‫מעמד החילוני בהלכה‬

‫היחס לחילוני כאל יהודי עבריין ופושע‪ ,‬ומי שמצהיר על כפירתו באלוהים או‬
‫בהתגלות האלוהים לאדם הרי הוא כופר ומין שמצווה להורגו ללא דין ומשפט‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫דעת אמת‬

‫על‬

‫מעמד החילוני בהלכה‬

‫ובו תמצא כי‬

‫האמת המדויקת איננה נוחה כלל‪ .‬כי היחס לחילוני בהלכה היהודית הוא כאל עבריין ופושע‬
‫שצריך להחרימו ולהוקיעו מכלל עדת ישראל‪ ,‬ויתרה מכך אף לשלול ממנו את הזכות‬
‫להשתתף בטכסים של הקהילה ואפילו להתפלל לאלהים! ממש כפי שכתב רבי אברהם בן‬
‫מרדכי הלוי )מצרים ‪) .(1712-1650‬בשו"ת גינת ורדים חלק א"ח כלל ב סימן לא(‪:‬‬

‫"'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך' )תהלים נ‪,‬טז( מאחר שהולך‬
‫הוא בשרירות לבו ואין פחד אלהים לנגד עיניו מה בצע לו בעשיית המצות ובלימוד התורה‬
‫ואדרבה האפיקורוסין והמינין העושים מצות ועוסקין בתורה‪ ,‬מלבד שאין להם שום קיבול‬
‫שכר על זה‪ ,‬הנה הנם מוסיפין עוון וחרון על עוונם ועליהם אמר הכתוב 'בדבר ה' מאסו‬
‫וחכמת מה להם' )ירמיהו ח‪,‬ט( והרי זה כמתפאר שלובש בגדי מלכות להודיע לבריות שהוא‬
‫מגדולי מלכות הסרים אל משמעתו ונכנעין לעבודתו של מלך והוא מורד במלכות כי ענוש‬
‫יענש בתכסיסין הללו שמקשט עצמו בהם"‪.‬‬

‫ואנו נראה במאמר זה כיצד כל הלכותיה ודיניה של הדת היהודית הם לשלול מהחילוני כל‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫נגיעה ואחיזה בתרבות היהודית‪ ,‬בחיי הקהילה ובטכסיה‪ .‬ומתפלאים אנו פליאה רבתי על מה‬
‫ולמה הפקירו ציבור שוחרי הדמוקרטיה והחשיבה הביקורתית את נכסי צאן ברזל של‬
‫התרבות היהודית בידי הציבור הרבני חרדי‪ ,‬הקנאי לטקסט המאובן כאל דבר קדושה שאינו‬
‫ניתן לשינוי‪ ,‬החי ומתקיים מן הציבור החילוני ויחד עם זאת בז לו‪ ,‬הרואה אותו כנחות וגם‬
‫מפלה אותו לרעה בכל הזדמנות ועניין הלכתיים‪.‬‬

‫אייר ה'תשס"ב לפ"ג‬

‫יוני ‪2002‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫תוכן העניינים‪:‬‬

‫הקדמה קצרה לקוראים‬

‫הקדמה למאמר‬

‫פרק א' ‪ -‬החילוני אינו חלק ממערכת המשפט והחקיקה ההלכתית‬

‫פרק ב' – הדאגה לרווחתו וסיעודו של החילוני‬

‫פרק ג' – דיני קבורה ואבילות במותו של החילוני‬

‫פרק ד' – היחס בין הורים לבנים‪ ,‬כאשר אחד מן הצדדים חילוני‬

‫פרק ה' – הצלת נפש החילוני ממוות‬

‫פרק ו' – ברית מילה‪ ,‬נשואין וטבילה של חילוני‬

‫פרק ז' ‪ -‬המצוות שאסור לחילוני לעשות‬

‫פרק ח' – מעמד החילוני בבית הכנסת‬

‫דברי סיכום‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫היחס לחילוני בהלכה‬

‫הקדמה קצרה לקוראים‪:‬‬

‫היהדות האורתודוקסית איננה מטיבה להתמודד עם תופעת החילוניות היהודית‪ .‬עצם המושג‬
‫"יהודי חילוני" נתפס‪ ,‬בעיני האורתודוקסיה‪ ,‬כעשב שוטה! להשקפתם‪ ,‬ההגדרה "יהודי"‬
‫כוללת‪ ,‬בעצם מהותה‪ ,‬את שמירת המצוות והצירוף "יהודי חילוני" כמוהו כ"חייל עריק"‪...‬‬

‫לכן‪ ,‬אין זה פלא שכל המערכת ההלכתית‪-‬משפטית‪-‬אורתודוקסית איננה בנויה לאפשרות‬

‫של דו‪-‬קיום בין יהדות הדת ליהדות התרבות‪ .‬ברמה הקונספטואלית של ההלכה נותרו‬
‫החילונים מוגדרים בהגדרות הקלאסיות של עברייני חוק – כופרים‪ ,‬אפיקורסים ומומרים‬
‫)הגדרות אלה מוסברות בהרחבה בגוף המאמר(‪ .‬על פי ההלכה הנורמטיבית מותר‪ ,‬עקרונית‪,‬‬
‫להרוג את אלה ללא משפט‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן!‬
‫מובן שגישה כזו אפשרית כאשר שומרי ההלכה הם הרוב והחילונים מיעוט )למרות‬
‫שאפשרות זו רחוקה שכן אנשי הדת היהודית של היום הפנימו קצת מהערכים הדמוקרטיים‬
‫כמו איסור רציחה על רקע אמוני אף שהם בניגוד להלכה(‪ .‬במצב הקיים‪ ,‬שבו החילונים‬
‫מהווים רוב‪ ,‬עצם האזכור של "טיפול" כזה בעברייני הדת הוא בלתי אפשרי‪ .‬נותרו אם כן כל‬
‫אותן סנקציות הלכתיות שבמסגרתן מנסים להביא את מי שאיננו שומר מצוות למצב שבו יש‬
‫לו את כל החובות ואת מיעוט הזכויות בקהילה היהודית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬על פי ההלכה‪ ,‬החילוני‬
‫ממשיך להיות חייב במצוות מתן צדקה אבל אסור לתת לו צדקה‪...‬‬
‫חשוב מאד שהקורא החילוני יבין כי מעבר לצווים ההלכתיים )המפורטים במאמר זה( קיימת‪,‬‬
‫ביהדות הדת‪ ,‬דה‪-‬לגיטימציה עמוקה ומוחלטת של יהדות התרבות‪ .‬חוסר הרצון להכיר‬
‫בתפיסה שאיננה אורתודוקסית עמוק עד כדי הכחשת הרציונליות של התפיסה החילונית‪.‬‬
‫"לא יכול להיות שהחילונים באמת מאמינים בהשקפותיהם" אומרת היהדות הדתית באלף‬
‫קולות "הם פשוט לא יודעים‪/‬מבינים את האמת הקדושה"‪ .‬לכן רבים כל כך הביטויים‬
‫"תינוקות שנישבו" ו "עמי ארצות" ביחס לחילונים ותפיסת עולמם‪ .‬ביטויים אלה‪ ,‬יותר משהם‬
‫מיועדים לבוז ולזלזול‪ ,‬הם ביטוי למצוקה של יהדות הדת להסביר לעצמה את תופעת יהדות‬
‫התרבות‪ .‬מצוקה זו נעשית חמורה עוד יותר בישראל‪ ,‬ישות יהודית שהוקמה דוקא כחזונה של‬
‫יהדות התרבות ואשר בה תלויה יהדות הדת‪ ,‬בכל קיומה הכלכלי והפיזי‪ ,‬באותה יהדות‬
‫חילונית שנואת נפשה‪...‬‬
‫על כן המאמר הזה איננו מביא רק את מערך פסקי ההלכה הרבניים המתיחסים אל החילונים‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫ומעשיהם אלא גם את האבסורדים הרבים הנוצרים כתוצאה מקיום בו‪-‬זמני של שתי השקפות‬
‫עולם יהודיות השונות כל כך זו מזו‪ ,‬באותו מקום‪ ,‬באותו זמן ובאותה מסגרת מדינית‪-‬משפטית‬
‫שברובה המכריעה גם איננה הלכתית‪.‬‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫במאמר זה נביא את היחס לחילוני בהלכה היהודית ונפרט את זכויותיו ומעמדו המשפטי של‬
‫החילוני על פי ההלכה‪ .‬אבל ראשית לכל חייבים אנו לבאר שני דברים‪:‬‬

‫האחד‪ ,‬האם יש אופן בו האדם המוגדר על פי ההלכה יהודי‪ ,‬תופקע יהדותו ואינו נחשב‬
‫כיהודי אלא כ"גוי" לכל דבר?‬
‫והשני‪ ,‬מה היא ההגדרה המדוייקת של ה"חילוני" אליו אנו מתייחסים במאמרנו?‬

‫"ביטול יהדותו" של אדם‬

‫נתחיל בראשון ראשון‪ .‬על פי ההלכה אין מציאות שתופקע יהדותו של אדם אלא הוא‬
‫יהודי לכל חייו‪ .‬כל חייו חייב הוא בקיום המצוות וכל זמן שאינו מבצען נחשב הוא ליהודי‬
‫עבריין‪.‬‬

‫]כך מבואר בקידושין לו ע"א‪" :‬תניא‪ :‬בנים אתם לה' אלהיכם‪ ,‬בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים ‪ -‬אתם‬
‫קרוים בנים‪ ,‬אין אתם נוהגים מנהג בנים ‪ -‬אין אתם קרוים בנים‪ ,‬דברי ר' יהודה; רבי מאיר אומר‪ :‬בין‬
‫כך ובין כך אתם קרוים בנים‪ ,‬שנאמר‪) :‬ירמיה ד‪,‬כב( ]כי אויל עמי אותי לא ידעו[ בנים סכלים המה‬
‫]ולא נבונים המה‪ ,‬חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו[‪ ,‬ואומר‪) :‬דברים לב‪,‬כ( 'בנים לא אמון בם'‪,‬‬
‫ואומר‪) :‬ישעיהו פרק א‪,‬ד( ]הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את ה' נאצו את‬
‫קדוש ישראל[ 'זרע מרעים בנים משחיתים'‪ ,‬ואומר‪) :‬הושע ב‪,‬א( 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי‬
‫אתם יאמר להם בני אל חי'‪ .‬מאי ואומר? ]מדוע צריך רבי מאיר להביא חיזוקים לדבריו מפסוקים רבים‬
‫ואינו מסתפק בפסוק אחד[ וכי תימא ]כדי שלא תאמר[‪ ,‬סכלי הוא דמקרי בני‪ ,‬כי לית בהו הימנותייהו‬
‫]אין בהם אמונה[ לא מיקרו בני ]אינם נקראים בנים[‪ ,‬ת"ש ]לכן הביא רבי מאיר את הפסוק הנוסף[‬
‫ואומר‪' :‬בנים לא אמון בם'; וכי תימא‪ ,‬כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים‪ ,‬כי פלחו לעבודת‬
‫כוכבים ]לעבודה זרה[ לא מיקרו בנים‪ ,‬ת"ש‪ ,‬ואומר‪' :‬זרע מרעים בנים משחיתים'; וכי תימא‪ ,‬בנים‬
‫משחיתים הוא דמיקרו‪ ,‬בני מעלייא לא מיקרו ]וכי תאמר שעובדי עבודה זרה נקראים בנים משחיתים‬
‫אך בני עלייה אינם נקראים[ ת"ש‪ ,‬ואומר‪ :‬והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני‬
‫אל חי" ]על ידי תשובה – רש"י‪ ,‬ואינם צריכים גיור שלא פקעה יהדותם[‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫וכן כתב בשו"ת הרשב"א חלק א סימן קצד‪" :‬שאלת משומד ‪/‬מומר‪ /‬לעבודה זרה אם מטמא באהל‬
‫]לאחר מותו[ אם לאו ]שדינו כ"גוי" שגופתו המתה אינה מטמאה באוהל[? מי אמרינן אף על פי‬
‫שחטא ישראל הוא‪ .‬או דילמא ]אולי[ כיון דאין מחזירין לו אבידה ומותר להלוותו בריבית דיצא מכלל‬
‫ישראל לגמרי ‪ ...‬אף לענין טומאה כן אף על גב דטומאה דאורייתא ]מן התורה[?‬
‫תשובה‪ :‬איברא ]נכון הדבר[ ישראל משומד ‪/‬מומר‪ /‬מותר להלוותו בריבית וכדאיתא בירושלמי בפרק‬
‫קמא דעבודה זרה בכותאי דקסרין‪ .‬וכן אין מחזירין לו אבידה דריבית ואבידה באחוה תלינהו רחמנא‬
‫]באחווה תלה הכתוב[‪ .‬ולפנים מן השורה להתחסד עמהם‪ .‬והאי ]וזה המומר[ לא אחינו הוא ואין‬
‫מרחמין עליו אדרבא מורידין ]הורגים אותו במקום שאפשרי הדבר[‪ .‬אבל לגבי טומאה באדם תליא‬
‫רחמנא ]באדם תלה הכתוב[‪ .‬ועוד זה אדם הוא ]יהודי הוא[ ולא בהמה ]ואיננו "גוי" הנחשב לבהמה[‬
‫דקידושיו קדושין וגיטו גט ואשתו אסורה עד שיגרש בגט כישראל‪ .‬ובכלל בנים הוא כדברי רבי מאיר‬
‫בשילהי פרק קמא דקדושין )לו ע"א(‪]...‬והביא את הגמרא שהבאנו לעיל כראייה["‪.‬וכן כתב בשו"ת‬
‫הרשב"א חלק א סימן רמב‪.‬‬

‫מדברי הגמרא והרשב"א הנך למד את ההבחנה החשובה שיהודי שעובד עבודה זרה לא‬
‫פקעה יהדותו )אף על פי שמותר להורגו ללא בית דין וללא עדים וללא התראה( הלכך‬
‫לעניין טומאת המת באוהל דינו כיהודי ומשום כך המאמר התלמודי )ביבמות סא ע"א(‪'" :‬ואתן‬
‫צאני צאן מרעיתי אדם אתם' )יחזקאל לד‪,‬לא(‪ .‬אתם קרויין אדם‪ ,‬ואין העובדי כוכבים קרויין‬
‫אדם" חל אך ורק על הגוי ולא על היהודי‪ ,‬אפילו עובד עבודה זרה שדמו מותר למיתה‪.‬‬
‫ועל כן פסק בעל הטורים )טור יורה דעה סימן קנט(‪" :‬מומר שכפר בעיקר מותר להלוותו‬
‫ברבית כיון שאין אנו מצווין להחיותו ואסור ללוות ממנו ברבית דאף על פי שחטא ישראל הוא‬
‫והנותנו לו עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול"‪ .‬אכן זהו בדיוק מצב הביניים שבו נמצא‬
‫הכופר )מומר‪ ,‬אפיקורס או חילוני(‪ :‬מצד אחד אין אנו מצווים להחיות את היהודי הכופר הזה‬
‫ומצד שני יהודי הוא‪ ,‬חייב במצוות ואסור להכשילו משום "לפני עיוור לא תתן מכשול"‪.‬‬

‫וכדי להמחיש העניין נשווה אותו למעמדו החוקי של אזרח מדינת ישראל שרצח או ריגל‬
‫שדינו מאסר עולם ואולי אף דין מוות‪ ,‬אך אזרחותו הישראלית לא פקעה‪ .‬ראוי לציין כי על פי‬
‫חוקי מדינת ישראל יש אפשרות שתיפקע אזרחותו הישראלית של אזרח המדינה וזאת בניגוד‬
‫גמור להלכה היהודית שאין בה שום אפשרות שתיפקע יהדותו של יהודי‪ .‬הנה כך נכתב בחוק‬
‫האזרחות‪ ,‬תשי"ב –‪ 1952‬פרק שני "איבוד האזרחות" סעיף ‪ 10‬א ‪" :‬אזרח ישראלי בגיר שאינו‬
‫תושב ישראל רשאי להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו" ובסעיף ‪ 11‬א‪" :‬אזרח ישראלי‬
‫שיצא מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרות בסעיף ‪ 2‬א לחוק למניעת הסתננות‬
‫)עבירות ושיפוט( תשי"ד – ‪] 1954‬מצרים‪,‬לבנון ‪,‬סוריה‪ ,‬תימן עיראק[‪ ,‬או רכש את אזרחותה‪,‬‬
‫יראוהו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל" ובסעיף ‪ 11‬ב‪:‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫"שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום‬
‫הפרת אמונים למדינת ישראל"‪.‬‬
‫למותר לציין שהצהרתו של יהודי להפקעת יהדותו או שהחליט להתנצר או להתאסלם אינה‬
‫מפקיעה את יהדותו על פי ההלכה למרות‪ ,‬כפי שכבר נאמר‪ ,‬שדינו מוות בידי כל יהודי‪.‬‬

‫וכך כתב הרב משה פיינשטין בשו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן פג‪..." :‬לא שייך המציאות‬
‫לישראל שיעשה בדין נכרי ]אין אפשרות שיהודי על פי ההלכה יהפך לנכרי[‪ ,‬דאיכא חדוש התורה‬
‫בנכרי שיכול להעשות ישראל על ידי גרות אבל לא נאמר בתורה לא בקראי ]בתורה שבכתב[ ולא‬
‫בהלכה מסיני ]תורה שבעל פה[ שיהיה דין כזה שישראל יוכל להעשות עכו"ם ]"גוי"[ וממילא הוא‬
‫נשאר בדין ישראל ובקדושת ישראל בין לענין חיוב המצות ובין לעניני חיתון ויחוס הבנים וממילא ודאי‬
‫שבני המומרות הם ישראלים ]יהודים[ גמורים"‪.‬‬

‫ודבר זה חשוב להבינו ולרדת לשורש העניין ולא לערבב בין שני המושגים‪ ,‬בין הפקעת‬
‫יהדותו לבין היחס אליו כעובר עבירה‪ .‬ובכל מקום שתמצא )סנהדרין מד ע"א(‪" :‬אמר רבי‬
‫אבא בר זבדא‪ :‬אף על פי שחטא ‪ -‬ישראל הוא"‪ .‬זהו לעניין הפקעת יהדותו‪ ,‬אך כשתמצא‬
‫ביטוי‪" :‬ישראל שעבד עבודת כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים ]כגוי[ לכל דבר" )רמב"ם‬
‫הלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה ה(‪ .‬זה לעניין העונש )שאף מותר להכותו ולהורגו( וכן‬
‫היחס ששלומי אמוני ישראל צריכים לנהוג בו )שאין חייבים לדאוג לרווחתו‪ ,‬ומותר להלוותו‬
‫בריבית ולא להשיב לו את אבידתו וכיוצ"ב(‪ ,‬וכל זה נראה בהמשך המאמר אשר בו נפרט את‬
‫דינו של החילוני על פי ההלכה‪.‬‬

‫הגדרת החילוני‪:‬‬

‫החילוני שאנו מדברים בו במאמרנו כאן‪ ,‬הוא אדם יהודי על פי ההלכה שאינו מקיים תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬מחלל שבת ברבים וחושב ומבין שכל היצירה היהודית ההלכתית יצירה אנושית היא‪,‬‬
‫כמו כל יצירה אנושית אחרת‪ .‬הן התורה שבכתב )חמישה חומשי תורה( הן הנביאים‬
‫והכתובים וכן כל התורה שבעל פה על כל הלכותיה כולם מעשי אדם‪ .‬חילוני הוא מי‬
‫שמאמין כי הזהות היהודית‪ ,‬בטקסיה ובחגיה‪ ,‬היא בבחינת תרבות אנושית )אמנם יהודית‬
‫ייחודית( והרי היא כמו כל התרבויות האחרות המיוחדות לכל אחת מאומות העולם‪.‬‬

‫ודבר זה חשוב להבינו‪ ,‬משום שרוב אבות הציונות השותפים לכינון מדינת ישראל זאת הייתה‬
‫השקפתם! ויתרה מכך‪ ,‬דווקא מתוך התנערות מחוקי הדת היהודית וקבלת החשיבה‬
‫הביקורתית המדעית זכו להקים את מדינת ישראל‪ .‬וכמו שכבר ניבא מגדולי ההוגים היהודים‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫ברוך שפינוזה )‪ ( 1677 – 1632‬בספרו "מאמר תיאולוגי מדיני" בסוף פרק ג‪" :‬אלמלא ריככו‬
‫יסודות אמונתם את נפשותיהם ]כלומר‪ ,‬לו היו היהודים מתנערים מקיום תורה ומצוות[‪ ,‬הייתי‬
‫מאמין בהחלט כי ביום מן הימים בבוא שעת הכושר‪ ,‬כפי שענייני בני אדם הם בני שינוי‪ ,‬שוב‬
‫יקימו את ממלכתם ואלהים יבחר בהם מחדש"‪.‬‬

‫ושינוי זה שחל בעם היהודי הגדירו יפה פרופסור אליעזר שביד בהקדמה לספרו "לקראת‬
‫תרבות יהודית מודרנית" עמוד ‪" :8-9‬המונח 'תרבות יהודית' בא לעולם מתוך שאיפה ליצור‬
‫חלופה התואמת את "תודעת הזמן" הביקורתית המדעית‪ ,‬להשקפה הדתית המסורתית‬
‫שלפיה האמונות והדעות‪ ,‬אורחות החיים‪ ,‬יצירות הספרות‪ ,‬המדע והאמנות שבהם נתייחד‬
‫העם היהודי מכל העמים הם בבחינת תורה אלוהית‪ ,‬תורה שבני אדם אינם רשאים לא לגרוע‬
‫ממנה ולא להוסיף עליה ולא כל שכן לשנותה‪" ,‬לתקן" ו"לפתח" אותה כדי "לשפרה"‪ ,‬על פי‬
‫שיקול דעתם וצורכיהם…לדעת יוצרי החלופה‪ ,‬המשכילים ומייסדי "חכמת ישראל"…הייתה‬
‫היהדות מיסודה תרבות כמו כל שאר תרבויות העמים…‪.‬הבינו שבין תרבות דתית‬
‫הנוצרת מתוך תודעה שהיא כולה תוצר של התגלות אלוהית‪ ,‬לבין תרבות הנוצרת מתוך‬
‫תודעת מקורה האנושי יש בהכרח הבדלים מהותיים‪ :‬אותם מושגים‪ ,‬אותם ערכים‪ ,‬אותם‬
‫סמלים ואותן נורמות מקבלים משמעות שונה מעיקרה כאשר תופסים אותם כיצירה אנושית‬
‫המייצגת סמכות אנושית"‪.‬‬

‫דור הולך ודור בא והשקפות‪ ,‬גם הלכתיות‪ ,‬משתנות‪ .‬לכן אין המומר בתקופת התלמוד‬
‫כמומר בתקופתינו ואנו נביא את הגדרת המומרים‪ ,‬המינים והאפיקורסים על פי הרמב"ם‬
‫ומהם נלמד על המציאות החילונית העכשווית‪.‬‬

‫מצינו ברמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ח‪" :‬שלשה הן הנקראים אפיקורסין‪ :‬האומר שאין שם‬
‫נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם‪ ,‬והמכחיש נבואתו של משה רבינו‪ ,‬והאומר‬
‫שאין הבורא יודע מעשה בני האדם כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים‪ .‬שלשה הן הכופרים‬
‫בתורה‪ :‬האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי‬
‫עצמו הרי זה כופר בתורה‪ ,‬וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון צדוק‬
‫ובייתוס‪ ,‬והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם‬
‫ה' ‪ ...‬כל אחד משלשה אלו כופר בתורה"‪.‬‬
‫ועוד אומר הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה ה‪" :‬וכן האפיקורסים מישראל אינן‬
‫כישראל לדבר מן הדברים ואין מקבלים אותם בתשובה לעולם שנאמר 'כל באיה לא ישובון ולא ישיגו‬
‫ארחות חיים' )משלי ב‪,‬יט(‪ ,‬והאפיקורסים הם התרים אחר מחשבות לבם בסכלות דברים שאמרנו עד‬
‫שנמצאו עוברים על גופי תורה להכעיס בשאט בנפש ביד רמה ואומרים שאין בזה עון‪ ,‬ואסור לספר‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל שנאמר 'ואל תקרב אל פתח ביתה' )משלי ה‪,‬ח("‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ט‪" :‬שנים הם המומרים ]עובר על מצוות התורה[ מישראל‪:‬‬
‫המומר לעבירה אחת והמומר לכל התורה כולה‪ ,‬מומר לעבירה אחת זה שהחזיק עצמו לעשות אותה‬
‫עבירה בזדון והורגל ונתפרסם בה"‪.‬‬

‫זה הוא החילוני‪ :‬כל החושב ומבין באופן מודע והכרתי שכל כתבי הקודש וההלכה יצירה‬
‫אנושית הם ולא דבר אלוהים והיודע כי אין לנו שום מידע מאלוהים על רצונו מאיתנו בני‬
‫האדם ואף מי שבאופן מעשי אינו מקיים תורה ומצוות וחלק מהמצוות הם בעיניו פולחן שאינו‬
‫תואם את רוח הזמן והמקום הרי‪ ,‬בהגדרת ההלכה האורתודוקסית‪ ,‬הוא גם אפיקורס‬
‫וגם כופר וגם מומר! זה הוא היהודי החילוני שאליו אנו מתייחסים במאמרנו‪.‬‬

‫ודבר זה חשוב להבינו משום שיש הרבה רבנים שאינם רוצים לומר ביושר אינטלקטואלי את‬
‫הגדרתו של החילוני ואת ההשלכות ההלכתיות וזאת כדי להיות מקובלים ורצויים בעיני‬
‫ומצטטים ביטויים או הלכות שאינן רלוונטיות לחילוני של היום‬ ‫החילונים‪ .‬הולכים אלה‬
‫ואומרים שהחילונים אינם כופרים משום שהנם כתינוקות שנשבו‪.‬‬

‫ואף מצטטים את הרמב"ם )כסיוע לדעתם( הלכות ממרים פרק ג הלכה ג‪" :‬במה דברים אמורים‬
‫]שכל מי שהורג את הכופרים עשה מצוה גדולה והסיר מכשול[ באיש שכפר בתורה שבעל פה‬
‫במחשבתו ובדברים שנראו לו‪ ,‬והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה‬
‫תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו‪ ,‬אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם‬
‫אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם‪ ,‬הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז‬
‫לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ ]שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא‬
‫כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם[ כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו‪ ,‬לפיכך ראוי‬
‫להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה"‪.‬‬

‫וכך דנים הרבנים בקלות דעתם הנוחה להם את החילונים כתינוקות שנשבו‪ ,‬טפשים ובורים‬
‫שאין להם דעת והבנה כלל‪ ,‬ופוטרים עצמם מלהתמודד באופן ישיר ונוקב בבעיה אקטואלית‬
‫הלכתית זו‪ :‬מה דינו של החילוני היודע והחושב והמאמין באידיאולוגיה חילונית‪ .‬ויתירה מכך‬
‫אינם מביאים את דעת הרמב"ם שסובר שדין החילוני כדין הכופר‪.‬‬

‫בפירוש המשניות למסכת חולין פרק א כפי שהביאו בשו"ת רדב"ז חלק ב סימן תשצו‪" :‬והרמב"ם ז"ל‬
‫בפי' המשנה כתב כפי סברת שאר המפרשים דסבירא להם דשחיטת הצדוקים אסורה אפילו בישראל‬
‫עומד על גבו וזה לשונו‪' :‬ומתנאי ]הג' מומר[ הזה שמותר לאכול משחיטתו והוא שלא יהיה צדוקי או‬
‫בייתוסי והם שני כתות שהתחילו להכחיש הקבלה‪ .‬כמו שביארתי באבות עד ששב האמת אצלם שקר‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫ונתיבות האור חשך ואפלה בארץ נכוחות והם שקורים אותם אנשי דורנו היום מינים בשם מוחלט ואינם‬
‫מינים על האמת אבל דינם להיות כדין המינים ר"ל ]רוצה לומר[ שמותר להרגם היום בזמן הגלות לפי‬
‫שהם מבוא למינות האמתי‪ .‬ודע שמסורת בידינו מרבותינו בקבלה מרבים שזמננו זה זמן הגלות שאין‬
‫בו דיני נפשות אין זה אלא בישראל שעבר עבירת מיתה אבל המינים והצדוקים והביתותים‬
‫]והביתוסים[ כפי רוע דעותיהן הורגין אותם לכתחילה כדי שלא יפסידו את ישראל ויאבדו האמונה‬
‫וכבר יצא מזה הלכה למעשה באנשים הרבה בארצות המערב' עכ"ל ]עד כאן לשונו[‪ .‬והנה החכם‬
‫המשיג גמר אומר שזה הלשון חולק עם מה שכתב בפסק ולדעתו צ"ל ]צריך לומר[ שחולק ג"כ ]גם‬
‫כן[ עם מ"ש ]מה שכתב[ בהלכות ממרים ]פרק ג‪,‬ג[‪ .‬אבל לפע"ד ]לפי עניות דעתי[ לא קשיין אהדדי‬
‫]אין סתירה בדברי הרמב"ם[ כי מ"ש ]מה שכתב[ בפירוש המשנה איירי באותם שהזהרנו אותם לאיתן‬
‫התורה והתרינו בהם כמה פעמים ולא אבו שמוע ומש"ה ]ומשום כך[ הרי הם כנכרים גמורים לענין‬
‫שחיטה וכמינין גמורים לענין הריגה‪ .‬ומ"ש ]ומה שכתב[ בפסק דשחיטת צדוקי מותרת בישראל עומד‬
‫ע"ג ]על גביו[ היינו בסתם צדוקי דעדיין לא התרינו בו ומפני שבני התועים הם כאנוסים שחיטתן‬
‫מותרת וזה שכתב בהל' ממרים שאין ממהרין להורגן‪ .‬תידוק מינה שאם התרו בהם כדי שיחזרו לאיתן‬
‫התורה ולא אבו שמוע כאשר אנו עושין לאלו הקראין בכל יום ויום ואדרבה מפקרי טפי משמע‬
‫שהורגין אותם וכ"ש ]וכל שכן[ ששחיטתן אסורה ויינם אסור"‪.‬‬

‫והיות ואנו דנים על החילוני היהודי שמשנתו סדורה וברורה ושעל פי השקפה זו אף הוקמה‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬הדבר ברור שהוא מוגדר ככופר ולא כתינוק שנישבה משום שלא ישמע‬
‫לרבנים שבעיניו הם ככל האדם‪ .‬ואף גרוע מכך )מבחינה הלכתית( שהרי הרבנים אינם‬
‫נחשבים בעיניו כאנשים נאורים ומשכילים אלא כאינשי דלא מעליא‪.‬‬

‫וכדי לחזק דברינו נצטט את החזו"א מהלכות שחיטה סימן ב אות יח‪ " :‬הר"מ ]הרמב"ם[ הכניס בדין‬
‫מורידין ]שמותר להורגם[ ‪...‬כופרין‪ ,‬ובהלכות רוצח כתב ]הרמב"ם[ כופרין בתורה ובנבואה‪ ...‬ואפשר‬
‫דכופרים‪...‬אפילו לתיאבון הן בכלל מומרים לכל התורה כולה מפני שפרקו עול תורה מעל צוארם כל‬
‫שכן הכופר שאין לו חלק בתורת משה שאם אין אמונה אין כלום‪....‬וחטא הכפירה עצמה הוי כחוטא‬
‫להכעיס שענין להכעיס היינו שמשריש בקרבו התנגדות לשמירת מצוה מן המצות וכל שכן שמשריש‬
‫בקרבו כפירה‪....‬ועיקר דין כופר בתורה שבעל פה דעת הרשב"א בתשובה‪...‬שדינו כמומר לכל התורה‬
‫כולה‪...‬נראה דאינו מאמין בדברי רז"ל שהזכיר הרשב"א היינו שאינו מאמין בחיים של הישראלי‬
‫הקבועים ע"פ ]על פי[ חז"ל ע"פ התורה והמצוה ובכלל כפירה‪ ,‬זו כפירה בתורה‪."...‬‬
‫הנה ברור כי לדעת החזו"א ה"כופר" הוא האדם שאינו מאמין בחיים הקבועים על פי חז"ל‬
‫שחיים על פי התורה‪ .‬והרי החילוני של היום אינו חי על פי התורה אלא על פי חוקי המדינות‬
‫המתוקנות‪ ,‬ההלכה והתורה אינן מעלות ואינן מורידות לגביו מאומה ואינו חי על פי חוקיהן‪.‬‬
‫ולסיום נראה לך איך שגם הרב הראשי לישראל הרב ישראל לאו שליט"א אינו מתמודד‬
‫עם הבעיה בכל עומקה ועוצמתה אלא מתפתל ומעלים עין מן המציאות החילונית‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫בשו"ת יחל ישראל )סימן כ( דן בדבר מתן כשרות לבעלי אולמות או מלונות שהם חילונים‪" :‬אחת‬
‫הבעיות הקשות העומדות בפני כל רב הן בעיות הכשרות במקומו‪ ,‬הן כשרות המזון והן כשרות‬
‫מקומות המגישים מזון‪ ...‬פעמים רבות‪ ,‬בשל אילוצים כספיים וכדומה‪ ,‬אין אפשרות בידי הרבנות‬
‫המקומית להעמיד משגיח קבוע בכל שעות היממה שיפקח על המקום‪ ,‬הן על האוכל המובא‪ ,‬שלא‬
‫יובאו דברי מאכל ללא אישור המשגיח‪ ,‬והן על אופן הכנת המאכלים‪ ,‬שלא יערבו מאכלי חלב‬
‫ומאכלי בשר‪ ,‬וכן כלי חלב עם כלי בשר‪ .‬לפיכך נאלצים הרבנים לסמוך על בעל המקום שיעמוד‬
‫בדיבורו ולא ישנה מאומה מהוראות הרבנות‪ .‬פרק זה והבעיות המתעוררות בו הביאוני לדון בו עפ"י‬
‫יסודות הגמרא ורבותינו הפוסקים‪...‬‬
‫והנה‪ ,‬בעניין מומר לכל התורה וכן במומר לעבודת כוכבים ולחילול שבת מצינו ]מצאנו[ להראשונים‬
‫שפירשו את גדרו ]הגדרתו[ שהרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו‪ .... ,‬ולפי"ז ]ולפי זה[ נמצא שמכיוון‬
‫שהמחלל שבת נידון כעובד כוכבים לכל דבריו‪ ,‬אף יינו של המחלל שבת נידון באיסור סתם יינם‪...‬‬
‫]ולפי זה אין להאמין לבעל המקום החילוני שהרי הוא כגוי לכל דבריו שאינו נאמן[ אמנם מאידך גיסא‬
‫מצאנו מקום להקל בזה‪ ,‬דבתשובות ]בספר[ בנין ‪ -‬ציון החדשות )סי' כג( כתב‪ ,‬לפושעי ישראל‬
‫שבזמננו לא ידענא מאי אדון ]לא ידעתי מה לדון [ בהם אחר שבעוונותינו הרבים פשתה הבהרת‬
‫]הנגע[ לרוב עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר אם לא יש להם דין אומר מותר שרק קרוב למזיד‬
‫הוא‪] ,‬ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואח"כ מחללים שבת במלאכות‬
‫דאורייתא ודרבנן והרי מחלל שבת נחשב כמומר מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא וזה‬
‫מודה ע"י תפילה וקידוש[‪ .‬ומה גם בבניהם אשר קמו תחתיהם אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת‪,‬‬
‫דלא נחשבו כמומרים אע"פ שמחללים שבת מפני שמעשה אבותיהם בידיהם והם כתינוק שנשבה‬
‫וכו'‪ .‬ולכן לענ"ד ]לעניות דעתי[‪ ,‬המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם תבוא‬
‫עליו ברכה‪ .‬אכן‪ ,‬גם למקילים יש להם על מה שיסמוכו אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת ומעיז‬
‫פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד‪ ,‬שזה ודאי כמומר גמור ונגיעת יינו אסור‪ .‬הרי שלפי דברים אלו‬
‫אין הכרח להחשיבם כעובדי כוכבים‪ ...‬אך כאמור‪ ,‬הטעם לקבוע את מחלל השבת בפרהסיא כעובד‬
‫כוכבים‪ ,‬וממילא אין לו כל נאמנות‪ ,‬הוא על ‪ -‬פי הגמ' בחולין ובעירובין שהבאנו לעיל‪ ,‬ולדעת הבנין ‪-‬‬
‫ציון החדשות שהבאנו יש מקום לומר שאין כלל זה אמור על מחללי שבת שבזמננו‪ ,‬וא"כ ]ואם כן[‬
‫חזר עליהם הדין שהחשוד לחילול שבת אינו חשוד למאכלות אסורות‪ .‬נמצא איפוא שישנה אפשרות‬
‫להאמין למחלל שבת על כשרות הואיל ואינו חשוד באכילת מאכלות אסורות"‪.‬‬

‫וכאילו טחו עניו של הרב לאו לראות את המציאות החילונית האידיאולוגית המתייחסת לכל‬
‫כתבי הקודש וההלכה כיצירה אנושית וכמו שכתבנו לעיל והרי הם ככופרים בכל התורה‬
‫כולה‪ .‬אין התפתלויותיו בעניין זה אלא משום שהרבנות הראשית ממונה וממומנת מטעם‬
‫הממסד החילוני "הכפרני" ואינה יכולה לשמוט את הקרקע שעליה היא עומדת וממנה היא‬
‫מתפרנסת‪ .‬לכן מעוותים הרבנים את המציאות ההלכתית ובלבד שדבריהם ישמעו אף באוזני‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫החילוני ואין להם את האומץ והיושר האינטלקטואלי לומר את דבר ההלכה במלוא עוצמתה‬
‫ויתכן אף משום שהם עצמם מרגישים שההלכה שנפסקה בתלמוד אינה רלוונטית‪ .‬כבר צווח‬
‫על זה פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל )בספרו "יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל" עמוד ‪:(184‬‬
‫"מוסכם ]על הדתיים והחילונים[ שהמדינה תהיה חילונית‪ ,‬אלא שתהיה מוצגת כדתית‪ .‬הסכם‬
‫זה יש בו‪ ,‬מבחינה דתית‪ ,‬משום חילול השם‪ ,‬ביזיון התורה והרס הדת; מבחינה הומאניסטית –‬
‫משום השחתת החיים החברתיים; מבחינת כל אדם בעל נפש – משום השחתת העם ע"י‬
‫שקר וצביעות‪....‬דת ישראל אינה קיימת במדינה ובעם כגורם רוחני וככוח ציבורי עצמאי‪ ,‬אלא‬
‫כאחד מענפי המנגנון של הרשות החילונית‪ ...‬ותמורת הזכות להיות מוכר כשותף בשלטון זה‬
‫הוא מוסיף לחפות על ההשפלות והביזיונות שדת ישראל סופגת יום יום מידי הממשל‪.‬‬
‫באווירה זו של שקר וחנופה מזדייפים ומסתלפים כל המושגים"‪.‬‬

‫דבר נוסף שראוי להסביר הוא כפי שכתבנו בהקדמה למאמר "מעמד האישה בהלכה‬
‫היהודית"‪' :‬שאנו עסקנו אך ורק במעמדה המשפטי ההלכתי הצרוף ולא בתחושות ההלך‬
‫הציבורי שמשתנות חדשים לבקרים‪ ,‬וכמו שבחברה החילונית חלים שינויים לקראת שוויון כך‬
‫חלים בחברה הדתית והחרדית שינויים לקראת שוויון‪ ,‬אלא שיש הבדל מהותי‪ ,‬בעוד החברה‬
‫החילונית הלכותיה ומשפטיה מובילים ומקדמים את האישה לשוויון לפני המודעות הציבורית‬
‫הרחבה‪ ,‬הרי שלציבור הדתי והחרדי קורה ההפך‪ ,‬הלך הרוח הציבורי משתנה וההלכה אינה‬
‫משתנה' הוא הדין לגבי היחס לחילוני שאף על פי שההלכה קובעת שאין להחיותו ולסייעו‬
‫כמו שנבאר הרי שלמעשה ציבור שלומי אמוני ישראל חשים בליבם את הצורך לסייע אף‬
‫לחילוני וזה בהשפעת הלך הרוח העולמי לשוויון בין האנשים למרות שאמונתם ודעותיהם‬
‫שונות‪.‬‬

‫כך כתב רבי יחיאל יעקב וינברג ) ‪) (1885-1966‬בשו"ת שרידי אש חלק ב סימן נז( ‪ .." :‬וצ"ע ]צריך‬
‫עיון[ במומרים שבזמננו‪ ,‬שבשר כשר הוא ביוקר ואין הוא מצוי תמיד בנקל‪ ,‬אם יש לחושבן למומרים‬
‫להכעיס‪ ,‬שיתכן לומר שנחשבים למומרים לתיאבון‪ ,‬ואם כן יש חיוב לזונם‪ .‬ועוד‪ ,‬שעל ידי זה מקרבים‬
‫אותם תחת כנפי שכינת היהדות‪ ,‬בראותם שיראי ה' מצטיינים במדת הצדקה והרחמנות‪ .‬ויש במעשים‬
‫למופת בשטח הצדקה והמוסר החברתי כוח משיכה יותר גדול מאשר בדברי תוכחה של אנשים שהם‬
‫רק נאה דורשים‪ .‬וכבר נהגו אחינו בני ישראל רחמנים בני רחמנים לגמול חסד ולעשות צדקה עם כל‬
‫מי שהוא מזרעו של אברהם אבינו ואפילו נתרחקו מקיום מצות תוה"ק ]תורתינו הקדושה["‪.‬‬

‫הנה בכאן הטיל הרב יחיאל וינברג דופי בבני ישראל בתקופת התלמוד שלא נהגו לזון‬
‫ולפרנס את המומרים ובכך הודה בפה מלא שהלך הרוח של שלומי אמוני ישראל נעשה‬
‫רחמן יותר מתקופת שבזמנו נקבעה ההלכה‪ .‬דבר נוסף היוצא מדבריו של בעל שרידי אש‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫שכל ההיתר לסייע לחילוני הוא דוקא "כדי לקרבו ולמושכו לקיום תורה ומצוות" ולא משום‬
‫שכך נאה‪ :‬לסייע לאדם באשר הוא אדם‪ .‬ושינויים אלה נעשו דווקא בדברים שאי מוסריותם‬
‫זועקת לשמיים ואינם סותרים דברי תורה אך במקומות שסותר דין תורה כמו עדות החילוני או‬
‫שיעשה דיין ועוד‪ ,‬כפי שנביא בגוף המאמר‪ ,‬נוהגים הם עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫ואנו נביא לפניך הקורא‪ ,‬את דעת ההלכה הצרופה ללא כחל וסרק וללא משוא פנים‪ .‬אנו‬

‫נסרוק את מעמדו של החילוני בכל תחומי החיים הציבוריים והאישיים על פי ההלכה‪ ,‬ובכל‬
‫מקום שנצטט מן המקורות את המונח "מומר" "כופר" או "אפיקורס"‬
‫זכור כי הכוונה ליהודי החילוני של ימינו שאיננו שומר מצוות כפי שהסברנו‬
‫היטב והגדרנו לעיל‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫פרק א'‬

‫החילוני אינו חלק ממערכת המשפט והחקיקה ההלכתית‪.‬‬

‫דע לך שהדת היהודית אינה דת השייכת לפרט או לאמונת היחיד בלבד אלא היא מערכת‬
‫חוקים לקיום חברה ‪ -‬ככל מערכת חוקים אחרת לתקנות ולסדר החברתי הראוי בעיני‬
‫המחוקקים‪ .‬לכן נצטוו בני ישראל )דברים טז‪,‬יח( "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר‬
‫ופרש"י‪" :‬שופטים ושוטרים ‪-‬‬ ‫ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"‬
‫שופטים‪ ,‬דיינים הפוסקים את הדין‪ .‬ושוטרים‪ ,‬הרודין את העם אחר מצותם‪ .‬שמכין וכופתין‬
‫במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט"‪.‬‬

‫ועוד דבר חשוב שצריך אתה לדעת שהדיינים בבית הדין )כמו הסנהדרין( הם גם השופטים‬
‫וגם המחוקקים )ואין הפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת כפי שנמצא‬
‫במדינות דמוקרטיות(‪ ,‬כך שמי שפסול מלהיות דיין הרי הוא פסול מלהיות שופט וגם פסול‬
‫מלהיות מחוקק‪.‬‬

‫החילוני פסול מלהיות דיין ולהיות עד – כמבואר במשנה )סנהדרין פרק ג משנה‬
‫ג(‪" :‬ואלו הן הפסולין ]לדון ולהעיד‪-‬רש"י[ המשחק בקוביא ]הימור שנחשב על פי ההלכה‬
‫גזלה[ והמלוה בריבית ומפריחי יונים ]הימור שנחשב על פי ההלכה גזלה[ וסוחרי שביעית"‬
‫ובגמרא )סנהדרין כז ע"א( נאמר‪" :‬מומר אוכל נבילות לתיאבון ‪ -‬דברי הכל פסול ]לעדות[‪.‬‬
‫להכעיס‪ ,‬אביי אמר‪ :‬פסול‪ ,‬רבא אמר‪ :‬כשר‪...‬אביי אמר פסול דהוה ליה רשע ורחמנא אמר‬
‫אל תשת רשע עד‪....‬והלכתא כוותיה דאביי"‪.‬‬
‫וכך פסק השולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף א‪" :‬רשע פסול לעדות‪ ,‬ואפילו עד כשר‬
‫שיודע בחבירו שהוא רשע ואין הדיינים מכירים רשעו‪ ,‬אסור לו להעיד עמו אע"פ שהוא עדות‬
‫אמת‪ .‬ואצ"ל ]ואין צריך לומר[ עד כשר שהוא יודע בעדות לחבירו וידע שהעד השני שעמו עד‬
‫שקר‪ ,‬שאסור לו להעיד‪ .‬איזהו רשע? כל שעבר עבירה שחייבים עליה מלקות ]מצוות‬
‫לא תעשה כמו אכילת חזיר או בשר טריפה ונבלה[; ואין צריך לומר אם חייבים עליה מיתת‬
‫בית דין‪ .‬לא שנא ]אין זה משנה[ אם עבר לתיאבון‪ ,‬לא שנא אם עבר להכעיס‪ .‬הגה‬
‫)הרמ"א(‪ :‬עבר עבירה שאין בה מלקות‪ ,‬פסול מדרבנן" ובחושן משפט סימן ז סעיף ט נפסק‪:‬‬
‫"כל הפסולים )להעיד( מחמת קורבה או מחמת עבירה‪ ,‬פסולים לדון"‪.‬‬

‫הרי לך‪ :‬אדם שעבר על איסור תורה אינו כשיר לעדות ולדיינות‪ .‬על אחת כמה וכמה האדם‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫החילוני שאינו מקיים תורה ומצוות כלל וכלל שהוא בכלל המומרים ואפילו יודע הוא את כל‬
‫התורה כולה פרטותיה ודקדוקיה אינו יכול לשבת בדין‪.‬‬

‫ואל תחשוב שאלו הלכות עתיקות שאינן נוהגות‪ .‬בוא וראה שאף בימינו אלה הדיינים פוסלים‬
‫את החילונים )פסקי דין רבניים משפטי שאול סימן ה( בענין עוברת על דת ומזונות‬
‫בעזיבת הבית )ערעור וערעור נגד תשכ"ו‪ ,155/‬בפני כבוד הדיינים‪ :‬הרב בצלאל זולטי‪ ,‬הרב‬
‫שאול ישראלי‪ ,‬הרב עובדיה יוסף(‪.‬‬

‫"‪...‬עלינו לדון בכשרות העדים ומהימנותם‪ .‬בחקירות העדים אמר אחד מהם על עצמו ש"הוא שומר‬
‫שבת קצת"‪ ,‬וש"הוא מניח תפילין רק בשבתות ויו"ט"‪ .‬והשני אמר שנוסע באוטובוס בשבת‪ .‬והנה אילו‬
‫היו בפנינו עדויות מאחרים ]שהם שומרי מצוות[ שאכן עדים הללו הם מחללי שבת לא היה מקום‬
‫לקבל עדותם‪ ,‬כהלכה הפסוקה‪" :‬רשע פסול לעדות וכו'‪ .‬איזהו רשע? ‪ -‬כל שעבר עבירה שחייבים‬
‫עליה מלקות ואין צריך לומר אם חייבים עליה מיתת בית דין לא שנא ]אין הבדל[ אם עבר לתיאבון‬
‫לא שנא אם עבר להכעיס" )חו"מ סי' ל"ד א ‪ -‬ב(‪.‬‬

‫הדיינים מתרעמים על כך שאין בידיהם עדות כשרה )של שומרי מצוות( על חילול השבת של‬
‫האנשים שהופיעו בפניהם‪ .‬והם מודיעים כי אילו היתה בידם עדות כשרה על חילול שבת בידי‬
‫האנשים שהופיעו בבית הדין היו פוסלים את עדותם מיד‪ ,‬שכן כ" מחללי שבת לא היה‬
‫מקום לקבל עדותם"‪.‬‬

‫ידי הרבנים הדיינים הללו המקבלים את שכרם החדשי ממחללי השבת לא רעדו לכתוב‬
‫במצח נחושה שמפרנסיהם פסולים לעדות כלומר אינם נאמנים בדבריהם וכמובן אינם ראויים‬
‫לשבת בכס המשפט‪.‬‬

‫ולא רק שפסלו את מחללי השבת להעיד ולדון אלא קעקעו את כל מוסדות המשפט‬
‫החילוני‪.‬‬
‫כך כתב הרב עובדיה יוסף בספרו )שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן סה(‪" :‬אף על פי שהסמכות החוקית‬
‫כיום מטעם הממשלה לדון בדיני ממונות ונחלות היא לבתי המשפט החילוניים‪ ,‬והשופטים שם יהודים‬
‫הם‪ ,‬עם כל זה ברור כי לפי דין תורתינו הקדושה התובע את חבירו בבתי המשפט שלהם גדול עוונו‬
‫מנשוא‪ ,‬והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם )בפרק כ"ו מהלכות סנהדרין הלכה ז'(‪ ,‬והטור והשלחן ערוך‬
‫חשן משפט )סימן כ"ו סעיף א'(‪ :‬שכל הדן בערכאות שלהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף‬
‫והרים יד בתורת משה רבינו‪ .‬כי מלבד שהשופטים אינם יודעים כלל בדיני התורה לשפוט בין איש‬
‫לרעהו על פי החשן משפט והפוסקים‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל )גיטין פ"ח ע"ב(‪ :‬לפניהם‪ ,‬ולא לפני עכו"ם‪,‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫ולא לפני הדיוטות‪ ,‬ועוד שהדבר ידוע ומפורסם שהם דנים על פי חוקות העכו"ם‪ ,‬וגם מכשירים לעדות‬
‫עד אחד וקרוב ואשה ופסול‪ ,‬ורבים מהם בעצמם פסולים לדון לפי ההלכה‪... .‬קל וחומר‬
‫לשופטים יהודים כאלה‪ ,‬שהם מוזהרים ומושבעים מהר סיני לדון רק על פי התורה‪ ,‬והם פנו עורף‬
‫אליה‪ ,‬ותחת לשפוט על פי חוקי התורה‪ ,‬אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪ ,‬דנים הם על פי חוקי‬
‫העותומני והמנדטורי‪ ,‬בבחינת ושפחה כי תירש גבירתה‪ ,‬וילכו אחרי ההבל ויהבלו‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫מייקרים ומחשיבים את משפטי הגוים עובדי אלילים‪ ,‬ונותנים כבוד ועילוי לאליליהם‪ ,‬וכמו שפירש‬
‫רש"י )ריש פרשת משפטים(‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהדבר אסור בהחלט‪ ,‬והמתדיינים בפניהם עוברים‬
‫גם על לפני עוור לא תתן מכשול"‪.‬‬

‫העולה מכל דברינו אלה שאם תתגשם תפילתם של שלומי אמוני ישראל "השיבה שופטינו‬
‫כבראשונה" ותקום מערכת משפט הלכתית בארץ הקודש‪ ,‬הרי שלחילונים מחללי השבת לא‬
‫יהיה בה כל חלק! מנודים ומורחקים יהיו מעיצוב החוקים והתקנות ולא יוכלו לשמש במערכת‬
‫המשפט לא כדיינים ולא כמוסרי עדות הנצרכת לקיום חברה מתוקנת‪ .‬וכאשר יראה חילוני‬
‫את ראובן מכה באגרופיו את שמעון ויבקש להעיד על כך בבית הדין‪ ,‬לא תשמע ולא תתקבל‬
‫עדותו כלל‪.‬‬

‫פרק ב'‬

‫הדאגה לרווחתו וסיעודו של החילוני‬

‫חלק בלתי נפרד מקיום חברה הוא לקבוע תקנות לעזרה וסיוע בעיתות מצוקה‪ :‬בהלוואות‬
‫ובמתן סיוע כספי )צדקה( וכיוצא באלה‪ .‬והנה על פי מערכת החוקים ההלכתית‪ ,‬החילוני‬
‫מופקע מכל סיוע ותמיכה‪.‬‬

‫וכמו שכתב בספר יראים סימן קנו ]דפוס ישן ‪ -‬מז[‪" :‬ואם הוא עברין במזיד באחת מכל מצות‬
‫האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו מחויב ]הנותן והמציל[ לא להחיותו ולא להלות לו דכתיב 'וחי‬
‫אחיך' )ויקרא כה‪ ,‬לו( ובהלואה כתיב מאחד אחיך וכיון שעבר במזיד יצא מכלל אחוה דאחוה במצוות‬
‫בעינן ‪ ...‬למדנו שרשע יצא מכלל אחוה"‪.‬‬

‫ואם תתמה‪ ,‬הרי היום יש לציבור יראי ה' ארגוני סיוע המסייעים אף לציבור החילוני )גם אם‬
‫מעטים הם מתוך כלל ארגוני הצדקה החרדיים(‪ ,‬דע כי עושים הם כך משלושה טעמים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬כפי שכתבנו בהקדמה ל"מעמד האישה בהלכה" שהלך הרוח הציבורי משפיע על‬
‫יראי ה' וגם הם מושפעים מערך השוויון אף שאיננו מוכתב בהלכה‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫השני‪ ,‬שאת מעשיהם בניגוד להלכה הם מצדיקים "כטקטיקה" עדיפה לקירוב רחוקים כפי‬
‫שהבאנו בהקדמה את דבר שרידי אש‪" :‬ויש במעשים למופת בשטח הצדקה והמוסר החברתי‬
‫כוח משיכה ]לקיום המצוות[ יותר גדול מאשר בדברי תוכחה של אנשים שהם רק נאה‬
‫דורשים" וכן החזו"א שנביא בהמשך )הלכות שחיטה סימן ב אות טז(‪" :‬וכיון שכל עצמנו‬
‫לתקן אין הדין נוהג ]שמותר להרוג חילוני[ בשעה שאין בו תיקון‪ ,‬ועלינו להחזירם בעבותות‬
‫אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת"‪.‬‬
‫והשלישי שהוא העיקר‪ ,‬ציבור החרדים הולך וגדל ועמו הצורך האנושי הטבעי של כל אדם‬
‫להגשים עצמו בעשייה כלשהי והרי לא כל החרדים ניחנו בכישורים ללמוד תורה כל היום‬
‫ולכל חייהם‪ ,‬לכן יש צורך טבעי לצאת החוצה מחוץ לכותלי בית המדרש‪ ,‬אך היות ואין הם‬
‫בעלי מקצועות חופשיים יוצאים הם בתחומים שאין בהם התמחות אמיתית )למעט קורס‬
‫קצר( לכן נמצא אותם כמסייעים לבעלי מקצוע רפואיים )יד שרה( וכן סיוע לאיסוף חלקי גוף‬
‫לקבורה )זק"א( וכיוצא באלה‪.‬‬

‫רוב הדברים הבאים כבר הבאנו במאמר "המוסר היהודי בהלכה" וכאן נזכיר בראשי פרקים‬
‫את שכתבנו שם ונוסיף את מה שלא כתבנו שם‪.‬‬

‫כל דיני גמילות החסדים אינם נוהגים בחילוני – ביקור חולים‪ ,‬ניחום אבלים וכו'‬
‫אינם חלים על החילוני כפי שהסברנו במאמר "המוסר היהודי בהלכה" שדיני גמילות חסדים‬
‫נובע ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" והרמב"ם הלכות דעות פרק ו הלכה ג כתב‪" :‬מצוה על כל‬
‫אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬והוסיף בהגהות‬
‫מיימוניות אות א‪" :‬ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה‬
‫מצוה לשנאותו שנאמר יראת ה' שנאת רע ואומר הלא משנאיך ה' אשנא וגו'"‪.‬‬

‫אין חובה לתת צדקה לעני אם הוא חילוני – כך נפסק בהלכות "למי נותנין‬
‫הצדקה" בשולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף א‪" :‬מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל‬
‫מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה‪ ,‬אינו חייב להחיותו ולא להלוותו" והטעם לכך כתב‬
‫הבית יוסף יורה דעה סימן רנא אות א‪" :‬שאם היה עבריין במזיד באחת מכל המצות האמורות‬
‫בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו דכתיב )ויקרא כה לו(' וחי אחיך‬
‫עמך' וכתיב )דברים טו ז( 'מאחד אחיך' וכיון שעבר במזיד יצא מכלל האחוה עד שילקה‬
‫]יקבל מכות["‪ .‬ולדעת הש"ך בסימן הנ"ל יש אף איסור לזון ולפרנס ולתת צדקה לעני‬
‫שעובר עבירה להכעיס כגון אוכל נבלות או מחלל שבת ברבים‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫אסור להחזיר אבידה לחילוני ‪ -‬שולחן ערוך חושן משפט סימן רסו סעיף ב‪" :‬חייב‬
‫להחזיר אבידת ישראל אפילו היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון‪ .‬אבל אוכל‬
‫נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל‪ ,‬והאפיקורסים והכותים וישראל המחלל שבת‬
‫בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה‪ ,‬כעובד כוכבים" ודין זה נלמד ממסכת עבודה זרה‬
‫כו ע"ב עיין שם‪.‬‬
‫ודע כי כל המהלך ברחוב שינקין בת"א )שרובה "מחללי שבת בפרהסיא"( ומצא שם אבידה‬
‫אינו חייב להחזירה כלל! )עיין במאמר "המוסר היהודי בהלכה"(‪.‬‬

‫הלוואה בריבית לחילוני מותרת – כידוע אסור ליהודי להלוות כסף לכל יהודי אחר‬
‫בריבית כלשהי‪ .‬שולחן ערוך יורה דעה סימן קנט סעיף ב‪" :‬מומר מותר להלוותו ברבית‪,‬‬
‫ואסור ללוות ממנו ברבית" ודעת הרמ"א‪" :‬ויש מחמירין אף במומר להלוותו"‪.‬‬

‫ובשו"ת יביע אומר פסק הרב עובדיה יוסף להקל חלק ה‪-‬יו"ד סימן יג ד"ה א‪" :‬וכ"כ החכם צבי )סי'‬
‫מג( שאין ספק שמותר להלוות ברבית למחלל שבת בפרהסיא‪ .‬ע"ש‪ ...‬מכל מקום לדינא נראה‬
‫שהעיקר להקל‪ ,‬וכפשטות דברי מרן הש"ע שכתב מומר סתם‪ .‬וכן מבואר בב"י שאפילו הוא רק אוכל‬
‫נבלות להכעיס מותר להלוותו ברבית‪) .‬ובב"י יו"ד )ס"ס רסח( שהמחלל שבת בפרהסיא אפילו‬
‫לתיאבון הוי כאוכל נבלות להכעיס" ‪.‬‬

‫הנה על פי פסק השולחן ערוך אדם האוכל במסעדה לא כשרה )והרי הוא נחשב אוכל‬
‫להכעיס משום שיש באפשרותו לאכול במסעדה שממול‪ ,‬שהיא בהיתר כשרות( מותר‬
‫להלוותו בריבית ומצוות החסד והאחווה שציוותה התורה שלא לקחת ריבית מיהודי שוב איננה‬
‫חלה עליו‪ ,‬למרות שיהודי הוא לכל דבר‪) .‬עיין במאמר "המוסר היהודי בהלכה"(‪.‬‬

‫אין פודים חילוני מהשבי – בגמרא מסופר )גיטין מו ע"ב(‪" :‬ההוא גברא דזבין נפשיה‬
‫]אדם שמכר עצמו[ ללודאי ]רש"י ‪ -‬אומה שאוכלין בני אדם[‪ ,‬אתא לקמיה דרבי אמי‪ ,‬אמר‬
‫ליה פירקן ]בא לפני ר' אמי וביקשו שיפדה אותו[‪ ...‬אמרו לי' רבנן לר' אמי‪ :‬האי ישראל מומר‬
‫הוא‪ ,‬דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות! אמר להו‪ :‬אימא לתיאבון הוא דקאכיל‪ .‬אמרו‬
‫ליה‪ :‬והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה‪ ,‬ושביק היתירא ואכיל איסורא! אמר ליה‪ :‬זיל‪,‬‬
‫לא קא שבקי לי דאפרקינך"‪].‬אמרו חכמים לר' אמי שאותו אדם אוכל נבלות וטריפות‬
‫להכעיס )שיש באפשרותו לאכול בשר היתר ואף על פי כן אוכל בשר איסור( והחליט ר' אמי‬
‫שלא לפדותו[ ועל פי גמרא זו נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ב‪" :‬מי שהוא‬
‫עבריין להכעיס‪ ,‬אפילו למצוה אחת‪ ,‬כגון שאוכל נבילה היכא דשכיח ]היכן שמצוי[ בשר‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫כשרה‪ ,‬אסור לפדותו אם נשבה"‪.‬‬
‫הרי לך שיש איסור לפדות חילוני ולהצילו מן השבי‪ ,‬ואף אם הוא בשבי שיש בו משום סכנת‬
‫נפשות‪.‬‬

‫פרק ג'‬

‫דיני קבורה ואבילות במותו של החילוני‬

‫אסור להתאבל על חילוני שמת ‪ -‬מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ב הלכה ח‪:‬‬
‫"כל הפורש מדרכי ציבור אין מתעסקין עמו לכל דבר‪ .‬אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים‬
‫ומתעטפין לבנים ואוכלין ושותין ושמחין שאבדו שונאיו של מקום‪ ,‬שנאמר 'הלוא משנאיך ה'‬
‫אשנא ובתקוממיך אתקוטט‪ ,‬תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי" )תהילים קלט‪,‬כב(‪ .‬וכך‬
‫פסק רמב"ם הלכות אבל פרק א הלכה י‪" :‬כל הפורשין מדרכי צבור והם האנשים שפרקו‬
‫עול המצוות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת‬
‫בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן ]כשאר האומות[ וכן האפיקורוסין‬
‫]והמומרים[ והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן‪ ,‬אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין‬
‫לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה‪ ,‬ועליהם‬
‫הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא"‪.‬‬

‫ובעניין טומאת כהן שחזר בתשובה לאביו החילוני שמת‪ ,‬כאן יש שעת מבחן אמיתית‬
‫לשלומי אמוני ישראל שכן על פי ההלכה אסור לכהן להיטמא )להכנס לבית הקברות בזמן‬
‫הלוויה( לאביו או אמו החילונית כמבואר )סנהדרין מז ע"א(‪" :‬דתני רב שמעיה‪ :‬יכול אפילו‬
‫פירשו אבותיו )אביו ואמו של כהן‪-‬רש"י( מדרכי ציבור )כגון מומר‪-‬רש"י( יטמא? ‪ -‬תלמוד‬
‫לומר‪' :‬בעמיו' )ויקרא פרק כא‪,‬א( ]ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת‬
‫אלהם לנפש לא יטמא בעמיו‪ :‬כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו[‪:‬‬
‫‪ -‬בעושה מעשה עמיו" כלומר‪ ,‬מותר לכהן להטמא לאביו ואמו רק אם הם שומרי מצוות‪.‬‬
‫וכך פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן שעג סעיף ח‪" :‬כהן שפירשו אבותיו מדרכי צבור‪ ,‬כגון‬
‫המסורות‪] ,‬רש"י – )ראש השנה יז ע"א(והמסורות ‪ -‬מלשינים‪ ,‬שמוסרים ממון ישראל ביד‬
‫עובדי כוכבים‪ [.‬לא היה מיטמא להם"‪.‬‬
‫ואנו אנשי "דעת אמת" ביקשנו את חוות דעתו של הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו‬
‫שליט"א בדבר חוזר בתשובה כהן‪ ,‬שאביו החילוני נפטר‪ ,‬האם מותר לבן להיכנס לבית‬
‫הקברות כדי לומר קדיש על קיברו של האב‪ ,‬והתשובה הייתה חד משמעית "אסור לבן הכהן‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫להיטמא לאביו החילוני"‪ .‬וזאת העדות לבלבול ולמבוכה שבהם עומדים ציבור יראי ה'‪ ,‬שמצד‬
‫אחד מורים שמותר לנהוג מנהג אבילות על הוריו החילונים אף על פי שההלכה מורה שאין‬
‫להתאבל עליהם וזאת "כדי שלא יגרם חילול השם" ]לעג לדת על איסוריה המרושעים[‪ ,‬אבל‬
‫כשהדברים מגיעים לעקירת דבר תורה כמו טומאת כהן בבית הקברות‪ ,‬מיד נבהלים‬
‫ומשאירים את ההלכה כמות שהיא‪.‬‬

‫איסור קבורת החילוני ‪) -‬ירושלמי תרומות פרק ח דף מה עמוד ג(‪" :‬מעשה בטבח‬
‫בציפורי שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות פעם אחת שתה יין בערב שבת ועלה לגג ונפל‬
‫ומת והיו כלבים מלקקין בדמו אתון ושאלון לרבי חנינה ]באו ושאלו את ר' חנינה[ מהו‬
‫מירמיתיה מן קומיהון ]האם להעביר את גופתו שלא יאכלוהו הכלבים[ אמר לון כתיב ובשר‬
‫בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל‬
‫אמר לון ארפונון דמדידהון אינון אכלין ]הניחו לכלבים שמשלהם הם אוכלים["‪ .‬ועל פי‬
‫ירושלמי זה פסק בספר אור זרוע ]ר' יצחק ב"ר משה מהעיר וינה ]אוסטריה[ חי בערך בשנים‬
‫‪ 1180-1250‬היה תלמיד הראבי"ה[ ח"ב ‪ -‬הלכות אבילות )תיז ‪ -‬תנא( סימן תכב‪" :‬ואדם ידוע‬
‫שהוא בעל עבירות לא מיבעיא ]אין צריך לומר[ שאין מצוה להתעסק בקבורתו אלא שאסור‬
‫להתעסק בקבורתו"‪) .‬ועיין עוד אור זרוע ח"א ‪ -‬הלכות גיד הנשה )תמד ‪ -‬תנח(‪.‬‬

‫ואנו נביא כאן גם את דברי הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי ז"ל )‪ (1872-1955‬בשאלה היאך‬
‫צריכה חברת קדישא לנהוג היום‪ .‬כך הוא אומר‪ ,‬בספרו "גשר החיים" פרק כה אות ד‪" :‬פוקר‬
‫מפורסם שפרש א"ע ]הרחיק את עצמו[ מדרכי ישראל ושפרק מעליו כל עול מדת ישראל –‬
‫אין מתאבלים עליו‪...‬וצריכים לקוברו ולהתעסק בקבורתו ותכריכיו‪...‬אלא שאין צריך‬
‫לקוברו בין קברים שומרי תורה ומצוה כי אם מן הצד‪...‬ואף שהריב"א‪...‬החמיר מאוד‬
‫שלא לקבור עברין‪...‬לא הובאו דבריו אלה להלכה‪...‬אלא שיכולין בני העיר או בני חברת‬
‫קדישא למנוע את קבורת עברין מפורסם ]שאינו שומר תורה ומצוות – אולי כמו שולמית‬
‫אלוני שעליה אמר הרב עובדיה יוסף‪" :‬ביום שהיא תמות צריך לשמוח ולערוך משתה‪ .‬היא‬
‫תלמידתו של פרעה הרשע" ראה בעיתון "ידיעות אחרונות" ‪ [17.12.1977‬בקבורת ישראל‬
‫משום תקנה כדי לגדור פרצה‪ .‬ורשות להם למנוע קבורת מת שלא נימול מחמת‬
‫הפקרות‪...‬ומומר שהמיר את דתו ]לדת אחרת כמו הנצרות[‪...‬אין רשאין בכל אופן לקברו‬
‫בקבורת ישראל‪ ,‬ואין מתעסקין בקבורתו כלל‪...‬ועליו ודאי אין רשאים להתאבל‪ .‬והמנהג‬
‫שמתאבלין עליו מזמן שמיעת ההמרה רחמנא ליצלן‪ ,‬ואף על גב דרבנו גרשום ישב על בנו‬
‫שהמיר ומת ‪ 14‬יום‪...‬הורו רוב האחרונים לשבת בשמועת ההמרה יום אחד ולקרוע על זה כעל‬
‫שמועה רעה‪ ,‬ובשעת מיתתו אין צריך לקרוע ולא והתאבל אף יום אחד"‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫אין אומרים קדיש על חילוני ‪ -‬שולחן ערוך יורה דעה סימן שעו סעיף ד כותב‬
‫הרמ"א‪" :‬יש אומרים דמומר שנהרג ביד עובדי כוכבים‪ ,‬בניו אומרים עליו קדיש" והש"ך יורה‬
‫דעה סימן שעו ס"ק טו הסביר‪" :‬דוקא נהרג אבל מת על מטתו לא‪ ...‬דכשנהרג יש לו כפרה‬
‫]אבל כשמת סתם אין לו כפרה ולכן אין לומר עליו קדיש["‪.‬‬

‫וכאן אנו נביא לך דוגמא נפלאה המוכיחה שכאשר הלך הרוח הציבורי משתנה‪ ,‬רבותינו‬
‫עושים את כל ההתפתלויות ההלכתיות כדי לשנות את הפסיקה‪ .‬כל דיני קבורת המת‪,‬‬
‫האבילות ואמירת הקדיש הם מהדברים המעוררים את נפשו של האדם ואין לך דבר המעורר‬
‫שאט נפש יותר מבזיון המת‪ ,‬יהיה אשר יהיה‪ .‬על אחת כמה וכמה כשציבור הכופרים‬
‫)החילונים( גדול בכמותו משומרי המצוות ואף מפרנסו‪ ,‬קשה לקיים הלכות שהן בפרהסיא‬
‫כדיני קבורה ומהווים הבדלה והוקעה של הציבור החילוני‪ .‬גם נפשם של שומרי התורה‬
‫והמצוות אינה שלמה עם זה‪ ,‬במיוחד שהדבר יגרום להם להיות בודדים במערכה ואם ינהגו‬
‫כך אף החילונים יוקיעו אותם‪.‬‬

‫לכן רבי אליעזר יהודה ולדנברג‪ ,‬שכיהן כאב בית דין בירושלים השיב בשו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן‬
‫מא על השאלה‪" :‬ישראל שהיה נשוי בערכאות עם נכריה והיה מובדל כל ימיו במעשיו מקהל ישראל‬
‫ולפני מותו צוה לקברו בבית העלמין היהודי ולחלק לו כבודו האחרון‪ ,‬ואם מתאבלים עליו ואומרים‬
‫קדיש אחריו‪ .‬ובירור הדין בזה גם בלא צוה‪...‬ואען ואומר‪ :‬אמנם גדול עונו של האיש הזה בהבדילו את‬
‫עצמו במעשיו מקהל ישראל כל ימי חייו‪ ,‬וכעבותות העגלה היא חטאו בעזבו מקור מים חיים של בנות‬
‫ישראל ללכת לחצוב לו בור נשבר אשר לא יכיל המים‪ ,‬בקחתו בת אל נכר אשר רח"ל נשארת‬
‫קשורה אליו ככלב עיין סוטה ד' ג' ע"ב ]כלומר שהעבירה אינה מתנתקת ממנו[‪...‬אבל בכדי שלא ידח‬
‫ממנו נדח )ובדרך שלא יאמרו התירו פרושים הדבר( מצוים אנו מפי רבותינו הגדולים הפוסקים ז"ל‬
‫להתנהג גם עם שכזה במדת הרחמים והחסד ולהפך בזכותו במדת האפשרות ולמצוא דרך להתירו‬
‫לבוא בקהל ישראל בבית ‪ -‬החיים‪ ,‬ולו במקום מיוחד ולא בצוותא חדא ]לא באותו מקום[ עם ישראל‬
‫הכשרים‪ ...‬מעצם הדין יש לו לבן הזכות לומר קדיש על אביו המומר בין שהוא לתיאבון ובין להכעיס‪,‬‬
‫ורק אם יש אבלים אחרים יכולים לבוא עליו בטענה שהם קודמים ויותר חייבים בזיכוי אביהם‬
‫היהודים‪ "...‬ועיין בתשובתו הארוכה‪.‬‬

‫כמה חבל שהרבנים של היום אינם מעיזים לקום ולומר באופן ברור וחד משמעי‪ :‬ההלכה‬
‫שנפסקה בתלמוד והשולחן ערוך יפים היו לתקופה הקדומה שלא הייתה בה סובלנות דתית‬
‫ולא אהבת כל האדם שנברא בצלם ללא הבחנה באמונתו‪ ,‬מינו או גזעו‪ .‬אין זה אלא משום‬
‫שהרבנים תפוסים‪ ,‬כבולים ומשועבדים עדיין לאותה הלכה קדומה‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫פרק ד'‬

‫היחס בין הורים לבנים‪ ,‬כאשר אחד מן הצדדים – חילוני‪.‬‬

‫ירושת החילוני את אביו שומר המצוות ‪ -‬נחלקו הדעות האם חילוני יורש את אביו‬
‫שומר המצוות‪ ,‬כפי שהביא בשו"ת אבני נזר חלק יו"ד סימן שיב‪" :‬הנה במרדכי פ"ק ]פרק‬
‫ראשון[ דקידושין בענין ירושת המומר שדעת הגאון ]מר רב צדק גאון[ שמומר אינו יורש מן‬
‫התורה אף שמוריש לאחרים ויש אומרים שמדאורייתא יורש המומר ורק מדרבנן קנסוהו"‪.‬‬
‫נמצא שלכל הדעות החילוני )זכור כי "מומר" הוא חילוני שכן הוא "מומר למצוות" וראה מה‬
‫שכתבנו לעיל( לא יקבל בירושה את רכוש הוריו או משום שכך ההלכה או משום קנס שקנסו‬
‫חכמים‪.‬‬
‫וכך כתב הרמב"ם הלכות נחלות פרק ו הלכה יב‪" :‬ישראל שהמיר יורש את קרוביו‬
‫הישראלים כשהיה‪ ,‬ואם ראו בית דין לאבד את ממונו ולקנסו שלא יירש כדי שלא לחזק את‬
‫ידיהם‪ ,‬הרשות בידן‪ .‬ואם יש לו בנים בישראל תנתן ירושת אביהן המומר להן‪ ,‬וכן המנהג‬
‫תמיד במערב"‪.‬‬
‫וכן בשולחן ערוך חושן משפט סימן רפג סעיף ב‪" :‬ישראל שהמיר‪ ,‬יורש את קרוביו‬
‫הישראלים כשהיה‪ .‬ואם ראו בית דין לאבד את ממונו ולקנסו שלא יירש‪ ,‬שלא לחזק ידי‬
‫הרשעים‪ ,‬הרשות בידם‪ .‬ואם יש להן בנים בישראל‪ ,‬תנתן ירושת אביהם המומר להם‪ .‬הגה‪:‬‬
‫ואפילו נתן המומר הנכסים לאחרים אין במתנתו כלום‪ ,‬דמיד נפלו נכסים קמי יורשיו ואין לו‬
‫כח בהן‪ .‬ויש אומרים שמניחין הירושה בבית דין‪ ,‬ואם יחזור בתשובה נותנין לו )הכל בטור‬
‫בשם הרא"ש(‪...‬ישראל מומר שמתה לו אמו ויש לו קרובים מן האב‪ ,‬אם המומר גדול ]מעל‬
‫גיל מצוות ‪ [13 -‬שראוי לקנסו בירושתו‪ ,‬גם יורשיו אינן יורשין‪ ,‬ונשארה הירושה לשאר יורשי‬
‫האם‪ .‬אם המומר קטן שאינו ראוי לקנוס‪ ,‬יורשיו יורשין אמו"‪.‬‬

‫וראה את מה שפסק הרב עובדיה יוסף שמותר לאב להעביר את ירושתו לבנו השומר מצוות‬
‫אף על פי שאין ראוי‪ ,‬הלכתית‪ ,‬להעביר ירושה מבן לבן‪.‬‬

‫שו"ת יביע אומר חלק ח‪-‬חו"מ סימן י‪" :‬וכן בקדש חזיתיה להגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה חו"מ‬
‫ח"ב )סי' נ אות ג( שכתב‪ ,‬דמה שאסרו עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא ]מה שאסרו‬
‫להעביר ירושה מבן רע לבן טוב[‪ ,‬זהו רק בברא בישא בעלמא ]זהו דוקא בבן שאינו נוהג כשורה‬
‫בעלמא[‪ ,‬שאינו זהיר במצוות‪ ,‬אבל הוא מאמין בהשי"ת ובתורתו‪ ,‬ומחנך את בניו ללכת בתורת ה'‬
‫ובמצוותיו‪ ,‬שבזה יש לקוות שיצא ממנו זרעא מעליא ]בנים מהוגנים[‪ ,‬אבל אם הוא מחלל שבת‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫בפרהסיא‪ ,‬ועובר על איסורי תורה‪ ,‬ואינו מחנך את בניו לתורה ולמצוות‪ ,‬אין להסתפק שמא יצא ממנו‬
‫זרעא מעליא‪ ,‬כי מעשה אבות יעשו בנים‪ ,‬ואע"פ שלפעמים יוצא בן שומר תורה ומצוות גם מאלה‬
‫המחללים שבת בפרהסיא ועוברי עבירות‪ ,‬מכל מקום הוא רק מיעוט קטן שאינו מצוי כל כך‪...‬סוף‬
‫דבר הכל נשמע שמעיקר הדין אין כל חשש איסור בהעברת הנחלה ]לפני מות האב[ מהבן שהוא‬
‫מחלל שבת בפרהסיא ועובר על איסורי תורה‪ ,‬לטובת הבן החכם שתורתו אומנותו‪ .‬ומכל מקום‬
‫החכם עיניו בראשו להתנהג במתינות לבל ידחה אבן אחר הנופל‪ ,‬אולי יש תקוה שיחזור למוטב‪ ,‬ושב‬
‫ורפא לו‪ .‬ואולי יש לעשות כעצתו של הרב צור יעקב הנ"ל‪ ,‬שיפקיד חלק מן הירושה בידי אדם נאמן‪,‬‬
‫בתנאי גמור כתנאי בני גד ובני ראובן‪ ,‬שאם אח"כ יחזור הבן בתשובה‪ ,‬או שיהיה לו זרעא מעליא‪,‬‬
‫יקבל חלק הירושה שלו‪ ,‬ואם לאו יתננו לבנו החכם‪ ,‬או לצדקה‪ .‬והאמת והשלום אהבו"‪.‬‬

‫כיבוד אב ואם חילונים – אחד מעשרת הדיברות היא "כבד את אביך ואת אימך"‬
‫)שמות כ‪ ,‬יא( ובגמרא )בבא קמא צד ע"ב(‪" :‬הניח להם אביהם פרה וטלית וכל דבר המסויים‬
‫– חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם‪ ,‬תנא רישא נמי בדידהו‪ .‬ומפני כבוד אביהם חייבין‬
‫להחזיר? אקרי כאן )שמות כ"ב‪,‬כז( 'ונשיא בעמך לא תאור ]תקלל['‪ ,‬בעושה מעשה עמך!‬
‫]וזה האב לא עשה מעשה עמו )שהרי גזלן הוא( ואינן חייבין בכבודו‪-‬רש"י[ כדאמר רב פנחס‪:‬‬
‫בשעשה תשובה"‪ .‬מגמרא זו מבואר שרק אם האב והאם שומרי מצוות חלה מצוות כיבוד אב‬
‫ואם‪ .‬ומתוך גמרא זו פסק בספר יראים סימן רכא‪ ,‬רכב ]דפוס ישן ‪ -‬נו[‪" :‬אם אביו עובר‬
‫באחת מכל מצות האמורות בתורה במזיד ולא עשה תשובה פטור ממוראו"‪.‬‬
‫ואילו לדעת הרמב"ם יש מצווה לכבד אביו ואמו שאינם שומרי תורה ומצוות )הלכות ממרים‬
‫פרק ו הלכה יא(‪" :‬אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו"‪.‬‬
‫ובשולחן ערוך נחלקו בעל השולחן הוא הרב יוסף קארו ובעל המפה הוא הרב משה‬
‫איסרליש )יורה דעה סימן רמ סעיף יח(‪" :‬אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות‪ ,‬מכבדו ומתירא‬
‫ממנו‪ .‬הגה ]הרמ"א[‪ :‬וי"א דאינו מחוייב לכבד אביו רשע‪ ,‬אלא אם כן עשה תשובה"‪.‬‬
‫והרב עובדיה יוסף הסביר את דעת הרמב"ם לבל יחלוק על הגמרא שהבאנו לעיל )שו"ת‬
‫יביע אומר חלק ח‪-‬יו"ד סימן כא(‪" :‬בשו"ת משיבת נפש )חלק יורה דעה סימן טז(‪ ,‬שנראה לו‬
‫שטעמו של הרמב"ם משום שיש לחוש שמא הרהר תשובה בלבו‪ ,‬כי רשעים מלאים חרטות‪...‬‬
‫ומספק חייבים הבנים במצות כיבוד אב ואם‪ ,‬כדין ספק דאורייתא לחומרא‪ ,‬אבל לענין החזרת‬
‫פרה וטלית וכל דבר המסויים של רבית אין להוציא מן היורשים מהספק דשמא חזר‬
‫בתשובה‪ ,‬שכיון שלא נודע לנו בודאי שחזר בתשובה‪ ,‬אין להוציא ממון מן היורשים‬
‫המוחזקים"‪ .‬הנה שלדעת הרב עובדיה יוסף כולם מודים שעקרונית אין לכבד את ההורים אם‬
‫ודאי לנו שאינם מקיימים מצוות ולא חזרו בתשובה‪.‬‬
‫והיות ונושא זה רגיש בקרב הציבור אנו נביא שלא כדרכנו גם את דעת הזוהר )כרך א‬
‫)בראשית( פרשת ויצא דף קסד עמוד ב(‪" :‬ואף על גב דרחל איהי עבדת לאעקרא ליה‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫לאבוה מבתר ע"ז‪ ,‬אתענשת דלא רביאת ליה לבנימן ולא קיימא בהדיה שעתא חדא בגין‬
‫צערא דאבוה אף על גב דאתכוונת לטב" ]תרגום הסולם – ואף על פי שרחל עשתה זה‬
‫]שהחביאה התרפים מפני לבן אביה )בראשית פרק לא([ כדי לעקור את אביה מעבודה זרה‪,‬‬
‫מכל מקום נענשה‪ ,‬שלא גידלה את בנימין ולא היתה עמו‪ ,‬אפילו שעה אחת בעולם‪ ,‬משום‬
‫הצער של אביה‪ ,‬ואף על פי שנתכוונה לטוב[ ואמנם מהזוהר מבואר ההפך מדעת ההלכה‬
‫אבל אין אנו משגיחים בדברי קבלה ואגדה כמו שביארנו בפרשת וישב‪ .‬וכדי לחזק דברינו‬
‫נביא דבר אגדה סותר לדברי הזוהר משנה מסכת פסחים פרק ד משנה ט‪" :‬ששה דברים‬
‫עשה חזקיה המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו על מטה של‬
‫חבלים והודו לו" ופרש"י )ברכות י ע"ב(‪" :‬גירר עצמות אביו ‪ -‬לפי שהיה רשע ‪ -‬בזהו‪ ,‬ולא נהג‬
‫בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במיטות זהב וכסף"‪ .‬וכך כתב רש"י בפירושו על תהלים )טו‪,‬‬
‫ד(‪" :‬נבזה בעיניו נמאס ‪ -‬מי שהוא נבזה ברשעתו נמאס בעיניו של צדיק כגון חזקיהו שגירר‬
‫עצמות אביו בבזיון"‪.‬‬

‫המקלל והמכה את אביו ואמו החילונים אינו חמור כמכה אביו ואמו‬
‫שומרי מצוות ‪ -‬בגמרא מבואר שהאיסור התורני )שמות פרק כא‪,‬טו‪-‬יז( "ומכה אביו ואמו‬
‫מות יומת‪...‬ומקלל אביו ואמו מות יומת" אינו חל על ההורים החילונים )יבמות כב ע"ב(‪" :‬וחייב‬
‫]הממזר[ על מכתו ]של אביו[‪ .‬אמאי? ]מדוע חייב הממזר על הכאת אביו שנאף עם אשת‬
‫איש[ קרי כאן‪) :‬שמות כ"ב‪,‬כז( 'ונשיא בעמך לא תאור'‪ ,‬בעושה מעשה עמך!]שמקיים מצוות[‬
‫כדאמר רב פנחס משמיה דרב פפא‪ :‬בעושה תשובה"‪.‬‬
‫ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רמא סעיף א פסק‪" :‬המקלל אביו או אמו‪ ,‬אפילו לאחר מיתתן‪,‬‬
‫חייב סקילה" ובסעיף ד‪" :‬היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה‪ ,‬אפילו נגמר דינם‬
‫להריגה ויוצאים ליהרג‪ ,‬אסור לו להכותם ולקללם‪ .‬ואם הכה אותם או קללם פטור‬
‫]מסקילה["‪ .‬הרי לך שאין חיוב מיתה למקלל ומכה הוריו החילונים כמו שיש למקלל או מכה‬
‫הוריו השומרים מצוות‪ ,‬אך יש איסור להכות הורים חילוניים‪ .‬וברא"ש )יבמות פרק ב סימן ג(‬
‫מוסיף שאת המסית והמדיח מותר להכותם‪" :‬וחייב על מכתו ועל קללתו‪ .‬קרי כאן ונשיא‬
‫בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך כשעשה תשובה וה"מ לענין חיובא אבל לענין איסורא‬
‫אפילו לא עשה תשובה אסור לבן להכות את אביו ולקללו דגרסינן בסנהדרין בפרק ואלו הן‬
‫הנחנקין )דף פה ב( אמר רבה בר רב הונא וכן תני דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה‬
‫שליח לאביו להכותו ולקללו חוץ ממסית ומדיח שהרי אמרה תורה לא תחמול ולא תכסה‬
‫עליו"‪.‬‬

‫ולדעת הגאון מוילנא )יורה דעה רמא אות ו( אין איסור בהכאת אביו ואמו אם אינם מקיימים‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫מצוות‪" :‬בלא עשה תשובה אין לחלק בין איסור לחיוב ]הכאת האב[‪...‬וקושית הגמרא דאפילו‬
‫לכתחילה מותר ]להכות["‪.‬‬

‫פרק ה'‬

‫הצלת נפש החילוני ממוות‬

‫מותר להרוג את החילוני – "לא תרצח" הכתוב בעשרת הדיברות )שמות כ‪ ,‬יב( על פי‬
‫ההלכה אינו חל על הגוי כפי שמבואר במאמר "הגויים בהלכה" והוא הדין שאינו חל על‬
‫החילוני וכך מבואר )עבודה זרה כו ע"ב(‪" :‬המינין והמסורות והמומרים ‪ -‬היו מורידין ]אותם‬
‫לבור כדי להמיתם בידיים‪-‬רש"י ע"ז יג ע"ב[ ולא מעלין ]מהבור["‪ .‬וכך פסק הרמב"ם הלכות‬
‫ממרים פרק ג הלכה ב‪" :‬מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה ]מורידין אותו לתוך‬
‫הבור[ ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין‬
‫והמומרין‪ ,‬שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים אלא כל‬
‫ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול"‪ .‬דמו של חילוני מותר!‬
‫וכך פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן קנח סעיף ב‪" :‬מיני ישראל‪ ,‬והם שעובדים לעבודת‬
‫כוכבים או העושה עבירות להכעיס‪ ,‬אפילו אכל נבילות או לבש שעטנז להכעיס;‬
‫והאפיקורסים‪ ,‬והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל‪ ,‬היו נוהגין בארץ ישראל להרגן‪ .‬אם‬
‫היה בידו כח להרגן בסייף‪ ,‬בפרהסיא‪ ,‬הורגו‪ .‬ואם לאו‪ ,‬היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו‪.‬‬
‫כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר‪ ,‬קודם ומסלקו ואומר‪ :‬הריני טרוד להוריד‬
‫בני מן הגג ואחזירנו לך‪ ,‬וכיוצא בדברים אלו"‪ .‬ושוב‪ ,‬דמו של חילוני מותר!‬

‫ומשנתרבו החילונים בעת הזאת נתעוררה בעייה‪ :‬מחד‪ ,‬הרי לא יעלה על דעת שלומי אמוני‬
‫ישראל להרוג ולאבד את ]רוב[ היהודים אך‪ ,‬מאידך‪ ,‬יש הלכה פסוקה וברורה שחייבים‬
‫להרוג את החילונים! ואיך מתמודדים רבותינו כשיש סתירה בין ההלכה למציאות רוח הזמן?‬

‫הנה כך מיישב זאת החזו"א‪ ,‬יורה דעה הלכות שחיטה סימן ב אות טז‪" :‬ונראה דאין דין‬
‫מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול‪,‬‬
‫וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל‪ ,‬והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדת בהטיית‬
‫היצר לתאוות והפקרות‪ ,‬ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור‬
‫מביא פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם‪ ,‬אבל בזמן ההעלם ]בזמננו זה[‬
‫שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה שיהיה‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫בעיניהם ]בעיני החילונים[ כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה וכיון שכל עצמנו לתקן‪ ,‬אין‬
‫הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה‬
‫שידינו מגעת"‪) .‬ועיין מה שכתבנו בקונטרס ‪ 8‬בנושא "השתנתה המציאות השתנתה‬
‫ההלכה"(‪.‬‬

‫ואם תעמיק בדברי החזו"א תראה שלדעתו מה שאין הורגים היום חילונים הוא רק בגלל‬
‫שהשגחתו יתברך אינה גלויה ואילו במצב האידיאלי הראוי והנכון "שהשגחתו יתברך גלויה"‬
‫יש מצווה להרוג את כל החילונים‪.‬‬

‫פיקוח נפש של חילוני אינו דוחה שבת – הרב ישראל מאיר מראדין בעל ה"חפץ‬
‫חיים" )‪ (1933 - 1838‬פסק במשנה ברורה סימן שכט ס"ק ט‪" :‬ישראל בעל עבירות לתיאבון‬
‫כל זמן שאין כופר בתורה נראה דמחללין עליו שבת כדי להצילו אבל אם הוא להכעיס אסור‬
‫להצילו אף בחול וכל שכן דאסור לחלל עליו שבת בפיקוח הגל או בשאר רפואה"‪.‬‬
‫נמצא שהמחלל שבת כדי להציל את החילוני דינו )בהתראה ועדים( סקילה ובשוגג חייב‬
‫קורבן שהרי חילל שבת ללא עניין פיקוח נפש ]נפש החילוני אינה נחשבת[‪.‬‬

‫וראה איך מתמודדים רבותינו דהיום עם איסור חילול השבת הנורא‪.‬‬

‫כך נאמר בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן טו ‪ -‬קונ' משיבת נפש פרק ה‪" :‬אם מותר לחלל שבת עבור‬
‫חשיב"ס )חולה שיש בו סכנה( שהוא מומר לחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬אי בלהכעיס ואי בלתיאבון‪...‬‬

‫‪...‬יוצא לנו איפוא מכל האמור דקשה למצוא דרך היתר לחלל שבת עבור חולה מסוכן שהוא מומר‬
‫לחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬ובפרט כשהוא מומר להכעיס‪ ...‬ודרכי ההיתר שיש לנו לדון כשמביאים חולה‬
‫מסוכן כזה הוא כדלהלן‪ .‬ראשית‪ ,‬אין כל חיוב כלל וכלל לבדוק ציציותיו של החולה‪ ,‬ויש להעמיד כל‬
‫ישראל בחזקת כשרות‪ ,‬וגם כשחזותו מוכיח עליו שאינו כ"כ מחזקת ישראל הכשרים השומרים לקיים‬
‫מצוות התורה‪ ,‬אבל יש להחזיקו שעכ"פ אינו עובר בלהכעיס‪ ,‬וגם עכ"פ אינו מחלל שבת בפרהסיא‬
‫להכעיס‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬גם כשידוע שהוא מחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬ישנן עדיין הרבה ספיקות וספק ספיקות בהלכה אם‬
‫אמנם הנהו כבר בגדר זה של מחלל שבת בפרהסיא שדינו כעכו"ם‪ ,‬כי תלוי הדבר על איזה מלאכה‬
‫עובר ובפני כמה אנשים הוא עובר‪ ,‬וכן אם הוא לא מכאלה שאינם יודעים מאיסור החמור של עשיית‬
‫מלאכה בשבת‪ .‬כן ישנה שיטה גדולה הסוברת דהא דמומר לחלל שבת בפרהסיא הו"ל כמומר‬
‫לכה"ת )לכל התורה( כולה אינה אלא מדרבנן‪ ...‬ועוד שיטה גדולה אחרת ישנה הסוברת שאינו מקבל‬
‫דין של מומר לחלל שבת בפרהסיא עד שיעידו בפניו בפני בית דין שחילל שבת בפני ‪ 10‬כשרים‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫מישראל‪ .‬באופן שנדיר הדבר עד מאד שיובא חולה מסוכן כזה שדינו כמומר לחלל שבת להכעיס‬
‫ובפרהסיא אליבא דכל הדיעות ועכ"פ אליבא דרובם‪ ,‬דאחרת הרי הולכים בפיקו"נ ]בפיקוח נפש[‬
‫להקל‪ ,‬והרי אפילו אחר הרוב אין הולכין בפיקו"נ להחמיר עליו"‪.‬‬

‫כאילו אמר "בואו נעצום עינינו מראות את מעשיהם של החילונים וגם נניח כל מיני הנחות‬
‫שידוע לכולם שאינן נכונות ואז נגיע לידי מצב שמותר להציל גם חילוני בשבת"‪ .‬אכן‪ ,‬זה‬
‫מעשה נאה הראוי לשבח אבל הוא בא בהתפתלות רבתי‪ .‬האם לא נאה הרבה יותר לומר‪:‬‬
‫"כל אדם באשר הוא‪ ,‬אם בסכנת חיים הוא נמצא – יש להצילו בכל דרך אפשרית"? אלא‬
‫שההלכה באמת אינה מכירה בשוויון בין הבריות‪ ,‬ומה יעשו הרבנים?‪..‬‬

‫הנה בפרשת בלק כתבנו את דברי הרב עובדיה יוסף שנתן טעם וסיבה בזמן הזה‪ ,‬להיתר‬
‫חילול שבת כדי להציל גוי )שאם לא נצילם יש חשש שאף הגויים לא יסייעו ליהודים(‪ .‬ומשם‬
‫גם נלמד את סיבת ההיתר לחלל שבת כדי להציל חילוני‪.‬‬

‫נשאל הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ח' או"ח סימן לח‪" :‬נשאלתי מרופאים יראי ה'‬
‫שעובדים בבתי חולים ציבוריים גם בשבת האם מותר להם לטפל בחולים נכרים שיש בהם סכנה‬
‫המאושפזים בבתי חולים גם במלאכות דאוריתא?" וזאת היתה תשובתו‪" :‬נמצינו למדים שבזמנינו שיש‬
‫חשש ליותר מאיבה בעלמא ואם ימנעו רופאי ישראל מלטפל בחולים נכרים בשבת ויניחום למות‬
‫בחוליים יש בזה אף פיקוח נפש של ישראל כי בהוודע הדבר לרופאים גוים יחדלו אף הם מלטפל‬
‫בחולים יהודים"‪.‬‬

‫לא מוסר‪ ,‬לא הגינות אנושית ולא חמלה‪ .‬רק חישובי תועלת וכדאיות‪ .‬כאילו אמר "לא‪-‬יהודי?‬
‫להצילו בשבת? לא‪ .‬ראוי לו שימות‪ .‬אבל אם מותו אולי יזיק ליהודים רק אז יש היתר לטפל‬
‫בו"‪.‬‬

‫וכל נפש הגונה תתקומם למשמע דברים אלו‪.‬‬

‫פרק ו'‬

‫ברית מילה‪ ,‬נשואין וטבילה של חילוני‪.‬‬

‫האם מותר לעשות ברית מילה לחילוני בשבת – לעניין ברית מילה לחילונים‬
‫מצינו לכמה פוסקים שאוסרים למולו אף ביום חול‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫וזו דעתו של רבי אברהם בן מרדכי הלוי )חי במצרים בערך ‪ .(1712-1650‬בספרו שו"ת גינת ורדים‬
‫חלק א"ח כלל ב סימן לא‪" :‬כשיהיו האב והאם שניהן מומרים אין תקוה מן הילד ההוא כי סירכיה‬
‫דאבוה ואימיה נקיט ואזיל ]הולך אחר דרכם של אביו ואמו[ ומה בצע למולו מאחר דפקר ונפיק‬
‫לתרבות רעה אשר על כן ראוי למנוע ממנו מצות המילה אכן כשאמו לכל הפחות היא ישראלית‬
‫גמורה יש תקוה מן הילד ההוא שאמו תדריכהו בדרך ה' ולא יצא לתרבות רעה זו היא כונת הטור בלא‬
‫ספק‪ ...‬וכפי זה יש למנוע שלא למולו אפילו בחול שאין במילתו מצוה האמתית כשיעשה אותם לקיים‬
‫מצות אלהיו ‪ ...‬ונראה דהמתטפל עם רשעים שיעשו מצוות ענוש יענש דכותה דאמרן בפ' הזרוע דף‬
‫קל"ג השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגהינם כו' ואמ' רב זירא אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו‬
‫הגון כזורק אבן למרקוליס ]שזהו דרך בזיון[‪"...‬‬

‫אך רוב רובם של הפוסקים מתירים למולו ביום חול ונחלקו אם מותר למולו בשבת שהרי כל‬
‫המל את מי שאינו חייב למולו הוא מחלל שבת‪.‬‬
‫טור יורה דעה סימן רסו‪" :‬ישראל שהמיר דתו לעבודת כוכבים ונשוי ישראלית‬
‫ונולד לו בן ממנה מלין אותו בשבת ואין אנו מחזיקין אותו שיצא לתרבות רעה‬
‫כיון שאמו ישראלית"‬
‫בית יוסף יורה דעה סימן רסו ]בדק הבית[‪" :‬ולי נראה דאפילו נשוי מומרת נמי מלין בשבת הבן הנולד‬
‫להם שהרי הם חייבים בכל המצות וישראלית דנקט העיטור אפשר דלאו לאפוקי מומרת אלא לאפוקי‬
‫גויה"‪.‬‬
‫ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רסו סעיף יב‪" :‬ישראל שהמיר ונולד לו בן מישראלית‪ ,‬מלין אותו‬
‫בשבת"‪.‬‬
‫וכתב הש"ך יורה דעה סימן רסו ס"ק טז‪" :‬ולי לא משמע הכי ]איני סובר כדעת הבית יוסף שמתיר‬
‫למול בשבת גם אם אמו מומרת[‪ ...‬אבל כשאמו מומרת אסור וצריך עיון"‪.‬‬

‫והרב עובדיה יוסף הביא את דעות החולקים אם מותר למול חילוני בשבת‪.‬‬

‫בשו"ת יביע אומר חלק א‪-‬יו"ד סימן יא אות)ו(‪" :‬וחזי הוית ]ראיתי[ בתשובת רבינו אברהם בן הרמב"ם‬
‫)סי' נג(‪ ,‬שנשאל באיש ואשתו משומדים שנולד להם בן ביום שבת‪ ,‬אם מותר למולו בשבת‪ ,‬והשיב‪:‬‬
‫צריך שיתעסק בזה גוי‪ ,‬וימנע ישראל מלהתעסק בזה‪ .‬עכ"ל‪... .‬ומרן הב"י בבדק הבית )יו"ד ס"ס‬
‫רסו(‪ ,‬כתב‪ ,‬על מה שכתב העיטור‪ ,‬ישראל שהמיר דתו לע"ז ]לעבודה זרה[ ונשוי ישראלית מלין את‬
‫בנו בשבת‪ ,‬ולי נראה שאפילו נשוי מומרת נמי מלין בשבת הבן הנולד להם‪ ,‬שהרי הם חייבים בכל‬
‫המצות‪ ,‬ואפשר דהא דנקט ]מה שכתב[ העיטור ישראלית לאו לאפוקי ]לא להוציא[ מומרת אלא‬
‫לאפוקי ]אלא למעט[ נכרית‪ ...‬וזה שלא כדברי הר"א בן הרמב"ם הנ"ל‪... .‬דאיכא תרי טעמי למול‬
‫בשבת בן הנולד ממומר וישראלית‪ ,‬שאפשר שתוהא על הראשונות ועוזב את בנו בדת יהודית‪ ,‬ואפשר‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫עוד שילך אחר אמו הישראלית‪ .‬ע"ש‪ .‬ונ"מ לאיש ואשתו מומרים‪ ,‬דלטעמא קמא שפיר דמי למולו‬
‫בשבת‪ ,‬משא"כ לאידך טעמא ]בן הנולד ממומר וישראלית יש שני טעמים להתיר למול בשבת‪.‬‬
‫האחד‪ ,‬שייתכן שיחזור בו ויחנך בנו בדת היהודית והשני שיתכן שהבן יתחנך לפי אמו הישראלית‪,‬‬
‫ולטעם הראשון אם אמו גם מומרת הרי מותר למולו שאף במקרה זה יתכן שיחזור בו ויחנך את בנו‬
‫בדת היהודית ולפי הטעם השני אסור למולו בשבת שהרי גם אמו מומרת["‪.‬‬
‫וכך פסק בשו"ת ציץ אליעזר חלק ו' סימן ג‪" :‬מצינו לכמה מהפוסקים שצעדו עוד צעד לומר שלא‬
‫למול בשבת גם בני פוקרים המחללים את השבת בפרהסיא בזדון‪...‬בסיכומם של דברים‪ ,‬נראה‬
‫לעניות דעתי דמעיקרא דדינא יש למול המילה בזמנה בשבת מכיון שזה חיוב המוטל בכלל לא רק על‬
‫האב בלבד כי אם על הבי"ד ]הבית דין[ ועל כל בית ישראל אשר בכללם המוהל"‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫האם חילוני החוזר בתשובה צריך לטבול במקווה כגוי‬
‫‪ -‬בשולחן ערוך יורה דעה סימן רסח סעיף יב כתב הרמ"א‪" :‬ישראל‬ ‫המתגייר‬
‫מומר שעשה תשובה‪ ,‬אין צריך לטבול; רק מדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי‬
‫חבירות בפני ג' ]בפני שלושה אנשים["‪.‬‬

‫ובשו"ת מלמד להועיל ]רבי דוד צבי הופמן נולד בוורבו‪ ,‬הונגריה‪ ,‬בשנת ה"א תר"ג )‬
‫‪ (1843‬ונפטר בברלין בשנת ה"א תרפ"א )‪ [.(1921‬חלק ב )יו"ד( סימן פד‪.‬‬

‫נסתפק האם אדם בלי דת‪ ,‬כחילוני‪ ,‬גם הוא טעון טבילה‪.‬‬

‫"שאלה‪ :‬נסתפקתי בהא דפסקינן ישראל מומר שעשה תשובה דמדרבנן יש לו לטבול ולקבל‬
‫עליו דברי חברות בפני ג' )יו"ד סוף סי' רס"ח( אם יש להחמיר כן גם בישראל שלא המיר דתו‬
‫לדת אחרת רק כתב אל הערכאות שלהם שרצונו להיות קאנפעזזיאנזלא ]"ללא כל דת"[ ועתה‬
‫הוא רוצה לשוב בפומבי לדת יהודית מי אמרינן בהמרת הדת תליא מילתא ]תלוי הדבר[ וכיון‬
‫שהוא לא המיר‪ ,‬אין מקום אצלו להחומרא הנ"ל או דילמא כיון שמכל מקום יצא מכלל ודת‬
‫]דת[ יהודית ועתה רוצה לשוב יש לדונו מדרבנן כמו נכרי שבא להתגייר‪...‬ומכל מקום שאלתנו‬
‫אין לפשוט לא מדברי השואל ולא מדברי המשיב‪ ,‬דהשואל מסופק ומדברי המשיב אין לברר‬
‫הספק‪ .‬אך נראה לי להוכיח מתשובה אחרת של הרדב"ז לחומרא דמי שיוצא מכלל ישראל‬
‫כמומר נחשב דבספר לקט הקמח מביא בשם תשו' רדב"ז שחייב היהודי ליהרג ואל יעבור‬
‫אפילו לענין אמונת הישמעאלים שהרי המודה באמונתם צריך לכפור בתורת מרע"ה והרי זה‬
‫עבודה זרה גמורה עכ"ד ]עד כאן דבריו[‪ .‬הרי שאף שישמעאלים אינם עובדי ע"ז כמ"ש‬
‫הרמב"ם מכל מקום מי שמודה באמונתם כיון שכופר בתורת משה הוי כעובד עבודה זרה‪ ,‬הכי‬
‫נמי ]כך גם[ מי שיוצא מכלל יהדות אף שאינו מקבל דת אחרת מכל מקום הרי הוא מודיע‬
‫בפרהסיא שכופר בתורת משה‪ ,‬ואם כן הוי כעובד עבודה זרה וכמומר לדת אחרת וצריך לטבול‬
‫כששב"‪.‬‬

‫והיום אין המנהג להטביל את החוזרים בתשובה כמו שכתב בשו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן‬
‫י‪" :‬אין המנהג כן במחלל שבת ששב וכדומה לחייבו בטבילה‪ ,‬אלא רק במי שהמיר לדת‬
‫אחרת ושב"‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫האם מותר לערוך קידושין לחילוני – ראשית נבאר שלדעת רוב הפוסקים חילוני‬
‫שקידש ]נשא[ את בת זוגתו החילונית הקידושין ]הנשואין[ חלו ונחשבים הם כנשואים‪.‬‬
‫מהגמרא ביבמות )מז ע"ב( מתבאר שקידושיו חלין וכמו שכתבנו בהקדמה שנחשב הוא יהודי‬
‫לכל דבר‪]" :‬גר שהתגייר וחזר בו[ ישראל מומר קרינא ביה ]נחשב[ וקידושיו קידושין"‪.‬‬
‫ובטור אבן העזר סימן מד כתב‪" :‬ישראל מומר שקידש‪ ,‬קדושיו קידושין וצריכה ממנו גט ויש‬
‫אומרים דמומר לחלל שבת בפרהסיא ולעבוד כוכבים ומזלות דינו כעכו"ם ]כגוי[ גמור ואין‬
‫קדושיו קדושין ולא נהירא ]ואין נראה לטור לפסוק כך["‪.‬‬
‫הבית יוסף בביאורו אבן העזר סימן מד אות ט ד"ה ישראל משומד כתב‪" :‬משומד לחלל שבת‬
‫בפרהסיא ולעבוד עבודה זרה דינו כגוי גמור ואין קידושיו קידושין‪ .‬בעל העיטור )אות ק( הביא‬
‫סברא זו וכתב עליה‪ ...‬ומחלל שבתות בפרהסיא ליתא ]אינו נחשב גוי[ אלא בעבודת קרקעות‬
‫וקידושיו קידושין וגירושיו גירושין ובשם רש"י כתב דאפילו משומד לע"ז ולחלל שבתות‬
‫קידושיו קידושין"‪.‬‬
‫וכך פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן מד סעיף ט‪" :‬ישראל מומר שקידש‪ ,‬קדושיו קדושין‬
‫גמורים‪ .‬וצריכה ממנו גט"‪.‬‬

‫ועכשיו נבאר האם מותר לרבנים וליראי ה' לסייע בידי החילונים להנשא זה לזו שכן הדבר‬
‫ברור שאינם מתכוונים לשמור תורה ומצוות וטהרת המשפחה ובכך הרבנים "מסייעים לעוברי‬
‫עבירה"‪ .‬ואל שאלה זו התייחס הרב יצחק ווייס שהסיק שמותר להשיא את החילונים וראוי‬
‫שיטבלו הנשים לפחות טבילה ראשונה במקווה כדי שתהיה טהורה לבעלה‪.‬‬

‫בשו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן י‪" :‬הנני בזה בנוגע להשאלה באחד שהמיר ואחר כך נתחרט על זה‬
‫וחזר לדת ישראל‪ ,‬אך לא בשלימות שעדיין הוא מחלל שבת כמו שהיה קודם שהמיר וכעת בא לישא‬
‫בת ישראלית‪ ,‬אם מחויבים למחות שלא לסדר לו קידושין‪]...‬תשובה[‪...‬אכן דבר זה נוגע לכל המחללי‬
‫שבתות השכיחים בעוונותינו הרבים‪ ,‬אף שלא המירו דתם לגמרי מכל מקום דינם כמומרים ושייך בזה‬
‫הא ]הדין[ דקנאים פוגעים בו ]הורגים אותם ללא בית‪-‬דין[‪...‬ואף למ"ד ]לסובר[ דקידושיו קידושין‬
‫מכל מקום בעילתן אסורה וקנאין פוגעין בהם‪ ...‬ותימא ]ותמיהה[ על העולם שאינן נזהרים בזה‪...‬ואם‬
‫כן קשה האיך מצינו ידינו ורגלנו בסידור קידושין להרבה מחללי שבתות דיש לחוש לחומרא לדעות‬
‫הנ"ל‪ ...‬ועל כן צריך לומר דסמכינן בזה על הח"ס בת' א"ע ח"ב )סי' ע"ג( דכתב לחלק לענין קנאין‬
‫פוגעין בו‪... ,‬דזה דוקא בקיבל עליו על ידי הכומר ואי אפשר לחזור לדתו בלי סכנת נפשות או בריחה‪,‬‬
‫אבל היכא דכל שעתא ושעתא ]כל שעה ושעה[ דמני' ]זמניה‪-‬יש באפשרותו[ הוא לחזור לדת ישראל‬
‫לא שייך זה‪...‬ומה צדקו בזה דברי הגאון נ"י בת' חלקת יעקב )סי' כ"ג( לענין אם מותר להרב לסדר‬
‫קידושין לזוג שאין נזהרין בטהרת המשפחה‪) ...‬ומש"כ שם דעכ"פ צריך לדקדק על הטבילה דקודם‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫החתונה‪ ,‬ומה דאפשר לתקן מתקנינן‪ ,‬כן ראיתי גם כן מובא בשם ספר שלחן העזר ח"ב סי' ח' אות ז'‬
‫דהביא מהגאון ר' יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל מירושלים דעל פי הלכה אסור לסדר קידושין לחתן‬
‫וכלה שיודעין בהם שלא ישמרו טהרת המשפחה‪ ,‬והוא מפלפל קצת על דבריו‪ ,‬ובסוף הספר בהערות‬
‫שם הביא דבמדינת הונגריא היו נוהגין ליזהר על כל פנים בטבילה ראשונה‪ ...‬וכן הייתי נוהג בהיותי‬
‫ראב"ד בגראסוורדיין יצ"ו("‪.‬‬

‫עינך רואות איך שרבותינו משנים ההלכה כשהמציאות כופה עליהם‪ ,‬וכי מה יעשו? לא יחתנו‬
‫את הציבור שממנו מתפרנסים הם וממנו חיים הם בעולם הזה? דבר נוסף חשוב לומר כאן‬
‫כדי להסביר את תופעת הבלבול והמבוכה של פוסקי זמננו שלא השכילו לתת דעתם בזה‪:‬‬
‫ההלכות שנפסקו ביחס למומרים ומחללי שבת היו בזמן שרוב שלומי ישראל שמרו תורה‬
‫ומצוות או לכל הפחות האמינו בתורה מן השמיים‪ .‬אבל היום יש רוב יהודי גדול שאינו מאמין‬
‫בתורה משמיים ובודאי לא בתורה שבעל פה‪ .‬על כן צריכים פוסקי זמננו לשנס מותניים‬
‫ולקבוע הלכה ברורה ביחס לחילוני ולא להתנדנד בסברות מגוחכות שאינן רלוונטיות מעולם‬
‫התלמוד‪ .‬כך לא יהפכו עצמם לחוכא ואיטלולא עם כל מיני פסיקות משונות שמותר להשיא‬
‫את החילונים אך לדאוג שהאישה תטבול במקווה לפחות פעם ראשונה ולעצום עיניים אל‬
‫מול העובדה הידועה והברורה כי אשה זו לא עולה על דעתה לטבול בעתיד וכולם‪ ,‬לרבות‬
‫הרב‪ ,‬יודעים זאת‪ .‬למה להעלים עין ולטמון ראש בחול ולכופף הלכות פסוקות וברורות? הרי‬
‫אין עלבון ובזיון גדול מזה ליהדות הדתית והרבנים יודעים זאת ובכל זאת אינם קמים ועושים‬
‫מעשה – אדרבה‪ ,‬או שישנו את ההלכה או ישארו נאמנים להלכה ויסרבו לחתן חילונים‪.‬‬

‫פרק ז'‬

‫המצוות שאסור לחילוני לעשות‪.‬‬

‫אסור לחילוני לבצע ברית מילה ‪ -‬שולחן ערוך יורה דעה סימן רסד סעיף א‪" :‬אבל‬
‫עובד כוכבים‪ ,‬אפילו הוא מהול‪ ,‬לא ימול כלל‪ ...‬מומר לכל התורה כולה‪ ,‬או שהוא מומר‬
‫לערלות‪ ,‬דינו כעובד כוכבים"‪.‬‬
‫וכך נפסק בפסקי דין ‪ -‬ירושלים בירור יהדות א' עמוד עה ביה"ד ]בית הדין[ לבירור יהדות‬
‫שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים‪ :‬הרב אברהם דב לוין; הרב אליהו‬
‫שלזינגר; הרב ברוך שרגא‪ .‬תיק מס' ‪ – 249‬נא‪ :‬פס"ד ]פסק דין[ בענין הטפת ד"ב ]דם ברית[‬
‫אחרי מילה שלא לשמה‪.‬‬
‫"סיפור המעשה‪ :‬הופיע בפני ביה"ד מר מיכאל ב‪ .‬ואשתו ובנו‪ ,‬והוא מבקש להכיר ביהדותם‪,‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫ולמול את הבן‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא עצמו אינו צריך למול‪ ,‬משום שכבר נימול ברוסיה ע"י רופא יהודי‬
‫לצרכי בריאות‪ ,‬ואכן בבדיקה של המתרגם הנאמן של ביה"ד שהוא עצמו מוהל‪ ,‬הרב יהודה‬
‫גורדון שליט"א נמצא שכבר נימול‪ ,‬והמילה נראית לו מושלמת‪ .‬הבירור בדבר יהדותו נעשה‬
‫באמצעות תעודות לידה‪ ,‬וכן ע"י שיחה עם אמו של המבקש‪ ,‬שדיברה אידיש‪ ,‬וסיפרה סיפורי‬
‫יהדות מובהקים‪.‬‬
‫פס"ד ]פסק דין[ ביה"ד ]בית הדין[ הורה למבקש לפנות למוהל מוסמך כדי שיקבע באופן‬
‫החלטי שהמילה שלו אכן מושלמת‪ ,‬וא"כ‪ ,‬עליו לעבור הטפת ד"ב ]דם ברית[‪ ,‬שלמרות‬
‫שנימול ע"י יהודי‪ ,‬הואיל ונימול לשם רפואה ולא לשם מצוה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שיש להניח שאותו רופא‬
‫יהודי‪ ,‬כמו רוב רובו של בני דורו ברוסיה‪ ,‬היה ערל‪ ,‬ע"כ ]על כן[ יש להחמיר ולחזור ולהטיף‬
‫ממנו ד"ב ]דם ברית[‪.‬‬

‫כבוד הרבנים הדיינים מקבלים את משכורתם מן המומרים לתורה כולה אשר אותם הם‬
‫פוסלים מלבצע את המילה ואף אם ביצעו את מעשה המילה כדת וכדין אין המילה כשרה‬
‫עד ל"הטפת דם" בהשגחת מוהל חרדי! ואין לך השחתת הנפש גדולה מזאת‪ ,‬שמצד אחד‬
‫הרבנים והדיינים של היום אינם בוחלים להינות בכל דרך אפשרית מיגיע כפם של החילונים‬
‫ומאידך הם מוקיעים אותם ופוסלים אותם על כל צעד ושעל מלהיות שותפים וחלק בלתי‬
‫נפרד מן הקהילה היהודית‪.‬‬

‫אסור לקבל צדקה מחילוני – "מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשובה‬
‫חוץ מן המומר והמנסך יין והמחלל שבתות בפרהסיא" )עירובין סט ע"ב(‪.‬‬
‫ומן השולחן ערוך משמע שאסור לקבל צדקה מחילוני )יורה דעה סימן רנד סעיף ב(‪" :‬וכל זה‬
‫]שאין מקבלים צדקה מהגוי[ דוקא כשנותנין מעות לצדקה‪ ,‬אבל אם מנדבין דבר לבית‬
‫הכנסת‪ ,‬מקבלים מהם‪ ,‬אבל לא מן המומר"‪.‬‬
‫נמצא שאין מקבלים מהמומר )ונזכיר שוב כי זה "מומר מן המצוות"( נדבה לבית כנסת ועל‬
‫אחת כמה וכמה שאין מקבלים ממנו צדקה‪.‬‬

‫וכך פסק בשו"ת מנחת יצחק חלק ו' סימן ק‪" :‬בענין קבלת תרומות ממחללי שבתות על מנת שיהיה‬
‫להם חלק בתורת הלומדים כיששכר וזבולון שאלה‪ :‬נשאלתי מת"ח עני שנדבן אחד הציע לו שיתן לו‬
‫כדי פרנסתו ויחלוק עמו בשכר לימודו כיששכר וזבולון וכשמעון אחי עזריה‪ ,‬אך דא עקא שהנדבן‬
‫הנ"ל הוא מחלל שבת ר"ל‪ ,‬אם שרי לעשות עמו עסק כנ"ל‪ ,‬וכמו כן יש איזה כוללים שנתייסדו על‬
‫יסוד יששכר וזבולון אם מותר לקבל מנדיב שהוא ע"י מחללי שבת על יסוד הנ"ל‪ ...‬ואחרי כל אלה‬
‫נבוא לשאלתינו בנדון לעשות שותפות עם מחלל שבת לחלוק עמו בגן עדן‪ ,‬דאף דאין לנו חלק‬
‫בנסתרות‪ ,‬וביותר בדבר הצפון מעין כל חי‪ ,‬מכל מקום לענין שותפות יש לפקפק הרבה‪ ,‬הרי אף שאין‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫לנו לנעול דלת לפניו אם רוצה לזכות עצמו בנתינת צדקה ובהחזקת תורה‪ ,‬מטעם שכתב המהר"ם‬
‫שיק ]כל זמן שמאמינין בה' ובתורתו‪ ,‬ועל ידי זה )יש( תקוה שיכירו האמת וישמרו מצותיו ותורתו‪,‬‬
‫והמונע ליקח מהם הוא נועל דלת בפני שבים[‪ ,‬וככל המבואר לעיל‪ ,‬אבל לענין שותפות‪ ,‬מבואר‬
‫לעיל‪ ...‬דלא שייך אצלו מה שאמרו חכז"ל שיהיו מקומם בצל בני תורה בגן עדן עוד‪ ,‬דלא רק הם‬
‫יבושו שם‪ ,‬אף הבני תורה יבושו עם שכנם‪."...‬‬

‫הרי לך דעתו של רבי יצחק יעקב וייס )מנחת יצחק( שכהן כאב בית דין לעדה החרדית‬
‫משנת ‪ ,1970‬שאם החילוני אינו מאמין בה' ובתורתו אסור לקבל צדקה ממנו אך אם הוא‬
‫מאמין בה' ובתורתו רק שהוא מחלל שבת הדין שיש לקבל ממנו צדקה אך לא לעשות איתו‬
‫שום שותפות בלימוד התורה‪.‬‬

‫החילוני פסול לכתוב ספר תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות – מהתלמוד והפוסקים מבואר‬
‫שהחילוני פסול לכתוב ספר תורה תפילין ומזוזות‪.‬‬
‫גיטין מה ע"ב‪" :‬ספר תורה‪ ,‬תפלין ומזוזות שכתבן )מין( ומסור‪ ,‬עובד כוכבים ועבד‪ ,‬אשה וקטן‪ ,‬וכותי‬
‫וישראל מומר ‪ -‬פסולין‪ ,‬שנאמר‪) :‬דברים יא‪,‬יח‪-‬כ( 'וקשרתם‪ ...‬וכתבתם'‪ ,‬כל שישנו בקשירה ישנו‬
‫בכתיבה‪ ,‬וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה"‪.‬‬
‫וכך פסק שולחן ערוך אורח חיים סימן לט סעיף ד‪" :‬תפילין שכתבם אפיקורוס ישרפו‪ .‬ויש אומרים‬
‫יגנזו"‪ .‬ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רפא סעיף א‪" :‬ספר תורה שכתבו אפיקורוס‪ ,‬ישרף"‪.‬‬
‫ובביאור הלכה )הרב ישראל מראדין בעל החפץ חיים בספרו משנה ברורה( סימן לט ד"ה שכתבם‬
‫אפיקורס‪..." :‬אפיקורס יהודי שאינו מאמין לדברי רז"ל‪ ...‬הגם שלענינים אחרים גם זה הוא בכלל‬
‫אפיקורס אבל לא לענין זה דישרף‪ .‬ולענין דינא סופר כזה נראה לי פשוט דצריך לגנוז פרשיותיו‬
‫דשמא לא עיבד הקלף לשמה ושמא לא כתב הפרשיות והאזכרות לשמה ושמא לא היה זהיר בדין חק‬
‫תוכות כיון דאינו מאמין בדחז"ל ]בדברי חז"ל[ וגם חשוד הוא להכשיל לאחרים מיהו אי איתרמי ]אם‬
‫הזדמן[ שעמדו אחרים ע"ג ]על גבו[ וראו שנעשה הכל כהלכה כגון שהוא לא כתב אלא איזו אותיות‬
‫בהפרשיות אלו בפניהם או בהיריעות של הס"ת אפ"ה ]אפילו הכי[ יש לעיין אם איש כזה הוא בכלל‬
‫בר קשירה ולכאורה יש להביא ראיה להתיר‪ ...‬אבל יש לדחות דהלא ידוע דאם שביק התירא ואכיל‬
‫איסורא אף בדבר אחד תו הוי בכלל אפיקורס ואנשים כאלו בזמנינו ידוע שאינם חוששין כלל למצות‬
‫ומצוי אצלם חילול שבת בפרהסיא גם כן ואם כן דינם כמו שמסיק הש"ך שם לענין קראים ע"כ ]על‬
‫כן[ יותר טוב שימחקם ויכתוב אחרים תחתיהם אך אם אינו יכול למחקם מחמת כסדרן או באותיות‬
‫השם צריך עיון למעשה"‪.‬‬

‫המעיין היטב בדברי המשנה ברורה יבין שהוא פוסל את החילוני של זמננו שכופר בתורה‬
‫שבכתב ובעל פה והאדם שהוא הסתפק בו הוא יהודי שמאמין בתורה שבכתב אך כופר‬
‫בתורה שבעל פה‪ .‬ועוד צריך אתה לתת את הדעת שהחילוני פסול לכתוב גם אם ביצע את‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫כל הוראות הכתיבה הנדרשות על פי ההלכה‪.‬‬

‫וזה אחד הדברים שהציבור החילוני מתנהג בהם באופן מוזר‪ ,‬שמכתת רגליו להשיג תפילין‬
‫ומזוזות ואף משלם ממיטב כספו וממונו ואינו נותן דעתו שהוא פסול לכתוב אך כשר הוא‬
‫לקנות‪ .‬ודבר זה אין הדעת סובלת‪ .‬תן דעתך שאם מדינת ישראל הייתה קובעת שיצור דגליה‬
‫יעשה אך ורק על ידי חילוני שדוגל בדמוקרטיה וחרדי שמתנגד לחופש דת המייצר דגל‬
‫ישראל הדגל הזה פסול מלהניפו‪ ,‬הלא זעקה גדולה ומרה הייתה קמה מבית מדרשם של‬
‫החרדים‪ .‬ואולי ישנסו סוף סוף החילונים את מותניהם ויקבעו שגם הם עצמם כשרים לכתוב‬
‫מזוזה ויקומו סופרים שוחרי שוויון וחירות ויכתבו לעצמם את ספרי התורה התפילין והמזוזות‪,‬‬
‫אם ירצו דוקא לעשות פולחן באלה‪ .‬הרי מלאכה פשוטה היא ואין בעייה לעשותה‪.‬‬

‫שולחן ערוך יורה דעה סימן ב סעיף ה‪" :‬מומר להכעיס‪ ,‬אפי'‬ ‫שחיטת החילוני פסולה ‪-‬‬
‫לדבר אחד‪ ,‬או שהוא מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬או שהוא מומר לכל התורה‪,‬‬
‫אפילו חוץ משתים אלו ]עכו"ם ושבת[ דינו כעובד כוכבים"‪ .‬ובמשנה בחולין יג ע"א‪" :‬שחיטת עובד‬
‫כוכבים ]גוי[ נבלה" ופרש"י‪" :‬אפילו ]שחט[ כהלכתה ואחרים רואין אותו"‪.‬‬

‫הרי לך שאם חילוני שוחט בהמה‪ ,‬חיה ועוף‪ ,‬אפילו אם ביצע את כל הוראות השחיטה לכל‬
‫פרטיהן ודקדוקן ההלכתי שחיטתו פסולה‪ .‬מה ששחט חילוני‪ ,‬גם בדקדוק מלא של כל‬
‫ההלכות ודיני השחיטה‪ ,‬דין נבלה יש לו‪.‬‬

‫ותן דעתך על מעשה הנבלה שברשות התורה והדמוקרטיה ]המגזר הדתי והחילוני[ הנעשה‬
‫אצלנו‪ .‬הרבנות הראשית מקבלת את סמכותה לפעול מכוח השלטון החילוני וחוקיו‪ .‬מיד היא‬
‫לוקחת את הסמכות שקיבלה מן המדינה שרוב אזרחיה חילונים‪ ,‬הולכת פוסלת את החילונים‬
‫מכל מלאכת העשייה ביהדות‪.‬‬
‫כל דיני כשרות )מכוח "חוק למניעת הונאה בכשרות"( וכל דיני האישות )מכוח "חוק נישואין‬
‫וגירושין"( ניתנו ע"י הכנסת אך ורק לרבנות הראשית‪ .‬ומה הם חלק מדיני הכשרות ודיני‬
‫אישות? שהחילוני פסול מלשחוט‪ ,‬ואינו יכול להיות משגיח כשרות שכן פסול הוא לעדות‪,‬‬
‫ואינו יכול לכתוב ספר תורה‪ ,‬תפילין ומזוזה‪ ,‬יינו יין נסך ולכן אינו יכול אפילו לעבור ביקב‬
‫שמא יגע ביין‪ ,‬אינו יכול להיות דיין בבית הדין הרבני ולא לערוך טקסי נשואין וטופסי גיטין‬
‫אף אם בקי הוא בכל הלכותיה ודקדוקיה של ההלכה ויעבור בהצלחה את מבחני הקבלה‬
‫ב"היכל שלמה" השייך לרבנות הראשית‪.‬‬
‫רק לחשוב מה היה קורה אילו בחוקי המדינה היו אוסרים על שומר תורה ומצוות להיות שופט‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫או עד וכן לא היו מאפשרים לו להיות רופא או וטרינר ]בדומה לשחיטה[ או להיות מרצה‬
‫באוניברסיטה ]בדומה לרב המרצה בבית הכנסת[‪.‬‬

‫כאילו אמרו הרבנים לחילונים 'תנו לנו סמכות לפסול אתכם'! וכל המתבונן בדברים אלו מיד‬
‫יראה את המוזרות הגובלת ברשעות וטמטום של שני הצדדים‪ :‬החילונים והדתיים‪.‬‬

‫מאכל שבושל על ידי חילוני אסור באכילה – נחלקו בזה הפוסקים ומסקנתו של‬
‫הרב עובדיה יוסף שראוי שמשגיח הכשרות הוא ידליק את אש הבישול ולא החילוני‪.‬‬

‫בשו"ת יביע אומר חלק ה‪-‬יו"ד סימן י‪" :‬נשאלתי בדין קופסאות שימורים שנעשים על ידי חברי‬
‫קיבוצים חפשיים‪ ,‬וישנה השגחה של ת"ח יר"ש ]תלמיד חכם ירא שמים[ על כשרות עצם המאכלים‪,‬‬
‫ברם דא עקא כי הפועלים כולם מחללי שבת בפרהסיא בעבודות קרקע ושאר מלאכות‪ ,‬אם יש דין‬
‫איסור בישולי גוים בשימורים אלה‪ ...‬ובכל זאת אומר אני‪ ,‬שמכיון שהרבה אחרונים מחמירים בדבר‪,‬‬
‫טוב לתקן הדבר אליבא דכולי עלמא ]לכל הדעות[‪ ,‬שהמשגיח על הכשרות במקום עשיית השימורים‬
‫הללו‪ ,‬ידליק את האש )ע"י לחיצה בכפתור החשמלי( כדי שפעולת הבישול תהיה על ידו"‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬הדלקת התנור ע"י חברי הקיבוץ הופכת את השימורים לבלתי כשרים! לכן צריך‬
‫שהמשגיח ידליק את האש מתחת לסיר ולא החילוני המשוקץ‪ ...‬הנה כך ממש רב ראשי‬
‫לישראל שניזון ומתפרנס מן הציבור החילוני המחלל שבת איננו מרגיש בעייה מוסרית לקבל‬
‫כסף מאנשים שאסור אפילו לאכול מבישולם‪.‬‬

‫מגע החילוני ביין דינו כיין נסך ‪ -‬שולחן ערוך יורה דעה סימן קכד סעיף ח‪" :‬משוך‬
‫בערלתו אינו עושה יין נסך‪ .‬ומומר‪ ,‬אע"פ שהוא מהול‪ ,‬עושה יין נסך במגעו ]ואסור‬
‫בשתיה[" ‪.‬‬
‫ובשו"ת יביע אומר חלק א‪-‬יו"ד סימן יא‪" :‬נשאלתי בדין יין שנגע בו מומר לחלל שבת‬
‫בפרהסיא‪ ,‬אם אפשר להתירו בשתיה‪ ,‬בכדי שלא לבייש את המומר‪ ,‬או יש לאסרו כדין יין‬
‫נסך?" ועיין שם תשובתו הארוכה בהבאת דעות רבות בנידון ומסקנתו היא שיש להקל‬
‫לאנשים שמחללי שבת אבל מאמינים בתורה ובמצוות‪ .‬וזה לשונו בתשובה הנ"ל‪" :‬אלא שאנו‬
‫בעניותינו מצאנו סמך להקל כשהם שומרי תורה ומצות‪ ,‬ועל כל זה נכשלים בחלול שבת‬
‫בפרהסיא‪ ,‬בשביל פרנסתם"‪.‬‬

‫ומדברי הרב עובדיה יוסף ברור שאם הוא חילוני גמור ]שאינו שומר שבת וסובר שכתבי‬
‫הקודש וההלכה יצירה אנושית ולא מן השמים היא[ אסור לדתי לשתות מיין שנגע בו‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫החילוני‪.‬‬

‫פרק ח'‬

‫מעמד החילוני בבית הכנסת‬

‫האם מותר לחילוני לעלות לתורה – לדעת רבי צבי הירש בן יעקב אשכנזי אסור‬
‫להעלותו לתורה‪] ,‬החכם צבי‪ ,‬נולד במורביה בשנת )‪ (1660‬ונפטר בלבוב‪ ,‬גליציה בשנת )‬
‫‪.[(1718‬‬

‫בשו"ת חכם צבי סימן לח אסר להעלות חילוני לתורה‪" :‬וביחוד המחלל שבתות בפרהסיה שהוא כגוי‬
‫גמור‪ ...‬ואיך יתכן שיעלה לקרות בתורה בצבור והלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה"‪.‬‬
‫והרב עובדיה יוסף ביחוה דעת חלק ב סימן טז כתב בהגהתו‪" :‬ובאמת שהדבר ברור הוא שמצד הדין‬
‫אין המומר לחלל שבת בפרהסיא עולה למנין שבעה‪ ,‬שהרי הוא כגוי לכל דבריו"‪ .‬ובסיכום תשובתו‬
‫הנ"ל כתב‪" :‬העיקר להלכה שיש להתיר להעלות מגלחי זקנם בתער לספר תורה‪ ,‬ולהשלים בהם‬
‫מנין שבעה עולים‪ .‬ואם אפשר‪ ,‬יותר טוב שלא יהיו בכלל מנין שבעה עולים של חובת היום‪ ,‬אלא מן‬
‫העולים הנוספים של חובת היום"‪.‬‬

‫כלומר אדם ששומר שבת אך מתגלח בסכין‪-‬גילוח רצוי להעלותו מהעולים הנוספים על‬
‫השבעה קרואים‪ ,‬אך מחלל שבת בפרהסיא אסור להעלותו לתורה כלל‪.‬‬

‫וכך השיב בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן ט על השאלה‪" :‬אם מותר לקרוא לתורה בר‪-‬‬
‫מצוה שאינו נימול?"‪.‬‬
‫נראה דחרפה היא לצרף למנין ולקרוא לתורה לאיש אשר לו ערלה‪ ,‬דבבואו ככה בקרב‬
‫עדת ישראל בבית הכנסת הוא בבחינה של 'ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת‬
‫בני ישראל'‪ ,‬ובהעיזו לגשת אל תורה הקדושה לברך עליה הוא בבחינה של טובל ושרץ בידו‪ ,‬וגרוע‬
‫הוא בבחינה זאת יותר מכל עבריין אחר איזה שהוא כי הרי נגש הוא יחד עם חרפת העבירה‪ ,‬ובאותה‬
‫שעה שעובר בכל רגע על איסור כרת באי ]בלא[ הסרתה ממנו‪ .‬ואיך יתכן שיעלה לקרות בתורה‬
‫בציבור והלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה‪ ,‬וכל העומד ונמצא שם באותו פרק‬
‫באותו מקום ואינו מוחה ילכד בעוונו ובחבלי חטאתו יתמך )כלשון שו"ת חכם צבי סי' ל"ח(‪ ,‬ואין‬
‫לשעות ]ואין להענות[ בכגון דא לחששא ]לחשש[ לפן יבאישנו ביושב הארץ‪ ,‬כי הכזונה יעשה את‬
‫אחותינו לבוא ולכבוש את המלכה עמי בבית‪ ,‬ואנו נחשה ועוד ננענע לו בראש? גם אין לחשוב לפן‬
‫ואולי על ידי זה שנקרבהו ישוב מעט‪ ,‬אלא אדרבה בכגון זה יש לנו לומר‪' :‬הלעיטהו לרשע וימות'‪ ,‬וזה‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫שאמרינן בעבר עבירה כל זמן שלא נידהו נמנה למנין עשרה‪ ,‬עד כאן לא אמרינן הכי אלא בעובר‬
‫לפרקים אבל העושים ביד רמה בשאט בנפש ופורקים מעליהם מצות אפילו מצוה אחת קלה הרי הוא‬
‫מאותן שאין להם חלק לעולם הבא‪...‬מכל האמור ומתבאר נראה דאין להעלות לתורה ערל שלא מלו‬
‫אותו אבותיו מתוך מרד ומעל‪ ,‬או אפילו אם תחילתו באונס אבל סופו ברצון וממשיך בזדון בנשיאת‬
‫חרפת ערלתו עליו‪ ,‬אם מדינא‪ ,‬ואם משום גדר וסייג‪ ,‬ובמקום לשאול אם להעלות שכזה לתורה‪ ,‬יש‬
‫לשאול יותר אם בכלל יש אפילו מקום לערוך לשכזה חגיגת בר מצוה הבאה בעבירה‪ .‬ולכאלה יש‬
‫להשיב תשובה ברורה חד משמעית לאמור‪ :‬אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו למול לכם כל זכר"‪.‬‬

‫והרי לכם קנאות דתית אטומה בכל תפארתה‪.‬‬

‫החילוני אינו מצטרף למנין – שולחן ערוך אורח חיים סימן נה סעיף יא‪" :‬עבריין‬
‫שעבר על גזירת הצבור או שעבר עבירה‪ ,‬אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה"‪.‬‬
‫ומסביר המשנה ברורה בסעיפים מו‪-‬מז‪" :‬או שעבר עבירה ‪ -‬כתב הפמ"ג ]הפרי מגדים[ דוקא‬
‫עבירה שעבר לתיאבון אבל להכעיס אפילו בדבר אחד או שהוא מומר לעבודת גלולים‬
‫]אלילים[ או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם ]כגוי[ ואינו מצטרף‪ ...‬וכת הנקרא קראים‬
‫אינם מצטרפין לעשרה שאינם מודים בתורה שבעל פה‪ .‬וכל מי שהוא כופר בתורה שבעל‬
‫פה אין מצטרף לכל דבר שבקדושה"‪.‬‬

‫חילוני כהן אינו מברך ברכת כהנים – שולחן ערוך אורח חיים סימן קכח סעיף לז‪:‬‬
‫"מומר לעבודת אלילים לא ישא את כפיו"‪ .‬ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק קלד‪" :‬וכן אם הוא‬
‫מומר לחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעו"ג ]כעובד גלולים ‪ -‬גוי[ ולא ישא כפיו"‪.‬‬

‫וראה את דברי הרב עובדיה יוסף שמתפתל לנוכח המצב הלא נעים לפסול כהנים חילונים‪.‬‬

‫בשו"ת יביע אומר חלק ז‪-‬או"ח סימן טו‪" :‬נשאלתי אודות כהן שאינו שומר תורה ומצוות האם יש‬
‫למנעו מלישא כפיו לברכת כהנים?‪ ...‬וכן פסק מרן בש"ע )בסעיף מ(‪" :‬כהן שנשא גרושה לא ישא‬
‫כפיו"‪ ...‬אבל אם מחלל קדושת כהונה‪ ,‬שנושא נשים הפסולות לכהונה‪ ,‬או שמטמא למתים‪ ,‬זהו גנאי‬
‫המיוחד לכהונה‪ ,‬לפיכך קנסוהו חכמים שלא יעבוד ולא ישא כפיו‪ ...‬ועדיין אנו צריכים למודעי אם‬
‫הכהן הוא מחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬האם ראוי למונעו שלא ישא כפיו‪ ,‬כי הנה מרן הש"ע )סימן קכח‬
‫סעיף לז( כתב‪ ,‬מומר לעבודה זרה לא ישא כפיו‪ .‬וכתב הפרי חדש שם‪ ,‬וכן אם הוא מחלל שבת‬
‫בפרהסיא‪ ,‬הרי הוא כעכו"ם‪ ,‬ולא ישא כפיו עד שיחזור בתשובה‪ ...‬אולם בהיות שלדאבון לבנו עבירה‬
‫זו נפרצה מאד בדורות האחרונים ויש בכמה קהלות כהנים מחללי שבת‪ ,‬ואם ימנעו אותם ממצות‬
‫נשיאות כפים יבאו לידי קטטה ואיבה מצה ומריבה‪ ,‬ועמך כמריבי כהן‪ ,‬ואנו אין בנו כח להעמיד כל‬
‫משפטי הדת על תלם )הרמב"ם בפרק כ"א מהל' סנהדרין ה"ה‪ ,‬וטוש"ע חו"מ סימן יז ס"ג(‪ ,‬הילכך‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫ראינו לנכון לגבב קולות בנידון זה‪ ,‬במקום שיש צורך בדבר‪ ...‬מסקנא דדינא שאין למנוע מן הכהן‬
‫המחלל שבת בפרהסיא להצטרף אל אחיו הכהנים לישא כפיו לברכת כהנים‪ .‬ואם אין שם כהן אחר‬
‫אם אפשר טוב לשכנעו שיצא מחוץ לבהכ"נ ולא ישא כפיו‪) ,‬וכמ"ש בשו"ת קנין תורה ח"א ס"ס לה(‪.‬‬
‫ואם אי אפשר יש להעלים עין גם בזה‪ ,‬וישא כפיו לברכת כהנים"‪.‬‬

‫החילוני אינו יכול להיות שליח ציבור )חזן( בתפילה – משנה ברורה סימן קכו ס"ק ב‪:‬‬
‫"ודע דמוכח לכו"ע ]לכולי עלמא – לכל הדעות[ דאם אנו יודעין שהוא כופר בתחיית המתים או אינו‬
‫מאמין בגאולה העתידה וכל שכן אם אינו מאמין בתורה מן השמים או בגמול ועונש לכו"ע ]לכל‬
‫הדעות[ אפיקורוס גמור הוא ואסור להניחו להיות ש"ץ ]שליח ציבור[ ואם עמד בחזקה אין עונין אמן‬
‫אחריו"‪.‬‬

‫הנה מתברר לך שהחילוני המבקש להתפלל עם קהילתו )למרות שאינו מקפיד במצוות(‪ ,‬על‬
‫פי רוב הפוסקים וההלכות אינו שותף כלל לבאי בית הכנסת אלא הרי הוא בגדר מה שנהוג‬
‫ששליח ציבור פותח בו את תפילות יום הכיפורים‪ ,‬כך‪" :‬ליל יום הכיפורים נוהגים שאומר‬
‫שליח צבור‪ :‬בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה‪ ,‬על דעת המקום ועל דעת הקהל‪ ,‬אנו‬
‫מתירין להתפלל עם העבריינים ]כגון מחללי שבת[‪) .‬שולחן ערוך אורח חיים סימן תריט‬
‫סעיף א(‪.‬‬

‫דברי סיכום‪:‬‬

‫כל המעיין במה שכתבנו במאמר זה יראה ויווכח בגודל הקרע התרבותי והאידאולוגי בין שני‬
‫הציבורים‪ ,‬החילוני והדתי‪ .‬אפשר לומר שמצד אחד אין שני ציבורים אלה יכולים לדור‬
‫בכפיפה אחת ומאידך אין אחד מהם יכול או רוצה לחיות בנפרד מהשני‪.‬‬
‫הציבור האורתודוקסי זקוק לציבור החילוני אשר ממנו הוא שואב ביטחון מדיני וכלכלי ואף‬
‫מקבל חוקים ומשפטים נאותים להסדר ולקיום חברה מודרנית )האורתודוקסים יודעים היטב‬
‫כי אפשר לרדת לחיי החילונים בעזרת חוקי ההלכה אבל אי אפשר לנהל בחוקים אלה מדינה‬
‫מודרנית(‪ .‬לעומתם‪ ,‬הציבור החילוני זקוק לציבור הדתי כדי לשאוב ממנו את סממני התרבות‬
‫היהודית שממנה אין החילונים רוצים להתנתק‪.‬‬
‫ואלה גם אלה מובילים אותנו לאבדון חברתי‪ .‬הציבור האורתודוקסי לוקה בסירוס מחשבתי‬
‫בכל הנוגע לדיון כן ומעמיק במעמדו ההלכתי של החילוני בימינו‪ .‬הרבנים של היום מנסים‬
‫להביא ראיות ממקורות קדומים שדנו על מומרים וכופרים כאשר המציאות הדתית היתה של‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫קהילה שרובה אנשים שומרי תורה ומצוות‪ .‬כיום‪ ,‬הלך הרוח הציבורי היהודי והעולמי שונים‬
‫בתכלית‪ ,‬אבל הרבנים מקובעים במערכות ההלכה שקפאו ומסיקים הלכות ודינים שהם‬
‫טלאי על טלאי‪ ,‬מצד אחד החילוני יינו יין נסך מצד שני אסור להורגו אלא לקרבו בעבותות‬
‫האהבה‪ ,‬מחד החילוני שחיטתו פסולה ומאידך יערכו לו קידושין ואף דואגים לעגן בחוק‬
‫הישראלי שדיני אישות יהיו מסורים לרבנות הראשית‪ .‬מצד אחד בישול חילוני הרי הוא אסור‬
‫באכילה ומצד שני יעשו הרבנים כל מאמץ שגם החילונים יאכלו כשר ודברים אלה מגיעים‬
‫לידי אבסורד וגיחוך ואף להשחתה מוסרית‪ .‬מצד אחד אסור לקבל צדקה מהחילוני הכופר‬
‫בתורה ובהלכה‪ ,‬אבל למעשה כל חיותם וקיומם של הציבור הרבני והחרדי הוא מן הצדקה‬
‫שהם מקבלים מאותם כופרים חילונים‪...‬‬

‫הנה‪ ,‬אם תשאל את הרבנים שלרשותם המוחלטת עומדות מפלגות הנמצאות בכנסת ואף‬
‫בממשלה "מהו חזונכם הפוליטי המדיני?" יענו הרבנים מיד "מדינת הלכה" – והרי אין להם‬
‫שום מושג איך תראה מדינה כזו‪ ,‬שחוקיה הלכתיים‪.‬‬
‫איך תתייחס "מדינת ההלכה" לחילוני? האם יהיה פסול לעדות? האם לא יוכל להיות חלק‬
‫ממערכת המשפט של המדינה? האם אישה‪ ,‬אף ששומרת מצוות היא‪ ,‬תהיה פסולה לעדות‬
‫וגם פסולה מלשבת בדין? הנה הרב שלמה גורן שנחשב מהמתונים שברבני ישראל כתב‬
‫בספרו "תורת המדינה" )עמוד ‪" :(230‬משתמע מזה שתורת ישראל מחייבת אכיפת תרי"ג ]‬
‫‪ [613‬מצוותיה על ישראל‪ ,‬ושבע מצוות על אומות העולם‪ .‬ואין מדובר רק בעונשין לאחר‬
‫ביצוע העבירות‪ ,‬אלא גם אכיפת קיומן של מצוות עשה‪ ,‬בכל הדרכים האפשרויות לפני כן"‪.‬‬
‫ואיך בדיוק יעשה הדבר? משטרת הלכה? חידוש ‪ 4‬מיתות בית‪-‬דין? את זאת לא הסביר הרב‬
‫גורן בספרו וכל המעיין בספר זה יראה מיד שכל הכרעותיו הם מהתלמוד ומארון הספרים‬
‫הרבני שנוצרו ונהגו בתקופות אחרות לחלוטין וכולן תלויות בין שמים וארץ‪.‬‬
‫וכבר צווח על כל זה פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל בספרו "יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל"‬
‫)עמוד ‪" :(105‬ציבור דתי המשתתף בפועל בתנועה המדינית לאומית של העם‪ ,‬ברכישת‬
‫מולדת ובעיצוב עצמאות מדינית ממלכתית‪ ,‬ניסח את הסיסמא‪" :‬ארץ ישראל לעם ישראל על‬
‫פי תורת ישראל"‪ ,‬אולם במשך דור וחצי לא קם בקרבו איש או מוסד או תנועה שיסבירו‬
‫לעצמם – ואין צריך לומר לזולתם – מה משמעותה של "תורת ישראל" לגבי ארץ ישראל‬
‫ועם ישראל בהווה‪ .‬בשעה שאין בידינו הלכה פסוקה אלא לגבי אדם מישראל ומציאותו‬
‫הפרטית והאישית ואין בקרבנו לא הבנה לצורך חקיקה חדשה ביחס לענייני חברה ומדינה‬
‫ולא רצון לקביעת חוקה דתית כזאת‪]...‬עמוד ‪ [106‬מכאן חולשתה המוסרית וחוסר ישעה‬
‫הרעיוני של הרבנות בבואה לדון בבעיות מעין העבודה העברית‪ ,‬הגיוס וכדומה‪ ,‬הנובעות‬
‫מתוך המציאות המיוחדת של ימינו – ‪...‬לפיכך נשאר הציבור הדתי בכל השאלות המכריעות‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫של דורנו כצאן בלי רועה‪ ,‬ללא כל הדרכה דתית"‪.‬‬

‫והציבור החילוני גם הוא כעדר שהפקיר את נכסיו התרבותיים לרבנים ולציבור הדתי‬
‫והחרדי‪ ,‬ואף הקנה להם סמכות חוקית לנהוג בחילונים על פי ההלכה הנוגדת לחלוטין את‬
‫ערכי היסוד של החילוני‪ .‬צא ולמד את ההשפלה והגיחוך שהרבנים משיאים זוג חילוני כאשר‬
‫שום חילוני אינו כשר להיות עד של מעמד כזה )כל קידושין חייבים בשני עדים הרואים את‬
‫מעשה הקידושין ואומרים "מקודשת" – חילוני פסול גם לעדות זו(‪ .‬החילונים הפקירו את מתן‬
‫הכשרות לרבנים שמתנהגים בגזענות ואוסרים את מגע יינו של החילוני והגוי ואף אוסרים‬
‫אכילת בישוליהם של הגוי והחילוני‪ .‬מצד אחד החילונים נותנים תקציבים לבניית בתי כנסת‬
‫ומצד שני מפקירים את הנכס התרבותי הגלום בבית הכנסת )כשמו הוא‪ :‬בית של התכנסות‬
‫הקהילה ולאו דוקא בית תפילה!( לרבנים שפוסלים אותם מלהיות חלק בלתי נפרד מקהילת‬
‫בית הכנסת‪.‬‬
‫נמצא שאף הציבור החילוני אין לו פרוגרמה ומשנה סדורה ואין לו מושג איך היה רוצה‬
‫שתראה תרבותו היהודית ההיסטורית‪.‬‬
‫עד שהציבור החילוני לא ישנס מותניו וידון ברצינות ובעמקות איזה סוג תרבות‪ ,‬איזה טקסים‬
‫וריטואלים ואיזה טקסטים וארועי חג הוא רוצה לאמץ ללבו‪ ,‬וגם איזה דברי הלכה או השקפה‬
‫הוא רוצה להוקיע ולבער עד אז אין הוא יכול לבוא בטרוניה לממסד הרבני שנוהג בו על פי‬
‫ההלכה‪ .‬כמה טפשי ומעורר רחמים לראות שאת הדינים והטקסים של הקבורה הפקירו‬
‫החילונים בידי הרבנים וכאשר אלה מקיימים את ההלכה הפסוקה וקוברים לא‪-‬יהודי שמת‬
‫בגבורה במלחמות ישראל מחוץ לגדר בית הקברות‪ ,‬קמה זעקה ומחאה מרה מפי החילונים‪.‬‬
‫אתם‪ ,‬החילונים‪ ,‬נתתם להם ולחוקיהם את השליטה – ומה תתלוננו? שהם מפעילים שליטה‬
‫זו על פי חוקי ההלכה שבידם?‬

‫על כן נאמר אנו לציבור שוחרי הדמוקרטיה "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"? אם‬
‫הדמוקרטיה חשובה לכם‪ ,‬לכו אחריה‪ .‬ואם הרבנים הם החשובים‪ ,‬לכו אחריהם‪ .‬אבל אם‬
‫החלטתם כי דרככם היא דרך העולם הליברלי‪-‬הומאני והדמוקרטי אזי אל תמסרו את נכסי‬
‫התרבות שלכם בידי הרבנים אלא קומו‪ ,‬העמיקו בתרבות היהודית והיו אתם בעליה ועושיה‬
‫בלי מורא ובלי היסוס‪ :‬כן‪ ,‬ממש כך! אם תחפצו בזאת כיתבו אתם‪ ,‬לעצמכם ולקהילתכם‪,‬‬
‫ספרי תורה תפילין ומזוזות‪ ,‬קיברו אתם את מתיכם בטקסים בהם תבחרו )וזכותכם לבחור גם‬
‫בטקס האורתודוקסי‪ ,‬גם עם רב גם בלעדיו‪ ,‬גם עם קדיש גם בלעדיו‪ ,‬גם עם "קריעה" גם‬
‫בלעדיה( חוגו חגים וארועים ועירכו נשואים וגטין על פי השקפתכם שלכם‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫עשו שוב את מה שעשו יהודים בכל הדורות‪ :‬פנו אל הטקסטים‪ ,‬פרשו אותם לרצונכם ועצבו‪,‬‬
‫על פי פירושיכם‪ ,‬את עולמכם התרבותי‪.‬‬

‫יהודים אתם והיהדות שלכם היא!‬

‫לכל דורש ומבקש דעת ואמת להלן רשימת הקונטרסים והמאמרים המודפסים‬
‫שהוצאנו עד כה‪.‬‬

‫קונטרס מספר ‪ – 1‬הדן בטעות חז"ל‪ ,‬האומרים שיש יצירה ספונטנית של חיים מתוך חומר‬
‫דומם‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 2‬הדן בטעות חז"ל באנטומיה של החיות‪ ,‬ומתוך טעות זו פסקו הלכות‬
‫)טריפה( שגויות‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 3‬טעות זואולוגית בתורה‪ ,‬השפן והארנבת אינם מעלים גירה‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 4‬חז"ל סברו שהארץ שטוחה והרקיע הוא כיפה‪ ,‬ומתוך מציאות שגויה זו‬
‫פסקו זמני כניסת ויציאת השבת‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 5‬ביאור בידיעת חכמים באורך חידושה של הלבנה )החודש הסינודי(‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 6‬ביאור בידיעת חכמים באורך השנה שעל פיו קבעו את לוח השנה העברי‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 7‬הדן בטעות חז"ל במבנה האנטומי של רחם האישה‪ ,‬ופסקו הלכות )נידה(‬
‫שגויות‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 8‬תורה שבעל פה וכתבי הקודש יצירה אנושית היא‪.‬‬
‫קונטרס מספר ‪ – 9‬שינויי אותיות התורה‪ ,‬בכתב‪ ,‬בגופן ובמספרם ‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬ביאור בידיעת חכמים בחיות ובבהמות‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬ביאור בידיעת חכמים בסימני הדגים‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬מגוון נוסחאות התורה לפי קורן‪ ,‬ברויאר ‪ ,‬וללינגרד‪ .‬וכן שינויים שחלו מגרסאות‬
‫התלמוד והמדרש‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬מעמד האישה בהלכה היהודית‪.‬‬
‫מאמר – המוסר היהודי בהלכה‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬טעות חכמים בערך הפאי‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬קביעת שנת השמיטה מבוססת על העלמותן של ‪ 170‬שנה מהתקופה הפרסית‬
‫והיוונית!‬
‫מאמר ‪ -‬ביאור בדבר נביא אמת ונביא שקר על פי חכמים‪.‬‬
‫מאמר ‪ -‬הפרכת טיעון דילוגי התורה וצפונותיה‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
 ‫מאמר ‪ -‬ביאור בדברי הרבי מילובבוויטש‪.‬‬
‫ואלה המאמרים שפורסמו באתר האינטרנט ועדיין לא הובאו לדפוס‪.‬‬
‫פרשות השבוע‪) .‬בקרוב יצא ספר "דעת אמת" ‪ -‬על פרשות השבוע(‬
‫סוגיות תלמודיות‪.‬‬
‫דעת ההלכה בעניין ברית המילה‪.‬‬
‫דעת ההלכה שאין לחייב מקומות שאינם לדיור )אוניברסיטאות‪ ,‬משרדים ובתי תרבות(‬
‫במזוזה‪.‬‬
‫הגויים בהלכה ‪ -‬מאת הרב דוד בר חיים‪.‬‬
‫ביאור בידיעת חכמים בדבר כדוריות הארץ ושהוא מרכז העולם‪.‬‬

‫– הוא ארגון שהוקם בשנת ‪ 1998‬על ידי תלמידי חכמים מן העולם החרדי‪ .‬תוך‬ ‫דעת אמת‬
‫כדי לימודיהם הם השכילו להבין שכל כתבי הקודש וההלכה היהודית אינם יצירות אלוהיות‬
‫)כפי שמלמדים בישיבות( אלא הם יצירה אנושית ככל יצירה אנושית אחרת‪.‬‬

‫כל הכתבים שהוצאו לאור על ידי "דעת אמת" הוצאו לצורך מטרה נעלה זו – להראות ולהוכיח‬
‫שהיהדות כתרבות ראויה הרבה יותר מן היהדות כדת‪ .‬כדת‪ ,‬אין היהדות נקיה לא מטעויות‬
‫בהלכותיה ולא משנאת הזר )בעיקר ה"גוי" – מי שאיננו יהודי(‪ ,‬תעוב החילוני שאיננו שומר‬
‫מצוות )כפי שהראינו במאמר זה( ואפליית האשה‪ ,‬הנכה והשונה )כמו ההומוסקסואלים(‪ .‬אכן‪,‬‬
‫יש בידינו קונטרסים המראים באופן ברור את הטעויות שטעו חז"ל בתלמוד ואשר מהם פסקו‬
‫הרבה הלכות שגויות‪ .‬אנו גם מראים את השינויים שחלו בהלכה ומוכיחים שזו דרכה של כל‬
‫תרבות‪ ,‬המשתנה במרוצת הזמן ובשינויי המקום‪.‬‬

‫"דעת אמת" שמה לה למטרה להטמיע בקרב הציבור החילוני‪ ,‬הדתי והחרדי את תפיסת‬
‫התרבות היהודית כיצירה אנושית‪ ,‬וזאת משום שהאמונה המושרשת בקרב צבורים אלה‬
‫ש"העם היהודי" הוא העם "הנבחר" על ידי האלוהים ש"נתן לנו את התורה והמצוות במעמד‬
‫הר סיני" היא אמונה מסוכנת‪.‬‬

‫אמונה זו מביאה לחשיבה גזענית – כי הרי אם היהודי הוא הנבחר כל מי שאינו יהודי אינו‬
‫נבחר‪ ,‬לכן הוא נחות וזכויותיו פחותות‪ .‬ויותר מכך‪ :‬אם היהודי נבחר על ידי האל שלו רק כדי‬
‫לקיים תורה ומצוות משמע שיהודי אשר אינו מקיים מצוות עבריין הוא לאלוהים ולאדם וכך גם‬
‫יש להתייחס אליו ו"לטפל" בו‪.‬‬

‫"דעת אמת" חושבת שאמונות כאלה‪ ,‬יחד עם הכוחות הפוליטיים שמאחוריהם‪ ,‬הם סכנה‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬אם תשתלט בישראל האמונה‬ ‫מוחשית ואמיתית לצביונה הדמוקרטי‬
‫שהעם היהודי הוא הנבחר מכל העמים והיהדות היא "אור לגויים"‪ ,‬שהגויים והחילונים נחותים‬
‫ושאין מקום לנשים בציבוריות בכלל – אזי תגיע הדמוקרטיה אל קיצה וכל חרויות האזרח‬
‫וזכויותיו )שאין להם זכר בדת היהודית( תבוטלנה ותעלמנה‪.‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬
‫על כן‪ ,‬כל שוחר דמוקרטיה מוזמן להצטרף לתנועתנו ולמאבק שלנו‪ :‬להפריד הפרדה‬
‫מוחלטת את הדת מהמדינה‪ ,‬להגן על חרויות הפרט‪ ,‬להעניק זכויות ולהטיל חובות באופן‬
‫שוויוני על כל האזרחים‪.‬‬

‫חשיבות מיוחדת אנו רואים ביישומו לאלתר של חוק חינוך חובה אמיתי לכל ילדי ישראל‪,‬‬
‫כלומר חינוך חובה לערכי הדמוקרטיה והשכלה של מקצועות חובה בסיסיים )אנגלית‪,‬‬
‫מתמטיקה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה ואזרחות( לכל אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬ובמיוחד במגזר החרדי‬
‫שאיננו מוכן כיום ללמד מקצועות אלה כלל‪.‬‬

‫כל המעונין להצטרף או לתרום מוזמן ליצור עמנו קשר בדרך הנוחה לו‪.‬‬

‫דעת אמת‬
‫ת"ד ‪ 39425‬ת"א ‪ 61393‬טל‪03 – 6106688 :‬‬
‫דוא"ל‪ daatemet@netvision.net.il :‬אתר‪www.daatemet.org.il :‬‬

‫ת‪.‬ד ‪ 39425‬ת"א ‪daatemet@netvision,net.il www.daatemet.org.il 61393 03-‬‬

‫‪03-6106688‬‬

‫‪www.daatemet.org.il‬‬