‫‪.

‬המבחן לא בודק ידיעה של תכני המאמרים אלא רק איך להתמצא בהם *‬

‫‪.‬ביבליוגרפיה – מדע שמסייע לנו לחקור ספרים ולתארם‬
‫ספרים שעוזרים לנו בביבליוגרפיה‪ :‬אנציקלופדיות‪ ,‬מילונים‪ ,‬קונקורדנציה‪ ,‬כתבי עת (מאמרי ביקורת ופרשנות)‪,‬‬
‫לקסיקונים‪ .‬כל אלו עוזרים לנו לנתח‪ ,‬להעמיק‪ ,‬לפרש‪ ,‬לפענח‪ .‬כדי שננסה לתת פרשנות צריכה להיות בטקסט‬
‫הספרותי חידה כלשהי‪ ,‬משהו שאינו ברור לנו ושצריך לגלות מה משמעותו‪ .‬יש לגלות מהי החידה ולהבין את‬
‫‪.‬משמעותה‬
‫איך מסתתרת חידה בתוך הטקסט? לא באופן מובן מאליו אלא בטקסט טוב שמעורר את המוטיבציה לפענח אותו‪ .‬איך‬
‫ניתן לזהות חידה בתוך טקסט? היחידה הראשונית הבסיסית שיכולה להכיל בתוכה חידה היא מילה‪ ,‬הבאה היא משפט‪,‬‬
‫אח"כ פסקה שלמה שתדרוש פענוח‪ .‬החידה יכולה להופיע באופן גלוי או ברובד הסמוי ואז צריך להתאמץ הרבה יותר‬
‫כדי לחשוף אותה‪ .‬חידה‪  ‬יכולה להופיע גם באופן שבו טקסט מתכתב עם טקסטים אחרים (גם בתחומי אמנות אחרים‬
‫שום טקסט לא נכתב כיום בחלל הריק‪, mix & match). ,‬כמו יצירה מוזיקלית שמשלבת בתוכה קטע מוזיקלי אחר‬
‫לכן סביר להניח שהוא מתכתב עם טקסטים אחרים‪ .‬תופעה זו נקראת אינטר טקסטואליות‪ .‬כמעט בכל טקסט שנקרא יש‬
‫‪.‬אלמנט חידתי שנובע מהתכתבותו של הטקסט עם טקסטים אחרים‬
‫מהאמור למעלה עולה כי כמעט כל דבר בטקסט ספרותי יכול לתפקד כחידה‪ ,‬בכל רובד‪ ,‬וכל דבר עשוי להצריך פענוח‪,‬‬
‫‪.‬מה שמחייב אותנו כקוראים או חוקרים לפתח מיומנות ורגישות קריאה גבוהה‬
‫‪ ‬‬
‫?מה הופך טקסט לספרותי ולא למשל אינפורמטיבי‬
‫חירות הכתיבה שתוצאתה בדיון‪ ,‬אסתטיקה (אמצעים אמנותיים)‪ ,‬נסיון ליצור הזדהות מצד הקוראים‪ .‬העניין הבולט‬
‫מכל – יש מימד של התכוונות לעשות מעשה אמנותי‪ .‬אם לומדים לזהות את ההתכוונות הזו נוכל להבין טוב יותר את‬
‫הטקסט הספרותי ולא מתוך טכניקה בלבד‪ .‬כלים זה דבר מכאני‪ ,‬והדבר העמוק יותר הוא היכולת‪ ,‬האינטואיציה‪ ,‬לזהות‬
‫‪.‬את ההתכוונות‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬מילונים‬
‫‪.‬מילון‪ :‬אוצר הלשון של השפה‪ ,‬כשהוא מאורגן בסדר מסוים‬
‫‪.‬אלפבית – רוצה לסייע לדוברי השפה למצוא משמעות של מילה או של צירוף מילולי כבול ‪1.   ‬‬
‫שדות מושגים – אגרון‪ ,‬תיזאורוס‪ .‬רוצה לתת סיוע בשימוש במילים‪ ,‬מילים נרדפות‪ .‬יוצא מתוך הנחה ‪2.   ‬‬
‫‪.‬שהקורא מכיר את משמעות המילה‬
‫בניגוד למילונים דיאכרוניים = מבטאים רצף היסטורי (למשל – מילון "מאדמה ועד תפוח זהב‪ ,‬מילון‪·        ‬‬
‫‪.‬דימויים ארץ ישראלי משנות ה‪ 30-‬וה‪ )"40-‬יש מילונים סינכרוניים = בו בזמן‪ ,‬אופקי‪ ,‬התאמה בזמן אחד‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬מילונים‬
‫יהלום משה ‪ 2008‬מילון תנכי ●‬
‫אבני‪..‬איתן ‪ 2003‬מילון עברי עברי נושאי וחזותי ●‬
‫דנה יוסף ‪ 1989‬מילון עברי ערבי לאמצעי התקשורת ●‬
‫תמר שלי ‪ 1992‬מאדמה עד תפוח זהב מילון דימויים ארץ ישראלי משנות ה‪ 30‬וה‪● 40‬‬
‫)אבניאון איתן ‪ 2002‬מילון ספיר עברי‪-‬עברי אנציקלופדי בשיטת ההווה (מרוכז ●‬
‫לבנת רות ‪ 1976‬מילון לאזרח הצעיר ●‬
‫דן פינס מילון לועזי עברי מורחב ●‬
‫מילון אבן שושן המרוכז ●‬
‫מילון מונחים הערכים והסלנג בשפת חברת החשמל ●‬
‫‪.‬אברהם שאנן מילון הספרות החדש ●‬
‫‪.‬מילון שנותן מידע וביטויים תיאורטיים לתופעות חברתיות‪ ,‬אישים‪ ,‬מושגים – ‪● Critical theory‬‬
‫‪.‬מפתח מושגים שמרכז הרבה תחומי ידע – ‪● Key concept‬‬
‫‪.‬מילון הערוך השלם – מיועד לענייני התנ"ך וחז"ל ●‬
‫‪.‬ספר השורשים של איבן ג'אנה – מילון שנכתב בימי הביניים ומיועד לשפת חז"ל ●‬
 ‫●‬ ‫הקונקורדנציה (מילון ההתאמות) – כשטקסט מודרני מסתמך על טקסט תנכי‪ ,‬כדאי לנו לבדוק קונקורדנציה‪.‬‬
‫ישנן שתי קונקורדנציות‪ :‬שלמה מנדלקרן ‪ .1846-1902‬ומהדורת אבן שושן ‪ .1978‬קיימות קונקורדנציות‬
‫נוספות לשאר הספרים (תלמוד וכו') וגם למשוררים וסופרים קנוניים‪ .‬קונקורדנציה הוא ספר שמכיל את כל‬
‫המילים במקרא כשהן ערוכות בסדר מסויים‪ .‬ליד כל מילה שמובאת נמצאות המובאות המתאימות (המקומות‬
‫שבהם משובצת אותה מילה) כמו שהיא או על צורותיה הדקדוקיות השונות‪ .‬לכל מובאה מתאימה מצורף מראה‬
‫‪.‬מקום בטקסט‪ .‬כלומר‪ ,‬תפקיד מילון ההתאמות אינו לתת פירוש אלא רק להראות לנו היכן היא מופיעה‬
‫?למה משמש אותנו מילון ההתאמות‬
‫‪.‬לצרכי בלשנות – לבדוק היכן מופיעה המילה ‪1.   ‬‬
‫סיבה תרבותית – לראות איך היהדות מהדהדת בשאר הדתות‪ ,‬להבין את החיבור בין הדתות וההשפעה ‪2.   ‬‬
‫‪.‬של התנ"ך על האסלאם והנצרות‪ .‬יש הרבה פולמוסים בין הנצרות ליהדות‬
‫‪.‬אבן שושן עדיף לנו מהקונקורדנציה השניה מכיוון שהוא נותן לנו גם מראה מקום מדויק בעברית *‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬מילונים‬
‫העברית עתיקה בחלקה וחדשה בחלקה‪ ,‬לכן במילון אבן שושן לא נכתב מתי לראשונה נכתבה המילה אלא מפנה אותנו‬
‫‪.‬למי שעשה את השימוש במילה זו לראשונה‪ ,‬למשל ביאליק‪ .‬המילון נותן מספר פירושים מפורטים לכל מילה‬
‫המילון יכול לתת לנו הבנה לגבי האופן שבו המחבר עושה שימוש במילים‪ ,‬איזה אופי יש לכתיבתו – שפה עתיקה‪,‬‬
‫חדשה‪ ,‬גם וגם‪ .‬יש משמעות לבחירה של המילים‪ ,‬המחבר בוחר את המילים המתאימות ביותר וזה חלק ממה שהופך‬
‫‪.‬ספרות לאמנות‬
‫‪.‬אם כתוב על מילה "מן‪ "...‬אז זה תאור‬
‫‪ ‬‬
‫אורי ניסן גנסין – ‪ 1879-1913‬נולד באוקראינה‪ .‬לא הספיק לכתוב הרבה אך טבע מילים רבות בשפה העברית‪ .‬כתב‬
‫את הנובלות "הצידה"‪" ,‬בינתיים"‪" ,‬בטרם" "אצל"‪ .‬העברית של גנסין מאוד לא פשוטה וקשה להבין את השפה‪.‬‬
‫במחקר של הספרות העברית הכתיבה שלו נחשבת לפרוזה אימפרסיוניסטית (התרשמותית‪ ,‬לעומת אקספרסיוניסטית =‬
‫הבעתית)‪ .‬האימפרסיוניזם מתאר את הרושם שהמציאות מותירה עלינו‪ ,‬לכן הפרוזה האימפרסיוניסטית היא בעלת‬
‫‪.‬מאפיינים מדויקים יותר‪ ,‬הוא מתאר את המציאות‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬כתיבה מדעית‬
‫‪.‬להשלים אובייקטיביות‬
‫ביקורתיות – על הכותב לפתח גישה ביקורתית כלפי הדעות השונות המוצגות בעבודתו ולהוכיח בכך את חשיבתו‬
‫‪.‬העצמאית‬
‫הגינות ומהימנות – הכתוב חייב לציין את מקור החומר שעליו הוא מסתמך וזאת משני טעמים‪ .1 :‬לשם ביסוס הדעות‬
‫והממצאים אותם הוא מציג‪ .2 .‬על מנת להוכיח את הגינותו המדעית‪ .‬סופר לא חייב להראות מראה מקום‪ ,‬מישהו‬
‫‪.‬שכותב עבודה‪/‬מאמר מדעיים כן חייב‬
‫עבודה סמינריונית מרחיבה את הידיעה של כותבה וקוראיה באמצעות לימוד אינטנסיבי של נושא מצומצם ומוגבל‪.‬‬
‫‪:‬עבודה זו כוללת‬
‫איסוף וחקירה של עובדות ודעות ממקורות שונים‪ ,‬ולאחר מכן שימוש בהם לשם מתן תשובה על בעיה ‪1.   ‬‬
‫‪.‬או שאלה מדעית‬
‫‪.‬היא כוללת הצגה ביקורתית של הנושא ‪2.   ‬‬
‫‪.‬כוללת הסקת מסקנות חדשות או מחודשות ‪3.   ‬‬
‫מטרת העבודה הסמינריונית היא לתכנן ולעשות עבודה מדעית באופן עצמאי מתוך כוונה לסייע לסטודנט לפתח את‬
‫‪.‬חשיבתו‪ .‬תוך כדי הכנת העבודה לומד הסטודנט להשתמש למעשה בחומר ובידע שהכיר עד כה באורח עיוני בלבד‬
‫‪.‬העבודה היא תשובה לשאלה שאנחנו שואלים‪ ,‬לכן השלב הבסיסי הוא לשאול את השאלה‬
‫‪.‬סוגים של עבודה סמינריונית ספרותית ‪3‬‬
‫ניתוח של ארוע‪/‬מצב‪/‬תקופה מסוימת שקשורים למוטיב ספרותי מסוים לאור תקופה מסוימת‪ .‬או לנתח טקסט ‪1.‬‬
‫‪.‬ספרותי לאורה של תקופה מסוימת‬
‫הצגה של תיאוריה ספרותית מסוימת תוך נסיון לאשש או לחזק אותה באמצעות דוגמאות מטקסטים שונים‪ .‬עבודה ‪2.‬‬
‫כזו תשתמש בטקסט הספרותי כאילוסטרציה לתיאוריה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא הטקסט יעמוד במרכז אלא התיאוריה והטקסט‬
‫הספרותי רק ידגים אותה‪ .‬למשל "תפיסת הזמן והמרחב ביצירה של פרנץ קפקא"‪ ,‬נבדוק את הטקסטים שלו לאור‬
‫‪.‬התיאוריה‬
‫‪.‬השוואה בין טקסטים של אותו יוצר או יותר העוסקים באותו נושא‪ .‬זוהי עבודה השוואתית ‪3.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬בחירת נושא לעבודה סמינריונית‬
‫‪:‬שיקולים מכריעים‬
‫‪.‬הנושא צריך לעניין אותנו ●‬
‫‪.‬צריך לוודא שיש מספיק חומר על הנושא ●‬
‫‪.‬לבחור נושא מוגדר היטב‪ ,‬לא רחב מדי ●‬
‫‪ ‬‬
‫כדי להיות ממוקדים‪ ,‬צריך לקבוע את גבולות הנושא‪ :‬זמן (שלא ייקח יותר מדי זמן‪ ,‬להגיש בזמן)‪ ,‬פרמטר הידע (כמה‬
‫ידע אני יכול להפיק בזמן המוקצב לי)‪ .‬הגבלת הנושא משמעו הגבלת זמן להכנת העבודה וקביעתו במשפטים קצרים‬
‫שיגבשו את הרעיון המרכזי של העבודה‪ .‬הרעיון המרכזי עתיד להיות חוט השני של העבודה (לשוב ולהופיע לכל‬
‫‪).‬אורכה‬
‫‪).‬נושא כללי‪ :‬נשים (מגדר הוא תחום המעניין אותי‬
‫‪).‬נושא פחות כללי‪ :‬דמויות נשים‪/‬פרסונות נשיות בשירה (אני אוהבת שירה‬
‫"נושא מובחן יותר‪" :‬דמויות נשים בשירתה של לאה גולדברג‬
‫נושא מדויק‪ :‬ללאה גולדברג יש הרבה דמויות נשים‪ ,‬לכן צריך לבחור היבט מסוים בנושא זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ללאה גולדברג‬
‫‪".‬יש הרבה שירים ולכן צריך למקד‪" :‬היבטים חתרניים בדמויות הנשיות בשלושה שירים של לאה גולדברג‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬מבנה של עבודה סמינריונית‬
‫שם עבודה‬
‫‪:‬מבוא – תפקידיו‬
‫בא להשיב על שאלות‪ :‬מהו נושא העבודה? כדאי לציין במדויק כבר בשלושה המשפטים הראשונים של ‪1.   ‬‬
‫המבוא‪ .‬במובן זה‪ ,‬החלק הראשון הוא הרחבה של הכותרת‪ .‬להציג את מטרת העבודה ומהו ייחודה לעומת‬
‫‪.‬עבודות אחרות שנכתבו על נושא זה‪" .‬לשווק" את העבודה‬
‫‪.‬משיב על השאלה מדוע נבחר הנושא הזה‪ /‬מהם הטעמים או הסיבות לכתיבת העבודה ‪2.   ‬‬
‫‪.‬משיב על השאלה מהי תוכנית העבודה‪ ,‬בקווים כלליים ‪3.   ‬‬
‫‪:‬גוף‬
‫‪..).‬זהו הנתח העיקרי בעבודת המחקר‪ ,‬והוא כולל את פרקי העבודה ואם נדרש‪ ,‬גם תתי פרקים (‪1.    1.1,1.2‬‬
‫כל מה שמצוין בגוף העבודה חייב להיות מעוגן ומוסמך למקור ביבליוגרפי שיצוין ברשימת הסימוכין‪2.    ,‬‬
‫כדי שקוראי העבודה יוכלו לעקוב אחר המקורות שמהן ניזונה העבודה‪ .‬לציין בהערת שוליים בתוך הגוף את‬
‫שם משפחתו של הכותב ושנת הפרסום‪ ,‬וגם ברשימה הביבליוגרפית נציין את המקור רק ביותר פירוט (מראה‬
‫‪).‬מקום‬
‫אין צורך להעתיק קטעים או פרקים שלמים מתוך מחקרים אחרים‪ ,‬אלא להביא את המסקנות וכיווני ‪3.   ‬‬
‫‪.‬המחשבה של כותב המקור עליו אנו מסתמכים‪ ,‬כולל הפניה ע"י שימוש במראה מקום אל המקור עצמו‬
‫‪.‬פרקי העבודה חייבים להיות ממוספרים וערוכים בצורה כרונולוגית והגיונית ‪4.   ‬‬
‫‪.‬רצוי להמנע מהסקת מסקנות בגוף העבודה‪ ,‬שכן אותן נכתוב בסיכום ‪5.   ‬‬
‫‪.‬נהוג לציין בסוגריים ובלועזית ובעברית שמות של אישים שמצוינים לראשונה בעבודה ‪6.   ‬‬
‫אם בוחרים להציג בגוף העבודה חלקי טקסט או תרשימים או טבלאות וכו'‪ ,‬עושים כך משום שפריטים ‪7.   ‬‬
‫אלה עשויים לשמש חיזוק לטענה כלשהי שמופיעה בגוף העבודה עצמו‪ ,‬כלומר טקסט או פריט שהכותב חושב‬
‫‪.‬לנכון כי חשוב להציגו לצד הטענה עצמה‪ .‬כלומר – לא להציג הנ"ל ללא סיבה זו‬
‫לכל פרק בעבודה יש מבנה קבוע של פתיחה‪ ,‬גוף וסיום‪ .‬הקפדה על מבנה כזה תקל גם על הקורא וגם על ‪8.   ‬‬
 ‫‪.‬בודק העבודה‬
‫‪:‬סיכום‬
‫תפקיד הסיכום הנו לתת מענה לשאלות והשערות שהוצגו בעבודה ונידונו במהלכה‪ .‬לפי המסקנות ‪1.   ‬‬
‫שהגענו אליהן ייתכן ונרצה לנסח מחדש את המבוא כדי שיהיה מדויק יותר‪ ,‬כי המסקנות שהגענו אליהן לא‬
‫‪.‬תואמות לחלוטין את ההשערות‬
‫‪.‬האם ויש לקחת בחשבון את האפשרות שהמחקר לא הצליח לתת מענה כולל ומקיף לשאלות שהעלנו ‪2.   ‬‬
‫‪'.‬הסיכום יכלול מסקנות אישיות של הכותב‪/‬ת‪ ,‬הבעת עמדתו וכו ‪3.   ‬‬
‫תפקיד הסיכום הוא להיות המקום בו מרכז הכותב את הרעיונות המרכזיים שהועלו בעבודה‪ ,‬ומסכם אותן ‪4.   ‬‬
‫‪.‬בהתאם לחומר (יצירות‪/‬מחקרים) שהוצג‬
‫‪.‬הסיכום ייכתב באופן חופשי ולא צריך לעגן את מה שנאמר בו‪ ,‬כי זו כתיבה חופשית שלנו ‪5.   ‬‬
‫‪.‬הסיכום הוא המקום בו נבדק האם עמד הכותב או הכותבת בתנאי "החוזה" כפי שהוצגו במבוא העבודה ‪6.   ‬‬
‫‪.‬צריך לקרוא את העבודה לאחר שסיימנו לכתוב אותה *‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬ביבליוגרפיה‬
‫בכל עבודה תובא רשימת המקורות המלאה של כל המקורות (ספרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬עיתונות‪ ,‬אינטרנט‪1.    ,‬‬
‫‪').‬מקורות ארכיוניים‪ ,‬מפות וכו‬
‫רשימת המקורות תופיע אחרי סיכום העבודה ולפני נספחים (למשל‪ :‬טקסט קצר שקשור לדמות שעליה ‪2.   ‬‬
‫‪).‬כתבתי‬
‫אין לציין מקורות שלא נעשה בהם שימוש בעבודה עצמה‪ ,‬כלומר – לא "לנפח" את הרשימה ‪3.   ‬‬
‫‪.‬הביבליוגרפית במקורות שלא צוינו בעבודה‬
‫רשימת המקורות תחולק לפי שפות‪ ,‬כאשר תחילה יופיעו מקורות בעברית ואח"כ מקורות לועזיים (כל ‪4.   ‬‬
‫)שפה תופיע בפני עצמה‬
‫אין להפריד בין ספרים (מילונים‪ ,‬אנציקלופדיות‪ )...‬בתוך כל שפה‪ .‬מאמרים‪ ,‬מילונים‪ ,‬פרוזה וכו' יופיעו ‪5.   ‬‬
‫‪.‬באותה הרשימה אם הם מאותה שפה‪ .‬סדר ההופעה‪ :‬ש"פ‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬שנה‬
‫‪.‬יש להקפיד על הדגשה כלשהי של שם המקור ושם המאמר יהיה בתוך מרכאות ‪6.   ‬‬
‫במאמר בתוך כתב עת וכד' יש לרשום גם את מספר הכרך‪ ,‬שנת ההופעה וכל תווך עמודי המאמר‪ ,‬ללא ‪7.   ‬‬
‫קשר לאילו עמודים בטווח הזה השתמשנו‪ .‬לדוגמא‪ :‬שפירא‪ ,‬אניטה (‪ ,)1992‬חרב היונה – הציונות והכוח‬
‫‪ ,1881-1948‬עם עובד תל אביב‪ .‬אם הספר הזה היה מאמר‪ ,‬היינו מדגישים את שם כתב העת‪ ,‬שמה את שם‬
‫המאמר במרכאות ואציין את טווח העמודים‪( .‬כרך ג'‪ ,10/‬עמ' ‪ .)55-85‬במראה המקום‪ ,‬בגוף העבודה‪ ,‬אני כן‬
‫‪.‬אציין באילו עמודים של המאמר השתמשתי‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬דגשים‬
‫‪.‬תמיד כדאי להתייעץ עם המנחה לקראת העבודה ולהגיע עמו להבנה לגבי מה שצריך לעשות בעבודה ‪1.   ‬‬
‫‪.‬מומלץ לשמור עותק של העבודה בגיבוי ‪2.   ‬‬
‫‪).‬בסיום העבודה‪ ,‬בדקו האם השגתם את מטרות המחקר (שאלת המחקר ‪3.   ‬‬
‫‪.‬לפני הגשת העבודה‪ ,‬הקפידו על ביצוע הגהה טכנית ותוכנית ‪4.   ‬‬
‫‪.‬בעת ההדפסה יש להשאיר שוליים רחבים מצד ימין כדי שיהיה אפשר לכרוך ‪5.   ‬‬
‫‪.‬לכתוב בצד אחד של הדף ‪6.   ‬‬
‫‪.‬להקפיד על שמירת רווח כפול או שורה וחצי בין השורות ‪7.   ‬‬
‫‪.‬מספור עמודי העבודה יתחיל מהמבוא ועד ביבליוגרפיה ‪8.   ‬‬
‫‪.‬יש להקפיד על שימוש בגופן נוח לקריאה בגודל ‪9.    12‬‬
‫ברשימת המקורות אין להוסיף את התארים של הכותבים (פרופ'‪/‬ד"ר‪ .)...‬גם לא ‪10.                    ‬‬
‫‪'.‬ז"ל‪/‬סא"ל וכו‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬המטומטם הזה יצחק‪ /‬יצחק לאור‬
 ‫איך אנו יכולים לדעת איזה חשיבות יש לטקסט המקורי שהוא עקדת יצחק? איזה מילים שולחות אותנו לטקסט‬
‫המקראי? ישנן מילים ששולחות אותנו אינטואיטיבית‪ .‬אנחנו צריכים לחזור לטקסט המקראי ולבדוק איך השתמשו‬
‫‪.‬בהן שם‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬כתבי עת ספרותיים‬
‫סופרים ומשוררים חדשים תמיד כותבים בהתחלה לכתב עת‪ .‬יש שם גם ביקורת ספרות‪ .‬במבחן תהיה שאלה על כתבי‬
‫‪'.‬עת‪ ,‬אלו כתבי עת אנחנו מכירים וכו‬
‫‪:‬אקדמיים‬
‫עכשיו"‪ .‬אג'נדה תרבותית‪ .‬סופרים‪ ,‬משוררים ועורכים מתווכחים שם ומחדשים‪ ,‬כך שהספרות הופכת" ‪·      ‬‬
‫‪.‬למשהו חי יותר‪ .‬יונה וולך וא‪.‬ב יהושע כתבו בהתחלה לעכשיו‬
‫‪.‬רחוב" – יצאו לו אולי שני גליונות‪ .‬הייתה לו אג'נדה פוליטית ברורה מאוד" ‪·      ‬‬
‫מקרוב" – ניתנה הזדמנות גם לאינטלקטואלים ערביים לכתוב ולפרסם את דבריהם בתרגום לעברית‪·       ",‬‬
‫‪.‬כך שגם הציבור היהודי בארץ יכיר אותם‬
‫‪.‬אלפיים" – מאמרים אקדמיים על ספרות‪ .‬כתב עת רב תחומי לעיון‪ ,‬הגות וספרות" ‪·      ‬‬
‫תיאוריה וביקורת" – אג'נדת שמאל ביקורתי עם אוריינטציה חברתית מאוד מפותחת‪ .‬כל חוברת" ‪·      ‬‬
‫‪.‬מוקדשת לתופעה תרבותית אחרת‪ ,‬או תופעה חברתית‪ ,‬כך שכל אחד יכול לקנות את מה שהוא מעוניין בו‬
‫‪".‬כתב העת של אוניברסיטת חיפה ‪" -‬דפים למחקר בספרות ‪·      ‬‬
‫"אונ' בן גוריון – "מכאן ‪·      ‬‬
‫‪".‬אונ' בר אילן – "ביקורת ופרשנות ‪·      ‬‬
‫‪".‬אונ' י‪-‬ם – "מחקרי ירשלים בספרות ‪·      ‬‬
‫‪".‬אונ' ת"א – "הספרות"‪" /‬סדן ‪·      ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬לא אקדמיים‬
‫חדרים" – הלית ישורון היא העורכת‪ ,‬היא אנינת טעם ויש שם בעיקר שירה‪ .‬היא תרגמה את כל כתביו" ‪·      ‬‬
‫‪.‬של פרוסט‪" ,‬בעקבות הזמן האבוד"‪ .‬יש שם ראיונות עומק עם משוררים ואינטלקטואלים‬
‫קשת‪ /‬קשת החדשה"‪ ,‬עורך – אהרון אמיר‪ ,‬הוא היה מתרגם ונפטר לפני שנתיים‪ .‬אין לו אג'נדה" ‪·      ‬‬
‫‪.‬ספרותית ברורה‬
‫המעורר" – ברנר עוד ערך אותו‪ .‬כתב העת הזה כבר לא קיים‪ .‬ב‪ '98-‬שני חברים החליטו להוציא כתב" ‪·      ‬‬
‫‪.‬עת מתורגם ופרסמו כתבים של כל מני סופרים אמריקאיים שהציבור בארץ לא הכיר קודם‬
‫‪.‬דג אנונימי" – הדפסה של כ"ע אינטרנטי שהופץ בין מכרים של המשוררים" ‪·      ‬‬
‫‪.‬מאזניים" – עדיין קיים" ‪·      ‬‬
‫"גג" ‪·      ‬‬
‫‪.‬דימוי" – כתב עת שעוסק בתרבות יהודית בלבד‪ ,‬כתב עת ימני" ‪·      ‬‬
‫‪.‬שבו" – כתב עת לשירה‪ .‬הוצאת אבן חושן‪ ,‬של עוזי אגסי‪ .‬מוציאים גם ספרי שירה" ‪·      ‬‬
‫מטעם" – בעריכת הסופר‪-‬משורר‪-‬מתרגם יצחק לאור‪ .‬עדיין פעיל‪" ,‬ספרות ומחשבה רדיקלית"‪·       ".‬‬
‫‪.‬פוליטי של השמאל‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬משימה להגשה‬
‫למצוא מאמר אקדמי עדכני מכתב עת אקדמי לספרות‪ ,‬אשר עוסק בנושא של העבודה הסמינריונית אותה ‪1.   ‬‬
‫‪).‬בחרתי כביכול להגיש (בשיעורים הקודמים‬
‫‪.‬לצלם את המאמר ולקרוא ‪2.   ‬‬
‫להגיש על עמוד אחד‪ :‬א‪ .‬מה נושא המאמר‪ .‬ב‪ .‬מהן הטענות המרכזיות במאמר (‪ .1‬טענה ראשונה‪3.    .2 .‬‬
‫‪.‬טענה שניה‪ .)..‬ג‪ .‬באילו טקסטים עושה המאמר שימוש כדוגמאות (אם יש)‪ .‬ד‪ .‬מהן מסקנותיו‬
‫‪.‬פרטים ביבליוגרפיים ‪4.   ‬‬
‫נושא שבחרתי‪ :‬מקום האדם המודרני בעולם כפי שמתבטא בשניים מסיפוריו של קפקא‪" ,‬הגלגול" ו"רופא‬
‫‪".‬כפרי‬
‫‪ ‬‬
‫‪ discourse‬שיח תרבותי‬
‫שיח המתקיים במרחב תרבותי‪-‬סוציולוגי‪-‬פוליטי –ספרותי‪ .‬בטלוויזיה‪ ,‬בעיתון‪ ,‬בתיאטרון‪ ,‬שבוע הספר‪ ,‬כתבי עת‬
‫ספרותיים – כל אלו ועוד הנם חלק מהשיח התרבותי‪ .‬אלו הם אמצעים שמייצרים תרבות‪ .‬מהי תרבות? לא רק תרבות‬
‫‪.‬גבוהה כפי שהיה פעם‪ ,‬אלא כל מה שנחשב בעיני האנשים לתרבות‬
‫בליבה נמצא המרכז של התרבות ומסביבה יהיו השוליים‪ ,‬הפריפריה‪ .‬ישנו כוח פנימי המחולל את התנועה והיא תתרחש‬
‫לרוב מהשוליים למרכז‪ .‬מה שנמצא בשוליים מנסה להגיע למרכז‪ .‬בשוליים מצוי הנסיוני‪ ,‬האוונגרד‪ ,‬המתמרד‪ .‬מה‬
‫שנוצר בשוליים הוא חלוצי אך לאט לאט הוא נע לכיוון המרכז ואז הם מקבלים מעמד קנוני‪ ,‬ממוסד‪ .‬הגרנג' התחיל‬
‫כתופעת שוליים בשנות ה‪ 80-‬ועשור אח"כ כבר הפכו לפופולארי‪ ,‬למרכז‪ .‬אנשים שמגיעים ממקומות קטנים בפריפריה‬
‫‪.‬מעדיפים להגיע למרכז הארץ‪ ,‬כי שם הם יוכלו לשגשג יותר‬
‫כולם שואפים ברמה מסוימת להגיע למרכז‪ .‬טקסטים מסוימים בוחרים ללמד בבתי הספר משום שהם קיבלו את המעמד‬
‫שלהם כטקסטים מרכזיים‪ ,‬קנוניים‪ ,‬והממסד אישר אותם כראויים ללימוד בבית הספר‪ .‬תלמידי ספרות יכולים לשאול‬
‫את עצמם מדוע חלק מהטקסטים הם כן לומדים וחלק לא‪ .‬מדוע זה כך? מדוע לא ללמוד טקסטים אחרים? השאלה של‬
‫‪.‬זרימה מהפריפריה למרכז קשורה גם לכתבי העת ומה שמופיע בהם‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬קריאת מאמר אקדמי‪" :‬מפה של חול" ‪ /‬חנן חבר‬
‫‪.‬מאמר מדעי הוא טקסט שיש לו אפארטוס מסויים שהוא מחויב בו מצד חוקי האקדמיה על מנת שיחשב מדעי‬
‫?מנגנון‪ /‬ציוד‪ /‬מתקן‪ .‬מהו המנגנון הזה? לאיזה מאמר יש את האפראט האקדמי = ‪ apparatus‬אפארטוס‬
‫החוק המרכזי באפראט האקדמי הוא שיש לציין את המקורות בהם השתמש הכותב‪ .‬השימוש חייב להיות מעוגן‬
‫?במקורות ולחשוף אותם‪ .‬אילו דרכים יש לטקסט האקדמי לחשוף את המקורות‬
‫‪.‬ציטוט‪ /‬מובאה ‪·      ‬‬
‫‪.‬הערות שוליים‪ /‬מראה מקום ‪·      ‬‬
‫‪.‬רשימה ביבליוגרפית בסוף הטקסט ‪·      ‬‬
‫כל אחת מהדרכים האלו הנן חומר גלם ביד הקורא‪ ,‬כי הן מצהירות על עצמן כאפשרות של מידע שהקורא יכול להעזר‬
‫בו או לא‪ .‬למשל‪ :‬כשכותבים עבודה אפשר לאסוף מקורות מידע שינחו אותי בעבודה מתוך מאמר שקראתי‪ .‬מאמר‬
‫אקדמי טוב אחד יכול להחליף עשרה מאמרים פחות טובים‪ ,‬משום שהוא אולי עושה בתוכו סקירה של תיאוריות וכו'‬
‫כך שלא צריך לאסוף אותן לבד‪ ,‬ואז אפשר גם להשתמש בביבליוגרפיה שלו כדי למצוא את התיאוריות עליהן הוא‬
‫‪.‬מדבר‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬במאמר של חנן חבר מופיע בהתחלה שיר שלם והערת שוליים שמתייחסת למקור נוסף‬
‫השיר של נתן זך מכיל את השורה "מפה של חול" וחבר משתמש בה כמטאפורה לארעיות של הספרות העברית‪,‬‬
‫‪.‬שקיימת רק כ‪ 120-‬שנה והמיפוי שלו עדיין בגדר מפה של חול‪ ,‬הוא זמני ויש להתייחס אליו בפחות החלטיות‬
‫קיימים ‪ 10‬פרקים שמצוינים גם בשמם‪ ,‬כך שמבחינת המיפוי הויזואלי‪ ,‬המאמר מתפרש על מרחב גדול מאוד וגם‬
‫‪.‬מסודר ונוח לקריאה‬
‫המאמר מדבר על המעבר מספרות עברית לספרות ישראלית‪ .‬בפרק א‪ .‬מובא ציטוט של אברהם קריב והוא גם מציין‬
‫‪.‬מתי נכתב הציטוט‪ .‬בהמשך הוא מוסיף מושג "קהילה מדומיינת" של בנדיקט אנדרסון והוא מציין אותו בביבליוגרפיה‬
‫‪:‬שלבים בציון הספרות‬
‫‪.‬לשון – מאופיינת ע"י לשון ‪1.   ‬‬
‫‪.‬טריטוריה (ספרות ארצישראלית)‪ .‬מאופיינת ע"י טריטוריה ‪2.   ‬‬
‫‪.‬ריבוני – מאופיינת ע"י מדינת הלאום הריבונית ‪3.   ‬‬
‫‪.‬הסיפור הטלאולוגי מספר על גולה‪ ,‬שבה הספרות אופיינה ע"י הלשון‪ ,‬ומעבר ממנה לגאולת הארץ‬
‫סיפור טלאולוגי = מובן‪ ,‬הגיוני‪ ,‬שניתן להסביר‪ .‬העולם ההפוך הוא עולם האבסורד שבו שום דבר לא מובן‪ .‬על הנושא‬
‫‪.‬הזה התחילו לדבר אחרי מלחמת העולם השניה‬
‫הטענות המרכזיות של המאמר מובאות כבר בהתחלה‪ ,‬כמו שאמור להיות במאמר אקדמאי‪ .‬אחרי המילה "ישראליות"‬
‫מופיעות נקודותיים‪ ,‬אשר מקדימות הסבר למילה‪ .‬בתוך ההסבר מופיעות נקודותיים אחרי המילה "ריבוניות"‪ ,‬כך שגם‬
‫‪.‬אותה הוא מסביר‪ .‬כשיש את הסימן ; לאחר מכן‪ ,‬הוא מסביר עוד יותר בפירוש‬
‫חנן חבר מציע לקוראים לקרוא סיפור בצורה שתזהה את הנרטיב המסופר בה‪ ,‬ואת המגמות שהכותב תומך בהן‪ .‬לא‬
‫‪.‬לקרוא בצורה נאיבית אלא בצורה ביקורתית‬
‫מטה‪-‬נרטיב = נרטיב‪-‬על‪ ,‬סיפור העל המאחד את שאר הנרטיבים תחתיו‪ .‬חבר אומר שנרטיב העל של הספרות‬
‫הישראלית הוא המטה נרטיב הציוני‪ .‬הוא גם מציע שבמקום לקרוא את הספרות בצורה נוכחית‪ ,‬נקרא את הספרות‬
‫בצורה פוסט קולוניאליסטית‪ ,‬המתאימה את אי ההתאמות בספרות הציונית בכך שנזהה את הספרות כמי שמסתירה‬
‫אותן‪ .‬כך נזהה את העקבות של האירועים שהסיפור מסתיר ונסיר את השמיכה שהסתירה מעיננו את מה שקרה באמת‪.‬‬
‫הספרות לא מוחקת לגמרי את האחר אלא רק מאפשרת לשלוט בו ובסיפורו ולא לאפשר לו לבטא את הנרטיב שלו‬
‫‪.‬במקום אחר‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬הבחינה‬
‫שאלות‪ ,‬לבחור ‪ .10‬תרגיל בסימולציה – לעזור למישהו להגיע לחומרים ועזרים מסוימים‪ .‬השאלות הן שאלות ‪12‬‬
‫שהתלמיד מפנה אלינו‪ .‬למשל‪ :‬אני צריכה לכתוב שמות של כתבי עת ספרותיים‪ ,‬לפחות שלושה‪ ,‬מתוכם גם אקדמיים‪.‬‬
‫דוגמא נוספת – מופיעות מילים שצריך לפרש אותן ואנחנו צריכים לכתוב לאילו עזרים (מילונים‪ ,‬לקסיקונים) הוא‬
‫‪.‬צריך לפנות‬
‫‪.‬צריך לעבור על כל החומר שלמדנו‪ ,‬לדעת שמות של כתבי עת‪ ,‬לדעת עזרים‪ ,‬לדעת יתרונות וחסרונות של העזרים‬