‫ס‬

‫מור וגיא‬
‫ללימו מיועדחבת‬
‫ד‬
‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫למשך שהחב‬
‫בועי ת‬
‫ים‬

‫ענייני ברכות‬
‫ברכות הנהנין‬

‫לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬

‫עש"ק פרשת שלח‪-‬קרח תשע"ט‬

 For more information about Beth Medrash Govoha's
Shivti program and to start a chabura in your
Bais Medrash please call 732-367-1060 Ext. 4250
or email shivti@bmg.edu

To listen to the shiurim
call the Kol Hatorah Hotline 732-806-9090

‫לזכות ולעילוי נשמת‬

‫ר' אורי בן ר' פנחס יהושע ע"ה‬
‫ר' פנחס יהושע בן ר' אורי ע"ה‬
.‫ה‬.‫ב‬.‫צ‬.‫נ‬.‫ת‬

‫שע"י בית מדרש גבוה‬

‫להערות והארות נא לפנות למערכת‬
732–367–1060 Ext. 4250

‫סידור הסוגיא והכנת המראי מקומות‬ ‫ראש המפעל‬

‫הרה"ג ר' אברהם ישעיהו פראנד שליט"א‬ ‫הרב אברהם מנחם קולמן‬
‫עורך אחראי‬ ‫מנהל המפעל‬
‫הרב יוסף שאול הויזמן‬ ‫הרב זאב הכהן שענברון‬

shivtiyk.com
Kuntres Product #123

‫סוגיא זו יצאה לאור במחזור תשע"ו ועתה השבנו ידינו‬

‫ ופנים חדשות באו לכאן‬,‫עליה לצרפה וללבנה שוב‬

This Shivti publication is a product of many intensive hours of work by our staff.
It is intended to be used as part of the Shivti chabura program or for personal use.
Any other use, reproduction or dissemination requires the consent of Shivti.
 ‫ענייני ברכות‬
‫ברכות הנהנין‬

‫כל הנהנה מעולם הזה ע"י אכילה ושתיה‪ ,‬חייב לברך ברכה קודם שיהנה‪ ,‬וכן ברכה‬
‫לאחר שנהנה‪.‬‬
‫(דברים ח י)‬ ‫באכילת פת נכתב בתורה בהדיא שיש חיוב לברך לאחר המזון‪ ,‬כדכתיב‬
‫ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך‪ .‬ונחלקו הראשונים אם החיוב הנלמד מפסוק‬
‫זה כולל רק ברכת המזון‪ ,‬או גם ברכת מעין שבע (שמברכים על מיני מאפה‪ ,‬יין ועל פירות‬
‫משבעת המינים)‪.‬‬
‫אבל שאר ברכות הנהנין ‪ -‬כגון הברכה שלפני האכילה‬
‫(ברכת המוציא‪ ,‬מזונות‪ ,‬העץ וכדומה)‬
‫וכן ברכת בורא נפשות שלאחר אכילת שאר מאכלים לכולי עלמא אי אפשר למילף‬
‫מפסוק זה‪.‬‬
‫המקור לחיוב ברכת הנהנין נידון בגמ' מסכת ברכות (דף לה‪ ,).‬ומסקינן דסברא הוא ‪-‬‬
‫דאסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה‪ .‬והגמ' מוסיף דכל שנהנה מעולם הזה‬
‫בלא ברכה ‪ -‬מעל‪ ,‬ונחשב כאילו נהנה מקדשי שמים‪.‬‬

‫בחוברת זו יתבאר‪:‬‬
‫א‪ .‬גדר האיסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הסברא כוללת גם ברכה אחרונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬דיני ברכת הנהנין‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ענייני ברכות‬
‫ברכות הנהנין‬

‫מתני' מסכת נדה דף נא‪ :‬מתני' כל הטעון עד דף נב‪ .‬מתני'‪..............‬לט‬ ‫ברכות הנהנין ‪ -‬אסור ליהנות בלא ברכה‬
‫רש"י שם ד"ה ריחני‪.....................................................................................‬מ‬
‫מתני' מס' ברכות דף לה‪...............................................................................‬ז‬
‫משנה ברורה סי' רטז ס"ק ד‪....................................................................‬מא‬
‫גמ' שם אלא סברא‪........................................................................................‬ז‬
‫שער הציון אות ג‪.......................................................................................‬מא‬
‫גמ' שם ת"ר עד גמ' דף לה‪ :‬ר' חנינא‪.........................................................‬ז‬
‫רש"י ד"ה אלא סברא בא"ד‪.........................................................................‬ז‬
‫ברכות הנהנין ‪ -‬להלכה‬ ‫גמ' שם דף מח‪ :‬תנו רבנן עד גמ' ואין לי‪..................................................‬ט‬
‫חיי אדם הלכות ברכת הנהנין כלל מט סעי' א‪....................................‬מב‬ ‫רש"י ד"ה כשהוא ‪.........................................................................................‬ט‬
‫רמ"א סי' סב סעי' ד‪....................................................................................‬מג‬ ‫גמ' שם דף לה‪ :‬א"ר חנינא בר פפא עד גמ' ר' חנינא בר פפא‪................‬י‬
‫משנה ברורה ס"ק ט ‪..................................................................................‬מג‬ ‫רש"י ד"ה גוזל‪.................................................................................................‬י‬
‫ביאור הלכה ד"ה שלא יהא‪.......................................................................‬מג‬ ‫מהרש"א שם ד"ה ל"ק‪................................................................................‬יא‬
‫שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' כג‪......................................................................‬מה‬ ‫שלטי הגיבורים שם בשם הריא"ז דף כד‪ :‬מדפי הרי"ף‪........................‬יב‬
‫שלחן ערוך סי' רי סעי' א ומשנה ברורה ‪...............................................‬מו‬ ‫חידושי הריטב"א שם ד"ה אלא סברא‪.....................................................‬יג‬
‫שם ס"ק ג ‪.....................................................................................................‬מז‬ ‫חידושי הרשב"א שם ד"ה הכי גרסינן ‪.....................................................‬יד‬
‫שלחן ערוך סי' קצו סעי' א – ב ומשנה ברורה ס"ק א – ס"ק ז ‪..........‬מט‬ ‫עמק ברכה ברכות הנהנין סי' א‪...............................................................‬טו‬
‫שלחן ערוך סי' רד סעי' א‪.........................................................................‬נא‬ ‫חידושי רבי ארי' לייב ח"א סי' ב אות ב‪....................................................‬יז‬
‫שם סעי' ז‪......................................................................................................‬נג‬ ‫גמ' מס' ברכות דף יב‪ .‬מקום שאמרו עד גמ' אמר רבה בר חיננא‬
‫שלחן ערוך סי' רטז סעי' א‪........................................................................‬נד‬ ‫ופירש"י ‪.........................................................................................................‬יח‬
‫תוס' ד"ה לא‪..................................................................................................‬יח‬
‫ברכות הנהנין ‪ -‬ליתר עיון‬ ‫גליון הש"ס ד"ה תוס' ד"ה עד בא"ד ולא הוי ‪.........................................‬יח‬
‫ריטב"א הל' ברכות פרק א אות ב‪..............................................................‬נו‬ ‫שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' יח אות ח עד ד"ה ולענין ‪........................‬יט‬
‫מרומי שדה מס' ברכות דף לה‪ .‬ד"ה שם‪ .‬ילך ‪........................................‬נז‬ ‫תוס' מס' ברכות דף מט‪ :‬ד"ה רבי מאיר בא"ד‪......................................‬כא‬
‫אוצר חיים שם דף לה‪ .‬ד"ה בפרש"י‪........................................................‬נח‬ ‫גליון הש"ס ‪..................................................................................................‬כא‬
‫שפת אמת שם דף לה‪ .‬ד"ה וז"ש ‪.............................................................‬נט‬ ‫נמוקי הגרי"ב שם ד"ה שם בא"ד ולענין‪................................................‬כב‬
‫חידושי הרשב"א שם דף מח‪ :‬ד"ה הא‪......................................................‬ס‬ ‫פני יהושע שם דף יב‪ .‬ד"ה ויותר נראה ‪...................................................‬כג‬
‫הערות מסכת ברכות שם ד"ה לפניו עד ד"ה רד"ה‪.............................‬סא‬ ‫רא"ש שם פרק ז סי' ב עד בא"ד כתב רשב"ם ‪......................................‬כד‬
‫תלמידי רבינו יונה שם דף כה‪ .‬ד"ה מאי תקנתיה ‪...............................‬סב‬ ‫פסקי תשובה ח"א סי' לח‪..........................................................................‬כה‬
‫צל"ח שם דף לה‪ .‬ד"ה ודע ‪........................................................................‬סג‬ ‫רמב"ם הל' ברכות פרק ג' הל' יא ‪ -‬יב‪.....................................................‬כז‬
‫פני יהושע שם דף לה‪ .‬ד"ה בגמרא אלא סברא הוא‪...........................‬סד‬ ‫כסף משנה שם בא"ד ואכתי‪......................................................................‬כז‬
‫שו"ת בית אפרים אהע"ז סי' נח‪..............................................................‬סה‬ ‫מתני' מס' סוכה דף כו‪..............................................................................:‬כח‬
‫צל"ח מס' ברכות דף לה‪ .‬ד"ה ומה שכתב‪..............................................‬סו‬ ‫רש"י ד"ה נטלו במפה‪................................................................................‬כח‬
‫אשר לשלמה מועד סי' יד‪.........................................................................‬סז‬ ‫תוס' מס' ברכות דף לט‪ .‬ד"ה בצר עד בא"ד ובירושלמי‪....................‬כט‬
‫נטעי נעמנים או"ח סי' יב ד"ה עוד בענין הנ"ל‪.....................................‬עב‬ ‫רא"ש שם פרק ו סי' טז בא"ד ויש להסתפק עד בא"ד ומתוך ‪............‬ל‬
‫גליונות אבי עזרי על הרמב"ם הל' ברכות פ"א ה"ב‪.............................‬עד‬ ‫גמ' מס' ברכות דף מג‪ :‬אמר רב זוטרא ‪...................................................‬לא‬
‫שם פ"ט ה"א‪................................................................................................‬עד‬ ‫צל"ח שם ד"ה מנין‪.....................................................................................‬לב‬
‫הסכמת הג"ר מאיר אריק לספר שיח השדה אות א ‪...........................‬עה‬ ‫שו"ת אבני נזר או"ח סי' לז אות ה ‪ -‬ט‪....................................................‬לג‬
‫באר היטב סי' ריג אות א‪............................................................................‬עו‬ ‫רמב"ם הל' ברכות פרק א הל' ב ‪..............................................................‬לה‬
‫שו"ת האלף לך שלמה סי' שכא‪...............................................................‬עז‬ ‫רמב"ם שם פרק ט הל' א‪............................................................................‬לו‬
‫תורת מיכאל סי' א‪.....................................................................................‬עח‬ ‫ראש יוסף מס' ברכות דף מג‪ :‬ד"ה אמר ‪..................................................‬לז‬

‫ה‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫ברכ‬

‫בסוגיא זו יל"ע‪:‬‬ ‫מתני' מס' ברכות דף לה‪.‬‬

‫א‪ .‬האם הסברא היא שאסור לאכול בלא ברכה דחשיב גזל ומעילה‪,‬‬ ‫איזה ברכה מברכים על הפירות‪ ,‬על היין‪ ,‬על הפת‪ ,‬ועל הירקות‪.‬‬
‫והברכה מתירה את האיסור גזל‪ .‬או דלמא הסברא היא שהרוצה ליהנות‬ ‫גמ' שם אלא סברא‬
‫מעוה"ז מחוייב להודות להשי"ת‪ ,‬וכיון שיש עליו חיוב ברכה לכן אסרו‬ ‫(לעיל מניה מייתי קרא לחיוב ברכת הנהנין‪ ,‬והגמ' מדחה הראיה‪ .‬להבנת סוגיין אין‬
‫חז"ל לאכול קודם שיברך‪ ,‬והחיוב ברכה גורם האיסור‪ .‬ויש כמה נפק"מ‬ ‫צריכים ללמוד את כל השקלא וטריא של הגמ'‪).‬‬
‫להלכה התלויים בצדדים אלו וכמו שיתבאר בהמשך הסוגיא‪.‬‬ ‫חיוב ברכת הנהנין הוא מסברא‪ ,‬שאסור לו לאדם ליהנות מעולם הזה‬
‫ב‪ .‬האם גם החיוב לברך ברכה אחרונה (בשאר אוכלים לבד מפת) הוא בכלל‬ ‫בלא ברכה‪.‬‬
‫הסברא‪ ,‬או דרק ברכה ראשונה הוא חיוב מסברא‪ ,‬ואילו ברכה אחרונה‬ ‫גמ' שם ת"ר עד גמ' דף לה‪ :‬ר' חנינא‬
‫ילפינן ממקור אחר‪.‬‬ ‫כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה מעל‪ .‬ורבי יהודה אמר שמואל אמר‬
‫רש"י ד"ה אלא סברא בא"ד‬ ‫ה"ז כאילו נהנה מקדשי שמים (לביאור מה אתא רבי יהודה אמר שמואל להוסיף‬
‫סברא היא כיון שנהנה מן המאכל צריך להודות למי שבראו‪.‬‬ ‫עיין במדור ליתר עיון דברי המרומי שדה)‪.‬‬
‫[מבואר כצד ב' הנ"ל דהסברא היא שיש חיוב להודות‪ .‬עיין בסמוך‪].‬‬
‫ז‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫ח‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫כ"כ הריטב"א כאן‪ .‬עיין לעיל דף לה‪ .‬תוד"ה לפניו ועי' במדור ליתר עיון בדברי הרשב"א וספר‬ ‫גמ' שם דף מח‪ :‬תנו רבנן עד גמ' ואין לי‬
‫הערות להגרי"ש אלישיב‪]).‬‬ ‫חיוב ברכת הנהנין קודם אכילה ‪ -‬לדעת חכמים ילפינן מק"ו ‪ -‬אם‬
‫רש"י ד"ה כשהוא‬ ‫כשהוא שבע חייב לברך‪ ,‬כשהוא רעב לא כל שכן ‪ ,‬ולשאר התנאים ילפי‬
‫הק"ו הוא דאם חייב לברך להודות על שבעו‪ ,‬כ"ש שחייב להודות כשבא‬ ‫לי' מקרא‪.‬‬
‫להפיק את רעבונו‪.‬‬ ‫[מבואר דחיוב ברכת הנהנין ילפינן מק"ו או מקרא‪ ,‬ואינו סברא‪.‬‬
‫[מבאר הק"ו שיש חיוב להודות קודם שבא לאכול ‪ -‬והוא כעין מה שכתב‬ ‫(יש לציין שאף שהגמ' יליף ליה מק"ו מברכת המזון‪ ,‬מ"מ אין ברכה ראשונה חיוב מן התורה‪,‬‬
‫לעיל‪ ,‬שהסברא היא שחייב להודות כשנהנה‪ ,‬ויתבאר עוד להלן‪].‬‬ ‫דאפשר לדחות הק"ו ‪ -‬מה לאחריו שכן כבר נהנה‪ .‬וכוונת הגמ' היא דמק"ו זה סמכו חז"ל לתקן‬
‫ברכת הנהנין קודם האכילה‪ ,‬וכן לשאר התנאים דילפי ליה מקראי‪ ,‬לא הוי רק אסמכתא בעלמא‪,‬‬

‫ט‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫רש"י ד"ה גוזל‬ ‫גמ' שם דף לה‪ :‬א"ר חנינא בר פפא עד גמ' ר' חנינא בר פפא‬
‫גוזל להקב"ה 'את ברכתו'‪.‬‬ ‫כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל‪.‬‬
‫[צ"ע אמאי לא פירש כפשוטו ‪ -‬שגוזל המאכל מהקב"ה‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫י‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫מהרש"א שם ד"ה ל"ק‬

‫מקשה כהנ"ל‪ ,‬ומבאר את דברי הגמ' שגוזל את המאכל מהקב"ה‪ ,‬כי לפני הברכה המאכל הוא של הקב"ה‪.‬‬
‫[ובדעת רש"י י"ל דהוא לשיטתו דהסברא אינה שקודם שבירך יש איסור גזל והברכה מתירה את האיסור‪ ,‬אלא הסברא היא שהבא ליהנות מעוה"ז חייב להודות להשי"ת‬
‫– ומאחר שיש עליו חיוב הודאה לכן אסור לאכול קודם שבירך‪ ,‬ולכן א"א לפרש דגוזל המאכל מהשי"ת‪].‬‬
‫אי‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שלטי הגיבורים שם בשם הריא"ז דף כד‪ :‬מדפי הרי"ף‬

‫[להג"מ רבי יהושע בועז – בזמן הבית יוסף]‬
‫מבאר את הסברא כדעת רש"י‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫בי‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫חידושי הריטב"א >מוה"ק< ‪ -‬ברכות‪ ,‬הלכות ברכות יום טוב בן אברהם אשבילי )ריטב"א( עמוד מס ‪131‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫חידושי הריטב"א שם ד"ה אלא סברא‬
‫כיון דלה' הארץ ומלואה‪ ,‬אינו רשאי לאכול בלי נטילת רשות – ולכן מסברא חייב לברך קודם האכילה‪.‬‬
‫[מבואר דהסברא היא שיש איסור גזל וע"י הברכה מסתלק האיסור‪ .‬ומהאי טעמא ס"ל דהסברא היא רק על ברכה ראשונה‪ ,‬דעל זה שייך נטילת רשות‪ ,‬אבל ברכה‬
‫אחרונה לא הוי סברא‪ ,‬דלא שייך ענין נטילת רשות אחרי שכבר אכל‪].‬‬
‫גי‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫חידושי הרשב"א >זכרון יעקב< ‪ -‬ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬עירובין‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬ביצה‪ ,‬מגילה בן אדרת‪ ,‬שלמה בן אברהם )רשב"א( עמוד מס ‪55‬‬
‫חידושי הרשב"א שם ד"ה הכי גרסינן‬
‫למסקנת הגמ' מסברא חייבים לברך בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה‪( .‬ורק ברכה אחרונה לאחר אכילת שבעת המינים הוי מה"ת‪ ,‬ואכ"מ‪).‬‬
‫[לכאורה מבואר דס"ל כדעת רש"י דהסברא היא שחייבים להודות להשי"ת על ההנאה‪ ,‬ולכן ס"ל דגם ברכה אחרונה הוי בכלל הסברא‪ .‬ולדעת הריטב"א ברכה אחרונה‬
‫נתקנה דומיא דברכת המזון‪ ,‬עיין במדור להלכה בדברי המשנה ברורה סי' רי ס"ק ד‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫די‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫פומרנצ'יק‪ ,‬אריה בן זאב עמוד מס ‪54‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫ברכה‬
‫סי' א‬ ‫עמק ברכה ברכות עמק‬
‫הנהנין‬
‫[להג"ר אריה ליב פומרנציק – תלמיד הגרי"ז מבריסק]‬
‫מביא דברי הגמ' (דף נא‪ ):‬דאיבעיא לן מי שאכל בלא ברכה אם עדיין יכול לברך אחרי האכילה‪ ,‬ורבינא ס"ל שיכול לברך אח"כ‪ ,‬דומיא דטבילה שיכולים לברך‬
‫אחרי הטבילה‪ .‬והגמ' מדחה הראיה דלא דמי ‪ -‬דבטבילה גברא לא חזי וכאן גברא חזי‪ .‬ולכאורה צ"ע מה ההו"א לדמות אכילה לטבילה‪ ,‬הא עיקר ברכת‬
‫הנהנין נתקנה שיברך קודם שנהנה‪ ,‬משום דאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה‪ ,‬ואם עבר ונהנה שוב א"א לברך‪.‬‬
‫ומבאר דיש שני דינים בברכת הנהנין א‪ .‬להתיר איסור אכילה‪ ,‬דאסור לאדם ליהנות מעולם הזה בלא ברכה‪ .‬ב‪ .‬מצוה לברך מק"ו דאם כשהוא שבע מברך‪,‬‬
‫כשהוא רעב לא כ"ש‪ ,‬כמבואר בגמ' דף מח‪ :‬ורבינא סבר דאחרי האכילה יכול לברך‪ ,‬דאכתי איכא מצות ברכה‪ ,‬והגמ' מדחה דכיון שהיה ראוי לברך קודם‬
‫האכילה‪ ,‬א"א לקיים המצוה לברך אחרי האכילה‪ .‬ולפי"ז מסיק דבציור שלא היה ראוי לברך קודם האכילה‪ ,‬יכול לברך אחרי האכילה מצד המצוה לברך‬
‫דילפינן מק"ו‪ ,‬וכמו בטבילה שמברך לאחר האכילה‪.‬‬
‫[אמנם קושייתו אתי רק לפי שיטת הריטב"א דהסברא היא שיש איסור ליהנות קודם אכילה‪ ,‬ואילו לדעת רש"י והרשב"א שגם ברכת הנהנין לפניה הוא מצד חיוב‬
‫הודאה‪ ,‬שפיר מובנת האיבעיא אם יכול לברך ברכה ראשונה אף לאחר האכילה‪ ,‬דאף אם עבר וכבר נהנה‪ ,‬אולי עדיין יכול להודות על האכילה וכן לדעת רש"י הק"ו‬
‫והסברא‪ ,‬שניהם הויין חיוב להודות על האכילה‪ ,‬ולא שני דינים שונים‪.‬‬
‫ועיין במדור ליתר עיון בדברי אשר לשלמה מועד סי' יד‪].‬‬
‫וט‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫עמק ברכה פומרנצ'יק‪ ,‬אריה בן זאב עמוד מס ‪55‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫זט‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫חידושי רבי ארי' לייב ח"א סי' ב אות ב‬

‫[להגאון רבי ארי' ליב מאלין זצ"ל ראש ישיבת בית התלמוד]‬
‫מדייק מלשון הרמב"ם דהסברא היא שיש חיוב ברכה‪ ,‬ומחמת החיוב ברכה אסרו חז"ל לאכול בלא ברכה ‪ -‬ואם אוכל הר"ז מעל‪ .‬ומדייק מלשון רש"י‬
‫שכתב דכיון שנהנה צריך להודות – דגם ברכה שלאחריה חייבים לברך מסברא‪.‬‬
‫החכמהילפינן מחד סברא‪ .‬ומבאר דכיון‬
‫אוצרתרוויהו‬
‫תכנת והרי‬
‫ע"יכלשהו‪,‬‬
‫באכילת‬ ‫סגי‬ ‫ראשונה‬
‫עמוד מס ‪15‬הודפס‬‫בברכה‬
‫משה‬‫להתחייב‬
‫ואילואברהם‬ ‫אחרונה‪,‬‬
‫לייב בן‬ ‫ברכהאריה‬ ‫לחיוב‬
‫מאלין‪,‬‬ ‫שיעור‪ -‬א‬ ‫רביאיכא‬
‫אריה לייב‬ ‫אמאי‬ ‫וכן מבאר‬
‫חידושי‬
‫דקודם ברכה ראשונה תיקנו חז"ל איסור אכילה לכן לא שייך בו שיעור‪ ,‬משא"כ לאחר אכילה דיש רק חיוב להודות‪ ,‬לכן יש שיעור אכילה שאם אכל‬
‫כשיעור זה חייב להודות‪.‬‬
‫[והוא כשיטת הרשב"א הנ"ל‪ ,‬דהסברא היא שחייב להודות קודם האכילה ואחר האכילה‪ ,‬ובגלל חיוב ברכה אסרו חז"ל לאכול קודם ברכה‪ ,‬וכן א"ש דעת רש"י דהסברא‬
‫מחייבת ברכה לאחר האכילה‪].‬‬
‫ועי' במדור ליתר עיון דברי האוצר חיים‪.‬‬
‫זי‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫גמ' מס' ברכות דף יב‪ .‬מקום שאמרו עד גמ' אמר רבה בר חיננא ופירש"י גליון הש"ס ד"ה תוס' ד"ה עד בא"ד ולא הוי‬
‫דעת הר"י דבברכת הנהנין לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא‪ ,‬כיון דהוי‬ ‫הגמ' מסתפקת במי שאחז כוס של שכר וחשב שהוא כוס של יין‪ ,‬והתחיל‬
‫ספק איסור‪ ,‬דאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה‪ ,‬וספיקו לחומרא‪.‬‬ ‫לברך כשדעתו לברך ברכת בורא פרי הגפן‪ ,‬ואח"כ ראה שהוא של שכר‬
‫[בפשטות י"ל דמחלוקת הר"י והרי"ף היא בהנ"ל‪ ,‬אם הסברא דאסור ליהנות‬ ‫וסיים בברכת שהכל ‪ -‬האם יצא או לא‪ ,‬והאיבעיא לא אפשיטא‪.‬‬
‫היא מצד שיש איסור אכילה עד שיברך‪ ,‬או דהסברא היא שחייבים לברך‪,‬‬ ‫תוס' ד"ה לא‬
‫ומחמת החיוב לברך חל איסור לאכול מבלי לברך‪ .‬ולכן אם יש ספק הוי‬
‫ספיקא דרבנן ואזלינן לקולא‪ ,‬ושוב ליכא איסור‪ ,‬דהאיסור תלוי בחיוב ברכה‪.‬‬
‫דעת הרי"ף כיון דלא אפשיטא אינו חוזר ומברך‪ ,‬ודעת הר"י דאזלינן‬
‫(דברי הגרעק"א יתבארו בארוכה בחוברת הבאה ‪ -‬הובאו כאן רק הדברים שנוגעים לסוגיא‬ ‫לחומרא וחוזר ומברך כיון שלא כיוון לברכה הראויה בעת שאמר השם‬
‫דידן‪]).‬‬ ‫ומלכות‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫חי‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫ולעניןחיים יהודה ליב עמוד מס ‪141‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬

‫ד"הזלמן בן‬
‫שלמה‬ ‫ח"א אסי' יח אות‬
‫אוירבאך‪,‬ח עד‬ ‫שלמה ‪-‬‬ ‫מנחת‬
‫שלמה‬ ‫שו"ת מנחת‬
‫[להג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל]‬
‫להלכה נקטינן דספק ברכת הנהנין לקולא‪ ,‬ומוכיח מהא דבעל קרי ואונן אוכלים בלא ברכה – והרי רק מותר להם לעבור איסורים בשב ואל תעשה‪ ,‬אבל‬
‫לא עבירה בקום ועשה‪ .‬אלא על כרחך שהאיסור מעילה נובע מחובת ברכה שיש על הגברא‪ ,‬ולכן כל מי שאינו מחויב לברך אינו עובר על איסור מעילה‪.‬‬
‫[אמנם דבריו תלויים במחלוקת רש"י והריטב"א הנ"ל‪].‬‬
‫טי‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬

‫‪ 142‬שם‪].‬‬ ‫עמודסבמס‬
‫ובמש"כ‬ ‫המשנהליב‬
‫ברורה סי'‬ ‫בדברייהודה‬
‫להלכהחיים‬
‫זלמן בן‬ ‫שלמה‬
‫ובמדור‬ ‫בדבריאהעמק ברכה‬
‫אוירבאך‪,‬אות ב‬ ‫שלמה ‪-‬‬
‫מנחתלעיל‬
‫[ועיין‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫כ‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫גליון הש"ס‬ ‫תוס' מס' ברכות דף מט‪ :‬ד"ה רבי מאיר בא"ד‬
‫מקשה אמאי לא אמרינן ספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫לענין שתיה יש להחמיר לברך ברכה אחרונה גם בפחות מכדי לוגמיו‪.‬‬
‫אכ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫נמוקי הגרי"ב שם ד"ה שם בא"ד ולענין‬

‫[להג"ר יהודה בכרך אב"ד סייני – תלמיד הג"ר יצחק מוואלוזין]‬
‫הר"י אזיל לשיטתו הנ"ל דבברכת הנהנין לא אמרינן ספק ברכות להקל‪.‬‬
‫[צ"ע דספק ברכות לחומרא שייך בברכה ראשונה‪ ,‬כיון שיש איסור ליהנות אבל ברכה אחרונה בודאי לא הוי נטילת רשות אלא הוא חיוב הודאה‪ ,‬ומוכרח דס"ל דהטעם‬
‫דבברכת הנהנין אזלינן לחומרא אינו מפני שהוא ספק איסור‪ ,‬עיין בסמוך‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫בכ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫החכמה< ‪ -‬א )ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬סוכה( יעקב יהושע פאלק בן צבי הירש עמוד מס ‪53‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫>הוצאת אור‬
‫ויותר נראה‬ ‫יהושע יב‪ .‬ד"ה‬
‫פנישם דף‬‫פני יהושע‬
‫מבאר שיטת הר"י אמאי חוזר ומברך ‪ -‬דכל דלא הוי טירחא לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא‪ ,‬וכן מבאר דלא הוי חשש ברכה שאינה צריכה‪ ,‬דהיכא דחוזר‬
‫ומברך‪ ,‬יכול לברך בלשון תרגום‪( .‬דיני ברכה בשאר לשונות ‪ -‬יתבארו בחוברת הבאה בעז"ה‪).‬‬
‫[לדבריו מובן דגם בברכה אחרונה הדין כן‪].‬‬
‫גכ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫רא"ש שם פרק ז סי' ב עד בא"ד כתב רשב"ם‬

‫מביא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד אם האוכל דבר איסור מברך תחלה ובסוף‪ .‬והרא"ש מסיק כהראב"ד דחייב לברך‪ ,‬ומדייק כן מלשון הגמ' במס' בבא קמא‬
‫(דף צד‪ ).‬דמי שגזל סאה חיטים וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה ‪ -‬אין זה מברך אלא מנאץ‪ ,‬ומוכיח דמיהא חייב לברך אבל הוי מנאץ‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫דכ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäôñ÷é úùåáä ôéåèø÷åáñ÷é, àáøäí áï çðåê ãåã òîåã îñ 69‬‬
‫פסקי תשובה ח"א סי' לח‬
‫[להג"ר אברהם פיוטרקובסקי זצ"ל דומ"ץ לאדז]‬
‫מבאר דהרמב"ם והראב"ד נחלקו בהנ"ל אם הברכה היא מחמת האיסור או האיסור הוא מחמת שיש חיוב להודות להשי"ת‪ ,‬ולכן האוכל דבר איסור דליכא‬
‫מצוה להודות‪ ,‬שוב ליכא איסור לאכול בלי ברכה‪.‬‬
‫הכ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫להלן‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäôñ÷é úùåáä ôéåèø÷åáñ÷é, àáøäí áï].‬‬

‫הובאו‪çðåê‬‬
‫‪òîåã‬נזר‪ãåã‬‬
‫‪îñ‬האבני‬ ‫‪70‬‬
‫[דברי‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫וכ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫ומבאר שהטעם שחייבים לברך אפילו אם אוכל משהו הוא גזירה שמא‬ ‫רמב"ם הל' ברכות פרק ג' הל' יא ‪ -‬יב‬
‫הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫‪112‬‬
‫מכשיעור‪.‬‬ ‫יטעוםמס‬
‫יותר‬ ‫מימון )רמב"ם( עמוד‬ ‫משה בן‬
‫אחרונה‪.‬‬ ‫)אהבה( ברכה‬ ‫חדשה< ‪ -‬ב‬
‫מרביעית מברך‬ ‫>מהדורה‬
‫שתה יותר‬ ‫תורה‬
‫כזית פת או‬ ‫משנה‬
‫שאכל‬ ‫רק מי‬
‫[לכאורה לדעת הריטב"א הנ"ל לא קשה מידי‪ ,‬דברכה ראשונה היא לסלק‬ ‫כסף משנה שם בא"ד ואכתי‬
‫האיסור וזה שייך גם על כלשהו‪ ,‬משא"כ ברכה אחרונה היא חובת הודאה וא"כ‬
‫מקשה שברכת המוציא ‪ -‬שהיא מדרבנן ‪ -‬חייבים לברך אף באוכל כל‬
‫שיעורה בכזית ככל שיעורי תורה‪ .‬אולם לדעת רש"י דחיוב ברכה ראשונה‬
‫הוא משום המצוה להודות א"ש קושיית הכסף משנה‪].‬‬ ‫שהוא‪ ,‬ואילו ברכת המזון שהיא מה"ת חייבים רק אם אכל כשיעור‪,‬‬

‫זכ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫[לפי מש"כ רש"י במס' ברכות‪ ,‬דהסברא היא שחייבים להודות ובגלל‬ ‫מתני' מס' סוכה דף כו‪:‬‬
‫שחייבים להודות אסור לאכול קודם ברכה‪ ,‬צ"ל דס"ל דכיון שחייבים להודות‬ ‫מעשה‪ ,‬ונתנו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה ונטלו במפה ואכלו חוץ‬
‫על ההנאה‪ ,‬הסברא היא שחייבים אפילו על אכילת כלשהו ‪ -‬שהרי סוף כל‬ ‫לסוכה ולא בירך אחריו‪.‬‬
‫סוף נהנה‪.‬‬
‫אמנם צ"ע דא"כ אמאי בברכת המזון חייב רק אם אכל כשיעור‪ ,‬הרי גם ברכה‬ ‫רש"י ד"ה נטלו במפה‬
‫זו היא ברכת הודאה‪ ,‬עי' בסמוך‪( .‬ויש לציין דרש"י כאן מיירי בברכה קודם אכילה ונקט‬ ‫אפילו פת כלשהו חייב בברכה ראשונה 'שהרי נהנה'‪ ,‬ואסור ליהנות‬
‫לשון 'נהנה' ‪ -‬ולפי"ז יל"ע מש"כ הגאון רבי ליב מאלין לעיל בדיוק דברי רש"י במס' ברכות)‪].‬‬ ‫בלא ברכה‪ ,‬אבל אינו חייב בסוכה ואינו חייב בברכת המזון‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫חכ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫תוס' מס' ברכות דף לט‪ .‬ד"ה בצר עד בא"ד ובירושלמי‬

‫ברכה ראשונה חייבים לברך אפילו באוכל כלשהו‪ ,‬שהרי אסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה‪ .‬ונחלקו הר"י והתוס' אם מברכים ברכת בורא נפשות אם שתה‬
‫יין פחות מכשיעור‪.‬‬
‫[ויש לעיין במאי פליגי‪ ,‬עיין בסמוך‪].‬‬
‫טכ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫רא"ש שם פרק ו סי' טז בא"ד ויש להסתפק עד בא"ד ומתוך‬

‫מסתפק אם כדי לברך ברכת בורא נפשות צריכים שיעור או לא‪ ,‬וצדדי הספק הם‪ ,‬דאולי רק לברכת המזון וברכת מעין שבע צריכים שיעור דכתיב ואכלת‬
‫ושבעת וברכת (דעת הרא"ש דמעין ג' הוא מה"ת) אבל בורא נפשות אינה צריכה שיעור‪ ,‬או דלמא בורא נפשות נתקנה דומיא דברכת מעין שבע ובעיא שיעור‪.‬‬
‫[מבואר דדעת הר"י היא דברכת המזון ומעין שלוש אינו מברך אלא אם אכל כשיעור‪ ,‬מדגלי קרא מ'ואכלת'‪ ,‬אבל בורא נפשות מברך אפי' על כלשהו‪ .‬ובביאור דעתו י"ל‬
‫דס"ל שיש סברא שחייב להודות‪ ,‬וזה קאי גם על ברכה אחרונה‪ ,‬איברא דברכת המזון ומעין שלוש בעו שיעור מדגלי קרא‪ .‬ואולי י"ל שכן הוא דעת רש"י הנ"ל ולכן אין‬
‫מברכים ברכת המזון על אכילת פת פחות מכשיעור‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫ל‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫גמ' מס' ברכות דף מג‪ :‬אמר רב זוטרא‬

‫מקרא דכל הנשמה תהלל קה ילפינן שמברכים על הריח‪.‬‬
‫אל‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫מנין‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäöì"ç äùìí äçãù - à ìàðãà, éçæ÷àì áï éäåãä äìåé òîåã‬‬ ‫צל"ח שם ד"ה‬
‫‪îñ 196‬‬
‫[לבעל הנודע ביהודה]‬
‫מקשה למה לי קרא לחייב ברכה גבי ריח‪ ,‬הרי איכא סברא דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה‪ .‬ומבאר דכיון דהאיסור ליהנות חשיב כמעילה‪ ,‬והרי‬
‫קיי"ל דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה‪ ,‬ולכן ס"ד דמותר ליהנות מריח בלא ברכה‪.‬‬
‫[לדעת רש"י דהאיסור נתקן בגלל שיש חיוב לברך‪ ,‬עדיין קשה למה לי קרא‪ ,‬סברא הוא‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫בל‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫)או"ח( בורנשטיין‪ ,‬אברהם בן זאב נחום עמוד מס ‪76‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫המפואר ‪ -‬א‬
‫אות ה ‪ -‬ט‬ ‫נזרנזר‬
‫או"ח סי' לז‬ ‫אבני‬
‫שו"ת אבני‬
‫מביא דברי בעל הישמח ישראל מאלכסנדר זצ"ל שהוכיח מזה‪ ,‬דחיוב ברכה הוא משום מעילה‪ ,‬וכיון שקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה להכי בעינן‬
‫קרא מיוחד שחייבים לברך על הנאת ריח‪ ,‬והאבני נזר מקשה עליו דמסקנת הגמ' במס' פסחים (דף כו‪ ).‬דריח יש בו מעילה קודם שנעשה מצותו‪ ,‬ולכן מבאר‬
‫דחיוב נהנה הוא רק על הנאה הנכנסת לגוף – ומוכיח כן מהתוס' במס' ברכות דף נג‪.:‬‬
‫[עיין לעיל בפסקי תשובה שמביא יסוד המחלוקת בין האבנ"ז והישמח ישראל‪].‬‬
‫גל‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫אבני נזר המפואר ‪ -‬א )או"ח( בורנשטיין‪ ,‬אברהם בן זאב נחום עמוד מס ‪77‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫דל‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫חדשה< ‪ -‬ב )אהבה( משה בן מימון )רמב"ם( עמוד מס ‪101‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫>מהדורה‬
‫הל' ב‬ ‫הל' תורה‬
‫ברכות פרק א‬ ‫משנה‬ ‫רמב"ם‬
‫חייב לברך על הריח כמו שחייב לברך קודם האכילה‪.‬‬
‫[הרי דהחיוב לברך על הריח הוא מסברא‪ ,‬וכמו החיוב לברך על אכילה ושתיה‪ ,‬אמנם צ"ע הרי בגמ' מייתי קרא על זה‪].‬‬
‫הל‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫רמב"ם שם פרק ט הל' א‬

‫מסברכה‪.‬‬
‫קודם‬ ‫)רמב"ם( טוב‬
‫עמוד‬ ‫ליהנות מריח‬ ‫משהכךבןאסור‬
‫מימון‬ ‫)אהבה(ברכה‪,‬‬
‫ומשקה קודם‬
‫ממאכל ‪ -‬ב‬ ‫ליהנות‬ ‫שאסור לאדם‬
‫>מהדורה‬ ‫כשם תורה‬
‫משנה‬
‫הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬‫‪133‬‬ ‫חדשה<‬ ‫[והוא כהנ"ל‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫ול‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫אמר ‪ -‬ברכות תאומים‪ ,‬יוסף בן מאיר עמוד מס ‪171‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫>מהדורה ד"ה‬
‫חדשה<‬ ‫מס'יוסף‬
‫ברכות דף מג‪:‬‬ ‫ראש‬‫ראש יוסף‬
‫[להג"מ רבי יוסף תאומים – בעל הפרי מגדים]‬
‫הסברא היא רק על הנאת הגוף‪ ,‬ולא על הנאת הנפש‪ ,‬ומהאי טעמא אין מברכים שהחיינו על ריח‪ ,‬ומציין לדברי הרמב"ם דהחיוב ברכה על הריח הוא משום‬
‫דאסור ליהנות‪ .‬וכן מבאר אמאי אין מברכים ברכה אחרונה על הריח‪.‬‬
‫[מדבריו משמע שלמד דהרמב"ם אכן ס"ל דברכה על הריח היא מסברא ולא מקרא עיין בסמוך‪].‬‬
‫זל‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫ראש יוסף >מהדורה חדשה< ‪ -‬ברכות תאומים‪ ,‬יוסף בן מאיר עמוד מס ‪172‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫חל‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäúìîåã ááìé <òåæ åäãø> - î ðãä úìîåã ááìé òîåã îñ 113‬‬
‫מתני' מסכת נדה דף נא‪ :‬מתני' כל הטעון עד דף נב‪ .‬מתני'‬
‫כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו‪ ,‬ויש שטעון ברכה לפניו ואינו טעון ברכה לאחריו ‪ -‬והיינו ריח דאין מברכים עליו ברכה אחרונה‪.‬‬
‫טל‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäúìîåã ááìé <òåæ åäãø> - î ðãä úìîåã ááìé òîåã îñ 114‬‬
‫רש"י שם ד"ה ריחני‬
‫מברכים בורא עצי בשמים אבל אין מברכים ברכה שלאחריה דהנאה מועטת היא‪.‬‬
‫[לפי"ז אפ"ל דלכן צריכים קרא‪ ,‬דס"ד דעל הנאה מועטת כזו לא צריכים לברך כלל‪ ,‬ומקרא ילפינן דגם על הנאה מועטת שייך הסברא דאסור ליהנות בלא ברכה‪ ,‬ויל"ע‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫מ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכרב אלב תונהיל רוסא ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שער הציון אות ג‬ ‫משנה ברורה סי' רטז ס"ק ד‬

‫מביא עוד טעם בשם הכלבו כיון שכבר נפסק ההנאה הוי כמו שנתעכל‬ ‫מביא דברי רש"י הנ"ל‪.‬‬
‫המאכל דאבד ברכתו‪.‬‬
‫אמ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫חיי אדם ונשמת אדם המפואר ‪ -‬א דאנציג‪ ,‬אברהם בן יחיאל מיכל עמוד מס ‪392‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫חיי אדם הלכות ברכת הנהנין כלל מט סעי' א‬
‫המאכל אסור כהקדש עד שיברך‪.‬‬
‫[מבואר דהחיוב לברך אינו מצד הודאה‪ ,‬אלא הוא כדי לסלק האיסור‪ ,‬וכדעת הריטב"א הנ"ל‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫במ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫ביאור הלכה ד"ה שלא יהא‬ ‫משנה ברורה ס"ק ט‬ ‫רמ"א סי' סב סעי' ד‬
‫לא שייך פטור אנוס הכא ‪ -‬דרק היכא‬ ‫אסור לשתות בבית המרחץ‪ ,‬כיון דאינו יכול‬ ‫העומד במקום שאינו נקי לגמרי ואינו יכול‬
‫דאיכא מצוה‪ ,‬אפשר לפטור מדין אנוס‪ .‬אבל‬ ‫לברך‪ ,‬ואפילו בהרהור אסור‪ ,‬ואינו אנוס‬ ‫לנקותו‪ ,‬יהרהר קר"ש בלבו‪.‬‬
‫הכא איסורא איכא‪ ,‬ולא מהני דהוא אנוס‪.‬‬ ‫לשתות‪.‬‬
‫גמ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫(עיין לעיל בשו"ת מנחת שלמה – שמביא דברי המשנה ברורה ומבארם‪ .‬אמנם לפי מש"כ בביאור הלכה דהטעם הוא דהמאכל אסור עד שיברך‪ ,‬צ"ע)‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫דמ‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäùáè äìåé - å åàæðø, ùîåàì áï éåñó öáé‬‬
‫‪äìåé‬סי' כג‬
‫‪òîåã‬ח"ו‬
‫שבט‪îñ‬הלוי‬
‫שו"ת ‪26‬‬
‫[להג"ר שמואל וואזנר זצ"ל אב"ד זכרון מאיר]‬
‫חולה בבית החולים שאינו יכול לברך מפני ריח רע או גוף שאינו נקי יהרהר הברכה ולא יברך‪.‬‬
‫המ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שלחן ערוך סי' רי סעי' א ומשנה ברורה‬

‫שיעור האכילה להתחייב בברכה ראשונה וברכה אחרונה‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫ומ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שם ס"ק ג‬
‫אפילו על כל שהוא מברכים‪ ,‬דאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה‪.‬‬
‫זמ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬

‫חמ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שלחן ערוך סי' קצו סעי' א – ב ומשנה ברורה ס"ק א – ס"ק ז‬

‫להלכה אין מברכים על אכילת דבר איסור‪.‬‬
‫טמ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫נ‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שלחן ערוך סי' רד סעי' א‬

‫דיני ברכת שהכל‪.‬‬
‫אנ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬

‫בנ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שם סעי' ז‬
‫דיני ברכה על שתיית מים לצמאו‪.‬‬
‫גנ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שלחן ערוך סי' רטז סעי' א‬

‫דיני ברכת הריח‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫דנ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫הכלהל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫הנ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫>מוה"ק< ‪ -‬ברכות‪ ,‬הלכות ברכות יום טוב בן אברהם אשבילי )ריטב"א( עמוד מס ‪243‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫הריטב"א‬
‫פרק א אות ב‬ ‫חידושיברכות‬
‫ריטב"א הל'‬
‫התורה לא ציותה בפירוש שצריכים לברך‪ ,‬כיון שזה דבר שהשכל מחייבו‪ ,‬וחז"ל הוסיפו ותיקנו איסור לאכול קודם שמברכים‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫ונ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫יהודה בן יעקב עמוד מס ‪38‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬

‫צביילך‬ ‫נפתלי‬
‫שם‪.‬‬ ‫לה‪ .‬ד"ה‬ ‫ברכותא דף‬
‫ברלין‪,‬‬ ‫שדה ‪-‬‬‫מרומימס'‬
‫מרומי שדה‬
‫[להגאון הנצי"ב אב"ד ור"י וואלאזין]‬
‫מבאר מה מוסיף רבי יהודה אמר שמואל על הברייתא‪ ,‬דהברייתא מיירי באינו יודע לברך ומותר לו לאכול‪ ,‬ו'מעל' פירושו שדומה לשוגג ואינו עובר על‬
‫איסור‪ .‬ושמואל מוסיף שבאופן שאינו מברך בזדון הרי זה כנהנה מקדשי שמים ואסור‪.‬‬
‫זנ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫חיים‬ ‫ברכות‬ ‫אוצר‬

‫ואם כי היא איננה מעולה שבברכות מ"מ דמיא קצת להא‬ ‫כיצד מברכין פרק ששי‬
‫דאיתא בגמ' הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה‬
‫דף לה‬
‫מחולל כיון דמדמה לה באופן זה ע"ז אמר דז׳׳א דמאי‬
‫במשנה על פירות האילן וכו׳ צ"ע לפי מה דקאמר לעיל‬
‫תקנתי׳ שלא יבא לידי מעילה ילמוד אצל חכם כל הברכות‬
‫בריש המסכת דמשום הכי פתח בערבית ברישא דתנא‬
‫דבעינן שיברך על כל דבר דווקא מעין ברכתו‪ ,‬וזה פשוט‪:‬‬
‫אקרא קאי דכתיב ויהי ערב כו׳ א"כ גם הכא לפי ברייתו‬
‫דף לה ע״ב‬ ‫של עולם הי׳ לו להקדים מיני ירקות וכמו דכתיב ותוצא‬
‫אין פשע וכו׳‪ ,‬ולפי שהוא מיקל וכו׳‪,‬‬ ‫פרש"י ד"ה‬ ‫הארץ דשא עשב וכו' ועץ עושה פרי וכו׳ הרי שירקות‬
‫צע"ק לפרש"י דא"כ מאי שנא בזה דאינו מברך הא בכל‬ ‫ודשאים נבראו תחילה והי׳ לו התנא להקדימם‪ .‬וצ"ל‬
‫העבירות שייך טעם זה דלמדין ממנו כשהוא עובר עברה‪.‬‬ ‫דהכא דכיון דלא שייך אקרא קאי וכמו שכתבו התוס׳ דרק‬
‫וצ"ל דענין הזה שבא ע"י לגימה וסעודות מרעים דשכיחי‬ ‫מסברא הוא חיוב הברכות מש"ה אקדים להו לפי סדר‬
‫טובא וכשאוכלין בקלות ראש ובלא ברכה אזי למדין אחד‬ ‫חשיבותן וכיוצא איזה טעם‪:‬‬
‫מחברו ונעשה חבר לאיש משחית‪ .‬ויותר נראה לפרש‬ ‫בגמ' מה לשבעת המינים שכן וכו׳ ועוד וכו' הוא הדין‬
‫דמשום שגוזל כנסת ישראל שהפירות לוקין עי״ז נתרבה‬ ‫דהומ״ל ועוד בשר ביצים דגים מנלי'‪ ,‬וכמו דמקשה לקמן‬
‫הרעב וגורם לגניבה וגזילה שבעת הרעב‪ ,‬וכן למניעת‬ ‫למאן דתני נטע רבעי‪ ,‬רק דעדיפא פריך ושבק לקושיא‬
‫צדקה ומעשר ומתנות עניים והכל ע"י‪ ,‬והוא הגורם לזה‬ ‫זו אליבא דכ״ע‪ .‬ובאמת הקשה הרשב"א כעין קושיא זו‬
‫ומשום הכי הוא שייך זה רק לשאינו מברך‪:‬‬ ‫לעיל דקאמר הגמ' התינח למאן דתני נטע רבעי וכו׳‪ ,‬דהא‬
‫בגמ' וחמרא מי סעיד והא רבא וכו׳‪ .‬לכאורה הי׳ לו‬ ‫גם לדידי׳ קשה אשכח' לאחריו וכו׳‪ ,‬ועיין בצל"ח ובפנ״י‬
‫להגמ׳ להקשות תחילה מן הפסוק דיין ישמח והדר‬ ‫שהאריכו מאוד בזה‪:‬‬
‫להקשות מרבא‪ ,‬והנראה דבתחילה הוה סבר דהא דקאמר‬ ‫בפרש"י אלא סברא הוא וכו׳ דכיון דנהנה צריך להודות‬
‫דיין סעיד היינו דווקא בהרבה יין כסברא החיצונה דהרבה‬ ‫למי שבראם‪ .‬המעיין בלשון רש"י יראה ששינה קצת‬
‫סעיד ופורתא לא סעיד‪ ,‬רק דלענין ברכה אין נפקא מינה‪,‬‬ ‫מלשון הגמ׳‪ ,‬דבגמ׳ איתא אסור לו לאדם שיהנה‪ ,‬משמע‬
‫כיון דמין יין סעיד אשתני למעליותא‪ ,‬ומש"ה פריך מרבא‬ ‫דקאי קודם אכילה‪ ,‬ורש״י כתב שנהנה‪ ,‬וזה כולל קודם‬
‫ולא מקרא‪ ,‬דבקרא י״ל דמיירי מפורתא דלחם סעיד אף‬ ‫אכילה ולאחר אכילה‪ ,‬ורק די"ל דאחר דהגמ׳ הזכיר לעיל‬
‫בפורתא‪ ,‬אבל יין רק משמח אף בפורתא ואינו סעיד‪,‬‬ ‫שני פעמים כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן‪,‬‬
‫וכשמקשה לו מרבא צריך לומר דהמקשה ידע גופא‬ ‫נראה מלשון הגמ׳ דכשהוא שבע אין הסברא נותן כ"כ‬
‫דעובדא דרבא שהי׳ שותה הרבה בערב פסח‪ ,‬דאם לא כן‬ ‫לברך‪ ,‬א״כ לפי דברי הגמ׳ דקאמר אסור להנות ואכתי‬
‫היה לו לתרץ איפכא‪ ,‬דהא מסברא צריך להיות הרבה יותר‬ ‫אם מסברא אולי הסברא רק כשהוא רעב‪ ,‬על זה שינה‬
‫סעיד ועל זה מקשה לו דהא רבא הוי שתי הרבה‪ ,‬ומשמע‬ ‫רש״י בלשונו וכתב דכיון שנהנה‪ ,‬והיינו בין קודם אכילה‬
‫דגם הרבה אינו סעיד‪ .‬ומשום הכי מתרץ לו איפכא דהרבה‬ ‫ובין אח"כ צריך להודות‪ ,‬והסברא נותנת על שני הברכות‬
‫אינו סעיד ופורתא סעיד ועל זה מקשה לו שפיר מקרא‬ ‫מלפני׳ ומלאחרי׳‪ ,‬ומשום הכי עדיף אף מברכת המצות‬
‫דכתיב ויין ישמח וכו׳‪ .‬ואין לומר דהכתוב מיירי בהרבה‪,‬‬ ‫דאין מברכין לאחרי׳‪:‬‬
‫דבאמת חזינן דיין משמח אף בפורתא‪ .‬ובזה מיושב גם כן‬
‫בגמ׳ מאי תקנתי׳ ילך אצל חכם וכו׳‪ .‬נראה דנקט הכא‬
‫הא דקאמר אי הכי נבריך עלי׳‪ ,‬ולכאורה קושיא זו היה‬
‫הך תקנתא יותר מבכל עניני התורה דבעינן ג"כ לידע כל‬
‫יכול גם כן להקשות מיד כשאמר שהיין סועד‪ ,‬ומאי אי‬
‫הדינים והמעשה אשר יעשון‪ ,‬רק דהכא הי׳ אפשר לומר‬
‫הכי דקאמר‪ ,‬ולדברינו ניחא דבתחילה דהוה ס"ד דליין‬
‫כיון דאיתא לקמן ועל כולן אם אמר שהכל יצא‪ ,‬וא"כ יש‬
‫בעינן טובא‪ ,‬ליכא להקשות דנברוך וכו׳ דברכת המזון הא‬
‫לומר דבברכת שהכל יצא על כל דבר ויוצא מידי מעילה‪.‬‬

‫אוצר חיים שם דף לה‪ .‬ד"ה בפרש"י‬

‫[להג"ר חיים צבי הירש ברודא אב"ד זאגר ישן]‬
‫הודפס מחדש ע"י מפעל שבתי‬
‫מדייק בדברי רש"י כדברי הג"ר ליב מאלין‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫חנ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שפת אמת שם דף לה‪ .‬ד"ה וז"ש‬

‫מבאר דברי רש"י שכתב שהאוכל בלא ברכה גוזל הברכה מהקב"ה‪.‬‬
‫טנ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪ùé äøùá"à <æëøåï éò÷á> - áøëåú, ùáú, òéøåáéï, øàù äùðä, áéöä, îâéìä áï àãøú, ùìîä áï àáøäí (øùá"à) òîåã îñ 88‬‬
‫חידושי הרשב"א שם דף מח‪ :‬ד"ה הא‬
‫התנאים בברייתא זו ס"ל דחיוב ברכת הנהנין הוא מן התורה‪ ,‬אבל להלכה נקטינן שהוא רק מדרבנן‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫ס‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîääòøåú øáéðå äâøé"ù àìéùéá - à áøëåú àìéùéá, éåñó ùìåí áï àáøäí òîåã îñ 370‬‬

‫הערות מסכת ברכות שם ד"ה לפניו עד ד"ה רד"ה‬

‫[להג"ר יוסף שלום אלישיב זצ"ל]‬
‫דן בשיטות הראשונים אם יש להוכיח מסוגיא זו דברכת הנהנין היא מן התורה או מדרבנן‪.‬‬
‫אס‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫תלמידי רבינו יונה שם דף כה‪ .‬ד"ה מאי תקנתיה‬

‫האוכל בלא ברכה חייב אשם מעילה בכל פעם ופעם‪ ,‬אבל אם בירך 'שהכל' יצא מידי איסור מעילה‪.‬‬
‫[מבואר שס"ל שיש מצוה מן התורה לברך‪ .‬וממה שכתב עוד דחייב קרבן‪ ,‬משמע שהוא ממש מעילה דאורייתא‪ ,‬ואולי אתי שפיר על פי דברי הפני יהושע ‪ -‬הובא‬
‫בסמוך ‪ -‬דהסברא דמעל היא מדאורייתא‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫בס‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫צל"ח השלם החדש ‪ -‬א לאנדא‪ ,‬יחזקאל בן יהודה הלוי עמוד מס ‪147‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫צל"ח שם דף לה‪ .‬ד"ה ודע‬
‫[לבעל הנודע ביהודה]‬
‫חולק על תלמידי רבינו יונה וס"ל דהסברא היא רק מדרבנן‪ ,‬וגם המעילה היא רק מדרבנן‪.‬‬
‫גס‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫)ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬סוכה( יעקב יהושע פאלק בן צבי הירש עמוד מס ‪126‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬ ‫החכמה< ‪ -‬א‬
‫סברא הוא‬ ‫ד"ה אור‬
‫בגמרא אלא‬ ‫>הוצאת‬ ‫יהושע‬
‫דף לה‪.‬‬ ‫פני פני‬
‫יהושע שם‬
‫בכל התורה כולה 'סברא' הוא מדאורייתא‪ ,‬ואולי כן הוא הכא‪ ,‬והא דקיי"ל ספק ברכות להקל וכן דבעל קרי פטור מברכה ראשונה‪ ,‬י"ל דבמקום ספק‪ ,‬כיון‬
‫שיש חשש ברכה שאינה צריכה משום לא תשא ‪ -‬אזדא לה האי סברא‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫דס‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬
‫בית אפרים‬ ‫אבה"ע סימן נח‬
‫הסברא‪ ,‬ומהני אף להוציא מחזקת אשת איש ומחזקה ממון‪ ,‬ומ"מ א"ש‬
‫הא דאמרינן סברא הוא אסור שיהנה כו' הוא סברא שאינה פשוטה כ"כ‬
‫שנאמר שהוא ד"ת רק דרבנן דתיקון זה מחמת הסברא וכמש"ל בשם‬
‫התוספות דלפעמים צריך קרא להשמיענו הסברא‪ ,‬וכה"ג כתבו התוס'‬
‫בכתובות דף ט' לענין רוב ברצון שאינו רוב גמור רק מדרבנן‪ ,‬וכן חזקה‬
‫אין אדם תובע אא"כ יש לו‪ ,‬שאינו מועיל רק לחייב שבועה דרבנן‪ ,‬וה"נ‬
‫דהוי סברא דאסור שיהנה סברת חכמים הוא‪ .‬ויותר נלענ"ד דבמקום‬
‫שעיקר הדבר מבואר בתורה אלא שיפול ספק בענין‪ ,‬אז יש לילך אחר‬
‫הסברא מדאורייתא וכגון הך דכתובות דגלי קרא דנאמן האב לאוסרה‬
‫וא"כ יש לספק אם נאמן ג"כ לחזור ולהתירה‪ ,‬בכה"ג אמרינן סברא הוא‪,‬‬
‫וכן בהך דהכנסה דחזינן דהתורה אסרה מרשות לרשות בהוצאה ויש לספק‬
‫בהכנסה ובזה אמרינן סברא הוא‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה‪ ,‬אבל במקום שהענין‬
‫מחודש לגמרי ולולי הסברא לא הי' מקום לספק שיהי' זה מה"ת וחכמים‬
‫החזיקו הענין מצד סברתם וכגון ברכה שלפניו שלולי הסברא שאין להנות‬
‫מהעה"ז בלא ברכה לא היה מקום לספק שיצטרך ברכה לפניו‪ ,‬דהק"ו‬
‫אינו ק"ו גמור כמש"ל ולכן כשהחזיקו החכמים הסברא זהו שנקרא מדברי‬
‫סופרים‪ ,‬והרבה דברים שתקנו חכמינו ז"ל שהם מצד סברא כגון נר חנוכה‬
‫וכיוצא שחייבה סברתם שראוי לעשות זכר לנר בהדלקה וכן שאר תקנות‬
‫חז"ל ודאי שדרכיהם דרכי נועם מצד הסברא הישרה‪ ,‬ומ"מ אינן ד"ת‬
‫רק דברי סופרים לבד‪:‬‬
‫ומה שכתב הפני יהושע דלכך ספק ברכות להקל‪ ,‬משום שאם יברך שנים‬
‫יעבור משום לא תשא‪ ,‬יפה הקשה כ"ת דהא דעת התוספ' שהוא דרבנן‪,‬‬
‫ובלא"ה קשה דא"כ במסופק בברכת המזון נמי נימא דאינו חוזר ומברך‬
‫משום ספק דלא תשא‪ ,‬וע"כ כיון דדינא הכי דמשום ספיקא הוא צריך‬
‫לחזור אין זה בכלל לא תשא‪ .‬שוב ראיתי שדברי הפני יהושע שקיצר כאן‬
‫האריך בזה למעלה דף י"ב בד"ה לא לאתויי נהמא‪ ,‬ושם הביא מה שכתב‬
‫כאן די"ל דסברא דאסור להנות הוא מדאורייתא וכו' וכתב שם הוא גופיה‬
‫דאם חוזר ומברך מחמת הספק אינו עובר משום ברכה לבטלה‪ ,‬ואשכחן‬
‫טובא שהחכמים תיקנו כמה ברכות על הספק כו'‪ ,‬תדע דהא לכ"ע‬
‫אין יכול לברך בלי הזכרת השם אלא בלשון תרגום‪ ,‬וע"ש שכתב חילוק‬
‫אחר דאף אם הברכות דאורייתא אין לומר ספק דאורייתא לחומרא כיון‬
‫שהוא בשב ואל תעשה וכו' וע"ש‪ ,‬וצ"ע שאין חילוק זה עולה יפה מכמה‬
‫מקומות בש"ס‪ ,‬וגם בברכת המזון ואמת ויציב דאמרינן חוזר ומברך‪ ,‬ועיין‬
‫בפני יהושע דף כ"א גבי ספק קרא אמת ויציב וכן בדף כ"ט ד"ה מפני‬
‫שיכול כו' האריך הרבה בענין זה‪ ,‬ובדף ל"ג ד"ה תני רב אחא הביא שם‬
‫דברי התוס' בד"ה דהא דקאמר עובר בלא תשא אינו רק מדרבנן אלא‬
‫דאסמכוה אקרא יעו"ש‪ .‬ולפי שהדברים האלה חוץ לענינינו לא ראיתי‬
‫להאריך בזה‪ ,‬ובגוף הדין שלנו כבר כתבתי בקונטרס בפני עצמו שאין כאן‬
‫בית מיחוש כלל ועיקר‪:‬‬
‫דברי זעירא מן חברייא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד‪:‬‬
‫חזקה אין אשה מעיזה וחזקה אין אדם פורע תוך זמנו כו' שהם מצד‬
‫הס‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
‫שו"ת‬
‫ועתה אבוא לבאר מה שיעדתי בתחילת דברי בענין השגת כבוד תורתו‬
‫על הפני יהושע בברכות‪ ,‬שר"ל דהא דאמרינן סברא היא אסור לאדם‬
‫שיהנה בלא ברכה הוא דאורייתא כדאמרינן בעלמא למה לי קרא סברא‬
‫הוא כו'‪ ,‬והנה ודאי יש לתמוה על הפני יהושע בזה‪ ,‬בפרט מה שרוצה‬
‫להעמיד כן גם דברי התוספות‪ ,‬וזה אינו כמבואר בתוספות דיומא דף‬
‫ע"ט ובתוספות דסוכה דף מ"ו ובחולין דף ק"ז שמבואר מדבריהם דס"ל‬
‫לדינא דברכה שלפניו דרבנן‪ ,‬וכן שם בריש פרק כיצד מברכין גופיה כתבו‬
‫התוספות כן בד"ה לפניו לא כ"ש‪ ,‬והביאו ראיה מהא דבעל קרי אינו‬
‫מברך‪ ,‬ודוחק לפרש שכתבו כן לפי הס"ד‪ ,‬דמק"ו אתי עלה‪ ,‬משא"כ‬
‫למסקנא דסברא הוא י"ל דבעל קרי שמונע עצמו מפני כבוד השם לא‬
‫שייך הך סברא וכמ"ש הפני יהושע שם‪ ,‬דאין זה במשמע‪ ,‬והתוס' כאן‬
‫קוצרים‪ ,‬ובמקומות שהבאתי לעיל הביאו גם כן ראיה מהא דפועלים אינם‬
‫מברכין לפניהם‪ ,‬וכ"כ הרא"ש בברכות דף ל"ט (ועל הרא"ש צ"ע‪ ,‬שלעיל דף‬
‫י"ז מבואר דגרס גרסת הרי"ף דמברכין לפניו ע"ש ברמזים‪ ,‬וגם צ"ע על ראיית התוספות‬
‫והרא"ש מהא דפועלים לפי מה שכ' התוספות גופייהו ד"ה וחותם דיש כח לחכמים לעקור‬
‫דבר מה"ת הואיל וטרודים במלאכת בעה"ב א"כ אין ראיה משם‪ ,‬אך לפי מ"ש הב"ש והמ"א‬
‫סימן קצ"א א"ש ע"ש) וכתב שם דהוי מדרבנן דלאו ק"ו גמור הוא דשאני‬
‫כשהוא שבע שנהנה כבר‪ ,‬וכוונתו למה שאמר שם דף כ"א והפני יהושע‬
‫שם כתב ג"כ כזה וצ"ע שלא מדברי הרא"ש ז"ל‪ ,‬אבל משום שאמר בש"ס‬
‫סברא הוא לא חיישו לומר שהוא דאורייתא וכ"כ הרמב"ם בריש הלכות‬
‫ברכות‪ ,‬ומד"ס לברך על כל מאכל תחלה והכ"מ בפ"ג ה"ל י"ב כתב‬
‫ואכתי קשיא לי מה ראו חכמים להחמיר בברכה שלפניו שהוא מדרבנן יותר‬
‫מברכה אחרונה שהוא מדאורייתא‪ ,‬ונ"ל שלכך אמרו שבתחלה יברך על כל‬
‫שהוא שמא ימלך ויאכל כשיעור כו' ע"ש‪ .‬ולענ"ד אינו צריך לזה דלענין‬
‫ברכה שלפניו דמטעם אסור לאדם להנות כו' והנאת גרונו בכל שהוא‬
‫נמי איתא דהא חצי שיעור אסור מה"ת ועכ"פ מדרבנן‪ ,‬משא"כ בברכה‬
‫שלאחריו שלא חייבתו תורה רק על אכילה כשיעור ותיקנו דוגמתו ג"כ‬
‫בשאר מינין וכעין דאורייתא תיקנו דוקא כשיעור וכן דעת כל הפוסקים‬
‫דברכות דרבנן‪ .‬ואיך לא הרגישו בלשון הש"ס דקאמר סברא הוא כו'‪,‬‬
‫אך מ"מ הדין בזה עם הפני יהושע‪ ,‬דעל הרוב לשון זה סברא הוא‪ ,‬הוא‬
‫מלתא דאורייתא‪ ,‬וכדאמרינן בריש הזורק אשכחן הוצאה הכנסה מנלן‬
‫סברא הוא מכדי מרשות לרשות היא מה לי אפוקי מה לי עיולי כו' ובתוס'‬
‫שם כתבו דבזריקה נמי איכא סברא כו' ואי לא הוי במשכן לא הוה עלה‬
‫מסברא דמלאכה גרועה היא ועיין בתוס' ריש שבת ד"ה פשט בעה"ב‬
‫כו' ובתוס' בשבועות דף כ"ב ד"ה אב"א קרא כתבו ותימא כיון דאיכא‬
‫סברא קרא ל"ל דהכי פריך בכתובות ל"ל קרא סברא היא איהו אסרה‪,‬‬
‫ויש לחלק דיש דברים דאין הסברא פשוטה כ"כ וצריך הפסוק להשמיענו‬
‫הסברא עכ"ל‪ ,‬והוא ע"ד שכתבו בהזורק כמש"ל‪ ,‬ועכ"פ דבר ברור הוא‬
‫דמה דאמרינן סברא הוא דאורייתא‪ ,‬וכל הש"ס מלא מסברת התנאים‬
‫והאמוראים וסומכים על זה בדאורייתא בין להקל ובין להחמיר‪ ,‬וכן אשכחן‬
‫שו"ת בית אפרים אהע"ז סי' נח‬
‫[להג"מ רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד]‬
‫הודפס מחדש ע"י מפעל שבתי‪.‬‬
‫מתרץ קושיית הפני יהושע אמאי לא הוי ברכת הנהנין מן התורה‪.‬‬
‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫צל"ח השלם החדש ‪ -‬א לאנדא‪ ,‬יחזקאל בן יהודה הלוי עמוד מס ‪149‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫צל"ח מס' ברכות דף לה‪ .‬ד"ה ומה שכתב‬
‫[לבעל הנודע ביהודה]‬
‫דוחה דברי הפני יהושע‪ ,‬שלא מצינו שיש כח בסברא לחדש מצוה מדאורייתא‪.‬‬
‫[לדעת הריטב"א יל"ע אם הוא מצוה חדשה‪ ,‬דהסברא הוא דנכלל בדין מעילה וגזל‪].‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫וס‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäàùø ìùìîä - <îäãåøä çãùä> - îåòã áøîï, îøãëé ùìîä òîåã îñ 48‬‬
‫אשר לשלמה מועד סי' יד‬
‫[להג"ר מרדכי שלמה ברמן זצ"ל ר"מ בישיבת פוניבז' ‪ -‬חתן בעל הקהלות יעקב]‬
‫ביאור יסוד חיוב ברכת הנהנין‪ ,‬וכן דן בדברי העמק ברכה והנצי"ב‪.‬‬
‫זס‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫אשר לשלמה ‪> -‬מהדורה חדשה< ‪ -‬מועד ברמן‪ ,‬מרדכי שלמה עמוד מס ‪49‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫חס‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫אשר לשלמה ‪> -‬מהדורה חדשה< ‪ -‬מועד ברמן‪ ,‬מרדכי שלמה עמוד מס ‪50‬הודפס ע"י תכנת אוצר החכמה‬
‫טס‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäàùø ìùìîä - <îäãåøä çãùä> - îåòã áøîï, îøãëé ùìîä òîåã îñ 51‬‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫ע‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫‪äåãôñ ò"é úëðú àåöø äçëîäàùø ìùìîä - <îäãåøä çãùä> - îåòã áøîï, îøãëé ùìîä òîåã îñ 52‬‬

‫אע‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫נטעי נעמנים‬ ‫סימן יב‬ ‫שו"ת‬

‫כו' מותר לחבר אחר לאכול וא"צ לעשרן אפילו דמאי מטעמא‬ ‫עוד בענין הנ"ל‪.‬‬
‫דאמרינין דניחא לי׳ לחבר למעבד איסורא קלילה ולא לתעבד‬ ‫מה שהשבתי למופלג אחד על מה שהקשה על דברי‪ .‬ומתוך‬
‫עם הארץ איסורא חמירא‪ .‬וקשה אכתי לכתחילה מי התיר לו‬ ‫דברי יובן מה שהקשה‪ .‬וז״ל שם בדבר מה שכתב שמשום הכי‬
‫להחבר לומר מלא לך כלכלה תאנים כדי שאח״ז יתעבד ויעבור‬ ‫כתבו התוס׳ ונכון להחמיר ולברך כדי שלא יהי׳ בכלל נהנה‬
‫על איסורא קלילא‪ .‬ומזה מוכח לומר דכיון דבעצם וגוף הענין‬ ‫מעולם הזה בלי ברכה דהוי כאילו מעל‪ .‬כתב מע״כ על זה‬
‫המתן הכלכלה ליכא שום איסור ש״ד ליתן לו‪ ,‬ואח״ז שכבר נתן‬ ‫דמדברי הרמב"ם פ״א ה״ב משמע דלא קאי רק אשלפניו מדלא‬
‫שרי למעביד איסורא קלילא כדי דלא לעביר עם הארץ איסורא‬ ‫כייל כחדא ולסיים וכל הנהנה‪ ,‬ומוכח מזה דלא קאי רק אשלפניו‬
‫רבא‪ ,‬וא"כ כל שכן בנידון דידן דש״ד לאכול לכתחילה על פי‬ ‫וכו'‪ ,‬הנה גם לפי דבריו אכתי אין זה סתירה לדבריי דסוף סוף‬
‫הדין‪ ,‬דהא איכא סברא לומר דבכה״ג לא אסרו כלל דכיון דאחר‬ ‫הרי איכא עכ״פ חיובא לברך לאחריו וכמ"ש הרמב"ם וז״ל וכן‬
‫שיאכל הרי כבר נהנה ושרי' לי׳ לברוכי אז‪ ,‬ועיין בצל"ח ברכות‬ ‫מדברי סופרים לברך אמה שיאכל כו'‪ ,‬הרי מבואר דאיכא חיוב‬
‫דף ל״ה שכתב כעין סברא זו‪ ,‬על הא דאמר ר״י אמר שמואל כל‬ ‫לברך לאחריו אמה שנהנה‪ ,‬וא"כ שפיר איכא למימר דשייך‬
‫הנהנה כו׳ דבשעת אכילה הוא אכיל בהיתר ולא אטרחוהו רבנן‬ ‫להחמיר ולברך לאחריו‪ ,‬דבכה״ג לא אסרו חכמים משום לא‬
‫לחלק סעודתו לפחות פחות מכשיעור והוא אוכל כ"צ וכיון‬ ‫תשא‪:‬‬
‫שממילא נתחייב בברכת המזון שוב מברך ע״ש היטב [לענ״ד‬
‫ועיקר דיקדוקו ברמב"ם ליתא דכיון דשלפניו החיוב לברך אכל‬
‫בראיתו מעירובין יש לשדות בזה נרגא דהנה מה יתרצו להמ״ד‬
‫שהו ולאחריו אינו חיוב כלל לברך רק אכשיעור‪ ,‬משום הכי לא‬
‫שם דאסור לחבר להפריש שלא מן המוקף א"כ לזה המ״ד‬
‫כייל כהדדי כיון ולא דמי להדדי ופשוט‪ .‬ומה שכתב להוכיח‬
‫בודאי אסור לחבר ליתן לע״ה אינו מעושר כיון דאח״כ לא יהי'‬
‫מתוס' ברכות ל"ז דה"מ הכוסס וכו' שכתב ונכון להחמיר כו'‬
‫רשאי לחבר לעשר וגם ע״ה חשוד ע״ז ועובר בלפני עור כי זה‬
‫ולכאורה הא איכא איסורא דמעל‪ ,‬אלא ודאי דלא שייך זה רק‬
‫מלא בכ"מ דאסור לחבר ליתן לע״ה שאינו מעושר אם כן ע״כ‬
‫אשלפניו כו׳‪ ,‬דבריו בזה קשה להולמן דמה הועיל בזה‪ ,‬סוף סוף‬
‫צריכין לומר לזה המ״ד דהי' זה בשוגג‪ ,‬ולא מיירי הגמ' דמותר‬
‫אכתי תיקשה למה כתבו ונכון להחמיר כו'‪ ,‬הרי איכא חיובא‬
‫לכתחילה א״כ נופל ראי' דו״ק‪ .‬ובעיקר החקירה אם מותר‬
‫מדברי סופרים לברך לאחריו וכמ״ש א‪ .‬ומה שכתב מעלתו‬
‫לשתות לכתחילה היכא שאיכא ספק על הברכה דלאחריו‪ ,‬יעיין‬
‫לאסור לשתות לכתחילה משוס ספק ברכה לאחריו‪ .‬ולדמות‬
‫בהגהות רע״א באו״ח בסי׳ רמ"ד סעיף י' מה שהביא בשם הב״י‬
‫להא דאיתא בשבת ד' דלא התירו לו לעשות איסור קל כדי‬
‫כעין זה באפשר להתירא דו״ק שם]‬
‫שלא יבא לאיסור חמיר כו' ב‪ ,‬אין הדמיון עולה יפה דשאני‬
‫ומה שכתב מע״כ ליישב ע״פ פשוט קושיות הגאון רע״א‬ ‫התם דכבר עביד מעשה של איסור וממילא יגמור משום הכי‬
‫על התוס׳ ברכות מ״ט הנ״ל ע״פ דברי מהרש״א פסחים ק"ב‬ ‫לא יעשה אפילו איסור קל וכמ״ש התוס' שבת דף ד' ד"ה וכי‬
‫שכתב שם על פי' רשב״ם ד״ה ולימרינהו כו׳ דמשום שלא יכול‬ ‫אומרים כו'‪ ,‬מה שאין כן בנידון דידן כיון דבעצם וגוף האכילה‬
‫לשתות לא אמרינן ספק ברכות להקל ג‪ ,‬ואם כן ה״נ אם לא‬ ‫לא עביד איסורא‪ .‬רק בתר שיאכל יהי' ממילא ספיקא בברכה‬
‫ידע אם לברך לאחריו אסור לשתות‪ ,‬ומשום זה אין אמרינן ספק‬ ‫אחרונה‪ ,‬לא מסתבר לאסור מדינא לכתחילה‪ ,‬ויעוין עירובין‬
‫ברכות להקל‪ ,‬אין זה מחוור דהא מסתימת דבריהם שכתבו ועל‬ ‫דף ל"ב גבי חבר האומר לעם הארץ מלא לך כלכלה תאנים‬
‫השתי׳ אומר ר״י דיש להחמיר לברך בפחות מלוגמיו‪ ,‬משמע‬
‫דמיירי בשכבר עבר ושתה‪ ,‬ומאחר שכבר שתה קשה שפיר‬
‫א‪ .‬הגה"ה לענ"ד חיוב גמור אף לדברי הפנים לא שייך מפני שזה גופא הוה ספיקא‬
‫נימא ספק ברכות להקל‪ ,‬משא״כ שם י״ב דאיירי קודם דשתה‬ ‫דרבנן ופטור ואפי' אם מעל נמי חיובא ליכא רק נכון דהא דמעל ג"כ אינו אלא‬
‫עדיין ודו״ק‪ .‬ומה שכתב ליישב קושית הגאון וז״ל דהנה ע"כ‬ ‫מדרבנן וע״ז גופא הוה ספיקא דרבנן וליכא מעילה ע״כ רק נכון דו״ק וא״צ לסברת‬
‫הפנים משום להרבות בברכות דו״ק‪ .‬ובעיקר דבריו דלדבריו אפי' בברכות המצות‬
‫הוא דמיירי התוס' בברכה מעין ג'‪ ,‬דברכת בורא נפשות הא‬
‫נכון להחמיר לפי שיטת התוס' וזה לא משמע דשגורה בפי כל ספק ברכות להקל‬
‫יעיין במהרש״ל בפסחים ק"ב וברש"א שם‪ .‬מהמגיה‪:‬‬
‫ג‪ .‬הגה"ה הגאון רע"א זצ"ל באו"ח סי' ר"ט על המג"א ס״ק ג' הבין בהמרש״א לא‬ ‫ב‪ .‬הגה״ה דברי השואל בזה אינם מובנים ואדרבא יש מקום בראש להביא ראי' מזה‬
‫כהפנים‪ .‬דאסור לאכול ולא דיברך אלא דאסור לאכול דו״ק‪ .‬מהמגיה‪:‬‬ ‫להתירא דלא מביטין על המסתעף‪ ,‬וקצרתי‪ .‬מהמגיה‪:‬‬

‫נטעי נעמנים או"ח סי' יב ד"ה עוד בענין הנ"ל‬

‫[להג"ר יצחק אייזיק אב"ד שאוול]‬
‫הודפס מחדש ע"י מפעל שבתי‬
‫לדעת הרמב"ם יש איסור מעילה אם אינו מברך ברכה אחרונה‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫בע‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬
‫נטעי נעמנים‬ ‫סימן יב‬
‫והנוסח לכל אחד בפני עצמו הוא מדרבנן ומחמת זה מוכרח‬
‫לפרש מש"כ התוס׳ אע״ג דמדאורייתא הם כו' המכוון בזה‬
‫בעל נוסח דרבנן וכמו שהאריך בזה ידידי‪ ,‬הנה כמה קשה כן‬
‫להעמיס בדבריהם ולפרש דמש"כ אע״ג דמדאורייתא הם כו'‬
‫כוונתם בזה על הנוסח דרבנן זה דוחק גדול מאוד ורחוק מדרכי‬
‫האמת‪ .‬והעיקר מה שלענ״ד נראה דבאמת מדאורייתא הם כל‬
‫ברכה וברכה בפ״ע וכמשמעות פשטא דתלמודא דכל ברכה‬
‫בפ״ע היה דאורייתא ומאי דאמרינן שם בסוגי' משה תיקן כו'‬
‫יהושע תיקן כו׳ היינו דמשה תיקן לומר הברכה בזמנו שהוכשר‬
‫לומר אותה‪ ,‬וכן יהושע תיקן לומר הברכה לזמן שהוכשר לומר‬
‫אותה‪ ,‬אבל לעולם כל ברכה בפ״ע מדאורייתא הוי‪ ,‬ואם כן‬
‫א״ש דבריהם במש"כ אע״ג דהם דאורייתא‪ ,‬רצונם דרבנן תיקנו‬
‫לכלול יחד ומדאורייתא הם כ״א בפ״ע‪ ,‬ואם כן לפ״ז קמה וגם‬
‫נצבה קושיית השער אפרים למה לא קאמר הש״ס נ״מ היכא‬
‫דודאי להם דברכו ברכת הזן לדעת רש״י ותוס'‪ .‬והספק הוא‬
‫על השאר אם צריכין לחזור ולברך השאר‪ .‬ומש"כ שוב ליישב‬
‫עפ״ז קושית הגאון הנ״ל בהאי דפריך הגמ' בהמ״ז פשיטא כו'‬
‫והעיר מהא דבסמוך דמיבעי' בהמ״ז דאורייתא או דרבנן‪ ,‬כתב‬
‫מעלתו ליישב לפי דרכו דהאיבעי' הוא רק אשאר נוסח הברכות‬
‫מבכהמ״ז אבל לכלול עיקר ברכה זה וודאי דהוה דאורייתא‪,‬‬
‫ולזה פריך פשיטא כו'‪ ,‬הנה גם לפי דברי מעכ״ת אכתי אין‬
‫זה מעלה ארוכה‪ ,‬דמשום זה לא הוה לי' להמקשן להקשות‪.‬‬
‫דבפשיטות י״ל דמיתורא דמתניתין שמעינן שפיר דגם כל הנוסח‬
‫חייבות [ולפי מה שכתבתי דמדאורייתא הוה כל ברכה וברכה‬
‫בפ״ע‪ ,‬נשאר קושיתו ביתר שאת ותוקף ועוז‪ .‬ועוד דא״א לומר‬
‫כן‪ ,‬דאם נאמר דהאיבעי׳ קאי על הנוסח‪ .‬דהוה מדרבנן אפי'‬
‫באנשים‪ ,‬איזה סברה נאמר דלגבי נשים הוי הנוסח דאורייתא‬
‫יותר מלגבי אנשים‪ ,‬ומאי מיבעי׳ לן וודאי דהיה דרבנן כמו‬
‫לגבי אנשים‪ ,‬ועוד מאי קאמר לקמן אא״ב דרבנן וכו' ומפיק‬
‫דאורייתא‪ .‬הלא גם לאנשים הוי הנוסח מדרבנן ודו״ק] [יעיין‬
‫בח״ס או"ח סי' מ"ח]‪:‬‬
‫גע‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
‫שו"ת‬
‫כתבו התוס' בדף ל״ט ד״ה ובצר ור״י אומר לברך כו׳‪ ,‬וא"כ‬
‫י"ל דהתוס' ס"ל כמ״ש הלבוש דאם אכל כזית דגן וספק אם‬
‫בירך יחזור ויברך‪ .‬ומדמה זה למה שכתב הר"ן שבת ק״ג לפי‬
‫שיטת רש״י ד״ה רבא אמר רוב ע"ה מעשרין כו׳ והאריך בזה‪.‬‬
‫הנה מה שטרח מע״כ להוכיח שע״כ מיירי התוס׳ בברכה מעין‬
‫ג'‪ ,‬הדבר מבואר להדיא בתוס' יומא ע״ט ד"ה ולא בירך כו'‬
‫דמיירי בברכה מעין ג'‪ .‬ואמנם מה שמדמה מע״כ לדברי הר"ן‬
‫לענ״ד לא קרב זה אל זה ואין נידון דומה כלל לשם‪ ,‬דהר״ן‬
‫לא כתב רק בברכות המצות שעיקר המצוה דאורייתא‪ .‬והוא‬
‫צריך לחזור ולעשות המצוה מספק אז גם הברכה צריך לחזור‬
‫ולברך עמה‪ ,‬כמו בלולב בספק נטל דצריך לחזור וליטול צריך‬
‫ג״כ לברך כו'‪ ,‬וטעמא בזה דכיון דצריך לחזור ולעשות המצוה‬
‫משום דהוה ספיקא דאורייתא א״כ גם הברכה שתקנו רבנן על‬
‫המצוה צריך ג"כ לחזור ולברך דהברכה מישך שייך להמצוה‬
‫דעל מצוה נתקן‪ .‬משא״כ באכל או שתה פחות מכשיעור דאז לא‬
‫הוה ספיקא רק בדרבנן‪ ,‬וליכא גבי' מצוה אחריתא דנימא כיון‬
‫דחייב לעשות המצוה חייב נמי לברך‪ ,‬דהא מלתא ליתא גבי'‪,‬‬
‫רק הברכה עצמה הוא המצוה‪ ,‬וזה לא הוי רק ספיקא מדרבנן‪.‬‬
‫והרי מבואר שם בהר"ן דבכה"ג דהברכה עצמה הוא המצוה‬
‫אמרינן בספק דבריהם לא בעי ברוכי‪ .‬ומה שחתר מעלתו לומר‬
‫דכיון דאיכא חיוב דאורייתא בשום אופן מברך אפי' בספק וכו'‬
‫לא אוכל לכוון דבריו בזה דמה יועיל לן זאת כאשר יאכל כדי‬
‫שביעה שיהיה אז חיוב דאורייתא‪ ,‬דנימא משום זה אפי׳ בשאכל‬
‫רק כזית ומסופק אם בירך‪ ,‬שיחזור ויברך‪ ,‬זה לא מסתבר כלל‪,‬‬
‫ולא ניכלל זאת בדברי הר"ן דהא עכ"פ בפעם הזאת שלא אכל‬
‫רק כזית לא הוה רק מדרבנן‪ ,‬ומש"כ מעלתו על שם הלבוש‪,‬‬
‫אדרבה ממשמעות דבריו משמע דמש"כ לחזור ולברך בספק‬
‫קאי אשאכל כדי שעור‪:‬‬
‫ובנידון מש"כ מע״כ ליישב בזה קושית הגאון מהורע״א‬
‫בתוס' ברכות מ״ז ד״ה וחותם וכו' והעלה לפרש דהא דדרשינן‬
‫כל הברכות מקרא היינו גם לכלול כולם יחד בברכה אחת‪,‬‬
‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שם פ"ט ה"א‬ ‫גליונות אבי עזרי על הרמב"ם הל' ברכות פ"א ה"ב‬
‫מקשה על הרמב"ם דמברכים על ריח מסברא‪ ,‬הרי בגמ' מבואר דילפינן‬ ‫[להג"ר אלעזר מנחם מן שך זצ"ל]‬
‫ליה מקרא‪.‬‬ ‫כדברי הגאון רבי לייב מאלין‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬
‫דע‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שיח השדה‬
‫הסכמת הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל‬
‫ב״ה למראה עיני הי' קונטרס א' מספר חדש נקוב בשם שיח השדה אשר נשלח לי ממחברו כבוד הרב‬
‫הג' החריף העצום ובקי נפלא מוה' ארי צבי פראממער ני״ו ר״מ בק' סאכאטשאב‪ .‬והוטב בעיני עד‬
‫לאחת כי כולו מחמדים‪ .‬ויעיד על המחבר כי גדול הוא בתורה וים התלמוד והפוסקים פתוח לפניו שכלו‬
‫עמוק צח ובהיר‪ .‬וישר כח ארי' לעשות ציצים ופרחים לתורה מטעמים ערבים ומתוקים מדבש‪ .‬והשי"ת‬
‫יהי' בעזרו להפיץ מעינותיו חוצה ויתענגו בהם כל תופשי משוט בים התלמוד‪.‬‬
‫ובאעה"ח יום ב' י"ט שבט תרע"ג יאזלוויטץ‬
‫הק' מאיר אריק אבדפ"ק‬
‫וארשום פה איזה הערות לספרו‬
‫א] מה שכתב כת"ר לבאר דברכה שלפניו אף דמסיק בש"ס דסברא הוא‪ ,‬מכל מקום עיקר הדבר נסמך על יסוד מק"ו‬
‫דברכה שלאחריו שהיא מן התורה אף שאינו ק"ו גמור‪ ,‬בח"א ביארתי בדרך זה הא דאמרינן בברכות (נ"ג ע"ב) מנין שמברכין‬
‫על הריח דכתיב כל הנשמה תהלל וכו' איזהו דבר שהנשמה נהנה ממנו וכו' זה הריח‪ ,‬וכבר עמדו המפרשים שם הלא‬
‫סברא היא שלא יהנה בלא ברכה‪ ,‬ועי' בית מאיר או״ח סימן רט״ז שכתב משום דריח אין בו מעשה לא הי׳ להם לתקן‬
‫ברכה‪ ,‬ולענ"ד דהנה עיקר יסוד ברכות שתקנו חז״ל נתקן בסמך על דברי תורה דכתיב ואכלת ושבעת וברכת והיינו בברכה‬
‫שלאחריו‪ ,‬ובדרך אסמכתא תיקנו עוד גם לפני׳‪ ,‬וכן ברכת המצוות שתיקנו חז״ל לפניהם‪ ,‬ניתקן עפ״י יסוד ברכת התורה‬
‫שהיא מן התורה לפניו מדכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו‪ ,‬באופן שעל הנאה רוחנית יש חיוב ברכה מן התורה‬
‫לפני׳ בברכת התורה‪ ,‬ובהנאה חומריות יש חיוב ברכה מה״ת לאחרי׳ בברכת המזון‪ ,‬ועל יסוד זה ניתקן מה״ת גם ברכות‬
‫לפני׳ בהנאות חומריות‪ ,‬ובהנאות רוחניות עפ״י יסוד ברכת התורה‪ ,‬ולכך שאל מנין שמברכין על הריח‪ ,‬דבשלמא בדבר‬
‫ששייך בו עכ״פ ברכה שלאחריה‪ ,‬וכיון דברכה שלאחריה היא מן התורה באוכל כדי שביעה‪ ,‬ועי״ז תיקנו גם ברכה שלפניו‪,‬‬
‫אבל ברכה דאין שייך בו ברכה לאחריו כדאי׳ בנדה כ״א למעוטי ריחני‪ ,‬וברש"י שם דתיכף כלה ההנאה יעו"ש‪ ,‬א״כ לא‬
‫הי' שום יסוד לתקן עליו ברכה לפני׳ וע״ז קאמר דריח דבר שהנשמה נהנית בו‪ ,‬וכיון שכן הוי הנאה רוחנית‪ ,‬ויש לו יסוד‬
‫לתקן בו ברכה לפני׳ כמו ברכת התורה לפניו וא״ש‪:‬‬
‫ב] מה שהשכיל כת"ר להעיר לענין תוך כדי דיבור כדיבור דמי בנדרים פ"ו דקרע ואח"כ מת ואם בתוכ״ד יצא דחשבינן‬
‫מעשה הקריעה שעשאה קודם כאלו עשאה אח"כ והוא חידוש גדול‪ .‬וכן אשכחן חידוש כזה לענין תוכ"ד ב"ק ע״ג דאם‬
‫העידו על הגניבה ועל הטביחה בתוך כ"ד איתזמו על הגניבה נמי‪ ,‬וברש"י שם דלאו הוזמו רק נפסלו כיון דהוזמו על הטביחה‬
‫וקודם לכן תוכ"ד העידו כבר היו אז פסולין להעיד‪ ,‬והוא כעין זה‪ ,‬ועיין בשיטה מקובצת שם‪ ,‬ולענין קריעה יש מקום לומר‬
‫דבקריעה הקילו כמ"ש תוס' ב"ק ע״ג ד"ה כי לית לי׳ עיי״ש‪ ,‬והנה כ״ת העיר בענין זה מיומא כ"ט בתוס' ד״ה כמו שסידרו‬
‫הקוף דהרי שם דלא אמרינן כן גם לעיל כיון שקידשו שלא כמצותו נעשה כמי שסידרו הקוף‪ ,‬דהרי שם קידשו בלילה ואינו‬
‫מחוסר זמן‪ ,‬אבל הכא הניח הלחם באחד בשבת שהיה מחוסר זמן וכמ"ש רש"י שם‪ ,‬וכבר העיר בזה בהגהות מלא הרועים‬
‫שם וכתב דדעת התוס׳ דלבתר שתירץ כן שוב אין נ״מ שוב בלילה שאינו מחוסר זמן כיון דלאו כמצוותו הוא‪ ,‬נעשה כמו‬
‫שקידש הקוף וכעין שכ׳ כת"ר‪ ,‬אבל עכ״ז הדבר פלא שלמה נאדו התוס׳ מפירש"י ופשטות הסוגיא‪ .‬ואפשר לומר בזה‬
‫דהתוס׳ לשיטתם שם בסוגיא דגם בלעדי הקמיצה נתקדש לפסול כשיאיר היום כיון דקידשו בכלי בלילה רק הקמיצה הועיל‬
‫לשרפו בלילה דאל"כ היו צריכין להמתין למחר יעו״ש‪ ,‬והנה הא דלילה אינו מחוסר זמן היינו בדבר שראוי למחר להקריב‬
‫ממילא כשעשה כן בלילה אינו מחוסר זמן עכ"פ לפסול‪ ,‬אבל בדבר שגם ביום אינו ראוי ליקרב שוב בלילה הוי מחוסר זמן‬
‫גמור‪ ,‬והשתא כוונת קושי׳ תוס׳ דלעיל נמי נימא כיון שקידשו שלא כמצוותו נעשה כמי שקידשו הקוף היינו שהקמיצה לא‬

‫הסכמת הג"ר מאיר אריק לספר שיח השדה אות א‬

‫[להגאון רבי ארי צבי פרומער הי"ד ראש ישיבת חכמי לובלין ואב"ד קוזיגלוב‪ ,‬תלמיד האבני נזר]‬
‫הודפס מחדש ע"י מפעל שבתי‬
‫מבאר אמאי בענין ילפותא על חובת ברכה על ריח‪.‬‬
‫הע‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫באר היטב סי' ריג אות א‬

‫אין לבעל הבית ליתן לאורח לאכול קודם שבירך בעצמו‪ ,‬שהרי עדיין אינו שלו‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫וע‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫ןויע רתיל ‪ -‬ןינהנה תוכרב‬

‫שו"ת האלף לך שלמה ‪ -‬אורח חיים‬

‫כא"פ וברכות פי' להיפוך‪ ,‬ולפמ"ש א"ש כמין חומר ולכך דייק‬
‫רש"י במתק לשונו בשני מקומות דבמנחות שם סיים דהתם הוי‬
‫האכילה ויי"ח כלומר לענין מצוה כל שלא שהא בין פירור לפירור‬
‫כא"פ הוי אכילה כמ"ש בחידושי מכח כל הראוי לבילה וכו'‪ ,‬אבל‬
‫בברכות מיירי לענין חיוב חמץ דלא שייך כל הראוי לבילה לענין‬
‫איסור כמ"ש בחידושי שם ולכך פרש"י דבעינן שלא ישהא מתחלת‬
‫אכילה וכו' ולכך סיים ואין חייב כרת אם חמץ הוא‪ ,‬כלומר לענין‬
‫זה לא הוי הפסק כל ששהא יותר מתחלת אכילה‪ ,‬אבל לענין מצוה‬
‫שפיר מצטרף כל שלא הוי הפסק בין אכילה לאכילה‪ ,‬כא"פ ות"ל‬
‫שהנחני בדרך אמת גמור בס"ד‪:‬‬
‫ומהו לא יאכל וכו' והקשה הוא דלמה לא תרצו בבצקות של‬
‫סימן שכד‬
‫נכרים‪ ,‬ותי' כיון דעכ"פ יש בו טעם מצה אסור לאכלו מבעוד‬
‫במ"ש בסי' ת"פ סעיף א' ואז נאמר יהללוך‪ ,‬הנה בזה רבו‬
‫הדעות אם לחתום בישתבח או ביהללוך‪ ,‬ולדעתי נראה להכריע‬
‫דלאותן שמתנהגין כדעת הב"י לומר הלל בב' הלילות של פסח‬
‫אז כיון דגומרים הלל בבה"כ עם הברכות א"כ כבר אמר יהללוך‬
‫בסיום בבה"כ לכך יסיים בישתבח‪ ,‬דברכת יהללוך כבר אמר ולכך‬
‫יסיים בישתבח‪ ,‬וזה נראה דעת הטור דס"ל דחותם בישתבח‪ ,‬אבל‬
‫אותן שאין אומרים הלל בבה"כ אז יסיימו ביהללוך כמ"ש הש"ע‬
‫כאן‪ ,‬ובזה א"ש להשוות דברי הפוסקים שלא יהי' חלוקים דנ"ל‬
‫דכל אחד מדבר לפי מנהגו‪ ,‬ועכ"פ להכרעה נראה לעשות כן‪:‬‬
‫סימן שכה‬
‫שאלתו בנדון היארע חטין אם יש בזה צד היתר‪ .‬תשובה‪ .‬היות‬
‫כי הדבר שעת הדחק נראה למצוא צד היתר כיון דגם היארע לא‬
‫יצא מכלל ספק דלמא נזרע קודם לעומר ובפרט לפמ"ש הש"ך‬
‫דדי אם השריש ג"י קודם לעומר‪ ,‬ומה שתמהו עליו בארתי‬
‫בתשו' ליו"ד דדבריו נכונין וא"כ י"ל דנזרע מעט ימים קודם‬
‫לפסח וא"כ הוי רק ספק חדש וי"ל דהוי ס"ס אולי אין חדש‬
‫נוהג בשל עכו"ם כדעת הב"ח ואת"ל נוהג דלמא השריש קודם‬
‫לעומר‪ ,‬ולצרף לזה גם דעת הסוברים דחדש בזה"ז דרבנן ודי‬
‫בספק אחד דספק דרבנן להקל‪ ,‬אך היות כי רוב הפוסקים ס"ל‬
‫דחדש בזה"ז מן התורה וגם ס"ל דנוהג גם בשל עכו"ם נראה‬
‫לצרף לזה כיון דיש חטין ישן רק דיש בזה חשש חימוץ נראה‬
‫ליקח היארע חטין שאין בהם חימוץ ולערבן ברוב חטים ישנים ואז‬
‫החימוץ נתבטל בסמ"ך בתוך החטין החדשים‪ ,‬והחטין החדשים‬
‫מכח איסור חדש יתבטלו בישן כדין איסורין מבטלין זא"ז‪ ,‬ואין‬
‫בזה חשש אין מבטלין איסור לכתחלה‪ ,‬דבזה יש לסמוך ע"ד רוב‬
‫הפוסקים דכל עיקר איסור דאין מבטלין הוי רק דרבנן ובדרבנן‬
‫שוב נסמך ע"ד המקילין דאין חדש בשל עכו"ם או כדעת דס"ל‬
‫סימן שכא‬
‫נלפענ"ד שאם אכל מצה בלי ברכת המוציא תחילה דאינו יוצא‬
‫בו כיון דאסור לאכול בלי ברכה ואחז"ל כל הנהנה מעוה"ז בלי‬
‫ברכה כאלו גוזל את אביו וכו' נמצא דהאכילה באיסור הוי מצוה‬
‫הבאה בעבירה כמו במצה גזולה שאינו יוצא בה‪ ,‬ואף באיסור‬
‫דרבנן אמרינן מצוה הבאה בעברה כמו שמשמע בכמה דוכתא‬
‫וכו'‪ ,‬כן נראה בדעתי פשוט‪:‬‬
‫סימן שכב‬
‫המהרש"א בריש פרק ערבי פסחים בתוד"ה לא יאכל וא"ת‬
‫יום‪ ,‬והנה לפ"ז הי' נראה דגם מצה מבושלת אסורה בערב פסח‬
‫דאף דאין יוצאין בה בפסח לאו דאין בה טעם מצה רק מכח‬
‫דע"י הבישול אזיל לי' תורתא דנהמא ואין עליו תורת לחם‪ ,‬אך‬
‫מ"מ טעם מצה יש בו ולכך הוי כמו בצקות של נכרים דאסור‬
‫לאכלן מבעוד יום‪ ,‬וכן מוכח מדברי התוס' גופא מדלא תרצו‬
‫דהכוונה שלא יאכל מצה מבושלת בע"כ דאף מבושלת אסור כל‬
‫היום ולא כמ"ש האחרונים להתיר במצה מבושלת‪ ,‬ועיין בספרי‬
‫בגדי יום טוב בש"ס דף י"ט כתבנו שם כסברת המהרש"א דאף‬
‫שיש בו טעם מצה כל שאין יוצאין בה מותר בערב פסח‪ ,‬ומיושב‬
‫קו' הצל"ח שם וכתבנו דתליא בב' טעמים אם איסור מצה ביום‬
‫הוי מכח לתאבון או מכח ברכה‪:‬‬
‫סימן שכג‬
‫במ"ש בסי' תע"ה ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחברתה כדי‬
‫אכילת פרס עיין במג"א שכתב דלאו דוקא הוא‪ ,‬רק שלא יהא‬
‫מתחלת אכילה עד סוף אכילה כדי אכילת פרס ועיין בחבורי‬
‫עה"פ מה"ק שהארכתי בזה‪ ,‬וכעת נראה סיוע גדולה לדברי‬
‫ות"ל שהנחני בדרך אמת שמצאתי ברש"י מנחות דף ע"ה ע"ב‬
‫ד"ה והוא שאכלן לאותן פירורין כשיעור אכילת פרס וז"ל שלא‬
‫שהא בין פירור לפירור יותר מכא"פ דהתם הוי אכילה ויוצא בה‬
‫י"ח עיין שם‪ ,‬א"כ מוכח להדיא מפרש"י דלא כהמג"א רק כל‬
‫שלא הוי הפסק בין אכילה לחברתה בכא"פ מצטרף אף אם שהו‬
‫האכילות יותר הרבה ומבואר דלא כהמג"א‪ ,‬וברש"י ברכות ל"ז‬
‫סיוע יותר ד"ה והוא שאכלן בכא"פ שלא ישהא משהתחיל לאכול‬
‫שיעור כזית עד שגמר אכילת השיעור יותר מכא"פ וכו' ואם‬
‫שהא יותר אין האכילות מצטרפות והו"ל כאוכל היום כחצי זית‬
‫ולמחר כחצי זית וכו' ואין בו חיוב כרת אם חמץ עכ"ל‪ ,‬ולכאורה‬
‫תמוה שרש"י סותר אהדדי שבמנחות פי' כך שלא יהי' ההפסק‬

‫שו"ת האלף לך שלמה סי' שכא‬

‫[להג"מ רבי שלמה קלוגר מבראד]‬
‫הודפס מחדש ע"י מפעל שבתי‬
‫האוכל מצה ולא בירך עליה 'המוציא' לא יצא ידי חובתו‪ ,‬שעבר על איסור גזל‪ ,‬והוי מצוה הבאה בעבירה‪.‬‬
‫זע‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫תורת מיכאל סי' א‬

‫[להג"ר מיכאל אליעזר הכהן פורשלגר זצ"ל ‪ -‬תלמיד בעל האבני נזר]‬
‫אריכ"ד ביסוד האיסור ליהנות מעולם הזה‪.‬‬
‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫חע‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫טע‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫פ‬

‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫אפ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬

‫בפ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫גפ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬

‫דפ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫הפ‬ ‫ת‬
‫קונטרס מראי מקומו ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫א 'יס‬

‫קונטרס מראי מקומות‬ ‫‬

‫ופ‬
‫סוגיית תוכרב יניינע ‪ -‬הודפס ע"י מערכת שבתי‪-‬בית מדרש גבוה‬
 ‫חבורות המשתתפות‬
‫במסגרת השבועי ללימוד בעיון‬
‫שע"י בית מדרש גבוה שע"י מפעל 'שבתי'‬
‫ביהמ"ד סטאלין קארלין‬
‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג יוסף שאול הויזמן שליט"א‬
‫קהל עדת ישורון‬
‫‪Washington Heights‬‬
‫הרה"ג ישראל מאנטעל שליט"א‬
‫כולל עטרת חיים ברוך‬
‫‪Cleveland‬‬
‫הרה"ג יונה דיק שליט"א‬
‫ביהמ"ד עטרת יהושע‬
‫‪Chicago‬‬
‫הרה"ג יהושע העשיל‬
‫אייכענשטיין שליט"א‬
‫ביהמ"ד עמק תפלה‬
‫הארנוסטייפל‬
‫‪Toms River‬‬
‫הרה"ג מרדכי דב סעקולא שליט"א‬
‫ק"ק פיין ריווער‬
‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג יהודה ארי' לאווי שליט"א‬
‫כולל ד'פילאדעלפיא‬
‫‪Philadelphia‬‬
‫הרה"ג יחיאל ביברפלד שליט"א‬
‫קהל שמן למנחה‬
‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג שאול שמחה פריעדמאן שליט"א‬
‫ביהמ"ד שערי חסד‪-‬סט‪.‬‬
‫לואיס כולל‬
‫‪St. Louis‬‬
‫הרה"ג יצחק קובלסקי שליט"א‬
‫ביהמ"ד תורה ותפילה‬
‫‪Chestnut Ridge‬‬
‫הרה"ג צבי משה לאנגער שליט"א‬
‫ביהמ"ד תורה ותפלה‬
‫בית יעקב יצחק‬
‫‪Brooklyn‬‬
‫הרה"ג שמעון אלסטער שליט"א‬
‫ביהמ"ד תורה ותפילה‬
‫עטרת שמואל‬
‫‪Chicago‬‬
‫הרה"ג יצחק ברוידע שליט"א‬
‫ביהמ"ד תפארת אברהם‬
‫זידיטשוב‬
‫‪Marine Park, Brooklyn‬‬
‫הרה"ג יחזקאל אייכענשטיין שליט"א‬
‫ביהמ"ד תפארת גדליהו‬
‫‪Monsey‬‬
‫הרה"ג ניסן ראטענברג שליט"א‬
‫בית המדרש ישראל הצעיר‬ ‫כולל ד'היוסטן‬ ‫ביהמ"ד אבי עזרי‬
‫ד'ווסט המפסטד'‬ ‫‪Houston‬‬ ‫‪Brooklyn‬‬
‫‪West Hempstead‬‬ ‫הרה"ג מנחם ברסלר שליט"א‬ ‫הרה"ג ישראל מרדכי גליק שליט"א‬
‫הרה"ג מאיר פריד שליט"א‬
‫ביהמ"ד היכל התורה‬ ‫אגודת ישראל ד'אדיסון‬
‫ביהמ"ד דלוצק‪-‬טעלימר‪-‬‬ ‫‪Melbourne‬‬ ‫‪Edison‬‬
‫וויט רד‪.‬‬ ‫הרה"ג משה דאננעבוים שליט"א‬ ‫הרה"ג הלל פלדמן שליט"א‬
‫‪Toms River‬‬
‫הרה"ג יעקב פאסקל שליט"א‬ ‫כולל וואלי ווילג'‬ ‫קהילת אהלי יעקב‪-‬לייקוואוד‬
‫‪Valley Village‬‬ ‫‪Moscow‬‬
‫הרה"ג יהושע מילמן שליט"א‬ ‫הרה"ג בצלאל צבי מאנדעל שליט"א‬
‫לינק כולל‬
‫‪Los Angeles‬‬
‫ביהמ"ד ד'וועסט גייט‬ ‫ביהמ"ד אור החיים‬
‫הרה"ג מרדכי לבהר שליט"א‬
‫‪Baltimore‬‬
‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג יוסף צימבאל שליט"א‬ ‫הרה"ג יוסף צבי ווייס שליט"א‬
‫ק"ק לב אבות‬
‫‪Lakewood‬‬ ‫ביהמ"ד אור יחזקאל‬
‫כולל ד'ועסלי הילס‬
‫הרה"ג דוד מגיד שליט"א‬
‫‪Monsey‬‬ ‫‪Brooklyn‬‬
‫הרה"ג משה ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ג נתן נפתלי הורוביץ שליט"א‬
‫כולל לוס אנג'לס‬
‫‪Los Angeles‬‬ ‫קהל זכרון אליעזר‬ ‫קהילת אור התורה‬
‫הרה"ג זלמן פרעגער שליט"א‬ ‫‪Cincinnati‬‬ ‫‪Dallas‬‬
‫הרה"ג אברהם וויינריב שליט"א‬ ‫הרה"ג אריה פייגענבוים שליט"א‬
‫כולל מיננעאפאליס‬
‫‪Minneapolis‬‬ ‫ק"ק זכרון חיים‬ ‫כולל אור יוסף‬
‫הרה"ג אביגדור גולדברגר שליט"א‬ ‫‪Cleveland‬‬ ‫‪Thornhill‬‬
‫הרה"ג מרדכי שיינער שליט"א‬
‫הרה"ג אלכסנדר חרל"פ שליט"א‬
‫כולל סאוט בנד‬
‫‪South Bend‬‬ ‫קהל זכרון משה דב‬ ‫ביהמ"ד אשי ישראל‬
‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג ניסן דלמור שליט"א‬ ‫‪Far Rockaway‬‬
‫הרה"ג ירחמיאל מילשטיין שליט"א‬
‫הרה"ג אהרן שטיין שליט"א‬
‫מרכז תורה וחסד‬ ‫ק"ק בית אהרן‬
‫‪Denver‬‬ ‫קהל תורת חסד‬ ‫‪Teaneck‬‬
‫הרה"ג חיים שער שליט"א‬ ‫‪Toronto‬‬
‫הרה"ג ששון גבאי שליט"א‬
‫הרה"ג ברוך ליכטנשטיין שליט"א‬
‫מרכז תורה ותפילה‬ ‫ביהמ"ד בית אלימלך‬
‫‪Baltimore‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון פנחס‬ ‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג יששכר דב אייכענשטיין שליט"א‬ ‫‪Lakewood‬‬ ‫הרה"ג רפאל פאשקעס שליט"א‬
‫הרה"ג אברהם שניידער שליט"א‬
‫ישיבת מסורת התורה‬ ‫ביהמ"ד בית משה קארוב‬
‫‪Woodmere‬‬ ‫כולל זכרון שניאור‬ ‫‪Brooklyn‬‬
‫הרה"ג יוסף ריכטמאן שליט"א‬ ‫‪Monsey‬‬ ‫הרה"ג צדוק שטערן שליט"א‬
‫הרה"ג משה רובינשטיין שליט"א‬
‫ביהמ"ד ניו סנטראל‬ ‫ק"ק בית אפרים צבי‬
‫‪Lakewood‬‬
‫ביהמ"ד חברה בית דוד דלנצוט‬ ‫‪Lakewood‬‬
‫‪Queens‬‬ ‫הרה"ג אברהם דוד וואקסמאן שליט"א‬
‫הרה"ג אלימלך גבריאל טרעס שליט"א‬
‫הרה"ג נפתלי רובין שליט"א‬
‫ביהמ"ד נחלת יעקב‬ ‫ק"ק בית ישראל‬
‫קהילת חסד ואמת‬ ‫‪Far Rockaway‬‬
‫‪Lakewood‬‬ ‫‪Bayswater‬‬ ‫הרה"ג אלישע סנדלר שליט"א‬
‫הרה"ג מאיר ברוך טורין שליט"א‬
‫הרה"ג שמריהו וינברג שליט"א‬
‫קהילת בית שלום‬
‫ביהמ"ד נעימות משה‬ ‫ביהמ"ד דחסידי אלכסנדר‬ ‫פאסייק קליפטון כולל‬
‫‪Brooklyn‬‬ ‫‪Brooklyn‬‬ ‫‪Passaic-Clifton‬‬
‫הרה"ג יונה הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ג יוסף ארנסטר שליט"א‬ ‫הרה"ג חיים קראוס שליט"א‬
‫ביהמ"ד נר ישראל‬ ‫קהילת יגדיל תורה‬ ‫קהל בני תורה‬
‫‪Lakewood‬‬ ‫‪Woodmere‬‬ ‫‪Lakewood‬‬
‫הרה"ג יהושע דוב געלבוואקס שליט"א‬ ‫הרה"ג אריאל אדלשטיין שליט"א‬ ‫הרה"ג משה האמבורגער שליט"א‬
‫ביהמ"ד ד'סאמרסעט וואק‬ ‫קהילת יד יוסף‪-‬ברכת יעקב‬ ‫כולל דיטרויט‬
‫‪Lakewood‬‬ ‫‪Brooklyn‬‬ ‫‪Detroit‬‬
‫הרה"ג נתן לעווין שליט"א‬ ‫הרה"ג דוד עוזרי שליט"א‬ ‫הרה"ג אהרן יואל סורשר שליט"א‬