‫תרגיל להגשה – קורס הדרכה ביביליוגרפית‬

‫‪ ‬‬
‫‪".‬נושא העבודה‪ :‬מקום האדם המודרני בעולם כפי שמתבטא בשניים מסיפוריו של קפקא‪" ,‬הגלגול" ו"רופא כפרי‬
‫שם המאמר‪" :‬הדמות‪ ,‬המחבר והקורא ביצירת קפקא כרב‪-‬מערכת חידתית – בין קריאה מטאפיסית לבין קריאה‬
‫‪".‬אקזיסטנציאליסטית‬
‫‪.‬ביבליוגרפיה‪ :‬ברתנא‪ ,‬אורציון (‪ ,)2000‬צפון – אגודת הסופרים העברים‪ ,‬חיפה‪ ,‬כרך ‪ 6‬עמ' ‪69-87‬‬
‫‪.‬נושא המאמר‪ :‬הצורך בשילובן של שתי אסכולות שונות לצורך פרשנות יצירותיו של קפקא‬
‫‪:‬טענות מרכזיות‬
‫סוד קסמה של יצירתו של קפקא היא היכולת לשקף את המציאות המורכבת של המאה ה‪ ,20-‬המהווה ‪1.             ‬‬
‫‪.‬רב‪-‬מערכת פרדוקסלית המובנית מצד אחד וחידתית מצד שני‪ ,‬ע"י האופי הפרדוקסאלי של היצירה עצמה‬
‫לאור המורכבות והסתירות שביצירתו של קפקא‪ ,‬אין לאמץ גישה אסכולתית אחת על מנת לפרשה ‪2.             ‬‬
‫‪.‬אלא ליצור קשר בין אסכולות פרשנות שונות ומנוגדות ולחבר ביניהן‬
‫היצירה מציגה פואטיקה של שיקוף ‪ -‬היא מראה לקורא המערבי כי המבוכה‪ ,‬המאפיינת את דימויו ‪3.             ‬‬
‫העצמי‪ ,‬קיימת גם בה‪ ,‬כך שקיימת התאמה בין היצירה לבין הקורא‪ .‬המבוכה נובעת מהחידתיות הקיימת במציאות‬
‫‪.‬הבלתי מובנת‪ ,‬הן לדמות והן לקורא‬
‫הסגנון הלשוני המיוחד של קפקא מבטא את ייחודיותה של יצירתו בכך שהוא ממחיש את המתח ‪4.             ‬‬
‫‪.‬הפנימי שבה ע"י השילוב הלשוני של שתי אסכולות מנוגדות בהן עוסק המאמר‪ ,‬האקזיסטנציאליזם והמטאפיזם‬
‫‪ ‬‬
‫טקסטים המובאים במאמר‪ :‬המאמר משתמש בטקסטים "המשפט" ו"הטירה"‪ ,‬שניהם רומנים מאת קפקא‪ ,‬כדי להדגים‬
‫‪.‬את השימוש בשתי אסכולות פרשנות שונות באותה יצירה‬
‫‪ ‬‬
‫‪:‬מסקנות המאמר‬
‫יצירתו של קפקא מהווה יצירה מודרניסטית תבניתית‪ ,‬ואופייה הברור והאחיד של יצירתו של קפקא הוא האופי‬
‫הפרדוקסלי והחידתי; ביצירה באות לידי ביטוי שתי אסכולות פרשנות מנוגדות אשר משלימות זו את זו‪ .‬האחת היא‬
‫האסכולה המטאפיסית‪ ,‬אשר מדברת על ההזדקקות של האדם לקבל אישור והכרה מצד ישות עליונה‪ .‬השניה היא‬
‫האסכולה האקזיסטנציאלית ולפיה יצירתו של קפקא מציגה את האדם האקטיבי‪ ,‬אשר מונע מתוך רצון פנימי לבחור‬
‫בחירה עצמית ולהתמודד עם קיומו‪ .‬את שתי התפיסות ניתן להוכיח מתוך הטקסט‪ ,‬כך שלא ניתן לבחור באחת ולבטל‬
‫את השניה‪ .‬לדעתו של כותב המאמר‪ ,‬כל נסיון לפרש את היצירה ע"פ פרשנות אחת אחידה לא תייצג נאמנה את‬
‫הטקסט‪ ,‬ולעיתים נסיונות אלו נעשים מתוך כוונה לעשות שימוש בטקסט כדי לחזק עמדה מסוימת (למשל חילוניות או‬
‫‪.‬עליית הנאציזם) ולא מתוך הבנה עמוקה של הפרדוקסאליות של היצירה ושל העולם אותו היא משקפת‬
‫‪ ‬‬
‫מגישה‪ :‬נועה גביש ‪                             ‬עבור‪ :‬ד"ר איילת שמיר‬
‫ת‪.‬ז ‪300916764‬‬
‫החוג לספרות השוואתית‬