‫תווי פנים‬

‫או‬
‫תווים‪ -‬קריאה‪ ,‬הבנה‪ ,‬הפנמה‪ ,‬נגינה‬

‫נתחיל ביסוד‬
‫התווים‪ ,‬הם בעצם הדרך שלנו לכתוב את פעולת הנגינה‪.‬‬
‫הכי נוח וחכם להתייחס אליהם בצורה פשוטה מאוד‪ -‬כדף הוראות פשוט שבו מוסברת בצורה פשוטה איפה‬
‫ואיך צריך ללחוץ )כמובן כשמדברים על מקלדת‪ ,‬אך הדבר נכון לכל כלי הנגינה( ולכמה זמן‪.‬‬
‫כל שאר הדברים המתלווים לאחר מכך‪ ,‬הוא התפתחות מהשלב הראשוני הזה‪.‬‬

‫אז נתחיל בפשטות‪:‬‬

‫מה יש לנו כאן?‬

‫קודם כל נזהה שתי חמשות מקבילות‪ -‬האחת העליונה נקראת בעלת מפתח סול‪ .‬השניה התחתונה נקראת‬
‫בעלת מפתח פה‪.‬‬
‫למה החלוקה? פשוט כי יותר נוח לקרוא ולכתוב כך!‬
‫בכלי מקלדת החלוקה מתבצעת כך שהחמשה העליונה שייכת ליד ימין והתחתונה לשמאל‪.‬‬
‫בצורה פשוטה מאוד אנחנו רואים פה בעצם את ה׳שרשרת הראשונה׳ שלנו‪ -‬סולם דו מז׳ור‪ C Major‬שבו‬
‫בעצם משתתפים כל התווים מדו ועד דו )בלי השחורים(‬
‫דו רה מי פה סול לה סי דו‬
‫לשתי החמשות משותף הדו האמצעי‪ .‬ברישום הנ״ל הדו הראשון של החמשה העליונה הוא בעצם אותו דו‬
‫כמו האחרון של החמשה התחתונה‪.‬‬
‫כמו כן אנחנו יכולים לראות שיד ימין ׳מנגנת׳ מהדו במרכז הפסנתר )שאני קורא לו‪ ,‬הדו הכי קרוב ללב‪..‬‬
‫כשאנחנו יושבים מול הפסנתר‪(..‬‬
‫ויד שמאל בעצם מנגנת במקביל אוקטבה אחת מטה‪.‬‬

‫אבל מה ההבדל בין השתיים ואיך אנחנו יכולים לנווט בתוך החמשות בלי בעיה?לרוב יותר קל לנו לקרוא את‬
‫החמשה העליונה‪ -‬ואז אנחנו מנסים ל׳המיר׳ את התווים בחמשה התחתונה בכל פעם שאנחנו קוראים!‬
‫ט ע ו ת!!‬
‫אפשר פשוט ללמוד את העוגנים ללמעלה ולמטה ופשוט לקרוא מהם ולא כל פעם להמיר את‬
‫המהלך – דוגמא‪ -‬בקו השני מלמטה במפתח סול יושב סול‪ ,‬אבל במפתח פה יושב סי‪......‬ואז‬
‫בקריאה של מפתח פה אנחנו אומרים‪ -‬פה זה סול )מהחמשה העליונה( ושניים מעל סול זה סי‪......‬‬
‫זה לא יעיל וגם מסורבל‪ .‬פשוט לזכור עוגנים!!‬

‫אז מי הם העוגנים שלנו?‬

‫לי עזרו שני עוגנים ראשוניים‪ -‬הקווים האמצעיים‪-‬‬

‫במפתח סול‪ -‬באמצע יושב סי!‪B‬‬
‫ובמפתח פה‪ -‬באמצע יושב רה!‪D‬‬
‫אני שוב חוזר ואומר‪-‬‬
‫כל עניין קריאת התווים הוא בעצם טכני לחלוטין‪ ,‬ומה שעוד מאוד עוזר לזכור הוא שהתווים לא משנים את‬
‫מקומם – כלומר‪ ,‬תמיד במפתח סול‪ ,‬על הקו העליון ישב פה ובמפתח פה על הקו העליון תשב לה!‬
‫כמו כן על הקו התחתון במפתח סול ישב מי‪ ,‬אבל במפתח פה ישב סול‪.‬‬
 ‫פה אנחנו יכולים לראות כבר עוד כמה דברים מעניינים‪.‬‬
‫הדו הראשון הוא משותף‪.‬‬
‫יד ימין מטפסת לה )אנחנו פוגשים פה בעצם שתי אוקטבות מדו באמצע(‬
‫יד שמאל יורדת במדרון עד שהיא פוגשת את דו שתי אוקטבות מטה‪.‬‬

‫נדבר גם מעט על קצב בשלב זה )עד פה דיברנו על גובה הצליל(‬

‫במקרה שמעלינו‪ -‬כל תיבה מחולקת לארבעה רבעים‬
‫נוכל לקרוא כל תיבה – אחת שתיים שלוש ארבע‪.‬‬
‫כשבכל תיבה במקרה הזה מנוגן תו שנקרא לו רבע‪ -‬כי הוא פשוט מחלק את התיבה לרבע‪.‬‬
‫אם ניתקל בתו כזה‪:‬‬

‫נדע שהוא פעמיים רבע‪ -‬והוא חצי‪ -‬כלומר אחת שתיים‪.‬‬

‫אם ניתקל בתו כזה‪-‬‬

‫נדע שהוא שני חצאים מחוברים‪ -‬כלומר הוא בשפתנו‪ -‬שלם‪ -‬והוא אחת שתיים שלוש ארבע‪.‬‬

‫ומה הסיפור עם הנקודה שלפעמים מתווספת לצד תו מסויים?‬

‫היא מודיעה לנו‪ -‬אורך התו )בלי הנקודה( פלוס מחצית מאורך התו‪ -‬כלומר‬
‫במקרה הזה‪ -‬אורך התו בלי הנקודה הוא חצי )אחת שתיים( ומחצית ממנו הוא רבע )רק אחת( וביחד הם –‬
‫אחת שתיים שלוש‪.‬‬

‫כמו כן נוכל לשים לב לעוד דבר בתיבה פה‪ -‬לאחר הספירה של אחת שתיים ושלוש יש פאוזה – הפסקה‬
‫באורך של רבע‪.‬‬
‫התיבות‪ -‬חייבות להיות מלאות כלומר‪ ,‬אם יש תו של שלוש )כמו בתיבה שמעלינו( ואין עוד תו של רבע‪-‬‬
‫תהיה שם פאוזה‪.‬‬
 ‫הנה מקטע קטן מתוך הספר הבסיסי של בלה ברטוק לפסנתר )שהוא בסיס נהדר לתחילת לימודי קריאת‬
‫תווים ונגינה ליד מקלדת(‬

‫נחקור את מה שאנחנו רואים‪-‬‬

‫אנחנו יכולים לראות שהקטע בהחלט מנוגן בארבעה רבעים‪ -‬איך אנחנו יודעים? אם נסתכל על התיבה‬
‫הראשונה נוכל לראות שיש לנו תו של חצי ושני תווי רבע= ארבעה רבעים‪.‬‬
‫דבר שני‪ -‬אפילו לפני שאנחנו מתחילים לקרוא את התווים עצמם‪ -‬אנחנו יכולים להתחיל להסתכל על‬
‫הצורות שלפנינו‪.‬‬
‫לכל תו יש בעצם ארבע אופציות קיומיות‪ -‬לעלות‪ ,‬להישאר‪ ,‬לרדת או לחדול!‬
‫זאת כל התורה בארבע מילים‪.‬‬
‫אם נסתכל על התיבה הראשונה‪ -‬שוב‪ ,‬בלי לפרש את שמות התווים‪ -‬אנחנו רואים תנועה מקבילה בשתי‬
‫הידיים‪ -‬תו של חצי לאחריו ירידה של רבע ועליה של רבע )לא רבע טון! מדובר על הקצב(‬
‫בתיבה הבאה אנחנו רואים תנועה נגדית‪ -‬בעוד יד ימין מטפסת יד שמאל יורדת ‪.‬‬
‫ואז שוב נפגוש תנועה מקבילה‪ -‬תו אחד למעלה ואז שניים בירידה‪.‬‬
‫בתיבה השלישית והרביעית יד ימין סטטית )עם ירידה קלה בין השלישית לרביעית( בעוד יד שמאל קודם‬
‫מטפסת ואז יורדת‪.‬‬
‫כמו כן –עוד דבר ממש ממש חשוב‪ -‬כשאנחנו קוראים את מערכת ההפעלה הזאת‪ -‬וכשהיא כתובה כמו‬
‫שצריך‪ -‬אנחנו בעצם נראה בדיוק מה קורה ברגע מסויים במקביל בכל החמשות‪ -‬בכל רגע אפשר ׳להניח‬
‫סרגל אנכי׳ ולראות מה קורה ברגע נתון‪.‬‬

‫למה הכוונה?‬
‫נסתכל על התיבה השנייה בדוגמה שפה‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לראות שיד ימין מנגנת שני רבעים ואז הפסקה של רבע ושוב רבע‪.‬‬
‫יד שמאל לעומת זאת מנגנת חצי ואז שני רבעים עוקבים‪.‬‬
‫אם אנחנו רואים שאין מידע – כמו ביד שמאל ברבע השני של התיבה‪ -‬יש כרגע תו מתרחש‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ברבע השלישי אנחנו רואים שבעוד שיש הפסקה ביד ימין ויד שמאל מנגנת במקביל ‪.‬‬

‫ומה אלה כל הקשתות האלה? יש לנו שני סוגים ‪-‬‬

‫הראשון‪ -‬הוא הקשתות העיקריות שרואים פה בדוגמא‪ -‬הם נקראות ׳ לגטו׳ ‪ L e g a to‬׳ביחד׳ באיטלקית‪.‬‬
‫לרוב המשמעות תהיה – בנשימה אחת‪ .‬איך נזהה את הסוג הזה? מאוד פשוט‪ -‬הוא מכיל כמה מילים או‬
‫משפט ביחד‪ -‬מאוד ברור בדוגמא פה‪ .‬יש כמה וכמה תווים מאוגדים תחת הגג של הקשת‪ -‬ואז מנגנים‬
‫בנשימה אחת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הקשת שבתיבה השלישית ביד שמאל‪ .‬אנחנו רואים תו שלם שמחובר לתו חצי באותו גובה‬
‫התו בתיבה הבאה‪ .‬משמעות הקשת הזאת היא בעצם דבק אורכים‪ -‬מכיוון שאמרנו שכל תיבה מכילה‬
‫ארבעה רבעים )במקרה הזה‪ ,‬אבל גם יכולה להכיל שלושה או שבעה לשם הצורך( אם אנחנו צריכים לנגן תו‬
‫ארוך יותר )או תו ש׳עובר׳ את גבול התיבה( נצטרך לחברו בקשת‪.‬‬
‫אז בעצם אנחנו רואים בדוגמא תו באורך של שלם ועוד חצי כלומר ספירה של שש! אחת שתיים שלוש‬
‫ארבע חמש שש!‬
‫בעוד יד ימין מקישה על התו הראשון של התיבה הבאה‪ ,‬יד שמאל עדיין מחזיקה את התו מהתיבה הקודמת‪.‬‬

‫סימני התק )או פשוט דיאז במול ובקר(‬

‫דיאז – סולמית אומר‪ -‬נגן חצי טון למעלה‪.‬‬

‫במול אומר‪ -‬נגן חצי טון למטה‪.‬‬
‫בקר מבטל את הקודם )בתוך תיבה !(‬
‫ההגדרה מחזיקה עד סוף תיבה מסויימת – אלא אם יש סימן בתחילת השורה‪ -‬מה שמגדיר סולם )אבל זה‬
‫להמשך!! לא להתרגש מזה כלל‪ ,‬זה פשוט יותר ממה שנראה(‬
 ‫נביט לרגע בדוגמא להלן‪-‬‬
‫קודם כל אנחנו כבר יכולים לראות שעברנו לשלושה רבעים‪ -‬אחת שתיים שלוש‪.‬‬
‫דבר שני‪-‬‬
‫בתיבה האשונה‪ -‬הסול הפך לסול דיאז‪ -‬ואנחנו רואים גם סול בתיבה הבאה‪ -‬מכיוון שעברנו תיבה הסול‬
‫הבא יהיה סול רגיל ולא דיאז‪ -‬לרוב )כמו שהוספתי כאן( יתווסף בקר כדי להזכיר לנו שחזרנו בחזרה ‪ ,‬אבל‬
‫לא תמיד יהיה‪ ,‬הוא לא חובה אלא כדי להקל‪ -‬שוב‪ ,‬זה המקום להזכיר שהכל כאן כדי לעזור לנו‪.‬‬
‫כמו כן גם הסי שקיבל במול בתיבה השניה‪ ,‬יבוטל אחרי קו התיבה כלומר הסי בתיבה האחרונה יחזור‬
‫להיות סי רגיל‪.‬‬

‫אפשר גם לראות שבתיבה הראשונה ביד שמאל יש לנו מי שמנגן בעצם באורך של חמישה רבעים!‬

‫נושא אחרון לשיעור ראשון>>>‬

‫שמיניות !‬

‫אמרנו שכל תיבה בארבעה רבעים אפשר לחלק לארבעה רבעים‪.‬‬

‫אבל כל רבע ניתן לחלק לשניים‪ -‬לשתי שמיניות! כלומר שמונה שמיניות בתיבה של ארבעה רבעים‪.‬‬

‫ואז מה שיש לנו זה אחד ו שתיים ו שלוש ו ארבע ו !‬

‫במקרה הזה אנחנו יכולים לראות‪ -‬שבתיבה הראשונה יש לנו בעצם שני רבעים ראשונים שהתחלקו להם‬
‫לארבע שמיניות ולאחריהן שני רבעים‪.‬‬
‫כלומר שתי הידיים מנגנות ב‪ -‬אחד ו שתיים ו שלוש ארבע )כמובן שלשלוש וארבע יש ׳ו׳ אבל אנחנו לא‬
‫מנגנים אותו בצורה מפורשת(‬

‫!אגב‪ -‬הנקודה שמעל התו‪ -‬סטקטו‪ -‬קצר‬

‫ֿ‬
‫נחזור לנושא הנקודה‪ -‬פה אנחנו יכולים לראות בתיבה הראשונה רבע עם נקודה ‪ ,‬מה שמוסיף לרבע‬
‫שמינית – ואז התו הבא נופל על ה ׳ו׳ של השלוש ‪ ,‬הפלוסים מסמנים את אחת שתיים שלוש ארבע והסימון‬
‫האדום את ה‪ -‬ו׳ ‪ .‬כמו כן אנחנו יכולים לראות את הקשתות המחברות ובתיבה השלישית‪ -‬שבעצם‬
‫׳מתחילה׳ בשתיים של התיבה הקודמת‪ ,‬וממשיכה בארבע שמיניות בשתיים ׳ו׳ שלוש ׳ו׳ ישנה פאוזה של‬
‫שמינית בארבע והתיבה מסתיימת בשמינית ב ׳ו׳ של הארבע‪.‬‬
 ‫שיעורי בית‪:‬‬

‫לכתוב את שמות התווים‬

‫להשתמש בעוגנים‪:‬‬
‫קו אמצעי במפתח סול הוא סי ‪ ,‬קו אמצעי במפתח פה הוא רה‬
‫קו עליון מפתח סול הוא פה‪ ,‬קו עליון מפתח פה הוא לה‬
‫קו תחתון מפתח סול הוא מי ‪ ,‬קו תחתון מפתח פה הוא סול )התשובות בדף הבא(‬

‫וגם‪:‬‬
‫סיכומי עצות‪:‬‬

‫לפני שמנגנים מסתכלים וקוראים צורות!‬

‫עדיף להסתכל על הדף ולא על הידיים‪.‬‬
‫במקום לפענח כל תו בעצמו אפשר לפענח רק תו אחד ולזהות מגמות‪ -‬עולה יורד נשאר או חודל‬
‫לאחר מכן מגמות של שתי הידיים‪ -‬מקבילות? מנוגדות?‬
‫ולזכור שכל זה הוא בעצם חוברת הפעלה‪ -‬לא להפעיל רגש! זה מאוד טכני )‪:‬‬
‫אם נתקלים בדיאז או במול אז מזיזים את האצבע ולא את המוח‪.‬‬
‫וגם אפשר עם עיפרון לסמן את ה אחד ו שתיים ו שלוש ו ארבע ו בקווים אנכיים כדי לעזור לנו לזכור‪ ,‬לפחות‬
‫בשלב ראשוני‪.‬‬

‫לקרוא לאט לאט – עדיף לפתח מיומנות של צב אבל לפתח אותה‪ ,‬מאשר לחלום על להיות ארנב ולהאכל‬
‫בתור תבשיל באיזה סיר של צרפתי !!!‬
 ‫משמאל לימין‬
‫מי דו דו סי סול רה סי רה סול לה לה‬

‫פה סי פה מי מי רה רה סי דו דו דו‬

‫מי לה סי פה דו דו רה דו‬

‫לה רה סי סול דו דו פה סול‬

 ‫נספחודוס‬

‫רשימה של המודוסים )יוני דורי פריגי לידי מיקסולידי אהולי ולוקרי(‬

‫שזה אומר בעצם‬

‫יש לנו דו רה מי פה סול לה סי דו )יוני(‬

‫נקרא לדו‪ 1‬לרה‪ 2‬מי‪ 3‬פה‪ 4‬סול‪ 5‬לה‪ 6‬סי‪ 7‬דו‪) 8‬או בעצם‪ 1‬שוב(‬

‫ועכשיו נרכיב מהם סולמות )אני קורא להם שרשראות( חדשים במעגל‬

‫)דורי(‬ ‫המודוס הראשון יהיה רה מי פה סול לה סי דו רה‬

‫)פריגי(‬ ‫מי פה סול לה סי דו רה מי‬ ‫השני‬
‫)לידי(‬ ‫פה סול לה סי דו רה מי לה‬ ‫השלישי‬
‫)מיקסולידי(‬ ‫סול לה סי דו רה מי פה סול‬ ‫הרביעי‬
‫)אהולי(‬ ‫לה סי דו רה מי פה סול לה‬ ‫החמישי‬
‫)לוקרי המיוחד(‬ ‫סי דו רה מי פה סול לה סי‬ ‫השישי והאחרון‬

‫מה הקטע ומה העניין?‬

‫אז לכל אחד יש צליל משל עצמו‪.‬‬
‫חלקם מז׳וריים וחלקם מינוריים )איך נדע? פשוט נסתכל על מס׳‪ 3‬של כל סולם‪ .‬אם יש בין‪ 1‬ל‪ 2.5 3‬טון זה‬
‫מז׳ורי‪ ,‬ואם יש‪ 2‬זה מינורי‪ -‬ובעיניי הדרך הכי טובה היא לאמן את האוזן לזהות את זה(‬
‫הם קשורים לדו מז׳ור קשר הדוק‪ -‬אבל יש להם אישיות משל עצמם‪.‬‬
‫מצד שני‪ -‬לדוגמא המודוס הראשון‪ -‬שמתחיל ברה‪ ,‬הוא סולם מינורי‪ ,‬אבל הוא לא רה מינור‪ ....‬אלא אנחנו‬
‫קוראים לו המודוס הראשון של דו )או פשוט רה דורי( כי הוא משתמש בתווים של דו מז׳ור אבל מתחיל‬
‫ונגמר ברה‪.‬‬

‫הצעתי להבנה של המודוסים היא כזאת‪-‬‬

‫פשוט לנגן אותם ולהקשיב בנחת‬
‫ולהבין איזה כוח מיוחד יש לכל אחד )בוויקיפדיה יש דוגמאות לכל אחד(‬

‫בשלב הבא אפשר להתחיל לדבר על איך לזהות אותם וכו׳ אבל כרגע הכי הכי טוב להתרכז בהקשבה‬
‫שלהם ביחס לדו מז׳ור‪.‬‬

‫ובשביל העניין ולשם ההשוואה‪-‬‬

‫נגיד שלום לרה מז׳ור )שבאופן כללי יש לו שני דיאזים אבל זה בפעם הבאה(‬

‫ואז נגיד שלום לרה מינור )אפשר לשים לב שמס׳‪ 3‬התקטן לו )‪( :‬‬

‫ואז נגיד שלום לאדון מודוס )טוב‪ ,‬אז כבר אפשר לראות שהוא מינורי ושה‪ 6‬שלו גם קטן(‬