‫נוסחאות מקדמי היוון‬

‫‪ – P‬מסמל תקבול‪/‬תשלום בערך נוכחי (היום) – מופיע בתחילת תקופה (במועד ‪.)0‬‬
‫‪ – S‬מסמל תקבול‪/‬תשלום בערך עתידי – מופיע בסוף תקופה‪.‬‬
‫‪ – R‬מסמל תקבול‪/‬תשלום בודד המהווה חלק מסדרת תקבולים‪/‬תשלומים – מופיע‬
‫בסוף תקופה‪.‬‬
‫‪ – i‬שיעור הריבית התקופתית‪.‬‬
‫‪ – n‬מס' תקופות‪.‬‬

‫טבלת סילוקין‬
‫יתרת חוב אחרי‬ ‫מרכיב‬ ‫מרכיב‬ ‫תשלום‬ ‫יתרת חוב לפני‬ ‫סוף שנה‬
‫התשלום‬ ‫הקרן‬ ‫הריבית‬ ‫התשלום‬
‫‪10,000.0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪9,789.8‬‬ ‫‪210.2‬‬ ‫‪300.0‬‬ ‫‪510.2‬‬ ‫‪10,300.0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪9,573.3‬‬ ‫‪216.5‬‬ ‫‪293.7‬‬ ‫‪510.2‬‬ ‫‪10,083.5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪9,350.3‬‬ ‫‪223.0‬‬ ‫‪287.2‬‬ ‫‪510.2‬‬ ‫‪9,860.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫ניתן לחשב את מרכיב הריבית גם ללא שימוש בטבלה באמצעות הנוסחה‪:‬‬
‫‪− N + y− 1‬‬
‫)‪I=y R⋅[1− (1+ i‬‬ ‫]‬
‫‪ - N‬מספר החזרים כולל‪.‬‬
‫‪ - y‬מספר התקופה עבורה מחשבים את מרכיב הריבית‪.‬‬
‫‪ - R‬גובה ההחזר התקופתי‪.‬‬
‫‪ - i‬שיעור הריבית‪.‬‬
‫‪ -‬מרכיב הריבית בתקופה ‪.y‬‬
‫‪Iy‬‬
 ‫ריביות‬
‫‪ - i‬ריבית נומינלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - m‬מס' תקופות בסיסיות בהם מצטברת הריבית בשנה (מס' הצטברויות הריבית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - n‬מס' התקופות הבסיסיות שיש בתקופה עבורה מחשבים את הריבית‬ ‫‪‬‬
‫האפקטיבית‪.‬‬

‫‪i‬‬
‫=‪im‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪ - m‬רבית תקופתית (מחושבת עבור יח' זמן בסיסית)‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪i‬‬
‫‪ - ffe‬רבית אפקטיבית – הריבית המשולמת בפועל לתקופה המורכבת מ‪n-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪n‬‬
‫‪iffe= (1+ im )−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תקופות בסיסיות‪:‬‬

‫השוואת חלופות‬
‫‪NFV‬‬ ‫‪AE‬‬ ‫‪NPV‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פרויקטים עם אורך חיים כלכלי זהה‬
‫בנקודת הזמן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פרויקטים חד‪-‬פעמיים עם אורך חיים שונה‬
‫הרחוקה‬
‫תקופה זהה‬ ‫מחזור אחד‬ ‫תקופה‬ ‫פרויקטים מחזוריים עם אורך חיים שונה‬
‫זהה‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרויקטים עם תקבולים שמושקעים בריבית‬
‫שונה מה‪MARR-‬‬
 ‫השוואת חלופות על‪-‬פי שיעור התשואה הפנימי (‪)IRR‬‬

‫חלופה ‪1‬‬ ‫חלופה ‪2‬‬

‫‪S1‬‬ ‫‪S2‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬

‫‪01n1‬‬ ‫‪01n2‬‬

‫‪P1‬‬ ‫‪P2‬‬
‫החלופות כדאיות (‪)IRR>MARR‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אורך חיי החלופות צריך להיות זהה‪n1=n2 :‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם ההשקעה הראשונית זהה ( ‪ ) P1=P2‬החלופה שבה ‪ IRR‬גדול יותר עדיפה‬ ‫‪.3‬‬
‫אם ההשקעה הראשונית שונה ( ‪ ,) P1≠P2‬ומתקיים‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ P1>P2‬וגם ‪ ,IRR1>IRR2‬חלופה ‪ 1‬תהיה עדיפה‬
‫אם ‪ P2>P1‬אולם ‪ ,IRR1>IRR2‬נוכל להשוות בין החלופות באמצעות שיטת‬ ‫‪.5‬‬
‫שיעור תשואה הבדלי – ‪IROR‬‬

‫השוואת חלופות באמצעות שיעור תשואה הבדלי (‪)IROR‬‬

‫מסדרים את החלופות לפי סדר השקעה עולה (‪)P1<P2‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מחשבים שיעור תשואה פנימי לכל חלופה בנפרד‬ ‫‪.2‬‬
‫פוסלים חלופה שבה השת"פ נמוך משיעור התשואה המזערי הנדרש‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪IRR<MARR‬‬
‫מוצאים תזרים מזומנים הבדלי מחלופה אחת להבאה בתור‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪IROR1→2‬‬

‫‪S2-S1‬‬
‫‪P2>P1‬‬ ‫‪R2-R1‬‬
‫‪IRR2<IRR1‬‬
‫‪01n‬‬
‫‪P2-P1‬‬
 ‫מחשבים ‪ IROR‬של תזרים המזומנים ההבדלי‪ ,‬בדומה לחישוב ‪IRR‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אם ‪ ,IROR>MARR‬החלופה הבאה עדיפה – הגדלת ההשקעה כדאית‬ ‫‪.6‬‬

‫אורך חיים כלכלי של ציוד‬

‫מורכב מעלות הציוד (פחת) ועלות אחזקה‬
‫‪n‬‬
‫= ‪EA‬‬
‫‪n P⋅rp ( i ,n −nL‬‬
‫∑‪) ⋅rs ( i ,n )+‬‬
‫) ‪[ B ⋅kps (i ,k )]⋅rp ( i ,n‬‬
‫‪k= 1‬‬
‫אורך החיים הכלכלי ייקבע בהתאם לתקופה עבורה העלות השנתית שוות הערך של‬
‫הציוד הינה מזערית (( ‪:AEN‬‬
‫‪AEn‬‬
‫עלות‬
‫אחזקה‬

‫פחת‬

‫‪0‬‬ ‫‪Nn‬‬

‫שני מקרים יוצאים מן הכלל‪:‬‬

‫כאשר הפחת הינו קבוע‪ ,‬אולם עלות האחזקה גדלה עם הזמן‪ ,‬לא כדאי להחזיק בציוד‪.‬‬
‫אורך חיים כלכלי = ‪.0‬‬
‫‪AEn‬‬
‫עלות אחזקה‬
‫פחת‬

‫‪0n‬‬
 ‫כאשר הפחת קטן עם הזמן‪ ,‬אולם עלות האחזקה קבועה‪ ,‬כדאי להמשיך ולהחזיק‬
‫בציוד עד תום אורך החיים הפיזי שלו‪.‬‬

‫‪AEn‬‬
‫פחת‬
‫עלות אחזקה‬

‫‪0n‬‬
‫החלפת ציוד ומערכות ציוד (ישן בחדש)‬
‫דרך לפתרון‪:‬‬
‫מחשבים את העלות השנתית שוות הערך של הציוד החדש‪ ,‬ומוצאים ‪AEN‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מזערי‪.‬‬
‫מחשבים עלות שנתית (‪ )Aon‬של הציוד הישן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ערך שרידי בסוף השנה‬ ‫‪Ln‬‬

‫‪n-1 n‬‬

‫‪Bn‬‬
‫עלות אחזקה‬
‫ערך שרידי בתחילת השנה‬ ‫‪Ln-1‬‬ ‫בשנה זו‬

‫= ‪oA‬‬
‫¿ ‪n L n− 1⋅sp ( i ,1 )+B n− ¿ L n‬‬

‫ערך שרידי בסוף התקופה‬ ‫‪Ln‬‬

‫‪0 123 n‬‬

‫‪B1‬‬
‫ערך שרידי‬ ‫‪B2‬‬
‫היום‬ ‫‪B3‬‬
‫עלויות אחזקה‬
‫‪L0‬‬ ‫‪Bn‬‬
‫‪n‬‬
‫‪oEA‬‬ ‫∑‪n L 0⋅rp ( i ,n )+‬‬
‫=‬ ‫⋅‪[ B‬‬
‫⋅) ‪kps ( i ,k‬‬
‫‪]rp ( i ,n )− ¿ L n⋅rs‬‬ ‫¿) ‪(i ,n‬‬
‫‪k= 1‬‬
 ‫אינפלציה‬
‫‪ - if‬התייקרות (אינפלציה)‬
‫‪ - ir‬ריבית ריאלית‪ :‬עלות השימוש בהון‬
‫‪ - ic‬ריבית משולבת‪ :‬כוללת את הריבית הריאלית ואת האינפלציה‬

‫‪i c =i r +i f +i r⋅i f‬‬

‫ערך ריאלי‪:‬‬
‫ערכו של תשלום במועד מסירת הנתונים (ללא האינפלציה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר מוגדר שתשלום צמוד למדד‪ ,‬התשלום נתון בערכו הריאלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כדי להוון ערך ריאלי נשתמש בריבית הריאלית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ערך שוטף‪:‬‬
‫ערכו של תשלום במועד ביצועו (כולל את האינפלציה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר מוגדר שתשלום אינו צמוד למדד‪ ,‬התשלום נתון בערכו השוטף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כדי להוון ערך שוטף נשתמש בריבית המשולבת‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫הפיכת ערך ריאלי לערך שוטף (ולהפך)‪:‬‬
‫‪ - R‬תשלום או תקבול בערכים ריאליים‬
‫תשלום או תקבול בערכים שוטפים‬ ‫‪-r‬‬

‫‪n‬‬ ‫התשלום‬ ‫מדד ביום‬

‫=)‪r= R⋅(1+ i f‬‬ ‫⋅‪R‬‬
‫מדד ביום מסירת הנתונים‬
‫‪12 11 10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חודש‬
‫‪110 108 106 105 104.5 104 103 102.8 103 102.5 101 100‬‬ ‫מדד‬

‫מיסוי‬
‫מס הכנסה‪:‬‬
‫מס הכנסה – הוצאות כלליות – הכנסות = הכנסה נטו (רווח)‬
‫שיעור מס הכנסה = מס הכנסה · )הוצאות מוכרות – הכנסות (‬

‫הוצאה מוכרת – כל הוצאה במסגרת הפעילות העיקרית של החברה‪:‬‬

‫ריבית שמשולמת על הלוואה (הוצאות מימון)‬ ‫‪‬‬
‫הוצאות תפעול ואחזקה‬ ‫‪‬‬
‫דמי שכירות (רכב‪ ,‬דירה)‬ ‫‪‬‬
‫פחת חשבונאי‬ ‫‪‬‬
‫פחת קווי‪:‬‬
‫שיעור פחת נתון · ערך רכישה = פחת שנתי‬
‫מספר שנים נתון ‪ /‬ערך רכישה = פחת שנתי‬

‫מס רווחי הון‪:‬‬

‫(ערך בספרים – מחיר מכירה) • שיעור מס רווחי הון = מס רווחי הון‬
‫ערך בספרים = עלות הרכישה – ( מס' שנים· פחת שנתי)‬

‫"מס שלילי" – הדיווח של חברה לרשויות המס הינה עבור כל הפרויקטים שלה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫ייתכן שבפרויקט מסוים יהיה "מס שלילי"‪ ,‬שיופחת מהמס שמשולם על פרויקטים‬
‫אחרים‪.‬‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫סעיף א' (‪ 10‬נק')‬
‫משרד מהנדסים קטן מתלבט האם לפעול באזור תל אביב או בפריפריה‪ .‬עלות ההון‬
‫של המשרד ‪ 10% -‬לשנה‪ .‬שיעור מס ההכנסה הינו ‪ .30%‬ההכנסות וההוצאות‬
‫השנתיות הצפויות למשרד בכל איזור נתונות (בש"ח) בטבלה הבאה‪:‬‬
‫פריפריה‬ ‫תל אביב‬
‫‪480,000‬‬ ‫‪1,080,000‬‬ ‫הוצאות שכירות‬
‫‪1,400,000‬‬ ‫‪2,400,000‬‬ ‫הוצאות שכר‬
‫‪3,500,000‬‬ ‫‪5,600,000‬‬ ‫הכנסות‬

‫היכן כדאי למשרד לפעול‪ ,‬אם כל ההוצאות מוכרות למס?‬

‫סעיף ב' (‪ 10‬נק')‬

‫הממשלה רוצה לעודד עסקים לפעול בפריפריה ולכן החליטה לשנות מעט את תקנות‬
‫המס‪:‬‬
‫‪ .1‬שיעור מס הכנסה יעמוד על ‪ 20%‬בפריפריה‪ ,‬ויישאר ‪ 30%‬בתל אביב‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאות שכירות יוכרו למס עד לתקרה של ‪ ₪ 600,000‬בשנה‪ .‬מעבר לתקרה זו‬
‫הוצאות השכירות לא תוכרנה למס‪.‬‬
‫היכן כדאי למשרד לפעול עכשיו?‬

‫סעיף א‬
‫‪0.7*(5600K-2400K-1080K)=1484K‬‬
‫‪0.7*(3500K-1400K-480K)=1134K‬‬
‫הרווח נטו גבוה יותר בתל‪-‬אביב‪ ,‬לכן חלופה זו עדיפה‪.‬‬
‫סעיף ב‬
‫‪0.7*(5600K-2400K-600K)-480K=1340K‬‬
‫‪0.8*(3500K-1400K-480K)=1296K‬‬
‫הרווח עדיין גבוה יותר בתל‪-‬אביב‪ ,‬לכן התשובה לא תשתנה‪.‬‬