‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬

‫מייסודה של קרן צ'רלס ה' רבסון‬

‫על נתונייך ירושלים‬

‫‪2010/2009‬‬
‫מצב קיים ומגמות שינוי‬
‫מאיה חושן‪ ,‬מיכל קורח‬

‫‪2010‬‬
 ‫פרסום מספר ‪400‬‬

‫על נתונייך ירושלים‬

‫‪2010/2009‬‬
‫מצב קיים ומגמות שינוי‬
‫מאיה חושן‪ ,‬מיכל קורח‬

‫‪Jerusalem: Facts and Trends‬‬

‫‪2009/2010‬‬
‫‪Maya Choshen, Michal Korach‬‬

‫פרסום זה רואה אור בסיוע קרן צ'רלס ה' רבסון‪ ,‬ניו–יורק‬

‫הדברים הנאמרים הם על דעת המחברות בלבד‬

‫© ‪ ,2010‬מכון ירושלים לחקר ישראל‬

‫בית חי אלישר‬
‫רח' רד"ק ‪ ,20‬ירושלים ‪92186‬‬

‫‪© 2010, The Jerusalem Institute for Israel Studies‬‬

‫‪The Hay Elyachar House‬‬
‫‪20 Radak St., 92186 Jerusalem‬‬

‫‪http//:www.jiis.org.il‬‬
‫‪http//:www.jiis.org‬‬
 ‫‪ -‬תוכן העניינים ‪-‬‬

‫על המחברות ������������������������������������������������������������������������������������������� ‪7‬‬

‫הקדמה��������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪9‬‬

‫שטח ������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪11‬‬

‫אוכלוסייה ���������������������������������������������������������������������������������������������� ‪11‬‬

‫גודל האוכלוסייה���������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪11‬‬
‫פריסה גיאוגרפית של האוכלוסייה ����������������������������������������������������������������������������������� ‪13‬‬
‫גידול האוכלוסייה �������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪14‬‬
‫מקורות גידול האוכלוסייה������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪15‬‬
‫ילודה ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪15‬‬ ‫‪.‬‬
‫תמותה ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪17‬‬ ‫‪.‬‬
‫ריבוי טבעי��������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪20‬‬ ‫‪.‬‬
‫עלייה ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪21‬‬ ‫‪.‬‬
‫הגירה בין–יישובית ������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪22‬‬ ‫‪.‬‬
‫גיל האוכלוסייה������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪24‬‬
‫מידת דתיות ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪30‬‬
‫משקי בית ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪31‬‬
‫תחולת העוני ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪33‬‬
‫בעלות על מוצרים בני–קיימא ������������������������������������������������������������������������������������������� ‪34‬‬
‫הוצאה חודשית לצריכה����������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪35‬‬
‫צפיפות דיור ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪36‬‬

‫תעסוקה ������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪37‬‬

‫שיעור השתתפות בכֹח העבודה ����������������������������������������������������������������������������������������� ‪37‬‬
‫מועסקים לפי ענף כלכלי���������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪41‬‬
‫הכנסה ושכר ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪42‬‬
‫חינוך ���������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪46‬‬
‫מערכת החינוך בירושלים �������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪46‬‬
‫חינוך עברי��������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪48‬‬ ‫‪.‬‬
‫חינוך ערבי��������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪49‬‬ ‫‪.‬‬
‫חינוך מיוחד ������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪50‬‬ ‫‪.‬‬
‫זכאות לתעודת בגרות �������������������������������������������������������������������������������������������� ‪50‬‬ ‫‪.‬‬
‫השכלה גבוהה��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪51‬‬

‫בינוי ������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪53‬‬

‫דירות ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪53‬‬
‫מחירי דירות������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪54‬‬
‫התחלות בנייה �������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪54‬‬
‫גמר בנייה ���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪56‬‬

‫תיירות �������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪58‬‬

‫מלונות תיירות �������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪58‬‬
‫אורחים ולינות�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪58‬‬
‫מערב ירושלים — מזרח ירושלים ������������������������������������������������������������������������������������� ‪60‬‬
‫ירושלים בהשוואה לערים נבחרות ����������������������������������������������������������������������������������� ‪60‬‬
‫פדיון ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ‪62‬‬
 ‫רשימת האיורים‬
‫אוכלוסיית ירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה (אלפים)‪12 �������������������������������2008-1922 ,‬‬
‫אוכלוסיית ירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה (אחוזים)‪12 ����������������������������� 2008-1922 ,‬‬
‫אוכלוסיית ירושלים‪ ,‬תל אביב וחיפה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪13 ���������������������������2008 ,‬‬
‫גידול שנתי של האוכלוסייה בירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪14 ���������������2008-1980 ,‬‬
‫מקורות גידול האוכלוסייה בירושלים‪15 ���������������������������������������������������������2008-1985 ,‬‬
‫לידות חי בישראל ובירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪16 ������������������������������2008-1980 ,‬‬
‫פטירות בישראל ובירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪18 ���������������������������������2008-1980 ,‬‬
‫פטירת תינוקות בירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪19 ����������������������������������� 2008-1978 ,‬‬
‫שיעור הריבוי הטבעי בירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪20 �������������������������� 2008-1980 ,‬‬
‫הגירה בין‪-‬יישובית לירושלים וממנה‪22 ����������������������������������������������������������2008-1980 ,‬‬
‫גיל חציוני של אוכלוסיית ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב וחיפה‪,‬‬
‫‪ .‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪25 �������������������������������������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫מבנה גילים של אוכלוסיית ישראל וירושלים‪26 �������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫מבנה גילים של אוכלוסיית חיפה ותל אביב‪26 ���������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫מבנה גילים של אוכלוסיית ירושלים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪27 ���������������������������� 2008 ,‬‬
‫מבנה גילים של האוכלוסייה הערבית בירושלים‪ ,‬לפי דת‪27 ����������������������������������� 2008 ,‬‬
‫ילדים בני ‪ 0-14‬כאחוז מהאוכלוסייה‪28 ��������������������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫קשישים בני ‪ +65‬כאחוז מהאוכלוסייה‪29 �����������������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫משקי‪-‬בית בירושלים‪ ,‬לפי גודל משק בית וקבוצת אוכלוסייה‪32 �������������������������� 2008 ,‬‬
‫תחולת העוני בישראל ובירושלים‪33 ��������������������������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫תחולת העוני בישראל‪ ,‬לפי מחוז‪34 ����������������������������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב בני ‪ +15‬בישראל‪ ,‬בירושלים‪,‬‬
‫‪ .‬בתל אביב ובחיפה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪37 ��������������������������������������������������� 2008 ,‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה (יהודים) בקרב בני ‪ +15‬בישראל‪,‬‬
‫‪ .‬בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪ ,‬לפי מגדר‪38 �������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב בני ‪ +15‬בירושלים‪ ,‬לפי מגדר‪,‬‬
‫‪38 ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 2008-1980 .‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב בני ‪ +15‬בירושלים‪ ,‬לפי שנות‬
‫‪ .‬לימוד ומגדר‪40 ������������������������������������������������������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב בני ‪ +15‬בירושלים‪ ,‬לפי גיל‬
‫‪ .‬ומגדר‪40 ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 2008 ,‬‬
 ‫שכר חודשי ממוצע של שכירים‪ ,‬בישראל‪ ,‬בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪,‬‬
‫‪ .‬לפי מגדר‪45 ����������������������������������������������������������������������������������������������������������� 2007 ,‬‬
‫ממוצע שעות עבודה לשבוע של שכירים בישראל‪ ,‬בירושלים‪ ,‬בתל אביב‬
‫‪ .‬ובחיפה‪ ,‬לפי מגדר‪45 ���������������������������������������������������������������������������������������������2007 ,‬‬
‫תלמידים במערכת החינוך בירושלים‪ ,‬לפי מגזר‪ ,‬תשס״א‪-‬תשס"ט�������������������������������� ‪ 47‬‬
‫תלמידים במערכת החינוך בירושלים‪ ,‬לפי כיתה ומגזר‪ ,‬תשס"ט����������������������������������� ‪48‬‬
‫תלמידים במערכת החינוך הערבי בירושלים‪ ,‬תשמ״ט‪-‬תשס״ט ������������������������������������� ‪ 50‬‬
‫מחיר ממוצע של דירת בת ‪ 4-3.5‬חדרים בבעלות פרטית בירושלים‪,‬‬
‫‪ .‬בתל אביב ובחיפה‪54 ����������������������������������������������������������������������������������2009-1991 ,‬‬
‫שטח התחלות בנייה בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪ 55 ���������������������������������� 2008-1980 ,‬‬
‫שטח גמר בנייה בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪ 56 ������������������������������������������ 2008-1980 ,‬‬
‫לינה במלונות תיירות בירושלים‪59 ������������������������������������������������������������������2008-1980 ,‬‬
‫לינה במלונות תיירות בירושלים‪ ,‬לפי חודש‪59 ����������������������������������������������������������2008 ,‬‬
‫לינות תיירים מחו״ל במלונות תיירות בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובאילת‪,‬‬
‫‪61 ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 2008-1980 .‬‬
‫לינות ישראלים במלונות תיירות בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובאילת‪61 ��������������2008-1980 ,‬‬
‫פדיון כולל במלונות תיירות בירושלים (מזרח ומערב)‪ ,‬בתל אביב‪ ,‬בחיפה‬
‫‪ .‬ובאילת‪63 �������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 2008 ,‬‬
‫פדיון כולל במלונות תיירות בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובאילת‪63 ����������������������2008-1997 ,‬‬
 ‫‪ -‬על המחברות ‪-‬‬

‫ד"ר מאיה חושן — חוקרת באשכול מחקרי ירושלים במכון ירושלים לחקר ישראל‬
‫בתחומי תכנון עירוני‪ ,‬אוכלוסייה וחברה‪ ,‬שירותי ציבור ומה שביניהם‪ .‬עורכת את השנתון‬
‫הסטטיסטי לירושלים‪ ,‬מנחה של צוותי מחקר ומנהלת פרויקטים רבים בנושאים שצויינו‬
‫לעיל‪.‬‬

‫מיכל קורח — חוקרת באשכול מחקרי ירושלים במכון ירושלים לחקר ישראל בתחומי‬
‫אוכלוסייה וחברה‪ ,‬ותכנון עירוני‪ .‬בעלת תואר בוגר בלימודי אסלאם ומזרח תיכון ותואר‬
‫מוסמך בגיאוגרפיה והתמחות בלימודים עירוניים ואזוריים מהאוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ -‬הקדמה ‪-‬‬

‫פרסום זה משרטט תמונה עדכנית ותמציתית של ירושלים ושל מגמות השינוי שחלו בה‬
‫במגוון רחב של נושאים‪ ,‬ביניהם אוכלוסייה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תיירות ובינוי‪.‬‬
‫בנושאים רבים מוצגת השוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בירושלים‪.‬‬
‫בנושאים שבהם אין נתונים על האוכלוסייה הערבית אין השוואה בין שתי קבוצות‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬

‫המקור העיקרי לנתונים המופיעים בפרסום זה הוא השנתון הסטטיסטי לירושלים‪,‬‬

‫היוצא לאור מדי שנה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובשיתוף‬
‫הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י)‪.‬‬
‫נתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים נאספים ממקורות רבים ומגוונים שהעיקריים שבהם‬
‫הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיריית ירושלים‪ .‬אנו מודות לכל מוסרי הנתונים‬
‫על תרומתם הרבה להוצאתם לאור של השנתון הסטטיסטי לירושלים ושל פרסום זה‪.‬‬

‫להכנתו של הפרסום תרמו יאיר אסף–שפירא בעיצוב הגרפי‪ ,‬ענבל דורון בהגהה‪ ,‬אסתי‬
‫ביהם בהפקה וחמוטל אפל בהבאה לדפוס‪ .‬לכל אלו מסורה תודה והערכה‪.‬‬

‫ד"ר מאיה חושן‪ ,‬מיכל קורח‬

‫ ‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ -‬שטח ‪-‬‬

‫ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל‪ .‬שטח השיפוט שלה משתרע על פני ‪ 126‬אלף‬
‫דונם‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬שטחה של העיר תל אביב‪ 1‬הוא ‪ 51‬אלף דונם‪ ,‬של חיפה ‪ 60‬אלף‬
‫דונם ושל מעלה אדומים ‪ 49‬אלף דונם‪.‬‬

‫‪ -‬אוכלוסייה ‪-‬‬

‫גודל האוכלוסייה‬
‫בסוף שנת ‪ 2008‬מנתה אוכלוסיית ירושלים ‪ 763.6‬אלף נפש‪ .‬האוכלוסייה היהודית‬
‫והאחרת‪ 2‬מנתה ‪ 495.0‬אלף נפש והאוכלוסייה הערבית מנתה ‪ 268.6‬אלף נפש‪ .‬האוכלוסייה‬
‫הערבית כללה רוב מוסלמי (‪ )95%‬ומיעוט נוצרי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬היוותה אוכלוסיית ירושלים כ–‪ 10%‬מאוכלוסיית ישראל; האוכלוסייה‬
‫היהודית היוותה כ–‪ 8%‬מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל‪ ,‬בעוד שהאוכלוסייה‬
‫הערבית היוותה כ–‪ 18%‬מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל‪.‬‬

‫במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית‪ ,‬במקביל לעלייה בחלקה‬
‫של האוכלוסייה הערבית‪ .‬חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ–‪ 74%‬בשנת ‪1967‬‬
‫ל–‪ 72%‬בשנת ‪ ,1980‬ול–‪ 65%‬בשנת ‪ .2008‬במקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה‬
‫הערבית מ–‪ 26%‬בשנת ‪ ,1967‬ל–‪ 28%‬בשנת ‪ 1980‬ול–‪ 35%‬בשנת ‪.2008‬‬
‫אחוז האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בירושלים (‪ )35%‬גבוה בהשוואה לאחוז‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל (‪ ,)20%‬בחיפה (‪ )10%‬ובתל אביב (‪.)4%‬‬

‫‪ 1‬בכל מקום בו מופיעים נתונים על תל אביב הכוונה היא לתל אביב‪-‬יפו‪.‬‬

‫‪ 2‬להלן‪ :‬האוכלוסייה היהודית‪ .‬בפרק זה הנתונים לגבי האוכלוסייה היהודית כוללים‪ :‬יהודים‪ ,‬נוצרים‬
‫לא–ערבים ואוכלוסייה ללא סיווג דת‪.‬‬

‫‪11‬‬
 



 

 









 

 

   

 
 




















 

     

 








     
 
























12
 ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫פריסה גיאוגרפית של האוכלוסייה‬

‫בסוף שנת ‪ 456.3 2008‬אלף מתושבי ירושלים (יהודים וערבים) התגוררו באזורים שנוספו‬
‫לעיר לאחר איחודה בשנת ‪ ,1967‬והם היוו ‪ 60%‬מכלל תושבי העיר‪.‬‬
‫‪ 195.5‬אלף תושבים יהודים גרו באזורים שנוספו לעיר לאחר איחודה‪ ,‬והם היוו ‪43%‬‬
‫מכלל התושבים באזורים אלו‪ ,‬ו‪ 40%-‬מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר‪ .‬בשכונות‬
‫היהודיות הגדולות שנבנו לאחר ‪ 1967‬התגוררו‪ 42.2 :‬אלף ברמות אלון‪ 42.1 ,‬אלף בפסגת‬
‫זאב‪ 26.9 ,‬אלף בגילה‪ 20.4 ,‬אלף בנווה יעקב‪ 15.1 ,‬אלף ברמת שלמה (רכס שועפט) ו–‪12.2‬‬
‫אלף בתלפיות מזרח‪.‬‬

‫‪ 260.8‬אלף תושבים ערבים התגוררו באזורים שנוספו לעיר לאחר איחודה‪ ,‬והם היוו ‪57%‬‬
‫מכלל התושבים באזורים אלו ו‪ 98%-‬מכלל האוכלוסייה הערבית בעיר‪.‬‬
‫השכונות הערביות הגדולות ביותר באזורים אלו הן‪ :‬שועפאט (כולל מחנה הפליטים) —‬
‫‪ 38.8‬אלף תושבים‪ ,‬בית חנינא — ‪ 27.9‬אלף‪ ,‬הרובע המוסלמי — ‪ 26.3‬אלף וא–טור (כולל‬
‫א–צוואנה) — ‪ 24.4‬אלף‪.‬‬
‫‪13‬‬
 ‫גידול האוכלוסייה‬
‫במהלך שנת ‪ 2008‬גדלה אוכלוסיית ירושלים ב–‪ 16,000( 2.1%‬נפשות)‪ :‬האוכלוסייה‬
‫היהודית גדלה ב–‪ 7,900( 1.6%‬נפשות) בעוד שהאוכלוסייה הערבית גדלה ב–‪8,100( 3.1%‬‬
‫נפשות)‪ .‬נתונים אלו מצביעים על כך שגידול האוכלוסייה הערבית גבוה יותר מזה של‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬הן באופן יחסי והן באופן מוחלט‪.‬‬

‫בשנים ‪ 2008-1967‬גדלה אוכלוסיית ירושלים ב–‪ :187%‬האוכלוסייה היהודית גדלה‬

‫ב–‪ 150%‬בעוד שהאוכלוסייה הערבית גדלה ב–‪ .291%‬לשם השוואה‪ ,‬בשנים אלו גדלה‬
‫אוכלוסיית ישראל ב–‪ :166%‬האוכלוסייה היהודית גדלה ב–‪ 147%‬בעוד שהאוכלוסייה‬
‫הערבית גדלה ב–‪.279%‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪14‬‬
 ‫מקורות גידול האוכלוסייה‬
‫שלושה מרכיבים תורמים לגידול האוכלוסייה‪:‬‬
‫* ריבוי טבעי — ההפרש בין מספר הלידות לבין מספר הפטירות‪.‬‬
‫* עלייה — השתקעות ראשונה של עולים חדשים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם‬
‫הראשון בארץ‪.‬‬
‫* מאזן הגירה בין–יישובית — ההפרש בין מספר המהגרים אל ירושלים (נכנסים)‬
‫מיישובים אחרים בארץ‪ ,‬לבין אלו המהגרים מירושלים (יוצאים) לישובים אחרים‬
‫בארץ‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ילודה‬
‫בשנת ‪ 2008‬נולדו בירושלים ‪ 20,900‬תינוקות — ‪ 62%‬מהם נולדו למשפחות יהודיות‬
‫ו–‪ 38%‬נולדו למשפחות ערביות‪ .‬בישראל‪ ,‬לשם השוואה‪ 75% ,‬מהתינוקות נולדו למשפחות‬
‫יהודיות ו–‪ 25%‬נולדו למשפחות ערביות‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בשיעורי ילודה גבוהים‪ .‬תורמות לכך בעיקר האוכלוסייה‬
‫היהודית–חרדית והאוכלוסייה הערבית–מוסלמית‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה שיעור הילודה‬
‫בירושלים ‪ 27.6‬לידות לאלף נפש‪ ,‬בהשוואה ל‪ 21.5-‬לידות לאלף נפש בישראל‪.‬‬
‫שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה משיעור הילודה בקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית‬
‫בירושלים ‪ 26.5‬לידות לאלף נפש (‪ 20.1‬לידות לאלף נפש בקרב האוכלוסייה היהודית‬
‫בישראל) בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים היה שיעור הילודה ‪ 29.8‬לידות‬
‫לאלף נפש (‪ 26.9‬לידות לאלף נפש בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל)‪.‬‬

‫משנות ה–‪ 70‬חלה ירידה מתונה בשיעורי הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים‪.‬‬
‫שיעור הילודה הממוצע של האוכלוסייה היהודית ירד מ–‪ 27.7‬לידות לאלף נפש בשנות‬
‫ה–‪ )1979-1973( 70‬וה‪ ,)1989-1980( 80-‬ל–‪ 25.7‬בשנות ה–‪ )1999-1990( 90‬ול–‪ 25.1‬בשנים‬
‫‪.2008-2000‬‬
‫בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים חלה באותן שנים ירידה חדה בשיעורי הילודה‪.‬‬
‫בשנות ה–‪ )1979-1973( 70‬היה שיעור הילודה הממוצע בקרב האוכלוסייה הערבית ‪42.5‬‬
‫לידות לאלף נפש‪ ,‬הוא ירד ל–‪ 32.9‬בשנות ה–‪ ,)1989-1980( 80‬ועלה במעט ל–‪ 34.1‬בשנות‬
‫ה–‪ .)1999-1990( 90‬בשנים ‪ 2008-2000‬עמד שיעור הילודה הממוצע על ‪.32.0‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪16‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬היה שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במהלך‬
‫חייה) ‪ 4.0‬בירושלים‪ ,‬בהשוואה ל‪ 3.0-‬בישראל‪ 2.1 ,‬בתל אביב ו‪ 2.0-‬בחיפה‪ .‬יוצא איפוא‬
‫שמספר הילדים הממוצע שאישה ירושלמית צפויה ללדת כפול ממספר הילדים שאישה‬
‫תל אביבית או שאישה חיפאית צפויות ללדת‪.‬‬
‫שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות בירושלים היה ‪ ,4.0‬והוא זהה לשיעור‬
‫הפריון הכולל בקרב הנשים הערביות בירושלים‪ .‬לשיעור הפריון הכולל הגבוה בקרב‬
‫הנשים היהודיות תורם בעיקר שיעור פריון כולל גבוה בקרב הנשים החרדיות‪ ,‬הצפויות‬
‫ללדת במהלך חייהן כ–‪ 7.7‬ילדים בממוצע‪ .3‬בקרב הנשים המוסלמיות בירושלים היה‬
‫שיעור הפריון הכולל ‪ 4.1‬ילדים‪ ,‬והוא גבוה במעט משיעור הפריון הכולל בקרב הנשים‬
‫המוסלמיות בישראל — ‪.3.8‬‬

‫תמותה‬
‫בשנת ‪ 2008‬עמד מספר הפטירות בירושלים על ‪ 78% — 3,100‬מהן של יהודים ו–‪ 22%‬של‬
‫ערבים‪ .‬שיעור התמותה בירושלים — ‪ 4.1‬פטירות לאלף נפש‪ ,‬נמוך מבישראל (‪ ,)5.4‬בתל‬
‫אביב (‪ )8.7‬ובחיפה (‪ ,)9.9‬והוא נובע מהיותה של אוכלוסיית ירושלים צעירה יחסית‪.‬‬

‫שיעור התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים נמוך באופן ניכר משיעור התמותה‬
‫בקרב האוכלוסייה היהודית‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה שיעור התמותה בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית בירושלים ‪ 4.9‬פטירות לאלף נפש (‪ 6.0‬פטירות לאלף נפש בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית בישראל‪ 8.9 ,‬בתל אביב ו‪ 10.6-‬בחיפה)‪ ,‬בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫בירושלים היה שיעור התמותה ‪ 2.6‬פטירות לאלף נפש (‪ 2.7‬פטירות לאלף נפש בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל)‪.‬‬

‫במרוצת השנים חלה ירידה מתונה בשיעור התמותה בקרב האוכלוסייה היהודית‬
‫בירושלים‪ ,‬בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית חלה ירידה חדה ומהירה‪ .‬שיעור התמותה‬
‫הממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית ירד מ–‪ 6.4‬פטירות בממוצע לאלף נפש בשנות ה–‪70‬‬
‫(‪ )1979-1973‬ל–‪ 5.9‬בשנות ה–‪ ,)1989-1980( 80‬ל–‪ 5.5‬בשנות ה–‪ )1999-1990( 90‬ול–‪5.2‬‬

‫‪ 3‬גורביץ נ‪ .‬וכהן–קסטרו א‪ ,)2004( .‬החרדים — תפרוסת גיאוגרפית ומאפיינים דמוגרפיים‪ ,‬חברתיים‬

‫וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל‪ ,2001-1996 ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סדרת‬
‫ניירות עבודה מס' ‪ ,5‬עמ' ‪ ,39‬מקור‪ :‬אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה —‬
‫‪ ,www.cbs.gov.il/www/publications/int_ulor.pdf‬אוחזר בספטמבר ‪.2010‬‬

‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫בשנים ‪ .2008-2000‬בקרב האוכלוסייה הערבית ירד שיעור התמותה הממוצע מ–‪6.4‬‬
‫פטירות בממוצע לאלף נפש בשנות ה–‪ ,)1979-1973( 70‬ל–‪ 4.5‬בשנות ה–‪,)1989-1980( 80‬‬
‫ל–‪ 3.5‬בשנות ה–‪ )1999-1990( 90‬ול–‪ 2.9‬בשנים ‪.2008-2000‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אחד הגורמים העיקריים המסבירים את הירידה החדה בשיעור התמותה בקרב‬

‫האוכלוסייה הערבית הוא הירידה החדה בשיעור תמותת התינוקות‪ .‬בשנות ה–‪70‬‬
‫(‪ )1979-1972‬היה שיעור תמותת התינוקות הממוצע בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫בירושלים ‪( 45.2‬פטירות לאלף לידות חי)‪ ,‬הוא ירד ל–‪ 17.2‬בשנות ה–‪,)1989-1980( 80‬‬
‫ל–‪ 10.7‬בשנות ה–‪ )1999-1990( 90‬ול–‪ 6.5‬בשנים ‪.2008-2006‬‬
‫בשנים ‪ 2008-2006‬היה שיעור תמותת התינוקות הממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית‬
‫בירושלים ‪ 2.9( 2.6‬בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫‪ 6.8( 6.5‬בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל)‪ .‬שיעור תמותת התינוקות הגבוה יחסית‬

‫‪ 4‬יש לציין שבשנים אלו ירדו שיעורי התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית מ‪ 7.3-‬פטירות לאלף נפש בשנת‬
‫‪ 1973‬ל‪ 5.3-‬פטירות בשנת ‪ .1979‬בקרב האוכלוסייה היהודית ירדו שיעורי התמותה בשנים אלו מ‪6.8-‬‬
‫פטירות ל‪ 6.0-‬פטירות‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫בקרב האוכלוסייה הערבית נובע בין היתר ממומים מולדים אשר שכיחותם גבוהה מאוד‬
‫בקרב האוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬בשל נישואי קרובים‪.5‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הירידה בשיעורי התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים היא תוצאה של שיפור‬
‫תנאי התברואה‪ ,‬שיפור שירותי הבריאות והרפואה המונעת בשנות ה–‪ 70‬וה–‪ ,80‬והחלת‬
‫חוק בריאות ממלכתי החל מאמצע שנות ה–‪.90‬‬
‫סיבה נוספת לכך ששיעורי התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית נמוכים יותר מבקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית היא היותה של האוכלוסייה הערבית צעירה יותר מהאוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬בשנת ‪ 2008‬עמד שיעור הילדים (בני ‪ )14-0‬בקרב האוכלוסייה הערבית על ‪41%‬‬
‫(‪ 31%‬בקרב האוכלוסייה היהודית) ושיעור המבוגרים (בני ‪ 65‬ומעלה) היה ‪ 3%‬בלבד‬
‫(‪ 11%‬בקרב האוכלוסייה היהודית)‪.‬‬

‫ ‪ ,www.health.gov.il/Download/pages/tmuta2003_tinuk.doc‬אוחזר בספטמבר ‪.2010‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪19‬‬
 ‫ריבוי טבעי‬
‫הריבוי הטבעי (ההפרש בין מספר הלידות למספר הפטירות) הוא מרכיב הגידול העיקרי‬
‫של אוכלוסיית ירושלים‪ .‬בשנת ‪ 2008‬נוספו לירושלים כתוצאה מריבוי טבעי ‪17,800‬‬
‫נפשות — ‪ 60%‬יהודים ו–‪ 40%‬ערבים‪ .‬הריבוי הטבעי בירושלים (‪ )17,800‬גבוה באופן‬
‫ניכר מהריבוי הטבעי בתל אביב (‪ 4,500‬נפשות) ובחיפה (‪ 1,000‬נפשות)‪ .‬בשנה זו היה‬
‫שיעור הריבוי הטבעי בירושלים ‪ 23.6‬לאלף נפש‪ ,‬בהשוואה ל‪ 16.1-‬בישראל‪ 11.5 ,‬בתל‬
‫אביב ו–‪ 3.8‬בחיפה‪.‬‬

‫שיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה באופן ניכר מזה שבקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה שיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫‪ 27.2‬לאלף‪ ,‬ובקרב האוכלוסייה היהודית ‪ 21.6‬לאלף‪ .‬עם זאת שיעור הריבוי הטבעי של‬
‫האוכלוסייה היהודית בירושלים גבוה משיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית‬
‫בישראל — ‪ 21.6‬ו–‪ ,14.1‬בהתאמה‪ .‬גם שיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫בירושלים גבוה משיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הערבית בישראל — ‪ 27.2‬ו–‪,24.1‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪20‬‬
‫משנות ה‪ 70-‬ועד היום חלה ירידה בשיעור הריבוי הטבעי בירושלים הן בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית‪ .‬הירידה בקרב האוכלוסייה היהודית היתה‬
‫מתונה ועיקבית — בשנות ה‪ )1979-1973( 70-‬ובשנות ה‪ )1989-1980( 80-‬היה שיעור‬
‫הריבוי הטבעי הממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית ‪ 21.3‬ו‪ 21.8-‬לאלף נפש‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬
‫הוא ירד ל‪ 20.3-‬בשנות ה‪ )1999-1990( 90-‬ול‪ 19.8-‬בשנים ‪.2008-2000‬‬
‫בקרב האוכלוסייה הערבית חלה ירידה חדה בשיעור הריבוי הטבעי‪ .‬בשנות ה‪70-‬‬
‫(‪ )1979-1973‬היה שיעור הריבוי הטבעי הממוצע בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים‬
‫‪( 36.2‬לאלף נפש)‪ ,‬הוא ירד ל‪ 28.5-‬בשנות ה‪ ,)1989-1980( 80-‬עלה במעט ל‪ 30.3-‬בשנות‬
‫ה‪ ,)1999-1990( 90-‬ועמד על ‪ 29.2‬בשנים ‪.2008-2000‬‬

‫עלייה‬
‫בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במספר העולים‪ 6‬לישראל‪ .‬בשנת ‪ 2002‬עלו לישראל‬
‫‪ 33,600‬עולים‪ ,‬מספרם ירד ל‪ 21,200-‬בשנת ‪ 2005‬ול‪ 13,700-‬בלבד בשנת ‪ .2008‬בירושלים‬
‫לעומת זאת במהלך שנות האלפיים (‪ )2007-2002‬נותר מספר העולים יציב יחסית ועמד‬
‫על כ‪ 2,500-‬מידי שנה‪ .‬אולם בשנת ‪ 2008‬חלה ירידה במספר העולים לירושלים והוא‬
‫עמד על ‪ .2,100‬עם זאת מספר העולים שהשתקעו בירושלים באותה שנה גבוה בהשוואה‬
‫למספר העולים שהשתקעו בתל אביב (‪ )750‬ובחיפה (‪.)600‬‬
‫שיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל גבוה אף הוא‬
‫בהשוואה לערים הגדולות בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2008‬העולים לירושלים היוו כ–‪ 15%‬מכלל‬
‫העולים לישראל‪ ,‬שיעור גבוה בהרבה מזה שנרשם בתל אביב — ‪ 5%‬ובחיפה — ‪.4%‬‬

‫החל משנת ‪ 2002‬חלה עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם‬
‫הראשון בישראל‪ .‬עלייה זו נובעת משינוי במאפייני העולים שחל בשנים האחרונות —‬
‫עלייה בחלקם של העולים מארצות הרווחה (בעיקר ארה"ב ומערב אירופה) שבוחרים‬
‫להשתקע בירושלים‪ ,‬בירת ישראל והעם היהודי‪ ,‬במקביל לירידה בחלקם של עולים‬
‫מעוטי משאבים‪ ,‬כמו עולי חבר העמים‪ ,‬שהיוו את הרב הגדול של העולים במהלך‬
‫שנות ה‪.90-‬‬

‫בשנים ‪ 2008-2002‬היוו העולים לירושלים כ‪ 11%-‬מכלל העולים לישראל (‪ 7%‬בשנים‬

‫‪ ,)2001-1990‬בהשוואה ל‪ 5%-‬בתל אביב ול‪ 4%-‬בחיפה (‪ 10%‬בשנים ‪ 2001-1990‬בתל‬

‫‪   6‬לא כולל אזרחים עולים (תושבים חוזרים)‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫אביב ובחיפה)‪ .‬חמש המדינות שמהן הגיע לירושלים שיעור העולים הגבוה ביותר הן‪:‬‬
‫ארה"ב (‪ ,)30%‬צרפת (‪ ,)21%‬רוסיה (‪ ,)10%‬בריטניה (‪ )6%‬ואוקראינה (‪.)6%‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬גרו בירושלים ‪ 65,300‬תושבים שעלו לישראל מ‪ 1990-‬ואילך והם היוו ‪9%‬‬
‫מכלל אוכלוסיית העיר ו‪ 13%-‬מקרב האוכלוסייה היהודית והאחרת‪ .‬שיעור העולים‬
‫בירושלים מכלל האוכלוסייה היהודית (‪ ,)13%‬דומה לשיעורם בתל אביב (‪ ,)13%‬אך‬
‫נמוך מבחיפה (‪ )27%‬ומחלק מהיישובים הסמוכים לירושלים דוגמת בית שמש (‪,)22%‬‬
‫ומעלה אדומים (‪ .)15%‬שיעור העולים בגבעת זאב (‪ ,)7%‬במבשרת ציון (‪ ,)10%‬במודיעין‬
‫עלית ובביתר עלית (‪ )6%‬נמוך משיעור העולים בירושלים‪.‬‬

‫הגירה בין‪-‬יישובית‬
‫בשנת ‪ 2008‬היגרו מירושלים ליישובים אחרים בארץ ‪ 17,360‬תושבים‪ ,‬והיגרו אל ירושלים‬
‫‪ 12,440‬תושבים חדשים מישובים אחרים בארץ‪ .‬מאזן ההגירה הבין–יישובית לירושלים‬
‫היה שלילי ועמד על ‪.-4,920‬‬
‫בין השנים ‪ 1996-1991‬נע מאזן ההגירה השלילי בין ‪ -5,600‬נפש לבין ‪ -6,200‬נפש‪ ,‬הוא‬
‫עלה במחצית השנייה של שנות ה–‪ 90‬והגיע לשיאו בשנת ‪ ,2000‬בה עמד מאזן ההגירה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪22‬‬
‫השלילי על ‪ .-8,200‬משנת ‪ 2001‬מאזן ההגירה השלילי מאופיין בתנודות ונע בין ‪-5,100‬‬
‫ל–‪ -6,700‬נפש‪.‬‬
‫בהשוואה לשנים ‪ 2007-2006‬חלה ירידה במאזן ההגירה השלילי לירושלים וממנה‪,‬‬
‫בהן עמד המאזן על כ‪ .-6,300-‬הירידה במאזן ההגירה השלילי נובעת מעלייה במספר‬
‫הנכנסים לעיר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬נרשם מאזן הגירה שלילי בין ירושלים לבין היישובים היהודיים ביהודה‬
‫ושומרון (‪ -2,400‬נפשות)‪ .‬בהשוואה לשאר המחוזות בישראל זהו מאזן ההגירה השלילי‬
‫ביותר‪ .‬מאזן הגירה שלילי נרשם גם בין ירושלים ליישובי מחוז ירושלים (‪ -1,400‬נפשות)‪,‬‬
‫וגם ליישובי מחוז תל אביב (‪ -700‬נפשות) וליישובי מחוז המרכז (‪ -800‬נפשות)‪ .‬מאזן‬
‫הגירה חיובי נמוך נרשם בין ירושלים לבין יישובי מחוז הצפון‪ ,‬הדרום וחיפה‪.‬‬

‫בשנים ‪ 2008-2001‬היגרו מירושלים לישובים אחרים בארץ ‪ 132,100‬תושבים‪ ,‬והיגרו‬

‫לירושלים מישובים אחרים בארץ ‪ 84,400‬תושבים חדשים‪ .‬בסך הכל נגרעו מאוכלוסיית‬
‫העיר בשנים אלו ‪ 47,700‬תושבים כתוצאה ממאזן ההגירה השלילי‪ .‬בקרב המהגרים‬
‫מירושלים בולט שיעור העוברים למטרופולין ירושלים — ‪ 31%( 50%‬ליו"ש ו–‪19%‬‬
‫למחוז ירושלים)‪ .‬למטרופולין תל אביב היגרו באותן שנים ‪ 34%‬מהמהגרים מירושלים‬
‫(‪ 17%‬למחוז תל אביב ו–‪ 17%‬למחוז המרכז)‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בשנות ה–‪ 80‬היה כושר‬
‫המשיכה של מטרופולין תל אביב ומטרופולין ירושלים לתושבי העיר ירושלים זהה‪,‬‬
‫ולכל אחד מהם עברו ‪ 36%‬מהמהגרים מירושלים‪ .‬בשנות ה–‪ 90‬עלה שיעור המהגרים‬
‫למטרופולין ירושלים ל–‪ 48%‬בעוד שיעור המהגרים למטרופולין תל אביב ירד ל–‪.29%‬‬
‫העלייה בשיעור המהגרים למטרופולין ירושלים נבעה מפיתוח מואץ של המטרופולין‬
‫מתחילת שנות ה–‪ 90‬שכלל בנייה נרחבת ביישובים סביב העיר‪ ,‬דוגמת מבשרת ציון‪,‬‬
‫מעלה אדומים‪ ,‬בית שמש‪ ,‬ביתר עלית וכן ביישובים הכפריים‪.‬‬
‫בקרב המהגרים לירושלים שיעור הנכנסים ממטרופולין ירושלים וממטרופולין תל אביב‬
‫זהה‪ .‬בשנים ‪ 35% 2008-2001‬מהמהגרים לירושלים עברו אליה ממטרופולין תל אביב‬
‫(‪ 18%‬ממחוז תל אביב ו–‪ 17%‬ממחוז המרכז) ו–‪ 35%‬עברו ממטרופולין ירושלים (‪22%‬‬
‫מיו"ש ו–‪ 13%‬ממחוז ירושלים)‪.‬‬

‫היישובים שמשכו אליהם מספר גדול ביותר של תושבים מירושלים בשנת ‪ 2008‬הם‪ :‬תל‬
‫אביב (‪ ,)1,430‬בית שמש (‪ ,)1,240‬ביתר עלית (‪ ,)1,160‬מעלה אדומים (‪ ,)930‬ומודיעין–‬
‫מכבים–רעות (‪.)930‬‬

‫‪23‬‬
‫היישובים מהם משכה ירושלים מספר גדול ביותר של תושבים הם‪ :‬תל אביב (‪ ,)810‬בני‬
‫ברק (‪ ,)690‬בית שמש (‪ ,)620‬מעלה אדומים (‪ )570‬וביתר עלית (‪.)440‬‬

‫ככלל‪ ,‬מהגרים מתאפיינים בגילם הצעיר‪ .‬כך גם בירושלים — הן המהגרים מירושלים והן‬
‫המהגרים אליה מתאפיינים בגילם הצעיר‪ .‬בשנים ‪ 47% 2008-2005‬מהמהגרים מירושלים‬
‫ו–‪ 54%‬מהמהגרים אליה היו בני ‪ .34-20‬הגיל החציוני של המהגרים מירושלים היה ‪25.0‬‬
‫ושל המהגרים לירושלים ‪.25.3‬‬
‫קבוצות הגיל העיקריות שנגרעו מירושלים כתוצאה ממאזן ההגירה השלילי הן‪ :‬ילדים‬
‫בני ‪( -5,500 — 4-0‬למעשה אלו ילדים שעזבו את העיר יחד עם משפחותיהם)‪ ,‬וצעירים‬
‫בני ‪ -3,100 — 24-20‬ובני ‪.-3,000 — 34-30‬‬

‫גיל האוכלוסייה‬
‫אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בגילה הצעיר‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה הגיל החציוני של תושביה‬
‫‪ 23‬שנה (כלומר‪ ,‬מחצית האוכלוסייה צעירה מ–‪ 23‬והמחצית האחרת מבוגרת מ–‪.)23‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬אוכלוסיות הערים תל אביב וחיפה מבוגרות באופן ניכר מאוכלוסיית‬
‫ירושלים והגיל החציוני בהן היה ‪ 34‬ו‪ ,38-‬בהתאמה‪ .‬הגיל החציוני של כלל אוכלוסיית‬
‫ישראל היה ‪.29‬‬
‫האוכלוסייה היהודית בירושלים מבוגרת מהאוכלוסייה הערבית‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה הגיל‬
‫החציוני של האוכלוסייה היהודית ‪ 25‬ושל האוכלוסייה הערבית ‪ .19‬בישראל היה באותה‬
‫שנה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית ‪ 31‬ושל האוכלוסייה הערבית ‪.20‬‬

‫ירושלים מתאפיינת אם כן במבנה גילים צעיר ובו שיעור גבוה יחסית של ילדים (בני‬
‫‪ )14-0‬ושיעור נמוך יחסית של מבוגרים (בני ‪ 65‬ומעלה)‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה חלקם של‬
‫הילדים (בני ‪ 35% )14-0‬מכלל אוכלוסיית ירושלים‪ ,‬גבוה בהרבה מזה שבתל אביב‬
‫ובחיפה — ‪ 18%‬וגם מזה שבישראל — ‪ .28%‬בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היוו‬
‫הילדים ‪ 31%‬בהשוואה ל‪ 41%-‬בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫שיעור המבוגרים (בני ‪ 65‬ומעלה) בירושלים היה נמוך יחסית‪ .‬בני קבוצת גיל זו היוו ‪8%‬‬
‫מאוכלוסיית ירושלים‪ 14% ,‬בתל אביב‪ 18% ,‬בחיפה ו‪ 10%-‬בישראל‪ .‬בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית היוותה קבוצת גיל זו ‪ 11%‬לעומת ‪ 3%‬בלבד בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫האוכלוסייה היהודית–חרדית‪ 7‬מתאפיינת בגילה הצעיר‪ .‬בקרב האוכלוסייה החרדית היה‬

‫חלקם של הילדים (בני ‪ ,43% )14-0‬לעומת ‪ 25%‬בקרב האוכלוסייה הכללית (אוכלוסייה‬
‫חילונית‪ ,‬מסורתית ודתית‪ )8‬ו‪ 41%-‬בקרב האוכלוסייה הערבית‪ .‬שיעור המבוגרים (בני ‪65‬‬
‫ומעלה) בקרב האוכלוסייה החרדית היה ‪ ,6%‬לעומת ‪ 13%‬בקרב האוכלוסייה הכללית‬
‫ו‪ 3%-‬בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫האוכלוסייה הערבית–מוסלמית בירושלים מתאפיינת אף היא בגילה הצעיר והיא צעירה‬
‫באופן ניכר מהאוכלוסייה הערבית‪-‬נוצרית‪ .‬בקרב האוכלוסייה המוסלמית היה חלקם‬
‫של הילדים (בני ‪ ,42% )14-0‬לעומת ‪ 21%‬בקרב האוכלוסייה הערבית–נוצרית‪ .‬שיעור‬
‫המבוגרים (בני ‪ 65‬ומעלה) בקרב האוכלוסייה המוסלמית היה ‪ ,3%‬לעומת ‪ 13%‬בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית–נוצרית‪.‬‬

‫‪   7‬האוכלוסייה היהודית הגרה בשכונות בהן מרבית התושבים הם חרדים‪.‬‬

‫‪  8‬האוכלוסייה היהודית הגרה בשכונות בהן מרבית התושבים הם חילונים‪ ,‬מסורתיים ודתיים‪.‬‬

‫‪25‬‬
 


  




















      






  



















      



26
 



  
 

















      







  
 

















      



27
 0-14 ʩʰʡ ʭʩʣʬʩ
2008 ,ʤʩʩʱʥʬʫʥʠʤʮ ʦʥʧʠʫ 20
ʸʥʦʠʤ ʩʡʹʥʺ ʡʸʷʮ ʦʥʧʠ
2% - 19%
20% - 29%
30% - 40% ʺʥʸʨʲ
41% + ʭʠʸ-ʠ
ʭʩʰʥʺʰ ʭʩʸʱʧ ʥʠ ʭʩʸʥʢʮʬ ʠʬ ʸʥʦʠ ʭʩʰʥʺ
ʡʷʲʩ ʤʥʥʰ

ʠʰʩʰʧ ʺʩʡ
ʡʠʦ ʺʢʱʴ

ʯʥʬʠ ʺʥʮʸ ʨʴʲʥʹ

ʯʥʩʶ ʺʸʹʡʮ ʤʮʬʹ ʺʮʸ
ʺʩʺʴʸʶʤ ʤʲʡʢʤ
ʭʩʦʸʠʤ ʷʮʲ ʭʩʡʶʥʧ ʸʤ
ʬʥʫʹʠ ʺʮʸ ʤʩʥʥʱʩʲ
ʠʶʥʮ ʤʮʮʥʸ ʧʠʸ'ʢ ʧʩʩʹ
ʭʩʴʥʶʤ ʸʤ
ʦʥ'ʢ ʩʣʠʥ
ʳʥʰ ʸʤ ʬʥʠʹ ʺʲʡʢ

ʺʩʦ ʺʩʡ ʸʥʨ-ʠ

ʭʸʫʤ ʺʩʡ ʺʥʠʬʧʰ
ʤʷʩʺʲʤ ʸʩʲʤ
ʤʩʡʧʸ
ʭʸʫ ʯʩʲ ʯʠʥʬʩʱ ʤʩʸʦʲ-ʬʠ
ʯʢʥ ʺʩʡ
ʸʥʺ ʥʡʠ
ʬʡʥʩʤ ʺʩʸʷ ʺʩʰʮʸʢʤ ʤʡʹʥʮʤ ʱʩʣ-ʥʡʠ
ʭʧʰʮ ʺʩʸʷ ʤʸʧʠʥʥʱ-ʠ ʡʸʲ
ʯʥʮʨʷ
ʭʩʰʢ ʸʩʲ ʸʡʠʫʥʮ ʬʡ'ʢ
ʺʥʩʴʬʺ
ʤʠʥʹʮ ʺʲʡʢ ʤʴʴʶ ʺʩʡ ʧʸʦʮ ʺʥʩʴʬʺ

ʬʧʸ ʺʮʸ
ʱʥʨʮʤ ʺʲʡʢ
ʤʬʩʢ ʸʤʠʡ ʸʥʶ

ʤʮʥʧ ʸʤ

ʭʧʬ ʺʩʡ

28
 +65 ʩʰʡ ʭʩʹʩʹʷ
2008 ,ʤʩʩʱʥʬʫʥʠʤʮ ʦʥʧʠʫ
ʸʥʦʠʤ ʩʡʹʥʺ ʡʸʷʮ ʦʥʧʠ
1% - 5%
6% - 10%
11% - 14% ʺʥʸʨʲ
15% - 52% ʭʠʸ-ʠ
ʭʩʰʥʺʰ ʭʩʸʱʧ ʥʠ ʭʩʸʥʢʮʬ ʠʬ ʸʥʦʠ
ʡʷʲʩ ʤʥʥʰ

ʠʰʩʰʧ ʺʩʡ
ʡʠʦ ʺʢʱʴ

ʯʥʬʠ ʺʥʮʸ ʨʴʲʥʹ

ʯʥʩʶ ʺʸʹʡʮ ʤʮʬʹ ʺʮʸ
ʺʩʺʴʸʶʤ ʤʲʡʢʤ
ʭʩʦʸʠʤ ʷʮʲ ʭʩʡʶʥʧ ʸʤ
ʬʥʫʹʠ ʺʮʸ ʤʩʥʥʱʩʲ
ʠʶʥʮ ʤʮʮʥʸ ʧʠʸ'ʢ ʧʩʩʹ
ʭʩʴʥʶʤ ʸʤ
ʦʥ'ʢ ʩʣʠʥ
ʳʥʰ ʸʤ ʬʥʠʹ ʺʲʡʢ

ʺʩʦ ʺʩʡ ʸʥʨ-ʠ

ʭʸʫʤ ʺʩʡ ʺʥʠʬʧʰ
ʤʷʩʺʲʤ ʸʩʲʤ
ʤʩʡʧʸ
ʤʩʸʦʲ-ʬʠ ʭʸʫ ʯʩʲ ʯʠʥʬʩʱ ʤʩʸʦʲ-ʬʠ
ʯʢʥ ʺʩʡ
ʸʥʺ ʥʡʠ
ʱʩʣ-ʥʡʠ ʬʡʥʩʤ ʺʩʸʷ ʺʩʰʮʸʢʤ ʤʡʹʥʮʤ ʱʩʣ-ʥʡʠ
ʡʸʲ ʭʧʰʮ ʺʩʸʷ ʤʸʧʠʥʥʱ-ʠ ʡʸʲ
ʯʥʮʨʷ
ʭʩʰʢ ʸʩʲ ʸʡʠʫʥʮ ʬʡ'ʢ
ʺʥʩʴʬʺ
ʤʠʥʹʮ ʺʲʡʢ ʤʴʴʶ ʺʩʡ ʧʸʦʮ ʺʥʩʴʬʺ

ʬʧʸ ʺʮʸ
ʱʥʨʮʤ ʺʲʡʢ
ʤʬʩʢ ʸʤʠʡ ʸʥʶ

ʤʮʥʧ ʸʤ

ʭʧʬ ʺʩʡ

29
 ‫אוכלוסייה בירושלים‪ ,‬לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה‪2008 ,‬‬
‫גיל חציוני*‬ ‫‪ 65‬ומעלה‬ ‫‪14-0‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫סה"כ אוכלוסייה‬
‫‪25‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫אוכלוסייה יהודית‬
‫‪19‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫אוכלוסייה ערבית‬

‫אוכלוסייה יהודית–כללית‬
‫‪32‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪25%‬‬
‫(חילונית‪ ,‬מסורתית ודתית)‬
‫‪18‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫אוכלוסייה יהודית–חרדית**‬
‫‪19‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫אוכלוסייה ערבית–מוסלמית‬
‫‪35‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫אוכלוסייה ערבית–נוצרית‬
‫‪42‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫אוכלוסייה לא ערבית–נוצרית‬
‫* הערך שמחצית מהאוכלוסייה נמצאת מעליו ומחצית מהאוכלוסייה נמצאת במתחתיו‪.‬‬
‫** בשכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית‪.‬‬

‫מידת דתיות‬
‫אוכלוסיית ירושלים מגוונת ומורכבת מקבוצות בעלות מאפיינים שונים וכך גם באשר‬
‫למידת הדתיות שלהן‪.‬‬

‫בשנים ‪( 2008-2006‬ממוצע השנים) ‪ 29%‬מהיהודים (בני ‪ 20‬ומעלה) בירושלים הגדירו‬

‫את עצמם חרדים‪ 18% ,‬הגדירו את עצמם דתיים‪ 33% ,‬מסורתיים ו–‪ 20%‬חילונים‪ .‬יוצא‬
‫איפוא ששיעור בני ‪ 20‬ומעלה שהגדירו עצמם חרדים בירושלים (‪ )29%‬הוא הגבוה מבין‬
‫הערים הגדולות בישראל והוא כמעט פי ‪ 4‬משיעור החרדים בישראל (‪ .)8%‬שיעור בני‬
‫‪ 20‬ומעלה הדתיים בירושלים (‪ )18%‬אף הוא גבוה ביחס לערים הגדולות והוא פי ‪1.8‬‬
‫מבישראל‪ .‬שיעור המסורתיים (מסורתי‪-‬דתי ומסורתי לא כל כך דתי) בירושלים (‪)33%‬‬
‫דומה לזה שבתל אביב (‪ )35%‬ובחיפה (‪ ,)29%‬ונמוך מבישראל (‪ ,)40%‬ראשון לציון‬
‫(‪ )45%‬ואשדוד (‪ .)52%‬שיעור החילונים בירושלים (‪ )20%‬נמוך בהשוואה לישראל ולערים‬
‫הגדולות‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫גם בקרב האוכלוסייה הלא יהודית בירושלים‪ ,‬שיעור אלו שהגדירו עצמם דתיים מאוד‬
‫או דתיים‪ ,‬גבוה בהשוואה לישראל‪ 7% .‬מקרב הלא יהודים — מוסלמים‪ ,‬נוצרים ובני‬
‫דתות אחרות — בני ‪ 20‬ומעלה בירושלים‪ ,‬הגדירו עצמם כדתיים מאוד ו‪ 58%-‬הגדירו‬
‫עצמם דתיים‪ 26% .‬הגדירו את עצמם לא כל כך דתיים‪ ,‬ו–‪ 9%‬כלא דתיים‪ .‬בישראל‬
‫ההתפלגות היא כדלקמן‪ 5% :‬הגדירו עצמם כדתיים מאוד ו‪ 44%-‬הגדירו עצמם דתיים‪.‬‬
‫‪ 29%‬הגדירו את עצמם לא כל כך דתיים ו–‪ 21%‬כלא דתיים‪.‬‬

‫מידת הדתיות של האוכלוסייה היהודית (בני ‪ 20‬ומעלה) בישראל ובערים הגדולות‪,‬‬

‫‪( 2008-2006‬ממוצע)‬
‫אשדוד‬ ‫ראשון‬ ‫חיפה‬ ‫ירושלים תל אביב‬ ‫ישראל‬ ‫מידת דתיות‬
‫לציון‬
‫אחוזים‬
‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חרדי‬
‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דתי‬
‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מסורתי‪-‬דתי‬
‫‪32‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מסורתי לא כל כך דתי‬
‫‪31‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪43‬‬ ‫חילוני‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬

‫משקי בית‬
‫בשנת ‪ 2008‬היו בירושלים ‪ 187,000‬משקי בית‪ 135,800 :9‬מהם משקי בית יהודיים‬
‫ואחרים (‪ )73%‬ו–‪ 49,800‬משקי בית ערביים (‪ .)27%‬חלקה של האוכלוסייה היהודית‬
‫(והאחרת) בקרב משקי הבית גבוה יותר (‪ )73%‬מחלקה בכלל אוכלוסיית העיר (‪.)65%‬‬
‫הסיבה נעוצה בכך שמשקי הבית היהודיים מתאפיינים במספר נפשות קטן יחסית‬
‫למשקי הבית הערביים‪ .‬גודל משק הבית הממוצע‪ 10‬בקרב האוכלוסייה היהודית היה‬
‫‪ ,3.4‬והוא נמוך מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית — ‪.5.2‬‬

‫‪ 9‬משק בית מוגדר כאדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע‪,‬‬
‫ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון‪ .‬משק בית יכול לכלול אנשים שאינם קרובי משפחה‪.‬‬
‫‪ 10‬כולל משקי בית שבהם נפש אחת בלבד‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫בשנת ‪ 22% 2008‬ממשקי הבית היהודיים היו של נפש אחת‪ ,‬לעומת ‪ 5%‬בלבד ממשקי‬
‫הבית הערביים‪ .‬משקי הבית בהם ‪ 6‬נפשות ומעלה היוו ‪ 17%‬מכלל משקי הבית היהודיים‬
‫לעומת ‪ 42%‬מכלל משקי הבית הערביים‪.‬‬

‫האוכלוסייה היהודית בירושלים מתאפיינת במשקי בית גדולים בהשוואה לאוכלוסייה‬

‫היהודית בערים הגדולות‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה גודל משק הבית הממוצע‪ 11‬בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית בירושלים ‪ ,3.4‬בהשוואה ל‪ 3.1-‬בישראל‪ 2.5 ,‬בחיפה ו‪ 2.2-‬בתל אביב‪ .‬גודל משק‬
‫הבית הממוצע בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים היה גדול מזה שבישראל — ‪5.2‬‬
‫ו‪ ,4.8-‬בהתאמה‪.‬‬
‫הבדל ניכר קיים בהתפלגות מספר הנפשות במשקי בית יהודיים בירושלים לעומת תל‬
‫אביב וחיפה‪ .‬בשנת ‪ 22% 2008‬ממשקי הבית היהודיים בירושלים היו של נפש אחת‪,‬‬
‫לעומת ‪ 38%‬בתל אביב ו‪ 27%-‬בחיפה‪ .‬בירושלים היו ‪ 17%‬ממשקי הבית בני ‪ 6‬נפשות‬
‫ומעלה‪ ,‬לעומת ‪ 3%‬בתל אביב ו‪ 2%-‬בחיפה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪11‬‬
‫ כולל משקי בית שבהם נפש אחת בלבד‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫תחולת העוני‬
‫בשנת ‪ 24% 2008‬מהנפשות בישראל חיו מתחת לקו העוני‪ .‬שיעור העוני הגבוה ביותר‬
‫מבין ‪ 14‬הערים הגדולות בישראל נמדד בערים בני ברק (‪ ,)47%‬ירושלים (‪ )43%‬ואשדוד‬
‫(‪ .)29%‬שלוש הערים הללו היו היחידות מבין ‪ 14‬הערים הגדולות בישראל‪ ,‬ששיעור העוני‬
‫בהן היה גבוה משיעור העוני בישראל‪ .‬אחת הסיבות לשיעור העוני הגבוה בערים אלו‬
‫היא שמתגוררת בהן אוכלוסייה חרדית גדולה‪ .‬האוכלוסייה החרדית מתאפיינת במספר‬
‫ילדים ממוצע גבוה למשפחה ובשיעור השתתפות נמוך בכֹח העבודה וכפועל יוצא מכך‬
‫בהכנסה נמוכה למשפחה ובהכנסה ממוצעת נמוכה לנפש‪ .‬שיעור עוני נמוך יחסית —‬
‫‪ 10%‬ומטה — נרשם בהרצליה‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬רחובות‪ ,‬חולון ורמת גן‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬הייתה תחולת העוני במחוז ירושלים (בירושלים התגוררה ‪ 84%‬מאוכלוסיית‬

‫המחוז) גבוהה בהשוואה לישראל וליתר המחוזות‪ 32% .‬מהמשפחות ו–‪ 55%‬מהילדים‬
‫במחוז ירושלים חיו מתחת לקו העוני‪ .‬זאת לעומת ‪ 14%‬מהמשפחות ו–‪ 23%‬מהילדים‬
‫במחוז תל אביב‪ ,‬ו–‪ 20%‬מהמשפחות ו–‪ 34%‬מהילדים בישראל‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 33% 2008‬מהמשפחות בירושלים חיו מתחת לקו העוני‪ .‬תחולת העוני בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוהה באופן ניכר מתחולת העוני בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ 60% .‬מהמשפחות ו–‪ 74%‬מהילדים מקרב האוכלוסייה הערבית חיו מתחת לקו‬
‫העוני‪ ,‬לעומת ‪ 23%‬מהמשפחות ו–‪ 45%‬מהילדים מקרב האוכלוסייה היהודית‪.‬‬

‫בעלות על מוצרים בני‪-‬קיימא‬

‫מדד נוסף למעמד החברתי–כלכלי של אוכלוסייה הוא שיעור הבעלות של משקי בית על‬
‫מוצרים בני–קיימא (מוצרי צריכה עיקריים)‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היו בבעלותם של ‪ 8%‬ממשקי‬
‫הבית בירושלים שתי מכוניות ומעלה‪ ,‬לעומת ‪ 17%‬בישראל‪ 17% ,‬בתל אביב ו–‪13%‬‬
‫בחיפה‪ .‬מחשב ביתי נמצא בבעלותם של ‪ 66%‬ממשקי הבית בירושלים‪ 71% ,‬בישראל‪,‬‬
‫‪ 78%‬בתל אביב ו–‪ 69%‬בחיפה‪ .‬מנוי לאינטרנט היה ל–‪ 45%‬ממשקי הבית בירושלים‪,‬‬
‫‪ 62%‬בישראל‪ 74% ,‬בתל אביב ו–‪ 66%‬בחיפה‪ .‬טלוויזיה היתה ברשותם של ‪ 72%‬ממשקי‬
‫הבית בירושלים‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫בישראל היה ברשותם של ‪ 90%‬ממשקי הבית טלוויזיה‪ ,‬בתל אביב ‪ 95%‬ובחיפה ‪.89%‬‬
‫גם שיעור המנויים לטלוויזיה בכבלים נמוך בירושלים — ‪ ,33%‬לעומת ‪ 65%‬בישראל‬
‫ובחיפה ו–‪ 78%‬בתל אביב‪.‬‬
‫השיעור הנמוך יחסית של משקי בית בירושלים שברשותם טלוויזיה ומנוי לכבלים כמו‬
‫גם שיעור המנויים לאינטרנט‪ ,‬מושפע ממשקלה הגדול יחסית של האוכלוסייה החרדית‪,‬‬
‫שאינה נוהגת להחזיק טלוויזיה בבית וכן לא להתחבר לאינטרנט‪.‬‬

‫הוצאה חודשית לצריכה‬

‫בשנת ‪ 2008‬היתה ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים ‪11,500‬‬
‫ש"ח‪ .‬בישראל עמדה ההוצאה לצריכה על ‪ 12,300‬ש"ח ובתל אביב על ‪ 13,800‬ש"ח‪ .‬אולם‬
‫בשל הבדלים בגודל משק בית בין ירושלים לישראל ולתל אביב‪ ,‬ההוצאה התחלקה בין‬
‫מספר נפשות שונה — ‪ 3.8‬נפשות בממוצע בירושלים‪ 2.2 ,‬נפשות בממוצע בתל אביב‬
‫ו‪ 3.3-‬נפשות בממוצע בישראל‪ .‬כלומר ההוצאה החודשית הממוצעת לנפש (סטנדרטית)‬
‫בירושלים היתה ‪ 3,800‬ש"ח‪ ,‬בתל אביב ‪ 6,600‬ש"ח ובישראל ‪ 4,600‬ש"ח‪.‬‬

‫ארבעה תחומי הצריכה העיקריים של משקי הבית בישראל‪ ,‬בתל אביב ובירושלים הם‪:‬‬
‫דיור‪ ,‬תחבורה ותקשורת‪ ,‬מזון‪ ,‬וחינוך תרבות ובידור‪ .‬כפי שניתן לראות בלוח הבא‪,‬‬
‫שיעור ההוצאה החודשית לצריכה בארבעת תחומי הצריכה העיקריים דומה‪.‬‬

‫אחוז ההוצאה החודשית לצריכה‪ ,‬לפי תחומי צריכה עיקריים‪2008 ,‬‬

‫תל אביב‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬
‫אחוזים‬
‫‪28‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫דיור‬
‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מזון‬
‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תחבורה ותקשורת‬
‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫חינוך‪ ,‬תרבות ובידור‬

‫‪35‬‬
 ‫צפיפות דיור‬
‫בשנת ‪ 2008‬הייתה צפיפות הדיור הממוצעת בירושלים נפש אחת לחדר בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ ,‬וכמעט כפול בקרב האוכלוסייה הערבית — ‪ 1.9‬נפשות לחדר‪ .‬צפיפות הדיור‬
‫הממוצעת בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (נפש אחת לחדר) גבוהה במעט מצפיפות‬
‫הדיור בישראל (‪ 0.9‬נפשות לחדר)‪ ,‬ובתל אביב וחיפה (‪ 0.7‬נפשות לחדר)‪ .‬צפיפות הדיור‬
‫הממוצעת בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים (‪ 1.9‬נפשות לחדר) גבוהה מצפיפות‬
‫הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל (‪ 1.4‬נפשות לחדר)‪.‬‬

‫במרוצת השנים חלה ירידה בצפיפות הדיור הממוצעת בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫בירושלים מ–‪ 2.3‬נפשות לחדר בשנת ‪ 1990‬ל–‪ 1.9‬נפשות לחדר בשנת ‪ .2008‬בקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית חלה באותן השנים ירידה קלה בלבד בצפיפות הדיור‪ ,‬מ–‪1.1‬‬
‫נפשות לחדר לנפש אחת (‪ )1.0‬לחדר‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫‪ -‬תעסוקה ‪-‬‬
‫שיעור השתתפות בכֹח העבודה‬
‫בשנת ‪ 2008‬היה שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה‪ 12‬בירושלים ‪ .45%‬שיעור זה נמוך‬
‫בהשוואה לשיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בישראל ובחיפה (‪ ,)56%‬ובתל אביב (‪.)66%‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על ‪48%‬‬
‫(‪ 59%‬בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבית על ‪45%( 38%‬‬
‫בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל)‪.‬‬
‫ממחקרים שערך בנק ישראל עולה ששיעור השתתפות נמוך בכֹח העבודה ובשוק‬
‫התעסוקה בישראל מאפיין בעלי השכלה נמוכה‪ ,‬גברים בעלי השכלה תורנית‪ ,‬נשים‬
‫ערביות בכלל ובעלות השכלה נמוכה בפרט‪ .‬שיעור תעסוקה נמוך אינו מאפשר מיצוי של‬
‫כושר הייצור של המשק‪ ,‬פוגע ברמת החיים‪ ,‬מרחיב את ממדי העוני ומרחיב את ההוצאה‬
‫הממשלתית על תשלומי העברה‪.13‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 12‬אחוז המועסקים ואחוז הבלתי מועסקים המחפשים עבודה באופן פעיל מכלל אוכלוסיית בני ‪.+15‬‬
‫‪ 13‬בנק ישראל‪ ,‬הודעה לעיתונות‪ :‬שיעור התעסוקה בישראל בפרספקטיבה בינלאומית —‬
‫‪ ,http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/030317/030317a.htm‬אוחזר בספטמבר ‪.2010‬‬

‫‪37‬‬
 



 
  
  
 
 











   





    

 
 


 


  








 

38
‫שיעור הבלתי מועסקים‪ 14‬עמד על ‪ 9%‬בירושלים (‪ 7%‬בישראל) — ‪ 8%‬בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית (‪ 7%‬בישראל) ו–‪ 13%‬בקרב האוכלוסייה הערבית (‪ 10%‬בישראל)‪.‬‬

‫ישנו פער ניכר בשיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בין גברים לנשים‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב הגברים הירושלמים נמוך יחסית‪ ,‬והוא עמד‬
‫על ‪ ,52%‬בהשוואה ל‪ 71%-‬בתל אביב ול‪ 62%-‬בישראל ובחיפה‪ .‬שיעור ההשתתפות‬
‫בכֹח העבודה בקרב הגברים היהודים בירושלים עמד על ‪ 46%‬ועל ‪ 61%‬בקרב הגברים‬
‫הערבים‪.‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב הנשים הירושלמיות היה ‪ 38%‬בלבד‪ ,‬לעומת ‪61%‬‬
‫בתל אביב ו‪ 51%-‬בחיפה ובישראל‪ .‬לשיעור ההשתתפות הנמוך בקרב הנשים הירושלמיות‬
‫תורם שיעור השתתפות נמוך במיוחד של הנשים הערביות‪ .‬שיעור ההשתתפות בירושלים‬
‫בקרב הנשים היהודיות עמד על ‪ ,50%‬לעומת ‪ 12%‬בלבד בקרב הנשים הערביות‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬היה שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בירושלים ‪ ,47%‬הוא עלה ל–‪51%‬‬
‫בשנת ‪ 1997‬ומאז ירד בהדרגה עד ל–‪ 45%‬בשנת ‪ .2008‬בישראל עלה שיעור ההשתתפות‬
‫בכֹח העבודה באותן שנים מ–‪ 50%‬ל‪ 57%-‬ובתל אביב חלה עלייה ניכרת מ‪ 47%-‬בשנת‬
‫‪ 1980‬ל‪ 66%-‬בשנת ‪.2008‬‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה של הגברים הירושלמים ירד בהדרגה מ–‪ 60%‬בשנת‬
‫‪ 1980‬ל–‪ 52%‬בשנת ‪ ,2008‬בעוד ששיעור ההשתתפות של הנשים הירושלמיות עלה באותן‬
‫שנים במעט‪ ,‬מ‪ 36%-‬ל‪.38%-‬‬

‫קיים קשר חיובי בין שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה לבין רמת ההשכלה — ככל שמספר‬
‫שנות הלימוד גבוה יותר כך שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה גבוה יותר‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה‬
‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בירושלים בקרב בעלי ‪ 4-0‬שנות לימוד ‪ ,11%‬הוא עלה‬
‫ל–‪ 31%‬בקרב בעלי ‪ 8-5‬שנות לימוד‪ ,‬ל–‪ 40%‬בקרב בעלי ‪ 12-11‬שנות לימוד ול–‪62%‬‬
‫בקרב בעלי ‪ 16‬שנות לימוד ומעלה‪.‬‬
‫כמו כן מצביעים הנתונים על כך ששיעור ההשתתפות בכֹח העבודה עולה עד גיל ‪54‬‬
‫(מעל גיל ‪ 54‬שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה יורד)‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היה שיעור ההשתתפות‬
‫בכֹח העבודה בירושלים בקרב בני ‪ ,3% 17-15‬הוא עלה ל–‪ 34%‬בקרב בני ‪ ,24-18‬ל–‪63%‬‬
‫בקרב בני ‪ 34-25‬ו‪ 44-35-‬ול–‪ 65%‬בקרב בני ‪ .54-45‬בגילאי ‪ 64-55‬ירד שיעור ההשתתפות‬
‫ל–‪ ,51%‬ול–‪ 11%‬בקרב בני ‪ 65‬ומעלה‪.‬‬
‫‪  14‬אנשים שלא עבדו כלל בשבוע הקובע שלגביו נשאלו בסקר (כֹח אדם)‪ ,‬וחיפשו עבודה באופן פעיל‬
‫בארבעת השבועות שקדמו לו‪.‬‬

‫‪39‬‬
 





 
  
  










 



     





 
 


 
  

 



 


 





      


40
‫נתונים על מספר מפרנסים ומספר ילדים במשק בית מצביעים על כך שיש קשר סטטיסטי‬
‫בין השניים‪ .‬ככל שממוצע הילדים למשק בית גבוה יותר‪ ,‬מספר המפרנסים נמוך יותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬במשקי בית ללא מפרנס בירושלים‪ ,‬היה ממוצע הילדים למשק בית ‪,4.2‬‬
‫בהשוואה ל‪ 2.5-‬ילדים בממוצע במשקי בית עם שני מפרנסים ול‪ 2.2-‬ילדים בממוצע‬
‫במשק בית של ‪ 3‬מפרנסים ומעלה‪.‬‬

‫מועסקים לפי ענף כלכלי‬

‫בשנת ‪ 2008‬עמד מספר המועסקים בירושלים על ‪ 248,700‬והם היוו כ–‪ 11%‬מכלל‬
‫המועסקים בישראל‪ .‬בתל אביב‪ ,‬לשם השוואה‪ ,‬עבדו ‪ 374,500‬מועסקים‪ ,‬אשר היוו ‪16%‬‬
‫מכלל המועסקים בישראל‪ ,‬ובחיפה ‪ 160,900‬מועסקים אשר היוו ‪ 7%‬מכלל המועסקים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬מספר המועסקים בירושלים עמד על ‪ 33%‬מכלל תושבי העיר (‪248,700‬‬
‫מועסקים בהשוואה ל‪ 763,600-‬תושבים)‪ .‬בתל אביב היה מספר המועסקים כמעט זהה‬
‫למספר תושבי העיר — מספר המועסקים עמד על ‪ 95%‬ממספר התושבים (‪374,500‬‬
‫מועסקים בהשוואה ל‪ 392,500-‬תושבים) ובחיפה מספר המועסקים עמד על ‪ 61%‬מכלל‬
‫תושבי העיר (‪ 160,900‬מועסקים בהשוואה ל‪ 264,800-‬תושבים)‪.‬‬
‫תל אביב מתפקדת כעיר המרכזית של מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה כ–‪3.2‬‬
‫מיליון תושבים‪ 12% ,‬מהם תושבי העיר תל אביב‪ .‬חיפה מתפקדת כעיר המרכזית של‬
‫מטרופולין חיפה המונה כמיליון תושבים‪ 26% ,‬מהם תושבי חיפה‪ .‬ירושלים היא העיר‬
‫המרכזית של מטרופולין ירושלים‪ ,‬המונה כמיליון תושבים‪ ,‬כ‪ 75%-‬מהם תושבי העיר‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 91% 2008‬מהמועסקים תושבי ירושלים עבדו בירושלים‪ ,‬בהשוואה ל‪74%-‬‬

‫מהמועסקים תושבי חיפה ול–‪ 69%‬מהמועסקים תושבי תל אביב‪ .‬על פי רב נשים עובדות‬
‫קרוב יותר לבית‪ .‬בשנת ‪ 89% 2008‬מהגברים הירושלמים המועסקים עבדו בירושלים‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 94%-‬מהנשים הירושלמיות המועסקות‪ .‬בתל אביב ‪ 65%‬מהגברים המועסקים‬
‫עבדו בעיר‪ ,‬בהשוואה ל‪ 73%-‬מהנשים‪.‬‬

‫בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני שבו מרוכזים משרדי‬
‫ממשלה ומוסדות לאום‪ ,‬שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאוד‪ .‬בשנת‬
‫‪ 47% 2008‬מהמועסקים בירושלים עבדו בשירות הציבורי (מינהל ציבורי‪ ,‬חינוך‪ ,‬שירותי‬
‫בריאות‪ ,‬רווחה וסעד ושירותים קהילתיים‪ ,‬חברתיים ואישיים)‪ ,‬בהשוואה ל‪34%-‬‬

‫‪41‬‬
‫בחיפה‪ 32% ,‬בישראל ו‪ 24%-‬בתל אביב‪ .‬בקרב המועסקים בשירות הציבורי בולט חלקם‬
‫של אלו העוסקים בענף החינוך — ‪ 13%( 19%‬בישראל ו‪ 6%-‬בלבד בתל אביב)‪ ,‬בשירותי‬
‫בריאות‪ ,‬רווחה וסעד — ‪ 10%( 12%‬בישראל ו‪ 7%-‬בתל אביב) ובמינהל ציבורי — ‪11%‬‬
‫(‪ 5%‬בישראל ובתל אביב)‪.‬‬

‫בענפי הבנקאות‪ ,‬הביטוח והפיננסים עבדו ‪ 3%‬מהמועסקים בירושלים ו–‪ 13%‬עבדו‬

‫בשירותים עסקיים‪ .‬בישראל עבדו בענפים אלו ‪ 4%‬ו‪ 14%-‬מהמועסקים‪ ,‬ובחיפה ‪2%‬‬
‫ו‪ 15%-‬מהמועסקים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בתל אביב‪ ,‬המרכז הכלכלי של ישראל‪ ,‬בולט שיעורם‬
‫הגבוה של המועסקים בענפים אלו — ‪ 10%‬בבנקאות‪ ,‬ביטוח ופיננסים ו–‪ 25%‬בשירותים‬
‫עסקיים‪ .‬חלקם של המועסקים בתעשייה בירושלים נמוך‪ .‬שיעור המועסקים בתעשייה‬
‫בירושלים היה ‪ 7%‬והוא זהה לשיעור בתל אביב‪ ,‬ונמוך מבישראל (‪ )16%‬ובאשדוד‬
‫(‪.)26%‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬ענפי הכלכלה העיקריים בהם עבדו המועסקים היהודים בירושלים היו‪:‬‬
‫חינוך (‪ ,)20%‬שירותים עסקיים (‪ ,)14%‬בריאות רווחה וסעד (‪ )13%‬ומינהל ציבורי (‪.)13%‬‬
‫בקרב המועסקים הערבים בירושלים ענפי הכלכלה העיקריים היו‪ :‬בינוי (‪ ,)18%‬מסחר‬
‫(‪ )18%‬וחינוך (‪.)14%‬‬
‫ענפי הכלכלה העיקריים בקרב הגברים המועסקים בירושלים היו‪ :‬שירותים עסקיים‬
‫(‪ ,)15%‬מסחר (‪ )14%‬וחינוך (‪ .)11%‬בקרב הנשים היו הענפים העיקריים‪ :‬חינוך (‪,)29%‬‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬רווחה וסעד (‪ )18%‬ומינהל ציבורי (‪.)12%‬‬

‫הכנסה ושכר‬
‫ההכנסה החודשית הממוצעת‪( 15‬ברוטו) של משקי בית שראשיהם שכירים בירושלים‬
‫נמוכה מהכנסת משקי בית בישראל‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הייתה ההכנסה‬
‫החודשית הממוצעת של משקי בית שראשיהם שכירים ‪ 12,100‬ש"ח בירושלים‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 17,000‬ש"ח בתל אביב‪ 14,900 ,‬ש"ח בחיפה ו–‪ 15,100‬ש"ח בישראל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ממוצע‬
‫הנפשות למשק בית בירושלים גבוה — ‪ ,4.1‬בהשוואה ל‪ 2.4-‬בתל אביב‪ 2.9 ,‬בחיפה‬
‫ו–‪ 3.7‬בישראל‪ ,‬ועל כן ההכנסה לנפש בירושלים נמוכה בהשוואה לחיפה‪ ,‬לתל אביב‬
‫ולישראל‪.‬‬

‫‪   15‬משכר ומהכנסה שאינה מעבודה (מהון ומרכוש‪ ,‬פנסיה וקצבאות)‪.‬‬

‫‪42‬‬
‫ההכנסה החודשית הממוצעת הנמוכה יחסית של משקי בית בירושלים נובעת הן ממאפייני‬
‫האוכלוסייה והן ממבנה התעסוקה בעיר; לשיעור ההשתתפות הנמוך בכֹח העבודה‬
‫המאפיין את האוכלוסייה הערבית ואת האוכלוסייה היהודית–חרדית‪ ,‬השפעה ניכרת על‬
‫ההכנסה הממוצעת של תושבי העיר‪ .‬כמו כן מושפעת ההכנסה ממבנה התעסוקה בעיר‪,‬‬
‫המתאפיין בשיעור גבוה של מועסקים בשירות הציבורי שהשכר בו אינו גבוה‪ ,‬יחד עם‬
‫שיעור נמוך יחסית של מועסקים בענפי ההיי‪-‬טק והפיננסים‪ ,‬המתאפיינים בשכר גבוה‬
‫יחסית‪.‬‬

‫ההכנסה החודשית הממוצעת (ברוטו) של משקי בית בירושלים שראשיהם אינם עובדים‬
‫היתה ‪ 5,500‬ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 6,800-‬ש"ח בתל אביב‪ 6,100 ,‬ש"ח בחיפה ו–‪ 5,300‬ש"ח‬
‫בישראל‪ .‬הגיל הממוצע של ראש משק הבית שאינו עובד היה ‪ 54‬בירושלים‪ 66 ,‬בתל‬
‫אביב‪ 65 ,‬בחיפה ו–‪ 63‬בישראל‪.‬‬

‫השכר החודשי הממוצע (ברוטו) לשכיר בירושלים נמוך בהשוואה ליישובים הסמוכים‬
‫לה‪ ,‬למעט ישובים בהם מרבית האוכלוסייה היא חרדית‪ .‬בשנת ‪ 2007‬היה השכר החודשי‬
‫הממוצע לשכיר בירושלים ‪ 7,200‬ש"ח‪ ,‬בהר אדר ‪ 14,000‬ש״ח‪ ,‬במבשרת ציון ‪11,100‬‬
‫ש"ח‪ ,‬בצור הדסה ‪ 11,500‬ש"ח‪ ,‬באפרת ‪ 9,700‬ש"ח‪ ,‬בגבעת זאב ‪ 8,900‬ש"ח‪ ,‬ביישובי‬
‫המועצה האזורית מטה יהודה ‪ 8,900‬ש"ח‪ ,‬במעלה אדומים ‪ 8,200‬ש"ח ובבית שמש‬
‫(שלמעלה מרבע מאוכלוסייתה היא חרדית) ‪ 6,900‬ש"ח‪ .‬ביישובים שמרבית אוכלוסייתם‬
‫היא חרדית — בקריית יערים היה השכר הממוצע ‪ 6,100‬ש"ח‪ ,‬בכוכב יעקב ‪ 5,200‬ש"ח‬
‫ובביתר עלית ‪ 4,500‬ש"ח‪ .‬באבו–גוש היה השכר הממוצע ‪ 5,800‬ש"ח‪.‬‬

‫בחינה של השכר לפי מגדר‪ ,‬מצביעה על פער ניכר בין שכר הגברים השכירים לשכר הנשים‬
‫השכירות‪ .‬בשנת ‪ 2007‬היה השכר החודשי הממוצע (לחודש עבודה‪ ,‬ברוטו) בירושלים‬
‫בקרב הגברים ‪ 8,000‬ש"ח והוא גבוה ב‪ 29%-‬משכר הנשים‪ ,‬שעמד על ‪ 6,200‬ש"ח‪ .‬בתל‬
‫אביב ובחיפה הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים גבוה עוד יותר‪ .‬בתל אביב היה‬
‫השכר הממוצע של הגברים ‪ 11,500‬ש"ח‪ ,‬גבוה ב‪ 47%-‬משכר הנשים‪ ,‬שעמד על ‪7,800‬‬
‫ש"ח‪ .‬בחיפה היה שכר הגברים גבוה ב‪ 60%-‬משכר הנשים — ‪ 11,200‬ש"ח ו‪ 7,000-‬ש"ח‪,‬‬
‫בהתאמה‪ .‬בישראל היה שכר הגברים ‪ 9,800‬ש״ח‪ ,‬גבוה ב‪ 51%-‬משכר הנשים‪ ,‬שהשתכרו‬
‫‪ 6,500‬ש"ח‪.‬‬

‫הבדל נוסף קיים במספר שעות העבודה לשבוע בין גברים לנשים‪ .‬בשנת ‪ 2007‬היה‬
‫ממוצע שעות העבודה לשבוע בקרב גברים בירושלים ‪ ,43‬בתל אביב ‪ ,44‬בחיפה ‪45‬‬

‫‪43‬‬
‫ובישראל ‪ .46‬ממוצע שעות העבודה לשבוע בקרב נשים היה ‪ 34‬בירושלים‪ 38 ,‬בתל אביב‪,‬‬
‫‪ 34‬בחיפה ו–‪ 36‬בישראל‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2007‬היה השכר הממוצע (ברוטו) לשעה בקרב גברים ירושלמים ‪ 41‬ש"ח‪ 59 ,‬ש"ח‬
‫בתל אביב‪ 50 ,‬ש"ח בחיפה ו–‪ 48‬ש"ח בישראל‪ .‬השכר הממוצע לשעה בקרב נשים‬
‫ירושלמיות היה ‪ 40‬ש"ח‪ ,‬בתל אביב ‪ 46‬ש"ח‪ ,‬בחיפה ‪ 42‬ש"ח ובישראל ‪ 40‬ש"ח‪ .‬הנתונים‬
‫מצביעים על כך שהשכר לשעה בירושלים‪ ,‬הן בקרב גברים והם בקרב נשים‪ ,‬נמוך מזה‬
‫שבישראל‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪ .‬כמו כן השכר לשעה בקרב הגברים גבוה מזה של הנשים‪.‬‬
‫עם זאת הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים בירושלים‪ ,‬הוא הנמוך ביותר‪ .‬השכר‬
‫הממוצע לשעה בקרב הגברים בירושלים גבוה משכר הנשים ב‪ 3%-‬בלבד‪ ,‬לעומת פער של‬
‫‪ 28%‬בתל אביב‪ 20% ,‬בישראל ו‪ 19%-‬בחיפה‪.‬‬

‫‪44‬‬
 



  





 
 
 







   




   
  
 
 


 



 








 

45
 ‫‪ -‬חינוך ‪-‬‬
‫מערכת החינוך בירושלים‬
‫מערכת החינוך בירושלים היא המערכת העירונית הגדולה‪ ,‬המגוונת והמורכבת ביותר‬
‫בארץ‪ .‬מערכת זו נדרשת לתת מענה למגוון של אוכלוסיות עם מאפיינים שונים‪ .‬ארבעה‬
‫מגזרי החינוך העיקריים במערכת החינוך בעיר הם‪ :‬החינוך הממלכתי‪ ,‬החינוך הממלכתי–‬
‫דתי‪ ,‬החינוך החרדי (שמאז ‪ 1993‬מהווה אגף נפרד בעיריית ירושלים) והחינוך הערבי‪.‬‬
‫מערכת החינוך בירושלים‪ ,‬על כל מגזריה‪ ,‬מתאפיינת במגוון גדול של בתי ספר‪ .‬מערכת‬
‫זו כוללת בתי ספר ציבוריים (רשמיים‪ ,‬מוכרים שאינם רשמיים)‪ ,‬עירוניים ולא עירוניים‪,‬‬
‫ובמגזר הערבי גם בתי ספר פרטיים‪ .‬בהשוואה לערים אחרות בארץ ישנם בירושלים בתי‬
‫ספר ייחודיים רבים ומגוונים‪ ,‬הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ .‬לדוגמא‬
‫במגזר הממלכתי — ניסויי‪ ,‬לאומנויות‪ ,‬דו‪-‬לשוני (עברי‪-‬ערבי)‪ ,‬אנתרופוסופי‪ ,‬וחילוני‪-‬דתי‪.‬‬
‫במגזר הממלכתי‪-‬דתי — אולפנה לאומנויות‪ ,‬מדעי‪-‬תורני‪ ,‬פלורליסטי ופתוח‪ .‬החינוך‬
‫החרדי כולל הן תלמודי תורה והן חינוך עצמאי‪ ,‬ואלו מורכבים מחצרות ומקהילות‪.‬‬
‫החינוך הערבי כולל בתי ספר ציבוריים (רשמיים ומוכרים שאינם רשמיים)‪ ,‬עירוניים‬
‫ופרטיים — בתי ספר כנסייתיים‪ ,‬בתי ספר של הוואקף המוסלמי ועוד‪.‬‬

‫בשנת הלימודים תשס"ט (‪ )2008/2009‬למדו במערכת החינוך בירושלים ‪231,600‬‬

‫תלמידים; במנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י) למדו ‪ 120,500‬תלמידים‪ 59,800 :‬תלמידים‬
‫בחינוך העברי ו–‪ 60,700‬תלמידים בחינוך הערבי‪ .‬באגף לחינוך חרדי למדו ‪90,100‬‬
‫תלמידים (‪ 60%‬מהחינוך העברי)‪ .‬בחינוך הערבי הפרטי למדו כ–‪ 21,000‬תלמידים (אומדן‬
‫לשנת תשס"א)‪.‬‬

‫בחומש האחרון (תשס"ה‪-‬תשס"ט) גדל מספר התלמידים במערכת החינוך בירושלים‬

‫ב–‪ ,11%‬מ–‪ 208,600‬תלמידים ל–‪ 231,600‬תלמידים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מספר התלמידים בחינוך‬
‫העברי במנח"י (ממלכתי וממלכתי–דתי) הצטמצם ב–‪( 4%‬מ–‪ 62,300‬ל–‪ )59,800‬בעוד‬
‫שמספר התלמידים במגזר החרדי גדל ב–‪( 8%‬מ–‪ 83,200‬ל–‪ .)90,100‬במגזר הערבי הציבורי‬
‫(רשמי ומוכר שאינו רשמי) חל גידול של כ–‪ 44%‬במספר התלמידים (מ–‪ 42,100‬ל–‪)60,700‬‬
‫(הסבר לגידול זה מופיע בסעיף חינוך ערבי)‪.‬‬

‫המבנה הרווח של בתי הספר בירושלים הוא שש שנתי — א'‪-‬ו' וז'‪-‬י"ב‪ .‬אולם בחלק‬
‫מבתי הספר המבנה שונה ולכן הנתונים על מספר התלמידים בכיתות א'‪-‬ו' שונה ממספר‬

‫‪46‬‬
‫התלמידים בבתי הספר היסודיים‪ .‬כמו כן יש הבדל בין מספר התלמידים בכיתות ז'‪-‬י"ב‬
‫לבין מספר התלמידים בבתי הספר העל–יסודיים‪.‬‬

‫בשנת תשס"ט (‪ )2008/2009‬למדו בגני חובה בחינוך העברי במנח"י ‪ 4,100‬ילדים‪ ,‬בכיתות‬
‫א'‪-‬ו' ‪ 22,700‬תלמידים ובכיתות ז'‪-‬י"ב ‪ 26,800‬תלמידים‪ .‬יוצא איפוא שבשנה זו היה‬
‫מספר התלמידים בכיתות א'‪-‬ו' בחינוך העברי במנח"י נמוך ממספר התלמידים בכיתות‬
‫ז'‪-‬י"ב ב–‪ .4,100‬הפרש זה מצביע על כך שבשנים הקרובות מספר התלמידים בחטיבות‬
‫הביניים ובחטיבות העליונות צפוי להמשיך ולרדת‪.‬‬
‫באגף לחינוך חרדי למדו בגני חובה ‪ 9,000‬ילדים (מספרם היה כפול ממספר הילדים‬
‫בגני חובה בחינוך העברי במנח"י)‪ ,‬בכיתות א'‪-‬ו' למדו ‪ 32,900‬תלמידים ובכיתות ז'‪-‬י"ב‬
‫למדו ‪ 32,300‬תלמידים‪ .‬מכאן שבשנים הקרובות מספר התלמידים בחטיבות הביניים‬
‫ובחטיבות העליונות בחינוך החרדי צפוי להיות יציב או לעלות באופן מתון‪.‬‬
‫בחינוך הערבי הציבורי במנח"י למדו בגני הילדים (קדם–חובה וחובה) ‪ 5,200‬ילדים‪,‬‬
‫בכיתות א'‪-‬ו' ‪ 31,600‬תלמידים ובכיתות ז'‪-‬י"ב ‪ 24,000‬תלמידים‪ .‬לפיכך מספר התלמידים‬
‫בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות בחינוך הערבי צפוי לעלות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪47‬‬
 ‫חינוך עברי‬
‫בשנת הלימודים תשס"ט (‪ )2008/2009‬למדו בחינוך העברי בירושלים ‪ 149,900‬תלמידים‪:‬‬
‫בחינוך העברי במנח"י למדו ‪ 59,800‬תלמידים (‪ )40%‬ובאגף לחינוך חרדי למדו ‪90,100‬‬
‫תלמידים (‪ .)60%‬בשנה זו נמשכה מגמת העלייה במספר התלמידים באגף לחינוך חרדי‬
‫בעוד שבמערכת החינוך הממלכתי (חינוך ממלכתי וממלכתי–דתי) נמשכה מגמת הירידה‬
‫במספר התלמידים‪.‬‬
‫עד שנת תשנ"ח (‪ )1997/1998‬מספר התלמידים בחינוך העברי במנח"י (‪ )70,000‬היה‬
‫גבוה ממספר התלמידים במגזר החרדי (‪ .)66,900‬בשנת תשנ"ט (‪ )1998/1999‬היה מספר‬
‫התלמידים בחינוך העברי במנח"י (‪ )67,000‬דומה לזה שבמגזר החרדי (‪ .)67,700‬אולם‬
‫משנת תש"ס (‪ )1999/2000‬עולה מספר התלמידים במגזר החרדי על מספר התלמידים‬
‫בחינוך העברי במנח"י‪ ,‬והפער במספר התלמידים בין שני מגזרי החינוך הולך וגדל‪.‬‬

‫העלייה במספר התלמידים בחינוך החרדי במקביל לירידה במספר התלמידים בחינוך‬
‫הממלכתי והממלכתי–דתי נובעת משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מבנה גילים מבוגר של האוכלוסייה היהודית הכללית (הלא–חרדית) לעומת מבנה‬
‫גילים צעיר יותר של האוכלוסייה החרדית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪48‬‬
‫‪ .2‬מספר ילדים קטן למשפחה בקרב האוכלוסייה היהודית–כללית (הלא–חרדית) יחסית‬
‫למספר ילדים גדול למשפחה בקרב האוכלוסייה החרדית‪.‬‬

‫ניתוח של מגמות השינוי במספר התלמידים לפי דרגות כיתה מלמד אף הוא על הבדלים‬
‫בין מגזרי החינוך השונים‪ .‬בין תשס"ה לתשס"ט חלה ירידה של ‪ 4%‬במספר התלמידים‬
‫בחינוך העברי במנח"י‪ ,‬מ–‪ 62,300‬ל–‪ .59,800‬בחינה של מגזרי החינוך הממלכתי‬
‫והממלכתי‪-‬דתי‪ ,16‬כל אחד בנפרד‪ ,‬מצביעה על כך שבחינוך הממלכתי חלה ירידה של‬
‫‪ 10%‬במספר התלמידים (מ–‪ 34,200‬ל–‪ )30,600‬בעוד שבחינוך הממלכתי–דתי חלה עלייה‬
‫של ‪ 2%‬במספר התלמידים (מ–‪ 25,300‬ל–‪.)25,900‬‬

‫חינוך ערבי‬
‫בשנת הלימודים תשס"ט (‪ )2008/2009‬למדו במערכת החינוך הערבי בירושלים ‪81,700‬‬
‫תלמידים‪ 60,700 ,‬מהם למדו בחינוך הערבי הציבורי‪ .17‬מספר התלמידים בחינוך הפרטי‬
‫(בתי ספר כנסייתיים‪ ,‬בתי ספר של הוואקף המוסלמי ובתי ספר פרטיים אחרים) נאמד‬
‫ב–‪ 21,000‬תלמידים (אומדן לשנת תשס"א)‪ .‬תלמידי החינוך הערבי היוו ‪ 35%‬מכלל‬
‫התלמידים במערכת החינוך בירושלים‪.‬‬
‫בשנת תשס"ט (‪ )2008/2009‬התפלגות התלמידים בחינוך הציבורי היתה כדלהלן‪5,000 :‬‬
‫ילדים בגני הילדים‪ 31,200 ,‬בחינוך היסודי ו–‪ 23,500‬בחינוך העל–יסודי‪ .‬בבתי הספר‬
‫לחינוך מיוחד למדו כ‪ 1,000-‬תלמידים‪.‬‬

‫בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר התלמידים בחינוך הערבי הציבורי (הרשמי‬
‫והמוכר שאינו רשמי)‪ .‬בשנת תשס"ב (‪ )2001/2002‬עמד מספר התלמידים בחינוך הערבי‬
‫הציבורי על ‪ ,33,200‬הוא עלה ל–‪ 43,500‬בשנת תשס"ד (‪ )2003/2004‬ול–‪ 60,700‬בשנת‬
‫תשס"ט (‪ .)2008/2009‬העלייה במספר התלמידים נובעת הן מגידול במספר התלמידים‬
‫בבתי הספר הציבוריים הרשמיים והן מגידול במספר בתי הספר שהיו פרטיים וקיבלו‬
‫הכרה ממשרד החינוך והפכו לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (המשתייכים למיגזר‬
‫הציבורי)‪ .‬מתחילת שנות ה‪ 2000-‬בתי ספר אלו נכללים במצבת בתי הספר ובמצבת‬
‫התלמידים של המינהלה לחינוך ירושלים (מנח"י) בעיריית ירושלים‪ .‬בשנת תשס"ב‬
‫עמד מספר התלמידים בבתי ספר אלו על ‪ ,1,500‬מספרם עלה ל–‪ 8,300‬בתשס"ה והגיע‬
‫ל–‪ 19,100‬בתשס"ט‪.‬‬

‫‪  16‬לא כולל גני ילדים לא עירוניים וחינוך מיוחד‪.‬‬

‫‪   17‬חינוך רשמי וחינוך מוכר שאינו רשמי‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חינוך מיוחד‬
‫בשנת תשס"ט למדו ‪ 4,700‬תלמידים בבתי ספר לחינוך מיוחד בירושלים‪ 1,400 :‬ילדים‬
‫בגני הילדים‪ 2,200 ,‬תלמידים בחינוך היסודי ו–‪ 1,100‬תלמידים בחינוך העל‪-‬יסודי‪.‬‬
‫במינהלה לחינוך ירושלים בחינוך העברי למדו ‪ 2,000‬תלמידים ובחינוך הערבי למדו‬
‫‪ 1,000‬תלמידים‪ .‬בחינוך החרדי למדו ‪ 1,700‬תלמידים‪.‬‬

‫זכאות לתעודת בגרות‬

‫בשנת תשס"ח (‪ )2007/2008‬מנו תלמידי י״ב (בחינוך הממלכתי‪ ,‬הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬החרדי‬
‫העצמאי והערבי העירוני) תושבי ירושלים ‪ 5,238‬תלמידים‪ 89% ,‬מהם למדו בעיר‪83% .‬‬
‫מהלומדים בכיתות י״ב שגרו בעיר ניגשו לבחינות הבגרות‪ .‬שיעור הזכאות לתעודת בגרות‬
‫בקרב תלמידי י״ב תושבי ירושלים עמד על ‪ 51%‬ועל ‪ 56%‬בישראל‪ .‬יש לציין שכשליש‬
‫מתלמידי כיתות י״ב הגרים ולומדים בירושלים‪ ,‬לומדים בבתי ספר שמשתייכים לחינוך‬
‫החרדי העצמאי‪ .‬בבתי ספר אלו מרבית התלמידים לא ניגשים לבחינות הבגרות‪ ,‬אך‬
‫הם נכללים בחישוב של שיעור הזכאות‪ .‬בשל הכללת תלמידי י״ב בבתי הספר החרדיים‬

‫‪50‬‬
‫בחישוב הזכאות‪ ,‬שיעור הזכאות לתעודת בגרות במגזר היהודי בירושלים‪ ,‬מוטה כלפי‬
‫מטה‪.‬‬

‫שיעור הזכאות לתעודת בגרות (בקרב תלמידי י"ב) ביישובים הסובבים את ירושלים‬
‫היה‪ :‬במבשרת ציון ‪ ,73%‬במעלה אדומים ‪ ,63%‬במועצה האזורית מטה יהודה ‪,58%‬‬
‫בגבעת זאב ‪ 65%‬ובבית שמש ‪( 49%‬למעלה מרבע מאוכלוסיית בית שמש היא חרדית)‪.‬‬

‫קיים קשר בין המעמד החברתי–כלכלי של האוכלוסייה לבין שיעור הזכאות לתעודת‬
‫בגרות‪ .‬ככל שהמעמד החברתי–כלכלי גבוה יותר‪ ,‬עולה שיעור הזכאות לתעודת בגרות‪.‬‬
‫ביישובים יהודיים (המונים מעל ‪ 10,000‬תושבים) שאוכלוסייתם משתייכת למעמד‬
‫חברתי–כלכלי גבוה‪ ,‬היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות (בקרב תלמידי י"ב) ‪,65%‬‬
‫שיעור זה ירד ל–‪ 57%‬ביישובים בהם אוכלוסייה ממעמד בינוני ול–‪ 49%‬ביישובים בהם‬
‫אוכלוסייה ממעמד נמוך (החלוקה למעמד חברתי–כלכלי מתבססת על מדרג הטיפוח‬
‫שחושב על ידי משרד החינוך)‪.‬‬

‫השכלה גבוהה‬
‫מזה מספר שנים חלה בישראל ירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות‬
‫האקדמיות לחינוך‪ ,‬ועלייה במספר הסטודנטים במכללות האקדמיות‪ .‬מספר הסטודנטים‬
‫באוניברסיטאות בישראל ירד מ‪ 124,400-‬בשנת תשס"ד ל‪ 120,800-‬בשנת תשס"ח‪.‬‬
‫בשנת תשס"ח (‪ )2007/2008‬למדו באוניברסיטה העברית‪ 21,100 18‬סטודנטים‪.‬‬
‫‪ 55%‬מהסטודנטים למדו לתואר ראשון‪ 31% ,‬לתואר שני‪ 13% ,‬לתואר שלישי ו–‪1%‬‬
‫ללימודי תעודה‪ .‬חלוקת הסטודנטים לפי פקולטות היא כדלהלן‪ 26% :‬במדעי הרוח‪,‬‬
‫‪ 25%‬במדעי החברה‪ 21% ,‬במדעי הטבע ובמתמטיקה‪ 15% ,‬ברפואה (כולל מקצועות עזר‬
‫רפואיים)‪ 7% ,‬בחקלאות‪ 5% ,‬במשפטים ו–‪ 1%‬בהנדסה ואדריכלות‪.‬‬

‫מבין כל האוניברסיטאות בישראל‪ ,‬מספר הסטודנטים הגבוה ביותר נרשם באוניברסיטת‬

‫בר אילן— ‪ .25,700‬אחריה אוניברסיטת תל אביב בה למדו ‪ 25,100‬סטודנטים‪ ,‬ואחריה‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬בה למדו‪ ,‬כאמור‪ 21,100 ,‬סטודנטים‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫כולל הקמפוס של האוניברסיטה העברית ברחובות‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫מבין כל האוניברסיטאות‪ ,‬באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של‬
‫סטודנטים לתואר שלישי — ‪ ,2,700‬והם היוו ‪ 27%‬מכלל הסטודנטים לתואר שלישי‬
‫באוניברסיטאות בישראל‪ .‬זאת בהשוואה ל‪ 2,100-‬סטודנטים לתואר שלישי (‪)21%‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ול‪ 1,700-‬סטודנטים לתואר שלישי (‪ )17%‬באוניברסיטת בר‬
‫אילן‪.‬‬

‫באשר להתפלגות הסטודנטים לפי מגדר הרי ששיעור הסטודנטיות באוניברסיטאות‬

‫בישראל גבוה משיעור הסטודנטים‪ .‬בשנת הלימודים תשס"ח (‪55% )2007/2008‬‬
‫מהלומדים באוניברסיטאות בארץ היו נשים‪ .‬באוניברסיטה העברית היה חלקן של‬
‫הסטודנטיות ‪ .57%‬שיעור הסטודנטיות הגבוה ביותר נרשם באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫(‪ )63%‬ובאוניברסיטת חיפה (‪ )61%‬והשיעור הנמוך ביותר נרשם בטכניון (‪.)35%‬‬

‫‪52‬‬
 ‫‪ -‬בינוי ‪-‬‬

‫דירות‬
‫בסוף שנת ‪ 2008‬היו בירושלים ‪ 19 191,000‬דירות למגורים (על פי נתוני גביית ארנונה‬
‫למגורים)‪ 150,700 :‬דירות (‪ )79%‬בשכונות היהודיות‪ 20‬ו–‪ 40,100‬דירות (‪ )21%‬בשכונות‬
‫הערביות‪.21‬‬
‫שטח הדירה הממוצע עמד על ‪ 78‬מ"ר‪ .‬בשנים ‪ 2008-1992‬חלה עלייה של ‪ 13%‬בשטח‬
‫הדירה הממוצע בירושלים‪ ,‬מ–‪ 69‬מ"ר ל–‪ 78‬מ"ר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬היה שטח הדירה הממוצע בשכונות היהודיות ובשכונות הערביות דומה —‬
‫‪ 78‬מ"ר ו‪ 76-‬מ"ר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬עם זאת צפיפות הדיור הממוצעת (מ"ר לנפש) בשכונות‬
‫היהודיות נמוכה באופן ניכר מצפיפות הדיור הממוצעת בשכונות הערביות‪ .‬צפיפות‬
‫הדיור הממוצעת בקרב האוכלוסייה היהודית היתה ‪ 24‬מ"ר לנפש‪ :‬בשכונות שמרבית‬
‫אוכלוסייתן חרדית ‪ 16‬מ"ר לנפש‪ ,‬ובשכונות שמרבית אוכלוסייתן כללית (חילונית‪,‬‬
‫מסורתית ודתית) ‪ 29‬מ"ר לנפש‪ .‬בשכונות הערביות היתה הצפיפות ‪ 12‬מ"ר לנפש‪ .‬צפיפות‬
‫הדיור הממוצעת בירושלים עמדה על ‪ 19‬מ"ר לנפש‪.‬‬

‫בשכונות היהודיות‪ ,‬שטח הדירה הממוצע הקטן ביותר נמדד בגבעת המטוס — ‪ 26‬מ"ר‪,‬‬
‫באזור רח' המדרגות בנחלאות — ‪ 46‬מ"ר‪ ,‬אזור רח' בר יוחאי בקטמון‪ ,‬אוהל משה‪,‬‬
‫מזכרת משה‪ ,‬זכרון טוביה ונחלת ציון — ‪ 48‬מ"ר‪ .‬השכונות שבהן נמדד שטח הדירה‬
‫הממוצע הגדול ביותר הן דרך החורש ברמות‪ ,‬ימין משה‪ ,‬רמת מוצא ומוצא תחתית —‬
‫‪ 138‬מ"ר ומלחה — ‪ 129‬מ"ר‪.‬‬
‫בשכונות הערביות‪ ,‬שטח הדירה הממוצע הקטן ביותר נמדד במחנה הפליטים שועפט —‬
‫‪ 35‬מ"ר‪ ,‬ברובע המוסלמי — ‪ 41‬מ"ר וברובע הנוצרי — ‪ 42‬מ"ר‪ .‬שכונות שבהן נמדד שטח‬
‫הדירה הממוצע הגדול ביותר הן בית חנינא (מזרח) — ‪ 100‬מ"ר‪ ,‬כפר עקב — ‪ 93‬מ"ר‬
‫ושייח ג'ראח — ‪ 91‬מ"ר‪.‬‬

‫‪   19‬כולל לא ידוע (דירות שהכתובת שלהן אינה ידועה‪ ,‬ולכן לא ניתן לשייך אותן לשכונות יהודיות או‬
‫ערביות‪ ,‬והן נכללות רק במניין סך כל הדירות בעיר)‪.‬‬
‫‪   20‬שכונות שמרבית אוכלוסייתן היא יהודית‪.‬‬
‫‪   21‬שכונות שמרבית אוכלוסייתן היא ערבית‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫מחירי דירות‬
‫ברבעון האחרון (אוקטובר‪-‬דצמבר) של שנת ‪ 2009‬היה המחיר הממוצע של דירה בת‬
‫‪ 4-3.5‬חדרים (בבעלות פרטית) בירושלים ‪ 1,410,600‬ש"ח (במחירים שוטפים)‪ ,‬בישראל‬
‫‪ 1,026,300‬ש"ח‪ ,‬בתל אביב ‪ 2,133,500‬ש"ח ובחיפה ‪ 776,100‬ש"ח‪.‬‬

‫בשנים ‪ 2009-2008‬חלה עלייה (נומינלית) של ‪ 14%‬במחיר הממוצע של דירת ‪4-3.5‬‬

‫חדרים בירושלים (מ–‪ 1,238,100‬ש"ח ל–‪ 1,410,600‬ש"ח)‪ .‬בישראל חלה באותן שנים‬
‫עלייה של ‪( 21%‬מ–‪ 845,300‬ש"ח ל–‪ 1,026,300‬ש"ח)‪ ,‬בתל אביב חלה עלייה ניכרת של‬
‫‪( 41%‬מ–‪ 1,513,500‬ש"ח ל–‪ 2,133,500‬ש"ח) ובחיפה חלה עלייה של ‪( 18%‬מ–‪658,300‬‬
‫ש"ח ל–‪ 776,100‬ש"ח)‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התחלות בנייה‬
‫בשנת ‪ 2008‬חלה ירידה בשטח התחלות הבנייה בירושלים שעמד על ‪ 369,000‬מ"ר (שטח‬
‫רצפה)‪ ,‬בהשוואה ל‪ 462,000-‬מ"ר בשנת ‪ 2007‬ו–‪ 372,000‬מ"ר בשנת ‪.2006‬‬

‫‪54‬‬
‫שטח התחלות הבנייה בירושלים היווה כ–‪ 4%‬מכלל התחלות הבנייה בישראל‪ .‬בתל אביב‬
‫היווה שטח התחלות הבנייה כ–‪ 5%‬ובחיפה כ–‪.0.4%‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬חלה בירושלים ירידה ביחס לשנה הקודמת גם בשטח התחלות הבנייה‬
‫למגורים‪ .‬שטח זה עמד על ‪ 238,000‬מ"ר‪ ,‬בהשוואה ל‪ 358,000-‬מ"ר בשנת ‪ 2007‬ול–‪300,000‬‬
‫מ"ר בשנת ‪ .2006‬שטח התחלות הבנייה למגורים בירושלים היווה כ–‪ 4%‬מכלל התחלות‬
‫הבנייה למגורים בישראל‪ .‬בתל אביב היווה שטח התחלות הבנייה למגורים כ–‪ 5%‬מכלל‬
‫התחלות הבנייה למגורים בישראל‪ ,‬ובחיפה כ–‪.0.5%‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬החלה בנייתן של ‪ 1,599‬דירות מגורים בירושלים‪ ,‬בהשוואה ל‪ 2,169-‬דירות‬

‫בשנת ‪ 2007‬ול–‪ 1,977‬דירות בשנת ‪ 61% .2006‬מהדירות שבנייתן החלה בשנת ‪ 2008‬הן‬
‫בנות ‪ 4‬חדרים ו–‪ 17%‬בנות ‪ 5‬חדרים‪.‬‬
‫השכונות שבהן החלה בנייתן של המספר הרב ביותר של דירות הן‪ :‬הר חומה (‪)511‬‬
‫ותלפיות (‪.)133‬‬

‫‪55‬‬
‫בשנים ‪ 2008-2004‬החלה בירושלים בנייתם של מבנים בשטח (רצפה) של ‪1,979,000‬‬
‫מ"ר‪ 78% :‬מהם למגורים‪ 14% ,‬למבני ציבור‪ 5% ,‬לתעשייה ומלאכה ו‪ 3%-‬להארחה‪,‬‬
‫עסקים ומשרדים‪.‬‬

‫גמר בנייה‬
‫בשנת ‪ 2008‬חלה ירידה קלה בשטח גמר בנייה בירושלים‪ .‬שטח גמר הבנייה בשנה זו עמד‬
‫על ‪ 396,000‬מ"ר‪ ,‬בהשוואה ל‪ 405,000-‬מ"ר בשנת ‪ 2007‬ול–‪ 333,000‬מ"ר בשנת ‪.2006‬‬
‫שטח גמר הבנייה בירושלים היווה כ–‪ 5%‬מכלל גמר הבנייה בישראל‪ ,‬בתל אביב היווה‬
‫שטח גמר הבנייה כ–‪ 4%‬מגמר הבנייה בישראל ובחיפה כ–‪.1%‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬חלה עלייה קלה ביחס לשנה הקודמת‪ ,‬בשטח גמר בנייה למגורים בירושלים‪.‬‬
‫שטח גמר הבנייה למגורים בשנת ‪ 2008‬עמד על ‪ 317,000‬מ"ר‪ ,‬בהשוואה ל‪ 312,000-‬מ"ר‬
‫בשנת ‪ 2007‬ול–‪ 265,000‬מ"ר בשנת ‪.2006‬‬

‫‪56‬‬
‫שטח גמר הבנייה למגורים בירושלים היווה כ–‪ 6%‬מכלל גמר הבנייה למגורים בישראל‪.‬‬
‫בתל אביב היווה שטח גמר הבנייה למגורים כ–‪ 4%‬מכלל שטח גמר הבנייה למגורים‬
‫בישראל‪ ,‬ובחיפה כ–‪.1%‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬חלה עלייה בגמר בניית דירות בירושלים‪ ,‬ומספרן עמד על ‪ 2,265‬דירות‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 1,755-‬דירות בשנת ‪ 2007‬ול–‪ 1,844‬דירות בשנת ‪ .2006‬כמחצית מהדירות‬
‫(‪ )51%‬שבנייתן הסתיימה הן בנות ‪ 4‬חדרים ו–‪ 21%‬בנות ‪ 2-1‬חדרים‪ .‬בהשוואה לשנת‬
‫‪ 2007‬חלה עלייה ניכרת באחוז הדירות בנות ‪ 2-1‬חדרים שניבנו מכלל הדירות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2007‬כ‪ 1%-‬מהדירות שניבנו היו בנות ‪ 2-1‬חדרים‪ ,‬לעומת ‪ 21%‬בשנת ‪.2008‬‬
‫השכונות שבהן הסתיימה בנייתן של המספר הרב ביותר של דירות הן‪ :‬הר חומה (‪,)520‬‬
‫ורמת בית הכרם (‪.)300‬‬

‫בשנים ‪ 2008-2004‬הסתיימה בירושלים בנייתם של מבנים בשטח (רצפה) של ‪1,880,000‬‬

‫מ"ר‪ 75% :‬מהם למגורים‪ 13% ,‬למבני ציבור‪ 6% ,‬לתעשייה ומלאכה ו‪ 6%-‬להארחה‪,‬‬
‫עסקים ומשרדים‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫‪ -‬תיירות ‪-‬‬

‫מלונות תיירות‬
‫בשנת ‪ 2008‬היו בירושלים ‪ 69‬מלונות תיירות‪ ,‬בהם היו ‪ 9,283‬חדרים‪ .‬מספר החדרים‬
‫במלונות שבמערב העיר גדול משמעותית מזה שבמזרחה‪ 7,343 :‬חדרים במערב העיר‬
‫(‪ )79%‬לעומת ‪ 1,940‬חדרים במזרח העיר (‪.)21%‬‬
‫מספר החדרים במלונות תיירות בירושלים (‪ )9,283‬היה גבוה ממספר החדרים בתל אביב‬
‫(‪ )6,403‬ובחיפה (‪ ,)1,458‬ונמוך מזה שבאילת (‪ .)10,914‬מספר החדרים במלונות תיירות‬
‫בירושלים היווה כ‪ 19%-‬מכלל החדרים במלונות תיירות בישראל‪ .‬זאת בהשוואה ל‪23%-‬‬
‫באילת‪ 13% ,‬בתל אביב‪ 8% ,‬בים המלח ו‪ 3%-‬בחיפה‪.‬‬

‫אורחים ולינות‬
‫בשנת ‪ 2008‬המשיך מספר האורחים במלונות תיירות בירושלים לעלות והוא עמד על‬
‫‪ 1,354,300‬בהשוואה ל‪ 1,225,800-‬בשנת ‪( 2007‬עלייה של ‪ )10%‬ול–‪ 1,211,600‬בשנת‬
‫‪ .2000‬מספר האורחים התיירים מחו"ל המשיך גם הוא לעלות ועמד על ‪1,077,900‬‬
‫בהשוואה ל‪ 875,200-‬בשנת ‪( 2007‬עלייה של ‪ )23%‬ול–‪ 895,500‬בשנת ‪44% .2000‬‬
‫מהאורחים התיירים מחו"ל הם מאירופה ו‪ 40%-‬מאמריקה (מרביתם ממדינות צפון‬
‫ומרכז אמריקה)‪ .‬מספר האורחים הישראלים עמד על ‪ 276,500‬בהשוואה ל‪350,600-‬‬
‫בשנת ‪( 2007‬ירידה של ‪ )21%‬ול–‪ 316,100‬בשנת ‪.2000‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬עמד מספר הלינות במלונות תיירות בירושלים על ‪ 4,031,500‬בהשוואה‬

‫ל‪ 3,521,200-‬לינות בשנת ‪( 2007‬עלייה של ‪ )15%‬ול–‪ 3,435,200‬לינות בשנת ‪ .2000‬מספר‬
‫לינות התיירים מחו"ל עמד על ‪ 3,527,000‬בהשוואה ל‪ 2,895,900-‬לינות בשנת ‪2007‬‬
‫(עלייה של ‪ ,)22%‬ול–‪ 2,923,200‬לינות בשנת ‪ .2000‬מספר לינות הישראלים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ירד בשנת ‪ 2008‬ועמד על ‪ 504,400‬בהשוואה ל‪ 625,300-‬לינות בשנת ‪( 2007‬ירידה של‬
‫‪ )19%‬ול–‪ 512,000‬לינות בשנת ‪.2000‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬החודשים שבהם נרשם מספר לינות התיירים מחו"ל הגבוה ביותר הם‪:‬‬
‫מאי (‪ ,)373,500‬מרץ (‪ )347,200‬ונובמבר (‪ .)329,600‬החודשים שבהם נרשם מספר לינות‬
‫הישראלים הגבוה ביותר הם‪ :‬אוגוסט (‪ ,)70,400‬יולי (‪ )51,900‬וספטמבר (‪.)51,800‬‬

‫‪58‬‬
 




























































 

 






           


59
‫ממוצע הלינות לתייר עמד על ‪ 3.3( 3.3‬בשנת ‪ 2007‬ובשנת ‪ ,)2000‬וממוצע הלינות לישראלי‬
‫עמד על ‪ 1.8( 1.8‬בשנת ‪ 2007‬ו–‪ 1.6‬בשנת ‪.)2000‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬עלתה תפוסת החדרים במלונות תיירות בירושלים ל‪ 58%( 66%-‬בשנים ‪2007‬‬
‫ו‪ .)2000-‬ככל שרמת המלונות גבוהה יותר‪ ,‬כך תפוסת החדרים גבוהה יותר‪ .‬במלונות‬
‫ברמה הגבוהה ביותר (רמה ‪ )II+I‬עמדה תפוסת החדרים על ‪ ,69%‬ברמה הבינונית (‪)III‬‬
‫היתה התפוסה ‪ 65%‬וברמות הנמוכות ביותר ‪.54%‬‬

‫מערב ירושלים — מזרח ירושלים‬

‫בשנת ‪ 2008‬התארחו במלונות תיירות במערב העיר ‪ 1,147,100‬אורחים (‪ 77%‬מהם‬
‫תיירים מחו"ל)‪ ,‬בהשוואה ל‪ 1,059,500-‬אורחים בשנת ‪ 68%( 2007‬מהם תיירים מחו"ל)‬
‫ו–‪ 1,040,800‬אורחים בשנת ‪ 71%( 2000‬מהם תיירים מחו"ל)‪.‬‬
‫מספר הלינות עמד על ‪ 86%( 3,463,600‬מהם לינות תיירים מחו"ל)‪ ,‬בהשוואה ל‪3,072,000-‬‬
‫לינות בשנת ‪ 81%( 2007‬מהם לינות תיירים מחו"ל) ול–‪ 2,844,600‬לינות בשנת ‪2000‬‬
‫(‪ 83%‬מהם לינות תיירים מחו"ל)‪.‬‬
‫תפוסת החדרים עמדה על ‪ 70%‬בשנת ‪ ,2008‬והיתה גבוהה בהשוואה לשנת ‪62% — 2007‬‬
‫ולשנת ‪.61% — 2000‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬התארחו במלונות תיירות במזרח העיר ‪ 207,200‬אורחים (‪ 93%‬מהם תיירים‬

‫מחו"ל)‪ ,‬בהשוואה ל‪ 166,300-‬אורחים בשנת ‪ 90%( 2007‬מהם תיירים מחו"ל) ול–‪170,800‬‬
‫אורחים בשנת ‪ 94%( 2000‬מהם תיירים מחו"ל)‪.‬‬
‫מספר הלינות בשנת ‪ 2008‬עמד על ‪ 95%( 567,800‬מהם תיירים מחו"ל) והוא היה גבוה‬
‫בהשוואה לשנת ‪ 449,300 — 2007‬לינות (‪ 93%‬מהם תיירים מחו"ל)‪ ,‬אך נמוך במעט‬
‫משנת ‪ 590,600 — 2000‬לינות (‪ 97%‬מהם תיירים מחו"ל)‪.‬‬
‫תפוסת החדרים עמדה על ‪ 49%‬בשנת ‪ ,2008‬והיא היתה גבוהה במקצת בהשוואה לשנת‬
‫‪ 44% — 2007‬ולשנת ‪.47% — 2000‬‬

‫ירושלים בהשוואה לערים נבחרות בישראל‬

‫בשל ייחודה התרבותי והדתי של ירושלים‪ ,‬מעמדה כבירת ישראל‪ ,‬ועושרה במוקדי דת‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬ארכיאולוגיה ותרבות היא מהווה מוקד משיכה למבקרים מרחבי הארץ‬
‫והעולם‪.‬‬
‫‪60‬‬
 























































 










































61
‫בשנת ‪ 2008‬התארחו במלונות תיירות בירושלים ‪ 1,354,300‬אורחים (‪ 17%‬מסך‬
‫האורחים במלונות תיירות בישראל)‪ ,‬בהשוואה ל‪ 945,100-‬אורחים בתל אביב (‪,)12%‬‬
‫ול–‪ 2,291,100‬אורחים באילת (‪ .)28%‬מספר האורחים התיירים מחו"ל בירושלים עמד‬
‫על ‪ 32%( 1,077,903‬מסך האורחים התיירים מחו"ל בישראל)‪ ,‬בהשוואה ל‪ 689,700-‬בתל‬
‫אביב (‪ )20%‬ול–‪ 307,800‬באילת (‪ .)9%‬מספר האורחים הישראלים בירושלים עמד על‬
‫‪ 3%( 276,500‬מסך האורחים הישראלים בישראל)‪ ,‬בהשוואה ל‪ 255,300-‬בתל אביב (‪)3%‬‬
‫ול–‪ 1,983,300‬באילת (‪.)24%‬‬

‫מספר הלינות במלונות תיירות בירושלים עמד על ‪ 19%( 4,031,500‬מסך הלינות בישראל)‪,‬‬
‫לעומת ‪ 2,626,900‬לינות בתל אביב (‪ )12%‬ו–‪ 6,525,500‬לינות באילת (‪ .)30%‬מספר לינות‬
‫התיירים מחו"ל היה ‪ 3,527,000‬בירושלים (‪ 35%‬מכלל לינות התיירים מחו"ל בישראל)‪,‬‬
‫‪ 2,168,500‬בתל אביב (‪ )21%‬ו–‪ 957,500‬באילת (‪.)9%‬‬
‫מספר לינות הישראלים בירושלים ושיעורם מכלל לינות הישראלים בישראל נמוך באופן‬
‫ניכר מזה של התיירים מחו"ל‪ .‬בשנת ‪ 2008‬עמד מספר לינות הישראלים בירושלים‬
‫על ‪ 4%( 504,400‬מכלל לינות הישראלים בישראל)‪ 458,300 ,‬לינות בתל אביב (‪)4%‬‬
‫ו–‪ 5,568,100‬לינות באילת (‪.)49%‬‬
‫הנתונים מצביעים על כך שירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר‪ ,‬מבחינת מספר‬
‫האורחים ומספר הלינות‪ ,‬לתיירים מחו"ל‪ ,‬בעוד אילת היא האטרקטיבית ביותר לתיירים‬
‫ישראלים (תיירות פנים)‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬עמדה תפוסת החדרים בירושלים על ‪ ,66%‬באילת ‪ 68%‬ובתל אביב ‪.75%‬‬

‫פדיון‬
‫בשנת ‪ 2008‬היה הפדיון הכולל מתיירים מחו"ל ומישראלים במלונות תיירות בירושלים‬
‫‪ 1.40‬מיליארד ש"ח (מרבית הפדיון — ‪ — 90%‬התקבל במלונות שבמערב העיר)‪ .‬בתל‬
‫אביב היה הפדיון ‪ 1.42‬מיליארד ש"ח ובאילת ‪ 2.00‬מיליארד ש"ח‪ .‬בהשוואה לשנת ‪2007‬‬
‫חלה עלייה של ‪ 12%‬בפדיון שהתקבל במלונות תיירות בירושלים‪ 8% ,‬בתל אביב ו–‪8%‬‬
‫באילת‪.‬‬

‫‪62‬‬
 









 

 





   






 


































63