ל כל המקיים את התירס מעו«‬
‫תיפי לקיימה מעישי לפיכך ההי לי שור יחמיר ול♦‬
‫מהיח םכרכה}היב •צחק עוכדיא ילה׳ס( ‪:‬‬
‫א*‪ 3‬ע״ר אומרם י״ל ניזיצאפתחחחנותונכעייפלייצרין‬
‫ולקפל אנרא ווהו עם לכן גרתיועכ׳ו תדי׳ג מצות‬
‫שמיתי ולא למדיד ממעשיו הרעים אלא כמייד יצ׳־י ומעתה‬
‫ושים שכרי ההי לי שוד וחמור )סנ׳ז( ‪:‬‬
‫א'נ צייק מעצמו רשע מחכימ משו עם לבן גייסי ועכ׳»‬
‫יתייג מצית שמרתי ולא למרחי ממעשה הרעים )הנ׳ו(‬
‫! י ר א יעקכ מארודרשי י׳לשנתיראשמא יגמם ההגוא‬
‫ולכאורה מנ״ל שנקירא ק סמטא דלמא כפשומז‬
‫וייק עמ׳ש ו״ל במר' יסנה נדב דא יצש׳ט מאר רא יצ״תר‬
‫ואמיר נא שוס שאמ והא יעקב וקאמר יראתו סיתם תן מא׳ר‬
‫משיצה׳ר ימעתס שפיר נדרש על החטא)סי גבריאל מנקכ‬
‫נ״ע(ולער׳נ שזס־שהמן הצר לי כלוי יראתו הייתה מכיס‬
‫יצ׳ר תמוך ורוק ‪:‬‬
‫א' ג שמא יגרום הסטא וק' איושו סטא יגרום *ואמנה‬
‫יוק עמ״ש ויל לא הטיב כעיד ה׳ ששרבס שפלתו‬
‫והכנעתו לפני עשו וכי‘ א' הקכ‪1‬ח אתה השפלת עצמך וקראק‬
‫לע«‬ ‫־‬
 ‫‪0‬‬ ‫שישת מש‪>1‬ן‬
‫לעשו ממונש פינמיס אדיוני• מזיזי אר מעממי מנניז ‪*P‬‬
‫מלכים קידם לנניך יוסי שמא יגרום סמטיא וק׳ל ;‬
‫ה צ לי גי נא מיד אחי וכי׳ ויוק עמ׳ש ז״ל סמתפלל‬
‫ציין׳ לפרש שאלותיו ולא יאונש לו כמעשסשל אימי‬
‫ששאל חמוד וכו' עור פירש״י ו״ל כפשיק ויאמר יעקב אל‬
‫אמיו וכו' אלו כניו ואפשר כיינו עעמא שקראם אחי״ו‬
‫עמ״ש שדאוים סיימס רכקש להוליד י״כ וכי' • וסכיאם‬
‫»עקנ( ווםו סצציני פא מיד אחי ולשלול פ ‪r‬וש אח הנשמע‬
‫עלסקלז״א ^ ע שו וק׳ל ‪ :‬א'נ ל ‪ p‬נס ‪ p‬נקרא אשיו‬
‫כ משס׳כ כי אמי אכיס סוא לככי מזר ואחי מיר עשו ויוק ‪:‬‬
‫א״ג מי׳ד אמי ו ט' • שיכא תקלה על ידו לפי ששוא‬
‫ישע יאקהקב״ה מביא תקלה על יריסם של צדיקים דייקא‬
‫ווהו ‪ p‬לאל יר׳י לעשית עמכם ר ע וכאמיר תהו ויהי‬
‫ניננם מ'ו ט׳ ואוי ומעשה ידיני טננש עליטוני' ;‬
‫א׳ ג מקוש ישכיח הויקא שאני גם שהקכ״ה סכטיתי ענ״ז‬
‫נתיירא כדאי'ל כפש־ק אץ אלך ושמע שאיל והרגט‬
‫וכי'• וה׳ט פי' ז׳ל לפי שהוא מלן ואק מישימאה בי•)‬
‫וכי' )לכאודם רבר תימא סא קיי׳ל לב מלך כיד ס' ו ט'•‬
‫ואפשר ששאול נעשה סדיוט שנשאלקה מתניהמלכית •‬
‫ושוי ארם כמידי ולזה מטק־קשלא אמי ישמע העלן שאול‬
‫והרגני ומכיאד ודוק ‪:‬‬
‫יוק עמ’ש כש׳סץ אילה שליחה מדףת'כ ער רף‬
‫מיג ע׳א ככוונה מדרש פליאה לעת׳ל יבא‪.‬עט ויאמר‬
‫לו ליעקב או אני ואתה לגיהנם ו ט' ופי' מ המש על הא‬
‫יפליני ר׳י ור'ל כפ'ופע־־ס פיס לכליחק ח״אלמי שלא‬
‫קיים אפי' חק וח*א לעי ששייר חק אחר וטדע דיעקב‬
‫כל אותם השטה שפיה נפה לכן לא קייס כניד אב ואם‬
‫זעשי יד ם דווקא כנ ץ אטאשתתו שעוזקנמ חינאית^‬
‫כעאן‬
 ‫פיסח וישלח‬
‫כמאן ז׳שייי אפילו חה אסר אם כן אגיואחס לנימנס• ואי‬
‫פ״ל כמאן שלא קייס אפלו חק אחד סרי אט ואחה לגן עק‬
‫דנם אט קיימסי כמד אכ ואם ואוי הקנ״ס גיירו ומיציאו‬
‫וזהו הצילט גא מיד אס׳י שטוען שהוא אחי וזוכה‬ ‫כ‬ ‫» ‪ ! 3 9‬ו '‬

‫לג״עגק עש׳ו שסוא יסע שטוצק שאט והוא לגיהגם• וטעמא‬

‫טעים מ ירא אגכי אוחי דיש לי טעגסאלימחסיכוא ‪P‬‬
‫*גא ופכט כטענת אס על כגיס כמד אג ואסמיטלח‬
‫על הגטם )וי עז נאיערו איס לפי שעשו כניו אג דווקא‬
‫קיים גסדע ( ו עדגין פחד לני עכיח שאתם אמית‬
‫סיט׳ג אטי״ג דיש נ' הכרות נק שלא שייר חק אמד כק‬
‫שקיים סק אחד ילן לגן עין מהאי טעמא אטידאומכלערין‬
‫אץ לי מציל ודוק ‪:‬‬
‫מ ט ו נ ת י מכל ו ט' יתבאר על פי מעשה שקיא כאיש‬
‫אמד סזיר עצמו מן סיץ וירי כוא כולן‬
‫כשדם וימצאוכו כת לציה זיי‪,‬פנו בו לשכוה מה אתר של‬
‫יץ ולא שקה כי אם כרמי ככפצרוח כאומרו מעילם לא טהס‬
‫כאלה וכשתפש הטס כידו נשא עי « למרום לאמי אנא ם׳‬
‫אל חסשוכ לי כזה עק אסר חטא כי אטהאטוישקיהו‬
‫נס אה השט נם את השלישי יכפעלות היין על ראשי אי תפש‬
‫»כוה מ ת יאמר אם תשיב חתשיג ואס ממיל תמהיל‬
‫‪9‬ריט שיחה יכל מס שיסים יהים יס׳נ לסנדיל נכי יעקב‬
‫שסיה גיסי מכלתי >עש‪ 0‬לי השי׳ת גה כלי שלא ינכו לו‬
‫מזכיותיו כמ׳ש אס יהיסאלסי׳סבנמט* טבע עמדי י ק מתם‬
‫בראותו שנתמעטו זכיותיו וזהו קטונתי מכל התהיייס•‬
‫מעתה בצליט נא מיי אמי ויזק)הר׳ יצחקמוכייא‪1‬״ל(‬
‫»יןםבא כידיו• יכיטטכא כירי אזי ידע שהוא‬
‫מלקי של עשו יזהו מנחה לעשיאהיו כמישאז*ל‬
‫‪.‬פפד»‪9‬יאיהמנלחסוקח נאאהכרכחי וכי זו סיא מחלקן‬
‫שהיו‬
 ‫נח‬ ‫פרשח דשלח‬
‫ששרי שיבאח לן לא אשלחך כי אס כיכחני איי א״ל מש‬
‫שמיך וכי׳ ליא״ל תס ברכס יו‪12‬א נס אקס הנירס נא שמז‬
‫ואשכהו אדאמר וינרןאותי שם ודוק >מפ' רל( ‪:‬‬
‫עשי יש לי ר׳כ כלי* על כרחי צריך לי לעשות‬ ‫ויאמר‬
‫מש צאנן כשברש רב שאמד ככדכיח פ׳ו • כאחילש‬
‫יאכיל לכסמקו ואס ‪f‬י סוא יאכל • כרכחיב ינקחי עשכ‬
‫כעינדא של סשיר בעח‬ ‫ונו' לפי שפם מורגלים אצלן‬
‫שנמכי לגיי לא רצס לסלל אח ששכח לפי שכן הים מלומד‬
‫אצל ישראל וכי' וממחה מס לי ולצי־ה סיאח יסי לד אשר לך’ ‪:‬‬
‫א*גיש לי דכ אחי יסוי מחנס מרוכש ולא סמכס רעתי עליס‬
‫מעתה •הי לן אשר לן ולא קניתי ליס השיכו יעקב‬
‫פי הנני אלהים וכי יש לי כל ונכי דירי מועטת נחשכח‬
‫ומעפש סתכהרעסך ודוק‪:‬‬
‫א׳ ג יש לי רכ וכי' ומדע דפלגי רב ושמואל דרה אית‬
‫ליה נראה וניחי נראם ושמואל ס׳ל נראה ונדחי‬
‫שוב איט נראה וכהכ הרב מדרש חלפיית איחס כהמית‬
‫ששלח יעקב לעשי סלם בעלה מימץ היו ואינם ראויים‬
‫להקרבה )חסו דקת מן הבא כידו כלומר אינש ראיייס‬
‫לסקרכס וכאו נירו מד• יו׳ש יש לי ר*כ אחי דש״ל כיונוו‬
‫ימעתה ראס מה שחורו ונר או ייהי לך אשר לו • מה לך‬
‫לספהירי כולי האי לוסהשיכו יש ליכ׳ל ילרירי נ ם איתי‬
‫שחזר ונראה איט נחשב לפני כלום לשיכ לקחהי ‪ :‬אי מראש‬
‫פולפיס כחזיר ולומר גס שאחס נהייתה כסיג נראם ואח׳כ‬
‫כדחי נלקחתך סכרכה והכנירס עכ׳ז לא חפחי דיש לי סברת‬
‫»־כ וכו' וכחט סמפרשיס י׳ל רסן האדם כחטאי ניחי הוא‬
‫יכפכיח רכ יכול להיזת נראם ח׳ש יסלחת לעוני כי ר״ג‬
‫הוא ומכיאר• מהו מי ישים משמו׳אל כלומר מסכרת‬
‫שמואל )ת׳י־ ששק הראל נר׳ווועח׳ח( וז״ש ונקשי מפשע‬
‫י׳ע‬
 ‫»רשח וישלא‬
‫י׳כוומז וזאין ליהורסכעל חשוכש ויאמר שמע ס׳ יךל‬
‫יהורם במ׳ש צ*יןה ממט ואל עמו תביאני שנראה ומפ> ידיו‬
‫יה לו יתופש בידו הברת רב ומעתה ועור מצריו יוהיס‬
‫מהמקערניס ואחר האמת הא ליתאררוזקא לגבי בהמות‬
‫שבט מיתה טנפו אכל פארם שץס בתהייה לא שיין בים‬
‫דין נראפינרחיוכו' ייפו שוכט אלהי ישע» ובו' ינועמא־‬
‫הלא אתם תמיינו כאמור ומבואר וו׳ש לכו ונשובה אל פ' ולא‬
‫‪o‬ייוכאנו ‪ p‬נראה וגועמא ימיני ומבואר או יש לי רב דה׳ל‬
‫מודם בקנש פשיי ומן אתה עתם שהורית לי נפשית ויהי‬
‫ל|ר אשר לך ימעתם יתבארו פכתיביש רלעיל ער״ו וק׳ל ‪, :‬‬
‫יעקבשלם ודרשו (״לשלם בגיפזשלס בממונו שלם‬ ‫ויבא‬
‫בימיתו ‪ p w‬כמ׳ש אין ג׳ר בא ער שיכלו כל‬
‫נשמיה שכגוף ופיוטם מן סטש • וזסו מהר יתימוס‬
‫י המין וטעמא ט רליט מא׳ר משממון ע״ר נבל מאדן‬
‫עיר אייל עתידם תורם להשתכח מישראל וזהו ויבא יעקב‬
‫ישר»‪ 1‬הנקראים בשם יעלןב אל עיר שכ׳ס שהיא י״ח שים‬
‫לכוד מ׳לטתי אשר בארץ כנען הוא ע״י שלם כגופו משלים‬
‫איתוכניף שלם בממוני כלתה פחטה • ושלם בתויתו‬
‫נשתכחה התירם אוי מתון שימניס אלו יכא םגי>‪ 1‬יק׳ל‪:‬‬
‫או ע״יצים‪5‬ךל ממץ כנאלץ יופושלם כגיפו כנגר התעטת‬
‫שממעט מלכו וימו שלם כממוט שלש כתירת׳ווק׳ל ‪:‬‬
‫פ ר ש ת ו י ש ב יעקכופי' המפיר״ת י׳כקש ייעקכש׳ישב‬
‫כשלופיק' אין ה*רשישכ כשלום דש כירופוןה'‬
‫אידית ואדרבאצריןשיכא עליו ישיריןלסתכפר לז׳א מגורי‬
‫אביו מגייויי אכהשניירס ונשאם וגי שנתגייר כקשן ובו ולא‬
‫נשאר כסו קודכס ועור בארן כנען לומר דאין איסורם ‪ffe‬‬
‫כא*י נם אלם תילתתיעקב צדיקים במותי ואס הטה לא‬
‫קיו צדיקים ועוד ינסף דמנייםו מצבי כמיש לעיל ת׳ ס יע׳ש ‪:‬‬
‫לע«‬
 ‫»ז‬ ‫\ ‪s v‬‬ ‫‪1‬רשיו‬
‫‪ J 'K‬יישכ יעקב כקש יעקב סהב מליה • ‪ cep‬י*א‬
‫שכר מ^ת כשאי עצמא ליכא • ל‪'1‬א מטריאכיז‬
‫&סיש מגייר נייזריס וקיי״ל סמיכה אא סרכיס אק מטא‬
‫כא גלל ייו וכדין •ואלוקששכררלאמיישיק שמא יחמק•‬
‫יעיד כס כאיק ‪ p M‬וסעס סיושכ פה גשוא עא יריק ‪:‬‬
‫א׳ ג בקש שישב כש^ק ופייט סעמא עשיס מגורי א »‬
‫דסוי צדיק ‪ p‬צדיק דטוכ לו ודין סוא שיושכ כשלוס‬
‫ודק לצד סיותי כארץ כנען וקיי׳ל ג' נתנו עיי יסיריז‬
‫א׳יו^׳סכותויס משוס סכי קפן עליו רגזו שצ יוהף • ויש‬
‫אלס קוליות יעקב יושף יזשו מיש כמד״ לא ריין לצ׳ייזךס מס‬
‫שמקיקן להס לעו׳סכ כלומר גס אם ראו ' ‪ c’Tp‬אינו‬
‫מסשיק לסם פרי לזכיין פעו׳סכ ומנקשים לישכ כשלום‬
‫ו ט' • וסיכ יצשץ עיכריא ז״ל פירש לא ריק כלומר כל‬
‫מש שעסק־ כתייס וכמצזק איט מששיק להם לשיוקם‬
‫זיכיס כמס שמקוקן לסם לעיס׳כ כמש מי עוקכא‬
‫אורקץ רשיקק חוורין קלילק ומפקשק לישכ בשלוש ודוק ‪:‬‬
‫א׳ ג וכקש יעק‪ :‬לישב כשלום וכארץ ישראל לא אפשר‬
‫לפי שנקנס על ירי יסו^ומס׳טקשן עלה רגזו שליוסף‬
‫וייר יגנקש אסייו ושם ישכ כשלוס לקיים מס שנאמר‬
‫וקגזר אומר דקים לך ומי ‪ :‬והואיל ואקא ליק נימא עמ*פ‬
‫אס שגורס קפילקי כפי יידע אני שהוא מקוכל • חסו‬
‫וקגייר אומ״ר נאמיי־ס שלך דקש לן קרע שיה סיוט‬
‫א׳ג עגנ׳ש כפ״ג רקענק רי‪5‬י סנינסק תסא סוסקא‬
‫אזיל כאורתא וסוס דאריצנארמלתש ארשים אתא מטרא‬
‫אמר רגש״ע כל סעילם משת ותניכא כצער פשק מטרא‬
‫וטי • מסו ועל ירכק ננס איר ופשץ ססטי וויסש‬
‫פסמש ק׳ל ‪ :‬או רמז אור זס סמטר כגג״ש על כפים‬
‫הפק אויר ולשון >גפ כמו עס ולא אקא פיישוטןעככ‬
‫וזהו‬
 ‫ברשת וישב‬
‫וזהו על דר כין גנה אור נתעכב המטר ודוק • או עמ׳ש‬
‫)שס( מי שאמר לשמן ידליק יאמר לחומן וידליק ונדלק‬
‫על מוצאי שכת ווהו ועל רינין לומן שהותר לעשות‬
‫‪1‬ו‪1‬נית‬‫■ נגס אור ותק • או על עיכדא ינקרימק )גז‬ ‫‪pn‬‬
‫שס( יעש׳ב ‪:‬‬
‫ובקש יעקב מישב נשליס כארץ מגורי אביו כגרות‬
‫סמור על אביו נמ׳ש כי נר יסיס ורטן בארז לא להם‬
‫ולא יו תוו אוקו לשס בשלשלאות של ברול מה'ט קפז‬
‫עליו רגוו של יוסף כמשז׳ל י והו וימאן דץ נרמס שלשלת‬
‫עתק הלומי אותו שלשלת שהיו מורידין בו ליעקב הן‬
‫עתס נפסק מבלתי מירידין איתי עור • )או ע״ד מן כי‬
‫ציצי)^ שאמרו תדבר עמי ואמרו ימותולאיעשסבן ווסו‬
‫ו ת ספרי ככגרו לאמיר כלומר שידבר עמס ואזי באלו‬
‫!שבב עמת ונס שיאמר לשק וס נדבותווסושאמר יאודס‬
‫שתשיג למשכב וכור לקח לננימץ אמי ליס ידביר נא‬
‫ע גיו יכר ע״ד מצא כס עתות דכר ולוס לא אמי‬
‫איבר ואן בשביל שכבש יצרו נתן כר ציציחא ולא חטא‬
‫נעשס מראשו ער לבמיס עמור של אש ווהז וימאן וסייע‬
‫טעמא אי סיס תיטא אזי אותו שלשלת סיס נפסק ורוק( ‪:‬‬
‫מסו שא*ל מס נאמר לאבא שנאיז כנען• איל סלך הסכל‬
‫אסר סדלי בכוונס כרמז לומר לו דה לן החבל שאינם מודידין‬
‫■ אותו עוד נחבל והייט כהוא יויד אחי כדלי אסר ״סף לויא‬
‫סתתיל *תודת טעת שלא סבק סתידא באמת שסוא שאל על‬
‫בדמק ומס״תו לרכר אחר ותק ‪:‬‬
‫אי ג משב מנקב כאיז מטת אטו בהנירו'שיצא על אמו דס‬
‫שבמי לסטל סוא ולא עשי לצישסוא לקס ארן כגע׳ן‬
‫י״קא ^׳י׳ל אחיס שסנית לסס אטססבעל חוב וקרקע‬
‫עתדשאע סקרקעקוא חודעאון סשער חיב ודוק ‪( :‬‬
‫א'>‬
 ‫‪r‬‬ ‫פישח וישכ‬
‫א’ נ וישב יעק‪ :‬כאין שיהיה לו ישיכה וק־ום כעולם והייני‬
‫שיאריך ימים היא על ימ מגורי אכייו שיעשה ככור‬
‫אב ואם וסכ״ לצי היואי יישכבאר ץננע״ן ומק־אמלא‬
‫סיא למען ירכו ימיכם ייתי בניכם על האדמ׳א כהיב וכוי ‪:‬‬
‫א״ג רשכ עניןב בשלוה ואינני מידירא מעשו ימאנשיו‬
‫לצד סייח אלם חיליות יע;ןבעשף שסיא שטנישל‬
‫עשו • יוסי אצים פסיץ כלימר ספיסל אח סראשיניס •‬
‫אלופי עשו ופיסק סיימם היא ע׳י קיליית יעקב יוסף‬
‫וכאמור ורוק ‪ :‬אי ה״ק ע״י מה חזר יעק‪ :‬דשב כארץ‬
‫כנען סוא ע׳י ראיתי שנולד יוסף שהוא שטנו שלעשיו‬
‫נמ״שויסי כאשר ילדה רחל ל ‪v‬סף וכי'וזהו תולדית יעקכ‬
‫ייסף וריק ; יאפשר ה ’ ע לעד שנילי יוסף חזר יעקב לפי‬
‫שכל שלא ילים רחל ה ‪ v‬אומרים ששיא אינם כת זיגו של‬
‫יעקכ והן עתם כמקים גיולס לגייל חסיס סקטנה‬
‫לגיול לעשו • וזכו מס שפי' סמע' הבא לי בניים ואם‬
‫אין מתה אנכי שיאמרו הוברר היכר שאק אני כת זוגן‬
‫ואכיל כחלקי של עשו וזסו מי אל׳ה לך לא׳ס לך לזה‬
‫סשיכו היליים ואס איתא לא סייחה מונירה עכה*י ז״ל ‪:‬‬
‫ומס״ט ייסף הוא נהיה שטני של עשי לפי דאס לא טלד‬
‫יוסף סיס לוקהה לו לאוס יט' ‪ :‬ולז׳א ואמר עש יוסיף‬
‫■ורח׳ל • ולהלן סאמהית המ כיזחילם וכניהס אחייסס‬
‫אלא סא קא ימיו ליה וק׳ל ; א'נ עמ׳ש כזו׳סק לא פתיח עלמא‬
‫מל׳ו צדיקים ונו' • עיי אמר )שם( אישכ׳י ראיחי כני‬
‫עלייה וסם מועטים וני' • ואם שנים סס אני וכני מהם‬
‫חסו גם אל׳ס פס׳ק וליכא ל׳ו צריקיס העילה כגמט׳ צ־ו‬
‫עכ׳ו יש יעקיב ייוסף ודוק ‪ :‬יוכו כי כן זקונים סוא ל׳ו‬
‫‪1‬ייקא סנסשכ ‪0‬ן סל׳ו וגם אם לא היי ל׳ו סוא נחשב‬
‫עסו ומק ‪:‬‬
‫א'»‬
 ‫פישין וישב‬
‫אינירמ תכאיז שומפיי ש‪ :‬יעקב כיניי לישראל םנקדאים‬
‫כשם יעק‪ :‬כארץ ממרי אביו שבשמים נ איז כנען‬
‫סוא ע’י אלם תילתח פי״ר ונשלם הנוף של סנשמית זט*‬
‫או אלם הילדות פש׳ק כלומר נשלמו סנבמיתודיק*‪:‬‬
‫עמ׳ש מתלמידי ימןר מכילםי‪1‬םו אלה תילמת‬
‫יעקב בתירס סיא סייתת מכיס ייתף כמ״ש ט כן‬
‫וקינים סוא לו ארי כר סני׳ם הוא ליס ודוק ‪:‬‬
‫א״נ לא יפים כך עק״י מ• סתלמירים שפירשו‪1‬״ל שאינו‬
‫מול ‪ T‬כמיושיתידסיעש׳כויסותוליותיעקב יוסף כלומר‬
‫כמו שתילייית יעק’כ כסדושיו כן סוא יוסף חסו ט ‪P‬‬
‫וקינים הוא לו ארי כר חכים הוא ליס • ולעד״ן כמאמר‬
‫וס לפרש כפשתוו עמ״ש ויל כיכמות שתין סכי אעקלו‬
‫מפ‪-‬קיס דרט פלוני חסו לא יסיס כך עק׳ד ‪ p‬סחלמירים ;‬
‫א’ נ כי ‪ p‬זק־נים סוא ות״א אט בר מכיס מס׳ט עשס‬
‫לו ככינת פס־ם טליתשלת״ס ולא סוי כאיתו המתעטף‬
‫בטלית של ת׳ח יאק הכישק איתי כמתילתי של סקכ׳ה(‬
‫צ*ק לכשתי וילכשני או נגל דרך סכמש‬ ‫או הנשם לו‬
‫מפיארס בכלי מטער וכי" ופי' סתיספית אי סיס סט‬
‫סונאים סייפי ולא משלסילק אזי סיו נמירי טפי יכאן תרתי‬
‫רסתדי סיו טס • חדא ט ‪ p‬וקינים סוא לו ייו אקיח שלו‬
‫ממש לו שסיסיפ׳ת ועכ״ו כד תטש היא ליס נם שעשס לו‬
‫כקינת פשים כדציט של הסף וסיס מתאיוס ללכיש ולסט‬
‫חגל״ת ויסליף שמלותי״ו ויבא אל סרעס ואזי אמי פרעש‬
‫סגמצא כוס שסוא יפ״ס וגם איני שינא סייפי ועכ׳ז איש‬
‫אשד רית אלסים מ • ייסי אתרי סיריע אלפים את כל‬
‫ופס ^ין נכיך וסכם וכאמזרויוק ‪) :‬מפי!״ל כתיס* טסן(‬
‫א*ג כי תטס •יא גס שעשס לו כתונת פסיס ו מ ^ ח‬
‫סיס שיקיא לו מקיס לוי כד סיתיננכ׳ז מכמתי עמדת‬
‫צו‬
 ‫‪fp‬‬ ‫‪ pmp‬משב‬
‫לו ‪*n‬שו‪ Dp‬רניי ‪ 010‬כוכי‘ו^ ש' &אל‪0^ 0‬ףולא>ץפנת‬
‫כליי כר סיסי לך כאס ומבלעריך לא ירים וכי' ‪:‬‬
‫כ ט ד' ויוסיפו עיד שטא אומו שיקלע סיס לפניסם •‬
‫ויוק עמ׳ס ו״צ סלמא סבא ‪ p t w p‬מססייס‬
‫חסו ריסיפו עול י שגיא אופו ופפילס ספיב לכי וגאפכס‬
‫סמסתי ואוי■ ססלוס יחקיי• וימלון וכשגילו יקלע סיס‬
‫לפדסם כס׳ש ו׳ל )ועיין לסיכ חיד״א »״ל כס׳ ע׳ר כס׳‬
‫ויגער כי אכין(‬
‫עע*■ מלקונו ראוכני כס‪5‬יח קימאץ איסאדנעיין‬ ‫א*נ‬
‫כני יעקב •לשלעאש על ייסף על רלא יסות‬
‫לעצייס ואי לא ש לסי עליס כקימימא ומכייסו •כלי‬
‫פצראי למשלט עלייסו למראל לעלמאאבל סשתא רשלסי‬
‫עליס יאף ע״ג ייוסף סוש מלנא לכתר ומציאי ע ב ^‬
‫אשדובסי ישראל של^ עלסלסו רשיו כל מש שקנא עכר‬
‫קנא רגו וישראל עשו מייל חשי וייסיפי עיר שניא איתו‬
‫ושלסי עליז לסכי נקרע סיס לפניסס יצאו אף קידם‬
‫סומן מאסר כל מם שקנא עבד ונוי יזשי סיס ראש וינים‬
‫פס יאס ארוס סל יוסף ימכואר וזזו מ׳ש אשש אמ־תם‬
‫לעכד נמכר יוסף ס־יכש אתש ק דק ענדם סייג ו‬
‫לפ״עס דוציאנ׳ו ס' מששועכואר ;‬
‫ב מ ס ר ה מגורי אכיו • פנייי אל חינויו ק עמ״ש‬
‫ו׳ל סנרוס נשלם מלידת יצתק ונשאר רריו תש‬
‫פגודי אבי׳ו לספי מגירי אל חר׳ב שסיאכנמט׳ י ר׳ו;‬
‫א״נ מ• יחמתק עויזס אשפתא דשפס־־ס שכיכנא וכו'•‬
‫אסו גס שסיס רמשס רב ונו׳ עכ״ז יעק‪ :‬לא יצא מאיי‬
‫חסו מגורי אפיז גס שמגורי אל מר׳ב ששוכן מל החרכ‬
‫עם כג וס טאר כמקומו ורק לגני עשו אמר חלן ‪b‬‬
‫אין וכו׳ • ואמרו «'ל מעולם לא אמר איס למכירו צד‬
‫לו‬
 ‫‪ f t t r w‬ו«&כ‬
‫לייזמקים שאלץ נירושליס וזהו יישכיזס גרכוח וכי* כארצכם‬
‫וכו׳ וחר׳כ לא מעכור כארצ׳כם וכאמור וק׳ל ‪:‬‬
‫ב מ ד' נקש יעקג ייי' * יק' אד ס״ר יישב מלוס‬
‫ואכן יחבשר נמ׳ש בש׳ש בעובדא דאיתג יא*ל‬
‫אניו עלם לכירס יכו' ועלם ונו' ימק היכן אריכיקימע‬
‫■ל ום ונו' אלא למ^ יאריכק ימין לעולם שכלו ארין‬
‫וכו' ועפי״ו ראם ראיתי ככתבי סמו' ת רגכריאל יעקכ‬
‫נ׳ ע ההוא אסר ■שם מור רות >רכ ה^ש התוכן‬
‫כמוסר רכנו עורא ששין זלס׳ס כיונת המתים אמלא‬
‫ג' את מספר ימיך אמלא אערכס לפניז משפנו ופי אמלא‬
‫תוכחות לסנתיל אוסכי יש ואציוהיהם אמלא וכוונה ועכרתם‬
‫את ה׳א יאת מתפר ימי׳ך אמלת וכ׳ת אתמהא אעינה‬
‫לפרו משפט יפי אמלס ■יפחימ ■רי שא׳ל אפיו מל■‬
‫וס׳ ■ ‪ p‬אריכית ימיו ונו׳ • לום כא הכתוכ השלישי‬
‫והכריע דכיינת מהפי יייד כאותו עילם י‪1‬כו להנתיל‬
‫אוהכי יש שיי עולמית עכ׳ר‪'1‬ל ורפת׳ח • ואמור מעתה‬
‫שוה שאייר וישב יעקב בשלות לצר פייחו סקי ס ככור‬
‫או׳א דכתיב ככו למען •אריכין מלן ‪ ppbi‬יט'כ לן חסו‬
‫מגורי אכיו ואק ק‪5‬ץ עליו רמו של ייכף ולא תימא‬
‫תיכן טובתו של זס • לו*א כקכ׳ת לא יייז לצדיקים‬
‫מה סמקוקן לכם לעו׳סב כלומר לעולם שכולו ארון‬
‫ולעולם שכצו היב ותם מכקשיס ל^כ כשלום עום׳זורוק ‪:‬‬
‫כילקיט כפיית יוסף ‪ p‬י׳ו שנה כאוסי פ ^‬ ‫איחא‬
‫מתה לאם ועיין כרכה אליהו ו*ל יוהישרסו‬
‫אליה אוקיות לאת פת‪ !:‬כלומר נפטרת כסיית •והף ק שכע‬
‫‪,‬‬ ‫עשרית שגת ורוק ‪:‬‬
‫ף^‪ 8‬ר א ל א‪0‬כ את יוסף מכל בניו משום מ ‪P‬‬
‫וקיגיס הוא והקטן שכאהיה תה נא‪0‬כ כת׳ש‬
‫תכמי‬ ‫׳‬
 ‫סכ‬ ‫פרסח וישב‬
‫חכמי סמיסי אל חקתה למה האב אוהב אח הצעיר‬
‫ראייס מן האצכעוח חי׳ד שכולם אחים ואפ״ח‬ ‫הדי‬
‫שמים אק סטכעח בצעידה ונו״ מסו רידיכ״ו אל קהי‬
‫בו ‘ל״ל ‪ p‬יריט נץח ראייה הייט טעמא שאהכו לאו‬
‫משוס שהביא דבר אלא לצי היוקי כן זקונים ומינתה‬
‫אין ראוי להיוח ידיט בי ווהו נמי מ״ש יהודה לבו‬
‫וגיוכדט וכי' וידיט אל חהי כו וכאמיר )הרב יצחק‬
‫עוכדיא ז״ל ‪:‬‬
‫א״נ לכי וכסרגט מן הראוי סיל״ל בואו ונהרגהו או‬
‫נהיגני ונלך וא ‪ p‬יוכן כמי מ״ש הרמבס רל‬
‫כפ׳כ דמסלכיח רוצת וז״ל השוכר הירג להייג או שכפחי‬
‫והניחי למני הארי וכא הארי ואכלו פטיד מדיני אדם וחייה‬
‫בדיני שמיס יזהו יעחה ללו ואח׳ך ונהרגה׳ו והיא ע״י‬
‫וכסליכהו כאחי הכידיח ואמרנו חי*ה רע*ה ואץ אנחט‬
‫חייכיס יק״ל ״ וזהו מ״ש יכודה האלהיס מצא אח עץ עכדין‬
‫סאלסיס דייקא לומד דחייכיס כחני שמיס יכאמיד ודוק ‪:‬‬
‫וזהו ויתנכלו אוהו להמיחו אילו דייקא וכאמור ‪:‬‬
‫הי ח רועה אח אחיו כצאן שהיה מוכיחם במילי‬
‫דשמיא להכי היו שונאים איחו ‪ :‬כמשז״ל האי צורכא‬
‫י»דר ‪ p‬יהכו ליה כני מאחיה משוס דמוכח להוכמליס‬
‫רש הייא ודוק )הי* יצחק עונדיס נ׳ע( יזהו ויוסיפו עיר שמא‬
‫אוקו חרא על חלומיחיו והשני ועל דבריו דכרי חיכחוקיו‬
‫כמ׳ש רכריס הס דכיי קוכחיח ‪:‬‬
‫א' נ היה מחנהג עם סגחל כפי גודלו והקטן כפי קטנו‬
‫כצאן כמו שהיו משס ודוד ניכגי® כצאן כלש בזרכק‬
‫ע״פ ומשה היה רועה ע״ש • יז׳ש הרעס בתים לככו‬
‫והוא כי בחכוטח כפיו כמי החכונניח של אצכעוק שכהס‬
‫גדולים וקטנים כמשל המוט כל אצכעיהךשויס וכן הוא‬
‫הגדול‬
 ‫»רסח ויסב‬
‫•גיול לעי גילי וסקנק לעי קעע ‪ :‬ו‪1‬םו וישמע ר^וק‬
‫ויצילהו מי״רס כלוי מעעכגגית אצנעיח ידיס' יעבנט דסגמל‬
‫למי גורלו וכ׳ו מהגעגיה כו וכאן צעיר לימיה • ועושה‬
‫מעשה כעיוק ויה שאמי יהירה לכו יג מכיגו לישמע‪0'1‬‬
‫ואסמסא זיר׳ט ‪ k‬הסי גו כלי' לא נלמד מידיט וכו מאסר כי‬
‫אחייי כשיני הוא ורויק ‪:‬‬
‫ה ג ה סלמהי סלוה עורבי הג׳ה גי* מ' י מו להה שהסליה‬
‫וה הוא א' מה' ‪:‬‬
‫ד ר ד יהודה >סיה דרגא ויקס כת איש ערולמי ו ש »‬
‫שוע שכוא צדיק כמ׳ש ושמו מירכי עמ׳ש יקה‬
‫‪ n‬הלירי סכסוכי׳ ווהי קנ׳ן שקנא אשה )ערסאשה‬
‫‪p‬ני‪ ( o‬מסללאל הוא תתהלל היא ע׳י ^ר • סיב יצסק‬
‫מוכדיא ו׳ל • יוסי ‪p‬לס עזיך האשה ע׳י אעשה לי עור‬
‫כ מדו מקודש כמ׳ש כ״ק אימיס כס פלוני לפלוני וכו׳‬
‫וכס אהה ויכה לכויה יוסי מציי׳ן כשעייס סמציייניה יסעדן‬
‫מכור כל מגסוהיך ועולהך ירשנה מלה • גאלו כיךיכ‬
‫ק־כטס כיריע • גסיתן לך כלכ^ שהיא ציקת ואזי וכל‬
‫עצת׳ן ימלא כמ״ש אתיחך גיצא גסק ולסיש לה • ופוק‬
‫סוי אלה ר נ נ מיזמה רכי אחי ואלס כשיהיש זרמיו‬
‫מועיה ורמסה לא ‪ p‬אגהט ליקסיה משוס כשה ה׳ אלהיט‬
‫עולם ו עי וסא סוי גס “ שאלי כרעו ונחתו דרגא עכ׳ו‬
‫ויעלו כאשה רעה כמשאו׳ל אץ מווונק אשס אלא לסי‬
‫מעשיו של ארס ואנסני נס שקמ׳ט עכ״ו ונתעודד וריק ‪:‬‬
‫מסי מאיץ יכא עור׳י פאיס ממט גה עורי מאיסס ששה‬
‫י׳ה כטהס סהו מעה חי אזי סיויה שע׳י לקיסהן לש׳ש‬
‫אל יוק למיע רגליך לנשית דרגא ראץ מזזוגץ לו אשש‬
‫אלא למי מעשיו ‪ :‬וי הוויכנע בעעיל לכה עיי סימאה‬
‫אויג• שכשל’ תחתי ו מ א אץ עויור אלא גננרו וכאמור ‪.‬‬
‫א‪/‬‬
 ‫הג‬ ‫צרשח מק‪7‬‬
‫צ*כיו וכ״ת‬ ‫וו ט י ע א הטחה לעשיח מלאכת ו לעשיח‬
‫לואיחחפשיכר‬ ‫מעצמו כא לעשות דכר זה •‬ ‫כיצ^צדיק‬
‫גס הפשה איתי לשכב ככגדו עמה ולא להפשיטו‬ ‫כבגד\‬
‫ו אכן ע״י שעזב בגדו כירה אזי נ הפן לאיש אחל וינש‬
‫מניחחו‬ ‫ויצא החוצה ״ יוסי יתחפשהו ככגרו ולא הייהה‬
‫ד כ ר ע ני ר סוו הי ככגדוכ הוכו״ ‘‬ ‫להפשיטה משוס שיעשה‬
‫‪:‬או ה׳ק ותהפשה’ ו בכגדיו וכאמיר ועכ׳ ו כנג' דו כ ה ויצא ‪:‬‬
‫מ ק ץ ולא ז כי שר המשקים את יוסף ו־שנחהו‬ ‫פר ש ת‬
‫ולא‬ ‫ויהי מקץ רכים חמהו מאחר שא'‬
‫זכר היינו רשכחהי ואפ׳ לרמיז דגה כהייחשר המשקים‬
‫ונרו‬ ‫ע כר על כיח הפי הר ויוא ה את ייסף ענ׳יז לא‬
‫ההו ולא זכר שר המשק*ם אח יוסף גס י ם היו נהיה‬
‫וישכחה״ו )ר״׳ל דאהי ע״יד אשנתיה רכה יכי"( עכ״ול א‬
‫זכרן ער אשר נקגלגל ה ד‪ :‬־ יפ״עה חילס וני״ ‪:‬‬
‫אס ונרד‪,‬כי איר»ך כאשר יט״ב לך כלי מי י ט‪ :‬לרך‬
‫כיין אוי אתי לירי זנילה כת״ש כיב רה דודיך היץ‬
‫כטוב לכ המ^ך כיין ) אפשר בזו ר מז תי מ ל ר ל‬ ‫וכמ״ש‬
‫בכול‬ ‫ס א שיחה‬ ‫שברופאים הכוונה הרופס י ש י‬ ‫טי״כ‬
‫כמה‬ ‫מאביר‬ ‫אזי הרי הוא מיכן לגיהגס כוודאי הני‬
‫אל‬ ‫רהזנ־ירכי‬ ‫נפשית דדעחו כל ע מו( חזי כוה כטוח‬
‫זכ״ר ב׳ר המשק כ גב שבידה‬ ‫פרעה וכאמור )ואמר לא‬
‫התישחה הדיר צר לששיח‬ ‫יון רמכיא לידי זכירה כת׳ש‬
‫ינס אפ׳ה וכי וישכחהו עד אשר י הי מקץ ש>היב ימים‬
‫ז כי') חי מ ש ה עזרא סר‪,‬ירון ה יי ‪:‬‬
‫שכחיס איחיות ח״ שטס בכחס‪-‬י מהס ק״ץ‬ ‫ו י ה י מקץ‬
‫סר"*א מגרמיזא ז״ל( ואמר חרא ימי״ם שיגזר לשעכירם‬
‫בימי״ס וכאן ופייעה חולם פ ־ ע׳ו כליל״ס בזמן החל״ים‬
‫רמ״\‪.‬‬ ‫השלימי העניין גם והכ׳ה כג מ ט' ס״‬ ‫שפלילות‬
‫שהיו‬
 ‫^רשת מק[‬
‫שהיו ס״ רבו ורמי האכליסץ משלים המניין גס עומד‬
‫על סיאו״ר בוניה יוסף כמ׳ש כזיה״ק היאור רמז‬
‫על יוסף וק״ל ‪:‬‬
‫ב מ ד ״ ופגיעה חולם וכל העולם אינם חולמים אלא‬
‫חלום מלך על כל העולם כולו עכ״ל • וחמיה‬
‫והנראה רהיקשס לו מס לו לשר המש!ףס לא סלך הוא‬
‫אל יוסף יס פר לו חלום פרעה לאמר חלמתי חלום והיה‬
‫יוסף כיחר אוחו לו והיה היא פיחר אוחי לפרע• ורנן‬
‫אודיח סדכד משוס דחלוס מלך מירא על כל מעולם •‬
‫עם אם סיס פיתי לו ייסף לשר המשקים היה פיתר לו‬
‫עליו ולא סיס יכיל לעשיח מאומה כמאו״ל פיתדים היו‬
‫אכל לא היו פיבריס אותו על בכללי אלא על פרעה‬
‫ולזס לא הועיל )מרב אס״סת חבתיס ‪'1‬ל( וזבו סלו*‪0‬‬
‫פלעה אחד מוא ואיני כשאר חלומות רמורא על היחיד‬
‫אכל כאן אח כאלהיס עושה כעולם הראה לפרעה ״ חהו‬
‫אתרי הודיע סלהיס אודך אק כ'ל זאת שכוא מורא על‬
‫הכללי מעתה אק נכח וחכם כמיך * יוהו מ״ש ועת ס‬
‫כלומר מאחר שאץ החלום מורא עליך אלא על בעילם‬
‫למה הראי לך אלא הוא היכר כת שירו! פרעה ותק;‬
‫א״ג ימים ופרעה חולם • כלומר מרוב צערז ופעמית‬
‫רוחי כאלי גם כיוס ביס רואסו ולרא חיל״ס ולא‬
‫חלם יק ל ‪ :‬א״נ חלים של שח־ית מתקיים• וזהו ימי״ם‬
‫ופרעה חילם וני״ ‪ :‬ולזה הליך ואת• והנ״ה לרמוז שהוא‬
‫אחד מס' שכנכיאס הסי הנה בגמט' ס׳ וק״ל ‪:‬‬
‫א״נ עמ״ס סרב עק יוסף כמ״ש לא ראיתי כסנס ככל ארץ‬
‫לרוע כדי שחימא הרסיחי כיוס וראיחע כהלום יחאמר‬
‫איני אמת יכשהיא ישכור מלנא דא״ל לשמיאל מס אפוי‬
‫כחלימי יע״ש ובתמ המס' למה לא פירש לו מהו כיו^‬
‫היאור‬
 ‫קי‬ ‫‪.‬רשת דשכ‬
‫^*ג כל הנושא אשס לשם ממיןםייש נכנש וחירש יוצק‬
‫וממונם אנדיו׳ש שע׳י שתקת אשה לש״ש אז קל‬
‫ה; למיט רנלי׳ך ששיא לשק ממין ע׳ר וכל היקים אשר‬
‫כיגל׳סם ודו״ק • א״ג ויעזוכ את כל אשי לו כיד יוסף‬
‫עכ׳ו לא היציא הוצאוא כי אם הלחם אשי היא אוכל ול׳ת‬
‫יה׳ו נפל למשכב מהמת כי לא נשש• כאלה כעיכדא דססיא‬
‫עשיר שהיו כניו אהטנישים יכלם חיליס וכחישים• ושאל לשניט‬
‫העני מס מאכלכם לסייתיכש כייאים יאעשס כן גס אני•‬
‫והשיב לו פת כמלה וט׳ ויעש כן ינכלי למשכב ער אשר‬
‫לא יוכלו לסרפא וכי'• ל‪1‬׳א ויהי ייהף יפ׳חויפה מלאם שלא‬
‫נשתנה מראיתו מכוח סילי ח׳ו וו'ש ארן אשי לא במסכנית‬
‫האכל בס לח׳ם אלא חטה עשריח וכיח שמא יפיל למשנה‬
‫לו׳א אשר אכניס כליי בני׳ם ואנשיה קשים ככרזל • וז׳ש‬
‫ועכרתם אתס׳א וכ״ךאת לחמי״ך יאה מתייך יצ׳ק מגרעית‬
‫נתןאלאוהשיי־תי מהלה מק״נך ‪ :‬ווהי ואכלתם להמנם‬
‫לשי״כע ואפילו סכי ייש‪-‬חס לבטת כארצכם ויהי שזתפלל‬
‫יעקכ אע׳ה מפניכי לא נשה כאלה• וסן עתה כראיתי שלא‬
‫נשאי כייו כלום שאליפז השיגי ולקח את סכל* א! אמר‬
‫ונתן לי לסם לאטל וכגר ללכיש • ובכקשס ישכתי כשלים‬
‫אל כית אכי שמא אפהיר אפיל למשכב וק״ל ‪:‬‬
‫וי קו מו כל כניו וכל כניתיי • יוכן עמ׳ש •'ל החהאכל‬
‫על מתי יית־ מראי על מת אחי סוא מהאכל‬
‫ומעשה כאשם אתת שמתי כל בניה יכי' ויהי ויקימו כל‬
‫כני׳י יכיל כניתייו ) ע׳י ועיניי קמי מ־איח( בטענה ואת‬
‫שנילם ימותו • לום אמדו לנהמי כשביל שהיא תתאבל‬
‫יותי מראי אמנם היא וימאן להתנחם שניונחי דאיןמתאכל‬
‫כשכיל שמת כט אלא מתאכל שמא ירד אנל שאולה כארויל‬
‫שא'ל הקנ׳ה אה מת אתר מכניו כחייו ירד לגיתנק‬
‫ועל‬
 ‫פרשת ^שב‬
‫איכפת לכו ״ וזהו כי‬ ‫ועל וה היא מתאבל וא*כ לא‬
‫ארד אל ככי אכל שאולם וכאמור וק׳׳ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ו י מ א ן שלשל׳ח פשק אל כחשוכי שאני ע ב ד כנעני ותאמרי‬
‫שכנען צוה לבניו ג׳ד א ה כזזי מ א • א מנו בול שנאו ארוניכס‬
‫אלס אינה כי‬ ‫ד ע ’ י נא וראי שלוש‬ ‫לן עלי‬ ‫וכזה היה‬
‫וזהו שלשלת פסק שהרי עכרי אנכי ודוק ‪:‬‬
‫אותו שלשלת שקיקה אומרת לו קושרת אורךגשלשלאיח‬ ‫א״^‬
‫והוא א״ל ה׳ מחיר י ס ריס הכו פסקוא״ל ; ‪.‬‬
‫ר'‬ ‫והקפשכו כבגד״ו ״ ככנדיו כה • ע״ר באו‬ ‫במס״‬
‫ציציותיו ושפחו לו על פניו וכי* • »‪1‬הו וקקפככו ככנר׳י‬
‫והייני טעמא משוס כי ע׳י בבגדי בה וק״ל ‪:‬‬
‫וקתפבכו בבגדו כרי לאמי לו שכבה עמי ובלעדי‬ ‫א’נ‬
‫‪1‬ס לא היה שומע לה להכי הפשהי יכיי׳ט רמששא שמא‬
‫בשמעו זאו; כנגיו כה ויברח לקכי ר‪,‬פ‪:‬הי וק'ל‬
‫א’ ג אץ מפנגץ גדין של מעלה ער כיומו ‪ p‬כ' שנם‬
‫וזהי יחתפשהו כנגד׳ו נגי ע' י*‪1‬וא״כ לא אינפח לן‬
‫יאם*ה כננדיו נה ויו‪5‬ן • או עמ׳יש אומה מערינקא‬
‫אפשר יוכף כן י'ו כנה ולא יטא לוה י‪,‬בשיו מאסר‬
‫שכנר הייתי כן •’‪ 1‬שנס מעמם לאמד מכבה עמי ואפ׳ס‬
‫ויעזוב נגדו יצלה ונס אי יחשט כמאמר האי מטרונימא‬
‫לא איגפה ליה וובו בננ׳רו בה נס שביה נן •*ו שנם‬
‫‪1‬יצרו קוקפו עכ׳ו לא הש ורוק‬
‫אפ׳שעשחס ני כאור‪,‬ו עיכדא בכב^ה כרב הילך‬
‫המיס ופיעל צ*ק באיהישעשהטשוף לאיהסאכה‬
‫וח״טו כאותו‬ ‫שהבא אלץ וישכב אצלהונסט להסייע‬
‫כגר שקנס לס בעלה ונשלנההו ליל כפוייס מם לכס‬
‫כקדבה וסלכס אל ביתו ובשפשטסו או המסה על עצמה‬
‫‪ d p‬היק עושה וגעשה להגה ונטלה ולא נטמאה יעשיב ׳‬
‫חהי‬
 ‫מזז‬ ‫‪K‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬

‫פיאיי ‪0‬ראפ ‪;8‬ןו פ)(יי>‪ .1‬לפ'‪£&.‬יא ‪ 0‬ני)‪<|« 1‬פ‪£‬י‪ 0 .‬י ^‬

‫»>ו‪0‬ץיאסו בלילס מסו י ‪8‬נ‪ 0‬יפר&נ ‪ 8‬פגר־פ כ ‪»$‬י ‪f^ c DP‬‬
‫אפפ^ לפרפר >'>כיו‪ 0‬יר*םד?;ןולימי •סי^ ‪’ 58 .‬פמזייתי‬
‫‘‬ ‫‪.‬עיינד ענ פ;אור ‪",‬‬
‫>אפי ש‪8‬עיןן מר^ לטיניתא‪ .‬אשמכמא ’קן'‪.‬־א' ‪,.‬צ*>י‬
‫^‪.‬אי‪ .‬פקפ סמליפ אתפא‪1‬מר‪.'.‬לו פל‪>:9‬ל יסב"^‪pncp'.‬‬
‫‪^»> pAf‬ך אי»ןן ‪4‬ס_סשיכו ■!*ף‪ .‬ל»מ־י פצעדי דל•‬
‫•אסי א)‪»,&1‬ל אגפפס * אלא פאלפיס יענפ את פלזס‬
‫נס>‪0‬פ‪9‬לימופ פילטס אפר כ‪-‬פא‬ ‫או ״‬
‫‪...‬‬ ‫!פפינ^^ןק^ל‬
‫‪«1‬ק{ל‬
‫ו»פונ>‬
‫> »ירי‪ 5‬ן לסיעיל אשי חשפ׳ע פלים לפתיר‬ ‫וזפי ‪ uW‬׳ *‪w‬‬
‫אןון‪ 1‬ולא‪^.‬ן^אפי‪,‬פפס ‪ %‬יליא!ל לאמי כל‪ 8‬דיאינני‬
‫‪ <^!0‬אתי‪,‬אמירת ספפ • אלא ‪ ,‬אלפים »»נפ את‬
‫‪,‬‬ ‫‪-‬שלום פכפס וז ל‬
‫גדיל ממך ולא אני כי‬ ‫רן ככסאיכלומר סנפת‬
‫>שא המפגס למנוס מכסא סמלן‪’ •.‬וזפו רן למעועי‬
‫׳*‪. 0‬רק מלפק וקס כלומר הכסא נינןיחי פואגדול ‪':‬‬
‫ץיאמר פ־עפ א^ ענייי פנמלא ^לי'‪.‬ו‪.‬־שפ למס־ אמר‬
‫לעכייו מי ימ‪6‬ני‪ .‬כי‪1‬יס ‪.‬־ ו‪,‬אמ‪:‬ם יוכן עמ׳ש ז׳ל‬
‫אק »מ ‪ p‬פרנש אלא^א^; עגלןי; גצ;יר ‪'• S: 1‬ג פרג‬
‫‪,‬‬ ‫‪• .‬׳גזז^ ?נו?יינ‬
‫‪............‬‬ ‫■‬ ‫‪.‬סנתצא‬
‫־׳ ‪ v‬ז״פויי• ד־״זו‬ ‫»יי*י‬

‫*®ז‬
‫‪%‬ו‪10‬פ>‪1‬ו)^‪ 2‬נ»ו ‪ 1‬י ‪4‬‬

‫‪tjT Ik‬‬

‫א«א*פ‪wab j S T *18‬‬
 ‫>רש‪ 0‬מקז‬
‫‪ f i‬ס ודא״מ וא!י יכל• לומר צו עכפ״ד !״ל ‪:‬‬
‫ויסוופכגן כגד׳ו אצצ״מ עד בא אחניואלכיחי לפראומ‬
‫>י הוא מכעס ואין כו >א״ס ובגדיו יוטמי וד ^ ;‬
‫‪ I5p‬עאח• א‪ 0‬פמעץ וק לכאירה מאקס ‪8‬פפ יפי‬
‫ואמפע יפכאר ע*פ מקרמס הלא פיא כהוגס על ‪9‬פר‬
‫מישרומוא כי כאוכל גפ»רי מצדים לווו אפ בע?‪0‬ןן ממקימו‬
‫לאפיו לא יכולו ער שבא מכשה ופכ‪-‬רו וצערו צעימ!מ‬
‫אוי א״ל כמעון אחו אל פמשוכו ט ‪ W‬פוא ♦מ מ‪5‬חי‬
‫אק ‪ ft‬כי אס ממשפחתי ומכיח אכי ובו* * ‪ppi 1M‬‬
‫מאח׳ס אח שמעין כלומר שכוא מהם צ^חיומק ‪:‬‬
‫ירכי• האיש חריט כארץ כמכיל מ' אוש מלחמס שסוא‬
‫ארון האין אמנ ו קשיח מאחדשאכחני כני אכרהסיצמק‬
‫ויעק‪ :‬קשי ח ‪1‬יי;ן הזהט ב’כ כמדגליסאק הארץ והיא‬
‫מיש כיב ה״י כפסיץ יוכרתי את כריתי יט' כי כבר‬
‫נאמר ‪ p‬אריכס ♦דעחי מכל מכפח*ת כאדמס על ‪P‬‬
‫אפפיי עליכם תת כל ערניחיכס בה מט אס מעשה ממהכס‬
‫הקדושים ולק הכליה פשיץ וח נץ סהיכחיח כי גס מן‬
‫פוכמס ג״ולס כהמט אל יקד מחצבהני כילו י*ע אמה‬
‫ואיך נהפכת ליהיריהנפז »די מ • ווסי עדין רעקדין‬
‫לורעו ‪ ctd‬במומי״• מוסר • ‪ tew‬זעור לעב ‪p‬י‬
‫לאייו אכל צל מ ‪ 9‬אל ^‪6‬י •מ• •יה » ‪%‬וכ‪ %‬מס שרמ«‬
‫!*ל במאידס לנר אצל ה*‪3‬יא ייט חי אתכס • גלומי‬
‫• ^ י אני ‪ •* rw iM‬עיי• אומלעימאיי• מעמד‬
‫שנאפשי וי‪0‬י כאשר‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬

‫^ואלס סו ה• מאיו• • ‪V‬‬

‫‪9 9‬יא מעידמ*‬
‫•״ל •‪ W8‬מ«יי« ‪4‬עןאו‬
‫•ימרא ננ ע ע נ פ כוו‬ ‫נ•‬
‫כיסיל‬
‫«י ‪•kis‬‬ ‫»י• מ‬ ‫מנ סויי • • * ני אי ך‬
‫•»ר»ל>נ«ך »‪■ H » f‬‬ ‫ייייי ^יי *‬
‫‪y r a‬‬ ‫» ‪vSv t m‬‬
‫‪c H‬‬ ‫‪9‬ש>« ‪tiN n‬‬
‫•‪ eq»j pna*p IM p m p o » 01‬ן‪4‬‬
 ‫!רשת י>קן‬
‫•ל י ן אכל או « עלא רןנ^ת על ניני אכין כצי'ק> ‪0‬י ‪5‬ר‬
‫•אין כ‪ #‬עניין ‪ ^ t t‬ן ים אכו ‪ 0‬אכיקיף כילס ימרים‬
‫י‪1‬מיד מאד• וזהי הכרחי‬ ‫!חידמים |׳כ ^ כיוכ‬
‫^ח בריחי יעיןה כלומד אזכיר אח אכיכס ככתגדלהס על‬
‫‪ w a‬אשד כ ‪1‬ה!י הייתם אחז 'אף אח כייסי יצחץ אכי‬
‫אמכם ואף את גדיהי אכדכם כמס ירך ♦גוע אשר אחס‬
‫נצמחים ממגס גס וסארן אזכיר ידי׳ק ;‬
‫ועמה לשיז חשינסגס יי־א פי״עס קיא הפיעטת אשד‬
‫אגמכי בה אזי ע׳י נמצא יהיה איש ילא וחכם הגי אל האמיד‬
‫ישתיהועל כל ח*מצ לשלוש ‪ c pv ' 3‬ילהעביי• נליליס משהרץ‬
‫י»ו ‪0‬ה פי־ע׳ה מגי ס הכיעכיק יכצצי הגניל‪ ,‬ויפקד‬
‫‪#‬ןידים ע’ד יאשיבה שיכטיך ככר*שנה על י י ז לזצ״ים‬
‫כןיייסס אשד כיהה כמצ ד בשבע כזכיח הה־רה י;חצ‪:‬ם‬
‫‪9‬ענד<ה שבעה כובה לחיית נני׳י השכ׳׳ע ודב טיב לכיח‬
‫יש־הל בילא״ו ‪:‬‬
‫פ ר ש ת וי ג ש‬
‫הכדכיח הפי־שס ואמם עלי לשליס אל אלאמנ ‪-0‬כקכ‬
‫ברב •צחק עעריא ז׳ל שר״לשנלימן א'ש זס הגנכאוזכם‬
‫§ין אחס עיליס לשלים אל אמכם דאפשר ינטב כיין‬
‫עאמד^ס ותחפשי אחי ויכיס לכם מלחמה עכה״ר ולז״ם‬
‫♦ליי יהורס ייאמר כ׳י הפשר המצז הגניבה וני צא‬
‫דגר זס לסאהייד כל לך ירוק ‪:‬‬
‫סייב המי כמ״ש הלאוס אשיישח׳ה ארוגי כיופי*•‬
‫‪4‬לא תאערי שיפס עשס יטוכחי לשתים כדי שלא יכלזש‬
‫‪ m w W9‬רמל לידפ'ס סל אביס • ‪1‬ה אמז ‪vrpo‬‬
‫^ ‪ 91‬איי ישת״ס ארוני כז ואחמס כי נתש ינמש מ‬
‫שידי ‪ ^tam‬כעל במים כההיא חעידיוט מעתה כרעיה•‬
‫אשד עשיחם‪.‬ודיד ‪:‬‬
‫ייודה ויאמר כי ארוכי הלומי אפתה פי ואכלען‬ ‫‪99%‬‬
‫בפרעם‬ ‫י • >י המין‪ .‬כערעס אימיל מסן‬
‫‪ anf lA a‬ינשם למס ‪»9‬ןעככ • לו״א אמגי שא׳ל א ‪9‬‬

‫‪ m w‬הלומי עשית מימי )שת*״״ עאפירע לוז״יס ר ״ ‪9‬‬

‫שדל‬
 ‫פיש^ויג ‪■t‬‬ ‫‪,^ .‬‬
‫פא'יל(נפ!‪f^ £‬כלו'"^ ‪^)i‬ו‬

‫‪ If il‬פןר ’ אפץ כע‪:‬ףן'־ויונפי^^ <י ^‪04‬משו‪ 1‬אוי«י*‪».‬‬

‫פן •»וי כ»'פ‬ ‫גי מ ן ן כפיעפ צש« ‪,‬שפליגפ עי ^'‬
‫שנועש כאלי ‪ t ~ v v‬ו^»ןפ־ עדרי ‪ t h i i >«0‬אפ»‬
‫גער שכרי וצו׳• ■)פרנ־יצתץ^'בלי♦ ז״ל( ‪a‬־־ *•‬
‫‪4 ,‬״נ שיישף גיגל ר ^י שבמדככשעיצי‪1‬פוא‪-‬גרויד־שפוא‬
‫׳ י' מיי ש יפח^ם ויפו'ייגש' א?יו יפווי׳ש ישי׳ע ליי‬
‫^דיט ולא ’אמש ומש סננחיין אמש שיא ני כמין נ פי *ו‬
‫»‪ 0‬שש־עש מלן ־ואמש משגשו ‪ p‬אני מלו ואמש ש»‪0‬‬
‫וגגגי שממשגש תינו משג על ממשלקו לעולמיש‬
‫‪,‬כרכר יה־ ; תסי מש סימי פרעס ליוסף אגג‪ .‬שש•*‬
‫וכצעדין לא ירים איש אח רגלו ואל מ‪t^CT‬מא•‪ K>^'t‬י‬
‫הממשלה ממך וא^ א־תם לאחי ייוק ‪*J‬‬
‫ידבר נא עמש רני כאיט אדוני זלא עי סישט שיי‬
‫שמלוכה ושכיא ולש לפניסש והייני שעמא נ• עניין‬
‫ערס‪ .‬און שנער וס״ואכי ע־נ־ו צופית‪.‬ונלות אלץ נל‬
‫'‬ ‫‪ .‬מיוס‪-‬ודיץ ‪:‬‬
‫א״נ וינש אלץ‪ .‬ישייע‪.‬אול׳ש‪ .‬גרי״ש כלית* איל *‪olfetf‬‬
‫מל^‪.,‬יסודה ד ס׳ ע כי אמה יכיעליא*ל_‪?.‬י^פי‬ ‫•■‬
‫ירכר ג* עכין‪ .‬דנכלהאני כי תלוייה סי‪.‬ילת^א»*^י* •‬
‫) מפ׳״י״^ • ו כ תנ‪^ ".‬כ; מ־־רש שלעיוין‬
‫יי^ני*‪.‬‬ ‫־י® ’ *‬ ‫•ספטל^ן •סגישא‬
‫־ ‪S b w 'jijj;) •q‬‬ ‫‪3‬י‪1‬ר׳‪.-‬אפשת פי ו א כ ^‪3‬‬
‫‪. ..‬‬ ‫מעמןילפט!‪,‬אי פ ת»ןיו‪1‬ןו‪$^..<.‬־»‬
‫‪ fyt‬לשזמו ‪1‬אני‪.‬שישא ‪.‬סויהשסא^‪:-‬ז^^'^^לו^^יש‬
‫' ‪. :‬לי ‪_____ jpm rO 'ja rp ^,^-■ .‬‬
‫גי אדוני ייס עש׳* שמשז‪ ..‬פ;וו ט‪;1‬ז&״י ת ״ נז ה? ך‪5‬נם‬
‫ל ק ^י « אבי^כצי שד כ*לכ‪ 1‬ל ^ ^; שו‪1‬ש־ מיזיג‬
‫^אלא גר׳נל־׳^‬
‫? ‪® 2 W JS‬י‬ ‫לאייי״י >?* י< ®ניי ^ מז׳‬
 ‫יי‬ ‫ינישס ויגג‬
‫יחי כעידן שאני אדכר עמן פס אל פס ‪ :‬וזיו מ י‬
‫כלומר שיצאס יזופייפכ^י ממד‬ ‫כעמי כי יצאה לי יד‬
‫דכתפלס הייתי גבירס יסן עתס כשאדיי גיס ודוק ‪:‬‬
‫א״נ ידבר נא עכרך דכר כל״הק כאזכי אדוני כלא מלץ‬
‫שסרי אתס גדול מפיעה פאתס ירעח ע״א לשודפוסוא‬
‫לא ירע כי אם ע' ומסיאוי כי כמין אדם שהוא כפיך‬
‫יפיס מלו ולא פי‪-‬ינס ודוק ‪:‬‬
‫במד״ אככיר • א׳ל יהודה מהנא»רלאכאשכארןכנ‪:‬ק‬
‫א״ל סלן המכל אמד הדלי התחיל יהירה כוננה‬
‫שלא הבין ההידה וא״ל כהטעה דין שק• אחה ק איפס‬
‫א״ל יוסף שקי לשקדי נשקי מכרתם את יוסן אמיכה‬
‫וכי' א״ל ככרוך איתי על‬ ‫ק ך‬ ‫א*ל אהלוף חרכי ואתחיל‬
‫ציוארך איל אפתח פיואכצעאוסךא׳לישלי אק לסתמו‬
‫א״ל תגרום שאצכע ‪0‬ו?ףיוצו־ים נדמים א׳לצכעיססייתס‬
‫מימיכם שצכינת• כהונת אחיכם וכי' • א־ל נורא רשכה‬
‫דליק כי א׳ל מיא דתמר כלחן אנא מעשי כיין שראה‬
‫שהסכימה רינתם וכו' ז ואפשר להכין כי בכם המפ׳זיל‬
‫כתני שא״ל יוסף וכי חסכת אכיך שכקש״ה כי לאי משיה‬
‫כהיותו צדיק • לא כן עתח אי תאמרו לו שנעשה גנב ״‬
‫חנלית שנאה ישנא אותי אוי השיכי יהודה כי איכיט •יסשיק‬
‫לסשיג לו רק נראיתי כי אין סמנר ומת יזהו א״ל הלן‬
‫סחכל כנימק אתיי הדלי • אחר אמי כשם שסיא גנכת‬
‫התיפים מאכיה אף סואגככסבמע ואל תתמס רתיצה‬
‫כתר רתילם אזלס וט* • אי א’ל כשטעה ‪ p‬שקרוכו'‬
‫כל‪ 1‬ניאותי כי אק הנער ומת אזי א״ל א'כ אין לכם‬
‫‪ p‬הקד כמכירת ייחף ואיך לא חיישתס לחיי אכיכס הוקן‬
‫במכירתו ‪ :‬או ט יוסף הסיהס לדבר אסר באומרו הלו‬
‫החכל יעקב הכל נחלתו כי נגזר עליו נימח ייכועס אפי‬
‫הילי כעין מכירת יוסף שכוא כבני חידש שנע דעזלו‬
‫דלי כמש רל או סתמיל יסורס כיעס כי לא ‪ P D‬הודי׳•‬
‫שהיא סיאליעלכנימץ מס מסיתי לדבר אסר• א״לכשטע•‬
‫דין שקד אייס ‪ P‬איתט תנה סנער ע״י וכל• מדנימדן‬
‫אוי פריו לו שאלותיו כי כוו ‪p‬ו רצייה מ כשקר מביתה‬
 ‫פישת ‪to'i‬‬
‫איו יותף וכעייכי תחיכו חיכח גליח אוכשכומס‬
‫אתה ‪ p‬כי צא גככ הגכיע כצל א»י א״ל א'כ הלא לכס לרעה‬
‫כ ^ ס שאר© מורד כס מזררץ אישי וושושק״ר לשקיי ושוכרי‬
‫כשקר מכרשס אהיושף א׳ל אשלוף חדכיא^ל ככרון אוקווכי*‬
‫ירי עשי וכה כתכין שנא״ על סרכן החיה‬ ‫כי‬
‫א׳ל עעסס אפקח פי ואכלען ני הזיל ‪7‬ל יערן ‪ :‬רקעיל‬
‫כס\ א״ל סלא אהה ה ריחה כמ־ג‪:‬ה האבן אשר ורקק‬
‫סשמימס ועשית כ‪:‬נפר לדיש וכן עשה מנשה כני יפין‬
‫ענה אין וה כי אם ממשפאחך )כניב• כמד״( ואפ״‬
‫כנו ג״כ נמצא כיתד ככיכי חשי יש לי אכ״ן לפיתמי‬
‫א״ל הנ״ום שאצנע ש'ק• וני״ א׳ל לרבי ‪1‬ת אידה לך‬
‫אכל מי יאמ״י שתצכע מ‪-‬מי כני אדם ולא מימי צאן‬
‫יכי״ סהרי ייהף שהוא א' היה ואתם ענדה לא סיס לכם‬
‫לב לעמיד לשפין דמי כי אם צכעתםכיתנתיכרס)ו‪.‬ניץ‬
‫כצמ״ד( א״ל הלז נורא דשכם דליק בי כי עשיני מעשה‬
‫כפיעל א׳ל הלא צי סב״ מיכיח חיק מקייס שהרי נירא‬
‫רתת״ כלתך אנא מעשי ש אמית סיצאיש יתש*ף וכ!״‬
‫ולא עשית וא״כ בחיתי סויש חיקז כי אץ לן בבירת‬
‫סלכ לעיית כנל אשי אתה אימד וכי״ אי צבעים הייתם‬
‫כלומר מדוע תסרבי את מצייס ויהיה ת־כ איש כאחיו‬
‫איעצכם עצה שהנער ישאי אצלי ואתם אפה ואת עשר‬
‫לא צבעים היוחס מימיכם אף אתם עתה ‪ p‬תעשי לכטמץ‬
‫תשהטישעיר ועבלי אש הכתינת בדם ואמרו אצ אביכם‬
‫הכר נא וכי' וישו סלך הת‪:‬ל אז א״לא״כ סוכררסדכד‬
‫כי אתה רוצש לקזתי לתת שככתיך כו כמ״שו״ל שמשדר‬
‫על משכב וכור או א״ל סא נא לנגר עיניך כי נורא‬
‫דשכס כי שם נקנה סיתת וירכה בכן כשמיטס ווה‬
‫עינץ ואח׳ך‬ ‫וכר א! א״ל ק‪ 5‬ע עצמך ועול קורא‬
‫קנא קנאה וו כי הלא נירא דתער כלחן אנא מעפימאחר‬
‫שנכשלם אי אתה יכול לקנוא ומ״ וכיון שסהנימה דעזס‬
‫אמר מיטב ראתיורע אליסס ודוק‪:‬‬
‫ארוני שאל וכו״ עק איילה שלומה דף נ״ ע׳א ששם‬
‫נדשסהו‬
 ‫‪np‬‬ ‫»רש ‪ 0‬ויחי‬
‫פדככהו זכחככי שס ר^וכית רחל אמני שאמרה שהיא‬
‫כ׳ו הכניסה צרחה יכו״ וזהו ועת צי״ס סיא ליעקב ע״ר‬
‫ננעסח צרחי^( וממכ״ה יוש״ע כטענה ‪ w‬ככזכי־‬
‫באירד ‪:‬‬ ‫כזו׳ח‬ ‫‪.‬‬
‫פ ר ע ת וי חי‬
‫גן פירה יוהף כן פייח אכר עין הרע אינה שילטק כו לכרע‬
‫ג® ‪ p‬פיי ח עליעי״ן מעילה העין לרטיב לו הסו‬
‫מ״ש א׳ה עלי עין אלא עילי עין כלימר הכנס העין כי‬
‫להועיל כ־רהיא איר‪,‬י‪.‬א דהחיא לקחיה רכמ חצ דלא כות‬
‫פסקה מדג טמאהה ח״ל לכי ספרי לשכטיכי כדי ש טילו נ ין‬
‫עי ה׳ר ויאמרו שדמיה מרוכין כניה חרוכין יכן עשקח‬
‫יו׳ש כמסיה יה א גליה רזח מקור‬ ‫וטנרס מדמיה •‬
‫דמיה דין גרמה לה ו טרי ה ממקיר דמיה וכאמור ;‬
‫מ״נ דר״י כוס רגיל גיחיב אשערי דטכילה וכי' א״ל לא‬
‫מסחפי מד מעיב ‪ f‬כישה א׳ל אנא מורעא דיוסף‬
‫וכו' וזהו כן פורת ייכף כן פיר׳ת עלי עיין שהיה יישב ע ל‬
‫העץ ואמר כנית צעד׳׳ה תן ס‪ :‬אר עלי שי״ר מסהכלו‬
‫*פיס ע*ד לא הסורנ' ע ץ רמדרהיוישטמסו בע׳ליתני׳ס‬
‫רבנן לאמר לא מסחפי מר מע כא כישא יטעחא הוא‬
‫גי יחשב כאיחן קשקי ויעיזו זרועי ידיו מי ד אכיר ועקד‬
‫‪#‬היה שיפריה כעין יעקכ והשיכס משש רועס אלן ישראל‬
‫שהוא מירעיה ייוסף ‪ p‬ישראל ו ק ל ‪:‬‬ ‫^‬
‫א׳ג ע*ר מ״ש !’‪ S‬בעכדא ראכסכדרוס שהלכישש תראס‬
‫וכרכיה והעביר ס על פכי אוקס החמח דעיס כרואוה‬
‫נעיז הרע וראי צורקם וכסזכלי כעצמם כעין הרע ומהי יכו׳‬
‫ח״ש ‪ p‬פיי ת יועף שפיש יפה אף נעים ואז עולי עין‬
‫תכגק צ'יפ הרואה כו וסאה עצמו כעין הרע ‪ :‬א“כ‬
‫‪ P‬מירון עלי עין שהעלה על מק‪ 1‬ד העץ שידע ע״א *‬
‫»׳םודה י צי ע רמו על דויד שבאמן יהויוה חדא כי יתירה‬
‫עת״ה י ' פלימד דויד שנא' עליז וה' ע מי אפ ‪ c‬ד שהשכ^ס‬
‫ע מו וחנוא ג ס רצי״ע מה שננחי לה יה כרגל רביעי‬
‫וכמרככה שלתקכל פתשיכה ומעד״ף וממעשה רכ״ש ככי‬
‫עלית גס ולו ‪ p r p‬ע ת ם ואיך יהיה מסיח חהי גדולס‬
‫י*׳־‪•*•/‬ד■‬
 ‫>י ‪5‬י< ויל‪.‬‬
‫משיבה ש מגעלן עד כש״״אסככי״ר ווסודוד׳י אומץקרוי״ד‬
‫צת ואדוס כמ ש הדמוני דסל גחרומס מרכלה כה לין‬
‫אי״ק כלר ‪ :‬או ע׳ר שנס שאול כאלכיו ודויד כרככוה י‬
‫חהו דגול מרב״בה וזהו דודי דויד מיניה מיכה דבלה ידו‬
‫לקבל שביס • ווהי כה^ן אלהיס וכי מיטה וניכה שכה‬
‫מישי י רחפץ כחשיבה ה‪ >1‬והייני שכט יולכותין סהוא ש‪: 9‬‬
‫השי מה שפי' הרב כיח כין שוכה ישראל וכי' וקתי עינכם‬
‫רכדי״ס נטריקין ד‪/‬ויד ביגל ר ביעי י היה משיח ושוכואל ‪: *P‬‬
‫‪"#‬נ דתו עצ גליה הרביעי וזזו יסידס רכיע אהס הגואל‬
‫׳גם כיאוחן הגלית האריך הרביעי אל החיש כי אהה יוריו‬
‫אחי׳ך יהוא כי ידן כעורף אויביך ולא כמשיח ‪ P‬יוהן‬
‫שיהרג ח׳ו כ־עשככ בעיטה ישראל כנזכר כילקיט ישביח‬
‫מי יקימנו שאמ אנהגי שמיס לב אוי יכאה״ ויגחמי על אוק•‬
‫כצרית ולי •קזיח עמים כמיש וישחהיו לו לאומי• כ‪3‬‬
‫גייס יעכדושי וריק ‪:‬‬
‫נפתלי כחפ״לחי אבקשה איילס שליחה כיני שהיא ניעצה‬
‫‪ f:*p‬יאינא זזה ע*• שיוציא לה מ״ס ושיחים הסיוה‬
‫גם כן אג• ואמר ע״י שניחן אמ״רי שפר שלא אהסא‬
‫כמ״ש הר״ח ו״ל )ח׳ר גבריאל נ״ע( אוגיפז ליהיא״‬
‫כחייה ע*י אליה שליחה לכשרולאאמו שלמלך המשיח•‬
‫כמ״ש רל אס אין עיש״מ אוי חכשד אשס יהיא אמו הלמלן‬
‫כמשיח כמ״׳ש על סר גמה עלי לך מכשיח צ*א )ועיין איצה‬
‫שלוחה כאידך ‪j t‬ם הניחו אמיי שפ־ משמיע שלוס ונו' ‪:‬‬
‫השממה המיכז' ‪0‬פ' ז**פיי\ וירכי ייח'יוק עמ״ש ד^ד״הר הה• ‪.‬‬
‫^כו מאשי כפן לדייר ע' סכה ינחני לי האכיה חפו‬
‫מא״ר מהנח אדם הוא הגורם ויסי יעקב קמ״ו שמס ולאק׳ה‬
‫כאביי שנת; לדויד ק׳ ל ‪ :‬א״נ יעקב הבייי לא מה וכו'‬
‫דנה ורעי כחיים אן הוא כחייס וזהו ויפרו וירכו ינעחה‬
‫רחי יעקב ילא מה יק״ל ‪ :‬א״נ ויפדו מאיש ואשם דץ‬
‫גרמא ויחי ועקב הו״ל חיוחלההולן אהה עוקכם ומרמה‬
‫כמ״ש ארס ולוד אשם וכו׳ ‪:‬‬