Professional Documents
Culture Documents
ביזנטיון לניאדו תל אביב אונ שעור 1
ביזנטיון לניאדו תל אביב אונ שעור 1
"פרינקפס" הוא מונח לטיני ,אחד התארים שנשאו קיסרים מאוגוסטוס ואילך" .בסילאוס" הוא
מונח יווני שהתרגום המקובל הוא "מלך" .כבר בראשית האימפריה הרומית משתמשים בו
מלומדים יוונים ביחס לקיסר אולם הוא הופך לרשמי רק במאה השביעית לספירה.
שני המושגים האלו ממחישים את אחד ההיבטים האיד' של האימפריה הרומית .כך,
באימפריה הרומית יש שליטים רבי עוצמה בעלי סמכויות כמעט בלתי מוגבלות אבל הם
נרתעים במשך מאות שנים משימושים במונחים שתרגומם הוא ,מלך אלא הם מנסים להציג
עצמם כמי שאינם מלכים .אפשר להגיד שמדובר בתעמולה ובדקדוקי עניות אולם בכל זאת
גם דברים מסוג זה מעידים על משהו.
נתחיל מאוגוסטוס ונגיע עד המאה ה – 11לספירה .בסוף המאה הזו עולה קיסר ביזנטי
שהפך את משרתו למלוכה לכל דבר ועניין.
בעברית אומרים קיסר כי מי שיסד את לימודי ההיסטוריה בארץ חשבו בגרמנית ,שם המונח
המקובל היה "קייזר" .לקיסרות קדמה הרפובליקה .אולם השיטה של הפרינקפס לא פתרה
בעיות לאורך זמן אלא היא גם יצרה בעיות .במקום שיהיו מלחמות בין אצילים כפי שהיה
ברפובליקה יש מלחמות בין גנרלים שכל אחד מהם רוצה להיות קיסר.
למה מלחמות אזרחים לא מפילות את שיטת הקיסרות? אין שום סימן שמישהו אפילו חשב
על כך (רק במקרה של רצח קליגולה ועליית קלאודיוס) .מצד אחד זה משטר שאין תוכו כברו,
הם אינם אמורים להיות מלכים .זה משטר שראשיתו לפיתרון למשבר מחזורי ברפובליקה
המאוחרת .המשטר של אוגוסטוס ביסודו הוא בלתי לגיטימי והוא נזהר מלהציג עצמו כמלך.
על אף אותו מאפיין של משטר הפרינקיפט שהוא מנסה להימנע מזיהויו כמלוכה אף אחד לא
מנסה לייצר אלטרנטיבה.
יש היסטוריונים שאומרים שהשיטה של הפרנקיפט בכללה מתפקדת היטב .המיסים נגבים,
נבנים ביצורים ,חיילים מנצחים ומקבלים משכורות והאימפריה ממשיכה להתקיים.
הרפובליקה מהבחינה הזו היא כישלון .זו שיטה שמחייבת ניצול מרבי של הפרובינציות כדי
לתחזק ולממן שיטה פוליטית מסוימת באיטליה .כלומר מחוץ לאיטליה לא מתגעגעים
לרפובליקה .קיסר מבחינתם זה פתרון מאוד נוח יש כתובת אחת שאליה אפשר לפנות ויש
הרבה יותר רציפות מבחינתם .במאה השלישית לספירה האימפריה הרומית לא מצליחה
לתפקד כי יש עשרות אנשים שרואים עצמם קיסרים .השיטה לא כל כך מתפקדת אולם היא
לא החלישה את יוקרתה של האופציה הקיסרית אלא חיזקה אותה.
בסוף המשבר של המאה השלישית לספירה אנו מגיעים לתקופה אחרת .מאוגוסטוס ועד
שנת 284לספירה שיטת השלטון נקראה "פרינקיפטוס" ומאותה שנה היא נקראה "דומינת".
על דבר אחד אין מחלוקת שבאימפריה המאוחרת יש הרבה יותר גינוני שלטון שבמבט לאחור
נראים כמו ראשיתה של מלוכה ימי בנימית.
השאלה היא אם יש שלב שבו קיסרים הופכים למלכים לכל דבר ועניין? אולם איך אפשר
להגדיר מלוכה?
1
מפרינקפס לבסילאוס -הקיסר ברומא ובביזנטיון /ד"ר לניאדו אבשלום– סמסטר ב' תשע"א
גם בתפקיד הזה בן אמור לרשת את אביו אולם זה לא יוצר שושלות של מאות שנים.
אין חוקה שאומרת שהשלטון הוא מונופול של משפחה .בד"כ לא מורישים את
השלטון ברומא לבן .כך שמהבחינה הזו קיסרים הם לא בדיוק מלכים .רק במאה
השביעית לספירה תהיה שושלת יציבה;
בכל רגע נתון יש רק מלך אחד בממלכה .וזה מה שלא חייב לקרות ברומא .כי משלב .3
מסוים קיסר רומאי יכול למנות לעצמו קולגה .כלומר ,זה לא נכון להגיד שהאימפריה
הרומית היתה שלטון יחיד .מהמאה הרביעית ואילך נדיר שיש רק אחד;
נשים לא יכולות להיות קיסרים אבל הם יכולות לקבל תארים כמו למשל "אוגוסטה" .השם
הזק הוענק באופן מיוחד גם לאשתו ליוויה ובשלב מסוים אשתו של קיסר תמיד נקראה
אוגוסטה .כמו כן במסגרת מעבר השלטון ,גם לשאלת קרבתו של אדם לאוגוסטה יכולה
להיות משמעות.
כך שאת המשטר הזה קשה מאוד להגדיר אותו .זה לא בדיוק מלוכה ,זאת לא בדיוק משרה,
זה לא בדיוק חלק משיטה חוקתית .יש יסוד רב מאוד של שרירותיות בכל השיטה הזו ולכן
חוקרים הגיעו למסקנה שהדרך היחידה להשתמש במונח שמתאים והולם את השיטה הוא
להגדיר את משטר הקיסרים כ "אוטוקראטי".
מדובר בעצם על "שררה" ו"בעצמו" ,כלומר שהשלטון מרוכז בפועל בידו של אדם אחד ושאין
עליו מגבלות של ממש .אולם משטר אוטוקראטי זה מונח שמשתמשים בו גם לגבי ימינו
למשל אותם שליטים במדינות ערב שכעת נאבקים על כיסאם .ביוונית יש מילה Autokrator
אולם בעבר זה היה מקביל למילה "אימפראטור" .יש גם את המונח "טיראן" שזה שליט
שהגיע לשלטון ללא כל לגיטימציה.
טיראן" זאת המקבילה היוונית של המונח הרומאי ל"אוזרפטור" ,מי שמנסה לתפוס את
השלטון הקיסרי בכוח .גזילה של משהו שלא שייך לך .אוזרפטור הוא מי שמרד בקיסר.
השיטה הזאת הרבה יותר פתוחה ממרידה שושלתית .אם הצלחת הפכת לשליט לכל דבר
ועניין וזה מאפיין מאוד חשוב של השיטה.
2