‫מסע‬

‫מורשת‬
‫בציר הזמן‬

‫שנות חיל‬
‫הזמן‬ ‫בציר‬
‫מורשת ‪75‬‬ ‫מסע‬
‫ספרמורשת‬
 ‫מסע‬
‫ספרמורשת‬
‫מורשת ‪75‬‬
‫מסע‬ ‫כתיבת תוכן ועריכה לשונית‪:‬‬

‫מורשת‬
‫אם‪ .‬ג'י‪ .‬אס‪ .‬פתרונות שפה‪( ,‬כתב‪ :‬אלי תמרי)‬

‫בציר‬
‫עיצוב גרפי ועיבוד תמונות‪:‬‬
‫אם‪ .‬ג'י‪ .‬אס‪ .‬פתרונות שפה‪( ,‬מעצבת‪ :‬הגר שחר חיימוב)‬

‫שנות חיל‬
‫בציר הזמן‬

‫הזמן‬
‫כותרת לרגל ‪ 70‬שנה למדינה‬ ‫נדפס בישראל ‪2018‬‬
‫פסקה קצרה המקשרת בין הספר לשנת‬ ‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫השבעים של המדינה לא יותר מארבע שורות‬ ‫משרד הביטחון‪ ,‬חיל הטכנולוגיה והאחזקה‬
‫מסע‬
‫מורשת‬
‫בציר הזמן‬

‫מסע מורשת בציר הזמן‬

‫מסע‬
‫מורשת‬
‫בציר הזמן‬

‫מסע מורשת בציר הזמן‬

‫שאלה‪ -‬האם להשאיר את הלוגו של ‪ 75‬שנות חיל?‬
‫פסקה מתארת תמונה‬
‫מסע‬
‫מורשת‬
‫בציר הזמן‬
‫כתיבת תוכן ועריכה לשונית‪ :‬אם‪ .‬ג'י‪ .‬אס‪ .‬פתרונות שפה‪( ,‬כתב‪ :‬אלי תמרי)‬
‫עיצוב גרפי ועיבוד תמונות‪ :‬אם‪ .‬ג'י‪ .‬אס‪ .‬פתרונות שפה‪( ,‬מעצבת‪ :‬הגר שחר חיימוב)‬
‫נדפס בישראל ‪ .2018‬כל הזכויות שמורות © משרד הביטחון‪ ,‬חיל הטכנולוגיה והאחזקה‬
 ‫דבר קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי‬
‫כמפקד טכנולוגיה והאחזקה הראשי של צה"ל‪ ,‬נפלה בחלקי הזכות לפתוח ספר זה‪ ,‬אשר מפאר את חיל‬
‫הטכנולוגיה והאחזקה על כלל יחידותיו לכל אורך שנותיו‪ ,‬בעשייה בלתי פוסקת לאורך השנים השזורות‬
‫בהיסטוריה של עם ישראל מימי המנדט הבריטי ועד היום‪.‬‬
‫לחיל הטכנולוגיה והאחזקה ישנה מורשת לחימה עשירה ומפוארת עמוסת הישגים מרשימים ועשייה‬
‫מוצלחת לאורך השנים‪ ,‬לתפארת מדינת ישראל‪.‬‬
‫לאורך השנים‪ ,‬ביחידות החיל השונות‪ ,‬בפיקודים‪ ,‬בזרועות ובכל דרגי האחזקה אנו מקפידים לשמור ולהנחיל‬
‫הלאה את המורשת אשר נכתבה בכתבי ההיסטוריה בדם ויזע במשך דורות רבים‪.‬‬
‫הלב מתמלא גאווה למראה הדור החדש אשר צמח על הערכים המאפיינים את החיל מזה דורות וממשיך‬
‫בדרכם באופן הראוי לציון‪.‬‬
‫זהו דור חדש‪ ,‬כישרוני ומיוחד‪ ,‬אשר עומד במשימות הקשות והמורכבות בתקופה מאתגרת במדינתנו‪.‬‬
‫ספר המורשת אוצר בחובו שנים של ניסיון מקצועי רב‪ ,‬עבודת כפיים ובעיקר עשייה מבורכת ומאוחדת של‬
‫חיילים ומפקדים כאחד לכל אורך שנותיה של המדינה מימי הקמתה ועד היום‪.‬‬
‫תא״ל מישל ינקו‬
‫בספר זה מגוללים את סיפורו של החיל החל מימי הקמת מחלקת החימוש בהגנה דרך הפיכתו לחיל הציוד‪,‬‬
‫ספטמבר ‪ - 2013‬מרץ ‪2017‬‬
‫חיל הטכנאים‪ ,‬חיל החימוש וכיום בשמו הנוכחי‪ ,‬המתאים ביותר לתיאור העשייה המקצועית של אנשיו‪ ,‬חיל‬
‫הטכנולוגיה והאחזקה‪.‬‬
‫לצד סיפורי העבר‪ ,‬מאפשר הספר הצצה אל העתיד הנראה לעין ואל מקצת הפעילויות המבוצעות בימים‬
‫אלו מתוך מטרה לפתח ולשמר את המורשת האדירה של חיל הטכנולוגיה והאחזקה לעוד שנים רבות‪.‬‬
‫אנו נמשיך לשלב כוחות עם עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה‪ ,‬לחבק ולחזק את המשפחות השכולות ונכי‬
‫צה"ל‪ ,‬אשר גם עבורם‪ ,‬ספר זה‪ ,‬מהווה עדות ומקור גאווה למורשת הנופלים‪ ,‬יקיריהם – יקירנו‪.‬‬

‫אני מודה לכל מי שנטל חלק בכתיבת ספר זה‪.‬‬

‫קריאה מהנה‪,‬‬

‫תא"ל מישל ינקו‬

‫קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי‬
‫‪40‬‬
‫שנות‬
‫ה‪-‬‬
‫‪1941‬‬

‫הקמת מחלקת חימוש בארגון ההגנה‬

‫בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר ‪ ,1939‬החלה התקרבות בין ארגון ההגנה לבין הבריטים‬
‫ששלטו בארץ באותה תקופה‪ .‬על אף פרסום הספר הלבן של מקדונלד ארבעה חודשים לפני פרוץ‬
‫המלחמה‪ ,‬הוחלט בהגנה להפסיק את הפעילות הצבאית נגד הבריטים ולהתאחד אתם במאבק מול‬
‫גרמניה הנאצית‪ .‬החלטה זו התקבלה בהנהגתו של בן‪-‬גוריון אשר אמר "עלינו לעזור לאנגליה במלחמתה‬
‫כאילו לא היה ספר לבן‪ ,‬ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה"‪.‬‬
‫בנוסף לגיוס המוני לשורות הצבא הבריטי ולשורות ארגון ההגנה‪ ,‬בנובמבר ‪ 1941‬הוחלט על הקמת‬
‫מחלקת החימוש (מח"ש) של ההגנה‪ .‬תפקידי המחלקה הוגדרו‪:‬‬
‫ •השגת נשק‪ ,‬חומרי נפץ וכדומה‬
‫ •הטמנת החימוש והחסנתו‬
‫ •החזקה‪ ,‬תיקון וטיפול בנשק כדי שיהיה ראוי לשימוש בכל עת‬
‫ •הספקתו ליישובים בכל הארץ וליחידות המגויסות של ההגנה‬
‫ •רישום ארצי וביקורת תחזוקתית של הנשק‬
‫ •הדרכת נשקים ומחסנאים‪ ,‬ייצור סליקים לאחסנה וקשר עם התע"ש לצרכי יצור חימוש‬
‫אך הקביעה המשמעותית ביותר שנקבעה עם הקמת מח"ש היא שאסור להפסיק את הפעולות הללו‬
‫אפילו לשעה אחת וכי אין להחמיץ שום הזדמנות להשגת נשק‪ .‬כך‪ ,‬תוך תמיכה ושיתוף פעולה עם הכוחות‬
‫הבריטים‪ ,‬יכלו אנשי החימוש ליצור את התשתית והבסיס שיהוו בהמשך את מצבור הנשק והחימוש של‬
‫צה"ל בעת הקמתו בשנת ‪.1948‬‬
‫בהתאם למגבלות כוח האדם של אותן שנים‪ ,‬מח"ש הורכבה מכ‪ 30-‬אנשים בלבד‪ ,‬אשר שירתו ביחידה‬
‫לילות כימים והשרישו את מוסר העבודה והאת מחויבות המאפיינים את החיל עד היום‪.‬‬

‫תיקון רכב משוריין בבסיס הצבא הבריטי בצריפין לעמ קלוגר זולטן‬
‫‪1942‬‬
‫הנחת היסודות לליבת העשייה החילית בצבא הבריטי‬
‫חיל החימוש החל להכות שורש כבר בשנת ‪ ,1940‬שנה שבה גדל מספר המתנדבים הארץ ישראליים‬
‫לצבא הבריטי‪ .‬קצב ההתנדבות גבר בשל הלחץ שהפעילו מוסדות היישוב שראו בהתנדבות דרך ללחוץ‬
‫על ממשלת בריטניה לבטל את מדיניות הספר הלבן וכך להתחיל לסלול את הדרך להקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫גל ההתנדבות הגדול הוביל לכך שבסוף שנת ‪ 1941‬קמה פלוגת חיל התחמושת של הצבא המלכותי‬
‫שנודע בשם ‪ .RAOC - Royal Army Ordnance Corps‬פלוגה זו הייתה הראשונה בצבא הבריטי שכל‬
‫חייליה היו אך ורק מתנדבים מהיישוב היהודי‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1942-1940‬צברו המתנדבים היהודים ניסיון רב וידע משמעותי בתחומי העיסוק של החילות‬
‫הטכניים של הצבא הבריטי‪ .‬מתנדבים רבים שובצו בחיל החדש‪ ,REME ,‬חיל מהנדסי החשמל והמכונאות‬
‫המלכותי (‪ )Royal Electrical and Mechanical Engineers Corps‬אשר היה מופקד על אספקת‬
‫תחמושת ואמצעי לחימה‪ ,‬על תיקון כלי הנשק והציוד האופטי ועל שיקומם של הרק"מ והארטילריה בבתי‬
‫המלאכה‪ .‬בנוסף היה החיל אחראי לכל התחזוקה הטכנית בחילות השדה מלבד קשר והתבצרות‪.‬‬

‫בית מלאכה של צהל לתיקון מנועים‪ ,‬בבסיס סרפנד (צריפין) לעמ‬

‫אימון בתתי מקלעים נגד צנחנים לעמ קלוגר צולטן‬ ‫סליק תחמושת‬
‫‪1948‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫מלחמת העצמאות (הנקראת גם מלחמת השחרור‪ ,‬מלחמת הקוממיות ומלחמת תש"ח) פרצה ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ .1947‬לאחר פרסום‬
‫ההודעה על קבלת תכנית החלוקה של האו"ם יצאו ערביי ארץ ישראל למתקפה כנגד היישוב היהודי‪ ,‬במטרה למנוע את יישום‬
‫התוכנית בשטח‪.‬‬
‫ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ניתנה ביום ‪ 14‬במאי ‪ ,1948‬יומו האחרון של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל‪ .‬הלחימה בפועל‬
‫החלה כבר למחרת ההכרזה כאשר פלשו לארץ צבאות סדירים של מדינות ערב חברות הליגה הערבית‪ .‬יריית הפתיחה של מלחמה‬
‫נחשבת כהתקפה על אוטובוס ‪ 2049‬של חברת " אגד" ב‪ 30-‬בנובמבר‪ ,‬מתקפה בה נהרגו חמישה מנוסעי האוטובוס היהודים‪.‬‬
‫הלחימה הסתיימה בינואר ‪ ,1949‬אך הסתיימה באופן רשמי רק ב‪ 20-‬ביולי ‪ 1949‬בהסכמי שביתת הנשק עם מצרים‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן וסוריה‪.‬‬

‫מלחמת העצמאות לעמ‬

‫מלל‬ ‫סיירת הנשקים הראשונה‬

‫‪1948‬‬

‫חיל החימוש במלחמת העצמאות‬

‫מספר גורמי חימוש‪ ,‬שכונו באותה התקופה "שירותים" החלו מתלכדים עד‬
‫שהתגבשו והפכו לחיל החימוש תחומי השירות של אותם גורמים היו שירות‬
‫חימוש‪ ,‬שירות תחבורה ושירות משוריינים‪ .‬בתחילה היו שירותי החימוש והתחבורה‬
‫כפופים לאג"א ושירות המשוריינים היה כפוף למטה הכללי – אג"מ‪.‬‬
‫את תחילת שירות החימוש ניתן לחלק לשלוש תקופות‪ .‬תקופת ההקמה בין‬
‫ינואר לאפריל ‪ ,1948‬תקופת התנופה בין אפריל לדצמבר ‪ 1948‬והתקופה מינואר‬
‫‪ 1949‬עד דצמבר ‪ 1949‬בה כווצה המערכת הלוגיסטית כתוצאה מהחלטה‬ ‫ארטילריה בבאר שבע לעמ צמדלסון הוגו‬
‫הממשלה לצמצם את הצבא ולהפוך אותו ברובו לצבא מילואים‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1948‬נוסחו לראשונה משימות שירות עבור המערך הנפרס‪ .‬תורת‬
‫חימוש מוגבלת זו כללה את שבע המשימות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לספק לצבא ציוד חימוש הכולל נשק קל ובינוני‪ ,‬מטולים‪ ,‬תותחים ומרגמות‬
‫כבדות ומכשירים מדויקים‬
‫‪ .2‬לארגן ולבצע את התיקונים הדרושים להבטחת שימוש יעיל בחימוש שיסופק‬
‫‪ .3‬להעביר לצבא הוראות טכניות לשימוש ולטיפול בכלים ובאמצעים שיסופקו‬
‫‪ .4‬לחקור מגרעות‪ ,‬לבצע ניסויים להציע שינויים באמצעים אלה‪.‬‬
‫‪ .5‬לספק חלפים‪ ,‬כלי עבודה וחומרי ניקוי לנשקים ולאחראים על הטיפול בנשק‬
‫‪ .6‬לבחון אמצעי לחימה חדשים הנכנסים לשימוש בצבא‪ ,‬הן מייבוא ומתוצרת‬
‫מקומית‬
‫‪ .7‬להדריך ולהכשיר בעלי מקצוע בהתאם לתפקידי השירות‪.‬‬
‫מאז אותם ימים הספיק החיל להתרחב‪ ,‬להגדיל את מבחר השירות שהוא נותן‬
‫ואת הציודים שבו הוא מטפל‪ ,‬אך ניתן לראות בשבע ההוראות הללו את הבסיס‬
‫לחיל החימוש אותו אנו מכירים היום‪ .‬חיל החימוש אחראי באופן מקיף לחימוש‬
‫בצה"ל ולתפעולו ולתחזוקתו של ציוד זה‪ .‬לחיל סמכות לבצע תיקונים נדרשים‬
‫בכל דרג והוא מוביל ניסיונות שיפור ושדרוג של אמצעים קיימים או חדשים‬
‫המגיעים מהארץ ומחוצה לה‪.‬‬

‫בית מלאכה לעמ‬ ‫מלל‬

‫‪1949‬‬

‫טכנאים עובדים על עגלת נשק בסדנא לעמ‬

‫סא"ל צבי בן יעקב‬ ‫אל"מ אשר פלד‬

‫ראש שירות חימוש בשנים ‪1949-1950‬‬ ‫מפקד חימוש וציוד בשנים ‪1948-1949‬‬

‫סא"ל צבי בן‪-‬יעקב מונה לתפקיד ראש שירות חימוש‬ ‫אלוף משנה אשר פלד מונה לתפקיד קצין החימוש‬
‫בשנת ‪.1949‬‬ ‫והציוד בשנת ‪.1948‬‬
‫בן‪-‬יעקב עלה ארצה מלטביה בשנת ‪ 1925‬ובשנת‬ ‫פלד עלה לישראל מרוסיה בשנת ‪ 1926‬וגויס להגנה‬
‫‪ 1929‬התגייס לארגון ההגנה‪ ,‬שם שרת כמדריך נשק‬ ‫בשנת ‪ .1933‬בשנת ‪ 1936‬החל לשרת שרות מלא‬
‫ראשי וכאחראי לתחום אחסנת הנשק באזור חיפה‬ ‫בהגנה כסגן מפקד הגליל התיכון ולאחר מכן כסגן‬
‫והסביבה‪ .‬בשנת ‪ 1933‬מונה למפקד נפת עמק חפר‪ .‬הוא שרת בתפקיד‬ ‫מפקד מחוז ירושלים וכמפקד מחוז ירושלים‪ .‬בנובמבר ‪ 1941‬מונה פלד‬
‫זה חמש שנים עד שמונה למפקד העלייה לחניתה בשנת ‪ 1938‬ולאחר‬ ‫הכללי של ההגנה‪ .‬באוגוסט ‪ 1948‬מונה לראש שירותי הנדסת‬ ‫ז״ל‬‫לחמש‬
‫אל״ם אשר פלד‬
‫מכן למפקד נפת גליל עליון בשנת ‪ .1939‬בשנים ‪ 1948-1946‬שרת בן‪-‬‬ ‫‪1948‬בדרגת סא"ל‪ .‬שנה לאחר מכן‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1949‬שונה שמו של‬ ‫החימוש‬
‫יוני ‪ - 1948‬אוגוסט‬
‫יעקב כנשק הראשי של ארגון ההגנה והאחראי לאחסנת נשק והסליקים‪,‬‬ ‫‪ 1951‬החימוש וסא"ל פלד מונה למפקד של חיל החימוש והציוד‬‫החיל לחיל‬
‫אפריל‬ ‫דצמבר ‪- 1950‬‬
‫עד שמונה לראש שירות החימוש בדצמבר ‪ ,1948‬תפקיד בו שרת עד‬ ‫אשר איגד בתוכו גם את חיל התובלה‪ .‬ב‪ 1950-‬בוצע ארגון מחדש של‬
‫ינואר ‪.1950‬‬ ‫החיל ואז קיבל אשר פלד את המינוי לקצין חימוש ראשי‪ .‬לאחר שירותו‬
‫עם הקמת חיל ציוד וחימוש‪ ,‬מונה בן‪-‬יעקב כעוזר וממלא המקום של‬ ‫בקצין חימוש ראשי מונה לראש אגף החימוש במשרד הביטחון‪.‬‬
‫מפקד החיל עד לאפריל ‪.1951‬‬ ‫אשר פלד היה בין מניחי היסודות של חיל החימוש‪ ,‬כבר בעת שירותו‬
‫בראש מחלקת החימוש של ארגון ההגנה‪ ,‬שם למד רבות על אודות‬
‫רכש‪ ,‬אחסון ושימור נשקים‪ .‬מחלקתו בהגנה הייתה אמונה גם על נהלי‬
‫השינוע של כלי נשק והיוותה את עמוד השדרה של החיל ושל מסגרות‬
‫החימוש שהובילו אליו‪ .‬הוא פעל רבות להקמת המסגרת הארגונית של‬
‫החיל ולהנחת התשתית לבתי מלאכה לנשק המוכרים כיום כסדנאות‬
‫מחיל הטכנאים לשירות החימוש‬ ‫חיל החימוש והתחזוקה‪.‬‬

‫בתקופה בה החלו פעולות האיבה של מלחמת העצמאות הלך והתגבר‬

‫הפער שבין התקן למצבות הנשק של יחידות ההגנה‪ .‬הצורך הדחוף בכלי‬
‫נשק ובציוד עבור חמש יחידות מגויסות הביא לכך שהחמש הראשי בארגון‬
‫הקמת חיל הטכנאים‬
‫ההגנה הורה להחרים נשק מהיישובים לטובת חי"ש והפלמ"ח‪ .‬מצב זה‬ ‫בשנת ‪ 1948‬יכלה מפקדת ההגנה לחמש רק אחד מכל ארבעה חברים בארגון‬ ‫בשנת ‪ 1948‬קיבל אגף האפסנאות (אג"א) שש‬
‫הופסק באפריל ‪ 1948‬עם הגעתם של משלוחי נשק קל מצ'כוסלובקיה‪.‬‬ ‫באמצעות מגוון רחב של רובים מתוצרת בריטית‪ ,‬קנדית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬איטלקית‬ ‫משימות עיקריות מהמטכ"ל‪" :‬הספקת כלכלה‬
‫בתקופה זו עברה מחלקת החימוש ב"הגנה" תהליכים פנימיים שבנו את‬ ‫וצרפתית‪ .‬פריצת הדרך המשמעותית בתחום הייתה כאשר החלה תע"ש לייצר‪,‬‬ ‫וציוד‪ ,‬הספקת חימוש‪ ,‬הספקת אמצעי תחבורה‬
‫השלד שעליו הוקם שירות החימוש הראשון של צה"ל‪.‬‬ ‫והובלות‪ ,‬אחסון ודואר צבאי"‪ .‬בהתאם להנחיה‬
‫בהיקף גדול‪ ,‬את תת‪-‬המקלע סטן ותחמושת כדורי ‪ 9‬מ"מ שהיו דרושים לנשק‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1948‬שולבה מחלקת החימוש באגף האפסנאות של צה"ל ושמה‬ ‫זו‪ ,‬הקימו באג"א מערכת לוגיסטית שכללה את‬
‫החל מפברואר ‪ 1948‬כבר היו בידי חברי ארגון ההגנה מאות תתי‪-‬מקלע וקצב‬
‫שונה באופן רשמי לשירות החימוש‪ .‬בראש השירות הועמד אשר (ויינברג)‬ ‫השירותים הבאים‪:‬‬
‫פלד ששרת כראש מחלקת החימוש בהגנה משנת ‪ .1941‬פלד דאג‬ ‫הייצור רק הלך וגדל‪ .‬עד לחודש אוגוסט של אותה שנה ייוצרו מעל ‪16,000‬‬
‫•שירות ציוד והספקה אשר עסק באספקת מזון ובאפסנאות כללית‬ ‫ ‬
‫לצרף אליו מומחים בעלי ניסיון וידע משירותי החימוש הבריטיים‪ .‬עקב‬ ‫תתי‪-‬מקלע והחיל שימוש כמרכיב מפתח בהפצת הנשק והתחמושת‪ ,‬תוך מתן‬ ‫•שירות תחבורה שמטרתו לספק את כל צרכי הצבא בהובלה‪ ,‬באחזקת‬ ‫ ‬
‫מחלקות וחילוקי דעות בין יוצאי ההגנה ויוצאי הצבא הבריטי‪ ,‬הוחלט‬ ‫תשומת לב קפדנית לתחזוקה ולאחסון נכונים של הנשק‪.‬‬ ‫רכבים ובבנייתם ולהיות אחראים לקנייה‪ ,‬לגיוס ולהשגת רכבים‪ ,‬דלק וחלפים‬
‫לחלק את שירות החימוש לשני ענפים‪ :‬ענף הנדסת חימוש בראשותו‬ ‫באותה שנה קלט צה"ל מגוון רחב של כלי נשק כבדים‪ ,‬ביניהם תותחי ‪20‬‬ ‫•שירות חימוש אשר נועד לאחסן‪ ,‬לתקן ולספק לצבא נשקים ותחמושת‬ ‫ ‬
‫של עמנואל (מנס) פרת (פרנסקי) שמונה גם לסגן מפקד השירות‪ ,‬וענף‬ ‫מוכנים לפעילות מבצעית‬
‫מ"מ ותותחי שדה מסוג הוביצר ‪ 65‬מ"מ‪ .‬אף כי כלי הנשק היו לרוב באיכות‬
‫אחסנה והוצאה בראשות צבי בן‪-‬יעקב‪ ,‬שהתמנה אף הוא לסגן מפקד‬ ‫•שירות אחסון שבאחריותו הקמה ותחזוקה של בסיסי צה"ל‬ ‫ ‬
‫השירות‪ .‬כך התקיימו זו לצד זו שתי אסכולות החימוש של אותה תקופה‬ ‫טובה‪ ,‬התחמשות שנלוותה אליהם הייתה באיכות ירודה ובמקרים רבים היוותה‬
‫•שירות בהמות משא ורכיבה ‪ -‬כיום שירות זה עשוי להישמע מגוחך‪ ,‬אך באותן‬ ‫ ‬
‫– זו של ותיקי ההגנה וזו של יוצאי הצבא הבריטי‪.‬‬ ‫סכנה ממשית למשתמשים בה‪ .‬שירות החימוש של החייל היה אחראי לבדיקה‪,‬‬ ‫שנים כלל הצבא משק בהמות משא שהיוו חלק חשוב מפעולת החיל‪ .‬תחת‬
‫לתיקון ולפסילה של התחמושת הפגומה ומנע בעבודתו פגיעות עתידיות‬ ‫אחריות זו היו גם הכלבים הצה"ליים‪.‬‬
‫רבות לכוחותינו‪.‬‬ ‫•שירות דואר צבאי‬ ‫ ‬
‫‪50‬‬
‫שנות‬
‫ה‪-‬‬

‫טנקים שוברים את הקו הסוריה על הגולן‪ ,‬לעמ להובר רמי‬

‫‪1951‬‬
‫משירות החימוש לחיל החימוש‬
‫לאחר סיומה של מלחמת העצמאות פנה המטכ"ל לטפל בתפקוד ארוך הטווח‬
‫של הצבא ולהיערכות לשגרה שלאחר הלחימה‪ .‬המטכ"ל הביע דאגה לתפקודו‬
‫של חיל הטכנאים‪ ,‬הן מהפן המקצועי והן בשל רמת המורל הנמוכה בחיל‪.‬‬
‫אל"מ עמנואל פרת‬ ‫האלוף בן ארצי‪ ,‬שמונה לראש אג"א‪ ,‬החל לחזק ולשקם את החיל‪ ,‬ולשם כך‬
‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1951-1954‬‬ ‫החליט לנסות להחזיר לצה"ל את עמנואל פרת אשר פרש בשנת ‪ .1949‬באפריל‬
‫‪ 1950‬כתב מזכירו הצבאי של שר הביטחון וראש הממשלה דוד בן‪-‬גוריון לפרת‪:‬‬
‫אלוף משנה עמנואל פרת (מנס פרנסקי) מונה לקצין‬ ‫"לשר הביטחון נמסר שהרמטכ"ל מייחס חשיבות רבה לחזרתך‬
‫החימוש הראשון של החיל באפריל ‪.1954‬‬ ‫לשירות והוא הורני למסור לך את משאלתו שתחזור ותקבל‬
‫אל"ם פרת עלה ארצה מפולין בשנת ‪ 1939‬והתנדב‬ ‫על עצמך האחריות לחיל הטכנאים‪."...‬‬
‫לשורות ההגנה‪ .‬במלחמת העולם השנייה התגייס פרת‬
‫לצבא הבריטי‪ ,‬שם עסק בפיתוח ובהדרכה וצבר ניסיון‬ ‫משם דרכו של פרת חזרה לשירות הייתה קצרה ובאמצע חודש מרץ ‪ 1950‬הוא‬
‫ז״ל אותו בתפקידיו הבאים בחיל החימוש‪ .‬הוא ארגן את יחידת‬ ‫שב לצה"ל וקיבל את הפיקוד על חיל הטכנאים‪.‬‬
‫ששימש‬‫פרת‬‫אל״ם עמנואל רב‬
‫של החטיבה היהודית הלוחמת שלחמה באפריקה ובאירופה‬ ‫ההנדסה‬
‫אפריל ‪ - 1951‬נובמבר ‪1954‬‬ ‫לאחר מכן הוחלט על ביטול חיל ציוד וחימוש ואיחודו עם חיל הטכנאים תחת‬
‫עד שהצטרף לצה"ל כסגנו של אל"מ אשר פלד‪ .‬במאי ‪ 1949‬מונה פרת‬ ‫פיקודו של פרת‪ .‬בפקודת אג"מ‪/‬מת"מ מיום ‪ 3‬במאי ‪ 1951‬כונה החיל החדש‬
‫לראש שירותי הנדסת חימוש בדרגת סא"ל‪ .‬בשנת ‪ 1950‬פרש מצה"ל‬ ‫לראשונה "חיל חימוש" (לימים חיל החימוש)‪ .‬אל"מ פרת מונה לתפקיד קצין‬
‫אך חזר לשירות פעיל לצורך הארגון וההקמה של חיל החימוש‪ .‬באפריל‬ ‫חימוש ראשי‪ ,‬וכך נולד חיל החימוש‪.‬‬
‫‪ 1951‬מונה לקצין החימוש הראשי הראשון בדרגת אל"מ ושירת בתפקיד‬
‫עד לשלהי ‪.1954‬‬
‫לאחר סיום תפקידו שירות כנספח צה"ל בבורמה ופרש מצה"ל בשנת‬
‫‪ .1957‬לאחר פרישתו מינה מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬מר שמעון פרס‪ ,‬את‬
‫פרת למנהל החטיבה התעשייתית לאנרגיה אטומית‪ .‬בתפקיד זו הוביל‬
‫פרת את הקמת הכור ולאחר הקמתו אף שימש כמנהל הכור הגרעיני‬
‫בדימונה תפקיד שבעבורו זכה בפרס ביטחון ישראל‪ .‬בשנת ‪ 1976‬מונה‬
‫למדען הראשי של מערכת הביטחון‪.‬‬
‫תקופת כהונתו של פרת אופיינה בהנחת היסודות לחייל טכני מקצועי‬
‫שתפקידו לסייע לכוחות הלוחמים בשטח באמצעות מתן שירותי אחזקה‬
‫ושיפוץ כלי נשק‪ .‬באותה תקופה כלל חיל החימוש את כל המסגרות‬ ‫אל"מ בר שמר ז"ל‬
‫שפעלו בצה"ל בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬ואיגד את אנשי‬ ‫מפקד חיל הטכנאים בשנים ‪1950-1951‬‬
‫מחלקת החימוש של ארגון ההגנה‪ ,‬שירות הנדסת החימוש‪ ,‬חיל החימוש‬
‫והציוד וחיל הטכנאים‪ .‬שאיפתו של אל"מ פרת הייתה להנחיל נהלי‬ ‫אלוף משנה דב שמר שרת כמפקד חיל הטכנאים‬
‫עבודה מוסדרים וקבועים ולהנהיגם בכל הקשור לטיפול ולאחזקה של‬ ‫מאוגוסט ‪ 1949‬ועד אפריל ‪.1951‬‬
‫כלי הנשק‪ .‬מתוך שאיפה זו הוקם מערך ההדרכה של חיל החימוש‪ ,‬וכוח‬
‫האדם שגויס לחיל הורכב ברובו מעולים חדשים אשר הוכשרו בתפעול‬ ‫דב שמר עלה לישראל בשנת ‪ 1934‬והצטרף לשורות‬
‫ובשימור של כלי נשק‪.‬‬ ‫ההגנה‪ ,‬שם עסק בפעילות רכש‪ ,‬בעיקר בתחום‬
‫הרכב התובלתי‪ .‬במלחמת העולם השנייה התנדב‬
‫לצבא הבריטי ושרת בפלוגת תובלה ‪ 462‬בשנים ‪ .1946-1943‬במלחמת‬
‫ז״ל שירת בחזית ירושלים והדרום כאשר הוא אמון על ארגון‬‫העצמאות‬
‫אל״ם בר שמר‬
‫לירושלים ועל תחזוקתן‪ .‬במסגרת תפקיד זה נפצע אל"מ דב‬‫‪1951‬‬‫השיירות‬
‫אפריל‬ ‫אוגוסט ‪- 1949‬‬
‫שמר פציעה קשה באחת ההיתקלויות באזור הקסטל‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1948‬הוענקה לשמר דרגת סא"ל והוא מונה למפקד חיל‬
‫הטכנאים מיד עם הקמת החיל‪ .‬חיל הטכנאים הוקם על בסיס מסגרות‬
‫החימוש שהיו קיימות בצבא באותם ימים ומטרתו העיקרית הייתה הכנת‬
‫החיל לשמש מסגרת מתאימה להכשרת החיילים למקצועות הטכניים‬
‫הדרושים לצבא‪.‬‬
‫מלל‬
‫דב שמר הועלה לדרגת אלוף‪-‬משנה והשתחרר מצה"ל בשנת ‪.1952‬‬
‫‪1954‬‬
‫תקופת הסער והבניין‬
‫תקופת הסער והבניין הוא כינוי לתקופה שבה פיקד עמוס חורב על חיל החימוש‪ .‬תקופה זו החלה בשנת ‪ 1954‬והסתיימה‬
‫למעשה עם התפטרותו של עמוס חורב מתפקידו כקצין חימוש ראשי עקב הרפורמה של אוגוסט ‪.1966‬‬
‫תקופה זאת התאפיינה בצמיחה מרשימה ביותר של החיל הודות לארבעה גורמים עיקריים‪:‬‬
‫ •צרכי ההתעצמות של צה"ל יחד עם הגדרת היקף האמצעים שממשלת ישראל ומערכת הביטחון הקצו לחיל‬
‫ •הטמעה של עקרונות הארגון שהוכנסו לתודעת מפקדי וחיילי החיל בתקופתו של אל"מ פרת‬
‫ •רוחב הסמכויות שניתנו לקצין החימוש הראשי והשימוש המושכל שנעשה בהן‬
‫ •מנהיגותו של חורב ויכולתו לנווט אנשים לפעולה‪ ,‬תוך שהוא מקשיב ומכוון אותם בהתאם לצרכי החיל כדי שיפיקו את‬
‫מרב יכולתם האישית ובכך יתרמו את המיטב לחיל ולצה"ל‪.‬‬
‫במהלך תקופת הסער והבניין השתכללה פעולת החיל בשלוש רמות הפעילות שלו‪:‬‬
‫ •ברמת המטכ"ל‪ ,‬הורחבו המפקדות והבסיסים תוך שמירה על מגמת הריכוז הבסיסית‪ .‬מערכת החימוש קלטה אלפי‬
‫אנשים‪ ,‬מאות מבנים ואלפי פריטי ציוד‪.‬‬
‫ •במערך השדה‪ ,‬כלומר הפיקודיים המרחביים‪ ,‬נוספו סדנאות מרחביות וכושר הביצוע שלהן הורחב‪ .‬מפקדות החימוש‬
‫הפיקודיות הוקמו וזכו לסמכויות מורחבות ותגבור לסגל‪ ,‬כמו גם יחידות החימוש המרחביות‪.‬‬
‫ •ברמת העוצבות‪/‬יחידות שולש מספר הקצינים והחיילים שהוגדרו חילי חי"ח‪ ,‬ורובן המוחלט היו חניכי בה"ד ‪ 20‬כאשר‬
‫עשרות מהם כבר נשאו תעודת מהנדס עוד לפני לימודיהם בבה"ד‪ .‬יחידות החימוש בעוצבות גדלו ובחטיבות השריון‬
‫וגדודי החת"מ הוקמו סדח"טים‪ ,‬כתק"לים ומחלקות וכיתות חימוש בגדודים‪ ,‬מה שגרם לשיפור עצום ביחידות‪.‬‬ ‫לעמ‬

‫לעמ‬ ‫במהלך אימון בנגב לעמ‬

‫חורב‬
‫עמוס חורב‬
‫אלוף עמוס‬
‫אלוף‬
‫‪1965-1966 1963‬‬
‫‪,1954-1962‬‬ ‫בשנים‬
‫‪ - 1954‬מרץ‬ ‫קצין חימוש ראשי‬
‫נובמבר‬
‫מרץ ‪ - 1965‬אוגוסט ‪1966‬‬
‫אלוף עמוס חורב מונה לקצין החימוש הראשי בנובמבר ‪ 1954‬ושירת‬
‫בתפקיד זה עד אוגוסט ‪ ,1966‬עם הפסקה של שנתיים לצורך לימודים‬
‫מתקדמים בארה"ב‪.‬‬
‫האלוף חורב היה מראשוני הפלמ"ח שאל כוחותיו הצטרף בשנת ‪.1941‬‬
‫הוא שירת כמפקד פלוגה ו' בשנת ‪ 1945‬ומפקד פלוגה ח' ב‪ .1946-‬לאחר‬
‫מכן שירת כסמג"ד הפלמ"ח והשתתף בקרבות על ירושלים במלחמת‬
‫השחרור ובגילוי ופריצת " דרך בורמה"‪ .‬לאחר מכן שירת כעוזרו של קצין‬
‫המבצעים בחזית הדרום באותם ימים – יצחק רבין‪.‬‬
‫חורב הקים את מחלקת אמצעי הלחימה במטכ"ל והוביל אותה משנת‬
‫‪ 1953‬עד שמונה לקצין חימוש ראשי בנובמבר ‪ .1954‬הוא שירת בתפקיד‬
‫זה עד שמונה לראש אג"א במטכ"ל בשנת ‪ .1968‬בסוף שנת ‪ 1972‬מונה‬
‫חורב למדען הראשי של מערכת הביטחון ובשנת ‪ 1973‬פרש מצה"ל‪ ,‬אך‬
‫המשיך לשרת את מערכת הביטחון בתפקידים שונים‪.‬‬
‫האלוף חורב פיתח והרחיב את תחומי הפעילות של החיל ופעל רבות‬
‫להעלאת רמתו המקצועית‪ ,‬רמה שהביאה לביסוס מעמדו החשוב‬
‫בצה"ל‪ .‬הוא היה אחראי לפיתוח מערכות נשק וארטילריה מתקדמות‬
‫לאותן תקופה ולניוד מרגמה ‪ 120‬על גבי זחל"ם‪ ,‬פיתוח אשר זיכה את‬
‫חיל החימוש בפרס ביטחון ישראל בשנת ‪.1962‬‬
‫‪1955‬‬
‫תמיכה טכנית והתאמת האחזקה‬
‫להתעצמות צה"ל‬
‫בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל פעלה המדינה בנחישות רבה לשרוד‬
‫בהווה ובה בעת להגביר את עצמתה ואת סיכוייה להתפתח‪ .‬שנת ‪ 1955‬ציינה‬
‫נקודת מפנה‪ ,‬נקודה שבה התעצמותו של צה"ל הגבירה את תחושת הביטחון‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬המערכת המדינית חששה מפתיחה של מערכה נוספת‬
‫עם מדינות ערב ובראשותן מצרים‪ .‬בעקבות כך חל שינוי בסדר העדיפויות‬
‫הממשלתי ומחשבה ומשאבים רבים הוקצו לחיזוק המערכת הביטחונית‪,‬‬
‫באמצעות הצטיידות באמצעי לחימה והרחבת הסד"כ הצה"לי‪.‬‬
‫הודות לאינטרסים דומים של מדינת ישראל ושל צרפת‪ ,‬קיבלה מדינת ישראל‬
‫סיוע ביטחוני מצרפת אשר נמשך מאמצע שנות החמישים עד אמצע שנות‬
‫השישים‪ ,‬שאז החל מעבר לקבלת סיוע מבריטניה‪ ,‬מגרמניה ומארצות הברית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נחתמה עסקת נשק צ'כית‪-‬מצרית אשר דחפה את מצרים קדימה‬
‫במירוץ החימוש הישראלי‪-‬ערבי שנוצר בשטח‪ ,‬במקביל לסיוע הסובייטי אשר‬
‫קיבלו המצרים‪ .‬בעקבות כך נוצרה הבנה שצה"ל נקלע לנחיתות בשריון‬
‫ובארטילריה‪ ,‬ונחיתות זו עשויה להיות גורלית במקרה של מלחמה נוספת‪.‬‬
‫מעבר לציוד הקריטי שרכש צה"ל מצרפת‪ ,‬הייתה זו הפתיחות הצרפתית לספק‬
‫מפעל נשק חימוש לעמ‬ ‫לישראל ידע טכני אשר קידמו רבות את חיל החימוש‪ .‬קציני החיל היו אורחי‬
‫קבע במתקני הרשות לפיתוח אמצעי לחימה של צרפת‪ ,‬כמו גם במתקני הירי‬
‫והניסוי והשיבו עמם לארץ מידע חשוב ויעיל אשר תרם רבות להתפתחות‬
‫המערך האחזקה הטכנית‪.‬‬
‫מלל‬

‫מלל‬ ‫עמדת בדיקת אלקטוריניקה בסדנא של חיל החימוש לעמ‬

‫‪1955‬‬
‫הקמת בה"ד ‪20‬‬
‫בתחילת דרכו של צה"ל היה בסיס ההדרכה של חיל החימוש רק ענף בתוך‬
‫בה"ד ‪ ,6‬אשר כלל את ענף החימוש וענף האספקה‪ .‬בשנת ‪ 1954‬התקבלה‬
‫החלטה להעביר את האחריות להכשרתם של מכונאים הטנקים והזחל"מים‬
‫מחיל השריון לידיו המיומנות של חיל החימוש‪ .‬החלטה זו והתפתחויות צבאיות‬
‫נוספות בתחום החימוש והתחזוקה שהתעוררו עם השנים הביאה לעלייה‬
‫בהכרה בחשיבות של החימוש בצה"ל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1956‬הוחלט על הפרדת ענפי ההדרכה של בה"ד ‪ .6‬חיל האספקה נותר‬
‫בבה"ד בעוד שענף החימוש הפך להיות בה"ד ‪ ,20‬המספק את כלל הדרכות‬
‫החימוש של צה"ל‪.‬‬
‫הקורסים שהועברו בבה"ד באותן ימים כללו חימוש בסיסי ומסגרות‪ ,‬מכונאות‬
‫רכב‪ ,‬נשק קל וכבד‪ ,‬טכנאות תחמושת ועוד‪ .‬החניכים בבה"ד הגיעו מכל החיילות‬
‫והענפים והידע החשוב שרכשו בבה"ד תרמו רבות לעוצמתו של צה"ל‪ ,‬במיוחד‬
‫בשנים בהן נשקים וכלי רכב היו מצרך נדיר והשמירה עליהם באמצעות תחזוקה‬
‫ראויה היו הכרחיים לפעילותו התקינה של הצבא‪.‬‬
‫חיל החימוש שהכיר תמיד בחשיבות הכושר גופני של חייליו ותחושת האחווה‬
‫והמשפחתיות התגאה בקבוצות הכדורגל והכדורסל של הבה"ד ואף זכה‬
‫באליפות הכדורסל של פיקוד ההדרכה באותן שנים‪ ,‬הודות לתרומתו הרבה של‬
‫מיקי ברקוביץ' שהיה חניך בבה"ד באותה התקופה‪.‬‬
‫לאורך השנים הצטיין בה"ד ‪ 6‬בשיטות ובאמצעי הדרכה מתקדמים והיווה מושא‬
‫מלל‬ ‫להערכה כלל צה"לית בעקבות כך‪ .‬בשנת ‪ 2016‬עבר בבה"ד לקריית ההדרכה של‬
‫צה"ל בנגב‪ ,‬בה הוא נהנה ממתקנים ומסדנאות הדרכה משוכללות ומתקדמות‪.‬‬

‫מלל‬ ‫מלל‬ ‫מלל‬

‫‪1956‬‬
‫מבצע קדש‬
‫במבצע קדש (הידוע גם בשם מלחמת סיני)‪ ,‬שהחל ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ 1956‬והסתיים ימים מעטים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ ,1956‬לחמו ישראל‪ ,‬צרפת ובריטניה במצרים‪ .‬מסמכים היסטוריים‬
‫מראים שבריטניה וצרפת יזמו את המערכה לאחר הכרזתו של נאצר על הלאמת חברת תעלת‬
‫סואץ שהייתה בשליטתן של בריטניה וצרפת‪ .‬ישראל יצאה להילחם בתגובה לסגירת מיצרי טיראן‬
‫בפני כלי שייט ישראליים‪ ,‬דבר שגרם לשיתוק מוחלט של נמל אילת ולפגיעה אנושה בכלכלה‬
‫הישראלית השברירית‪.‬‬
‫חיל החימוש עבד במלוא המרץ להסב ולהכשיר את הטנקים שנרכשו מצרפת כך שיתאימו‬
‫לצרכי צה"ל ולדרישות המבצע המתקרב‪ .‬לאחר שהמערכה נפתחה באופן רשמי עם צניחת‬
‫הצנחנים בסמוך למעבר המיתלה‪ ,‬הצטרפו למערכה כוחות חי"ר‪ ,‬שריון וגדודי תותחים – והייתה‬
‫זו הפעם הראשונה שכוח ארטילרי הצטרף לכוחות הלוחמים‪ .‬חיל החימוש תוגבר בכוחות חימוש‬
‫נוספים לצורך סיוע בתיקון ובשינוע כלי רכב שנתקעו בשטח הדרומי‪ .‬בנוסף‪ ,‬כוחות סדירים וכוחות‬
‫ומילואים נשלחו לאזורי הקרבות בצפון סיני לצורך איתור ואיסוף שלל‪.‬‬
‫המבצע היווה הצלחה צבאית משמעותית לצבא הישראלי הצעיר‪ ,‬אשר בהוראה מצמרת המדינה‬
‫ניצל את הכניעה ואת היחלשות הכוחות המצרים לצורך כיבוש קצר ומהיר של רצועת עזה מידי‬
‫המצרים‪ .‬השלל המלחמתי כלל נשקים וכלים כבדים רבים‪ ,‬והשלל הגדול היה משחתת מצרית‬
‫אשר נשבתה במבצע משותף של חיל הים וחיל האוויר‪ .‬הספינה נשבתה על ‪ 150‬אנשי הצוות שבה‬
‫וכעבור תקופה קצרה החלה לשרת את חיל הים תחת השם אח"י חיפה‪.‬‬

‫תותח במפגן צהל לעמ כהן פריץ‬

‫חיילי צהל מתחפרים ומנקים את נשקם לקראל המשך‬ ‫רובה חדש נגד טנקים בעמדה מיצרית כבושה ברפיח לעמ‬
‫הלחימה מול הבצא המיצרי במעבר המיתלה שבסיני במבצע‬
‫קדש לעמ ורד אברהם‬
‫‪1958‬‬
‫הקמת מסלול השוחרות‬ ‫הקמת ענפי החימוש בזרועות האוויר והים‬
‫והפנימיה בבה"ד ‪20‬‬ ‫מלל‬

‫מתוך חזון לשיפור הצבא ולהעלאת איכותם של המשרתים בחיל‪ ,‬יזם קצין‬
‫החימוש הראשי עמוס חורב תכנית הכשרה לנערים שנפלטו ממערכת החינוך‬
‫לפני שהגיעו למועד גיוסם לצבא‪ .‬משתתפי התכנית נקראו "שוחרי חימוש"‪,‬‬
‫והם למדו בפנימייה (לימים "הקדם‪-‬צבאית") אשר הוקמה ב‪ 1958-‬ומפקדה‬
‫הראשון היה סרן הרי אברמוב‪ ,‬שקודם לכן פיקד על הקורס למכונאי רכב‪ .‬בשנה‬
‫הראשונה להקמתה מנתה הפנימייה כ‪ 60-‬חניכים ובתוך שלוש שנים עלה‬
‫מספר החניכים ל ‪ 200‬ויותר‪.‬‬
‫למיזם זה היה בסיס אידיאליסטי‪-‬חינוכי‪ ,‬והוא השתלב היטב במגמה המתקנת‬
‫הכללית של צה"ל לטיפול ב"נוער השוליים"‪ .‬בד בבד‪ ,‬הייתה גם מטרה צבאית –‬
‫להכשיר כוח אדם מיומן למקצועות החימוש‪ .‬השוחרים בפנימייה למדו בבה"ד ‪20‬‬
‫מסגרות ומכונאות רכב קל ובינוני‪ ,‬לצד שיעורי היסטוריה ותנ"ך‪ .‬כך זכו החיילים‬
‫למסגרת חינוכית ורכשו מקצוע שישמש אותם בעת שירותם הצבאי ובהמשך‬
‫בחייהם האזרחיים‪ ,‬וחיל החימוש זכה בחיילים מוכשרים וחדורי מוטיבציה‪.‬‬

‫קורס מכונאי רכב מחזור ראשון בעבודה‬ ‫‪ 1958-07‬בניית מתקני הפנימייה‬ ‫מפקד סדנא בסיס חיל האויר בלוד‬ ‫הקשר היחיד בין כלי שיט ליבשה הוא חיל החימוש‬
‫‪60‬‬
‫שנות‬
‫ה‪-‬‬
‫‪1961‬‬

‫ביקור ראש הממשלה בבית הספר לחימוש‬

‫ביקור קחשר ב ‪ 1964‬סקירת מפות לתכנון פריסת סדנאות מחנה נתן‬ ‫תיעוד כנס סיכום שנת העבודה ‪ 1961‬והצגת מגמות לשנת העבודה ‪1962‬‬
‫‪1965‬‬
‫אלוף עמוס חורב‬
‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪,1954-1962‬‬
‫‪1965-1966‬‬
‫אלוף עמוס חורב מונה לקצין החימוש הראשי‬
‫בנובמבר ‪ 1954‬ושירת בתפקיד זה עד אוגוסט ‪,1966‬‬
‫עם הפסקה של שנתיים לצורך לימודים מתקדמים‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫חורבחורב היה מראשוני הפלמ"ח שאל כוחותיו הצטרף בשנת ‪.1941‬‬ ‫עמוס האלוף‬
‫‪1963‬כמפקד פלוגה ו' בשנת ‪ 1945‬ומפקד פלוגה ח' ב‪ .1946-‬לאחר‬
‫הוא שירת‬
‫‪ 1966‬כסמג"ד הפלמ"ח והשתתף בקרבות על ירושלים במלחמת‬
‫מכן שירת‬
‫השחרור ובגילוי ופריצת " דרך בורמה"‪ .‬לאחר מכן שירת כעוזרו של קצין‬
‫המבצעים בחזית הדרום באותם ימים – יצחק רבין‪.‬‬
‫חורב הקים את מחלקת אמצעי הלחימה במטכ"ל והוביל אותה משנת‬
‫‪ 1953‬עד שמונה לקצין חימוש ראשי בנובמבר ‪ .1954‬הוא שירת בתפקיד‬
‫זה עד שמונה לראש אג"א במטכ"ל בשנת ‪ .1968‬בסוף שנת ‪ 1972‬מונה‬
‫חורב למדען הראשי של מערכת הביטחון ובשנת ‪ 1973‬פרש מצה"ל‪ ,‬אך‬
‫המשיך לשרת את מערכת הביטחון בתפקידים שונים‪.‬‬
‫האלוף חורב פיתח והרחיב את תחומי הפעילות של החיל ופעל רבות‬
‫להעלאת רמתו המקצועית‪ ,‬רמה שהביאה לביסוס מעמדו החשוב‬
‫בצה"ל‪ .‬הוא היה אחראי לפיתוח מערכות נשק וארטילריה מתקדמות‬
‫לאותן תקופה ולניוד מרגמה ‪ 120‬על גבי זחל"ם‪ ,‬פיתוח אשר זיכה את‬
‫חיל החימוש בפרס ביטחון ישראל בשנת ‪.1962‬‬
‫טנק הפטון במפגן יום העצמאות לעמ דוד אלדן‬
‫קליטת טנקי המג"ח בצה"ל‬
‫בשנות השישים המוקדמות נרקמו קשרי מסחר חשאיים‬
‫בין ישראל לגרמניה‪ .‬העסקאות שנחתמו בין הצדדים‬
‫כללו רכישה של מסוקים טנקי פטון‪ .‬כן נרכשו תחמושת‬
‫ותותחים‪ ,‬מערכות מכ"מ ונ"מ וכן מגוון כלי רכב‪ .‬העסקה‬
‫למכירת טנקי הפטון מדגם ‪ M48A2C‬יצאה לדרך לאחר‬
‫שצבא גרמניה החל להצטייד בטנקים מסוג ‪ ,M-60‬הדגם‬
‫החדש והמשוכלל יותר של טנק הפטון‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 1965‬נחשפו עסקאות הרכש בין ישראל‬
‫לגרמניה בעיתונות האמריקאית‪ ,‬דבר אשר גרם להאצת‬
‫עסקת הטנקים וכמה עשרות טנקים הגיעו לישראל לאחר‬
‫שעברו שיקום במפעלים באיטליה‪ .‬בעקבות החשיפה‪,‬‬
‫התפטר שר הביטחון הגרמני אשר היה אמון על העסקאות‬
‫אלוף‬
‫לישראל‬ ‫עם ישראל‪ .‬מחליפו בתפקיד היה קשוב הרבה יותר למדינות ערב וייעץ‬
‫‪ - 1954‬מרץ‬
‫לקנות את הטנקים האמריקאים ישירות מארה"ב‪ ,‬וכך היה‪ .‬ראשנובמבר‬
‫הממשלה לוי‬
‫ובפברואר‪ -‬אוגוסט‬
‫מרץ ‪1965‬‬
‫אשכול הגיע להבנה אסטרטגית עם הנשיא האמריקאי לינדון ג'ונסון‬
‫‪ 1965‬סיכמו ישראל וארה"ב על עסקת רכישה של ‪ 250‬טנקי פטון‪.‬‬
‫מהו מקור השם מג"ח? יש מספר תשובות אך אין תשובה מוסמכת‪ .‬יש האומרים‬
‫שהמילה היא הערך הגימטרי של שמו האמריקני של הטנק ‪ – M48A3‬מח= ‪,48‬‬
‫ג = ‪ .3‬גרסה אחרת טוענת שהשם הוא שילוב של דגם הטנק (מח = ‪ )48‬והאות ג‬
‫המייצגת את גרמניה אשר מכרה את הטנקים הראשונים לישראל‪ .‬בחיל השריון‬
‫יש מי שקורא לטנק מרכבת גיבורי חיל‪ ,‬ועוד הסברים רבים וטובים‪.‬‬
‫הקמת גש"חים במסגרת אגדי התחזוקה‬ ‫הקמת סדנא גייסית ‪650‬‬
‫(לימים יחש"ם ‪)650‬‬
‫בשנת ‪ ,1965‬הוחלט בצה"ל להגדיל את מערך השריון‪ .‬החלטה זו הייתה‬
‫תחילתה של תהליך עקבי ורציף להפיכת האוגדות לעוצבות היסוד לקבוצות‬ ‫הסדנה החטיבתית ‪ 699‬הוקמה בתחילת שנות החמישים ותפקידה היה לספק‬
‫בחילות השדה של צה"ל‪ ,‬וזאת במקום החטיבות עוצבות היסוד עד אז‪ .‬הרעיון‬
‫היה שאוגדות השריון יבנו על בסיס אגדי התחזוקה‪ ,‬כלומר יהיו חטיבות תחזוקה‬
‫שירותי אחזקה לחטיבה ‪ 7‬ולבית הספר לשריון‪ .‬לאחר הקמת מפקדת גיסות‬
‫השריון הפכה הסדנה החטיבתית (סדח"ט) לסדנה גייסית (יחש"ג)‪ .‬בתחילה‬
‫שיורכבו מיחידות שיילקחו מהחטיבות כמו פלה"ס‪ ,‬פח"ח‪ ,‬סדח"ט ועוד‪ .‬בנוסף‬ ‫כללה הסדנה שתי פלוגות‪ .‬פלוגה א שעסקה ברק"מ ופלוגה ב שעסקה בטיפול‬
‫ליחידות הקיימות‪ ,‬הוחלט להקים גש"ח נייד אשר יכלול פלוגות סדנא קדמיות‬ ‫ברכב ובנשק קל‪.‬‬
‫יחד עם פלוגה בסיסית ולהרכיב פלוגות אלה מכוח אדם מקצועי ולצייד אותן‬
‫בצב"מ‪ ,‬בחלפים‪ ,‬ובציוד חילוץ אשר ינועו ברכב רב‪-‬מינוע‪.‬‬ ‫בעקבות החלטת צה"ל ב‪ 1965-‬להגדיל במידה ניכרת את כלי השריון‪ ,‬הוקמה‬
‫פלוגת רק"מ נוספת‪ ,‬פלוגה ג‪ .‬פלוגה ד הגיעה מבסיס צאלים ויחד הן יצרו‬
‫חלק עיקרי נוסף בהקמת הגש"ח היה קליטת פח"חים‪ .‬התהליך היה הדרגתי אך‬
‫את סדנא גייסית ‪ .650‬ההחלטה הובילה גם למתן תנופת עבודה משמעותית‬
‫עקבי ותוך תקופה לא ארוכה החלו פועלות יחידות התחזוקה החטיבתיות לצד‬ ‫לגייסות השריון השונות והן זכו לכבוד רב מהפיקוד הודות להיענות הסדנא‬
‫יחידות אגד התחזוקה האוגדתי‪.‬‬
‫לכלל צרכי היחידה ולשירות המקצועי והמצוין שזכתה לה כל פנייה‪.‬‬
‫הקמת הגש"חים במתכונת החדשה חייבה תוספת משמעותית של כוח אדם‬
‫וציוד‪ ,‬זאת מתוך הכרה בחשיבות הרבה של הגש"חים‪ .‬הכרה זו היא גם הבסיס‬
‫להחלטה להעלות את דרגת מפקד אגד התחזוקה מסא"ל לאל"מ‪ ,‬דרגה‬
‫מקבילה לדרגת מפקד חטיבה‪ ,‬וכך הפכה דרגת מפקד גש"ח לשוות ערך‬
‫לדרגת מפקד גדוד בדרגים הלוחמים‪.‬‬
‫אל"ם ינון עזרוני‬
‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1963-1965‬‬
‫אלוף משנה ינון עזרוני אורן מונה לקצין החימוש‬
‫הראשי בפברואר ‪ .1963‬עזרוני פעל בשורות ההגנה‬ ‫אנשי גייסית ‪650‬‬
‫משחר נעוריו ובשנת ‪ 1945‬הצטרף לכוחות הפלמ"ח‬
‫וסיים בהצלחה קורס קציני חבלה‪ .‬במלחמת‬
‫העצמאות נפצע קשה בקרבות לבלימת צבאות‬
‫ערב‪ .‬עזרוני השתתף בקרבות של חטיבת יפתח במלחמת השחרור‬
‫וסיים את המלחמה כסגן מפקד הגדוד‪ .‬בשנת ‪ 1956‬מונה למפקד בית‬
‫בחיל החימוש אשר התבקש להיערך להסבת טנקי שרמן‪ .‬אל"ם‬ ‫ז״ל‬ ‫אל״ם ינון עזרוני‬
‫מלאכה‬
‫‪1965‬הפך את סדנת הטנקים למפעל לשיקום והסבת טנקים אשר‬ ‫מרץ ‪ - 1963‬מרץ‬
‫עזרוני‬
‫העסיק בשיאו מעל ל‪ 1,000-‬עובדים‪ .‬לאחר שיצא ללימודי תואר שני‬
‫באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬חזר עזרוני לישראל ב‪ 1963-‬ומונה לקחש"ר‪.‬‬
‫תקופת כהונתו של ינון כקצין החימוש הראשי התאפיינה בקידום הנושאים‬
‫הלוגיסטיים ועיתוד המלאים‪ ,‬אשר בוצעו לראשונה בעזרת מחשב‪ .‬החיל‬
‫עבר השתלמויות רבות בנושא לצורך שיפור התנהלות החיל וייעול‬
‫העבודה ושימור המלאים השונים‪.‬‬
‫‪1966‬‬

‫תא"ל חיים דומי‬

‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1966-1973‬‬
‫תת אלוף חיים דומי מונה לקצין החימוש הראשי‬
‫בחודש אוגוסט ‪.1966‬‬
‫בתקופת כהונתו כקחש"ר פיקד תא"ל דומי על החיל‬
‫במהלך שתי מלחמות משמעותיות ושונות באופיין‪:‬‬
‫מלחמת ששת הימים שהובילה לפריסת צה"ל במרחבי‬
‫סיני וברמת הגולן ומלחמת ההתשה – מלחמה נייחת שנוהלה בעיקר‬
‫הקמת מש"א ‪681‬‬ ‫הקמת מצל"ח‬ ‫הקמת מרת"ח ‪5800‬‬
‫תעלת סואץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן והתרומה המשמעותית ביותר של‬ ‫ז״ל‬ ‫לאורך‬
‫חיים דומי‬ ‫תא״ל‬
‫בצה"ל‪.‬‬ ‫באמצע שנות השישים הוחלט על ארגון מחדש של המערך הלוגיסטי‬ ‫לקראת סוף שנות ה‪ 40-‬החלה הקמה של מחסנים שמטרתם הייתה לשמש‬ ‫מרכז התחמושת והטילים (מרת"ח) הוקם בשנת ‪ 1966‬כיחידה עצמאית‬
‫הייתה הכנת צה"ל לקראת ההתמודדות הקשה ביותר אותה חווה‬ ‫תקופתו‬
‫‪1973‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1966‬‬
‫הגדול‬ ‫אוגוסט‬
‫חלקן‬ ‫הארגון מחדש נועד להיענות לבעיות השליטה והבקרה שהתעוררו‪,‬‬ ‫כמרכז ציוד לחימה וחלפים‪ ,‬במקומות שונים בארץ וכחלק ממסגרות שונות‪.‬‬ ‫האחראית לכל נושאי התחמושת‪ .‬מפקדה הראשון היה סא"ל מתי חמד‪.‬‬
‫הצבא‪ ,‬מלחמת יום כיפור‪ .‬השלל הרב שנלקח במלחמת ששת הימים‬ ‫בעקבות הגידול העצום של צה"ל לאחר מבצע סיני‪ .‬הצורך בחלוקה ברורה יותר‬ ‫מרבית בסיסי ההחסנה לציוד לחימה וחלפים נמצאו במרכז ובצפון‪ ,‬רובם‬
‫שופץ והוסב לפעילות צה"לית במהלך פיקודו של דומי על החיל‪ ,‬במקביל‬ ‫המרת"ח הוא מרכז תחמושת טכנו‪-‬לוגיסטי אשר מופקד על ניהול מאגרי‬
‫של סמכויות ותפקידים בין אג"א למטכ"ל הביא להחלטה כי אג"א יפעיל תשעה‬ ‫באזור חיפה מכיוון ששם מיקמו הבריטים את הסדנאות הגדלות ביותר של חיל‬ ‫הטילים והתחמושת‪ ,‬בכפיפה לאט"ל‪ .‬המרת"ח אמון על חיזוי צרכי היחידות‬
‫לפעולה מקיפה לשיפוץ מערך הטנקים הצה"לי‪.‬‬ ‫מרכזים לוגיסטיים‪ ,‬מרכז ציוד כללי‪ ,‬מרכז מזון‪ ,‬מרכז דלק‪ ,‬מרכז הובלה‪ ,‬מרכז‬ ‫המהנדסים הבריטי‪ .‬לאחר השתלטות מהירה על הבסיסים בשנת ‪ ,1948‬חזרו‬ ‫בעתיד‪ ,‬על הרכש‪ ,‬הקליטה והאחסנה‪ ,‬על האספקה ליחידות ועל איסוף הבלאי‬
‫חיים דומי התנדב לפלמ"ח ב‪ 1946-‬ובשירות בתפקידי פיקוד שונים‬ ‫ציוד לחימה מבוקר וחלים‪ ,‬מרכז תחמושת ומש"א לציוד קשר‪ .‬כמו כן הופעלו‬ ‫הבסיסים לתפקודם המקורי‪ ,‬אך עבור צה"ל‪.‬‬ ‫והשמשתו במידת האפשר במפעלים ובמעבדות שונות‪.‬‬
‫בחטיפת יפתח במהלך מלחמת העצמאות‪ .‬הוא נפצע במהלך מבצע‬ ‫מרכזי שיקום ואחזקה – האחד‪ ,‬מש"א ‪ 681‬עבור נשק כבד ורק"ם‪ ,‬והשני‪ ,‬מש"א‬ ‫ב‪ 1966-‬בוצע ארגון מחדש של בסיסי ההחסנה של החיל תחת מסגרת ניהול‬
‫"יואב"‪ ,‬בפריצת הדרך לנגב והשתחרר מצה"ל ב‪ .1951-‬לאחר לימודים‬ ‫במרוצת השנים עבר המרת"ח תהליך התעצמות והתחדשות מתוך מטרה‬
‫‪ ,682‬עבור נשק קל‪.‬‬ ‫חדשה בשם מצל"ח – "מרכז ציוד לחימה וחלפים" בפיקודו של אל"מ דב לאור‪.‬‬ ‫להציב את לקוחות המרת"ח במרכז העשייה‪ ,‬בין השאר באמצעות חוליות‬
‫בטכניון‪ ,‬חזר בשנת ‪ 1955‬לחיל החימוש ומילא בו מגוון תפקידים עד‬ ‫בעקבות הארגון מחדש הייתה למפקדי המרכזים גישה ישירה למחלקות‬
‫למינוי לתפקיד קחש"ר בדרגת אל"ם והועלה לדרגת תא"ל בדצמבר‬ ‫הגוף החדש איגד את בה"ח ‪ ,6810‬בה"ח ‪ 6821‬ובה"ח ‪ ,6830‬יחד עם בה"ח ‪6822‬‬ ‫שירות ניידות המגיעות לאתרי הלקוח לצורך ביצוע בחינה‪ ,‬הדרכה וטיפול‪.‬‬
‫א"גא וכן סמכויות רבות יותר‪ .‬בעקבות הארגון מחדש פרש האלוף עמוס חורב‬ ‫של חיל הקשר‪ .‬מספר חודשים לאחר הקמת המרכז וביסוסו פרצה מלחמת‬ ‫כיום נעשות השליטה והבקרה על המרת"ח באמצעות מערכת ממוחשבת‬
‫‪.1970‬‬ ‫מתפקידו ובמקומו מונה אל"מ חיים דומי לקחש"ר‪.‬‬ ‫ששת הימים‪ .‬המרכז נדרש לספק חלפים למערך הלוחם תוך התמודדות עם‬ ‫ייעודית אשר פותחה במיוחד בידי צוות התוכניתנים של המרכז‪ .‬לביצוע העבודה‬
‫בעיות שינוע והובלה‪ .‬במסגרת הפקת המסקנות מהמלחמה הוחלט להקצות‬ ‫נדרש כוח מיומן הכולל קצינים‪ ,‬אזרחים עובדי צה"ל‪ ,‬נגדים וחיילים וחיילות‬
‫למרכז שטחי החסנה חדשים לצורך הקמת מחסנים גדולים ומודרניים יותר‪.‬‬ ‫בסדיר ממגוון רחב של מקצועות ותפקידים טכנולוגיים‪ .‬בהתאם לרוח החיל‪,‬‬
‫בנוסף הוחלט לעודד ולקדם ייצור מקומי של חלפים לצורך עידוד התעשייה‬ ‫המרת"ח שם את האדם במרכז ההוויה והעשייה ודואג לקידום המקצועי והאישי‬
‫המקומית והפחתת התלות ברכש מחו"ל‪.‬‬ ‫של כל אחד מאנשי הצוות‪.‬‬

‫ימי בראשית במש"א‬ ‫עוזר הרמטכ"ל‪ ,‬רב‪-‬אלוף (מיל') צבי צור בלווית ראש אג"א במצל"ח‬ ‫באמצע מפקד מרת"ח הראשון‬
‫‪1967‬‬
‫מלחמת ששת הימים ‪-‬‬
‫תקופת הכוננות‬
‫מלחמת ששת הימים החלה ב‪ 5-‬ביוני והסתיימה ב‪10-‬‬
‫ביוני ‪ 1967‬ובה לחמה ישראל במצרים‪ ,‬בירדן ובסוריה‬
‫אשר נתמכו בידי מדינות ערב נוספות‪ .‬המלחמה‬
‫נפתחה במכה מקדימה של ישראל על חיל האוויר‬
‫המצרי לאחר תקופה ארוכה שבה ניסתה מדינת‬
‫ישראל להימנע ממלחמה‪ .‬בסיום המלחמה השטח‬
‫הכולל שנכבש היה גדול פי שלושה משטחה של מדינת‬
‫ישראל ערב המלחמה‪.‬‬
‫אף שתאריך תחילת המלחמה הפתיע את המטכ"ל‪,‬‬
‫החטיבות המשוריינות והממוכנות‪ ,‬בסדיר ובמילואים‪,‬‬
‫היו ערוכות לתחזוקה עצמית בתוך זמן קצר‪ .‬מערך‬
‫החימוש ביחידות השדה של צה"ל היה מוכן בצורה‬
‫חלקית‪ ,‬אך כבר תפקדו בו מפקדות אוגדות משימתיות‬
‫מבצעיות‪.‬‬
‫מכונת ירי על ספינת חיל הים העוברת במיצרי‬
‫טיראן‪ ,‬ליד שארם אל שייך לעמ יעקב אגור‬

‫טנק ‪ T-54‬לעמ מילנר משה‬

‫ירושלים של זהב‬
‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬
‫אך בבואי היום לשיר לך‬ ‫אויר הרים צלול כיין‬
‫ולך לקשור כתרים‬ ‫וריח אורנים‬
‫קטונתי מצעיר בנייך‬ ‫נישא ברוח הערביים‬
‫ומאחרון המשוררים‪.‬‬ ‫עם קול פעמונים‪.‬‬
‫כי שמך צורב את‬ ‫ובתרדמת אילן ואבן‬
‫השפתיים‬ ‫שבויה בחלומה‬
‫כנשיקת שרף‬ ‫העיר אשר בדד יושבת‬
‫אם אשכחך ירושלים‬ ‫ובליבה חומה‬
‫אשר כולה זהב‬
‫ירושלים של זהב‬
‫ירושלים של זהב‪...‬‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬
‫הלא לכל שירייך‬
‫חזרנו אל בורות המים‬ ‫אני כינור‬
‫לשוק ולכיכר‬ ‫ירושלים של זהב‬
‫שופר קורא בהר הבית‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬
‫בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫הלא לכל שירייך‬
‫אני כינור‬
‫ובמערות אשר בסלע‬
‫איכה יבשו בורות המים אלפי שמשות זורחות‬
‫נשוב נרד אל ים המלח‬ ‫כיכר השוק ריקה‬
‫ואין פוקד את הר הבית בדרך יריחו‪.‬‬
‫בעיר העתיקה‪.‬‬
‫ירושלים של זהב‪...‬‬
‫ובמערות אשר בסלע‬
‫מייללות רוחות‬
‫ואין יורד אל ים המלח‬ ‫שני חיילי צהל מתקנים טנק במהלך תרגיל לעמ מילנר משה‬
‫טנק ‪ MX13‬לעמ כהן פריץ‬
‫בדרך יריחו‪.‬‬
‫ירושלים של זהב‪...‬‬
 ‫לחימה בגזרת הדרום‬
‫ערב המלחמה הייתה חטיבה ‪ 7‬של השריון החטיבה הסדירה‪ ,‬הוותיקה וכנראה‬
‫המאורגנת והמאומנת ביותר בצה"ל‪ .‬מערך החטיבה כלל כיתות חימוש תקניות‬
‫בכל פלוגה‪ ,‬מחלקת חימוש בכל גדוד וסדנא חטיבתית אשר כללה גש"ח‬
‫מאולתר מהסדנה הגייסית‪ .‬במהלך המתקפה עצמה ניתנה הוראה לדחוף‬
‫את גורמי החימוש קדימה ככל הניתן‪ ,‬בניגוד לפקודת המבצע המקורית שבה‬
‫התבקשו כוחות החימוש להמתין בכרם שלום עד לכיבוש אל‪-‬עריש‪ .‬כניסת‬
‫הכוחות המוקדמת סייעה רבות לכוחות הלוחמים בשטח להתקדם ולטהר ציר‬
‫אחר ציר‪ .‬מעורבותם הרבה של גורמי החימוש בתיקונים בשטח הורגשה מיד‬
‫עם פרוץ המלחמה‪ .‬כבר בשעות הקרב הראשונות נפגע זחל"ם של כיתה‬
‫טכנית בזמן שניסע לסייע לטנק וכל אנשיו נהרגו או נפצעו‪ .‬בתקופת הלחימה‬
‫הכוללת החזירה מערכת החימוש החטיבתית לכשירות ‪ 28‬טנקים ותרמו בכך‬
‫רבות להתקדמות מהירה והמוחצת של צה"ל בשטח‪.‬‬
‫חטיבה ‪ 14‬הייתה מורכבת מחיילי סדיר ומילואים ובמגוון רחב בהרבה מהרצוי‪.‬‬
‫הרק"מ כלל מספר גבוה מדי כלים שונים‪ ,‬ביניהם טנקים מסוג ‪M1, M51,‬‬
‫‪ M50‬ו‪ ,AMX13-‬ואליהם חברו במהלך המלחמה גדוד טנקים ‪ 63‬אשר אולתר‬ ‫תעלת סואץ לעמ‬
‫מטנקי "שוט" של בית הספר לשריון‪ .‬כתוצאה ממספר סוגי הרק"מ הגבוה‬
‫התקשו כוחות החימוש להצטייד ולספק תחזוקה ברמה גבוהה שכן היה עליהם‬
‫להכיר ‪ 4‬סוגים של קני תותחי טנקים‪ 13 ,‬סוגים תחמושת תותחי טנקים ולנהל‬
‫מחסן חלקי טנקים שהצריך הכרות מעמיקה ומומחיות רבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה מחסור‬
‫ברכבי סיוע ובאמצעי תחזוקה עד כדי כך שעקב מחסור ברכבים נשארו דלק‬
‫ותחמושת רבים על הקרקע באזור שבטה מכיוון שלא הייתה דרך לשאת אותם‬
‫לקרב‪ .‬על אף כל הקשיים הללו‪ ,‬חטיבה ‪ 14‬לקחה חלק במשימת אוגדה בפיקודו‬
‫של האלוף אריאל שרון וסייע לפרוץ ולהשמיד המערך המצרי באזור אום כתף‬
‫ואום שיחן‪ .‬לאחר מכן השתתפו הטנקים בהשתלטות על מרחבי סיני המערביים‪.‬‬

‫תחמושת בשטח‬ ‫זחלדים‬

‫‪1967‬‬
‫לחימה בגזרת ירדן‬ ‫בכיכר המרכזית בבית לחם לעמ‬

‫חטיבה ‪ 10‬הייתה חטיבה ממוכנת אשר‬

‫הורכבה מחיילי מילואים‪ .‬משימות החטיבה‬
‫שונתה מספר פעמים במהלך הלחימה – חלק‬
‫מההוראות מופיעות ביומן המבצעים ואת‬
‫חלקן נתן בעל פה אלוף הפיקוד‪ .‬החטיבה‬
‫פעלה באזור ירושלים ובגזרה הירדנית‪ .‬דווקא‬
‫פלוגת דוכיפת אשר נפגעה מאש טנקי האויב‬
‫סבלה ממחסור בכיתות טכניות ובין ה‪ 5-‬ל‪6-‬‬ ‫מלל‬
‫ביוני נפגעו שישה טנקים מהפלוגה מעלייה‬
‫על מוקשים אשר גרמו לפריסת זחל‪ .‬מבחנה‬
‫הקריטי של תחזוקת החטיבה היה עמידה‬ ‫בית חנינא לעמ ספקטור זאב‬
‫בשינויים הבלתי פוסקים בהיערכות וביעדים‬
‫והכוחות בשטח עבדו לילות כימים כדי לעמוד‬
‫בכל משימה שהוטלה עליהם‪.‬‬
‫מלל‬

‫מלל‬

‫טנק נכנס לאזור בית הנציב בירושלים‬

‫‪1967‬‬

‫שלל מלחמה ממצרים מכונת ירייה ‪14‬ממ נגד מטוסים מתוצרת רוסית לעמ ברונר אילן‬ ‫שלל מלחמה דוגמאות של כלי נשק שנתפסו בסיס פתח מוצגים לעיתונות לעמ‬

‫ברמת הגולן לעמ רן להובר‬

‫לחימה בגזרת רמת הגולן‬

‫חטיבה ‪ 45‬הוצבה תחת אוגדה ‪ 36‬הצפונית‪ .‬החטיבה שהייתה בעלת גדוד‬
‫טנקים ושני גדודי חרמ"ש הותאמה ותורגלה לפעולות תקיפה בשטח המורכב‬
‫של פיקוד צפון‪ ,‬תוך הכנה לתגבור אפשרי בכוחות נוספים‪ ,‬מסתערים ומסייעים‪.‬‬
‫ביום הפקודה הוטל על החטיבה לתקוף ולהשמיד את מערכי הצבא הירדני‬
‫בגזרת ג'נין‪-‬נחל עירון‪ .‬בעקבות מצב הרק"מ ההתחלתי הרעוע של החטיבה‪,‬‬
‫ידעו אנשי החיל שידיהם יהיו מלאות בעבודה‪ .‬ששת ימי הלחימה פגעו קשות‬
‫במערך הרכב והרק"מ החטיבתי‪ 23 :‬טנקים נפגעו מאש ומתוכם חמישה‬
‫הושמדו כליל‪ ,‬אך אנשי חיל החימוש החזירו שישה אחרים לכשירות‪ .‬בסך הכל‬
‫טיפל חיל החימוש בחטיבה ביותר מ‪ 100-‬כלי רכב והחזיר את רובם לכשירות‬
‫מבצעית בתנאי שטח קשים‪.‬‬

‫יחידה‬
‫סודית‬
‫הקמת היחפ"ש‬
‫מיד בתום מלחמת ששת הימים‪ ,‬החל החיל‪ ,‬בהנהגת היחפ"ש‪ ,‬באיסוף שלל‬
‫מלחמה לצורך חיזוק והגדלת הסד"כ הצה"לי‪ .‬השלל הורכב מ‪ 140-‬טנקים‬
‫סובייטים מסוג ‪ T-54‬ו‪ T-55-‬אשר עברו הסבה להתאמה לצרכי צה"ל בסדנה‬
‫גייסית ‪ .650‬הכוחות אספו גם מספר רב של נגמ"שים סובייטים מסוג ‪BTR-152‬‬
‫ו‪ BTR-50-‬אשר עברו אף הם הסבה לצרכי צה"ל ונכנסו לשירות ב‪.1969-‬‬
‫השלל כלל גם מאות רבות של מקלעי נ"מ ‪ 14.5‬מ"מ‪ ,‬דו קני וארבעה קני‬ ‫טנקים נכנסים למכנה צבא סוריה בקוניטרה לעמ מילנר משה‬ ‫ברמת הגולן לעמ הראל יהודה‬
‫תותחים רבים‪ ,‬ג'יפים וכמויות עצומות של תחמושת אשר תרמו רבות לחוסנו‬
‫של צה"ל‪.‬‬
‫‪1968‬‬

‫מבצע "כארמה"‬
‫מבצע כארמה‪ ,‬המוכר גם בכינוי מבצע תופת‪ ,‬התרחש‬
‫ב‪ 21-‬במרץ‪ .1968 ,‬בתקופה שקדמה למבצע הגיע מידע‬
‫מודיעיני על ריכוז של אנשי פת"ח בעיירה כארמה‪ .‬מתוך‬
‫חשש שאלה ינסו לפגוע בחגיגות העצמאות העשרים של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬הוחלט לזרז את היציאה למבצע בעקבות‬
‫תקרית שבה עלה אוטובוס תלמידים על מוקש באזור באר‬
‫אורה‪ ,‬ו‪ 22‬תלמידים נהרגו‪.‬‬
‫מטרת המבצע הייתה מניעת שיבוש חגיגות יום העצמאות‬
‫העשרים של מדינת ישראל והשמדת בסיסי הפת"ח בכראמה‬
‫תוך חיסול המחבלים במקום‪ .‬בעוד שהמטרה הראשונה‬
‫הושגה במלואה‪ ,‬המטרה השנייה הושגה באופן חלקי בלבד‬
‫תוך אבדות בנפש ובציוד לכוחותינו‪.‬‬
‫המבצע הקרקעי התבסס על ארבעה כוחות עיקריים‪ :‬שני‬
‫כוחות משוריינים מחטיבה ‪ 7‬ומחטיבה ‪ ,80‬כוח של חטיבה‬
‫‪ 35‬וכוח של סיירת חטיבה ‪ .35‬סך כל הכלים שיצאו למבצע‬
‫היה כ‪ 55-‬טנקים ו‪ 68-‬זחל"מים‪ .‬סך כל הכוחות שהשתתפו‬
‫במבצע היו מעל ‪ 500‬אנשי מילואים וכאלף חיילים סדירים‪.‬‬
‫כוחות החימוש שהשתתפו במבצע היו החוליות הטכניות‬
‫האורגניות של היחידות יחד עם שני צוותי חילוץ נוספים‪,‬‬
‫האחד מסדנה גייסית ‪ 650‬והשני מבית הספר לשריון‪.‬‬
‫חיל החימוש לקח חלק משמעותי במבצע ואף זכה בעקבותיו‬
‫בעיטור המופת‪ .‬במבצע כארמה נאלצו אנשי החימוש‬
‫להיכנס לתוך שטח האש עם הטנקים לצורך חילוצם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫באזור של כארמה היו מטעי בננות רבים אשר הושקו בהצפה‬
‫באותה תקופה וגרמו לתנאי שטח קשים בעקבות בוץ רב‬
‫ועמוק במיוחד‪ .‬כתוצאה מכך הכוחות עמלו ללא הפסק על‬
‫חילוץ כלים ועל החזרתם לכשירות מבצעית בשטח‪.‬‬
‫‪1968‬‬
‫מלחמת ההתשה‬
‫מלחמת ההתשה היא התקופה שבין סיום מלחמת ששת הימים ביוני ‪ 1967‬ועד ה‪ 8-‬באוגוסט ‪ ,1970‬תקופה של לחימה‬
‫בין מצרים לבין ישראל‪ .‬לאחר מלחמת ששת הימים ראו המצרים שאין הם יכולים להביס את ישראל צבאית במלחמה‬
‫קצרה‪ ,‬ולכן החליטו להתיש את ישראל באמצעות לוחמת גרילה איטית וממושכת‪ ,‬שתביא לאבדות רבות‪ ,‬שהיו מאז‬
‫ומתמיד נושא רגיש מאוד בחברה הישראלית‪.‬‬
‫המלחמה התרחשה בשלוש חזיתות במקביל‪ .‬בסיני‪ ,‬ברמת הגולן ובגבול הירדני‪ ,‬אך רוב הלחימה – ומספר הנופלים הגדול‬
‫ביתר – היו במעוזים שלאורך תעלת סואץ מול הצבא המצרי‪ .‬מכיוון הגבול הירדני‪ ,‬ניסו מחבלים לבצע פעולות טרור‬
‫ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן‪ ,‬ואירועים רבים אלה‪ ,‬וההיתקלויות עם צה"ל‪ ,‬גבו מחיר כבד משני הצדדים‪.‬‬
‫מלחמת ההתשה תבעה מחיל החימוש תשומות רבות‪ .‬המלחמה היום‪-‬יומית‪ ,‬שלא ידעה הבדל בין יום ללילה הצריכה‬
‫את אנשי החיל לעבוד ללא הפסקה לצורך השמשת הכלים לפעילות מבצעית‪ .‬אנשי חיל החימוש היו משולבים בתוך‬
‫כוחות השריון ויחידות לוחמות נוספות‪ ,‬מה שחייב אותם גם לקחת חלק בפעולות פינוי וחילוץ‪ ,‬בנוסף לעבודת התחזוקה‬
‫והאחזקה השוטפות‪ .‬הצרכים המשתנים של קווי הלחימה השונים הצריכו מציאת פתרונות לבעיות נקודתיות שצצו עם‬
‫התנאים המשתנים‪ .‬חיל החימוש סיפק פתרונות באמצעות שימוש באמצעים חדישים ומתוחכמים‪ ,‬כדוגמת הגברת כמות‬
‫הטיפולים והתיקונים בדרגים השונים והגדלת הבלאי של חלקי החילוף‪.‬‬

‫לעמ מילנר משה‬

‫ההתשה בצפון‬
‫על אף שמלחמת ההתשה מזוהה בעיקר עם הלחימה בחזית הדרומית‬
‫ובחזית המזרחית‪ ,‬חשוב לזכור שגם החזית הצפונית נקלעה להתשה‬
‫הבלתי פוסקת מכיוון סוריה ולבנון‪ .‬מרבית הפעילות כללה מניעה‬
‫של חדירת מחבלים מלבנון בעוד הסורים התמקדו בהפגזות ומספר‬
‫ניסיונות החדירה מכיוונם היה מועט‪ .‬במקרים של חדירת מחבלים‬
‫מלבנון היה צה"ל מגיב בכניסה לתחומי לבנון עם כוחות משוריינים‪,‬‬
‫שם לראשונה צוותו כוחות חימושיים לכוחות הלוחמים שנכנסו ללבנון‬
‫בטנקים וזחל"מים‪.‬‬
‫אנשי חיל החימוש לקחו חלק בפשיטות רבות מעבר לקווי האויב‪.‬‬
‫במבצע "קיתון ‪ "10‬אשר נערך ביוני ‪ 1970‬על קו המוצבים הקדמי של‬
‫הסורים‪ ,‬לקחו חלק צוות גדודי משוריין מחטיבה ‪ 188‬אשר תוגבר עם‬
‫פלוגת חיל הנדסה‪ .‬בסיום המבצע נתפס שלל רב‪ ,‬אשר כלל כמויות‬
‫גדולות של נשק ומשחית טנקים מסוג ‪.SU-100‬‬
‫צוותי החימוש השתתפו גם במבצעי "קלחת" כדוגמת פשיטה משוריינת‬
‫על בסיסי מחבלים ב"פתחלנד" במבצע "קלחת ‪ ."1‬במבצע "קלחת‬
‫‪ "3‬יצא כוח חימוש לרמות נפתלי כדי לספק אחזקה קדמית לכוחות‬
‫שהשתתפו במבצע‪ .‬כניסת צה"ל לדרום לבנון כללה שימוש בטנק‬
‫גישור אשר פרס זחל ועיכב את המבצע‪ .‬לצורך חילוץ הטנק הוכנס‬
‫לעמ‬ ‫כוח חימושי לדרום לבנון אשר חילץ את הטנק במהירות ותרם רבות‬ ‫לעמ‬
‫להצלחת המבצע‪.‬‬
 ‫חייל צהל באחד מהביצורים לאורך תעלת סואץ משקיף על גדות ההתעלה‬
‫לעמ מילנר משה‬

‫חיילים מצריים במערב קנטרה‪ ,‬על גדות תעלת סואץ‪ ,‬משקיפים על כוחות צהל מעבר התעלה‬
‫לעמ מילנר משה‬

‫החזית הדרומית‬
‫בתחילתה של מלחמת ההתשה התאפיינה הפעילות בדרום הארץ בבניית קו בר‪-‬‬
‫לב‪ ,‬שכלל פריסת מוצבים לאורך התעלה‪ .‬יחידות חי"ר ושריון התמקמו במוצבים‬
‫החדשים‪ ,‬דבר שהצריך הקצת כוחות באמת אוגדה‪ ,‬מה שהוביל להקמת אוגדת‬
‫סיני בשנת ‪ .1969‬אנשי חימוש בדרג א' היו חלק בלתי נפרד מכוחות השריון‬
‫והיחידות הלוחמות האחרות והקמת האוגדה העלתה את הצורך בגיבוי חימוש‬
‫בדרג ב'‪ ,‬אשר ניתן באמצעות סדנה גייסית ‪ ,650‬גש"ח ‪ 784‬ומספר סדנאות‬
‫נוספות אשר התפרסו על קו הרוחב בין בלוזה‪ ,‬טסה‪ ,‬ביר תמדה והמיתלה‪,‬‬
‫במרחק של ‪ 30‬ק"מ בלבד מהתעלה‪.‬‬
‫אנשי החיל לקחו חלק בכל מבצעי צה"ל מעבר לקווי האויב בהם נעשה‬
‫שימוש בכלי רכב או שריון‪ .‬מבצע "רביב" אשר נערך ב‪ 9-‬בספטמבר ‪1969‬‬
‫כלל פשיטה בשטח האויב שבה הונחתו ששה טנקי טיראן ‪ 5‬ושלושה נגמשים‪.‬‬
‫הכוחות נעו בכלים והשמידו נקודות משמר‪ ,‬תחנות מכ"ם‪ ,‬מחנות צבא וכלי רכב‬
‫ורק"ם מצריים‪ .‬אנשי חיל החימוש תרמו רבות להצלחת המבצע הודות להכנה‬
‫מקדימה ברמה הגבוהה ביותר של הכלים למשימה כמו גם בהשתלבות עם‬
‫הכוחות הלוחמים כנהגים וכאנשי צוות‪.‬‬
‫טיפולים בגז\רה הדרומית‬
‫לעמ‬
‫‪1969‬‬
‫החזית המזרחית – ארץ המרדפים‬
‫הלחימה בחזית המזרחית התאפיינה בעיקר בלחימה בחוליות מחבלים לאורך הגבול הירדני‪ ,‬בבקעת הירדן ובעמק‬
‫בית שאן‪ .‬צה"ל התמקד בדחיקת המחבלים אל לגבול ולשם כך נדרשו לו אמצעי לחימה מתוחכמים אשר פותחו בחיל‬
‫החימוש לצורך התמודדות יעילה עם המחבלים בבקעת הירדם ומתן פתרונות לתוואי השטח הקשים שכללו מרדפים‬
‫במצוקים ומערות‪ .‬כוחות החימוש סייעו לגופים הלוחמים במרדפים‪ ,‬דאגו לכשירות מבצעית מהירה ככל הניתן לכלים‪,‬‬
‫תחזקו ציוד אופטי בלוי ומצאו פתרונות טכניים לצרכים מבצעיים על בסיס יומי‪.‬‬ ‫לעמ‬
‫אחד האירועים המרכזיים בו לקח החיל חלק הוא מבצע כראמה אשר התרחש ב‪ 21-‬במרץ ‪ .1968‬המבצע אשר‬
‫נקרא גם "מבצע תופת" כוון נגד ארגון הפת"ח מוך מטרה לחסל את מחבליו ולהשתיק את פעילות באזור כראמה‬
‫שבירדן כדי למנוע פגיעה בחגיגות העצמאות העשרים למדינת ישראל‪ .‬תכנית הפעולה כללה השתלטות של כוח מנויד‬
‫בטנקים וזחל"מים על העיירה בסיוע כוח מוטס במסוקים‪ .‬פעילותם של אנשי חיל החימוש במבצע היוותה דוגמה‬
‫ומופת לביצועי החיל כולו בעת הלחימה‪ .‬צוות החימוש של חטיבה ‪ 7‬וסדנה גייסית ‪ 650‬זכו באות עיטור המופת על‬
‫חלקם במבצע‪.‬‬

‫לעמ מילנר משה‬

‫‪1969‬‬
‫הקמת צוות הווי סדנאי השריון‬
‫חיל החימוש רואה את "האדם במרכז העשייה"‪ ,‬ומתוך כך הבחין בצורך להעלות‬
‫את מורל החיילים במהלך מלחמת ההתשה‪ .‬בשנת ‪ 1969‬התגבש הרעיון להקים‬
‫צוות הווי מאנשי החיל ובשנת ‪ 1970‬יצא לדרך צוות הווי סדנאי השריון אשר היה‬
‫מבוסס על חיילי יחש"ם ‪.650‬‬
‫בשנה זו הפיק הצוות את תכניתו הראשונה "על שחורים וירוקים" ממנו הצליחו‬
‫שיר הנושא "על שחורים וירוקים"‪" ,‬שיר שבת" ועוד שירים רבים‪.‬‬
‫עד לשנת ‪ 1973‬הפיק הצוות ‪ 3‬תכניות נוספות‪" ,‬תנו לנו"‪" ,‬עולם חדש" אשר‬
‫הוקלט בשיתוף עם צוות הווי פיקוד ההדרכה והתוכנית "סדן ושיר" אשר יצאה‬
‫לאחר מלחמת יום כיפור וכלל מספר שירים אשר הוקלטו עם צוות הווי השריון‬
‫וצוות הווי סיני‪ .‬הצוות כלל שבעה זמרים וארבעה נגנים‪.‬‬

‫בידור בתעלת סואץ לעמ מילנר משה‬

‫סא"ל צבי אורבך‪ ,‬רס"ן דוד בניה‪,‬‬

‫רס"ן צבי גונפז‪ ,‬רס"ן דן גדנאור‬
‫מלל חסר‬

‫מצעד בירושלים לעמ מילנר משה‬

‫‪70‬‬
‫שנות‬
‫ה‪-‬‬

‫טנקים שוברים את הקו הסוריה על הגולן‪ ,‬לעמ להובר רמי‬

‫‪1971‬‬
‫תחילת בניית טנק המרכבה‬
‫בעקבות ביטול עסקת טנקי הצ'יפטיין מול ממשלת בריטניה בסוף ‪,1969‬‬
‫נותר צה"ל בעמדה בעייתית ביותר מכיוון שלא היה יכול לרכוש טנקים‬
‫חדישים ממדינה מערבית אחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬הידע שנרכש במהלך השנים‬
‫שבהם עבד צה"ל על הצ'יפטיינים וההסבות והשיפורים שהוכנסו בו סללו‬
‫את הדרך לרעיון בניית טנק ישראלי‪ ,‬כחול‪-‬לבן‪ ,‬מראשיתו ועד סופו‪ .‬בתחילה‬
‫התוכנית הייתה לבסס את הטנק החדש על חלקים קיימים ומוכרים של‬
‫טנק הפטון‪ ,‬אך בהמשך הוחלט שהטנק שיבנה יהיה ברמה גבוהה יותר בעל‬
‫אפיון מתקדם יותר מתוך תפיסה הגורסת שהחלק החשוב ביותר בטנק הוא‬
‫הגנה על אנשי הצוות‪ ,‬אשר תאפשר את שיפור הניידות בשדה הקרב ואת‬
‫שרידות הטנק הכללית‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1970‬ביצעו צה"ל ומשרד הביטחון מחקר היתכנות וכדאיות כלכלית‬
‫לפרויקט והמסקנה הייתה חד משמעית‪ .‬ישראל מסוגל להקים תעשיית‬
‫טנקים‪ .‬כבר בהוראת היסוד לייצור הטנק הישראלי החדש‪ ,‬ביצוע המשימה‬
‫הוטל על מש"א ‪( 681‬לימים ‪ )7100‬שישמש כמפעל הבנייה וההרכבה הראשי‬
‫לצורך פיתוח ויצור הטנק‪.‬‬
‫כחלק מתהליך פיסל הצוות דגם מוקטן של הטנק מפלסטלינה ועל פי‬
‫דגם זה יוצר דגם עץ של הטנק אשר הכנתו הושלמה באפריל ‪ .1971‬לאחר‬
‫יצור הדגם מעץ יוצרו גם שני אבי טיפוס של הטנק מתוך מטרה לבחון את‬
‫הקונספציה‪ ,‬את יכולת הירי מתוך הטנק וכדי לוודא שאופן כללי שניתן יהיה‬
‫לבנות את הטנק בצורה שתוכננה‪ .‬ייצור הדגמים סייע בהבנת יתרונותיו‬
‫וחסרונותיו של הטנק ותרם רבות לשיפורו לפני שלב הייצור‪.‬‬

‫טנק דגם העץ‬

‫קו הרכבת צריחי טנק המרכבה באחד ממפעלי התעשייה הצבאית בישראל‬
‫דגם פלסטלינה‬ ‫המנון מפעל המרכבה‬ ‫לעמ סהר יעקב‬
‫‪1972‬‬
‫מש"א ‪ 681‬משנה את שמו למש"א ‪7100‬‬ ‫ביקור הרמטכל ופורום מטכל ‪ 1972‬הרמטכל דדו ביקור בטנק העץ‬

‫מרכז שיקום ואחזקה ‪ 681‬החל את דרכו בתור בית מלאכה בסיסי ‪ 1‬אשר‬
‫הוקם במגרשי התערוכה בתל אביב‪ .‬במהלך השנים פוצלו יחידותיו השונות בין‬
‫מחנות צריפים‪ ,‬בית דגן ותל השומר‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הועבר לכפיפות אג"א ובשנת‬
‫‪ 1967‬קיבל את השם מש"א ‪ .681‬באותה השנה יועד המש"א לתחזוקת דרג ג'‬
‫ו‪-‬ד' של טנקים‪ ,‬בנוסף להרכבה‪ ,‬שיקום ייצור והסבה של ציוד צבאי‪ ,‬נשק כבד‪,‬‬
‫טילים וציוד אלקטרו אופטי‪.‬‬
‫לקראת סוף שנת ‪ 1971‬התמנה אל"ם אוריאל תמיד למפקד מש"א ‪ .681‬תמיר‪,‬‬
‫שהיה נודע כאיש של סדר וארגון החליט לארגן מחדש את המרכז ולשם כך‬
‫התחיל בשינוי שמו למש"א ‪ .7100‬אחת מהחלטותיו הראשונות הייתה לאסור‬
‫כניסה של רכבים פרטיים למש"א‪ ,‬אך בהתאם לרוח החיל הדואגת לאדם‬
‫כבסיס העשייה‪ ,‬הוא דאג לרכוש ‪ 180‬זוגות אופניים אשר שימשו את הקצינים‬
‫והעובדים בבסיס‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים עסק המש"א בתיקון טנקים פגומים אשר הובלו לצריפין‬
‫ברכבת ומשם לתל השומר‪ .‬עקב זרם הכלים הפוגעים העצום‪ ,‬התקבלה החלטה‬ ‫מדליה טנק המרכבה‬
‫לפרוץ את גדרות המש"א לצורך הכשרת שטח נוסף לאחסון הכלים הפגועים‪.‬‬ ‫מלעלה‪ :‬אימון גש"ח‬
‫במהלך ימי הקרבות הצליחו חיילי המש"א להסב ‪ 135‬טנקים מסוג "שוט‪-‬קל"‬ ‫מלטה‪ :‬שלט הכניסה לגש"ח‬
‫אשר הועברו באופן מידי לחזית ותרמו רבות להגדלת הסד"כ הצה"לי אשר היווה‬
‫גורם מכריע במלחמה‪.‬‬

‫הקמת אגדי התחזוקה והגש"חים בתוכם‬ ‫רס"ן בן בשט בן ציון‪ ,‬סא"ל ישראל טילן‪ ,‬סר"ן אריה רמון‪,‬‬
‫מלל‬
‫אורי יכין‪ ,‬רס"ן משה קידר‬
‫מלל חסר‬

‫מרכז שיקום ואחזקה ‪ 681‬משנה את שמול מש"א ‪7100‬‬

‫זחלם חמוש בתותח נט ‪ 90‬ממ לעמ מילנר משה‬
‫‪1973‬‬
‫מלחמת יום כיפור‬
‫על אף שמלחמת יום כיפור‪ ,‬אשר פרצה ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1973‬זכורה בזיכרון הקולקטיבי כמלחמה שפרצה בהפתעה‪ ,‬לא‬
‫בכל הגזרות הייתה ההפתעה מוחלטת‪ .‬בשבועות שלפני פרוץ המלחמה הנחה מפקד אוגדה ‪ ,252‬האלוף אלברט מנדלר‬
‫להעלות את הכשירות הכוננות בכל יחידות האוגדה‪ ,‬תוך מתן דגש רב לחשיבות כשירות הרק"ם‪ .‬אגף החימוש והבוחנים‬
‫האוגדתיים ביצעו בדיקות כשירות יומיות בכל היחידות כדי להיות מוכנים ברמה הטובה ביותר לכל תרחיש לחימה אפשרי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בשנה שקדמה למלחמה נעשתה בפיקוד הצפון פעולה מקיפה של קידום חטיבות טנקים למתקנים באזור הגליל‬
‫המזרחי‪ ,‬לעומת מיקומם הקודם בימי"חים המרוכזים באזור חיפה‪.‬‬
‫אנשי חיל החימוש נשאו על כתפיהם מעמסה כבדה ביותר בכל מהלך המלחמה‪ .‬מיד עם פרוץ המלחמה הם נקראו‬
‫לצאת לצירים‪ ,‬לחלץ טנקים וכלים נוספים אשר נתקעו בחולות או פרסו שרשרת ולתקן תקלות טכניות שונות‪.‬‬
‫כאשר הכוחות הגיעו לחזית הם נאלצו לתקן טנקים רבים שנפגעו והיה צורך לתקנם או לחלצם‪ .‬מנקודת פתיחה קשה‬
‫תיקנו כוחות החימוש את הכלים הפגועים מהקל אל הכבוד לצורך השמשה מהירה ככל שניתן של כמה שיותר כלים‬
‫למערכה‪ .‬ההערכה היא שכל טנק שיצא לקרב תוקן ‪ 2‬או ‪ 3‬פעמים ובכך תרם חיל החימוש להכפלת כוחו של צה"ל‪,‬‬
‫פעולה שהוכיחה את עצמה כאחד הגורמים המכריעים במערכה‪.‬‬
‫בסיום הלחימה פעלו כוחות החימוש לאיסוף שלל רב והשמשתו לפעילות בצה"ל‪ .‬בתוך כחודש נקלטו מאות רבות של‬
‫טנקים ותותחים שונים שם הותקנו בהם מתקונים ועזרים שונים‪ .‬בסוף דצמבר ‪ 1973‬נערך סקר שלל מקיף והתברר‬
‫שכמויות הרק"ם היו עצומות והיוו חלק ארי בהגדלתו ושיפורו של הסד"כ הצה"לי‪.‬‬

‫תיקון מסגרות בטנק בשטח‬ ‫טנקים חוצים את תעלת סואץ‪ ,‬לע"מ ‪1973‬‬

‫מלל‪ ,‬לעמ תמרקין יגאל ‪1973‬‬

‫חילוץ טנקים שנפלו לתעלת סואץ‪ ,‬סדנא גיסית ‪650‬‬

‫‪1973‬‬
‫מחליפים טנק פגום ליד קו הגבול על הגולן‪ ,‬לעמ‬

‫העמסת תחמושת‪ ,‬דובר צהל‬ ‫פירוק מנוע גיפ‬

‫תיקון טנק פגום בסמוך לקו הירוק על גובה הגולן‪,‬‬

‫מלחמת יום כיפור – הגזרה הצפונית‬ ‫לעמ הזורי מנשה‬

‫פיקוד הצפון היה ברמת מוכנות גבוהה יחסית עם פרוץ המלחמה הודות‬
‫לכוננות "כחול‪-‬לבן" אשר הופעלה במאי ‪ 1973‬ומסגרתה הוגדל המלאי‬
‫במתקני התחמושת בגולן‪ ,‬בוצעו טיפולי אחזקה יזומים לצל"ם בימ"חים‬
‫השונים ובוצעו תיקונים אשר שיפרו את הכשירות ומוכנות הכוחות בשטח‪.‬‬
‫הגש"חים שפעלו הגזרה הצפונית היו‪:‬‬
‫ •גש"ח ‪ ,794‬אשר היה שייך לפיקוד המרכז‪ ,‬אך הועבר לצפון עקב הלחימה‬
‫הקשה מול הכוחות הסורים‪ .‬אל אף חוסר ההכרות של של האנשים‬
‫במבנה ובמלאי מחסן החירום‪ ,‬הגש"ח היה מאורגן למתן שירותי אחזקה‬
‫כבר ב‪ 8-‬באוקטובר וסייע רבות לכלל הכוחות בגזרה‪.‬‬
‫ •גש"ח ‪ 702‬אשר שירת את אוגדה ‪ 36‬החל בגיוס אנשים מיד בבוקר יום‬
‫כיפור‪ .‬כשהגיעו כוחות המילואים לגש"ח הם גילו ימ"ח במצב כשירות‬
‫ירוד עקב תקלות טכניות רבות ברכבים ומחסור קריטי במצברים ומכשירי‬
‫קשר‪ .‬הגש"ח ביצע אחזקת ציר‪ ,‬כאשר הכוח נע על הציר ותיקן כל רכב‬
‫אשר נתקע או התקלקל בצד הכביש‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלח הגש"ח כוחות חילוץ‬
‫לכוחות שנתקעו בהתאם לקריאות מהיחידות השונות‪ ,‬תוך שהוא פועל‬
‫להחזרה לכשירות טכנית של רק"ם שחזר מהחזית לטיפול‪.‬‬
‫ •גש"ח ‪ 793‬שסיפק שירותי אחזקה לאוגדה ‪ .210‬הגש"ח לא היה קיים‬
‫לפני המלחמה והוקם על בסיס סדח"טים שהועברו מהחטיבות השונות‬
‫עם כוח אדם ואמצעים מהמערך הסדיר‪ .‬כוחות הגש"ח גויסו והתארגנו‬
‫במחנה במוצקין שם המתינו עד שקיבלו אישור לעלות לרמת הגולן‪.‬‬
‫במהלך המלחמה הגש"ח תוגבר בכוחות שונים‪ ,‬ביניהם כיתות שוט‪-‬‬
‫קל‪ ,‬שרמן וכיתות רכב מנוידות כאשר כוח אדם נוסף הצטרף מבה"ד‬
‫‪ 20‬אשר הגיע עם גרר ריאו‪ ,‬צוות חילוץ ומספר כיתות שונות‪ .‬מכיוון‬
‫שמרבית הגש"ח לא היה בנוי לניידות‪ ,‬נבנו כוחות אחזקה משימתיים‬
‫אשר סיפקו מענה בהתאם למשימות השונות שהגיעו מהשטח‪ .‬במהלך‬
‫המלחמה תיקן הגש"ח ‪ 291‬טנקים ולאחר מכן ‪ 440‬נוספים‪.‬‬
‫‪1973‬‬

‫מכונאים מחליפים מנוע בסיני‪ ,‬לעמ תומרקין יגאל‬

‫החלפת מתנע‬

‫החזרה לכשרות‬

‫מלחמת יום כיפור – הגזרה הדרומית‬

‫במהלך מלחמת יום הכיפורים המערך החימושי של פיקוד הדרום היה מסודר בשני מערכים נפרדים‪ :‬המערך הנייח והמערך‬
‫הנייד‪.‬‬
‫המערך הנייח כלל את יחש"ם עורפי ‪ ,653‬יחש"ם קדמי ‪ 674‬ואת הסדנאות שלהם‪ .‬יחש"ם ‪ 653‬אשר היה מורכב מחיילים‬
‫סדירים וחיילי מילואים התפרס בבאר שבע‪ ,‬אל‪-‬עריש‪ ,‬אילת‪ ,‬עין יהב ושארם אל‪-‬שייח‪ ,‬כדי לספק שירותי אחזקה שוטפים לכל‬
‫היחידות במרחב‪ .‬יחש"ם ‪ 674‬יועד לשמש כמערך הקדמי של מרחב סיני וכבר במוצאי ה‪ 6-‬לאוקטובר היה מוכן לתנועה‪ .‬כבר‬
‫בדרך לחזית תיקן יחש"ם ‪ 674‬כ‪ 87-‬טנקים ותומ"תים שהיו בדרך לקרבות אך שקעו בחולות או פרסו זחלים בדרך‪.‬‬
‫המערך הנייד הורכב ממספר גש"חים‪:‬‬
‫צוות זחלד טכני בהפוגה כביסה‬
‫ •גש"ח ‪ 784‬אשר נקרא גם גש"ח סיני‪ .‬ערב המלחמה מנה הגש"ח ‪ 538‬חיילים אשר עבדו במסירות וללא הפסקה כדי להחזיר‬
‫לשדה הקרב טנקים שנפגעו במהירות האפשרית‪ .‬פלוגות מהגש"ח חצו את התעלה כבר ב‪ 19-‬באוקטובר ונעו בעקבות‬
‫חטיבות השריון‪.‬‬
‫הפצצות צה"ל בעברה השני של תעלת סואץ‬
‫ •גש"ח ‪ 867‬קיבל את פקודת המלחמה בצהרי ה‪ 6-‬באוקטובר והיה מוכן לתנועה בתוך ‪ 14‬שעות‪ .‬בבוקר ה‪ 7-‬לאוקטובר יצא‬
‫הגש"ח לאזור רפיח תוך כדי שהם מספקים שירותי אחזקה ותיקונים לכוחות שנעו לחזית‪ .‬הגש"ח ביצע את אחזקת עבודות‬
‫התחזוקה בקרבת הכוחות הלוחמים והחזיר לשירות כ‪ 25-‬כלים בממוצע בכל יום‪.‬‬
‫ •גש"ח ‪ 862‬היה גש"ח מילואים בהקמה בפרוץ המלחמה‪ .‬למרות שכוח האדם המקצועי שלו היה חדש ובלתי מיומן יחסית‪,‬‬
‫אספו החיילים כמה שיותר ציוד וחלקי חילוף וירדו במהירות לכיוון התעלה‪ .‬לאחר הצליחה חצה הגש"ח את התעלה והחזיר‬
‫שיקום בסדנה לאחר לחימה‬ ‫לכוננות את כל האוגדה‪ ,‬תוך שסיפק טיפול לכל הטנקים מבלי לשלוח אף כלי לתיקון בסדנאות אחרות‪ .‬העבודות בוצעו‬
‫בגבורה רבה תוך ספיגת הפצצות אוויריות מחיל האוויר המצרי‪ .‬במהלך המלחמה ספג הגש"ח ‪ 14‬הרוגים וכ‪ 50-‬פצועים‪.‬‬
‫‪1976‬‬

‫תא"ל בנציון בן בשט‬ ‫תא"ל ד"ר אליעזר ברק ז"ל‬

‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1978-1983‬‬ ‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1973-1978‬‬
‫תא"ל בן‪-‬בשט התגייס לחיל השריון ב‪ 1955-‬ויצא‬ ‫תא"ל ד"ר אלעזר ברק מונה לקצין החימוש הראשי‬
‫ללימודים בטכניון בשנת ‪ 1957‬לאחר השלמת קורס‬ ‫בספטמבר ‪ ,1973‬ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫מפקדי טנקים וקורס קצינים‪ .‬עם סיום לימודיו חזר‬ ‫ברק התגייס ב‪ 1952-‬ונשלח במסגרת עתודה‬
‫לחיל החימוש ושירת במגוון תפקידי מטה‪ ,‬פיתוח‬ ‫אקדמאית ללימודים בפקולטה להנדסת מכונות‬
‫ואחזקה‪ .‬בשנת ‪ 1970‬זכה בן‪-‬בשט יחד עם חמישה‬ ‫בטכניון‪ .‬בשנת ‪ 1956‬הוצב בחיל החימוש ומילא מגוון‬
‫מעמיתיו בפרס בטחון ישראל בעבורו פועלם המשמעותי לשיפור טנק‬ ‫של תפקידי מטה שונים‪ .‬במלחמת ששת הימים שירת כקצין לתפקידים‬
‫ה"צנטוריון"‪ .‬בשנת ‪ 1978‬מונה לקצין החימוש הראש בדרגת תת‪-‬אלוף‪.‬‬ ‫במיוחדים בציר הצפוני בסיני‪ .‬ב‪ 1967-‬מונה למפקד יחידת הבחינה של‬
‫פיקודו על החיל התאפיינה במשימות מהמציאות שלאחר הסכם‬
‫בן‪-‬בשט‬
‫תקופת‬
‫תא״ל בן‪-‬ציון‬ ‫ז״לולאחר מכן לעוזר הטכני לקצין החימוש הראשי בדרגת‬ ‫תא״ל ד״ר אליעזרחילברק‬
‫החימוש‪,‬‬
‫‪1983‬‬
‫השלום עם מצרים ובקידום פיתוח וקליטה של מערכות נשק חדשות‬
‫נובמבר‬ ‫אוגוסט ‪- 1978‬‬ ‫‪1978‬‬
‫סא"ל‪ .‬בשנת ‪ 1971‬הועלה לדרגת אל"מ אשר הובילה למינויי כקצין‬ ‫אוגוסט ‪ - 1973‬אוגוסט‬
‫ושיפורן של מערכות נשק קיימות‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחת פיקודו של בן‪-‬בשט קלט‬ ‫ביקור שר הביטחון בבהד ‪ ,20‬נובמבר ‪1975‬‬ ‫החימוש הראשי ב‪.1973-‬‬
‫חיל החימוש מתגייסים שהוגדרו נוער שוליים‪ ,‬אשר זכו לקבל במסגרת‬ ‫במהלך תקופתו פיקודו על החיל עסק החיל במבצע שיקום חסר תקדים‬
‫שירותם חינוך אלמנטרי והכשרה מקצועית שתרמו להם רבות גם לאחר‬ ‫שבמהלכו שוקמו ושופצו רוב מערכות הנשק הצהליות אשר הוחזר‬
‫סיום השירות בצה"ל‪.‬‬ ‫לשירות מבצעי מלא במשכי זמן קצרים ככל הניתן‪ .‬בנוסף‪ ,‬שנות פיקודו‬
‫על החיל היוו שנים קריטיות לפיתוחו של טנק המרכבה אשר משמש את‬
‫צה"ל גם בימים אלה‪.‬‬ ‫הכשרת תחמושת‬

‫הקמת יחש"מים קדמיים ‪703 ,674‬‬

‫כחלק מהלקחים ממלחמת יום כיפור‪ ,‬הוחלט להקים יחידות שריון מרכזיות‬
‫לצורך שיפור וייעול פעילות כוחות החימוש בזמני רגיעה ובחירום‪ .‬יחש"ם ‪674‬‬
‫ערבה הוקם על בסיס גש"ח ‪ 784‬עבור דרום המדינה ויחש"מ ‪ 703‬הוקם עבור‬
‫מרחב רמת הגולן והגליל‪.‬‬
‫במהלך שנות פעילות היחשמ"ים הן לקחו חלק בכל פעילות צבאית אפשרת‬
‫– מלחמות‪ ,‬מבצעים שונים‪ ,‬אימונים‪ ,‬שינויים ארגוניים ושינויים מיקום‪ .‬היחידות‬
‫אנשי גשח ‪674‬‬ ‫תרמו באופן משמעותי לשיפור מוכנותו של צה"ל למצבי חירום וכללו גש"חים‬ ‫ביקור הנשיא בהד ‪ ,20‬דמצבר ‪1976‬‬ ‫ביקור שר הביטחון בבהד ‪ ,20‬נובמבר ‪1975‬‬
‫ניידים אשר היו מוכנים תמיד לקריאה לצאת לשטח בכל מקרה שבו היה בהם‬
‫צורך‪.‬‬
‫‪1978‬‬

‫מבצע ליטני‬
‫ב‪ 11-‬במרץ‪ ,1978 ,‬ארע פיגוע כביש החוף‪ ,‬המוכר גם בשם אוטובוס הדמים‪ .‬הפיגוע בוצע על‪-‬ידי חוליית שמנתה ‪11‬‬
‫מחבלים מהפת"ח‪ ,‬אשר הגיעו לישראל בכלי שיט מנמל צור בלבנון‪ .‬המחבלים השתלטו על אוטובוס מטיילים שהיה בדרכו‬
‫לחיפה‪ ,‬והכריחו את הנהג לנסוע לכיוון תל‪-‬אביב תוך שהם יורים מחלונות האוטובוס על רכבים נוסעים‪ .‬האוטובוס נעצר‬
‫בסופו של דבר בכניסה לתל אביב‪ .‬בטבח נהרגו ‪ 35‬אנשים ונפצעו ‪ 71‬נוספים‪.‬‬
‫בעקבות הפיגוע הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לצאת למבצע ליטני‪ ,‬שמטרתו הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור‬
‫בדרום לבנון וליצור רצועת ביטחון בדרום לבנון‪.‬‬
‫חיל החימוש נערך למערכה לא פשוטה שכללה התמודדות עם תנאי השטח הקשים – אזורים הרריים שבהם דרכים צרות‪,‬‬
‫מעבר בתוך כפרים צפופים‪ ,‬מוקשים רבים וקשיי עבירות עקב מזג האוויר‪ .‬מערך החימוש חולק לשתי גזרות עיקריות‪.‬‬
‫באחת פעל יחש"ם ‪ 703‬ממרכז הגזרה ועד למטולה‪ ,‬ובשנייה היה יחש"ם ‪ 651‬אחראי לגזרה המערבית‪ ,‬מראש הנקרה‬
‫ועד מרכז הגזרה‪.‬‬
‫אחד האירועים המרכזיים במבצע מבחינת חיל החימוש היה אירוע בשם טנק הבאר‪ .‬במהלך נסיעה על ציר "אמוש" נפל‬
‫טנק לתוך באר כך שרק קצה התותח נותר בולט‪ .‬לאחר ניסיונות חילוץ רבים שכללו חפירה מסביב לטנק במשך ‪ 48‬שעות‪,‬‬
‫לא הצליחו הכוחות לחלץ את הטנק‪ ,‬עד אשר השכיבו את הטנק על שרשרות וחלצו אותו בסיוע דחפור‪.‬‬
‫המבצע הסתיים ב‪ 21-‬במרץ וכל כוחות צה"ל חזרו לגבול ישראל לאחר שהוכרזה הפסקת אש‪ .‬יחידות האו"ם התפרסו‬
‫ברצועת הביטחון החדשה שנוצרה והיוותה הישג טריטוריאלי ממשי שתרם לביטחונה של מדינת ישראל במשך שנים רבות‪.‬‬
‫‪1979‬‬
‫טנקי מרכבה סימן ‪ 1‬הראשונים יוצאים משערי המש"א‬
‫באפריל ‪ 1979‬יצאו ארבעת טנקי מרכבה ‪ 1‬הראשונים מקו היצור והועברו בטכס תנוע ליחידה הצה"לית לקליטת טנקים‬
‫שהוקמה באותה תקופה‪ .‬טקס מסירת הטנקים לחטיבה ‪ 7‬של השריון נערך באוקטובר ‪ 1979‬בטכס חגיגי בו לקחו חלק‬
‫כל הצמרת הביטחונית של המדינה‪ ,‬מפקדי צה"ל‪ ,‬נציגים רבים של חיל השריון וחיל החימוש ואחרים‪.‬‬
‫זמן הייצור של הטנק‪ ,‬מתחילת התכנון ועד למסירה הסופית‪ ,‬כ‪ 9-‬שנים‪ ,‬נחשב לקצב שיא עבור פרויקט מורכב כל כך‪,‬‬
‫במיוחד בהתחשב בעובדה שמלחמת יום כיפור עיכבה את ביצוע הפרויקט באופן משמעותי‪.‬‬

‫חשיפת מרכבה מצעד צהל ‪1978‬‬

‫קו ייצור טנק המרכבה בתעשייה הצבעית הישראלית‬

‫לעמ מילנר משה‬
‫‪80‬‬
‫שנות‬
‫ה‪-‬‬
‫‪1981‬‬

‫מצעד טנקי פטון בטקס הפינוי בדרכם חזרה לשראל לעמ סהר יעקב‬ ‫חיל החימוש נפרד מסיני‬

‫שלט "לא נסוגנו‪ ,‬ויתרנו למען השלום" בסיני‬

‫מבצע רמון – פינוי חצי האי סיני‬

‫בהסכם השלום שנחתם עם מצרים בשנת ‪ ,1979‬הסכימו הצדדים על פינוי סיני‬
‫מנוכחות ישראלית‪ .‬מערך האחזקה של חיל החימוש נשא בחלק גדול מהאחריות‬
‫הכבדה של הפינוי‪ ,‬והוא הוביל מספר משימות חשובות‪ .‬הראשונה הייתה בניית‬
‫"יש מאין" של מערך אחזקה בקציעות‪ ,‬כולל מיסוד התשתיות וקליטת הצל"ם‪,‬‬
‫הציוד ואמצעי החימוש והכנת מתקני אחזקה שעמדו לשמש מזמן זה ואילך את‬
‫מערך האחזקה של האוגדה‪ .‬המשימה השנייה הייתה לאפשר את קיומם של‬
‫אימוני יחידות האוגדה בשטחי האימון החדשים בקציעות כדי לאפשר שמירה‬
‫על רמת כוננות ומוכנות גבוהים‪ ,‬תוך שמירה על רמת כשירות מרבי של הרק"ם‬
‫והצל"ם ותוך ביצוע אחזקה שגרתית‪ .‬המשימה השלישית‪ ,‬שעד לאותה תקופה‬
‫היה "המבצע הלוגיסטי הגדול ביותר בתולדות המדינה" היה פינוי סיני ומתן‬
‫שירותי אחזקה ופתרונות מיידים לכשלים טכניים במהלך התקפלות היחידות‬
‫והפינוי ההדרגתי של סיני‪.‬‬
‫הפרידה מסיני הייתה מורכבת מאוד פיזית אך גם רגשית‪ .‬חיילים רבים התקשו‬
‫לעמוד מול מראות המבנים המפורקים‪ .‬ההתאקלמות מחדש בנגב הייתה‬
‫מסובכת מכיוון שלא היו קיימים בתחילה תנאים בסיסיים‪ ,‬אפילו לא חשמל או‬
‫שירותים‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוך זמן קצר יחסית התארגן היחש"ם‪ ,‬הוקמו מבנים חדשים‬
‫שכללו סככות חדשות‪ ,‬נשקייה ומחסנים‪ ,‬כמו גם חדר משחקים ליחידה ושק"ם‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1980‬נערך ברפידים טכס הורדת הדגל והפרידה מהאזור והוא הועבר‬
‫לרשות המצרים ובכך הסתיימה תקופתה של עוצבת סיני‪.‬‬
‫ביקור הרמטכל רפאל (רפול) איתן ‪1981‬‬ ‫ביקור ראש הממשלה בגין ‪1980‬‬
‫‪1982‬‬

‫מרכבה סימן ‪ 1‬בשלום הגליל‬

‫משקיפים מתוך לבנון לעמ הרניק נתי‬

‫כוחותנו מפטרלים ברחובות צידון שבלבנון לעמ סהר יעקב‬

‫שלום הגליל‬
‫מבצע שלום הגליל (ששמו הוחלף לאחר מכן בשם מלחמת לבנון‬
‫הראשונה) התרחש בין ה‪ 6-‬ביוני ‪ 1982‬ל‪ 29-‬בספטמבר ‪ .1982‬רוב‬
‫הלחימה הייתה בשטח לבנון‪ ,‬וצה"ל נלחם שם בכוחות סוריה ובארגוני‬
‫טרור פלסטיניים שביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות‪.‬‬
‫לאחר ניסיון התנקשות בשגריר ישראל באנגליה‪ ,‬שלמה ארגוב‪ ,‬ב‪ 2-‬ביוני‬
‫‪ ,1982‬החליטה ממשלת ישראל להפציץ את ביירות‪ .‬אש"ף הגיב בהפצצת‬
‫יישובי הגליל‪ ,‬ויומיים לאחר מכן נכנס צה"ל ללבנון ופתח במבצע שלום‬
‫הגליל‪ ,‬מבצע שמטרתו הייתה חיסול איום המחבלים בדרום לבנון ודחיקת‬
‫ארגוני הטרור לעומק מדינה זו כדי להוציא את כל יישובי הצפון מטווח‬
‫האש של המחבלים‪.‬‬
‫המלחמה הביאה לסילוק מפקדות אש"ף מלבנון לתוניס ולחיסול מרבית‬
‫הכוחות הצבאיים של הארגונים הפלסטינים‪ .‬בעקבות המלחמה קם‬
‫ארגון חיזבאללה ומילא את החלל שנוצר בדרום לבנון עם יציאת הכוחות‬
‫הפלסטיניים‪.‬‬

‫זחלמ על הכביש לצור בלבנון לעמ קנטור יואל‬

‫‪1982‬‬

‫ירי תותחים ליד בירות שבלבנון לעמ‬

‫נחתת של חיל הים מעמיסה כוח שיריון של צהל‬

‫מחוף הים צפונית לצידון לעמ הרניק נתי‬

‫לעמ‬
‫שלום הגליל‬
‫ערב המלחמה התבצעו ביחש"מים הכנות לבניית כוחות מאולתרים עבור אוגדה‬
‫‪ ,36‬אוגדת סיני ואוגדה ‪ .162‬במהלך הלחימה נפרס מערך החימוש בהתאם‬
‫לפריסת הכוחות הלוחמים‪ .‬כבר ב‪ 5-‬ביוני נכנסו כוחות חימוש מיחש"ם גב ההר‬
‫ללבנון‪ .‬ימים אחדים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 9-‬ביוני‪ ,‬התפרסו הגש"חים בלבנון‪ .‬החבירה בין‬
‫הפלק"דים והחטיבות המסתייעות יצרה קשר רצוף עם הקח"שים החטיבתיים‬
‫אשר העבירו את דיווחי התקנות‪ ,‬וכך יכלו כוחות החימוש להתחיל בעבודה‪.‬‬
‫העומס על אנשי החימוש היה רב שכן היה עליהם לעמוד בכל משימות הטיפול‬
‫בכלים הפגועים תוך שהם תורמים למטלות נוספות כגון משימות אבטחה‬
‫ושמירה במחנות השונים‪ .‬בעקבות הלחימה היה צורך בפעולות חילוץ רבות‪,‬‬
‫שבהן הובילו צוותי החימוש וסייעו בחילוצם של רק"מים רבים כולל שימוש‬
‫ב‪ D9-‬לצורך חילוץ של טנק שנפל לתוך חצר בית‪.‬‬
‫מלחמת שלום הגליל הייתה המלחמה הראשונה בא לקח חלק טנק המרכבה‬
‫סימן ‪ 1‬בלחימה מול השריון הסורי ומול מחבלים חמושים‪ .‬שני גדודי מרכבה‬
‫מחטיבה ‪ 7‬הצליחו ל להשמיד חטיבת שריון סורי שהייתה מצוידת בטנקי‬
‫‪ T-62‬ו‪.T-72-‬הטנק הוכח כיעיל מאוד ולקחי המלחמה יושמו בפיתוחו של טנק‬
‫המרכבה סימן ‪.2‬‬
‫‪1982‬‬

‫בעיר צור לעמ הנריק נתי‬

‫שלל מחלחמה‪ ,‬תותחים (למעלה) ומשגרי קטיושות (למטה)‬

‫ששימשו את המחבלים בלבנון לעמ רימון ברוך‬

‫ב‪.‬ת תפן במבצע שלג‬

‫נגמ"ש חימוש‪/‬טכני מצויד במנוף בתנועה על כביש בדרום לבנון‬
‫‪1983‬‬

‫סטודנטית מניו יורק מתקנת מנוע טנק בבסיס תחזוקה בצהל במסגרת‬
‫התנדבותה לשירות מילואים במשך חודש לצהל לעמ הרניק נתי‬ ‫פנימייה צבאית חימוש‬

‫מש"א ‪701‬‬

‫טקס הנחת אבן פינה לבי"ס במחנה נתן יחש"מ ‪.653‬‬

‫בין הנוכחים ‪ -‬הרמטכ"ל רפאל איתן‪ ,‬ז'ק אמיר‪ ,‬משה פלד‪.‬‬
‫‪1983‬‬
‫כניסת מרכבה סימן ‪ 2‬לשירות‬
‫מבצע שלום הגליל היווה את טבילת האש של טנק המרכבה ובסוף המערכה היו התוצאות מרשימות‪ .‬הטנק‬
‫הוכח כיעיל‪ ,‬בעל שרידות גבוהה ביותר ויכולת מופתית ביצירת אש‪ .‬המיגון במרכבה סימן ‪ 2‬הוכיח את עצמו‬
‫ויכולת הניידות האיכותית בשטחים קשים תרמו רבות להצלחותיו של צה"ל במבצע‪ .‬דרגת ההישרדות הגבוהה‬
‫של טנקי המרכבה אפילו הובילו לבעיה מוראלית בחיל השריון מכיוון שחיילים רבים רצו לשרת במרכבה‬
‫החדשנית ולא בטנקי מגח ושוט‪.‬‬
‫במסגרת הפקת הלקחים מהמבצע‪ ,‬יושמו במרכבה סימן ‪ 2‬מיגון משופר‪ ,‬ממסרת הטנק הוחלפה והותקן‬
‫בה מחשב ירי חדש ומתקדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחלפו כוונות המפקד והתותחן בכוונות משוכללות יותר אשר כללו גם‬
‫אמצעים לראיית לילה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1983‬קיבל מרכבה סימן ‪ 2‬אישור חימושי ובשנת ‪ 1984‬נקלטו ‪ 70‬טנקים מדגם זה לשירות בצה"ל‪.‬‬

‫תא"ל טוביה מרגלית‬

‫טנק גנדיש מתוצרת ברהמ בעל ‪ 4‬מקלעים נגד מטוסים‬ ‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1983-1985‬‬
‫מוצג במפגן חיל האוויר לעמ ראוגורודזקי הררד‬

‫טוביה מרגלית החל את שירותו בחיל החימוש בשנת‬

‫‪ 1962‬כמהנדס תכנון בענף הנשק במקחש"ר‪ .‬הוא‬
‫שרת במקחש"ר במספר תפקידים מטה טכניים‬
‫ובשנת ‪ 1967‬מונה לתפקיד ראש מדור הנשק הכבד‬
‫במקחש"ר‪ ,‬תפקיד שבו תרם רבות להשמשת שלל‬
‫המלחמה הסובייטי ולהכנסתו לשירות בצה"ל‪ ,‬יחד עם הסבת תותח‬
‫ה‪ 100-‬של טנקי ‪ T‬סובייטיים לתותי ‪ 105‬מ"מ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬מונה לראש‬
‫מרגליתמערכות הנשק בדרגת אל"מ‪ .‬ב‪ 1980-‬מונה למפקד מש"א‬ ‫תא״ל טוביה מחלקת‬
‫ספטמבר ובנובמבר ‪ ,1983‬הועלה לדרגת תת‪-‬אלוף ומונה לתפקיד קצין‬
‫‪1985‬‬ ‫‪7100‬‬ ‫נובמבר ‪- 1983‬‬
‫חימוש ראשי‪ .‬בשנת ‪ 1985‬התפטר מתפקידו ופרש מצה"ל בעקבות‬
‫השינוי הארגוני אשר במסגרתו הוכפף חיל החימוש לאג"א‪ ,‬מהלך לו‬
‫התנגד מרגלית בכל תוקף‪.‬‬
‫תקופתו כקצין חימוש ראשי זכורה בעיקר הודות לתרומתו לחיל בתקופת‬
‫שהיית צה"ל בלבנון בכל הקשור ללחימה ולשחיקת הכוחות והכלים‪.‬‬
‫מרגלית תרם רבות גם לתחום הטכנולוגי‪ ,‬בקליטת מערכות אלקטרו‪-‬‬
‫אופטיות ובקרת אש חכמות מבוססות מחשב‪ ,‬מד טווח לייזר ורגשים‬
‫נוספים‪ .‬הכנסת ציוד חדיש זה לחיל חייב את מערך החימוש להתמודד‬
‫עם ציוד ברמות המתקדמות ביותר‪ ,‬מאמץ אשר התבטא בפיתוח‬
‫המערכות עצמן אך גם בפיתוח צב"ד מתאים ומעבדות אחזקה בכל‬
‫טנק מרכבה בתרגיל בדרום הארץ לעמ הרניק נתי‬ ‫הרמות יחד עם הכשרת כוח אדם מקצועי ומיומן‪.‬‬
‫‪1985‬‬
‫נסיגת צה"ל מלבנון‬ ‫הקמת עמותת חיל החימוש‬
‫לאזור הביטחון‬ ‫עמותת חיל החימוש הוקמה בשנת ‪ 1984‬מתוך מטרה לשרת את המשפחות‬
‫השכולות‪ ,‬כמו גם את אנשי החיל ששירתו‪ ,‬משרתים ועתידים לשרת בו‪ .‬העמותה‬
‫בינואר ‪ 1985‬התקבלה החלטת ממשלה להוציא את צה"ל‬ ‫מחברת בין הדורות ששירתו בחיל לאנשי החיל בסדיר ובמילואים ותורמת רבות‬
‫מלבנון‪ ,‬תוך שימור רצועת ביטחון של מספר קילומטרים‬ ‫להטמעת מורשת החיל וערכיו‪.‬‬
‫לצורך הגנה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל‪ .‬השלב‬ ‫מתוך האמונה שחיל החימוש הוא גם משפחה‪ ,‬העמותה עושה כל שביכולתה‬
‫הראשון בפינוי כלל את פינוי משולש נבטיה ופינוי מרחב צור‪.‬‬ ‫לסייע למשפחות השכולות ולספק להם סיוע בכל הנדרש‪ ,‬כגון טקסי בר מצווה‬
‫השלב השני‪ ,‬אשר החל באמצע פברואר‪ ,‬כלל את הכנת‬ ‫ליתומי החיל‪ ,‬סופי שבוע של כיף ופינוק למשפחות השכולות ואף מסייעת עם‬
‫הכוחות לפינוי‪ ,‬כולל סדנאות היחש"ם המזרחי בפיקודו של‬ ‫תלושי שי לחגים למשפחות נזקקות‪.‬‬
‫סא"ל צבי כהנא‪ .‬השלב השלישי והאחרון כלל את סיום הפינוי‬
‫בפועל‪ ,‬אשר הסתיים בתחילת חודש יוני ‪.1985‬‬ ‫העמותה מסייעת גם ליחידות החימוש השונות ומספקת סיוע אישי לחיילים‬
‫בודדים בעזרת מלגות לימודים‪ ,‬תלושי שי בחגים ומתן סיוע בארגון ביקורים של‬
‫בשטח‪ ,‬לקח חיל החימוש חלק מרכזי בכל אחד משלבי‬ ‫בני משפחה בארץ‪.‬‬
‫הפינוי‪ ,‬מכיוון שכל שינוי פריסה של הכוחות השפיע גם על‬
‫היערכות חיל החימוש בשטח והביא לפינוי סדנאות ומחנות‬ ‫כל פעילות העמותה נעשית בהתנדבות ובשיתוף פעולה עם החיל‪.‬‬
‫והעברתם לקו חדש‪.‬‬
‫כל שלב במעבר הזה הציב אתגרים גדולים אנשי החיל שכן‬
‫הם נדרשו להמשיך במתן שירותי האחזקה השוטפים לכוחות‬
‫בשטח‪ ,‬ובה בעת היה עליהם לפרק את המתקנים‪ ,‬לפנותם‬
‫למחנות החדשים ולהקים אחרים תחתם‪.‬‬
‫מצל"ח ‪ 6800‬נטל חלק בפינוי באמצעות חוליות שסייעו‬
‫וכיוונו את פינוי חלקי החילוף והמכללים של היחשמ"ים‪,‬‬
‫במקביל לקליטה‪ ,‬למיון‪ ,‬לשיקום ולהחזרה לשירות של ציוד‬
‫וכן במקביל לאחסון הגנרטורים‪ .‬המש"אות סייעו בפירוק‬
‫המתקנים ובאחזקת האמצעים שהופעלו בפינוי ומרת"ח‬
‫פינה וקלט תחמושת‪.‬‬
‫תא"ל משה קידר‬
‫סדנאות היחש"מים היו בין האחרונות שהתפנו והן עברו‬ ‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1985-1988‬‬
‫לבסיס היחש"ם העורפי בפיקוד צפון‪ .‬עם סיום השהות בלבנון‬
‫יצאו חיילי היחש"מים להתרעננות בסדרות חינוך בירושלים‬ ‫תת אלוף משה קידר מונה לתפקיד קצין החימוש‬
‫ובנגב‪ ,‬אשר בסיומן התקיימה עצרת לסיכום השהות בלבנון‪.‬‬ ‫הראשי השמיני של החיל בשנת ‪.1985‬‬
‫בעצרת השתתף אלוף פיקוד הצפון‪ ,‬אלוף אורי אור‪ ,‬ששיבח‬ ‫קידר התגייס לצה"ל בשנת ‪ 1953‬ושירת כמכונאי‬
‫את פעילותם של חיילי חיל החימוש בלבנון לאורך שלוש‬ ‫טנקים‪ .‬הוא שירת בתפקיד זה עד שהגיע לדרגת‬
‫שנות פעילותם‪.‬‬ ‫רס"ר ולאחר מכן נשלח ללימודים בטכניון ובשנת‬
‫‪ 1965‬סיים בהצלחה לימודי הנדסת מכונות‪ .‬לאחר שהוסמך כמהנדס‬
‫קידרתא"ל קידר כראש ענף טכני במרכז השיקום והאחזקה‪ ,‬ראש ענף‬ ‫תא״ל משה שרת‬
‫במפקדת קצין חימוש ראשי‪ ,‬ראש פרויקט טנק המרכבה וראש‬ ‫טנקים‬
‫ספטמבר ‪1988‬‬ ‫ספטמבר ‪- 1985‬‬
‫מחלקות מערכות ממונעות‪ .‬כתא"ל היה ראש מנהלת פיתוח טנקים‬
‫ולאחר מכן התמנה לקצין החימוש הראשי‪.‬‬
‫תחת פיקודו של קידר ובהנהגתו שם החיל דגש על התייעלות בהפעלת‬
‫המערכות החייליות‪ ,‬על תרגול אינטנסיבי של כל מסגרות החיל ועל‬
‫הכשרת כוח אדם איכותי בבה"ד ‪ .20‬בנוסף בשנים אלה פותחו אמצעי‬
‫לחימה חדשים ובראשם טנק מרכבה סימן ‪ 2‬ומרכבה סימן ‪ ,3‬האכזרית‪,‬‬
‫פומה וכלים נוספים‪.‬‬
‫במהלך תקופתו שירותו כקצין החימוש הראשי נעשה ניסיון של המטכ"ל‬
‫ואג"א לפרק את חיל החימוש ולהקים חטיבה הנדסית באג"א‪ ,‬אך‬
‫הקחש"ר התנגד נחרצות לניסיון זה ועמדתו הובילה לביטול ההחלטה‬
‫מימין ומשמאל‪ ,‬שלב ב בפינוי כוחות צהל מלבנון לאחר מבצע שלום‬
‫הגליל חוצים את הגבול בדרכם לישראל לעמ הרניק נתי‬
‫לפרק את החיל‪.‬‬
‫‪1985‬‬
‫אסון הספארי‬
‫ב‪ 10-‬במרץ ‪ ,1985‬טרם יציאתו של צה"ל מלבנון והתמקמות הכוחות‬
‫ברצועת הביטחון‪ ,‬נסעה שיירה שכללה ארבע משאיות ספארי לכיוון דרום‬
‫לבנון‪ .‬בהתאם להנחיות‪ ,‬השיירה הייתה מלווה בשני ג'יפים – אחד בראש‬
‫השיירה ואחד במאסף‪ .‬המשאיות הובילו כמה עשרות חיילים שהיו בדרכם‬
‫חזרה לסדנת החימוש באזור מארג' עיון לאחר חופשת השבת בבית‪ .‬במהלך‬
‫הנסיעה בשטח הלבנוני‪ ,‬הבחינו נוסעי הג'יפ הראשון בטנדר אדום שעורר‬
‫את חשדם והם סימנו לנהג הטנדר לעצור בשולי הכביש‪ .‬נהג הטנדר עצר‬
‫בשוליים ונתן לשיירה להמשיך בנסיעתה‪ .‬לאחר שהג'יפ המוביל והמשאית‬
‫הראשונה חלפו על פניו‪ ,‬הפעיל הנהג מטען נפץ בעוצמה גדולה‪ .‬עוצמת‬
‫ההדף שנוצר עקרה ממקומה את משאית הספארי השנייה בשיירה שהייתה‬
‫הקרובה לטנדר באותו רגע והמשאית עלתה באש‪.‬‬
‫לזכר הנופלים הוקמה אנדרטת חללי הספארי במטולה‪ ,‬והיא מוצבת על גבי‬
‫בסיס העשוי אבני בזלת ומתמרת מהם לגובה ‪ 3‬מטר‪ .‬האנדרטה מוקפת‬
‫בשרשרת ברזל המחברת לעד בין שמותיהם של שנים‪-‬עשר הנופלים‪:‬‬
‫רס"ר בן גל ( בוזגלו ) אברהם‪ ,‬טוראי דהאן משה‪ ,‬רב"ט דיין עופר‪,‬‬
‫רב"ט חטיב רוקן‪ ,‬סמל חיים מאיר אבנר‪ ,‬סמ"ר מיכאל אפריים‪ ,‬טוראי ממן‬
‫גיורא‪ ,‬רב"ט מלמד דני‪ ,‬טוראי נגר שלמה‪ ,‬רב"ט סגל צפריר‪ ,‬סמל שחר‬
‫(סוויסה) יצחק ורב"ט שניידרמן אלכסנדר‬
‫יהי זכרם ברוך‬

‫תמונות מאסון ספארי‬

‫אנדרטת אסון ספארי‬

‫‪1987‬‬

‫ניסוי פיתוח של החיל נגד תופעת הדוקרנים‪.‬‬

‫צמיגים עמידים ומגובים לרכבים תוך שימוש במגנטים לפינוי צירים‬

‫למעלה‪ :‬חייל שיצא מרכבו כדי לבחון חפץ בלתי מזוהה בצד הכביש בטול כרם‪ .‬לע"מ‪,‬‬
‫צביקה ישראלי‬

‫האינתיפאדה הראשונה‬
‫האינתיפאדה הראשונה החלה בדצמבר ‪ 1987‬ונמשכה עד לחתימת הסכם עקרונות בין ממשלת ישראל‬
‫לאש"ף ב‪ 13-‬בספטמבר ‪ .1993‬פירוש המילה הערבית אינתיפאדה הוא התקוממות‪ .‬האינתיפאדה‬
‫פרצה בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בדצמבר ‪ 1987‬כאשר חייל צה"ל איבד את השליטה על‬
‫מוביל הטנקים בו נהג ופגע בשיירת רכבים שהסיעו לרצועת עזה פועלים שחזרו מעבודתם בישראל‪.‬‬
‫הלוויות ההרוגים הפכו להפגנות ענק בהם אלפים מתושבי רצועת עזה יצאו לרחובות ונתנו חופש‬
‫לתסכול ולזעם שהצטברו במשך עשרות שנים‪.‬‬
‫משימתו של צה"ל הייתה החזרת הסדר על כנו‪ .‬משימה זו התבררה כמסובכת ביותר‪ ,‬הן עקב היקף‬
‫ההתקוממות והן עקב הניסיון המועט שהיה אז לצה"ל בדיכוי התקוממויות אזרחיות‪ .‬בהדרגה‪ ,‬פיתח‬
‫צה"ל אמצעי הרתעה חדשים ותורת הלחימה הותאמה למאבק החדש שנכפה על הצבא‪.‬‬
‫במהלך האינתיפאדה הוקמו בחיל פלוגות חימוש חדשות שנועדו לחזק את הכוחות הפועלים בשטח‪.‬‬
‫כחלק מהתמיכה והחיזוק הוחלט לשתף את היחש"מים בפעילות הביטחון השוטף‪ ,‬החלטה שהובילה‬
‫לכך שכוחות החימוש ביצעו פעולות זהות לאלו של הלוחמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נערך החייל לתגבר את המענה‬
‫התחזוקתי המידי אותו סיפק החיל לכלל החיילות ומחלקות הייצור נכנסו לפעילות מואצת לצורך ייצור‬
‫ימין‪ :‬סיור בחברון לעמ אלפרט נתן‬ ‫אמצעי מיגון ואמצעי לחימה מתקדמים שיתאימו לפעילות החדשה‪.‬‬
‫שמאל‪ :‬התפרעיות בשכם לעמ הנריק נתי‬
‫‪1987‬‬
‫הכפפת חיל החימוש לאג"א‬
‫בחודש מאי ‪ 1985‬התקבלה החלטה במטכ"ל אשר קבעה שחיל החימוש‪ ,‬אשר‬
‫היה כפוף עד אז ישירות לרמטכ"ל‪ ,‬יעבוד בכפיפות לאג"א יחד עם חיל התחזוקה‬
‫וחיל הקשר‪ ,‬ויחדל למעשה לשמש כחיל המופעל ישירות על ידי המטה הכללי‪.‬‬
‫תא"ל צבי (צביקה) אורן‬ ‫החלטת התקבלה לאחר עבודת מטה מעמיקה וממושכת שארכה מספר שנים‪,‬‬
‫קצין חימוש ראשי בשנים ‪1988-1991‬‬ ‫אך לא הגיעה לכדי הכרעה‪.‬‬
‫לאחר הקמת מפקדת חילות השדה‪ ,‬קבע הרמטכ"ל שחילות החי"ר‪ ,‬השריון‪,‬‬
‫תת אלוף צביקה אורן מונה לקצין החימוש הראשי‬ ‫התותחנים וההנדסה יעברו לסמכותה והיה זה רק הגיוני שבמסגרת תהליך‬
‫בחודש ספטמבר ‪ .1988‬אורן התגייס לחיל השריון‬ ‫הארגון מחדש שהתרחש בצה"ל באותה תקופה‪ ,‬יעברו הכוחות הלוגיסטיים‬
‫ב‪ ,1965-‬שירת כמפקד מחלקה בגדוד במלחמת ששת‬ ‫לסמכותה של אג"א‪.‬‬
‫הימים וכמפקד פלוגה בגדוד במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫החלטת הרמטכ"ל קיבלה את אישורו של שר הביטחון דאז‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬שהדגיש‬
‫לאחר שסיים את לימודיו בטכניון בשנת ‪ ,1973‬הוצב‬ ‫את העובדה "שלקצין החיל הראשי תהיה זיקה מקצועית לרמטכ"ל שאינה‬
‫בהתאם לבקשתו בחיל החימוש‪ .‬בשנת ‪ 1982‬הועלה לדרגת אל"ם ומונה‬ ‫מותנית בראש אג"א"‪ ,‬והוסיף כי "נושא התקינה והבחינה יוותרו בידי קצין החיל‬
‫לראש מחלקת מערכות ממונעות‪ ,‬תפקיד בו שירת שש שנים עד מינויו‬ ‫הראשי"‪.‬‬
‫אורןהחימוש הראשי‪.‬‬
‫תא״ל צביקהלקצין‬ ‫קצין החימוש הראשי באותה תקופה היה תא"ל טוביה מרגלית‪ ,‬אשר היה בסיור‬
‫‪1991‬‬
‫תא"ל אורן פיקד על החיל במלחמת המפרץ הראשונה‪ ,‬ותחת פיקודו‬
‫ספטמבר‬ ‫ספטמבר ‪- 1988‬‬ ‫הזמנה לסיום קורס קציני חימוש‬
‫מקצועי בארה"ב במועד קבלת ההחלטה‪ .‬תא"ל מרגלית הביע תסכול רב‬
‫עמד חיל החימוש באתגרים חדשים שהציבה הלחימה החדשה‪ ,‬במיוחד‬ ‫מההחלטה ומעצם קבלתה בעת ששהה בחו"ל‪.‬‬
‫האיום על העורף האזרחי‪.‬‬ ‫עם חזרתו התעדכן על ידי סגנו אל"משמעון רוזנטל בפרטי ההחלטה‪ .‬תא"ל‬
‫תא"ל אורן הוביל את פיתוחן של מערכות מיגון מתקדמות ומערכות‬ ‫מרגלית נפגש פעמיים עם הרמטכ"ל ומשהבין כי אין בכוונת הרמטכ"ל לחזור בו‬
‫לבקרת אש‪ .‬בה בעת פעל לפיתוח מסלולים לקידום קצינים ונגדים בחיל‪,‬‬ ‫מהחלטתו הגיש את בקשתו להתפטרות מידית מתפקידו כקחש"ר‪.‬‬
‫טיפח ועודד את הגאווה החיילית ואת הנחלת מורשת החיל המפוארת‬
‫והיה האחראי להקמת האנדרטה לחללי חיל החימוש בנתניה‪.‬‬

‫ביקור הרמטכל משה לוי ‪15.1.87‬‬ ‫ביקור ראש הממשלה יצחק שמיר בבסיס צה"ל‪ ,‬בוחן חימוש טנק מרכבה‪.‬‬ ‫סגן ראש הממשלמה יצחק שמיר מסתכל‬
‫לעמ‪ ,‬הרמן חנניה ‪1987‬‬ ‫דרך כוונת של רובה גליל לעמ סהר יעקב‬
‫‪1988‬‬

‫יום הורים ראשון בבה"ד ‪20‬‬

‫בשנת ‪ 1988‬הוחלט לפתוח את בה"ד ‪ 20‬ולקיים יום הורים לחניכי‬
‫הקורסים לראשונה בתולדות החיל‪ .‬ההורים ובני המשפחה שזכו לבקר‬
‫בבה"ד התרשמו מקרוב מתהליך ההכשרה של חיל החימוש והכירו את‬
‫מסלול ההכשרה הכלול אותו עובר החניך במהלך שירותו בבה"ד‪.‬‬
‫במהלך הביקור פגשו המשפחות את המפקדים‪ ,‬ובראשם ראש ענף‬
‫מערכות ממונעות‪ ,‬סא"ל אלידר‪ .‬המפקדים תיארו למבקרים את‬
‫התהליך ההכשרה של החניכים בבה"ד‪ ,‬החל בקליטה‪ ,‬שלבי הקורסים‬
‫וההתקדמות בהכשרה המקצועית‪ ,‬ומקצועות החימוש הרבים שהחניכים‬
‫בקיאים בהם בסיום ההכשרה‪.‬‬
‫ההורים והמבקרים זכו גם לסייר במגורי החיילים ובכיתות הלימוד וראו‬
‫מקרוב לראשונה את כלי הרכב והרק"ם (רכב קרבי משוריין) שבהם‬
‫מטפל החיל‪.‬‬
‫יום ההורים תרם רבות לתחושת המשפחתיות בה מתגאה חיל החימוש‬
‫והוביל לימי הורים נוספים רבים‪.‬‬

‫פיתוח גדר מערכת אתראה אלקטרונית מתוחכמת בחיל החימוש שנפרסו‬

‫בגבולות המדינה‬

‫רבין במכתב למפקד משא ‪7100‬‬

‫מלל‬

‫הצגת טיל ‪( TOW‬עורב) מתקדם שנקלטו על ידי חיל החימוש לראש‬

‫הממשלה דאז יצחק שמיר ולשר הביטחון יצחק רבין‬
‫‪1989‬‬

‫ה"אכזרית" ב‪...‬‬ ‫נגמש מצוייד במכשיר לפינוי מוקשים המכונה אכזרית בדרום הארץ לעמ‬
‫אוחיון אבי‬

‫כניסת ה"אכזרית" לצה"ל‬

‫האכזרית הינו נגמ"ש כבד אשר נכנס לשירות בצה"ל בשנת ‪.1988‬‬
‫מטרתה של האכזרית הייתה לענות על הצורך הצה"לי לרכב קרבי משורין הצה"לית שיתאים‬
‫למגוון משימות ח"יר בהתאם לשדה הקרב המתפתח באזור באותן השנים‪.‬‬
‫מבנה האכזרית מבוסס על טנק רוסי מסוג טירן ‪ T-55‬אשר נלקח שלל בידי צה"ל‪ .‬פיתוח דגם‬
‫האב טיפוס בוצע על‪-‬ידי רפא"ל‪ .‬בסיום שלב הפיתוח‪ ,‬הועברה האכזרית לידי חיל החימוש לצורך‬
‫שיפור חטיבת הכח‪ ,‬מוטות הפיתוח וההינעים הסופיים‪ .‬חיל החימוש השלים את הנדסת האכזרית‬
‫בהצלחה והעביר אותה למש"א ‪ 7200‬של החיל לשלב הייצור‪.‬‬
‫האכזרית מצוידת בארבעה מקלעי מא"ג כמו גם במטולי רימוני עשן והיא משמשת את צה"ל‬
‫בפעילות השוטפת‪ ,‬כמו גם במבצעים רבים במהלך האינתיפאדה השנייה‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה‪,‬‬
‫מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן‪.‬‬
‫במהלך השנים עברה האכזרית מספר שיפורים ושדרוגים בהתאם לצרכי הצבא‪ .‬בשנת ‪2005‬‬
‫נערכה לראשונה הסבה של אכזרית למעין אמבולנס משוריין בעל יכולת פינוי פצועים ומתן טיפול‬
‫נמרץ הודות למכשור הרפואי שהותקן בה כגון בלוני חמצן‪ ,‬אלונקות ותרופות המסייעים לכוחות‬
‫בשטח לספק עזרה ראשונית לכוחות הלוחמים‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫שנות‬
‫ה‪-‬‬
‫‪1990‬‬

‫אתר ההנצחה החילי בנתניה‬

‫האנדרטה לזכר נופלי חיל החימוש הוקמה בשנת‬
‫‪ ,1990‬בעת כהונתו של תת אלוף צביקה אורן כקצין‬
‫החימוש הראשי‪.‬‬
‫האנדרטה‪ ,‬הנמצאת בנתניה‪ ,‬היא רחבת אבן גדולה‬
‫בה פזורים חלקי טנקים‪ ,‬תותחים ופריטים נוספים‬
‫המזוהים עם החיל‪ ,‬פריטים שעוצבו כפסלים בצבעים‬
‫שונים‪ .‬הקיר המקיף את הרחבה עשוי לוחות פלדה‬
‫עליהם חרוטים לעד שמות הנופלים‪ .‬צריח של טנק‬
‫הוא נר זיכרון העומד ליד קיר ההנצחה‪ ,‬שלרגליו‬
‫מופיעות מילותיו של הנביא יחזקאל "הנה אני מביא‬
‫בכם רוח וחייתם" (ל"ז‪ ,‬ה')‪.‬‬
‫מתוך מטרה לתעד את סיפורי ההקרבה של חיילי‬
‫חיל החימוש במערכות ישראל‪ ,‬הושקעה מחשבה‬
‫רבה וכל אחד מהמרכיבים משדר באופן מודע‬
‫ותת מודע את מורשת חיל החימוש‪ ,‬בצבע‪ ,‬בצורה‬
‫ובחומר‪.‬‬
‫למעלה‪ :‬מלל‬
‫ימין למטה‪ :‬לל‬
‫שמאל למטה‪ :‬לל‬
‫‪1990‬‬
‫כניסת מרכבה סימן ‪ 3‬למערך הלחימה‬
‫בתחילת שנת ‪ 1990‬נכנס לשרות בצה"ל טנק מרכבה ‪ 3‬ונקלט בחטיבת ברק‪.‬‬
‫טנק מרכבה ‪ 3‬הוא תוצר של מסקנות ולקחים שנלמדו במהלך השימוש השוטף‬
‫בקודמו‪ ,‬מרכבה ‪ ,2‬והוא מייצג שדרוג ניכר ליכולות הטנק‪ .‬במרכבה ‪ 3‬הורכבו‬
‫מערכות ומכלולים חדשים לחלוטין מאלה שהיו קיימם במרכבה ‪ .2‬כל מערכות‬
‫הטנק‪ ,‬מלבד המנוע‪ ,‬פותחו וייוצרו בישראל‪.‬‬
‫תכונותיו הבולטות ביותר של הטנק הם מזקו"מ חדיש ומשוכלל‪ ,‬מנוע עוצמתי‬
‫בעל הספק של ‪ 1,200‬כוחות סוס ותותח חלק‪-‬קדח מודרני ‪ 120‬מ"מ מתוצרת‬
‫תע"ש‪.‬‬
‫במהלך שנות התשעים המשיך החיל בפיתוח ובשדרוג של המרכבה ‪ 3‬בהתאם‬
‫לצרכי צה"ל‪ ,‬אם בהוספת מערכות מיגון מודולריות לשיפור ההגנה מטילי נ"ט‬
‫של חיזבאללה או בטכנולוגיות חדישות אשר סייעו בהתאמת המרכבה ‪ 3‬לשדה‬
‫הקרב העתידי‪ .‬מרכבה ‪ 3‬היווה פריצת דרך בכל הקשור לרמת עבירות בשטח‬
‫והוא נועד לעמוד בתנאי השטח הנוקשים של רמת הגולן‪.‬‬
‫למעלה‪ :‬מלל‬
‫למטה‪ :‬מלל‬

‫מלל‬
‫‪ 2‬שורות‬
‫‪1991‬‬
‫הקמת מחלקת אחזקה באג"א‬
‫חיל החימוש שואף באופן תמידי לשפר את המענה אותו הוא מספק לכלל‬
‫חיילות צה"ל‪ ,‬מתוך הבנה מעמיקה של חשיבות המוכנות הכלל‪-‬צה"לית בכל‬
‫הנוגע לחימוש החילות השונים‪ .‬מתוך שאיפה זו‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 1990‬מחלקת‬
‫אלוף עמיאז סגיס‬ ‫אחזקה באג"א (אגף האפסנאות)‪ ,‬אגף שמטרתו לנהל באופן יעיל את תיאום‬
‫קחש"ר העשירי בשנים ‪1991-1995‬‬ ‫המאמץ התחזוקתי הכולל בצה"ל תוך מתן מענה מהיר ומדויק לצרכים השונים‬
‫המגיעים מהשטח‪.‬‬
‫אלוף עמיאז סגיס מונה לקצין החימוש הראשי העשירי‬ ‫המחלקה הוקמה על בסיס ענף האחזקה והטנקים באג"א‪ ,‬בשילוב עם מדור‬
‫בספטמבר ‪.1991‬‬ ‫תכנון אחזקה מענף שדה במקחש"ר ומדור הקשר מענף הספקה באג"א‪.‬‬
‫עמיאז סגיס התגייס לחיל החימוש ב‪ 1966-‬ושירת‬ ‫מפקדה הראשון של המחלקה היה אל"מ דוד יהושע (יושע)‪ ,‬אשר מיד עם‬
‫כקצין חימוש בחטיבת שריון במלחמת יום הכיפורים‬ ‫כניסתו לתפקיד החל בהקמה ובמיסוד מדויקים של המחלקה‪ .‬אל"מ יהושע‬
‫לאחר שסיים בהצלחה קורס קצינים‪ .‬לאחר סיום‬ ‫היה אחראי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להכפפת הניהול השוטף של אחזקת משק הבק"ש‬
‫לימודיו ב‪ ,1974-‬שירת במגוון תפקידי מטה‪ ,‬פיתוח ואחזקה בחיל החימוש‪.‬‬ ‫מחטיבת התכנון באג"א למחלקת האחזקה ולקבלת אחריות מלאה על ניהול‬
‫בשנת ‪ 1986‬קיבל עמיאז דרגת אל"מ ומונה למפקד יחידת הניסויים של‬ ‫כלל תנועות הרק"ם בצה"ל‪.‬‬
‫בתפקידו הבא שירת כמפקד מרכז השיקום והאחזקה עד שמונה‬ ‫סגיס‬
‫אלוף עמיעז החיל‬ ‫בנוסף‪ ,‬פעלה המחלקה לניהול הסבות הרק"ם במסגרת תהליך הארגון מחדש‬
‫החימוש הראשי בשנת ‪.1991‬‬ ‫ספטמבר ‪ - 1991‬לקצין‬
‫פברואר ‪1995‬‬ ‫של הרק"ם בצה"ל וליישור קו בכל הקשור לאחידות הפלטפורמות בחטיבות‬
‫בתקופתו כקצין חימוש ראשי נמשך תהליך פיתוחן וקליטתן של מערכות‬ ‫השריון‪.‬‬
‫נשק חדשות ושיפורן של מערכות נשק קיימות‪ ,‬רכש וקליטת מערך‬
‫ה‪ MLRS-‬וחידוש משק הרכב לסוגיו‪ .‬תא"ל סגיס הוביל שיפור משמעותי‬
‫חייל צה"ל מסביר כיצד להשתמש בממ"ט (מנשא מגן לטף) אשר משמש להגנה על‬
‫תינוקות מפני התקפה כימית‪ .‬לעמ‪ ,‬אלפרט נתן ‪1991‬‬
‫פתיחת המכללה‬
‫של תהליך ההכשרה של כוח אדם טכנולוגי באמצעות המכללה‬
‫הטכנולוגית בבה"ד ‪.20‬‬ ‫פסקה מתארת תמונה‬

‫מלחמת המפרץ‬
‫בעקבות פלישת עיראק לכווית בשנת ‪ ,1990‬פרצה מלחמה בין עיראק ובין‬
‫קואליציה בין‪-‬לאומית בהנהגתן של ארה"ב ובריטניה‪ .‬המלחמה פרצה ב‪2-‬‬
‫באוגוסט ‪ 1990‬והסתיימה באופן רשמי ב‪ 28-‬בפברואר ‪.1991‬‬
‫עוד לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬החל צה''ל לנקוט באמצעי זהירות והנהיג רמת כוננות‬
‫חריגה‪.‬‬
‫מרכז הציוד נקרא להיערך לחלוקת חירום של ערכות אב"כ‪ ,‬תחילה לחיילי‬
‫צה"ל ולאחר מכן לעורף האזרחי‪ .‬בעקבות הביקוש הפתאומי והעצום לערכות‬
‫אב"כ נרכשו עשרות אלפי ערכות מגורמים אזרחיים ויובאו מאות אלפי ערכות‬
‫מחו''ל‪.‬‬
‫סא"ל מיכאל להט‪ ,‬סא"ל פנחס אזר‬ ‫במסגרת שיפור השירות ליחידות הושם דגש על זמני תגובה קצרים יותר ליחידות‬
‫ועל הקמת מחסן מרכזי לקבלת ציוד‪ .‬קודם להקמת מחסן הקבלה המרכזי‬
‫מלל חסר‬ ‫התקבל הציוד במחסנים שונים‪ .‬הטיפול ארך זמן רב‪ ,‬ואיתור הפריטים לאחר‬
‫קבלתם היה מגיע לשבועות ואף לחודשים‪ .‬כדי לייעל את תהליכי הוקם מחסן‬
‫ייעודי (ששטחו ‪ 4,000‬מ"ר) ותהליך הקבלה שונה ושופר לאין שיעור‪ .‬הקמתו של‬
‫מחסן קבלה מרכזי יצרה שער כניסה יחיד לכל מכולות הציוד המגיעות מחו"ל‬
‫עם עשרות אלפי פריטים מדי חודש‪ ,‬כך שכל הציוד שהגיע התנקז לאתר אחד‪,‬‬
‫והמשאיות חדלו להסתובב בין המחסנים השונים‪.‬‬
‫חיילי החימוש ששרתו ביחש"מים לנו ביחידותיהם כדי לספק מענה במקרה‬
‫של נפילת טיל באזורים שונים בארץ ונערכו למצב של פצועים ונפגעים רבים‬
‫לאור החשש משימוש בנשק כימי נגד מדינת ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכו היחש"מים‬ ‫למעלה‪ :‬מלל‬ ‫חיל החימוש מפתח מערכות אתראה מתקדמות בפני ירי טילים נגד‬
‫למתן מענה אחזקתי במחלקת צב"ם‪ ,‬במחלקת קידמ"א ובכלים לטיהור אב"כ‬ ‫למטה‪ :‬מלל‬ ‫טנקים‬
‫כגון‪:‬ריאו אב"כ ומקלחות שדה המיועדות לטיהור נפגעים‪.‬‬
‫‪1992‬‬
‫הקמת אגף החימוש בפיקוד העורף‬
‫בשנת ‪ 1992‬הוקם פיקוד העורף‪ .‬הקמת הפיקוד הייתה אחת התוצאות של לקחי מלחמת המפרץ שהסתיימה‬
‫בפברואר ‪.1991‬‬
‫עם הקמת פיקוד העורף‪ ,‬הוקם מיד אגף חימוש ייעודי‪ .‬בעתות רגיעה מספק האגף תמיכה לאימונים בבסיסים‬
‫שונים של המרחב הפיקודי‪ ,‬תוך שמירה על כוננות תמידית להקפצה לאירועי הרס ונזקי טבע בכל העולם‪.‬‬
‫בעתות חירום תומך המערך האחזקה בגדודי החילוץ והאב"כ בפעילותם בעורף המדינה תוך הקפדה מחמירה על‬
‫תקינות האמצעים הרבים והמגוונים המצויים בגדודים אלה‪.‬‬
‫ייחודו של מערך האחזקה הוא ביכולת עבודה עצמאית אל מול המפעלים האזרחיים‪ .‬שיטות האחסון והשינוע‬
‫שהנהיג האגף הם הגורם לכך שהן בעתות רגיעה והן בשעת חירום רמות המלאי הקיימות מנוהלות באופן עצמי‬
‫ואוטונומי‪.‬‬
‫אנשי החימוש בכל יחידות הפיקוד השתתפו בכל המבצעים והפעולות שצה"ל נדרש להם‪ ,‬ובשימור איתנותו וחוסנו‬
‫של העורף‪ .‬מערך האחזקה נוטל חלק פעיל בעת לחימה ובהגנה על עורף המדינה‪ .‬הוא מכין את האמצעים בזמן‬
‫שגרה‪ ,‬ודואג להתעצמות באמל"ח תוך פעילות מתמשכת לשמירת כשירות גבוהה לאורך זמן ובאמצעות כוחות‬
‫חימוש שפרוסים בכל מרחבי הפעולה בעורף‪.‬‬
‫אגף החימוש בפיקוד העורף מעורב בתהליך האפיון וקליטת אמל"ח חדשים ובאחזקת אמצעים חדשים אלה‬
‫ובשמירה על כשירותם לשעת חירום‪ .‬ענף החימוש הגיע להישגים מרשימים ברמת המקצועיות של אנשי האחזקה‬ ‫שר האוצר (משמאל)‪ ,‬יצחק מודעי‪ ,‬בביקורו בחיל עם האלוף ישראל טל‪ ,‬ראש פרויקט‬
‫באמצעות שיפור בתהליכי העבודה‪ .‬אנשי הקבע של החיל הם מוקד ידע אחזקתי וניהולי בתחום אחזקת אמצעי‬ ‫טנק המרכבה‪ ,‬על רקע טנק מרכבה ‪1992‬‬
‫החילוץ והאב"כ ובתחום החילוץ‪.‬‬
‫ביקור אלופים ‪1991‬‬
‫שמותיהם של המכובדים בתמונה‪...‬‬

‫מלל‬
‫‪ 2‬שורות‬
‫‪1993‬‬
‫כוחות צהל חוזרים מלבנון לעמ אוחיון אבי‬

‫מבצע דין וחשבון‬

‫בקיץ ‪ 1993‬אירעו תקריות קטלניות ברצועת הביטחון בלבנון וחלה הסלמה נוספת כאשר ארגון חיזבאללה‬
‫החל לירות טילי קטיושה ליישובי הצפון‪ .‬בעקבות אלה‪ ,‬הורתה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין לרמטכ"ל‬
‫אהוד ברק לצאת למבצע דין וחשבון‪ .‬המבצע יצא לדרך ב‪ 25-‬ביולי והסתיים ב‪ 31-‬ליולי בהסכם הבנות‬
‫בדבר אי פגיעה באוכלוסייה אזרחית אשר הושג בתיווך אמריקאי‪.‬‬
‫את הלחימה ניהל אלוף פיקוד הצפון‪ ,‬יצחק מרדכי‪ .‬במהלך המבצע הותקפו כפרים לבנוניים רבים שהיו‬
‫מזוהים עם ארגון חיזבאללה אשר ניסה להיטמע לשווא בקרב אוכלוסייות אזרחיות‪ .‬צה"ל תקף בעוצמה‬
‫באמצעות שימוש בתותחים‪ ,‬בטנקים‪ ,‬בכוחות קרקעיים ובמטוסים‪.‬‬
‫המבצע הוכתר כהצלחה משמעותית אשר החזיר את השקט לגבול הצפון‪ ,‬הן בזכות הסכם ההבנות והן‬
‫בעקבות המכה הקשה והמשמעותית שספג חיזבאללה בתשתיותיו בלבנון‪ .‬בצה"ל ייזכר המבצע כאחד‬
‫מרגעי השיא של חיל התותחנים‪ .‬הודות לגברותם של החיילים בשטח‪ ,‬בתמיכתו ובסיועו הבלתי מתפשרים‬
‫של חיל הטכנולוגיה שסיפק למערה כולה את יכולות החימוש והפעולה‪ ,‬הצליחו כוחותינו לעמוד ביעדים‬ ‫נגמ"ש חימוש (עם מנוף) נכנס ללבנון דרך שער "פטמה" (ליד מטולה) במבצע "דין וחשבון"‬
‫ולהחזיר את השקט לאזור‪.‬‬
‫‪1995‬‬
‫יציאה ממרכזי הערים‬
‫הפלסטינאיות והיערכות‬
‫באיו"ש‬
‫הסכם טאבה (אוסלו ב) נחתם ב‪ 28 -‬בספטמבר‬
‫‪ 1995‬ושמו המלא "הסכם הביניים אודות הגדה‬
‫המערבית ורצועת עזה"‪ .‬הסכם זה העניק לפלסטינים‬
‫שלטון עצמי בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה‪ ,‬וכן‬
‫ב‪ 450-‬כפרים פלסטינים‪ .‬בהסכם זה חולקו שטחי‬
‫יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות‪:‬‬
‫שטחי ‪ :A‬שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬שטחי ‪ :B‬שטחים בשליטה‬
‫אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית‬
‫של ישראל‪ ,‬שטחי ‪ :C‬שטחים בשליטה אזרחית‬
‫וביטחונית של ישראל‪.‬‬
‫במסגרת שינוי פני השטח פעל חיל החימוש‬
‫להתאמת המענה האחזקתי למציאות החדשה‪ .‬לא‬
‫עוד סדנאות בתוך ערים פלסטיניות או בקרבתן‪,‬‬
‫כי אם מענה אחזקתי מרחבי המאפשר עצמאות‪,‬‬
‫זמינות וכשירות לכוחות הפרוסים בחטמ"רים‬
‫טנק צנטוריון מול קלקיליה לעמ מילנר משה‬
‫באיו"ש‪.‬‬
‫נפתחו פלגות בתוך כל חטמ"רי איו"ש ובכך המענה‬
‫האחזקתי הפך להיות צמוד לכוחות הלוחמים‬
‫בקו התפר מול העיר טול כרם לעמ מילנר משה‬ ‫ולאורך כל שעות היממה‪.‬‬
‫עבור הכוחות ששמרו על הביטחון השוטף בלבנון זכו לפיתוח מואץ ויעיל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החלו יחידות החיל החלו לפתח אמל"ח‬
‫ללוחמים‪ ,‬וזאת כדי לשפר את מיגונם ואת אחיזתם‬
‫בתנאי השטח החדשים‪.‬‬
‫תא"ל מיכאל דיין‬
‫קחש"ר העשירי בשנים ‪1995-1998‬‬
‫תת‪-‬אלוף מיכאל דיין מונה לתפקיד קצין החימוש‬
‫הראשי ה‪ 11-‬של החיל בפברואר ‪.1995‬‬
‫דיין התגייס לצה"ל בשנת ‪ 1971‬לאחר שסיים לימודי‬
‫הנדסה כעתודאי ומילא מספר רב של תפקידי‬
‫פיתוח ואחזקה‪ .‬בשנת ‪ ,1982‬בדרגת סא"ל‪ ,‬מונה דיין‬
‫למפקד מפעל היצור של מרכז השיקום והאחזקה‪ ,‬ולאחר מכן מונה‬
‫לראש ענף מערכות כלליות וציוד ייעודי במפקדת קצין חימוש ראשי‪.‬‬
‫דיין תפקיד זה שרת דיין כמפקד יחידות הניסויים בדרגת אל"מ‬ ‫תא״ל מיכאללאחר‬
‫מרכז השיקום והאחזקה‪ ,‬עד שמונה לתפקיד קצין חימוש ראשי‬ ‫וכמפקד‬
‫‪1998‬‬ ‫פברואר ‪ - 1995‬מרץ‬
‫בדרגת תא"ל‪.‬‬
‫תקופתו כהונתו של תא"ל דיין מוחשבו תהליכי האחזקה במערך הנפרש‪,‬‬
‫ובזכות כך זכו יחידות שונות בחייל להסמכה בהתאם ל‪ .ISO-‬המחשוב‬
‫והתהליכים הנלווים לו הביאו לשיפור אמינותם של אמצעי לחימה רבים‪,‬‬
‫ולהגדרה ולהטמעה של תורה חימושית לנושא האמינות והאחזקתיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמשך בעת כהונתו של קידר תהליך פיתוחן של מערכות נשק‬
‫חדשות‪ ,‬ושופרו מערכות קיימות כדוגמת מערך טילי הנ"ט והחימוש‬
‫המונחה המדויק‪ .‬בד בבד פותחו מערכות ראיית לילה ואמצעים מיוחדים‬
‫‪1995‬‬
‫הנפקת בול‬ ‫איחוד מש"אות ‪ 7100‬ו ‪7200‬‬
‫אנדרטת חיל החימוש‬ ‫מרכז השיקום והאחזקה (מש"א) הוא מרכז לוגיסטי הכפוף לאגף הטכנולוגיה‬
‫והלוגיסטיקה‪ .‬המש"א אחראי לאחזקה‪ ,‬לתיקון‪ ,‬להסבה ולהשבחה של רק"ם‪,‬‬
‫באפריל ‪ 1995‬הונפק בול רשמי המנציח את אתר‬ ‫של מכשירי קשר‪ ,‬ושל ציוד רב אחר‪ ,‬ובאחריותו גם ייצורו של טנק מרכבה‬
‫ההנצחה לחללי חיל החימוש בנתניה‪.‬‬ ‫סימן ‪.4‬‬
‫אתר ההנצחה לחללי חיל החימוש נמצא בעיר נתניה‪,‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1995‬הקים ראש אג"א ועדה לארגון מחדש של המש"אות אשר‬
‫העיר המאמצת של החייל‪ ,‬סמוך לבית יד לבנים‪ ,‬על‬ ‫המליצה על איחוד מש"א ‪ 7100‬ומש"א ‪ 7200‬למרכז אחד‪ .‬המש"א המאוחד‬
‫גבעות הצופות אל הים‪ .‬האתר כולל קיר זיכרון‪ ,‬שעליו‬ ‫נקרא מש"א ‪ 7000‬והוא משמש כמרכז האחזקה בדרג הגבוה ביותר עבור כל‬
‫חרוטים שמותיהם של ‪ 587‬חללי חיל החימוש‪ .‬למצבת‬ ‫ציוד הלחימה בזרוע היבשה‪ ,‬מאז קום המדינה ועד היום‪.‬‬
‫זיכרון צורת חצובה עשויה מקני תותחים‪ ,‬ובמרכזה‬ ‫את העבודה במש"א עושים חייליים בשירות סדיר ואנשי קבע‪ ,‬ואתם אזרחים‬
‫לוחות מתכת שעליהם מופיע קטע משירו של משה‬ ‫עובדי צה"ל ותיקים בעל רמת מומחיות גבוהה ביותר בתחומם‪ .‬שילוב זה‬
‫טבנקין "היה נערנו כצוק הגלבוע‪ ,‬היה כמעוף נעוריו‬ ‫מאפשר למש"א‪ ,‬בהנהגתה של שרשרת הפיקוד של אנשי החיל‪ ,‬לשמש כמרכז‬
‫נאדר‪ ,‬אמיץ ונועז‪ .‬גבוה גבוה עד אחרון רגעיו מול הצר"‪.‬‬ ‫מוביל בתחומי הייצור‪ ,‬השיקום‪ ,‬ההסבה והאחזקה של כל אמצעי הלחימה‬
‫הבול הונפק במסגרת סדרת הבולים "יום הזיכרון לחללי‬ ‫הנכנסים בשערי המש"א‪.‬‬
‫מערכות ישראל ה'תשנ"ה ‪ 1995‬וערכו הנקוב היה ‪.₪ 1‬‬ ‫סמל היחידה מייצג את הפעילות והעשייה בחצרות המרכז השונות‪ .‬את חצר‬
‫הת"ש (מפעל הרכבה ורק"מ ומפעל המכללים) מייצג הטנק‪ ,‬את חצר חיפה‬
‫(מפעל הרכב) מייצג הרכב וחצר צריפין (מפעל התקשוב והאלאופ) מייצגים‬
‫הקשר‪ ,‬החיצים וגלגל השיניים המסמנים את היכולות התעשייתיות של המש"א‪.‬‬

‫איחוד יחש"מים בפקמ"ז ‪ 638‬ו ‪650‬‬

‫במסגרת ארגון חדש שבוצע באג"א במהלך שנות התשעים‪ ,‬הוחלט לאחד את‬
‫שני היחש"מים של חיל החימוש בפיקוד מרכז‪ ,‬יחש"מ ‪ 638‬ויחש"מ ‪ .650‬מפקד‬
‫יחש"מ ‪ 638‬באותם ימים‪ ,‬דורון איינהורן‪ ,‬ראה באיחוד בעיה קשה‪ ,‬שכן המעבר‬
‫היה משמעותי ביותר עבור כל אנשי היחידה‪ ,‬ואיינהורן חשש לבשר על סגירת‬
‫יחש"מ ‪ 638‬לעובדים‪ .‬לנגדים הרבים ששרתו ביחש"מ היו שאלות ותהיות רבות‬
‫לגבי עתידם ושירותם והאווירה בקרב כלל אנשי הקבע ביחידה הייתה קשה‪.‬‬
‫גם כאן עמד לחיל הגישה המנחה אותו תמיד – "האדם במרכז העשייה"‪ .‬תוך‬
‫הכרה בצרכיהם של אנשי הקבע‪ ,‬ובלא להמעיט כהוא זה מהתכנית‪ ,‬הגיע מפקד‬
‫יחש"מ ‪ 638‬להבנה עם מפקד יחש"מ ‪ 650‬ועם המחש"פ שאיש מהנגדים לא‬
‫יפגע וההסכמים שנערכו עם כל אחד ואחד מהנגדים יכובדו במלואם‪.‬‬
‫האיחוד יצא לפועל בשלושה שלבים‪ :‬תחילה הועברה סדנת ישי‪ ,‬לאחריה סדנת‬
‫יוסף ולבסוף הועתקה סדנת בית‪-‬אל כחלק מתהליך פירוק היחש"מ‪.‬‬
‫בזכות העבודה המשותפת של שני מפקדי היחש"מים האיחוד בוצע בהצלחה‬
‫רבה וכל אחד מהצדדים הביע סיפק רב מהאיחוד והשינוי המהותי שחל‬
‫בפעילות היחש"מים‪.‬‬
‫‪1996‬‬

‫ירי לכיוון מטרות חיזבלה בדרום לבנון לעמ צביקה ישראלי‬

‫מבצע ענבי זעם‬

‫מבצע ענבי זעם הוא שמה של מערכה צבאית שהתרחשה בין צה"ל וחיזבאללה בדרום לבנון בין ה‪11-‬‬
‫באפריל ל‪ 27-‬באפריל ‪.1996‬‬
‫מטרת מבצע ענבי זעם הייתה החזרת השקט לגבול הצפון והשבת תחושת הביטחון לתושבי ישראל‪ .‬בשנים‬
‫שלאחר הבנות מבצע דין וחשבון המשיך חיזבאללה לירות פעם אחר פעם קטיושות אל יישובי הצפון‪ .‬ב‪9-‬‬
‫באפריל נורה מטח קטיושות כבד אל עבר יישובי הצפון בעת ביקורם של ראש ממשלת צרפת ומזכיר‬
‫המדינה האמריקאי בישראל‪ ,‬ומטח זה סיפק את העילה לתחילת המבצע‪.‬‬
‫במהלך המבצע התקיפו כוחות ארטילריה וכוחות חיל האוויר מאות מטרות חיזבאללה‪ .‬חיל הים הטיל מצור‬
‫ירי לכיוון מטרות חיזבלה בדרום לבנון לעמ צביקה ישראלי‬
‫על חופיה של לבנון אך במהלך כל אותה התקופה המשיך חיזבאללה לירות קטיושות לעבר שטח ישראל‬
‫בעוד צה"ל תוקף בירי את מתקני השיגור‪.‬‬
‫לאחר הפגיעה בשוגג של צה"ל בבסיס האו"ם בכפר כנא התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם וקיבלה‬
‫החלטה שכללה דרישה להפסקת פעילות של צה"ל בדרום לבנון‪ .‬המבצע נמשך יומיים נוספים לאחר מכן‬
‫והסתיים ב‪ 27-‬באפריל עם חתימת הסכם הבנות חדש בין ישראל‪ ,‬סוריה ולבנון‪.‬‬
‫‪1998‬‬

‫תא"ל שלום קורן‬

‫קחש"ר העשירי בשנים ‪1998-2000‬‬
‫תת אלוף שלום קורן מונה לתפקיד קצין החימוש‬
‫הראשי ה‪ 12-‬של החיל במרץ ‪.1998‬‬
‫תא"ל שלום קורן התגייס לצה"ל בשנת ‪ 1969‬ושרת‬
‫במסלול תפקידים בסיירת חרוב ואף שימש במפקד‬
‫פלוגה בסיירת במלחמת יום הכיפורים‪ .‬בשנת ‪1974‬‬
‫השתחרר קורן מצה"ל ללימודים בטכניון‪ .‬לאחר סיום לימודיו חזר תא"ל‬
‫לשירות בחיל החימוש ושרת במגוון תפקידי מטה ופיקוד בתחומי‬ ‫תא״ל שלום קורן‬
‫קורן‬
‫הייצור והאחזקה‪ .‬בשנת ‪ ,1984‬בהיותו סא"ל‪ ,‬מונה לראש ענף‬ ‫הפיתוח‪,‬‬
‫‪2000‬‬ ‫מרץ ‪ - 1998‬ספטמבר‬
‫תובלה בראשות פיתוח טנק המרכבה‪ ,‬ובתפקידו הבא שרת כמפקד‬ ‫אל"מ אביאל רון‬
‫לעמ מרק ניומן‬
‫מפעל המרכבה‪ .‬בשנת ‪ 1991‬מונה לתפקיד ראש רפ"ט בדרגת אל"מ‬
‫ולאחר שנת לימודים במכללה לביטחון לאומי הועלה לדרגת תא"ל ומונה‬ ‫מלל חסר‬
‫לראש מנת"ק‪ .‬בשנת ‪ 1998‬מונה לתפקיד קצין החימוש הראשי‪.‬‬
‫ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון‬
‫במהלך כהונתו כקצין חימוש ראשי היה צה"ל עסוק בלחימה בדרום‬
‫לבנון ובאירועי בט"ש ביהודה ושומרון ובאזור חבל עזה‪ .‬בהתאם לתקופה‪,‬‬
‫עסק החיל בפיתוח פתרונות טכנולוגיים מקוריים לצרכים המבצעיים‬
‫החדשים תוך שיפור מערכי האחזקה‪ .‬במהלך כהונתו של תא"ל קורן‬
‫הוקמה היחידה הטכנולוגית של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה‪ .‬מתוך‬
‫רצון לשיפור מתמיד של כוח האדם בחיל‪ ,‬מיקד חיל החימוש בשנים‬
‫אלה את פעילותו בחיפוש ובמתן פתרונות באמצעות שינויים במערכים‬ ‫אסון המסוקים‬
‫ושיטות ההדרכה שהיו נהוגות בבה"ד ‪.20‬‬
‫בליל ה‪ 4-‬בפברואר ‪ 1997‬התנגשו שני מסוקי יסעור מעל לעמק החולה‪.‬‬
‫המסוקים הובילו לוחמים ותומכי לחימה למוצבי צה"ל ברצועת הביטחון בדרום‬
‫מיסוד השיבוץ החזוי בחיל החימוש‬ ‫בלבנון‪ .‬מסוק ‪ 903‬המריא לעבר מוצב דלעת ומסוק ‪ 357‬היה בדרכו למוצב‬
‫הבופור‪ .‬מספר דקות לאחר קבלת האישור לעבור את הגבול ללבנון‪ ,‬ניתק‬
‫הקשר עם שני המסוקים והם נעלמו מהמכ"מ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1998‬שרת אל"מ שלמה רוטנברג כרמ"ח אומ"ן‪ ,‬והוא היה זה שמוביל את‬ ‫במסוקים לא הותקנו קופסאות שחורות‪ ,‬ואשר על כן‪ ,‬תחקיר התאונה היה‬
‫רעיון "השיבוץ החזוי"‪ ,‬הליך שהפך לנוהל בחיל‪ .‬השיבוץ החזוי הוא הליך שבו‪,‬‬ ‫משימה מורכבת במיוחד‪ .‬ההשערה היא שהמסוקים התנגשו באוויר לאחר‬
‫כבר בזמן הקורס בבה"ד‪ ,‬מחובר החניך חיבור ראשוני ליחידתו העתידית‪ .‬מטרת‬
‫רס"ן ירון לבנת‪ ,‬תא"ל שלום קורן‬
‫שהתקרבו זה לזה בטעות ולא הבחינו אחד בשני‪ .‬המסוקים טסו ללא אורות‬
‫המהלך הייתה להעלות את המוטיבציה לשירות בקרב החיילים ולספק להם את‬ ‫כדי שלא להוות מטרה קלה לאש חיזבאללה‪.‬‬
‫התחושה הקיימת בחיל שנים‪ ,‬שהיחידה מהווה בית שני ומשפחה לכל חייליה‪.‬‬ ‫מלל חסר‬
‫בשנת ‪ 2008‬נחנכה אנדרטה לזכר הנופלים באסון‪ ,‬ליד בית העלמין של קיבוץ‬
‫במסגרת השיבוץ החזוי הוחלט לערוך טקסים חגיגיים בהשתתפות נציגים מכל‬ ‫דפנה בגליל העליון‪ .‬האנדרטה בנויה בצורת מסוק יסעור שבפתחו מזרקת מים‬
‫יחידות החיל‪ .‬כחלק מהטקס מחלק המפקד העתידי תגי יחידה ושי צנוע לחניכים‬ ‫שקטה ועליה שמות ההרוגים באסון‪ .‬באסון המסוקים נהרגו ‪ 18‬קצינים ו‪55-‬‬
‫שישרתו תחת פיקודו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקבלים החיילים הסברים ומידע על היחידה בה‬ ‫חוגרים‪ .‬ביניהם ארבעה חיילים ממשפחת חיל החימוש‪:‬‬
‫ישרתו‪ ,‬כדי להסיר חששות וחוסר ודאות בנוגע להמשך שירותם בחיל‪.‬‬ ‫רס"ל מיזלס גל‪ ,‬רס"ל גולן אביב‪ ,‬רס"ל ארזי שגיא וסמ"ר שובל צפריר‬
‫פעולה נוספת שנערכה כחלק מהשיבוץ החזוי היא ישיבה חודשית על אודות‬
‫שרידות החיילים ביחידתם החדשה‪ .‬מטרת הישיבה היא לזהות נקודות קושי‬ ‫יהי זכרם ברוך‬
‫ופתרונות לצורך שימור החיילים ביחידה ושיפור תנאי השירות שלהם‪.‬‬
‫התהליך הוכיח את עצמה כהצלחה משמעותית וסייע להמחיש לחיילים את‬
‫החשיבות האדירה שמייחס החיל לחייליו‪.‬‬
‫‪1999‬‬

‫הקמת היחט"ל‬
‫בשנת ‪ 1999‬הוקמה היחידה הטכנולוגית (יחט"ל) שהוגדרה כאחראית‬
‫לפיתוח אמצעי לחימה‪ ,‬אמצעי תקשוב ואמצעי סיוע לכוחות היבשה‪.‬‬
‫תעודת הערכה‬

‫ם‬‫י‬‫נ‬ ‫י‬‫צ‬ ‫ק‬‫ה‬

‫היחידה הוקמה מאיחוד של המחלקות הטכניות במפקדת קצין חימוש‬

‫של‬
‫ראשי יחד עם חטיבת התכנון של אט"ל ומחלקת הציוד הלוגיסטי‬
‫במפקדת קצין התחזוקה הראשי‪.‬‬
‫ההחלטה להקמת היחט"ל היוותה שינוי היסטורי עבור חיל החימוש‬
‫אשר עד אז ריכז את כלל המחלקות הטכניות תחתיו‪ .‬הסיבות העיקריות‬
‫להקמת היחט"ל היו הצורך בקיצור תהליכי הפיתוח וההרכשה‪ ,‬יצירת‬
‫ו‬‫מ‬ ‫י‬‫ח‬
‫המוערכ ש ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ל‬‫י‬‫ח‬
‫ים ביותר‬
‫כתובת מרכזית ללקוח ושיפור השירות‪ ,‬רצון לרכז יחד את כלל המהנדסים‬
‫לצורך יצירת כוך היתוך טכנולוגי‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלה הצורך לצמצם את מטה‬
‫אט"ל והיחידות כגוף ביצוע‪ ,‬תוך שמירה על ראייה ויכולת משימתית‬
‫כוללת‪.‬‬
‫היחט"ל דוגל בערכי חדשות ואתגר‪ ,‬מרכזיות המשאב האנוש‪ ,‬מצוינות‬
‫כ‬ ‫ט‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫מאת עמי‬
‫תבנו לענייני‬
‫בשירות ללקוח והתפתחות כארגון טכנולוגי לומד‪.‬‬
‫צבא‬ ‫קציני חיל‪-‬‬
‫חי‬
‫תפקידיו העיקריים הם‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫מוש בצה"ל ה‬
‫ •קביעת עקרונות ושיטות לניהול פרויקטים‪ ,‬הרכשה‪ ,‬הצטיידות ועיתוד‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫ם‬ ‫כי‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מו‬
‫י‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ני‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫כו‬ ‫נו כך עולה מסי‬
‫שנ‬ ‫ע‬
‫ערך באחרונה‬ ‫ד לבדוק באיז‬
‫ •נשיאה באחריות למחקר‪ ,‬לפיתוח‪ ,‬לריכוז ולליווי תהליכי פיתוח ובדיקת‬ ‫בשאלונים תקופ ה חיל הקצינים מוגדרים על בצה"ל‪ ,‬ואשר‬
‫אמל"ח‬ ‫תיים‪ ,‬כטובים " הרבה מעל ‪-‬ידי חבריהם‪,‬‬ ‫ב‬
‫ •גיבוש תכנית הצטיידות לשעת חירום תוך קביעת סדרי עדיפויות‬ ‫האחרים"‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫רי‬ ‫ד‬ ‫וג‬ ‫חיל‪-‬החימוש מ‬ ‫כ‬
‫ני‬ ‫צי‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טו ם " הרבה מעל האחרים חות מ‪.5%-‬‬
‫פ‬ ‫בי‬
‫ •קביעת תכניות ייצור ושיקום אפסניה שבאחריות אט"ל בהתאם‬ ‫ם‬ ‫"‪.‬‬
‫להחלטות המטה הכללי‬ ‫ר‬ ‫ל‪-‬‬ ‫חי‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫די‬ ‫אחריו צוע‬
‫א‬ ‫פו‬ ‫ש‬
‫ה וחיל תחזוק‬ ‫לישות (‪,)49%‬‬
‫ •אחריות לקביעת מפרטים‪ ,‬אפיונים טכניים ותקנים לניסויים ולבחינה‬ ‫חיל שריון (‪,)45%‬חיל כללי (‪ ,)47%‬הרבנות ה ה (‪ ,)53%‬חיל‬
‫צבעית (‪ ,)41%‬חי חיל‪-‬האוויר וחיל הדסה ( צבעית (‪,)46%‬‬
‫רגלים (‪ ,)37%‬חילל‪-‬מודיעין (‪ ,39%‬חיל‪-‬חינו‪ ,)42%‬משטרה‬
‫האחרון ‪ -‬חיל‪-‬תו הים (‪ ,)35%‬פיקוד העורף (ך (‪ ,)38%‬חיל‪-‬‬
‫‪ )32%‬ובמקום‬ ‫תחנים (‪.)27%‬‬
‫כתבה בעיתון ''ידיעות אחרונות''‬
‫אוגוסט ‪1998 ,28‬‬

‫הרבה מעל האחרים‬

‫בשנת ‪ 1998‬הועברו שאלונים תקופתיים בכל יחידות צה"ל‪ ,‬והשאלות נסבו על איכות הקצינים המשרתים עם‬
‫הנשאלים‪ .‬בחיל החימוש הראו התשובות ש ‪ 61.5%‬מקציני החימוש הוגדרו כטובים "הרבה מעל האחרים"‪ ,‬הדירוג‬
‫הגבוה ביותר בכל יחידות צה"ל‪.‬‬
‫תוצאות הסקר היוו הוכחה והצדקה נוספת להשקעה הרבה של חיל החימוש בכוח האדם שבו‪ ,‬מראשון הקצינים‬
‫ועד לאחרון החיילים‪ .‬התוצאות פורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות" והסבו לחיל גאווה רבה‪.‬‬
‫‪2000‬‬
‫שנות ה‪-‬‬
‫‪2000‬‬
‫מלל‬ ‫לעמ מילנר משה‬

‫מלל‬

‫לעמ אלפי בן יעקב‬

‫פינוי ונסיגת צהל מדרום לבנון‬

‫נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון החלה ב‪ 23-‬במאי ‪ 2000‬והסתיימה‬
‫למחרת‪ ,‬ב‪ 24-‬במאי‪ .‬במצע הבחירות שלו הבטיח אהוד ברק שאם יבחר‪ ,‬הרי‬
‫שכראש ממשלה יורה להוציא את צה"ל מלבנון תוך שנה‪ .‬כראש ממשלה ניסה‬
‫ברק לקדם תהליך של משא ומתן עם סוריה מתוך ניסיון להגיע להסכם שיכלול‬
‫גם הסכמות בנוגע ללבנון‪ .‬כאשר הבינו בישראל שהסכם זה לא יצא לפועל‪,‬‬
‫הוחלט בצמרת המדינית להוציא את צה"ל מלבנון באופן חד‪-‬צדדי‪.‬‬
‫לאחר הנסיגה התפרסו כוחות צה"ל לאורך הגבול עם לבנון עד להשלמת בניית‬
‫המוצבים החדשים וגדר המערכת‪ ,‬בעוד שחיזבאללה נערך אף הוא בצדו השני‬
‫של הגבול‪.‬‬
‫מחש"פ צפון באותם ימים‪ ,‬אל"ם מיקי בניון‪ ,‬מספר‪" :‬תהליך הנסיגה תקתק כמו‬
‫שעון‪ .‬חיילי החימוש במוצבים פעלו בצורה שקולה ומקצועית ודאגו להוציא את‬
‫כלל הציוד והאמצעים שהיו ברשותם‪ ,‬למרות החשש הרב מהיפגעות חיילים על‬
‫ידי ירי של לוחמי החיזבאללה‪ .‬תהליך הנסיגה עבור בצורה חלקה בעיקר הודות‬
‫לקציני החימוש בחטיבות ובאוגדות שפיקחו על התהליך מקרוב ווידאו בראש‬
‫ובראשונה את ביטחון החיילים ואת האמצעים הרבים שהיו במוצבים‪ .‬בשורה‬
‫התחתונה מערך החימוש השאיר אחריו אדמה חרוכה ולא הותיר אחריו מאומה‬
‫ללוחמי החיזבאללה‪ .‬אני גאה בחיילי החימוש ומאושר שחזרו הביתה בשלום"‪.‬‬

‫נעילה של השער‬
‫‪2000‬‬
‫אירועי גאות ושפל‬
‫אירועי גאות ושפל הוא הכינוי שניתן בצה"ל לגל ההתקוממות הפלסטינית‬
‫האלימה שהחלה בסוף ספטמבר ‪ ,2000‬הידועה גם בשם "האינתיפאדה‬
‫השנייה"‪.‬‬
‫הטרור הפלסטיני באירועי גאות ושפל כוון לפגיעה בחיילים ובאזרחים‬
‫כאחד‪ ,‬והכלל פיגועי ירי‪ ,‬פיגועי התאבדות‪ ,‬זריקות של בקבוקי תבערה‬
‫ואבנים‪ ,‬שימוש במטעני חבלה ועוד‪ .‬לראשונה בתולדות צה"ל הלחימה‬
‫לא הייתה מול צבא אלה מול קבוצות גרילה שאליהן הצטרפו גם כוחות‬
‫המשטרה והביטחון הפלסטינים‪.‬‬
‫צה"ל כולו ניצב מול אתגר חדש – לחימה ברחובות ובריכוזי אוכלוסייה‬
‫אזרחית ולא בשדה הקרב‪ .‬חיל החימוש עמד בכל האתגרים שהציב‬
‫המצב החדש‪ .‬היערכות מקדימה של החיל בכל הקשור להכנת הכלים‪,‬‬
‫למיגונם ולהשלמת אמצעי לחימה חדשים הביאו לכך שבבוא יום פקודה‬
‫היה צה"ל מוכן למערכה בכל הקשור לתחום החימוש‪.‬‬
‫האתגר המידי שעמד בפני הלוחמים הטכנולוגיים היה מתן מענה מהיר‬
‫ברמה גבוהה לתקלות בכלים ממוגני‪-‬ירי או בנשקי הצליפה בהם נעשה‬
‫שימוש בשטח‪.‬‬
‫הלוחמה החדשה הביאה להפקת לקחים שתרמו לשיפור אמצעי‬
‫הלחימה ולפיתוח של אמצעים חדשים ומתקדמים‪ ,‬כדוגמת מערכת‬
‫כיבוי אש קבועה בהפעלה מג'יפ ממוגן ירי והוספה של מיגוני גג לג'יפים‪,‬‬
‫מיגונים שהגבירו את בטחון הלוחמים בשטח‪.‬‬

‫מלל‬

‫מלל‬
‫‪2002‬‬
‫חומת מגן‬
‫בחודש "מרץ השחור" של שנת ‪ 2002‬נרצחו ‪ 105‬אזרחים ישראליים בפיגועי ההתאבדות‬
‫התכופים ברחבי המדינה‪ .‬הפיגוע הרצחני ביותר התרחש בערב פסח‪ 27 ,‬במרץ‪ .‬אורחי‬
‫מלון פארק בנתניה חגגו את ליל הסדר‪ ,‬ובפיגוע במלון נרצחו ‪ 30‬אזרחים ישראליים‪ .‬יומיים‬
‫לאחר הפיגוע במלון פארק הורתה ממשלת ישראל לצה"ל ולכוחות הביטחון לצאת למבצע‬
‫"חומת מגן"‪ ,‬מבצע רחב היקף ביהודה ושומרון שמטרתו למגר את הטרור הפלסטיני‪.‬‬
‫במבצע חומת מגן הוכנסו לשימוש כלים שהיו באחסנה יבשה מאז מבצע שלום הגליל‪.‬‬
‫הייתה זו הפעם הראשונה מאז שנות השמונים שהכלים הוצאו מאחסון‪ ,‬והחיילים שהסירו‬
‫את הכיסויים שמחו לגלות כלים ברמת כשירות גבוהה‪ .‬את רמת הכשירות הגבוהה יש‬
‫לזקוף לזכות יישום הלקחים שהופקו בחיל במהלך השנים ולהקפדה על ביצוע אחזקה‬
‫נכונה ויסודית שתרמה רבות להצלחות של צה"ל במהלך המבצע‪.‬‬
‫הכלים נסעו פעמים רבות מרחקים של מאות קילומטרים‪ ,‬חלקם בתנאי שטח קשים‪,‬‬
‫חלקם תחת אש וחלקם ברחובות וסמטאות צרים‪ .‬ההנחה היא שכל כלי תוקן במהלך‬
‫המבצע שלוש פעמים בממוצע‪ ,‬אך תמיד חזר לכשירות מבצעית במהירות מרשימה‪.‬‬
‫היכולות הגבוהות שתרם חיל החימוש למבצע‪ ,‬שבאו לידי ביטוי במתן מענה אחזקה איכותי‬
‫מיסוד פרויקט "יעד"‬
‫ומקצועי‪ ,‬לא חמקו מעיניהם של המטכ"ל‪ .‬לדברי האלוף אודי אדם‪" :‬תחום האחזקה ראוי‬ ‫חיל החימוש מתגאה מאז הקמתו בהכשרה של כוח אדם ברמה הגבוהה‬
‫לציון‪ ,‬זהו מודל שיש לחקותו ולהשליכו על תחום הרפואה והתחזוקה"‪.‬‬ ‫ביותר‪ .‬מתוך התפיסה שהאדם הוא מרכז העשייה‪ ,‬נבדקו נתוניהם של החיילים‬
‫המשרתים בחיל החימוש‪ .‬אחד הממצאים המשמעותיים היה שהעתודה‬
‫הטכנולוגית היא בית הגידול המוביל לחיילים הממשיכים בשירות איכותי‪.‬‬
‫לאור ממצא זה הוחלט בחיל להקים את פרויקט "יעד"‪ .‬בכל אחד מבתי הספר‬
‫הטכנולוגיים ברחבי הארץ‪ ,‬מאתרים אנשי "יעד" תלמידים בעלי רמות יכולת‬
‫אישיות ומקצועיות גבוהות‪ .‬התלמידים שאותרו לומדים במסגרת אזרחית עד‬
‫להסמכתם כטכנאים והנדסאים‪ .‬במקביל ללימודים הרגילים זוכים השוחרים‬
‫המצטיינים גם להכשרה חימושית ממדריכי קד"ץ המגיעים ללמד אותם בכיתות‬
‫הלימוד בבתי הספר שלהם‪.‬‬
‫בנוסף להכשרה המקצועי ולידע שהם רוכשים‪ ,‬זוכים השוחרים ב"יעד" למגוון‬
‫הטבות כלכליות‪ ,‬שהעיקרית בהן היא מימון של ‪ 80%‬משכר הלימוד השנתי‪.‬‬
‫בנוסף זוכים השוחרים לבחור את מקום שירותם ואת המקצוע הצבאי אותו‬
‫ירכשו‪.‬‬
‫איחוד יחש"מים ‪ 674‬ו ‪653‬‬ ‫הפרויקט תורם רבות לשיפור מצוקת כוח האדם בחיל ומוסיף מדי שנה מאות‬
‫חיילים איכותיים בעלי מוטיבציה גבוהה לשירות בחיל‪ .‬החיילים הלוקחים חלק‬
‫בסוף שנות התשעים החל בצה"ל יישומה של תכנית "צה"ל ‪ "2000‬בהנהגתו של‬ ‫בפרויקט מגיעים ליחדות החדשות שלהם ברחבי כל כוחות היבשה‪ ,‬מייצגים את‬
‫הרמטכ"ל רב אלוף שאול מופז‪ .‬התוכנית כללה שינויים רבים ברחבי הצבא מתוך‬ ‫החיל בכבוד ותורמים להעלאת המוטיבציה לשירות של כלל החיילים‪.‬‬
‫רצון לייעל את צה"ל ולהכין אותו באופן מיטבי לאתגרים העתידיים‪ ,‬מתוך הכרה‬
‫ששדה הקרב של שנות האלפיים יהיה שונה מזה של העשורים הקודמים‪.‬‬
‫התוכנית כללה קיצוצים רבים בכוח האדם בצה"ל‪ ,‬שכלל כוחות לוחמים‪ ,‬תומכי‬
‫לחימה‪ ,‬אנשי קבע וחיילים סדירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפלטו מהשירות כ‪ 50-‬אלף כלי רכב‬
‫שהיו מיושנים ונעשו פחות רלוונטיים לצורכי הצבא בשנות האלפיים‪.‬‬
‫המהלך המשמעותי ביותר בתוכנית עבור חיל החימוש היה מיזוג יחש"מ ‪( 674‬יחש"מ‬
‫הערבה) עם יחש"מ ‪( 653‬יחש"מ דרום)‪ .‬כחלק מתהליך האיחוד בוטלה סדנת‬
‫הנגמ"שים והיא אוחדה עם סדנת הרק"מ‪ .‬בנוסף‪ ,‬האחריות לכלל הציוד הייעודי‬
‫שטופל בסדנא עברה לפלוגה לתיקון מערכות אלקטרואופטיקה ונשק‪ .‬סדנת אילת‬
‫בוטלה אף היא ומוזגה עם מחלקת הרכב ומפקדת היחש"מ אורגנה מחדש‪.‬‬
‫אל"מ יורם נחמן‪ ,‬אשר שירת כמפקד היחש"מ ‪ 674‬בעת סגירתו בשנת ‪,2000‬‬
‫‪nkk‬‬ ‫פעל רבות במהלך כל שירותו לשימור מורשת היחש"מ ולהנצחת פועלם החשוב‬
‫והמשמעותי של כלל חיילי היחידה לאורך ‪ 13‬שנות קיומה‪.‬‬
‫‪2002‬‬

‫מלעלה‪ :‬מלל‬
‫באמצע‪ :‬מלל‬

‫תא"ל זכריה חי‬

‫קחש"ר בשנים ‪2000-2003‬‬
‫תת‪-‬אלוף זכריה חי מונה לתפקיד קצין החימוש‬
‫הראשי ה‪ 13-‬של החיל בספטמבר ‪.2000‬‬
‫זכריה חי התגייס לחיל החימוש בשנת ‪ 1974‬ושירת‬
‫כמכונאי טנקי טירן‪ .‬לאחר שסיים קורס קציני חימוש‬ ‫מלעלה‪ :‬כוחות בבית חנון לעמ יואב גוטרמן‬
‫מלטה‪ :‬שריון בטול כארם לעמ מילנר משה‬
‫שרת במגוון תפקידי שדה כמפקד סדנאות וקצין‬
‫חימוש גדודי‪ .‬בשנת ‪ 1985‬מונה לתפקיד קצין אחזקה בפיקוד הצפון‬
‫במהלך התמקמות צה"ל ברצועת הביטחון‪ .‬לאחר שנה מונה לקצין‬
‫תא״ל זכריה חי‬
‫חימוש אוגדת מילואים‪ ,‬תפקיד בו שרת שנתיים ולאחר מכן יצא ללימודי‬
‫‪2003‬בסיום לימודיו‪ ,‬חזר זכריה חי לשרת בתפקיד קצין החימוש‬
‫ספטמברראשון‪.‬‬
‫תואר‬ ‫ספטמבר ‪- 2000‬‬
‫בפיקוד צפון‪ ,‬כאשר במהלך שירותו בתפקיד לקח חלק בקליטת טנקי‬ ‫מלעלה‪ :‬טנק ברוחובות גנין לעמ‬
‫מרכבה סימן ‪ .3‬לאחר קבלת דרגת אל"מ שימוש חי כמפקד חימוש‬ ‫מלטה‪ :‬פעילות בגנין דובר צהל‬
‫פיקוד צפון ולאחר מכן במפקד בה"ד ‪ .20‬בשנת ‪ 1999‬מונה לראש‬
‫מחלקת האחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ובשת ‪ 2000‬הועלה‬
‫לדרגת תת‪-‬אלוף ומונה לתפקיד קצין החימוש הראשי‪.‬‬
‫במהלך כהונתו של זכריה חי כקצין חימוש הראשי ניתן דגש רב לנושא‬
‫מורשת החיל והוקם מרכז מורשת חיל החימוש בבה"ד ‪ .20‬כהונתו‬
‫התאפיינה בערבי מורשת ובהידוק הקשר עם משפחות חללי החיל‪.‬‬
‫אירועי גאות ושפל ומבצע חומת מגן התרחשו במהלך כהונתו כקצין‬ ‫פעילות בגנין דובר צהל‬
‫חימוש ראשי וחיל החימוש הוכיח בהם רמת מוכנות וכשירות ראויה‬
‫לשבח‪ ,‬כתוצאה מראיית העתיד והערכות מוקדמת בתחומי האחזקה‬
‫והכשרת כוח האדם לשעת חירום‪.‬‬
‫‪2002‬‬
‫הפיגוע בצומת מגידו‬
‫ב‪ 5-‬ביוני ‪ ,2002‬בסביבות השעה ‪ 7:15‬נצמד מחבל מתאבד שנהג במכונית תופת לצדו השמאלי של אוטובוס אגד בקו ‪ 830‬ופוצץ את עצמו ואת‬
‫הרכב בצומת מגידו‪ .‬האוטובוס היה בדרכו מתל‪-‬אביב ליישובי הגליל הוביל עשרות נוסעים וביניהם חיילים רבים‪ .‬נהג מכונית התופת‪ ,‬שהייתה‬
‫ממולכדת ב‪ 100-‬ק"ג חומר נפץ‪ ,‬הצמיד אותה למכל הסולר של האוטובוס‪ .‬כתוצאה מהפיצוץ האדיר עלה מיכל הסולר באש והאוטובוס התהפך‬
‫ועלה באש בתוך שניות‪.‬‬
‫לאחר הפיגוע התגלה שהרכב הממולכד נגנב חודשים אחדים קודם לאירוע ושלוחיות הרישוי שלו נגנבו מרכב אחר‪ .‬כך היה קל לנהג להיכנס‬
‫לתחומי ישראל מאזור ג'נין בלי למשוך תשומת לב‪.‬‬
‫בפיגוע נהרגו ‪ 17‬בני אדם ונפצעו ‪ 43‬נוספים‪ .‬בין ההרוגים היו עשרה חיילים ממשפחת חיל החימוש אשר היו בדרכם ליחידה ואלו שמותיהם‪:‬‬
‫רב"ט אביטן לירון‪ ,‬סמ"ר בוסקילה אלירן‪ ,‬רב"ט בליומין דניס‪ ,‬סמל ברזילי אברהם‪ ,‬סמ"ר גלברד צביקה‪,‬‬
‫סמל חיזגייאיב ויאולטה‪ ,‬סמל כץ שריאל‪ ,‬רב"ט מוררי ולדימיר‪ ,‬סמ"ר נביפור יגאל‪ ,‬סמל רייזל דותן‬
‫יהי זכרם ברוך‬
‫‪2003‬‬
‫כניסת מרכבה סימן ‪ 4‬למערך‬
‫מרכבה סימן ‪ 4‬הוא הדגם המתקדם ביותר של טנק המרכבה והוא בעל מפרט‬
‫טכני ויכולות העולים באופן משמעותי על טנקי המרכבה הקודמים‪ .‬כניסתו‬
‫לצבא החלה בשנת ‪ 2003‬וכבר בשנת ‪ 2004‬החלה מרכבה סימן ‪ 4‬בפעילות‬
‫מבצעית‪.‬‬
‫למרכבה סימן ‪ 4‬מערכת מיגון מהמתקדמות בעולם הודות לשריון משופר‬
‫בחזית הטנק‪ ,‬בצדדיו ואף בגג הצריח – מקום שאינו ממוגן בטנקים אחרים‪.‬‬
‫יתרון נוסף של הטנק הוא שהשריון שלו מודולרי‪ ,‬כלומר ניתן להשמיש אותו‬
‫בקלות ובמהירות לכשירות לאחר פגיעה‪ ,‬מכיוון שיש להחליף רק את החלק‬
‫שנפגע‪ .‬רכיבי הטנק ומכלי הדלק מהוות שכבת מגן נוספת שתוכננה לספוג‬
‫את הפגיעה במקרה שתהיה חדירה לשריון הראשי‪ .‬כל אלה מסייעים לשמור‬
‫על צוות הטנק‪.‬‬

‫לעמ אוחיון אבי‬

‫‪2004‬‬
‫איחוד מש"אות ‪ 7100‬ו ‪7300‬‬ ‫איחוד יחש"מים בפצ"ן ‪ 703‬ו ‪651‬‬
‫מלל‬ ‫בשנת ‪ 2003‬אוחד יחש"ם שמשון ‪ 651‬עם יחש"ם ‪ ,703‬הידוע גם כיחש"ם‬
‫הקדמי‪ .‬האיחוד היה מיזוג של שתי הסדנאות‪ .‬במסגרת זו עברה סדנת קריית‬
‫שמונה לבית הילל וסדנת נפח נסגרה‪.‬‬
‫תא"ל חיים רונן‬
‫קחש"ר בשנים ‪2003-2007‬‬
‫תת‪-‬אלוף חיים רונן מונה לתפקיד קצין החימוש‬
‫הראשי ה‪ 14-‬של החיל בספטמבר ‪.2003‬‬
‫חיים רונן התגייס לחיל החימוש ב‪ 1975-‬ושירת כחמש‬
‫צריח בסיני‪ .‬לאחר שסיים קורס קציני חימוש‪ ,‬שרת‬
‫במגוון תפקידי שדה‪ ,‬ביניהם קצין חימוש גדוד טנקים‬
‫במלחמת שלום הגליל‪ ,‬מפקד סדנת צאלים וראש מדור טנקים בבה"ד‬
‫‪ .20‬בשנת ‪ 1989‬מונה לתפקיד סגן מפקד יחידת החימוש המרחבית‬
‫בפיקוד דרום ולאחר מכן בשנות התשעים שרת במגוון תפקידי מפתח‬ ‫תא״ל חיים רונן‬
‫ביניהם קצין חימוש באוגדת המילואים עוצבת אש של פיקוד‬ ‫בחיל‪2007,‬‬
‫ספטמבר ‪ - 2003‬יוני‬
‫המרכז‪ ,‬קצין חימוש במ"לי‪ ,‬רע"ן שדה ותורה במפקדת קצין החימוש‬
‫הראשי‪ .‬בשנת ‪ 1996‬קודם לדרגת אל"מ ושימוש כמפקד חימוש פיקוד‬
‫המרכז‪ .‬ב‪ 1999-‬מונה למפקד מרכז התחמושת ובשנת ‪ 2001‬מונה לראש‬
‫מחלקת ארגון ומשאבי אנוש במפקדת קצין החימוש הראשי‪ ,‬תפקיד בוא‬
‫שרת עד למינוי לקצין החימוש הראשי בשנת ‪.2003‬‬
‫במהלך תקופת כהונתו של רונן כקצין החימוש הראשי התמודד צה"ל‬
‫עם אחת המערכות המורכבות בתולדותיו (מלחמת לבנון השנייה) תוך‬
‫לחימה מתמדת בטרור ובשולחיו‪ ,‬תוך התמודדות עם מחסור במשאבים‬
‫יחד עם שינויים דרמטיים באמות המידה הארגוניות אשר כללו שינויי‬
‫סד"כ‪ ,‬איחוד ומיזוג יחידות וצמצומי מערכים שונים‪ .‬על אף כל האתגרים‬
‫שעמדו בפניו‪ ,‬דאג תא"ל רונן להמשיך ולהעמיד את האדם כמרכז‬ ‫מלל‬
‫העשייה בחיל ונמשכה התמיכה ולהעמקת הקשרים בין החיל למשפחות‬
‫השכולות במקביל לטיפוח מורשת החיל המפוארת‪.‬‬

‫הקמת מרכז המורשת בבה"ד ‪20‬‬

‫בחודש אפריל ‪ 2002‬נפתחו שעריו של מרכז מורשת חיל החימוש בבה"ד ‪ .20‬מי שהיה הכוח המוביל‬
‫להקמת המרכז היה אל"מ יוסי פרחי‪ ,‬שראה חשיבות עליונה בשימור מורשת החיל‪ .‬את המרכז תכננה‬
‫ועיצבה האדריכלית קלוד גרונדמן‪ ,‬ומפקד בה"ד ‪ 20‬באותם ימים‪ ,‬אל"מ יהודה שלמון‪ ,‬סייע רבות לעיצוב‬
‫המרכז ולהקמתו‪.‬‬
‫המרכז פתוח לכלל החיילים העוברים השתלמויות וקורסים בבה"ד‪ ,‬לוותיקי החיל ולמשפחות החיילים‪.‬‬
‫למרכז המורשת שני מתחמים‪:‬‬
‫מתחם התצוגה – במתחם זה מוצגים כל יחידות החיל‪ ,‬מפקדי החיל לדורותיו ומלחמות ישראל‪ ,‬בדגש על‬
‫הפעילות המשמעותית של החיל בכל אחת מהמערכות‪ .‬ההתפתחות הטכנולוגית של החיל ושל צה"ל‬
‫מוצגת גם היא‪ .‬פינה מיוחדת במתחם היא פינת הזיכרון לחללי חיל החימוש ופינת צל"שים הכולל תצוגה‬
‫מכובדת של כל בעלי העיטורים בתולדות החיל‪.‬‬
‫מלל‬ ‫מתחם הספרייה – במתחם זה ‪ 60‬מקומות ישיבה והוא מיועד להרצאות ולסקירות וכולל אמצעים להצגת‬
‫מצגות וסרטים‪ .‬הוא כלל גם ספרייה עשירה בספרי מורשת ומידע הזמינים לכל המבקרים במתחם‪.‬‬
‫‪2005‬‬

‫מבצע ההתנתקות‬
‫מבצע ההתנתקות הוא שמו של מבצע פינוי תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה‬
‫בקיץ ‪ .2005‬המבצע יצא לדרך בעקבות החלטת ממשלה בראשותו של אריאל‬
‫שרון‪ ,‬ובהחלטה נקבע שמדינת ישראל תפנה את כל אזרחיה ואת מתקניה‬
‫הצבאיים משטח רצועת עזה‪ ,‬תפנה ארבע התנחלויות בצפון השומרון ומתקנים‬
‫צבאיים באזור אך ישראל תשמור על שליטה ביטחונית מלאה באוויר ובים‪ ,‬בעוד‬
‫לרשות הפלסטינית יותר לפתוח את נמלי הים והאוויר ברצועה‪.‬‬
‫הפינוי עצמו היה מבצע רחב היקף ומורכב ביותר‪ .‬אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה‬
‫היה הגוף המתכנן והמבצע על של כל הפן הלוגיסטי במבצע הפינוי‪ .‬הכוחות‬
‫המפנים אוכלסו במחנות מיוחדים שהוקמו לצורך המבצע וכונו "ערי האוהלים"‪.‬‬
‫בראש כל "עיר" עמד קצין לוגיסטי‪ .‬שני המחנות ששימשו בתור "מחנה אם"‬
‫לכוחות המפנים היו מחנה רעים ומחנה עמוס‪ .‬מחנה רעים הוקם תוך פחות‬
‫משלושה חודשים והיה הישג תכנוני ולוגיסטי מרשים ברמה בין‪-‬לאומית‪ .‬המחנה‬
‫כלל ‪ 30‬שערים‪ 1,200 ,‬אוהלים‪ 1,100 ,‬תאי שירותים ומקלחות מיוחדות‪50 ,‬‬
‫חדרי אוכל ממוזגים ועוד‪ .‬במחנות היו כללות גם שק"ליות רבות‪ ,‬מכונות שתייה‬
‫אוטומטיות‪ ,‬ועמדות טלפונים ללא עלות לחיילים‪.‬‬

‫עוזבים את גוש קטיף לעבר מחסום כיסופים לעמ מילנר משה‬ ‫מלל‬

‫מלל‬ ‫תותחי צהל מול העיר עזה לאחר פינוי הכוחות לעמ מילנר משה‬
‫‪2005‬‬
‫טירונות בבה"ד ‪20‬‬
‫במסגרת התפיסה החיילית שחיל החימוש הוא גם משפחה‪ ,‬הוחלט בחיל שחלק מהמתגייסים לחיל החימוש יעברו טירונות בבה"ד‬
‫‪ 20‬במקום באחד מבסיסי הטירונות הפזורים ברחבי הארץ‪ .‬הטירונות אורכת ארבעה שבועות‪ ,‬כמו קורסי טירונות אחרים‪ ,‬והיא‬
‫מתקיימת בפלוגת הטירונות של בית הספר השחר‪ .‬בסיום הטירונות משובצים החיילים לקורסי טכניים בבה"ד שם ירכשו את‬
‫מקצועם הצבאי‪.‬‬
‫בחיל הבינו שחיילים רבים רואים בתהליך הגיוס הראשוני תהליך משמעותי ומורכב‪ ,‬ולכן עושה החיל הכול כדי שהימים הראשונים‬
‫של המתגייסים הטריים יעברו בצורה חלקה ונעימה‪ .‬ביום הגיוס מלווים אנשי הסגל את המתגייסים לאורך כל תהליך הגיוס‬
‫ושרשרת החיול ומסייעים להם במענה לשאלות ובפתרון בעיות שמתעוררות במקום‪ .‬במהלך הקליטה נפגשים החיילים באופן‬
‫אישי עם רופא ומש"קית ת"ש וכל טירון נפגש לראיון אישי עם מפקדם החדש במטרה לסייע בכל בעיה או צורך אישי‪.‬‬
‫לאחר סיום תהליך הקליטה מגיעים החיילים לבה"ד שם נערכת עבורם קבלת פנים הכוללת ארוחת ערב חגיגית יחד עם מפקדי‬
‫הבה"ד‪ .‬כשהחיילים מגיעים למגורים כבר ממתין הם מוצאים את כל הציוד האישי שלהם‪ ,‬כך שאין הם צריכים לעבור עוד שעות‬
‫מתישות בחתימות על ציוד באפסנאות‪.‬‬
‫‪2006‬‬
‫מלל‬

‫למעלה‪ :‬כוחותנו משיבים אש לעבר לבנון לעמ מילנר משה‬

‫למטה‪ :‬כוחות יוצאים מלבנון לעמ מילנר משה‬

‫מלחמת לבנון השנייה‬

‫ב‪ 12-‬ביולי ‪ 2006‬פתח ארגון חיזבאללה במתקפה עזה לאורך גבול הצפון‪ ,‬מתקפה שכללה ירי רב של טילי קטיושה‪.‬‬
‫בחסות הירי המסיבי תקף כוח של חיזבאללה שני רכבי סיור של צה"ל שפעלו לאורך גדר המערכת‪ .‬בתקיפה נהרגו‬
‫שלושה חיילי צה"ל ושני חיילים נוספים‪ ,‬אהוד גולדווסר ואלדד רגב נפלו בשבי חיזבאללה‪ .‬בעקבות החטיפה תקף‬
‫צה"ל עמדות של חיזבאללה לאורך הגבול באש ארטילרית כבדה‪ .‬כוח שריון נכנס ללבנון במטרה לנסות ולהשיב את‬
‫השבויים אך הוא עלה על מטען רב עוצמה‪ .‬בפיצוץ נהרגו ארבעה חיילי צה"ל‪.‬‬
‫חטיפת החיילים הובילה את ממשלת ישראל לאשר יציאה למבצע "שכר הולם" (אשר נקרא גם "שינוי כיוון")‪.‬‬
‫בהחלטה במרץ ‪ 2007‬נקבע שמו הרשמי של המבצע‪ :‬מלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫בתחילת הלחימה תקף צה"ל בעיקר באמצעות חיל האוויר והפגזה ארטילרית כבדה של חיל התותחנים ורק לאחר‬
‫מספר החלה כניסה של כוחות קרקע ללבנון‪.‬‬
‫למרות טענות רבות של חיילים המילואים אודות מחסור בציוד בימ"חים ושימוש בציוד שאינו מתאים ללחימה‪ ,‬כלי‬
‫הרכב והכלים המשוריינים שהיו באחריותו של חיל החימוש היו ברמת כשירות תחזוקתית טובה מאוד‪ .‬אחוזי אי‪-‬‬
‫הכשירות היו נמוכים ביותר‪ ,‬ו‪ 75%-‬מהתקלות שהתגלו במחסני החירום תוקנו תוך ‪ 12‬שעות מרגע שדווחו‪ .‬היחידות‬
‫יצאו ללחימה בכשירות מלאה הודות לשיטת האחסנה היבשה ולטיפולים המשופרים שמבצע החיל‪.‬‬
‫הלחימה בלבנון נמשכה ‪ 33‬ימים והגיע לסיומה בהפסקת אש ב‪ 14-‬באוגוסט‪ ,‬אף כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול‬
‫בשטח לבנון עד ‪ 1‬באוקטובר‪ .‬במסגרת הלחימה נהרגו ‪ 199‬חיילים ו‪ 45-‬אזרחים ישראלים‪ .‬יהי זכרם ברוך‪.‬‬
‫‪2006‬‬

‫מלל‬ ‫מלל‬

‫איסוף ומיון אריזות‬

‫מלל‬

‫מלל‬ ‫מחסן תחמושת תחת אש‬

‫‪2007‬‬
‫הענקת תעודות לוחם לכלל חיילי החט"פים‬
‫עבודת מטה מאומצת וארוכת שנים נשאה פרי בשנת ‪ .2006‬בשנה זו סוכם עם‬
‫המטכ"ל כי חיילי חיל החימוש המשרתים בפלוגות טכניות הצמודות לפלוגות‬
‫לוחמים‪ ,‬יזכו בהכרה מלאה כלוחמים לכל דבר‪ ,‬כולל קבלת תעודת לוחם‪.‬‬
‫תא"ל איל אילוק‬ ‫ההחלטה התקבלה מתוך הכרה בכך שאופיו של השירות של חיילי החט"פים‬
‫קחש"ר בשנים ‪2007-2010‬‬ ‫הוא אופי מבצעי לכל דבר‪ ,‬שכן על חיילים אלה להגיע‪ ,‬תחת אש‪ ,‬לחלץ‬
‫כלים שנתקעו‪ ,‬וכן לדחוף תחמושת ולתקן תקלות במערכות האש של כוחות‬
‫מבצעיים‪ .‬באותה שנה‪ ,‬במהלך מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬הוכיחו שוב אנשי החיל‬
‫תת‪-‬אלוף אייל אלוק מונה לקצין החימוש החמישה‬ ‫את חשיבותם בשדה הקרב לאחר שביצעו עשרות רבות של חילוצי רק"מ תחת‬
‫עשר של החייל ביוני ‪.2007‬‬ ‫אש כבדה‪.‬‬
‫תא"ל אלוק נולד בישראל בשנת ‪ .1958‬הוא בוגר‬ ‫תעודת הלוחם מזכה את המחזיק בה במגוון זכויות כגון השלמת לימודים‬
‫המכללה הטכנולוגית של חיל החימוש‪ .‬בשנת ‪1976‬‬ ‫לתעודת בגרות או הכנה לבחינה הפסיכומטרית על חשבון הצבא‪ .‬לוחמים‬
‫התגייס לחיל החימוש ושירת כחשמלאי רכב ונגמ"שים‪.‬‬ ‫מקבלים גם תוספת לחימה בשכר החודשי‪ .‬בנוסף‪ ,‬התעודה מעניקה הטבות‪,‬‬
‫לאחר שסיים קורס קצינים מילא מספר רב של תפקידים‪ ,‬הכוללים בין‬
‫תפקיד קח"ש גדוד ‪ 82‬בחטיבה ‪ 7‬בתקופת מלחמת שלום הגליל‪,‬‬ ‫אלוק‬
‫תא״ל אייל היתר‬
‫כגון הנחות בבתי עסק ובילוי ברחבי הארץ‪ ,‬זכאויות למלגות במוסדות אקדמיים‬
‫‪2010‬‬ ‫יוני ‪ - 2007‬אוגוסט‬ ‫ונסיעה בלא תשלום בתחבורה ציבורית בהצגת תעודת חוגר‪ ,‬גם בבגדים‬
‫קצין חימוש של חטיבה ‪ 3‬ומפקד סדנא ‪ 7408‬ביחש"ם ‪ .703‬בשנת ‪1989‬‬ ‫אזרחיים‪.‬‬
‫יצא ללימודים בפו"ם ועם סיומם מונה לקצין חימוש של חטיבה ‪500‬‬
‫ולאחר מכן של חטיבה ‪ .8‬בשנת ‪ 1998‬סיים לימודי תואר שני במנהל‬ ‫קבלת התעודה תרמה רבות למורל של אנשי חיל החימוש‪ .‬התעודה היוותה‬
‫עסקים ובשנת ‪ 1999‬מונה לתפקיד סגן מחש"פ צפון‪ .‬בשנת ‪ 2001‬קיבל‬ ‫הכרה רשמית במה שכל אנשי חיל החימוש ידעו מאז ימיו הראשונים – שיש‬
‫אלוק דרגת אל"מ ומונה למפקד חימוש פיקוד צפון בשנת ‪ 2005‬מונה‬ ‫להם חלק חשוב בבניית כוח הלחימה של צה"ל‪.‬‬
‫לתפקיד ראש מחלקת אחזקה באט"ל‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הועלה לדרגת תא"ל‬
‫ומונה לקצין החימוש הראשי‪.‬‬
‫תקופת כהונתו של איל אלוק כקחש"ר הייתה מלאה באתגרים ושינויים‪,‬‬
‫מדיניים וצבאיים כאחד‪ .‬התגברות הטרור הובילה למבצע "עופרת יצוקה"‬
‫שבמהלכו התמודד החייל עם מחסור במשאבים בד בבד עם שינויים‬
‫בצה"ל כולו – שינוי במודל שירות אנשי הקבע‪ ,‬מעבר מערך האחזקה‬
‫ביבשה מזרוע היבשה לאט"ל‪ ,‬ושינוי תפיסת הלוגיסטיקה ביבשה (בנית‬
‫האגדים הלוגיסטיים)‪ .‬באותה תקופה גם הוקדמה ועדת "עת האסיף"‬ ‫תערוכה לציוד בטחוני מתקדם‪ .‬רובוט המיועד להיכנס לשטחי לחימה לעמ יעקב סהר‬
‫ואתה שינויים ארגוניים דרמטיים בכל החייל‪ ,‬שינוי סד"כ‪ ,‬איחוד יחידות‬
‫ודרגי כשרות וצמצום מערכים תוך שינויים בתפיסת האחזקה‪ .‬במקביל‬
‫לכל תהליך השינוי עסק החייל בפיתוח ההתמקצעות של בעלי התפקידים‪,‬‬
‫בטיפוח התמקצעות זו ובהעלאת רמתה‪ .‬צעדים אלה ננקטו מתוך ראייה‬ ‫תערוכה לציוד בטחוני מתקדם‪ .‬מערכת רדאר בעלת בלון מתנפח לעמ יעקב סהר‬
‫שהאדם במרכז העשייה‪ ,‬והתורה החיילית הותאמה למציאות המשתנה‪.‬‬
‫בתקופת כהונתו של תא"ל אלוק פעל החייל לטיפוח המורשת ולהעמקת‬
‫הקשר עם המשפחות השכולות ונבנו אנדרטה ומרכז הנצחה חדשים‬
‫בנתניה‪.‬‬

‫במחנה ‪ -‬ינואר ‪2007‬‬

‫‪2008‬‬
‫מבצע "עופרת יצוקה"‬ ‫מלל‬

‫צה"ל יצא למבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה ונלחם שם מ‪ 27-‬בדצמבר‬

‫‪ 2008‬עד ‪ 17‬בינואר ‪ .2009‬המבצע נועד לעצור את ירי הרקטות הבלתי פוסק‬
‫מרצועת עזה לכיוון מערב הנגב‪.‬‬
‫למבצע הוגדרו שלושה יעדים‪:‬‬
‫ •יצירת רגיעה ביטחונית שתחזיק לשנים רבות‬
‫ •מניעת יכולתו של חמאס להתחמש‬
‫ •החזרת גלעד שליט לישראל‬
‫במסגרת המבצע תקף צה"ל מעל ‪ 300‬יעדים של החמאס‪ ,‬יעדים אשר כללו‬
‫מתקנים צבאיים‪ ,‬מחנות אימונים‪ ,‬מחסני אמל"ח ואתרים לייצור אמל"ח‪ ,‬מנהרות‬
‫טרור ועוד‪.‬‬
‫לאורך המבצע כולו פעל חיל החימוש במקצועיות וביסודיות המאפיינים אותו‪.‬‬
‫בין אם בשדרוג מערך החילוץ‪ ,‬או בכניסת צוותי האחזקה לשטח יחד עם‬
‫הכוחות הלוחמים‪ ,‬מערך החימוש עמד בכל משימותיו בהצלחה מלאה‪ .‬אחוז‬
‫הכשירות של הכלים עלה על ‪ ,92%‬וצוותי החימוש בשטח‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪,‬‬
‫פעלו תחת אש להכשרת הכלים מסביב לשעון‪ .‬תיקונים אשר ניתן היה לבצע‬
‫בשטח בוצעו במקום‪ .‬כלים אשר נזקקו לטיפול מעמיק יותר נגררו אל מחוץ‬
‫לרצועת עזה ולרוב שבו לשדה הקרב תוך ‪ 12‬שעות‪ .‬בכך אפשר מערך האחזקה‬
‫של החיל ללוחמים להמשיך ולהילחם בצורה יעילה במשך ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬

‫מלל‬ ‫מלל‬
‫‪2008‬‬

‫מלל‬ ‫מלל‬

‫מבצע "עופרת יצוקה"‬

‫עבודתם של חיילי חיל החימוש הייתה מופתית ושיקפה את ערכי החיל‪.‬‬
‫כוחות חימוש פעלו לעזור ולסייע בכל מקום שיכלו‪ ,‬מכונאי רכב סייעו‬
‫בתיקון אכזריות‪ ,‬אנשי החימוש של הצחמ"ים עבדו יחד על תיקוני כלים‬
‫של צח"מ אחר ורוח החיל הורגשה במיטבה‪.‬‬
‫לאחר סיום הלחימה במבצע ניסח החיל מספר תובנות על אודות תפקוד‬
‫מערכי האחזקה בלחימה‪:‬‬
‫ •המענה האחזקתי במבצע פעל על פי תפיסת האחזקה בפיקוד‬
‫הדרום – כלומר מרחב קדמי בתוך הרצועה ומרחב עורפי כמעטפת‬
‫מלל‬
‫מחוץ לרצועה‪ ,‬תפיסה זו הוכחה כמוצלחת וישימה ללחימה מסוג זה‪.‬‬
‫ •רמת כשירות הרק"מ הגבוהה נשמרה לאורך כל המבצע כתוצאה‬
‫מגיוס סד"כ אחזקה מיומן ומקצועי‪.‬‬
‫ •הצמדת כח אחזקה לכוחות ולמגננים בתחום הרכב‪ ,‬הנשק והאופטיקה‬
‫הוכיחה עצמה כיעילה במבצעים מסוג זה‪.‬‬
‫ •בצח"מים שבהם נתנו אמצעי חילוץ הכוללים טנק חילוץ ו ‪ D-9‬היה‬
‫תהליך החילוץ והפינוי מהיר ומקצועי‪.‬‬

‫מלל‬ ‫מלל‬
‫‪2009‬‬
‫חניכת מרכז ההנצחה החילי‬
‫מרכז ההנצחה של חיל החימוש הוא סמל לדבקות במשימה ולנחישות‬
‫המאפיינת את החיל‪ .‬נחישות זו גם מאפיינת את מי שהיו אז יו"ר עמותת חיל‬
‫החימוש‪ ,‬דוד שילה וקצין החימוש הראשי‪ ,‬תת‪-‬אלוף חיים רונן‪ .‬שני האישים הללו‬
‫פעלו רבות למען הקמת מרכז הנצחה מכובד לחיל‪ ,‬ובעבודה עקבית ועיקשת‬
‫גייסו השניים כספים ומשאבים שהפכו את החלום למציאות‪.‬‬
‫מרכז ההנצחה הוקם בסמוך לאנדרטת החימוש בנתניה‪ ,‬העיר המאמצת של‬
‫חיל החימוש‪ .‬מרכז ההנצחה משמש כמרכז ייחודי לחיל‪ .‬המרכז פתוח לציבור‬
‫הרחב אך מיועד בעיקר להיות נקודת הנצחה אליה יכולים לגשת משפחות‬
‫חללי החיל ולהתייחד עם יקיריהם‪ .‬המרכז משמש כאתר התייחדות המשמש‬
‫לטקסי השבעה לחיילי חיל החימוש ולמפקדיו‪ ,‬אך גם כמרכז פעילויות חי ונושם‬
‫למען החיל והקהילה‪.‬‬
‫המרכז הוקם בזכות עבודה מאומצת של עמותת חיל החימוש‪ ,‬הפועל למען‬
‫המשפחות השכולות וחימושניקים מהעבר החל משנת ‪ .1984‬העמותה פועלת‬
‫לגישור בין חימושניקים לדורותיהם‪ ,‬להרחבה וטיפוח מרכז ההנצחה ועוסקת‬
‫בפעולות להנצחת מורשת החיל ולהנחלתה למשרתים בו כיום ובעתיד‪.‬‬
‫‪2010‬‬
‫שנות ה‪-‬‬
‫‪2012‬‬

‫‪nkk‬‬

‫עמוד ענן‬
‫מבצע עמוד ענן החל ב‪ 14-‬בנובמבר ‪ 2012‬בעקבות התדרדרות‬
‫ביטחונית בגזרת רצועת עזה‪ .‬בתקופה שקדמה למבצע נורו רקטות‬
‫תא"ל צביקה קראוס‬
‫ופצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה‪ ,‬ובשבוע לפני היציאה‬ ‫קחש"ר בשנים ‪2010-2014‬‬
‫למבצע נפצעו חיילים בתקריות וכתוצאה מירי‪.‬‬
‫עם תחילת המבצע החל מערך האחזקה בפיקוד הדרום להגביר את‬ ‫צביקה קראוס נולד בחיפה בשנת ‪ .1964‬לאחר שסיים‬
‫המוכנות לקראת קליטת הכוחות בשטחי הכינוס בעוטף עזה‪ .‬פעילות‬ ‫קורס קצינים‪ ,‬מילא קראוס תפקידי קצין חימוש‬
‫זאת נעשתה תוך איחוד כוחות עם יחידות חימוש מכלל הפיקודים‬ ‫במסלול הליבה של חיל החימוש‪ ,‬בכל פיקודי צה"ל‬
‫ובשיתוף המש”א‪ ,‬וגופי מנת”ק ורפ”ט‪.‬‬ ‫ובגזרות הלחימה בלבנון‪ ,‬איו"ש ועזה‪.‬‬
‫מערך האחזקה נטל חלק במבצע ונתן מענה אחזקתי בדרגים השונים‬ ‫הוא שרת כקצין חימוש אגד ארטילרי מילואים וכקצין‬
‫לכלל יחידות הצבא הסדיר ולכל יחידות המילואים אשר השתתפו‬ ‫חימוש חטיבת חי"ר מילואים‪ ,‬ומשם עבר לתפקיד עוזר קצין חימוש‬
‫באופן מלא במבצע‪ .‬מענה זה החל בשלב ההפעלה‪ ,‬ונמשך בגיוס‬ ‫קראוסשריון סדירה בשנת ‪ .1992‬בתפקידו הבא מונה למפקד סדנת‬ ‫תא״ל צביקה באוגדת‬
‫ובהוצאת הצל”ם מהימ”חים‪ ,‬ריכוזו בפיקוד הדרום‪ ,‬משיכה וניפוק‬
‫‪2014‬‬
‫רק"ם ובשנת ‪ 1994‬עבר לשרת כקצין חימוש בבית הספר לשריון‪ .‬לאחר‬ ‫אוגוסט ‪- 2010‬יולי‬
‫אמצעים‪ ,‬היערכות לתמרון הקרקעי ועד לסיום המבצע ופיזור הסד”כ‪.‬‬ ‫שסיים בהצלחה לימודי תואר שני‪ ,‬שרת קראוס כקצין חימוש אוגדת‬
‫חיל החימוש תמך בכל שלב צבירת הסד”כ של היחידות לשטחי הכינוס‬ ‫שריון מילואים‪ ,‬קצין חימוש אוגדת יהודה ושומרון וכראש ענף שדה ותורה‬
‫והכין את כלל הסד”כ ההתקפי לשעת פקודה‪.‬‬ ‫במפקדת קצין החימוש הראשי‪ .‬בשנץ ‪ 2004‬מונה למפקד חימוש בפיקוד‬
‫הדרום‪ ,‬תפקיד בו שרת ארבע שנים עד שעבר לשרת כמפקד המרכז‬
‫כוחות האחזקה עבדו במתכונת חירום תוך מתן תמיכה מלאה לכוחות‬ ‫לציוד לחימה וחלפים‪ ,‬תפקיד בו שרת כד שמונה לקצין החימוש הראשי‬
‫הלוחמים בשטחי ההתארגנות‪ ,‬הוגדרו לכל אוגדה מ”פים משימתיים‬ ‫בשנת ‪.2010‬‬
‫אשר היו אמונים על כשירות הצל”ם בכל אוגדה‪.‬‬
‫תת אלוף קראוס הוא הנדסאי מכונות‪ ,‬בעל תואר ראשון במדע המדינה‬
‫בערב ה‪ 21-‬בנובמבר נכנסה לתוקפה הפסקת האש וכבר למחרת‬ ‫וחינוך (אוניברסיטת חיפה‪ ,)1993 ,‬בעל תואר שני במדעי המדינה‬
‫החלו פיזור הסד"כ ושלב האחזקה לכוננות וכשירות‪.‬‬ ‫(אוניברסיטת חיפה‪ )1995 ,‬ובוגר המכללה לביטחון לאומי ותואר שני‬
‫בביטחון לאומי (מב"ל ואוניברסיטת חיפה‪.)2008 ,‬‬

‫‪nkk‬‬ ‫שדרת תחמושת ביציאה מחתירה עמוד ענן‬

‫‪2014‬‬
‫צוק איתן‬ ‫‪nkk‬‬ ‫‪nkk‬‬

‫מבצע צוק איתן הוכרז בעקבות עלייה מתמשכת בירי‬

‫רקטות מרצועת עזה לכיוון אוכלוסייה אזרחית בדרום‬
‫המדינה‪ .‬המבצע החל ב‪ 8-‬ביולי ‪ 2014‬והסתיים ‪ 50‬ימים‬
‫תא"ל אליעזר בן הרוש‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬בהסכמה על הפסקת אש בין צה"ל לחמאס‬
‫קחש"ר בשנים ‪2014-2017‬‬ ‫שהושגה בתיווך מצרי‪.‬‬
‫במסגרת המבצע הפעיל הפיקוד סד"כ של ‪ 3‬אוגדות‬
‫אליעזר בן הרוש נולד ב‪ .1965-‬לאחר שסיים קורס‬ ‫מתמרנות ואמצעים רבים בסדרי גודל שלא נראו במרחב‬
‫קצינים מונה לקצין חימוש של גדוד רומח מגולן‪ ,‬מפקד‬ ‫פיקוד הדרום מאז מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫צוות בהשלמה חיילית לקצונה של חיל החימוש בבית‬ ‫מערך האחזקה נטל חלק משמעותי במבצע לכל אורכו‬
‫הספר להדרכה – חיל החימוש וקצין חימוש שייטת‬ ‫ונתן מענה אחזקתי בדרגים השונים לכלל היחידות בסדיר‬
‫בחיל הים‪ .‬לאחר שסיים לימודי תואר ראשון בהצלחה‬ ‫ובמילואים אשר הופעלו למבצע‪ .‬פעילות זו החלה בשלב‬
‫מונה לתפקיד קצין חימוש חטיבתי בחטיבות מרכבות האש וסער הגולן‪.‬‬ ‫הדרום‪,‬‬ ‫בפיקוד‬ ‫בריכוזם‬ ‫ההפעלה‪ ,‬הגיוס והוצאת הצל"ם מהימ"חים‪ ,‬ונמשכה‬
‫בן‪-‬הרוש‬
‫לאחר מכן שרת בתפקיד קצין חימוש עוצבתי בעוצבת הלבנון וכמפקד‬ ‫אליעזר‬
‫לכוחות‬ ‫תא"ל‬
‫צמודה‬ ‫תמיכה‬ ‫מתן‬ ‫משיכה וניפוק אמצעים‪ ,‬היערכות לתמרון הקרקעי‪,‬‬
‫יחידת החימוש המרחבית גולן וגליל‪ .‬בשנת ‪ 2004‬מונה למפקד בית‬ ‫‪2017‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫יולי‬‫הסד"כ‪.‬‬ ‫ופיזור‬ ‫המבצע‬ ‫המסתערים לתוך שטחי הרצועה ועד לסיום‬ ‫אושקוש בהעמסה‬
‫הספר למפקדים בבה"ד ‪ .20‬לאחר מכן יצא ללימודים במכללה לביטחון‬ ‫כוחות האחזקה בכל הדרגים – הגדודי‪ ,‬האוגדתי‪ ,‬הפיקודי והמטכ"לי עבדו ימים‬
‫לאומי וכשחזר לצה"ל בשנת ‪ 2007‬שרת כמפקד חימוש פיקוד המרכז‬ ‫ולילות לאורך כל ימות המבצע כדי להבטיח אחוז כשירות וזמינות גבוה לכלל‬
‫ובשנת ‪ 2010‬כמפקד בה"ד ‪ 20‬עד שמונה לתפקיד קצין חימוש בשנת‬ ‫הצל"ם המשתתף במבצע‪.‬‬
‫‪.2014‬‬ ‫שיתוף הפעולה והרעות החימושית בשדה הקרב בלטו בכל משימה שניתנה‪.‬‬
‫תקופת כהונתו של אליעזר בן הרוש כקחש"ר החלה בעיצומו של מבצע‬ ‫בשטח נצפו כוחות אחזקה מעורבים מפיקודים שונים בשילוב מנצח עם כוחות‬
‫"צוק איתן"‪ ,‬תקופה אשר העמידה אתגרים רבים ושינויים ברמה המדינית‬ ‫אחזקה מבה"ד ‪ ,20‬מש"א והיחידות ההנדסיות ונתנו מענה אחזקתי איכותי‬
‫והצבאית‪ ,‬והוביל לעיסוק מרחיב בתהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים‬ ‫ומקצועי לכל אורך ימי המבצע‪.‬‬
‫מהמבצע לצד התמודדות עם אתגרי המלחמה הבאה‪ .‬ההתמקדות‬ ‫כלל כוחות האחזקה היו בכוננות מלאה‪ ,‬כיתות אחזקה מכל סוגי הצל"ם‬
‫הייתה במאפייני שדה הקרב העתידי‪ ,‬בהתמודדות עם קשת האיומים‬ ‫המתינו דרוכים לקריאה ולצד זאת הוגברו העבודות להוצאת כלים מסדנאות‬
‫ומתן מענה בפיתוח ובהצטיידות של אמצעי לחימה עתירי טכנולוגיה‬ ‫כלל היחש"מים‪.‬‬
‫הנדרשים בצה"ל‪.‬‬
‫כוחות האחזקה עבדו במתכונת חירום לכל אורך התקופה תוך ספיגת ירי תלול‬
‫במהלך תפקידו פעל בן הרוש במספר תחומיים מרכזיים‪ :‬פיתוח קצונת‬ ‫מסלול הן בשטחי הכינוס והן בעורף‪.‬‬
‫השדה וההנדסה בחיל‪ ,‬שינוי שם החיל ועידוד המוטיבציה לגיוס לחיל‪,‬‬
‫סד"ב צל"ם עיקרי כלל כ‪ 2500-‬כלי רק"ם (נגמ"שים‪ ,‬טנקים‪ ,‬נמ"ר‪ ,‬אכזרית ועוד)‪.‬‬
‫שינוי תפיסת ההכשרה‪ ,‬התאמת מערך האחזקה לשינויים במבנה צה"ל‪,‬‬
‫איחוד הכשרות בקורסים השונים ויצירת גרעין מומחים לגדודי מילואים‪.‬‬ ‫רמת הכשירות של הכלים הייתה גבוהה ועמדה על מעל ‪ 90%‬כשירות בממוצע‬
‫לאורך כל ימי המבצע‪.‬‬

‫‪nkk‬‬ ‫צפש בשטח‬

‫‪2016‬‬

‫מתוך נאומו של הקטנאר תת‪-‬אלוף אליעזר בן הרוש בטקס ציון ‪ 75‬שנים לחיל החימוש‪:‬‬

‫נרגש ונפעם אני ניצב כאן לפניכם‪ ,‬ומתבונן בסיפוק ובגאווה ב‪75-‬‬
‫שנות עשייה מרתקות של חיל מופלא ויוצא דופן‪.‬‬
‫כמחלקת‬
‫ֶ‬ ‫החיל הוקם אי שם בשנת אלף תשע מאות ארבעים ואחת‬
‫שירותי החימוש של "ההגנה"‪ ,‬הּופקדה בידיו הנאמנות של אלוף‬
‫משנה אשר פלד זכרו לברכה‪ ,‬ועסקה בעיקר ברכש ְּובשינוע של‬
‫אמצעי הלחימה‪.‬‬
‫דרך ארוכה ופתלתלה צעד החיל מאז‪.‬‬
‫במהלכה עסקנו ביראת קודש בכשירות אמצעי הלחימה ליום‬
‫פקודה‪ ,‬פיתחנו ביצירתיות ובחשיבה חדשנית פתרונות הנדסיים‬
‫וטכנולוגיים בזירה המבצעית ופעלנו ללא לאות לאחזק את אמצעי‬
‫הלחימה בשגרה‪ ,‬בביטחון שוטף ובלחימה‪.‬‬ ‫‪ 75‬שנות חיל‬
‫לאורך כל הדרך היו אנשי החיל בסדיר ובמילואים דוגמה ומופת‬
‫למסירות‪ ,‬למקצועיות ולחדשנות והיו חדורי רוח שליחות ּומֹוטיבציה‪,‬‬ ‫ושינוי השם לחיל הטכנולוגיה והאחזקה‬
‫ועל כך העיד ראש ממשלת ישראל דאז לוי אשכול שכתב בספר‬
‫האורחים בעת ביקורו "תחזקנה ידי הזהב העוסקות ַּב ְּפלדה"‬ ‫במרוצת השנים התפתח חיל החימוש והרחיב את יכולותיו ואת מגוון השירותים‬
‫גם במלחמות ישראל ִה ְפגינו אנשי החיל‪ ,‬כל פעם ֵמחדש‪ְ ,‬ד ֵבקות‬ ‫אותן סיפק לצה"ל‪ .‬עם השינויים הללו החלה גוברת התפיסה שהשם "חיל‬
‫בלתי מתפשרת ַּב ַמ ַט ַרה – לתת פתרון יצירתי לאתגרי הטכנולוגיה‬ ‫החימוש" הוא מיושן ואינו מייצג נכונה את תפקידיו החדשים של החייל ואת‬
‫הרבים שניצבו לפניהם ופעלו ללא לאות כדי לאפשר ליחידות‬ ‫יכולותיו העדכניות‪ .‬בסקר שערך החייל התברר שרוב מהאוכלוסייה (‪ )80%‬חושב‬
‫הלוחמות למלא את מׂשימותיהן על ידי תיקון וחילוץ רכב קרבי‬ ‫שחיל החימוש עוסק באספקה ובתיקון ציוד‪.‬‬
‫משוריין שהיוו מכפיל כוח בלחימה‪...‬‬ ‫במסגרת סקר שנערך ל‪ 130-‬תלמידים בכיתות י‪-‬יא המיועדים לגיוס לצה"ל‪,‬‬
‫בערב מיוחד זה שבו מסכם החיל ‪ 75‬שנות פעילות נמשיך לפעול‬ ‫הוצגו מגוון חילות מקצועיים‪ .‬בין החילות היה חיל הטכנולוגיה‪ ,‬שתיאורו היה‬
‫ִּב ְמלוא האון לְ ִפיתוח טכנולוגי איכותי‪ ,‬חכם וִ ִיצירתי‪ ,‬ולהיות יותר מאי‬ ‫זהה לחלוטין לתיאורו חיל החימוש‪ ,‬בהבדל אחד – המילה "חימוש" שונתה‬
‫פעם –‬ ‫ל"טכנולוגיה"‪ .‬מהסקר עלה ש‪ 90%-‬אחוז מהתלמידים כלל לא קראו את הסקירה‬
‫חיל ייחודי אך מאוחד‪ ,‬עתיר הישגים אך צנוע; חיל המעודד יצירתיות‬ ‫על חיל החימוש עקב שמו והתמונה של הכלי הטכנולוגי שהופיעה במצגת ואף‬
‫אישית‪ ,‬אך פועל כמקשה אחת‪ ,‬שהיה וימשיך להיות מודל לחיקוי‬ ‫לא תלמיד אחד הביע עניין לשרת בחייל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחיל הטכנולוגיה בחרו‬
‫בהווייתו ובמהותו‪ ,‬אך עיקר חוזקו – בנשמתו ובאיכות אנשיו‪.‬‬ ‫לשרת ‪ 59%‬מהתלמידים ומכאן הדרך לשינוי השם לחיל הטכנולוגיה והאחזקה‬
‫הייתה קלה‪.‬‬
‫‪2017‬‬

‫"רואים רחוק"‬
‫תכנית "רואים רחוק" היא תכנית חדשנית וייחודית‪ .‬בתכנית זו יוכשרו אנשים‬
‫מבוגרים‪ ,‬הנמצאים בספקטרום האוטיסטי‪ ,‬למקצועות נדרשים בצה"ל ובשוק‬
‫האזרחי‪ ,‬בהם יש להם יתרון יחסי‪ .‬התכנית מיועדת לאלה המעוניינים לשרת‬
‫תא"ל מישל ינקו‬ ‫בצה"ל כמתנדבים‪ ,‬או להשתלב בשוק האזרחי‪.‬‬
‫משתתפי התכנית עוברים קורס הכשרה של כ‪ 3-‬חודשים במסגרת אזרחית‪.‬‬
‫קחש"ר בשנים ‪ 2017‬ועד היום‬ ‫בקורס רוכשים המשתתפים מקצוע והם מקבלים את כישורי העבודה הנדרשים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬המשתתפים מגיעים ליחידה לתקופת התנסות של ‪ 3-4‬חודשים‬
‫מלל‬ ‫במתכונת אזרחית‪ ,‬על מנת שיוכלו להתנסות במסגרת העבודה‪ ,‬טרם גיוסם‬
‫לצה"ל כמתנדבים‪.‬‬
‫לאחר סיום תקופת ההתנסות‪ ,‬יכולים המשתתפים להתגייס לצה"ל כמתנדבים‬
‫(בכפוף לאישור צה"ל)‪ ,‬וכך לתרום מכישוריהם המיוחדים לצרכי צה"ל‪ ,‬ולצבור‬
‫ניסיון מקצועי‪ .‬בהמשך‪ ,‬לאחר שישתחררו מצה"ל יוכלו להמשיך ולעסוק‬
‫במקצוע שרכשו‪ ,‬או להתפתח לתחומים מדעיים ואקדמיים נושקים ואחרים‪.‬‬
‫תא״ל מישל ינקו‬ ‫התכנית הוקמה בשנת ‪ 2013‬והיא מופעלת במשותף עם תכנית מעבר‬
‫ספטמבר ‪ - 2013‬מרץ ‪2017‬‬ ‫לאופק (חל"צ) והקריה האקדמית אונו‪ .‬קורס ההכשרה הראשון‪ ,‬שנפתח‬
‫במסגרת התכנית הוא קורס פענוח תצלומי אויר ולוויין‪ ,‬מאחר שלאוכלוסייה‬
‫על הספקטרום האוטיסטי יש יתרון בתחום הוויזואלי‪ ,‬ובנוסף יש לרבים מהם‬
‫את הסבלנות ויכולת הירידה לפרטים הנדרשת לתפקיד זה‪ .‬בהמשך התרחבה‬
‫התכנית והיא מכשירה למקצועות נוספים לצרכי צה"ל והשוק האזרחי‪.‬‬
‫העתיד‬
‫פנינו אל‬
 ‫הקמת הלוגיטק‬
‫מכללת לוגיטק היא המרכז הטכנו‪-‬לוגיסטי למקצועות המחר‪ .‬זוהי מכללה‬
‫למנהיגות ולפיקוד והכשרה‪ ,‬המהווה מודל ראשוני ופורץ דרך לחדשנות בתחומי‬
‫ה"למידה המשמעותית" הנדרשת למקצועות המחר במציאות טכנולוגית משתנה‪,‬‬
‫והיא מכשירה אנשים במגמות רבות וייחודיות‪ ,‬ביניהן הנדסת אלקטרוניקה‬
‫ומחשבים‪ ,‬מכטרוניקה ותעשייה וניהול‪ .‬המכללה מכשירה‪ ,‬מסמיכה ומעצימה‬
‫מלש"בים‪ ,‬חיילים ומפקדים ומשמשת אבן שואבת לכוח אדם ייחודי ואיכותי‪,‬‬
‫אנשי מקצוע בעלי הזדהות גבוהה וגאוות יחידה‪ ,‬אשר יהוו את שדרת הפיקוד‬
‫העתידית בצבא הגנה לישראל‪.‬‬
‫בין המסלולים שמציעה המכללה נמצאים מגמת הנדסת אלקטרוניקה‪ ,‬מגמה‬
‫הנדסית מדעית‪ ,‬הנדסת תעשייה וניהול והנדסת מכונות לתלמידי כיתות ט –‬
‫יב‪ ,‬מגמת הנדסת אלקטרוניקה במסגרת עתודה טכנולוגית וחטיבת השכלת‬
‫קצינים ונגדים‪.‬‬
‫אחזקה אחרת‬
‫תכנית "אחזקה אחרת" נולדה מתוך הצורך לשנות את תפיסת האחזקה תוך‬
‫שבירת החומות והמוסכמות שהיו קיימות במשך שנים רבות‪.‬‬
‫במסגרת התכנית רווחו שגרות האחזקה‪ .‬שלושה דרגי תיקון הוסבו לשני דרגים‬
‫– שדה ושיקום‪ .‬אוגדות ‪ 143 ,80‬ו‪ 877-‬הוסמכו לדרג השדה‪ ,‬כולל מיסוד יכולות‬
‫גרירה עצמאיות והחטיבות הסדירות מתוכננות לעבור הסמכה דומה במהלך‬
‫שנת ‪ .2018‬תהליך הקמת אגד טנ"א ארצי יצא לדרך‪ ,‬ומתוכננת בו הקמה‬
‫של חמישה גדודי טנ"א ברחבי המדינה‪ .‬בנוסף הוקמה יחידת תפעול אחזקות‬
‫חוץ ארצית אשר מפעיל את מוקד שירותי האחזקה עבור כלל צה"ל בתחום‬
‫המוסכים והגרירה‪.‬‬
‫הישגי התכנית‪:‬‬
‫ •שיפור יכולות מערך האחזקה בחירום ובמלחמה‬
‫ •חיזוק מאמץ ההגנה – עלייה של ‪ 12%‬בזמינות הרכב הממוגן‬
‫ •שיפור זמינות האמל"ח ביחידות ההכשרה – עלייה של ‪15%‬‬
‫ •ייצוב המענה בימ"חים – ירידה של ‪ 40%‬בעומסי העבודה‬
‫ •מתן עצמאות מרבית ליחידות הקצה המבצעיות‬
‫ •רידוד רמות מלאי החלפים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים‬
‫ •התייעלות במערכי האחזקה‬
‫ •גיבוש מענה ייחודי לפיקוד צפון‬
 ‫בהד ‪ 20‬בקרית ההדרכה‬
‫קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון‪ ,‬הידועה בכינוייה עיר הבה"דים‪ ,‬היא‬
‫מתחם הדרכה צה"לי הממוקם דרומית לבאר שבע בסמוך לצומת הנגב‪ .‬הקריה‬
‫מאכלסת שמונה בסיסי הדרכה שבהם אלפי חיילים‪.‬‬
‫הקמת עיר הבה"דים היא חלק מתכנית צה"ל להעתקת בסיסים מרחבי הארץ‬
‫לנגב‪ .‬מטרות המעבר הן להעביר שטחים יקרים במרכז הארץ למנהל מקרקעי‬
‫ישראל ולהביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שייצור המעבר‪.‬‬
‫בין המחנות שיפורקו במסגרת התכנית ניתן למצוא את מחנה מקלף‪ ,‬מחנה‬
‫סירקין‪ ,‬מחנה דורי (תל השומר)‪ ,‬מחנה ידין (צריפין) וחלקים ממחנה רבין (הקריה)‪.‬‬
‫אגף התכנון של צה"ל החל בהכנת תכנית רב‪-‬שנתית בשם פרויקט עיר‬
‫הבה"דים בשנת ‪ ,2002‬שמטרתה הייתה העברת שמונה בסיסי הדרכה לנגב‪.‬‬
‫אבן הפינה לפרויקט הונחה ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ 2003‬וממשלת ישראל אישרה את‬
‫הפרויקט בשנת ‪.2007‬‬
‫הקמת הפרויקט החלה בשנת ‪ 2012‬ועיר הבה"דים החלה לפעול במאי ‪.2015‬‬
‫בה"ד ‪ 20‬עבר למתחם ביולי ‪.2016‬‬
‫הבסיס משתרע על שטח של ‪ 2,500‬דונם‪ ,‬שבהם רבע מיליון מטר בנוי‬
‫הריסת בהד ‪ 20‬בצריפין לקראת המעבר‬ ‫הכוללים כיתות הדרכה משוכללות‪ ,‬מתחם הסעדה ל‪ 10,000-‬סועדים‪ ,‬מגורים‪,‬‬
‫סימולטורים‪ ,‬מרכזי ספורט ועוד‪.‬‬

‫בקרית ההדרכה‬

‫מוזיאון‬
‫בימים אלו שוקדים בעמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה על תכנון הקמת‬
‫אתר המורשת של חיל הטכנולוגיה והאחזקה מתוך רצון לחזק את המורשת‬
‫החילית והנגשתה לכלל הציבור‪.‬‬
‫אתר המורשת עתיד להיבנות בעיר נתניה (העיר המאמצת של חיל הטכנולוגיה‬
‫והאחזקה) צמוד למרכז ההנצחה החיילי‪ ,‬מתוך החיבור הטבעי של מורשת‬
‫החיל והנצחה חללי החיל מימי קום המדינה ועד קץ הדורות‪.‬‬
‫האתר יציג את מורשת החיל מיום הקמתו ואת העשייה המפוארת על כל‬
‫רבדיה בכלל מערך האחזקה לאורך השנים‪.‬‬
‫בימים אלו שוקדת העמותה עם נציגי החיל על התכנון המפורט לבניית‬
‫האתר ושמחים לבשר כי התקבלה ברכת הדרך של ראש העיר נתניה וכי‬
‫נמצאו המשאבים הכספיים לביצוע שלב זה‪.‬‬
‫מוזיאון המורשת החילי יספר את סיפורו של חיל הטכנולוגיה והאחזקה משחר‬
‫הקמת בשנת ‪ ,1941‬דרך כל יחידות החיל ובדגש על תרומתו האדירה לבטחון‬
‫ישראל‪.‬‬
 ‫"מקצוע לחיים"‬
‫"מקצוע לחיים" הוא החזון הטכנולוגי המתייחס לחייל עוד בהיותו מלש"ב ועד‬
‫לשלב ההשמה בתעשייה‪.‬‬
‫במסגרת התכנית משתתפים החיילים בקורסים מקצועיים הנערכים כשלושה‬
‫חודשים לפני מועד השחרור מצה"ל‪ .‬הקורסים נערכים כחלק משיתוף פעולה‬
‫מתמשך עם החברות גדולות ביותר במשק הישראלי‪ ,‬בשיתוף עם הקרן להכוונת‬
‫חיילים משוחררים ועם שירות התעסוקה‪..‬‬
‫הקורסים מקנים לחיילים מקצוע לאחר שחרורם מצה"ל תוך התחייבות להשמה‬
‫של לפחות ‪ 50%‬מבוגרי הקורס במקומות עבודה אזרחיים‪.‬‬
‫טווח המקצועות לבחירת החיילים רחב מאוד – מטבחות וקונדיטוריה ועד לניהול‬
‫רשתות‪ ,‬פיתוח אפליקציות וקורסים בהנדסאות ובחשמל‪.‬‬
‫תוכנית אופיר‬
‫תכנית אופיר היא תכנית ללימודים אקדמיים‪ ,‬טכנולוגיים והתמחויות מקצועיות‬
‫תוך כדי שירות עבור אוכלוסיות הקצינים והנגדים המשרתים בקבע ראשוני‬
‫בחיל הטכנולוגיה והאחזקה‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים במיטב המכללות ורשתות החינוך ברחבי הארץ‪ ,‬בשיתוף‬
‫עם משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬הקרן והיחידה להכוונת‬
‫חיילים משוחררים במשרד הביטחון ומרכז הכשרה טכנולוגיות (מה"ט)‬
‫התכנית החלה בשנת ‪ 2013‬ותחומי הלימוד בה מתחלקים לשלושה מסלולים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫ •לימודים לתעודת טכנאי‪/‬הנדסאי‬
‫ •לימודים אקדמיים‬
‫ •לימודים לתעודות מקצועיות‬
‫מלל‬ ‫מלל‬ ‫מלל‬

‫טכנולוגיות בהדרכה‬
‫חיל הטכנולוגיה והאחזקה מפתח מערכי למידה חדשניים תוך טיוב ושיפור‬
‫טכנלוגיות ההדרכה‪.‬‬
‫החיל שותף למספר פרויקטים בנושא חדשנות טכנולוגיות בהדרכה ומיישם‬
‫הלכה למעשה את הנושא בבה"ד החילי‪.‬‬
‫הדרכה באמצעות משקפי ‪ VR - virtual reality‬ע"מ ליצור חוויה עוטפת‬
‫אינטראקטיבית בסביבה תלת מימדית‪ ,‬ספרות אינטראקטיבית ע"ג טאבלטים‪,‬‬
‫סביבת ‪ AR - AUGMENTED REALITY‬יצירת תוכן באמצעות מציאות רבודה‪,‬‬
‫אפליקציה טכנולוגית המאפשרת הצבעה על מוקד עניין וקבלת מידע במדיה‬
‫דיגיטלית איכותית‪ ,‬בנוסף ישנן כוונות להכניס את תחום ה ‪VIDEO MAPPING‬‬
‫‪ -‬תחום המציג מיפוי והקרנת וידאו מדויקת על גבי מודלים‪.‬‬
‫מערכת המציאות המדומה ללימוד מקצועות הרק"ם פותחה ע"י מנת"ק‪/‬רפ"ט‬
‫ומאפשרת הדרכה מתקדמת‪ ,‬נוסף על זאת המערכת מביאה לדרג השדה יתרון‬
‫טכנולוגי מתקדם ומקצועי‪.‬‬

‫מלל‬ ‫מלל‬
‫עבר הווה עתיד ‪ -‬משפט אחד ותמנוה של‬
‫חיילת עם משקפת‬