‫תשכחו מהעובדות ‪ -‬הן פייק ניוז‬

‫הרשתות החברתיות מעבירות מידע כוזב במהירות אדירה‪ ,‬כלי התקשורת‪,‬‬

‫האקדמיה והממשלות נחשבים אמינים פחות ‪ -‬ואף אחד לא מתעניין בעובדות‪,‬‬
‫אלא רק במה שאנחנו חושבים עליהן ■ ד"ר ג'ניפר קבאנו‪ ,‬חוקרת ממכון ראנד‪,‬‬
‫מסבירה למה צריך להתרגל לעידן חדש של התפוררות האמת — שיכול להיות‬
‫מסוכן מאוד‬

‫מאת‪ :‬ישראל פישר‬ ‫‪19.06.2020‬‬ ‫‪07:26‬‬

‫האמת כבר לא חשובה כל כך‪ .‬פחות אנשים מאמינים למה שהם קוראים‪ ,‬ומחפשים‬
‫תיאוריות אלטרנטיביות שיגבו את האמונות שלהם‪ .‬בשנים האחרונות קראו לזה "פייק‬
‫ניוז" — בעיקר הודות להשתלחות של נשיא ארה"ב‪ ,‬דונלד טראמפ‪ ,‬בכלי התקשורת‬
‫המסורתיים‪ .‬אבל לא מדובר רק בחדשות כוזבות‪ ,‬אלא בתופעה רחבה הרבה יותר של‬
‫"התפוררות האמת" )‪ (Truth Decay‬שפושה בכל מקום‪ :‬כלי תקשורת מסורתיים כמו‬
‫עיתונים ורשתות טלוויזיה‪ ,‬ציוצים בטוויטר או פוסטים בפייסבוק‪ ,‬ואפילו נתונים ממשלתיים‬
‫רשמיים‪.‬‬

‫אין יותר הסתמכות על עובדות‪ ,‬נתונים או ניתוחים מעמיקים בחיים הציבוריים בארה"ב‪.‬‬
‫העובדה הזאת מחלחלת גם אל צרכני התקשורת‪ ,‬שמאמינים פחות למקורות התקשורת‬
‫המסורתיים — ומחפשים מידע במקומות אחרים‪ ,‬שאף אחד לא טורח לבדוק את‬
‫אמינותם‪ .‬לפי מחקר שערכה ד"ר ג'ניפר קבאנו‪ ,‬מנהלת מרכז ארויו לאסטרטגיה במכון‬
‫המחקר ראנד בארה"ב‪ 41% ,‬מהמשיבים אמרו שהם מאמינים שהחדשות כיום אמינות‬
‫פחות מבעבר‪ .‬רק ‪ 15%‬השיבו שהם מאמינים שהחדשות כיום אמינות יותר‪.‬‬

‫הבעיה הזאת נהפכת לחמורה במיוחד בשנת בחירות בארה"ב‪ ,‬כשברחוב משתוללות‬
‫מהומות שמתודלקות מזעם שעובר ברשתות החברתיות; כשהנשיא משתלח בעיתונאים‬
‫ובציבור המפגינים; וכשקשה להאמין לרשויות הבריאות שמנסות בכל כוחן לעצור את‬
‫התפשטות נגיף הקורונה‪.‬‬

‫"התפוררות האמת זה המונח שבו אנחנו משתמשים כדי להתייחס להיעלמות התפקיד‬
‫של עובדות‪ ,‬נתונים וניתוחים בחיים הפוליטיים והאזרחיים בארה"ב‪ ,‬ובתהליכי קבלת‬
‫ההחלטות"‪ ,‬אמרה קבאנו‪ ,‬מומחית למדעי המדינה‪ ,‬בראיון ל–‪ Markerweek‬שנערך‬
‫בתחילת יוני באמצעות זום‪" .‬יש ארבע מגמות ספציפיות שאנחנו מתייחסים אליהן בתיאור‬
‫המושג‪ .‬הראשונה היא עלייה בחוסר ההסכמה על עובדות ונתונים‪ .‬דוגמה טובה לזה היא‬
‫חוסר ההסכמה בנוגע לבטיחות של חיסונים‪ .‬ב–‪ 15–10‬השנים האחרונות יש עוד ועוד‬
‫ראיות שמצביעות על כך שחיסונים בטוחים — ועדיין יש יותר ויותר אנשים שמאמינים‬
‫שחיסונים לא בטוחים‪ .‬הם לא רק סקפטים; תמיד היו אנשים סקפטים‪ .‬יש פשוט אי‬
‫הלימות בין הנתונים להתייחסות אליהם‪.‬‬

‫"המגמה השנייה היא טשטוש הקו בין עובדות לדעות‪ ,‬והמגמה השלישית היא גידול בנפח‬
‫הדעות הנשמע בהשוואה לעובדות‪ .‬את זה אפשר לראות ברשתות החברתיות או בערוצי‬
‫החדשות בכבלים — בכל מקום שבו מציגים עובדות‪ ,‬דעות ובדיות באופן מחובר כך‬
‫שקשה מאוד להבחין מה אמת ומה לא‪.‬‬

‫"המגמה האחרונה היא ירידה באמון במוסדות שנהגנו להסתכל עליהם כמקורות למידע‬
‫עובדתי ואמין‪ .‬מוסדות כמו הממשלה והתקשורת‪ .‬כך אנחנו מגיעים למצב שבו אנשים‬
‫אפילו לא בטוחים מה אמת ומה לא‪ ,‬ולכן הם אפילו לא פונים למקורות האלה כדי לנסות‬
‫ולקבל מהם מידע עובדתי"‪.‬‬

‫מקובל להאשים את הרשתות החברתיות בהתפוררות האמת‪ ,‬אבל אתם אומרים שגם‬
‫כלי תקשורת מסורתיים‪ ,‬או אפילו סוכנויות ממשלתיות‪ ,‬לא משתמשים יותר בעובדות‪.‬‬

‫קבאנו‪" :‬נכון‪ .‬אמנם‪ ,‬הרבה מהאשמה מוטלת על הרשתות החברתיות‪ ,‬אבל כן‪ ,‬יש ראיות‬
‫להתפוררות האמת גם בתקשורת המסורתית‪ .‬מקומות שבהם דעות חשובות יותר‬
‫מעובדות ומוחלפות בטיעונים אידאולוגיים‪ ,‬או אפילו ניתוחים שמבוססים על דעות ולא על‬
‫עובדות‪ .‬אין בעיה בכך שיש כתב שמנתח את המידע שהוא מציג‪ ,‬אבל חשוב שהניתוח‬
‫ותרגום המידע יעשו בהבחנה ברורה עבור הקורא בין עובדות לדעות"‪.‬‬

‫יותר מאמינים לעיתונים‪ ,‬אבל פחות קוראים אותם‬

‫כמעט כל כלי התקשורת נתפשים כפחות אמינים ביחס לעבר‪ ,‬אבל יש כאלה שעדיין זוכים‬
‫לאמון הקוראים‪ .‬אף שרק ‪ 6%‬מהמשתתפים במחקר של קבאנו אמרו שהם צורכים‬
‫חדשות מעיתונות מודפסת באופן קבוע‪ 34% ,‬ציינו שהם חושבים שמדובר באחד משני‬
‫כלי התקשורת האמינים ביותר‪ .‬גם רדיו ורשתות טלוויזיה ארציות )שאינן בכבלים( זכו‬
‫לשיעורי אמינות גבוהים משיעור צריכת החדשות דרכם‪ .‬רשתות חברתיות זכו לשיעורי‬
‫אמינות נמוכים )‪ ,(13%‬ובכל זאת משתמשים רבים )‪ (28%‬מחשיבים אותן לאחד משני‬
‫אמצעי צריכת החדשות המרכזיים‪.‬‬

‫כשבוחנים את הקשר בין עמדות לגבי אמינות של כלי התקשורת לבין דעות פוליטיות‪ ,‬גיל‪,‬‬
‫מגדר והשכלה‪ ,‬מגלים שסביר להניח שגברים בעלי השכלה אקדמית והכנסה גבוהה בגיל‬
‫הפרישה יחשיבו עיתונים מודפסים כבעלי אמינות גבוהה‪ .‬מצביעי טראמפ בבחירות ‪2016‬‬
‫מחשיבים את העיתונות המודפסת לאמינה פחות לעומת אנשים שלא הצביעו לטראמפ‪.‬‬
‫מצביעי טראמפ חושבים שהחדשות בכבלים )שבהם משדרות רשתות כמו פוקס ניוז‬
‫ו–‪ (CNN‬נחשבות לאמינות יותר‪ ,‬ביחס לאנשים שהצביעו למועמדים אחרים‪.‬‬

‫במחקר שלכם גיליתם ש–‪ 41%‬חושבים שחדשות נהפכו לפחות אמינות‪ .‬מה הסיבה‬
‫לכך?‬

‫"יש לזה הרבה סיבות‪ .‬אנשים מודעים לכך שיש דיסאינפורמציה שמופצת ברשתות‬
‫החברתיות‪ .‬אנשים המומים מכמויות המידע שעובר וקשה להם להבחין בין אמת לשקר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בגלל זה אנשים חושבים שעיתונות נהפכה לכלי פוליטי‪ ,‬בעיקר בארה"ב‪ .‬יש גופי‬
 ‫חדשות שמתמקדים בקווים מפלגתיים‪ ,‬אבל לא כל גופי החדשות כאלה‪ .‬ואז האדם‬
‫הפשוט יכול לחשוב שכל גופי החדשות אמינים פחות מבעבר"‪.‬‬

‫עד כמה השתייכות מפלגתית משפיעה על צריכת החדשות?‬

‫"אנשים עם נטייה שמאלה או ימינה צורכים גופי חדשות שונים‪ .‬הם חופפים רק לפעמים‪,‬‬
‫וזה יכול ליצור אתגר אמיתי כי המשמעות היא שאנשים שונים מקבלים דיווחים שונים על‬
‫אותו נושא‪ .‬זה יכול להוביל לשגשוג של נרטיביים שונים בנושאים מסוימים‪ ,‬ולפחות‬
‫בארה"ב זה גורם להעמקת המחלוקות בין הצדדים הפוליטיים‪ ,‬קבוצות דמוגרפיות‬
‫וסוציו־כלכליות"‪.‬‬

‫"גורמים בממשלה דוחים עובדות שלא מסתדרות עם ראיית עולמם"‬

‫בעיה חמורה בעידן חוסר האמון הנוכחי מתייחסת לניסיונות של ממשלות בכל העולם‬
‫להכריז על צעדי חירום‪ .‬על אף ההכרזות של הגורמים המוסמכים‪ ,‬מוטל בהם צל של ספק‬
‫שאולי התקבלו משיקולים פוליטיים‪ ,‬ושהם מציגים לציבור רק מה שנוח להם שהוא ידע‪.‬‬

‫"בנוגע לממשלה‪ ,‬שחקנים בממשל‪ ,‬לפחות בארה"ב‪ ,‬מקושרים לעמדות אידאולוגיות ולקו‬
‫המפלגתי‪ .‬זה גורם לממשלה לבחור רק את העובדות המתאימות והמקובלות עליהם‬
‫ולדחות עובדות שלא עומדות בקנה אחד עם ראיית העולם למה שהם רוצים להציג"‪,‬‬
‫אומרת קבאנו‪ ,‬שבסוף מאי השתתפה בכנס בנושא התקשורת בעידן הקורונה של המכון‬
‫למחקרי ביטחון לאומי )‪.(INSS‬‬

‫תעמולה היא לא דבר חדש בפוליטיקה‪ .‬מה ההבדל בין המצב עכשיו לשימוש בכלים‬
‫כאלה בעבר?‬

‫"מה שחדש הוא ההיקף והמהירות שבהם אפשר להפיץ תעמולה‪ .‬כשאתה צורך את‬
‫הדברים האלה ברשתות חברתיות — חסר לך צד נוסף שיאפשר לך להבין מה נכון ומה‬
‫לא נכון‪ .‬אני לא אומרת שיש יותר אנשים שרוצים להפיץ מידע מטעה‪ ,‬וזה גם לא שאנשים‬
‫ספקנים יותר לגבי מידע של מומחים‪ .‬אנחנו פשוט רואים איך — בנושאים כמו משבר‬
‫האקלים‪ ,‬הגירה בארה"ב או בריאות — את הראיות הולכות למקום אחד‪ ,‬ואת הדעות של‬
‫האנשים הולכות למקום אחר‪.‬‬

‫"אני חושבת שזה‪ ,‬לפחות באופן חלקי‪ ,‬נובע מכך שאנשים יכולים למצוא איזה מידע שהם‬
‫רוצים ברשת‪ .‬לא משנה מה אני חושבת על נושא מסוים‪ ,‬כמעט בטוח שאמצא מישהו‬
‫נוסף ברשת שחושב כמוני ומאשרר את האמונה הכוזבת שלי — וזה משריש בתוכי את‬
‫האמונה הזו"‪.‬‬

‫נראה שאנשים נוטים להאמין יותר לפוסט בפייסבוק ולא למאמר אקדמי‪ .‬למה זה‬
‫קורה?‬

‫"זה קורה‪ ,‬לפחות באופן חלקי‪ ,‬בגלל האופן שבו בני אדם מעבדים מידע באמצעות הטיה‬
‫קוגניטיבית‪ .‬בני אדם מתוכנתים להגיב בעוצמה רבה יותר לאותות אמוציונליים לעומת‬
‫דברים שקשה לנו להתחבר אליהם באופן דומה‪ .‬יש לנו הטיות שמסייעות לנו לקבל‬
‫עמדות של חברים ומשפחה‪ ,‬אנשים דומים לנו ואנשים שאנחנו מכירים‪ ,‬לעומת אנשים‬
‫שונים מאתנו או שאנחנו לא מכירים‪ .‬לכן‪ ,‬מידע שמבוסס על עובדות ומוצג על ידי מומחה‬
‫או במאמר אקדמי מושך את האדם הממוצע הרבה פחות לעומת כמה נקודות שהוא‬
‫שומע עליהן מחבר של אח שלו‪ ,‬או מישהו אחר שמעלה אצלו חיבור רגשי"‪.‬‬

‫את חושבת שהמצב הנוכחי שנוצר עשוי לפגוע במלחמה העולמית בקורונה?‬

‫"לחלוטין‪ .‬גם ככה מסובך מאוד להסביר לציבור על נושא כמו הקורונה‪ .‬אם מוסיפים לזה‬
‫את העובדה שאנשים עשויים להיות ספקנים‪ ,‬או שהם לא סומכים על מומחי בריאות‬
‫הציבור וגורמים ממשלתיים‪ ,‬אז המלחמה בקורונה נהפכת להרבה יותר קשה‪ .‬כדי‬
‫שתהיה תגובה יעילה‪ ,‬אנחנו צריכים שלאנשים יהיה מידע מהימן כדי שידעו כיצד לגונן על‬
‫עצמם ועל בני המשפחה שלהם‪ .‬אם הם מתייחסים למידע שהם מקבלים ממומחי בריאות‬
‫הציבור בביטול — ולא נדרשים יותר מדי אנשים שיתייחסו לכך בביטול בשלב הראשון —‬
‫אז נפגעת כלל התגובה של הקהילה למגפה"‪.‬‬

‫מה אפשר לעשות כדי לעזור לאנשים לסמוך על המומחים ועל הממשלות כדי לחזור‬
‫למצב נורמלי?‬

‫"השאלה איך ניתן להשיב את האמון היא טריקית‪ .‬אני חושבת שיש עכשיו סיבות טובות‬
‫לספקנות של אנשים במוסדות‪ .‬כלומר‪ ,‬מומחים טועים‪ ,‬ממשלות לא תמיד מבצעות טוב‬
‫את המשימות שלהן‪ ,‬ולכן יש הרבה ספקנות‪ .‬לדעתי‪ ,‬הטריק הוא להפריד את הסקפטיות‬
‫מהציניות‪ .‬אנחנו יכולים להיות ביקורתיים ולהעלות שאלות על דברים שאומרים לנו‪,‬‬
‫וחשוב שנעשה זאת מבלי שנהיה ציניים ונחשוב ש'אי אפשר לסמוך על אף אחד'‪ .‬אני‬
‫חושבת גם שחלק מהאחריות בנושא הזה מוטלת על אופן העברת המידע על ידי‬
‫הממשלה והמומחים‪.‬‬

‫"אנחנו צריכים לחשוב מי הדמויות הטובות ביותר שיכולות להעביר את המסרים‪ .‬איש‬
‫אקדמיה‪ ,‬או אפילו מי שעומד בראש סוכנות ממשלתית‪ ,‬עשויים שלא להיות האנשים‬
‫הטובים ביותר להעברת מסרים באופן שיתאים לכל אדם‪ .‬צריך לחשוב על הדברים האלה‬
‫גם ברמת הקהילה‪ ,‬למצוא שליח שסומכים עליו ועשוי להעביר את המסר‪ .‬יש גם את הצד‬
‫השני‪ ,‬שדורש מאנשים לחשוב באמת איך ניתן להבחין בין אמת לבדיה‪ .‬אנשים צריכים‬
‫לדעת לשפר את הכישורים שלהם כדי שיוכלו לפתח כושר שיפוט טוב יותר בביקורת‬
‫תקשורת‪ ,‬כדי שידעו מהו מידע שאפשר לסמוך עליו ומה לא"‪.‬‬

‫"אנחנו אוהבים להיות צודקים"‬

‫במאי פרצה סערה כשטוויטר התחילה לסמן ציוצים של טראמפ בסימון חריג‪ ,‬וקראה‬
‫למשתמשים "לבדוק את העובדות" בהם‪ .‬בהמשך טוויטר אפילו העלימה ציוץ של טראמפ‬
‫בטענה שהוא "מאדיר אלימות"‪ ,‬אחרי שתקף מפגינים שחורים בארה"ב‪.‬‬

‫טראמפ לא נשאר חייב‪ ,‬תקף את טוויטר וחתם על צו נשיאותי נגד הרשתות החברתיות‬
‫שאמנם לא ניתן לאכוף‪ ,‬אך הוא עשוי לסלול את הדרך להגשת תביעות נגד פייסבוק‪ ,‬גוגל‬
‫וטוויטר בגין האופן שבו הן מנטרות תוכן מקוון‪ .‬הצו הציף מחדש את השאלה איך אפשר‬
 ‫לעקוב ולנטר תוכן שעולה ברשתות החברתיות‪ .‬במסגרת הצו‪ ,‬רוצה טראמפ לבטל את‬
‫סעיף ‪ 230‬שעליו חתם הנשיא לשעבר ביל קלינטון‪ ,‬שמגדיר אתרי אינטרנט ורשתות‬
‫חברתיות כ"מפיצות‪/‬ספקיות" במקום "מוציאות לאור"‪ ,‬ומעניק לאתרים חסינות מפני‬
‫תביעות במקרים רבים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬החוק נהפך לערבות לאינטרנט חסר גבולות‪ ,‬בניגוד‬
‫לעיתון שבדרך כלל אחראי על מה שהוא מפרסם‪ .‬מאז שסעיף ‪ 230‬נחתם‪ ,‬בתי המשפט‬
‫פסקו שוב ושוב נגד הניסיונות לעקוף אותו‪.‬‬

‫צעירים נוטים יותר לחשוב על רשתות חברתיות כמקור החדשות העיקרי שלהם‪ .‬את‬
‫חושבת שסימון של ציוצים או פוסטים בפייסבוק וקריאה לאנשים "לבדוק את‬
‫העובדות" מהווים פתרון אמיתי למצב שבו הם מאמינים לכל דבר שהם קוראים‬
‫בפייסבוק או בטוויטר?‬

‫"השאלה רחבה יותר‪ :‬האם בדיקת עובדות היא פתרון אפקטיבי להפצה של‬
‫דיסאינפורמציה ברשתות חברתיות? אני חושבת שיש לזה חשיבות‪ ,‬אבל זה לא הפתרון‪.‬‬
‫הוספת סימון למידע שיכול להיות מטעה או שקרי זה דבר חשוב‪ .‬אבל אין סיכוי‬
‫שהרשתות החברתיות יוכלו להוסיף את הסימון הזה לכל פוסט או ציוץ מטעה או שקרי‪.‬‬
‫אולי הן יכולות להתמקד באלה עם הכי הרבה עוקבים‪ ,‬אבל יש הבדל בין הנכונות של‬
‫אנשים לקבל מידע גם אחרי שבדקו לגביו עובדות‪ .‬יש לנו הטיה קוגניטיבית‪ ,‬שלפיה אנחנו‬
‫אוהבים להיות צודקים‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם נראה עובדות שסותרות את מה שחשבנו‪ ,‬יכול להיות‬
‫שלא נסכים לקבל אותן‪.‬‬

‫"סימון המידע זאת דרך אחת‪ .‬היא לפחות מפנה את תשומת הלב של אנשים לעובדה‬
‫שיש מידע אחר בנושא הזה‪ .‬אבל הכלי הזה צריך להיות מוטמע בין שורה ארוכה של‬
‫תגובות למידע שקרי או מטעה‪ .‬חלק נוסף בתגובה הוא לחשוב על הפעולה של צרכני‬
‫המידע‪ ,‬שאסור להם להיות פסיבים‪ .‬אסור לנו פשוט לספוג מידע — אנחנו צריכים לשאול‬
‫שאלות‪ .‬אנחנו צריכים לזהות סימנים למי צודק ומי לא‪ .‬אין פתרון אחד"‪.‬‬

‫אז מה‪ ,‬להגביל ולפקח על הרשתות החברתיות‪ ,‬כפי שהציע טראמפ?‬

‫"יש דיון חשוב שצריך לנהל על הממשל התקשורתי‪ .‬יש לנו מערכות בארה"ב ובמדינות‬
‫אחרות שעוצבו כדי לנהל ולפקח על הטלוויזיה‪ ,‬הרדיו והפרינט כדי להגן על הזכויות‬
‫החוקתיות שלנו‪ ,‬אבל גם כדי למנוע דברים כמו חבות משפטית על תכנים שמפורסמים‪.‬‬
‫כשאני חושבת על הרשתות החברתיות ועל האינטרנט בכללי‪ ,‬אין מוסדות פיקוח שכאלה‪.‬‬
‫אין לנו באמת דרך לנהל את זה‪.‬‬

‫"אנחנו צריכים לחשוב מהו המרחב של הרשתות החברתיות והאינטרנט‪ .‬יש כאן קו דק בין‬
‫מניעת הפצה של דיסאינפורמציה ושקרים לבין הגבלת הרשתות החברתיות באופן שיפגע‬
‫ביכולת לנהל בהן דיונים פתוחים — כי הן פשוט נהפכו לכיכר העיר‪ .‬אולי צריך לחשוב על‬
‫טיפול בדברים שכאלה רק כשהם נהפכים לוויראליים — וזה דבר שהרשתות החברתיות‬
‫יודעות לזהות‪ .‬למשל‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬כששוק המניות יורד בשיעור מסוים — נעצר המסחר‬
‫לזמן מסוים‪ .‬יש פשוט הפסקה‪ .‬לכן‪ ,‬כשהרשתות החברתיות מזהות מידע שנהפך‬
‫לוויראלי‪ ,‬יכול להיות שצריך להוציא גם אותו להפסקה קצרה כדי לוודא את המהימנות‬
‫שלו לפני שהוא יתפוצץ ברחבי האינטרנט"‪.‬‬

‫מה את חושבת על המתיחות בין טוויטר לטראמפ?‬

‫"אני חושבת שזו דוגמה נוספת לדיון המתמשך סביב השאלה איך להתמודד עם‬
‫דיסאינפורמציה ועם סוגים שונים של תוכן ברשת‪ .‬יש דיון שמתמשך כבר זמן רב על סעיף‬
‫‪ ,230‬ואם רשתות חברתיות צריכות לעמוד בו או לא‪ .‬אנחנו רואים פשוט דוגמה נוספת‬
‫לשאלה הזו‪ ,‬וזה מתעצם משום שעל הפרק עומדות שאלות של חיים ומוות"‪.‬‬

‫כשגורמים ממשלתיים מצייצים לפעמים דברים שהם לא באמת נכונים‪ ,‬הם‬

‫משתמשים בכלים של הרשתות החברתיות לצורכי תעמולה‪ .‬הם לא ירצו להגביל את‬
‫הכלים האלה שעומדים לרשותם‪ .‬הם זקוקים לרשתות החברתיות‪.‬‬

‫"שחקנים פוליטיים נהנים מהרשתות החברתיות ומהפלטפורמה שהן מעניקות‪ ,‬ואני‬

‫בטוחה שהם מביאים זאת בחשבון‪ .‬אבל בסופו של דבר‪ ,‬אנחנו בוחרים את מקבלי‬
‫ההחלטות כדי שישרתו את האינטרס הציבורי ולא את האינטרס האישי שלהם‪ .‬צריך‬
‫לקוות שהם יעשו את עבודתם ויוכלו לחשוב לא רק על הרווח הפוליטי שלהם‪ ,‬אלא על‬
‫טובת החברה‪ .‬אם לא בחרנו באנשים שחושבים על טובת הכלל‪ ,‬יש לנו בחירות ואנחנו‬
‫יכולים לוודא שיהיו שם אנשים שיעזרו לציבור להתמודד עם האתגרים"‪.‬‬

‫כשאת מסתכלת על המחאות שנערכות כיום בארה"ב‪ ,‬מה החלק של התפוררות‬

‫האמת ביצירתן?‬

‫"לרשתות החברתיות יש כאן כמה תפקידים‪ .‬קודם כל‪ ,‬הן מאפשרות למידע לזרום באופן‬
‫רחב יותר‪ ,‬וזה תורם לתחושת קולקטיביות‪ .‬הן גם מאפשרות לתנועות מחאה להתארגן‬
‫מהר יותר‪ .‬מה שהיה סיפור מקומי אחד בארה"ב יכול להפוך בקלות לאירוע חדשותי בכל‬
‫המדינה‪ ,‬ובעצם בכל העולם‪ ,‬שאנשים מרגישים מעורבים בו ויכולים להתחבר אליו‪.‬‬

‫"הרשתות גם משמשות גורם מאחד‪ .‬לעתים קרובות אנשים משתמשים ברשתות‬

‫החברתיות במהלך מחאות כדי לשתף מידע ולדווח על המתרחש‪ ,‬או כפלטפורמה נוספת‬
‫להפיץ את הזעם‪ ,‬הרעיונות או האמונות שלהם‪ .‬רשתות חברתיות משמשות גם דוגמה‬
‫לאופן שבו מופץ מידע כוזב‪ .‬יש כמה דוגמאות להפצת תיאוריות קונספירציה ומידע כוזב‬
‫שקבוצה כזו או אחרת מקדמת אותו קצת כמו 'דגל כוזב'‪ .‬המידע מקודם על ידי קבוצה‬
‫אחת שרוצה להידמות למקושרת לארגון מסוים‪ ,‬אבל למעשה היא פועלת בשמו של ארגון‬
‫אחר‪.‬‬

‫"אנחנו כבר יודעים שגורמים זרים מחפשים תמיד הזדמנויות שבאמצעותן הם יוכלו‬
‫להגדיל את הזעם ולהעמיק מחלוקות‪ .‬וברור שזה פועל באופן רע‪ .‬לכן רשתות חברתיות‬
‫יכולות לשמש גם גורם מאחד בין תנועות מחאה במיקומים גיאוגרפיים שונים‪ ,‬באופן שלא‬
‫נראה בעבר‪ .‬הן יכולות לסייע בתיעוד של דברים‪ ,‬אבל הן יכולות לשמש גם גורם משבש‬
‫משום שהן מאפשרות למידע כוזב להתפשט מהר יותר‪ ,‬לסבך את העניינים ואולי גם‬
‫להוביל להסלמה שאולי לא היתה מתרחשת"‪.‬‬

‫מה יהיה החלק של התפוררות האמת בבחירות המתקרבות?‬

‫"אנחנו כבר יודעים שלדיסאינפורמציה יהיה תפקיד חשוב‪ .‬אנחנו יודעים שכבר עכשיו יש‬
‫כמה גורמים — מקומיים וזרים — שמנסים להפיץ מידע כוזב כדי להשפיע על עמדות‬
‫הבוחרים‪ .‬אנחנו יודעים שלאמון יהיה תפקיד חשוב‪ .‬האמון בממשלה בארה"ב הוא די‬
‫נמוך‪ ,‬נכון לעכשיו‪ ,‬וזה ישפיע על המוטיבציה של האנשים לצאת לקלפיות ולהצביע‪ .‬ברור‬
‫שככל שיותר אנשים מצביעים‪ ,‬הדמוקרטיה יותר מכלילה‪.‬‬

‫"ויש גם את התפקיד של התקשורת‪ ,‬שלאופן הצגת הדיווחים בה יש תפקיד חשוב‪ .‬מה‬

‫שיגידו בתקשורת‪ ,‬הדברים שהם ידגישו וכן הלאה‪ .‬בגלל המודל הכלכלי שלהן‪ ,‬חברות‬
‫התקשורת נוטות לעתים קרובות להציג יותר פרשנויות ודעות‪ .‬יותר דברים סנסציוניים‬
‫ופחות עובדתיים — כמו דיווחים אובייקטיביים או תחקירים‪ .‬אבל בקונטקסט של‬
‫הבחירות‪ ,‬דווקא הדיווחים והתחקירים עשויים להיות חשובים במיוחד בהעברת מידע‬
‫למצביעים‪ ,‬והם יכולים למנוע מתיחויות ויכולים להשפיע על מצביעים שבאמת מחפשים‬
‫מידע עובדתי"‪.‬‬