Professional Documents
Culture Documents
1 PDF
1 PDF
1.2הבטו
1.2.3השפעת האגרגטי
על האגרגטי לעמוד בדרישות ת"י ) 3אגרגטי ממקורות טבעיי( והדירוג
שלה נקבע לפי דרישות טכנולוגית הבטו .אי נכו למועד כתיבת פרק זה לא תק
ישראלי ולא היתר טכני כל שהוא לשימוש באגרגטי ממוחזרי .מחקרי אשר
נערכי נכו למועד זה מעידי על כ כי חוזק הבטו המופק בשימוש באגרגטי
ממוחזרי הינו נמו בהשוואה לשימוש באגרגטי ממקורות טבעיי .אי מידע לגבי
הקיי.
חוזק הבטו 1.3
ציור 1.1
במקו זה ראוי לציי כי כאשר באנגליה בודקי קוביות בעלות צלע של 100ממ'
היחס המקובל ש בינ לבי קוביות בעלות צלע של 150ממ' הינו . 1.2
בטבלה מס' 3נתוני על התפתחות חוזק הבטו ע הזמ בתלות בסוג הצמנט
)סוגי הצמנטי לפי סיווג לפני הרביזיה של ת"י ( 1כפי שנתוני בחוקת הבטו 466
חלק .1ושוב יצוי כי יש להתייחס למספרי אלה בהסתייגות הראויה בשי לב לכל
השיקולי שניתנו לעיל )למעשה ,בהתא למרכיבי הבטו ,כולל מוספי ,תוספי וכו',
התפתחות חוזק הבטו ע הזמ תהיה נושא לקביעה פרטנית ללא כל קשר ע הכתוב
בחוקת הבטו(.
טבלה מס' – 3התפתחות חוזק הלחיצה של הבטו ע הזמ בתלות סוג הצמנט
fcj /fck היחס
הבטו בימי גיל
3ימי 7ימי 14יו 28יו 90יו סוג הצמנט
1.10 1.00 0.80 0.65 0.40 צ"פ 250
1.05 1.00 0.85 0.70 0.45 צ"פ 300
1.15 1.00 0.75 0.55 0.30 צ"פ 250ע אפר פח
בתק האנגלי [6] BS8110 Part 2 1985נתונה הטבלה מס' ) 3ש( בה נתוני
אחרי שלא בתלות בסוגי הצמנט אול בסוגי הבטו ולתקופות ארוכות יותר .בשי
לב לכ שלפי התק האנגלי בודקי קוביות בעלות צלע 150ממ' ,יש בטבלה זו עני.
הנתוני בשתי הטבלאות הנ"ל ה להתרשמות ולמידע כללי ויתכנו סטיות
משמעותיות מה.
טבלה מס' * 4התפתחות חוזק הלחיצה של הבטו ע הזמ לפי התק האנגלי
[6] BS8110
12 6 3 2 סוג הבטו חוזק אופיני 7ימי
חודשי חודשי חודשי חודשי
(MPa) fck
25 24 23 22 13.5 20 20
31 30 29 27.5 16.5 25 25
37 36 35 33 20 30 30
50 47.5 45.5 44 28 40 40
60 57.5 55.5 54 36 50 50
[42] EN206אינו מפרט כל תחזית לגבי התפתחות חוזק הבטו ע הזמ למעט
מידע לגבי חוזק הבטו הממוצע בגיל 2ימי ביחס לחוזק הבטו הממוצע בגיל 28
ימי :לא פחות מ 50%א ההתפתחות מהירה ומעל 15%א ההתפתחות איטית.
1.3.5החוזק האופייני של הבטו
חוזק הבטו נמדד בקוביות כפי שהוסבר בסעי 1.3.3לעיל .א יתואר חוזק
כל אוכלוסית הבטו ,דהיינו – כל כמות הבטו במבנה תיוצג באמצעות מספר גדול
מאד של קוביות שחוזק הממוצע fcmנית יהיה לבטא את הפירוס הסטטיסטי של
החוזק ,במקורב מאד ,לפי פעמו גאוס ,כמתואר בציור . 1.2בכיוו אופקי מתואר חוזק
ציור 1.2
הדגימה ובכיוו אנכי ) (nמספר הדגימות בעלות אותו החוזק .שטח הפעמו מייצג את
ס כל כמות הבטו במבנה.
הער fckמכונה החוזק האופייני של הבטו – חוזק אשר 95%מכול אוכלוסית
הבטו חוזקה לא נמו מחוזק זה ולא יותר מ 5%מהדגימות יכול חוזק להיות נמו
מכ.
כאשר ידועה סטיית התק σהחוזק האופיני מוגדר כ:
fck = fcm - 1.635 σ )(1.3.1
בטוי זה נכו עבור אי סו משתתפי באוכלוסיה – דהיינו כל האוכלוסיה ולא
עבור מידג ממנה .ככל שהמידג יקט במקו המספר 1.635יבוא מספר גבוה יותר.
החוזק האופייני נקבע בגיל 28ימי בלבד .זהו גיל מוסכ לקביעת החוזק
האופייני ומקובל בתקני כל המדינות .ספרות מקצועית רחבה ביותר משתמשת בער
חוזק אופייני זה כנתו וקיימת חשיבות גדולה להקפדה על ההגדרה ,לצרכי מחקר
יישו והשואה וכיול לתקני זרי.
יש בטוני בהרכב חומרי שונה בה הכלל הזה אינו עובד .מקובלת הדעה כי
תוספת אפר פח מעכבת את קצב הגידול בחוזק הבטו ,אי לכ יש נטייה להתיר
תקופה ארוכה יותר לעריכת בדיקות חוזק לקביעת סוג הבטו .בר ,קיי מידע מקור
מחקרי טרי ביותר המעיד על כ שבטו העשוי בצמנט ע אחוז מאד גבוה של אפר
פח ,חוזקו התפתח תו ימי ספורי ולא עלה יותר.
בשי לב לכ )כולל אפשרות קיו מוספי מסוגי שוני בבטו( יש להתייחס
בזהירות גדולה ביותר לגיל קביעת סוג הבטו ובהעדר נימוק משכנע ממשי להותיר על
כנה את הדרישה לגיל 28ימי .
1.3.6סוגי בטו לפי תקני שוני
קשה להשוות בי סוגי הבטו השוני המופיעי בתקני השוני ,אול
לעתי קרובות נאלצי לעשות זאת בהעדר הוראות מספיק ברורות או בהעדר כל
הוראות בתקני המקומיי .לכאורה ההשוואה אינה מסובכת שכ יש מידע סביר לגבי
הבדלי הנובעי מצורת וגודל גופי הבדיקה .למעשה נכנסי לכא גורמי שמקשי
ביותר על ההשוואה .חוזק הבטו תלוי לא רק בגודל הגופי אלא בעיקר בדרישות
המוטלות על המדג לפי תורת הדגימות .בסעי 1.3.4הוסבר עני החוזק הממוצע
והחוזק המינימלי אשר יש לדרוש על מנת להבטיח את הקורלציה בי המידג לבי
האוכלוסיה הכוללת .במוב זה יש שנויי מהותיי מתק לתק ואלה אינ מיוצגי
בהשוואות הנתונות להל ,על כ רצוי לראות במקורבות .בסיס ההשוואה – .EN2
טבלה מס' – 5סוגי בטו ,השואה בי תקני שוני
הבטו סוג גודל גו
בדיקה התק
100 MPaממ' 67.2 57.5 45.6 33.9 28.1 23.2 ישראל ת"י **466
60 50 40 30 25 150 MPaממ' 20 אנגלי BS8110
60 50 40 30 25 20 ' ממ 150 MPa EN2 CEBקוביה
50 40 32 25 20 16 MPaגליל EN2 CEBגליל
7140 5700 4570 3570 2860 2300 psiגליל אמריקאי ACI 318
62 52 42 33 26 200 MPaממ' 21 גרמני *DIN 1045
* החל בשנת 2001לפי התק הגרמני משתמשי בקוביות בעלות פאה של 150
ממ' א סוגי הבטו הנתוני כא ה אלה שב [8] EN2לו נמדדו בקוביה 200ממ'.
** מאחר ולפי התק הישראלי מודדי בקוביות 100ממ' רשומה כא התוצאה
האופיינית שוות הער לאות בטוני של EN2כאשר נמדדו בקוביות 100ממ'.
ציור 1.3
א .חלק כמעט ליניארי עד לגבולות 3540%מהחוזק המירבי בלחיצה.
ב .חלק לא ליניארי ע גידול בלתי פרופורציונלי בעיבורי עד הגיע המאמ
לערכו המקסימלי – fcבעיבור . εc
ג .ירידה הדרגתית במאמ לפי קו עקו )או ישר( עד לער fcuבעיבור . εcu
על מנת לקבל מושג כללי על המגמות בהשתנות המאפייני הנ"ל ע שנוי
בחוזק הבטו נראה את ציור 1.4בו נתוני קווי σc/εcעבור שלושה סוגי בטו שוני.
ע עליה בחוזק הבטו :א .החלק הליניארי בעקו גדל ומתאר עד כי חלק זה של
העקו שוא להיות אלסטי ליניארי עד לקרבת פסגת המאמ .ב εc .בפסגת המאמ
קט מעט בהדרגה .ג .החלק היורד מתקצר בצורה משמעותית ביותר fcuעולה ע
עליה בחוזק הבטו ו εcuמתקצר .במלי אחרות – קיימת נטיית ניוו של החלק
היורד .לנטיית ניוו זו חשיבות גדולה בדיו על משיכות הבטו.
εcלגבי כלל הבטוני בתחו החוזקי הנמוכי עד בינוניי נע סביב . 2.2‰
εcuיהיה בסביבות 3‰ויותר ע ירידה כאשר סוג הבטו עולה .בספרות נית לקבל
ערכי ממוקדי יותר ,א כי מידע מסוג זה ,הדרוש למטרות מיוחדות או למטרות
מחקר ,מפיקי ישירות מ הניסויי .עקומי מהסוג המוצג בציורי 1.3ו 1.4נית
לקבל רק בניסוי הנער ע שליטה בעיבורי ,אחרת לא נית לקבל את החלק היורד
בעקו.
ציור 1.4
ניסוי מסוג זה ניקרא deformation controlledאו – מתקד בצעדי של דפורמציה
ורוש את העומס המתאי .בניסוי load controlledנית להגיע עד המאמ
המקסימלי ומיד לאחריו הדגימה נהרסת מבלי יכולת לעקוב אחר הענ היורד בעקו
מאמעיבור בבטו.
בהעמסה לזמ ארו )הניסוי נימש זמ מספיק המאפשר קליטת השפעות של
זמ( העיבור המקסימלי גדל והמאמ המקסימלי קט מעט מאד.
בציור 1.5נתו עקו σc/εcעבור הבטו כפי שמופיע ב ] [8וב ] ,[40כאשר עיקר
מטרתו לתת משואה כל שהיא עבור היחס עיבורמאמ וכ לכלול בה את קטע הענ
היורד.
טבלה מס' , εcu * 6לפי ציור * 1.5שתי גירסאות לפי EN2
C50 )חוזק גליל( C40 C30 C25 C20 C16 סוג הבטו
2.8 3.0 3.2 3.3 3.4 3.5 εcu 10-3 [8] EN2
3.5 3.5 3.5 3.5 3.5 3.5 -3
εcu 10 [40] EN2
ציור 1.5
העקו המופיע בציור 1.6הינו מודל .הוא אינו תוצאה של מדידה והתאמה
לבטו מסוי .השוואה בינו לבי העקומי המופיעי בציורי 1.5 1.4 1.3מציגה את
ההבדל ביניה .העקו המוצג בציור 1.6מכונה "פרבולת מדריד" .הוא מייצג מודל
חישובי נוח לסיכו הכוח באיזור הלחו של הבטו וקביעת מרכז הכובד שלו ,אול
גלומה בו ג מחשבה של התחשבות בהפסד מסוי של חוזק ע הזמ וגידול מסוי
בדפורמציה ,א הוא ע הזמ .הוא הופק מניסויי רבי של לחיצה ולחיצה
אקסצנטרית על פריזמות מבטו )ראה .(Ruschמעלתו בהיותו פשוט ויחד ע זאת נית
באמצעותו לקבל סימולציה כמותית טובה לס הכול התנהגות האיזור הלחו במצב
גבולי של הרס בצורה פשוטה.
ציור 1.6
סיכו:
א .העקו σc/εcעבור הבטו שימושי בחישוב למצב גבולי של הרס .הוא
מהווה ייצוג מקורב של הכוח ג א החישוב "מדויק" כפי שיתברר בפרקי הבאי.
ב .לעקו זה אי חשיבות ממשית בחישובי במצב גבולי של שרות .פרבולת
מדריד למשל )ציור (1.6אינה מתאימה ולו מ הבחינה הבאה :המשיק לפרבולה
בנקודת האפס כלל לא מתאי להגדרה של מודול האלסטיות.
ג .לחלק היורד של העקו חשיבות ממשית רק לגבי מצב גבולי של הרס –
לצרכי שיקולי משיכות )ובפרבולת מדריד אי חלק יורד של העקו(.
ד .החלק הכמעט ליניארי של העקו בתחו המאמצי הנמוכי מאפשר
לבצע הרבה חישובי במצב שרות )כפי שיתברר בפרקי הבאי( בהנחות מקילות של
ליניאריות .בהביא בחשבו את מורכבות החישובי בבטו מזוי זו הקלה ממשית.
1.3.8מודול האלסטיות של הבטו
מודול האלסטיות של הבטו הינו עני של הגדרה .לכאורה זהו שיפוע המשיק
של העקו σc/εcאבל כבר הוזכר בסעי הקוד כי ג עקו המאמעיבור בבטו הוא
עני של הגדרה .מאחר ויש עוד נעלמי אשר לא מובאי בחשבו בכל הנסיבות – יש
להגדיר את ערכו של מודול האלסטיות לפני שמשתמשי בו.
ציור 1.7
טבלה מס' – 8מודולי האלסטיות של הבטו לפי [40] [8] EN2ולפי ][1
50 40 30 25 20 16 סוג הבטו EN2
37 35 32 30.5 29 27.5 [8] Ecm 10-3
37 35 33 31 30 29 [40] Ecm 10-3
36 34.7 31.9 30 28.6 27.3 Ecלפי [1] 466
הערה לטבלה מס' :8הבטוני לפי ] [8ו] [40מצויני לפי חוזק גליל ואילו
הבטוני לפי 466מותאמי אליה )ראה טבלה מס' (5והאגרגט דולומיטי.
טבלה מס' * 9מודולי האלסטיות בחוקת הבטו ת"י :Ec 10-3 – [1] 466
ב60 ב50 ב40 ב30 ב25 ב20 ב15 סוג הבטו
31.7 30 28.2 26.2 25 23.8 22.5 גירי אגרגט
35.2 33.4 31.4 29.1 27.8 26.5 בזלת /דולומיט 25.2
הערה :הבטוני לפי ] [1מדודי בקוביה 100ממ'
מותר להערי את מודול האלסטיות של הבטו בגיל jימי לעומת המודול
הנתו בגיל 28ימי לפי הנוסחה ) (1.3.9אול לנוסחה זו נית ליחס דיוק ומשמעות
סבירי בתחו הזמ הקצר מ 28ימי .יתירה מזאת – מודול האלסטיות מוגדר עבור
בטוני אשר לא מכילי מוספי .הערכי עשויי להשתנות ע תוספת מוספי.
Ecj = Ec (fcj / fck)1/2 )(1.3.9
1.3.9חוזק הבטו במתיחה
חוזק הבטו במתיחה נמו בצורה משמעותית מהחוזק בלחיצה .בהנחה כי
האגרגטי בעלי חוזק מספיק ,חוזק המתיחה תלוי בחוזק העיסה הצמנטית כפי
שהתקשתה ובהידבקות בינה לבי האגרגטי.
שלושה סוגי חוזק מתיחה מוכרי בהתא לאופי הבדיקה .בכל מקרה הפיזור
הסטטיסטי של תוצאות בדיקות החוזק במתיחה גבוה מאד מזה של החוזק בלחיצה.
נית לדרג את שלושת הבדיקות ,מבחינת אמינות הבדיקה כדלקמ :חוזק המתיחה
בכפיפה ,חוזק הבקיעה )מתיחה לא ישירה( והחוזק במתיחה צירית.
ציור 1.8
ציור 1.9
ציור 1.10
באופ זה מתקבל בשליש המרכזי קטע מיפתח בו יש מומנט כפיפה טהור וללא גזירה.
א כי המאמ σct,flמחושב לפי הנוסחה ) (1.3.11בהנחת פירוס מאמצי משולשי,
פרוס המאמצי האמיתי דומה למסומ בציור 1.10והוא נובע בעיקר מצורת עקו σ/ε
של הבטו במתיחה )אשר מסתיי בחלק יורד (.
M ult )(1.3.11
= σ ct , fl 3
d 6
הבדיקה מפורטת בת"י 26חלק – 4בדיקות בטו :חוזק הבטו הקשוי .חוזק
זה מסומ כ . fct,fl
בה fct,fl :הינו חוזק ממוצע במתיחה בכפיפה ו hbגובה קורת הבדיקה.
בטבלה מס' 10נתוני ערכי החוזקי המתאימי לפי התק נישראלי ת"י .[1] 466ה
מחושבי לפי הקשרי בי החוזקי המומלצי ב ] [8ב ] [40וג ב ] [4כולל הקיזוזי
הנידרשי על מנת להתאי את תוצאות בדיקות חוזק הבטו בקוביות 100ממ' )ראה
סעי .(1.2.2
טבלה מס' * 10חוזקי אופייניי וממוצעי עבור בטו לפי ת"י [1] 466ב MPa
סוג הבטו לפי ת"י 118ב 20ב 25ב 30ב 40ב 50ב60
מהות החוזק
53.6 44.3 35.1 26.1 21.7 17.2 חוזק אופייני )מותא לקוביה fck (150
43.4 35.0 28.9 21.3 17.4 13.8 חוזק אופייני )מדוד בגליל תקני(
2.58 2.27 1.94 1.59 1.4 1.2 fctk חוזק מתיחה אופייני
3.68 3.24 2.77 2.27 2.0 1.72 fctm חוזק מתיחה ממוצע
נפח גדול ובעיקר במבני כורי גרעיניי והידע הזה התפתח במידה לא קטנה עקב
הצור לענות על בעיות המתעוררות ע תכנו מבני כורי גרעיניי.
1.3.12מקד פואסו
נהוג להניח מקד פואסו עבור הבטו כער הנע בי 0.15עד . 0.25צרי יחד
ע זאת להיזהר כאשר חושבי על המבנה ולא על החומר .עבור הבטו כחומר הערכי
הנ"ל סבירי ובדוקי ,אול כאשר עוסקי במבנה של והמבנה סדוק ,בכיוו אחד
או יותר ,למקד פואסו עבור חישוב המבנה יש משמעות אחרת ולא כא המקו
לעסוק בזה.
1.3.13הצטמקות הבטו
הצטמקות הבטו ) ( εcsהיא חלק בלתי ניפרד מתהלי התקשות הבטו כאשר
מי שמצטמק היא למעשה העיסה הצמנטית העוברת תהלי הידרציה .א כי גורמי
רבי מאד משפיעי על ההצטמקות ,נית למנות את הגורמי העיקריי כ :מנת
המי ,תכולת הצמנט בכלל והאשפרה .טיב הצמנט משפיע במידה מסוימת ,אול ג
הטמפרטורה משפיעה במידה רבה.
ההצטמקות קרובה לאפס כאשר הבטו מתקשה בתנאי לחות מקסימלית
ולהיפ .זו ג הסיבה שאשפרה היא אחד הגורמי החשובי ביותר בהשגת גידול יציב
של חוזק הבטו ע הפחתה מירבית של סדקי ההצטמקות.
מנת מי גבוהה משפיעה לרעה על ההצטמקות במוב של הגדלתה.
ההצטמקות תלויה ג במידת החשיפה .מידת החשיפה היא היחס בי שטח חת
האלמנט לבי היקפו והיא מכונה "עובי שקיל" – . hoזה מוגדר כ ho = 2 Ac / uבו Ac
הינו שטח החת הכולל ו uהינו אותו החלק בהיקפו הבא במגע ע האויר )כלומר –
חשו ( .גור נוס הוא הזמ – ע הזמ קצב ההצטמקות פוחת מאחר והלי
ההידרציה מגיע אל סיומו .הלחות היחסית היא גור מכריע בהצטמקות .לחוזק
הבטו יש תרומה )ההצטמקות יורדת ע עליה בחוזק( .עליה בטמפרטורה מאיצה את
תהלי הפסד המי מהבטו ועל כ ההצטמקות מואצת ,ה בקצב וה בהיקפה הכולל.
הנחיות ה [4] CEBו [40] [8] EN2בנוגע להשפעות על החוזק והדפורמציה
לזמ ארו של ההצטמקות )וג של הזחילה( מבוססות על מחקר גדול ומבוסס ][39
וה זהות לחלוטי .מסקנות המחקר מיושמות ג בתק הישראלי ] [1ש מופיעה
בנספח מערכת הנוסחאות ,המאפשרת התחשבות ברוב הגורמי שנימנו לעיל .מספר
ערכי מייצגי עבור עיבור ההצטמקות הסופי ∝ εcsניתני להל )ראה ]:([8
ho = 600 ho ≤ 150 לחות יחסית
3 -3
0.50 10 0.60 10 50%
3 3
0.28 10 0.33 10 80%
1.3.14זחילת הבטו
זחילת הבטו א היא )כמו ההצטמקות( אחת ההשפעות שהינה פונקציה של
זמ .הזחילה היא עיבור הגדל ע הזמ תחת עומס .בתחו המאמצי σc ≤ 0.4 fcm
נית להניח כי יחסי עיבור מאמ עבור הבטו כמעט ליניאריי וכ ג עיבור הזחילה
גדל פחות או יותר ליניארית.
)(1.3.16
ε cr = ϕ ( t )ε c
בה εc :הינו העיבור האלסטי εcr ,הינו עיבור הזחילה ו ) ϕ(tמקד הזחילה
עיבור הזחילה ,כאמור לעיל ,הינו כופל מסוי של העיבור האלסטי ותלוי
במספר גורמי ,כגו :גיל הבטו בעת הטרחתו ) בגיל גבוה יותר ,ככל שהבטו הגיע
לסו תהלי ההידרציה של העיסה הצמנטית ,כ יכולתו לאבד נפח פוחתת( ,מש
ההעמסה )ככל שמש ההעמסה קצר יותר תהיה הזחילה קטנה יותר( הלחות היחסית
וה"עובי השקיל" )ראה 1.3.13לעיל( .ככל שהבטו צעיר יותר מידת נטייתו לאבד נפח
גדולה יותר .גורמי כגו :לחות יחסית ,עובי שקיל )מידת חשיפה( וזמ העמסה,
משפיעי על ) .ϕ(tג סוג הבטו )הזחילה קטנה ע עליה בחוזק הבטו( משפיע וכ ג
במידה קטנה סוג הצמנט .המשפיע הגדול היא הלחות היחסית.
כמו עבור הצטמקות ,ג עבור זחילה יש בת"י [1] 466בנספח ,יש סדרת
נוסחאות המופיעות ב ] [8ו ] [4לתאור הזחילה על הפרמטרי המשפיעי עליה.
ערכי לדוגמה עבור ) ϕ(tמצוטטי להל מתו ]:[8
לחות יחסית 80% לחות יחסית 50% גיל האלמנט
עובי שקיל ho עובי שקיל ho בימי בעת
600 150 50 600 150 50 ההעמסה
2.9 3.2 3.6 3.7 4.6 5.5 1
2.0 2.3 2.6 2.6 3.1 3.9 7
1.5 1.7 1.9 2.0 2.5 3.0 28
1.2 1.4 1.5 1.6 2.0 2.4 90
1.0 1.0 1.1 1.2 1.5 1.8 365
בציור מס' 1.12מוצג תאור סכימתי של התפתחות הדפורמציה εבאלמנט ע
השנוי בעמיסה .בזמ 0האלמנט מועמס ותגובתו המיידית היא עיבור . εelמאחר
והעומס מונח על המבנה זמ z1מתפתח עיבור נוס עקב זחילה . εcz1ב z1העומס
מוסר .העיבור εelנעל מיידית אול מאחר ועובר פרק זמ נוס עד – z2חלק מעיבור
הזחילה נעל . εcr1ב z2האלמנט שוב מועמס ומיד מקבל שוב את העיבור האלסטי
. εelהעומס שוהה על המבנה עד . z3שוב נוצר עיבור זחילה ) εcz2הפע קט יותר
מאחר וחלק מפוטנציאל הזחילה מוצה ע הזמ( .ע הסרת העומס ב z3הוא שוב
מפסיד את העיבור האלסטי . εelחלק מעיבור הזחילה יאבד . εcr3ע עליה וירידה
תקופתית בעומס העיבור יתייצב לרמה של העיבור האלסטי )א העומס ישאר( ועוד
עיבור זחילה εcrכולל ולזמ ארו.
ציור 1.12
1.3.15מקד התפשטות תרמית
עבור טמפרטורות נמוכות ) עד כ ( 150ºCנית להניח את מקד ההתפשטות
התרמית כ . αt = 10-5אי אפשר לא להזכיר כי הבטו המזוי נהנה מיתרו בלתי רגיל
מכ שמקד ההתפשטות התרמית של שני החומרי כמעט לחלוטי זהה
בטמפרטורות השכיחות של חיי המבנה.
1.4.1כללי
הפלדה ממנה עשויי המוטות לזיו בטו הינה פלדת פחמ רגילה .ההרכב
הכימי שלה כולל פחמ בשיעור 0.55% 0.20%ועוד זרח ,גפרית ומתכות אחרות
בכמויות המוערכות בחלקי אחוזי בודדי .המטרה היחידה בתוספות חומרי אלה
היא השבחת תכונות מסוימות בה לצור הארכת הקיי וה לצור העיצוב של
המוטות ושימוש בבטו המזוי .ההרכב הכימי שלה וצורת העיבוד משפיעי בצורה
מכרעת על תכונות החוזק הקיי והמשיכות שלה.
ההתייחסות אל מוטות הזיו היא כאל אלמנטי קוויי )מימד האור הוא
הדומיננטי( ועל כ כל התכונות מיוחסות אל מוט הפלדה כקו .אמנ יש חשיבות גדולה
ביותר למתרחש במימשק בי המוטות לבי הבטו הסובב אות )מעטפת המוטות(
אול אי שו התייחסות לתכונות מכניות בכיוו חת המוטות.
בהשוואה לבטו מוטות הזיו מיוצרי בבקרת איכות גבוהה מאד ,בתהלי
חרשתי .ייצור מוטות הפלדה לזיו בטו הינו פרק בפני עצמו בתורת המתכות ואי כא
כוונה לעסוק בזה .את המוטות מייצרי ,תו עיצוב צורת ,במשיכה בעיבוד בח )כ
1200מעלות ויותר ,תלוי במוצר( או בקר .תו המשיכה מעוצבי פני מעטפת המוטות
– חלקי או מצולעי בצורות צילוע שונות.
מוטות הפלדה לזיו בטו מאופייני על ידי מספר תכונות ,ביניה העיקריות:
ההרכב הכימי ,צורת עיבוד פני המוט ,החוזק )חוזק הכניעה וחוזק המשיכה(,
ההתארכות במאמ המקסימלי וההתארכות בשבר ,משיכות והאפשרות לרתכ )בדר
כלל לש הארכה(.
השימוש במוטות זיו הוא כמוטות בודדי או ברשתות מרותכות .אלה
השימושי העיקריי .יש ג כל מיני מוצרי ממוטות אשר נועדו ליצור אפקט של
תיעוש חלקי.
שלא כבטו ,הייצור השיווק והשימוש במוטות זיו לבטו )לפחות עד כתיבת
שורות אלו( מוסדר בתקני ,אשר מפורסמי בתקנות ועל ידי כ נהפכי תקני אלה
לחלק ממערכת החוקי הרשמיי ,כלומר – פעולה שאינה בגבולות המותר בתקני
אלה היא עבירה לכאורה על החוק.
סדרת התקני המקיפה את הדרישות עבור מוטות זיו לבטו מזוי כוללת:
ת"י – 4466פלדה לזיו בטו :חלק – 1דרישות כלליות ושיטות בדיקה ,חלק – 2
מוטות חלקי )ת"י 893בעבר( ,חלק – 3מוטות מצולעי )ת"י 739בעבר( ,חלק – 4
רשתות מרותכות )ת"י 580בעבר( וחלק – 5מוטות ורשתות חתוכי ומכופפי )קוב
דרישות לגבי שימושי(.
בסעי התכונות המכניות להל ניתנת סקירה מקיפה של תכונות אלו בשל
חשיבות .כא יצוי כי באר נעשה שימוש במוטות בודדי בעלי חוזק אופייני שאינו
עולה על ) 400 MPaעד סו (2010ואילו באירופה משתמשי ג במוטות בעלי חוזק
אופייני של 500 MPaויותר .בראשית 2011החל הלי של אישור היתר של שימוש
במוטות בעלי חוזק אופיני של ,500 MPaכלומר – הכללת בתק ,חלק .3ברשתות
משתמשי במוטות בעלי חוזק עד ובעיקר . 500 MPa
רשתות זיו מרותכות מיוצרות בתהלי ממוכ וממוחשב בו נית להכתיב את
קוטר המוטות והמרחקי ביניה בכל כיוו )בדר כלל המוטות בכיווני ניצבי(.
הרשתות מציעות שני יתרונות :תיעוש )מבחינת ייצור הובלה ושימה של הברזל( וכ
קיצור אורכי העיגו )ראה פרק על פרטי הזיו( .בחישוב כמויות הזיו בכפיפה ובגזירה,
בתהלי תכ רגיל )ראה פרק (4אי חיסכו בכמויות זיו.
מוטות או רשתות זיו מהסוגי השוני מסמני באופ הבא:
φמוטות חלקי מעובדי בחו לפי ת"י 4466חלק ) 2ת"י 893בעבר(.
Φמוטות מצולעי מעובדי בקור לפי ת"י 4466חלק ) 3ת"י 739בעבר(.
Φwכנ"ל אול ניתני לריתו.
– רשת ) (#ממוטות פלדה חלקי לפי ת"י 4466חלק ) 4ת"י 580בעבר(.
רשת ) (#ממוטות פלדה מצולעי לפי ת"י . 580
ציור 1.14
העיבור בגבול הכניעה ו ) εuשהינו הער ( Agtבו הפלדה הגיעה לחוזק המשיכה . ft
יותר לא מעני מבחינת התכונות המכניות .כפי שנאמר לעיל ,ההפרש ) (εu – εyמסמל
את יכולת הפלדה לפתח דפורמביליות מעבר לגבול הכניעה.
ציור 1.15
היחס ft / fyמאפשר לפלדה לא לגלוש לנזילה מידית )ועל ידי כ אובד
השליטה על הדפורמציה( אלא להנות מעליה מתונה א קיימת בעומס )או במומנט(
ולמנוע כשל מידי ויחד ע זאת לקיי מנגנו התראה כל שהוא )ראה פרקי על פרק
פלסטי ורדיסטריבוציה( .תכונות אלו חשובות ביותר בהקשר למידת ההתאמה של
הפלדה לשימוש במבני עמידי לרעידות אדמה .לחישוב מקורב לכפיפה נית
להשתמש בתאור σs/εsהנתו בציור 1.15המתאי לאיזור הלחו והמתוח )בהנחה
שמוטות זיו לחוצי זוכי לתמיכה נגד קריסה( וכולל שני תחומי :אלסטי ליניארי
ופלסטי מושל ) ( linear elastic-perfectly plasticובו fskהינו גבול הכניעה.
קיי קושי במדידת Agtאו .εuבדיוק כמו שבבטו קשה לקבל את "הענ
היורד" בעקו σc/εcכ ג בפלדה קשה לאתר את נקודת המקסימו במאמ ואת
העיבור המתאי לה .הבדיקה חייבת להיעשות במכשיר extensometerוהיא מצריכה
זמ ומיומנות.
התקינה הישראלית היתה עד כה בפיגור ניכר מאד לעומת התקינה האירופית.
תקני הפלדה עוברי רביזיה תו התאמה ל תקני ) ISOבמקו לתק האירופי
. ( [46] EN10080ההבדלי לא גדולי פרט להרכב הכימי אשר אינו מתאי לא ל][46
ולא לתקני .ISOבשני תקני אלה מוצהר כי ההרכב הכימי אותו ה דורשי הינו
תנאי לשיפור הקיי .תנאי זה לא נשמר בתקני הישראליי העומדי להתפרס
לאחר רביזיה.
המינוח בתקני הישראליי לאחר הרביזיה )בעקבות (ISOיהיה כדלקמ:
– Rmחוזק מתיחה )במקו – ReH . ( ftגבול כניעה ,מינימו ומקסימו )במקו .(fy
– A10העיבור בקריעה .בטבלה 11מסוכמות התכונות המכניות המוצעות לאישור
בפלדות לפי התקני לאחר רביזיה.
טבלה מס' – 11דרישות מכניות לגבי פלדה לבטו מזוי – תקינה ישראלית מוצעת
ת"י ) (893ת"י ) (739ת"י )(580 התק
4466/4 4466/3 4466/2
חלקה/מצולעת מצולעת חלקה תאור /יעוד הפלדה
רשתות מוטות מוטות
500 400 240 גבול כניעה ReHמינימלי
520 גבול כניעה ReHעליו
550 500 300 Rm חוזק משיכה
8% 7% Agtמינימו
7% 12% 20% התארכות בשבר A10מינימו
1.05 1.25 1.25 Rm /ReHמינימו
פ 400 פ 240 סימול פלדה רגילה
פ 400W סימול פלדה רתיחה
[4] CEB M.C. 90ממלי על שלושה סוגי פלדה מבחינת התאמת המשיכות
לפי הסיווג בטבלה ) 12כול בדר כלל בעלי חוזק כניעה של 500 MPaומעלה(:
טבלה מס' – 12מבחני משיכות עבור פלדות מומלצות ב ][4
– Steel class S – Steel class A – Steel class B Steel type
high ductility normal ductility low ductility
≥ 6.0% ≥ 5.0% ≥ 2.5% Agt
≥ 1.15 ≥ 1.08 ≥ 1.05 (ft/fy)k
בהתא לכ מסכ ] [4כי הפלדה מסוג Sתתאי לרעידות אדמה ,הפלדה
מסוג Aתתאי למבני ע רדיסטריבוציה מלאה והפלדה מסוג Bתתאי למבני
ע רדיסטריבוציה מוגבלת )רשתות פלדה בדר כלל( .ג התק האירופי [46]EN
10080 – Steel for the reinforcement of concreteמסכ שלושה סוגי פלדות
ותכונותיה המכניות נתונות בטבלה 13ופורסמו ב ]) [40כל הפלדות ניתנות לריתו(:
ציור 1.16
1.4.3תכונות נוספות
להל מספר תכונות מכניות נוספות של פלדת הזיו לבטו מזוי:
א .מודול האלסטיות הינו בקרוב טוב מאד . Es = 200,000 MPa
ב .מקד ההתפשטות התרמית ,בתחו , -20º - +200ºCיהיה . αt = 10-5
ג .מקד פואסו מתאי הוא ν = 0.3אבל משמעות ערך זה מוגבלת מאחר
ואנחנו מתייחסים למוט הפלדה כקו.
ד .ההרכב הכימי – בהרכב הכימי משתתפי מספר חומרי )במינו נמו
ביותר כפי שהוזכר בראשית פרק זה( ,ביניה – פחמ ,צור ,מנג ,כרו ,ניקל וזרח.
כול משפרי את תכונות החוזק וחוזק המתיחה אול רק הניקל משפר את
המשיכות ,כל היתר אינ מוסיפי למשיכות )כ לפי מקור אחד(.
ה .רתיכות ) (weldabilityזו אופציה חשובה ,בעיקר כאשר רוצי להארי
מוטות ובמקו חפייה מעדיפי ריתו .א חוזק המוט ניזוק )מפסיד חוזק( בעת
הריתו הרי שאי לו תכונה חשובה זו .על תכונה זו שולטי באמצעות הורדת אחוז
הפחמ )בדר כלל (0.24% 0.22%וג מינו בי כל מרכיבי המתכות שאינ ברזל,
כולל הפחמ ,אשר ניקרא אחוז פחמ אקויולנטי ) ( Ceqואשר נע בי 0.50%ל . 0.52%
ציור 1.17