‫רונלד מור מספר כי בבאטלסטאר גלקטיקה ביקש ליצור מציאות יומיומית של הדמויות המתנהלות בעולם בדיוני‪.

‬‬
‫הוא קובע כי המטרה של הסדרה היא לעסוק בסוגיות חברתיות ופוליטיות מהעולם שלנו כ"אלגוריה על החברה‬
‫שלנו‪ ,‬על האנשים שלנו וכל צופה אמור לזהות אותה באופן מידי"‪.‬‬

‫לפי ריק ריילנס (‪ )Rylance‬העידן של תיאוריות בענף המחקר ההיסטורי עבר ואנחנו עכשיו בעידן הספרות‬
‫ההיסטורית המכונה על ידי רבים "היסטוריה תרבותית"‪.‬‬

‫מהי היסטוריה תרבותית?‬

‫לוקהארט מתייחס למהפכה שעברה ההיסטוריה בצל הפוסטסטרוקטורליסטים (דרידה וליוטאר) אשר התכחשו‬
‫להיסטוריוגרפיה הקלאסית והניתוח של העבר על פי רעיונות גדולים ואחידים כמו במקרה של הגל ומרקס‪ .‬יש‬
‫התכחשות להיסטוריה כנרטיב אחיד מתמשך שסך כל האירועים מתרחשים בהתאם אליו‪ .‬דרידה וליוטאר ביקשו‬
‫לפרק את ההמשכיות המטאפיזית הנטענת של ההיסטוריוגרפים ולהתייחס למצבור אירועי העבר במנותק‬
‫מ"המכלול" ההיסטורי‪ .‬דרידה ביצעה דקונסטרוקציה של ההיסטוריה וטוען כי במקום לתאר מחזוריות רעיונית‬
‫ששולטת בעבר‪ ,‬הוא מקווה ליצור קונספטואליזציה מגוונת יותר‪ .‬ואילו ליוטארד מדבר על ההיגיון ההיסטורי של‬
‫הקידמה ככשלון על רקע השואה‪ .‬זוועות אושוויץ קטעו כל רצף היסטורי מתקבל על הדעת שהגתה תנועת‬
‫הנאורות‪.‬‬

‫הפוסטמודרניזם על פי ליוטאר נועד להתריס נגד סיפורי העל והמגמות ההיסטוריות המכלילות ולתת משקל רב‬
‫יותר לחוויות האישיות והמקומיות‪ ,‬ונקודות המבט האינדיווידואליות שעומדות כנגד סיפורי העל הללו ובעלות‬
‫חשיבות זהה‪ .‬יש הכרה בכך שהנרטיבים הגדולים השמיטו מידע רב שלא השתלב בגבולות הגזרה שלהם‪.‬‬
‫הפוסטמודרניסטים התעקשו על כך שגם הסיפורים והקטנים והאישיים הם בעלי חשיבות היסטורית‪ ,‬וכי אי אפשר‬
‫לשפוט באופן אובייקטיבי את התרחשויות העבר‪ ,‬ששחזורם ומשמועם נעשה באופן סובייקטיבי‪ .‬על הרקע הזה‬
‫השתנתה התפיסה של הכתיבה ההיסטורית‪ ,‬לא עוד תיעוד מדוקדק ועובדתי של העבר‪ ,‬אלא סיפורת נרטיבית‬
‫המושפעת מאלמנטים שונים ‪ -‬ידע‪ ,‬דעה וכשרון כתיבה ועוד‪ .‬ממש כפי שטוען היידן ווייט‪.‬‬

‫לוקהארט מסיק כי היסטוריה תרבותית צריכה להיות ביקורתית כלפי הנרטיבים הגדולים שמנסים להיות מוכתבים‬
‫להיסטוריה‪ ,‬ולתת משקל למקומי והארעי‪ .‬הוא מבקש ליצור הקשר היסטורי ממוקד להיסטוריה התרבותית של‬
‫המדע הבדיוני‪.‬‬
‫הוא מציין כי המדע הבדיוני אומץ תחילה על ידי הוגים מרקסיסטים כמו דארקו סובין ופרדריק ג'יימסון אשר ראו בו‬
‫מרחב פתוח לעיבוד הנחות מוצא היסטוריות שהוכתבו על ידי ההגמוניה השלטת וכך לסדוק אותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם‬
‫ביטלו את השימוש במדע בדיוני כביטוי של פוליטיקת זהויות מן הזן של גזע ומגדר‪.‬‬

‫לוקהארט מתייחס לליסה יסק שטוענת שמדע בדיוני הוא מיזוג אינטרדיסיפלינרי של ידע ובדיה‪ ,‬היסטוריוגרפיה‬
‫והיפותזות‪" .‬החשיפה של הנחות מוצא היסטוריוגרפיות בקאנון של המדע בדיוני מושפע מהיידן ווייט והוא חושף‬
‫את הדמיון ההיסטוריוגרפי הייחודי‪.‬‬

‫לוקהארט מציע את הריזום של דלז וגואטרי כדרך לניפוץ ההיררכיות של ההיסטוריוגרפיה הקלאסית‪ ,‬אך מודע‬
‫לכך ששילוב זה עשוי לרסק את הפרקטיקות האקדמיות של מחקר‪ .‬הוא טוען שבניסיון לחקור את ההיסטוריה‬
‫התרבותית של המדע הבדיוני הוא נתקל בשכפול והתרחבות כל כך גדולה עד שהיא מזכירה יותר ריזום‪.‬‬