‫משרד החינוך‬ ‫ראמ"ה‬

‫‪Ministry of Education‬‬ ‫הרשות הארצית למדידה‬

‫وزارة التربية والتعليم‬ ‫והערכה בחינוך‬

‫‪ 29‬פברואר ‪2016‬‬
‫כ' אדר א תשע"ו‬

‫תנועות הנוער בישראל‬

‫תוצאות אומדן הגודל היחסי ‪2015‬‬
‫תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה‪ ,‬ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט‬
‫בנושאים רבים ומגוונים‪ ,‬ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ‪ ,‬הגשמה‪ ,‬עידוד דו‪-‬קיום‪ ,‬סובלנות‪ ,‬צמצום פערים‬
‫חברתיים‪ ,‬טיפוח מנהיגות‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬אחריות ומעורבות חברתית‪ .‬בשנת ‪ 2015‬פעלו ‪ 13‬תנועות נוער בכל מגזרי‬
‫האוכלוסייה ‪ -‬חילוניים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬ערבים‪ ,‬בדואים ודרוזים‪.‬‬

‫משרד החינוך תומך בתנועות הנוער על מנת לסייע להן בביצוע משימות חשובות אלו‪ ,‬ופועל להרחיב את מערכת‬
‫יחסי הגומלין‪ ,‬המחויבות ושיתוף הפעולה לקידום וטיפוח החינוך החברתי והערכי באמצעות תנועות הנוער‪ ,‬תוך‬
‫שמירת עצמאותן של התנועות‪ .‬בשנת ‪ ,2015‬תמיכת משרד החינוך בתנועות הנוער בישראל עמדה על כ‪86.8 -‬‬
‫מיליוני ש"ח‪.‬‬

‫אומדן הגודל היחסי של תנועות הנוער התקיים במהלך השנים ‪ 2015-2014‬באמצעות הרשות הארצית למדידה‬
‫והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ .‬מטרות האומדן הן‪ :‬א‪ .‬בחינת העמידה של תנועות הנוער בתנאי הסף המופיעים במבחני‬
‫התמיכה ב‪ .‬מדידת גודלן היחסי של תנועות הנוער לצורך תקצוב ג‪ .‬מתן משוב למטה משרד החינוך ולתנועות על‬
‫פעילויות‪ ,‬עמדות‪ ,‬הכשרה‪ ,‬ערכים וכיו"ב‪ ,‬במטרה לשפר את פעילותן‪.‬‬

‫הליך האומדן כלל איסוף נתונים משלושה מקורות נפרדים‪:‬‬

‫ביקורים בסניפי תנועות הנוער במסגרתם נערכו תצפיות על פעילויות‪ ,‬ראיונות עם רכזים ומדריכים‬ ‫‪.1‬‬
‫צעירים‬
‫שאלוני חניכים שהועברו לתלמידים בבתי הספר באמצעות סקרי המיצ"ב – השאלונים הועברו בקרב כ‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 610,000‬תלמידים במהלך שתי שנות האומדן‬
‫שאלונים טלפונים שהועברו למדריכי תנועות הנוער (לפי רשימות כוללות שהעבירו התנועות) – סך הכול כ‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 36,000‬מרואיינים בכל אחת משנות האומדן‬

‫ההליך כולו התקיים בליווי ועדת היגוי שבה חברים נציגי אקדמיה ונציגי תנועות‪ ,‬בנוסף לנציגי הראמ"ה ומינהל‬
‫חברה ונוער‪ .‬ועדת ההיגוי משמשת כגוף מייעץ לוועדת התמיכות של משרד החינוך‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫המשתתפים בפעילויות תנועות הנוער‬
‫מנתוני האומדן עולה כי בשנת ‪ 2015‬השתתפו בפעילויות תנועות הנוער כ‪ 246,500 -‬חניכים וכ‪ 26,800-‬מדריכים‬
‫צעירים (מרבית המדריכים הצעירים הם גם חניכים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬בפעילויות התנועות השתתפו גם כ‪ 1,400-‬מדריכים‬
‫בוגרים‪.‬‬

‫נתוני האומדן בשנת ‪ 2015‬מעידים על עלייה בשיעור התלמידים שהם חניכים בתנועות הנוער בהשוואה לנתוני‬
‫האומדן הקודם שנערך בשנת ‪ .2006‬בפרט חל גידול משמעותי בשני מגזרים‪:‬‬

‫במגזר דובר העברית‪ ,‬שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי החניכים בתנועות הנוער בשנת‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2015‬הוא ‪ 30%‬בהשוואה ל‪ 22% -‬בשנת ‪.12006‬‬
‫במגזר דובר הערבית‪ ,‬שיעור התלמידים החניכים בתנועות הנוער בשנת ‪ 2015‬הוא ‪ 12%‬בהשוואה ל‪6% -‬‬ ‫‪‬‬
‫בשנת ‪.2006‬‬

‫מהנתונים עולה כי ‪ 56%‬מהחניכים בתנועות הנוער הן בנות ו‪ 44% -‬בנים‪ .‬תמונה מגדרית זו אינה משתנה בדרגות‬
‫הכיתה השונות‪.‬‬

‫התפלגות חניכי תנועות הנוער לפי דרגות כיתה (ראו תרשים) מגלה כי ההשתתפות בפעילויות התנועות נפוצה יותר‬
‫בקרב תלמידי היסודי בהשוואה לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות‪ .‬מבין כלל חניכי תנועות הנוער‬
‫‪ 47%‬מהחניכים לומדים בכיתות ד'‪-‬ו'‪ 32% ,‬לומדים בכיתות ז'‪-‬ט' ו‪ 21%-‬בכיתות י'‪-‬י"ב‪.‬‬

‫)‪5102‬‬ ‫התפלגות חניכי תנועות הנוער לפי כיתה (אומדן‬

‫;‬
‫י‬ ‫‪%5‬‬ ‫'ד‬
‫‪%7‬‬ ‫‪%71‬‬
‫'י‬
‫‪%9‬‬

‫'ה‬
‫'ט‬ ‫‪%61‬‬
‫‪%11‬‬

‫'ח‬
‫‪%01‬‬ ‫'ו‬
‫'ז‬ ‫‪%41‬‬
‫‪%11‬‬

‫‪ 1‬כאשר מחשבים את השינוי בקרב כלל דוברי העברית‪ ,‬כולל החינוך החרדי‪ ,‬העלייה המתקבלת מתונה יותר‪ :‬מ‪ 18% -‬בשנת ‪ 2006‬ל‪20%-‬‬
‫בשנת ‪ .2015‬הבדל זה בגודל השינוי נובע בעיקר מכך שארגון חרדי גדול "בנות בתיה" עבר ממעמד של תנועת נוער ב‪ 2006 -‬למעמד של‬
‫ארגון נוער ב‪.2013-‬‬

‫‪2‬‬
 ‫אומדני גודל לצורך תקצוב תנועות הנוער‬
‫אומדני הגודל של תנועות הנוער משמשים לתקצוב התנועות על פי תנאי מבחן התמיכה שבתקנת תנועות הנוער ‪.2‬‬
‫תקציב כל תנועה נקבע על פי גודלה‪ ,‬יחסית לגודל כלל התנועות‪.‬‬

‫גודל תנועה לצורך התקצוב נקבע על ידי שקלול של מספר חניכיה ומדריכיה‪ ,‬כך שמדריך נספר הן כחניך והן‬
‫כמדריך‪ .‬מאידך‪ ,‬לצורך התקצוב נמנים רק חניכים ומדריכים הפועלים בסניפים וקבוצות על פי תנאי מבחן‬
‫התמיכה‪ ,‬למשל‪ ,‬חניכים המודרכים על ידי מדריכים צעירים שקיבלו הכשרה וליווי כנדרש‪ ,‬חניכים בקבוצות‬
‫שגודלן בין ‪ 7‬ל‪ 25 -‬חניכים ועוד‪ . 3‬מדריכים וחניכים שאינם פועלים בהתאם למבחן התמיכה אינם נספרים לצורך‬
‫תקצוב‪.‬‬

‫תוצאות האומדן הנוכחי מלמדות כי בתשע השנים האחרונות חל גידול של ‪ 65%‬בגודל תנועות הנוער לתקצוב ‪-‬‬
‫מכ‪ 150,400-‬חניכים ומדריכים שנמנו לצורך תקצוב בשנת ‪ 42006‬לכ‪ 248,600-‬חניכים ומדריכים בתנועות הנוער‬
‫שנמנו כיום‪.5‬‬

‫הגידול במספר החניכים והמדריכים בתנועות הנוער לאורך השנים התרחש במקביל לגידול בתקציב התמיכה‬
‫שמעניק משרד החינוך לתנועות הנוער‪ :‬מתמיכה של כ‪ 49.3 -‬מיליון ש"ח בשנת ‪ ,2006‬ל‪ 86.8 -‬מיליון ש"ח בשנת‬
‫‪( 2015‬ראו תרשים)‪.‬‬

‫‪5102-6002‬‬ ‫תקציב התמיכה בתנועות הנוער בשנים‬

‫‪001‬‬
‫‪5.09‬‬
‫‪09‬‬ ‫‪5.58‬‬ ‫‪9.68‬‬ ‫‪8.68‬‬

‫‪08‬‬ ‫‪4.47‬‬
‫‪0.07‬‬ ‫‪4.17‬‬
‫‪7.66‬‬ ‫‪8.66‬‬
‫תקציב במליוני ש"ח‬

‫‪07‬‬
‫‪06‬‬
‫‪3.94‬‬
‫‪05‬‬
‫‪04‬‬
‫‪03‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6002‬‬ ‫‪7002‬‬ ‫‪8002‬‬ ‫‪9002‬‬ ‫‪0102‬‬ ‫‪1102‬‬ ‫‪2102‬‬ ‫‪3102‬‬ ‫‪4102‬‬ ‫‪5102‬‬

‫‪ 2‬מבחן התמיכה מופיע בקישור ‪.http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Pages/default.aspx‬‬

‫‪ 3‬יצוין כי מבחן התמיכה מאפשר חריגה מוגבלת בהיקפה מהתנאים הנדרשים‪.‬‬
‫‪ 4‬החישוב אינו כולל את הארגון בנות בתיה שעבר בשנת ‪ 2013‬ממעמד של תנועת נוער למעמד של ארגון נוער‪.‬‬
‫‪ 5‬אומדן זה חושב לפי כללי הספירה שנקבעו במבחן התמיכה‪ ,‬והוא כולל חניכים ומדריכים הפועלים בהתאם לתנאי מבחן התמיכה‪ .‬יודגש‬
‫כי נתון זה שונה מנתוני המשתתפים בפעילויות תנועות הנוער שהוצגו קודם‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫מהתפלגות ‪ 13‬תנועות הנוער על פי גודלן היחסי לצורך תקצוב (ראו תרשים) עולה כי סך החניכים של שלוש תנועות‬
‫נוער הגדולות הוא כשלושה רבעים מכלל חניכי תנועות הנוער (בדומה לשיעורן הכולל ב‪ :)2006 -‬תנועת הצופים‬
‫העבריים‪ ,‬התנועה הגדולה ביותר‪ ,)26.3%( ,‬תנועת הנוער העובד והלומד (‪ )25.2%‬ותנועת בני עקיבא (‪ .)21.3%‬גודלן‬
‫היחסי של שאר התנועות קטן בהרבה‪ ,‬והוא נע בין תנועת הנוער הדרוזי (‪ )4.7%‬לבין תנועת היכלי ענ"ג (‪.)1.5%‬‬

‫)‪5102‬‬ ‫התפלגות גודל התנועות לצורך תקצוב (אומדן‬

‫היכלי ענג‬
‫מכבי צעיר‬
‫‪%2 %1‬‬
‫‪%2 %2‬‬‫עולים חקלאי‬
‫מחנות אחוד‬
‫‪%2‬‬ ‫צופים ערבים ודרוזים‬
‫‪%3‬‬ ‫אריאל‬
‫‪%3‬‬ ‫נוער לאומי ביתר‬ ‫‪%62‬‬ ‫תנועת הצופים העבריים‬

‫‪%4‬‬ ‫עזרא‬

‫‪%4‬‬ ‫השומר הצעיר‬

‫‪%5‬‬ ‫נוער דרוזי‬

‫‪%12‬‬ ‫בני עקיבא‬

‫‪%52‬‬ ‫נוער עובד ולומד‬

‫העלייה במספר החניכים והמדריכים בתנועות הנוער לאורך השנים התרחשה בכמעט כל אחת מתנועות הנוער‬
‫בנפרד‪ ,‬הן בתנועות הגדולות והן בתנועות הקטנות‪.‬‬

‫בכל אחת משלוש התנועות הגדולות‪ ,‬תנועת הצופים העבריים‪ ,‬תנועת הנוער העובד והלומד ותנועת בני עקיבא‪ ,‬חלה‬
‫עליה של למעלה מ‪ 20,000 -‬חניכים ומדריכים שנמנו לצורך תקצוב בהשוואה לנתוני אומדן ‪( 2006‬ראו תרשים)‪.‬‬
‫יצוין כי לפני הורדת חניכים ומדריכים הפועלים שלא בהתאם לנקבע במבחן התמיכה‪ ,‬מונה תנועת הצופים‬
‫העבריים כ‪ 71,500-‬חניכים ומדריכים‪ ,‬תנועת הנוער העובד והלומד מונה כ‪ 67,300-‬חניכים ומדריכים ותנועת בני‬
‫עקיבא מונה כ‪ 56,000-‬חניכים ומדריכים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪5102‬‬ ‫ו‪-‬‬
‫‪6002‬‬ ‫מספרי חניכים ומדריכים שנמנו לצורך תקצוב בתנועות הנוער הגדולות בשנים‬
‫‪000,07‬‬ ‫‪663,56‬‬
‫‪665,26‬‬
‫‪000,06‬‬
‫‪769,25‬‬
‫‪000,05‬‬
‫‪998,44‬‬
‫‪552,93‬‬
‫‪000,04‬‬

‫‪000,03‬‬ ‫‪631,82‬‬

‫‪000,02‬‬

‫‪000,01‬‬

‫‪0‬‬
‫תנועת הצופים העבריים‬ ‫הנוער העובד והלומד‬ ‫בני עקיבא‬

‫‪6002‬‬ ‫‪5102‬‬

‫התבססותן של תנועות הנוער בקרב הילדים ובני הנוער ממגזרים שונים‪ ,‬באה לידי ביטוי בגידול במספרי החניכים‬
‫והמדריכים של התנועות הקטנות (ראו תרשים)‪ .‬בניגוד לאומדן הקודם שנערך בשנת ‪ ,2006‬בו שלוש תנועות קטנות‬
‫התנדנדו על סף הגודל של ‪ 2,500‬חניכים ומדריכים (שמשמעותו אי עמידה בתנאי הסף לתקצוב) ועוד שתי תנועות‬
‫נמצאו במדרגת התאוששות (התראה לפני הפסקת תקצוב)‪ ,‬באומדן הנוכחי מספר החניכים והמדריכים בתנועה‬
‫הקטנה ביותר עומד על כ‪ ,3,600-‬ואף תנועה אינה מועמדת לפסילה על פי תקנת תנועות הנוער‪.‬‬

‫מספרי חניכים ומדריכים שנמנו לצורך תקצוב בתנועות הנוער הקטנות‬

‫‪5102 6002‬‬‫ו‪-‬‬ ‫בשנים‬
‫‪000,41‬‬
‫‪197,11‬‬
‫‪000,21‬‬
‫‪794,01‬‬
‫‪000,01‬‬
‫‪337,8‬‬
‫‪000,8‬‬ ‫‪140,7‬‬ ‫‪169,6‬‬
‫‪922,6‬‬
‫‪000,6‬‬ ‫‪912,5‬‬ ‫‪505,5‬‬
‫‪253,4‬‬ ‫‪158,4‬‬ ‫‪318,4‬‬ ‫‪763,4 009,3‬‬
‫‪981,4‬‬
‫‪000,4‬‬ ‫‪191,3‬‬ ‫‪716,3‬‬
‫‪986,2‬‬ ‫‪920,3‬‬ ‫‪575,2‬‬
‫‪303,2‬‬
‫‪000,2‬‬

‫‪0‬‬
‫הנוער‬ ‫השומר‬ ‫עזרא‬ ‫הנוער‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫;‬
‫הדרוזי‬ ‫הצעיר‬ ‫הלאומי בית‬

‫‪6002‬‬ ‫‪5102‬‬

‫נתונים נוספים על תנועות הנוער בישראל ממאגר המידע של האומדן יתפרסמו בהמשך‪.‬‬

‫‪5‬‬