‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪WWW.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י היים תשס״ה‬

‫«'‪b aP a-.1‬ס‪:-'I \ 5‬‬

‫■‬ ‫"■“‪Jsrsr‬־‪',‬‬
‫^‬ ‫' ‪I—,•"b‬״■״ נ־‪.‬״ ‪:‬״״י'' ‪™v^:-,.. -h I‬״‪--.‬‬
‫‪S ......‬‬ ‫;׳‪i'i, a -.S.,‬‬ ‫;׳ ‪.^•■•-‬‬
‫"' ‪:‬׳ ‪..J..;i,..^. i- i - '■b‬־ ‪ b 1 1 1‬׳ ‪' fej‬ז^;> ‪&pfb‬‬
‫‪Ci bacbb‬‬ ‫‪.b.p‬׳‪bbU‬־־;‪-bb‬־‘■‪-‬־־׳^ ו‪!,;*-‬‬
‫‘ ״ י‬ ‫י‪-‬‬ ‫^‬
‫^ ״ '‪ bb‬״ “״ '‪ \ J “ b‬״ ‪b‬׳;‪"brb 9‬‬
‫~‬ ‫’‬ ‫‪I‬‬ ‫~‬ ‫■•■‪:'r.•-‬־'׳‪: .^;r‬‬‫~־‬‫־'־‬
‫>־ י‬‫ז‪:‬״״־‪-C^^'c‬לס’■‬
‫>‪c‬־‪::■^.r‬־*־)“‬ ‫‪ I'D‬ו‪^:.‬‬
‫‪; o:.‬‬ ‫> ‪ :• . .‬״ ‪.‬״‪r‬‬ ‫‪ b‬׳‪i‬‬
‫■‪:‬יי‪s‬־^‬ ‫״‪^cr‬־־״־'‪’ -‬‬ ‫—‬ ‫^'‬
‫‪T‬‬
‫'[־'*'‪'.X^ [7‬‬ ‫־■ '‬ ‫‪V‬‬
‫'‪^'x.‬‬ ‫•״״ל'‬ ‫‪aib5|7Pcpp. b‬‬ ‫ןד‪-’.‬ר‪-‬דר‪.‬ל‪--‬ח‪■.-‬ה??ז‪5‬נ־‪,‬‬ ‫‪b,,.v:‬׳־‬
‫‪r<S‘rxb;^!1il‬‬ ‫‪,,,,‬‬ ‫‪ .‬׳‪■bkr‬־'‪' -‬‬ ‫וווו!‬
‫״‬ ‫■ _’\}■ ^ ‪' ■ >' ':‬י'""'■'‬ ‫‪- '-^V‬‬ ‫'••?‘^‪xX-xzz‬‬
‫'‪,‬־‪^7J‬־'^‪5‬‬ ‫‪: T‬־‪-.-‬ז‪:‬־־‬
‫■‬
 •< a • • • •<5 “ ® • • * • • • ® ‫*י • ® • • • * • • ® • • • • • • ® * • • • • י‬

‫בס ד‬

‫ספר זה נסרק ונעבד ע״י‬

I
."‫"יודאיקה אימג' אוצרות התורה בע" מ‬ 4

I
"‫ניתנת רשות ל״היברא בוקס" שע״י חיים רוזנברג‬
.‫להכניסו לאתר ולהפיצו לצורך שימוש אישי בלבד‬
‫וזאת למודעי‬
‫אין רשות לאף אהד להדפיסו או להעתיקו‬
‫ס‬
‫בכל אופן שהוא או בכל אמצעי שהוא‬
‫ס‬
o ‫בין בחינם בין בשכר בין ליהיד בין לרבים‬ 0

‫ניתן להשיג עותק מספר זה ועוד ספרים‬

I ‫המשולבת‬ 1
) 11‫ ם‬10 :‫ו‬
( □ ■ ‫)בשילוב א ו צ ר ה פ ו ס ק‬
‫וכן התוכנה‬ &

I I
:‫אצל‬
‫בית ספריית מורגנשטרן‬
‫ אשדוד‬3 6 2 0 .‫ד‬.‫ ת‬1 4 ‫רחוב רבא‬

(>
0 8 -8 6 6 -5 0 5 9 ‫ פקס‬08-866-0821 ‫טלפון‬ m
a
‫ם‬
OTZROT HATORAH
THE MORGENSTERN EIBRARY
■
14 RAVAH STREET
«
P.O.B.3620 ASDOD, ISRAEE ‫ס‬
Email- kidosheypolin@bezeqint.net

4
a
#
This sefer has been provided by ‫ס‬
Judaiea Image OTZROT HATORAH for individual use only.
All rights reserved by Judaiea Image OTZROT HATORAH.
‫ס‬

I
Permission is only granted to Hebrew Books Org.
No Permission is granted (in any form to distribute these books) 0
to anyone else even if they don’t sell them.
o

•0 *• © • ® ‫* יי‬ ®
 ‫א;יג רו ת ח ס י ד י ם‬
‫־‬ ‫‪ • r '}4‬י‪,‬‬ ‫■‬
‫‪1‬־‪4‬‬
‫מתון פתח־דבר של ד״ר יעקב ברנאי‬
‫בס״פי־ י שלפניני קובצו על־פי סדרו הכרו־‬
‫נולוני ■שמרני□ איגרות ששלחו מנ היגי‬
‫ה ח סי די ם ב אי ץ ב מ ח צי ת ה שנייה של‬
‫ה; מ א ה״־ הי׳׳ח ;וברא שית ‪ -‬ה מ א ה הי״ ט;‬
‫מיעוטו־ נכתב בדרך לארא׳י שראל ומ שקף‬
‫■’ בעךות ־־העול‪.‬י‪-‬ם‪ ,‬סאילו רובן‪ .‬נשלח מן‬‫א‪f‬‬
‫הגליל‪ . .‬ה איג רו ת פו ת חו ת בשנת ת ק־׳ז‪/‬‬
‫‪17^47‬״ שנת עלייתו של ר־ אברהם־־גישון‬
‫מקו׳טו!‪ -,‬־גיסו של הבע ש״ט‪ ,‬ו הן מ ס תיי־‬

‫ר׳־‪ ,‬אבי־ה□ מ סו לי ס ס‪ .‬אחי־וו ה טי ריגי □‬

‫עו^<שי^^תי^הח^ודינ|ן;‪--‬׳ש;ל‪5‬י‪/‬שפת• ת׳קל׳•׳^;^‬
‫‪ .1777‬לא זו בלבד שאיגי־ית אלו מ ש קפו ת‬
‫ת חיי ה ח סי די ם ב א ר ץ‪ ',‬א ל א נם עולה‬

‫באי־ץ־ישראל ב ת קופ ה הנדונה‪ .‬זאת־ ועוד‪,‬‬

‫ל^‪ 1‬ד ות׳^על*׳■ ’‪ ff‬ס ^ ש ל‪ .‬ה ח סי דו ת‪ I -‬ארץ־‬
‫בימך□ ‪.‬גההם‪\ .‬על‪ -‬ה‪ !;if‬סי ם ^ בין‬
‫^^^ארצה־ ו בין' מנ היגי החסי־■‬ ‫! ®ייד ^ ם‬
‫די ‪ 6‬שנשארו במזרח אייו פ ה‪ .‬באיגרות‬
‫אפשר א פו א ל מצוא חו מר הי ס טו רי רב־‬

‫ל^ל איגרת;‪ .‬הוס‪,‬יף ה מ ה די ר הערות קצ‪-‬‬

‫^־<לנז^‪.‬ברה‪■3‬־■־■ ביטויים‪• .‬בארמירג■‬
‫ומובאו־ת מדברי חז״ ל ו הזו ה ר הו להאי־ת‬
‫‪-‬ןבו\ידרו' ’־'־ ‪■*' “^v‬‬
‫‪?•■ vV--------‬ני• ’־'׳'‪11‬‬
‫״״••‬
‫ו«יץידז?‪.‬־רדהנזב־‬
‫‪ q‬ובעיות שונית’‬ ‫ענייניכו־■ היסטיי־יים‬
‫ג ‪-'^4‬ב‪|::‬יגף‪}1‬רנ■‪^ .‬״במגמה‪..‬־'‪.‬להקל•‪.‬על|הקו־■‬
‫גם המבוא ההיסטורי הקצר על‬
‫^ עו’ו‪’<#‬ב‪?4‬רץ־י^דאל‘ ועל' עילייות׳ ה ח סי­‬
‫דים נכתב ל ה ת מ צ או תו י־כללית של‬
‫‪.‬־ י‪ ..................... :‬׳ ־ ‪-‬‬ ‫‪I‬‬
‫ב א ר ץ ־ ־ יש ר א ל‬ ‫היהודי‬ ‫היישוב‬ ‫לתולדות‬ ‫ספרייה‬
‫מקורות‬
‫הועתק‪ .‬והוכנס־ לאינטרנט‬
‫‪12‬‬
‫‪WWW.hebre wbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ח‬
‫מארץ־ישראל‬ ‫חסידים‬ ‫איגרות‬
 ‫ח ס >ד > ם‬ ‫א > ג רו ת‬

‫מ א ר ץ ־ > ש ר א ל‬
‫מן המחצית השנייה של המאה הי״ח ומראשית המאה הי״ט‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ע״י היים תשס״ה‬
‫יו צ או ת לאור ב תו ספ ת הערות ו מבוא כללי‬
‫על־ידי‬
‫יעקב ברנאי‬

‫מ בו או ת לאיגרות‬
‫מ תוך ‪ :‬״ ה ע ליו ת הרא שונו ת של ה ח סי די ם לארץ־ישראל״‬
‫מאת‬
‫ישראל היילפריו‬

‫ירושלים תש״ם‬ ‫‪k‬‬ ‫יד יצחק בן־צבי‬

 ‫פתח־דבר‬

‫עד כה נדפסו איגרו ת ה ח סי די ם מארץ־ישראל במפוזר בספרים שונים‪,‬‬

‫ופרסו מן המרוכז הו א מז מן מבוק ש ם של חו ק רי ם ושוחרי ה ח סי דו ת‬
‫ותולדותיה‪ *.‬איגרו ת ה צדי קי ם שנשלחו מארץ״ישראל — כ מו הן‬
‫כאיגרות ה צ די קי ם מחוץ־לארץ — הופצו בעו ת קי ם רבים‪ ,‬ולאחר־‬
‫מכן קובצו ב חל קן בספרי ה ח סי די ם‪ .‬בצורה זו א מנ ם נשתמרו‪ ,‬א ל א‬
‫שלא ת מי ד ה ק פי דו ה מ ע תי קי ם ו ה מ ד פי סי ם על נו ס חן ה מ דוי ק‪ ,‬ובידנו‬
‫נ ס חי ם שונים של רוב האיגרות‪ .‬על־פי־רוב אין באפ שרותנו להכריע‬
‫איז ה נו ס ח עדיף‪ ,‬ועל־כן אין לראות בספר ז ה מ הדו ר ה מדעית ב מלו א‬
‫מובן ה מ ל ה‪.‬‬
‫בספר שלפנינו קובצו שמוני ם איגרו ת ששלחו מנ היגי ה ח סי די ם בארץ‬
‫ב מ ח צי ת ה שנייה של ה מ א ה הי ״ ח וברא שית ה מ א ה הי״ ט‪ .‬מי עו טן‬
‫נכתב בדרך לארץ־ישראל ומ שקף א ת בעיות העולים‪ ,‬ו אילו רובן‬
‫נשלח מן הגליל‪ .‬ה איג רו ת פו ת חו ת בשנת ת ק ״ז‪ ,1747/‬שנת עלייתו‬
‫של ר׳ אברהם־גרשון מ קו טוב‪ ,‬גיסו של הבע ש״ט‪ ,‬ו הן מ ס תיי מו ת‬
‫בשנת ת ק ״ ע ‪ ,1810 /‬שנת מו תו של ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‪ ,‬א ח רון‬
‫ה מנ היגי ם של שיירת ה ח סי די ם של שנת ת ק ל ״ז‪ .1777/‬לא זו בלבד‬
‫שאיגרות אלו מ ש קפו ת א ת חיי ה ח סי די ם בארץ‪ ,‬א ל א גם עולה מ הן‬
‫ת מונ ה כללית של היי שוב הי הו די בארץ־ישראל ב ת קו פ ה הנדונה‪.‬‬
‫ז א ת ועוד‪ ,‬הן מ ל מ דו ת על י ח ס ה של ה ח סי דו ת לארץ־ישראל בי מי ם‬
‫ה ה ם ועל הי ח סי ם בין ה ח סי די ם שעלו ארצה ובין מנ היגי ה ח סי די ם‬
‫שנשארו במזרח אירופה‪ .‬ב איגרות אפשר א פו א למצוא חו מר הי ס טו רי‬
‫רב־ערך ב סוגיו ת שונות‪ ,‬שבחלקן עדיין לא זכו ל מ ח ק ר מ קי ף ו מ מצה‪.‬‬
‫בספר ז ה הו ב או רק איגרו ת שכבר נדפסו‪ .‬ידוע לי‪ ,‬כי בארכיוני ם‬
‫ובידיים פרטיו ת גנוזות עוד איגרו ת ח סי די ם מארץ־ישראל‪ ,‬ופרסומן‬
‫יו סי ף ללא ס פ ק נדבך חשוב לח ק ר הנושא‪.‬‬
‫א ת מרבית ה איג רו ת ה מו ב או ת כאן — פרט לאיגרות ג׳‪ ,‬ד׳‪ ,‬ר‪ ,‬י״ד‪,‬‬
‫ט״ו‪ ,‬פ׳ — רשם בשעתו פרופ׳ ישראל היילפרין ה מנו ח בספרו ״ ה עליו ת‬
‫הרא שונו ת של ה ח סי די ם לארץ י שראל״‪ ,‬ירושלים — תל־אביב תש״ז‪,‬‬

‫מהדורת־צילום מצומצמת של חלק ניכר מן האיגרות יצאה במפעל־השכפול של‬

‫אוניברסיטת בר־אילן בשנת תשל״ג בעריכת מ׳ ויינשטיין‪.‬‬
‫פתח־דבר‬

‫פרק ד׳ ‪ :‬״ איגרו ת העולים ה ח סי די ם מ שנות ת ק״ז — ת ק ס ״ ט ״‪ .‬דבריו‪,‬‬

‫ה מוז חי ם פני מה‪ ,‬הו ב או כלשונם )פרט ל שינויים בכתיב( בראש כל‬
‫איגר ת ואיגרת‪ ,‬לרבות מו ב או תיו‪ ,‬אף־על־פי שהן מופיעו ת בהמ שך‬
‫במלואן‪ .‬ה מ ס פ ר שבין סוגריי ם מרובעים מציין א ת מ ספורו של הייל־‬
‫פרין‪ .‬איגרו ת ‪ 65 , 53 ,7 ;1‬ו־‪ 73‬לפי מניינו של היילפרין לא הו ב או‬
‫כאן‪ ,‬בין מ שום שהן מזוי פו ת ובין מ שום שלא נשתמרו )היילפרין רק‬
‫ידע על קיו מן‪ ,‬אך לא ראה אותן(‪ .‬דברי היילפרין על חמ ש ה איגרו ת‬
‫ה אלו וכן הדברים ש ה קדי ם לפרק על ה איגרו ת נדפסו בסוף הספר‪.‬‬
‫ה איג רו ת מ ת פ ר ס מו ת כ אן לפי סדרן הכרונולוגי‪ .‬כו ת רו תי הן על־‬
‫פי־רוב ניתנו על־פי רי שומו של היילפרין‪.‬‬
‫רוב ה איגרו ת הו ע ת קו מ תו ך ס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬לבוב תרע״א ; ס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז ; וס׳ ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים ת ר ס״ד‬
‫)על ה מ קו רו ת ש מ ה ם הו ע ת קו שאר ה איג רו ת ר א ה הר שי מה שבסוף‬
‫הספר(‪ .‬א ח רי ה שוו א ת הנ ס חי ם־ ה שונים של ה איגרו ת בחרתי בנו ס ח‬
‫שהי ה ה מ דוי ק וה שלם ביותר בעיני‪ .‬לא ציינתי הבדלי ם ק טני ם בין‬
‫הנ ס חי ם‪ ,‬אך הערתי על הבדלי נו סח ה מ שני ם א ת מ שמעות הדברים‬
‫או על תו ס פו ת שאינן מופיעו ת בנ ס חי ם ש מה ם הו ע ת קו האיגרות‪ .‬לא‬
‫ר אי תי טע ם לעשות תי קוני ם בגוף האיגרו ת‪ ,‬אף־על־פי שרוב הנ ס חי ם‬
‫שבידנו אינ ם בבחינ ת מקור‪ ,‬ו ה ב א תי א ת הדברים כלשונם וככתיבם‬
‫ב מ קו רו ת ש מ ה ם ה ע ת ק תי‪ .‬כן ה ש ארתי א ת הכו תרו ת שבמקורות א ל ה‬
‫)אחרי מ בו או תיו של היילפרין( ואף א ת ה או תיו ת ה שמנו ת כפי שהוד­‬
‫פסו שם‪ .‬שיניתי רק א ת ה סוגריי ם העגולים של כ מ ה מ הדי רי ם לסוג­‬
‫ריים מרובעים‪.‬‬
‫לכל איגרת הו ס פ תי הערות קצרות — הן לה סבר ת בי טויי ם ב א ר מי ת‬
‫ו מו ב או ת מדברי חז״ ל ו הזו ה ר הן ל ה א ר ת ענייני ם הי ס טו ריי ם ובעיות‬
‫שונות הנזכרו ת באיגרו ת — ב מג מ ה ל ה ק ל על הקור א‪ .‬ג ם‪ ,‬ה מ בו א‬
‫ה הי ס טו רי הקצר על היי שוב בארץ־ישראל ועל עליות ה ח סי די ם‬
‫נכתב ל ה ת מ צ או תו הכללי ת של הקור א‪ ,‬ולכן אין לראות בו או בהערו ת‬
‫לאיגרו ת נ סיון למצו ת א ת הנו שא‪ ,‬ה ר אוי ללא ספ ק ל ח קי ר ה רחבה‬
‫יותר‪.‬‬
‫אני מו ד ה ל הו צ א ת שוקן על הר שות ל ה ע תי ק א ת ה מ בו או ת לאיגרות‬
‫מספרו של היילפרין; למר א׳ פו ק ס מ א מ ס ט ר ד א ם ^ על הרשות‬
‫ל הדפי ס א ת איגר ת ד׳ ; ולמר ד״צ הי ל מן מבני‪-‬ברק — על הרשות‬
‫ל הדפי ס מחד ש איגרו ת נ״ ט‪ ,‬ס״ו‪ ,‬ע״ב‪ ,‬פ׳‪.‬‬
‫כן אני מו ד ה למורי פרופ׳ ש׳ אטינגר על שדרבן או תי ל הו צי א א ת‬
‫האיגרות‪ ,‬לפרופ׳ א׳ רובינ שטיין על עצו תיו הח שובו ת בגיבוש הספר‪,‬‬
‫לחברי י׳ ברטל‪ ,‬א׳ ריינר וי׳ סילבר על עזרתם ועל ע צו תיה ם הח שובו ת‬
 ‫פתח־דבר‬

‫ולמר ח׳ לוי על סיועו בכ תיבת ה הע רו ת ב ת חו ם ה ק ב לה‪ .‬תוד ה מיו ח ד ת‬

‫אני חב לחברי ד״ר דוד תמר ולד״ר גדליה נגאל על עזרתם בפתרון‬
‫בי טויי ם ק שים‪ .‬כן אני מו ד ה מקרב לב למר י הו ד ה בן־פורת‪ ,‬מנ ה ל‬
‫״יד י צ ח ק בן־צבי״‪ ,‬על ה סיו ע הרב שאני זוכה לו מי דיו בח קר היי שוב‬
‫הי הו די בארץ־ישראל‪.‬‬
‫י ״ב‬
 ‫תובן־העניינים‬

‫‪5‬‬ ‫פתח־דבר‬

‫‪13‬‬ ‫מבוא‬
‫‪15‬‬ ‫פרק ראשון‪ :‬לתולדות ארץ־ישראלוהיישוב היהודיבה ערב עליות החסידים‬
‫‪15‬‬ ‫א‪ .‬הרקע הכללי‬
‫‪16‬‬ ‫ב‪ .‬היישוב היהודי‬
‫‪16‬‬ ‫‪ .1‬תולדות הקהילות‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .2‬ארגון הקהילות והתמיכה הכלכלית ביישוב‬
‫‪18‬‬ ‫‪ .3‬חיי־הרוח‬
‫‪19‬‬ ‫פרק שני‪ :‬ארץ־ישראל והיישובהיהודי בה במאההי״ח‬
‫‪19‬‬ ‫א‪ .‬הרקע הכללי‬
‫‪20‬‬ ‫ב‪ .‬היישוב היהודי‬
‫‪20‬‬ ‫‪ .1‬היישוב במחצית הראשונה של המאה הי״ח‬
‫‪23‬‬ ‫‪ .2‬עליות החסידים והיישוב במחצית השנייה של המאה הי״ח‬
‫‪27‬‬ ‫‪ .3‬המניעים לעליות החסידים‬

‫‪31‬‬ ‫איגרות חסידיס מארץ־ישראל‬

‫‪33‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב אל ר׳ ישראל בעל־שם־טוב‬ ‫א׳‬
‫^‪42‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב אל ר׳ ישראל בעל־שם־טוב‬ ‫ב׳‬
‫איגרת מראשי קהל אשכנזים בחתימתו של ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב‬ ‫ג׳‬
‫‪46‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אל קהילת מץ‬
‫‪49‬‬ ‫איגרת ר׳ יקיר בן ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב אל חותנו ר׳ משה אוסטרר‬ ‫ד׳‬
‫‪52‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מפרמישליאן אל אחיו ר׳ צבי חסיד מזלוטשב‬ ‫ה׳‬
‫‪54‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מפרמישליאן ואשכנזים בטבריה אל קהילת מץ‬ ‫ו׳‬
‫‪56‬‬ ‫איגרת ר׳ יהושע ב״ר דוד אל חכם הקראים הלל בן יצחק קירימי‬ ‫ז׳‬
‫‪58‬‬ ‫איגרת רי יהושע ב״ר דוד אל חכם הקראים הלל בן יצחק קירימי‬ ‫חי‬
‫איגרת ר׳ אהרן ב״ר יצחק־אייזיק ור׳ אהרן ב״ר מאיר אל ראשי‬ ‫ט׳‬
‫‪59‬‬ ‫הקראים בכפא‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אל שרי חכמי‬
‫‪62‬‬ ‫ווהלין‪ ,‬ליטא ורייסין‬
‫‪66‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידי סמילה‬ ‫י״א‬
‫‪69‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מכדל מוויטבסק אל מנהיגי וילנה ורבניה‬ ‫י״ב‬
‫‪73‬‬ ‫איגרת ר׳ ישראל ב״ר פרץ מפולוצק אל גזברי ויטבסק ואמרכליה‬ ‫י״ג‬
‫‪78‬‬ ‫איגרת ר׳ יצחק מציצרסק לאביו ר׳ שמעיה מציצרסק‬ ‫י״ד‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אל רבני החסידים‬ ‫ט״ו‬
‫‪83‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בחוץ־לארץ‬
‫‪88‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק אל ר׳ ישעיה דינוויצר‬ ‫ט״ז‬
‫‪90‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק אל ק״ק ביעשיקא‬ ‫י״ז‬
‫‪92‬‬ ‫איגרתר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬ ‫י׳׳ח‬
‫‪95‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬ ‫י׳׳ט‬
‫‪97‬‬ ‫איגרת ר׳ אליעזר־זוסמן סו״ד אל ר׳ יעקב מסמולייאן‬ ‫כ׳‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אל חסידים‬ ‫כ״א‬
‫‪103‬‬ ‫ברייסין‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אל חסידים‬ ‫כ״ב‬
‫‪111‬‬ ‫בחוץ־לארץ‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק וחסידים אחרים‬ ‫כ׳׳ג‬
‫‪113‬‬ ‫אל רבני וגבאי קופת ארץ־ישראל בחוץ־לארץ‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אל חסידים‬ ‫כ״ד‬
‫‪117‬‬ ‫'‬ ‫בחוץ־לארץ‬
‫‪125‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫כ״ה‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אל חסידים‬ ‫כ״ו‬
‫‪126‬‬ ‫בחוץ־לארץ‬
‫‪133‬‬ ‫איגרת ר׳ שלמה־זלמן ב״ר צבי־הירש הכהן וילנר אל חסידים ברוסיה‬ ‫כ״ז‬
‫‪135‬‬ ‫איגרת ר׳ שלמה־זלמן ב״ר צבי־הירש הכהן וילנר אל ר׳ יעקב מסמולייאן‬ ‫כ״ח‬
‫‪138‬‬ ‫מנחם־מנדל מוויטבסק אל ר׳ צבי־הירש ב״ר משה‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫כ״ט‬
‫‪140‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל ור׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ל׳‬
‫‪145‬‬ ‫מנחם־מנדל אל ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫ל״א‬
‫‪147‬‬ ‫אברהם מקוליסק אל ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫ל״ב‬
‫‪149‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל ור׳ אברהם ועוד עשרה מאנשי הכולל לחוץ־לארץ‬ ‫ל״ג‬
‫‪152‬‬ ‫אל ר׳ יעקב מסמולייאן‬ ‫מנחם־מנדל‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫ל״ד‬
‫‪153‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל ור׳ אברהם אל ר׳ יעקב מסמולייאן‬ ‫ל״ה‬
‫‪155‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל ור׳ אברהם אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ל״ו‬
‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל ור׳ אברהם אל ר׳ יששכר־בער ואל ר׳ יעקב‬ ‫ל׳׳ז‬
‫‪158‬‬ ‫מסמולייאן‬
‫‪160‬‬ ‫שלמה־זלמן אל חסידים ברוסיה‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫ל״ח‬
‫‪162‬‬ ‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ל״ט‬
‫‪170‬‬ ‫מנחם־מנדל ור׳ אברהם אל ר׳ יששכר־בער ר׳ בונמש‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫מ׳‬
‫‪172‬‬ ‫מנחם־מנדל אל אחד החסידים‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫מ״א‬
‫‪172‬‬ ‫‪.‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫מ״ב‬
‫‪176‬‬ ‫אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫מ׳׳ג‬
‫‪178‬‬ ‫אברהם מקוליסק אל חסידים בכל אתר ואתר‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫מ״ד‬
‫איגרת ר שלמה־זלמן ב״ר צבי־הירש הכהן מווילנה אל ר׳ אהרן ב׳׳ר מאיר‬ ‫מ״ה‬
‫‪181‬‬ ‫הקטן וחסידים אחרים‬ ‫‪.‬‬
‫‪183‬‬ ‫אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫מ‪/‬׳ו‬
‫‪186‬‬ ‫גרשון ראמושעונער‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫מ״ז‬
‫‪187‬‬ ‫איגרת ר׳ אהרן־אריה ב״ר משה מדרויא )לייב הנליש( אל בנו שמואל‬ ‫מ״ח‬
‫‪190‬‬ ‫איגרת ר׳ אהרן־אריה ב״ר משה מדרויא )לייב הנליש( אל בנו שמואל‬ ‫מ״ט‬
‫‪192‬‬ ‫אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫נ׳‬
‫‪195‬‬ ‫שמואל־גרונם ב״ר דוד כ״ץ אל ר׳ יעקב מסמולייאן‬ ‫איגרת ר׳‬ ‫נ״א‬
 ‫‪203‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק ועוד עשרים איש לחוץ־לארץ‬ ‫נ״ב‬
‫‪206‬‬ ‫איגרת ר׳ צבי־הירש ב״ר אברהם סג״ל הורקיר אל חסידים ברייסיו‬ ‫נ׳׳ג‬
‫‪•209‬‬ ‫איגרת ר׳ אליעזר־זוסמן אל חסידים ברוסיה‬ ‫נ״ד‬
‫‪211‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫נ״ה‬
‫‪212‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫נ״ו‬
‫‪216‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬ ‫נ׳׳ז‬
‫‪218‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫נ״ח‬
‫‪225‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬ ‫נ״ט‬
‫‪228‬‬ ‫איגרת כולל החסידים בגליל אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ס׳‬
‫‪230‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ס״א‬
‫‪232‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ס״ב‬
‫‪235‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ס״ג‬
‫‪238‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל ר׳ שניאוסלמן מלאדי‬ ‫ס״ד‬
‫‪243‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ס״ה‬
‫‪247‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ס״ו‬
‫‪250‬‬ ‫איגרת ר׳ יעקב־שמשון משיפיטובקה אל ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳‬ ‫סי׳ז‬
‫‪252‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‬ ‫ס״ח‬
‫‪259‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק וחכמי האשכנזים למארוקו‬ ‫ס״ט‬
‫‪260‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ע׳‬
‫‪262‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ע״א‬
‫‪267‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל ר׳ לוי־יצחק מברדיצ׳ב‬ ‫ע״ב‬
‫‪270‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל ר׳ מאיר מביחאב בחוץ־לארץ‬ ‫ע״ג‬
‫‪272‬‬ ‫איגרת ר׳ מאיר מביחאב אל חסידים בליטא‬ ‫ע׳׳ד‬
‫‪274‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בליטא‬ ‫ע״ה‬
‫‪277‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ע״ו‬
‫‪280‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק אל חסידים בחוץ־לארץ‬ ‫ע׳׳ז‬
‫‪283‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליס‪ p‬לחוץ־לארץ‬ ‫ע״ח‬
‫‪285‬‬ ‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק )‪ (7‬אל יצחק דאקטר‬ ‫ע״ט‬
‫‪288‬‬ ‫איגרת חסידי טבריה אל חסידים בליטא וברייסין‬ ‫פ׳‬

‫‪293‬‬ ‫מוספים‬
‫‪295‬‬ ‫המקורות שמהם הועתקו האיגרות‬
‫‪296‬‬ ‫הקיצורים הביבליוגראפיים‬
‫‪297‬‬ ‫הנושאים העיקריים של האיגרות‬
‫ישראל היילפרין‪ ,‬איגרות העולים החסידים משנות תק״ז— תקס״ט )רשימה‬
‫‪298‬‬ ‫ביבליוגראפית(‬
‫‪302‬‬ ‫לוח משווה בין האיגרות שבאוסף זה ובין האיגרות שמזכיר היילפריו‬
‫‪303‬‬ ‫ראשי־התיבות‬
‫‪308‬‬ ‫מפתח שמות המקומות‬
‫‪310‬‬ ‫מפתח שמות האנשים‬
‫מבוא‬
 ‫פר ק ראשוו‬

‫י ה ו ד י‬ ‫לתולדות ארץ־ישראל ו היי שו ב‬

‫ב ה ע ר^ ע ל י ו ת ה ח ש י ד י ם‬

‫הכללי‬ ‫ה ד ל‪ 1‬ע‬ ‫א‪.‬‬

‫תולדו ת ה שלטון בארץ־ישראל ו ה ת מו רו ת שחלו בו ב מ או ת ה ט ״ז —‬
‫הי״ז ק שורות ב מי ד ה רבה במצבה הכללי של ה אי מ פ רי ה ה עו ת׳ מ אני ת‪.‬‬
‫ה מ ל ח מו ת שניהלה ה אי מ פ רי ה ו ה תנוונו ת המ שטר ה מרכזי ב קו ש ט א‬
‫הטביעו א ת חו ת מן על ה מינ ה ל בפרובינציות‪.‬‬
‫ב ת קופ ה ה עו ת׳ מ אני ת מעול ם לא הי ת ה ארץ־ישראל י חי ד ה מינ ה לי ת‬
‫עצמ אי ת‪ ,‬ועריה היו ב ת חו ם הפרובינציה ה סו רי ת‪ .‬במרבית הז מן‬
‫ה שתייכו ירושלים וחברון לווי ל איי ת של דמ שק‪ ,‬ו אילו צפת וטבר­‬
‫יה — לווי ל איי ת של צידון‪.‬‬
‫ב מ א ה ה ט ״ז ק מו ב מ חוזו תי ה ה שונים של סו רי ה שליטי ם מ קו מיי ם‪,‬‬
‫שלא קיבלו א ת מרו ת ה שלטון המרכזי‪ ,‬ו מג מ ה זו עוד ה ת חז ק ה ב מ או ת‬
‫שלאחר־מכן‪.‬‬
‫ב מ ח צי ת הרא שונה של ה מ א ה הי״ז כבש פח׳ר אל־דין‪ ,‬ה שליט של‬
‫הר הלבנון‪ ,‬חבלי ם גדולים בצפונה של ארץ־ישראל ו איי ם על ה שלטון‬
‫בדמשק‪ .‬ל א חר מ ל ח מו ת א רוכו ת הוכרע והובל ל קו שטא‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 1635‬הוצא שם להורג‪ ,‬י ח ד עם שניים מבניו‪ .‬מ ל ח מו תיו של פח׳ר‬
‫אל־דין ו מרידו ת נו ס פו ת ה בי או ל תו הו־ו בו הו בגליל‪ ,‬ובאמצע ה מ א ה‬
‫הי״ז נחרבה טבריה‪.‬‬
‫בשנות העשרים של ה מ א ה הי״ז ק ם בירושלים שליט חדש ושמו מו ח מ ד‬
‫אבן־פרוח׳‪ .‬תו לדו תיו של אבן־פרוח׳ או פייניו ת לאלו של הרבה שלי ­‬
‫טי ם מ קו מיי ם ב ת קו פ ה ה הי א‪ ,‬ויש ב הן כדי להעיד על ה אנד ר ל מו סי ה‬
‫הרבה ששררה בפרובינציות של ה אי מ פ רי ה ה עו ת׳ מ אני ת\ אבן־פרוחי‬
‫הי ה בן ל מ שפחה מ מלוכי ת־ צ׳ר ק סי ת‪ ,‬שחכר מ סי ם באזורי ם שונים‬
‫בארץ־ישראל וצבר מ מון רב — כ מו הו כאביו לפניו — בארגון‬
‫ה שיירה ה שנ תי ת של עולי־הרגל ל מכה‪ ,‬מי מונ ה ו א ב ט ח ת ה‪ .‬הדבר‬

‫ראה‪ :‬ע׳ מנעא‪ ,‬״משפחת פרוח׳ — שלטונה ופועלה״‪ ,‬עבודת־גמר לשם קבלת‬
‫התואר מוסמך של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל״ח‪.‬‬
‫מבוא‬ ‫‪16‬‬

‫ה קנ ה לו עוצמה רבה באיזור‪ ,‬ו לי מי ם נ ת מנ ה לפא שה של ירושלים‪.‬‬

‫כ תו צ א ה מעריצותו חל ה ירידה גדולה ב מע מד ה של ירושלים‪ ,‬ו ה ק הי ל ה‬
‫הי הו די ת בעיר התפוררה‪ .‬א ת דברי הי מי ם הללו תי אר י הו די א ל מוני‬
‫בספר ״ח רבו ת ירושלים״‪ ^.‬בסופו של דבר ה תלוננו תושבי ירושלים על‬
‫אבן־פרוח׳ לפני השער העליון ב קו שט א‪ ,‬ולאחר מ א ב ק ממו שך הו ד ח‬
‫מכ הונ תו‪.‬‬

‫היישוגהיהודי‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ . 1‬תולדות הקהילות‬
‫בי מי ה שלטון ה מ מ לו כי בארץ־ישראל ) ה מ או ת הי״ג — ה ט״ז( היו‬
‫בארץ י הו די ם מ ע טי ם בלבד‪ ,‬ורק בסוף ה ת קו פ ה ה חל גידול ב מספר ם‬
‫בעקבו ת ה אינ קוויזי צי ה בספרד‪ .‬ל א חר גירוש ספרד והכיבו ש העות׳־‬
‫מ אני של הארץ בשנת ‪ ,1516‬שעורר בקרב הי הו די ם ת קוו ת מ שי חיו ת‪,‬‬
‫הלכה וגברה העליי ה לארץ‪ ,‬לא במעט גם הודו ת ל ב ט חון הי ח סי ששרר‬
‫בנתיבי הי ם ה תיכון‪.‬‬
‫ב מ א ה ה ט ״ז הי ת ה ה ק הי ל ה הח שובה ביותר בארץ־ישראל זו של‬
‫צפת‪ ,‬אף שגם ב ק הי ל ת ירו שלים חל גידול‪ .‬גם בערים כמו טבריה‪,‬‬
‫חברון ועזה היו ק הי לו ת ק טנו ת‪ .‬ק הי ל ת צפת נ הנ ת ה מ פ רי חה רו חני ת‬
‫וכלכלית‪,.‬מגור שי ספרד פי ת חו בה תע שיית־אריגים גדולה‪ ,‬שאת סודו­‬
‫תי ה ה בי או עמ ם מספרד )על פ רי ח ת ה ה רו חני ת של צפת ראה להלן‪,‬‬
‫סעיף ‪ .(3‬ואולם‪ ,‬פרי ח ת ה של צפת לא ה א ריכ ה י מי ם‪ .‬בשלהי ה מ א ה‬
‫ה ט״ז חל משבר בכלכלת העיר בעקבות מצבה הכללי של ה אי מ פ רי ה‬
‫ה עו ת׳ מ אני ת‪ ,‬ועם הידלדלו ת ה ה חו מ רי ת של ה ק הי ל ה נתפורר גם‬
‫‪/‬‬ ‫המרכז הרוחני הח שוב שבה‪.‬‬
‫ב מ א ה הי״ז —־ ש הי תה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ת קו פ ה׳ של מרידו ת ו שליטי ם ערי ­‬
‫צים — ה ת מ ע ט ה העלייה עקב מצבו ה ק ש ה של היי שוב בארץ‪ .‬העולי ם‬
‫הבודדי ם שהגיעו ארצה היו בעיקר מקובלי ם‪ ,‬רבנים וזקני ם‪ ,‬שביקשו‬
‫ל מו ת בארץ‪-‬ישראל ולהיקבר בה‪ .‬בשנות ה ח מי שי ם של ה מ א ה הי ״ז‬
‫הגיע לארץ גם שבתי צבי‪ ,‬ל א חר שגורש בפעם הרא שונה מ איז מי ר‪.‬‬
‫ב מ א ה הי״ז הי ת ה ה ק הי ל ה ה מ ר כזי ת זו של ירושלים‪ .‬ברא שית ה מ א ה‬
‫היו בה כאלפיי ם איש‪ ,‬מ ה ם רבנים שעזבו א ת צפת‪ .‬בשנות העשרים‬
‫של ה מ א ה התפוררה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ק הי ל ת ירושלים בע קבות שלטונו העריץ‬
‫של אבן‪-‬פרוח׳‪ ,‬ובשלהי ה מ א ה מנ ת ה ה או כ לו סיי ה הי הו די ת של העיר‬
‫כאלף נפשות בלבד‪.‬‬
‫בצפת ובחברון היו ב מ א ה הי ״ז רק ק הי לו ת ק טנו ת‪ ,‬ו אילו בטבריה‬
‫חרבות ירושלים‪ ,‬בעריכת א׳ ריבלין‪ ,‬ירושלים תרפ״ח‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪17‬‬ ‫לתולדות ארץ־ישראל והיישוב היהודי בה ערב עליות החסידים‬

‫פ ס ק היי שוב כ תו צ א ה מחורבן העיר >וראה לעיל(‪ .‬בעיירות ובכפרים‬

‫היו כ מ ה מ או ת י הודי ם; בעיקר בגלילה‬

‫‪ . 2‬ארגון הקהילות והתמיכה הבלכלית ביישוב‬

‫העליו ת ארצה ו הי רידו ת ממכה גרמו; כי ב ת קו פ ה ה עו ת׳ מ אני ת לא‬
‫נוצרה; למעשה; מ סו ר ת יציבה של ארגון ה ק הי לו ת בארץ‪.‬‬
‫ב מ א ה הי״ז ע מד ה בראש ה ק הי ל ה בירושלים חבורה של פרנסים;‬
‫שנקראו ״ שייח׳ אל־י א הוד״; וחבורה זו ייצגה א ת ה ק הי ל ה לפני‬
‫ה שלטון ה מ קו מי‪ .‬לצדה פעל ״ ח כ ם ה ק ה ל ״ — מעין רב ראשי של‬
‫ה ק הי ל ה‪ .‬ס מ כויו תיו ה צ ט מ צ מו ל ת חו ם הרוחני; ולא חרגו מגבולות‬
‫ה ק הי ל ה‪ .‬בעניינים עקרוניים ה ח לי ט ה א סי פ ה כללית של פרנסים;‬
‫רבנים ומכובדים; שנקראה ״ מ ע מ ד כולם״‪ .‬מלבד ז ה פעלו ב ק הי ל ה‬
‫בתי־דין גדולים ו ק טני ם; כנהוג ב ק הי לו ת ה א ח רו ת ב אי מ פ רי ה העות׳־‬
‫מ אני ת‪ .‬בכלל; ארגונה של ק הי ל ת ירושלים ב מ א ה הי ״ז לא נבדל‬
‫מארגונן של ה ק הי לו ת ה א ח רו ת ב אי מפ ריה‪ .‬בז מן ה הו א ניט שט שו‬
‫ה ה בדלי ם בין ה קבוצו ת ה שונו ת של ספרדי ם ואשכנזים‪ .‬ה ספרדי ם‬
‫א מנ ם היו הי סו ד ה דו מינ אנ טי ב ק הי לו ת ארץ־ישראל; אך בירושלים‬
‫נותרה מ סגר ת של ק הי ל ה א שכנזי ת יציבה בעלת הנ הג ה משלה‪.‬‬
‫בעוד שבמאה ה ט ״ז עדיין ה תפ רנ סו רבים מן היישוב הי הו די בארץ‬
‫מיגיע כפיהם; הרי ל מן רא שית ה מ א ה הי ״ז חי כל היי שוב על ת מי כ ה‬
‫כלכלית‪ .‬אך על־אף היענו ת ם הרבה של י הו די ה תפוצו ת לקריאו ת־‬
‫העזרה של היישוב‪ ,‬נידלדלה או כ לו סיי תו מאוד; ב היו ת ה נ תונה ב מי ד ה‬
‫רבה לשרירות לבם של ה שליטי ם ה מ קו מיי ם ^‬
‫ב מ א ה הי״ז עדיין לא היו ד פו סי ם ק בו עי ם‪ .‬ב ת חו ם ה ת מי כ ה הכלכלית‪,‬‬
‫ו מדי פעם יצאו שד״רים לחוץ־לארץ כדי ל א סוף כ ספי ם למען ק הי לו ת‬
‫ארץ־ישראל‪ .‬גם ב ק הי לו ת ה תפוצו ת לא היו סדרי ם קבועי ם לגביית‬
‫ה כ ספי ם למען ארץ־ישראל ולהעברתם ארצה‪.‬‬
‫בשליש השני של ה מ א ה הי״ז ה ס ת מנ ה מג מ ה בכל ק הי לו ת ישראל‬
‫ל ה קי ם קו פו ת־ צד ק ה לעניי ארץ־ישראל‪ ,‬א ל א שעדיין לא נ ת חוור ה‬
‫לגמרי ה סי ב ה לכך‪ .‬או לי הי ת ה נעוצה בגזירות אבן־פרוח׳; אך גם‬

‫ראה‪ :‬מ׳ רוזן‪ ,‬״יהודי ירושלים משלהי המאה הט״ז עד שלהי המאה הי״ז״‪,‬‬
‫חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬תשל״ו;‬
‫כן ראה‪ :‬מנעא )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(1‬‬
‫ראה בעיקר‪ :‬י׳ בן־צבי‪ ,‬ארץ־ישראל וישובה בימי השלטון העות׳מאני‪ ,‬ירושלים‬
‫תשכ״ח‪ ,‬עמי ‪ ;204—139‬ד׳ תמר‪ ,‬מחקרים בתולדות היהודים בארץ־ישראל‬
‫ובאיטליה‪ ,‬ירושלים תש״ל; א׳ כהן‪ ,‬יהודי ירושלים במאה הט״ז‪ ,‬ירושלים תשל״ו‪.‬‬
‫כן ראה‪ :‬ספונות ו׳—ז׳ )תשכ״ב—תשכ״ד(‪ ,‬ושם חומר רב על המאה הט״ז‪.‬‬
‫מבוא‬ ‫‪18‬‬

‫ייתכן‪ ,‬ש הי ת ה נעוצה בעובדה‪ ,‬כי ב ק הי לו ת שונות ק מו חברות״צדקה‬

‫גם ל מ ט רו ת א חרו ת‪ .‬מ ע ת ה היו בתפוצות קו פו ת קבועו ת למען ארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬בדרך־כלל קו פו ת נפרדות ל ק הי לו ת ה שונות בארץ‪ .‬הכ ספי ם‬
‫הועברו ארצה בדרכים שונות ‪ :‬ע תי ם באו שד״רים ו ה רי קו א ת‬
‫ה קופו ת‪ ,‬ע תי ם הועברו ה כ ס פי ם ב אמצעו ת נו סעי ם או עולים לארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬ולעתים הועברו דרך מצרים או דמ שק‪ .‬ב מ א ה הי ״ז לא היו‬
‫ה ס כו מי ם קבועים‪ ,‬והיי שוב הי ה תלוי ב מיד ה רבה במצבן הכלכלי‬
‫של ק הי לו ת ה תפוצו ת ובנכונותן לתרום‪.‬‬

‫‪ .3‬חיי־הרוח‬
‫ב מ א ה ה ט ״ז נ הנ ת ה צפת‪ ,‬כאמור‪ ,‬מ פ רי ח ה כלכלית‪ ,‬ובעקבות ז ה‬
‫התרכזו בה מגדולי ה ח כ מי ם ב תורה ובקבלה‪ ,‬שהטביעו א ת חו ת מ ם‬
‫על חיי־ הרוח בתפוצו ת לאורך י מי ם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נתחבר בצפת ספר־‬
‫ה ה ל כו ת הנודע ״ שולחן ע רו ך׳ ליוסף ק א רו‪ ,‬ו ה ת פ ת ח ה בה תורת‬
‫ה קבל ה של ה אר״י‪ .‬כן נעשה בה נ סיון לחדש א ת ה ״ ס מי כ ה ״‪ ,‬דבר‬
‫שהיה צריך להביא‪ ,‬לדעת יוז מיו‪ ,‬לחידו ש ה סנ הד רין ולרא שית הג­‬
‫אולה‪.‬‬
‫ב מ א ה הי״ז‪ ,‬לעו מ ת זה‪ ,‬ח ל ה יריד ה ניכרת בחיי־הרוח‪ ,‬וק שה להצביע‬
‫על ז ר מי ם רוחניי ם בעלי ה שפעה שצמחו בארץ־ישראל‪ .‬א מ ת‪ ,‬רא שית‬
‫ה שב ת או ת הי ת ה בעזה‪ ,‬מ קו ם שם הכריז נתן העז תי בשנת ‪1665‬‬
‫ששבתי צבי הו א ה מ שיח‪ ,‬א ל א שה שב תאו ת נ ד ח ת ה בגדולה שב קהילו ת‬
‫הארץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ו ה ת פ ת חו ת ה הרעיוני ת של ה תנו ע ה ו ה ת פ ש טו ת ה היו‬
‫בעיקר מ חוץ לגבולות ארץ־ישראל‪.‬‬
‫ברא שית ה מ א ה הי ״ז עלה מפראג ר׳ י שעיהו הורוביץ‪ ,‬בעל ס׳ שני‬
‫לו חו ת הברית‪ .‬ב מ ח צי ת ה שנייה של ה מ א ה הי ת ה בירושלים ישיבה‬
‫ח שובה ו שמה ״בי ת יעקב״‪ .‬בישיבה זו ה תרכזו במשך ז מן קצר תלמידי־‬
‫ח כ מי ם ח שובים‪ ,‬כגון ר׳ חז קי ה ד ה־ סילווה‪ ,‬ר׳ מ שה גל אנ טי ור׳‬
‫מ שה ן׳ חביב‪ .‬לדבריה ם א מנ ם הי ה הד בחוץ־לארץ‪ ,‬אך הי שיבה‬
‫לא ה צ מי ח ה יצירה חד שנית כלשהי‪ .‬גם ב שלהי ה מ א ה עלו כ מ ה‬
‫ח כ מי ם ח שובים‪ ,‬כגון ר׳ יעקב ויגה והרופא והרב רפאל מרדכי מלכי‪®.‬‬

‫בן־צבי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(4‬עמ׳ ‪.263—205‬‬ ‫‪5‬‬

 ‫פ רק ש נ י‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה י י ש ו ב ה י ה ו ד י ב ה ב מ א ה הי ״ ח‬

‫הכללי‬ ‫הרקע‬ ‫א‪.‬‬

‫ברא שית ה מ א ה הי ״ ח ק ם שליט חדש בצפון; הלוא הו א ד׳ אהר אל־‬
‫עמר‪ ,‬בן ל מ שפחה בדווית‪ .‬בהדרגה ה ש תלט על הגליל‪ ,‬ו לי מי ם הי ה‪,‬‬
‫למע שה‪ ,‬בלתי־תלוי ב שלטון בדמ שק ובקו שטא‪ .‬ד׳ א ה ר אל־עמר פי ת ח‬
‫א ת כלכלת הגליל‪ ,‬ובי מי שלטונו גדל יצוא ה כו תנ ה הגלילי ת לצרפת‬
‫דרך נמלי עכו וצידון‪ .‬כן ה קי ם א ת טברי ה מ ה רי סו תי ה וקבע בה א ת‬
‫בירתו^‬
‫רק לאחר מ ל ח מ ה ממו שכת‪ ,‬שנמשכה עד שנת ‪ ,1775‬עלה בידי‬
‫ה של טונו ת ה מ רכזיי ם להפיל א ת ד׳ א ה ר אל־עמר ולמנו ת ב מ קו מו‬
‫לשליט הגליל ו סו רי ה קצין טו ר קי מ מו צ א אלבאני ושמו א ח מ ד אל־‬
‫ג׳זאר‪ .‬גם אל־ג׳זאר הי ה‪ ,‬למע שה‪ ,‬שליט עצמאי‪ ,‬ואף הו א קי ד ם‬
‫ב מיד ת־ מ ה א ת פי תו ח הגליל‪ .‬מכל־ מקו ם‪ ,‬בי מיו ש ק ט ה הארץ^ ובכך‬
‫נ פ ת ח ה הדרך לחידו ש העליי ה ארצה‪ ,‬מה־ג ם שזה ע תה נ ס תיי מ ה‬
‫ה מ ל ח מ ה בין טו ר קי ה לרו סיה‪ ,‬שנמשכה מ סו ף שנות השישים עד‬
‫שנת ‪ M774‬בשנת ‪ 1799‬הוכי ח אל־ג׳זאר א ת כושרו בהודפו א ת‬
‫ה ת ק פ תו של נפולי און על עכו‪ .‬אל־ג׳זאר נודע בעריצותו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ציווה בשעת־רוגז לח תוך א ת ק צ ה אפו ו א ת אוזנו של יועצו הקרוב‪,‬‬
‫הי הו די חיי ם פרחי‪ .‬א ח רי מו תו בשנת ‪ 1804‬ה ת חו ל ל ה בגליל מל ח מ ת־‬
‫ירו שה^‬

‫ראה‪ :‬א׳ הייט )הד(‪ ,‬ד׳אהר אל־עמר שליט הגליל‪ ,‬ירושלים תש״ב )מהדורת צילום‬
‫תש״ל(‪.‬‬
‫;‪A. Cohen, Palestine in the Eighteenth Century, Jerusalem 1973, pp. 45 ff.‬‬
‫כן ראה‪ :‬הד )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(1‬עמי ‪ 46‬ואילך‪.‬‬
‫מ״ס אנדרסון‪ ,‬חדירת המעצמות לאגן הים התיכון‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1972‬עמ׳ ‪;46—20‬‬
‫‪S. J. Shaw, History of the Ottoman Empire and Modern Turkey, I,‬‬
‫‪London 1976, pp. 254—225‬‬
‫א׳ הד׳ ״ארץ־ישראל בתקופת השלטון העות׳מאני"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת אקדמון‪,‬‬
‫תשכ׳׳ט‪ ,‬עמי ‪.46—45‬‬
‫מבוא‬ ‫‪20‬‬

‫היהודי‬ ‫היישוב‬ ‫ב‪.‬‬

‫היישוב במחצית הראשונה של המאה הי״ח‬ ‫‪.1‬‬
‫העליות גמחצית הראשונה של המאה הי״ח‬ ‫)א(‬

‫העליו ת ארצה ב מ א ה הי ״ ח היו שונות‪ .‬לגמרי מן העליו ת ב מ או ת‬

‫שלפני־כן‪ ,‬ב היו תן עליו ת בחבורות‪ .‬המ שותף לכל ה חבורו ת ה אלו‬
‫הי ה‪ ,‬שרבים מ ח ב רי הן היו מקובלי ם‪ .‬גם י צי רו תיה ם ה ס פ רו תיו ת‬
‫של א ח די ם מ ה ם דו מו ת בגלל הזי ק ה ה רו חני ת שביניהם‪.‬‬
‫העליי ה הרא שונה ב מ א ה הי״ ח‪ ,‬שהגיעה ארצה בשנת ת ס ״ א )‪,(1700‬‬
‫הי ת ה זו של ר׳ י הו ד ה ח סי ד וחבורתו‪ ,‬ובעקבות ז ה חל גידול ז מני‬
‫ביישוב הי הו די בארץ‪ ®.‬היו ם אין עוד ספק‪ ,‬שמרבית העולים בעלייה‬
‫זו‪ ,‬שבאו מ מז רח אי רופ ה ו מ מרכזה‪ ,‬ניזונו מד חף מ שי חי עז‪ ,‬ודו מה‪,‬‬
‫שציפו ל ה תגלו תו מחד ש של שבתי צבי בירושלים‪.‬‬
‫בשנת ת ס״ ב )‪ (1702‬עלתה חבורה נו ס פ ת של שבתאי ם מ אי ט לי ה‪,‬‬
‫ברא שותו של ר׳ אב ר ה ם רוויגו‪ .‬ל א ח רונ ה נתגלו יו מניו ה סודיי ם בכתב־‬
‫יד‪ ,‬ובהם פרטים רבים על ה שב ת אי ם בדורו ועל ה תו רו ת ה שב ת איו ת‬
‫ב שלהי ה מ א ה הי״ז‪ .‬יו מני ם א ל ה פו ת חי ם אשנב לעולמ ם ה שסוע‬
‫ורווי ה מ ת ח ה מ שי חי של ה מ א מיני ם ב שבתאות בדורות שאחרי‬
‫ה ת א ס ל מו תו של ה״משיח״‪®.‬‬
‫לא שפר גורלם של העולים‪ .‬י מי ם ספורי ם לא חר שהגיעו לירושלים‬
‫נפטר ר׳ י הו ד ה ח סיד‪ ,‬ו ה ק בו צ ה נשארה ללא מנהיג‪ .‬הכ ספי ם ה מו ב­‬
‫ט חי ם מ מז רח אי רופ ה לא הגיעו‪ ,‬ולכן פנו אנ שי הק בו צ ה ל מו ס ל מי ם‬
‫ולוו ס כו מי ם גדולים בריבית קצוצה‪ .‬אך לא הי ה לאל יד ם לפרוע‬
‫ס כו מי ם כה גדולים‪ ,‬וכ תו צ אה מכך שקעה ה ק הי ל ה ה א שכנזי ת כולה‬
‫בחובו ת עצומים‪ .‬בסופו של דבר ה טי לו הנו שים א ת ה א ח ריו ת ל חובו ת‬
‫על ה ק הי ל ה ה ס פ רדי ת הגדולה‪ ,‬א ל א שגם זו לא יכלה לעמוד ב מ ע מ ס ה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1720‬שרפו הנו שים א ת החצר ה א שכנזי ת ו א ת בי ת־ הכנ ס ת‬
‫שבה‪ ,‬ו ה של טונו ת עצרו א ת מנ היגי ה ק הי ל ה‪ .‬כך ה קי ץ הקץ על עלייה‬
‫זו‪ ,‬שביק שה לקרב א ת הג אול ה אך ה מי ט ה חורבן על ה ק הי ל ה‪.‬‬
‫בעקבות משבר זה ח ל ה ה פ ס ק ה בעלייה‪ ,‬עד שקם ״ועד פקידי ארץ־‬
‫ישראל ב קו ש ט א״ ו שיק ם א ת היי שוב )וראה להלן(‪ .‬כ תו צ א ה מכך‬

‫מ׳ בניהו‪ ,‬״קהל אשכנזים בירושלים בשנות תמ״ז— תק״ז ‪1747—1687 /‬״‪ ,‬ספונות‪,‬‬
‫ב׳ )תשי״ט(‪ ,‬עמ׳ קכ״ח—קפ״ט; הנ״ל‪ ,‬״החברה הקדושה של ר׳ יהודה חסיד‬
‫ועלייתה לא״י״‪ ,‬שם‪ ,‬ג׳—ד׳ )תש״ך(‪ ,‬עט׳ קל״ג—קפ״ב; ע׳ שוחט‪” ,‬שלוש אגרות‬
‫על א״י טן הטאה הי״ח״‪ ,‬שלם‪ ,‬א׳)תשל״ד(‪ ,‬עט׳ ‪.248—235‬‬
‫ראה‪ :‬ט׳ בניהו‪ ,‬ספונות‪ ,‬י״ד )תשל״א—תשל״ח(‪ ,‬עט׳ רנט״ט— תקכ״ד = טיכאל‪,‬‬
‫א׳ )תשל״ג(‪ ,‬עט׳ ט׳—ע״ז‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫ארץ־ישראל והיישוב היהודי בה במאה הי״ח‬

‫שוב ח ל ה עלייה מ סוי מ ת במספר הי הו די ם בארץ־ישראל‪ ,‬ומ שנו ת‬

‫הארבעים ואילך הגיעו חבורו ת רבות של עולים מ תפוצות הגולה‪,‬‬
‫■‬ ‫רבים מ ה ם מקובלי ם‪.‬‬
‫ק הי ל ת ירושלים עדיין הי ת ה הגדולה שב ק הילו ת ארץ־ישראל ו מנ ת ה‬
‫כ־‪ 3,000‬י הודי ם‪ .‬בצפת ובחברון חיו כ מ ה מ או ת י הודי ם‪.‬‬
‫בשנת ת״ ק )‪ — (1740‬שנה שבה רבו חי שובי־הקץ כ מו ברא שית כל‬
‫מ א ה לפי ספיר תנו — חיד שו ר׳ חיי ם אבולעפייא וחבורה מ ת ל מי דיו‬
‫מ איז מי ר א ת היי שוב הי הו די בטבריה‪ ,‬ש שוקמה‪ ,‬כאמור‪ ,‬על־ידי ד׳ א ה ר‬
‫אל־עמר^‬

‫התמיכה הכלכלית גיישוב וארגוגו‬ ‫)כ(‬

‫ב מ א ה הי ״ ח חל שינוי מכריע ב ת חו ם העזרה הכלכלית ליישוב‬

‫בעקבות ה תפוררו ת ה של ק הי ל ת ירושלים‪ .‬שרידי ה ק הי ל ה פנו אל‬
‫ק הי לו ת ה תפוצו ת בקריאת־עזרה‪ ,‬וכ תוצ א ה מכך הו ק ם בשנת תפ״ו‬
‫')‪ (1726‬״ועד פ קידי ארץ־ישראל ב קו ש ט א״‪ ,‬שערך מגבית־חירום להצ­‬
‫לת היי שוב בסיוע גבירים י הו די ם מ אי רופה‪ .‬לרא שונה אורגנה ע ת ה‬
‫ה ת מי כ ה ביישוב על ב סי ס שנתי קבוע‪ ,‬ו הונ הג ה מגבית שבועית‪,‬‬
‫״ מג בי ת הפ א רה״‪ ,‬שכל י הו די ה אי מ פ רי ה ה עו ת׳ מ אני ת נ ת חייבו לתרום‬
‫לה פארה )מטבע טו ר קי קטן( לשבוע‪ .‬נוסף על כך ה טי ל הוועד מ כ ס ה‬
‫שנתית על כל ק הי לו ת ה אי מ פ רי ה ה עו ת׳ מ אני ת‪ ,‬גדולות כ ק טנו ת‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הו ט ל על ק הי ל ת קו ש ט א ת שלום שנתי של ‪ 4,000‬גרוש —‬
‫סכו ם נכבד ל מדי — ו ק הי ל ת איז מי ר נ ת חיי ב ה לשלם ‪ 1,000‬גרוש‪.‬‬
‫הוועד שאף לרכז בידו א ת גביית כל ה כ ספי ם למען ארץ־ישראל‪ ,‬הן‬
‫מ ק הי לו ת אירופה הן מ ק הי לו ת צפון א פ רי ק ה ו מ קו מו ת א חרי ם‪ ,‬ובכך‬
‫אכן הצליח ב מיד ה רבה‪ .‬מ ע ת ה נשלחו דרכו כל הכ ס פי ם מ ק הי לו ת‬
‫א מ ס ט ר ד א ם‪ ,‬האמבורג‪ ,‬אי ט לי ה ומזרח אירופה‪ ,‬שהרבו לתרום למען‬
‫היישוב‪ .‬הוועד אף דרבן א ת ה ק הי לו ת ברחבי העולם להגדיל א ת‬
‫ת רו מו תי הן ליישוב‪ ,‬כעדות ה איגרו ת הרבות של פ קידי קו ש ט א שבידנו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬ת קנו ת רבות של ק הי לו ת ישראל מן ה מ א ה הי״ ח מעידו ת‬
‫על גודל ה ת מי כ ה ביישוב ויציבותה‪ .‬כדי להגדיל א ת ה ה כנ סו ת מינ ה‬
‫הוועד נציגים מ ט ע מו ב ק הי לו ת הגדולות‪ ,‬שה שגיחו על אי סו ף הכספים‪.‬‬
‫נוסף על כך הנ היג פי קו ח קפדני ביותר על ה שד״רי ם ובדק א ת חש ­‬
‫בונו תי ה ם כדי למנוע מעילות‪ .‬הו דו ת לפעילותם הענפה של פ קידי‬
‫קו שט א‪ ,‬ש ה תנ ה ל ה במשך כל ה מ א ה הי״ ח‪ ,‬עלה בידם ל שקם א ת‬

‫ראה; י׳ ברנאי‪ ,‬״חידוש הישוב היהודי בטבריה ‪-‬בשנת ת״ק )‪ (1740‬ומשמעותו‬

‫ההיסטורית״‪ ,‬שבט ועם; ח׳ )תשל״ח(‪ ,‬עם' ‪.62—35‬‬
‫מבוא‬ ‫‪22‬‬

‫היישוב הי הו די הדל בארץ־ישראל ול ה ע מידו על ב סי ס אי תן של ת מי כ ה‬

‫סדיר ה מחוץ־לארץ‪.‬‬
‫אך א לי ה וקוץ בה‪ .‬פקידי קו ש ט א היו ע תה ל שליטיו ה א מי תיי ם של‬
‫היי שוב והתערבו בכל ת חו מי ה חיי ם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בחרו א ת רבני‬
‫ירושלים ו א ת ה הנ הג ה ה מ קו מי ת של כל ק הי ל ה‪ ,‬ש מנ תה שלושה‬
‫פרנסים ‪ :‬המק שר עם ה שלטון‪ ,‬הגזבר ו ה מזכיר־ה סופר של ה ק הי ל ה‪.‬‬
‫אף הרב הרא שי הי ה כפוף ב מיד ה רבה לפקידי קו שט א‪ ,‬ורבות מ ת קנו־‬
‫תי ה של ק הי ל ת ירו שלים הו ת קנו‪ ,‬למע שה‪ ,‬בבירת ה אי מ פ רי ה‪ .‬אך על־‬
‫אף תלו תו הרבה של היי שוב בגבירי קו שט א‪ ,‬צ מ ח ה לו מכך ברכה‬
‫רבה‪ ,‬שכן לא זו בלבד שזכה ל ת מי כ ה קבועה‪ ,‬א ל א גם הי ה לו ע ת ה‬
‫צינור חשוב אל ה של טון ה מרכזי ב קו שט א‪ ,‬דבר שהועיל הרבה בפתרון‬
‫בעיות היישוב‪®.‬‬

‫חיי־הרוח‬ ‫)ג(‬

‫גם ב מ א ה הי״ ח לא ה צטיינו חיי־ הרוח של היישוב בארץ‪ .‬ב סיוע ם של‬
‫פקידי קו ש ט א א מנ ם הו ק מו כ מ ה י שיבות בערי ארץ־ישראל —‬
‫בירושלים היו למעלה מעשר י שיבות בנות יותר מ מ א ה תלמידי־‬
‫ח כ מי ם — א ל א שלא תרמו מ או מ ה לזרמי ם הח שובי ם שקמו בעם‬
‫ישראל ב מ א ה הי״ ח‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1740‬עלה לצפת ר׳ אלעזר רוקח‪ ®,‬מ אנ שי ה ״ ק לויז״ )בית־‬
‫המדרש( בברודי שבפולין‪ ,‬איזור צ מי ח ת ה של ה ח סי דו ת‪.‬‬
‫כשנה לאחר־מכן הגיעה מצפון א פ רי ק ה חבורה של עולים ברא שותו‬
‫של ר׳ חיי ם בן עטר‪ ,‬בעל הפירוש על ה תו רה ״אור ה חיי ם״‪ .‬חבורה‬
‫זו ה קי מ ה א ת י שיבת ״ כנ ס ת י שראל״ בירושלים‪“ .‬‬
‫בשנת ת ק״ ד )‪ (1744‬עלה מ א מ ס ט ר ד א ם ר׳ מ שה חיי ם לוצ אטו והתיי שב‬
‫בעכו‪ !!.‬ה ר מ ח״ ל שילב בפועלו פילו סופיה‪ ,‬קבלה‪ ,‬שבתאות‪ ,‬שירה‬
‫וה שכלה מודרנית‪ ,‬ו חו ק רי ם רבים רו אי ם באי שיו תו א ת הציר שעליו‬

‫ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;230—193‬הנ״ל‪ ,‬שלם‪ ,‬א‪ /‬עמ׳ ‪Encyclopaedia ;316—271‬‬
‫‪Judaica, Year Book 1974, p. 249, s. v. Pekidei Eretz-Israel be-Kushta‬‬
‫לפני עלייתו כיהן כרבה האשכנזי של אמסטרדאם‪ .‬ראה עליו‪Encyclopaedia :‬‬
‫)‪Judaica, Year Book 1973, pp. 313—314, s. v. Rokeah or Rokah {Landau‬‬
‫‪Elazar‬‬
‫פירוש זה לימים היה מקובל מאוד על החסידים במזרח אירופה‪ .‬ראה‪ :‬מ׳ בניהו‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫״לתולדות בית־המדרש ׳כנסת ישראל׳ בירושלים״‪ ,‬ירושלים )רבעון(‪ ,‬ב׳ )תש״ט(‪,‬‬
‫עמ׳ ק״ג—קל״א; ב׳ קלאר‪ ,‬רבי חיים אבן עטר‪ ,‬ירושלים תשי״א‪.‬‬
‫מ׳ בניהו‪ ,‬״עלייתו של הרמח״ל לא״י״‪ ,‬מזכרת )לזכר הרב הרצוג(‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪11‬‬
‫^‬ ‫תשכ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.474— 467‬‬
‫‪23‬‬ ‫או־ץ־ישראל והיישוב היהודי בה במאה הי״ח‬

‫סובבו חיי־הרוח של הי הו די ם ב מ א ה הי״ ח‪ :‬קבלה והגו ת י מי־הביניים‪,‬‬

‫מזה‪ ,‬ו ח סי דו ת וה שכלה‪ ,‬מזה‪.‬‬

‫עליות החסידים והיישוב במחצית השנייה של המאה הי״ח‬ ‫‪.2‬‬

‫עליית ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב — מק״ז ‪1747 /‬‬ ‫)א(‬

‫ר׳ אברהם־גרשוןף^ גיסו של הבע ש״ט‪ ,‬נולד ב קו טו ב שבקירבת ברודי‪,‬‬

‫ובשנים שלפני עלייתו הי ה חבר ה״ ק לויז ״ בברודי^^ ב״ קלויז׳׳ ז ה‬
‫התרכזו כ מ ה עשרות מקובלי ם‪ ,‬ת ל מי די־ חכ מי ם ורבנים מפור ס מי ם‪,‬‬
‫כגון ר׳ י חז ק א ל לנדא בעל ס׳ נודע בי הוד ה ו לי מי ם רבה של פראג‬
‫ור׳ יעקב יצ חק הורוביץ‪.‬‬
‫כ מ ה מחברי ה ״ ק לויז״ אף עלו לארץ־ישראל באמצע ה מ א ה הי״ ח‪,‬‬
‫כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬ר׳ אלעזר רוקח ור׳ פרץ בן מ שה‪.‬‬
‫באביב של שנת ת ק״ז שהה ר׳ אברהם־גרשון כ מ ה חוד שים בקו ש ט א‬
‫בדרכו לארץ־ישראל‪ ,‬י ח ד עם א ש תו הרא שונה ועם א ח די ם מילדיו‪.‬‬
‫בקו ש ט א קשר ק שרים עם ראשי ה ק הי ל ה‪ ,‬ובעיקר עם חברי ״ועד‬
‫פקידי ארץ־ישראל ב קו ש ט א״‪ ,‬דבר שהי ה לו לעזר רב בארץ‪.‬‬
‫ברא שית סיון ת ק״ז הגיע ר׳ אברהם־גרשון ארצה ב אניי ה מ קו ש ט א‪,‬‬
‫י ח ד עם קבוצה גדולה של י הודי ם‪ ,‬ו ביניה ם שניים מרבני הכולל‬
‫ב קו שט א‪ ,‬ר׳ אב רה ם רוזאניש ור׳ י צ ח ק רוזאניש^^ ת חי ל ה התיי שב‬
‫בחברון‪ ,‬שבה הי ה הא שכנזי הי חיד‪ .‬בי מי ה חגי ם של שנת ת ק ״ ח ביקר‬
‫בירושלים‪ ,‬אך לא נענה להפצרות ה ק הי ל ה הא שכנזית ה ק טנ ה שבה‬
‫לעמוד בראשה^^ רק ב ת קי״ג או ב ת קי״ ד עבר לירושלים והצטרף‬
‫לי שיבת ה מ קו ב לי ם ״בית־אל״‪ !®.‬ח כ מי הי שיבה הז א ת היו ח ת ך‬
‫אופייני של העולי ם בדורות ה ה ם‪ ,‬ו ביניה ם מח שובי ה מ קו ב לי ם מרחבי‬
‫הגולה‪ ,‬כגון תי מן‪ ,‬טו ר קי ה‪ ,‬יוון‪ ,‬אי ט לי ה ופולין‪ .‬בשנת ת ק כ״ א נפטר‬
‫ר׳ אברהם־גרשון בירו שלים ו הוב א ל מנו חו ת בהר־הזיתי ם‪.‬‬
‫מ שתי איג רו תיו של ר׳ אברהם־גרשון אל הבעש״ט^! ו מאיגר ת הבע ש״ט‬

‫השל‪ ,‬עמי י״ז—ע״א‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫על ה״קלויז״ ראה‪ :‬נ״ה גלבר‪ ,‬תולדות יהודי ברודי )ערים ואמהות בישראל‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫•‬ ‫בעריכת י״ל מימון(‪ ,‬ירושלים תשט״ו‪ ,‬עמ׳ ‪.81—47‬‬
‫ברנאי‪ ,‬ציון‪ ,‬עמ׳ ‪ ;119—109‬כן ראה‪ :‬הנ״ל‪ ,‬׳׳היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים‬ ‫‪14‬‬
‫ת״ק— תקל״ו )‪ (1777—1740‬וקשריו עם התפוצות״‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר‬
‫דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל״ו‪.‬‬
‫ראה להלן‪ ,‬איגרת א׳‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫הוא נזכר כאחד מחכמי הישיבה ברשימת הישיבות משנת תקי״ח‪ .‬ראה‪ :‬ש׳ חזן‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫־‬ ‫המעלות לשלמה‪ ,‬נא אמון תנ״ד‪ ,‬דף ק״ג ע״ב‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬איגרת א׳‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫מבוא‬ ‫‪24‬‬

‫אליו®^ ק ש ה ללמוד על ה אי די או לוגי ה שהניעה א ת ר׳ אברהם־גרשון‬

‫לעלות ארצה‪ .‬נראה לק כי ה מניעי ם לעלייתו לא היו שונים מ א ל ה‬
‫של מ קו בלי ם ו ת ל מי די־ ח כ מי ם א ח רי ם שעלו אז מכל ה תפוצו ת בקבוצו ת‬
‫מוגדרות מ או ד על־סמך חי שובי הקץ ורעיונות מ סו ר תיי ם בדבר תפילה‪,‬‬
‫לימוד תורה וקבורה בארץ־הקודש‪.‬‬

‫עליית חגרי הבעש״ט — וגקכ״ה ‪1764 /‬‬ ‫)ב(‬

‫בשנת ת ק כ״ ה הגיעה מ קו ש ט א חבורה בת כשלושים י הו די ם מ מז רח‬

‫אירופ ה ורבים א ח רי ם מ טו ר קי ה ו מן הבאלקאך‪ .‬בראש הקבוצה עמדו‬
‫שניים מחבריו ה מו ב ה קי ם של הבע ש״ט‪ ,‬ר׳ מנח ם־ מנדל מפ רימי שלי אן‬
‫ור׳ נ ח מן מ הו רודנ ק א‪ ,‬שהתיי שבו בטבריה‪ ,‬ש הי ת ה עתה מ קו ם בטוח‪,‬‬
‫ב היו ת ה ב שליטתו של ד׳ א הר אל־עמר‪19.‬‬
‫א ת ידיעו תינו ה עי ק ריו ת על עלייה זו אנו שואבים מ תי או ר העליי ה‬
‫הכלול בספרו של ר׳ ש מ ח ה מז אל אזיץ‪ ,‬״דרישת צין ף‪ 20/‬ו מ איגרו ת‬
‫ספורו ת של העולים )וראה להלן‪ ,‬בגוף הספר(‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬כי ר׳ מנח ם־מנדל ור׳ נ ח מן לא עמדו בראש חבורת ח סידי ם‪,‬‬
‫וכי הי ת ה זו עלייה של עולים רגילים מ מז רח אירופה‪ ,‬פרט או לי לר׳‬
‫אורי מ לי ט א‪. .‬‬
‫בשנים ה הן הגיעו גם חבורות נו ספו ת של עולים מפודולי ה ו מוו ה לין —‬
‫כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬חבורת אנ שי סטאנוב^^ — ואף הן לא היו של ח סידי ם‪.‬‬
‫דו מ ה אפו א‪ ,‬כי בי מי הבע ש״ט ובפרק־הזמן שלאחריו לא הי ת ה מג מ ה‬
‫לעלות ארצה מ תוך אי די או לוגי ה ח סי די ת‪ ,‬וכי ה ח סי די ם ה מ ע טי ם‬
‫שעלו ארצה הגיעו במסגרת חבורו ת רגילות של עולים מ מז רח אירו­‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פה•‬

‫״עליית החסידים חגדולה״ — תקל״ז ‪1777 /‬‬ ‫)ג(‬

‫הי ת ה זו עלייה גדולה י ח סי ת ל ת קו פ ה זו‪ ,‬ובה כ מ ה מ או ת אנ שים‪22.‬‬

‫בראשה עמדו שלושה מ מנ היגי ה ח סי די ם ברייסין‪ :‬ר׳ מנח ם־ מנדל‬
‫מווי ט ב ס ק‪ ,‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ור׳ ישראל מפולוצק‪ .‬ה שיירה י צ א ה‬

‫ס׳ בן־פורת יוסף לר׳ יעקב יוסף מפולנא‪ ,‬קארץ תקמ״א‪ ,‬בסוף הספר‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫על עלייה זו ראה; היילפרין‪ ,‬עם׳ ‪ ;18—16‬א׳ רובינשטיין‪ ,‬״׳שבח׳ מ׳שבחי‬ ‫‪19‬‬
‫הבעש״ט׳ י״‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ל״ה )תשל״ו(‪ ,‬עם׳ ‪.191—184‬‬
‫הורודנא תק״ן‪ .‬על הספר ועל זיוף חלקים ממנו ראה‪ :‬יערי‪ ,‬מסעות ארץ־ישראל‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫עמ׳ ‪ 423—382‬ו־‪ ;775—773‬ג׳ שלום‪ ,‬״שתי אגרות מא״י משנות תק״ך—תקכ״ד״‪,‬‬
‫תרביץ‪ ,‬כ״ה )תשט״ז(‪ ,‬עמ׳ ‪.429‬‬
‫שלום )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(20‬עמ׳ ‪.432—431‬‬ ‫‪21‬‬
‫•‬ ‫ראה להלן‪ ,‬איגרת י״ג‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪25‬‬ ‫ארץ־ישראל והיישוב היהודי בה במאה הי״ח‬

‫באדר ת ק ל״ז מ מז ר ח אירופ ה והגיע ה ארצה‪ ,‬דרך קו שט א‪ ,‬באלול‬

‫‪.‬‬ ‫של או ת ה ה שנה‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שרק מ ע טי ם מקרב העולים ה א ל ה היו ח סידי ם‪ ,‬וכי‬
‫ה ס ת פ חו א לי ה מ או ת אנ שים שניצלו א ת י צי א ת ה שיירה ולא הי ת ה‬
‫לה ם שום זי ק ה ל ח סידו ת‪ .‬ראשי ה ח סי די ם לא שבעו נ ח ת מכך וכינו‬
‫או ת ם ב שמות־גנאי ■כגון ״ערב רב״‪ 24.‬ואכן‪ ,‬הי ת ה ה צד קה רבה למורת־‬
‫רוחם‪ ,‬שכן ה ח סי די ם דאגו עוד לפני עליית ם ל ת מי כ ה כלכלית מ סוד ר ת‬
‫מ אחיה ם'בחוץ־ל ארץ‪ ,‬כ מקובל בי מי ם ה ה ם‪ ,‬ו אילו ה מ ס ת פ חי ם א לי ה ם‬
‫היו מחוסרי־כול ונפלו ל מ ע מ ס ה על ה ח סי די ם‪ ,‬ובראש ורא שונה על‬
‫מנ היגי החבורה‪.‬‬
‫ת חי ל ה התיי שבו העולי ם בצפת‪ ,‬מ קו ם שם מ צ או ק הי ל ה י הו די ת בת‬
‫כ מ ה מ או ת נפשות ואף ק הי ל ה ק טנ ה של כ מ ה עשרות א שכנזים‪ 25.‬אך‬
‫ה ח סי די ם ה ת ארגנו בנפרד‪ ,‬ועד מ ה ר ה ה ס ת כ ס כו עם ה א ש כנזי ם‪ :‬ה א ­‬
‫חרי ם בצפת‪ ,‬שהושפעו‪ ,‬כנראה‪ ,‬מכתבי־פלסתר ששלחו ה מ תנגדי ם‬
‫מ לי ט א‪ .‬ז הו הרקע ל מכ תביו של ר> מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ולהא שמו־‬
‫תיו ה ח ריפו ת נגד הא שכנזים שמצא ב מ קו ם‪ :‬״ ה ם ח ס רי דעת‪ ,‬המצירי ם‬
‫ו מ צי קי ם א ת עובדי ה׳ ב א מ ת״‪ 26.‬אך גם עם ה ספרדי ם ה ס ת כ ס כו‬
‫ה ח סי די ם‪ ,‬בעיקר על רקע כלכלי‪ ,‬כגון ה ח לו ק ה של כספי ה ת מי כ ה‬
‫ו ה ה כנ סו ת מן ה ש חי ט ה‪ .‬עם ז א ת דו מ ה‪ ,‬כי ה סי ב ה ל ס כ סוכי ם הי ת ה‬
‫נעוצה גם בשוני־במנהגים‪ ,‬ובראש ורא שונה בדרך החד שה של ה ח סי די ם‬
‫ב איג רו תי ה ם ה א שי מו ה ח סי די ם א ת הא שכנזים־המתנג־‬ ‫בעבודת‬
‫דים ב ה ס ת ת הספרדים‪ ,‬ו א ת ראשי ה ספרדי ם — ב א מונ ה שב תאי ת‬
‫^‬ ‫ובמיעוט העזרה הכלכלית שהו שיטו להם‪.‬‬
‫כ תו צ אה מ ס כ סו כי ם א ל ה התפלגו ה ח סי די ם‪ ,‬וקבוצה ברא שותו של‬
‫ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק עברה לטבריה ו ה קי מ ה בה ק הי ל ה נו ספ ת‬
‫של ח סידי ם‪ .‬אך גם בטבריה ה ס ת כ ס כו עם הא שכנזים והספרדים^‪. 28‬‬
‫א ח מ ד אל־ג׳זאר‪ ,‬שעלה ז ה ע ת ה לשלטון ורצה ל הו סי ף ולפתח א ת‬
‫הגליל‪ ,‬בווד אי ר א ה בעין יפה א ת ה תיי ש בו ת ם של מ או ת אנ שי ם בחבל‪-‬‬
‫ארץ זה‪ .‬מכל־ מקו ם‪ ,‬ב שלהי ה מ א ה הי ״ ח וברא שית ה מ א ה הי ״ ט‬
‫הלך הגליל ו ה תפ ת ח‪ ,‬ורוב העולי ם נהרו אליו‪ .‬נוסף על ה ח סי די ם‬
‫התיי שבו בו ת חי ל ה גם ת ל מידי הגר״א הפרושים‪ ,‬שעלו ברא שית‬

‫היילפרין‪ ,‬עמי ‪ 21‬ואילך‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫ראה להלן‪ ,‬איגרת י״ב; כן ראה איגרת י״ג‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪ , 25‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עמי ‪1 205—204 ,194‬־‪ 220‬ואילך‪..‬‬
‫‪ 26‬להלן‪ ,‬איגרת ט׳׳ז‪.‬‬
‫־‬ ‫_ ‪.‬‬ ‫‪ 27‬להלן‪ ,‬איגרת כ׳‪.‬‬
‫ראה על כך; יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.60s— 629‬‬ ‫‪28‬‬
‫מבוא‬ ‫‪26‬‬

‫ה מ א ה הי״ ט‪ ,‬וכן עולים מצפון אפ רי ק ה; שעלו בשלהי ה מ א ה הי ״ ח‬

‫ובראשית ה מ א ה הי״ ט‪.‬‬
‫פרשה מעניינ ת הי א ה מ ח לו ק ת ה ק ש ה שפרצה על הנ הג ת ה ח סי די ם‬
‫שנותרו ברייסין‪ 29.‬לפני עלייתו הי ה ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ה מנ היג‬
‫הבכיר ברייסין‪ ,‬ור׳ שניאור־זלמן מ ל אדי — שעמד‪ ,‬כפי הנר אה‪ ,‬לעלות‬
‫ארצה‪ ,‬אך לבסוף נותר בחוץ־לארץ — קיבל א ת מרותו‪ .‬אך במרוצת‬
‫ה שנים ה ת ר ח ק ר׳ מנחם^מנדל מ ח סי דיו‪ ,‬ו ה ח סי די ם בחוץ־לארץ ה ח לו‬
‫לבקש לעצמם מנ היגי ם קרובים יותר‪ ,‬דבר שהביא ל עי מו ת בין מנ היגי‬
‫ה ח סי די ם בארץ ובחוץ־לארץ‪.‬‬
‫עוד בי מי חייו של ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ה ח ל ר׳ שניאור־זלמן‬
‫מ ל אדי לצבור כוח ו הי ה ל״דבר הרא שון לדור״‪ .‬לא חר מו תו של ר׳‬
‫מנח ם־ מנדל בשנת ת ק מ ״ ח סבר ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‪ ,‬שהוא י הי ה‬
‫יורשו וינ היג לא רק א ת ה ח סי די ם בארץ‪ ,‬כי־א ם גם א ת הנ שארים‬
‫ברייסין‪ .‬א ך מ ע מדו של ר׳ שניאור־זלמן ה ת חז ק‪ ,‬ו ה תו ר ה ה חד ש ה‬
‫שהגה‪ ,‬תורת חב״ד‪ ,‬הי ת ה ל שליטה ברייסין‪.‬״״ מן ה איגרו ת שבידנו‬
‫עולה‪ ,‬שר׳ אב רה ם ה א שי ם א ת ר׳ שניאור־זלמך‪^-‬סילופה של תורת‬
‫ה ח סי דו ת‪ ,‬אך הדבר לא הועיל לו‪ .‬בשנת ת ק״ ע ‪ 1810 /‬נפטר ר׳ אברהם‪,‬‬
‫ובכך אבד ל ח סי די ארץ־ישראל מנ היג ם ה א חרון‪ .‬המרכז ה ח סי די בארץ־‬
‫ישראל הלך והסתגר‪ ,‬וכ מעט לא הורגש עוד ב ח סידו ת‪ ,‬ו אילו ח סי דו ת‬
‫חב״ד ה ח ל ה לה תפ שט גם בארץ־ישראל‪ ,‬וברא שית ה מ א ה הי ״ ט עלתה‬
‫קבוצה מ ח סי די ח ב״ ד ו ה קי מ ה מרכזי ם בחברון ובירושלים‪^!.‬‬

‫התמיכה וזבלכלית ביישוג וארגונו‬ ‫)ד(‬

‫בשלהי ה מ א ה הי״ ח‪ ,‬עם בו א ם של ה ח סי די ם מ מז ר ח אי רופ ה והתיי ש­‬

‫בותם בגליל‪ ,‬חל מפנ ה בדפוסי־הארגון של היישוב‪ .‬דרך ה ת א רגנו ת ם‬
‫של ה ח סי די ם בארץ־ישראל ינ ק ה במי שרין מן ה מ סו ר ת שהביאו עמ ם‬
‫מ מז רח אי רופה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בראשם עמדו מנ היגי ם כ א ריז מ א טיי ם שעלו‬
‫עמם ארצה‪ ,‬ולא הנ הג ה נבחרת‪ .‬א ת כספי ה ת מי כ ה לא קיבלו מקו ש־‬
‫ט א‪ ,‬א ל א מ מגביו ת מיו ח דו ת‪ ,‬שנערכו למענם בריכוזי ה ח סי די ם במזרח‬
‫אירופה‪.‬‬

‫‪ 29‬הדבר עולה מאיגרות רבות; וראה להלן‪ ,‬רשימת הנושאים העיקריים של‬
‫האיגרות‪.‬‬
‫‪ 30‬ראה על כך; מ׳ חלמיש‪ ,‬״משנתו של רש״ז מלאדי ויחסה לתורת הקבלה‬
‫ולראשית החסידות״‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של האו­‬
‫ניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל״ו‪.‬‬
‫‪ 31‬מ׳ שפירא‪ ,‬״עדת חסידי חב״ד בחברון‪ ,‬תולדותיה ודמותה״‪ ,‬ותיקין‪ ,‬א׳ )תשל״ה(‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.116—67‬‬
‫‪27‬‬ ‫ארץ־ישראל והיישוב היהודי בה במאה הי״ח‬

‫עתה; בעקבו ת ריבוי הא שכנזים ובעקבות ירידת ה אי מ פ רי ה העות׳־‬

‫מ אני ת וחדיר תן של מע צ מו ת אי רופ ה למזרח ה תיכון‪ ,‬הו ע ת ק מרכז־‬
‫הכובד של ה ת מי כ ה הכלכלי ת ביישוב מ קו ש ט א ל א מ ס ט רד א ם‪ ,‬ו א ת‬
‫מ קו מ ם של פ קידי קו ש ט א תפש ע ת ה ״ועד ה פ קי די ם ו ה א מ רכ לי ם״‪,‬‬
‫ש הו ק ם שם ברא שית ה מ א ה הי״ ט‪.‬‬

‫‪ .3‬המניעים לעליות החסידים‬

‫ה א ם נבעו עליות ה ח סי די ם ב מ א ה הי ״ ח מ אי די או לוגי ה ח סי די ת‬
‫חד שנית‪ ,‬שביק שה ל ה קי ם בארץ מרכז ל ח סידו ת‪ ,‬או שמא לא היו א ל א‬
‫המ שך רצוף של העליו ת הרגילות מ מז ר ח אי רופ ה ו מ מ קו מו ת א ח רי ם‬
‫בדורות ה ה ם י‬
‫בח קר ה ח סי דו ת התגבשו כ מ ה דעות בעניין זי ק ת ה של ה תנוע ה לרעיון‬
‫ה מ שי חיו ת ו הג אולה‪ .‬שמעון דובנוב הצביע בעיקר על ה מפנ ה שחל‬
‫ב ח סידו ת‪ :‬מרעיון של ג אול ה כללית של העם אל גאול ת הפרט‪,‬‬
‫ה קו ד מ ת לגאול ת הכלל^^ נ א מן ל שיט תו ה הי ס טו ריוג ר א פי ת סבר‪ ,‬כי‬
‫ה ק מ ת מרכז ח סי די בארץ־ישראל הי ת ה מ ט ר ת ם ה עי ק רי ת של ה ח ­‬
‫סי די ם העולים‪ ,‬וכי עליי ת ם לא הי ת ה א ל א המשך עליית ם של ה מ קו ב­‬
‫לים בדורות שלפנ>־‪-‬כן‪ 33.‬בן‪-‬ציון דינור^^ ו ב מיד ת‪ -‬מ ה גם מ א ר טין‬
‫בובר®^ הצביעו על הי סו ד ה מ שי חי — בצד הי סו ד ה סו צי א לי —‪.‬‬
‫שב אידי אולוגי ה ה ח סי די ת ועל הק שר בין ה ח סי דו ת לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫לדעת דינור ז הו קו שראשיתו בעליית ר׳ י הו ד ה ח סי ד והמ שכו בציונות‪.‬‬
‫דוו ק א ע ליו תי ה ם של ה ח סי די ם הרא שוני ם מ ש קפו ת א ת גישת ה ח סי­‬
‫דו ת לרעיון הג אול ה‪ :‬הפצת ה ח סי דו ת‪ ,‬ובעיקר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הי א‬
‫תנ אי ל ה ח ש ת הג אולה‪ .‬גם י שעיהו תשבי הצביע‪ ,‬אף‪-‬כי בצורה מ תונ ה‬
‫יותר‪ ,‬על ה מ ת ח ה מ שי חי ש הי ה בפריפריה של ה ח סי דו ת בעת צ מי ח ת ה‬
‫ועל זי ק ת ם של ה ח סי די ם הרא שוני ם אל ה שבתאות‪ 38.‬גרשם שלום‬
‫שולל כל תפי שה ה רו א ה ב ח סי דו ת תנועה מ שי חי ת‪ ,‬ו הו א מצביע על‬

‫ש׳ דובנוב‪ ,‬תולדות החסידות‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫ש׳ דורנוב‪ ,‬״ ׳החסידים׳ הראשונים בארץ־ישראל״‪ ,‬הפרדס‪ ,‬ב׳ )תרנ״ד(‪ ,‬עמי‬ ‫‪33‬‬
‫‪.206‬‬
‫ב״צ דינור‪ ,‬במפנה הדורות‪ ,‬ירושלים תשט״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;227—83‬וראה גם‪ :‬י׳ ורפל‪,‬‬ ‫‪34‬‬
‫החסידות וארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים ת״ש‪.‬‬
‫מ׳ בובר‪ ,‬אור הגנוז‪ ,‬ירושלים—תל־אביב תשכ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪.61—13‬‬ ‫‪35‬‬
‫י׳ תשבי‪ ,‬״הרעיון המשיחי והמגמות המשיחיות בצמיחת החסידות״‪ ,‬ציון‪ ,‬ל״ב‬ ‫‪36‬‬
‫)תשכ״ז(‪ ,‬עמ׳ ‪ ;45—1‬הנ״ל‪ ,‬נתיבי אמונה ומינות‪ ,‬רמת־גן ‪ ,1964‬עמ׳ ‪.226—204‬‬
‫דעה מנוגדת בעניין זיקתה של החסידות אל השבתאות ראה‪ :‬א׳ רובינשטיין‪,‬‬
‫״בין חסידות לשבתאות״‪ ,‬ספר השנה של אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת־גן תשכ״ז‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.339—324‬‬
‫מבוא‬ ‫‪28‬‬

‫הרפיית ה מ ת ח ה מ שי חי ב אי די או לוגי ה ה ח סי די ת ברא שיתה‪.‬ז‪ 3‬הו א אף‬

‫מפרש בצורה שונה א ת ה מ קו רו ת שנז ק קו ל ה ם ה חו ק רי ם ה א ח רי ם‪.‬‬
‫גם ישראל היילפריו מ ס תייג מן ה תפי שה שיי ח ס ה לעליית ה ח סי די ם‬
‫מניעי ם מ שיחיים‪ ,‬ו הו א מעיר; שלא מצא ״בתורתו של ה מגיד ובשרידי‬
‫תורתו של ר מ״ מ ו ר א״ ק ‪ . . .‬ת פי ס ה מיו ח ד ת כז א ת״‪38.‬‬
‫א מ ת; ה שיירה הגדולה של ר׳ י הו ד ה ח סי ד הכי ל ה גרעיו שבתאי‪ ,‬ש הי ה‬
‫ב ב חינ ת א קו רד א ח רון של תנועה מ שי חי ת אדי ר ה שנכשלה‪ 39,‬א ל א‬
‫שבדרך הצטרפו לחבורה אנ שי ם רבים שאין טיב ם ה מ דוי ק ידוע‪.‬‬
‫בדי ק ת ש מו תי ה ם של העולים הא שכנזים שבידנו מעלה‪ ,‬שרבים מ ה ם‬
‫באו מ סבי ב ת העיר ברודי‪ ,‬איזו ר צ מי ח ת ה של ה ח סי דו ת‪ .‬לרבים‬
‫בוודאי הי ת ה זי ק ה אי שי ת או מ ש פ ח תי ת לחבורת הבע ש״ט‪ ,‬אך אין‬
‫ל ה סי ק מכך‪ ,‬שכולם היו ח סי די ם‪ .‬סבורני‪ ,‬שהתרוצצו בקרבם מג מו ת‬
‫שונות‪ ,‬וכי זו של ה ח סי דו ת הי ת ה שולית למדי‪ .‬רובם היו אל־נכון‬
‫מ קו בלי ם ודרשנים‪ ,‬שלא היו שונים מן העולי ם ה א ח רי ם בי מי ם ה ה ם‪.‬‬
‫בצורה שונה ב תכלי ת נתפשה עד כה ״עליית ה ח סי די ם הגדול ה״ של‬
‫שנת ‪ ,1777‬שרבים רואי ם בה א ת הי סו ד ל״יי שוב הי שן״ בארץ‪ ,‬שגרר‬
‫א ח ריו א ת עליית הפרו שים ברא שית ה מ א ה הי״ט‪ ^°.‬ואכן‪ ,‬מ ב חינ ת‬
‫מ ס פ ר ה הי ת ה זו עלייה יו צ א ת דופן‪ ,‬א ל א שגם בה הי ה מספר ה ח סי די ם‬
‫ק טן י ח סי ת‪.‬‬
‫עד כה הזכירו ה חו ק רי ם א ת ה מניעי ם ה א ל ה לעלייה זו‪ :‬הרצון ל ה קי ם‬
‫מרכז ח סי די בארץ־ישראל; ה פו ל מו ס בין ה ח סי די ם וה מ תנגדי ם‪,‬‬
‫שהחריף מ או ד בשנים אלו;!^ והמצב ה ק ש ה ששרר ב ת קו פ ה זו בפולין‬

‫ג׳ שלום‪ ,‬״החסידות — השלב האחרון״‪ ,‬בתוך‪ :‬א׳ רובינשטיין )עורך(‪ ,‬פרקים‬ ‫‪37‬‬
‫בתורת החסידות ובתולדותיה‪ ,‬ירושלים תשל״ח‪ ,‬עמ׳ ‪G. Scholem, “The ;52—31‬‬
‫‪Neutralization of the Messianic Element in Early Hasidism”, Journal of‬‬
‫‪Jewish Studies, XX (1969), pp. 25-55‬‬
‫היילפרין‪ ,‬עמ׳ ‪. 21‬‬ ‫‪38‬‬
‫מ׳ בניהו‪ ,‬״מעמדה של התנועה השבתאית בירושלים״‪ ,‬ספר היובל לשלום בארון‪,‬‬ ‫‪39‬‬
‫ר‪ ,‬ירושלים ‪ ,1975‬עמי ס״ט‪.‬‬
‫ראה‪ ,‬למשל‪ :‬״אולם לתנועת־עליה בהמונים הגיעה תנועת החסידות בשנת תקל״ז‬ ‫‪40‬‬
‫)‪ ,(1777‬היא שנת המיפנה שבה הונחה אבן־הפנה לישוב אשכנזי תחילה בגליל‪,‬‬
‫ובתוקף הנסיבות לאחר מכן בירושלים״; ר קרסל‪ ,‬פותחי התקוה‪ ,‬ירושלים תשל״ו‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .19‬דברים ברוח דומה ראה גם‪ :‬ש״א הורודצקי‪ ,‬עולי ציון‪ ,‬תל־אביב תש״ז‪,‬‬
‫עמי ‪ 133‬ואילך; הנ״ל‪ ,‬דבר‪ 6 ,‬ביאנואר ‪ ;1940‬י׳ אלפסי‪ ,‬תולדות החסידות‪ ,‬תל־‬
‫אביב תשי״ט‪ ,‬עמי■ ‪ ;90—79‬מ׳ אליאב‪ ,‬היישוב היהודי בארץ־ישראל במאה הי״ט‪,‬‬
‫ירושלים תשל״ט‪ .‬אני מקווה להרחיב בפרשה היסטוריוגראפיה זו במקום אחר‪.‬‬
‫לאחרונה הטילו כמה חוקרים ספק במשקל הרב שיוחס עד כה לפולמוס בין‬ ‫‪41‬‬
‫החסידים למתנגדים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סבור מורי פרופ׳ אטינגר‪ ,‬שגם בימי הוויכוח‬
‫הגדול היה שיתוף־פעולה רב בין החסידים למתנגדים‪ ,‬כגון בתחום המגביות למען‬ ‫‪.‬‬
‫העולים החסידים לארץ־ישראל; ראה‪ :‬י׳ אטינגר‪ ,‬״ההנהגה החסידית בעיצובה״‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫ארץ־ישראל והיישוב היהודי בה במאה הי״ח‬

‫בעקבות ח לו ק ת ה‪ ^2.‬ואולם; אין אלו א ל א ה שערותיה ם של ה חו ק רי ם;‬

‫שכן אין לכך כל סי מו כין בתעודות‪ .‬יי תכן‪ ,‬שאחד הגורמי ם הי ה‬
‫ה שק ט שהשתרר בגליל בעקבות הנ סי בו ת ה בינ ל או מיו ת ו ה מ קו מיו ת‬
‫)וראה לעיל; סעיף א(‪ .‬מכל־מקו ם; ה מני עי ם ה אי די או לוגיי ם לעלייה‬
‫זו מעורפלים למדי‪ .‬מ איגרו ת העולי ם עולה‪ ,‬כ מדו מני; שגם עלייה זו‬
‫לא הי ת ה שונה מן ה עליו ת מ מז ר ח אי רופ ה שקדמו לה; כלומר‪,‬‬
‫ש הי ת ה זו ברובה עלייה של מ קו בלי ם ו ת ל מידי ה ם‪ ,‬שבאו לארץ־ישראל‬
‫כדי להתפלל‪ ,‬ללמוד תורה ולהיקבר באדמתה^^״‬
‫מן הר אוי לשאול כ אן ‪ :‬ב איזו מי ד ה השפיעו עליות ה ח סי די ם על‬
‫היי שוב הי הו די בארץ י ב חינ ת ע ליו תי ה ם של ה ח סי די ם מעלה‪ ,‬שאין‬
‫לקבל א ת הדעה‪ ,‬שעליות ה ח סי די ם היו אבן־פינה ליישוב חדש‪ .‬לא‬
‫היו אלו א ל א קבוצו ת ק טנו ת ל מדי של ח סי די ם‪ ,‬שהסתגרו בתוך‬
‫עצמן‪ .‬ק שריהן היו בעיקר עם הפריפריה שלהן במזרח אירופה‪ ,‬וק שה‬
‫להצביע על ת מור ה כל שהי שחוללו ביישוב הי הו די בארץ ב מ או ת‬
‫הי״ ח — הי ״ ט‪.‬‬

‫בתרך‪ :‬רובינשטיין )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(37‬עמ׳ ‪ ;239— 227‬כן ראה; י׳ היילפרין‪,‬‬

‫יהודים ויהדות במזרח אירופה‪ ,‬ירושלים תשכ״ט‪ ,‬עמי ‪ 66—61‬ו־‪.339—333‬‬
‫‪ 42‬ראה‪ :‬היילפרין‪ ,‬עט׳ ‪ ;21— 20‬ורפל )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;(34‬דובנוב )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(33‬‬
‫‪ 43‬ראה להלן‪ ,‬איגרות י״א‪ ,‬י״ג‪ ,‬י״ח‪ ,‬כ״ב‪ ,‬ס״א‪.‬‬
‫מאדץ״ישראל‬ ‫רוסירים‬ ‫איגרות‬
 ‫המימנינו‬

‫סוגריים במקור שממנו הועתקה האיגרת‪.‬‬ ‫] [‬

‫\‬ ‫תוספת המהדיר‪.‬‬ ‫> <‬
‫‪33‬‬ ‫איגרת א׳‬

‫א׳ איגרת ר' אברהם־גרשון מקוטוב‬

‫אל ר׳ ישראל בעל־שם־טוב‬
‫] ‪ [ 2‬ר׳ אברהם־גרשון מ קו טו ב לר׳ ישראל בעש״ט‪.‬‬
‫חברון; ] ת ק ״ ח ? [\‬
‫ה איגר ת נדפ סה בפעם הרא שונה ב שלימותה בס׳ ברכת‬
‫הארץ; סי׳ שכ״ו‪ .‬אברה ם כהנא; שלא ידע מכך; פרסם א ת‬
‫מ ח צי ת ה איגר ת מכתב־יד בספר היובל להרכבי‪ ,‬״זכרון‬
‫לאברה ם א לי הו״; פטרבורג תר ס״ ט; עמ׳ ‪; 448— 443‬‬
‫ובספר ה ח סי דו ת; ואר שה תרפ״ב; עמ׳ ‪ .82— 79‬כמו־כן‬
‫פרסם א ת האיגרת; בלי ציון ה מ קו ר וב ה ש מ ט ת שמו של‬
‫ר׳ חיי ם ן׳ עטר‪ :‬ח ״ א בי חו ב ס קי; גנזי נסתרות; ח ל ק אור‬
‫ישראל; עמ׳ כ״ד; סי׳ ס״ו‪ .‬על־פי ה ע ת ק ת כהנ א חזר‬
‫ופרסם א ת ה איג ר ת ח׳ בלוך; קובץ מכ תבי ם מקוריי ם‪,‬‬
‫עמ׳ מ״ד; סי׳ ג׳ )וה שווה שם גם עמ׳ צ״ז(‪ .‬על־פי שתי‬
‫ה ה ע ת קו ת — של ברכת הארץ ושל כ הנ א — חזר ופרסם‬
‫א ת ה איגר ת א׳ יערי; אגרות ארץ־ישראל‪ ,‬תל־אביב תש״ג‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ;277‬סי׳ מ״ד‪.‬‬
‫כ מ ה ח כ מי ם ני סו לקבוע א ת ז מנ ה של איגר ת זו‪ .‬א׳ כה־‬
‫נא שיער; שהיא מ שנת ת ק״ז בערן‪ ,‬ובעקבותיו הורודצקי‪,‬‬
‫ה ח סי די ם ו ה ח סי דו ת; ח״ א; עמ׳ נ״ג; וח״ב; עמ׳ ל״א‪.‬‬
‫א׳ רבלין; תו ח״י; ח״ג; עמ׳ ‪ ;58‬הביע לכ ת חיל ה א ת‬
‫דעתו; שה מכ תב הו א ״כנראה הרא שון לבואו לארץ־‬
‫ישראל ולה תיי שבו תו בחברון״; אול ם אחר־כך חזר בו‬
‫ושיער >שם; ח״ג; עמ׳ ‪ ;71‬הערה ‪ ;(1‬כי ה מכ ת ב נתחבר‬
‫בח שון ת ק״ז; וז א ת על־סמך זי הוי מ פו ק פ ק של שני שמות‬
‫הנזכרים באיגרת‪ :‬אב רה ם ריבליש ב‪ 3‬אב רה ם שווערזאלק‬
‫מברודא = אב רה ם מברודא; •שנפטר בירושלים בח שון‬
‫תק״ז‪ .‬והנה; הה שערה הרא שונה — שנשנתה; אגב; דרך‬
‫ודאי על־ידי ע׳ שוחט; ״ציון״; תרצ״ו; עמ׳ ‪) 396‬הוא לא‬
‫השגיח; שרבלין עצמו חזר בו( — בט ל ה מעיק רה‪ ,‬כיוון‬
‫שלפי עדותו ה מ או ח ר ת של רא״ג עצמו עלה בשנת ת ק״ז;‬
‫ולא בשנת ת ק ״ו )עיין איגרת ‪ .(^1‬ואף הה שערה ה שנייה‬
‫בטלה‪ .‬הכ תיב ריבליש אינו א חי ד בכל הנו ס ח או ת‪ .‬בברכת‬
‫הארץ הו א מובא פעם בצורה זו ופעם בצורת ״תיל״ ש״;‬
‫ו בנו ס ח או ת כ הנ א ו בי חו ב ס קי — ״ריזלש״‪ .‬מגוף ה מכ ת ב‬
‫יוצא; שהמדובר בי הו די ספרדי )״גם ח כ מי ה ספרדי ם‬

‫‪ 1‬על תאריך האיגרת — חורף תק״ח — ראה ‪ :‬ברנאי‪ ,‬ציון‪ ,‬עמי ‪; 114—113‬‬
‫מ׳ יזרעאלי‪ ,‬אגרת תק״ח‪ ,‬ירושלים תשל״ח‪ .‬כן ראה את הוויכוח על תאריך האיגרת‬
‫ביני ובין גב׳ שטייטן־כ״ץ‪ ,‬ציון‪ ,‬ט״ב )תשל״ז(‪ ,‬עט׳ ‪ ;310—304‬מ״ג )תשל״ח(‪ ,‬עט׳‬
‫‪ .370‬טחילופי־הנוסח הובאו להלן רק הבדלים בעלי טשטעות‪.‬‬
‫‪ 2‬לאיגרת ‪ 1‬לפי טניינו של היילפרין ראה להלן‪ ,‬עט׳ ‪.299‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪34‬‬
‫הפצירו ב י ‪ . . .‬ובפרט ר׳ א ב ר ה ם״ וכר(; ושיווי ראשי‬
‫ה תי בו ת ו סו פי הן כ מעט בכל הנו ס ח או ת מעלה א ת השם‬
‫רוזאנייש‪ .‬ה מ ע תי קי ם ה ח סי די ם שיבשו א ת השם הספרדי‬
‫ושיוו לו צורה א שכנזית ^ — מ ת ק ב ל ת יותר על הדעת‬
‫השערתו של א׳ יערי‪ ,‬שהאיגרת נכתבה‪ ,‬״כפי שמתברר‬
‫מ תוכנ ה‪ ,‬בחברון‪ ,‬בשנה ה שנייה לעלייתו‪ ,‬בשנת תק״ח״‪,‬‬
‫אף־כי יש מ קו ם לטעון נגד ראיותיו‪ .‬רא״ג מודיע במכתבה‪,‬‬
‫שקיבל ערב ר״ה א ת מכתבו של הבע ש״ט‪ ,‬וכי התפלל‬
‫בר״ה ובי ה״כ ל שלומו ולשלום הנלווי ם אליו‪ .‬אחר־כך‬
‫הו א מספר‪ :‬״בר״ח אלול בנ סיע תי לירושלים ופזרתי מ מון‬
‫רב בשבילם ]כך בכל הנו ס ח או ת‪ ,‬וצ״ל ״בשביל״ או‬
‫״ב שבילים״[ מ כ ס ו הו צ או ת ו ב א תי ביו ם הששי ער״ה‬
‫בבוקר תוך עי ה״ ק וישבתי שם שני שבועות״‪ .‬ח כ מי‬
‫ירושלים באו לקבל א ת פניו‪ ,‬״ששמעו שמי מ קו ש ט א‬
‫] תי ב ה זו ח ס ר ה בברכת הארץ[ ומאנ שי חברון שבאו‬
‫לירו שלים״‪ ,‬ו הז מינו או תו ל היו ת לרב לעדת הא שכנזים‪.‬‬
‫בפרט ה שתדלו להשפיע עליו בנדון ז ה ח כ מי הספרדים‪,‬‬
‫ובכללם ר׳ אב רה ם הנ״ל‪ .‬רא״ג סירב לקבל א ת הז מנ ת ם‬
‫ויצא לחברון‪ ,‬וזה הי ה נס‪ ,‬כי תיכף א ח ר ה סו כו ת פרצה‬
‫מגיפה בירושלים‪ ,‬ובשני חוד שי ם מ תו יותר מ מ א תיי ם‬
‫נפשות‪ ,‬ובתוכם ר׳ אברהם‪ .‬יערי מ ס תיי ע בעדותו ה מ או­‬
‫חר ת של רא״ג‪ ,‬אשר לפיה עלה לארץ בשנת ת ק״ז‪ ,‬וקובע‬
‫לפי ז ה א ת הכרונולוגיה במכתב כדלק מן‪ :‬בר״ח אלול‬
‫הפליג מקושטא )ו א מנ ם באלול נהגו להפליג אניו ת‬
‫מ קו ש ט א ‪ .‬לארץ־ישראל( והגיע ער״ה ת ק״ז לירושלים‪.‬‬
‫משם נסע א חר יו ה״ ב לחברון‪ ,‬ו מחברון כתב א ת מכ תבו‬
‫זה אל הבע ש״ט — הרביעי במספר לפי דברי רא״ג —‬
‫כעבור שנה א ח ר יו ה״כ‪ .‬כנגד ז ה יש לטעון‪) :‬א( ידוע לנו‬
‫מ מ קו ר א חר — פרי ה א ד מ ה‪ ,‬ח״ א‪ ,‬דף מ״ ב ע״ב —‬
‫שהמגיפה בירושלים הי ת ה‪ /‬ב שנ ת ת ק״ ח‪ ,‬ו א מנ ם נפטר‬
‫או ת ה שנה בירושלים גם חכ ם ספרדי בשם ר׳ אב רה ם‬
‫רוזאניש ) תוח״י‪ ,‬ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 19‬ובייחוד הערתו של‬
‫ואכ שטיין‪ ,‬שם‪ ,‬מילו אי ם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;( 32‬רא״ג בא א פו א‬
‫ירו שלימה ערב ראש־השנה ת ק״ ח‪ ,‬ולא ת ק״ז‪> .‬ב( רא״ג‬
‫בא לירושלים לא מ קו ש ט א‪ ,‬כי־א ם מחברון‪ ,‬שהרי א ש תו‬
‫ובניו נ מצ או או ת ה שעה בחברון‪ ,‬ואנ שי חברון ה ם‬
‫שהוצי או לו מוני טין בעיר־הקודש‪ .‬א מנ ם רחוק הדבר‪,‬‬
‫שהדרך מחברון לירו שלים נמ שכה כחודש י מי ם‪ ,‬ו ה תי ב ה‬
‫״ ב ר״ ח״ הי א בווד אי משובשת וצריכה תיקון‪ .‬נראה‬
‫אבוא‪ ,‬שהאיגרת נכתבה בחברון בשנת תק״ח‪.‬‬

‫‪ 3‬על זיהוי השמות ר׳ אברהם רוזאניש ור׳ יצחק רוזאניש ראה‪ :‬השל‪ ,‬עם׳ מ׳׳ו—מ״ז;‬
‫ברנאי‪ ,‬ציון‪ ,‬עמ׳ ‪) 114—113‬וראה גם להלן‪ ,‬הערה ‪.(20‬‬
‫‪35‬‬ ‫איגרת א׳‬
‫ר׳ מאיר־דן פלאצקי‪ ,‬בהערותיו לספרו של ר׳ מרגליות‪,‬‬
‫ר׳ חיי ם ף עטר‪ ,‬עמ׳ ‪ ,66— 65‬מ טי ל ס פ ק ב א מי תו ת‬
‫ה איגר ת הז א ת‪ ,‬מ א ח ר שמוזכרת בה פטיר תו של הרב ר׳‬
‫יצ ח ק א ב״ ד קו שט א‪ ,‬ו אילו ר׳ יצ ח ק באכר‪ ,‬רבה של‬
‫קו ש ט א‪ ,‬עוד הי ה ב חיי ם בשנת ת ק״י‪ .‬ר ב לין) תו ח ״י‪ ,‬ח״ג‪,‬‬
‫עמי ‪ (58‬כבר העיר לכך‪ ,‬שבוודאי הדברים א מו רי ם בר׳‬
‫יצ ח ק אחר‪ ,‬ו א מנ ם בברכת הארץ הגיר ס ה הי א‪ :‬״הרב‬
‫מו״ ה י צ ח ק רוזען א ב״ד ד ק ״ ק קני ט א ״ )ולא קו שטא(‪.‬‬
‫השם הז ה עודנו טעון עיון וזי הוי‪ ,‬אך האיגר ת ב חז ק ת ה‬
‫עומדת‪,‬‬

‫מכתב קודש מהרב הק׳ ר׳ ג ר ש ו ן ק י ט ו ו ע ר^ נ״ע‬

‫מכתב קודש מ א ה ״ ק מהרב הקדו ש ח סי ד א ופרישא איש א ל קי ם‬
‫קדוש י א מ ר לו הרב ה ק׳ מו ה׳ גרשון קי טעוויר ז ל ה״ ה ששלח מ א ה ״ ק‬
‫להרב הקדו ש ו ט הו ר ע״ה פ״ ה רשכבה״ג ר׳ ישראל בעש״ט נ״ע‪.‬‬
‫מ ק ד מי ארש אר שת שפתי תבעיון בעיון שלש אבעיו ת ביוםס כנו ס‬
‫כנד כל חו ת מי ברכות י קו מו ירו מ ם תפ ארת גדולתם ושלות מעוז ם‬
‫דשנים ורעננים אמן‪.‬״ ואחר ק מ תי מכרוע על ברכי להתפלל תפלה‬
‫ה קבו ע ה א תי מ הו ד ענ א מב רי או תי‪ ,‬שבח לאל יתב״ ש שאנחנו כולנו‬
‫חיי ם ו קיי מי ם שלוים ו ש ק טי ם כה י תן ה׳ וכה יו סיף‪ ,‬השם יזכינו‬
‫לשמוע ב ש״ט מכ ם ו מב רי א תכ ם ה טו ב ב ה ש ק ט ו שאנן כזי ת רענן עד‬
‫כי יבוא שמו ינון א״ ס‪ .‬מ הודענ א שגיה״קז קבל תי קוד ם ר״ה העבר‬
‫ובר״ה ויו״ כ ה תפלל תי עליכם ועל כל הנלוי ם עליכם ועלינו ועל כל‬
‫הנר שמים אצלי ועליכם אני מתפלל ת מיד כמעט בכל יום שאני מתפלל‬
‫על בני® ויש לי געגועים כמו על בני ממש; רק ז א ת בק שתי שיתפללו‬
‫ג״כ עלי ועל ב״ב שאזכה לגדל בני ב א ה ״ ק לתורה ולחופ ה ול מע״ט‪.‬‬
‫ועוד בק שתי מגי סי ידיד נפשי‪ ,‬ו מ ח תני ומבני ידידי שיפקדוני בר חמי ם‬
‫במכתב ידם כפעם בפעם‪ ,‬ואל יקצרו דבריה ם כי צ מ א ה נפשי ל שתות‬
‫דבריה ם הנ עי מי ם כ מי ם ק רי ם על נפש עיפה‪ ,‬ו שמועה טו ב ה מארץ‬
‫מ ר ח קי ם‪ ,‬ו אני כ תב תי לכם כ״פ מ קו ש טינ טינ א״ ו מכ אן ע ה״ ק חברון‬

‫‪ 4‬גיסו של הבעש״ט‪.‬‬
‫‪ 5‬פירושו‪ :‬בקש תבקשו שלוש בקשות ביום‪ .‬הכוונה לתפילות שחרית‪ ,‬מנחה ומעריב‪.‬‬
‫‪ 6‬מליצת־ברכה שפירושה‪ :‬יכונסו יחדיו כל המבקשים לברך אתכם‪.‬‬
‫‪ 7‬כלומר‪ ,‬מכתבכם‪ .‬איגרת זו לא הגיעה לידנו‪.‬‬
‫‪ 8‬כמה מצאצאיו נשארו בחוץ־לארץ‪ ,‬ואילו אחרים עלו עמו או הצטרפו אליו כעבור‬
‫זמן־מה‪.‬‬
‫‪ 9‬קושטא‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪36‬‬

‫ת״ו‪,‬״! וכתבתי לכם שלישית גם רביעית עם ז א ת הפעם‪ ,‬ובכל פעם‬

‫אני מאריך בשביל שכונתי לעשות נח״ר‪ ,‬ו א ת ם אינ ם כותבי ם לי כ״ א‬
‫פעם א ח ת וכ״כ א ת ם מקצרי ם עד שאני רוצה לטעו ם מ תו ק לשונם‬
‫ו אינ ם‪ ,‬א ם הי׳ יודעין כ מ ה נח״ר א ת ם עושים לי וכ מ ה הי א ה מ צו ה‬
‫כ שאת ם כו תבי ם לי נוג״ש ! ! ו א ם הי ת ם כו תבי ם לי בכל שו״ש ו היי ת ם‬
‫מני חי ם בכנפיו לשלוח או ת ם לי כפעם בפעם כי מר נפש אני ו אין לי‬
‫שום נ ח״ר כי אני יושב בכאן י חי די כלוא ב בי ה מ״ ד שלי י חי די כל‬
‫הי מי ם עם בני ה ק טן ו אין יוצא ו אין בא ואיש אשר כלבבי לא מצ א תי‪,‬‬
‫הגם ש ה ח כ מי ם ה שלי מי ם או ה בי ם או תי א ה ב ה עזה ונוהגי ם בי כבוד‬
‫גדול ועושים לי כל ה שירות ו אין אני יוצא מ פ ת ח החצר ולחוץ‪ ,‬א פ ״ ה‬
‫אין ה טבעי ם שוות ו אין הל שונו ת שוות ואיש אשר כלבבי לא מ צ א תי‬
‫ו אני נכה רוח ונעצב על בני ש הנ ח תי או ת ם כצאן בלא רועה ובפרט‬
‫שלא בא לידי שום ת״ ח מ ה ם רק מבני הל!טן כמר י צ ח ק ו מ ח תני כמר‬
‫א ה רן נ״י באו לי כתב ידם‪ ,‬ומבני מ שה לא הי ה לי שום ידיעה מיו ם‬
‫פרידתי מ מנו גם מבני יקירי״! יש יותר מ שנה ת מי מ ה שלא הי ת ה לי‬
‫שום ידיע ה לא ידעתי מ ה אי דון בם‪ ,‬חי נפשי שאין לי שום נ ח ת בעוה״ז‬
‫א ם לא שאני רו א ה כ ת״י ו הי א נח שבת בעיני כ אילו אני מדבר עמכם‬
‫פא״פ‪ .‬א ם הי תי יושב בין ה א שכנזי ם לא הי ה לי צרות כ״כ רק‬
‫שנכוויתי ב ח מין‪ ,‬וגם אני רו א ה שאין רצון ה ק ב״ ה שאשב בין‬
‫האשכנזים‪.‬״! א ספר לכם כל המ אורעו ת‪ .‬בר״ח!! אלול בנ סיע תי לירו­‬
‫שלים ופזרתי מ מון רב בשבילם מ כ ס ו הו צ או ת ו ב א תי ביום ששי‬
‫ער״ה״! בבוקר תוך עי ה״ ק וישבתי שם שני שבועות‪ ,‬בשבת הרא שון‬
‫באו א לי כל ח כ מי ירושלים עם כל טו בי העיר וח שובי העיר לקבל פני‪,‬‬
‫ואני ידע תי מז ה שרוצים לבוא כולם כי ח כ מי הא שכנזי ם א מ רו לי כי‬
‫כל ה ח כ מי ם דעת ם לבוא ששמעו שמי«! מאנ שי חברון שבאו לירושלים‪,‬‬
‫ו אני ב אל ה לא חפצ תי כי ל מ ה לי הג או ה בירושלים תובב״א הלכ תי‬

‫‪....‬‬ ‫גם איגרות אלו לא הגיעו לידנו‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫תיבה זו אינה ברורה‪ .‬יערי )אגרות‪ ,‬עמי ‪ (280‬קרא ״אג״ש״ — כלומר‪ ,‬איגרות‬ ‫‪11‬‬
‫שלומים — ולעניות דעתי הצדק עמו‪.‬‬
‫הכוונה לבנו יקיר‪ ,‬שעלה אף הוא ארצה כעבור זמן־מה‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫מכאן עולה‪ ,‬כי בימים ההם לא היו אשכנזים בחברון‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫מהמשך המשפט עולה‪ ,‬שהגיע לירושלים בערב ראש־השנה‪ ,‬ודומה אפוא‪ ,‬שצריך‬ ‫‪14‬‬
‫להיות ״בכ״ח אלול"‪ .‬אין להניח‪ ,‬כי הדרך מחברון לירושלים ארכה חודש ימים‬
‫)וראה גם דברי היילפרין במבוא לאיגרת זו(‪.‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.14‬‬ ‫‪15‬‬
‫הטקסט שמביא כהנא מתחיל כאן‪ .‬לפי גירסת כהנא וס׳ גנזי נסתרות יש להוסיף‬ ‫‪16‬‬
‫״מקושטא״‪ .‬על שהייתו של ר׳ אברהם־גרשון בקושטא ראה ‪ :‬השל‪ ,‬עמ׳ מ״א‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫איגרת א׳‬

‫לביהמ״ךז! של מי ה׳ גדלי׳ חיוף^י ולבי הכנ״ ס הגדולה רעכבתי בתפלתי‬

‫כדי שלא י מ צ או או תי בביתי‪ ,‬ובאו כולם ולא מצ או או תי בביתי‬
‫ו א מ ר תי ב״ ה שברחתי מהכבוד‪ ,‬א ח ״ כ כל הא שכנזים מגדולם ועד‬
‫ק טנ ם נשאו עיני ה ם עלי ל א מור שבה עמנו ו ת הי ה עלינו לרב ולנשיא‬
‫לאב ולפטרון ולבלתי נ ט ה מדרך י מין ושמאל‪ !®,‬ו אנ חנו נתן לכם‬
‫כתבים מכל ח כ מי ה ספרדי ם ו ח ת מו ו אנ חנו נ ח תו ם כולנו‪ ,‬והפצירו‬
‫בי הפצרות רבות וגדולות ו שמנה י מי ם לא רציתי‪ ,‬א מ ר תי בלבבי כל‬
‫י מי ברח תי מ הכבוד בוודאי עכשיו הו א מע שה פלוני הו א צד או תי‬
‫במצודות הג או ה בירושלים‪ ,‬ו ה ם א מ רו דבריה ם הכל לש״ש‪ .‬גם ח כ מי‬
‫הספרדי ם הפצירו בי שאשב בירושלים ש מצאתי חן גדול בעיניה ם‬
‫בירושלים‪ ,‬ובפרט ר׳ אב רה ם תיל״ש®® עם הרב הכולל ד ק ״ ק קניטא‪®!,‬‬
‫שהלך עמי על ה ס פינ ה הפציר בי ולא נ טי תי אזני לדבריהם‪ .‬בקיצור‬
‫קוד ם הלי כ תי נ א ספו כולם ל בי ה מ״ד שלי וכתבו כתבים ו א ח״ כ ק ר או‬
‫או תי ו ה ת חי לו לקרו א א ת הכ תבי ם ולהפציר בי עוד ולא ה טי תי אזני‪,‬‬
‫ור׳ אב רה ם שווער ז א ל ק מבראד®® רצה לי תן מ א ה אריות®® ולא נ טי תי‬
‫אזני‪ ,‬ו א ח ״ כ ה ת חי לו ]לבכות[^® ממ ש לפני בדברים המ שברים א ת‬
‫הלב‪ ,‬א מ ר תי רבש״ע איני יודע א ם מ ה שי״ ת יצא הדבר או זה הו א‬
‫מע שה פלוני ח״ו‪ ,‬בקיצור כ״כ היו משברים א ת לבי שלא יכול תי‬
‫לסבול ו ה ס כ מ תי לדבריהם ו ש מחו ש מ ח ה גדולה וצעקו י חי המלך‪.‬‬
‫א ח ״ כ הלכו ח כ מי הא שכנזים ושכרו לי דירה נ א ה מ אד ו בי ה מ״ ד‬
‫לבדו שישלמו מ כי ס ם מ ת חי ל ת ה ח לו ק ה שיבוא לה ם ו מ סרו ה מ פ ת חו ת‬

‫אצל כהנא ובס׳ גנזי נסתרות הנוסח שונה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫הרב גדליה חיון‪ ,‬מראשי המקובלים בירושלים ומייסד ישיבת המקובלים ״בית־אל״‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫ראה עליו‪ :‬מ׳ בניהו‪ ,‬החיד״א‪ ,‬ירושלים תשי״ט‪ ,‬עמ׳ ש״ם—שמ״א‪.‬‬
‫בפעם זו אמנם סירב ר׳ אברהם־גרשון לקבל את המינוי‪ ,‬אך עם שובו לירושלים‬ ‫‪19‬‬
‫בשנת תקי״ד ניאות לקבל על עצמו את ראשותה של הקהילה האשכנזית הקטנה‬
‫שבעיר )וראה להלן‪ ,‬איגרת ג׳(‪.‬‬
‫כהנא גורס ״רייזילש״ ; גירסת ס׳ גנזי נסתרות היא "רייזילס״ ; יערי תיקן‬ ‫‪20‬‬
‫ל״ריבעליש״ ; וצריך להיות ״רוזאניש״‪ .‬על השיבוש ותיקונו ראה דברי היילפרין‬
‫במבוא לאיגרת זו; השל‪ ,‬עמי מ״ו—מ״ז‪ .‬ר׳ אברהם רוזאניש היה רב הכולל‬
‫בקושטא ועלה ארצה באותה האנייה שעלה בה ר׳ אברהםיגרשון בשלהי חודש אייר‬
‫תק״ז‪ .‬וראה על כך‪ :‬ברנאי‪ ,‬ציון‪ ,‬עמ׳ ‪.114— 113‬‬
‫כהנא‪ ,‬ס׳ גנזי נסתרות ויערי גורסים ״קושטא״‪ ,‬וכך אכן צריך להיות‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫כהנא וס׳ גנזי נסתרות גורסים ״שווערזלשק״‪ .‬הכתיב הנכון הוא בנוסח שלפנינו‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫ר׳ אברהם היה מראשי האשכנזים בירושלים ומגבאי הקהילה‪ .‬ראה ‪ :‬ר׳ ברילינג‪,‬‬
‫ספר ליכטיגפלד‪ ,‬פראנקפורט על נהר מיין •‪ ,1964‬עמ׳ ‪ ;47‬שבחי הבעש״ט‪ ,‬מהדורת‬
‫ש״א הורודצקי‪ ,‬תל־אביב תשכ״ח‪ ,‬עמ׳ קכ״ד‪.‬‬
‫מאה גרושים תורכיים‪ ,‬שנקראו כך משום האריה החקוק בהם‪ .‬בתקופה ההיא‬ ‫‪23‬‬
‫היה זה סכום נכבד למדי‪.‬‬
‫תוספת על־פי כהנא וס׳ גנזי נסתרות‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪38‬‬

‫לידי ושכרו י הו די א ח ד שילך לחברון תובב״א להבי א א ת א ש תי ובני‬

‫]לירושלים על הו צ או ת שלהם ובאו א לי שאכתוב א ח ר א ש תי ובני‬
‫וכשרציתי לכתוב[‪ 25‬ו ה ת ח ל תי לכתוב שורה א ח ת וכשרציתי לכתוב‬
‫שורה שניה לא יכול תי הי ה נראה בעיני שידי כפו ת ה ו אין מני חי ם‬
‫או תי לכתוב‪ ,‬ו א מ ר תי ל ה ם א ת ם רו אי ם שאין רצון ה ק ב״ ה‪ ,‬עד‬
‫שהפצירו בי ורציתי לכתוב נפל עלי עצב גדול ו הי ה דו מ ה בעיני כאילו‬
‫כל ה מ ש א מירו שלים ת״ו מונ ח ת עלי‪ .‬בקיצור א ח ״ כ לא הני חו לבעלי‬
‫ה ח מו רי ם שיוליכו או תי ו היו נו תני ם ל ה ם שוחד בכל יום ויו ם שידחו‬
‫או תי מ ד חי אל ד חי או לי א חזו ר בי ו שוויתי נפשי הדרנא‪ .‬א ח ״ כ ר אי תי‬
‫גודל הנ ס שעשה ה ק ב״ ה עמי ית ש״ל ולנצח נצחי ם שתיכף א חר ח ה ״ ס‬
‫ב א ת ה חולשה®״ רח״ל בתוך העיר ו מ תו בשני חד שים יותר משני‬
‫מ או ת נפשות מי שראל כ מ ה ח כ מי ם כ מ ה גדולים מי שראל ] כ מ ה‬
‫ח כ מי ם[ ואנ שי מע שה ו מ ת ב תוכם הרב הגדול ר׳ אב רה ם ריבעליש®״‬
‫והרב מ ר׳ ה י צ ח ק רוזעף״ א ב״ד ד ק ״ ק קניטא‪ ®°,‬אלו שבאו עמי על‬
‫ה ס פינ ה כ מעט שלא נשאר כ״ א ג׳ או ד׳ והנ שארי ם מ ה ם הגיעו עד‬
‫שערי מו ת כי העיר גדולה ובתוכה כמו אלף בעה״ב‪ ®!,‬ו א מ ר תי‬
‫ישתבח שמו לעד אין בעל הנ ס מכיר בניסו‪ ,‬ובצפת תו״ב מ ת ה ״ ה‬
‫הרב ע״ה‪,‬״® ועשיתי לו ה ס פ ד גדול בכאן כי ה ח כ מי ם בקשו או תי‬
‫שאני א ס פי ד או תו שהכרתי או תו שהי׳ צדיק הדור וגדול בישראל‪,‬‬
‫ובכאף® ב״ ה לא הי׳ שום חו ל ה אפי׳ בציפורן של א ח ד מ ה ם ]וי א מ רו‬
‫לי ה ח כ מי ם ו ה א מ ת א ת ם שכל ה חו לי ם שבירושלים ובצפת תובב״א‬
‫הי א מפני ששותין בסוף ה קי ץ מי ם מעופ שים שה מי ג שמים ב אי ם‬
‫ל ת ח תי ת הבור שם הי א כל הז הו מ ת ה מי ם ומשפשפין א ת הגג‬
‫ו החצרי ם ויורדין לתוך הבור וכ ששותין מ מי הבור שותין כל הז הו מ א‬

‫תוספת על־פי כהנא וס׳ גנזי נסתרות‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪.‬‬ ‫מגיפה‪.‬‬ ‫‪26‬‬
‫תוספת על־פי כהנא וס׳ גנזי נסתרות‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫כהנא וס׳ גנזי נסתרות גורסים ״ריזלש״; וצריך להיות ׳׳רוזאניש״ )וראה לעיל‪,‬‬ ‫‪28‬‬
‫הערה ‪.(20‬‬
‫גם כאן צריך להיות ״רוזאניש״ )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(20‬הנוסח שלפנינו אכן מחזק‬ ‫‪29‬‬
‫קריאה זו‪ .‬בנסחים האחרים כתוב רק ״יצחק׳׳‪.‬‬
‫כהנא וס׳ גנזי נסתרות גורסים ״קושטא״‪ ,‬וכך אכן צריך להיות )וראה לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪30‬‬
‫‪ .(21‬על המגיפה בירושלים בשנת תק״ח ראה; ר׳ מאיר מזרחי‪ ,‬פרי האדמה‪,‬‬
‫קושטא תפ״ז‪ ,‬חלק א׳‪ ,‬דף מ״ב ע״ב‪.‬‬
‫זו עדות מעניינת על מספר יהודי ירושלים בתקופה הנדונה‪.‬‬ ‫‪31‬‬
‫לפי כהנא וס׳ גנזי נסתרות — הגורסים ״הרב קוזעס״ — יש לקרוא ״הרב קאזיס״‪,‬‬ ‫‪32‬‬
‫הלוא הוא ר׳ בנימין קאזיס‪ ,‬מרבני צפת‪ ,‬שעלה מקושטא‪ .‬וראה; יערי‪ ,‬אגרות‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ;282‬ברנאי‪ ,‬ציון‪ ,‬עמ׳ ‪.114‬‬
‫הכוונה לחברון‪.‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪39‬‬ ‫איגרת א׳‬

‫הז א ת בא ל ה ם ה חו לי הז א ת אבל בכאן שותין מי ם מ ה ב א רו ת של‬

‫אב ר ה ם י צ ח ק ויעקב שחפרו ל ה ם מי ם טו בי ם ובריאי ם מעול ם לא‬
‫יש שום חולי בכאן כ״ א ח ״ו מגזירת ה מ קו ם ו ה מגפ ה מ בי אין‬
‫מ מ קו מו ת א ח רי ם ו הי׳ לי״ב שנים לד׳ יצילנג[*^ א ם הי׳ באפשרו‬
‫לשלוח לי ק מי ע כוללת ולא שיהי׳ צריך לכל שנה ושנה מחד ש מ ה‬
‫טוב ו הי׳ נח״ר‪ .‬ב עי ה״ ק בז א ת שיש בראש חצר א ח ד של י הו די ם‬
‫בשבתות ויו״ ט סוגרין או תו ו אין יוצא ו אין בא ובכל לילה לא הי׳‬
‫שום פחד מגוי ם כ מעט דל תו תיו פ תו חו ת הי׳ בלילה ו מ שכימיו בחצי‬
‫לילה בבי ה״כ ו מ א ריכין כשתי שעות בלילה ב בי ה מ״ד ולו מדין בישיבה‬
‫וכשיש ש מ ח ת מי ל ה או שאר ש מ חו ת ב אי ם הגדולי ם וכולם ש מי חי ם‬
‫ולא עוד א ל א הגוי ם שבכאן הגדולים שבהם או ה בי ם א ת הי הו די ם‬
‫' מ א ד‪ ,‬וכשיש ש מ ח ת מי ל ה או שאר ש מ חו ת ב אי ם הגדולים שבהם‬
‫בלילה ו מ ש מ חין א ת הי הו די ם ו מ ט פ חין ו מ ר קדי ם בין הי הו די ם ממ ש‬
‫להבדיל כ מו הי הו די ם‪ .‬כ שבאתי לכאן בא שר העיר הגדול שבכולם‬
‫לקבל פני ונ ת תי לו מ תנ ה ציבוק טוב שהי׳ לי מ ס ט א מ בו ל ו ה ם‬
‫או ה בי ם או תי ו או מ רי ם שמיו ם שבאתי יש לה ם מז״ ט‪ .‬כ שהי תי ח תן‬
‫תורה ב ש״ת בליל מו צ אי יו ״ ט באו אלי כל ה ח כ מי ם ל שמוח עמי‬
‫ובאו גם ה שרים ו הי׳ מ ט פ חין ו מרקדין כ א ח ד הי הו די ם ו מז מ רי ם‬
‫שבחות בלשונם לשון ערבי ו הולכי ם בכאן בצבע ירוק ובכל מיני‬
‫צבעונים‪ 35‬ו אין פוצה פה וכל ז ה אינו שוה לי עת אזכרה א ת בני‬
‫הי די די ם ו א ת חבריי הנ עי מי ם ה ח ביבי ם עלי כנפשי ואני אשב גלמוד‬
‫א שפכה עלי נפשי בד מעו ת שליש א ם הי׳ בא א לי בן א ח ד הי תי מ תנ ח ם‬
‫מעט שהי׳ לי צוו תא בעלמא‪ ,‬כי ל א ח רי ם אינ ם מני חי ם לדור בכאן כי‬
‫ה מ קו ם צר‪ .‬ועכשיו א הו׳ גי סי ידי״נ דבק מ א ח לי‪ ,‬א ת א חי ך תפ קוד‬
‫לשלום ו א ת ערובות לשונינו ת ק ח לך ו כ חו ת ם על זרועך כי עזה כ מו ת‬
‫א ה ב ה נפלא ת יותר מ א ה ב ת נשים‪ ,‬ואל תקפוץ ידך מ א חי ך ה ת א ב‬
‫לשמוע בצמא א ת דבריך הנעי מי ם‪ ,‬ויודיעני פעם בפעם בדבריך‬
‫הנ עי מי ם אתך‪ .‬א הו׳ גי סי אדבר נא מ ל ת א כד הווינ א במדורך קודש®^‬
‫א מ ר ת לי פעם א ח ת שרואה א ת ה ב מ ר א ה שבא חכ ם לירושלים מ מ דינ ת‬
‫מערב ו הו א ניצוץ של מ שיח רק ש הו א בעצמו אינו יודע ו הו א חכ ם‬
‫גדול בנגלה ובנסתר ובעל בכי‪ ,‬ו א ח״ כ א מ ר ת לי שאין א ת ה רואה או תו‬

‫‪ 34‬תוספת על־פי כהנא וס׳ גנזי נסתרות‪ .‬לקטע זה יש מקבילה בס׳ שבחי הבעש׳׳ט‬
‫)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(22‬עט׳ ס״ט‪.‬‬
‫‪ 35‬באימפריה העות׳מאנית נאסר על היהודים ללבוש בגדים ירוקים‪ ,‬אלא שלא תמיד‬
‫הקפידו על כך‪ .‬בשנים ההן היו ליהודי ירושלים בעיות על רקע תלבושתם‪ .‬ראה‪:‬‬
‫ברנאי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עט׳ ‪.287—283‬‬
‫‪ 36‬פירושו‪ :‬אדבר־נא דבר‪ ,‬כאשר היינו במקומך הקדוש‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪40‬‬

‫ו כ מדו מ ה לך שהלך לעולמו‪ ,‬וכ שבאתי לכאן ח ק ר תי א ח ״ז הדבר וסיפרו‬

‫לי מז ה האי ש פלאי פל או ת ושמו הי׳ ר׳ חיי ם בן עטר״^ ו הי׳ ח סי ד‬
‫גדול חריף ובקי בנגלה ובנסתר ו הי׳ כל ח כ מי ישראל לפניו כקוף‬
‫בפני אדם‪ ,‬וסיפרו לי בשבחא גכיזא®^ ובא לירושלים עם כ מ ה ת ל מידי ם‬
‫ו ח כ מי ם גדולים בקיצור הי׳ הרבה ח סי ד א ופרישא וקדי שא ובעוה״ר‬
‫לא האריך י מי ם בירושלים כ״ א שנה א׳ ו חי׳ למר שביק‪ .‬ז ה כמו‬
‫ארבעה שנים בזה הז מן שאמרת לי ו ס פ ר ת >י < ל ה ח כ מי ם דבריך מ ה‬
‫שאמרת עליו ונבהלו מ שמוע‪ .‬בקיצור שמך כבר נודע בשערי ירושלים‬
‫ו ה ח כ מי ם שבכאן בקשו מ מני שאכתוב לך לזרזך שתבוא לכאן לקבוע‬
‫דירה ו ת אבי ם לראו ת פניך‪ ,‬אבל מ ה אע שה שאני יודע טבעך שא ת ה‬
‫מוכרח להתפלל ב מנין שלך‪ ,‬חוץ מ שארי דברים שנתיא שתי שתבוא‬
‫ל א ר ה״ ק א ם לא שיבוא מלך ה מ שי ח ב״ב‪ ,‬וזה הצער הגדול שלי‬
‫בהעלות אל לבי מ תי א ת ר א ה פב״פ^^ עוד ו ת הי׳ ז א ת נ ח מ תי כשיבוא‬
‫בן א׳ מבניי שיש לי לכאן אפשר א שי ם לדרך פעמי א חר ג׳ או ד׳ שנים‬
‫א ם יגזור ה׳ ל חיי ם אבל א ם לא יבוא א ח ד מבניי לכאן א ״ א לצא ת‬
‫ולבוא לדרך כי על מי אני ח הצ אן ה מ ע ט אשר לפני שהם רכים‬
‫בשנים‪ .‬מ חידו שי ם אשר בכאן ושבירושלים כבר כתבתי לכם באגרותי‬
‫הראשונים״^ אבל מ סו פ ק אני א ם הגיעו לידך כי שלחתי הכ תבי ם‬
‫לידידי ה מופ׳ מו ״ ה מ שה ציניץ!^ ו א ח״ כ שמעתי בשורה לא טו ב ה כי‬
‫הגביר הנז׳ הגיע עד שערי מו ת בעוה״ר שבא לו ה חו לי שקורין בכאן‬
‫]באבאק[״^ ונפלה לו על הלב ונתבלבלו אבריו כ מ דו מ ה כמו שהי׳ לר׳‬

‫מחכמי מארוקו‪ ,‬שעלה ארצה בשנת תק״ב‪/‬ימת בירושלים בשנת תק״ג‪ .‬מייסד‬ ‫‪37‬‬
‫ישיבת ״כנסת ישראל״ בירושלים ובעל הספר'״אור החיים׳׳‪ .‬ראה עליו‪ :‬מ׳ בניהו‪,‬‬
‫ירושלים )רבעון(‪ ,‬ב׳ )תש״ט(‪ ,‬עמ׳ ק״ג—קל״א‪ .‬שמו נשמט בנוסח של ס׳ גנזי‬
‫נסתרות עקב זיופה של איגרת אחרת‪ .‬וראה דברי היילפרין במבוא לאיגרת שלפנינו‬
‫ודבריו על איגרת מס׳ ‪ 1‬לפי מניינו )להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ .(299‬פיסקה זו מוכיחה בבירור‪ ,‬כי‬
‫האיגרת שלפנינו נכתבה בשנת תק״ח‪ ,‬שהרי נזכר בה מספר השנים שחלפו מאז‬
‫מותו של ר׳ חיים בן עטר‪.‬‬
‫כהנא ויערי גורסים ״גוזמא״‪.‬‬ ‫‪38‬‬
‫‪.‬‬ ‫צריך להיות ״פא״פ״‪.‬‬ ‫‪39‬‬
‫לפי כהנא וס׳ גנזי נסתרות צריך לקרוא ״באגרת הראשונה״‪ .‬לא נותר בידנו‬ ‫‪40‬‬
‫מאומה מאיגרת זו )או מאיגרות אלו(‪.‬‬
‫לפי כהנא וס׳ גנזי נסתרות — הגורסים ״צינצין״ — צריך לקרוא ״צונצין״‪ .‬משה‬ ‫‪41‬‬
‫צונצין היה מראשי ועד פקידי ירושלים בקושטא והושיט עזרה רבה ליישוב היהודי‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬וראה עליו‪ :‬א׳ יערי‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬י״ג )תרצ״ו—תרצ״ז(‪ ,‬עמ׳ ‪—121‬‬
‫‪ .130‬תעודות חדשות שבידי מעידות‪ ,‬שמשה צונצין נפטר בקיץ תקי״ב‪ ,‬ולא בשנת‬
‫תק״ח‪ ,‬כפי שכתב יערי‪.‬‬
‫תוספת על־פי כהנא וס׳ גנזי נסתרות‪ .‬הכוונה למחלה‪.‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪41‬‬ ‫איגרת א׳‬

‫יעקב א ב״ ד מבראך^^ וכמעט הי׳ לאחר יאוש ועכשיו יש כמו שני‬

‫שבועות כשנסע ו ה ב טי חו להודיעני א ם י שמעו איז ה ב ש״ט מ מנו וכתב‬
‫שב״ה ששמע ב ש״ט שבאו הכ תבי ם מהג׳ גם אילו הכתבי ם מוכרח‬
‫אני לשלוח ליד הג׳ כי ביקש מ מני שאכתוב לו כפעם בפעם ו איני יודע‬
‫א ם הו א בקו ה ברי א ה א ם לא ח״ו ה ק ב״ ה ישלח לו רפו״ש בקרב‬
‫א מן‪ .‬כ מעט כל א ״י ששמעו שמועה לא טו ב ה בשביל שהוא הי׳ מע מד‬
‫ומצב ה מ דינ ה ה קדו ש ה הז א ת ו אין א ח ר דוגמ תו שיטריח ב מצו ת‬
‫כ״כ^^ וגם תודיעני א ם בא ה מ עו ת סך ח מ שי ם א ריו ת מ ה ששלחתי‬
‫להרב ידידי מ׳ יו סף הכהף^ מ ה שנשאר מירו שת אביו מ ה שלווה‬
‫זו ס מ א ף ^ ע״ ה מ א ה א ריו ת מ א ביו ו הו צ א תי בלעו מפי ה א ל מנ ה מ׳‬
‫מינציע בכל מיני ה מ צ או ת שעשיתי‪ ,‬ב א מ ת הי א עני׳ ובעלת חוב‬
‫וברחה לירושלים מפני ה חו ב ו ה בי א ה לירושלים שמונה עשר זעריקז^‬
‫מחיפף^ וכ שבאתי לירו שלים ב א ת ה בבכי גדול לפני שגנבו ה שכיני ם‬
‫מ מנ ה כל ה מ עו ת שלה מ ה ש ה בי א ה ועכשיו הי א נפו ח ה כפן ונ ת תי לה‬
‫צד ק ה מ ה שחנני ה׳ ו א מ ר תי לה ה ק ב״ ה ענש או ת ה על שלא שלחה‬
‫ב מלו א ה כל ה מ א ה א ריו ת להרב הגדול‪ ,‬ועכשיו יודיעני א ם בא לידו‬
‫כי הירו שה ה מו ת ר שביד הגביר ר״י^^ ציצין כתבתי לו ה ט ע ם מפני‬
‫מ ה לא יכול תי ל הוצי א‪ ,‬ו אני כ תב תי ל ה א ל מנ ה שלא בא ]עדיין[סם‬
‫לפני א הו בי ובן א חו תי ידידי תל מידי חביבי כ״ מ צבי הירש^פ נ״י‬
‫בק שתי ש טו ח ה ש ת ת מיד בלימוד למען לא י הי׳ ט ר ח תי שטרחתי עמך‬
‫בחנם ח״ו‪ ,‬ו א ת ה ידעת שט רח תי ויגעתי‪ ,‬לא ב א תי ל ק ״ ק מעזבוז א ל א‬
‫בשבילך ו ב״ה ש ה ב א תי או ת ך על דרך ה תורה‪ .‬עכשיו בק שתי ש טו ח ה‬
‫שלא יפנה אל העופו ת ה ט מ אין שמצפצפין דברים של הבלי עולם‬
‫ואל תפ סיד ה שנים ה אלו שיש לך ז מן שאין ה ר חיי ם תלוי בצווארך‬
‫ו ת מ א ס במעשי נערות שהורגלת‪ ,‬ואל י קנ א לבך ב ח ט אי ם כ״ א בירא ת‬
‫ה׳ כל הי מי ם‪ ,‬ו תודיעני בפ׳ מלי מודך ה טו ב וממע שיך ה טו בי ם כדי‬

‫ר׳ יעקב יוקל הורוויץ‪ .‬גם ייתכן‪ ,‬כי הכוונה לר׳ יעקב באב״ד‪ ,‬מייסד ה״קלויז״‬ ‫‪43‬‬
‫בברודי; וראה‪ :‬השל‪ ,‬עם׳ כ״ג‪ ,‬מ״ז‪.‬‬
‫משה צונצין )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(41‬‬ ‫‪44‬‬
‫ייתכן‪ ,‬כי הכוונה לר׳ יעקב יוסף הכהן )כ׳׳ץ( מפולנאה‪ ,‬ממקורביו של הבעש״ט‬ ‫‪45‬‬
‫ומתלמידיו המובהקים‪.‬‬
‫איני יודע למי הכוונה‪.‬‬ ‫‪46‬‬
‫מטבע; הכוונה‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬ל״זעקסיר״ )שישייה(‪ .‬כהנא וס׳ גנזי נסתרות גורסים‬ ‫‪47‬‬
‫״זערס״‪ ,‬אך דומה‪ ,‬שאין זה אלא שיבוש‪.‬‬
‫חיפה‪ .‬כהנא וס׳ גנזי נסתרות גורסים ״מתפו״‪ .‬לדעתי צריך להיות ״מיפו״‪.‬‬ ‫‪48‬‬
‫צריך להיות ״ר״מ״‪ ,‬כלומר‪ ,‬ר׳ משה צונצין )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(41‬וכך אכן‬ ‫‪49‬‬
‫גורסים כהנא וס׳ גנזי נסתרות‪ .‬באיגרת זו יש שיבושים בכל שם ספרדי‪.‬‬
‫תוספת על־פי כהנא ועל־פי יערי‪ ,‬אגרות‪ ,‬עמ׳ ‪.285‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪,‬‬ ‫בנו של הבעש״ט‪.‬‬ ‫‪51‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪42‬‬

‫שי הי ה לי לנח״ר ולמ שיבת נפש‪ ,‬ו הי ה כי י בו או א לי מעשיך ה טו בי ם‬

‫עלי > י < מו ט ל להתפלל ת מי ד עליך כל י מי חייך כי מ קו ם קדוש הו א‬
‫זה שער ה שמים‪ .‬א ם אין א ת ה יודע לכתוב תבקש לאחר שיכתוב‬
‫בשבילך ואל תתעצל תר א ה כ מ ה כ תבי ם כ תבתי בפעם הז א ת ג׳ כתבי ם‬
‫לבניי שי׳ וב׳ מכ תבי ם ל מ ח ר וכתב א׳ ל הג און מו ה׳ י חז ק א ל‪ 52‬וד׳‬
‫כתבים כתב של רש״י לקניטא^® ואעפ״כ איני מתעצל והנפלא שלי גרעון‬
‫א א^® וכן בק שתי שתלמוד לכתיב בעצמך מכל היו ם תניח שעה א׳‬
‫מדברים ב טלי ם שלך ו תל מוד לכתוב בז א ת ה שעה ועליך תבוא ברכת‬
‫טוב‪ .‬קנצי ל מילין ד׳ יאריך שנותיו ו ת חיו בטוב ובנעימי ם ובה שק ט‬
‫ובטח‪.‬‬
‫‪ ,‬ה ק׳ א ב ר ה ם גרשון הצ הן ז ל ל ה״ ה ‪:‬‬
‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס״ד‪ ,‬מדף ס״ב ע״ב עד דף ס״ד ע״א‪,‬‬
‫סימן שכ״ו(‪.‬‬

‫ב׳ איגרת ר׳ אברהם־גרשון מקיטוב‬

‫אל ר׳ ישראל בעל־שם־טוב‬
‫‪ [ 3 ] .‬ר׳ אברהם־גרשון מ קו טו ב אל ר׳ ישראל בעש״ט‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬יו ם ב׳‪ ,‬י״ז במרח שון ת קי״ז‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ ס ה בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ שכ״ז ; ובס׳ גנזי‬
‫נסתרות‪ ,‬ח ל ק אור ישראל‪ ,‬סי׳ ס״ז‪.‬‬
‫בתאריך נפלה כנראה טעו ת ק ל ה ‪ :‬י״ז בח שון חל ביו ם‬
‫׳‬ ‫ד׳ בשבוע‪ ,‬ולא ביו ם ב׳‪.‬‬
‫]נו ס ח בלתי־ידוע של איגר ת זו‪ ,‬שנדפס כשלוש שנים לפני‬
‫הנו ס ח של ״ברכת הארץ״‪ ,‬גילה ד״ר ג׳ נגאל בס׳ שבע־‬
‫רצון‪ ,‬מ ה דו ר ת צינגער‪ ,‬פאדגורזע ת ר ס״ א‪ ,‬עמ׳ ‪.30— 29‬‬
‫יש הבדלי ם ק טני ם בין נו ס ח ז ה ובין הנו ס ח של ״ברכת‬
‫הארץ״‪ ,‬אך בהערות שלהלן צוינו רק ה ה בדלי ם שיש ל ה ם‬
‫מ שמעות‪ .‬אני מו ד ה לד״ר נגאל על שמסר לידי נו ס ח‬
‫זה‪ — .‬י״ ב[‪.‬‬

‫‪ 52‬ר׳ יחזקאל לנדא מפראג‪ ,‬בעל ״הנודע ביהודה״ ואחד מגדולי הדור‪.‬‬
‫‪ 53‬כהנא וס׳ גנזי נסתרות גורסים ״לקושטא״‪ ,‬וכך אכן צריך להיות )וראה לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ .(21‬בימים ההם היה כתב הספרדים שונה מזה של האשכנזים‪ ,‬ולכן נהגו לכתוב‬
‫זה לזה בכתב רש״י‪ ,‬שהיה ידוע לכול‪ .‬גם דבר זה מחזק את גירסת כתנא )והשווה‬
‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.(30‬‬
‫‪ 54‬פיסקה זו אינה ברורה‪ .‬יערי )אגרות‪ ,‬עמי ‪ (286‬השמיט אותה‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫איגרת ב׳‬

‫ב״ה יו ם ב׳ י״ז מרח שון ה ת קי ״ז לפ״ק‪.‬‬

‫שלמא רבה לרישא דדהבא! שת ב טו חו ת חכמה״ ובמים עזים נתיבה^‬
‫כלילא דוורדא^ מ הד ר לפומא^ פום ממלל רברביף ידיו רב לר ב הדי‬
‫ב סוד קדו שי ם רבא® הלא א הו׳ גי סי ידי״כ וי קר ת לבבי אור עיני אף‬
‫רוחי בקרבי סובר ה רזי ף ויתרון דעת עליון נ״י ע״ה פ ה״ ח ח סי ד א‬
‫ופרישא ה מ קובל ה א ל קי כבוד מו ה׳ ישראל בעש״ט נרו כיום י איר‬
‫וכירח יכון ו הו א ב מ רו מי ם ישכון; ול מחברתו ה ט הו ר ה הי א א חו תי‬
‫הצנועה ומעלי מוכ תר ת בנ מו ס ה כאביגיל ו כ ה ד ס ה מרת חנהט! שתי׳‬
‫עם כל יו״ ח מול^^ הבנים הנ א ה בי ם והנעימים״^ ל א חד ק ר א תי נועם‬
‫ה׳ ה ״ ה בני הבכור אף אני בכור א תנ הו עליון למלכי ארץ י הי׳ התורני‬
‫כבוד מו ה׳ מ שה נרו כיו ם י איר כאור הבהיר והצעיר אשר עלה עליו‬
‫הגורל יע מד חי לפני ה׳ ו מלא ברכת ה׳ הי א תעשיר ה ״ ה בני הידיד‬
‫ה תורני כבוד מו ״ ה י צ ח ק נרו י איר באור הבהיר‪ .‬ממדבר ק ד מו ת‬
‫שלומות א לו מו ת מעיינו ת ו ת הו מו ת גם ברכות יעטו ברכת שמים‬
‫מעל וכל חו ת מי ברכות שבמקרא נ תוני ם ה מ ה לה ם ולזרעם ולדורותם‬
‫ברית עולם לא ת מו ט אכי״ר‪ .‬הנ ה זה י מי ם לא כביר מ ק ד ם חג‬
‫ה סו כו ת העבר״! י ח ד תי לה ם הדיבור‪ ,‬וע תה חזרה ונישנית בשביל דבר‬
‫שנתחדש בה הלא כה דברי ואדכורי רי ת ח א בריש שתא ל הו‬
‫מדכרינף! כי בעו״ה פגעה בי מ ד ת הדין וזוג׳ הצנועה שבקה להו חיי ם‬
‫ביו ם צום גדליה העבר והעולם חשך בעדי נסעה ל מנו חו ת ושבקה‬
‫או תי ל אנ חו ת‪ ,‬וכבר כ תב תי ל ה ם הכבוד שעשו לה ב מו תה‪ ,‬ועכשיו‬
‫ש הי ת ה לי שעת הקיצור לכך לא עלתה כי הנוג שים עו מדי ם עלי לא מר‬

‫פירושו‪ :‬שלום רב לראש זהב‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫איוב ל״ח ל״ו‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ישעיהו מ״ג ט״ז‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו‪ :‬כתר השושנה )בבלי שבת קנ״ב ע״א(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬מהדר את הפה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫דניאל ז׳ ה׳‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫דברים ל״ג ז׳‪^ .‬‬ ‫‪7‬‬
‫על־פי תהילים פ״ט ח׳‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫פירושו‪ :‬מבין הרזים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בקי בקבלה‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫חנה‪ ,‬אשתו של הבעש״ט‪ ,‬היתה אחותו של ר׳ אברהם־גרשון‪ .‬בס׳ גנזי נסתרות‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫חלק אור ישראל‪ ,‬עמי כ״ט‪ ,‬סימן ס״ז‪ ,‬כתוב בטעות "לאה רחל״‪.‬‬
‫בס׳ גנזי נסתרות כתוב בטעות ״ואל"‪ .‬גירסת ס׳ שבע־רצון‪ :‬״ולהבנים"‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫בניו של ר׳ אברהם־גרשון נשארו בחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫שנת תקי׳׳ז‪ .‬מכתב זה אינו בידנו‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫פירושו‪ :‬ואת הכעס אין )במקור‪ :‬״לאו״( מזכירים בראש־השנה )בבלי ראש־השנה‬ ‫‪14‬‬
‫ל״ב ע״ב(‪ ,‬שהרי ביום זה שולטת מידת הדין‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪44‬‬

‫כלה מעשי אצבעותיך כי נו סעי ם תיכף לדרכם דרך אני ה בלב ים‪15,‬‬
‫לכן ת פ ס תי מוע ט בק שתי מבני שיחי׳ שיע סקו בתורה ובמצות לזכו ת‬
‫נ שמתה ויקבעו ל ה ם שיעור קבוע כי תד שלא ת מו ט וכל המרבה הרי‬
‫ז ה משובח‪ .‬וגם מ הודענ א ש ה ח ל ט תי בדעתי לצאת קרי ת חוצו ת קו ד ם‬
‫הפ ס ח הבע״ל או א חר הפ ס ח מ ח מ ת כ מ ה ט ע מי ם ה כ מו סי ם עמדי‪15,‬‬
‫ובפרט שה תורה מ חיי בני לישא אשת׳■! ו א״ א לישא א שה ספרדית שאין‬
‫דעתינו ו מנ הגינו וטבענו שוויף! לכן א מ ר תי לילך אל ארץ בני‬
‫מדינ תינו לישא א שה ה הוגנ ת לק ובעזה״י א ם יגזור ה׳ ל חיי ם א הי ה‬
‫אצלם ב מ חנ ת ם קודש על ה קי ץ הבע״ל^! בכן בק שתי שביני וביני‬
‫תכינו לי א שה הגונה ש ת הי ה בת ארבעים ס פ ק תלד ס פ ק לא תלד א ש ה‬
‫ח כ מ ה ו שי הי ה לה סך מה; וגם שתרצה ליסע עמי קוד ם חג ה סו כו ת‪2°‬‬
‫ירושלם תו ב״ א ו ב היו ת שבחנוכה הבע״ל אני מ שיא א ת בתי ה מ הו ל ל ה‬
‫מרת א ס ת ר שתחי׳ הלא כ תב תי לכם שלישית שעשיתי ע מ ה שידוך‬
‫הגון עם בן הרב ה מו ב ה ק ה מ פו ר ס ם ה ח סי ד כבוד מו ה׳ מרדכי‬
‫רבינח^ מ אז מי ר וכבר הו א מתו שבי חברון ערך ט״ז שנים ו ה ח תן הו א‬
‫חשוב מ א ד חכ ם וחשוב ומובלע בין אנ שים‪ ,‬השם יזכינו לברך ברכת‬
‫ני שואין ב מ הר ה בחנוכ ה הבע״ל‪ ,‬בשביל ז ה נתעכבתי פה ב א ר ה״ ק‬
‫בחורף הז ה‪ ,‬וגם רוצה אני לשדך א ת בני ה חכ ם כמר אפרים פישל‪,‬‬
‫שתים א ל ה א חזו בעכ״ב‪ .‬ברא שונות כבר כתבתי לה ם שגלילות ידכם‬
‫הנכ תבים בחצי כסלו שנת ת ‪ p‬י ' ‪ ^^v‬הגיעני ביו ם צום גדלי׳^^ ו הו ס פ ת ם‬
‫לי צער על צערי אוי לי על שבר מכ תי נ ח ל תי כי גדול כים שברי מי‬
‫ירפא לי ו מ ה מנו ת א ל הוי שכבר ה ח ל ט תי בדעתי שלא לישא עוד א ש ה‬
‫אך שהרבנים דפה עי ה״ ק רבו עלי מצד ה תורה שמחייבני‪ ,‬ו ר אי תי‬
‫ש ה א מ ת א ת ם‪ ,‬א מנ ם ה ם רצו ש א ק ח א שה פ עי ה״ ק ובזה לא ה ס כ מ תי‬

‫בימים ההם היה משלוח מכתבים מותנה בהפלגתה של ספינה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫אין לדעת בבירור‪ ,‬אם אכן שוב יצא ר׳ אברהם־גרשון לחוץ־לארץ; ראה‪ :‬ברנאי‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫ציון‪ ,‬עמ׳ ‪.116—115‬‬
‫בימים ההם נהגה בירושלים תקנה המכונה ״תקנת הרווקים״‪ ,‬שלפיה נאסר על‬ ‫‪17‬‬
‫רווק מעל לגיל עשרים ומתחת לגיל שישים להתגורר בירושלים‪ .‬ראה‪ :‬ספר‬
‫התקנות והסכמות‪ ,‬ירושלים תרמ״ג‪ ,‬דף מ״א ע״א—ע״ב; ברנאי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמי ‪.308‬‬
‫הסבר זה סביר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אלא שהוא מעורר תמיהה משום שבהמשך המכתב מספר‬ ‫‪18‬‬
‫ר׳ אברהם־גרשון‪ ,‬שהוא עומד להשיא את בתו לספרדי‪.‬‬
‫שנת תקי״ז‪ .‬אם אכן התכוון לצאת סמוך לחג הפסח של שנה זו‪ ,‬סבירה יותר גירסת‬ ‫‪19‬‬
‫ס׳ שבע־רצון‪ :‬״על החורף״‪.‬‬
‫שנת תקי״ח‪ .‬ברור‪ ,‬כי בשנה ההיא לא יצא הדבר אל הפועל )וראה לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪20‬‬
‫‪ .(16‬משפט זה משובש בנוסח שבע־רצון‪.‬‬
‫צריך להיות ״רוביו״‪ .‬ר׳ מרדכי רוביו היה מחכמי חברון‪ ,‬שעלה מאיזמיר‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫שנת תקט״ז‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫שנת תקי״ז‪ .‬ביום זה מתה אשתו‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪45‬‬ ‫איגרת ב׳‬

‫עמהם^^ ו הנ ה א ם היו®‪ -‬מגיעים לידי כתב ידכם היי תי מו צי א שני‬

‫בניי עמי כמ׳ אפרי ם וכמ׳ י הו ד א ליב נ״י אלא שראיתי שמדינת פולין‬
‫הי א משובשת‪ ,‬היו ם הו א ח סי ד ועובד ה׳ ולשעה נעשה סוחר^^ ומחלל‬
‫לכן א מ ר תי מו ט ב שישארו בניי פ עי ה״ ק ובטוח אני שיהיו‬
‫שוקדי ם על ה תור ה ועל העבודה כל הי מי ם כי שום מ ר׳ מ‪ 28‬אין בכאן‬
‫ו ב היו ת כי ה שעה ד חי ק א קצרתי‪ ,‬ו ה׳ יאריך י מיכ ם ו שנותיכם בטוב‬
‫ובנעימים כאשר עם לבבכם וכאשר עם לבבי המר ו הנ אנ ח כי ק שה‬
‫עלי י צי א ת הארץ כי צי א ת הנפש ו מ הי מנו ת א להוי®״ דברתי בד קדוק‬
‫גדול‪ .‬הכ״ד ה חו ת ם בד מעו ת שליש ו הו א הצעיר ה ק׳ אברהם גרשון‬
‫קוטבר מתו שבי ע ה״ ק ירושלים תובב״א‪ .‬לבנותי וחתניי®® ולכל יו״ ח‬
‫אני דורש שלומם הטוב‪ ,‬השם יזכיני לר או ת ם ל חיי ם ולשלום לבני‬
‫מו ה׳ צבי הירש נ״י^® ולח תני מ׳ י חי א ל נ״י״® ולבניה ם ולבנותיהם‪.‬‬
‫גדול ה שלום לכל בני העיר ולכל בני ה ק הי ל ה ובפרט ח כ מי ב ה מ״ד‪,‬‬
‫שלומים מרובים לכל בני מ שפח תינו ו ל מ חו תנינו שלמא רבה וכ״ מ בני‬
‫מ׳ י קיר נ״י ובני מ׳ חיי ם נ״י ובתי הכלה מ׳ א ס ת ר שתחי׳ ובני כ’ מ׳‬
‫אפרים נ״י ובני כ׳ י הו ד א נ״י®״ ל אזין זייער גריסין מי ט פילען‬
‫הארצין^® ומצד נכדי היני ק ו חכי ם כ׳ יקיר®® נ״י ונכדי®® כ׳ שמואל‬
‫נ״י ב״ מ חייםז® נו שקין י די ה ם קוד ש ‪:‬‬

‫)מתוך‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס״ד‪ ,‬דף ס״ד ע״א—ע״ב‪ ,‬סימן שכ״ז(‬

‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.17‬‬ ‫‪24‬‬

‫ייתכן‪ ,‬שצריך להיות ״אם לא היו״‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫בנוסח ס׳ שבע־רצון נוסף ״ובורח״‪.‬‬ ‫‪26‬‬
‫אולי הכוונה לפרשת הפראנקיסטים‪ ,‬שהסעירה אז את יהדות פולין‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫הכוונה לפרנסה במסחר‪.‬‬ ‫‪28‬‬
‫פירושו‪ :‬ונאמן להיות‪.‬‬ ‫‪29‬‬
‫גירסת ס׳ שבע־רצון‪ :‬״לבנותיו ולחתניו״; דומה‪ ,‬שנוסח זה מדויק יותר‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫צריך להיות ״לבנו״; וזו אכן גירסת ס׳ שבע־רצון וס׳ גנזי נסתרות‪ ,‬עמי ל׳‪ .‬הכוונה‬ ‫‪31‬‬
‫לבנו של הבעש״ט‪ ,‬צבי‪.‬‬
‫צריך להיות ״לחתנו״; וזו אכן גירסת ס׳ שבע־רצון וס׳ גנזי נסתרות )שם‪ ,‬שם(‪ .‬הכוונה‬ ‫‪32‬‬
‫לחתנו של הבעש״ט‪.‬‬
‫צאצאיו‪ ,‬שהיו אתו בארץ־ישראל בעת כתיבת המכתב‪.‬‬ ‫‪33‬‬
‫פירושו‪ :‬מברכים אתכם מקרב לב‪.‬‬ ‫‪34‬‬
‫נוסח ס׳ שבע־רצון‪ :‬״כמר יעקב במוהר״ר יקיר״; דומה‪ ,‬שנוסח זה מדויק יותר‪.‬‬ ‫‪35‬‬
‫־‬ ‫נכדיו מבנדבכורו ר׳ חיים אהרן‪.‬‬ ‫‪36‬‬
‫נוסח ס׳ שבע־רצון‪ :‬״במוהר״ר חיים״; דומה‪ ,‬שנוסח זה מדויק יותר‪.‬‬ ‫‪37‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪46‬‬

‫ג' איגרת מראשי קהל אשכנזים בחתימתו של‬

‫ר׳ אברהט־גרשון מקושוב אל קהילת מץ‬
‫פרסום ראשון של איגרת זו‪ ,‬ה ח תו מ ה בידי ר׳ אברהם־‬
‫גרשון מ קו טוב‪ ,‬ר א ה ‪ :‬א ״ מ לונץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ב׳ )תרמ״ז(‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .151— 148‬י ח ד עם ה איגרת פרסם לונץ שתי איגרו ת‬
‫מ ק ה ל א שכנזי ם ללא ח תי מ תו של ר׳ אברהם־גרשון ; שתי‬
‫ה איגרו ת הללו אינן מו ב או ת בקובץ זה‪.‬‬

‫מקרתא קדישא ירושלם תוב״ב‪ .‬אל אנשי כנסת הגדולה ה״ה רוזנים‬
‫יע׳׳א‪.‬‬ ‫וקציני׳ המפורסמי׳ ‪d‬׳‪ v‬דק׳׳ק מ י‬
‫ב״ה‪ .‬ירושלם ע ה״ ק תובי׳ב‪ .‬ר״ח אייר ת קי״ז לפ״ק‪.‬‬
‫ה שרידים אשר ה׳ קורא לה ם אי לי הצדק נטעי נעמני׳‪ ,‬מ חזי קי בדק‬
‫רודפי צדק או חזי ם מע שה א בו תי ה ם‪ ,‬ר ח מני ם בני רחמנים‪ ,‬מנשרים‬
‫קלו מ א ריו ת גברו לעשות רצון קונ ם מרוב אוני׳‪ ,‬ה ״ ה א חינו בני‬
‫ישראל נדיבי עם א ל קי אב רה ם זרע י צ ח ק עדת יעקב י חי די סגולה‬
‫אשר ב ק״ ק מיץ הצרפתי יע״ א‪ ,‬ה׳ עליה ם י חיו יאריכו י מי ם ושנים‪,‬‬
‫ועל צבאם צדי קי ם יושבים ו ע ט רו תי ה ם ברא שיהם‪ ,‬ה ע מודי ם ו ה מ כונו ת‬
‫אשר הבי ת נשען עליהם‪ ,‬גם מגבוה יראו‪ ,‬י ר א ה לה ם וגובה להם‪,‬‬
‫ראשי אלפי ישראל ה מ ה פרנסים ו א מרכלי ם נדיבי׳ ושועי׳‪ ,‬גבאי ם‬
‫מ מוני ם קציני ם ורוזנים‪ ,‬וז׳ טובי העיר‪ ,‬ה׳ צבאות יגן עליהם‪ .‬ועילא‬
‫מנ הו ף הרב הג און תפארת ישראלף נזר הקד ש כל העם עוני׳ א ח ריו‬
‫מקוד ש‪ ,‬דין הו א הדר נהדר בקדש‪ ,‬ה מ אי ר לארץ ולדרים‪ ,‬אין על עפר‬
‫משלו‪ ,‬קדש י א מ ר לו‪ ,‬אשרי העם שככה לו‪ ,‬י חד כולם ישבו בנוה‬
‫שלום‪ ,‬ובמ שכנות ארץ ישרים יפריח י חיו דגן ויפרחו כגפן דשני׳‬
‫ורענני׳‪ ,‬גם בני ה ם עדי עד א ת מלכי ם לכ ס א יושבי׳ לנצח וינ טל ם‬
‫וינ שאם לשכון בארץ ה חיי ם עד עולם כי״ר‪.‬‬
‫מראש מ ק ד מי אר״ ש ארשת שפתינו רחשי מרח שן צלותן ו בעו תף‬
‫מכח הדביר ו ה או ל ם לאל אלדים‪ ,‬זה היו שבי ב שמים ו מעונ תו בציון‪,‬‬
‫הנ ה זה עומד א ח ר כתלנו‪ ,‬כותל המערבי‪ ,‬ושפתינו א תנו כי ירבה‬
‫כבוד בי ת ם ממעל לחש״ב‪ ,‬וברכת שמים נ טוי על רא שיה ם י היו כגנות‬
‫עלי נהר כ א ה לי ם נ טיו והעושר והכבוד תכונן על פניה ם כל הברכות‬
‫י א תיון לשלום עוד כל י מי הארץ ז מן ז מני ם ז מני ה ם כי״ר א מן‪.‬‬
‫‪ 1‬העיר מץ )‪ (Metz‬שבצרפת‪.‬‬
‫‪ 2‬פירושו‪ :‬ומעליהם‪.‬‬
‫‪ 3‬רבה של קהילת מץ היה אז ר׳ אריה לייב‪.‬‬
‫‪ 4‬פירושו‪ :‬שפתותינו רוחשות תפילה ובקשות‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫איגרת ג׳‬

‫מ א ח ר עלות קול רנה ב א ה לי צדי קי ם ז א ת האר״ ש מן ה מודיעי ם כי‬

‫כן קרבו אלינו וי א תיון הני ז ה רו ת ד ק א מ ר קד א צבען מדויל ידי׳®‬
‫של השר והנגיד הרבני המופל׳ כבוד מו ה ר״ר בערמאן שפייאר סג״ל®‬
‫יצ״ו מתו שבי ק ה ל ת ם קוד ש הנכ תב בשנת התקט״ו יו״ד אייר ובדברי‬
‫קד שו כתוב לא מר ‪ :‬שקבל פרי צד ק ת ם אשר נדבה לבם ה ט הו ר לשלוח‬
‫לעניי עדתינו האשכנזים א חי ה ם אשר פה עי ה״ ק ירושלם מידי עברו‬
‫דרך ק ה ל ת ם קוד ש שלוחינו שלוחא ד רח מנ א הישיש הרב כ מוה ר״ר‬
‫שני‪,‬אור פייבש נ״ת^ ה מ ה סך ‪ 6‬מ או ת ליטרין ואנן מ ה נענה אבתרייהו®‬
‫כל חו ת מי ברכות שבמקדש י חולו על ראשם בשובע ש מ חו ת ורב‬
‫ברכו׳ ל ה ם ולזרעיה ם על כל ה ח ס ד אשר עשו עם שלוחינו הרב הנ״ל‬
‫ועמנו הן הנ ה היו לבני ישראל א חינו הו ד א ה על לשעבר וצועקין על‬
‫עתיד כי זה י מי ם כביר שנשכחנו כ מ ת מלב היינו עזובה היינו שכוחה‬
‫וציון דורש אין לה לא מר לציון עמי א ת ה וב מה ה ת״ ח מ תפ רנ סין‬
‫בארץ הנגב ארעא דלי ת לה מגר מה כלום׳“ וזהב הארץ ה הי א זהב‬
‫סגור ו מ מ ר ח ק תביא לחמה®! לכל יושבי ציון וירושלם ח כ מי א חינו‬
‫הספרדי ם ו ה מ ה רבו כ מו רבו ו שולחי ם לה ם די מ ח סו ר ם אשר י ח ס ר‬
‫לה ם עשו ל ה ם כ מ ה ישיבות והספק‪,‬ות^! ו אנ חנו מ תי מע ט ו א חינו‬
‫קציני הא שכנזים יצ״ו ז ה י מי ם כביר העלי מו עיניה ם מ א חי ה ם אשר‬
‫בירושלםף^ הנ ה קצרה היריעה מ הכי ל לספר גודל השוד והשבר אשר‬
‫מצ א תנו בי מי ם ה אלו כי נפישי נפוחי כפף^ ורבים שתו לי מ א ]ן[‬
‫מ תי רעב^^ כי תשעה קבין מיני של עוני כאן נמצא וכאן הי ה לא י או מן‬
‫כי יסופר הצרות ו היגונו ת אשר סבבונו ככסלא לאוגיא‪ !®,‬ו אפ ס ק צ הו‬

‫פירושו‪ :‬כי כן קרבו אלינו ובאו אותם האורות שמרקדים צבעיהם ממעשי ידיהם‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫יהודי חצר ונדבן מהאלברשטאדט‪ ,‬אחד החשובים 'שבתומכי האשכנזים שבארץ־‬ ‫‪6‬‬
‫ישראל במאה הי״ח‪ .‬ראה‪ :‬ע׳ שוחט‪ ,‬עם חילופי תקופות‪ ,‬ירושלים תשכ״א‪ ,‬עמי ‪,31‬‬
‫‪ 82—81‬ועוד‪,‬‬
‫שד״ר האשכנזים מירושלים‪ ,‬ששליחותו עוררה פולמוס; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי‬ ‫‪7‬‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ 397‬ו־‪ ;528‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עמ׳ ‪) 204‬וראה גם להלן‪ ,‬איגרת ד׳(‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬ואנו — מה נענה אחריהם ‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫פירושו‪ :‬ארץ שאין לה משלה כלום‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאין בה פרנסה‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫כלומר‪ ,‬האנשים בה חיים על תרומות מחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫בשנים ההן הקימו פקידי ארץ־ישראל בקושטא ונדבנים שונים יותר מעשר ישיבות‬ ‫‪11‬‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫בעקבות חורבן בית־הכנסת האשכנזי )חורבת ר׳ יהודה חסיד( בשנת תפ״א פחתה‬ ‫‪12‬‬
‫התמיכה באשכנזים שעדיין נותרו בארץ־ישראל‪ .‬מלבד זה התעוררו בעיות בהוצאת‬
‫הכספים ממרכז־אירופה‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬מרובים נפוחי רעב‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫שמא לפנינו שיבוש י מכל־מקום‪ ,‬פירוש המשפט הוא‪ :‬ורבים נשארו שם ברעב‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫פירושו‪ :‬סבבונו כמו תלם את השדה )על־פי בבלי ברכות ו׳ ע״א(‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם‬ ‫‪15‬‬
‫מקיפים אותנו מכל העברים‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪48‬‬

‫אין די באר ו קן קולמסא®! לא ס פ ק צרכינו במדב׳ר בי ז ה שבע שני‬

‫הרעב אשר פ ס קו אנ שי א מנ ה מ שלוח ידם מ תנו ת לאביונים^! ו מ אין‬
‫י תפרנסו ה מן הגורן ומן הי ק ב י ואפילו המ שתכר משתכר אל צרור‬
‫נקוב אי כו כלום מ שא ו מ תן יש בינינו כ ביניה ם י לכן א ת אנו לחלו ת‬
‫פניה ם קוד ש ו היו דברינו ה א ל ה כעשר חלות®! אנ א בכח גדולת י מין‬
‫צד ק ת ם ה מ ח ל קי ם ביעקב ומפיצים בישראל ולכל היד ה חז ק ה אשר‬
‫עושים כבודם בגלותם מ חזי קי ם בבריתם ברית א בו ת ם מלח מ מון חסר‬
‫ו מ תי רי ם פס ידם®! ל ה חיו ת נפשות ורוח שפלים ולב נדכאים‪ ,‬יעמדו‬
‫נא לי מין א חי ה ם אשר בארץ ה מ ה תושבי ירושלם ע ה״ ק היו שבים‬
‫במצור ובמצוק מ צ ט מ ק לרע לה ם ו עיניה ם תלויו ת וצופיות לעזרת‬
‫א חינו אנ שי חיל אנ שי א מ ת וי מינ ם מ ל א ה צדק למען י שלחו ה צדי קי ם‬
‫מ היו ם ו ה ל א ה פרי צד ק ת ם ב תו ספ ת מרובה על העיקר וצדקת ה צדי קי ם‬
‫י שלחו מדי שנה בשנה כי מי ק ד ם ח ק עולם בל י מו ט וכן יצאו לעזרת‬
‫ה׳ בגבורים אשר בארץ ה מ ה ה ס רי ם אל מ ש מע ת ם לנופף ידם ב חו ת ם‬
‫וי תנו י די ה ם ויצדקו א ת ה צדיק ד מעיק ר א למען לא‬ ‫ו ס סנ ט רון ] י‬
‫י שלחו ה צדי קי ם בעולתה י די ה ם לשנות מ צד ק ה לצדקה לי תן מ קו פ ת‬
‫ה צד ק ה הקצובי׳ וקבועי ם מ אז ו מ ק ד ם ב ה ס כ מ ת הג אוני ם רבני אשכנז‬
‫נר״ו אשר ה ם שייכי דו ק א ל ח כ מי א שכנזי ם ועניים אשר בירושלם ה מ ה‬
‫לשלוח ה קו פו ת ה אלו דו ק א לירושלים או ל ת ת ביד שלוחם ולא ליד‬
‫שלוחים‪ ,‬א ח רי ם אשר לד׳ ארצות ה מ ה או לצדקה אחרת!^ ועלייהו‬
‫דיד הו רמיא®® ה מ צו ה הז א ת ל הז הי ר גדולים על ה ק טני ם בכל ה מ קו ם‬
‫ובכל הארץ יצא קו ם קו המ שפט ובקצה תבל מ לי ה ם ו א ם א ת הדבר‬
‫הז ה יעשו ויכלנו עמוד וגם כל העם הז ה א חינו אנ שי גאול תנו על‬
‫מ קו מ ם יבו או לשלום ויתענגו על רוב שלום ויזכו לרב טוב הגנוז וצפון‬
‫ל צדיקי ם ו ע ט רו תי ה ם ברא שיהם‪ ,‬ויותר הן עתה מ הוד ענ ה ל הון כי‬
‫שלחנו למעלתם ה ר מ ה קבלו ת כפולות 'על ‪ 6‬מ או ת לי ט ר או ת הנ״ל‬
‫ויתר הדברים כתבנו בספר אשר י חדנו להנגיד הרבני מו ה ר״ר בערמאן‬
‫שפייאר סג״ל נ״ר^‪ 23‬וכל הרוצה ידרוש מעל ספר הנ״ל ובכן יגדיל‬

‫פירושו‪ :‬שום קולמוס לא יוכל לבאר את מצבנו הקשה‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫הכוונה היא‪ ,‬שלא נשלחו להם תרומות מחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫פירושו‪ :‬נבקש אותם‪ ,‬ויהיו דברינו מתוקים‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫על־פי האימרה בזכות מתן צדקה בבבלי כתובות ס״ו ע״ב‪ ,‬שפירושה‪ :‬הרוצה כי‬ ‫‪19‬‬
‫ממונו יתקיים‪ ,‬יחסרנו לצדקה‪.‬‬
‫המלה משובשת‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫בשנים ההן היו סכסוכים בין האשכנזים לספרדים בארץ על גביית הכספים‬ ‫‪21‬‬
‫באירופה‪ .‬ראה‪ :‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב‪ /‬עמ׳ ‪.204—201‬‬
‫פירושו‪ :‬עליהם היא מוטלת‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫על הגביר הזה ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.6‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪49‬‬ ‫איגרת ד׳‬

‫ויאדיר כ ס א מלכו ת ם ו מ מ של ת ם ברבות ה טו ב ה הון ועושר בבית ם‬

‫בשובע ש מ חו ת ככל או ת נפשם הר מה ונפש ה חו ת מי ם ה ם ה עו מדי ם‬
‫על ה פ קו די ם פ קידי הז מן ד ק ״ ק א שכנזי ם אשר פ ע ה״ ק ירושלם‬
‫תובב׳׳א‪.‬‬
‫נא ם ה ק' אברהט גרשון קוט^ר זה שבתי הי׳ בחברון תוב״ב ששה שנים‬
‫וזה ארבעה שנים שקבעתי דירתי עם כל ב״ב פעה״ק ירושלם תובב״א‪^^.‬‬
‫ונאם‪ ..........‬מ שי ד לו ב ^‪2‬‬
‫נכד‬ ‫ונאו ם ה ק׳ אריהודא כהמפורסם מוהר״ר אלכסנדר ז״ל מאפטא‬
‫הגאון ר׳ ליב חסיד ז״ל שהיה אב״ד דק״ק לבןב‪^®.‬‬
‫זצוק״ל‬ ‫ונאם הצעיר מרדכי פתחי׳ בהרב החסיד מיהר״ר ארי׳ ליב^^‬
‫‪,‬‬ ‫מגזע שאול וואהל ז״ל מירושלם עה״ק תוב״ב‪.‬‬
‫ונאם ה ק׳ יקר כהרכ מוהר״ר אכרהס גרשוו‪^®.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״מ לונץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬שנה ב׳‪ ,‬תרמ״ז‪ ,‬עמי ‪(151—148‬‬

‫ד׳ איגרת ר׳ יקיר בן ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב‬

‫אל חותנו ר׳ משה אוסטרר‬
‫פרסום ראשון של איגרת זו ראה‪ :‬ג׳ שלום‪ ,‬תרביץ‪ ,‬כ״ ה‬
‫)תשט״ז(‪ ,‬עמ׳ ‪ .437— 433‬נז ק קנו כאן לכתב־היד של‬
‫האיגרת‪ ,‬ש א ת תצלו מו מ סר לידנו ב אדי בו תו הרבה מר‬
‫ל׳ פו ק ס מ א מ ס ט ר ד א ם‪ .‬שלום פרסם שם גם איגר ת נוספת‪,‬‬
‫אל א ש אינ ה מ ת פ ר ס מ ת בקובץ זה‪ .‬נעזרנו כאן ב מיד ת־ מ ה‬
‫במבוא ובהערות שצירף שלום לאיגר ת שלפנינו‪.‬‬

‫ה ע תק אגרת מ ה ח סי ד המופלג מ ר יקר בהחסיד^ ה מ פו ר ס ם מ ר גרשון‬

‫קו טבר ח תן ה מ קו ב ל מ׳ מ שה או ס ט ר ר מגיד ד ק״ ק בראד בעה״מ^‬

‫גיסו של הבעש״ט‪ ,‬שעלה ארצה בשנת תק״ז‪ .‬בשנת תקי״ד‪ ,‬בערך‪ ,‬עבר מחברון‬ ‫‪24‬‬
‫לירושלים ועמד בראש הקהילה האשכנזית הקטנה בעיר זו‪.‬‬
‫יש להשלים ״יהושע בן ר׳ שמשון״‪ .‬ראה‪ :‬י׳ בן־צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬א׳ )תש״ח(‪ ,‬עט׳‬ ‫‪25‬‬
‫מ״ב‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ראה עליו‪ :‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב'‪ ,‬עם׳ ‪ 208‬ו־‪.219‬‬ ‫‪26‬‬
‫שם‪ ,‬עט׳ ‪ 202‬ו־‪ .209‬יצא לאירופה כשד״ר מטעם האשכנזים בירושלים‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫בנו של ר׳ גרשון מקוטוב‪ ,‬החתום ראשון‪.‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪ 1‬כלומר‪ ,‬בן החסיד‪.‬‬
‫‪ 2‬אחד מחכמי ה״קלויז״ בברודי שבפולין‪ .‬ראה עליו‪ :‬ג׳ שלום‪ ,‬תרביץ‪ ,‬כ״ה )תשט״ז(‪,‬‬
‫עמי ‪) 429‬ושם נוסח האיגרת והערות נרחבות עליה(‪ .‬כן ראה תוספות חשובות‪:‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪50‬‬

‫ספר ערוגת הבושם*= על שיר ה שירים אשר כתב מ ע ה״ ק ירושלים‬

‫תוב״ב ל ק״ ק בראד‪.‬‬
‫ב״ ה נכתב ביום ע ש״ק עשרה ל מ ב״י ה ת ק״ ך לפ״ק^ ל ח מיו מ ר מ שה‬
‫הנזכר‪.‬‬
‫א ח ד ה מיו ח ד לתורה ולתעודה‪ .‬א ח ד ה מרבה ללמוד ו עו ט ה אור זיוו ה‬
‫ו הודה‪ .‬ה ״ ה אדוני מורי ח מי ה תורני ה מופל א והמופלג בתורה‬
‫ו ב ח סי דו ת כבוד מו ה ר״ר מ שה נרו י איר לעד‪.‬‬
‫כמו ה שח״ר עלה הנ ה שפתי שוחרי לפני ה שוכן בציון צדיק כתמר‬
‫יפרח כארז בלבנון ישגא מפיש חיי סגי ו מ סגי ו תפ ארת בנים כ שתילי‬
‫זי תי ם סביב ל שלחנו שלחן מלכי ם ו חיי ם עד העולם‪ .‬דא ת ה א למינדע‬
‫כי כן קרבו א לי הני זהרורים דברי קד שו ו הי ה לי לששון ול ש מחה‬
‫ח ד אי נפשאי® כי ת ה לו ת ה׳ נתבשרתי ממצב ב ריאו תו ו שלומו כן‬
‫נזכה לראו תו פנים בפנים ב בי א ת מ שיח צדקינו בתוככי ירושלים א מן‪.‬‬
‫גם ב א תי להודיע שעשיתי שידוך עם בתי מ׳ דבורה שתחי׳ ו הנ שו אין‬
‫י היו בעז״ה בחג ה שבועות הבע״ל וב״ה שעשיתי דבר הגון מאד‪ .‬אך‬
‫אני בצער גדול שאין ידי מ ס פ ק ת לי תן לה מ ה שנ תחייבתי והריני‬
‫מוכרח לצאת^ ו א ם נא מ צ א תי חן בעיני ‪^s‬דוני יעזר לי ד היינו שיעשה‬
‫נדבה בין הגבירים לי לשמי ולשלוח לידי יפה שעה קוד ם כדי לשלם‬
‫חו ב תי וכדי שלא אצטרך לצאת ח״ ל כי ק שה עלי י צי א ת ח״ ל עד‬
‫מ א ד ובער׳ה הי ח ל הנגף גם ב כ א ף ורבים מי קי רי ירושלים אשר ידם‬
‫מ ס פי קו ת סגרו עצמם בחצריה ם ו הכינו ל ה ם צידה על חצי שנה‬
‫ו אנ חנו אין סי פו ק בידינו ל הכין צידה אפי׳ על חודש א׳ ו ה מ קו ם‬
‫ירח ם על כל עמו ישראל וגם אנ חנו נ הי ה בכלל ה ר ח מי ם שיאמר‬
‫לצרותינו די ו ה׳ שהציל או תנו מן הרעש הו א יציל או תנו מן ה מגפ ה‬
‫כי בעו״ה בט׳ לחודש ח שון ד ה אי שתז^ן® ג׳ שעות קוד ם אור היו ם‬
‫ותרגז ותרעש הארץ רעש גדול בכל א ״י וגם ב מדינו ת ה ס מו כו ת להט!‬

‫א׳ יערי‪ ,‬״הערות ל׳שתי אגרות מארץ־ישראל׳ לגרשם שלום׳‪ /‬תרביץ; כ״ו )תשי״ז(‪,‬‬
‫עמי ‪.112—109‬‬
‫‪ 3‬מאת משה אוסטרר‪ ,‬זאלקווא תק״ה )ועוד מהדורות רבות(‪.‬‬
‫‪' 4‬כ״ה בניסן )על־פי הספירה המתחילה בפסח( שנת תק״ך )‪.(1760‬‬
‫‪ 5‬פירושו‪ :‬זה תבע כי כן קרבו אלי אורות אלה‪ ,‬כלומר‪ ,‬את הדברים שקיבל הוא‬
‫ממשיל לאורות‪.‬‬
‫‪ 6‬פירושו‪ :‬שמחה נפשי)על־פי פירושו של רש״י לפסחים ס״ח ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 7‬לחוץ־לארץ כדי לבקש תרומות‪.‬‬
‫‪ 8‬בארץ השתוללה אז מגיפה קשה‪ ,‬ולכן חשש להשאיר בה את משפחתו‪.‬‬
‫‪ 9‬פירושו‪ :‬שנה זו‪ ,‬כלומר‪ ,‬שנת תק״ד‪.‬‬
‫‪ 10‬על רעידת־אדמה זו ראה‪ :‬יערי‪ ,‬אגרות‪ ,‬עמי ‪ 289—288‬ועוד‪.‬‬
‫‪51‬‬ ‫איגרת ד׳‬

‫ובעו״ה בצפת תוב״בינפלו כ מ ה ב תי ם ונהרגו לערך ק ״ן נפשות מי שראל‬

‫וגם בטברי׳ נהרגו ה׳ נפשות גם בדמ שק נפלו הרבה בתי ם ונהרגו‬
‫לרבבות י ש מע אלי ם ופה^^ ע ה״ ק ב״ ה לא נפל רק נבקעו כ מ ה חו מו ת‬
‫ו הי ה הרעש הז ה הולך וסוער מדי יו ם ביו מו מעט מע ט עד חודש י מי ם‬
‫א ח ״ כ רעשה הארץ רעש גדול״! ונבקעו עוד הרבה חו מו ת וראשי‬
‫ה מגדלי ם של המו שקטים^! גם מו ש קי ט ה א ח ת ש הי א על פתח בי ת‬
‫ה מ קד ש נפלה ראשה ובכל ז ה הפליא ה׳ ח ס דו ולא נהרג נפש א׳ אבל‬
‫בעו״ה בצפת תוב״ב ברעש השני נחרבה כל העיר ולא נשאר כי א ם‬
‫מעט וכל הי הו די ם ברחו מ שם וברוך ה׳ א ל קי ישראל אשר הפלי א‬
‫ח ס דו עמנו פה ע ה״ ק כך יגמור בעדינו ל טובה ויצילנו מדבר ו מ מגפ ה‬
‫ומכל צרות‪.‬‬
‫גם ר אי תי במכ תבו קוד ש שדעתו לבוא ל א״י ושואל מ מני עצה ורשות‬
‫אני מוכרח לה שיבו מפני הכבוד י א מין לי אדוני לולא שאהב תו ת קו ע ה‬
‫בלבי היי תי מני ח או תו לבוא לכאן ו א ח״ כ הי ה מ ת ח ר ט ולא הי ה‬
‫סי פו ק בידו לצא ת כי כ מ ה אנ שי ם ח שובים ב אי ם לכאן ו מ בי אי ם איז ה‬
‫מ מון ו אוכלי ם או ת ם בשנה רא שונה ו א ח״ כ ה ם יו צ אי ם מדע ת ם‬
‫ומ שתגעים מרוב צער כמו ר׳ י צ ח ק מלעחוויץ שכמעט יצא מדע תו‬
‫מרוב צער וחליש^! וכיוצא בה ם הרבה ובפרט אנשי מדינ תינו שאינם‬
‫יודעי ם לא כתב ולא לשון ולא מנהג^! וגם ר׳ שניאור וויביש ז ל ה״ ה‬
‫בא לכאן וישב כ מו שנה א ח ת ומצא עצמו בדו ח ק ויצא בשליחות®!‬
‫וסבר בדעתו ה ק ל לבנות בי׳ה!! ול ה בי א מנין של א שכנזי ם ובלבל כל‬
‫העולם®! ו הני ח בכאן א ש תו ובניו מ תי ם ברעב לסוף נפטר הו א ובנו‬
‫הגדול ובניו וכלתו ב קו ש טנ טינ א וע תה י צ אה א ש תו ובניו ח״ל‪ .‬גם‬
‫ר׳ ליפ מן מבראד בא לצפת תוב״ב ו חי ז מן מועט וחליש®! ורבים כאלה‪.‬‬
‫הן א מ ת שישיבת הארץ הי א טו ב ה עד מ אד לז קני ם ולא לבחורים‬

‫ירושלים‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫הרעש השני; ראה‪ :‬יערי‪ ,‬אגרות‪ ,‬עמ׳ ‪ 219‬ואילך‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫׳‬ ‫מסגדים‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫כאן‪ :‬ראשי־התיבות של ״חיים לכל ישראל שבק״‪ ,‬היינו‪ ,‬נפטר‪ .‬וראה עליו‪ :‬ברנאי‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עמי ‪.207‬‬
‫כלומר‪ ,‬פשוטי־עם מפולין שעלו לארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫הוא ר׳ שניאור פייביש השד״ר‪ .‬ראה‪ :‬שלום )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמי ‪ ;435‬ברנאי‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עט׳ ‪ ;204‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪ 397‬ו־‪. 528‬‬
‫בית־כנסת האשכנזים בירושלים‪ ,‬שהוקם במקום ״החורבה״‪ ,‬שנהרסה בשנת תפ״א‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫שליחותו של ר׳ שניאור פייביש עוררה סכסוכים חמורים בין הספרדים ובין‬ ‫‪18‬‬
‫האשכנזים והצריכה את התערבותם של פקידי ארץ־ישראל בקושטא‪.‬‬
‫אף הוא נפטר; ראה‪ :‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עט׳ ‪.209‬‬ ‫‪19‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪52‬‬

‫ולולא שאלהי אברהסס^ הי ה בעזרתיכו בראות שמסר נפשו כ מ ה פעמים‬

‫בשביל חי ב ת הארץ ונתן לו חן ו ח ס ד בעיני הגבירים ד קו ש טנ טי׳‬
‫ו שולחים לנו סי פו קינו חיי צער בדו ח ק ובצמצום וכל ז ה הי א על פי‬
‫הנ ס לכן א ם י שמע לעצתי ישב ב מ קו מו וכ שיזכה לשבעים וי הי ה ידו‬
‫מ ס פ ק ת אז בוא יבוא ברנה!^ ולכן נפשי ל שלמא נ ק ט ה לביתו נ או ה‬
‫קודש‪ .‬ו ל ה ח סי ד כמוהר׳׳ר חיי ם צנזער ו ל ה ח סי ד כ מוה ר״ר זעליג‪22.‬‬
‫ובכן שלומו ישגא כ שאת נפשו ה ר מ ה ונפש נ א מן א ה ב תו ו הו א ח תנו‬
‫הצעיר יקר בן כ מו ה ^׳ ר גרשון נר״ו‪.‬‬
‫א ח רי כתבי כל ז ה נתעכב הכ תב בידי ו הן עתה ב א ה א ש ה א ח ת‬
‫מצפת תוב״ב וספרה לנו אי ך שבעו״ה נחרבה צפת ולא נשאר אפילו‬
‫בי ת א ח ת > ! < ונ ה רגו‪,‬יו תר משני מ או ת נפשות וגם בעו״ה נהרג ר׳‬
‫זעליג מבראד ו איני יודע מי הו א ו כ מ דו מ ה לי שהוא בנו של ר׳ שמואל‬
‫ח סי ד ע״ ה גם א ש תו מ ת ה א ח ״ כ ולא נשאר מ מנו בן‪ .‬גם הרב ר׳‬
‫גבריאל א ב״ ד ד ק׳׳ ק א ל ע ס קי נפטר במגפה‪] .‬גם הרב ר׳ אפרי ם פישל‬
‫מלובלין גם א חיו ר׳ אי צ ק מ קו ט ב גם א חו תו הרבנית ד קעל מי כולם‬
‫נפטרו במגפןץ‪ 24[ 23‬ולא נשאר שום א ד ם מאנ שי מדינ תינו בעו״ה‬
‫ו ה ק ב״ ה י א מ ר לצרותינו די‪ .‬ו הי ה הנשאר לפליטה‪ .‬מצד א הו בינו‬
‫כ מו ה ר״ר דוב בער ה כ הן דורש שלומו‪.‬‬
‫)על־פי כתב־יד שברשות מר ליאו פוקס מאמסטרדאם(‬

‫ה' איגרת ר' מנחם־מנדל מפרמישליאן‬

‫אל אחיו ר׳ צבי חסיד מזלוטשב‬
‫] ‪ [ 4‬ר׳ מנח ם־ מנדל מפרמי שליאן אל א חיו ח צבי ח סי ד‬
‫מזלוט שב‪.‬‬
‫] טבריה י‪ ,‬בין ת ק כ״ ה ל ת ק ל״ז[‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה לרא שונה בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ע״ ה ע״ב‪,‬‬
‫ו הו ע ת ק ה מ שם בכ מ ה מ קו מו ת ‪ :‬גנזי נ ס תרו ת‪ ,‬ח ל ק אור‬

‫ייתכן‪ ,‬כי הביטוי ״אלהי אברהם״ מוסב על אביו — הנקרא גם אברהם — שהיו‬ ‫‪20‬‬
‫לו יחסים אמיצים עם גבירי קושטא‪.‬‬
‫היה זה נסיון ברור להניא את חמיו מלעלות לארץ־ישראל בשל התנאים הקשים‬ ‫‪21‬‬
‫ששררו אז בארץ‪.‬‬
‫שניהם מראשי ה״קלויז״ בברודי; וראה‪ :‬שלום )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמי ‪.436‬‬ ‫‪22‬‬
‫על הנזכרים כאן ראה‪ :‬שלום )לעיל‪ ,‬הערה ‪(2‬׳ עט׳ ‪ ;437‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עט׳‬ ‫‪23‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪.210—206‬‬
‫\‬ ‫תוספת זו כתובה בגליון‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪53‬‬ ‫איגרת ה׳‬
‫נערב‪ ,‬סי׳ מ״ג ; י׳ די ס קין; אגרות הקד ש; ירושלים תרצ״ג‪,‬‬
‫עם׳ ט ״ו — ט ״ז ; יערי; אגרות ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪308‬‬
‫‪) .‬בה ש מ ט ת דרישת־השלום(‪.‬‬
‫ה ת אריך של ה איגר ת ו מ קו ם כ תי ב ת ה ח סרי ם‪ .‬ידוע לנו;‬
‫שרמ״מ הגיע בי״ב בתשרי ת ק כ״ ה לעכו‪ ,‬בו ביו ם יצא‬
‫לטבריה )ר׳ ש מ ח ה מזאלוזיץ‪ ,‬א ה ב ת ציון; עמי ט ״ו —‬
‫י״ח(‪ ,‬ושם נפטר לאחר כ מ ה שנים‪ .‬שנת פטיר תו נ מ ח ק ה‬
‫במשך הז מו ממצבתו‪ ,‬ולא נשתיירו בה א ל א היו ם‬
‫והחוד ש ‪ :‬כ״ א בתשרי )מ׳ קליערס; טבור הארץ; דף‬
‫ק ״י ע״ב(‪ ,‬אך על־כל־פנים‪ ,‬נראה ברור‪ ,‬שבכ״א בתשרי‬
‫ת ק ל״ ח כבר לא הי ה בחיי ם‪ ,‬הו אי ל ובחודש שבט או ת ה‬
‫שנה ביקר ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק בטבריה‪ ,‬ובמכתבו לחו״ל‪,‬‬
‫שבו הו א מספר על הביקור )איגרת ‪ ,(9‬אין הו א מזכיר‬
‫א ת ר מ״ מ מפרמי שליאן‪ !.‬ה איגרת נכתבה א פו א בין‬
‫ת ק כ״ ה ל ת קל״ז‪.‬‬

‫אגרתמהרה״צ הקדוש ר׳ מ ע נ ד י ל י פ ר ו מ ש ל א נ ע ר ^ מארה״ק‬

‫לחו״ל‪.‬‬
‫שלום ל א חי הרבני ה ח סי ד מ הו׳ צבי הנק רא בפי כל ר׳ צבי חסיד‬
‫מזלאט שוב‪.‬‬
‫הנ ה עד מ תי א ת ה יושב בחו״ל ו א ת ה שומע לקול המדברי ם סרה על‬
‫ארה״ק^ הז א ת אשר כל חללי עלמא כלא נחשבו עליה צריך להתפלל‬
‫תפלות הרבה להרגיל קדו ש ת ה ו אזי ידע ויחבב בעצמו שהוא הולך‬
‫עם א ל קי ם‪ .‬דברי א חי ך ה מע תיר בעדך ‪:‬‬
‫נא ם מנחם מענדיל ב ה ר ה״ ח מו ״ ה אליעזר ז״ל‪.‬‬
‫ושלום להרב ה מגיד נ א ה דורש ונ א ה מ קיי ם עובד ה׳ כל הי מי ם מו ״ ה‬
‫יחיאל מיכל ד״ק* זלאטשוב‪ .‬ושלום לבני יני ק וחכי ם מ הו׳ יוסף‪.‬‬

‫על תאריך פטירתו‪ ,‬המשוער ראה עתה‪ :‬א׳ רובינשטיין‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ל״ה )תשל״ח(‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .186‬רובינשטיין מייחס את זמן פטירתו של ר׳ מנחם־מנדל מפרימישליאן‬
‫לראשית שנת תקל״ז‪.‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מפרימישליאן‪ ,‬מחבורת הבעש״ט‪ .‬עלה ארצה בשנת תקכ״ה‪,‬‬
‫בחברת אחדים מחסידי הבעש״ט ועולים אחרים ממזרח־אירופה‪ .‬בחלקם התיישבו‬
‫בטבריה‪ ,‬מקום שם נכתבה‪ ,‬כנראה‪ ,‬איגרת קצרה זו‪.‬‬
‫כאן מובעת אפוא דעה הפוכה מזו שהביע הכותב באיגרת ד׳‪ ,‬שבה הזהיר מעלייה‬
‫חפוזה לארץ־ישראל‪.‬‬
‫ר׳ יחיאל מיכל היה אחד מתלמידיו המובהקים של הבעש״ט; וראה עליו‪ :‬דובנוב‪,‬‬
‫תולדות החסידות‪ ,‬עמי ‪ 188 ,165 ,81‬ועוד‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪54‬‬

‫ושלום להרבני ה ח סי ד מ ה ר שלמה ווילנער‪ .‬ו הן הן הדברים ה שייכים‬

‫אליהם® ע״כ ‪:‬‬

‫)מתוך‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז‪ ,‬דף ע״ה ע״ב(‬

‫ו' איגרת ד׳ מנחם־מנדל מפדמישליאן‬

‫ואש ‪ 3‬מי ס ‪1‬נט^ריה אל קהילת מץ‬
‫של איגרת זו ראה ‪ :‬ע׳ שוחט; שלם; א׳‬ ‫פרסום ראשון‬
‫‪ .256— 254‬שוחט פרסם שם שתי תעודות‬ ‫)תשל״ד(‪ ,‬עמ׳‬
‫שלא נכללו בקובץ זה‪ .‬נעזרנו כאן ב מבו א‬ ‫נוספות‪ ,‬א ל א‬
‫לאיגרת שלפנינו‪ ,‬ואף הב אנו ח ל ק מ ה ע­‬ ‫שצירף שוחט‬
‫רותיו‪.‬‬

‫מ ע ה״ ק טבריא תוב״ב‬
‫אלו הן הדברים אשר ב א מ ת נאמרים‪ ,‬ירדו לבקעות ויעלו הרים‪,‬‬
‫אל אבירי ם כבירים הגבירים כרקיע מז הי רי ם‪ ,‬צוללים מי ם ה ת ל מו ד‬
‫מי ם אדי רי ם ונו טלי ם בידם אבני ם יקרים‪ ,‬פרנסים מנ היגי עדה‬
‫ישורון‪ ,‬כל חד וחך לפי רוב מעלתו וכבוד תורתו‪ ,‬ה ״ ה ה אלופי׳‬
‫ה מ סו ל א׳ כנ טיעי ם מגודלים מר וקציעו ת ו או ה לי ם‪ ,‬מ ט ה מו שלים‬
‫ח כ מי ם ונבונים רוזנים וקציני׳ חורי ם וסגני ם תל שהכל עליה ם‬
‫ל ק״ ק מיץ‪1.‬‬ ‫פונים‪ .‬מנ היגי ראשי ה ק ה ל ה ד ק״ ק מיץ יע״א‪.‬‬

‫עמי׳ יו׳ ה׳ פ׳ ויגש לחדש טב ת ת ק כ״ ח כ!פ״ק‬

‫אל אצילי בני ישראל י שמרם ה א ל ויזכה לראות בבנין אריאל;‬
‫א פ סי ארץ‪ ,‬גודרי גדר ועומדי ם בפרץ ה מ אי רי ם לארץ‪ ,‬לא יעבור‬
‫עליה ם מ ח לון וכליון וחרץ‪ ,‬אל הנגידי ם ו ה ק ציני ם אשר ב ק״ ק מעץ‪,‬‬
‫מ ל אי ם ח כ מ ה דעת ותבונה‪ ,‬יו שבים על כ ס א דין ב א מ ת ו ב א מונ ה‬
‫ועל כ ס א ר ח מי ם כרב ח ס ד א וכרב חנינ א‪ ,‬י הי מ מ לכ ת ם נכונה עד‬
‫ירושלים בבנינה ואז יזכו לר או ת פני ה שכינה‪ ,‬ה ״ ה האלופי׳ ראשי׳‬
‫מנ היגי ה ק ה ל ה ומלכ ם בראשם רב ה אי גאון עולם משוש דור ודור‬

‫כלומר‪ ,‬קריאתו לעלות ארצה‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ 1‬במאה הי״ח היתה קהילת מץ אחת התורמות העיקריות ליישוב היהודי בארץ־‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫איגרת ו׳‬

‫כשמו כן הו א אר׳ דב׳ עיל׳י יזכ ה לעלות מעלה מעלה לארץ הצבי‬
‫בקרב הי מי ם אכי״ר‪.‬‬
‫הנ ה בא לפנינו אי ש א׳ מיו ח ד מ מ דינו ת אשכנז ושמו ר׳ אב רה ם בר׳‬
‫יששכר מדיסמנץ^ ובידו כתב׳‪ ,‬שהעידו עליו שהי׳ מ תנ הג בדרך ה טו ב‬
‫והישר ז ה כ מ ה שנים; ו אי תן מושבו הי׳ ב ק ה ל ה ה מ פו א ר ה ק ״ ק‬
‫מעץ כ מ ה שנים ולא נמצא עוול תה בו כל או תן השני׳‪ ,‬רק הנ היג‬
‫עצמו בפרישות ו ח סי דו ת כמבואר בכתב׳ אשר רנחת ידו ו א ח״ כ גבה‬
‫לבו בדרכי ה׳ לעלות במרום הרים הר ציון כי שם צוה ה׳ א ת‬
‫הברכה‪ .‬ובא אצלינו פה טבריא תוב״ב ז׳ חנוכה פ׳ מקץ ד ה אי שתא^‬
‫בעירום ובחסר כל ו אין לו פרוטה א׳‪ .‬ושאלנו או תו מ ה טיבו ועל‬
‫מ ה זה ול מ ה רץ ועל מ ה רץ לדלג בהריםי‘ ולא חי׳ זריז ונשכר וביותר‬
‫צריך הכותב לזרז ב מ קו ם שיש ח ס רון כיס‪ .‬וא מר לנו ש ה בטי חו או תו‬
‫ו אין קול ו אין כסף ולא נתנו‬ ‫שיתנו לו בלגארנה® לערך ר׳‬
‫לו בלגארנה אפילו פרוטה א׳‪ .‬ע״כ א חינו בני ישראל ר ח מני ם בני‬
‫ר ח מני ם מ א ח ר שהעיר ה׳ א ת רוחכם לגמול ח סד עם ז ה האי ש הנ״ל‬
‫ו ה מ ת חי ל ב מצוה או מ רי ם לו גמור ולדבר על לב המתנדב׳ בעם‬
‫ל היו ת נודרים נדרים ונדבות לשלוח לזה האי ש די סי פו קו לטבר׳‬
‫תוב״ב ו או ר ח א ר חי ק א וזוודא קלילא® ו הו צ א ה מרובה‪ .‬א״ צ להעריך‬
‫ולהעלו ת על הכ תב הי צי א ה הי תי ר ה על השבח® של ארץ הקדו ש ה‬
‫וצריך לעשות לו ה כנ ס ה מחוץ לפנים למען י ה׳ לו שארית בארץ‪.‬‬
‫ועיקר הדבר׳ כי לא טוב היו ת ה א ד ם לבדו ו א״ צ]![ לו לי ק ח א שה‬
‫רק א ם י הי׳ לו לכל ה פ חו ת מ א ה א דו מ׳ מזו מני ם‪ ,‬כי צרכי עמך‬
‫ישראל מרובי׳‪ ,‬ו הו א כבר הוצרך למכור כל הבגדים שלו וכל הספרי׳‬
‫על הו צ א ת הדרך ה מ רו ב ה וצריך ב ת חל ה להלביש עצמו במלבושי‬
‫כבוד ושאר הצטרכו ת שאין שיעור וערך‪ ,‬ו ב טו חי ם אנ חנו בצדק ת ם‬
‫ה עו מ ד ת לעד שיעשו ע צ הי״ ט ובודאי לא ישנו מוצא שפתם וצדיקי׳‬
‫או מ רי׳ מע ט ועושים הרבה וכל ה מו סי ף מו סי פין לו ובזה נ פ סי ק‬
‫ונסיים‪ ,‬ה ש״י י תן ל ה ם ה חיי ם ויזכו לראות בנ ח מו ת ציון וירושלי׳‬
‫כ״ד חבורת א שכנזי׳ אשר בטברי׳ תוב״ב‪.‬‬

‫אריה דבי עילאה')על־פי בבלי חולין נ״ט ע״ב(‪ .‬הכוונה לר׳ אריה לייב‪ ,‬רבה של‬ ‫‪2‬‬
‫מץ בימים ההם‪.‬‬
‫טיסמניץ )‪ fTysmienica‬שברוסיה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪,‬‬ ‫פירושו‪ :‬שנה זו‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כלומר‪ ,‬לעלות ארצה ללא תמיכה כספית‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ליו‪1‬רנ‪.1‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ 200‬אדומים‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫פירושו‪ :‬הדרך רחוקה והצידה קלה‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ההוצאה העולה על ההכנסה‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪56‬‬

‫נ א׳]ו ם[ מנ ח ם מענדילט! ב״ר אליעזר מטברי׳ תוב״ב‬

‫ונא׳ י צ ח ק ב ה מנו ח מו ה ר״ר יעקב מבראדי‬
‫ונא׳ י הו ד א ליב במ׳ פרץ מבראד‬
‫ונא׳ אורי ב מו״ר י צ ח ק ז צ ל ה״ ה שפירא מווילנ א‬
‫ונא׳ צבי הירש כ ה ס מ ״ ח ]י[ מ׳ י הו ד ה ליב‬
‫ונא׳ נין ונכד ל הג און הרב זצל מהרר מ שה נראל )וצריך ל או תו דבר(‬
‫ונא׳ רפאל עוזר בן פייבש כמ׳ שלמה ז ל ה״ ה ]י[‬
‫ונא׳ דוד בה״ר מנ ח ם מענדיל הנ״ל‬
‫ו מ א ח ר דא תרחי ש ניסע מ ה כ א להתם^^ א מ רנו להודיע צערינו לרב׳‬
‫שאנחנו יושב׳ פה טבר׳ תוב״ב לערך ארבעי׳ נפשות ויותר^^ ובצפת‬
‫תוב״ב לערך עשרי׳ נפשות ויותר״^ ואגרא דכלה דו ח ק א בתר דוחקא^י‬
‫ו מ אין יבא עזרינו ואיך לנו להשען רק על אבינו שבשמ׳ רק א מרנו‬
‫אולי יגולגל זכו ת על ידם לשלוח לנו די סי פו קנו בכל שנה ושנה‬
‫ות״ל יש כח בידם ל מל או ת צרכינו ו סי פו קנו והש׳ י ה׳ בעזרם ויזכו‬
‫לאריכו ת י מי ם ושנים ויעלו מעלה מעלה ויצליחו וי רויחו ויעשו פרי‬
‫עד בי א ת גואלנו כיר״א‪ ,‬כ״ד חבורת אשכנז׳ אשר בטבר׳ תב״ב‪15.‬‬
‫ונא׳ אב רה ם בן כהרר ישכר‬

‫)מתוך ‪ :‬ע׳ שוחט‪ ,‬״שלוש אגרות על ארץ־ישראל״‪ ,‬שלם‪ ,‬א׳‪ ,‬תשל״ה‪ ,‬עמי ‪(256—254‬‬

‫איגרת ד יהושע ב״ר דוד אל חבם הקראים‬

‫הלל בן יצחק קירימי‬
‫] ‪ [ 5‬ר׳ יהו שע בר׳ דוד‪ ,‬א ח ד העולי ם שנטרפה ספינ תו‬
‫בים‪ ,‬אל רבם של ה ק ר אי ם‪ /,‬הלל בן י צ ח ק קי רי מי‪.‬‬
‫^‬ ‫ת ק ל״ ח[‪.‬‬ ‫]גוזלוו‬

‫ח מנחם־מנדל עמד בראש האשכנזים בטבריה‪ .‬החתומים על האיגרת ידועים‬ ‫‪10‬‬

‫בחלקם גם ממקורות אחרים‪ .‬ראה‪ :‬ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳‪ ,‬עמ׳ ‪.210—206‬‬
‫פירושו; מאחר שיוצא נוסע מכאן לשם‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫אשכנזים‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫אף הם אשכנזים‪, .‬‬ ‫‪13‬‬
‫על־פי‪ :‬״אגרא דכלה דוחקא״ )בבלי ברכות ו׳ ע״ב(‪ ,‬כלומר‪ ,‬בגלל ריבוי האנשים‬ ‫‪14‬‬
‫קשה ללמוד‪ ,‬אך שכר הידחקותם של הבאים הוא‪ ,‬שהם שומעים משהו מן הלימוד‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬למרות הקושי כדאי להיות בחבורה הנ״ל‪.‬‬
‫ייתכן‪ ,‬כי הסופר שכתב את המכתב הוא־הוא שהוסיף את התוספת המבקשת‬ ‫‪15‬‬
‫תמיכה לכל הקהילה‪.‬‬
‫מקום שבחצי־האי קרים )וראה להלן‪ ,‬איגרת ט׳(‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪57‬‬ ‫איגרת ז׳‬
‫בעל ה מכ ת ב מבק ש עזרה כדי לשוב לפרלין; א ח ר שנואש‬
‫מ הגיע לקו ש ט א על־מנת לעלות מ שם לארץ־ישראל‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה; בתורת מכתב קראי‪ ,‬על־ידי א׳ כ הנ א‬
‫ב״ספר ה שנה של ארץ ישראל״; שנה א׳‪ ,‬תל־אביב תרפ״ג‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ;108‬על־פי ה ע ת ק ה של ח ״י גורלנד‪ ,‬מ תוך או ס ף‬
‫פירקוביץ בלנינגראד‪ .‬א ת שייכותה לעליית ה ח סי די ם‬
‫הו כי ח יעקב מאן; ‪ ,Text and Studies‬כרך ב׳; עמי ‪— 692‬‬
‫‪ ;694‬וכן הביא ש מ ח ה א ס ף !)״תרביץ״; ‪ .‬כרך ז׳; שנת‬
‫תרצ״ו; עמ׳ ‪ (232‬תו ס פ ת ר אי ה לכך; מכתב מעדת הק־‬
‫ראים בכפא לעדת קו שטא; הנוגע אף הו א לר׳ יהו שע‬
‫ב״ר דוד הנזכר‪ .‬וז ה לשונו‪ :‬״‪...‬איך ע מו ס ה ת ל או ת‬
‫מאנ שי ה ס פינ ה אשר טבעה בים; מ ש מוני ם י הו די ם אשר‬
‫שמו פני ה ם ללכת לירושלים עיר הקד ש מ ה ם נ מ ל טו אך‬
‫שלשים אנ שים; וז ה האי ש א ח ד מ ה ם‪ .‬ו מי י ע מוד ב סוד‬
‫יי אשר מ צ א ת ם סערה גדולה עד שהטביעה ה ס פינ ה‪,‬‬
‫ו הנ מ ל טי ם יצאו ערומי ם ובאו לעיר גוזלוב; ואנ שי ק היל־‬
‫תינו עשו עמ ם ח ס ד ‪ . . .‬ועכשיו כיון שנמלט מן ה אי מ ה‬
‫אינו מ ק פי ד וחושש לשום צרה א ל א רוצה ללכת לעיר‬
‫הקד ש לקבל פני רבו ה מו ב ה ק ‪ . . .‬לכן תושיעו לו‬
‫ו ת ק ב לו הו בסבר פנים יפות ‪ . . .‬״ על ה ח תו ם ‪ :‬״ אני‬
‫הלל קי רי מי צעיר ה מ ל מ די ם בכ״ר י צ ח ק קי רי מי הז קן‬
‫הנכבד ז״ל מעיר כפא‪.‬״ א ס ף פרסם א ת האיגרת על־פי‬
‫ה ע ת ק ה של ח ״י גורלנד מ או ס ף פירקוביץ‪ ,‬סי׳ ‪ ,73‬בבית־‬
‫ה ספ רי ם ה מ מ ל כ תי בלנינגראד‪ .‬בטובו חזרנו ובדקנו א ת‬
‫ה ה ע ת ק ה ומצאנו‪ ,‬כי ר שומה בה ה שנה ת ק ל״ ח ולצדה‬
‫הפרט‪ :‬״ש׳ תשועת עולמי ם״; בלא סי מון או תיו ת‪ .‬אכן‪,‬‬
‫״ת שועת עו ל מי ם״ אינו עולה לעולם ת ק ל ״ ח‪',‬ו בוו ד אי‬
‫צ״ל ת שוע״ו ת עולמים‪ — .‬א ס ף משער אל־נכון‪ ,‬כי‬
‫״רבו ה מו ב ה ק ״ של הנדון במכתב אינו א ל א ר׳ מנ ח ם־‬
‫מנדל מווי ט ב ס ק‪.‬‬

‫להרב ה ח כ ם הכולל רבם של בעלי מקרא^ ולאלופי מנ היגי ה ם רב‬

‫‪.‬‬ ‫שלמכון ייסגי‪3.‬‬
‫הן ידוע למעלת‪ ,‬כבודכם כל ה קו רו ת או תנו ואשר אף השם עלה‬
‫בישראלי שנדבו לבם לעלות לארץ ה קדו ש ה וגם בי הי ת ה יד השם‬

‫‪ 2‬רבם של הקראים‪ ,‬הלוא הוא הלל בן יצחק קירימי הנ״ל מכפא שבחצי־האי קרים‪.‬‬
‫הקשר שבין כותב המכתב ובין עליית החסידים הוא בספינה שנטרפה‪ ,‬שהיו בה גם‬
‫חסידים רבים )וראה על כך באיגרות שלהלן(‪.‬‬
‫‪ 3‬פירושו‪ :‬שלומכם ירבה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪ 4‬כלומר‪ ,‬נודע דבר טביעתה של הספינה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪58‬‬

‫יותר מבכל א חי להפיל י״י או תי לחולי ולא הצלתי מן הי ם כלום‬

‫ונשארנו ערומי ם אני וא ש תי ובתי הי חי ד ה שהשאיר לי השם יתברך‬
‫שמו‪ .‬ו כ היו ם א חי הנ שארים נסעו מז ה לעיר קראסוב® ו אולי שם י תנו‬
‫לכל א ח ד מ ה ם איז ה בגד ללבוש ו אני לא יכלתי ליסע מ ח מ ת חולי ו איו‬
‫לי שום בגד ב מ ה ליצא מ פ ת ח הבי ת ובלילה ב מ ה לשכב‪ ,‬ו שמעתי שבאו‬
‫עגלות מפולין לעיר באחצית® שאנו יכולין ליסע לפולין עליהם‪ ,‬כי‬
‫אפן כה וכה ו א ר א ה כי אין אי ש ל ה חזי ק ידי באופן שאוכל לבוא לעיר‬
‫הגדולה עיר ס ט אנ בו ל ומ שם הי ה יכול ל היו ת שיתנו לי אנשי עיר‬
‫ס ט אנ בול ס פינ ה לארץ הקדו שה‪ ,‬אך כל תה נפשי לתשועה הז א ת שאני‬
‫רו א ה שאין רצון הבורא ב״ ה לזה שה שליכני לארץ א ח ר ת בערום ו ח ס ר‬
‫כל ורצוני הי ה ל ה בי אני לידי מ תן בשר ודם‪ ,‬אכן אל מי מ קדו שי ם‬
‫אפנה להלבי שנו איז ה בגדים‪ ,‬כי בעלי ת ל מו ^ אנ שי עירכם ה ם עניים‬
‫ודלים ודי שהם מ חזי קי ם או תי עד הנ ה ב אכילה‪ ,‬אכן אליכ ם אי שי ם‬
‫א ק ר א בני ר ח מני ם לרחם עלי ועל א ש תי ותנו לנו איז ה בגדים ל היו ת‬
‫עלינו לצל יו מ ם וב מ ה ל ה ת כ סו ת בלילה מ ק ר ה כי ה בי אני י ״י יתברך‬
‫לידי שאלה ובק שה‪ .‬אכן אנ שי ח ס ד חו סו ו ת חו סו עלי ואל תשיבוני‬
‫ריקם כי השם ית׳ י מ ל א ח סרונכ ם מ מ ״ א וזה הו א דבר האי ש אשר‬
‫השם ה שליכו אל ארץ א ח ר ת מ בי ת אביו ומארץ מולדתו‪.‬‬

‫)מתוך ; א׳ כהנא‪ ,‬ספר השנה של ארץ־ישראל‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬תל־אביב תרפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪(108‬‬

‫ח׳ איגרת ר׳ יהושע כ״ר דוד אל חכם הקראים‬

‫הלל בן יצחק קירימי‬

‫]‪ [ 6‬ר׳ יהו שע הנ״ל אל חצם ה ק ר אי ם הנ״ל‪.‬‬

‫]גוזלוו או כפא י ת ק ל״ ח[‪.‬‬
‫בעל ה מכ ת ב מבק ש לסייע לו בשכירת ספינה‪ ,‬א ח ר ששמע‬
‫״שיש ס פינ ה שהולכ ת ליו ם ה מ ח ר ת ל ס ט אנבול״‪— .‬‬
‫״ מ ה שהלכנו מארצנו‪ ,‬א ח רי רבנו הלכנו״‪.‬‬
‫אף איגר ת זו — כ מ ס׳ ‪ — ^6‬נ ת פ ר ס מ ה בתורת מכ תב‬
‫ק ר אי ע״י א׳ כ הנ א‪ ,‬ו מ אן ו א ס ף הו כי חו א ת שייכו תה‬
‫לעליית ה ח סי די ם‪.‬‬

‫‪ 5‬העיר קראסנודאר שבחצי־האי קרים‪.‬‬

‫‪ 6‬אף היא בחצי־האי קרים‪.‬‬
‫‪ 7‬היהודים הרבניים‪.‬‬
‫‪ 1‬צריך להיות ״‪5‬״‪.‬‬
‫‪59‬‬ ‫איגרת ט׳‬

‫הן ברך ל ק ח תי וברך לו אשיבנו ל ה״ ה הרב ה חכ ם הכולל רבם של‬

‫בעלי מ ק ר א ולאלופי ראשי קציני מנ היגי ה ם שלומכון יסגי לעד‪.‬‬
‫מבלא אי ש דברים אנכי כי כלי מ ה כ ס ת ה פני לדבר פה אל פה‬
‫לפני רום מעלתכ ם אכן ב א תי במכתב לאמר ולהודיע א ת רום מעל תו‬
‫א ת אשר נשאר לי בדעת לילך בדרך אשר הלכ תי בה‪ ,‬בדרך ארץ‬
‫ה קדו שה ^ כי נראה לי לפי עניות דעתי ולפי מי עו ט שכלי אשר‬
‫ענה הבורא או תנו הי ה לנ סו תנו הנלך בדרכנו ולא כדי לה חזירנו‬
‫למדינו תינו‪ .‬אכן אליכ ם אי שי ם א ק ר א כי אנ שים א חי ם נחנו אב‬
‫א ח ד לכולנו אל א ח ד בראנח וגם ג מל ת ם ח ס ד עמדי אל תמנעו עוד‬
‫ח סדכ ם מלעזור לי ל ה ת א מ ץ במצוה רבה ל ה ת ע ס ק בשכירת ה ס פינ ה‪,‬‬
‫כי שמעתי שיש ספינ ה שהולכת ליו ם ה מ ח ר ת ל סטאגבול כי האנ שי ם‬
‫ה מ חזי קי ם בדת ה ת ל מו ד אין רצונם ל ה ת ע ס ק בדבר הזה‪ ,‬כי רצונם‬
‫שאשב ב מ קו מ ם ל שחוט ל ה אכיל ם בשר ובוודאי א ם יתנו לי כל הון‬
‫דעלמא אין אני דר א ל א ב מ קו ם תורה^ כי מ ה שהלכנו מארצנו‪ ,‬א ח רי‬
‫רבינו הלכנוף אכן ל מי מ הג דולי ם אפנ ה לעזרנו בכדי שאוכל לישב‬
‫על ה ס פינ ה‪ ,‬כי ז א ת ידוע למעלת כבודו שאין מל ה בפי ומענה בלשוני‬
‫לדבר עם הישמעלים« אכן ב שאלתי ובק שתי לגמול עוד ח ס ד עמדי‬
‫ואל תשיבני ריק ם ו א ם תעזרנו גם על הו צ או ת‪ ,‬אזי השם י מל א‬
‫חסרונכ ם ו מ ש אלו ת לבכם מ מ קו ם א חר ובשכר ]זה[ יבוא מ שיח‬
‫צדקנו ויגאלנו‪ .‬א מן‪.‬‬
‫כ״ד יהו שע במהר״ר דוד יצ״ו‪.‬‬

‫)מתוך ; א׳ כהנא‪ ,‬ספר השנה של ארץ־ישראל‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬תל־אביב תרפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪{109‬‬

‫ט׳ איגרת ר' אהרן ב״ר יצחק־אייזיק‬

‫ור׳ אהרן ב״ר מאיר אל ראשי הקראים בכפא‬
‫] ‪ 6‬א [ ר׳ א ה רן בר׳ י צ ח ק־ אייזי ק ור׳ א ה רן בר׳ מ אי ר‬
‫לראשי ה ק ר אי ם בכפא‪.‬‬
‫]קרים‪ ,‬בערך ת ק ל״ ח[‪.‬‬

‫‪ 2‬הכותב התחרט על שכתב במכתבו הקודם כי בדעתו לחזור לפולין‪ ,‬והוא מבקש‬
‫לעלות בכל־זאת לארץ־ישראל‪.‬‬
‫‪ 3‬רמז להיותם קראים‪ ,‬בעוד שהוא רבני‪.‬‬
‫‪ 4‬הקהילה היהודית במקום‪).‬גוזלוב ?( מבקשת להשאירו כשוחט‪ ,‬ולכן אינה מסייעת‬
‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬בידו להפליג‪.‬‬
‫‪ 5‬הכוונה לר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪ ,‬ראש החסידים שעלו בשנת תקל׳׳ז‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪ 6‬הטורקים‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪60‬‬
‫ה איגר ת נ ת פ ר ס מ ה על־ידי ח ״י גורלנד ב״ ה מ לי ץ״ לשנת‬
‫תרכ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ , 202‬והכרך אינו בנמצא בירושלים‪ .‬לפי א סף‪,‬‬
‫״תרביץ״‪ ,‬כרך ז׳‪ ,‬עמ׳ ‪ , 237‬מדובר גם במכתב ז ה על‬
‫אנ שי ם שעלו מ פולני ה לארץ־ישראל‪ ,‬ו ה ס פינ ה נשברה‬
‫ומספר הניצולי ם עולה לשלושים‪ .‬ה ם קיבלו כבר עזרה‬
‫מ ק ה ל הרבנים ב ק ר א סו ב ו מן ה ק ר אי ם בקלעא‪ ,‬אבל איו‬
‫ה קו מ ץ משביע‪ .‬ה ם מבק שי ם ביי חוד שישכרו ל ה ם ס פינ ה‬
‫שתוליכם ל ס ט א מבול‪ .‬ה ם עצמם מ פ חדי ם לשכור ס פינ ה‪,‬‬
‫שמא יר מ ה או ת ם רב־החובל‪ ,‬״ו א ם י א מ ר לנו ל ס ט מ בו ל‬
‫אני הולך אנו מ תי ר אי ם שמא מ ט ע ה הו א או תנו‪ ,‬ד היינו‬
‫שילך ל אד אל וימכור או תנו‪.‬״ א ס ף סבור‪ ,‬כי יש קשר בין‬
‫מכתב ז ה לבין המע שה ב ספינ ת העולי ם שנטרפה בים‬
‫)עיין איגרו ת ‪ (6,5‬ו מוסיף‪ :‬״ז מן ה מכ ת ב הו א לפי ה ע ת ק ת‬
‫גורלנד‪ :‬ש׳ י איר )‪ (1461‬לפ״ק‪ ,‬אבל נראה‪ ,‬שטעות יש‬
‫כאן‪ ,‬ויש לבדוק א ת גוף הכתב‪ .‬ו אולי צ״ל‪ :‬ש׳ נירכם‬
‫יאיר‪ .‬א מנ ם אז תצא לנו שנת ת ק״ מ‪ ,‬ולא ת ק ל״ ח‪ ,‬ואפשר‬
‫שהיו ה אנ שי ם בקרי ם שנים א ח דו ת עד ש ה ח לי טו להמ שיך‬
‫דרכם‪.‬״ עד כ אן לשונו‪ .‬ואכן‪ ,‬קרובה הה שערה‪ ,‬כי ה ת א רי ך‬
‫משובש‪ ,‬ובעלי ה מכ ת ב ה ם מניצולי ספינ ת העולים‪ ,‬מה־‬
‫גם ששני א ה רן כנ״ל — א ה רן בן י צ ח ק ו א ה רן בן מ אי ר —‬
‫א מנ ם מופיעי ם בשנות ה ש מוני ם באיגרות ה ח סי די ם‬
‫מארץ־ישראל )איגרות ‪.(38 , 27 , 21‬‬

‫להרב ה ח כ ם הכולל רבן של בעלי מ ק ר א ואל אלופי ראשי קציני‬

‫ונגידי ק ״ ק קפה^ שלומכן יסגי׳‪.‬‬
‫הן ידועה כל ה קו רו ת או תנו אך באנו מן ה מודי עי ם ששאר א חינו‬
‫הנצלים מן הי ם כלתה 'נפ שם מ ת שועה לעלות אל ארץ ה קדו ש ה‬
‫מ ח ס ר כל ועלה בדעתם לחזור ל מדינ ת פולין ויש בין א חינו כ מ ה‬
‫אנ שי ם ונשים ש אביה ם ו א מ ם וכל מ שפח ת ם נסעו ג״כ א ח רי ה ם‬
‫ולע״ע ה ם בווד אי בסטאמבול‪ ,‬וכאשר ב או שמה ולא מצ או או תנו‬
‫בודאי ה ם בצער גדול ו או מ רי ם אפשר כלנו בצער גדול כלנו מ תי ם‪,‬‬
‫אכן ‪ . . .‬שאנו ה שנים שנשארנו בלא נשים ובלא בנים עלינו לילך‬

‫כפא שבחצי־־האי קרים )וראה לעיל‪ ,‬איגרות ז׳—ח׳ ודבריו של היילפרין במבואות ‪1‬‬
‫לאיגרות אלו(‪ .‬לעיר זו הובאו אסירים ושבויים מאירופה ומן הבאלקאנים שנמכרו‬
‫לעבדים בטורקיה‪ .‬וראה על כך‪M. A. Cook (ed.), A History of the Ottoman :‬‬
‫‪Empire to 7750, Cambridge 1976, p. 161‬‬
‫‪61‬‬ ‫איגרת ט׳ ‪.‬‬

‫לארץ ה קדו ש ה ולהודיע ם ■את כל ה קו רו ת או תנו ואשר הציל ה ש״י‬

‫ב ר ח מי ה אכן א ת ם בעלי ח ס ד אשר ג מל ת ם עם ה מ תי ם וגם עם‬
‫ה חיי ם לכן באנו ג״כ בבק שה מ מעל תכ ם שאל תמנעו ח סדכ ם גם‬
‫מ א תנו כי כלנו בני אי ש א ח ד נחנה אל א ח ד בראנה ותעזרו לנו בכל‬
‫מ ה דאפשר הן ב מעו ת הן בבגדים כי ידועה לכם כי יצאנו ממ ש‬
‫ערומים ואף שעזרו לנו מעט אנ שי ק ״ ק קראסוב״ ו א חי פ ם היו שבים‬
‫ב ק״ ק קעילה* אך אין ה ק מ ץ משביע א ת ה ארי כי יש אצלנו שלושים‬
‫נפשות ולא הגיע על נפש רק ברובל ו מ ה ז ה לפני איש עם® על בגדים‬
‫או על א כי ל ה ו שתיה ו אין לנו ב מ ה לשכור ספינה; על כן בבק שה‬
‫ש טו ח ה ופרוסה שאל תשיבנו בבשת פנים ד היינו ריקם מלפניכם כי‬
‫א ת ם ה ת ח ל ת ם ב מצוה ועליכם לגמור כי אין ה מ צו ה נ ק ר א ת א ל א‬
‫על שם גומרה; ע״כ א הו בינו נא ונא שאל תשיבונו בבשת פנים‬
‫מלפניכם כי בוד אי לחרפה גדולה יחשב לנו כ שתחזירו או תנו ריקם‬
‫כי אף שעכשיו אנו עניים מרודי ם אעפ״כ עניים בני טו בי ם אנ חנו‬
‫כי מעולם לא הינו לא אנ חנו ולא א בו תינו ולא א בו ת א בו תינו עניים‬
‫מעולם א ל א שהיו גו מלין ח ס ד ל א חרי ם ועלינו נגשה הצרה הז א ת‬
‫כי גלגל חוזר בעולם; ע״כ בק שתנו ש טו ח ה לעזור לנו בכל מ ה דאפשר‬
‫אף ב מוע ט א ם לא אפשר במרובה ואצלנו י הי ה ה מו ע ט כמרובה כי‬
‫א ח ד ה מרבה ו א ח ד ה מ מ עי ט ובלבד שיכון לבו לשמים‪ .‬שוב שנית‬
‫בקשנו מ מעל תכ ם לברור איז ה אי ש מכ ם שישתדל לנו שישכור‬
‫ספינ ה ל ס ט מ בול כי א ת ם ידע ת ם שהשלכנו אל ארץ שאין אנו‬
‫מכירי ם ויודעי ם לשונם ואף שהיינו מכירי ם לשונם לא הינו יכולי ם‬
‫לשכור כי אין אנו מכירי ם א ת ה ס פינ ה ו א ם י א מ ר לנו ל ס ט מ בול‬
‫אני הולך אנו מ תי ר אי ם שמא מ ט ע ה או תנו ד היינו שילך ל אד אל‪6‬‬
‫וימכור או תנו ^ ע״כ בק שתנו ש טו ח ה לעזור לנו בכל מ ה דאפשר‬
‫ולמצוה רבה יחשב‪ .‬הכ״ד ה מע תרי ם ו מ ח לי ם מ א ת כ ם שאל תשיבנו‬
‫ריק ם לפניכם ה אנ שי ם אשר כ היו ם ה שליכם ה׳ אל ארץ א ח ר ת‬
‫ב דו ח ק א ויגונא רבה; המע תר אהרן בן אב אדוני כמהר״ר י צ ח ק‬

‫רמז ליהודים רבניים הפונים בבקשה לקראים‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת ז׳‪ ,‬הערה ‪.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫אף היא בקרים‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אדם רגיל‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫המקום אינו ידוע לי‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫הכוונה למכירה לעבדים‪ ,‬שהיתה תופעה שכיחה באימפריה העות׳מאנית עד אמצע‬ ‫‪7‬‬
‫המאה הי״ט‪ .‬וראה‪ :‬קוק )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(1‬שם‪' .‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪62‬‬

‫אייזי ק‪ .‬ז צל ה״ ה; וה מע תר השני א ה רן בן אב אדוני כ מהר״ר מ איר‬

‫נר״י^ ש׳ יאירי' לפ״ק‪.‬‬

‫)מתוך ; ח״י גורלנד‪ ,‬המליץ‪ ,‬ז‪ /‬תרכ״ז‪ ,‬עמי ‪(202‬‬

‫י' איגרת ד׳ מנחם־מנדל מוויטבסק וי׳ א ‪ 5‬רהמ‬

‫מקוליטק אל שרי חכמי ווהלין‪ ,‬ליטא ורייסין‬

‫] ‪ [ 8‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫אל שרי ח כ מי וו הלין ו לי ט א ורייסין‪.‬‬
‫]צפת‪ ,‬יו ם ב׳‪ ,‬י׳׳ג בשבט ת ק ל״ ח[‪.‬‬
‫האיגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חיב ת הארץ‪ ,‬דפי ם מ״ ח — מ ״ ט; ב״ירו שלים״‪ ,‬כרך ה׳‬
‫)תרס״א(‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 171— 168‬ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב כ״ ח;‬
‫בגנזי נס תרו ת‪ ,‬ח ל ק אור נערב‪ ,‬סי׳ פ״ ח; ובספר ה ח סי דו ת‬
‫ל אברהם כהנא‪ ,‬עמ׳ ‪) 176— 175‬ועיין שם גם עמ׳ ‪:172‬‬
‫״ ה איג רו ת ‪ . . .‬ני תנו ת ב שלימות כ מו שנמצאו בכתב־יד״(‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫בקיצור לשון הו ב א ה ה איגר ת בבית רבי לא״ ש היי ל מן‪,‬‬
‫דף ח׳‪ — .‬על־פי ה ה ע ת קו ת הנד פ סו ת הו ע ת ק ה ה איגר ת‬
‫באגרות קוד ש מארץ הקד ש‪ ,‬בארדיוב תרפ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪,20— 17‬‬
‫ובאגרות ארץ־ישראל לא׳ יערי‪ ,‬עמ׳ ‪ ,317‬סי׳ מ״ ח‪.‬‬
‫פירוט ה ת אריך נמצא רק בגנזי נ ס תרו ת‪ ,‬ונראה‪ ,‬שנפלה‬ ‫‪,‬‬
‫בו טעו ת קל ה‪ :‬י״ג בשבט ת ק ל״ ח חל ביו ם ג׳‪ ,‬ולא ביום‬
‫>‬ ‫ב׳‪.‬‬

‫בעז״ה יו ם ב׳ י״ג שבט שנת תקלח^ פה העיר ק ״ ק צפת^ תובב״א‬

‫מ ר חו ק א ק ר א לשלום שלומי א מוני ישראל ראשי או מו ת בי ת ישראל‬
‫כעת י א מ ר לה ם מ ה פעל אל תפ ארת רום עיני ישראל‪ ,‬ראשי גולות‬

‫לבסוף הגיעו שניהם לארץ־ישראל והצטרפו לשאר החסידים העולים‪ ,‬כפי שמעיד‬
‫אזכורם באיגרות כ״ה‪ ,‬ל״א‪ ,‬מ״ב שלהלן‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שחל שיבוש בהעתקת מלה זו‪ ,‬שכן עולה ממנה שנת ‪ .1461‬וראה את‬
‫דברי היילפרין במבוא לאיגרת זו‪ .‬הדעת נותנת‪ ,‬כי האיגרת נכתבה בין שנת תקל׳׳ח‬
‫לשנת תק״ם‪ ,‬וכי היא עוסקת בטביעת הספינה שעלו בה החסידים‪.‬‬
‫על תאריך האיגרת ראה דברי היילפרין במבוא לאיגרת שלפנינו‪ .‬זו האיגרת הראשונה‬
‫של עולי תקל״ז שהגיעה לידנו מארץ־ישראל‪ ,‬אף שאין זו האיגרת הראשונה‬
‫שנשלחה משם‪ ,‬כפי שעולה מאיגרת י״ג‪.‬‬
‫תחילה התיישבו עולי תקל״ז בצפת‪ ,‬אך בשנת תקמ״א עברו בחלקם לטבריה בשל‬
‫סכסוכים עם הספרדים‪.‬‬
‫‪63‬‬ ‫איגרת י׳‬

‫אריאל ה מ כי ם א ת שני ארי אל ה מ ה השרים אבירי הרועים גבוהי ם‬

‫על ג בוהי ם ובמקדש• על גבי ר א שיה ם נ טוי ם כעין ה ק ר ח הנורא‪ .‬שרי‬
‫ה תור ה גאוני עולם אורי ישראל וקדו שי ם אשר לא יערכם פאר ו ת ה ל ה‬
‫שמם הו א העולה ל מעלה והכל תלוי ב מ א מ ר ם ו מפני שמם נ ח ת ם כל‬
‫העולם כבוד שרי ח כ מי ודייני מ דינ ת וואלין ו לי ט א ורייסין וסביבו ת׳‬
‫יע״א ד׳ ישמרם‪®.‬‬
‫אחד״ ש הוד יקר תפ אר ת גדולתם ב א תי לה שיב מפני הכבוד הדר‬
‫והוד מלכו ת מלכי השלום‪ ,‬אף כי לא ר אי תי ם עד הנה ובוודאי אלו‬
‫חזי תי ם מ ק מי׳ הוי שפיר טפי^ בעז ה״י אבל ח ט א תינו מנעו הטו ב‬
‫לכן א ח ל ה נא אדני שירצה נא לפניה ם מ ש א ת כפי באג״ש כראות‬
‫פניה ם פני א ל קי ם ו הנ ה אנו מבק שי ם ודורשים שלומם וטובת □‬
‫לעולם‪ ,‬ואבשר או ת ם בתווך איש בשרו ל ק ר א ת רעהו שלום בואי‬
‫בעז ה״י לכ אן א ד מ ת קדש ע ה״ ק צפת תובב״א אני וביתי ולמען‬
‫א חיי וריעי אדברה נא שלום בו א ם כול□ מ ק טנ ם ועד גדלם שלמים‬
‫חיי ם ו קיי מי ם י ח ד כולם עשירים ועניים ו א ביוני ם אי ש וביתו באו‬
‫שלום ו ה׳ הצליח א ת דרכינו ונ ט ה כנהר שלומינו שלום לנו ולא‬
‫לפי מע שינו ומעבדינו ועשה נפל או ת גדולות לבדו למענו‪ ,‬ומלבד‬
‫הפרץ אשר נפל בישראל מרוב הפר סו ם דרך בחזיז קולות® אשר שלט‬
‫עין הרע בעו״ה ל ה פ קד ס פינ ה א ח ת עם כ מ ה נפשות® ד׳ יגדור‬
‫פרצות וימליצו טוב בעד כלל ישראל ובוודאי זכו ת ם הו א שעמדה‬
‫לנו וד׳ ה טו ב גם מז ה לא הני ח ידו ה טו ב ה י ת׳ מ ל ה טי ב אשר הגדיל‬
‫והפלי א מפליא לעשות להציל מן ה ס פינ ה ה הי א כשלושים אי ש‬
‫חוץ מדרך הטבע ומה □ ב ה ת ל ה בו ת לבם ל א ה ״ ק באו משם לכאן‬
‫והנ ם היו ם א תנו וסיפרו לנו גדולים מעשה אלקינו‪ .‬ו הנ ה להודיע‬
‫מ מ עלו ת מ אורי אור הארץ ה קדו ש ה ה מ פו ר ס מו ת אין צריכין ראי׳‬
‫ובמעט אשר ט ע מ תי ויאירו עיני‪ ,‬אבל פחד פ חד תי בראותי מ קו ם‬
‫אשר הללו בו א בו תינו ו אינ ם בעון שנאת חנ ם ועדיין בעו״ה לא‬
‫ה ט ה רנו מעון לבית נפרדות עם אנ שי ק רי ת חוצות‪ ,‬מורי ורבותי‬
‫שבכל עיר ועיר אשר מע שה שטן הצליח עד זה היו ם לכן א מ ר תי‬
‫טוב לי כי עוני תי לבקש שלום ורדפיהוה ו א ת שלום א חי ורעי אנכי‬

‫הכוונה למנהיגי החסידים בארצות ההן‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫פירושו‪ :‬אילו ראיתי את פניהם‪ ,‬היה טוב יותר‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסון הספינה אירע בשל פרסומה המוגזם של העלייה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ספינת העולים שטבעה )וראה לעיל‪ ,‬איגרות ז׳—ט׳(‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫במשפט זה ובהמשך הדברים נזכר העימות החריף שהתגלע בשנים ההן במזרח־‬ ‫‪7‬‬
‫אירופה בין החסידים למתנגדים‪ .‬עוד בהיותו בחוץ־לארץ עשה ר׳ מנחם־מנדל‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪64‬‬

‫מבק ש לכל הנוגעים בדבר הז ה אשר א ם ח ט א תי נגד כבוד ה׳ ונגד‬

‫כבודכם כבוד מלכ ם אשור על אנ שי ם ו או מ ר ח ט א תי וישר ה עוי תי‬
‫ולא שוה לי ו מ ח ל ה אני א ת פניה ם עד בוש‪ .‬ו מ א ח ר אשר עשיתי‬
‫ה מו ט ל עלי ו מ ע ת ה איו הדבר תלוי א ל א ברום מעלתם‪ ,‬אדוני‪,‬‬
‫ו ב ט חוני בה׳ א ל קי ם ובכם ה הו ל כי ם בדרכיו ודבקי ם ב מדו תיו מ ה‬
‫הו א רחו ם אף ה ם כן ו הו א רחו ם יכפר עון וכמו כן יעשו גם ה ם‬
‫שלא ל היו ת ח״ו אכזרי׳ ולא י ר ח מו ח״ו לעבור על ה מד ה‪ ,‬ו הנ ה‬
‫הי א דרכי מראש מ ק ד מי ארץ ישראל היי תי חו שק ו מ ת או ה ג״כ‬
‫ליחד ו ל א ח דו ת אבל מ ה אע שה כי בנותינו המליץ הי׳ מ פ חי כזבים‬
‫ודוברי שקר נגד פניה ם להעליל עלילות ברשע או תנו לפניה ם פני‬
‫ארי׳ לכן אף א ם הי׳ לבם כלב ה ארי׳ ה מ ס נ מו ס ואף כי לו ח כ מו‬
‫ישכילו ז א ת ששקר ענו בנו® לא י א שמו כל החו שבי ם כי מ ה יעשו‬
‫שאין לדין אל א מ ה שעיניו רו או ת ו אזניו שומעות והקולר תלוי‬
‫בצואר העדים ו א ח רי אשר הן כל פה דובר נבלה עלינו וי הי העם‬
‫כ מ אכולו ת אש אי ש על א חיו לא י ח מו לו לכן אף א ם הי׳ רצוני לתוך‬
‫ה שלום הו א לא כן י ד מ ה ולבבו לא כן יחשוב כי לה ש מיד בלבבו‬
‫ולהכרית לו מע ט אני שלום וכי אדבר ה מ ה ל מ ל ח מ ה‪ — .‬אך ע ת ה‬
‫הו אילו ופנו בנו הנ ה א שא דעי ל מ ר חו ק ולא על פניכם וכיון ששבת‬
‫נוגש שבתה מ ד ה ב ה גם שנאת ם גם קנ א ת ם כבר עברה א ח רי מי‬
‫ירדופו מלכי ישראל א חר פרעש א ח ד כאשר ירדוף ה קו ר א בהרים‪,‬‬
‫וע תה אליכ ם אי שי ם א ק ר א ו אליכ ם ה מ צו ה הז א ת ל היו ת בריתכם‬
‫א תנו ה חיי ם וה שלום ו א חרי אשר י הי׳ מא שרי העם הז ה מ ת א מי ם‬
‫בודאי א ח רי ה ם כל ישרי לב‪ ,‬הנ ה נא אדוני שמעו ו ת חי נפשיכם‬
‫הל א אב א ח ד לכולנו אל א ח ד בראנו מדוע נבגוד איש ב א חיו לחלל‬
‫ברית א בו תינו יכרת ה׳ כל שפתי חלק^ת לשון מדברת גדולות בגאווה‬
‫ובוז וגודל לבב ל א מור שפתינו א תנו מי'‪/‬אדון לנו ל הכו ת ארץ בשבט‬
‫פיו וברוח שפתיו יעננה לא יריעו ולא י ש חי תו בכל הר קד שי ה מ ע ט‬
‫מכם ה ל או ת אנ שים כי תלאו גם א ת א ל קי ם‪ ,‬וז א ת שנית יעשו כ סו ת‬
‫דמעה א ת מזבח ה׳ ארץ הקוד ש בכי מ אנ ק ה מ אין עוד פוגות ח״ו‬
‫ו מ ה יעשו ליום פ קוד ה אל נא א חי תרעו ח ״ו הנ ה עד היו ם ה׳ בניכם‬
‫ובנינו העד אשר א ת ם בגדתם בנו וכי אנו אנ שי בריתכם הלכנו‬
‫קדורני ת מפניכם אשר חז קו עלינו דבריכם אבל אנו מ ה נדברנו וכי‬
‫אנו אנשי בריתכם ובכל ז א ת שכחנו ומצידינו לא יבצר ח״ו והננו‬

‫מוויטבסק נסיונות לרפות את המתח בין שני המחנות‪ .‬ראה‪ :‬דובנוב‪ ,‬תולדות‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .‬החסידות‪ ,‬עמ׳ ‪.113‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 8‬המתנגדים לחסידים‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫איגרת י׳‬

‫מו ח לי ם לכולם מ חי ל ה גמורה שרירא וברירא ו קיי מ א לכל מי ש ה קני ט‬

‫או תנו אי ש אי שו בין בגוף ובין ב מ מון ו אין אנו מבק שי ם רק שלום‬
‫על ישראל כולם כולנו בפה א ח ד ו הנ ה כדי לטהר עצמינו מכל הח שדי ם‬
‫ב א מ ת אשר טפלו שקר עלינו מעידי ם עלינו א ת ה שמי ם ו א ת הארץ‬
‫ו הנ ה אל א ל קי ם ד׳ אל א ל קי ם ד׳ הו א היודע וישראל הו א ידע א ם‬
‫במרד ו א ם במעל ח״ו יעבור ו אפילו איז ה סייג והידור מצוה אי ש‬
‫א ת קברו לא יכלה ואל יו שיעינו כ היו ם הז ה ו מ ה עלינו עוד לעשות‬
‫ותעש‪ ,‬ו מ ע ת ה אלופינו אדונינו א חינו בשרינו מ ה שעבר אין‪ ,‬והי׳ כלא‬
‫הי׳ אבל אנו מ תפללין על הע תיד לא ע ת ה יבוש יעקב ולא עתה פניו‬
‫יחורו ו ב ט ח תי ש מצ א תי חן בעיני ה מ קו ם ויושבי שבת ת ח כ מוני ולא‬
‫י ח ל קו עוד ולא י חצו וה׳ י תן או מ ר המב שרות שבע רב י שאו הרי ם‬
‫שלום לעם היו שבים בה נשוא עון וגודל בק שתי ל קי ם א ת כל דברי‬
‫ה אגר ת הז א ת ה שנית וה שלי שית ל ה ע תי קו ולשלחו‪ ,‬בכל גבולי ישראל‬
‫ו חכ ם לב י ק ח מצו ת מ ל ת א אלבי שיי הו יקירא^ ל היו ת רגל שלישיס!‬
‫ל קיי ם העולם העו מד על הדין ו א מ ת ושלום וברכות ינו חו על ראשם‬
‫שאין ה ק ב״ ה מוצא כלי מ חזי ק ברכה א ל א ה שלום וד׳ עוז לעמו י תן‬
‫ד׳ יברך א ת עמו בשלום ולו י ק ה ת עמי ם מארבע רו חו ת העולם בביאת‬
‫גואל ה א מי תי אשר קיצו מעין כל חי נעלם י מ ה ר יחי ש מע שיהו באי ש‬
‫חול ם חלו ם וגם אנכי לא אח שוך פי מלה תפלל בתדירות בעד כל‬
‫ה מ תנד בי ם לדבר ז ה ו^'‪ 2‬פרוש כפי ה שמי ם ואו מר ברכה ושלום ו חיי ם‬
‫מ א דו ״ ה לדבר הז ה י ס ל חו אדוני ל ה ח תו מי ם פה אני ורעי הנ א מני ם‬
‫לאשר איננו פה ע״ש א חי ה ם י ק ר או שלום כה דברי דורשים ו מבק שי ם‬
‫שלומם בלב ונפש חפי צ ה מר חפ ת ב שחי׳ א ח ת כופפת זעירא ד מן‬
‫הברייא^^ מ״מ״! ואה״כ^! אב רה ם בהרב ר׳ מ שה זצל״ה בל א א מ״ ר‬
‫׳‬ ‫י‬ ‫מו ״ ה אלכסנדר ה כ הן זצלל״ה‪.‬׳'^‬

‫)מתוך ‪ :‬ח״א ביחובסקי‪ ,‬גנזי נסתרות‪ ,‬ירושלים תרפ״ד‪ ,‬חלק אור נערב‪ ,‬עט׳ כ״ח—ל׳(‬

‫פירושו‪ :‬תלמיד אוהב לצטט את מורו )על־פי בבלי שבת י׳ ע״ב(‪ ,‬כלומר‪ ,‬חכם‬ ‫‪9‬‬
‫יקיים את המצווה להביא דברים בשם מורו‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬אדם צריך לשמור אחד משלושת התנאים לקיום העולם‪ ,‬על־פי‪ :‬״על‬ ‫‪10‬‬
‫שלשה דברים העולם עומד‪ ,‬על הדין ועל האמת ועל השלום״ )מסכת אבות א׳ י״ח(‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬הוא משתחווה )מתכופף( לפניו אפיים )על־פי בבלי שבת ק״ו ע״ב(‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫מנחם־מנדל מוויטבסק‪ ,‬מנהיג העולים‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫הכהן‪ ,‬הלוא הוא ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬ממנהיגי העולים‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫כאן נפל שיבוש בסדר העתקתן של החתימות‪ .‬לפי יערי )אגרות‪ ,‬עמי ‪ (320‬צריך‬ ‫‪14‬‬
‫להיות ״נאום מנחם מנדל בהרב מו״ה משה זצללה״ה ונאום אברהם בא״א מו״ה‬
‫‪-‬‬ ‫אלכסנדר כ״ץ זצללה״ה״‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪66‬‬

‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬ ‫י״א‬

‫אל חסידי סמילה‬

‫] ‪ [ 9‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ס מי ל ה )סמוליין(‪.‬‬
‫]צפת‪ ,‬אמצע שבט — כ ס ל ח[ ת ק ל״ ח‪.‬‬
‫ה איג ר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף מ״ ט; ב״ירו שלים״‪ ,‬כרך ה׳ )תרס״א(‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫עמ׳ ‪ ; 173— 171‬ו ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב כ״ט‪ .‬על־פי‬
‫ה מוד פ ס‪ :‬אגרו ת קדש מארץ הקד ש‪ ,‬בארדיוב תרפ״ז‪,‬‬
‫‪ ; 23— 21‬א׳ יערי‪ ,‬אגרות ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.320‬‬
‫מגוף ה איגר ת יוצא; שנכתבה בצפת בשנת ת ק ל״ ח‪ ,‬בערך‬
‫באמצע שבט — כסליו‪ ,‬וז ה לשונה‪ :‬״כבר הודע תי נ א מנ ה‬
‫במכתב ע״י ציר נ א מן ל שולחיו הרבני המופלג מ׳ שלמה‬
‫סג״ל ושם נא מר מכל תו צ או תינו ו מ בו או תינו ל א ר ה״ ק‬
‫בשלום בלי פגע ו מ ק בי עו ת א ה לינו פה עי ה ״ ק צפת‬
‫תובב״א ‪ . . .‬ו היינו בר״ח שבט ב עי ה״ ק טבריה תובב״ א‬
‫ונתעכבנו שם בערך שני שבועות ‪ . . .‬אנו מחכים ומקוים‬
‫לד׳ מגשמי רצון וברכה ונדבה של השנה הזאת‪.‬״ וה שוו ה‬
‫תאריך איגרת מ ס׳ ‪.8‬‬

‫אגרת מאדומ״ר כהנא קדישא^ נ״ע מש׳ תקל״ח‪.‬‬

‫שלומים‪ .‬רבים כ טלי ם וכרביבים ישיגו ל או״נ כחול ירבו י מי ם‪ .‬שמם‬
‫ה טו ב יעמדו לדור דורים וכו׳ אנ״ ש ה מו פ ל אי ם ו ה מופלגי ם דק׳‬
‫סמילה^ יע״ א‪:‬‬
‫אחד״ש מבוא ה שלום כמ שפט ל או ה בי שמו ית׳‪ .‬בא תי להודיע‬
‫מ ב רי א תי ת״ל בעזה״ ש כולנו בחו״ ש‪, .‬ו מי י תן ו הי׳ כזה לעולמים‬
‫ול ר או ת ם פ א״פ ברוב עוז ושלום‪ .‬כבר הודע ת ם ^ נ א מנ ה ע״י ציר נ א מן‬
‫ל שולחי הרבני המופלג מו ״ ה שלמה סג״ל‪ °‬ושם נ א מר בכל תו צ א תינו‬
‫ו מבו אנו ב א ר ה״ ק בשלום בלי פגע ו מ ק בי עו ת א ה לינו פה עי ה״ ק צפת‬
‫ת״ו‪ .‬ו א ם גם מ חידו שי העניני ם ו מ הו ת הז מן ו מ ק ר ה הע ת שמ שונה‬
‫בו א ה מכל אשר לפנים וכי מצ אנו א ת העיר שלוה ו ש קי ט ה מן‬

‫דומה‪ ,‬כי נפלה כאן טעות בהדפסה‪ ,‬וכי במקום ״כסלו״ צריך להיות ״אדר״‪ ,‬שהרי‬ ‫‪1‬‬
‫לפי המשך הדברים שמביא היילפרין לא ייתכן‪ ,‬כי המכתב נכתב בכסלו‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬הכהן הקדוש‪ ,‬כלומר‪ ,‬ר׳ אברהם מקוליסק‪ .‬מובן‪ ,‬שזו תוספת המעתיק‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ,Smila‬הלוא היא סמולייאן שבאיזור בראצלאב‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫כלומר‪ ,‬קיבלתם הודעה‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫שד״ר ששלחו החסידים‪ .‬ראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.611—609‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪67‬‬ ‫איגרת י״א‬

‫ה מ ל ח מו ת שהי׳ בין מלכי כנען זע״ז‪ ®.‬ו הי׳ ממש שעת חי רו ם שלא‬
‫עבר בה רגל א ד ם מ מ קו מו אל מ קו ם ה ס מו ך לו‪ .‬ונראה בחוש לעין‬
‫כל גודל ח ס די ה שי״ ת שהופלא עמנו לעשות שלום בארץ מעט קו ד ם‬
‫בו אינו לקדו שת הארץ מקור החיים‪.‬׳׳ ורובי קדו שת הארץ ה מפלג ת‬
‫שבחה אין לספר ולסיים‪ .‬וע״ז מ חויי בי ם אנו לברך ולהודו ת ולהעתיר‬
‫שיהי׳ עמנו כאשר הי׳ עם אבו תינו‪ .‬ו הי ה רעב בארץ בשנה הז א ת‬
‫אשר לא הי׳ לפנים שנתייקר השער עשרת מונים‪ .‬ואעפי״כ מי שדבקה‬
‫נפשו לה שאר בארץ לא עזבנו או תו בעזה״ ש מלי תן לו לח ם ו מ חי ה‪.‬‬
‫וה׳ י ת׳ עזרינו ל ה ס פי ק טרף לכ מ ה מ או ת נפשות וכי א ם תם הכ סף‬
‫מעדתינו השגנו ו מצ אנו ללוות על ריוח® ל אלפי ם גדולים לפרנס א ת‬
‫כולם שיוכלו לעבוד עבודה תמה‪ °‬כי כל הנ שארים מופלגים בתורה‬
‫יר אי ם ו שלימים ועל להבא אנו מ ח כי ם ו מ קוי ם מ ה׳ ית׳ לפי סדר‬
‫ה שנים ה ק ד מוניו ת כפי הנ שמע ו הנ ר א ה מג שמי רצון וברכה ונדבה‬
‫של ה שנה הז א ת‪ !“.‬ו מ ה גם שבהאריך הז מן ילמדו איש שפת רעהו‬
‫וי הי׳ אפשר לעשות בכל הפרנסות‪ !!.‬ואודיע גודל ח ס ד ה שי״ ת עלינו‬
‫שנתן חן כולנו בעיני ה ספרדי ם וה א שכנזי ם אשר בכל ערי ישראל‪.‬‬
‫וממ ש ה ם בעיניה ם לנגד האנ שי ם ה שלי מי ם א תנו כחגבים‪ !2.‬כי שלחו‬
‫עוד מירו שלים עי ה״ ק ת״ו בבק שה ו חנינ ה גדולה שנקבע לדור ע מה ם‪.‬‬
‫גם בטבריא בקשו או תנו פעמים רבות‪ !“.‬ו היינו בר״ח שבט ב עי ה״ ק‬
‫טבריא ת״ו ונתעכבו שם בערך שני שבועות^! ממש הי׳ בעיניה ם כי מי ם‬
‫א ח די ם מגודל ה א ה ב ה ו ה ת שו ק ה שיש לכולם לדור ב מ קו ם א חד‪.‬‬
‫והרב הגדול ה מ פו ר ס ם איש א ל קי מו ״ ה מנ ח ם מענדיל“! עשה שידוך‬
‫עם בנו המופלג מו ״ ה משה«! עם חכ ם גדול ומפורס ם בתורה‬

‫המדובר במלחמות שהתחוללו בארץ־ישראל בשנות השבעים של המאה הי״ח‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫המכונות ״מרד עלי ביי״‪.‬‬
‫מכאן אפשר ללמוד‪ ,‬שהיה קשר בין הפסקת הקרבות בארץ־ישראל וביו עליית‬ ‫‪7‬‬
‫החסידים בשנת תקל״ז‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בריבית‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫כלומר‪ ,‬עבודת ה׳‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫כלומר‪ ,‬מחכים לתרומות מחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫אחת הבעיות הקשות של האשכנזים בארץ־ישראל היתה‪ ,‬שלא ידעו את השפות‬ ‫‪11‬‬
‫המקומיות — ערבית וטורקית — ואף לא לאדינו‪ ,‬ודבר זה הקשה עליהם לעסוק‬
‫במסחר זעיר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בעיני התושבים הוותיקים היה לחסידים העולים יתרון עליהם‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫בירושלים ובטבריה היו אז קהילות אשכנזיות קטנות‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫מכאן למד היילפרין על התאריך המשוער של האיגרת שלפנינו )וראה לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪14‬‬
‫‪.( 1‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪ 15‬מוויטבסק‪ ,‬מנהיג העולים‪.‬‬
‫‪ 16‬נפטר בשנת תקנ״ט‪ .‬ראה עליו‪ :‬ע׳ אבישר‪ ,‬ספר טבריה‪ ,‬ירושלים תשל״ג‪ ,‬עמי ‪.303‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪68‬‬

‫ו ב ח סי דו ת ובעשירות‪ .‬ונ תן נדוניא סך שמונה מ או ת אריות^^ ו הו א‬

‫מי קי רי וח שובי ירושלים ו ה ספ רדי ם אשר שם‪ .‬וחכ ם הכ״ל הו א‬
‫מ חו תן של חכ ם הכולל של טבריא שהוא כעת נ ת מנ ה ל מדינ ה של‬
‫טורקיי‪ !®.‬וכל ה ספרדי ם יודעי ם מכל הג״ע׳'^ שהי׳ ב חו״ל מ ח ס די‬
‫ה שי״ ת שהי׳ בעיני כולם ללעג ו ל קל ס גדול ו מ או ס הו א אצלם ז א ת‬
‫ה קנ א ה מ ח מ ת ה ת או ה כמו ש מ או ס אצל כל אנ שי שלומינו‪ .‬ו ת א מינו‬
‫לי ב א מי תו ת וכה יזכנו ה שי״ ת לעבדו ב א מ ת מ תוך טוב לב בתוד‬
‫כלל ישראל איך שנתנו לי אנ שי טבריא ה מ פו ר ס מי ם ג״ע ששלחו‬
‫לה ם מחוד ש אדר שנת ת ק ל״ז בעת נ סי ע תינו מ מ דינ תינו מחו״ל‪.‬ם‪2‬‬
‫ולא נזכיר א ת ש מו ת ם על שפתי‪ .‬ונ ת תי אל לבי לדונו לשריפה‪ .‬ו הי׳‬
‫אצלי כ מ ה י מי ם ו א ח״ כ שרפתי או תו לעיני כל בפני הנגידים‪ .‬וככה‬
‫נזכה שישרפו כל מ דו ת ה קנ א ה ו ה ת או ה והכבוד מלב כל ישראל‪.‬‬
‫ודעת לנבון ניקל שבארץ ה טו מ א ה מי ד ת ה טו מ א ה יכולה לפעול איז ה‬
‫דבר‪ .‬אבל ב א ר ה״ ק אשר ה׳ דורש או ת ה וכו׳ ו מ ק ר א מלא הו א ו ת קי א‬
‫הארץ!^ וכו׳ עד ע מלק יושב וכו ‪ 2v‬ו א ת ם חז קו וא מצו ידי ם רפות‬
‫וברכיים כושלות אמצו‪ .‬עכ״פ בק ש תי לשלוח לנו אגרת שלומים‬
‫מברי א ת ם ה טו ב איך ו מ ה ו מי ו מי וכו׳ ו ת הי׳ לנו למישב נפש‪ .‬ועלינו‬
‫להזכיר או ת ם ל טובה ולברכה בכל מ קו מו ת ה קדו שי ם ה מ ח לי ם שם‬
‫א ת פני ה׳ כאשר זכינו‪ .‬וכה נזכה ל חי לתשובת ה שנה ל ה ש ת ט ח על‬
‫קברי נבי אי ם ו תנ אי ם פה עי ה ״ ק צפת ת״ו‪ .‬גם בטבריא ת״ו היינו על‬
‫קבר ר׳ יו חנן בן זכ אי גם על קבר ך׳ עקיבא עם כ״ד אלף ת ל מידי ם‬
‫ור׳ חיי א ובניו ור׳ ה מנונ א סב א ור׳ מ אי ר בעה״נ ו כ מו הו ל אין מספר‬
‫גם היינו בלכתינו לכפר מירון ששם מערת רשב״י עם ר׳ אלעזר בנו‬
‫גם ר׳ יו סי ד מן יו ק ר ת ‪.‬עם בנו שהוצי א ת אני ם בלא זמנם‪ 23.‬וקבלה‬
‫בידם שזה אי לן ת אנ ה שעומד על פ תח ה מערה הו א או תו ה אי לן‬

‫סכום זה‪ ,‬שהיה נכבד למדי ‪ .‬בזמן ההוא‪ ,‬עשוי ללמד על מצבו הכלכלי של ר׳‬ ‫‪17‬‬
‫מנחםימנדל מוויטבסק ועל גודלה של נדוניה בתקופה זו‪.‬‬
‫נסחים אחרים של האיגרת — לונץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬שנה ה׳‪ ,‬וס׳ גנזי נסתרות —‬ ‫‪18‬‬
‫גורסים ״מדינה גדולה״‪ .‬אין אנו יודעים מי היו האישים הנזכרים כאן‪ .‬רבה של‬
‫‪.‬‬ ‫טבריה היה מבני משפחת אבולעפייא‪.‬‬
‫הכוונה לעדות שמסרו המתנגדים נגד‪.‬החסידים בשנות השבעים‪ .‬וראה‪ :‬דובנוב‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫תולדות החסידות‪ ,‬עמי •‪.137—126‬‬
‫המדובר בכרוז שפרסמו המתנגדים נגד החסידים‪ ,‬ובעקבות עלייתם של החסידים‬ ‫‪20‬‬
‫שלחוהו גם לארץ־ישראל‪ .‬מכאן אנו למדים‪ ,‬כי החסידים יצאו לארץ־ישראל באדר‬
‫תקל״ז‪.‬‬
‫על־פי ויקרא י״ח כ״ה‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫על־פי במדבר י׳׳ג כ״ט‪ .‬חריפות הדברים אופיינית לר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬שמנהגיו‬ ‫‪22‬‬
‫‪,‬‬ ‫עוררו פולמוס חריף עוד בחוץ־לארץ‪.‬‬
‫בבלי תענית כ״ד ע״א‪. .‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪69‬‬ ‫איגרת י״ב‬

‫בעצמו ועדייו הו א מו צי א בכל ה שנים גם ב היו תינו ב ח מי טברי א‬

‫ראינו כ מ ה וכ מ ה ע מודי ם של ר׳ א מי ור׳ אסי^״ ולא י או מן כי יסופר‬
‫מ הנ פל או ת ולדעתינו אין יכול ת בשום מלכו ת לעשות כ מו ת ם בנוי‬
‫ובמראה ו ב קו מ ה‪ .‬ואקצר ואו״ ש מ א ד ה״ ש כנפשם ה ח בי ב ה וכנפש‬
‫הדו״ש ת מיד בלונ״ח ומתפלל בעדם בכל אשר יפנו יצליחו‪:‬‬
‫נ או ם א ב ר ה ם ב א״ א מ ר׳ ה אלבסנדר ב״ץ ז ל ה״ ה‪20‬‬

‫)מתוך‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז‪ ,‬דף מ״ט(‬

‫י״ב א מי ת ר׳ מצחם־מנדל מוויטבסק‬

‫אל מנהמי וילנה ורבניה‬

‫] ‪ [ 10‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ל מנ היגי וילנה ורבניה‪.‬‬

‫צפת‪] ,‬חורף[ ת קל״ ח‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שבכתב־יד‪ ,‬בגנזי נ ס תרו ת‪,‬‬
‫ח ל ק אור נערב‪ ,‬סי׳ פ״ז‪ ,‬ב שלימות; בבית רבי‪ ,‬עמי‬
‫‪ 18— 17‬ן ובספר ה ח סי דו ת לא׳ כ הנ א‪ ,‬עמ׳ ‪,178— 177‬‬
‫ב ה ש מ טו ת‪ — .‬על־פי הנדפס בבית רבי‪ ,‬ה בי א ה גם‬
‫הורודצקי‪ ,‬ה ח סי די ם ו ה ח סי דו ת‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ ל״ב — ל״ג‪.‬‬
‫היי ל מן) ש ם( משער‪ ,‬כי ה מכ ת ב נשלח לידי הרב ר׳ שמואל‪,‬‬
‫אשר ר׳ מנ ח ם־ מנדל ה ת א כ סן בשעתו בביתו‪ ,‬לפי מ סו ר ת‬
‫בית שניאורסון‪ .‬לפי דובנוב‪ ,‬תולדו ת ה ח סי דו ת‪ ,‬עמ׳ ‪,135‬‬
‫נ שלחה ה איגר ת לידידיו של ר מ״ מ‪ ,‬שלא נמנו עם כת‬
‫ה ח סי די ם‪ ,‬אל א ביק שו לפשר בין הצדדים‪ .‬וה שווה‪:‬‬
‫ישראל קלוזנר‪ ,‬וילנא ב ת קו פ ת הגאון‪ ,‬ירושלים תש״ב‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.23— 22‬‬

‫שנת ת ק ל״ ח‬
‫ושמעו א ת שמי בני ישראל כי ה ם אצילי בני ישראל‪ ,‬ולמי כל ח מ ד ת‬
‫ישראל‪ ,‬הלא לכם ראש שבטי ישראל‪ ,‬ה מ כי ם א ת שני אריאל‪ ,‬מיניי הו‬
‫מלכי מינ ה ״ו אפרכי‪ ,‬ריכא בר ריכא^ חורי הארץ ישרים‪ ,‬ח כ מי ם‬
‫מ חו כ מי ם‪ ,‬מופלגים ו מו פל אי ם מ סו ל אי ם בפז ופנינים‪ ,‬עוקרי הרים‪,‬‬

‫‪ 24‬בבלי ברכות ח׳ ע״א‪ .‬וראה‪ :‬אבישר )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(16‬עט׳ ‪. 238‬‬

‫‪ 25‬ר׳ אברהם הכהן מקוליסק‪ ,‬מראשי העולים‪.‬‬
‫‪ 1‬פירושו‪ :‬מהם מלכים‪ ,‬מהם שרים‪ ,‬אציל בן אציל‪).‬על־פי בבלי בבא בתרא ד׳ ע״א(‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪70‬‬

‫ובסברא זו בזו טו חני ם ו אדי רי ה ם עליהם; הרבנים הג אוני ם חיצי ם‬

‫שנונים לו ה טי חרב ה מ ת ה פ כ ת בים ה תל מוד‪ ,‬ה מ פו ר ס מי ם בפ ר סו מי‬
‫נשא‪ ,‬וגבוה מ א ד וגבוה על גבוהי ם שר ה תו ר ה כעין ה ק ר ח הנורא;‬
‫א הו בי תורה או ה בי ידידי נפשי שרי חורי וסגני‪ ,‬ח כ מי סבי ודייני‪,‬‬
‫אנשי ק רי ה נ א מנ ה ק ״ ק ווילנא ה׳ י שמרם י חז ק במעוזם‪ ,‬יעשה שלום‬
‫לה ם עד כי יבא שילה ויפרוס סודרי׳ עלווי רישייהו‪.‬‬
‫א חר ד׳ שלום הוד יקר תפ ארת גדולת ם ושם מצאנו מ צ אוי ענוותנו ת ם‬
‫וצדק ת ם ה עו מד ת לעד ז א ת ועוד א ח ר ת אשר ב היו תי ב מ חנ ם הקדוש^‬
‫שלו בביתם ורענן ב היכל ם היכלי מלך קרבוני בזרועם ה ר מ ה ב אה ב ה‬
‫עזה שאין לה סוף ו הי א שעמדה לנו מע ת היו תי שם אני עד היו ם‬
‫עליה ם נ ס מ כ תי להרי ם ידי אל מלכי ה שלום אף כי לא ר אי תי ם עד‬
‫הנ ה ובוודאי אלו חזי תי ם מ ק מי׳ הוי שפיר טפי^ אבל מ ה אע שה כי‬
‫גכה טורא^ בינינו וה׳ א ל קי הו א י סיר א ת המליץ אשר בינו תינו ה מ ה‬
‫ה מל שיני ם מ ס כי ם ה מ בדילי ם נרגנים ה מפ רידי ם בין הד בי קי׳ ו מ שלחי ם‬
‫מדון בין ה א חי ם ה מ ה היו בעוכרי עוכרי ישראל ואלו הן הגר מין‬
‫בניז קין ועל פי ה ם נעשה כל ריב וכל נגע ועל יד ם ישפך דם נפשות‬
‫א ביוני ם נ קיי ם והכ שילו א ת ה צדי קי׳ ה הו לכי ם ל תו מ ם לדון דיני‬
‫נפשות עד מ קו ם שידם מגעת ותעש; ו הנ ה אל א ל קי ם ה׳ א ל קי ם ה׳‬
‫הו א יודע וישראל הו א יודע כי שקר ענו בנו הנני עומד כ היו ם על‬
‫א ד מ ת קוד ש ו הי׳ ה׳ לי ל אלקי׳ עד‪ ,‬בו אני נשבע ובשמו אני נושא ב א ם‬
‫שיש בנו־ובדע תינו ו ב א מונ תינו ח ״ו שוס שמץ דופי או ח ״ו כפירות‬
‫תורתינו הקדו ש ה שבכתב ושבע״פ אפי׳ איז ה סייג ונדר מצוה נגד ה׳‬
‫ונגד מ שי חו אל יושיענו היו ם הז ה ו א ם ב א מ ת ו ב ת מי ם אנו עושי׳‬
‫ו הולכי ם ע״פ תור תינו ה קדו ש ה הנ תונ ה ע״י מרעה׳ כאשר נתפרש‬
‫ע״פ חז״ ל תנ אי ם ו א מו ר אי ם ו הג אוני ם ק ד מ אי ובתראי ו ה פו ס קי ם‬
‫אשר מי מי ה ם אנו שותים ה׳ א ל קי׳ שמע נא חרפת עבדים והשב‬
‫שבעתים לאור באור פניך וי חד לבבינו לעבודתך ויראתך ודבקינו‬
‫במצותך כי הי א חיינו ואורך י מינו ובה ם אנו עו ס קי ם ו מ ת אוי ם‬
‫ו מ ש תו ק קי ם ת מיד ו מו ס רי ם נפשינו כל הי מי ם כי באלה חפצינו® והג ם‬
‫כי הרבה ילדו ת עושה להני זעירי ד מן חבריא אשר כ מעט שנפתחו‬
‫מאור עיני ה ם מ ה מ ת ח ס די ם ח ס די מדע וה שכל אשר מנעם ה׳ מכבוד‬

‫הכוונה לנסיונותיו העקרים של מנחם־מנדל מוויטבסק לפשר בין החסידים למת­‬

‫נגדים עוד לפני עלייתו לארץ־ישראל‪ .‬ראה‪ :‬דובנוב‪ ,‬תולדות החסידות‪ ,‬עמ׳ ‪;113‬‬
‫היילפרין‪ ,‬עט׳ ‪.32—31‬‬
‫פירושו; אילו ראיתי את פניהם‪ ,‬היה טוב יותר‪.‬‬
‫הר‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחיצה‪.‬‬
‫בכך יש משום תשובה על טענות המתנגדים‪.‬‬
‫‪71‬‬ ‫איגרת י” ב‬

‫א ל קי׳ ה ס ת ר דבר ו מ תנ הגי ם ב ת מי מו ת ם ב ה ת ע טפו ת כ סו ת ם ולא‬

‫לשום כוונ ת כיוון כלל כי לאו בני דעת וכוונה נינהו ו ה א מ ת יורה‬
‫דרכו ודעת שפתי ברור מללו כי ה ם לא ראו פני ו ד חי תי ם בשתי ידים®‬
‫אבל תו פ סי תורה ה ם ידעוני ו ל מד תי ם ח כ מ ה ל ח כי מין ומודעא ליודעי‬
‫בינה כיד ה׳ ה טו ב ה עלי‪ :‬ו הנ ה נא אדוני מורי ורבותי א חי וריעי‬
‫נ א מני א ת א ל קי׳ אני ירא ועד ה׳ בינינו שהננו מעבירים על דעתינו‬
‫ועוזבים ו מו ה לי ם לכל מי שהכעיס ו ה קני ט או תנו וכל מי שהרע לנו‬
‫בין בגוף בין ב מ מון ה׳ ה טו ב יכפר בעדם ולא יעשה שום רושם כלל‬
‫שכולם לש״ש נתכונו אך ע ת ה לו שמענו א חי ורעי נ א מני או ה בי ה׳‬
‫ועובדים הנ א מני ם מ היו ם ו ה ל א ה אל ת ת ח ט או בני חו סו נא עליכם‬
‫ועל מע שיכם ה טו בי ם שלא לאבד עולם בשעה א ח ת א ת א ל קי ם אנו‬
‫י רי אי ם ו או תו אנו עובדים ו מ ה גם עתה ב״ ה שה חיינו ו קיי מנו והגיענו‬
‫אל ה מ קו ם הז ה א שר הללו בו א בו תינו ח מ ד ת הלבבות משוש הרעיונו ת‬
‫אשר מי יוכל לספר זיו זוהר הו ד ה וקדו שתה עליה אף בעת חורבנו‬
‫וכפוב״ש הננו עו מדי ם על ה תו ר ה ועל העבודה ת מיד בכי״ו ומצלינן‬
‫ה א נ ח נ ^ ב חיי כון ו ביו מי כון ובחיי דכל בי ת ישראל בבה״כ של ב״י®‬
‫ושארי ב״כ ה קדו שי ם ועל כל קברי תנ אי ם ו א מו ר אי ם ו הנבי אי ם אשר‬
‫בה שגות ידינו לעלות ו הנ ה א ת ם עדי ישראל ו ס ה די ב מרו מי ם אשר‬
‫ב היו תי ב מ חנ ם הקדו ש רצונו וחפצי חי ה ל היו ת נ קי מ ה׳ ומי שראל‬
‫ו הלכ תי לי תן א מ ת ל א לכל הדברי׳ ו ה א מ ת ולא א ס תיי ע מי ל ת א ו מ ה‬
‫גם ע ת ה ב הבי אני ה׳ אל מכון שבתו עולמים זבול תפארתנו ה שו מ מ ה‬
‫וחריב ה מבלי יושב בעבור שנאת חנ ם ש הי ת ה בין הורינו לו ה טי אש‬
‫שנאתי א ת ה חיי ם ורע עלי המע שה מ אד ומר ה מו ת ל היו ת בני אד ם‬
‫נכשלי׳ בדברם בני צדיקי׳ גדולים וטובי ם מ מני לכן ב א תי לבקש‬
‫שלום ול הוליכ ם א ח רי ה ם עד בלי די אדוני מורי ורבותי אשר ק טנ ם‬
‫עבה מ מ תני א ם ח ט א תי נגד כבודם כבוד מלכי ם אני והנלוי ם על‬
‫אשור על האנ שי ם ק ה ל גדול י ח ד ו ח לי תי פניכם עד בוש ל מ חול לי ו ה׳‬
‫הו א ה טו ב ו הו א רחו ם יכפר עון ו א ת ם הד ב קי ם בה׳ א ל קי ם חיי ם‬
‫וב מד תי תענו ו ת א מ רו ס ל ח תי ו מ ע ת ה א ח ב״י א ח ל ה נא אדוני הבדלו‬
‫מן הרע הז א ת מכל הרעות אשר לא נפרדו עוד ל<־‪ 2‬רבעה ראשים אשר‬
‫מי כעם ישראל גוי א ח ד בארץ בני אב א ח ד אנ חנו ואל א ח ד בראנו‬
‫ול מ ה יבגדו אי ש ב א חיו הכצעק ת ה ה ב א ה בכתובי ם ויצעקו בקול גדול‬
‫מ אי א מ רו בייא בייא ה אי ד אחריב א לבי מ קד שא וקליי׳ להיכלא‬

‫‪ 6‬חלק מן הפונים לכת החסידים נדחו על־ידי ר׳ מנחם־מנדל וחבריו‪.‬‬

‫‪ 7‬פירושו‪ :‬ומתפללים אנו‪.‬‬
‫‪ 8‬בבית־הכנסת ״בית יוסף״ על־שם ר׳ יוסף קארו בצפת‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪72‬‬

‫ו ק ט לינ הו לצדי קיי א ואגל תון לישראל מן א ר עי הו ף ועדיין ק א מרקד‬

‫בינינו אל נא א חי תרעו בדבור סרה על עם ה׳ הלא כל הארץ לפניכם‬
‫ועיני כל ישראל עליכם וב שלומכם י הי שלום הכל שלום ו מ מי ל א‬
‫למל שינים אל ת הי ת קו ה יכרות ה׳ כל שפתי ח ל קו ת לא ירעו ולא‬
‫י שחי תו בכל ארץ הקוד ש ו מו ב ט חני באנשי קרי׳ נ א מנ ה א מוני שלומי‬
‫ישראל שי שלימו נ א מן לנ א מן וכלל ישראל בי חד ב ת מיכו ת מד ת ם‬
‫בתולדה מ ד ת א בו תינו אב רה ם י צ ח ק ויעקב אשר מבני בניה ם אנ חנו‬
‫ה חפצי ם שלום ו א ח דו ת ר חמני ם גומלי ח ס די ם איש א ת רעהו יעזורו‬
‫ו ל א חיו י א מ ר חז ק ונ ת חז ק בעד עמינו ובעד ערי א ל קינו אשר לעת כז א ת‬
‫צריכין חיזו ק גדול אשר ה ת א ס פו ובאו הרבה עניים לרוב אף ל פי ה״נ‬
‫בה ש קפ ה רא שונה ה שכילו א ת אשר עשו ונואלו ל ס מוך עצמם על‬
‫ני סי ם ו הפ קי רו ע צ מ ם‪,‬נ שי ה ם ובניהם״^ אבל ע מד תי על סוף דעתם‬
‫הרבה מ ה ם לש״ש כוונ תם ודעתם ה מ ה ה מופלגי ם בעלי תורה ועבודה‬
‫ו הנ ה הנ ם א שר נשארו בארץ הקוד ש כי הרבה לרוב נ ספ חו ובאו כולם‬
‫לארץ ישראל ה קדו ש ה אבל כ מ ה מ ה ם חזרו מ א מ צע הדרך מ שפת‬
‫הי ם ו מ ס טנ בו ל ו מ ה גם בעו״ה מגודל עין הרע ס פינ ה א ח ת נשברה^!‬
‫ואשר נצלו חזרו לבי ת ם הרבה מ א ד חזרו מ א ה ״ ק אשר לא זכו לשבת‬
‫בה ו הנ ה א ם היו כולם באי ם היו מ כ סי ם א ת עין הארץ ואשר נשארו‬
‫בכאן כל מן ה ס מו כי ם לנא א הני לה ם שטיותם^^ אף ח כ מ ת ם ע מדה‬
‫ל ה ם ו הנ ה ה ם י רי אי ם ו שלימי ם ו מע ת ה קו מו השרים לעזרת ה׳‬
‫בג בו רי ם‪ .‬הנ ה מ א ת ה׳ הי ת ה ז א ת פיו הו א צוה ורוחו הו א קבצם‬
‫כ מ״ כ באו ג״כ מעבר לים מ ק״ג טוכו״ס^^ מאנ שי ספרדי ם ב או תו‬
‫פרק לערך מ א ה ושלשים נפשות מ ה ם עשירים וגם עניים ח כ מי ם גם‬
‫ע״ה מ ע ת ה אין לנו לע סוק בנ ס ת רו ת לשאול מ ה ז ה ו הנ ה עדי ב שחק‬
‫נ א מן עלי אבא שבשמים אשר לא היןנ ה ידי עמהם^^ אדרבא אשר‬
‫צו ח תי ורביתי ע מ ה ם עד בוש ורובם א׳‪/‬צר לא ידעתי ו שמעתי כלל‬
‫ו הנ ה אני בעניי הכינו תי בעז״ה די סיפוקי®! ואשר א תי יש מ ה ם בעלי‬
‫יכול ת ו טובי לב אבל כשל כח ה סבל נלאינו נשוא וכבר הוצ אנו עליה ם‬

‫פירושו‪ :‬אוי‪ ,‬אוי‪ ,‬זה — כלומר‪ ,‬היצר הרע — שהחריב את בית־המקדש ושרף את‬ ‫‪9‬‬
‫ההיכל והרג את הצדיקים והגלה את ישראל מארצו )על־פי בבלי יומא ס״ט ע״ב(‪.‬‬
‫בקטע זה יש פנייה אל ראשי המתנגדים בליטא‪.‬‬
‫המדובר ברבים שהסתפחו אל החסידים העולים בלי להיות רצויים )וראה בהמשך‬ ‫‪10‬‬
‫האיגרת ובאיגרת י״ג(‪.‬‬
‫על הספינה שטבעה ראה לעיל‪ ,‬איגרות ז׳—ט׳‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫פירושו‪ :‬כל הסמוכים לנו הועילה להם שטותם )על־פי כתובות י״ז ע״א(‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫טוניס ?‬ ‫‪13‬‬
‫הכוונה למסתפחים אל החבורה שלא היו רצויים )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(10‬‬ ‫‪14‬‬
‫על הסכום שהוציא ר׳ מנחם־מנדל לנדוניה ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״א והערה ‪ 17‬שם‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪73‬‬ ‫איגרת י״ג‬

‫ל מ או ת גדולים אבל אין הבור מ ת מ ל א מ חו לי תו ו מ ה גם שכעת אין שום‬

‫א ח ד מ ה ם משתכר עדיין שום פרנסה בשביל גירות הלשון ו מנ הגי ה ם‬
‫וכולם מ תפ רנ סי ם מן ה מוכן ו אין אד ם נוגע במוכן לחבירוט^״ ול מר א ה‬
‫עיניכם ת שפטו אשר הוכרחנו לשלוח בזמן קרוב א ת הרב הישיש‬
‫מו״ ה ישראל פאלצקער׳יי וא ם היו נו תני ם לו עשרת אלפי ם בחודש‬
‫חליפו ת י צי או ת א ״י הקדו ש ה הי ה בז לכל דבר אבל ההכ ר ח ה בי אנו‬
‫לכך ו הנ ה נא אדוני ידעתי גם ידע תי כי מ פ ת חו ת העזרה בידכם לכל‬
‫סביבו תיכ ם לכן ע מד תי לבקש על ה א ביוני ם ה א ל ה אף א ם עשו שלא‬
‫כדת וראוי ונכון מ ״ מ א חינו בשרינו ה ם ו אי אפשר לעמוד על ד מ ם‬
‫ח״ו והתעוררו ו ה ת אז רו ציצי נזרי קודש לעיין ולידע אי ה מ קו ם‬
‫פרנסתם ו מו ב ט חני מ צ א תי חן ואפרוס כפי ה שמי ם או מ ר שלום וברכה‬
‫וחיים‪.‬‬
‫ה כ״ ה דברי דורש ומבק ש שלום מ ת אוו ה ו מ ש תו ק ק ומצפה לת שובתם‬
‫ה ר מ ת ה יזכינו ה שי״ ת בבנין ציון וירו שלים‬
‫נאו ם השפל ב א מ ת מנחם מענדיל בהרב מו ה׳ משה זצלל״ה‪.‬‬
‫שנת ת ק ל״ ח ל פ״ ק פה צפת תוב״ב;‬
‫לע״ק ווילנא הבירה‪.‬‬

‫)מתוך‪ :‬ח״א ביחובסקי‪ ,‬גנזי נסתרות‪ ,‬ירושלים תרפ״ד‪ ,‬חלק אור נערב‪ ,‬עמי כ״ו—כ״ח(‬

‫איגרת ר׳ ישראל ב״ר פרץ מפולוצק‬ ‫י׳׳ג‬

‫אל גזברי ויטבטק ואמר‪ 3‬ליה‬
‫]‪ [ 11‬ר׳ ישראל בר׳ פרץ מפולוצק ל״גזברין ו אמרכלין‬
‫ד ק״ ק ווי ט ב ס ק״‪.‬‬
‫]י א סי‪ ,‬אייר[ ת ק ל״ ה‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה רא שונה בחי ב ת הארץ‪ ,‬דפים מ״ז — מ״ ח‪.‬‬
‫לפי ה ע ת קו ת א ח רו ת נדפ ס ה גם ב״ירו שלים״‪ ,‬כרך‬
‫ה׳ ) תרס״ א(‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 168— 164‬ו ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫כ״ז‪ — 1‬על־פי הנו ס ח או ת הנד פ סו ת הו ע ת ק ה ה איגר ת‬
‫עוד בכ מ ה ספרים ו קונ ט ר סי ם‪ :‬טבור הארץ למ׳ קליערס‪,‬‬
‫‪ . :‬טברי ה תר ס״ו‪ ,‬דף ע״ג; אגרות קדש מארץ הקד ש‪,‬‬

‫‪ 16‬בעיית השפה מקשה עליהם את הפרנסה‪.‬‬

‫‪ 17‬מראשי העולים‪ ,‬שיצא כשד״ר‪ .‬ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪;6Q9—611‬‬
‫היילפרין‪ ,‬עמ׳ ‪ 22—21‬ו־‪.30‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪74‬‬
‫בארדיוב תרפ״ז‪ ,‬עם׳ ‪ ; 16— 12‬א׳ יערי^ אגרו ת ארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ — 312‬ק ט עי ם מ תוך ה איג ר ת נדפסו בס׳‬
‫ברכת הארץ‪ ,‬דף כ״ ח ע״ב‪ ,‬סי׳ ק ל״ ט — ק״ ם‪.‬‬
‫מ קו ם הכ תי ב ה וז מנ ה — על־פי הייל מן‪ ,‬בי ת רבי‪ ,‬עמי‬
‫‪ .129‬גם הורודצקי כותב ב״ ה של ח״‪ ,‬כרך ח׳‪ ,‬עמי ‪,490‬‬
‫דרך ודאי‪ ,‬שהאיגר ת נכתבה בי א סי‪ ,‬ולא פירש א ם נ ס ת מ ך‬
‫על הייל מן או מצ א נו סח כזה בבית־הגנזי ם של ה צדיק‬
‫מ ק א פו ס ט‪.‬‬

‫אגה״ק מהר״הצ מו״ה ישראל פאליצקער מש׳ וגק״לחית‪:‬‬

‫מ א ל ה א רבא‪ .‬שלמא רבא‪ .‬לרבתי עם שרים רוזנים וקצינים‪ .‬מ ל אי ם‬
‫מצו ת כרמונים‪ .‬לו ב ש ק צ ד ק כשריונים‪ .‬ו אדי רי ה ם עליהם‪ .‬ח כ מי ם‬
‫שרי ה תו רה‪ .‬הרבנים ה מופ ל אי ם‪ .‬מפז מ סו ל אי ם‪ .‬ח סי די עליונים‪,‬‬
‫יועצי ארץ גזברין ו א מרכולין ד ק ״ ק וויטעפשק יע״א‪:‬‬
‫מראש מ ק ד מי אר״ ש ו א ת חנן אל ד׳ כי ירבה כבוד בי ת ם כל הון יקר‬
‫ונעים‪ .‬דשנים ורעננים י היו ב ח כ מ ה ובתבונה‪ .‬ואבשר או ת ם שבאנו‬
‫אל א ה ״ ק עי ה״ ק צפתו״בבא אני וב״ב כולם מ ק טנ ם ועד גדולם‪.‬‬
‫בתוך ה ב אי ם יותר משלש מ או ת נפשות עם רבינו הגדול ה ח סי ד ה ק׳‬
‫ומפורס ם מו ה״ ר מנ ח ם מענדל נ״י^ וכולם שלמי ם ו קיי מי ם בגוף‬
‫ו מ מון‪ .‬כמעט לא נפקד מ א תנו אי ש הנק ר א בשם ד׳‪ .‬ואברך א ת ד׳‬
‫אשר יצר‪ .‬א ת ה א ד ם בחכ מה‪ .‬ב ת ח ל ה ברא מזונו תיו והצטרכותו‪.‬‬
‫ו א ח״ כ ברא או תו‪ .‬ואשר או ה א ת ה מ קו ם הז ה למושב לנו‪ .‬ואשר‬
‫הופיע ברוב ר ח מיו ו ח ס דיו ופקד א ת ארצו ו ח מ ל על נ חל תו אשר‬
‫הי ת ה לבער‪ .‬א ה ״ ק מ קו ם אשר הללו אבו תינו‪ .‬כולם הלכו ונדדו‬
‫ונשאר ה מ קו ם מ אין יושב חרב ו שמם מבלי בנים‪ ,‬ועלה שם שמיר‬
‫ושית ו אנו ואבלו פ ת חיו ף וכעת הופיע שפע ברכה וחנינה‪ .‬שיולד גוי‬
‫פעם א׳‪.‬י= ו מצ אנו בו ב תי ם הרבה גדולים וטובי ם מ אין יושב‪ .‬וכעת‬
‫אנו מ תפלליו בבי״ ת יו ס״ ף ^ ויש כ אן שלשה בי הכ״נ בנויי ם והרבה‬
‫ב״כ חרבים‪ .‬ועוד בונים לנו בי ה״כנ חדש‪ .‬ו ה תפ ל ה הי א ב מ קו ם‬
‫שיסד האריז״ל‪ .‬ו היינו על קבר ה א ריז״ל ועל קברי קדו שי ם ז״ל‪.‬‬
‫וה תפללנו על קברי נביאי׳ תנ אי ם ו א מו ר אי׳ ע״ה‪ ,‬וכמו חלב ודשן‬

‫ר׳‪ .‬מנחם־‪.‬מנדל מוויטבסק‪ ,‬ראש החסידים העולים‪ .‬לפנינו עדות חשובה על מספר‬ ‫‪1‬‬
‫העולים בשיירה‪.‬‬
‫הכוונה לרעידות־האדמה של השנים תקי״ט— תק״ך‪ ,‬שבעטיין נעזבה צפת כמעט‬ ‫‪2‬‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫‪:.‬ישעיהו‪ .‬ס״ו‪ .‬ח׳‪ .‬הכוונה‪ ,‬לעם ישראל‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫בבית־הכנסת ״בית יוסף״‪ ,‬על־שם ר׳ יוסף קארו‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪75‬‬ ‫איגרת י״ג‬

‫תשבע נפשי‪ .‬וכעת שפתי רננות‪ ,‬יהלל פי‪ .‬מעט אשר ט ע מ תי ויאורו‬
‫עיני מכל הי מי ם אשר היי תי חי בחו״ל‪ .‬הרבה זכיתי‪ .‬ו מ ה מ או ד‬
‫נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד׳‪ .‬אבל מגודל שבר רעבון בתי‬
‫העניים והאבלונים‪ .‬ולא ילין לבוקר אפי׳ מזון סעודה א׳‪ .‬לז א ת‬
‫הוכ רח תי לנוד מ קיני לה שמיע על ה שקלים‪ .‬מי האי ש הי רא א ת‬
‫דבר ד׳ ל ה מ צי א מזור ותרופה ל ק ה ל קודש צפתו״בבא‪ .‬כי תם הכ סף‬
‫ולא נשאר בלתי א ם גוויתנו כי העניי ם אשר עברו חלוצי ם לפנינו‪.‬‬
‫ה מ ה היו בעוכרינו‪ .‬בכל מדרך כף רגלנו‪ .‬כי מעיר קו ש ט אנדינ א ^‬
‫ו ה ל א ה חלו כולם עלינו בהכרח שלא בטובתנו‪ .‬ו הו צי אנו עליה ם‬
‫לאלפי ם ב הו צ או ת ה ס פינו ת וכופרי נפשות ושכירות חמורים‪ .‬וכל‬
‫פרנסת ביתם‪ .‬כי מי האי ש אשר לבו כלב הארי׳ ולא ה מ ס י מו ס‬
‫בראותו עוללים שאלו ל ח ם ו אין לאל ידם‪ .‬ולולא ד׳ שהי׳ לנו‬
‫בעוזרנו לפי ח שבון הנפ שות ו הו צ א ת ה ס פינ ה עליהם‪ .‬א ם א ת כל‬
‫ד מי ה אנ שי ם י א ס ף ל ה ם ומצא להם‪ .‬ו הנ ה עדי ב שחק נ א מן עלי‬
‫א ב א שבשמי׳ שלא רציתים ולא ה חז ק תי מעול ם א ת מי אשר אין‬
‫בידו להשיג לעלות‪ .‬כי רובם לא הכרנו כלל‪ .‬כי א ם ויעפילו לעלות‬
‫ב ה ת ל ה בו ת לבם לעלות ל א ה ״ ק ושאר פניות‪ .‬אבל א ת כ״ז ר אי תי‬
‫ונ ת תי אל לבי כי מ א ת ד׳ הי ת ה זא ת‪ .‬כ מ״כ אירע לאנשי מערב®‬
‫בה תוועד ם י ח ד כ מו שלשים נפשות‪ ,‬ובאו כולם בברית י חד בפורים‬
‫העבר לילך ל א ה ״ ק וכן עשו‪ .‬ועלתה בידם שבאו ג״כ בקיץ העבר‬
‫אתנו‪ .‬יש מ ה ם עניים עשירים ח כ מי ם וע״ה‪ .‬ו מ ע ת ה אין לנו ע ס ק‬
‫בנסתרו ת על מ ה הי ת ה ז א ת מ א ת ד׳ הי ת ה זא ת‪ .‬ובפרט מגודל‬
‫ח ס די ה שי״ ת אשר נתן בלב המלך וה שרים ל ה ק ל ולהגדיל ח ס דו‬
‫עלינו לרומם בי ת מ אויינו ול הע מיד חורבת צפתו״בבא‪ .‬ו ה ט ה ח ס דו‬
‫בכל ק ה ל העולים ב תוקף עוז ו חי רו ת גדול לי הודי ם ליתן מ ס ת כיד‬
‫המלך לשכירות ס פינו ת העניי ם הגדולים‪ ,‬מעשי א ל קינו‪ .‬ומגודל‬
‫שלומה של עי ה ״ ק צפתו״בבא אין להגיד‪ .‬ו הנ ה ה מ קו ם רחבת ידי ם‬
‫ואפשר ל ה תפרנ ס לכשתתיישב‪ .‬אבל אין מכירין בלשון ו מנ הגי‬
‫ה מדינ ה‪ .‬גם כעת נ מ צ אי ם בה שוק מכל דבר אוכל לה שיב נפש ושארי‬
‫דברים‪ .‬רק ת בו א ה ביו קר מפני הרבה מ ל ח מו ת שהיו‪ .‬ו ה אר ב ה שהי׳‬
‫עד עתה‪ .‬ז ה היו ם קוינו לו‪ ,‬נגילה ונ ש מחה בארץ ח מ ד תנו ח מ ד ת‬
‫הלבבות משוש הרעיונות‪ .‬הקדו ש׳ בכל מיני קדו שות‪ ,‬וכל מיני‬

‫קושטא‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫צפון־אפריקה‪ .‬לפנינו אפוא ידיעה על שיירה נוספת של עולים‪ .‬על שיירה אחרת‬ ‫‪6‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ב‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪76‬‬

‫פירות ושאר תענוגי בנ״א‪ ,‬וכל ח שק ה מ צו ת ה ת לויו ת בה‪ .‬ע ת ה‬

‫ב א תי ל הודו ת על העבר אשר על מי מנו חו ת ינהלנו‪ .‬ועברנו כל‬
‫הי מי ם ו הנ ה רו ת בשבעה י מי ם‪ .‬אשר בדרך הטבע צריכין ל ה ת א ח ר‬
‫שלש פעמים כ הנ ה וכהנה‪ .‬ברוך ד׳ ש ה חיינו ו קיי מנו והגיענו ל א ה ״ ק‬
‫ביום ה׳ אלול ת ק ״ לזיי ף בשלום‪ ,‬לא נפקד מ א תנו איש ואפי׳ מ או ת ה‬
‫ה ס פינ ה הנו ס ע ה ל מדינ ת קרי ם אשר בעוה״ר נשברה ואנ שים בה‬
‫מעט‪ ®.‬ואף גם מז ה לא הני ח ידו ה טו ב ה מלהטיב‪ .‬אשר הציל‬
‫מ ה ש א ת והשבר א ת כל ה אנ שי ם הידועי ם בשם חוץ מדרך הטבע‪.‬‬
‫ואשר חיו מן ה אנ שי ם גם ה מ ה באו מ שם לכאן‪ .‬וספרו לנו מגודל‬
‫ח ס די ה שם ונפל או תיו אשר עשה במצולה‪ ,‬אשר לא ראה שום אד ם‬
‫ורב החובל רוח סערה כ מ ה י מי ם רבים‪ ,‬ו ב או תו פרק יותר משלשים‬
‫ספינו ת נטבעו על הי ם‪ ,‬ועל היב שה שבר גנות כל עץ רענן‪ .‬ופרץ‬
‫מגדלים‪ ,‬ו הי ת ה סכנ ת נפשות גם על היב שה‪ ,‬אבל על דרך הטבע אין‬
‫שום סכנ ה מיחו ש כלל ל מי שרוצה לנסוע‪ ,‬ו מצויי ם ת מיד עוברים‬
‫ושבים‪ ,‬כמעט פרסה היו נר או ת אלינו ת מיד כמו עשרים ס פינו ת‬
‫סביב ה ס פינ ה שלנו‪ .‬ו הנ ה הי ם ה שחור שקוד ם קו ש ט א עליו עברנו‬
‫פי ס ק א פי ס ק א ^ בכ מ ה ספינו ת ויש מ ה ם ד׳ י מי ם או ז׳‪ .‬ו ב״ה שלא‬
‫ראינו שום ס כנ ה ו מיחו ש כלל בעולם‪ ,‬רק אל ה מ קו ם אשר הי׳‬
‫שמה הרוח ללכת שם תלכנה‪ ,‬ו אני א תנ ה ל ה ל א טי לרגל ה מ ל א כ ה‬
‫ולרגל הילדי ם‪ ,‬וד׳ הצליח א ת דרכי לעבור על הי ם השחור בשני‬
‫מעל״ע‪ .‬ועל הי ם הגדול כ מע ט עברנו כולנו ב ספינה א׳ בז׳ י מי ם‪.‬‬
‫ו ה מו ת ר בט׳ ימים! ו הנ ה נסעו מאנ שי קו ש ט א העיר כ מ ה מ או ת‬
‫נפשות על קברי א בו ת ונ ת א ח רו כ״ ה יום‪ .‬א עפ״כ לא הי׳ שום‬
‫סכנ ה ו מיחו ש כלל‪ .‬ו הנ ה על היב שה שלום על ישראל‪ .‬ב״ ה מ קו ם‬
‫גאלאץ״^ גם בכל ארץ וואליחיי^^ שהוא‪ ,‬לערך שבוע א ח ת אין פוצה‬
‫פה ומצפצף‪ .‬ו סכו ם הו צ או ת שערתי מן'׳קזתחלת הי מי ם וכופר נפש‬
‫בעכו ובצפת עי ה״ ק ושכירות ה ח מו רי ם לרכוב יצטרך לכל נפש בנינו‬
‫שמונה א דו מי ם‪ ,‬כ״ז הודע תי נ א מנ ה לכל אשר סי פ ק בידו לעשות‬
‫לנסוע הן בדמי עצמו או א ח ד מ א חיו יגאלנו‪ ,‬רק לד מי ם יארובו‬

‫ה׳ באלול תקל״ז‪ .‬זו עדות חשובה על תאריך בואם של החסידים לארץ‪ .‬על‬ ‫‪7‬‬
‫תאריך יציאתם — אדר תקל״ז — ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״א‪.‬‬
‫על ספינה זו ראה לעיל‪ ,‬איגרות ז׳—ט׳‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫כברת־דרך‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪:‬‬ ‫העיר גאלאץ שברומניה‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫מחוז ואלאכיה שברומניה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪77‬‬ ‫איגרת י״ג‬

‫שלא לזוז בד מי ם מו ע טי ם אשר כבר שגו בו עד הנ ה א ח ב ״י העניי ם‬

‫ו ה א ביוני ם רב ועצום ממנו; ו א״ א שי חזי קו ה מו ע טי ם א ת ה מרובי ם‬
‫ב א״י בבאי ה בי ת ודופקי הדל תו ת בכ״י לח ם לפי הטף‪ .‬עוללי׳ שאלו‬
‫לחם‪ .‬ובבוקר י א מ רו מי י תן ערב ובערב וכו׳‪ .‬שאין לה ם מן ה מו כן‬
‫אפי׳ מזון ס עוד ה א׳ ו אנ חנו נלאינו נשוא‪ .‬לז א ת נשלחנו כנשר קל‬
‫מ ה ר ה אני וריעי המפורסים^^ בא״^^ הנדפ ס בר״ח מר ח שוון ש׳‬
‫ת ק״ ל חי ת‪ .‬ובעז״ה אשר נשאנו חן בעיני הגבירים ה ר מי ם וה שרים‬
‫הגדולי׳ הנגידי ם בעיר קו שטא‪ .‬ו הי׳ רצונם לקבלנו בסבר פ״י‪ ,‬ו היינו‬
‫בבית כל הגדולי׳ גם בבית השר הגדול ר׳ ברוך אנ אניו רי וגם בבית‬
‫הועד ו מע מד כל ה שרים ו ה ח כ מי ם בכבוד; ולא נעשה ככבוד הז ה‬
‫לשום שליח; ונתנו לנו שלשת אלפי ם אריותך■^ ושלחנו ל א ה ״ ק‬
‫ל עי ה״ ק צפתו״בבא שני אלפי ם א ריו ת להפאסל^^ שמגיע לו מ ס‬
‫בכל שנה ושנה; ו ה אלף ל ק חנו ר״נ א ריו ת לנו על הוצאות; ושלחנו‬
‫השאר לצפת עי ה״ ק תובב״א ל ה חיו ת ם לפי שעה עד עת בא דבר‬
‫מ ה שלוחי ם; ו ה ם אינ ם מ שתכרים אפי׳ פרוטה א׳; כי גרים אנ חנו‬
‫עדיין‪ .‬לכן א ח ב״י ר ח מני ם בני גומלי ח ס די ם הלא לכם ולנו לבנות‬
‫בית אל קינו‪ .‬ועל כל ישראל ל ה ת חז ק בישיבת א ר ה״ ק‪ ,‬תיקר נא‬
‫בעיניכם נפש א חי כ ם ה<'‪ 2‬ו מ ל לי ם נפש אי שי ישראל וצאן אשר הערו‬
‫נפשם למות‪ .‬ו הפקירו עצמם בכל מיני הפקר‪ .‬ת חז קנ ה ידיכ ם ו היו‬
‫לבני חיל; קו מו שרים מ שחו מגן; עורו והתעוררו ל מצוה רבה כזו‬
‫ל ה חיו ת עם רב מישראל‪ .‬ו ל ה א כי ל ם ול ה ש קו ת ם ולהלביש ערומים;‬
‫למען ישבו על א ד מ ת הקוד ש לעורר ח ס ד עליון; להתפלל עבור כלל‬
‫ישראל‪ .‬הלא לכם עשר ידו ת בארץ ה ח מ ד ה‪ .‬ע״כ עושו חושו לעשות‬
‫מעמד ומצב לגבות נדרים ונדבות לשלוח ל ה ם עוד בם נשמתם‪ .‬הלא‬
‫מעשי א בו ת יירשו בנים בני אי״ו‪ .‬ומי אשר נגעה י ר א ת ד׳ בלבו‬
‫י ר א ה ל ה ת א מ ץ בגוף ו מ מון להחי ש עזרת ישראל‪ .‬לרחם על שארית‬
‫ופלי ט ת עמו היו שבים ו מ חנני ם עפרה ו מ תפללי ם ודורשים שלום‬
‫ארץ ח מד תנו‪ .‬ובשלום כל ישראל‪ .‬מ ה ר ה יקובצו וינהרו י חדיו לילד‬
‫באור ד׳ לציון בית א ל קי יעקב‪ .‬וזכות כל ה קדו שי ם אשר בארץ יגן‬

‫‪ 12‬ר׳ שלמה סג״ל; וראה עליו‪ :‬יערי; שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.610‬‬
‫‪ 13‬איגרת זו — מס׳ ‪ 7‬לפי מניינו של היילפרין — לא הגיעה לידנו )וראה להלן‪,‬‬
‫■עמ׳ ‪.(300‬‬
‫‪ 14‬צריך להיות ״זונאנה״‪ ,‬מראשי קהילת קושטא‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 15‬גרושים עות׳מאכיים‪.‬‬
‫‪ 16‬כלומר; להפאשה‪ ,‬הלוא הוא השליט המקומי‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪78‬‬

‫על הנודרי ם ומנדבים‪ .‬וגם אנ חנו יו מ ם ולילה אל נתן דו מי׳ לנו‪.‬‬

‫בחייכון ו ביו מיכון ובחיי דכל בית ישראל ‪:‬‬
‫י‬ ‫דורש שלומכם מ א דון ה שלום לכם‪:‬‬
‫נ או ם ישראל ב מו״ ה פרץ ז צל״ל ה ה‬

‫)מתוך‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א; חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ״ז‪ ,‬דף ל״א‬
‫ע״ב עד דף ל״ג ע״א(‬

‫י״ר איגרת ר׳ יצחק מציצרטק‬

‫לאגיו ד׳ שמעיה מציצרסק!‬

‫פרסו ם ראשון של איגר ת זו‪ ,‬תוך ה ש מ טו ת‪ ,‬ראה‪ :‬י׳ בן־‬

‫צבי‪ ,‬מ ח ק רי ם ו מ קורו ת‪ ,‬ירושלים ת שכ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪.55— 50‬‬
‫בן־צבי גם ה ק די ם לאיגרת דברי־הסבר )עמ׳ ‪(50— 49‬‬
‫וצירף הערות‪ .‬ה איג ר ת נכתבה בשנת ת ק ״ ם בידי ח סי ד‬
‫פשוט מקרב העולי ם ה ח סי די ם‪ ,‬ולא בידי ראשי העדה‪.‬‬

‫פה ע ה״ ק צפת ת״ו הנ ק] ר א ת[ גליל עליון‪.‬‬

‫בעז״ה אור ליו ם א׳ל׳פ ת] בו א ?[ שנת ת ק״ ם תרח ם ציון לפ״ק‪.‬‬
‫אל הר ה מור הורי׳^ ה ״ ה א הו בי אבי מו׳ המופלג בתורה וביראת ח ט א‬
‫סיני ועוקר הרים‪ ,‬ה מ פו ר ס ם לשבח‪ ,‬שבחו אין למלל‪ ,‬עליו אין גומרין‬
‫א ת ההלל‪ ,‬שמו ה טו ב נודע בשערים ה מ צוייני ם בהלכ ה בכבוד קדו ש ת‬
‫שמו מ הו ר״ר שמעי׳ נ״י ויזרח‪ ,‬עד בי א ת הו ד אין מורח ^‬
‫עש״ב הי א אי מי הצנועה ה ח סו ד ה ה ח כ מניו ת הגבירה מרת זיסל‬
‫תחי׳‪.‬‬
‫א חד״ ש כמ שפט ל או ה בי ה׳ ל הודיע מבריא ]ו[ תינו ת״ל שאנחנו‬
‫ב״ ה ב חיי ם ושלום‪ .‬כה י תן ה׳ לר או תכ ם ב חיי ם ושלום פה ב א ה ״ ק‬
‫אי ״ ה בב א״ס‪.‬‬
‫הנ ה בחורף הלז כבר כ תב תי ו שניתי‪ ,‬אך הו אי ל ואתרחי ש נוסע‬

‫‪ 17‬לאחרונה נודע‪ ,‬כי בעת שליחותו ביקר ר׳ ישראל גם בהולאנד‪ .‬ראה‪ :‬ה׳ בים‪ ,‬״קשרי‬
‫ליוארצן עם ארץ־ישראל״‪ ,‬מחקרים על תולדות יהדות הולנד‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשל׳׳ט‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ;160‬וראה שם גם הערתו של מ׳ אליאב בעמי ‪.165‬‬
‫‪ 1‬עיירה בפלך מוהילב‪ .‬לצערנו לא פורסם המכתב בשלימותו‪ ,‬אף־על־פי שכתב־היד‬
‫השלם היה לפני המהדיר‪ .‬כאשר יש השמטות‪ ,‬צוין הדבר בהערה‪.‬‬
‫‪ 2‬משחק־מלים‪ :‬״הורים״ — ״הרים״‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 3‬הגואל )ראה בבלי סנהדרין צ״ג ע״ב(‪.‬‬
‫‪79‬‬ ‫איגרת י״ד‬

‫ל מדינ תכ ם ל הו צי א ח ל ק א ״ א ^ וגם ז א ת פן ו אולי לא באו או תן‬

‫האגרת לידו‪ .‬ע ת ה ב א תי ל הודיע שקבלתי בחודש מנ ח ם אב ת ק ל״ ט‬
‫שלשה אג״ש מגיע א׳ ע״י הרבני מ׳ צבי הירש בע״ש וא׳ שניתן ליד‬
‫רבי שלמה המדבר ב ל ה״ ק ועוד שלישי׳ שבאה לק׳ ה מ עלו ת לכב׳‬
‫הרבני מר אלי׳ ב הג און מ׳ נתן מבראד‪ ®.‬ו ש מ ח תי כ מוצא שלל רב שכב׳‬
‫יוסף שנית ידו לכתוב אלי ת מיד וי הי׳ למשיב נפש‪.‬‬
‫ולכתוב לכם מי כ ה הארץ; בווד אי לא יפלא מכ ם דבריה ם הכ תובי ם‬
‫בספרי קודש; ו מ ה ה א ד ם שיבוא א ח רי המלך‪ ,‬מ אן מלכי רבנן‪ .‬רק‬
‫על שלעתה ב א תי להודיע; שפקד ה׳ א ת הארץ ללחם; כי זה שנתיים‬
‫הרעב בקרב הארץ ובז מן בי א תנו בחוד ש שבט ת ק ל״ ט היה‪ ,‬כ שראטיל‬
‫ק מ ח שהוא לערך ח מ ש ה לי טרו ת ב מדינ תכ ם ובסך י״ב פאראות‪,‬‬
‫כל פארע הי א א׳ ק טנ ה וחצי‪ ,‬ו שמן זי ת הי׳ כל ראטיל לערד תשעה‬
‫ז הו בי ם ב מדינ תכם‪ .‬ו הן ע ת ה כל ר א טיל ק מ ח שלשה פראות ו שמן‬
‫זי ת הו א לערך שני ז הובי ם וחצי‪ ,‬שהוא רבע רוביל במדינתכם‪ .‬כי‬
‫כאן כל ת שמי שים ע״י ש״ז‪ ,‬ל ה ד ל ק ה ול אכילה )ולאכילה(‪ ,‬ואנו‬
‫מצפי ם אי ״ ה שיהי׳ הכל בזול יותר בשנה הב אה‪ .‬שבעינינו ראינו‬
‫ב״ה הג שמי ם כ תי קונן בזמן הרביעה‪ ,‬כמבואר בגמרא‪ .‬אך כבר כלה‬
‫פרוטה מן ה כי ס‪ ,‬לכן א מ ר תי אשר אל לבי‪ ,‬א ק ר א ל מ א ה בי ה מ ה‬
‫רמוני; ז ה אנ שי מ ש פ ח תי שיחי׳‪ .‬עזרוני עזרוני‪ ,‬לשלוח לי נדבת‬
‫לי] ב[ כ ם הטוב‪ .‬והג ם שידעתי בנפשי מי עו ט ערכי‪ ,‬מי אנוכי )חזרתי‬
‫ואמרתי(‪ ,‬ו מ או ד גדלה מ סו ה הבו שה על פני להרי ם ראש ולבקש‬
‫מ תנ ת חינם‪ .‬אך אין ד כו ף אפשר‪ ,‬כי )ארץ( יושבי ארץ הז א ת כולם‬
‫כ א ח ד אין ל ה ם מגרמ ם כלום‪ ,‬רק מ מ ר ח ק יבוא לח מ ם‪ .‬ו מ א ח ר‬
‫שזכרתי אני שאין מכל מ שפח תי ב א ה״ ק בלעדי‪ ,‬בוודאי ראוי ל ה ם‬
‫שי חזי קו בידי‪ ,‬ו אין לך מצו ה גדולה מזו שי חזי קו ישיבת א ה ״ ק‪,‬‬
‫ובזה י ה א נחשב לה ם כ אילו קיי מו בעצמם מצוה זא ת‪ ,‬ובוודאי‬
‫מ א לי ה ם יבינו שזה ממ ש פי קו ח נפש‪.‬‬
‫וע תה א ל מי אבק ש‪ ,‬כי ב ת חי ל ה קו ד ם נ סיע תי לכאן לא עזרתי לשום‬
‫א ד ם מז ה‪ ,‬מפני שלא ידעתי עדיין מנהג הארץ ה הי א‪ ,‬אך א מ ר תי‬
‫גם זו ל טו ב ה גדולה כי יען היי ת ה נסיב ה מ א ת ה׳‪ ,‬כי לולי ז א ת לא‬

‫־‪ 4‬אי־אפשר — שלא לכתוב‪.‬‬

‫‪ 5‬קבוצת עולים מברודי הקדימה להתיישב בצפת‪ .‬ידוע‪ ,‬למשל‪ ,‬שמר של ר׳ אליעזר‬
‫מברודי בעל ״מעשה רוקח״‪.‬‬
‫‪ 6‬אולי צריך להיות ״בכאן״‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪80‬‬

‫הי׳ באפשרי ליסע‪ ,‬אך ע ת ה אני כרתו הו ד א ה על חל קי‪ ,‬שזכני ה׳ ית׳‬

‫ל ה ס ת פ ח בנחלתו‪ ,‬אשר ת מיד עיניו בה‪ ,‬ועלי מי יש לי להשעו כ״ א‬
‫על א] בינו[ שב שמים ועליך א ״ א שי תאמץ עבורי ולדבר על לב כל‬
‫נדיב לב שיתנדבו גם הם‪ .‬והג ם שידעתי שלא אי ש דברים הו א‬
‫בענינים כאלו‪ ,‬אך ההכר ח לא יגונה שיעבור על מ דו תיו וידע תי‬
‫בנפשי שאילו הי ]י [ תי במדינ תכם‪ ,‬והלו כו תבי ם אלי כז א ת בווד אי‬
‫היי תי נותן נפשי ע]ל[ ז] ה [ וידע כי כאן כל פרוטה ופרוטה מ מר‬
‫מצטרפת לחשבון גדול‪ ,‬כי איך ח ש קי לילך בגדולות‪ ,‬רק לילך בדרכה‬
‫של תורה פת ]במלח תאכל[ וכו׳ ול ת קן א ת אשר קל ק ל תי‪ ,‬ולעבוד‬
‫א ת ה ש״י ב א מ ת‪ ,‬בכל לב ונפש‪ .‬נא בק שתי שימהר יחי ש מ ס ע הו‬
‫בזריזות‪ ,‬כדי שיוכל לבוא לידי מוכ״ז‪ ,‬גם לכתוב אלי א ת שמות‬
‫כל מי שנתן בשבילי‪ ,‬וגם אנוכי חליל ה לי מ ח טו א‪ ,‬להתפלל עבורם‬
‫בכל מ קו ם שמתפללים כאן‪ ,‬ובפרט על ק ]ב[ ר צדיק הרש״בי ובנו‬
‫ר׳ אלעזר בכפר מי ר אן ג׳ שעות מכ אן‪.‬‬
‫ולכתוב לכם מך קברי נבי אי ם ו תנ אי ם א מו ר אי ם וגאוני ם ואנ שי‬
‫מע שה‪ ,‬קצרה היריעה‪ ,‬וגם ז א ת הנ ח תי מ קו ם ל מוכ״ז שיבאר לכם‬
‫א ת כל‪ ,‬והכל כאשר יבואר בספרים‪ ,‬כ מו ״אגר ת הקודש״^ ״זכרון‬
‫ירושלים״^ שנמצאי ם גם ב מדינ תכ ם הוכפלה הבק שה ‪.‬שיתאמץ בכל‬
‫יכלתו עבורי‪ ,‬גם לדבר על לב אנ שי מ שפח תינו בדברים ה מ תיי שבי ם‬
‫על הלב לפי ח כ מ תו ה ר מה‪ ,‬כי ז ה נקרא ח ס ד של א מ ת‪ ,‬שאינו‬
‫מצפה לת שלום גמול מ מני‪ ,‬ו הי׳ שכרם כפול מ א ת ה׳ מן ה ש מי ם‬
‫בזה ובבא‪ .‬ובוודאי הציבו׳ מ א ליו יבין אי ך להמליץ עבורי‪ ,‬כי‬
‫ב שמים עדי‪ ,‬ו ס ה די ב מרו מי ם שלא הי׳ כוונתי רק שאוכל לעבוד‬
‫או תו ב א מ ת בכל לב‪ ,‬ו מ ה לי להאריך‪ /,‬שכל מי שיש לו מו ח ב קד קדו‬
‫יודע שבוודאי לא בשביל שרציתי עו ה״ז ושאר ת אוו ת הגוף עלי תי‬
‫לכאן‪ .‬ו א חר כותבי ז א ת ידוע ידעו שאם מ אן י מ אנו לי לי ת אנ א‬
‫מוביד סברי מן בריי׳‪ ,‬כי בו ית׳‪ ,‬אשר מ אין ליש בראני‪ ,‬ועד כה‬
‫זכני‪ ,‬ו כ מ ה ני סי ם ונפל או ת עשה עמי‪ ,‬הגלויי ם לי ו שאינם גלויים לי‪,‬‬
‫וכמו שעד הנ ה לא עזבני‪ ,‬כן בר ח מיו אשר זן מ קרני ר א מי ם עד ביצי‬
‫כינים יז מין לי רווח והצלה מ מ קו ם אחר‪ ,‬ע״י סי ב ה אחרת‪ .‬אך‬
‫אני הסכל איני יודע ה ס ב ה וב א תי לבקש מ א ת כל או ה בי ורעי‬
‫שיחנוני ו מ כו ח ם ]י[ שחדו בעדי‪ ,‬שאח שוב שזאת הי א ה סי ב ה שע״י‬

‫‪ 7‬תרגום של "גלילות ארץ־ישראל׳׳‪ ,‬שנדפס לראשונה באמסטרדאם בשנת תש״ט‪ .‬ראה­‬

‫גרשון בן אליעזר סגל‪ ,‬גלילות ארץ־ישראל‪ ,‬מהדורת י׳ בן־צבי‪ ,‬ירושלים‪ .‬תשי״ג‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫עם׳ ד‪.‬‬
‫■‬ ‫‪ 8‬נדפס באמסטרדאם בשנת תקי״ט‪.‬‬
‫‪81‬‬ ‫איגרת י״ד‬

‫יבוא לי כ מ״ר ושם ה אי ש אשר עשיתי עמו כ׳‪ ,‬כי ר אי תי שע״פ‬

‫ה תו ר ה שהדבר מצוה א לי ה ם כי ת רוי הו אי תנ הו‪ ,‬כי מ א חי ך ארצך‬
‫וביראת שמים שכלכם ב ט ח תי‪ ,‬ולא אבוש שיתנו מ קו ם ■לדברי‬
‫]עמוד בי[ א ל ה הנ א מ רי ם ב א מ ת‪ ,‬אין קשר בה ם חר׳ ש וי ק ]יי [ מו‬
‫מצו ת צדק ה כ תי קונ ה‪ ,‬שאין אני רו א ה או תו‪ ,‬ו הו א או תי‪.‬‬
‫וי א מינו לי ב א מ ת‪ ,‬וגס מי שיש לו מו ח מ א ליו יבין‪ ,‬שאין שום עני‬
‫ב מדינ תכ ם יותר ב דו ח ק מ מ ה שאנחנו יו שבים פה ב א ה ״ ק א״ ל מי‬
‫שיש לו מע מד קצוב‪ ,‬סך מ סוי ם בכל שנה ושנה‪ ,‬אז איני יודע א ם‬
‫אשב בלי ד אג ת פרנסה כזה במדינתכם‪ .‬א הו בי ורעי‪ ,‬י ה א נא בעזרכם‪,‬‬
‫כ אילו דיו קני עו מד ת בפני כ א״ו א מכ ם ומבק ש מ מנו ככל הנ״ל‪,‬‬
‫ואל ישוב דך נכלם‪ .‬ו מ ה ר אוי הי׳ ליחד הדיבור לכ או״ א בפרט‪,‬‬
‫ולבקש מ מנו אך מ ה אע שה ש מ סו ה הבו שה על פני‪ ,‬שכל מי‬
‫שיצ] ט[רך לבריות‪ ,‬כ״ש ו א פי] לו[ שאינו רו א ה או ת ם‪ ,‬רק במח שבה‬
‫לבד‪ .‬רק ב א תי לבקש מ א ת א ״ א שיראה אג״ש הלז לכל בני מ שפחתי‪,‬‬
‫ויותר מ מ ה שכתוב כאן יק רא לפניה ם לפי שכלו כי רב הו א‪ ,‬כי‬
‫בוודאי לא ישיבו דברו ה ק׳ ריקם‪ ,‬וכל ה מע שה גדול מן העו שה‪,‬‬
‫וזכות הרבי] ם[ תלוי בו‪ ,‬ולכל מי שלא ]יוכל[ א ״ א לדבר עמו‬
‫בעצמו‪ ,‬לבקש לו אי ש כלבבו‪ ,‬שידבר עבורו‪ ,‬שיתנו כעת‪ ,‬גם לקבל‬
‫עליה ם להב א לשלוח דבר קצוב לכאן עי״ מ שיזדמן אי ש נא מן‪ ,‬או‬
‫דרך ק ״ ק ווילנא‪ ,‬וי תן ליד בנו של הנגיד מ׳ חיי ם ר׳ שעפשילס‪ ,‬רק‬
‫שיכתוב באגרת שלו בפירוש שסך הנ״ל שייך לי‪ ,‬י צ ח ק ב״מ שמעיה‬
‫מ ק ״ ק שורצרסק שיבוא לידי ולזה צריך זהירו ת רב לשלוח ע״י‬
‫אי ש נ א מן שלא יתעצל בזה‪ ,‬שיבקש או ת ם וליתן לה ם אגרת ק טן‬
‫מ)מ(כם לכאן מפני שא״א לשלוח על הפ אצ ט אגרת גדול‪ ,‬ו ה ם‬
‫יכתבו בפניו באגרת שלהם שסך הז ה שייך לי יצ חק בן שמעיה‬
‫משישעצרסק‪ ,‬ויתר הענינים דכאן‪ .‬וצרת עמדי כאן‪ ,‬הכל כאשר‬
‫לכל יבאר לכם א״נ וידידי הרבני המפלג מוכ״ז‪.‬‬
‫ו א תן קנצי ל מילין‪ ,‬וישיגו ח דו ה וגילין‪ ,‬כב׳ בנו ד ש״ת ומתפלל‬
‫עבורם ומצפה ל ר או ת ם אי ״ ה פה ב א ה ״ ק בחיים ושלום בכל א״ ס‪.‬‬
‫בבגא״ס‪.‬‬
‫י צ ח ק ב א א מ״ו מו ה ר״ר שמעיה י״צ‬ ‫‪.‬‬

‫ואומר שלום ל אי מי ז קנ תי הצנועה ה צד קני ת מ׳ ני ח מ ה ת חי׳ עד‬

‫מ א ה שנים ובשלום‪ ■.‬א ה״ ש א חי חביבי כנפשי הרבני המפל׳ ומופלג‬
‫ושמ׳ שלמה נ״י ולא יוכל שהר׳‪ ®.‬א ה״ ש א חי כי קבל תי ושם נאמר‬

‫דומה‪ ,‬שצריך להיות ״נרו יאיר ולא יבול שמו הרם״‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪82:‬‬

‫אלי להתפלל עבורך; בודאי א ם אין אני לי כ״ש ובוודאי כ שיראה‬

‫בספרי מו סר ומצא לרוות די צמאונו‪ ,‬אך שהנצרך ח ל ק א ״ א מכח“!‬
‫ה׳ י הי דרכך תתבודד ו ת תכונן שה ש״י הו א מ כ ה״ כ לי ת אתר פנוי‬
‫מיני׳ ו מ חי׳ א ת הכל בכל רגע‪ .‬ו א ת ה מבק ש מ אי תי ע״י הדיבור;‬
‫שהוא ג״כ חיו ת הבורא ו ת ח ל ה ותבונן בשכל שטוב לו בוודאי שיעזוב‬
‫א ת‪ .‬כ ל נגעי לבבו עזיבה גמורה עד עולם; רק ששאור שבעיסה מעכב;‬
‫אבל ברצוני הו א יותר טוב ה ה ס ת ל קו ת מן העולם משיעבור על‬
‫רצון הבורא‪ .‬כשיגמור ז ה בשכלו ב א מ ת כי דובר שקרים בל ]יכון[‬
‫וה ש״י יודע מ ע מ קי הלב; אז יבקש מ ה ש״י בלב נשבר ובדמעות‬
‫שליש עד שלא יוכל לדבר‪ ,‬ו אז יקנה^^ אל ה׳; שבודאי יעתר לו‬
‫וירפ אהו יפנה ויחזור ויפנה עד שירוחם; ו אין לך עיצה טו ב ה הי מנ ה‬
‫‪,‬‬ ‫ו ה תבונן בכ״ז מאוד‪.‬‬
‫ובשלום א הו בי א חי חביבי הר׳ מנ ח ם נ חו ם וכו׳‪— --------- 12‬‬
‫מ ע ה״ ק צפת תובב״א הנ ק׳ גליל עליון‬
‫ל ק״ ק שעצרסק ב מדינ ת ריי סיו‬
‫הרי ז ה בכי יו תן ליד אי ש מ׳ מופלג‬
‫בתורה סיני ועוקר הרי ם שר ה תו ר ה ארי‬
‫שבחבורה ה מ פו ר ס ם לשבח כבוד‬
‫קדו ש ת שמו נודע בשערים ה מ צויני ם בהלכה‬
‫מ׳' ש מ עי׳ נ״י אזרח עד כי א ת ] א [ וד אין מורח^^ הנ ק׳ בפ״כ‬
‫רבי שמעי׳ ציצערסקער‬
‫ולזוגתו תח׳ בחדר״ג ופגי״ן‪.‬‬
‫להלן דרי שות שלום ‪:‬‬
‫פסי‬
‫יצ ח ק מל מד ומרדכי‬
‫מנ ח ם נ חו ם מ ק ״ ק ק א ר מי‬
‫דודו שאול מזוראוויץ‬
‫יעקב; צבי‪ ,‬י ר ח מי א ל )ע״י ר׳ נח מ מ א הלב( )בצירוף א ד מ ת קודש(‬
‫פיוויש‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף‪ ,‬יעקב מ ק ״ ק רוחאוויץ‬
‫א לי קו ם געציל‪ ,‬אב רה ם‬
‫א חו תו פיגין וגיסו צבי; ווי טע פ ס ק ישראל וצבי בין השאר הו א‬
‫מפרט שלי חו ת בשם א שתו‪:‬‬

‫אולי צריך להיות ״נוכח״‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫צריך להיות "יקוה״‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫כאן השמיט המהדיר קטע‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.3‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪83‬‬ ‫איגרת ט״ו‬

‫זוגתי פורשת בשלום וכף ובק ש תה לשלוח לה מנעלי ם וצעיפים‬

‫כי כ אן אין בנמצא — הוכפלה הבק שה וכר חו תנו ר׳ דוד‬
‫פורס בשלום כלם וכף‪.‬‬
‫אביו — שמעיה^^‬
‫א מו — זי ס ל‬
‫א מו ז קנ תו — נ ח מ ה‬
‫א חיו — שלמה‬
‫א חיו — מנ ח ם נ חו ם‬
‫׳ ח תנו איז ק לין ו א חו תו גיטל‬
‫א מו ז קנ תו שפרה‬
‫כולם מ שרדרסק‪.‬‬
‫אלי הו; דוד; משה; יו אל ו א חיו י צ ח ק ונ חו ם‬
‫אב רה ם כץ; יו אל וי צ ח ק‬
‫יו סף סגל‪ ,‬בני מין ודוד מכפר בילייווקע‬
‫שלמה; יוסף; מרדכי ו אחיו; ו אברה ם מרדכי ונח‬
‫יוסף; דוד י הו ד ה‬

‫)מתוך‪ :‬י׳ בן־צבי‪ ,‬מחקרים ומקורות‪ ,‬ירושלים תשכ״ו‪ ,‬עמי ‪(55—50‬‬

‫ט״ו איגרת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‬

‫ור׳ אברהם מ קוליס ק‬
‫^‬ ‫אל רבני החסידים בחוץ״לארץ‬

‫] ‪ [ 12‬ר׳ מנ ח ם־ מנד ל מווי ט ב ס ק ורי אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫לרבנים ה ח סי די ם בחף׳ל‪.‬‬
‫צפת וטבריה‪ ,‬ני סן ת ק מ״ א‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה על־פי ה ע ת קו ת שבכתב־יד‪ ,‬ב״ירו שלים״‪,‬‬
‫כרך ה׳ )תרס״א(‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 269— 266‬ב ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכרנב‬
‫א׳; ובגנזי נסתרות‪ ,‬ח ל ק אור נערב‪ ,‬סי׳ צ׳ — צ״ג‪— .‬‬
‫ק ט עי ם הי מנ ה נדפסו בברכת הארץ‪ ,‬סי׳ של״ו; ובטבור‬
‫הארץ למ׳ קליערס; דף ע״ג ע״ב — ע״ד ע״ב‪.‬‬
‫הנו ס ח ה שלם ביותר — ב ל קו טי א מ רי ם ורק שם צוין‬
‫גם חוד ש כ תיב תה‪.‬‬ ‫‪',‬‬
‫היי ל מן‪ ,‬בי ת רבי‪ ,‬ח״ א; עמ׳ ‪ ,12‬מ בי א צי ט א ט מן ה איג ר ת‬ ‫‪:‬‬
‫•‬ ‫הז א ת ו מיי ח ס ה לשנת ת ק״ מ‪.‬‬

‫‪ 14‬שמות אלה פורסמו על־ידי בן־צבי בהשמטרנ בקשותיהם‪.‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪84‬‬

‫אגרות בשורה מרבותינו הק׳ אשר ב א ״ י המה ‪:‬‬

‫בעז ה״י פה ע ה״ ק צפת״ו וטבריא תובב״א‪.‬‬
‫ניסן ת ק מ ״ א לפ״ק‪.‬‬
‫אל מ קו ם מקד ש מרום הרי ם הג בו הי ם לי״ ה עולי״ם‪ !.‬כעת י א מ ר‬
‫לה ם מ ה פעל אל אלי ם‪ .‬שרי ה תו ר ה הנגלות ל ה ם ו הנ ס ת רו ת לד׳‬
‫א ל קי ם ז ה סיני ועוקר הרים‪ .‬ה מ אי רי ם לארץ ולדרים‪ .‬ה מ פו ר ס > מ <י ם‬
‫בפרסומי נ ש״א בתורה וגדולה ו ח כ מ ה ומע שה או רו ת עליונים‪ .‬רוכבי‬
‫ישראל המלבי שום שני עם אדנים‪ .‬אנ שי מדו ת אנ שי השם ואוהבינו‪.‬‬
‫א הו בי ידידי נפשי ה ח קו קי ם על לוח לבי ל חו ק קי‪ .‬ישראל הרבנים‬
‫הגדולים הי״ו‪:‬‬
‫תהלות ד' אבשרה ו א ספר ה שמו ל א חי‪ .‬בתוך ק ה ל רב א הל ל לד׳ בשיר‪.‬‬
‫ואגדלנו ב תודה בית ד׳‪ .‬וירונו וי ש מחו חפצי צדקי‪ .‬יעלזו ח סי די ם‬
‫בכבוד ה שם אשר נתגדל ונתקד ש ונ תרו מ ם על ידם‪ .‬ו אני מבשר ו או מ ר‬
‫שכל א׳ מ או ה בי וידידי נפשי בעת בוא דברי אגרת הבשורה הז א ת‬
‫לידם י ש מ חו ש מ ח ת מצו ה רבה‪ .‬כי אין פדיון שבוים גדול מזה‪ .‬ממ ש‬
‫ל הו צי א מ מ סגר אסיר‪ .‬מבירא ע מי ק ת א לאיגרא רמה‪ .‬ויש לה ם‬
‫ל שמוח כל י מי ה ם ב מצוה זו‪ .‬וכד אי למגנא ומצלא בכל פנות שיפנו‪.‬‬
‫וכדי שיהי׳ ל ה ם לנ ח ת אר חיב הדיבור ו אבוא במגלת ספר וסיפור‬
‫קצ ת מ או רעו ת ו ה ר פ ת ק או ת דעדו עלינו דרך כלל‪ .‬ויראו מ ה ה מ צו ה‬
‫הז א ת ו מ ה טע ם יש בה‪ .‬ועד הנ ה לא רציתי לצער או ה בי וידידי‪.‬‬
‫ו כ היו ם מ צו ה לספר‪ .‬הנ ה בעת בו אינו ל א ה ״ ק מ צ אנו ה חריבה‬
‫ו שו מ מה‪ .‬ו אד ם אין לעבוד א ת ה א דון השם‪ .‬והא שכנזי ם אשר ישבו‬
‫לפנים שם ח ס רי דעת‪ .‬ה מ צירי ם ו מ צי קי ם א ת עובדי השם‪ 2.‬ברם‬
‫הישיש ר׳ וואלף סטאנוור״ ו א ח ד ר׳ אורי מווילנא^ ה מ ה ה מ ת אוי ם‬
‫לעבוד השם ב א מ ת‪ .‬ו ה חד שי ם אשר מקרוב באו מ מ דינ ת ‪.‬וואלין‬
‫פ אד אלי׳ או ק ריינ א הגם כי הוצ אנו מ מון רב עליה ם בראות ם או תנו‬
‫בדלות ושפלות ו אין ל ה ם עוד עזר מ א תנו נתחברו אלו לאלו לצער‬
‫ולחרף או תנו‪ .‬ובפרט הרב מו ״ ה שבתי מוויניצא® גם מ ה ס פ ר די ם‬
‫לא מצ אנו בעיר ה ק׳ צפ ת״ו בב״א כ״ א רשעים גמורים מ א מיני ם‬

‫פירושו‪ :‬לירושלים )על־פי תהילים ק״ד י״ח(‪.‬‬

‫עוד לפני בוא החסידים היתה בצפת קהילה אשכסית‪ .‬אחדים מן הוותיקים‬
‫לא קיבלו את החסידים ברצון‪.‬‬
‫נוסח אחר‪ :‬״ר׳ לייב מאטניוועח׳ — הלוא הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬ר׳ וולף‪ ,‬שעלה בשנת‬
‫תקכ״ה בחבורת ר׳ מנחם־מנדל מפרימישליאן ור׳ נחמן מהורודנקא‪ .‬ראה‪ :‬יערי‪,‬‬
‫מסעות‪ ,‬עמ׳ ‪.394‬‬
‫אף הוא עלה בחבורה הנזכרת בהערה ‪) 3‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ 386‬ו־‪.(395‬‬
‫ניסוח אחר‪ :‬״ווילנער׳׳; וראה‪ :‬היילפרין‪ ,‬עמי ‪.33‬‬
‫‪85‬‬ ‫איגרת ט״ר‬

‫בשב״ץ ימ״ש‪ ®.‬ועליה ם הרשע ליב סקאליער‪.‬ז והא שכנזי ם ע מ ה ם‬

‫לחצונו בלחץ ז ה ה ד ח ק‪ .‬ונצטרף דלות ושפלות ו ס״נ ממש‪ .‬והפקיד®‬
‫ימ״ ש בא עלינו בעלילות דברים‪ .‬ו ה תפ אר בזה״ל בזה השבוע א שי ם‬
‫כולכם בחבלי ברזל‪ .‬וממ ש ז ה הי׳ סי ג ה שנפלתי על ערש דוי כ מ ה‬
‫חד שי ם בשנה שעברה‪ .‬ועל כולם מי יוכל לספר ולסבול גודל חלול‬
‫השם ב א מר ם כל היו ם אי׳ וגו׳ הלא ירא תך וגו׳‪ .‬אשר תקצר הירי­‬
‫עה מ הכי ל ביאור בזיון וקצף ושפלות יראי ד׳‪ .‬ממ ש כ מו חו כ א‬
‫ו אי ט לו ל א בעיניהם‪ .‬ו הנ ה כבר נ תי סרנו ב ח״ל מרשעים‪.‬פ אבל לא‬
‫מנ ה ם ולא מ מ ק צ ת ם מ ה שמצאתנו בכאן‪ .‬וע תה הודינו ל א ל קי ם עליון‬
‫לאל גומר עלינו‪ .‬ב״ ה אשר לא ה שבית לנו גואל‪ .‬פדה בשלום נפשנו‪.‬‬
‫ויעל מ ש ח ת חיינו‪ .‬ה קי ם מעפר דל מ א שפו ת הרי ם אביון‪ .‬בעת בא‬
‫חביבי הרבני ה מופל א מו ״ ה שלמה זלמן הכהף! מ שולח שלנו שלם‬
‫בגופו שלם במ מונו‪ .‬ח ס די ד׳ כי לא ת מנו נס בתוך נס ו ת ח בולו ת‬
‫מ ל ח מ ה עם ה פ קי ד כפי המדבר אליכם‪ .‬ובידו כתבים ו פ ס קי ם‬
‫מכ ת״ר “ ב ה ס כ מ ת הרב הג און הישיש‪ .‬ו ה ס כ מ ת גבאי א ״י דק׳‬
‫בראד^^ ל ת קן העבר ב סילו ק חובו ת י חי ד וציבור‪ .‬ו ת ק טן עוד ז א ת‬
‫בעיני א ל קי ם ואדם‪ .‬וידברו גם אל בית עבדו ל מ ר חו ק להט ריפני‬
‫לח ם חו קי הקצוב מדי שנה בשנה‪ .‬ומי יוכל לספר עזוזו ונפל או תיו‬
‫אשר עשה עמנו‪ .‬ו הי א אתחל!תא‪ .‬דגאולה‪ .‬כי נתגדל ונתקד ש שמו‬
‫הקדו ש בעיני כל‪ .‬תפול עליה ם אי מ ת ה ופחד‪ .‬ולא מצ או י די ה ם‬
‫ורגליהם מ קו ם לנוס שמה ולהס תר‪ .‬כן ינער ד׳ רשעים מן הארץ‪.‬‬
‫ו מ ל א ה פה לפה עובדי ד׳‪ .‬עד כי יגאלנו ג אול ה שלימה א מן‪:‬‬
‫והנה א הו בי א חי ורעי דעו נ א מנ ה כי יודע אני בבירור גמור שכל‬
‫הי סו רי ם שעברו עלינו זה שלש שנים ה ם י סורי א״י‪ .‬ו אין מ בי אין‬
‫ראי׳ מן ה שו טה‪ .‬כי אין שוטה נפגע‪ .‬אבל מי שכוונתו ב א מ ת השוו‬
‫חז״ ל )ברכות ה׳ ע״א( א ״י לתורה ולעוה״ב‪ .‬ו אי אפשר כי א ם ע״י‬

‫דומה‪ ,‬שאין זו אלא גוזמה‪ .‬עם זאת יש עדויות נוספות על הימצאות שבתאים‬ ‫‪6‬‬
‫בארץ־ישראל במאה הי״ח‪.‬‬
‫ס׳ גנזי נסתרות גורס ״ליב סקאליר ימ״ש״‪ .‬אין עליו ידיעות נוספות‪ .‬ראה‪ :‬היילפרין‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫עמי ‪.33‬‬
‫הכוונה לפקיד הכולל הספרדי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫המתנגדים‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫שד״ר החסידים; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ ,611‬־‪ 614‬ו־‪.619‬‬ ‫‪10‬‬
‫הכוונה לרבני החסידים בחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫לונץ )ירושלים‪ ,‬ה׳( גורס ״הרב הישיש ונא״י״‪ ,‬כלומר‪ ,‬נשיא ארץ־ישראל‪ .‬ברודי‬ ‫‪12‬‬
‫היתה מרכז לאיסוף כספים בשביל היישוב היהודי בארץ־ישראל‪ .‬ראה‪ :‬י׳ היילפריו‪,‬‬
‫יהודים ויהדות במזרח אירופה‪ ,‬ירושלים תשכ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪ .66—61‬הרב הוא‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫ר׳ משה בן אלעזר רוקח‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪86‬‬

‫הנ סיונו ת‪ .‬ו א ם א מו ר י א מ ר ש היסורי ם שעברו עלינו ה ם מ ח מ ת‬

‫הנ סי ע ה ברוב עם ופירסום^^ ו הו א י מ ל ט עצמו בחכ מ תו‪ .‬הל א נופל‬
‫ת ח ת הטבע‪ .‬ו מי שהוא מ א מין בדברי■ חז״ ל ב א מונ ה שלימה יש כ מ ה‬
‫דרכים לפניו יתברך שי קוי מו דברי חז״ל‪ .‬ו אין ביד ה אד ם להנצל‬
‫מ ה ם > ‪ < .‬אבל לדעתינו סבלנו כ»כ י סו רי ם עד שכל עובדי ד׳‬
‫נפטרו ביסורי ם שלנו‪ ^^.‬ו מו ב ט חני אי ״ ה שבזו ה שנה ת הי׳ לנו‬
‫ידיעה מזה‪ .‬ולכן כל א׳ מ או ה בי אשר בדעתו לגשת אל הקוד ש פני מה‬
‫ולהתיי שב ב א ה ״ ק יכתוב אלי‪ .‬ו אי ״ ה לשנה ה ב א ה אודיע בבירור‬
‫אי ״ ה‪ .‬ו אלול א הנ סיונו ת כ מ ה אני מ ש תו ק ק שיבואו אנ שי ידידי‬
‫גילי א חי ורעי ל א ה״ ק‪ .‬ונ תוועדה י ח ד ב ש מח ה וגיל ברעדה לעבודתו‬
‫ית׳‪ .‬אבל ב ת ח ל ה אין סו מ כין על הנ״ סיונו ת לעמוד עליהם‪ .‬והמ שורר‬
‫א מר ) ת הלי ם י״ז ג׳( ז מו תי בל יעבר פי‪ .‬ו אני על מ שמרתי א ע מוד ה‪.‬‬
‫כי מו ב ט חני בד׳ שכבר אכלנו שני חז ק ה ב א ה״ ק‪ .‬ודי הו א לנו‬
‫חי סו רי ם שעברו עלינו בעד כל הרוצים ל ה ס ת פ ח בנחלת ד׳ ב אמ ת‪.‬‬
‫ו אי ״ ה א חר הידי ע ה אודיעך! וגלוי וידוע לפניו ית׳ שבאמת ו ת מי ם‬
‫אני כותב דברים אלו‪ .‬ה ש״י ישמרנו מ חני פו ת ושטות‪ .‬כי ב״ה בעת‬
‫שפלותי אשר לא הי׳ בידי ממ ש שום פרוטה וסבלתי י סו רי ם הרבה‬
‫הי ת ה הנ הג תי כן כאשר ע ת ה כן אז‪ .‬וה מ שכילי ם יז הי רו כזוהר‬
‫הרקיע׳ ויראו ה מ צו ה הז א ת מ ה טע ם יש בה‪ .‬ו ת הי לה ם ה ש מ ח ה‬
‫של מ צו ה זו בלבם עד אין קץ ותכלית‪ .‬ו מ תוך ש מ ח ה של מצוה זו‬
‫ת הי׳ תפלת ם אל ד׳ לרצון כיר״א‪ .‬א הו בי א חי ורעי שמעתי ב ע הי״ ת‬
‫שהר׳ ר׳ חיי ם מקראסנע׳׳! ועוד כ מ ה אנ שי ם יראי ד׳ רוצים לבוא‪.‬‬
‫ח״ו להניע א ת לבבם‪ .‬ברם בוא י בו או ברנה‪ .‬וידוע ל הוי ל א הו בי חביבי‬
‫שאני ב א ה ״ ק כמו מ שולח משרי ה מ דינ ה לפלטרין של מלך שלא‬
‫נעלם מ מני שום דבר ל תי קון ה מ דינ ה‪ /‬ב כ ל העניני ם הן בגוף והן‬
‫בנפש‪ .‬ובפרט או ה בי חביבי שהם ממ ש עמי ת מיד כאלו עומדי ם לפני‬
‫ו ח קו קי ם על לוח לבי הן בתפלתי ו הן ב ה ת בודדו תי בביתי בכל‬
‫עניניהם‪ .‬דלא ‪,‬כמ״ש ‪,‬ר׳ ישכר בער חביבי שאני כתבתי אליו דוב‬
‫בער שזה הי׳ טעו ת הכותב‪ .‬אבל אני ב ח סד הבורא ית׳ ידעתי גם‬
‫ידעתי‪ .‬ולא עבר יו ם א׳ שלא עלה זכרונם לפני ל טו בה בכלל ופרט‪.‬‬
‫ו ב ח מל תו י ת״ ש עלי לא א שכ ח ם לעולם א מן‪ .‬ויתבשרו א הו בי ידידי‬

‫רמז להגבלות שניסו שלטונות פולין להטיל על העולים‪ .‬ראה‪ :‬היילפרין‪ ,‬עכג׳ ד‪.2‬‬ ‫‪13‬‬
‫כלומר‪ ,‬סבלנו ייסורים רבים כל־כך בשביל כל היהודים עד שיש לקוות‪ ,‬כי היהודים‬ ‫‪14‬‬
‫לא יסבלו עוד‪.‬‬
‫בקטע זה באה לידי ביטוי הסתייגותו של ר׳ מנחם־מנדל מעלייתם של חסידים‬ ‫‪15‬‬
‫נוספים ארצה בגלל הקשיים הרבים‪ .‬עם זאת מורגש‪ ,‬שהוא מתקשה בהנמקתו‪.‬‬
‫תלמיד המגיד ממזריץ׳‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪87‬‬ ‫איגרת ט״ו‬

‫מעלוי א ה ״ ק אשר נתעלה בכ מה דברים‪ .‬ו ה א ח ד מ ה ם שמו ר׳ מיכל‬

‫שוח ט מ אנ שי ם שלר^ נעשה שוחט ד מ ת א ב ע ה״ ק טבריא ת״ו‪ .‬וזה‬
‫הי׳ נס מופלא‪ .‬שהרב ד ק ״ ק לבוב«! נתיישב ב ע ה״ ק הנ״ל‪ ,.‬כי בידו‬
‫הי ת ה אגרת מ ס ט אנ בי ל לכבדו כבוד גדול ולי תן לו דירה הגונה לפי‬
‫כבודו‪ .‬מפני שהוא למדן גדול בעיני הבריות‪ .‬ועשיר מופלג ג״כ בעיני‬
‫הבריות‪ .‬מפני שאינו שלו רק מן הרבנית‪ .‬וכן הי׳ שנתנו לו דירה‬
‫ב ע ה״ ק הנ״ל ה טו ב ה ו הי פ ה מעולה שבבתים‪ .‬ו הנ ה עזרני ד׳ עד‬
‫כה שנתגרש מן ה ש מי ם שלא ע״י פעולת אד ם מ ע ה״ ק הנ״ל‪ .‬לכפר‬
‫שפרעם ומשפרעם לעכו‪ .‬ובכל מ קו ם שהלך ניזוק היז ק גדול בגוף‬
‫וממון‪ .‬עד שברח מעכו‪ .‬ונתגרש לץ ויצא מדוך‪ .‬ואני מ ח מ ת עג״נ‬
‫שהי׳ לנו בצפת״ו מ ה פ קיד‪ .‬הלכ תי עם חביבי הרב הגדול בוצ״ ק‬
‫מו ה׳ אברהם ה כ ה ף! נ״י ויזרח ל ע ה״ ק הנ״ל‪ 20.‬וראינו בעינא פ קי ח א‬
‫שהספרדי ם של ע ה״ ק הנ״ל צדי קי ם ו ת מי מי ם‪ .‬ובפרט הרב ה מו ב ה ק‬
‫ר׳ דוד* אשכנזי!״ וקיבל עול גלות של ה פ קיד הרב מו ה׳ אברה ם הכ הן‬
‫על עצמו‪.‬״״ מ ח מ ת שאינו יכול לסבול הצער שלי‪ .‬ובעזרתו ית׳ נתי שבתי‬
‫בדירת הרב מדון הנ״ל^״ וב״ה כל הספרדי ם נכנעים לפני‪ .‬ו מו ב ט חני‬
‫בה ש״י כי נתעלה עילוי אחר עילוי‪ .‬עד שנתעלה לעבודתו י ת׳ בכל‬
‫מ קו מו ת ממ שלתי‪ .‬ונזכה כולנו ל חזו ת בנועם ד׳ ולבקר בהיכלו‪ .‬כולו‬
‫או מ ר כבוד ושלום הכל שלום‪ .‬כן לעזרנו ד׳ ויכנע לב אויבנו לפנינו‪.‬‬
‫למענו ולמען שמו הגדול אבי עד שר שלום‪:‬‬
‫דברי השפל ב א מ ת עבד ישראל מנחם מענדיל בהרב‬
‫מו ה׳ משה ז ל ל ה״ ה מעיר הקוד ש טבריא תובב״א‪:‬‬

‫*]בס׳ טבור הארץ*״ נדפס מ ק צ ת ה מכ ת ב הלז בפ״ו‪ .‬ושם כתוב‬

‫ר״י דוב‪ .‬ה מ סדר[ ‪:‬‬

‫צריך להיות ״שלנו״‪ .‬על ר׳ מיכל שוחט ראה להלן‪ ,‬איגרת כ״ט‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫ר׳ שלמה בן ר׳ משה מלבוב‪ ,‬בעל ״מרכבת המשנה״‪ ,‬שהיה מתנגד חריף לחסידות‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫ראה‪ :‬היילפרין‪ ,‬עמ׳ ‪.33‬‬
‫מקוליסק‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫לטבריה‪ .‬בעקבות הסכסוכים עבר ר׳ מנחם־מנדל מצפת לטבריה‪ ,‬ועמו אחדים מן‬ ‫‪20‬‬
‫החסידים‪.‬‬
‫מרבני טבריה‪ .‬ראה‪ :‬ע׳ אבישר‪ ,‬ספר טבריה‪ ,‬ירושלים תשל״ג‪ ,‬עמי ‪.287‬‬ ‫‪21‬‬
‫ר׳ אברהם כהן מקוליסק נשאר בטבריה‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫'‬ ‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.18‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪,‬‬ ‫מאת ר׳ משה קליערס‪ ,‬טבריה תרס״ו‪.‬‬ ‫‪24‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪8s‬‬
‫דברי הרכ מוה׳ אכדהס הכהו‪:‬‬
‫גם אנכי ב א תי ב א ח רונ ה נגד יראי ד׳ וחו שבי שמו‪ .‬ה ״ ה פארי הז מן‬
‫מבני עליי׳ אשר כבוד ד׳ מל אי ם‪ .‬המ של ופחד■ ד׳ עמהם‪ .‬א הו בי וידידי‪.‬‬
‫מא שר י ק רי ם בעיני ד׳ נכבדים כולם כא׳‪ .‬לפי מדרגת וקדו שת שמו ת‬
‫הדרתם‪ .‬יתברכו מפי המברך ב א מ ת ברכת ה טו ב ו ה מ טי ב לעד ולעולמי‬
‫עולמי ם כי״ר א מן‪ .‬דברי הרב שיחי׳ דברי א ל קי ם חיים‪ .‬ו הן הן‬
‫הדברים הנ קני ם בקנין ה תו ר ה והעבודה‪ .‬כי שרשיהם א מונ ה וענפיהם‬
‫תבונה‪ .‬ו מ ה יאריך לשון אי ש אשר כמוני‪ .‬שרגא ב טי ה ר א מ אי מהני‪.‬‬
‫כי הכל נכלל ב א מרי קדשו‪ .‬וכל ה מו סי ף גורע‪ .‬ו מ ה גם כי ה מ סיי ע‬
‫אין בו ממש‪ .‬רק לבשרם מ שפעת שלומנו‪ .‬וכה יו סיף ד׳ לעד‪ .‬ובק שתי‬
‫לחלו ת ולהעתיר לד׳ בעדי‪ .‬וכמו כן אע שה גם אני‪ .‬ואדון ה שלום‬
‫יברכם בברכה המ שול שת‪ .‬ויזכנו שנ קו מ ה ונעלה בית אל ושם נמצאנו‪.‬‬
‫ומלך ביופיו ת חזינ ה‪ ,‬עינינו‪ .‬במרום הרי ם מ אויינו‪:‬‬
‫כ״ד הכותב מלב ונפש אברהם ב ל א״ א מו ה״ ר אלכסנדר ז ל ה״ ה‪.‬‬

‫)מתון; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב א׳‪ ,‬דף ג׳ ע״ב‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עד דף ה׳ ע״א(‬

‫ט״ז איגרת ר' מנחם־מנדל מוויטבסק‬

‫אל ר׳ ישעיה דינוויצר‬

‫פרסום ראשון של ה איגר ת ראה‪ :‬א״ ש העשל‪ ,‬ייוו א‬

‫בלעטער‪ ,‬ל״ו )‪ ;(1952‬עמ׳ ‪ , 124— 123‬בצירוף ה ק ד מ ה‬
‫>עמ׳ ‪ .(123— 122‬ה איגר ת הי א ס פ ק א מי תי ת ס פ ק‬
‫מזוי פ ת; בעיקר ח שודו ת כ מ ה מן ה ח תי מו ת שבסופה‪.‬‬
‫והדבר צריך עיון )וראה להלן‪ ,‬הערה ‪.(7‬‬

‫ב״ ה פה ע ה״ ק טבריא תוב״ב ב׳ ח ק ת ]י[ ‪ . . .‬שנת ת ק מ ״ א לפ״ק‪.‬‬

‫שלומים א לו מי ם לכתב י ה לו מי ם ה ״ ה כבוד ]?[ הנגיד הרב המופלג‬
‫בתורה וי ר א ה עטרת תפ ארת ישראל צדיק ‪ . . .‬ו ת מי ם‪ ,‬יזכה לנחל ת‬
‫עולמים‪ ,‬כבוד ק״ ש כמ׳ ישעי׳ נ״י מ ק׳ דינאוויץ‪!.‬‬

‫‪ 1‬ר׳ ישעיה הוא דמות ידועה בחסידות‪ ,‬ממקורבי ר׳ פנחס מקאריץ‪ .‬וראה עליו‬
‫>‬ ‫בהרחבה בהקדמתו של השל לאיגרת זו‪.‬‬
‫‪89‬‬ ‫איגרת ט״ז‬

‫ידינו פרושות ה ש מי ם ומכור׳ בצל׳ ל ‪ H‬ל’^ ‪ . . .‬להשפיע עליו שפע ברכה‬

‫שלום ו חיי ם ל ה חיו תו מיו מיי ם‪ .‬וי תרומ ם עבודתו בכפלי כפלים ויזכ ה‬
‫ל ה ס ת פ ח בנחל ת ה׳ בארץ ה חיי ם‪ .‬מ הו תי ו איכו תי ו סיבו ת ה מ ת ה פ ך‬
‫לישוע׳ ה׳ עלינו מפורש יצא מפי ידידי אנ שי שלומנו שד״ר‪ 3‬מ א ״י‬
‫ח כ מי ם יר אי ם ו שלמים מו כ״ז לפרש ולספר נ סי ם ונפלאות‪ .‬ו ח סדי ה׳‬
‫עמנו בכל עת אשר י ל א ה הפ ה לספר ו שמנו בפיה ם כל הצטרכו תינו‬
‫ומבוק שינו‪ .‬ופי ה ם כפינו' וכל דבריהם א מ ת וצדק ובק שתינו לקיי׳‬
‫דבריה ם הנ א מ רי׳ ב א מ ת ו ל היו ת לעזר ולהועיל בכל הצטרכו תינו ]ן[‪.‬‬
‫ועלינו לעמוד על;מ שמר ת ה ק׳ להת׳^ עבורו ב מ קו מו׳ הקדו שי׳ אשרנו‬
‫תל״י ‪. . .‬‬
‫נאו׳ מנ ח ם מענדל בה״ר מ שה זצוקללה״ה®‬
‫ונאו׳ אב רה ם בל א א מ״ ר הר״ר אלכסנדר זללה״ה‪®.‬‬

‫ונאו׳ נ ח מי׳ ‪ . . .‬מ ק רי טי א‬

‫י חי א ל מיכל בו פיגלא‬
‫י הו ד ה ליב בן ס טי ר ק ה‬
‫בני יו סף בן לפשע‬
‫מ שולם זו סי׳ בר״א ז״ל ]?[‬
‫זאב וואלף ב מ הו ר״ר שאול הלוי זללה״וז‬
‫חיי ם בן מ ח ל ה‬
‫ישראל דוד בן ל א ה מלכה‬
‫שלמה בן אי ט ה ^‬

‫)מתוך‪ :‬א״ש העשל‪ ,‬״א ברירו פון ר׳ מענדעלע וויטעבסקער צו ר׳ ישעיה דינעוויצער‬
‫פון ‪ — 1781‬אומבאקאנטע דאקומענטן צו דער געשיכטע פון חסידות״‪ ,‬ייווא בלעטער‪,‬‬
‫ל״ו‪ ,1952 ,‬עמ׳ ‪(124—123‬‬

‫בצלותא לאלוהים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בתפילה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫שמא השד״ר הוא ר׳ יוסף ב״ר יעקב ‪ 1‬וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.612‬‬ ‫‪3‬‬
‫הקודש להתפלל‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫אלו חתימות של חסידים שאינם ידועים לנו ממקורות אחרים‪ ,‬וייתכן‪ ,‬שאינן‬ ‫‪7‬‬
‫אלא תוספות המעתיק‪ .‬מכל־מקום‪ ,‬בשל חתימות אלו יש להטיל ספק באמיתות‬
‫האיגרת‪ .‬וראה את דבריו של השל בעניין זה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪90‬‬

‫י״ז ^יגרת ר׳ מנחס״מנדל ממישבסק‬

‫אל ק״ק ביעשיקא‬

‫]‪ [ 13‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ל ק״ ק ביע שיקא‪.‬‬

‫]טבריה‪ ,‬ת ק מ ״ א י [‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה בס׳ א מ רי צדיקי ם‪ ,‬הו סי א טין תרנ״ט‪,‬‬
‫עמ׳ ‪) 62‬מכתב־יד(; בס׳ מ א ה שערים ל א״ ח בי חו ב ס קי‬
‫וא״ ש הייל מן‪ ,‬ברדיצ׳ב ‪ ,1902 .‬עמ׳ ‪ , 40‬ובס׳ ל קו טי‬
‫א מרי ם‪ ,‬מכ תב ב׳‪ — .‬בכל ה מ קו מו ת בלי תאריך‪.‬‬
‫ב ל קו טי א מ רי ם ני תנ ה ה איג ר ת בין מ ס׳ ‪ 12‬מני סן‬
‫ת ק מ ״ א לבין מ ס׳ ‪ 15‬מ שנת ת ק מ״ג‪ .‬תוכנה דו מ ה לז ה‬
‫של ני סן ת ק מ ״ א‪ ,‬ונראה‪ ,‬שנכתבה בקירוב ב או תו זמן‪.‬‬

‫דברי הרב הנ״ל! לאנשי ק״ק ביעשיקא*‬

‫אחרי ראו ת גי ה״ ק ומ שם ניכר ה א מ ת ש ת שוקתם אל ה א מ ת ויודעי ם‬
‫ומכירי ם חסרונם‪ .‬ו מ ח מ ת הנ״ל רוצים לעקור סיכי ומשכני ולרהו ט‬
‫ולבוא אל א ה ״ ק‪ .‬ממ ש ה ם רוצים לכבות א ת הא ש בתבן‪ .‬כי בכאן‬
‫טרד ת הפרנ סה מ ט רי ד ה עד ל מ אוד‪ .‬ובפרט ב מי ל ת א דתלי בי׳‬
‫טפלא^ א ם לא שיש יכולת בידם ל הני ח כ מ ה מ או ת א דו מי ם אצל‬
‫ב טו חי ם גדולים ב איזו ק ה ל ה‪ .‬בכדי שישלחו לה ם הריווח מדי שנה‬
‫בשנה ת מי דין כסדרן‪ .‬ולה תפרנס מן הריווח הנ״ל‪ .‬אזי ב א מ ת‬
‫הי׳ טוב עד ל מ אוד‪ .‬ו א ם אין יכול ת בידם כנ״ל‪ .‬אזי עצתם ל טוב ת ם‬
‫שיניחו מח שבה ז א ת‪ .‬וי ח לי טו בדעתם לישב ב מ קו מ ם‪ .‬ו ה שי״ ת י הי׳‬
‫בעזרם ‪ :‬ונדון שאילתם^ ה אי ך ל ה תנ הג כעת בבה״כ שנחוץ מ או ד‬
‫א ״ א להאריך‪ .‬ו אי ״ ה כשיתרחש איז ה נוסע מ ה כ א ל ה ת ם אבו א‬
‫בארוכה‪ .‬וכעת אקצר‪ .‬ו העי קר שיהי׳ ל ה ם עת קבוע בכל יו ם ללמוד‬
‫ספרי מו סר כמו ר״ח® וספר הישר לר״ת® וס׳ חרדים‪.‬ז ובפרט בס׳‬
‫זו ה ״ ק‪ ,‬ויז הר כ״ א ללמוד או ת ם בשעה שיש לו מע ט התעוררות‬

‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫העיר אינה ידועה לי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫פירושו‪ :‬ובפרט באשר הילדים תלויים בו ובפרנסתו )על־פי בבלי חולין י״ח ע״א(‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫בכך משום הוכחה למנהיגותו של ר׳ מנחם־מנדל על החסידים בחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫הספר ״ראשית חכמה״‪ ,‬שנתחבר בצפת במאה הט״ז בידי ר׳ אליהו די וידאש‬ ‫‪5‬‬
‫ונדפס בוויניציה בשנת של״ט‪.‬‬
‫אחד מספרי־המוסר המפורסמים של ימי־הביניים‪ .‬הוא אמנם מיוחס לרבנו תם‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫אך מחברו אינו ידוע‪.‬‬
‫מאת ר׳ אליעזר אזכרי‪ ,‬מחכמי צפת במאה הט״ז‪ .‬נדפס לראשונה בוויניציה בשנת‬ ‫‪7‬‬
‫שס״א‪.‬‬
‫‪91‬‬ ‫איגרת י״ ז‬

‫הי ר א ה ו ה א מונ ה בעצמו‪ .‬ובודאי כ שילמוד בעת הנ״ל י מ ציא לו‬

‫ה שי״ ת כפלי כפלים לתו שי׳^ ו מ ק ר א מל א )משלי ט׳ ט׳( תן לחכ ם‬
‫וי חכ ם עוד‪ .‬ד היינו בעת שהוא דבוק מעט ל ח כ מ ה זו הי ר א ה‬
‫ב תחלה‪ .‬י תן לו ה שי״ ת אור תורתו וי אורו עיניו‪ .‬וע״ד הפ׳ )שם‬
‫ג׳ י״ב( כי א ת אשר י א ה ב ד׳ יוכיח‪ .‬ויעזרהו ל ה פי ק תבונה‪ .‬אבל‬
‫שלא בעת הנ״ל נאמר להיפך )שם י״ א ב׳( לא יחפוץ כסיל בתבונה‪.‬‬
‫וד״ל‪ .‬ובעת ה לי מוד בגמרא ו פו ס קי ם יר א ה בכל שעה ו שתים לדבק א״ ע‬
‫ב ה שי״ ת וליראתו‪ .‬שיהא לי מודו בלתי לד׳ לבדו‪ .‬ו א ם רואה בעצמו‬
‫שנתנשט׳* לבו וספרי מוסר אין מועילי ם לו‪ .‬אזי יראה ל ה ת מי ד‬
‫בלי מודו יותר ויותר בכל מ ה דאפשר כי כתוב )ירמי׳ כ״ג כ״ט( הל א‬
‫כה דברי כאש וגו׳‪ .‬ואור שברא ה שי״ ת בששת י מ״ ב שגנזו לצדיקי ם‬
‫היכן גנזו א ם לא בתורתו הקדו שה‪ .‬ו א ם רו א ה בעצמו וי ת מי ד‬
‫ויחפ ש בחיפו ש א ח ר חיפוש‪ .‬יעזרהו ה ש״י בודאי‪ .‬וכולי ה אי ו אולי‬
‫שיירא השם ית׳ כ חו ט השערה “ וג״כ לבקש ולחנן מלפני ה שי״ ת‬
‫עבור הנ״ל‪ .‬כי כל ה ח כ מו ת ו ה ה שכלו ת הן ב או ת רק בעזר ה בוי״ ת‪.‬‬
‫ו אין מעצור לד׳ ל הו שי ע‪ ,‬א פי׳ ב מע ט לבבו לפטור מ מו ק שי שכליות‪.‬‬
‫גם י ר א ה כל א ח ד שיהי׳ לו דיבוק חברים ה בדו קי ם לו לפי שכלו‬
‫שרוצים רק ה א מ ת‪ .‬ורוצים בכל לבבם לפטור מ מו ק שי הרע‪ .‬ד היינו‬
‫מ ת או ת מצביעות ומ שקרים‪ .‬אזי ידבר ע מ ה ם בכל יו ם כמו חצי שעה‪.‬‬
‫ולגנות מ דו תיו הרעות שיראה על עצמו‪ .‬וכן חבירו להיפך‪ .‬וכשירגיל‬
‫עצמו בזה אזי כ שאחד יר א ה על חבירו איז ה דבר ו מד ה מגונה ויוכי חו‬
‫ע״ז‪ .‬בוד אי לא יבוש ממנו‪ .‬ויודה על ה א מ ת‪ .‬ונמצא מ מי ל א השקר‬
‫יפול ו ה א מ ת י ת חי ל להתנוצץ‪ .‬ולמעה״ ש ל ה ר חי ק עצמו ל מ אוד מלצים‬
‫וקלי הדעת ב״מ‪ .‬ה ר ח מן יצילנו מזה‪ .‬סוף דבר שיראה אד ם ת מי ד‬
‫לעצמו לעיין בכל מ ד ה ו מדה‪ .‬ובכל עניני ג שמיות שלו‪ .‬ולא י סיר‬
‫‪.‬‬ ‫דעתו אף רגע א חד‪ .‬ע״כ ‪:‬‬

‫)מתוך ; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ב‪ /‬דף ה׳ ע״א—‬
‫ע״ב(‬

‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 8‬איוב י״א ר‪.‬‬

‫‪ 9‬מלשון גשמיות‪.‬‬
‫‪ 10‬פירושו‪ :‬וכל זה אולי שייר ה׳ יתברך כחוט־השער‪-‬ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אולי השאיר הקב״ה‬
‫שמץ מן האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬ועל האדם לבקש אותו‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪92‬‬

‫איגרת ר׳ מנחם־מנדל מו ה טבס ק‬ ‫י״ח‬

‫ור׳ אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬
‫ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬ ‫]‪[ 14‬‬
‫לחו״ל‪.‬‬
‫טברי ה וצפת; ד׳ באדר ת ק מ״ ב‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה; על־פי ה ע ת קו ת שבכתב־יד‪ ,‬בס׳ חי ב ת‬
‫הארץ‪ ,‬דפים מ ״ ט —נ;! ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב ה׳‪.‬‬
‫ק ט עי ם הו ב או בס׳ ברכת הארץ; סי׳ ק מ ״ א; ובס׳ בי ת‬
‫רבי לא״ ש הייל מן‪ ,‬עמ׳ ‪.25‬‬
‫פרט ה שנה ני תן בזה על־פי חי ב ת הארץ ; החוד ש —‬
‫על־פי ל קו טי א מרי ם‪.‬‬

‫בעז״ה יו ם ד׳ אדר שנת ת ק ״ * ^ ] ח ס ר [ לפ״ק פעהק צפת״ו* בב״א‬

‫)בכ״י טבריא(‬ ‫)בכ״י תקמ״ב(‬

‫בפינו פרושות ל א ל ה א דב שמיא‪ .‬להרי ם על א הו בינו ידידי נפשנו‬

‫שלמא רבא רח מי ו חיי א‪ .‬ושיערה רוח מ מ רו ם עליה ם ויופיע ב א מ ת‬
‫ו א מונ ה ו סיי ע ת א ד שמיא‪ .‬לעורר ט הו ר לבבם לירא תו ולעבודתו‬
‫ית׳ לכסוף‪ .‬ובצילא ד מ הי מנו ת א^ ל ה ש תו ק ק ולהסתופף‪ .‬וכבוד ד׳‬
‫עליה ם מחופף‪ .‬וינ טל ם וינ שאם כל י מי עולם עד בי א ת ינון‪ .‬וכל‬
‫יורדי עפר יכרעו לפניה ם ותופר עצתם‪ .‬וי היו לחרפות ולדראון‬
‫אנ ״ ס ‪:‬‬
‫ל הוי ל הו ידיע ה נ א מנ ה כי נ ת ק ע ה א ה ב ת ם בלבנו‪ .‬ונפשם ק שורה‬
‫בנפשנו בכלל ובפרט‪ .‬כאלו ד מו ת דיו קנ ם ת מיד לפנינו‪ .‬להזכיר ם‬
‫לטוב בכל פינות אשר אנ חנו פונים אל ד׳ א ל קי ם‪ .‬ב א ה ב ה רבה‬
‫ו א ה ב ת עולם לה שפיע עליה ם שפע בריכה והצל חה‪ .‬ו הנ ה אנ חנו‬
‫עו מדי ם על ה מ צפ ה פה א ה ״ ק להמ שיך א ליו י ת׳ כל ה ת א בי ם‬
‫ו ה ח פ צי ם לילך א ח רי ד׳ אל קינו‪ .‬ה קרובי ם ו ה ר חו קי ם‪ .‬חד שים וגם‬
‫ישנים‪ .‬הידועי ם לנו ו שאין ידועי ם לנו‪ .‬כי לפניו ית׳ גלוים‪ .‬וי א מינו‬
‫ב א מ ת כי כל אי ש אשר לבבו פונה לעבודתו ולירא תו י ת׳ ב אמ ת‪.‬‬
‫בעזרת ד׳ צבאו ת נ הי׳ לו מעיר לעזור מערי קד שנו ותפארתנו‪ .‬והבא‬
‫ל ט הר מ סיי עין או תו‪ .‬ו הי׳ כמעין המתגבר בעבודתו וביראתו ית׳‪.‬‬
‫ועצתנו היעוצה שלא ירעישו א ת העול ם ב מ ס״ ע ומריבה לנסוע‬

‫‪ 1‬בהשמטות‪.‬‬
‫‪ 2‬תקמ״ב‪ .‬הנוסח של ס׳ לקוטי אמרים טוב יותר; אלא שבסופו חסר קטע המופיע‬
‫בס׳ חיבת הארץ‪ .‬קטע זה מובא כאן אף הוא‪.‬‬
‫‪................‬‬ ‫‪- ...... .. ...........‬‬ ‫‪ 3‬פירושו‪ :‬ובצלו הנאמן‪.‬‬
‫‪93‬‬ ‫איגרת י״ח‬

‫מ קו מו ת ר חו קי׳ לבלות י מי ה ם בביטול תורה ותפלה‪ .‬כי הדרך‬

‫מ מ ע ט ת‪ ,‬א ת ה שם וד״ל ^ ו הנ ה בע״ה כעת עמכם גדולים ח ק רי לב‪.‬‬
‫ה ״ ה הרב ה ח סי ד ה מ פו ר ס ם ב תורה וביראה אי ש א ל קי ם קדוש מו ״ ה‬
‫ישראל פאליצקר® ד׳ י ש מר הו‪ .‬ו ה ״ ה ח כ מי חר שים ונבוני לח שים‬
‫גדולי העצה מ פו ר ס מי ם בתורה ובירא ת ד׳ כל י מי ה ם חריפי ם ושנונים‬
‫וו תי קי ם ו ת מי מי ם כבוד מו ״ ה ישכר בער סג׳׳ל מ׳׳מ דק׳ ליבאוויטש®‬
‫וכבוד הרב מו ״ ה שניאור זלמף ד׳ ישמרם‪ .‬וי הי׳ שמם לעולם‪ .‬ו ה חו ט‬
‫המ שול ש וכו׳‪ .‬א שר בע״ ה ביד ם טובם‪ .‬מרב טוב הגנוז והצפון‪.‬‬
‫ל ה אי ר עיני ה ם ו ל ה חיו ת ם‪ .‬ועצתם א מונ ה ופעולתם א מ ת‪ .‬וברם כל‬
‫הדברים שאמרנו לפניכם לא י סו רו מכם‪ .‬ואשר לו הכח ו ה מ מ ש ל ה‬
‫הו א י חון לרחמכם‪ .‬וי שתבח שמו הגדול‪ .‬כי נכבשה הארץ לפנינו‪.‬‬
‫וכי נמוגו כל יושבי׳ מפנינו‪ .‬ו ה ק מי ם עלינו הפיר ד׳ עצתם ויפלו‬
‫ב שח ת מפעלם‪ ®.‬ו א ם יעזרנו ה ש ם י ת׳ שלא נצטרך ל ה טריד בעניני‬
‫הפרנסה‪ .‬מוכני ם אנ חנו בע״ה לעמוד על יד דרך השער לד׳ לעורר‬
‫ר ח מי ם עליהם‪ .‬שימלא ד׳ ל ה ם כל דל מ ח סו ר ם‪ .‬ו הנ ה שמענו גודל‬
‫הגלגול והלחץ אשר הי׳ ל א הובנו ידיד נפשנו ציר נ א מן ל שולחיו‬
‫הרבני חו״ פ מו ״ ה יעקב מטמאלייף נ״י בנידון גביות הכסף ה מ תוכן‪.‬‬
‫באנו בגזרת וכו׳ בכל תו קף ועוז‪ .‬על מ ה שגזרו ה ח כ מי ם ה של מי ם‬
‫ה ״ ה הרבנים הנ״ל‪ .‬שכל הכסף הנגבה י הי׳ מונח ב מזו מן‪ .‬ולא לשנות‬
‫ל הו צי או לשום דבר אף של מצוה‪ .‬ופ שיטא שלא ל הלו ת על הו צ א ת‬
‫עוברים ושבים‪ .‬כי כסף הנ״ל הו א חיי נפשות‪ .‬וע״ז נאמר )משלי‬
‫כ״ב כ״ג( וקבע א ת וגו׳‪ .‬כי הל א ידוע למעלתכ ם בע״ה כי מעולם‬
‫לא היינו מ או ה בי כסף א״ו‪ .‬אבל כי הו צ א ת א ה ״ ק מרובה‪ .‬וי א מינו‬
‫לנו כי בצמצום גדול יעלו ה הו צ או ת לכל א ח ד מ א תנו בכל שבוע‬
‫ח מ ש ה רענדליך פוליש‪.‬״! ויושבי הארץ אשר יצאנו מ מנ ה לא ידעו‬
‫ולא יבינו מצער ישבנו בו‪ .‬ותוכן הדברים ה מטבע אשר ב א״י הנ ק׳‬
‫פיאר״ע “ הי א כמו פרוטה ב חו״ל אפילו בשנת זול גדול‪ .‬ו מ ח מ ת ז ה‬

‫הכותבים שוללים את הנוהג שפשה בקרב החסידים לנסוע לרבי‪ ,‬דבר שהיה לעתים‬ ‫‪4‬‬
‫כרוך בנסיעה למרחקים ובביטול זמן‪.‬‬
‫הנ״ל יצא כשד״ר מטעם החסידים בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ממקורביו של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ ,‬מייסד חסידות חב״ד‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫הכוונה לסיום הפולמוס עם המתנגדים ברוסיה בשנת תקמ״א‪ .‬ראה; דובנוב‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫תולדות החסידות‪ ,‬עמ׳ ‪ 143‬ואילך‪.‬‬
‫הגבאי הראשי של כספי החסידים במזרח־אירופה; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ‪-‬‬ ‫‪9‬‬
‫ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.613—612‬‬
‫'‬ ‫מטבע פולני‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫הפארה‪ ,‬החלק הארבעים של הגרוש העות׳מאני בימים ההם‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪94‬‬

‫ה הו צ א ה ב א״י ד׳ וה׳ פעמים כמו בחו״ל‪ .‬וזה א מ ת צלול וברור‪ .‬ו הנ ה‬

‫מ מ דינ תינו לא הגיע כי א ם סך הידוע‪ .‬ו מ מ דינ ת וואלין הגם בשנה‬
‫א ש תקד הגיענו סך מ סויי ם כדי צרכינו בצימצום‪ .‬אבל בשנה הז א ת‬
‫לא הגיענו כי א ם ה מ שי ם אדומים^! לשנינו^נ ומרגלא בפימ ם‪ 14‬עלי‬
‫שמעת ה ת ח ל תי לשרת בקודש ל היו ת עבד ישראל ל הוכי ח ם ב תוכ ח ה‬
‫מגולה ו א ה ב ה מ סו ת ר ת עקר תי סי כי ומשכני מ מדינ ת ם ל מדינ ת‬
‫רוסיא^! ק ״ו נגד א הו בי רב חביבי כבוד הרב הגדול מו ״ ה א בד ה ם‬
‫הכהן ני״ו‪ .‬ו א ם ה ם אשר נפל א ת א ה ב ת ם לנו ונפשנו ק שורה בנפשם‬
‫לא י היו עזר מעירם לנו‪ .‬על מי מו ט ל הדבר יותר‪ .‬ולהוי ידוע למעל׳‬
‫כי א ם דעתינו ת הי׳ צלולה ב א ה ״ ק ב ה רוו ח ה בלי טרד ת הפרנ סה‬
‫י הי׳ תועלת גדול לנו ולכל ישראל‪ .‬כך ב א מ ת אנ חנו ב טו חי ם בו ית׳‪.‬‬
‫לכן א חינו א הו בי נפשינו תשכילו ו תצליחו בכל אשר תעשו‪ .‬ועלינו‬
‫להעתיר בעדכם בכל פינות אשר אנ חנו פונים לד׳ אלקינו‪ .‬שתשכילו‬
‫ו תצליחו הן בנפש ו הן בגוף ו הן ב מ מונכ ם ‪:‬‬
‫דברי שלום ו א מ ת פה עה״ק‪*.‬׳! כותב ו חו ת ם‬
‫מנחם מענדיל בהרב מו ״ ה משה ז ל ל ה״ ה‪.‬‬
‫ונ או ם אברהם ב ל א״ א מו ״ ה אלכסנדר ‪ ,‬כ ״ ץ ז ל ל ה״ ה‪.‬‬

‫וידוע ל הוי לכת״ך ” כי לא נ תיי א ש תי מ ח ס ד ה בוי״ ת עלינו לשכון‬

‫כבוד ב א ה״ ק‪ .‬אבל אני מ מ תין ומצפה עת רצון כשיתברר לפי שכלי‬
‫בע״ה שרצון הבורא ית׳ מ ס כי ם לבואכם אודיעכם‪ .‬ו הו א לא יחשוב‬
‫מח שבו ת לבלבל א״ ע מ הנ היג ם‪ .‬כי‪ .‬הד ב ר מו ט ל עלי ולא עליו^נ ו הי׳‬
‫בבוא הע ת והעונה‪ .‬יעלה אבר כיונה• ויעוף לרוץ לבוא אי ״ ה‬
‫ל ה ס ת פ ח בנחל ת ד׳ בארץ ה חיי ם ; דברי שלום ו א מ ת י חי׳ לנצח‪.‬‬
‫כותב ו חו ת ם‬
‫השפל ב א מ ת מנחם מענדיל בהרב מו ״ ה משה ז ל ל ה״ ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ה‪ /‬דף ח׳ ע״ב‬
‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫עד דף ט׳ ע׳׳א(‬

‫‪.‬‬ ‫‪ 12‬מטבע־זהב‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪...........‬‬ ‫■‬ ‫־‬ ‫׳‪ 13‬כלומר‪ ,‬לשני כותבי המכתב‪.‬‬
‫‪ .‬־‬ ‫‪ ,‬־‬ ‫‪...‬‬ ‫‪ 14‬פירושו; ‪:‬ומורגל בפיהם‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 15‬כלומר‪ ,‬מהורודנא שבפלך ויטבסק‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪ ,16‬טבריה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 17‬ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬
‫‪ 18‬כאן ראשית הפולמוס בין מנהיגי החסידים שעלו ארצה ובין ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪,‬‬
‫■‪.‬‬ ‫שנשאר ברוסיה‪ .‬הפולמוס פרץ עוד בחיי ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪95‬‬ ‫איגרת י״ט‬

‫י ״ט איגרת ר' מנחט‪-‬מנדל מוויטבסק‬

‫ור׳ אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬

‫ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬ ‫] ‪[ 15‬‬

‫לחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק מ״ג‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״א! ע״ב; בס׳ א מ רי צדיקים‪ ,‬הו סי א טין‬
‫תרנ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 61‬ובל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב ג׳‪ .‬ק ט עי ם הו ב או‬
‫בבית רבי‪ ,‬עמ׳ ‪.36,25‬‬

‫שלומים א לו מי ם‪ .‬לכל אנ שי שלומים‪ .‬ה ס רי ם למ שמעתינו ה שלמי ם‬

‫ו ת מי מי ם‪ .‬גדולים ח ק רי לב א מ רו ת ם צוף ונעימים‪ .‬הרבנים מופלגי ם‬
‫בתורה וביראה רא שים ונגידים ו חכ מי ם‪ .‬ע מלי ם בתורת ד׳ כל הי מי ם‪.‬‬
‫ד׳ עליה ם י חיו ויפרחו כשושנים‪ .‬ויתברכו איש אשר כברכתו‪ .‬ועוד‬
‫יזכו לעבוד ד׳ מ תוך הרוו חה‪ .‬עד עת קיבוץ גליות וי בי א ם אל ה מנו ח ה‬
‫ואל הנ ח ל ה כי ר״ א ‪:‬‬
‫בטרם ת חי ל ה אר״ ש להודיע ששמעתי א ת נ א ק ת בנ״י א הו בינו אשר‬
‫כנפשנו כי ק שה עליה ם כח הסבל נ אנ חי ם ונ אנ קי ם‪ .‬ותקצר נפשם‬
‫בעמלם‪ .‬כי אפ ם עצור ועזוב בגבולם‪ .‬יד בני עולה ‪ 2‬גברה‪ .‬ולד׳ הי שועה‪.‬‬
‫ו עיניה ם לנוכח יביטו‪ .‬וי שימו מעוז ם ומגינ ם על א ל קי ם מו שיע ישרי‬
‫לב‪ .‬ושמעו ‘ נ א ה ח רדי ם ואל תסורו מ א מ רי פינו‪ .‬כי מפ תח שפתינו‬
‫משרים‪ .‬כול ם נ כו חי ם ל מבין וישרים ל מו צ אי דעת‪ .‬כי ז א ת בוד אי‬
‫צריכין ת מיד לקבל עול מ״ ש שלימה ב א מ ת ובלב נשבר‪ .‬ולבקשנו‬
‫ככסף ו כ מ ט מוני ם תחפ שונו אז תבינו י ר א ת ד׳‪ .‬ודעת א ל קי ם תמצאו‪.‬‬
‫ולפלס מעגלי רגליהם בכל עת‪ .‬וכל ד רכיה ם יכונו‪ .‬למען ילכו בדרך‬
‫טובים‪ .‬ו א ר חו ת צדי קי ם י שמרו ל קיי ם בכל דרכיך דעהו‪ .‬ו מז ה אל‬
‫יעלי מו עיניהם‪ .‬ו אל יני חו מ ח שבו תי ה ם‪ .‬כי ז ה כל ה אד ם‪ .‬וכאשר‬
‫שמעו א מ רי פינו ב היו תנו ב מדינ ת ם‪ .‬כי אין כל חדש ת ח ת השמש‪ .‬כי‬
‫א ם א ת א ל קי ם ירא ו א ת מ צו תיו שמור‪ .‬ול שקוד על דלתי לבו יו ם יום‬
‫בתורתו ובעבודתו ית׳‪ .‬ובכל עמלו אשר יע מול ת ח ת השמש י הי׳‬
‫ל שמה בלי שום פניי׳ ו סיג בעולם‪ .‬כי טו ב מ ע ט ביראת ד׳ מאוצר רב‬
‫ו מ הו מ ה בו‪ .‬ו ב היו ת כי אין ה ע תי ם שוות‪ .‬בעת ש א״ א להזדכך שיהי׳‬

‫‪ 1‬צריך להיות ״דף נ״׳‪.‬‬

‫‪ 2‬רדיפות המתנגדים‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪96‬‬

‫ל שמה יל מוד אף שלא ל שמה‪ .‬וי ב ט ח בד׳ שהוא ה מ או ר שבה שיחזירו‬

‫למוטב‪ .‬ויבוא ל שמה‪ .‬כי נר מ צו ה ו תור ה אור‪ .‬ושם מ עונ ה ל א ל קי‬
‫ה שמים‪ .‬ודרך ומעבר עץ ה חיי ם‪ .‬ונבון ת חבולו ת י קנ ה בזוכרו כי הל א‬
‫תוכן לבות הו א יבין‪ .‬וישיש ויירא מ אוד‪ .‬וי ר א ת ד׳ הי א ח כ מ ה‪ .‬ונמצא‬
‫שבחכמת ה תו ה ״ ק יש בה יר אה‪ .‬ובוד אי הבא לטהר מ סיי עין לו‪.‬‬
‫ומץ‪ 2‬לו העניני ם בודאי אי אפשר לפנות י מין ו שמאל ו ל ה קל בדבר‪ .‬כי‬
‫לכך נוצרתם‪ .‬ואף כי רב עניים ועמלם ו ה מ צו ק ה אשר ה צי ק ת ם אין‬
‫ז ה שיאמרו ר א ה ז ה דבר חדש הו א‪ .‬כבר הי׳ לעולמי ם אשר היו‬
‫מלפנינו לרא שונים וגם ל אחרוני ם‪ .‬כי א ם יש א ד ם שעמלו ב ח כ מ ה‬
‫ובדעת ובכשרון רבים ה ם ה ק מי ם עליו לבטלו‪ .‬ודור הולך ודור בא‪.‬‬
‫דור א ביו מ קלל לבנו‪ ,.‬וכמו שמצינו ב אברה ם א ע ״ ה ש ה ת חיל ל ה ר או ת‬
‫ה תגלו ת א ל קו ת בעולם‪ .‬ו א מונ תו וי ר א תו ית׳‪ .‬ו מ ס ר או תו אביו בעצמו‬
‫להריגה ו ה סי ר ר ח מנו תו מ מנו‪ .‬ו הו א ע״ ה קיבל עליו הכל ובטח בד׳‬
‫בכל לבבו‪ .‬וזכה שלבסוף ה חזי רו בתשובה‪ .‬והעי קר לר או ת שפלותו‪.‬‬
‫שהכל מע שיו גרמו לו‪ .‬כמבואר ברע״מ^ )פ׳ נשא( בדיבור ה מ ת חי ל‬
‫פ קוד א דא מצו ת תשובה וכו׳‪ .‬ו ב או תו דיבור‪ .‬ובג״ד מ אן ד אי הו חיי ב א‬
‫ויעול למנדע רזין דאורייתא^ כ מ ה וכו׳ ומבלבלין מח שבתו‪ .‬אבל‬
‫א ח ״ כ כ שיקבל ע״ע ל היו ת טוב כל אי לין נ טירין אינון ל מי מרי׳ ם‬
‫ו ק טיגור נעשה סניגור וכו׳‪ .‬יעו״ ש כי אין שום מ ק ר ה ח״ו‪ .‬רק י א מין‬
‫ב א מונ ה שלי מה שכן דנין או תו מל מעלה‪ .‬ובטח בד׳ בכל לב‪ .‬ו אל‬
‫בינתך אל תשען‪ .‬וגול על ד׳ דרכך בטח עליו ו הו א יעשה‪ .‬כי גואל ם‬
‫חזק‪ .‬הו א יריב א ת ריבם‪ .‬רק ז א ת יר או ל ה סי ר מ א ת ם עק שות פה‪.‬‬
‫ולזות שפתים ל ה ר חי ק מ ה ם בכל דבר‪ .‬אשר הו א רק למותר‪ .‬ודבר‬
‫שפתים אך ל מח סור‪ .‬וגם ז א ת אשר קתבנו בשנה ד א ש ת קד שאל יצא‬
‫איש ממקומו‪ ®.‬כי א ם אי ש א חיו יעזורן וי א מ רו חז ק‪ .‬ובפרט כי ת״ל‬
‫כי חננ ם ד׳ ויש לה ם כל ב מדינ ת ם פלא תעץ‪ .‬וגם שם אל תרגילו בזה‪.‬‬
‫כי א ם פעם במקרה‪ .‬בכדי שלא להגדיל ה קנ א ה‪ .‬כי א ם היי ת ם שומעי ם‬
‫מכבר שלא ל ה תנ הג בנ שיאות כאשר כתבנו כ מ״ פ לא היי ת ם ב אי ם‬
‫לנ סיונו ת כ מו אלו ו א ם תאבו ו שמעת ם נ הי׳ אנ חנו אי ה״ ש א ח ריכ ם‬
‫לכל אשר ישחרוננו‪ ’.‬וע תה א ת ה ברוך ה א ל הו א ל נא וברך א ת עמך‬

‫ברעיא מהימנא‪ ,‬חלק ג‪ /‬דף קכ״א ע״א‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫פירושו‪ :‬אדם רשע הנכנס לדעת את סודות התורה )זוהר‪ ,‬חלק ג׳‪ ,‬דף קכ״ג ע״א(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬אדם טוב‪ ,‬כל השומרים הם לפקודתו)שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫הכוונה לדברים שנכתבו באיגרת י״ח על הנסיעה אל צדיקים במקומות אחרים‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫גם כאן אפשר למצוא רמז למאבק על הנהגת החסידים ברייסין‪,‬‬
‫גם כאן יש רמז לפולמוס בין ר׳ מנחם־מנדל ובין ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪97‬‬ ‫איגרת כ׳‬

‫ישראל וינוח ל ה ם מכל אוי בי ה ם מ סבי ב וישבו בטח‪ .‬ויתברכו‬

‫במאודם‪ .‬ובכל אשר יפנו יצליחו‪ .‬ולבם י הי׳ פתוח לעבוד א ת ד׳ ת מי ד‬
‫בטוב לב ומרוב כל‪ .‬ו ב היו ת כי לא זז ה א ה ב תנו מ א ת ם ב א ה ב ה עזה‬
‫כ מ אז ו מקד ם‪ .‬י היו עינינו ולבנו ת מיד עליכם‪ .‬ו אנ חנו בשם ד׳ א ל קינו‬
‫נזכיר‪ .‬ונ ח ל ה פני אל בעדם ובעד בי ת ם ת מיד כל הי מי ם‪ .‬וברכתינו‬
‫תעלה על רא שיהם‪ .‬וי שאו ברכה מ א ת ד׳‪:‬‬

‫כ״ד הדור״ ש בלב ונפש כו״ ח פה עיר הקוד ש טג רי א תובב״א שנת‬

‫תקמ״ג לפ״ק‪.‬‬
‫מנחם מעצדיל בהרב מו״ ה משה ז ל ל ה״ ה‬
‫אברה ם ב מו ה״ ר אלכסנדר כ״ץ ז צ ל ה״ ה מ ע ה״ ק צפת״ו בבי״א‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש׳ מכתב ג׳‪ ,‬דף ה׳‬
‫ע״ב עד דף ו׳ ע״א(‬

‫איגרת ר׳ אליעזר־זוסמן ס ר׳ ד‬ ‫כ׳‬

‫אל ר' יעקב מ ס מו ליי אן‬

‫] ‪ [ 16‬ר׳ אלי עזר־זוס מן סו ״ ד אל ר׳ יעקב ס מוליאנר‪.‬‬

‫טבריה‪] ,‬כ סליו ן[ ת ק מ״ד‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה ב מ א מ רו של א ״י בראווער‪ ,‬ל קו רו ת ישוב‬
‫ה ח סי די ם‪ ,‬״ ה תו ר״‪ ,‬תרפ״ד‪ ,‬גליונות ט ״ז — י ״ז ) ג ם ה ד פ ס ה‬
‫מיו חד ת(‪ ,‬על־פי ה ע ת ק ה ש הו ע ת ק ה ״ או ת ב או ת מ כ״י‬
‫מו ״ ה אליעזר זו ס מ אן סו״ ד״‪ — .‬נזכרה באיגרתו של ר׳‬
‫מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק מ או תו זמך בקירוב )איגרת ‪.(17‬‬
‫הע תק• של ה איג ר ת הז א ת‪ ,‬מבי ת־ הגנזי ם של ה צדי ק‬
‫מ ק א פו ס ט‪ ,‬הי ה עוד קודם־לכן לעיני הורודצקי‪ ,‬שציטט‬
‫מ מנו ב מ א מ רו ״ ה ח סי די ם בארץ ישראל״‪ ,‬השלח‪ ,‬כרך‬
‫ח׳‪ ,‬עמי ‪.495‬‬
‫מג׳וף ה איג ר ת יוצא‪ ,‬כי נכתבה לא חר כ״ד במרח שון‬
‫ת ק מ״ד‪ ,‬כנראה בחוד ש כסליו; וזו לשונה‪ :‬״ו ל א הונ ח‬
‫ל ה ם ‪ . . .‬עד בו אי א לי ה ם מגודל עצירת ג שמים שהי׳ פה‬
‫עי ה״ ק טבריה תובב״ א לבדה עד שגזרו תענית ‪ . . .‬אז‬
‫ה ת חי ל לירד גשם‪ .‬וכמעט שנתיא שו כולם מלזרוע‪ .‬ו מ ה׳‬
‫הי ת ה ז א ת שחרשו וזרעו ו מ היו ם ה הו א ו ה ל א ה יורדי ם‬
‫הג שמי ם בעונתם״‪ .‬גם באיגרת מ שנת ת ק מ ״ ה ) מ ס׳ ‪(19‬‬
‫מסופר‪ ,‬כי בעלי ה שדות נ תיי א שו בשנה שעברה —‬
‫ת ק מ ״ ד — מלזרוע מ ח מ ת עצירת גשמים‪ ,‬״כי הנ ה ה ס תיו‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪98‬‬
‫עבר‪ ,‬הגשם אין לו ת שועה״‪ .‬גמר החרי ש והז ריעה הו א‬
‫כרגיל בכסליו‪.‬‬

‫אגרת הקדש של הרב מ״ו א ל י ע ז ר ז ו ?‪ t‬מ ן‬

‫מ עי ה ״ ק טברי׳ ה ת ק מ ״ ד‬
‫למען א חי ורעי אדברה נא שלום מ א ה ב ה רבה ו א ה ב ת עולם ידיד‬
‫נפשי ואוצר בלום הו א כבוד א הו׳ ה אלוף ה מ רו מ ם תורני הרבני‬
‫ה מופל א ומופלג בתורה וביראה הו תי ק ונ א מן בכל דרכיו איז ה דרך‬
‫ישכון אור לי שרים מ חזי ק י שיבת א ה ״ ק ו הדרי ם כ ש״ק מו׳ יעקב נ״י‬
‫הנ ק ר א ר׳ יעקב ס מ אלי אנע ר‪!:‬‬
‫אד״ ש א ה ב ה ו א חו ה ושלום וריעות מ ה ר ה י שמע על פי ברכה ו חיי ם‬
‫יברכהו ד׳ מציון וירושלים כי שם צוה א ת הברכה וי חיי הו מיו מי ם‬
‫ויזכ ה מנ ח ל ת ד׳ שכר פרי בטן וזרע קיי ם וראה בנים לבניך מ אי רי ם‬
‫כספירי ם וכשמש בצהרים ובא לציון גואל וירושלים‪ .‬א הו בי הכי א חי‬
‫הו א גיל ברעדה א חז תני השבח לאל ית׳ שככה לו בעולמו ויצר א ת‬
‫ה אד ם בצלמו בראותו פעולתו א מ ת ומע שה ידיו אשר ברכו ד׳‬
‫להרבות מו הר ו מ תן קו פ ת ארץ ה חיי ם מגודל ה שתכלותו וחריצו תו‬
‫לעבוד בכל כחו ולבו ל שמים יו סי ף ה׳ ת ת כ חו הולך ואור עינם טוב‬
‫לה שכיל שכל טוב ל שמים ולבריות בו יפקדו ל חיי ם ופועל אד ם ישלם‬
‫שבע חיי ם גם לרבות כל ה מ תנד בי ם בעד ה מ חזי קי ם במשענם‪ .‬כל‬
‫משען ל ח ם ו מי ם ישלם ה׳ פעלם ומ שכורתם כפלי כפלים יעלם ה׳‬
‫מעלה מעלה בעו ה״ז ובעוה״ב ב קיו ם א מן כן י הי רצון ‪:‬‬
‫ע ת ה ב א תי לספר מע שה ה׳ כי נו ר א׳ הו א על הנ סי ם ועל הנפל או ת‬
‫ועל ה ת שועות ה׳ עמנו אל‪ .‬על אשר עשה עמנו בי מי ם ה ה ם ובזמן‬
‫הז ה‪ ,‬ו הנ ה חדו שי הז מן רבים ה ם ו א״ א לפורטם אעפ״כ קצריו‬
‫ת ר א ה באגרת ה לז ה למען תספר באזני החברי ם ה מ ק שיבי ם לקול‬
‫ה׳ שלום כי כן צוותי מכבוד א דו מו ״ ה להגיד לך כי ח מו דו ת א ת ה‬
‫ובין בדבר ובין ב מר א ה אליו א תוד ע מע שה רב מכבוד הרב א דו מו״ ר‬
‫אור בהיר ב ש חקי ם מו ה׳ אב רה ם ה כ הן אב״ד ד ק ״ ק ק א לי ס ק בודאי‬
‫הי׳ לה ם ידיעה מפי א״ ש ש״ג ו מ ה ר״ מ א ס ט ר אונ ע ה שהפקיד מצפת‬
‫י ש״ו מגודל שנאתו שלא רצה הרב הנ״ל לאכול מ ש חי ט תו באיב ה‬

‫‪ 1‬ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬

‫‪ 2‬הכוונה לר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪ 3‬שמואהגרונם )הכהן( ומורנו הרב ר׳ משה מאוסטרוב‪ ,‬שנשלחו מטעם החסידים‪,‬‬
‫וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪) 609‬וראה גם להלן‪ ,‬איגרת נ״א(‪.‬‬
‫‪99‬‬ ‫איגרת כ׳‬

‫הדפו מ עי ה״ ק צפת^ תוב״ב ביד וכשהוכרח כבוד הרב הגדול לעקור‬

‫דירתו מ שם הוכרחו עוד כ מ ה א״ ש ה מו פ ל אי ם ה ח רדי ם אל ה׳ לעקור‬
‫סוכ ם ומ שכונם ולצאת כצאת א ת העיר ו ת חי ל ת התעוררת ה סי ב ה‬
‫לעת כז א ת מ ה יו ם מיו מי ם בוד אי לא נעלם מ א ת ם מפי א״ ש‬
‫הנ קו בי ם הנ״ל ו אין ל ה אריך כללא ד מ ל ת א כ מ ה אנ שי ם נתיישבו‬
‫בכפר פ קי עי ף תובב״ א ו ב״ה הנ ה הי א ארץ רחבת ידי ם לפניה ם‬
‫'לא ת ח ס ר כול בה ושם מוצא מי ם אשר לא יכזבו מי מיו לעולם הו א‬
‫ה מ עין של הר שב״י וגם החרוב שלו עדיין הו א אצל ה מ עין ועדין כל‬
‫הצטרכו ת הכל בזול בה ו מו ב ט חני מ א ד בה׳ הבוחר ב א ה״ ק ובעמו‬
‫ישראל ב א ה ב ה ישכנו בה שהכפר פקיעין תובב״א‪ .‬ועל כבוד הרב‬
‫הנ״ל יד ה׳ עלינו השכיל ל ה כני סו ל עי ה״ ק טברי׳ תובב״א וע״י‬
‫ה ת א מ צו ת כבוד א דו מו״ ר הרב מו ״ ה מנ ח ם מענדיל הגיע הרב הנ״ל‬
‫דירה יפ ה ה מ עול ה שבבתים ו מ א ת ה׳ היי ת ה ז א ת מפני שהי׳ מ א ד‬
‫נגד רצון הפקיד של עי ה״ ק טבריא תובב״א שבאותו הז מן גם הו א‬
‫נ תח מץ מ א ד ונהפך לאויב לנו ומתנגד גדול מ קי ר ת הלב כי ה פ קי ד‬
‫מ עי ה״ ק טברי׳ מבין הי׳ נ קו ד ת ה א מ ת והתנגד ב א מ ת שלא ימ שכנו‬
‫לבו לעזוב א ה ב ת עולם ו א מ טו ל כן הני ח לכבוד א דו מו״ ר הרב‬
‫מ ה ר מ ״ מ שי׳ שיעשה מנין בביתו מפני היו ת קול ברמה נשמע מבי ת‬
‫המדר ש שמתפללין ה א שכנזי ם לב״ה של ספרדי ם שאינו מ פ סי ק רק‬
‫קיר א ח ד ביני ה ם והי׳ מ תי ר א ה פ קי ד מן ה קו לי קולו ת שבתפלה שאל‬
‫ירך לבבו ולא י מ ס לבב העם וינ הו כל בי ת ישראל א ח רי ה׳ ואיך‬
‫ישתרר עליה ם גם ישתרר אז ר א ה ויספר איזן ו תי קן שיהי׳ לכבוד‬
‫א דו מו״ ר הרב מ ה ר מ״ ם מנין בביתו ו ב חו מו תיו‪ .‬ו הנ ה א מ ת נכון הדבר‬
‫שכל י מי היו ת א דו מו״ ר הרב מ ה ר מ״ מ ב א ה ״ ק הי׳ מצטער על תפיל תו‬
‫שיהי׳ ס מו כ ה בביתו עם החברי ם ה מ ק שיבי ם לקולו בלבד אבל ה פ קי ד‬
‫לא הי׳ מני ח ו הי׳ מירא ומפחד מן התוגרמים" שלא יעלילו שניתוסף‬
‫עוד ב ה״כ ב עי ה״ ק טבריא תוב״ב ו מ טי לי ם לי תן קנ ס עצום מלבד‬
‫ה רי ס ת או תו הבנין ו היינו סבורים שכל דבריו א מ ת‪ .‬עד שקץ ב חייו‬
‫מפני ה ר מ ת קול בב ה מ״ד ו הו ד ה ולא בוש וה תיר לנו לעשות מנין‬
‫ו א ח״ כ לא הי ה לו פה להשיב א חור דבריו הגם שעל אפו ועל ח מ תו‬
‫הי ה לו ה מנין יותר מ ה ר מ ת קול ב ב ה מ״ד מפני שכבוד אדו מו״ ר‬
‫מ ה ר מ ״ מ בנה א ח ״ כ מקד ש מעט ק טן מ הכי ל כל א״ ש בצד חצירו‬
‫ו הי׳ ה מנין ורוב בנין הנ״ל ת ח ת חלונו ת שקופים מבי תו של ה פ קי ד‬

‫‪ 4‬על פרשה זו ראה לעיל) איגרת ט״ו‪.‬‬

‫‪ 5‬זו העדות היחידה על הקמת קהילה קטנה של חסידים בפקיעין‪.‬‬
‫‪ 6‬ה‪,‬טורקים‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪100‬‬

‫ו הי׳ ב ה רי מ ם קול ם אל ד׳ נורא עלילה ו ה פ קי ד יושב כבר על‬

‫סיר הבשר ז מן רב א חר ה ת פי ל ה הי׳ מו א ס נפשו ב חייו ממ ש כלל‬
‫הדבר א ח ר שנתחמץ ז ה גדולה ה שנ א ה היי ת ה משל ה פ קי ד מצפת‬
‫תובב״א שהוא שנאה ב תלונה בדבר שלא אכלו מ ש חי ט תו‪ ,‬אבל ז ה‬
‫הי׳ מתנגד ב א מ ת ממור שי לבבו ואיך אפשר לפשט ע ק מי מו ת שבלב‬
‫אבל ה א ל הי ם עשה שיראו מלפני א דו מו״ ר ולא הי ה לו מצח להרי ם‬
‫ראש בתורת ה קנ א ה‪ .‬ו הנ ה נתגלגל הדבר מאי ש א ח ד א שכנזי בליעל‬
‫מ מ דינ ת פאבירעזני^ ו הו א יושב בעכו כי שכר אצל הפסע® שבעכו‬
‫עוד חצר גדול עם ב תי ם מ רוו חי ם בטבריה ס מו ך לחצר הי הו די ם‬
‫הרא שון ו א מר שהוא עבור הא שכנזי ם בסך אלף אריות^ לשנה והדבר‬
‫ידועה ב ה ס כ מ ה אצל כל ספרדי ע ה״ ק טבריא ב אי סו ר וחרם ח מור‬
‫שלא להגדיל גבול העיר מ כ מו ת שהי׳ והפריזו על מי דו תי ה ם ל ה תי ר‬
‫ד מי ם ול מ סו ר מ מון ונפשות העוברים על זהף! וי הי כשמוע ה פ קי ד‬
‫למען שכור הו א החצר הב׳ עבור ה א שכנזי ם הגם שידע ב א מ ת מן‬
‫האי ש הבליעל כי מדע תו עשה הדבר הרע הז ה ולא הי ה לשום‬
‫א שכנזי ח ל ק עמו אעפ״כ פ ס ק ו א מ ר שכל ה א שכנזי ם חייבי ם על מע שה‬
‫אשכנזי א ח ד ושלח לכבוד רבותינו ש ב א ה״ ק בפחדי ם גדולים כ״כ עד‬
‫שהוכרחו לנסוע בעצמם עם עוד כ מ ה א שכנזים ל ה פ א ס ע ו הנ ה כבוד‬
‫א דו מו״ ר מ ה ר מ״ מ נ שתומ ם על ה מ ר א ה ו ת תפעם רוחו וכן א מ ר ב היו תו‬
‫בעכו עם כ מ ה א שכנזי ם הנני רואה בעינא פ קי ח א ברור וצלול שהוא‬
‫מע שה בעל דבר “ העו מד עלינו כל הא שכנזי ם לעקור ולגרש כולם‬
‫מ א ה ״ ק ממ ש שלא ל הני ח אפי׳ פרסת רגל א ח ד כי ה ט ב תי לראות כל‬
‫הענין והנולד מ מנו וגלגל החוזר‪ ,‬כי הו א הדבר אשר דיברתי והבעל‬
‫דבר לא נתן עינו ב מ מון ל הפ סידנו כ״ א על עיקר שרשינו בארץ ודעתו‬
‫לשרש א ח רינו ו אני ת חי ל ה לכל מוכרוך לברוח ולנוס ברגלי וי הי‬
‫כשמע ה א שכנזי ם הלכו מ ה ר ה ל ה פ א ס ע ו אדו מו״ ר העתירו אל ה׳‬
‫ו ה׳ נ תן חן ה א שכנזי ם לפני ה פ א ס ע ופטר או ת ם מ שכירות החצר‬
‫בלי שום פ׳ וש״פ ו מ א לו הי ם הי ת ה ת בו ס ת ה פ קיד עי ה״ ק טבריא‬
‫תובב״א שהלך שכם א ח ד עם ה פ קיד מ עי ה ״ ק צפת תובב״א שהיו‬
‫שניהם בעכו ב או תו פרק בשביל או ת ה מע שה בכדי להגלגל עלינו‬
‫ולהתנפל עלינו ו ל ק ח ת מ א תנו סך הנ״ל בערמה‪ ,‬ד היינו שהעמידו עם‬
‫שרים רבים ונכבדים של ה פ א סע שלא ל הני ח הא שכנזי ם אל ה פ א ס ע‬

‫מחוז פ‪1‬ברז׳נה שעל הדנייפר‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫הפאשה אחמד אל־ג׳זאר‪ ,‬שליט הגליל בימים ההם‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫גרושים עות׳מאניים‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫ראה; היילפריו‪ ,‬עמ׳ ‪.35‬‬ ‫‪10‬‬
‫הפקיד בטבריה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪101‬‬ ‫איגרת כ׳‬

‫עוד הפעם בין כך ובין כך תבעו או תנו ב חז ק ה עם אנשי חיל ופחדי ם‬

‫וסוף דבר שהיו ביד ה פ קי ד מעו ת אנ שי ווילנא שבאו לידו ע״ד דמ שק‪12‬‬
‫ועוכב בידו בערך מ א תי ם א דו מי ם ו היו מודי ם לה׳ כי טוב כל״ח‬
‫שכלה ח מ תו על עפרורית זהב ונתן לנו שארית בארץ ו ה פ קיד מ עי ה ״ ק‬
‫טברי׳ ל ק ח ה מ עו ת ו א מ ר שהוכרח לי תן ל ה פ א ס ע עבור שכירות החצר‬
‫ונ ת א ח ד עם ה פ קי ד צפת תובב״א הגם שמעולם היו שונאי ם זע״ז עשו‬
‫■שלום ביני ה ם בכדי לרדוף או תנו כמשל כו׳ אעפ״כ לא עזבנו ה׳‬
‫א לו הינו ולא הני ח ביד ם י הי שם ה׳ מבורך עדות ה׳ נ א מנ ה לולי ה׳‬
‫שהי׳ לכבוד א דו מו״ ר לנ ח ת ו קור ת רוח כי כל ישעם וכל חפצם בו ית׳‬
‫ובעבודתו ובנחל תו כי כשל כח הסבל אך ורק ה ת חז קו ו ה ת א מ צו‬
‫בעצמם וכל ה ס רי ם ל מ ש מע ת ם שלא לגרוע סדר לתורה ולתעודה ו היו‬
‫מודי ם לה׳ על כל מד ה ו מד ה וכל גל וגל העובר עלינו נענינו לו בראשו‬
‫ו ה א ח רון הכביד שמגודל ה שפלות לא הי׳ בשום אופן האפ שרי למצוא‬
‫איז ה ה לו או ת מזו מן כ״ א נשך אוכל וביוקר השער על חד תלת ועל‬
‫מ שכנות דיי ק א כן עבר וכלה קיץ ולא הונח לה ם וגם ■חובות הרבה‬
‫השתרגו עלו על צוארינו עד בו אי עליה ם בכ״ד לחודש מרח שון‬
‫ת ק מ ״ ד שלום בגוף ו מ מון ג״כ ע״פ ני סי ה׳ ונפל או תיו עמנו אל מ היו ת‬
‫כל ה פ ח די ם באזנינו עודינו ב ק״ ק ס ט אנ בול מפי האנ שי ם הנ קו בי ם‬
‫ב שמות לעיל מ א״ ש ה מ ה מו׳ ש״ג ו מו״ ה מ שה אסטראוונער^י איך שכל‬
‫ה פ קי די ם אורבי ם או תנו על כל מו צ אי ו מו ב אי מן הי ם ליבשה ולא‬
‫ידעתי ל הז ה ר ב ם עוד איך ו מ ה לעשות לבא דרך ה א ח רי ם שלא ידעו‬
‫ה פ קי די ם מו ב אי בשלום ו הנ ה מ ס ט אנ בו ל בלכתו על ספינ ה ירו שלמית‬
‫שהולכת מ ס ט אנ בו ל ליפו ויעצתי בעצמי לכל הצדדי ם א ם לנסוע מיפו‬
‫לירושלים ומ שם דרך יבשה לכאן או מיפו לדמ שק ומ שם לכאן או‬
‫לה שאר בעצמי ביפו על משך ז מן ולשלוח ה מ עו ת ע״י מו ״ ה שמואל‬
‫פאלעצקר ו מו ״ ה צבי הירש הארקער^^ עם א ש תו שעלו עמי ושחשא‬
‫א ש ת מ״ו צבי הנ״ל על עצמה ו א ח ר שיהי׳ לי ידיעה שעברו מעבר עכו‬
‫בשלום אז אלך לבטח דרכי ו מי יודע הנולד מכל עצות הנ״ל ב סכנו ת‬
‫דרכים כאלו מלבד ה הו צ או ת ו אי חו ר הז מן כ״כ ג״כ כלות הנפש וה׳‬
‫ה טיל רוח סערה בים ו חז ק ה עד עד מ א ד שהספן לא הי׳ יכול להשיב‬
‫א ת ה ס פינ ה ליפו ו ה בי א א ת ה ס פינ ה לכפר חיפה^ שהוא ס מו ך‬

‫הכספים הועברו מקושטא לארץ־ישראל דרך דמשק או צידון‪ ,‬ולפעמים במישרין‬ ‫‪12‬‬
‫בדרך הים ליפו או לעכו‪ .‬המדובר בכספים שלא נועדו לחסידים‪ ,‬אלא לאשכנזים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.3‬‬ ‫‪13‬‬
‫שני חסידים שעלו ארצה )וראה להלן‪ ,‬איגרת פ״ח(‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫חיפה‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪102‬‬

‫בערך שני שעות מעכו הגם שהספן וכל הי הו די ם ולהבדיל הגרים‬

‫שהיו ב ספינ ה מ או ת מ או ת נפשות לא רצו לעמוד בכפר חיפו מפני‬
‫הנ תינו ת כפר הנ״ל שלשים פ׳®! מכל נפש כפר עכו שלושה א ריו ת‬
‫בעד בו א ם ליבשה ג׳ גראש מלבד החארצוש^^ חד שים שהגיעו ז מנ ם‬
‫ב או תו פרק שאינם צריכים לי תן הו א עלה לאלפי ם גראשות וענו‬
‫ו א מרו לפרוש לאמצע הי ם א ם אינו יכול להשיב אל יפו ו הי׳ מ שוט‬
‫בים ו מ ת הל ך בו שלא יעמוד בחיפו מפני הפ סד הגדול אבל לא‬
‫נהי׳ כדבריהם שלא יוכלו לפרוש לאמצע מפני כלות ה מי ם שבכליהם‬
‫עד שמוכרח לעמוד בכפר חיפו ו הוכר חו ל סלק כל הנ״ל ואנו בראותנו‬
‫שהשליכו הברזל לעמוד שם זרזתי חלצי בחיפזון לצאת מן ה ס פינ ה‬
‫אני ואיש א תי מו״ ה ש״ג הכהף^ עם כל הכ סף מלבד החפצי ם ה שארתי‬
‫ע״י הנ שארים ו מהרנו ללכת מכפר חיפו קוד ם שנתוודע בעכו מ בי א ת‬
‫ה ס פינ ה ובאנו שנינו לכאן עי ה״ ק הנ״ל בפתע פ ת או ם ו ת הו ם כל‬
‫העיר לקול ה ש מ ח ה‪ .‬ו א חר שה שלמתי כל כסף הי חי די ם לכל א ח ד‬
‫ב שלימות הוכ ר ח תי לשלם לאנ שי ק ״ ק ווילנא א ת ה מ א תי ם א דו מי ם‬
‫הנ״ל מ מ עו ת הכולל אשר הי׳ בידי כי גם ענים ה ם א ם לא י תנו‬
‫לה ם אשר לה ם ו הי ת ה צעקה גדולה בעם אז ראה וי שפוט שפוט והשיב‬
‫מעלינו אפו אל שכנגדינו הו א ה פ קי ד ושבק חיי ם לנו ולכל ישראל‬
‫ויראו כל העד ה כי בעונו מ ת וגם כ מ ה גביות עדות ת״י א דו מו״ ר שלקח‬
‫ה מ עו ת ׳ מ א תנו חנ ם ועדיין מו ב ט חני שיבואו ה מ עו ת לידי גוביינא‬
‫בהמ שך הז מן מן היורש כי אדיר הו א וה׳ שופטינו הו א מלכנו הו א‬
‫מו שיענו ו א ח״ כ נעשה פקיד העיר אי ש פשוט ו אינו יודע מ שום‬
‫ה תנגדו ת בעולם ובימיו נ ח ה ו ש ק ט ה הארץ ולכל בני ישראל הי ה אור‬
‫במו שבותם הגם שהמעו ת הנ״ל הלכו ל ט מיון גם סו ל קו רווחי ם ו חובו ת‬
‫מעט אעפ״כ מע ט הנשאר ל ח לו ק ה ואשל הובא לכל א ח ד י חיד בי חוד‬
‫מ קרוביו ו ה׳ י תן או מ ר המבשר שלום‪ .‬א ח ״ כ ה ת חי לו מדייני ם ז ה עם‬
‫זה צעקת העניי ם הי ת ה ל מ ה י ק חו כל ה אלף א ריו ת מן ה ח לו ק ה י תנו‬
‫לזה כל הבעלי ב תי ם שאינם מק בלי ם כמו שארי מ סי ם ו שאינם‬
‫מק בלי ם מ שיבים די לכם שאין אנו מ ח ס רי ם מן ה מ ע ט הנשאר לחלק‬
‫יצא ו אין מ ק בלי ם הרי שלכם לפניכם‪ .‬ו הנ ה ז ע ק ת הענים נכנס‬
‫בלב א דו מו״ ר לקבל על עצמם חוב שהי׳ מגיע מן הכללות בערך‬
‫מ א ה א דו מי ם ו ה ח ליפו ב שטרות ונ ח ה ו ש ק ט ה הארץ‪.‬‬
‫ע ת ה ב א תי ל הודיע א הו בי א חי מרוב טו ב ה של ה מנין מיו ח ד‬

‫‪ 16‬פארה‪ ,‬החלק הארבעים של הגרוש העות׳מאני בימים ההם‪.‬‬

‫‪ 17‬מס־הגולגולת; החראג׳‪.‬‬
‫‪ 18‬הנזכר בהערה ‪.3‬‬
‫‪103‬‬ ‫איגרת כ״א‬

‫שנעשה בחצר של א דו מו״ ר גודל ה חי רו ת תורה ותפילה ו ש מ חה של‬

‫מצו ה ועבודה רבה אין מעצור לעם כ״ א דבר א ח ד לדור הו א א דו מו״ ר‬
‫שי׳ ובעצמם עו מדי ם לפני ה תי ב ה בשבת ובחול ו תפילו תינו זכה עכ״פ‬
‫כל א ח ד ו א ח ד יוצא ידי רצונו ומח שב תו ו מ קו ם השיג יד שכלו בלבב‬
‫ה שמי ם בקול גדול ולא י סף ו ה קו ל מעורר הכונה עד לב ה ש מי ם‬
‫ברוך ד׳ אשר לא ה סי ר תפיל תו ו ח ס דו מ א תנו ‪:‬‬
‫עוד חד שו ת אספר לו מגודל עצירת ג שמים שהי׳ פה ע ה״ ק טבריא‬
‫תובב״א לבדה עד שגזרו תענית שבעה א ח רוני ם א חר ה א מצעי ם‬
‫ו ה תענינו ח מ ש ה תעניו ת מן ה א ח רוני ם כדינם ב ה פ ס ק ה מבע״י וכל‬
‫ה ח מ ש ה ענוים מיו ם הכפורים ו תו ס פ ת ששה ברכות שבש״ע ושופרות‬
‫ג״כ ו הנ ה א דו מו״ ר מ ה ר מ״ מ לא הי ה ב קו ה ב רי א ה עד שהוכרח‬
‫לנסוע לכפר פקיעין לטיול ולנוח שם עד ש ה ת חיל לבא אל כחו‬
‫ו אדו מו״ ר מו ״ ה א ה ״ כ הלך עמנו י חד על קבר ר׳ חיי א ובניו אז‬
‫ה ת חי ל לירד הגשם וכמעט שנתיא שו כולם מלזרוע ו מ ה׳ הי ת ה ז א ת‬
‫שחרשו וזרעו ו מ היו ם ה הו א ו ה ל א ה יורדים הג שמי ם בעונתם ו אי ״ ה‬
‫שיהי׳ כך על הסדר עד הקציר מו ב ט חי ם אנ חנו לזול גדול ;‬
‫הו ע ת ק או ת ב או ת מ כ״י מו״ ה אליעזר זו ס מאף ^ סו״ד‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״י בראווער‪ ,‬״לקורות ישוב החסידים בארץ־ישראל״‪ ,‬התור‪ ,‬גליון ט״ז‪,‬‬
‫תרפ״ד‪ ,‬עט׳ ‪11—9‬ן גליון י״ז‪ ,‬תרפ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪(7‬‬

‫א מר ת ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‬ ‫כ״א‬

‫ור׳ אברהם מקוליס ק אל חסידים בדייסין‬

‫]‪ [ 17‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫ל ח סי די ם ב רו סי א )רייסן(‪.‬‬
‫טבריה‪] ,‬כ סליו י[ ת ק מ״ד‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף כ״ ח — כ״ ט ע״א )בלא תאריך ובחי סורי ם(;‬
‫בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ א — נ״ב ; בס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫ד׳; ובס׳ ה ח סי דו ת לא׳ כהנא‪ ,‬עב)׳ ‪) U77— 182‬שם‪ ,‬עמ׳‬

‫‪ 19‬אחדי העולים החסידים‪ ,‬שליקט את כתבי רבו ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ופרסמם‬

‫בס׳ ״פרי הארץ״‪ .‬יצא כשד״ר מטעם החסידים‪ .‬ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫עט׳ ‪.613—612‬‬
‫‪ 1‬צריך להיות ״עט׳ ‪178‬״‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪104.‬‬
‫‪ : 172‬״ כ מו שנמצא בכתב־יד״(‪ — .‬ק ט עי ם הי מנ ה נדפסו‬
‫בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ ק מ ״ ד ‪ ,‬באגרת הקד ש‪ ,‬ח מו ש״ד‪ ,‬דף‬
‫ז׳ ע״ב — ח׳ ע״ א >הקטע מ ת חי ל ״ו ב ת חי ל ה״ ו מ סיי ם ״כבוד‬
‫מ ל כו תו״ ; ב מ הדו רו ת א ח רו ת — ואר שה תר״י‪ ,‬לבוב‬
‫תרי״ט‪ ,‬ואר שה תרל״ ט — שינויי ם ק לי ם בפאגינאציה( ;‬
‫בס׳ מכ תבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף ב׳ —ג׳ ; ובס׳ בי ת רבי‬
‫׳‬ ‫לא״ ש הייל מן‪ ,‬עמ׳ ‪.25‬‬
‫מגוף ה איג ר ת יוצא‪ ,‬שנכתבה בערך בחודש כסליו‪ ,‬שכן‬
‫הו א מזכיר א ת מכ תבו של ר׳ א לי עז ר־זו ס מן) מ ס׳ ‪ , (16‬וז ה‬
‫לשונה ‪ :‬״ו אורו עינינו מגודל ה ר פ ת ק או ת שהיו לנו בשנה‬
‫זו יתר מן ה קו ד מו ת ולבסוף עשה לנו ה שי״ ת נ סי ם‬
‫ונפל או ת באשר יתוודע לבט בפרטות ע״י מפתב ‪ . . .‬מו״ה‬
‫אליעזר זוטמן‪ ,‬אשר צווי תי לו לכתוב הכל בפרטות‪.‬״‬

‫שנת ת ק מ״ ד‪2.‬‬
‫רב שלומים בכל פ ר טי ה ם מ בי ת ומחוץ‪ ,‬מלו מר די יבלו שפתותיכם‪.‬‬
‫נכספה וגם כל ת ה נפשנו ל ה מיו שבי ם בחדרי לבבנו‪ ,‬ה מו מעינו בזכרנו‬
‫כל י מי היו תנו ע מ ה ם‪ ,‬ת קו ת ם לנצח הי ת ה ביראת ה׳ כל הי מי ם‪ ,‬ה ״ ה‬
‫אנ״ש ולבנו הי ר אי ם ו שלמים בכללות ד מדינו ת רו סי א כל חד וחד‬
‫לפום מעלתו ו ה ש תדלו תו בעבודתו י ת״ ש ה׳ עליה ם יחי ש מרא שי ת ם‬
‫יי טי ב א ח רי ת ם‪ ,‬ילכו הלוך וגדול ויצליחו בכל אשר יפנו‪ ,‬וכל פינו ת ם‬
‫י‬ ‫לא י הי ה א ל א דרך של תורה בי מינ ה וזו שכרה‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬
‫מ ק ד מי ארש כפינו פרושות ה ש מי ם שימלא מ ח סו רי ה ם בגופם ונפשם‬
‫ויחד ש כנשר נעוריה ם וי ה א רעוא דתרום רישאף עד ל שמים שיאם‬
‫יעלה למעלה מכל ברכתא‪ ,‬ויד מו לשאול כל ערעורין בישין אלו נגעי‬
‫בני אדם‪ ,‬קנ א ת אי ש וכל אשר לכבודי ה׳ לא יחו שו עד די שבעה‬
‫עידנין י חלפון עליהן ויכירו כח מ ל א כ תו ^ומפיהם לא ימושו‪.‬‬
‫הנ ה על כן על כל דברי האגר ת שקבלתי בקובלנא מ כ מ ה מ קו מו ת‪,‬‬
‫ובראשם כבוד א הו בינו הרבנים ה מ או רי ם הגדולי ם מופלגים בתורה‬
‫וירא ת ה׳ כל הי מי ם‪ ,‬ה ״ ה מ״ו ישכר בער מלובאוויץ‘' ו מ״ו שניאור‬
‫זל מן מלאזני^ על ענין נ חו ת דרגות פרנסת ה ח פ צי ם לירא א ת ה׳‬
‫ב א מ ת א ת אשר הי ט ב תי לראות בעינא פ קי ח א‪ ,‬שהוא על אשר יגרעו‬
‫מעבוד ת ם דבר יו ם ביומן‪ ®.‬וב ת חל ה מעיד אני שמים וארץ כי לא‬

‫על התאריך ראה לעיל‪ ,‬דבריו של היילפרין במבוא לאיגרת זו‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫פירושו‪ :‬יהי רצון שירום ראשם‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.6‬‬ ‫‪4‬‬
‫הלוא היא לאדי‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫חוסר־הפרנסה הוא פועל יוצא מן הירידה בעבודת ה׳‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪105‬‬ ‫איגרת כ״א‬

‫לכבודי ו ל הנ א תי אני כותב דברים אלו; אבל ב א מ ת לפני מי שאמר‬

‫ו הי ה העולם ולכבודה מ היו ת ידוע דבר ה׳ ע״י נביאי ם פ סוק כל‬
‫הנק ר א בשמי ולכבודי ברא תיו יצרתיו אף ע שיתיו^ שהוא מלא כל‬
‫הארץ כבודו בכל הג שמיו ת חיו ת רוחני‪ .‬שהוא פ סו ק ו א ת ה מ חי ה‬
‫א ת כולם‪ ,‬ו הו א גלות ה שכינה ה מ ס ת ת ר ת בכל הדברים יגעים‪ ,‬ו היו ת‬
‫ידוע שהגוף הו א גשם כלה ולא נקרא א ד ם א ל א הנפש‪ ,‬והגוף הו א‬
‫יבשר א ד ם כ מ א מ ר על בשר אד ם לא יוסך‪ .‬והנפש הו א ה חיו ת שבגוף‪,‬‬
‫ו הו א יש לו ה ת ק שרו ת עם ה רו חניו ת מעולם לעולם עד מ קו ם חוצב‬
‫הנ ש מו ת ולמעלה עד א ״ ס ב״ה‪ ®.‬א׳׳כ מ ה ר אוי הו א תיכף כ שיעמוד‬
‫בבוקר שי הי ה הר א שי ת לעבודת בוראו וליתן הרא שית לנפש‪ ,‬כי‬
‫הו א העיקר‪ ,‬ולא הגשם‪ ,‬שהוא הכלה ונפסד‪ .‬וכל היו תר רוחני הו א‬
‫העיקר הגדול‪ ,‬לכן אין לעשות שום מע שה וחשבון אפילו לשם עולם‬
‫הבא‪ .‬שהרי מ ה שמשיג בעולם הז ה בעודו בגוף הו א גשמי‪ ,‬ואפילו‬
‫א ם י הי ה נזהר בה שגתו עולם הבא מכלי אופני גשם אף על פי כן‬
‫משיג הו א הדבר י הי ה איך שהוא ג שמיות הו א א ח רי אשר השגתו‬
‫בעודו בגוף‪ ,‬וכן כתב הרמב׳^ן ז>יל‪ °.‬אבל העי קר שיעשה מפני מי‬
‫שאמר ונעשה רצונו וזהו תכלי ת היו תר אפשרי‪ ,‬ובקיצור‪ .‬ובכך הנפש‬
‫מ ת ד ב ק ת ברוח וכר מעול ם לעולם עד א ״ ס ב״ה‪ ,‬כנזכר‪ .‬וז ה נק׳‬
‫ה ק מ ת שכינה מעפרא‪ ,‬שהוא להפ שיט מכל אופני גשם‪ ,‬שהוא עפר‪,‬‬
‫ולהעלו ת ם אל הרצון‪.‬״י וכמו כן בלכתו לעשות מ שא ו מ תן או שאר‬
‫ענינים‪ ,‬שהם ג שמיים בוד אי ו הו א ענייני שכינה ה מ ס ת ת ר ת‪ ,‬י ר א ה‬
‫שיש בכל דבר תורה ו אז ה ר ת ח כ מי ם מלע שותם‪ ,‬שהוא ענייני הרע‬
‫המעורב בטוב כמעט בכל העול מו ת מיו ם ברוא אד ם על הארץ‬
‫ואכל מן העץ‪ .‬לכן מ חוי ב ל ה ת ר ח ק מן הרע שלא לעשות ח״ו ולברור‬
‫ולדבק אל ה טו ב והמו תר‪ .‬ו אפילו מע שה ה צד ק ה שהוא מלא בכל‬
‫הספרי ם שהוא ד בי קו ת גדול ל ה שי״ ת מפני היו ת ם מ אנין תבירין “‬
‫וה שכינה בגלות מ ס ת ת ר ת בתוכם‪ ,‬ו מ ש״ה דרז״ל בעת אפך עשה‬
‫בה ם — הכ שילם בבני א ד ם שאינם מ הוגני ם‪ ,‬שאין ה ש״י שורה‬

‫הקב״ה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫פירושו‪. :‬אין סוף הוא‪ ,‬כלומר‪ ,‬האל הטראנסצנדנטאלי הוא אינסופי‪ ,‬ואין לומר‬ ‫‪8‬‬
‫עליו דבר בניגוד לספירות‪ ,‬שהן הפן של האלוהות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עניינים רוחניים קודמים לעניינים גשמיים‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫פירושו‪ :‬הקמת שכינה מעפרה; ובהמשך‪ :‬להפשיט את הנפש מכל גשמיות ולהע­‬ ‫‪10‬‬
‫לותה אל הרצון‪ ,‬שהוא בסימבוליקה הקבלית הספירה הראשונה‪ ,‬הרוחנית ביותר‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬כלים שבורים )על־פי הזוהר‪ ,‬חלק בי‪ ,‬דף ‪:‬רי״ח ‪,‬ע״א(‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪106‬‬

‫בתוכם^^ ו הנ ה ה א מינו א ם לא ת א מנו ח״ו; ו חלי ל ה לי מלדבר בעדי‬

‫ולכבודי‪ ,‬שהנה יש בנ תינ ת ה צ ד ק ה ג״כ חילוק^^ וארץ ישראל עיני‬
‫ה׳ א ל הי ם בה תמיד‪ ,‬ש הי א ה שכינה בעצמה‪ .‬וידוע דבדי הז הר‬
‫כדרך הנחש‪ ,‬כד אי הו בדינא‬ ‫במדבר על פ סו ק קו ל ה כנחש ילך‬
‫כפיף רישא לעפרא ו ס לי ק לזנביה‪ ,‬כדין זנביה ס לי ק ו מ חי לכל אינון‬
‫ד א ש תכ חו ק מי ה‪ ,‬ואעפ״כ מ אן עביד לזנבא די ס ל ק לעילא ו מ אן‬
‫מדבר לי ה ו מ אן נטל לי ה ל מ טלנוי ה אי רישא אע״ג ד אי הו כפוף‬
‫לעפרא וכר‪®,‬י כד״ א שמוני נו טר ה א ת הכ ר מי ם וכר‪ ^^®,‬מפני היו ת‬
‫ה שכינה בגלות וכפוף לעפרא אעפ״כ כולם נזוני ם על ידה‪ .‬וכל ענייני‬
‫ה שכינה בעצמה הו א דרך דלו ת ושפלות לכן ישראל שפלים‪ .‬וישראל‬
‫שבא״י שפלים מי שראל שבחו״ל‪ .‬ו מ אן ד מ קי ם שכינתא מעפראף! ובפרט‬
‫ב מ קו ם שנראה שפלותם יותר‪ ,‬ומעלה או ת ה מ ת עלי ם ע מה למעלה‬
‫למעלה עד א ״ ס ב״ה‪ “ .‬וזה נקרא ת מכין דאוריי תא‪ “ .‬ו העי ק ר שכל‬
‫מעשיו י הי ה על דרך הנ״ל‪ ,‬לא לשם גמול ו תכלי ת אבל מפני מי שאמר‬
‫ונעשה רצונו שהוא הדרך הכבו שה לעלות בפשטות‪ .‬וידעתי גם ידעתי‬
‫כי כל הדברים יגעים וי תיי שן ז ה הדבר גם כן‪ ,‬אעפ״כ מו ב ט חני בה׳‬
‫א ם ירגילו עצמם בזה יו סיף ה׳ ת ת כ ח ם לי תן עצות בנפשם חד שי ם‬
‫גם ישנים כמעין הנובע ו היו רק למעלה ולא ל מ ט ה ויתעלו בג שמות‬
‫ו רו חניו ת מ א ד מ אד‪.‬‬
‫עוד עצה טו ב ה ק א מ שמע להו גדולה ו חז ק ה מפרק הרים וגבעות עד‬
‫ת או ת גבעות עולם לעמוד ו ל ה ת חז ק נגד ה ת או ה בעצה זו‪ ,‬ו הו א היו ת‬
‫ידוע ה ת מי ה הגדולה על מח שב ת חוץ‪ ^°‬ח ״ו ופ תוי היצר איז ה דבר‬
‫ת או ה שהוא נגד ה שי״ת‪ .‬אי ך אפ שרות הענין י א ח רי שאין לך דבר‬
‫שעומד בלתי חיו ת ה ש״י ה מ חי ה או ת‪ 1‬הענין‪ ,‬כ מ א מ ר ו א ת ה מ חי ה‬

‫פירושו‪ :‬אין הקב״ה שורה בקרב בני־אדם שאינם מהוגנים‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין הם ערד‬ ‫‪12‬‬
‫בהשגחתו‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬גם בענייני צדקה יש ריב וחילוקי־דעות‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫זוהר‪ ,‬חלק ג׳‪ ,‬דף קי״ט ע״ב‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫פירושו‪ :‬כאשר בדין הנחש מכופף את ראשו לעפר ומעלה את זנבו‪ ,‬זנבו עולה ומכה‬ ‫‪15‬‬
‫את כל אלה הנמצאים לפניו‪ ,‬ואף־על־פי־כן — מי עושה לזנבו שיעלה למעלה‪ ,‬ומי‬
‫מדבר אליו‪ ,‬ומי נוטל אותו למסעותיו? זה הראש‪ ,‬אף־על־פי שהוא כפוף לעפר‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫שיר־השירים א׳ ר‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫פירושו‪ :‬כמי שמקים את השכינה מעפרה‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫כלומר‪ ,‬הממלאים את המצוות ומתנהגים בדרך ישרה‪ ,‬הם המקימים את השכינה‬ ‫‪18‬‬
‫מעפרה‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬תומכי התורה‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫הכוונה למחשבה שאינה בתורה‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪107‬‬ ‫איגרת כ"‪H‬‬

‫א ת כלם אפילו הקליפות‪ ^!.‬רק ב איז ה אופן הו א י הת שובה מבואר‬

‫בזהרף״ ו הו א עד״ מ בן המלך עם הזונ ה ששלחה המלך לפתותו‪ .‬א מ ת‬
‫הו א שהמלך שלחה א לי ה אבל עיקר כוונתו רצויה שהבן לא ישמע‬
‫לזונה‪ .‬ו א ם כן הדבר פשוט ואפשר ל ה כני סו בלב מ א ד בפ שיטות שכל‬
‫דבר מפי תוי היצר הנופל במח שבתו לעשות ח״ו ה שכינה מ חי ה או ת ה‬
‫ו הכוונ ה הי א שלא לע שותה ו ל ה ת חז ק כנגדןץ‪ 23.‬ו הו א כמשל שנים‬
‫שעושים סי מני ם ביני ה ם לדבר באופן שאינו‪ ,‬ו מ ס כי מי ם ביניה ם‪ ,‬שאם‬
‫י א מ ר לו שיעשה ידע הכוונ ה שלא לעשות‪ ,‬ובזה ה מ ח ש ב ה ב א ה‬
‫ב מוחו‪ .‬ו א ם ישמור עצמו כך ת מי ד לה שגיח על רצון ה מ ח ש בה ודבר‬
‫אי סו ר ח״ו רצון ה מ ח ש ב ה להיפך‪ ,‬יזכה לה שתל שלות ה מ ח ש ב ה‬
‫ב מו חו בפ שיטות בלי שום לבושים ורמזים‪ ,‬וכ מ א מ ר הזהר בענין‬
‫ה מ ל אכי ם ה מ תגלי ם — הגם שהם רוחניי ם ואיך אפשר לראו ת ם י —‬
‫הת שובה‪ ,‬א ם צריכים ל ה ר או ת מתלבשים‪ ^^.‬וכמו כן ידוע היו ת כל‬
‫ה מ ח שבו ת מ שתל שלות מעול ם ה מ ח ש ב ה שהוא היו תר רוחני ודק מן‬
‫הדק‪ ,‬ואיך אפ שרות הו א לקשר בגוף הג שם? — אבל הי א ע״י‬
‫התלב שות במדו ת‪ ,‬כמו א ה ב ה ויר אה ו ה תפ ארו ת‪ ,‬וישתלשל ל מ קו ם‬
‫שהגוף קשור בו אפילו ב מדו ת חיצוניו ת‪ ,‬ו הכונה ל ה ת חז ק כנגדה ולא‬
‫לעשותה‪ .‬אבל א חר שישבור ה ת או ה ה חי צוני ת כ מ ה פעמים מלע שותה‬
‫ולא י הי ה הגוף קשור בה תבא לו ה מ ח ש ב ה בפשוט ב מדו ת ה׳ א ה ב ת‬
‫ה׳ וי ר א ת ה׳ ולפאר ליוצרם ע״ש כבוד מלכותו‪ .‬וזה דברי דוד ה מלך‬
‫ע״ה שאמר ולבי חלל בקרבי‪ ,‬פי׳ ולבי הו א ה פני מיו ת שלי‪ ,‬שכן כל‬
‫דבר פני מי נקרא לב‪ ,‬ו הו א קרוב לפי׳ הזהר על פ סו ק לך א מ ר לבי‪25.‬‬
‫כי על ה׳ א מ ר שהוא לבו היו ת הו א פני מיו ת כל דבר; וז הו דבריו ‪:‬‬
‫ולבי‪ ,‬פי׳ ה פני מיו ת שלי‪ ,‬חלל בקרבי‪ ,‬פי׳ שאינו מקו שר לשום דבר‬
‫גשמי כלל‪ ,‬לכן הו א מוכן לקבל כל ה מ ח שבו ת כפשוטו כמו שהן‬
‫מעולם ה מח שבה‪ .‬וז הו דברי דוד המלך ע״ה ע״פ נר לרגלי דבריך;‪26‬‬

‫פירושו‪ :‬גם הקליפות‪ ,‬שהן עולם הסיטרא־אחרא‪ ,‬מקבלות את חיותן מן הקדושה‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫חלק ב׳‪ ,‬דף קס״ג ע״א‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫פירושו‪ :‬כמו מלך השולח את בנו לזונה כדי לבחון אותו‪ ,‬כן על האדם להתחזק‬ ‫‪23‬‬
‫לנוכח פיתויי היצר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כיצד ייתכן‪ ,‬שאברהם ראה את המלאכים‪ ,‬שהרי הם רוחות ו התשובה‬ ‫‪24‬‬
‫היא‪ ,‬כי ברדתם לארץ הם מתלבשים בגוף‪ ,‬המורכב מן היסודות‪ ,‬והם נראים כמו‬
‫בני־אדם ממש )על־פי הזוהר‪ ,‬חלק א׳‪ ,‬דף ק״א ע״א(‪.‬‬
‫חלק ב׳‪ ,‬דף קכ״ח ע״א—ע״ב‪ .‬פירושו; כל המתגבר על יצרו נקרא איש‪ .‬זה‬ ‫‪25‬‬
‫שתורם — כלומר‪ ,‬מתגבר על יצרו — הקב״ה מעורר אותו‪ ,‬והוא שנאמר‪ :‬לך‬
‫אמר לבי‪ ,‬אני נותן את עצמי לך‪.‬‬
‫על־פי תהילים קי״ט ק״ה‪ .‬כשם שהנר מאיר דרך דברים גשמיים‪ ,‬כן מאיר האור‬ ‫‪26‬‬
‫האלוהי דרך המחשבות הגשמיות והיצר הרע‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪108‬‬

‫ו הו א שהנר י ק ר א אור ה מ אי ר דרך ]דברים[ גשמיים‪ ,‬שהוא ה שמן‬

‫ו הפ תילה‪ ,‬ורגל מדרגות ה ת ח תונו ת וגשמיים‪ .‬ו הו א דברינו ה ם׳ ‪ :‬נר‬
‫לרגלי‪ ,‬פי׳ אור ה מ אי ר או תי נקרא ב מח שבו ת ג שמיות שלי שלא‬
‫לעשות ב אופן ה מח ש בה‪ ,‬הו א דבריך‪ ,‬פי׳ שזכרתי שפתוי היצר ה מ ה‬
‫דבריך‪ ,‬כי א ת ה מ חי ה או תו ו מ ס ת מ א כוונתך להיפך כו׳‪ ,‬ובשכר ז א ת‬
‫ואור לנתיבתי‪ ,‬פי׳ ואור הו א אור פשוט רוחני בלי ה ת ק שרו ת בשום‬
‫גשם‪ ,‬וז הו שכרי‪ ,‬שאחר שבירת ה ת או ה כ מ ה פעמים מלע שותה להיפך‬
‫ה מ ח ש ב ה ע שיתי לי נ תיבה שתבא לי ה מ ח ש ב ה בפ שיטות בלי לבושים‬
‫גשמיים‪ ,‬ודי למבין‪.‬ז‪2‬‬
‫ועל דבר אשר ה ע מי קו שאלה א ם הגבה למעלה איז ה אי ש צדיק‬
‫עליה ם מן ה מ פו ר ס מי ם גדולי ה צ די קי ם ל ה בי א ל מדינו ת רוסי א‪,‬‬
‫לכן א ח רי אשר בעצתי ישאל‪ ,‬קוד ם כל‬ ‫שיורם הדרך אשר ילכו‬
‫מ חויי בי ם להבין ו ל ה א מין לדברי הנ א מ רי ם ב א מ ת בלי שום פניות‬
‫עצמי ח״ו‪ ,‬כי ירא א ל הי ם אנכי ובדבר ה מ סו ר ללב נ א מ ר בו ויראתי‪.‬‬
‫עד ב שחק נ א מן עלי כי או ה ב אני א ת כל ה צדי קי ם שבמדינות וואלין‬
‫ולי ט א וכולם לא נחשדו בעיני ח ״ו ]ו ה ם[ ב חז ק ת שיכולים להפ קיר‬
‫ד מי הן ממ ש עבורי ת״ל‪ ,‬ו א ם גם אין ז א ת ב ט ח תי בה׳ לעולם לא‬
‫אמעד‪ .‬אבל א מי ת ת נ קו ד ת לבבי אודיע לכם‪ ,‬כי ידעתי א ת כ ם גם‬
‫מ ת מו ל גם משלשום גם מ אז דברתי א לי ה ם ראשונה‪ ,‬א ח ת הי א ע״כ‬
‫א מ ר תי תם ורשע הו א מכלה — הי א הגדלות ה ט מ א ה שי ט מ א ה א ד ם‬
‫בחייו וכו׳ וכ״ש גם א ת ם‪ .‬ו הנ ה ב א מנ ה א תי כל דרכי י סכונו ל ה ם‬
‫להפיל מ א ת ם הגדלות ול חז ק ה שפלות בלבם ועדיין מו ב ט חני שיהיו‬
‫מו חז קי ם בה עד שלא יחפ שו חפש מחופ ש דרכים שונים‪ ,‬וממ ש כל‬
‫הדרכים ב חז ק ת סכנ ה לפניהם‪ .‬שלא; י א חזו בזה וגם מז ה יני חו‬
‫י די ה ם‪ ,‬ממ ש חלי ל ה אפ שרות הו א לצא ת מדרך ה טו ב ה ר״ל‪ .‬אבל‬
‫א ם לי ולקולי ת שמעון החפצי ם לירא א ת ה׳ י ס פי ק ל ה ם מעט‬
‫ה כ מו ת ורב ה אי כו ת ה מ בו א ר באגרת הלזו על ז מן מה‪ .‬וז מן מ ה‬
‫י תקרבו אל ה צ די קי ם ו ה ח סי די ם הרבנים ו ה שלי מי ם ה מ בו א רי ם לעיל‬
‫שכל דבריה ם כגחלי אש מועצו ת ודעת א ל הי ם‪ .‬ו אי ״ ה לשנה הבע״ל‬
‫יודיעוני מערכם ומעמרם א ם דברי עשו פירות בג שמיות ו רו חניו ת‬

‫‪ 27‬כלומר‪ ,‬הוא שובר את התאווה‪ ,‬ואזי האור הוא ללא לבושים‪.‬‬

‫‪ 28‬מכאן עולה‪ ,‬שאחרי עלייתו של ר׳ מנחם־מנדל לארץ־ישראל לא הסתפקו חסידיו‬
‫בחוץ־לארץ במנהיגותו באמצעות מכתבים וביקשו צדיק שיהיה קרוב יותר מבחינה‬
‫פיסית‪ .‬ר׳ מנחם־מנדל ניהל מאבק קשה על מנהיגותו‪ .‬יש כאן רמזים לנסיונות‬
‫שעשה ר׳ שניאור־זלמן מלאדי ליהפך למנהיג חסידי רייסין במקומו של ר׳ מנחם־‬
‫מנדל‪ .‬את הדי הדברים כבר אפשר למצוא באיגרות י״ח—י״ט‪ .‬במרוצת הזמן‬
‫החריף המאבק‪ ,‬בעיקר אחרי מותו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬
‫‪109‬‬ ‫איגרת כ׳׳א‬

‫ו או סיף ידי שנית לנ קו ת שאור שבעיסה ביתר שאת ויתר עז‪ .‬מ ה שאין‬
‫כן א ם יגביהו כנשר קנ ם מ שם ירדו ח״ו‪ .‬וזה ברור אצלק אפי׳ י הי ה‬
‫מי שי הי ה לרב לכם כל דרכיו לא י סכונו לפניכם ו ת אבדו דרך ה׳‪.‬‬
‫בכן חליל ה מע שות ז א ת‪ ,‬שהרי מנוער נ שאתי א תכ ם ומכיר אני בכם‬
‫יותר מ א בו תיכ ם‪ .‬ה שומע ישמע ו ה חדל יחדל‪ .‬ו מו ב ט חני בכל ה ס רי ם‬
‫למ שמע תי א ח רי שיתן עיניו ולבו אל ה אגר ת הז א ת פעמים ושלש‬
‫י חז ק א ת לבבו מעט שלא לה שגיח בג שמיות הענייני ם כי א ם‬
‫לפנימיו ת‪ .‬ו א ם יתיי שן מ ע ט בלבו י ת א מ צו ל ה ר או ת פנים בפנים עם‬
‫הרבנים הנ״ל ו אי ״ ה יתעלו בעילוי נפש וגוף ו מ מון ובנים‪ .‬רק י תיי א שו‬
‫מע ט בה שגח ת ם בג שמיות‪ ,‬אבל יתבררו ויתלבנו מעט מעט ועצת‬
‫ה׳ הי א תקו ם‪.‬‬
‫ועתה א ת ה ברוך ה׳‪ ,‬ידוע ל הוי לכון דרך כללות‪ ,‬כי הברכה אשר‬
‫הוב א לנו מי דכ ם הגיעה לידינו ב שלימות‪ ,‬לא ת ח ס ר כל בו א פילו‬
‫פרוטה א ח ת‪ ,‬ו ה חיי ת ם א ת נפשינו ויאירו עינינו מגודל ה ר פ ת ק או ת‬
‫שהי ה לנו בשנה זו יותר מ ה קו ד מו ת‪ ,‬ולבסוף עשה ה שי״ ת לנו נ סי ם‬
‫ונפל או ת כאשר יתוודע לכם בפרטיו ת על ידי מכתב א הו׳ וידידנו‬
‫הרבני ה מופל א בתורה וי ר א ה כבוד מו׳ אלעזר זו ס מן‪ -9,‬אשר צוי תי‬
‫לו לכתוב כל דבר בפרטיות‪ .‬ו מ ה שמבואר שם הכל צלול וברור א מ ת‪.‬‬
‫רב לכם‪ ,‬א שריכם‪ ,‬מ ה טוב חל קכ ם ו מ ה נעים גורלכם‪ ,‬לבד ה ק בלו ת‬
‫בפרטיו ת אשר עיניכם ת חזינ ה מי שרים‪ .‬למען תדעו כי הכל גלוי‬
‫וידוע לפני כל אי ש ואי ש די ענינו וכל גויה די מ ח סו ר ה לעשות רצון‬
‫איש ואיש‪ ,‬להעתיר בעדם בכל עת תפלתנו‪ ,‬ישמע אל ויעננו ובא‬
‫‪.‬‬ ‫לציון גואל‪ ,‬א מן‪.‬‬
‫השפל ב א מ ת •‬
‫מנ ח ם מענדל בהרב מו ה ר״ר מ שה זצללה״ה‪.‬‬
‫בטבריה ת״ו‪.‬‬

‫ולאפרושי מאיסוראס^ ב א תי ל הז הי רכ ם כי הוד א ועוד לקרא ב מ א מ ר‬

‫הכ תוב אל תתלוצצו פן י חז קו מוסרותיכם!^ ח״ו‪ ,‬ו הו א שלא‬
‫להתלוצץ מ בני׳ א ד ם עוזבי תורה ח״ו‪ .‬ו א ם א מ ר הכתוב בס״פ ושומרי‬
‫תורה יתגרו בם כבר א מ רו רז״ל כ אן בצדיק גמור וכו׳ וכמפו׳‬
‫ב מהר ש״א פ׳ א מ ר ל ה ם ה מ מונ ה על דרשת חז״ל ע״פ זכר צדיק‬
‫לברכה‪ ,‬הגם שהדבור של מצו ה הו א לשבח ה טו בי ם ולגנות הרעים‬

‫‪ 29‬צריך להיות אליעזר‪ .‬ראה עליו לעיל‪ ,‬איגרת כ'‪ ,‬הערה ‪ .19‬מכאן למד היילפריו על‬
‫תאריך האיגרת‪.‬‬
‫‪ 30‬פירושו‪ :‬ולהרחיק מאיסור‪.‬‬
‫‪ 31‬על־פי ישעיה כ״ח כ״ב‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־^שראל‬ ‫‪110‬‬

‫אעפ״ב לא יקלל ם וע״ש‪ 32.‬ו מ ל ת א דפ שיטא ליה וברור בשכלי ה הגלו ת‬

‫נגלות א ח ד הדברים הידועי ם לי שהוא סי ב ת הירידה וה שפלות והענין‬
‫שבין כך ובין כך ק רו אי ם בנים ו הו א מפריש עצמו מן הכלל ל היו ת‬
‫הו א פרטי וכל ה שפעות כללות ישראל אין לו ח ל ק ע מ ה ם‪ ,‬וז הו מ א מ ר‬
‫בתוך עמי אנכי יושבת פי׳ הזו ה ר הקדו ש‪ 33.‬ולשומע ינעם ותבא עליו‬
‫שפע ברכה מ כנ ס ת ישראל בגשמי ורוחני ויעלה מעלה מעלה‪.‬‬
‫מנ ח ם מענדל הנ״ל‪.‬‬
‫דברי הרב מ ר אברהם הכהן‪.‬‬
‫גם אנכי ב א תי ב שורותים לעורר א ת ש אהב ה נפשי בכלל נוסף על הפרט‬
‫ו קיו ם הפרט שכתב הרב שי׳‪ ,‬וכל הפ ר טי ם בכדי שי הי ה מושרש‬
‫וקבוע בלבם ו ת מי ד י תחד שו הפ רטי ם עד שלא י קי פ ם גבול ולא‬
‫יגבילם ת חו ם ומצר‪ ,‬ו הו א שעיניהם ולבם י הי ה ת מיד על מ דו תי ה ם‬
‫ל חקור בחורי ו ב סד קי לבבם בשבע ח קי רו ת ודרישות עד מ קו ם שאור‬
‫עין שכלם הגיע בכדי שבאורם י הי ה אור עד מ קו ר ה חיי ם‪ .‬ו א ם ככה‬
‫לעיכובא יעשה ויבחנו לרגעים י הי ה ב טוח שה ש״י יאיר עינו ולבו‬
‫ל ה ט עי מו טע ם כעיקר משופרי דשופרי^^ דכולה לגבוה סלקאה‪ 3‬אל‬
‫מ קו ם הרא שי ת שואף זורח הו א שם וי אירו עיניו עד שיאמר עליו ‪:‬‬
‫ראה ז ה דבר חדש הו א מ תור תנו ה קדו ש ה ובודאי לא י הי ה באפשרי‬
‫לזר להתערב בו‪ .‬ויקשור ני מ א בני מ א מנצוצי הי ר א ה ועבותות‬
‫ה א ה ב ה ויזכה לדלות מי ם מבארו ת ע מו קי ם וי פ ת חו לו מעיינו ת‬
‫לשאוב מי ם אשר לא יכזבו מי מיו מי ר א ה א מי תי ת מז ה ו מז ה ה מ ה‬
‫כסופי ם בכלות הנפש ונ טו ת ה אל ה׳ אשר נתנה‪ .‬ו א ם ירגיל עצמו‬
‫בעצה הכללי ת קיו ם ה פ ר טי ת י הי ה׳ ב טו ח בה׳ שלא יכבה מ מנו אש‬
‫הי ר א ה ו ה א ה ב ה לגמרי‪ ,‬ועכ״פ י הי ה‪,‬י ד ה׳ סו לד ת בלבו ו מוכן בכל‬
‫עת שתרד עליו אש ש מי מי ת‪ ,‬ו א ם ח״ו׳י תג ש ם כ״כ עד שתתיי שן ז א ת‬
‫העצה הגלויה ג״כ‪ ,‬עכ״פ י ע מי קו שאלה אצל קדו שי ה׳ הרבנים‬
‫ה מ א ה ״ג ה מ פו ר ס מי ם גדולי העצה הנ״ל‪ ,‬ו ה ם יבארו ל ה ם ה ח תו ם‬
‫בדברים אלו ב תו ספ ת נופך מרובה מ שלהם‪ .‬כי הו א נוקב ויורד עד‬

‫המהרש״א‪ ,‬חידושי אגדות‪ ,‬הענא תע״ז‪ ,‬דף ל״ח ע׳׳ב‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫חלק א׳‪ ,‬דף ק״ס ע״ב; ופירושו שם‪ :‬כשם ששונמית אומרת‪ ,‬שהיא רוצה להיות‬ ‫‪33‬‬
‫בין הרבים ולא להוציא את עצמה מן הכלל‪ ,‬כך ראוי לו לאדם‪ ,‬כי יכלול את‬
‫עצמו ברוב‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬הבודק את מידותיו‪ ,‬הקב׳׳ה יטעימו טעם כאחד הטובים שבטובים‪.‬‬ ‫‪34‬‬
‫פירושו‪ :‬שהכול עולה לגבהים‪.‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪111‬‬ ‫איגרת כ״ב‬

‫אין שיעור; ויחוד ש ל ה ם בכל עת לפי ערך הרגלתו וכח סבלו ובטחונו‪.‬‬
‫ו הי ה כאשר ירום קרן הי ר א ה והעבודה גופו בתר עיקרא גרירא‬
‫וגברה ה צ ל ח ת ם למעלה בכל אשר יפנו‪.‬‬
‫כ״ד ה מע תיר בעדם ובעד כל אשר ל ה ם מ סבי ב כ או ת נפשם ורצונם‬
‫בכל פרטי מ שאלות ם; ה ח קו קי ם על לוח לבנו בקישורי עבותות‬
‫ה א ה ב ה לכל רצון יר איו ועבדיו מלב ונפש חפצה דוש״ת‪.‬‬

‫אברה ם ב ל א״ א מו ה״ ר א ל כ סנ ד > ר < הכ הן זצללה״ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א׳ כהנא‪ ,‬ספר החסידות‪ ,‬וארשה תרפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪(182—178‬‬

‫כ״ב איגרת ר' מנחם־מנדל מיויטבפק‬

‫ור׳ אברהם מקוליסק‬
‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 18‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה; יו ם א׳‪ ,‬כ׳ בטב ת ת ק מ ״ ה‪.‬‬
‫״ מכ ת ב קודש הרב מ׳ א ב ר ה ם הכ הן בפנק ס ה ק בלו ת‬
‫מ שנת ת ק מ ״ ה ל פ״ ק ב ח״י שני ה מ או רו ת ז״ל‪.‬״ נדפס‬
‫בס׳ ל קו טי א מרי ם; מכ ת ב י״ב‪.‬‬

‫מכתב קודש הרב מ׳ אברהם הכהן בפנקס הקבלות^ משנת תקמ״ה‬

‫לפ״ק בח״י שני המאורות׳“ ז״ל ‪:‬‬
‫ראש דברינו א מ ת מארץ אשר עינינו ת מי ד דורשים אל ד׳ עבור כל‬
‫נדיבי לב ה ב אי ם בפנקס הלז ה מ תנדבי ם בעם; יברכם ד׳ בלב ט הו ר‬
‫ורוח נכון לכונן א ת בית חיינו בארץ ה חיי ם; מדי העלו ת ם שנה בשנה‬
‫עולת הבוקר ועולת ה ת מי ד ל ה טריפנו ל ח ם חו קנו חיי ם ל מו צ אי ה ם‪,‬‬
‫להעלו ת נר ת מי ד ומרפא בכנפיהם‪ ,‬גם‪,‬נדר שנו לאשך שאלונו במע שה‬
‫הפדיונות; רפאות ת הי לשריהם; ו שיקוי לעצ מותיה ם; הנ ה עשינו‬
‫מ ה שמוטל עלינו כהוגן לעורר רחמי ם; כן יגן ד׳ עליה ם בר ח מי ם‬

‫‪ 1‬בפנקס הקבלות על הכספים שנתרמו לחסידים בארץ־ישראל )וראה להלן‪ ,‬בגוף‬

‫המכתב(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪112‬‬

‫בתוך שאר ישראל א חי ה ם‪ ,‬פודה ד׳ נפש עבדיו‪ ,‬ו הו א יפדה א ת ישראל‬

‫מכל צרו תי ה ם‪ ,‬א ם א מנ ם לא בארנו מעול ם במכתב ה ק בלו ת‬
‫של סדר ה שני ם בכל פרשת העבור״ מן ה פדיונו ת לדיי ק ב שמם‬
‫ו מבו ק שי ה ם‪ ,‬כי סדר ה ק ב לו ת אשר עד ע ת ה מכתב חרו ת על לוח נייר‬
‫א׳‪ ,‬וקצר מ ה כי ל לפרש כל דבר ק טן וגדול שם‪ ,‬בשם כל מ ש אלו תי ה ם‪,‬‬
‫אבל א ל א ל קי ם ד׳ הו א היודע ועד שעשינו כל טצדקאות^ בהתעוררות‬
‫ר ח מי ם מרובי ם צרכיה ם לברך אי ש אשר כברכתו‪ ,‬ו ל היו ת זה ה ח לי‬
‫לעשות ראשון‪ ,‬לציין ב פנ ק ס ק טן קבל ת כל נודר ונודב מ סודר לכל‬
‫מ קו ם מיו ח ד דפין מיו ח די ם‪ ,‬ל ה אי ר אל עבר פניה ם ב ה ש קפ ה רא שונה‬
‫נדריה ם ונדבותם‪ ,‬ותיכף לנ טי ל ה ברכו תיה ם‪ ,‬מפורשים ה ם ו ש מו תי ה ם‬
‫במע שה הפ״נ וכל מ ש אלו תי ה ם‪ ,‬אך ע ת ה ה ל אני א ריכו ת המכתב‪ ,‬וידי‬
‫כבדה עוד מלפרש כאשר ע שיתי‪ ,‬ובמכתב ה ק ד מ ה זו מ קו ם הנ ח תי‬
‫להתגדר‪ ,‬גדר בעדי ולא א ל א כפעם בפעם בכל שנה‪ ,‬ולא או סי ף לרצות‬
‫עוד בפנק ס ב אריכו ת ה מ ענ ה בזה‪ ,‬כי עתה ה חי לו תי ל ה ר או ת ם‬
‫בפנקס הלז כל הנ ק ר א בשם‪ ,‬בכדי שיהי׳ נכון ובטו ח כל הבא בשם‬
‫ד׳ ברכנוכם מ בי ת ד׳‪ ,‬וב^'‪ 2‬מונ ת ם א מונ ת ח כ מי ם הן י א מינו לנו‪ ,‬כי‬
‫ע״כ ב או בצל קור תינו‪ ,‬שבודאי לא נעלם מעינינו כ ק טן כגדול‪ ,‬כי על‬
‫כל מוצ א פי ה ם כל תפלה כל ת חינ ה חון נ חון עליה ם בעתה לדרוש כיד‬
‫ד׳ ה טו ב ה ‪.‬עלינו‪ ,‬כאשר עיניכ ם הרו או ת‪ ,‬ע תה א ת ם ברוכי ד׳‪ ,‬וכאז‬
‫כן ע תה‪ ,‬ולעולם לא נחדל מ ע ס״ ק ידינו פרושות ה שמים‪ ,‬להעתיר‬
‫עבורם בכל עת מצו א זו תפלה ערב ובקר וצהרים‪ ,‬א מ ץ כח ו חז ק‬
‫מ תני ם‪ ,‬ולברך אי ש‪ ,‬אשר כברכתו ר ח מי ם ושלום וחיי ם‪ ,‬למען ת הי׳‬
‫תורת ד׳ ת מי ד בפיה ם ובפתח עינים‪ ,‬לא ימו ש ספר ה תו ר ה מ פי ה ם‬
‫ומפי זרעם נכון לפניה ם ככוכבי ‪,‬ה שמים‪ ,‬ישכילו בכל אשר יפנו‬
‫ויצליחו בכל אשר יעשו וי הי נועם ד׳ עליה ם ומעשי י די ה ם כוננו ציון‬
‫וירושלים‪ .‬ו הנ ה ידוע ל הוי שכל הכ תוב ורשום בפנ ק ס הלז הכל הגיע‬
‫לידינו ע״י א הו בנו ידי״נ הרבני מופלג וו תי ק ונ א מן א מון מופלא‬
‫הולך ת מי ם ופועל צדק כ״ש מ׳ יעק& במ׳ ארי׳ ליב ז״ל מ ס מ א ליי ף‬
‫בד קדו ק גדול עד פ״ א מלבד נכיון שכר ט ר ח תו‪ ,‬וכל פרטי הו צ או ת‬
‫ק טני ם ה מ ה עד ל מ אוד‪ ,‬מגודל א מונ תו ופעולתו א מ ת וצדק ומ שפט‬
‫ומי שרים כל מעגל טוב ‪:‬‬
‫דברי ה מ ע תי רי ם בעדם ובעד כל אשר ל ה ם מסביב‪ ,‬כותבי ם ו חו ת מי ם‬

‫‪ 3‬יש ‪,‬כאן רמז לבעיות שהתעוררו בדבר חלוקת הכספים בארץ־ישראל‪.‬‬

‫‪ 4‬כלומר‪ ,‬תירוצים‪.‬‬
‫‪ 5‬ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬
‫‪113‬‬ ‫איגרת כ״ג‬

‫פה ה ק ה ל ה עיר ה קדו ש ה שבריא‪ ,‬היו ם יו ם א׳ כ׳ לחודש שבת שנת‬

‫תקמ׳׳הא לפר״ק ‪:‬‬
‫השפל ב א מ ת מנחם מענדיל בהרב מו ה׳ משה ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬
‫ונ או ם אברהם ב ל א״ א מו ה״ ר אלכסנדר ב״ץ ז ל״ ה ה‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע׳׳א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב י״ב‪ ,‬דף י״ס‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫כ״ג איגרת י׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‬

‫ור' אברהם מקוליסק וחסידים אחרים‬
‫אל רבני וגבאי קופת ארץ־ישראל בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 19‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫ועוד שבעה מ אנ שי הכולל בטבריה וצפת אל הרבנים‬
‫וגבאי קו פ ת ארץ־ישראל בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ] ,‬ט ב ת ?[ ת ק מ ״ ה‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ של״ה ; ובס׳ טבור‬
‫הארץ לר׳ מ שה קליערס‪ ,‬דף ע״ז — ע״ח‪.‬‬
‫מגוף ה איגר ת יוצא‪ ,‬שנכתבה בקירוב לאחר מ ס׳ ‪: 18‬‬
‫״ברכות א ב ו ת ‪ . . .‬על הנדרים והנדבו ת שהגיע מ י ד ם ‪. . .‬‬
‫ע״י מו ״ ה יעקב ס מ אלי אנער‪ ,‬כמפורש במכתב הקבלות‬
‫נידר ונידב מ שנה העבר‪ ,‬הכל הגיע לידינו ב שלמות‬
‫בעז״ה עד פ״ א פ עי ה״ ק טבריה בחצי א לו ל ״ ] ת ק מ ״ ד[‪— .‬‬
‫ו תו ס פ ת ר אי ה ‪ :‬״ו מ ה גם עתה שבזמן ה א סי ף אינ ם‬
‫מו ליכי ם כלל ב שוקים ‪• . . .‬והיוקר י א מי ר בז מן ה א סי ף‬
‫פעמיי ם כבשנה פ שוטה ותיכף הו סי ף שליש ורביע עד‬
‫שבמרחשון וכסליו עלה ל מעלה מארבעה פעמים‪.‬״ —‬
‫פרט ה שנה אינו מו ט ל ב ספק ‪ :‬״ו א ש ת קד בשעת עצירת‬
‫ג שמים״ )ה שווה לעיל‪ ,‬מ ס׳ ‪.(16‬‬

‫מ ע נ ד י ל מווישיפסק‬ ‫אגרת הקודש מהרב הקדוש מ״ו מ נ ח ם‬

‫זצ״ל משנת תקמ״ה לפ״ק‪.‬‬
‫קודש ישראל עושה חיל יראי א ל קי ם‪ .‬ישראל בני מלכי ם ובני‬
‫א ל קי ם‪ ,‬שרי צבאו ת ישראל גבוהי ם על גבוהי ם מעלין בקודש גאוני‬
‫ורבבי רבבות קודש‪ ,‬אלפי שנאן ה׳ בם סיני בקודש‪ ,‬וגובה לה ם גולת‬
‫הכו תר ת נזר ועטרת‪ ,‬כבוד הרב א ב״ד ד מדינו ת הנ א מרו ת‪ ,‬מורה צדק‬
‫ויצדק קוד ש רבבות‪ ,‬אלפי ישראל עם נושע בה׳‪ ,‬ובתוך העדה הנועדי ם‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪114‬‬

‫על אל ה׳ יגדיל מע שה ה ‪ /‬אמרכלי וגיזברי צד קו ת ה ‪ /‬וצדק ת פזרונם‬

‫בישראל וגבאי קופ ת א ״י די בכל א ת ר ו אתר מערי ישראל‪:‬‬
‫ראשית קציר ה או מ ר א ת ה׳ ה א מ רנו היו ם‪ ,‬למען רבות חיינו עלי ארץ‬
‫ומבק שי ם א ת שמו בארץ על ה מ קד ש ועל הקוד ש‪ ,‬ועל חי ב ת הקוד ש‬
‫ישראל כולה‪ ,‬א חינו בני הגולה הפ קדנו שומרים כל היו ם וכל הלילה‪,‬‬
‫באור אש ת מי ד לא נח שה ‪.‬מלהזכירם‪ ,‬בקול רעש גדול‪ ,‬אדיר מ שמיע‬
‫ישועה לעם נושע בה׳‪ ,‬מגזרות ה מ לכו ת וכובד מ ש א ה וירם קרן לעמו‬
‫ת הי ל ה עד כי יבא שילה‪ ,‬ת בו א ת ה לראש יו סף ול קד קד נזיר א חיו‬
‫בני הגולה‪ ,‬ברכות שמים ממעל ברכות ת הו ם כו׳ ברכות א בו ת עד‬
‫ת או ת גב או ת על הנדרים ועל הנדבות שהגיע מיד ם גלילי זהב הארץ‪,‬‬
‫ע״י ה מופל א א מון מופלא מו ״ ה יעקב סמאליאנער^ בד קדו ק וחשבון‬
‫הד ק כל פרוטה ופרוטה נדבת י חי ד וציבור כמפורש במכתב ה ק בלו ת‬
‫נידר ונידב מ שנה העבר הכל הגיע לידינו ב שלימות בעז״ה עד פ״ א‬
‫פ עי ה״ ק טבריא בחצי אלול ע״י שלוחא מ ה מנ א מו ״ ה י הו ד ה ליב^‬
‫בבואו אל הקוד ש ונראה בעליל לארץ‪ ,‬ו הי א שעמדה לנו ב חיזו ק‬
‫הארץ ד א ש תקד ביום המע שה שהוכרחנו מן הפאשה׳׳ ל ק ח ת מ א תו‬
‫חצר החד ש ה הוצי אנו סך עצום ורב‪ ,‬ורבה ה טו ב ה בקרב הארץ‪,‬‬
‫ו ה א ח רון הכביד מכל ה ר פ ת ק או ת דעדו עלינו עוד כל י מינו עלי ארץ‬
‫משוד וכפן וכי כבד הרעב בארץ‪ ,‬והארץ הי ת ה תו הו אשר לפניו לא‬
‫הי ת ה כזא ת‪ ,‬זכרנו י מי הרעב הרא שון ת חי ל ת בו אינ ח עכ״פ בעת‬
‫ה א סי ף לא הפליג היו ק ר מ סדר ה שנים שלפנים ו הי׳ ה ת בו א ה מצוי‬
‫ב שווקים למכור או לקנו ת ואעפ״כ ה ר ח מן יצילנו מכל פרשת העבור׳‬
‫בסוף או ת ה שנה ו מ ה גם ע ת ה שבזמן ה א סי ף אינ ם מוליכי ם כלל‬
‫ב שווקים וי חז ק הרעב על פני כל בעלי שדה אבלו אנ שי א ד מ ה כי‬
‫נכרת מ פי ה ם אוכל כי ל מו ״ מ ק חוץ ל מדינ ה מו צי אי ם הכל ולא‬
‫ה שאירו לנפשם אוכל‪ ,‬כל יושבי הארץ זעקו ונ מ ל ט ה ו היו ק ר י א מי ר‬
‫בזמן ה א סי ף פעמיים כבשנה פ שוטה ותיכף הו סי ף שליש ורביע עד‬
‫שבמרחשון וכסליו עלה למעלה מארבעה פעמים על סדר השנים‪,‬‬
‫ה מ ד ה שדרכה ל היו ת ח ״י א ריו ת ו מ ה ל מ ט ה כעת קרוב ל שמונים‬
‫א ריו ת ב ה אי שתא‪ ®,‬ה מ ר ח ם יר ח ם וי חי שנה בעתה‪ ,‬ולזא ת חרדה‬

‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪1‬‬

‫ר׳ יהודה לייב קאמינר‪ ,‬שד״ר החסידים; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫עם׳ ‪.613‬‬
‫אחמד אל־ג׳זאר‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫בשנת תקל׳׳ז‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כלומר‪ ,‬למסחר‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫המדובר במחירי התבואה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
 ‫‪115‬‬ ‫איגרת כ״ג‬

‫א חז תנו ויצא לבינו מרא שי ת ה שנה על א ח רי ת השנה כי מי יודע‬

‫מ ה יולד יום‪ .‬שכל פנים קבצו פארור; ופקו כל הברכים ו ח ל חלו כל‬
‫מ תניי ם‪ ,‬אבל ה א ל קי ם הרועה או תנו מעודנו‪ .‬ו א ש תקד בשעת עצירת‬
‫ג שמים שענינו נפשינו ב תענית ברכות ושופרות כדינא בגשמי רצון‬
‫ברכה ונדבה נענינו‪ ,‬ואז כי נ תיא שו בעלי שדות מלזרוע בא מר ם כי‬
‫הנ ה ה ס תיו עבר הגשם איו לו תשועה ה׳ נתך בלב הפא שא והכריח ם‬
‫שיזרעו כולם והזרעי ם גדלו והצליחו‪ ,‬ע ת ה גם עתה שעינינו רו או ת‬
‫וכלות א לי ה ם שכל ה ת בו א ה חוץ ל מדינ ה מו צי אי ם מגודל הרעב‬
‫שבמצרים ו סבי בו תי ה‪ ,‬ה׳ שוכך א ת דכ אי רוח ונדכאי ם להקריב‬
‫ו ל הז מין בזמן הנ״ל ה ב א ת מ עו תי ה ם בכדי להכין תבו א ה ב ה מ צ א ה‬
‫ולא נתננו ה׳ לשמצה‪ ,‬אבל לפי ערך נפשות רבות השתרגו עלו על‬
‫צוארינו חובו ת כי לא ה שיגה יד עני ו אביון ל הכינ ה מ א ת אשר‬
‫ה בי א ם עד שמכללות הוכרחנו ל הלוו ת על ריבית לשבור אוכל בערים‪,‬‬
‫ונחי׳ ולא נמו ת‪ ,‬ו ה׳ נתן חיננו עלינו וי שאילו או תנו על דבר הכ סף‬
‫ה מ תו קן ת רו מ ה ל קופ ת א ״י בכל גבול ישראל‪ ,‬ועתה א ש מי ם אנ חנו‬
‫א שו ם א שם חד שים גם י שנים אל א ש ה תו ספ ת מרובה מד ת ת שלומי‬
‫כפל והנו שה בא ל ק ח ת קי ח ת כסף עובר ו מ פניה ם אין מ קו ם לעבור‬
‫א ל ה וכ אלה עוצם ה שפלות ודלי דלו ת ורוב הענים ה שא ת והשבר‬
‫בלחץ ו ה ד ח ק מלבד סכנו ת ופחדי ם לא א מון ב חיי ם חיי עצמו‬
‫ו ה צ א צ אי ם והצפיעים שלא ני תן לכתוב אל י מ ס לבב א חינו כ מי ם‬
‫רק חז ק כי לתו שי׳ כפלים רגע באפו חיי ם ברצונו‪ ,‬חז קו א ת לבב‬
‫א חי כ ם י פ ת חו א ת י די ה ם י מ ל או יד ם אל ה׳ ל תת עלינו ברכה ע״י‬
‫ה שליח העובר מ מ קו ם ל מ קו ם וירץ המערכה ה מ א ס ף לכל ה מ חנו ת‬
‫מ חנ ה ישראל אי ש וא שה יעשו עוד נדבה חד שה ל קופ ת א ה ״ ק מלבד‬
‫עולת ה ת מי ד ו מנ ח ת ה יו שמו פדות נפשינו מפדיון שבוים נפש‬
‫עוללינו ו טפינו לה שבית נוגש ו מד ה ב ה ש או מרי ם מדו ה וה בי א רבבות‬
‫רבבה ומעבור הארץ אשר עיני י״ א בה למען ירבו י מינו על ה א ד מ ה‬
‫אשר נשבע כי עזה כ מו ת א ה ב ה מלבד ר ח מי ם מרובים ו ח מ ל ת דלים‬
‫ונפשות א ביוני ם מ תוך ו מ ח מ ס לגאלם ויקר ד מ ם בעינם ויחננו וי תנו‬
‫מז ה ב שבא יתפללו ת מי ד למענם כי שומע אל א ביוני ם ה׳ ובפרט‬
‫בארץ אשר עיני ה׳ בה‪.‬‬
‫וזאת הברכה מנ ח ה הי א שלוחה לברך א ת עמו ישראל ב א ה ב ה על‬
‫כל ה טו ב ה ונדבה כרוזא קר א בחיל ו ה א ל קי ם יעננו בקול לא מור‬
‫כה תברכו א ת בני ישראל א מו ר להם‪ .‬מי שבירך א בו תינו אב רה ם‬

‫תפילת ״מי שבירך״ סיוחדת שחיברו החסידים בארץ־ישראל לתורמים בחוץ־‬ ‫‪7‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪116‬‬

‫יצ חק ויעקב מ שה ו א ה רן דוד ו שלמה הו א יברך וינצור ויעזר א ת‬

‫כ א ר׳ א מי שראל ה מ סיי עי ם ב טו ב ת קו פ ת א ״י בין בגוף בין ב מ מון‬
‫בין בדיבור ומעשה; וכל אי ש ו א ש ה אשר יעשו עוד נדבה חד שה‬
‫י שאו ברכה מ ל א ה וגדושה מ א ת ה׳ א ל קי ם בציון כי שם ציוה א ת‬
‫הברכה ו חיי ם בזכות תורתינו ה קדו ש ה וז כו ת הארץ ו שוכניה ה א בו ת‬
‫ו ה א מ הו ת נבי אי ם ו תנ אי ם ו א מו ר אי ם ובפרט ה תנ א הגדול ר״ע ור״מ‬
‫בע ה״נ ורשב״י ה מגיני ם עלינו ת מי ד זכו ת ם יגן עליה ם ועל בניה ם‬
‫וכל אשר לה ם בתוך כלל ישראל ו א מ רו א מן‪ .‬ככל הדברים ה א ל ה‬
‫וככל ה חזיון הז ה הננו מע תירי ם ו מזכירי ם לפני ה׳ ת מי ד בכל‬
‫ה מ קו מו ת ה מ קו ד שי ם ובכל עת מצוא זו תפלה וחודש ושבת קרו א‬
‫מק ר א ועל כל מ שמרתינו נעמדה י ח דיו מי בעל דברים יגש אלינו‬
‫כל תפלה כל ת חנ ה היש ל ה ם עוד יערה ה׳ מ מ רו ם רוח קדשו וי ר א ה‬
‫ל ה טי בו לטובים‪ ,‬כי מי גוי גדול אשר לו א ל קי ם קרובי ם כה׳ א ל קינו‬
‫בכל ק ר אינו ו כי מו ת עניתנו כן י ש מחנו וי ש מ חו כל חו סי בו לעולם‬
‫יחננו ובל״נ בב״א גואלנו קדו ש י ש ר אל‪:‬‬
‫ב״ד אנ חנו ה עו מדי ם בחצרות בי ת ה׳ ובהר קד שו שלוחי עם קדו שו‬
‫לעבדה ולשמרה ב מ״ע ובמצות ל״ ת הכ תובי ם בתורה ציוה לנו מ שה‬
‫מור שה ק הי ל ת יעקב ה א שכנזי ם תושבי עי ה״ ק טברי׳ וצפת תובב״א‪,‬‬
‫ו ל היו ת ח תי מ תינו ניכרת ב מדינ ת קודש לכן באנו אנ חנו ה ח תו מי ם‬
‫ע ה״ ח בשם כל אנ שי תושבי א ה ״ ק תובב״א ;‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל בהרב ר׳ מ ש ה זצלל״ה‪ 8,‬ונ א ם אב רה ם‬
‫הכ הן בל א״ א מו ״ ה אלכסנדר ז צל ה״ה‪ 9.‬ונ או ם כתריאל ב א״ א ה מנו ח‬
‫ה מ פו רס ם מ״ו שמואל ז צל ה״ה‪ .‬ונ או ם אליעזר זו ס מ אן ב מו״ ה‬
‫י צ ח ק מזלאבין‪ .‬ונ א ם שמואל ב מ״ו ישעי׳ סג״ל מפאלעצק‪ .‬ונ או ם‬
‫א ה רן ארי׳ ליב בל א״ א מ״ו מ שה ז צלל ה״ ה מדרויא‪ .‬ונ או׳ צבי‬
‫הירש ב א מ״ו מ ״ו אב רה ם מ ה א ר קע‪ .‬ונאו׳ שלמה זל מן הכהן‪ .‬ונ או ם‬
‫שמואל גרונם הכהן‪.‬ט‪1‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס״ד‪ ,‬דף ס״ז ע״ב עד דף ס״ח ע״ב‪,‬‬
‫סימן של״ה(‬

‫לארץ‪ .‬על תפילות אלו ראה‪ :‬א׳ יערי‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬ל״ג )תשי״ח(‪ ,‬עמ׳ ‪,130—118‬‬
‫‪ ;250—233‬שם‪ ,‬ל״ו )תשכ״א(‪ ,‬עמ׳ ‪ ;118—103‬ד״י כהן‪ ,‬שם‪ ,‬מ׳ )תשכ״ה(‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.559—542‬‬
‫‪ 8‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪ 9‬ר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬
‫‪ 10‬מן החסידים בצפת ובטבריה‪ .‬אחדים מהם ידועים מאיגרות אחרות‪.‬‬
‫‪117‬‬ ‫איגרת כ״ד‬

‫כ״ד איגרת ר' מנחם־מנדל מוויטבסק‬

‫ור׳ אגרהם מקוליסק‬
‫אל חסידיס בחוץ־לארץ‬
‫] ‪ [ 20‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬
‫ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה; ]חורף[ ת ק מ״ ה‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד; בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬פ׳ וירא ודף כ״ ט ע״ב )קטעים‪ ,‬בלא תאריך( ;‬
‫בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ב — נ״ג ; בס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫ו׳ ; ובס׳ ה ח סי דו ת לא׳ כ הנ א‪ ,‬עמ׳ ‪ — .186— 183‬על­‬
‫פי פרי הארץ נדפ ס ה ה איגר ת גם בס׳ אגרת הקד ש‪,‬‬
‫חמו ש״ד‪ ,‬דף ו׳ ע״ב—ז׳ ע״א ) מ ת חיל ״ אי ת א במדר ש״‬
‫ו מ סיי ם ״ו ה בנ ת ק צ ת דרכיו יתברך״ ־‪ ,‬ב מהדו רו ת א ח רו ת‬
‫שינויים קלי ם בפאגינאציה(‪ .‬דברי ר׳ אב רה ם — גם‬
‫במכתבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף ד׳ ע״ב‪.‬‬
‫לפי ה תוכן נראה‪ ,‬שהאיגרת נכתבה‪ ,‬כזו שלפניה )מס׳ ‪,( 19‬‬
‫בערך בחוד ש ט ב ת ‪ :‬״יו ק ר השער הולך וגדל יו ם יו ם מע ת‬
‫ה א סי ף עד מרחשון ופסליו עולה לערך ח מ שה פעמים‬
‫על סדור ה שנים‪.‬״ מ איד ך גי ס א הוב או באיגרת זו דברי‬
‫תורה ״שאמרתי פשפת זו׳‪ /‬הי א שבת וירא‪ ,‬שחלה בשנת‬
‫ת ק מ ״ ה ב ט״ו במרח שון‪ .‬ה שווה ס תי ר ה כז א ת גם באיגרת‬
‫‪.22‬‬
‫למען א חינו ורעינו נדברה נא שלום‪ .‬לכל יראי ד׳ החברים‪ .‬א ריו ת‬
‫ונמרים‪ .‬שואגים ככפירים‪ .‬לכבד א ת ד׳ באורים‪ .‬ה מ ה הגבורים‪.‬‬
‫גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברים‪ .‬לקדש א״ ע במותרים‪ .‬על‬
‫ט ה ר ת הקוד ש ל היו ת ט הו רי ם‪ ,‬כולם א הו בי ם כולם ברורים‪ .‬ב תי‬
‫הנפש והקי שורים‪ .‬א ה ב ת נפשינו‪ .‬ו ח מ ד ת לבינו‪ .‬ו מאורי עינינו‪ .‬חיצי‬
‫גבור שנונים‪ .‬ה מופלגי ם ו ה מו פ ל אי ם וי ק רי ם מפנינים‪ .‬ו ת בו א ת ם יקר‬
‫מחרוץ‪ .‬הוו תי קין ואנ שי מע שה ה צד ק ה ל קופ ת הארץ‪ .‬י הי׳ שמם‬
‫מבורך לעולם‪ .‬ויברך ד׳ חילם‪ .‬ופועל ידם‪ .‬וישמור ד׳ א ת נפשם וכל‬
‫מ אוד ם‪ .‬ישא ד׳ פניו א לי ה ם‪ .‬וי סך בעדם ובעד בי ת ם צ א צ אי ה ם‬
‫ו א ה לי ה ם‪ .‬וכל אשר ל ה ם מסביב‪ .‬עד כי ישובב נ תיבו ת לשבת ב טח‬
‫בדד עין יעקב‪ .‬ולא יתערבו בגוים‪ .‬וכל רו אי ה ם יכירום כי ה ם זרע‬
‫ברך ד׳ שלום‪ .‬ובא לציון גואל ולירושלים א מן ‪:‬‬
‫אחד״ש חי ב ה י תיר ה נודעת להם‪ .‬כי מ סך ד׳ בקרבינו רוח א ה ב ת ם‬
‫ו ה ת ק שרו ת נפשם‪ .‬כי א ה ב ת עולם א ה בנו או ת ם‪ .‬ו מי ם רבים לא‬
‫יוכלו לכבות א ת כידודי אש ה א ה ב ה ולפידי להבה‪ .‬ותעל הל הב‬
‫ה שמי ם להתפלל עליהם‪ ,‬בכל עת מצוא שימצאו חיי ם וזרעם נכון‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪118‬‬

‫לפניהם‪ .‬בכי שלשים ורבעים יולדו לה ם על ברכיהם‪ .‬וכל מ שאלו ת‬

‫לבם לטובה‪ .‬ה ח כ ם ב ח כ מ תו והגבור בגבורתו והעשיר בעשרו‪ .‬ת מיד‬
‫עינינו אל ד׳‪ .‬יו מ ם ולילה לא ישבותו‪ .‬עד עת בוא דברו א מ ר ת ד׳‬
‫צרפתהו‪ .‬כה י תן ד׳ וכה יו סף א ל קי עולם מעול ם ועד עולם‪ .‬וידוע‬
‫ל הוי ל הון מרוב שלומנו ת״ל ושלום בריאו תנו עכב״ב‪ .‬וכל אנ שי‬
‫שלומנו אי ש וביתו ובנים הי ק רי ם ו מ סו ל אי ם ה צ א צ אי ם והצפיעים‪.‬‬
‫וה שק ט ובטח י שיבתינו בע״ה בשלום וחיים‪ .‬כה לחי כי מי שמים ‪:‬‬
‫מכתבם הגיעני מכל מ קו ם מ שלוח ידם‪ .‬א ח ד מ ה ם לא נותר‪ .‬עם כל‬
‫נדריהם וכדבותם אשר שלחו ע״י א הו בנו ידיד נפשנו הרבני מופלג‬
‫ו תי ק ונ א מן א מון מופלא הולך ת מי ם ופועל צדק מו״ ה יעקב‬
‫סמאליינר^ ושליח עשה שליח א ת הרבני ה מופל א מו ״ ה ליב קאמינר^‬
‫אשר הלך בדרך וצרור הכ סף בידו‪ .‬ליום הכסא^ הביא קוד ם ר״ה‬
‫ד ה אי שתא‪ ^.‬ו ת חי רוחיכו על בשורת חיי ה ם‪ .‬ויאורו עינינו מ ש מ ח ת‬
‫ק רי א ת אג רו תי ה ם‪ .‬כה ל חי ולעולם‪ .‬מלבד אשר ה חיי ת ם כל כשמה‬
‫עם זהב התכופה וכסף ה ת רו מ ה ‪ :‬ובפרט בשנת בצורת כ ה אי שתא‬
‫אשר לא הי ת ה כ מו ה מיו ם בו אינו שמה‪ .‬שלא הי ת ה שום תבו א ה‬
‫מצוי׳ בכל עת ה א סי ף הז ה כ״ א למועד בי מי ם י מי מ ה‪ .‬ו היו ק ר י א מי ר‬
‫על א ח ת כפול‪ .‬כל סילאנקי׳׳׳ ת בו א ה ש הי ת ה בשנים ק ד מוניו ת באדו ם‬
‫זהוב כעת ארבעה א דו מי ם ויותר‪ .‬הגדיל ד׳ לעשות עמנו ב ה ק ד מ ת‬
‫ה ב א ת הכסף לת שלומים‪ .‬בכדי שנוכל לחזור וללוות די צרכינו להכין‬
‫תבו א ה ב ה מ צ א ה באלו הי מי ם‪ .‬ברוך ד׳ אשר הפליא ח ס דו לנו‪.‬‬
‫וברוכים א ת ם לד׳ אשר זכי ת ם במע שה עד תכלי תה‪ .‬שוש ישישו בד׳‬
‫ותגל נפשם ב אלקי ם‪ .‬כי הלבי שם בגדי ישע לפני בוא יו ם הכ ס א‪ .‬וגודל‬
‫מ צו ת ה יבולה הי א שתרחם‪ .‬מגינא ומצלא‪.‬״ ועל כל פשעים תכ סה‪.‬‬
‫וגם אנ חנו חו מ ה היינו ל ה ם ל מ ח ס ה בהזכיר או ת ם בבית ד׳‪ .‬אל ד מי‬
‫לנו בכסא ליום חגינו‪ .‬כל תפלה וכל ת חנ ה הכצ ע ק תה ה ב א ה אלינו ‪:‬‬
‫ועל קול ענות חלו שה ב מכ תב ם מ מ ש א מלך ושרים למנוע סב ת‬
‫פרנסתם ה ק א ב ^ לא נב הל תי משמוע‪ .‬כי לא נתחד ש לי שום דבר‬
‫מע תה‪ .‬כי ר אי תי גם ת מול גם שלשום גם מ אז היו תי ב מ חני ה ם ת ח ת‬

‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪1‬‬

‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת כ״ג; הערה ‪.2‬‬ ‫‪2‬‬
‫פירושו; באמצע החודש )על־פי משלי ז׳ כ׳(‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ראש־השנה של שנה זו‪ ,‬היא שנת תקמ״ה‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫מידת משקל‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פירושו‪ :‬מגן ומציל‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫מלה רוסית שפירושה בית־מזיגה‪ .‬המדובר בתקנות של קאתרינה הב׳ משנת ‪.1783‬‬ ‫‪7‬‬
‫ראה; א׳ כהנא‪ ,‬ספר החסידות‪ ,‬וארשה תרפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.185—184‬‬
‫‪119‬‬ ‫איגרת כ׳׳ד‬

‫מ מ של ת מלכו ת ם כי ידו כבדה הולך ו חז ק מ אוד ו ה א ל קי ם יעננו בקול‪.‬‬

‫אבל שוש אשיש בד׳‪ .‬ו הי׳ ד׳ מ ב ט ח ם ל טוב ת ם ה א מי תי ת בג שמיות‬
‫ו רוחניו ת כי ברבים היו עמם‪ .‬וכל ישראל חברים‪ .‬ולא מראש בסתר‬
‫דברתי קו ד ם נ סיע תי מ א ת ם כי נבהל תי מ ר או ת גודל ה ת ק רבו ת‬
‫ה מ לכו ת לה שוות הי הו די ם להבדיל עם הגוים‪ 8.‬בכ מה ענינים וני מו סי ם‬
‫שונים‪ .‬ודברי שריהם ה ם נרגן מפריד אלוף אשר א מ רי ה ם ה ח לי קו‬
‫להתקרב‪ «.‬ומע שה ארץ מצרים יוכיח‪ .‬ומבואר בזו ה״ ק כוונתו י ת׳‬
‫להגלו ת ם למצריים דו ק א‪ .‬ל היו ת מצריים מו א סי ם בישראל וני מו סי ה ם‪.‬‬
‫ולא יתערבו בגוים ולא ילמדו עוד מע שיהם‪ ,‬ובזכות ז ה נגאלו שלא‬
‫שינו א ת שמם ולשונם‪ !0.‬ולא נתרצו בלבם לקבל ע״ע ממ של ת שר של‬
‫מצרים‪ .‬ו א ם א מ רו רז״ל )ע״ז ח׳ ע״א( ישראל שבחו״ל עע״ז ב ט ה ר ה‬
‫הם‪ .‬ל היו ת ת ח ת מ מ של ת ם מ מ של ת השר שלהם‪ .‬אעפ״כ רח מנ א לבא‬
‫בעי‪ !!.‬וכ״י שנקודת לבם ל שמים וי חזי קו בקרנות ה תו ה ״ ק וי סו דו תי׳‬
‫שהיא למעלה מכל העולמו ת‪ .‬מבלתי יכולת מ מ של ת השר לחול‬
‫עליה ם ב חז ק ה‪ .‬ל היו ת ם למעלה הי מנו‪ .‬מ ש א״כ א ת ם ל מד ת ם עליכם‬
‫אלופי ם לראש‪ .‬ו הק רב ת ם ב א מ ת ובנקודת הלב אל נ מו סי ה ם‪ .‬כי‬
‫ישרו בעיניכם‪ .‬ו ה מ של ת ם א ת ני מו סי ה ם וגזרותם על עצמכם‪ .‬ה מ ר ח ם‬
‫ירח ם ויפדה א ת כ ם מכל צרותיכם ה אל המושיע‪ 3 .‬ללא ד מיל ת א‪,‬‬
‫מ א מר ה פ סו ק )תלים נ״ו י״א( ב א ל קי ם א הלל דבר בד׳ א הלל דבר‪ ,‬כי‬
‫ד׳ הו א ה א ל קי ם‪ ,‬כי לא מ ח ש בו תיו ית׳ מח שבו ת אדם‪ ,‬ו מ א תו לא‬
‫תצא הרעות רק הטוב‪ ,‬ו א ם א ת ם ח שבתם לרעה א ל קי ם חשבה‬
‫לטובה‪ ,‬וארז״ל )קידו שין פ״ב ע״א( שאין עניות מן ה או מנו ת ו אין‬
‫עשירות מן ה או מנו ת וכו׳‪ ,‬ו ה סי ב ה אין הי א העיקר א ל א המע שה‪,‬‬
‫כ מ א מ ר הפ׳ )דברים ט״ו י״ח( וברכך ד׳ א ל קי ך בכל אשר תעשה‪,‬‬
‫ו ל ה א מין בד׳ סב ת כל הס בו ת‪ ,‬והרבה ריוח והצלה לפניו בכל משלח‬
‫ידם לפי הע ת ו הז מן‪ ,‬ו א ם א ״ א לעסוק ב סי ב ה זו שטה מעלי׳ ועבור‬
‫ו א חוז לך א ח ת ה סי בו ת ה א ח רו ת‪ ,‬ולפי דעתי ועצתי אפי׳ א ם תתבטל‬
‫גזירת ה מ ל כו ת וי היו ר שאין ב ע סק סב ת ה מ חי׳‪ ,‬י ר חי קו או ת ה מ ה‬
‫דאפשר ל ה ר חי ק ה מ פ ת ח ביתם‪ ,‬כי מ א ח ר שהקטרוג עלי׳ אין הברכה‬
‫שורה בה‪ .‬וכ מ ה וכ מ ה ק ה לו ת וכל מדינ ת פאדאליע אשר בי מי נ היי ת ה‬
‫ר׳ מנחם־מנדל רואה סכנה בהשוואת מעמדם האזרחי של יהודי רוסיה‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫פירושו‪ :‬דבריהם של שרי הגויים יעוררו מריבה בקרב היהודים )על־פי משלי ט״ז‬ ‫‪9‬‬
‫כ׳׳ח‪ ,‬אלא ששם המשמעות היא להפריד בין ידידים(‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הקב״ה הוריד את ישראל למצרים משום שחשש‪ ,‬שמא יתערבו בקרב‬ ‫‪10‬‬
‫הגויים‪ .‬המצרים בזו לישראל‪ ,‬ולכן נשאר העם טהור )על׳־פי הזוהר‪ ,‬חלק ב׳‪ ,‬דף‬
‫י״ב ע״ב עד דף ט״ו ע״א(‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬הקב׳׳ה מבקש — כלומר‪ ,‬בוחן — את־ הלב )על־פי בבלי סנהדרין ק״ו‬ ‫‪11‬‬
‫ע״ב(‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪120‬‬

‫מניע ת פרנסה זו מ א ת ם; אשר כל חיי ה ם היו תלוי ם בה בחיי הרב‬

‫בעש״ט ובחיי מורי הרב נ שמת ם בגנזי מרו מי ם‪ ,‬ו ת הי בעינינו כ מ צ חק‪,‬‬
‫כי מ ה אי כפ ת לך בה ש תנו ת ה סי ב ה‪ ,‬וכן הי׳ שנתרומם קרנ ם למעלה‬
‫יותר ב ה ס ב ת ם ל סיבו ת א ח רו ת ו מו״ מ וכל מעשי ידם ברכם ד׳‪ ,‬ו ת מל א‬
‫ארצם כסף‪ ,‬א שר מ ת ח ל ה הי ת ה ה מ דינ ה דלה ועניי׳ ב היו ת סי ב ת‬
‫הפרנ סה מצוי׳‪ ,‬ו א ח״ כ בהמנע ה סי ב ה נתברכו מ מ קו ר הברכות‪ ,‬כללא‬
‫ד מיל ת א‪ ,‬ה א מונ ה‪ .‬ובפרט בשעת ה ד ח ק שאני‪ .‬שלבו של אד ם מ א ליו‬
‫נכנע‪ ,‬ו מוכן ו מזו מן וקרוב הדבר מ או ד ב פי ה ם ובלבבם ל ה א מין‪ ,‬שהרי‬
‫כל הנ סיונו ת ו ה דו ח ק ה ם לקרב לבם של ישראל ל א בי ה ם שבשמים‪,‬‬
‫כ מ א מ ר הפ׳ >שמות י״ ד י׳( ופרעה הקריב‪ ,‬שמבואר בזוה״ק׳״^ הקריב‬
‫א ת לבם‪ ,‬וע תה מ ה לכם כי נזעקתם‪ ,‬וכי לא או ת ה א ת ם מבק שי ם‬
‫לקרב א ת לבכם בכל אופן האפשרי‪ ,‬וכאשר יתבאר׳ ע״פ ה תו ר ה אשר‬
‫בצדה אור ה שאמרתי בשבת זה‪*.‬׳! ובכדי ל חז ק לבם אכ ת ב ה על פ תי ח ת‬
‫ר׳ י צ ח ק נפחא במדרש ) תנ חו מ א פ׳ וירא( כתיב מזבח א ד מ ה תעשה לי‬
‫וזבח ת עליו וגו׳‪ ,‬אד ם עושה מזבח וזובח עליו שלמים ועולות נא מר‬
‫עליו בכל ה מ קו ם אשר אזכיר א ת שמי אבו א אליך וברכתיך‪ ,‬א א ע ״ ה‬
‫שזבח א״ ע לא כ״ש‪ .‬ה ה ״ ד וירא א ליו ד׳‪ ,‬ובכדי שנבין ענין שזבח‬
‫א״ ע ו ה ל א רצה לזבוח א ת יצחק‪ ,‬ולהבין ג״כ תרי ת מי הי דמדכר‬
‫דכלךו^! המפור שים ז״ל‪ ,‬ה א׳ ל מ ה הוזכר נ סיון ה ע קי ד ה ע״ש א א ע ״ ה‬
‫ולא ע״ש י צ ח ק ג״כ‪ !®,‬גם ל מ ה לא הוזכר ב מ ק רא כתוב נ סיון של‬
‫א א ע ״ ה באור כשדים‪ .‬אבל הענין ידוע מ א מ ר ם ז״ל )סוכה נ״ב א׳(‬
‫כל הגדול מחבירר יצרו גדול מ מנו‪ ,‬ו א מרו ז״ל )קידו שין ל׳ ב׳( יצרו‬
‫של א ד ם מתגבר עליו בכל יום‪ ,‬ו אל מל א ה ק ב ״ ה עוזרו אינו יכול לו‬
‫שנאמר וכו׳‪ ,‬ו הנ ה מ א מ ר בעל ה ע קי ד ה ז״ל ע״פ )בראשית ב׳ י״ח(‬
‫אע שה לו עזר כנגדו‪ ,‬יש ש ה ה תנגדו ת הו ^ העזר‪ ,‬שאל מלא ה ה תנג דו ת‬
‫אשר א ת ז ה לעו מ ת ז ה עשה ה א ל קי ם הי׳ ביטול ה ב חי ר ה ושכר ועונש‪,‬‬
‫או לפי דברינו ב מ ק״ א הי׳ בי טול התענוג‪ ,‬כידוע ל היו ת תענוג ת מי די‬
‫אינו תענוג‪ ,‬ו מ מי ל א הי׳ ביטול השגה‪ .‬ש א״ א לסבול התענוג של‬
‫ה שגה א ם לא ברצוא ושוב שהוא ה ה תנגדו ת‪ .‬כללא ד מיל ת א‪ ,‬לפי‬
‫ערך גודל השגה או העבדות‪ ,‬א ״ז לעו מת ז ה עושה ה בי טול ו מח שב ת‬
‫חוץ מ היפו ך להיפוך‪ ,‬ה ק טן לפי ק טנו והגדול לפי גדלו‪ ,‬בכדי שיבוא‬
‫אל עזר ד׳‪ ,‬ו הנ ה כשנופל ב ה תנגדו ת של ה שגתו י ת׳ ח״ו‪ ,‬עיקר עזרתו‬

‫חלק‪ .‬א׳< דף פ״א ע״ב‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫הקטע שמכאן ועד הפיסקה ׳׳הנה אהובינו״ נמצא רק בנוסח שלפנינו‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫פירושו; גם־כן שתי תמיהות שנזכר זכרונן‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫פירושו; האחת — כלומר‪ ,‬התמיהה הראשונה — היא; למה מיוחס נסיון העקידה‬ ‫‪15‬‬
‫רק לאברהם‪ ,‬ולא ליצחק גם־כן‪ ,‬שהרי נאמר‪ ,‬שאברהם נוסה‪ ,‬ולא יצחק‪.‬‬
‫‪121‬‬ ‫איגרת כ״ד‬

‫ועלייתו הנ ה הו א ע״י ה א מונ ה הפ שו ט ה בלי שום ט ע מי ם וסברו ת‬

‫כלל‪ ,‬שהוא מפרק הרים ומשבר סלעים‪ ,‬א ם אבן הו א ני מו ח בכה‬
‫ה א מונ ה‪ ,‬ובלתה אין לו שום מזור ותרופה ל ה ת חז ק ב ט ע מי ם שכלים‬
‫וסברות ה שגותיו‪ ,‬שהרי כבר נפל הו א מ ה שגו תיו בה תנגדו ת שהיא‬
‫כנגד כל ה שגותיו א ״ז לע״ז מ ד ה כנגד מדה‪ ,‬ו א״ כ איך יתעזר וי ת חז ק‬
‫בזה לעמוד כנגדה‪ ,‬ובודאי לא יכול לה כ״ א ע״י ה א מונ ה הגדולה וז הו‬
‫העזר ש ה ק ב״ ה עוזר ל אד ם בכל יו ם נגד היצה״ר‪ .‬בה שפעתו לאד ם‬
‫א מונ ה זו ל ה ת חז ק בו ית׳‪ ,‬ועי״ז י קו ם על משענתו‪ ,‬וז הו אפשרי‬
‫להבנת צדיק וטוב לו צדיק ורע לו‪ ,‬שהרי בוחן לבות ד׳ הו א היודע‬
‫לפעמים ה תנגדו ת של ה שגה ועבדות א ״ז לע״ז של צדיק א׳ שלא יכול‬
‫לעמוד בה‪ ,‬ולא יוכל קו ם מנפיל תו ב או ת ה ה ה תנגדו ת ל ה ת חז ק‬
‫ב א מונ ה כנ״ל‪ ,‬לכן מ ק די ם לו ה ש״י רפואה ל מכ תו להרע ולהטיב‪,‬‬
‫וע״י או ת ה ה סי ב ה ת ת חז ק בו ה א מונ ה‪ .‬או אפשר שחוזק ה ה תנגדו ת‬
‫עצמה אינ ה יכול ה לחול עליו כ״כ מ ח מ ת הי סו רין ועוני ש ה מ ה בעצם‬
‫סי ב ת י ר א ת ד׳ וביטול ה ת או ת ו א מונו ת הכוזבות‪ ,‬ו הנ ה א ח רי ידיע תינו‬
‫ה א מ ת שהעבירה ו ה ה ת ר ח קו ת מ א תו ית׳ הן רע ומר מ מו ת וי סורי ם‪,‬‬
‫שהרי הי סו רין ו מי ת ה מ מ ר קין עונו תיו של אד ם ו ה מ ה רפואת ה מ כ ה‪,‬‬
‫מ מי ל א הו א מובן ש ה מכ ה יותר גרועה מי סו רי הרפו אה‪ ,‬ו מ ע ת ה‬
‫צדיק ורע לו אפשר לומר שהרעה ו הי סו רי ם ה מ ה טו ב תו ורפוא ת‬
‫מכ תו ש היא ה ה תנג דו ת של עבודתו י ת״ ש וה שגתו א ״ז לע״ז‪ ,‬ואולי‬
‫הי א באופן שלא הי׳ יכול לעמוד כנגדה‪ ,‬ובנפלו לא יו סי ף קו ם‪ ,‬א ם‬
‫לא ע״י י סו רי ם ודלו ת שמ תי שי ם כח ה ה תנגדו ת כנ״ל‪ ,‬וצדיק וטוב‬
‫לו‪ ,‬כי א״ז לע״ז שכנגד שכלו ועבודתו ודרך הילוכו א״ צ חיזו ק‬
‫הי סו רי ם‪ ,‬ובלתם יכול לעמוד כנגדם‪ ,‬וז הו דבר שאין שום ברי׳ יכול ה‬
‫לשער‪ ,‬שהרי כל צדיק וצדיק נכוה מ חו פ תו של חבירו‪ ,‬אבל לפניו ית׳‬
‫הכל גלוי וידוע‪ ,‬וכתיב )תלים ל״ג ט״ו( היוצר י חד לבם ה מ בין וגו׳‪.‬‬
‫ו כ מ א מ ר רז״ל ׳)תענית כ״ ה א׳( על גודל עניות של ר״א בין פדת‬
‫שהשיב לו ב ס פי ק א ק מי שמיא®! אפי׳ ע״י חזרת בריאת עולם מחד ש‬
‫עבורו אולי י תר מי בשעתא דמזוני^^ ו הו א ת מו ה מי אי כ א ס פי ק א‬
‫ק מי ש מיא הכל יכןל^! אבל הענין הו א כדברינו‪ ,‬ל היו ת ראב״פ שכלו‬
‫ועבודתו ב אופן שיוכל לעמוד על הבחירה‪ ,‬א ״ א לעמוד כנגד ה ה תנגדו ת‬
‫מז ה אשר א ״ז לע״ז א ם לא ע״י י סורי ם‪ ,‬או או לי דו ק א ע״י י סו רי‬
‫עוני‪ ,‬ו הנ ה נ סיון ה ע קי ד ה הוב א במדר שים ורש״י ז״ל שהי״ל לאברה ם‬
‫ל ה ר הר א ח ר מ דו תיו ית׳‪ ,‬ו הו א שאמר ר׳ א ב א )ב״ר פ׳ כ״ס א מ ר‬
‫‪ 16‬פירושו‪ :‬בספק כלפי שמים‪.‬‬
‫‪ 17‬פירושו‪ :‬אולי יזדמן לו מזון בשעה שנגזר משמים‪.‬‬
‫הכול־יכול י‬ ‫‪ 18‬פירושו‪ :‬וכי יש ספק לפני השמים — כלומר‪ ,‬הקב״ה‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪122‬‬

‫אב רה ם לפני ה ק ב ״ ה אפרש לפניך שיחתי‪ ,‬א ת מו ל א מ ר ת לי כי ביצ ח ק‬

‫יקר א לך זרע‪ .‬וחזר ת ו א מ ר ת ק ח נא א ת בנך וגר‪ ,‬ועכשיו א ת ה או מ ר‬
‫לי אל תשלח ידך וגר‪ ,‬ואעפ״כ לא הרהר ל היו ת שינוי רצון אצל‬
‫ה בוי״ ת ח״ו‪ .‬שהוא שורש הכפירה חלילה‪ ,‬וכן כל ה קו שיו ת צדיק‬
‫ורע לו היפך מן ה ר אוי ו ה ב ט ח ת ה תו ה ״ ק‪ .‬או שארי קו שיו ת ו א מונו ת‬
‫כוזבות‪ ,‬אשר א״ז לע״ז עשה א ל קי ם נגד כל ד בי קו ת וה שגת א מ ת ת‬
‫א ח דו תו ופ שיט תו ית׳‪ ,‬וכ מ א מ ר רש״י ז״ל )בראשית ג׳ א׳ מב״ר פ׳‬
‫י״ט( אצל והנח ש הי׳ ערום מכל‪ ,‬לפי ערמתו וגדלותו הי ת ה מפלתו‪,‬‬
‫ארור מכל‪ ,‬אבל א א ע ״ ה עמד בנ סיון ולא הרהר א ח רי ה א מונ ה‬
‫בה שגתו א ת דבריו ית׳ שהם מ הופכי ם‪ ,‬ו ה ת חז ק ב א מי ת ת ה א מונ ה‬
‫הגדולה ברצונו הפשוט‪ ,‬י ת׳ כי לא ל אד ם דרכו‪ ,‬ולא מח שבו תיו ית׳‬
‫מח שבו ת א ד ם כלל‪ ,‬שאינו מבין דבריו ית׳ ו הנ הג תו כלל‪ ,‬וכל רעות‬
‫ה מ ת ד מו ת הן טובו ת א מי תיו ת מ א תו ית׳ כנ״ל‪ ,‬וכל דברים הנ ר אי ם‬
‫מ הו פכי ם הכל אל מ קו ם א ח ד הולכים‪ ,‬ו הן הנ ה בלי שום שינוי‬
‫ו ת מו ר ה ח״ו‪ ,‬ו מ ה שאין הדבר מובן ריק הו א מכם‪ ,‬שאין שום השגה‬
‫יכולה לה שיג א ת דבריו ית׳ ופירוש מלו תיו‪ ,‬וכ״ש שאינן מובנו ת‬
‫מ ח ש בו תיו וכל רצונו הפשוט‪ .‬וב א מונ ה זו ה ת חז ק א א ע ״ ה שלא ס מ ך‬
‫על השגתו‪ ,‬ועמד בנ סיון שלא להרהר א ח ר מדו תיו‪ .‬כללא ד מל ת א‪,‬‬
‫שעיקר הנ סיונו ת ה ם ב א מונ ה‪ ,‬כ מ א מ ר הפ׳ )דברים ח׳ ב׳( לנסו תך‬
‫לדעת א ת אשר בלבבך‪ ,‬וכל הנ סיונו ת שהיו ל א״ א ע״ה כולם היו‬
‫עד״ז כמו הרעב שאמר לו ב ת ח ל ה לך לך ו א ח״ כ ב הבי או הרעב‬
‫נ ת ד מ ה שינוי ר צ >ו <ן ח ״ו כפירש״י ז״ל )בראשית י״ב י׳ מב״ר פ׳‬
‫מ׳(‪ ,‬אבל ה מ ס ״נ עבורו י ת׳ א ח רי הי די ע ה כי הו א ה בוי״ ת ו הו א א מ ר‬
‫וי הי ו הו א צוה ל מ סור נפשו עבורו י ת׳׳ו מי לא ישמע לו ו מי לא י א ב ה‬
‫אליו ית׳‪ ,‬א ם א מנ ם גם הו א נ סיון‪ ,‬אבל לא בערך א בו תינו הקדו שי ם‪,‬‬
‫ולכן לא הוזכרו א לו השני נ סיונו ת ב תו ה״ ק‪ ,‬כמ שארז״ל )רש״י ריש‬
‫ברא שית ממ״ר( לא הי׳ צריך ל ה ת חי ל ה תו ר ה א ל א מ ה חוד ש הז ה‬
‫לכם‪ ,‬א ל א כח מע שיו הגיד לעמו‪ ,‬כי ה תו ה ״ ק לעולם עו מד ת ונוהג ת‬
‫בכל דור וע״י ה ס ת כ לו תו ו ה תבוננו תו במע שה הכתוב בתורה‪ ,‬יבין‬
‫מ דו תיו י ת׳ ו הנ הג תו בעולם השפל ב ח כ מ ה העליונה לי תן ט הו ר‬
‫מ ט מ א ו טוב מרע‪ ,‬וכל הגבורות הן ח ס די ם‪ ,‬והכל אל מ קו ם א ח ד הולך‪,‬‬
‫ו שהם כולם רצונו הפ שוט ית׳‪ ,‬ו שי א מין ה א ד ם בפ שיטותו ית׳‪ ,‬ו ב א מונ ה‬
‫זו מ ת מ ת קו ת כל הגבורות ב ח סדי ם‪ ,‬שהרי ב א מונ ה זו נוקב עד ה ת הו ם‪,‬‬
‫ומשלב א ת כל ח מ דו ת לי חדן ל א ח ד הפשוט‪ !®.‬ושם מתברכת ומו שפעת‬

‫‪ 19‬כלומר‪ ,‬כאשר אדם מאמין באחדות האל‪ ,‬הוא מביא להארמוניה בין כל הספירות‬
‫ומאחד אותן עם האין־סוף‪ ,‬כלומר‪ ,‬עם האחד הפשוט‪.‬‬
‫‪123‬‬ ‫איגרת כ״ד‬

‫מ א תו י ת׳ א מונ תינו הפ שוט ה דרך כלל; ו א ח״ ב מבין דבריו י ת׳‬

‫ב ה תגלו ת שאינם מ הופכי ם; כמו א א ע׳׳ ה א ח ר שעמד בנ סיון השיב‬
‫הו א י ת׳ ל אברה ם פירוש דבריו שאמר ה על הו א סי ק תי׳״ ך כו׳ כפירש״י‬
‫ז״ל; ו מן השפעת ה תגלו ת ה א מונ ה הפ שו ט ה לאד ם מ מי ל א מו שפעים‬
‫ומתברכי׳ כל העול מו ת מ מ קו ר הברכות עד עולם השפל ושלשול ק טן‬
‫שבים; שכן דרך ה שתל שלות השגה לאד ם ע״י כל העול מו ת עד מדרגה‬
‫ה ת ח תונ ה; וזו פ תי ח ת ר״י נפח א שאמר בכל ה מ קו ם אשר אזכיר‬
‫א ת שמי; שהוא יי חו ד קו ב״ ה ושכינתי׳; כידוע שמלת שם הי א נוקבא‪,‬‬
‫ו מל ת אזכיר הו א לשון זכר; פי׳ בכל ה מ קו ם ש מ תיי חדי ם כל העול מו ת‬
‫וכל ה ש מו ת ו ה מ דו ת והגבורות ב ח ס די ם אבו א אליך וברכתיך ברכה‬
‫וה שפעה בהשגה‪ ^!.‬ו הג ש מיו ת מתברך מ מי ל א שהיא מדרגה ת ח תונ ה‬
‫כנז׳; ו מ ה שהזכיר ב מ לו תיו לשון אב רה ם זבח א״ע; הו א פי׳ נ סיון‬
‫ה א מונ ה כנ״ל הגרוע ומר מ מו ת וי סו רי ם וזביחה‪ .‬לכן כש״כ ר אוי‬
‫שיתברך‪ ,‬ולכן וירא אליו ד׳ ב ה תגלו ת והבנת ק צ ת דבריו ית׳‪.‬‬
‫הנ ה א הו בינו ידידינו ב ט חו בד׳ עדי עד‪ ,‬ולכן חזו מפעלות ד׳ אשר שם‬
‫ב א ה ״ ק מגודל הבצורת אשר הי׳ בי מי ם ה ה ם ובזמן הז ה אשר לא‬
‫ק ם עוד רוח באיש; ו מפ חדו ירהו אנ שי אד מ ה; איש אל עבר פניו‬
‫ילכו מ ח ר ד ת א ל קי ם עליהם; א ם מרא שי ת ה שנה יוקר השער הולך‬
‫וגדול יום ליום מע ת ה א סי ף עד מרח שון וכסליו‪ ,‬ועלה בדרך ח מ ש ה‬
‫פעמים על סדר השנים‪ ,‬מ ה ת ה א בסופה‪ ,‬ה מ ה כרעו ונפלו‪ ,‬ו אנ חנו‬
‫ק מנו ונתעודד; כי בד׳ ב ט חנו ב תו ספ ת ה ת חז קו ת ה א מונ ה בקרנות‬
‫ה מז בח מ ס ״נ וי סו ד ה א מונ ה‪ ,‬לווי ם ו אוכלי ם נשך כסף נשך אוכל על‬
‫חד תלת‪ ,‬ו א ם אנו סובלי ם עוצם ה ד ח ק ב שמחה‪ ,‬ואור פני מלך חיי ם‬
‫מ איר עינינו ב תו ספ ת העבודה לתורה ולתעודה‪ ,‬מ ע ת ה למדו הי ט ב‬
‫מ א תנו‪ ,‬אי ש א ת רעהו יעזור‪ ,‬ו ל א חיו י א מ ר חז ק ונ ת חז ק בעד עמינו‬
‫וערי אל קינו‪ ,‬אנן מ ה כ א ו א תון מ ה ת ם י חד כולנו נקדש שמו י ת׳‬
‫להעריצו בכל מ קו ם כבודו; מו ב ט חני שכימות עניתנו כן י שמחנו‪,‬‬
‫וי ש מחו כל חו סי בו לעולם ירננו; ויעלזו בו ית׳ או ה בי שמו שלום‪,‬‬
‫הן על כפים ח קו תי ם; ועל לוח לבי לפומי ממלל‪ ,‬רבות פעמים עשה‬
‫ד׳ נפל או תיו ו מ ח ש בו תיו אלינו‪ ,‬הכי ה ש תא ה מ ר ח ם ירח ם י מ ה ר‬
‫י חי שנ ה בעתה; ע ת ה א ת ם ברוכי ד׳ עת לעשות לד׳; שאם לא עכשיו‬
‫בשעת הנ סיון אי מ תי; שהרי הנ סיון ל הכי הו א בא; לנ סו ת ם ל ה טי ב ם‬

‫‪ 20‬אסיקתיה; זהו תרגום המלה ״העלהו״‪.‬‬

‫‪ 21‬פירוש הקטע‪ :‬המלה ״שם״ בפסוק ״בכל מקום אשר אזכיר את שמי שם״ מסמלת‬
‫את ספירת המלכות‪ ,‬שהיא הנקבה שבמערכת הספירות‪ .‬המלה ״אזכיר״ מסמלת‬
‫את ספירת התפארת‪ ,‬שהיא הספירה הזכרית‪ .‬הפסוק כולו מסמל את הזיווג בין‬
‫שתי ספירות אלו‪ ,‬ובכך — את ההארמוניה של העולם‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪124‬‬

‫ב א ח רי ת שלום‪ ,‬ו אנ חנו כהי׳ מעיר לעזור‪ ,‬עזרם מעם ד׳ שלום‪ ,‬לחלו ת‬
‫עליה ם בכל עת מצוא זו תפלה לעני כי יעטוף עם ה עטופי ם עמנו‬
‫והק שורי ם עמנו אל א ל קי ם ד׳‪ ,‬שלום וברכה ו ר ח מי ם ו חיי ם עד עולם‪,‬‬
‫ובא לציון ג אול ת עולם כיר״ א ‪:‬‬
‫הכ״ד או ה בי נפשם הדור״ ש ו טוב ת ם כ״ הי ומצפים לי שועתם ישועת‬
‫ד׳ לעבדו ולהתברך בשמו שלום‪ .‬כותב ו חו ת ם פה ע ה״ ק טבריא‬
‫תובב״א‪.‬‬
‫השפל ב א מ ת מנחם מענדיל בהרב מ׳ משה ז ל״ ה ה ‪:‬‬

‫דברי הרב מ׳ אברהם הכהן ‪:‬‬

‫דברי הרב שיחי׳ אין צריכין חיזו ק‪ ,‬כי הן הן הדברים הנ קני ם בקנין‬
‫ה תו ר ה והעבודה‪ ,‬מ הג ם שיש עוד ל אלוק מליןף״ שיטיבו לראות בטוב‬
‫רואי ה טו ב ה מעין וכר‪ ^3,‬בכדי ל חז ק לבם בלהב ה ש מי מה‪ ,‬הנ ה א מ רו‬
‫חז״ ל )שהש״ר^^ פ׳ קו ל דודי דופק( פ ת חו לי כ חוד ה של מ ח ט וכו׳‬
‫וארובות ה ש מי ם נפ ת חי ם לכל חד וחד לפום שיעורא דילי׳‪ 25,‬וכדרך‬
‫שיבואו לראו ת כן יזכו לראות‪ ,‬וז הו ענין ה מ ת ק ת הדינין ו ה תגלו ת‬
‫הנ״ ס מן הנ ״ סיון שהוא חיו תו י ת׳ ב ה ס ת ר פנים ו ק טנו ת‪ ,‬ובהתגלות‬
‫לבם אל ד׳ תתגלה השפעת ה טו ב ה עליה ם שהוא הנס‪ ,‬ד היינו ה תגלו ת‬
‫א ל קו תו ית׳ בגדלות^ס^ ו הו ר א ת ה תי ב ה מורה ע״ז‪ ,‬ל היו ת נ״ ס‬
‫ונ״ סיון צירוף א חד‪ ,‬רק ש הנ סיון ב תו ספ ת או תיו ת ל ה ק טין הענין‪,‬‬
‫]ידוע מד׳ ה מ ד ק ד קי ם כי או תיו ת יו״ן ה מ ה ל ה ק טין כ מו אי שון תגיון‪.‬‬
‫ה מ סד ר[ ו ה א ר כ תי בזק‪ ,‬אבל כללא ד מיל ת א‪ ,‬ר ח מנ א לבא בעי‪ ,‬ד היינו‬
‫שצריך ל הו סי ף ט ה ר ת הלב מ שלהם‪ ,‬שאין אד ם מ ת ח מ ם וניזון מ מ ה‬
‫שאינו שלו‪ ,‬ודי ל ח כי מ א‪ ,‬ו הנ ה בדברי הרב שיחי׳ די והותר‪ ,‬כ ק טן‬
‫כגדול א ליו י שמעון‪ ,‬וי קוי ם ב ה ם א ם שמוע תשמעו וגו׳‪ ,‬ו ב א הב תו‬
‫ית׳ הו א יגאל ם וינ שאם כי מי עולם ‪:‬‬
‫דברי הד״ ש ת ומעתיר בעדם בכל עת‪ ,‬ומצפה לתשועת ד׳ כהרף עין‪,‬‬
‫כותב ו חו ת ם פה ע ה״ ק טבריא תובב״א ‪:‬‬

‫אברהם ב ל א״ א מו ״ ה אלכסנדר כ״ץ ז צל״ ל ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ו׳‪ ,‬דף ט׳ ע״ב‬
‫‪.‬‬ ‫עד דף י״ב ע״ב(‬

‫פירושו‪ :‬שיש לאלוהים עוד דברים‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫הכוונה לטבריה‪ ,‬שטובה ראייתה )״הטובה מעיו״('‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪.‬‬ ‫שיר־השירים רבה ה׳ ב׳‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫פירושו‪ :‬לכל אחד ואחד כפי שיעורו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל אחד מקבל לפי המגיע לו‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫פירושו‪ :‬כאשר בני־אדם שומרים את מצוותיו‪ ,‬הוא משפיע עליהם שפע‪.‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪125‬‬ ‫איגרת כ״ה‬

‫כ״ה איגרת ף׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫]‪ [ 21‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬

‫טבריה; ]חורף ת ק מ ״ ה י[‪.‬‬
‫ה איגר ת — כתב־מליצה לר׳ א ה רן בר׳ י צ ח ק ח תן ה מנו ח‬
‫עזריאל ע״ה; היו צ א ל חו״ ל ב שליחות עצמו — נדפ ס ה‬
‫ב ל קו טי מ א מ רי ם‪ ,‬מכ ת ב ח׳‪.‬‬
‫תאריך חסר‪ ,‬אך נזכר באיגרת ״יו ק ר השער הכ א ה ש ת א״‪,‬‬
‫כמו באיגרות ‪ 19‬ו־‪ 20‬מחורף ת ק מ ״ ה‪ ,‬ונר אה‪ ,‬שנכתבה‬
‫ב או תו זמן‪ .‬גם ה ספרדי ם שבטבריה מ ת אונני ם בשנת‬
‫ת ק מ ״ ה על ״שער היו ק ר״ )ירושלים לזכר לונץ‪ ,‬עמ׳‬
‫ק ל״ ט; ״ציון״‪ ,‬ספר ה׳‪ ,‬תרצ״ג‪ ,‬עמ׳ ק ״ ס — ק ס״ב(‪.‬‬
‫ר׳ א ה רן הנ״ל הו א בלא ס פ ק ה מ כונ ה א ה רן אר קע‬
‫הגדול‪ .‬ב סיון ת ק מ ״ו נמצא ״ ב מדינו ת רו סי א״ )איגרת‬
‫‪ ,(29‬וחזר לארץ באמצע אדר ראשון ת ק מ ״ ח )איגרת ‪.(38‬‬

‫שמעו אלינו רודפי צדק מבק שי א מ ת ו א מונ ה‪ ,‬ד׳ הו א היודע ישראל‬

‫הו א ידע כי לא במעל עלה מן הארץ גברא דין רבא ויקירא^ הירא ד׳‬
‫מרבים‪ ,‬ל מ חו ת לי׳ לנסוע חליל ה לי מד׳‪ ,‬הלא ז ה האי ש ירא א ת ד׳‪,‬‬
‫ובנחל תו התעפ״ר עידן ועידנין‪ ,‬כי מ ת קו לו רגבי נחל‪ ,‬ורצה א ת‬
‫אבני ם ו א ת עפרה י חונן מכל מעדני מלך והיכלי עונג‪ ,‬ו א תנו ישב‬
‫ע ה״ ת ועל העבודה ב ע ה״ ק צפת״ו בב״א‪ ,‬בלח ם צר ופת חריבה מע״ש‬
‫לע״ש‪ ,‬ולא הלך כפעם בפעם לחוץ‪ ,‬ו מ ה גם ל ה חזי ק בדרך ר חו ק ה‬
‫עובר א ר חו ת י מי ם‪ ,‬נ א מן עלי אב א שבשמים וכל ישראל עדים הם‪,‬‬
‫שאם ל א מ ד אג ה מדבר פ קו ח נפשות בי תו וטפלי דתלי בי׳‪ ,‬מ ח מ ת‬
‫יו קר השער הכא ה שתא‪ ,‬ושני בצורת עזה על חד מ א ה בדשערין‪ ,‬ועד‬
‫מ קו ם השיג ידינו עזרנו ללא כח‪ ,‬א פ ס כי אז הולך וגדול יוקר השער‪,‬‬
‫ד׳ יפ קוד א ת עמו ללחם‪ ,‬ו ה מ ר ח ם ירחם‪ ,‬ומלבד רבות אנ חו תיו‬
‫לת שלומי נושיו כי רבים ה ם מי שראל‪ ,‬עד שגערו בו חביריו‪ ,‬בא מר ם‬
‫מדוע תרננשא א ל ק ה ל ד׳ העו מד בחצרות ד׳‪ ,‬כי כל העדה כולם מדלי‬
‫דלות הארץ‪ ,‬קו ם קר א אל א חי ך יושיעוך‪ ,‬וכי ח״ו אבד ח סי ד מן‬
‫הארץ‪ ,‬ע ת ה הי׳ אך יצוא יצא באשר י מ צ א קרובה י שועתו לבוא אל‬
‫ביתו‪ ,‬ולא ה ר ח ק נדוד י מי ם רבים בלא עת לצבור צבור מעות‪ ,‬חליל ה‬
‫חלילה‪ ,‬עין לו ר א ת ה ו ת עיד הו עדות ד׳ נ א מנ ה אשר מנע מבוא בדמים‪,‬‬
‫והו שיעה ידו לו כי א ם ל ה חיו ת נפשו ונפש ביתו ב א ה״ ק‪ ,‬בפרוע פרעון‬
‫חו בו תיו מי מי ם‪ ,‬שמע ישראל א ת ם קרובים היו ם ומבשרכם אל‬

‫‪ 1‬פירושו‪ :‬האיש הגדול והנכבד הזה‪.‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪126‬‬

‫תעלימו עיניכם‪ ,‬מי האי ש החפץ חיי ם ו חי א חי כ ם עמכם‪ .‬ה ״ ה הרבני‬

‫מופלג בתורה וי ר א ת ד׳ ל חיי ם הוו תי ק מו ״ ה ‪.‬אהרן ב מו״ ה י צ ח ק ח תן‬
‫ה מנו ח צדיק ת מי ם הי׳ מפו ר ס ם בדורותיו מ ״ו עזריאל ע״ה‪ ^.‬למען‬
‫השם‪ ,‬ולמען חי ב ת הארץ‪ ,‬וכבוד חו תנו‪ ,‬הן צדיק בארץ ישולם מדעת‬
‫ת שלומי כפל לפי הכבוד וערך המצטרך‪ .‬וכסף מלא י תנו לו‪ .‬ו ל היו ת‬
‫בושרנו מרובה כי לא נו ס ה ב אל ה ויו א ל ללכת‪ .‬לכן א ת ם פ ת חו לו‬
‫שערי צדק‪ .‬ו מי חכ ם ויבן א ת ז א ת כי דורונ^'‪ 2‬הו א דורון קוב״ה‪.‬‬
‫לזכו תו ו ל ה חיו תו ל ה טי בו באחרי תו‪ .‬וגם אנ חנו מ ח לי ם פני נדיבי׳‬
‫ועלינו לברך ולהעתיר בשם כל עוזריו ו תו מכי נפשו‪ .‬א מ ת מ שמי ם‬
‫השליך ד׳ תפ אר ת מצוה זו ה ב א ה לידם אל י ח מי צונ ה‪ .‬ו מ הור י מ ה רנ ה‬
‫לו מו ה ר ו מ תן אד ם ירחיבו לו כי רב חילו‪ .‬ופועל אד ם ישולם לו‪.‬‬
‫עד כי יבא שילה‪ .‬גם מ הו ד עין אנ חנו נ א מן הו א עלינו לחפש באשר‬
‫י מ צ א עזרתינו‪ .‬לכן ידעו נ א מנ ה בכל ה מ קנ ם אשר יזכיר א ת שמנו‬
‫יבוא אלינו ב שלימות בשוב ד׳ א ת שבות פניו נעימות‪ .‬וד׳ ישיב א ת‬
‫שבות ציון ו הו א ינהגנו עלמו ת ‪:‬‬
‫הכ״ד ה מ ע תי רי ם ו מזכירי ם בשם כל ישראל פה ע ה״ ק טבריא תובב״א‪:‬‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל בהרב מו ה ר״ר מ שה ז ל ה״ ה‪.‬‬
‫ונ או ם אב רה ם ב ל א״ א מו ״ ה אלפסנדר כ״ץ ז ל ה״ ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ח‪ /‬דף י״ג ע״ב‬
‫עד דף י״ד ע״א(‬

‫ב״ו איגרת ד׳ מנחם״מנדל מוויטבסק‬

‫ור׳ אברהם מקוליטק‬
‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫]‪ [ 22‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫ל ח סי די ם ״ד מדינ ת רו סי א ו ס מו כו ת שלה בפולניא״‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬כ סליו ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף ו׳ ע״ב^ —ז׳ ע״א )פ׳ ויגש( ודף ל׳ ע״ א‬
‫) מ תחיל ״ו הנ ה א הו בינו י די דינו ״ ו מ סיי ם ״לכן אפשרי‬
‫ל היו ת מושל העול ם״ ; בלא תאריך( ; בס׳ חי ב ת הארץ‪,‬‬

‫ראה לעיל‪ ,‬דבריו של היילפרין במבוא לאיגרת זו‪ .‬כן ראה; יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־‬ ‫‪2‬‬
‫ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.614‬‬
‫‪127‬‬ ‫איגרת כ״ו‬
‫דף נ״ג ע״ב — נ״ד ; בס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב ט ׳ ; ובס׳‬
‫ה ח סי דו ת לא׳ כ הנ א‪ ,‬עמ׳ ‪ .188— 186‬מ ק צ ת תוכנה של‬
‫ה איגר ת הובא )על־פי כתב־יד י( גם בס׳ בית רבי‪ ,‬עמ׳ ‪.26‬‬
‫על־פי הנדפ ס הו ב א ה מ ק צ ת ה איג ר ת גם באגרת הקד ש‪,‬‬
‫ח מו ש״ד‪ ,‬דף א׳ ע״ב ׳)״והנה א הו בינו ידידינו״ עד ״ ל היו ת‬
‫מושל בעולם״ ; ב מ הדו רו ת א ח רו ת שינויים קלי ם‬
‫בפאגינאציה( ; במכתבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף ה׳ ע״ א‬
‫וע״ב‪.‬‬
‫החוד ש — כ סליו — צוין רק ב ל קו טי א מרי ם‪ ,‬בראש‬
‫האיגרת‪ ,‬ו אין הו א מ ת אי ם ל פי ס ק ה שבפנים ‪ :‬״אזכור‬
‫לכם תורה שבת ז ה פ׳ ויגש״ ; שבת ויגש חל או ת ה שנה‬
‫בט׳ בטבת‪ .‬וה שוו ה ס תי ר ה כיוצא בזו גם לעיל‪ ,‬איגר ת‬
‫‪.20‬‬

‫ב עז״ הי ת חדש כ ס לי ה ה ״ ת ק מו לפ״ק פ ע ה״ ק טבריא תובב״א ‪:‬‬

‫קו ל דברי א ל קי ם חיים‪ .‬ואור פכי מלך חיים‪ .‬לכבוד אנשי חיל יראי‬
‫א ל קי ם חיים‪ .‬הד ב קי ם בד׳ א ל קי ם חיים‪ .‬בנר מצוה ותורה אור ודרך‬
‫חיים‪ .‬רודפי צד ק ה ו ח ס ד י מ צ או חיים‪ .‬לראות בטוב ד׳ בארץ ה חיי ם‪.‬‬
‫ה ״ ה א הו בינו כנפשנו‪ .‬ידידי ד׳ ו ח מ ד ת לבנו‪ .‬הנ ח מ די ם לה שכיל אנ שי‬
‫לבב אנ שי א מ ת‪ .‬ראשי אלפי ישראל ה מ ה‪ .‬נגידים ידידים‪ .‬נדיבים‬
‫חביבים‪ .‬ה מו פ ל אי ם ומופלגים‪ .‬פלג א ל קי ם מלא תורה‪ .‬ו מצו ת ד׳‬
‫ברה‪ .‬כל קרן ישראל‪ .‬אנ שי שלומנו הוו תי קין ואנשי מע שה ד מדינ ת‬
‫רו סי א ו ס מו כו ת שלה בפולניא יע״א‪ .‬א ת ה ד׳ תשמרם‪ .‬וכצנה רצון‬
‫תעטרם‪ .‬קרנם תרום בכבוד וגדולה‪ .‬ו היו רק למעלה‪ .‬עד כי יבא‬
‫■‬ ‫שי ל ה‪:‬‬
‫אד״ ש מגודל ידי דו ת ה ת ק שרו ת נפשנו בעוצם א ה ב ת ם ב מו סרי עבותות‬
‫מ שולשים‪ ,‬גם ת מול גם שלשום גם מ אז מו סי ף והולך הו א‪ ,‬יו ם ליו ם‬
‫יביע כמעין הנובע מ מ קו ר חיי ם ו ח ס ד עשו א תנו‪ ,‬לז א ת פ קוד ת ם‬
‫שמרה רוחנו רוח חן מול ה א ל קי ם‪ ,‬בעבור תברכם נפשנו‪ ,‬ברכת ד׳‬
‫מ ל א ה כל טוב ארץ ו שמים‪ ,‬אורך י מי ם ושנות חיים‪ ,‬ו אנ חנו בשם ד׳‬
‫א ל קי ם נזכירם ת מיד‪ ,‬ו מע תירי ם עבורם בכל עת מצוא תפלתנו לד׳‬
‫עת רצון‪ ,‬א ל קי ם ברוב ח ס דו יעננו מ הר קד שו סלה‪ ,‬ל מ ען‪.‬י ש כי לו‬
‫ולמען ילמדו ולמען ירבו י מי ה ם וי מי בניהם‪ ,‬ויראו בטוב ירושלים‬
‫כל י מי חיי ה ם‪ ,‬ויראו בנים לבניהם‪ ,‬שלום על ישראל‪ .‬ע מה יתבשרו‬
‫ידידנו‪ ,‬מרב טוב ו ח ס ד ד׳ עלינו‪ ,‬הו א חיינו ורוב שלומנו‪ ,‬וכל סי ע ת‬
‫מר ח מינו‪ ,‬אי ש וביתו שלום‪ ,‬ורב שלום בכינו למודי ד׳‪ ,‬ויר א תו על‬

‫‪ 1‬על החודש ראה לעיל‪ ,‬דבריו של היילפרין במבוא לאיגרת זו‪.‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪128‬‬

‫פניה ם כפני א ל קי ם ירצו סלה‪ .‬ויתבשרו א הו בינו מרב שלום בי א ת‬

‫א הו בנו ידידנו ה ״ ה הרבני המופלג וחריף מ ר׳ ה שלמה זל מן ה כ הן‬
‫שד״ר‪ 2,‬והעולי ם א תו ה מ ה כבוד א הו בינו ידידינו ה מו פ ל אי ם ו הוו תי קיו‬
‫מו״ ה צבי הירש מ ק׳ ווי ט ע פ ס ק ו מ ר׳ ה גרשוף שוחט נ»י‪ ,‬הכל שלוה‬
‫בגופם וממונ ם; ועת בו א ם בחצי מ ר ח שוו ף ד ה אי שתא; ועל ידם‬
‫הגיענו כל כסף ה ת רו מ ה עבורנו‪ ,‬ושאר הכ סף לי חידי ם‪ ,‬כברכת ד׳‬
‫אשר נתנו ליד א הו בנו ידידנו עבד ד׳ ועבד ישראל ונ א מן בית ם הרבני‬
‫מופלא בתורה וי ר א ה הוו תי ק מו ״ ה יעקב מ ס מ א ליי ף נ״י‪ ,‬כ ס פי ה ם‬
‫במ שקלם השיבו אלינו‪ ,‬וכל מ כ ת בי ה ם בפנקס‪ ,‬וכל אנ״ ש נפשם‬
‫ב שאלתם כרצון אי ש ואיש הן הראנו ד׳ ודרשנוהו כמשפט‪ ,‬ועוד נדרש‬
‫למו בכל עת מצו א כיד ד׳ ה טו ב ה עלינו‪ ,‬ו הנ ה ל מ ר א ה עינינו א ת‬
‫מכ תב ם שמח לבנו אף תגיל נפשנו ב שלומם ה טו ב וברכתם סלה‪,‬‬
‫ו לי הודי ם הי ת ה או ר ה ו שמ חה‪ ,‬ו ת הי ה ש מ ח ה גדולה ל א ל קי ם ב חדו ת‬
‫ד׳ הי א מעוזם‪ ,‬ויעזרם ד׳ ויפלטם; פלט למו מ אף ע מי ם הורד א ל קי ם‬
‫א ל קינו יכוננם עד עולם סלה‪ ,‬וכל עצ מו תינו ת א מ רנ ה ד׳ ברכם ט ה ר ם‬
‫ר חמ ם צדק תך ת מיד גמלם כל טוב ס ל ה ‪:‬‬
‫ו הנ ה ידידינו הנו תן מ תנ ה לחבירו צריך ל הודיע ם גודל ח ס ד ם אשר‬
‫עשו א תנו במ שלוח יד ם בי מי ם ה ה ם‪ ,‬להצילנו מיד ד׳ אשר הוי׳‪8‬‬
‫בעו״ה בעה׳׳ק צפת״ו ב״ב‪ ,‬וכל ה ארצו ת ה א ל ה סביבו תינו ה ר חו קי ם‬
‫וה קרובי ם ס מו ך ונראה בדבר כבד מ אוד‪ ,‬ו הנ ה פה עה״ק^ לא פגע‬
‫ולא נגע בעין ד׳ ו ח מ ל תו עלינו ועל יתר א חינו ש ה מ ה על פני ה שדה‬
‫מ ע ה״ ק צפ ת״ו כדי ל ה ס פי ק צרכם כאשר עשינו‪ ,‬ישתבח שמו ית׳ מל ט‬
‫הו א ב ח כ מ תו א ת העיר למען שארית ישראל‪ ,‬כי יש מאנ שי שלומנו‬
‫אשר נצולו עמנו פ ע ה״ ק אשר הלכו‪ ,‬ל תו מ ם מצפת לכאן; ת מול‬
‫בוא ם ולמחר ה חל הנגף שם‪ ,‬ויש מהנק אשר ברחו לעיירות ולכ­‬
‫פרים סביבו ת ם‪ ,‬וישא ד׳ לכל ה מ קו ם ולא הי׳ שם נגף‪ ,‬גם בכפר‬
‫פקיעין לא הי׳ נגף; ו הנ ה ב ח ס די ד׳ הגדולי ם ו ר ח מיו ה מרובי ם‬
‫בעז ה״י מאנ שי שלומנו אי ש לא נעדר‪ ,‬מלבד ה מנו ח מו ״ ה דוד‬

‫אחד השד״רים החשובים של החסידים‪ ,‬אשר יצא שלוש פעמים בשליחותם לארץ־‬
‫ישראל‪ .‬כאן המדובר בשליחותו השנייה‪ .‬ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪,611‬‬
‫‪ 614‬ו־‪.619‬‬
‫לפי ס׳ חיבת הארץ‪ ,‬דף נ״ד ע״א‪ ,‬צריך להיות ״צבי הירש סג״ל״‪ ,‬נכד הבעש״ט‪.‬‬
‫על שניים מן החסידים שיצאו לחוץ־לארץ כשד״רים ראה להלן‪ ,‬איגרת כ״ז )וראה‬
‫שם גם הערה ‪.(5‬‬
‫מכאן דברי היילפרין על תאריך המכתב במבוא לאיגרת זו‪.‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬
‫הויה‪ ,‬כלומר‪ ,‬היתה‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬אשר אליה עברו אחדים מן החסידים‪.‬‬
‫‪129‬‬ ‫איגרת כ״ו‬

‫מ ק׳ דובדאוונע® ז״ל‪ ,‬וחוץ מ מנו שלום כל אנשי שלומנו ה ם ונ שיה ם‬

‫ובניהם‪ ,‬אבל ה הו צ או ת רבו כמו רגו ל אין מספר בני ישראל ב ה מ ל ט ם‬
‫ע״פ ה שדה לכלכלם לח ם ו מזון ומצעו ת ומלבושים‪ ,‬כי ערומי ם‬
‫הלכו‪ ,‬רק א ת נפשם הצילו כדרך הבורחי ם לסכנת נפשות‪ ,‬ומריבוי‬
‫ה הו צ א ה ופיזור ה מ מון אין לפרש‪ ,‬ממ ש כאשר אין כסף נחשב‬
‫ל מ או מ ה‪ ,‬כידוע בענין ז ה ולז א ת נלכדנו בחובות עצומות ורבית‬
‫קצוצה לשליש ול מ ח צ ה וני תן להצילם בנפשם‪ ,‬ומגודל נגישת ה חו בו ת‬
‫מדלי דלות שהי׳ קו ד ם הגעת ה מ עו ת אין לבאר‪ ,‬אבל ברוך שה חיינו‬
‫ו קיי מנו והגיענו בי מי ם ה ה ם א ת כל זהב ה תנופ ה ע״י שד״ר הנ״ל‪,‬‬
‫ברוכי׳ א ת ם לד׳‪ .‬וא שריכם יפה זכיתם‪ ,‬תזכו ו ת חיו ותראו ותירשו‬
‫טו ב ה וברכה למ שמר ת ש לו ם‪:‬‬
‫ע ת ה אב שרה בשורה מן ה טו ב ה הו א אשר ה טי ב ד׳ עמדי בבנין בי תי‬
‫ומקד ש מעט בתוכו בית ה כנ ס ת הדור הו א‪ ,‬ת ח תיי ם שניים ושלישים‬
‫בניתי בי ת זבולי מכון לשבת על אופן סדר הצטרכות ת מידי‪ ,‬בשם‬
‫ד׳ גדול ו מ הולל מ אוד‪ ,‬א ם א מנ ם רבו עצומותי‪ ,‬בד׳ ב ט ח תי אל יעזבני‬
‫נצח‪ .‬ו הנ ה א הו בינו ידידינו פקוד פקדנו א ת העשוי לכם ולכל א חי כ ם‬
‫שבמדינה‪ ,‬ומגרעות ני תן ל ב תי ה ם מן ה מ חי׳‪ ,‬הנ ה עינינו אל ד׳ כי‬
‫הו א מ ב ט ח ם‪ ,‬יו שיעם ו הי׳ ד׳ מ ב ט ח ם‪ ,‬אבל ז ח ל תי ואירא מ או ד‬
‫ומיצר לי על צערא דגופא ונפשא‪ ,‬אך א מנ ם צערא דגופא עדיפא ל הו‬
‫הכצעק ת ם ה ב א ה אלי‪ ,‬א מנ ם אנכי ידע תי א ת מכאובם‪ ,‬כי ה ס ת ר ת‬
‫פניה ם ענ תה בם מ ה בי ט אל א ל קי ם לדעת א ת ד׳ בכל דרכיהם‪ ,‬כי‬
‫הו א הנו תן כח כל דבר ו מ חיי הו ו מ קיי מו כאשר בראו ברצונו‪ ,‬ומחד ש‬
‫בכל יו ם ת מיד וגו׳‪ .‬וכאשר ת ח ל ת הברי א ה ברצונו כן עתה מ קיי מ ה‬
‫ברצונו‪ ,‬וכל ז מן קיו מ ה הרי הו א כאלו ■בוראה ו מחד שה בכל רגע‪,‬‬
‫שאלולי רצונו ית׳ הי ת ה כלא הי ת ה‪ ,‬ורצונו ית׳ הו א ה מ חי׳ א ת‬
‫הכל‪ ,‬ולית א ת ר פנוי מני׳ ^ סובב א ת הכל ובתוך הכל מ מ ל א א ת‬
‫הכל‪ ,‬ועצם כל דבר‪ ,‬אפי׳ בגופים עבים ו חו מ רי ם מורכבים‪ ,‬כי אין‬
‫שום הוי׳ ל חו מר רק מן הצורה ה מצייר ת צורתו‪ ,‬ובהפרד הצורה‬
‫א פ ס ו תו הו נחשב לו‪ ,‬הרי ש הבוי״ ת הו א ה מ קיי ם‪ ,‬והכל על מ דו תיו‬
‫ית׳ אשר גי ל ה׳ ל ת כ לי ת בריא ת עולמו ת על ידן‪ ,‬כ מ א מ ר )תלים פ״ ט‬
‫ג׳( עולם ח ס ד יבנה‪ ,‬וע״י ה מ דו ת מ תנ הג הכל‪ ,‬ו הן הנ ה חיו ת כל דבר‪,‬‬
‫ו אין מ צי או ת בעולם חוץ מ הז׳ מדו ת‪ ,‬שהן חג״ת‪ ,‬א ה ב ה מפני ה ח סד‪,‬‬
‫ויר אה מפני הגבורה‪ ,‬ו ר ח מי ם מפני התפארת‪ ,‬ובהתגלות ובהתעבות הג׳‬

‫‪-‬‬ ‫‪ 8‬אחד החסידים שמת במגיפה‪.‬‬

‫‪ 9‬פירושו‪ :‬אין מקום פנוי ממנו; ביטוי חשוב בחסידות על־פי תיקוני זוהר‪ ,‬תיקון‬
‫נ״ז‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪130‬‬

‫מ דו ת יותר; נ ק ר או ת נצחון ו הו דיו ת ו ה ת ק שרו ת וגר כידוע; וז הו) מ ש לי‬

‫ג׳ ר( בכל דרכיך דעהו; ו מ א מ ר ) סו ט ה י״ ד א׳( הדבק במדו תיו‪ ,‬שיתן‬
‫ה א ד ם אל לבו כל פועל ו תנועה ראי׳ ו שמיעה מח שבה ודיבור ד א תי‬
‫לידי׳ מ איזו מ ד ה ש תהי׳ יתבונן עכ״פ הל א ד׳ זו‪ ,‬שהרי בלעדו א״ א‪,‬‬
‫וידבק ב או ת ה מד ה אליו י ת׳ דרך משל‪ ,‬כשתבוא לו איזו א ה ב ה‪,‬‬
‫שלא ל א הו ב או תו ה חו מ ר‪ ,‬כ״ א להבין ש חיו ת ה פני מי א ה ב או תו‬
‫ה חו מ ר ומציירו ע״ד ה א ה ב ה‪ ,‬לכן ידבק עצמו ב א הב תו אל חיו ת‬
‫הפני מי שבתוכו שהוא אליו ית׳ ה מ חי׳ א ת הכל‪ ,‬א ם א מנ ם הו א ית׳‬
‫א ״ ס כי גבוה מעל גבוה שומר‪ ,‬אבל אנ חנו מ שיגי ם ת ח ל ה רק ה מדו ת‪,‬‬
‫ו הנ ה כשירגיל א ד ם עצמו בכל דרכיו והרגשיו ות שמי שיו ו מ או רעו תיו‬
‫לה תבונן ולדבקה בו י ת׳ באופן זה‪ ,‬הנ ה יש בכוחו ז ה ל היו תו למעלה‬
‫מן הטבע והברי אה; ולעשות ה ש תנו ת בעולם כרצונו‪ ,‬ו הו א מושל‬
‫בעולם‪ ,‬כ מ א מ ר )ש״ב כ״ג ג׳( צדיק מושל ירא ת א ל קי ם‪ ,‬וכ״ש ו ק ״ו‬
‫מבלתי אפ שרות ממ של ת ה ק לי פ ה עליו‪ ,‬כי א ח רי שאינו או ה ב א ת‬
‫ה חו מ ר שהוא ה ק לי פ ה‪ ,‬הרי אינו מקבל תענוג מ מנ ה‪ ,‬ואינו נכנע לפני׳‬
‫אדרבה הי א נכנעת לפניו‪ ,‬שהרי ב מד ת הגבורה מתגבר על החו מר‪,‬‬
‫וכן בכל ה מדו ת‪ ,‬וע״ד כלל אפשר להבין‪ ,‬כ שאדם או ה ב איז ה דבר הרי‬
‫מח שב תו ב א ה ב תו שוכנת בתוך הדבר ה הו א והרי הו א מ קי פו‬
‫למח שבתו‪ ,‬ו ה חו מ ר ה הו א נקרא מ ס ך מבדיל‪ ,‬ו א״ א לו לדבקה בו י ת׳‬
‫מפני ה ק ף מח שב תו ב או תו ה חו מ ריו ת שנכנס בו‪ ,‬ו הי א מובדלת‪,‬‬
‫מ ש א״ כ כשמרגיל עצמו א ת מ דו תיו שלא לה שתמ ש ב חו מ ריו ת כלל‪,‬‬
‫הרי שאינו דבוק לחומר‪ ,‬כ״ א ב חיו ת ה מנ היג או תו ה חו מ ר שהוא‬
‫שמו ית׳‪ ,‬נמצא שאינו מלובש ויושב כלל ב חו מרי העול מו ת‪ ,‬כ״ א חוץ‬
‫מ ה ם‪ ,‬ו אין העול ם מ קו מו‪ ,‬אבל הו א מ קו מו של עולם‪ ,‬שהרי הו א‬
‫דבוק ב חיו ת העול ם הנו תן מ קו ם וציול לעולם‪ ,‬לכן אפשרי ל היו ת‬
‫מושל בעולם‪ ,‬ו הנ ה אגיד ה לכה ו מדי דברי זכור אזכור לכם תורת שבת‬
‫ז ה פ׳ ויגש וכו׳ ]וע׳ בס׳ פרי הארץ פ׳ ויגש מ ה ת ח ל ה ועד סוף‪ ,‬ו א ח״ כ‬
‫שייך ז ה[‪ ,‬פללא ד מיל ת א‪ ,‬א הו בינו ידידינו עיקרא א קו ש ט א ק אי ף!‬
‫ל ה ת ר ח ק עצמם כ מל א עין מ חו קו ת הגוים‪ ,‬אל תלך בדרך א ת ם מנע‬
‫רגלך מנ תי ב ת ם‪ ,‬כי הי א עיקרא ושרשא ס מ א דמותא‪ !!,‬מעוור עיני‬
‫שלו‪,‬‬ ‫ח כ מי ם ו מ ס ל ף סלף בוגדים‪ ,‬א ל א מצד ההכ ר ח בענין‬
‫וז הו ג״כ עפ״י הבנה שיתן אלו הדברים הנ״ל אל לבו‪ ,‬ויז הר‬

‫‪ 10‬פירושו; עיקר האמת הוא‪.‬‬

‫‪ 11‬פירושו; הוא עיקר שורש סם־המוות‪ ,‬כלומר‪ ,‬חוקות הגויים הם שורש המוות‪,‬‬
‫בעוד שהתורה היא החיים‪.‬‬
‫‪ 12‬כלומר‪ ,‬מסחר‪.‬‬
‫‪131‬‬ ‫איגרת כ״ו‬

‫מ ה ס ת כ לו ת ו מל אכול ע מ ה ם‪ ,‬שכן דרכו של יצה״ר היו ם או מ ר עשה‬

‫כך ולמחר או מ ר עשה כך; מע ט מע ט כ מ א מ ר דרך הלצה ע״פ )תלים‬
‫ל״ז י׳( ועוד מע ט ו אין רשע‪ ,‬שאין מ חזי ק שום דבר עבירה לרשע‪,‬‬
‫ו מ סיי ם ה ש״ ס )שבת ק ״ ה ב׳( עד שאומר לו עבוד ע״ז‪ ,‬הנ ה ב ת ח ל ת‬
‫ה ת ק ר בו תו א לי ה ם עובר על )דברים ז׳ ב׳( לא תחנ ם‪ ,‬וארז״ל )ע״ז כ׳‬
‫א׳( ד היינו לא ת תן ל ה ם חן‪ ,‬וכבר ישרו בעיניו דרכיהם‪ ,‬ו א ח ״ כ אוכל‬
‫מפ תם‪ ,‬ו מפ ת ם לטוב יינם‪ ,‬ו מיינ ם לטוב בנו תי ה ם‪ ,‬ו בנו תיה ם ח״ו‬
‫מ שום ד״ א‪ ,‬ופקר טפי‪ 13,‬כי מגודל ה ק לי פ ה שיומשך עליו י הי׳ ט ח‬
‫עיניו מ ר או ת ד׳ ה א מ ת‪ ,‬שהרי הו ת ר ה לו‪ ,‬וא מרו רז״ל )יו מא פ״ו ב׳(‬
‫שנעשית לו כהי תר‪ ,‬ו מ היפ ך להיפך שם אור לחושך וחושך לאור‪,‬‬
‫כידוע א מי תיו ת דברים הנ״ל וידוע מ א מ ר ם )ע״ז י ״ ט ב׳( ע״פ ועלהו‬
‫לא יבול שאפילו שיחו ת חולין של ת״ ח י שראלים צריכים לי מוד וגדול‬
‫מכל ח כ מו ת ה חי צוניו ת ל מי שעיניו פ קו חו ת על כל דרכיו‪ ,‬ובהיפוך‬
‫כ סו מ א ב א ח ד מ עיניו אפי׳ על סוג א׳ של רבותינו ז״ל‪ ,‬יכ הו ד׳ רק‬
‫בשגעון ובעורון‪ ,‬בל ירא בעיניו ובאזניו בל ישמע ובלבבו לא יבין ולא‬
‫י א מין ז א ת ה תו רה‪ ,‬ו דו מ ה בעיניו ככל ה חו קו ת ח״ו‪ .‬לז א ת יזהרו‬
‫מ או ד להכביד על עצמם עול תורה ועבודה מ ה דאפשר ביתר שאת‬
‫וביתר עוז ו תע צו מו ת ל אל קי ם‪ ,‬ו מ ה דאפשר י ר חי קו מפ תח בי ת גוי״ ם‬
‫י ס ח ד׳‪ ,‬ו עיניה ם ב שמים תצפינה‪ ,‬ו ה סוררי ם אל ירומו למו ס ל ה‬
‫א מן ‪14:‬‬
‫דברי המדבר ב תו כ ח ה מגולה ו א ה ב ה מ סו ת ר ת לכל או ״ א ב א מ ת‬
‫ובלבב שלם‪ ,‬ומעתיר בעד נפשם וגופם ובניה ם ובני בניה ם ת מי ד כל‬
‫היו ם לרבות‪ ,‬כותב וחותם‪ .‬פ ע ה״ ק טבריא תובב״א‪.‬‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל בהרב מו ״ ה מ שה ז צל״ל ה ה ‪:‬‬

‫דברי הרב ד ק ״ ק ק א לי ס ק א ‪:‬‬

‫דבר ד׳ שלום ל ה״ ה ידידינו וידי״נ הי״ו‪ ,‬ו הנ ה ד״ ת מי ם שאין ל ה ם‬
‫סוף‪ ,‬וכל הדברים יגעים‪ ,‬כי בעז״ה שמעו הרבה ולמדו בספרי קודש‬
‫ה מ ל אי ם מדברי א ל קי ם חיי ם‪ ,‬אבל מי י תן שי קדי מו עשיי׳ ל שמיעה‪,‬‬
‫וכבר ארז״ל )אבות פ״ג מ ״ ט ומי״ז( מי ש חכ מ תו מרובה ממע שיו‬
‫וכו׳‪ ,‬ולדעתי מי שהריח בו י ר א ת ד׳ בדוק ו מנו ס ה הו א שריבוי‬

‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫‪......‬‬ ‫‪ 13:‬׳פירושו‪ :‬והתפקר יותר‪.‬‬

‫‪ 14‬למכתב זה צירף ר׳ מנחם־מנדל דרוש ארוך של דברי־מוסר‪ ,‬ובו דיון בעניינים שה­‬
‫עסיקו את החסידים בימים ההם‪,‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪132‬‬

‫ה ח כ מ ה על המע שה פוגם‪ 15,‬ולא בזה בחר ד‪ /‬ועיקר ושורש הכל שיתן‬

‫עינו ולבו לדבר א ח ד מדברי א ל קי ם חיי ם אשר ישמע‪ ,‬וי חז ק הו‬
‫ב מ ס מ רי ם שיהי׳ ח קו ק וחפור בלבו כ מו באר מי ם חיי ם ונוזלי ם‬
‫ונובעים מעצמ ם מדבר הנ״ל‪ .‬ו מ ח מ ת ז ה י הי׳ מ ט פ ס ועולה מדריג׳‬
‫א חר מדריג׳‪ ,‬ויוד ה לד׳ אשר יעצהו לגרש ה חו מ ריו ת מעט מעט וז הו‬
‫מ א מ ר רז״ל )חגיגה י״ג א׳( במופנא®! מ מ ך שהוא מופלא מ מך בעצמך‬
‫שאינו נו סד בלבך רק מ ה ש מי ע ה אל תדרוש‪ .‬ו הנ ה בענין ז ה המע שה‬
‫רב ל ה ם כבוד ידידינו ידיד ד׳ אור יקר כק״ ש מו ״ ה ש מ אור זל מף!‬
‫נ״י שלי ט״ א‪ ,‬מל א כבוד ד׳ ברוח ח כ מ ה ובינה ודעת«! א ת ד׳ להורו ת‬
‫לה ם הדרך‪ ,‬כי ב ט חוננו ב ח ס די ד׳ ית׳ שיפתח ל ה ם א ת אוצרו ה טו ב‬
‫ביראת ד׳‪ ,‬ו הנ ה מכתב קוד ש נזר ישראל כבוד הרב שיחי׳ הפלי א‬
‫לדבר ולהבדיל בין קודש ישראל סגול תו לבין ה ע מי ם ונ מו סי ה ם‪ ,‬אבל‬
‫לא שילכו בגדולות ונפלאות‪ ,‬כי א ם כל א׳ לפום שיעורא דילי׳‪,‬‬
‫ודבריו א ל ה דברי א ל קי׳ חיי ם מ ל הי בי׳ ו מ ס פי קי׳ ל מ או ס ב חו קי‬
‫הגוי ם ונ מו סי ה ם שיהיו כ אפ ס ו תו הו נחשבי׳ ובזאת י בו או אל הקוד ש‬
‫משם יצוה א ת הברכה וינ טל ם וינ שאם כל י מי עולם‪ ,‬בעזר ד׳ אל‬
‫עולם‪ ,‬לכן מ שכתי ידי מ ל הו סי ף על דברי קד שו עוד‪ ,‬וכל מ ב ט חי בד׳‬
‫יאיר נרם ויגיה חשכם‪ ,‬בו ירוצו ולא ייגעו‪ ,‬ילכו ו ל א ייעפו‪ ,‬ו קווי ד׳‬
‫יחליפו כח יעלו אבר כנשרים‪ ,‬ו אני הנני להעתיר בעדם עד עמוד‬
‫ה כ הן לאורים‪ ,‬לב ט הו ר יברא ל ה ם ד׳ ורוח נכון יחדש בקרבם קרב‬
‫אי ש ולב עמוק‪ ,‬ו ה מ ה י מצ אונו‪ ,‬ובא לציון גואל ב מ ה ר ה בי מינו ‪:‬‬
‫דברי ה מע תיר בעדם‬
‫אב רה ם בן ל א״ מ מו ״ ה אלכסנדר כ״ץ ז ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך‪ :‬לקרטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני! אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ט׳‪ ,‬דף י׳׳ד ע״א‬
‫עד דף ט״ז ע׳׳א(‬

‫רמז לתורתו של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ ,‬שר׳ אברהם מקוליסק חולק עליה כבר‬ ‫‪15‬‬
‫כאן‪.‬‬
‫יש כאן טעות דפוס‪ ,‬וצריך להיות ״במופלא״ )״במופלא ממך אל תדרוש״(‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫מלאדי‪ ,‬מייסד חסידות חב״ד‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫כאן כבר מופיעות המלים שראשי־התיבות שלהן מהווים את השם חב״ד‪ ,‬אלא‬ ‫‪18‬‬
‫שעל־אף חילוקי־הדעות )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ (15‬עדיין שוררים יחסים של כבוד הדדי‬
‫^‬ ‫בין הרבנים‪.‬‬
‫‪133‬‬ ‫איגרת כ״ז‬

‫איגרת ר׳ שלמה־זלמן‬ ‫כ״ז‬

‫ב״ר צבי־הירש הכ הן וילנר‬
‫אל ח סי די ם ב רו סי ה‬

‫] ‪ [ 23‬ר׳ שלמה־זלמן בר׳ צבי־הירש ה כ הן וילנר ל ח סי די ם‬

‫ברוסיה‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬יו ם ד ‪ /‬י״ ב בשבט ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ ט ע״ב ‪ ! ,‬ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫ט״ו‪.‬‬
‫היו ם והחוד ש צוינו רק בחי ב ת הארץ‪.‬‬

‫מ כ תג ט׳׳ו מ ש' ת ק מ׳׳ו ‪:‬‬

‫שלומים ו חיי ם ל א הו בי א חי ורעי ידידי הרבנים ה מופלגי ם יר אי ם‬
‫ו שלמים וו תי קי ם ו ת מי מי ם אנ שי א מ ת ד מדינ ת רו סיא ה מ ת א ב קי ם‬
‫בעפר א ד מו״ ר שבא״י‪ ,‬וי הי נועם ד׳ עליה ם יראה‪ .‬ד׳ עליה ם י חיו‬
‫וירוויון דשן בי תו ונחל עדניו י שק ם כיר״א‪.‬‬
‫ת ה ל ה לאל באתי״ ל חיי ם ולשלום לפה עיר עוז לנו ישועה ע ה״ ק‬
‫טבריא תובב״א‪ ,‬שלום הכל שלום ואורה‪ ,‬ו הודו לד׳ כי טוב כל״ח על‬
‫סיו ם מ צו ה זו‪ .‬א הו בי א חי וידידי ש מחו בד׳ וגילו והרנינו כל ישרי‬
‫לב‪ ,‬אשר זכי ת ם ל מ ה שלא זכו כמו תכם‪ ,‬ו מ ה יש לכם לזעוק עוד מי‬
‫לך פה‪ ,‬י א מינו לי כי ק שורים א ת ם ודבוקי ם ב אד מו״ ר כאזור‬
‫במ תניו‪ ,‬וקורא א ת כ ם אנ שי לבבי‪ ,‬כאשר שמעתי מפיו הקדו ש‪,‬‬
‫יפרוש כנפיו עליכם ובצלו ת חיו בגוים‪ ,‬ו א מ ת מארץ וצדק מ ש מי ם‬
‫נשקף‪ ,‬א ת ם ק שורים בו ו הו א בבוי״ת‪ ,‬נמצא א ת ם ק שורים בבוי״ ת‪,‬‬
‫מ קו ם שלא זכו א בו תינו ו אבו ת א בו תינו מעולם‪ ,‬ודברו בא אליכ ם‬
‫אשר תוכלו בו לעבוד גם כל י מי חייכם‪ ,‬כי הו א יורד ל ע מקי לבכם‪.‬‬
‫ו הנ ה מרובה מד ה שלכם יותר משלנו‪ ,‬ו אנ חנו קרובים אליו בגופנו‬
‫ו א ת ם בנ שמתכם‪ ,‬ו אנ חנו אין בנו כח לעמוד בהיכלי מלך כי נכווה‬
‫מ חו פ תו ואיננו" יכולי ם להבין דבר מ מנו‪ ,‬כי נבהלנו מ ר או ת פלאי‬
‫על פלאי‪ ,‬ע מו ק מי ימצאנו‪ ,‬לי ת דין בר נש‪,‬״ אי מ תו מו ט ל ת עלינו‬
‫פן תשרפנו הא ש הגדולה‪ ,‬איננו קרוי ם ת ל מידיו כ״א עבדיו‪ ,‬ו מ ה יש‬

‫‪ 1‬צריך להיות ״ע״א״‪.‬‬

‫‪ 2‬כותב המכתב‪ ,‬השד״ר ר׳ שלמה־זלמן הכהן‪ ,‬מדווח כאן לחוץ־לארץ על שובו‬
‫'‬ ‫בשלום משליחותו‪.‬‬
‫‪ 3‬פירושו‪ :‬אין בן־אדם‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪134‬‬

‫לנו לעשות עמו פה‪ ,‬אבל א ת ם ת מכי ד או ריי ת א ^ הבורא ית״ ש קשר‬
‫א תכ ם בו כגוף בנ שמה ממ ש‪ ,‬עד שיצמצם א״ ע לכתוב א ליכ ם כפי‬
‫ה מ קבלי ם‪ ,‬ו מ ה בצע כי נשמע מ מנו דברים שאין ידינו שולטות בם‪,‬‬
‫ו אינו מדבר כי א ם לעצמו‪ ,‬א שריכם ואשרינו‪ ,‬י הי׳ איך שיהי׳ מי‬
‫ראה כז א ת ו מי שמע‪ ,‬מו ב ט חי ם א ת ם ו אנ חנו ל היו ת עמו בצוותא‬
‫חד א בי מו ת ה מ שי ח‪ ,‬ו אז יערה רוח מ מ רו ם עלינו שנוכל להבין‬
‫ולהשיג ע מ קי תורתו ב א מ ת‪ ,‬ו ב א מ ת די לנו ו הו ת ר בעזה״י‪ ,‬וז א ת‬
‫קבלנו אנ חנו ו א ת ם מעלות ה שפלות ו ה פ חי תו ת‪ ,‬ו בעזה״י כי נבזינו‬
‫בעיני נפשנו‪ ,‬ו מו ב ט חי ם אנ חנו שעל ידי ז ה ישרה השם ית׳ שכינתו‬
‫‪.‬‬ ‫בתוכנו ב מ ה ר ה בי מינו א מן ‪* :‬‬
‫ו הנ ה ע ת ה עמכם הרבני ה מופל א ומופלג בתורה ויר אה מו ״ ה צבי‬
‫הירש® נ״י בפה המדבר אליכ ם מ מעל ת קדוש‪ ,‬גם כי אין הפה יכול‬
‫לדבר והלב לחשוב אי כו תו ו מ הו תו‪ ,‬ת ק ח אזנ ם שמץ מנהו‪ ,‬דרשו‬
‫ו קר או או תו מי ם ע מו קי ם אי ש תבונו ת ידלנה ושלום‪ .‬ועתה א ם יש‬
‫א ת נפשכם לעשות עמי ח ס ד ועוז ליישובי בארץ ה קדו ש ה עשו‪«,‬‬
‫ואנכי בלאו הכי מוכן ל טוב ת ם ול טוב ת כלל ישראל להזכיר ם לפני‬
‫א דו מו״ ר שי׳ ל טו בה ‪:‬‬
‫הכ״ד ריע אשר כנפשכם הדורש שלום ת מי ד מלב ונפש חפיצה ‪:‬‬
‫‪ .‬שלמה ז ל מ ף במ׳ צבי הירש ה כ הן שד״ר העבר ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ט״ו‪ ,‬דף כ״א‬
‫■‬ ‫ע״ב עד דף כ״ב ע״א(‬

‫פירושו‪ :‬תומכי התורה‪ ,‬כלומר‪ ,‬המסייעים בממונם לקיומה‪.‬‬

‫לפי ס׳ חיבת הארץ‪ ,‬דף נ״ט ע״א‪ ,‬יש להוסיף לשמו את המלה ״סג״ל״‪ .‬האיש‬
‫הוא נכד הבעש״ט‪ ,‬הנזכר באיגרת כ״ו )וראה שם גם הערה ‪ .(3‬בצאתו לחוץ־‬
‫לארץ מטעם החסידים נשא עמו ר׳ צבי־הירש את המכתב שלפנינו‪ .‬ראה עליו‬
‫בהרחבה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.619—616‬‬
‫לפנינו בקשה לתת תרומה אישית לכותב‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫על שליחותו ראה לעיל‪ ,‬איגרת כ״ו‪ ,‬הערה ‪. 2‬‬
‫‪135‬‬ ‫איגרת כ״ח‬

‫איגרת ר׳ שלמה״זלמן‬ ‫כ״ח‬

‫ב״ר צבי״הירש הכ הן וילנר‬
‫אל ר׳ יעקב מ ס מו ליי אן‬

‫] ‪ [ 24‬ר׳ שלמה־זלמן בר׳ צבי־הירש הכ הן וילנר לר׳‬

‫יעקב ס מולי אנר‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬יו ם ה ‪ /‬כ״ז בשבט ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ז ; ובס׳ ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכתב י״ד‪.‬‬
‫ק ט ע הי מנ ה נדפס גם בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ ק מ ״ ה‪.‬‬
‫ה ת אריך נמצא רק ב ל קו טי א מ רי ם‪.‬‬

‫מ ה ששלח המופלג ב ת״וי ו ב ח סי דו ת מ׳ שלמה זל מן הכ הן ווילנר‬

‫שד״ר מארץ הקוד ש‬
‫בע״ה‪ .‬היו ם יו ם ה׳ כ״ז שבט ת ק ״ מו או לפ״ק‪ .‬פ ע״ ה ק טבריא‬
‫תו״בבא‪.‬‬
‫ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מל אכי א ל קי ם‪ ,‬ויעקב אי ש תם וישר‬
‫מרע‪ ,‬ה ״ ה א הו בי ידיד ד׳ וידי״נ וידיד נפש כל‬ ‫ירא א ל קי ם וסר‬
‫ישראל ישרי לב‪ ,‬ה ״ ה הרבני מופלג בתורה וביראה יר״ש מרבים‬
‫כ״ש מו ״ ה יעקב^ נ״יו גזבר ואמרכל של א ה ״ ק תוב״ב ‪:‬‬
‫עומד עליו א ד מ ת קוד ש הו א‪ ,‬ומשם צוה ד׳ א ת‬ ‫ה מ קו ם אשר אני‬
‫הברכה בדבר ה ס מוי מן העין וקרוב אל הלב‪ ,‬רחוק מן הגוף וקרוב‬
‫בנפש‪ ,‬ומברכתי ברכת כ הן ה דיו ט יבורך ירא ד׳ בחיי אריכי ו מזוני‬
‫רוויחי ובני ס מ כ א עד בי א ת מ שי ח א ‪ :‬י‬
‫יעקב בחר לו י ה צבאות‪ ,‬ושב יעק ב שקט ושאנן ו אין מחריד‪ ,‬אין‬
‫פרץ ו אין יו צ א ת ו אין צו ח ה ברחובותינו‪ ,‬יעקב בחיר ה א בו ת רבותינו‬
‫ה קדו שי ם שבא״י רגל המרכבה רגל א מונ ה‪ ,‬רגלי צדי קי ם ישמור‬
‫ל תו מכ ם ולסעדם‪ ,‬וליסד ם י סו ד ד׳ ליראיו‪ ,‬ועל פיו ישק כל‪ .‬עם ד׳‬
‫יושב א ה ״ ק‪ ,‬מי יתנך א ח לי א מ צ א ך א שקך נ שיקה מפ ה לפה פה עיר‬
‫עוז לנו‪ ,‬י שועה ולא י ד חו ק א ת ה שעה ‪:‬‬
‫א הו בי ידי״נ ולבבי‪ ,‬הנ ה נפשו ב א ה ״ ק ק שורה ודבוקה‪ ,‬ברבותינו‬
‫ש ב א ה״ק‪ ,‬בדביק ה וחפיצ ה ונ שיקה‪ ,‬א ם ק טן א ת ה יעקב בעיניך‬
‫ראש שבטי ישראל א ת ה ברוך ד׳ י א מין לי אזי ידידי כי טוב‬
‫ח ל קו בחיי ם‪ ,‬כי הנ ה גופו עומד בחוץ ונופו נו ט ה לפנים שדי נופא‬

‫‪ 1‬השד״ר שחזר משליחותו )וראה לעיל‪ ,‬איגרת כ״ז(‪.‬‬

‫‪ 2‬ר׳ יעקב מסמולייאן )וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪136‬‬

‫בתר עיקרא‪ ,‬כי הכל הולך א חר החושב‪ ,‬ו ה מ ח ש ב ה הי א ה א ד ם‬

‫ה א מי תי‪ ,‬ואנו ו שכמונו עומדי ם גופינו בפנים ו מ פינו נו טי ם לחוץ‪,‬‬
‫שלו גדול משלנו‪ ,‬ותכבד העבודה לנו לישר מ סי לו ת שבלבבינו לעשות‬
‫א ת ה א ד ם ישר‪ ,‬ו ת הי נוכח ד׳ דרכנו‪ ,‬ו א ת הכל עשה יפה בעתו‪ ,‬עת‬
‫לעשות לד׳ ל ה חזי ק ידי רבותינו ש ב א ה״ ק וכל הי חי די ם מ ק טנ ם ועד‬
‫גדולם‪ ,‬כי כולם צדי קי ם יראי ד׳ וחו שבי שמו ב א ה״ ק‪ ,‬הגם כי ק שה‬
‫עליו הדבר בשברון לב על כל א חד‪ ,‬כדי הו א הבורא י ת׳ לסבול‬
‫עבור רצונו מ שא בניו הי ק רי ם ו ה מ סו ל אי ם שיוכלו ל ה ת קיי ם ב א ה״ ק‪.‬‬
‫א הו בי ידידי חז ק ואמץ וד׳ עמך גבור החיל‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח‬
‫וישכיל‪ ,‬ויזכ הו ה ש״י שירגיש לבו ה ת ק רבו ת של רבותינו עמו‬
‫ו ה תק ש רו תו ע מ ה ם נפש בנפש ממש‪ ,‬ו העי קר שאל יתיי שן הדבר‬
‫בלבו‪ ,‬וי חז ק א״ ע ת מיד לעשות רצונו ית׳ לעבוד עבודה זו עבודה ת מ ה‬
‫כדרכו ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ו הו א ית׳ הנו תן ליעף כח ול אין אוני ם‬
‫עצמה ירבה‪ ,‬ו הנ ה כ היו ם מו ט ל עלי׳ דידי׳ ל ה ת א מ ץ עבור א ד מו״ ר‬
‫מו״ ה מנ ח ם מענדיל שי׳ ביתר שאת‪ ,‬כי חיי ראשי שיתחייב עד סוף‬
‫ה שנה ערך ששה מ או ת א דו מי ם ויותר‪ ,‬כאשר יספר מוכ״ז הרבני‬
‫מופלג ב ת״ויר מו ״ ה צבי הירש^ בע ש״ט נ״י‪ .‬ו הנ ה הדרכים אשר‬
‫דברנו ל ה מ צי או עזר משם י ר א ה לגמור‪ ,‬וכבר כ תב תי להרב הג און‬
‫מ׳ שניאור ז ל מ ף נ״י‪ .‬ו א ם יש עוד מ אין מוצא לכסף לשלם נשיו‪,‬‬
‫כי הנו שים אצי ם כאשר יספר מוכ״ז‪ .‬גם ב א תי לבקש עבור בן הרב‬
‫מ״ור® ה ״ ה הרבני מופלג ב ת״וי ו תי ק ו ח סי ד כבוד מו ״ ה מ שה נ״י‬
‫לעזרו ולסייעו לסעדו ולסמכו‪ ,‬כי י א מין לי כי בבית הרב מ תנ הגי ם‬
‫בד ח קו ת‪ ,‬ו הו צ או ת שלו מרובות כי חפץ ח ס ד הו א ולבו פתוח‪,‬‬
‫וצערא דגופא« ממ ש על קפיצ ת ידו‪ ,‬וצימצום מבלבל העבדות ורווחא‬
‫ל שמעתא ו או ריי ת א בעי חדוו ת א ד ל ב א‪ /,‬ו א ד מ״ו הג און נ״י« ק שה‬
‫בעיניו הו צ א ה מו ת רי ת‪ ,‬כי עיניו ודרכיו כ״א על דבר שהוא נוגע‬
‫לכלל ישראל ולעבודת ד׳‪ ,‬ולדבר המצטרך לעבודת ד׳‪ ,‬ז הו א מ ת‬
‫ברור וצלול‪ ,‬לכן א הו׳ י תן דעתו ע״ז איך ו מ ה יפול הדבר‪ ,‬כי גברא‬
‫רבא דחיל ח ט אין הוא‪ »,‬ולבו חפץ בדרכי ד׳‪ ,‬וגם מ ה תי מ ה על כותבי‬
‫אנ״ ש מ מ דינ תכ ם שאינם פורסים אפי׳ בשלום בן הרב‪ ,‬ו ת הי ז א ת‬
‫לפי ס׳ חיבת הארץ‪ ,‬דף נ״ז ע״ב‪ ,‬צריך להיות ״צבי הירש סג״ל״ )וראה לעיל‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫איגרת כ״ז‪ ,‬הערה ‪.(5‬‬
‫מלאדי‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫בנו של ח מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פירושו‪ :‬וצער הגוף‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו; השמועה תתחוור‪ ,‬והתורה צריכה חדוות הלב‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫^‬ ‫פירושו‪ :‬אדם גדול‪ ,‬והוא פוחד מחטאים‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪137‬‬ ‫איגרת כ״ח‬

‫לחרפה ואיכה לפי כבוד הרב‪ ,‬ו מו ב ט חני ^שדברי יעשו רושם‪ ,‬גם‬
‫עבור כל הי חי די ם ה מופלגי ם י ת א מ ץ כמבואר‪ ,‬ובפרט עבור הרבני‬
‫מופלג ב תוי״ר וו תיק ו ח סי ד קדוש י א מ ר לו כבוד מו ״ ה ארי׳ ליב‬
‫הנעליש״^ כאשר דברתי עם כ״ ת פב״פ‪ ,‬גם עבור הרבני מופלג ב תוי״ר‬
‫הוו תי ק מו ״ ה צבי הירש ה ארקר “ נ״י‪ ,‬כי רצון אד מו״ ר בעזרתו‬
‫כאשר שמעתי מפיו הקדו ש‪ ,‬וכן עבור כל י חי ד וי חיד‪ ,‬גם א ם איז ה‬
‫אגרות שלהם י היו נגד רצון מ ע כ״ ת כאשר ב ת חלה‪ ,‬י מ חו ל מעכ״ ת כי‬
‫העניו ת מעביר וכר‪ .‬וידונ ם לכף זכות‪ ,‬כללו של דבר‪ ,‬מעכ״ ת הו א‬
‫אב ופטרון שלהם‪ ,‬ועליו מ שליכים י הב ם בעזה״ש ‪:‬‬
‫ו הנ ה רציתי להרחלב הדיבור מ רו מ מו ת א ד מו״ ר מו ״ ה מנ ח ם מענדיל‬
‫נ״י שיחי׳‪ ,‬וחזר תי לאחורי‪ ,‬כי הנ ה עמכם המוכ״ז^^ ופיו ידבר‬
‫ח כ מו ת ו הגו ת לבו תבונות יספר‪ ,‬דרשוהו וי חי לבבכם‪ ,‬בגודל‬
‫ה ר פ ת ק או ת כ מ ה שלבו לב ה ארי׳ מ תנ שא לכל לראש עד אין ח ק ר‬
‫ו אין סוף לתבונתו‪ ,‬מגלה רזין ו מ ס תו רין בכל שבת ושבת‪ ,‬י ל א ה‬
‫הפ ה לדבר והלב לחשוב‪ ,‬גם ב אין מבין כי הדברים ע תי קי ם‪ ,‬ומדבר‬
‫על העצים ו ה דו מ ם צומח חי ומדבר‪ ,‬ו מ ר א ה פנים לכל דבר‪ ,‬ומפ שיטן‬
‫הפ שט א ח ר הפ שט עד לעילא לעילא מכל א תוון ונקודין‪ ,‬עד א ״ ס‬
‫ב״ה^! כ״י‪ ,‬ולא אוכל עוד לכתוב כי לא כבוכותי‪ ,‬א שרינו מ ה טוב‬
‫חל קנו ו מ ה נעים גורלנו ש הבוי״ ת זכנו וקשרנו בגופא ד אילנא עץ‬
‫ה חיי ם וד״ל‪ ,‬גם א ם י הי׳ א הו בנו ידידנו חביבנו ה״ר מו ״ ה שמואל‬
‫גרונם הכ הן “ יספר כפי כוחו‪ ,‬שאלו וראו ודעו כי פי ד׳ דבר‪ ,‬ו הנ ה‬
‫א ם יש א ת נפשם לעשות גם עמי או ת ל טובה ח סד חנם י חנוני ל ה ת­‬
‫קיי ם בארץ לבל א ט רד עוד וד״ל‪ ,‬ו ה הן ו ה ל או שווים‪ ,‬כי אני דורש‬
‫כי א ם לטובתם‪ ,‬די לה ם מ ה שעושים עם■ רבותינו וי חי די סגולה ‪:‬‬
‫הכ״ד א ה ״נ הדו ש״ ת בלו״נ ה מ צפ ה לשמוע מ מנו בשורת ה חיי ם‬
‫והשלום‪ ,‬ואל ימנע פרי עטו מ מני‪ ,‬וי הי׳ הדיבור מצוי בינינו ‪:‬‬
‫שלמה זל מן ב מוה״רר צבי הירש הכ הן שד״ר ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע׳׳א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב י״ד‪ ,‬דף כ׳‬
‫ע״ב עד דף כ״א ע״ב(‬

‫אחד החסידים בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת כ״ז‪ ,‬הערה ‪.5‬‬ ‫‪11‬‬
‫ר׳ צבי־הירש סג״ל‪.‬‬ ‫‪1Z‬‬
‫פירושו‪ :‬ומפשיט הפשט אחר הפשט עד למעלה־למעלה מכל האותיות והנקודות‬ ‫‪13‬‬
‫עד אין סוף ברוך הוא‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא מתעלה ומגיע לחלקים שאי־אפשר להביעם‬
‫במלים הנהגות באותיות ובנקודות‪ ,‬המסמלות את החלקים הגשמיים שבתורה‪.‬‬
‫גם הוא יצא כשד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.616—615‬‬ ‫‪14‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪138‬‬

‫ב״ט ^יגרת ד' מנחם־מנדל מוויטבסק‬

‫אל ר' צבי־הידש ב״ף משה‬

‫]‪ [ 25‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק לר׳ צבי־הירש בר׳ מ שה‪,‬‬

‫בצירוף פ״ש מ א ת ר׳ אב ר ה ם מ קו לי ס ק‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬שבט ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה ב פ א ק סי מי ל ה ו ב ה ע ת ק ה בקובץ ״ ה ת­‬
‫מי ם״‪ ,‬כ סליו תרצ״ו‪ ,‬עמ׳ ח׳ —^ט׳‪ .‬ה א ד מו״ ר מליובאוויט ש‪,‬‬
‫אשר ה מ כ ת ב נמצא ב אוספו‪ ,‬מעיד על או תנ טיו תו ומספר‪,‬‬
‫שקיבלו בשנת תרנ״ה בווי ט ב ס ק מידי ה ח סי ד ר׳ דובער‬
‫פייגלזוהן‪ ,‬שהי ה אצלו בירושה מ א בי‪ -‬א ביג ה ע ת ק ה פ א ק­‬
‫סי מי ל ה בסוף החוברת‪!.‬‬ ‫‪,‬‬

‫שבט״ ה ת ק מ ״ו לפ״ק‬
‫מ ה׳ שלום אך טוב ליראיו ישעו לשכון כבוד א ה׳ חביבי וידיד נפשי‬
‫עוז הרבני‪ .‬מופלא ומופלג הו תי ק בתורה וי ר א ה הנגיד כו׳ מוה ר״ר‬
‫צבי הירש^ נ״י ורב שלום בי תו ובנו א ל קי ם י חוננ הו כמ׳ אב רה ם‬
‫יוסף^ שיחי׳‬
‫אד״ ש א הו׳ א ה ב ת נפשי א ליו תדרשנו מול ה א ל קי ם נפשו ב חייו‬
‫אברך ו או ד ה כי ת טי ב לו ת מי ד תפיל תי בפי ו מ ה מ או ד ש מ ח תי‬
‫מבשורת שלומו ו ה׳ הני ח לו מ סבי ב בתי הנפש® והק שורי ם הגשמים®‬
‫שהי׳ מצטער עליה ם כאשר פב״פ דבר עמי ועתה אורו עיניו מע ט‬
‫בעז ה״י ו הי׳ אור במו שבות לבו ל שמים חז ק ו ה ת חז ק ו מו ב ט חני‬
‫כאשר ה חל לעלות עלו יעלה ל שמים ׳שיאו וה׳ י איר עת צדקו עד‬
‫נצח י ר א ה אור ו הנ ה במכתב הארוך אורח חיי ם למעלה למ שכיל על‬
‫דבר ה׳ י מ צ א טו ב ויפק רצון מ ה׳ הנני להעתיר עבורו בכל עת‬
‫לעשות ל ה׳ וכבר הודע תי מרב שלומינו בעז״ה וכל עניני הארץ וכל‬
‫הכסף אשר הגיע לידינו ע״י ידידנו ה מופ ל א הוו תי ק בכל דרכיו מו ה ר״ ר‬
‫יעקב סמיליאנר^ כמבואר במכתב ה ק בלו ת ומכתביי שתים וע תה‬
‫ב א תי על חן ת שורתו אשר הגיעני כלי כסף על מלח כתורה ל סעוד ה‬
‫ו שולחן אשר לפני ה׳ ת מיד לרצון הו א לפני מ א ד ולזכרון לפני ה׳‬

‫בעמי ‪ 139‬שלהלן‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫לפי הפאקסימילה צריך לקרוא ״שבט״‪ ,‬ולא ׳׳שנת״‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫שד״ר החסידים‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫\‬ ‫בנו של ר׳ צבי־הירש סג״ל‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫הכוונה לגוף שבתוך הנפש‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫כלומר‪ ,‬הבעיות החומריות‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ראה‪-‬לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪139‬‬ ‫איגרת ג״ט‬

‫<‪fy4‬׳‬ ‫סי' \)>‪5«2‬‬ ‫‪^ S‬מז^נרייו ר‬ ‫‪^V).‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪^»fv‬‬
‫«‪1‬י(‪J‬ירצגןן‪ ji^ y lj|;A‬י^)יז^׳ יי *‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‪1^.‬‬ ‫^‪^^ij‬ן‬

‫^‬ ‫»‪'^*\7 /V‬‬ ‫‪If‬‬

‫״‪fvSt«4>^ 5‬׳‪|&-‬׳‪ ^)10‬ע! ‪i/‬‬

‫״‬ ‫ז‬ ‫‪T1 j .‬‬ ‫‪.a■*.‬‬

‫^‬ ‫״ ■■‪A 9^t /^ H‬‬

‫‪) w > ^ 5a1 ^ 1 ^ { w [,rj^,‬ר‪.‬י>גנ(^מענ‪'(^5‬ץן!‪^/‬מ׳‬

‫‪>‘® ^ ^ ^ ' :‬״׳'י'''"י"ג־יוח<'‪-‬־>‪-<^-‬״ <‪-‬׳ ''‪lv ^ 5‬׳‪.( 1/ . 1.^■/‬״ ^‬

‫תמונת כי״ק של כ״ק הרה״ק הרמ״ט ^צוקללה״ה נבג״מ זי״ע מויטעפסק )בעל פרי הארץ(‬
‫השורה המתהלת הנני נצב וכר׳ כתב הרה״צ ר׳ אברהם מקאליסק נ״ע‪.‬‬

‫)מתוך‪ :‬קובץ התמים‪ ,‬וארשה תרצ׳׳ו‪ ,‬עמ׳ ט׳{‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪140‬‬

‫הו א ובנו הילד שעשועים הנזכר אשר נעשה מ תגל ח תו יזכ הו פנדלו‬
‫לתורה ולחו׳ ול מע״ ט ו אני תפיל תי לה׳ עת רצון עבורם בכל עת‬
‫לה׳ שלום ה כ״ ד ה מע תיר וד ש״ ת השפל ב א מ ת‬
‫מנ ח ם מענדל בהרב מו׳ מ שה ז צ ל ה״ ה‬
‫כותב ו חו ת׳ פה ע ה״ ק טבריא תוב״ב א מן‬
‫ורב שלום ב א תי לכבוד אביו א הו׳ ה אלוף התורני כו׳ מו ה ר״ר מ שה‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נ״י עם כל ב״ב שלום וישע רב‬
‫מנ ח ם מענדל הנ״ ל‬
‫נצב בפתח עיני׳ לפרוס בשלו׳ וחו״ ש לכבוד א ה ב ת נפשי ו ח מ ד ת לבבי‬
‫שלם מ אז ומעולם‪8.‬‬

‫)מתוך; קובץ התמים‪ ,‬וארשה תרצ״ו‪ ,‬עמ׳ ח׳—ט׳(‬

‫איגרת ר׳ מנ ח ם־ מג דל ור׳ א ב ר ה ם מ קו לי ס ק‬ ‫ל׳‬

‫אל ח סי די ם בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 26‬ר׳ מנח ם־ מנדל ור׳ אב רה ם ל ח סי די ם ״ד מדינו ת‬

‫ק א ר ד אן של רו סי א ופולניא״‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬שבט ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איג ר ת נדפ ס ה בס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב י״ א‪.‬‬

‫בעז״ה פה ע ה״ ק טבריא תובב״א שבט‪ ,‬ה ת ק מ ״ו לפ״ק ‪:‬‬

‫קו ל דברי א ל הי ם חיי ם ושלום על ישראל‪ ,‬אנ שי קודש ישראל ואנ שי‬
‫שלומי א מוני ישראל‪ ,‬אנ שי חיל י ר אי א ל הי ם בישראל‪ ,‬אנ שי ח ס ד‬
‫ו ר ח מי ם מרובים צרכי ישראל‪ ,‬הל א ה מ ה ראשי אלופי ישראל‪ ,‬אבירי‬
‫רועי ישראל‪ ,‬ראשי מנ היגי ונגידי ונדיבי שרי וחורי הארץ בכל גבול‬
‫ישראל‬
‫קו ל מ הי כ ל ד׳ ה מ ה ח מ ד ת ישראל‪ ,‬אוצר נ ח מ ד בנוה ח כ מי ישראל‪,‬‬
‫הנ ח מ די ם לה שכיל שכל טוב בישראל‪ ,‬וי קי מו עדות ביעקב ו תור ה‬

‫‪ 8‬לפי הפאקסימילה שבעט׳ ‪ 139‬יש בסוף המכתב ארבע מלים שאי־אפשר לפענח‪.‬‬
‫הכוונה למנהיגי החסידים במזרח־אירופה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪141‬‬ ‫איגרת ל׳‬

‫שמו בישראל; ה מ אי רי ם נר מצו ה ותורה אור בישראל; הלא ה מ ה‬

‫מורי הו ר או ת בישראל ‪:‬‬
‫קו ל גדול ה שלום ורב ורם קרן ישראל; גובה וגאון ישראל‪ ,‬נשא א ת‬
‫ראש בני ישראל‪ ,‬נזר הקוד ש עטרת תפ ארת ישראל; אב בית דינא‬
‫ודיינא כל שער שופטי ישראל; הלא ה מ ה הרבנים מ או רו ת הגדולים‬
‫לממ שלת כל ק ה ל עדת י ש ר א ל‪:‬‬
‫קו ל ד׳ בהדר פעלם ו צדק ת ם צדק ת פזרונם בישראל; מ צדי קי הרבים‬
‫ככוכבים מ ס פ ר בני ישראל; זורעי צד קו ת ו מ צ מי חי י שועות בישראל‪,‬‬
‫הלא ה מ ה גבאי צד קו ת ארץ ישראל; ו א ח רי ה ם כל איש ישראל‪ ,‬עם‬
‫נושע בד׳ יצדקו וי ת הללו כל זרע ישראל; ד מדינו ת ק א ר ד א ף של‬
‫רו סי א ופולניא י ע״ א ‪:‬‬
‫ה קו ל בטרם כל ראשון לברך א ת ישראל‪ ,‬ברכה ה ס מו כ ה לחבר תה‬
‫ברכת ה תו ר ה וברכת ה מזון וברכת הנהנין; ו א ח רי ת ה י הי׳ מנון ^‬
‫בם יבורך ישראל; ובא לציון גואל; ו ס מו ך לגאולה תפלה מ א ל‬
‫א בו תינו ויעזרם; ו א ת שדי ויברכם בחן וכבוד י תנ ם ד׳ לעיני הע מי ם‪,‬‬
‫לא ימנע טוב ל הולכי ם ב ת מי ם‪ ,‬על נדבות לבם וכשרון מעשים הנעי מי ם‪,‬‬
‫ל חז ק מו שבות הארץ ולדרי׳ עלי׳ ברחמים; וכן נברך או ת ם בכל עת‬
‫ת מי ד תו ק ד על לוח לבנו לא תכבה גחל תן של ישראל ‪:‬‬
‫קו ל מי ם רבים לא יוכלו לכבות א ת א ה ב ת ישראל‪ ,‬עד שתחפוץ‬
‫להעתיר עבורם בכל פרשת העיבור נכף פני ד׳ א ל קי ם א ל קינו יברכם‬
‫י אר פניו א ת ם סלה‪ ,‬יברך ד׳ א ת חיל ם ופועל ידם ירצה ל א ל קי ם‬
‫סלה‪ ,‬לראו ת טו ב ה בכל עמלם ת ח ת השמש‪ ,‬מספר חיי ה ם אשר נתן‬
‫לה ם ה א ל קי ם מענה ב ש מח ת לבם להתנדב‪ ,‬ו ה מ ה על נדיבות י קו מו‪,‬‬
‫ובצדקתם ירומו סלה‪ ,‬לד׳ הי שועה ועלינו' ברכתם סלה‪ ,‬כטוב בעיני‬
‫ד׳ לברך א ת ישראל ‪:‬‬
‫קו ל מבשר שלום ומ שמיע י שועות ישראל; מרב שלומנו בעהש״י‪ ,‬ויתר‬
‫א חינו הנועדי ם אל ד׳ על א ד מ ת הקוד ש לאורך י מי ם ושנות חיי ם‬
‫ושלום מ ע ת ה ועד עולם‪ ,‬ורב שלום בי א ת שד״ר ה ״ ה א הו בנו המופלג‬
‫ושנון הוו תי ק ונ א מן כ״ש מ׳ שלמה זל מן ה ב ה ף בחצי חודש מרחשוון;*׳‬
‫עם כל כסף ה ת רו מ ה אשר הרי ם מ תוך העדה כולם קדו שי ם ובתוכם‬
‫ד׳ ב א ה ב ת ד׳ או ת ם רצה ה ק ב״ ה לזכותם‪ ,‬ו ב ח מל תו עלינו ל ה חיו תנו;‬
‫כי לולא עזרתה לנו כ מעט שחה לעפר נפשנו‪ ,‬מגודל ה ת ל א ה אשר‬

‫פירושו‪ :‬חבלי ארץ‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫על־פי משלי כ״ט כ״א‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫השד״ר שחזר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.614‬‬ ‫‪4‬‬
‫שנת תקמ״ו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪142‬‬

‫מ צ א תנו ב או תן הי מי ם; כאשר נשמע בקול גדול ולא יסף כז א ת‬

‫בישראל ‪:‬‬
‫קו ל תרועת עמו ישראל ב ר ח מי ם ו ת חנוני ם לעיני כל ישראל‪ ,‬רוע‬
‫ה ת רועע ה הארץ פור התפוררה‪ ,‬צעק ת שבר על שבר נעוררה‪ ,‬בשבור‬
‫לנו מ ט ה לחם‪ ,‬ויוקר השערים ס פו שנה על שנה כמשלוש שנים‪ ,‬כי‬
‫מי יודע א ם לעת כז א ת שעדין לא ירדו גשמי ברכה והרעב הולך ו חז ק‬
‫מ א ש ת קד‪ ,‬הנ ה עוד עודנו‪ ,‬ב חז ק תו‪ ,‬וי מ ה ר ד׳ וי שקוד ע ק ת שבר על‬
‫שבר בני ישראל‪ ,‬ד׳ יגדור א ת פרצת בני י ש ר א ל‪:‬‬
‫קול שאון מערי ישראל‪ ,‬קול ה מו ל ה כקול מי ם רבים פרץ רחב א תיו‬
‫מני מצרים ועד הנה‪ ,‬יד ד׳ הוי׳ בדבר כבד מ או ד בכל הארצות‪ ,‬כי מ כ ה‬
‫מ הל כ ת הי א‪ ,‬ו תהלך אש בארץ ה חיי ם בכל הכפרים והעיירות אשר‬
‫סביבו תינו ס מו ך ונראה‪ ,‬רק פה ע ה״ ק לא הי׳ נגף‪ ,‬ו אנ חנו עזרנו בשם‬
‫ד׳‪ ,‬וכצנה רצון תעטרנו ח ס ד ורח מי ם‪ ,‬כי הנ ה העיר בתוך כל‬
‫סביבותינו‪ ,‬ונגע לא יקרב באהלנו‪ ,‬כי פ ס ח ד׳ על בתינו‪ ,‬ו או תנו הציל‬
‫ב ח מל תו עלינו‪ ,‬ולטוב ת א חינו מיו שבי ע ה״ ק צפת״ו ב״ב בכדי‬
‫יכול תינו עשינו ל ה ס פי ק ל ה ם צרכיהם כצא ת ם א ת העיר הכצעק ת ם‬
‫ה ב א ה אלינו‪ ,‬כאשר ה חל הנגף שם זעקו ונ מלטו משם ש ם‪.‬לה ם חו קי‬
‫חיי ם לכלכלם ל ח ם ו מזון בכל ה מ קו מו ת אשר נדחו משם על פני‬
‫ה שדה‪ ,‬כי ב חפזון יצאו ו ב מנו ס ה הלכו כדרך הבורחי ם לנפשותם‪,‬‬
‫ערום‪ ,‬הלכו מבלי לבוש ו אין כ סו ת בקרה מפני הכבודה לפניה ם לנוס‬
‫שמה באשר י מצ או‪ ,‬ו היו צריכים לח ם לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬מצעות‬
‫ושאר כלי ת שמי שים‪ ,‬כיון ש ה מ ה מן העיר יצאו עוד לא ה ר חי קו‬
‫אעפ״כ היו י ר אי ם לנפשותם ל ק ח ת מ או מ ה מביתם‪ ,‬כדרך ה שמירה‬
‫לה שמר בנגע צרעת זו ר ח מנ א לשיזבן‪ ,‬ובין כך ובין כך נאבדו חפצי‬
‫בי ת ם שהיו ממ ש הפקר לכל הפקר‪ ,‬ובוביהם ש מ מ ה מ אין יושב בה ם‬
‫אי ש י ש ר א ל‪:‬‬
‫קו ל או מ ר הודו לד׳ כי טוב‪ ,‬על כל ה טו ב ה אשר עשה ד׳ לישראל‪,‬‬
‫להציל לעינינו ועל ידינו א ת שאר יתר א חינו בני ישראל‪ ,‬ונפשות‬
‫ביתם‪ ,‬מרעב ודבר וחרב שעל‪ .‬פני ה שדה‪ ,‬כי בשדה נ מצ או ו ה מ דינ ה‬
‫משובשת בגייסו ת כידוע‪ ,‬ו אנ חנו בשם ד׳ א ל קינו חו מ ה היינו ל ה ם‬
‫ל מ ח ס ה ול מ ס תו ר מכל אלו‪ ,‬ב הו צ א ה מרובה כפי רוב שני הרעב‪ ,‬ורבה‬
‫מ קנ ת ם ל ה ס פי ק להצטרכותם‪ ,‬אף כי בצוק ה ע תי ם ה דו ח ק א ת השעה‪,‬‬
‫ד חי ק א שעתא טובא‪ ,‬ומגרר גריר הו צ א ה י תי רה‪ ,‬מי ת ר הגז ם גוז מ א‬
‫רבה‪ ,‬א ם א ת הצ טרכו ת ם י א ס ף ל ה ם ומצא להם‪ ,‬שאין שיירות מ צויו ת‬
‫ע״י שלוחים מיו ח די ם רץ א ח ר רץ‪ ,‬מלבד חבילי טרךין להשיג רשות‬
‫מן הפ סע ] ה פ א ש א[ יר״ה‪ ,‬ומתו שבי הכפרים ה ס מו כי ם ל הני ח ל ה ם‬
‫מסביב ב טח בדד עין יעקב וי שראל ‪:‬‬
‫‪143‬‬ ‫איגרת ל׳‬

‫ול קול הרעש אדיר ו חז ק מ ט ה יד ישראל באמצע‪ ,‬שהי׳ העולם שמם‬

‫מבלתי יכול ת אפשרי להשיג שום ה לו א ה על‪ .‬הו צ או ת ב מזו מני ם‪ ,‬כ״ א‬
‫ס חו ר ה פ חו ת ה מ סו ח רי ם ברבית ו ב מ ק ח הכפול ומשולש בערכם‬
‫ל הפ סיד‪ ,‬ול הפ סיד תיכף במכיר ת ם על מזו מני ם למען הצלת נפשות‪,‬‬
‫ולז א ת נכנסו בחובו ת גדולים ועצומים‪ ,‬ונוגשים אצים‪ ,‬רבים ק מו עלינו‬
‫עד א פ ס מ קו ם לעבור מפני ה ם‪ ,‬ו א ח״ כ כלה פרוטה מן ה כי ס בכל‬
‫העיר מרוב ה ה לו או ת‪ ,‬וגם ננעלה הדל ת מפני לווין אצל ה סו ח רי ם‬
‫מעיר עכ״ו‪ ,‬עד א פ ס ה שגתינו שום אוכל להשיב נפש בין הפרקים‪,‬‬
‫ו היינו לו ק חי ם מן הגוי ם תושבי העיר; נשך אוכל נשך כל דבר על חד‬
‫תלת עד ז מן בי א ת הכסף‪ ,‬ו הנ ה כבר הי׳ א פ ס ת קו ה גם לזאת‪ .‬ברוך‬
‫ש החיינו ו קיי מנו והגיענו לז מן הז ה א ת צרור הכסף מ שלוח ידם‬
‫ע״י שד״ר הנ״ל לשלם מ ק צ ת נשיינו‪ ,‬ועם ה מו ת ר ל חיו תינו חיי שעה‪,‬‬
‫וי קנ א ד׳ לארצו וי ח מו ל על עמו‪ ,‬ו ה מגפ ה נעצרה בחצי כסליו‪ ,‬ברוך‬
‫ד׳ א ל קי ישראל ‪:‬‬
‫קו ל דברים שמע ישראל‪ ,‬קול כנ סי׳ ש הי א לשם שמים באה‪ ,‬נתנו‬
‫קול מ היכ ל ד׳ בקול עצוב והילל וזעק לקול ת ת ם ה מון מ עי ה ם‬
‫ר ח מי ה ם אל י ת א פ קו‪ ,‬מ ע ק ת שבר אל שבר י ח דיו ידובקו‪ ,‬קו מ ה‬
‫עזרתה לנו ופדנו פדיון שבוים והצל ת נפשות‪ ,‬כולהו אי תנ הו‬
‫ו אי תנ חו‪ ,‬הנ אנ חי ם ו הנ אנ קי ם ה אנ ק דום לד׳ ו ה ת חולל עליהם‪ ,‬כי‬
‫עוד עודנו י שועות פניהם‪ ,‬חנונו ו ה קי מונו על א ד מ ת הקוד ש הי א‬
‫חיינו ואורך י מינו‪ ,‬כי מרובים צרכינו מ או ד ללחם חו קי חיי ם בארץ‬
‫ה חיי ם‪ ,‬רא שית ת בו א ת ה עודנה ביוקר גדול‪ ,‬ושער ה ח טי ם שלשה‬
‫א דו מי ם ל מד ה הנ ק ר א ת קאריץ‪ ,‬ו אין לנו שום דגן א ח ר במינו‪ ,‬וגם‬
‫מי יודע מ ה ילד יום‪ ,‬שעדיין אין הגשמים• כ תי קונן‪ ,‬ומלבד ז ה עצמו‬
‫חו בו תינו ורבו נשיינו‪ ,‬חד שים וגם ישנים רבו‪ ,‬לז א ת חז קו וא מצו‬
‫לבבכם כל ה מי ח לי ם לד׳‪ ,‬הו א ל לברך אי ש אשר כברכתו א ת נחל ת‬
‫ישראל ‪:‬‬
‫קו ל או מ ר ק ר או נדבות ה שמיעו‪ ,‬הנ ה שמוע מזבח טוב‪ ,‬כי טו ב יו ם‬
‫בחצרות ד׳ מאלף‪ ,‬מי האי ש החפץ חיי ם או ה ב י מי ם לראות טוב‪,‬‬
‫טוב כי י הי׳ לנר מעיר לעזור עזרת ישראל ר ח מני ם וג״ח‪ ,‬חיי ם ו ח ס ד‬
‫עשו באלה‪ ,‬ו א מ ת מארץ ת תן יבולה‪ ,‬יברכם א ל קי ם א ל קינו‪ ,‬ויראו‬
‫ישרים וי ש מ חו ש מ ח ה של מצו ה ש ה חזי קו בה זכו בה‪ ,‬לעולם ח ס ד ם‬
‫אל יעזובו‪ ,‬כי פ תוח יפ תח ל ה ם א ת אוצרו הטוב‪ ,‬ו א ת לבם ה ט הו ר‬
‫על ט ה ר ת הקוד ש ד׳ וארץ הקוד ש ל מ ל או ת ידי ם שניות ל מנ ח ה‬
‫חד שה‪ ,‬מלבד עולת ה ת מי ד ו מנ ח ת ה‪ ,‬למען כ בו ד ד׳ ו א בו תינו ה קדו שי ם‬
‫נבי אי ם תנ אי ם ו א מו ר אי ם שוכני‪ :‬א רץ ה חיי ם‪ ,‬כי בם ירבו י מי ה ם‬
‫ויו סיפו ל ה ם שנות חיי ם‪ ,‬ובפרט לכבוד ה תנ אי ם ר״ע ורשב״י ור׳‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪144‬‬

‫מ אי ר בעל הנ ס מכיר בכיסא‪ ,‬כו ס י שועות ישא ד׳ פניו א לי ה ם וישם‬

‫לה ם שלום‪ ,‬וכעל ג מולו ת כעל ישלם‪ ,‬וכל תג מו לי ה ם עלינו להעתיר‬
‫עבורם תמיד‪ ,‬ולברכם מ א ל הברכות‪ ,‬שובע ש מ חו ת א ת פניהם‪ ,‬נ עי מו ת‬
‫בי מינ ם נצח ישראל‪ ,‬ובא לציון גואל ‪:‬‬
‫הכ״ד כעת אנ חנו א ל ה פה ה ח תו מי ם בשם‪ ,‬כולם ה מע תי רין ומזכירי ם‬
‫או ת ם לזכרון לפני ד׳ עת רצון‪ ,‬א ל קי ם ברב ח ס דו יעננו מ ה ר קד שו‬
‫סלה ‪:‬‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל ג ה ר ב מו ״ ה מ שה זל״הה‪®.‬‬
‫ונ או ם אב ר ה ם בל א׳׳ א מו ״ ה אלכ סנדר כ״ץ ז ל״ ה ה ^‬
‫״ יו א ל בן ל א״ א מו ה״ רר מ שה זצל״להה‪®.‬‬
‫״ אליעזר זו ס מ אן בל א׳׳ א מ׳ י צ ח ק ז״ל ספרא‪9.‬‬
‫״ יו סף ב מו ה ר״ר מ אי ר זצ״ל מ א לי ק‪.‬‬
‫א ה רן ארי׳ ליב ב מו ה׳ מ שה ז״ל חריף הענליש‪.‬‬
‫גרשון בן א ״ א מו ״ ה יו סף זצל״ל הה‪.‬‬
‫צבי הירש במ׳ אב רה ם סג״ ל ז״ל הארקער‪1°.‬‬
‫נפתלי צבי הירש ב מו ה׳ אליעזר ז״ל מווי טי פ ס ק‪.‬‬
‫מ אי ר ב א״ א מ' יעקב נ״י מ בי ח א ב ישן^‪1‬‬
‫אלכסנדר בהרב מ׳ אב רה ם כ״ץ שיחי׳‪12.‬‬
‫יעקב בהרב מו ה' א ה רן ז״ ל ח תן הרב‪.‬‬
‫ךןך ^‪//‬ץ ז״ל^‪3‬ג‬ ‫שמואל גרונאם ב א״ א‬
‫מ שה בהרב מו׳ כ מ הו׳ מנ ח ם מענדל שי‪14/‬‬
‫דובער ב א״ א מ׳ מ אי ר נ״י הנ ק׳ ה ק׳ מאלינר‪!*’.‬‬
‫י חי א ל מיכל ב מ׳ א ב ר ה ם ז״ל ש״וב בטבריא‪«.‬‬
‫הצעיר ישעי׳ ב ל א״ א מו ה׳ ש מו אל נ״י‪.‬‬
‫אלכ סנדר סענדיר ב מ׳ מ שה סג^׳ל א ס ט ר אוו ר‪.‬‬
‫שמואל ב א״ א מ׳ ישעי׳ סג״ל פאליצקר‪.‬‬

‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬ממנהיגי החסידים ויורשו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ר׳ יואל סמולייאנר‪ ,‬אחד מחסידי טבריה; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫עט׳ ‪.621—620‬‬
‫ידוע מאיגרות רבות; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.613—612‬‬ ‫‪9‬‬
‫שם‪ ,‬עט׳ ‪.618—616‬‬ ‫‪10‬‬
‫שם‪ ,‬עט׳ ‪) 621‬וראה גם איגרת ס״ח ועוד(‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬בנו של ר׳ אברהם מקוליסק )וראה להלן‪ ,‬איגרת נ״ט‪ ,‬הערה ‪.(2‬‬ ‫‪12‬‬
‫יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.616—615‬‬ ‫‪13‬‬
‫בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫ייתכן‪ ,‬שהוא בנו של ר׳ מאיר מביחאב )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(11‬‬ ‫‪15‬‬
‫השוחט מטבריה )וראה להלן‪ ,‬איגרת ע״ט(‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪145‬‬ ‫איגרת ל״א‬

‫ונ או ט י הו ד ה ליב ב מו׳׳ ה יו סף סג״ל‪.‬‬

‫״ שלמה ב מו״ ה נתן נטע ז ל ל״ ה ה‪.‬‬
‫״ מרדכי בן ל ^׳׳ א מו ״ ה י רו ח ם זצ״ל‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב י׳׳א‪ ,‬דף י״ז‬
‫ע׳׳א עד דף י״ח ע׳׳ב(‬

‫ר׳ מנ ח ם־ מנ דל‬ ‫ל״א‬

‫אל ר׳ שמאור־זלמן מלאדי‬

‫ר׳ נ)נחם“ מנדל מווי ט ב ס ק לר׳ שניאור־זלמן מל אדי‪.‬‬ ‫] ‪[ 27‬‬

‫]טבריה‪ ,‬שבט ת ק מ ״ ו י [‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ ס ה בס׳ פרי הארץ‪ ,‬דף ל׳ ע״ב )בלא תאריך( ;‬
‫ובמכתבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף ו׳ ע״א ) מ ת חיל ״ או ר‬
‫זרוע לצדיק״( וע״ב ; ובספר ה ח סי דו ת לא׳ כהנא‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ 189— 188‬׳)״ובשלמות כמו שנמצא בכת״י״(‪ .‬כנראה על­‬
‫פי נו ס ח פרי הארץ‪ ,‬חזרו ו ה ד פי סו א ת ה איג ר ת בס׳ חי ב ת‬
‫הארץ‪ ,‬דף נ״ח ע״ א ; ובאגרות הקד ש לי׳ די ס קין‪ ,‬ירושלים‬
‫תרצ״ג‪ ,‬סי׳ מ״ג‪.‬‬
‫א ת פרט ה שנה ת ק מ ״ו מ צייני ם א׳ כהנ א ו הייל מן‪ ,‬בי ת‬
‫רבי‪ ,‬עמ׳ ‪ ,27‬המביזין קיצור ה איגר ת לפי פרי הארץ ׳‪,‬‬
‫שניהם לא פירשו מניין לה ם ה ת א רי ך הזה‪ .‬ר׳ מנח ם־ מנדל‬
‫מעודד א ת רש״ז במכתב ז ה לקבל עליו א ת הרבנות‪,‬‬
‫ונראה‪ ,‬שהוא ה מכ ת ב הנזכר באיגרת מ או ח ר ת של רש״ז‪,‬‬
‫אשר בה כתב ‪ :‬״בק ש תי ליפטר מ ה ם בשנים ק ד מוניו ת‬
‫וליסע ל א ה״ ק‪ ,‬ע״ז השיבו לי הרבנים כ מכ תכ ם מש׳‬
‫ת ק מ ״ו ״ ׳)קיצור ה מכ ת ב — הייל מן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪; 84‬‬
‫מ לו או — טי ט ל בוי ם‪ ,‬הרב מ ל אדי ומפלגת חב״ד‪ ,‬ח״ א‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .(232‬ו א מנ ם תאריך זה יש לו סי מו כין נוספים‪ .‬ר מ״ מ‬
‫כותב באיגרת ‪ :‬״ו מודיעני בעז״ה מרוב שלומי ‪ . . .‬ושלום‬
‫בי א ת שד״ר ו העולי ם א תו ‪ . . .‬הכל שלום באו בחצי‬
‫מדח שון ‪ . . .‬וכבר כ תב תי אליו באריכות עם א׳ מ היו צ אי ם‬
‫ל ק די ת חו צו ת ולא ב א תי כ״ א ב תו ספ ת א ה ב ה מכ תב יד‬
‫עצמי‪.‬״ ו הנה‪ ,‬גם באיגרת של ר מ״ מ מ כ סליו ת ק מ ״ו הו א‬
‫מודיע על בו א ם של ה ש ד״ ר‪.‬ו ה עו לי ם א תו באמצע ח שון‬
‫ת ק מ ״ו )איגרת ‪ .(22‬השד״ר‪ ,‬אשר על־ידו נשלח ה מכ ת ב‬
‫הארוך הו א‪ ,‬כפי הנר אה‪ ,‬ר׳ צבי־הירש סג״ל‪ ,‬שעמד‬
‫לצא ת ל חו״ ל בסוף שבט ת ק מ ״ו ) ה שוו ה איגרו ת ‪,(25 , 24‬‬
‫ו ה איגר ת שלפנינו נכתבה כנראה ב או תו ז מן או ז מן־ מ ה‬
‫לאחר״כך‪ ,‬על־כל־פנים לפני פורים‪ ,‬כי בפורים פרצה‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪146‬‬
‫בטבריה מגיפה‪ ,‬שנמשכה שישה שבועות )איגרת ‪,( 29‬‬
‫ו אילו נכתבה ה איג ר ת אחר־כך‪ ,‬הי ה מזכירה‪ .‬ה שווה גם‬
‫איגרת ‪.28‬‬

‫ה ת ק מ״ו‪.‬‬
‫אור זרוע לצדיק הולך ואור‪ ,‬טל אורו ת טלו לישראל‪ .‬יפרח כשושנה‬
‫ושרשיו כלבנון‪ ,‬מ מנו פרי נמצא‪ ,‬כל מוצ או מצא חיי ם ושלום‪ ,‬ה ״ ה‬
‫כבוד א הו בנו ידיד ה׳ וידיד נפשי ר חי מ א דלבאי הרב ה מ או ר אור‬
‫מופלא ואוצר נ ח מ ד בנוה חכ ם בעוז ל א ל הי ם ז ה סיני כק״ ש מוה ר״ר‬
‫שניאור ז ל מ ף נ״י‪ ,‬ושלום בי תו ובניו הנ עי מי ם ה מ ל א ך הגואל הו א‬
‫יברך או ת ם‪.‬‬
‫אד״ ש‪ ,‬רב ברכות לראש צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון בצל שדי‬
‫י תלונן ל ת ת עליון אך שמח ו טוב יפק רצון מ ה׳‪ .‬הנני מזכירו בכל‬
‫עת מצו א חפץ ודבר דבר א ל הי ם חיי ם ושלום ו מודי ע הו בעז״ה מרב‬
‫שלומי ושלום בי תי וכל בני רחי מי‪ ,‬ה׳ עליה ם י חיו‪ ,‬ושלום כל אנ שי‬
‫שלומנו בעז״ה ושלום בי א ת שד״ר^ ו העולי ם א תו וצרור הכסף‬
‫ו ה מ כ ת בי ם הכל שלום באו בחצי מרח שון‪ .‬ו מ א תי בשורה מו צ א ת‬
‫מרב שלום בעז״ה ו ת הי בעינינו כ מו צ א ת שלום ו שמחה‪ .‬וכבר כתבתי‬
‫אליו ‘ באריכות עם א׳ מ היו צ אי ם ל קרי ת חוצותי׳ ולא ב א תי כ״ א‬
‫ב תו ספ ת א ה ב תו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת א ל היו בלבו‬
‫לא תמעד אשוריו‪ .‬ל מ ה ת א מר נ ס ת ר ה דרכי מ ה׳ לפרנס א ת ישראל‬
‫ל א בי ה ם שבשמים להורו ת הדרך ו מי כ מו הו מור ה בכל מדינ ת ם‪ ,‬כי‬
‫נר מצו ה ו תורה אור והולך ואור עד נכון היו ם‪ ,‬ו אינ ם צריכין לנביא‬
‫ו חוז ה כי לא נביא ו חוז ה אנכי ו ה׳ אור לו‪ .‬רק חז ק ואמץ‪ ,‬ב ט ח בה׳‬
‫ורעה א מונ ה‪ ,‬כי רועה נתנו ה׳‪ .‬מ ה ה׳ שואל מ ע מו כ״ א ליר אה‪,‬‬
‫ל מד ה א ת בני ישראל הי ט ב ל ה כני ס ם בעול מלכו ת שמים ותורה‬
‫ועבודה‪ ,‬תכבד העבודה עליה ם ועל ישעו בדברי שקר ו ה ב אי פרנסה‪.‬‬
‫מו ב ט חני בו י ת׳ שיגביה כנשר קנם‪ ,‬יבא ה טו ב מ״ מ‪ .‬ו אנ חנו לא נדע‬
‫מ ה נעשה כ״ א אל ה׳ עינינו‪ ,‬ו הי א נ תנה לנו כ מ א מ ר הכל בידי שמים‬
‫חוץ מי ר א ת שמים‪ ,‬בידינו הי א לעזור א ת ישראל עפ״י תורת ה׳‬
‫מ שיבת נפש‪ .‬מ שא׳׳כ עזרת הגופים‪ ,‬אין בי דינו‪ .‬ל א מ שלות רשעים‬

‫מלאדי‪ ,‬מייסד חסידות חב״ד‪ .‬באיגרת זו מבקש ר׳ מנחם־מנדל מר׳ שניאור־זלמן‬

‫לקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברייסין )וראה להלן‪ ,‬איגרת ל״ב(‪.‬‬
‫השד״ר הוא ר׳ שלמה־זלמן הכהן‪ ,‬הנזכר גם באיגרות אחרות; וראה עליו‪ :‬יערי‪,‬‬
‫שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.614‬‬
‫הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬השד״ר ר׳ צבי־הירש סג״ל; וראה דבריו של היילפרין במבוא‬
‫לאיגרת זו; כן ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.619—616‬‬
‫‪147‬‬ ‫איגרזנ ל״ב‬

‫ואף לא וכף‪ .‬אבל כבר הו ב ט חנו כי אין מ ח סו ר ליראיו‪ ,‬וכן ודורשי‬

‫ה׳ לא י ח ס רו כל טוב‪ .‬ולך בכחך זה והו שעת א ת ישראל להכביד‬
‫עליה ם עול תורה ומצות‪ .‬ו מ מי ל א י קויי ם בה ם כל ה מ קבל עליו עול‬
‫תורה מעבירין מ מנו עול מלכו ת ועול דרך ארץ וכף‪.‬‬
‫הנ ה יש לאל ידי לעשות ח ס ד ו א מ ת עם ישראל‪ .‬הו אי ל ועליך מצו ה‬
‫לך ופרוק‪ .‬ועיקר ל ה ר חי ק ם מני מו סי הגוי ם ו מ חו קו תי ה ם ה ר ח ק מ אד‪,‬‬
‫ובל י ט מ או בכל א ל ה קרינן ביה שהוא עיקר‪ ,‬ו הי א ה ת ח ל ת ה טו מ א ה‬
‫ו ה מ שכ ת ה קלי פו ת‪ ,‬כמבואר במכתבי הארוך‪ .‬אורח חיי ם למעלה‬
‫למ שכילים‪ .‬ולא הי ת ה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאו ת מ א ת ם‪ ,‬כי‬
‫א ם ל הל הי ב א ת לב ה קו ר א ל ה ת ר ח ק מ א ד מ טו מ א ת הגוים‪.‬‬
‫ו אני תפל תי אל ה׳ בכל עת ובכל שעה בשלום חיי ם כי מי שמים‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫דברי מעתיר השפל ב א מ ת‬
‫מנ ח ם מענדל בהרב מו ה ר״ר מ שה ז״ל‬
‫כותב ו חו ת ם פה ע ה״ ק טבריא תוב״ב א מן‪.‬‬

‫בני למודי ה׳ ובני בני‪ ,‬ובפרט נכדי שמואל ה ק טן‪ ,‬פורסים בשלמא‬
‫דמר ני הו רבא ו מבק שי ם ברכתו סלה‪.‬‬
‫מנ ח ם מענדל הד׳ל‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א׳ כהנא‪ ,‬ספר החסידות‪ ,‬וארשה תרפ״ב‪ ,‬עט׳ ‪(189—188‬‬

‫א מ ר ת ר׳ א ב ר ה ם מ קו לי ס ק‬ ‫ל״ב‬
‫אל ר' שניאור־זלמן מלאדי‬

‫] ‪ [ 28‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק לר׳ שניאור־זלמן מל אדי‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫] ט ברי ה י שבט ת ק מ ״ו ?[‪.‬‬
‫הייל מן‪ ,‬בית רבי‪ ,‬דף י״ד‪ ,‬על־פי כתב־יד )עיין שם‪ ,‬עמ׳ ‪,24‬‬
‫הערה ג׳(‪.‬‬
‫ה מ בי א לדפוס מיי ח ס ה לשנת ת ק מ ״ו וכן תוכנה נו תן‬
‫עידוד רש״ז לקבל עליו א ת הרבנות‪ .‬יש מ קו ם לשער‪,‬‬
‫שנכתבה בעת ובעונה א ח ת עם מכ תבו של ר׳ מנ ח ם־ מנד ל‬
‫בעניין ז ה )לעיל‪ ,‬איגרת ‪ ,( 27‬כלומר‪ ,‬בערך בשבט ת ק מ״ו‪.‬‬

‫וז״ל ה ר ד א״ ק במכ תבו מ שנה הנ״ל‪.‬‬

‫לידיד ה׳ ישכון לבטח עליו חופף רוח ה׳'ז ה סיני א הו בי ידידי ו ח מ ד ת‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪148‬‬

‫באור‬ ‫לבי אל ה׳ הרב ה מ או ה ״ג אור מופלג פלג א ל קי ם מלא כבוד‬

‫תורה ורוח דעת וי ר א ת ה׳ צדיק ונושע כ׳ מוהר ש״ז! נ״י‪.‬‬
‫י חי שמו לעולם‪ .‬ורב שלום בי תו ובניו הנ עי מי ם ו מו פל אי ם מפז‬
‫מ טו ל אי ם ה׳ עליה ם י חיו ועיני א בי ה ם רו או ת כי״ר א ״ ס ‪:‬‬
‫א ח ד״ ש מגודל ידי דו ת נפשי עוז ל א ל קי ם עתירתי כי ה׳ י איר נרו‬
‫בהלו נרו עלי ראשו וי תן ה׳ מגן ישעו לפרנס א ת ישראל ל אבי הן‬
‫שב שמים לה איר ולרומם או ת ם ל טו בה לבבם ולישא או ת ם כעל כנפי‬
‫נשרים‪ .‬מ או רו יזרח אור לישרים וזכות הרבים יעמוד לו לדור דורים‬
‫כו׳ ‪:‬‬
‫הן י ר א ת ה׳ הי א ח כ מ ה ללמד א ת בנ״י^ ל חז ק א ת לבבם ו הן בכ מה‬
‫ענינים שונים‪ .‬ברם א ל מ ל א לא ב א תי א ל א לדבר ז ה די להודיע א מ רי‬
‫נועם אשר מגודל ידידו ת נפשי הק שור ה בנפשו ב ש מח ה וגיל תבו אנ ה‬
‫בהגיעני בשורות שלומו ע״י שד״ר בר^ ו ה ר אני מכתב בכתב ידו א לי‬
‫ונ הני תי בו אבל לא ב מ ה שבתוכו כי כל מניע תו למשוך ידו מלקרב א ת‬
‫לב שלומי א מוני ישראל ל הודיע ם בינה ודעת ה׳‪ .‬ולדעתי שכל י מי‬
‫חיי ה א ד ם אף א ם אלף שנים י חי׳ אין די עולה העבודה נגד זכו ת‬
‫הרבים ל ה אי ר עיני ה ם ולזרעם א ח רי ה ם לדור דורים ו ת ק טן עוד ז א ת‬
‫בעיניו ישען ב א ל קי ם חיי ם שיטעו ם בקצה ה מ ט ה אשר י ט ע מו ממ ש‬
‫מעין עוה״ב כי ברבים היו עמדו עד שאין לחוש מפני כובד ה מ ש א כו׳‬
‫וממ ש אין לשער ולה שיג בה שגת שכלי איך אור השכל שופע ונובע‬
‫והלב כ מעין המתגבר הולך ודובר מי שרים דרכי ה׳ ויאירו דבריו‬
‫כפטיש יפוצץ סלע וה שו מעי ם יקבלו פרנסתם כל א׳ די צרכו‪ .‬ו ה א מ ת‬
‫אגיד לו הכי א חי הו א לו היי תי שוקל ב מ אזני השכל קוד ם נ סי ע תי‬
‫לארץ ה חיי ם מ ה ה מ צו ה הז א ת ו מ ה טע ם יש בה אפשר הי׳ מכריעה‬
‫ו א הו בי ידידי ידיד ה׳ ידע תי גם ידעתי ס‪ /‬בו ת כובד הענין עליו מ ח מ ת‬
‫שבתחלה הי׳ נר לרגלו דבריו בפ״ע וההרגל הגיע עד שהי׳ טוע ם מרפא‬
‫לנפש ו מ תו ק לחיך ואור עינים אשר לכן בשנותו א ת ט ע מו כל‬
‫ה ה ת ח לו ת ק שו ת יסע י ת דו תיו ההרגל הראשון‪ .‬ו א ת ה לך נ ח ה א ת‬

‫‪ 1‬מלאדי; מייסד חסידות חב״ד‪.‬‬

‫‪ 2‬גם באיגרת זו — כמו באיגרת ל״א — מתבקש ר׳ שניאור־זלמן ליטול על עצמו‬
‫את הנהגת החסידים ברייסין‪ .‬כאן המבקש הוא ר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬
‫‪ 3‬דומה‪ ,‬שצריך להיות ״כר ׳׳‪ ,‬כלומר‪ ,‬כוללות‪ .‬הכוונה לשד׳׳ר ר׳ שלמה־זלמן הכהן‬
‫)וראה לעיל‪ ,‬איגרת ל״א‪ ,‬הערה ‪.(2‬‬
‫‪ 4‬כלומר‪ ,‬אילו היה ר׳ מנחם־מנדל שוקל בדבר המצווה להנהיג את החסידים בחוץ־‬
‫לארץ‪ ,‬אולי היה מחליט להישאר בחוץ־לארץ‪.‬‬
‫‪149‬‬ ‫איגרת ל״ג‬

‫העם וקד ש ת ם היו ם ומ חר כה לחי עד ג אול ת עולם‪ .‬הכ״ד א הו בך‬

‫דו ש״ ת בלונ״ח‪.‬‬
‫אב רה ם ב ל א״ א כ מו ה ר״ר אלבסנדר ב״ץ ז ל ל ה״ ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״ש היילמן‪ ,‬בית רבי‪ ,‬ברדיצ׳ב תרס״ב‪ ,‬דף י״ד ע״א—ע״ב(‬

‫איגרת ר׳ מנ ח ם־ מנ דל וד׳ א ב ר ה ם‬ ‫ל״ג‬

‫ועוד עשרה מאנשי הכולל לחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 29‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ו ח אב רה ם מ קו לי ס ק‪,‬‬

‫ב ח תי מ ת עוד עשרה מאנ שי הכולל‪ ,‬לחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬סיון )י( ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חיב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ ח ; ובל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב י״ג‪.‬‬
‫החוד ש — לפי חי ב ת הארץ‪ .‬ב ל קו טי א מ רי ם ני תן ה ת אריך‬
‫״חצי ני סן״‪ ,‬ו הו א טעו ת בלא ספק‪ ,‬שכן יוצא מגוף‬
‫ה איגר ת — בשתי הנו ס ח או ת — שנכתבה ל א חר חוד ש‬
‫אייר ‪ :‬״ א מנ ם בחודש אייר נ שקט הענין לגמרי״‪ .‬ו אולי‬
‫‪.‬‬ ‫צ״ל ״חצי סיון״‪.‬‬

‫אג ה ״ ק הנשלח על ה פ א ס ט סיון ת ק מ״ו‪.‬‬

‫הנ ה ש מ ח ה וגיל ברעדה תבו אנ ה לקול צללו שפתינו‪ .‬כי נרננה ונודה‬
‫לה׳ כי אנף בנו וכי ישוב אפו ינ ח מינו‪ .‬ו ת הלו ת ה׳ לבשר ב הודו ת והלל‬
‫בקול גדול להריע מיד ה׳ אשר הו ה ו ה ח ל הנגף! פה עי ה״ ק‪ .‬א ם‬
‫א מנ ם לא נמשך הז מן כי מעט ורעים היו בערך שבועות שבעה מי מי‬
‫הפורים עד כ מ ה י מי ם בחודש אייר י ק ד י קו ד כי קוד אש‪ .‬ועצת ה׳‬
‫הו א ת קו ם או תנו בעיר בתווך שלא לנו ס אל א ח ת הערים כי אנ א‬
‫מפניו נברח כ״ א חבי עד רגע עד יעבור זעם‪ .‬סגרנו עצמינו בחצר ה ח ד­‬
‫שה אשר לי‪ .‬יו ת ר מערך מנין כדי להתפלל בציבור‪ .‬ת מיד ת הל תו בפינו‬
‫א ק צי רי ומריעי כדרכינו מעול ם ומצלינן בחיי דבית ישראל‪ .‬וכל‬
‫אשר מ מנו ראו וכן עשו ל ה ס תי ר מפני חרון אף ה׳ ב ח צ רו תי ה ם‬
‫ובטירו תם ועל הרוב עלתה בידם‪ .‬ואשר נסו ו ה מ לי טו בעו״ה רדפה‬
‫א ח רי ה ם וה שיגם ה מ כ ה ה מ ת ה ל כ ת הו א הי ת ה בעם כ מ אכול ת אש‪.‬‬
‫נפשות רבות ח ס רונן בי מי ם א ח די ם אלו מן הא שכנזים והספרדים‪.‬‬

‫הכוונה למגיפה שפרצה בטבריה בשנה ההיא‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪150‬‬

‫ו הנ ה מגודל נ סי נ סי ם ופלאי פל או ת ה׳ מ סי בו ת ה סי בו ת אשר הצילנו‬

‫מיד הרעים וגם דלה דלה לנו ל ה ס פי ק כל צרכינו בתוך ה ה סגר‬
‫ולהלוו ת מעו ת רב מ או ד כפי ה הצ ט רכו ת ל חיי ם ו ל מ תי ם וקצירי‬
‫ומריעי אשר היו הרבה מ או ד בבת א ח ת לא יוכל ה מכ ת ב הלז לבאר‬
‫א פ ס קצהו‪ .‬כי ב או תו הפרק הי ה נגף ב פ קיעין הרה נסו להסגיר שמה‬
‫במערה ועלתה בידם בעזה״ש‪ .‬א מ ת נפ שיה ם הצילו מלבד הפ סד‬
‫ב תי ה ם אשר היו לבז על רוב הב תי ם אשר נשארו בהעדר ה ש מירה‬
‫של הנעדרים או הנ סי ם מ ב תי ה ם מפני אין יושב בהם‪ .‬ולא נכרו‬
‫בחוצו ת כ״ א ה ר קי ם ו פו חזי ם וגוים להבדיל‪ .‬כי ערום ראה ונסתר‬
‫אשר לז א ת רבו עצ מו תינו לאלפים‪ .‬א ם א מנ ם א ס פ ר ה נא א ח ת‬
‫הגדולים אשר עשה ה׳ ו ח ס דיו להזכיר מה שג ת ה לו או ת ו ס פו קינו‬
‫מצרכי הז מן קצרה היריעה מהכיל‪ .‬איך מ ל אכ תינו נעשית ע״י‬
‫אחרים‪ .‬א מנ ם בחדש אייר נ שקט הרעה לגמרי‪ .‬עודנה תכלינה עינינו‬
‫להסגיר עד א ח ר העצרת^ וע תה גם ע תה שהיינו יכולי ם לצאת‬
‫ולבוא בעיר נ שמרים היינו כמו בהסגר מפני סביבו תינו ה קרובי ם‬
‫ו ה ר חו קי ם מד מ שק שהוא ס מו ך לעיר כאשר היינו סוגרים כל ה שנה‬
‫ד א ש תקד מפני עכו וצפתי׳ו לז א ת ה הו צ א ה רבה‪ .‬אבל א מרנו מ ה‬
‫לנו לספר כעת י א מ ר ל ה ם עלינו הל א ז ה אוד מוצל מא ש בין‬
‫השריפה‪ .‬כי אין הז מן גורם לבאר מפני נחיצ ת ה פ א ס ט ^ ועוד קצרה‬
‫רוחינו ותקצר נפשינו מלפרש הכל בפרטות באר הי ט ב כיד ה׳‬
‫ה טו ב ה עלינו‪ .‬ו אי ״ ה בהרחיב ה׳ לנו בהרחב הז מן נרחיב הדיבור‬
‫לכל צדיק וצדיק גדולת ה׳ ונפל או תיו אשר עשה עמנו אל עליון‪.‬‬
‫עליו הושלכנו י הבינו מד א בון נפשינו‪ .‬וז ה לנו ה או ת אכול אכול‬
‫ה שנה וכר‪ ^.‬שבעונותינו הרבים ז ר עו‪/‬ו ל א קצרו כלל‪ .‬ו מ אן די הי ב‬
‫חיי יהב מזוני‪ ®.‬ו היינו אך ש מ חי ם וטובי לב כי טוב ה׳ כי לעולם‬
‫ח ס דו ו ח ס ד ה׳ מעול ם ועד עולם על יריאיו‪ .‬ו הנ ה א מ ר תי עם הספר‬
‫לרבות ה ח תו ם למען דעת שלומם הטוב‪ .‬אבל מפני נ חי צ ת ה פ א ס ט‬
‫רבים מבני עמינו לא באו עה״ח« אשר לא היו מן היודעין ב או תו‬
‫פרק‪ .‬ו מ ה גם א חינו שבפקיעין ובצפת״ו ושבדרך אר ם צובא‪ .‬וז א ת‬
‫להודיע שכל ה ח תו מי ם פה שלמים ה ם א תנו עם הנ שים ו ה ט ף אשר‬
‫לא באו ע ה״ ח ובשורה מו צ א ת לפני ק רו ביה ם נזכירם‪ .‬ה ״ ה א״ ר‬

‫כלומר‪ ,‬להישאר בהסגר עד לאחר חג השבועות‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פירושו‪ :‬יציאת הדואר‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫על־פי‪ :‬׳׳אכול השנה ספיח ובשנה השנית סהיש״ )מלכים ב׳ י׳׳ט כ״ט(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬מי שנותן חיים‪ ,‬יתן מזון)על־פי בבלי תענית ח׳ ע״ב(‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪-‬‬ ‫שכן התפזרו במקומות רבים‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪151‬‬ ‫איגרת ל״ג‬

‫מו״ה^ גרונם ה כ הן וביתו חיים‪ .‬א״ר פישל ז א סל אוור ונפשות בי תו‬

‫חיים‪ .‬א״ ר פישל מ פו ד ק א מין ונפשות בי תו חיי ם‪ .‬ר׳ מ אי ר בוכווער®‬
‫עם נ״ב חיים‪ .‬נכדיי הרב ה ח סי ד ה צדי ק כ ק ש״ת מו ״ ה מ שולם‬
‫זו ס מן כולם חיים‪ .‬בן ובת של הרבני הישיש מו ״ ה שמשון מ פ א ריד א ק‬
‫חיים‪ .‬א״ ר א ה רון הגדול חי׳ ^ גם מ מ דינ ת רייסין ר׳ שמעון פאליצקר‬
‫עם נ״ב חיי ם‪ .‬ו הנ ה ידידי נפשי מ ה מ או ד ח ש ק ה נפשי לספר מציון‬
‫שם ה׳ ו ת ה ל תו מארץ לכל ה או תו ת ו ה מו פ תי ם נ סי נ סי ם אשר הי׳‬
‫בכל הי ד ה חז ק ה‪ .‬וכל ה מ או רע הגדול אשר עבר עלינו למען דעת‬
‫צד קו ת ה׳ וישישו ב שמחה‪ .‬אבל מפני נ חי צ ת ה פ א ס ט לז א ת א ח ת‬
‫שאלתי או ת ה אבק ש מידיד ה׳ גזבר הנ א מן א הו׳ מו ״ ה ישכר בער‪1°‬‬
‫ל ה ע תי ק ה מכ ת ב ולשלוח לכל או ה בי הצדיקי ם‪ “ .‬ובפרט של נכדי‬
‫ע ש״ט “ אשר נפשי ק שורה בנפשם ושישישו ב ש מחה א תנו משוש‬
‫נשוש ב ה׳ ותגל נפשינו ב א ל קי ם ח ס ד אל כל היו ם לא ת קו ם פעמיי ם‬
‫צרה‪ .‬מן המיצר קר אנו י ה ועננו במרחב שבטו ומ שענתו ה מ ה‬
‫ינ ח מינו‪ .‬ובצופיותינו צפינו לישועה ישועת ה׳ אשר עין בעין נראה‬
‫בשוב ה׳ א ת שיבת ציון ותגלנה בנות י הו ד ה למען מ שפטי ה׳ כ מו ת‬
‫עיניתנו כן י שמחינו‪ .‬ש מחו בה׳ וגילו צדי קי ם והרנינו כל ישרי לב‬
‫חז קו ו א מ צו לבבכם כל ה מי ח לי ם לה׳ שלום‪ .‬השפל ב א מ ת ‪:‬‬
‫מנ ח ם מענדיל ב ה ר״ מ ז ל ה״ ה‪ .‬ונ א ם אב רה ם ב א״ א מו ״ ה אלכסנדר‬
‫כ״ץ ז ל ה״ ה‪ .‬ונ א ם אליעזר זו ס מ אן ב מו״ ה י צ ח ק ז ל ה״ ה סו״ד‪ .‬ונ א ם‬
‫צבי הירש ב מו״ ה אב רה ם סג״ל מ ה א ר קי‪ .‬ונאם מ שה בהרב ר׳ מ״ מ‪.‬‬
‫ונאם דוב בער ב מ ה ״ו עזריאל ח ה״ר‪ .‬ונ א ם יו א ל ב מ ה״ו מ שה ז״ל‪.‬‬
‫ונ א ם שלמה זל מן ב מ ה״ו צבי הירש הכ הן‪ .‬ונא ם י חי א ל מיכל ב מ ה״ו‬
‫אב רה ם ז״ל‪ .‬ונ א ם שלמה בהרב נתן נטע זצ״ל‪ .‬ונאם ישכר בער‬
‫ב מ הו׳ א לי׳ ז״ל‪ .‬ונ א ם נפתלי צבי ב מ הו׳ אליעזר מווי ט עפ ס ק‪ .‬ונ א ם‬
‫א ה רן ה ק טן מ ס מי ל א אשר כעת עומד ומשמש א ת אד מו״ ר‬

‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ׳׳ז‪ ,‬דף נ״ח ע״א—ע״ב(‬

‫‪, 7‬על ר׳ שמואל־גרונם הכהן ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.615‬‬
‫‪ 8‬ראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.621‬‬
‫‪ 9‬חיים‪ .‬ראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳)^‪.61‬‬
‫‪ 10‬אחד ממנהיגי החסידים ברייסין‪.‬‬
‫‪ 11‬היתה זו הדרך להפיץ את מכתבי החסידים‪.‬‬
‫‪ 12‬דומה‪ ,‬שצריך להיות ״הבעש״ט״‪ .‬נכדי הבעש״ט הם ר׳ אפרים מסודולקוב ור׳ ברוך‬
‫‪-‬‬ ‫ממז׳יבוז׳‪.‬‬
‫‪ 13‬מראשי החסידים בגליל‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪152‬‬

‫אי גי ת ר׳ מנ ח ט‪ -‬מנ דל‬ ‫ל״ד‬

‫אל ד׳ יעקב מ ס מ ו א י א ו‬

‫] ‪ [ 30‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק אל ר׳ יעקב ס מוליאנר‪.‬‬

‫טבריה‪ ,‬יו ם א׳ פ׳ דברים ]כ״ז[ ב ת מוז ת ק מ״ו‪.‬‬
‫האיגר ת נדפ סה בס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב ט״ז‪.‬‬

‫בע״ה היו ם יו ם א׳ פ׳ דברים ת מוז ת ק ״ מו לפ״ק‪ .‬פ״ ע ה ק טבריא‬

‫תו״בב‬
‫יעקב אי ש תם ו מ ת מ ם עם ת מי מי ם‪ ,‬ה ״ ה א הו בי ידידי כנפשי ולבבי‪,‬‬
‫ה ״ ה הרבני המופלג בתורה וי ר א ה הוו תי ק גזבר הנ א מן כבוד מו ״ ה‬
‫יעקב נ״י‬
‫יתבשר שלומנו ושלום אנ שי בתינו ו הנלווי ם אלינו‪ ,‬ושלום רב חביבי‬
‫ה מ פו ר ס ם מו״ ה רר אברה‪ 13‬ה ב ה ף נ״י‪ ,‬וירונו וי ש מחו חפצי צדקי‪,‬‬
‫על ח ס די‪ .‬ד׳ כי לא ת מו ולא כלו רח מיו‪ ,‬ו הי׳ לנו ל מ ח ס ה ול מ ס תור‬
‫ביום חרון אפו אשר בערה כאש ח מ תו פה ע ה״ ק מי מי הפורים עד א חר‬
‫הפ ס ח דבר כבד‪ ,‬ו הו א י ת׳ ב ר ח מיו ו ח ס דיו ה מרובי ם גדר בעדינו ולא‬
‫יצא א ח ד מ מנו מ פ ת ח בי תו ה חו צ ה‪ ,‬ו היינו סגורים ו מ סוגרי ם מפורים‬
‫עד שביעות^ ו הנ ה ח ס די ד׳ אזכיר אשר בנה לי בית נכון ונשא‪ ,‬אשר‬
‫נ א ספו אלי חברים מ ק שיבי ם ל קולי בחצרי‪ ,‬גם כי ק טן הו א מהכיל‪,‬‬
‫ה מו ע ט ה חזי ק א ת המרובה‪ ,‬וה תפללנו ב מנין ערב ובקר וצהרים‪,‬‬
‫ו ר אי תי בעיני כי דבר ד׳ הו א אשר הי׳ סי ב ת הבי ת בהבנותו לסי ב ת‬
‫הצלתינו‪ ,‬ו הנ ה אי ״ ה או סי ף ידי שנית‪,‬לבאר פרטי הנ ס לפרסו מי ני ס א‪,‬‬
‫וראה ו שמח לבם‪ ,‬גם כי נידוננו בגרעון כסף ו חובו ת מרובות‪ ,‬כי בי מי‬
‫ה ה סגר הי׳ כל דבר ודבר כפול ששה ב מ ק ח‪ ,‬גם כי ה שנה הז א ת בעו״ה‬
‫נידונה בשתי רשות מ ת ח ל ת ה ועד סו פ ה ^ כי גם זרעו ולא קצרו בעו״ה‬
‫מ ח מ ת העדר ג שמים ‪ :‬ו הנ ה א הו בי ידידי ידעתי א ת לבבו הנ א מן ולבב‬
‫כל אנ שי שלומנו שבמדינת רוסי א‪ ,‬כי יותר מא שר בכוח ם עושים‪,‬‬
‫וכוונתי ב הודע ה ז א ת למען כל י חי ד וי חי ד כי דלו מ אוד ככתוב שיעמדו‬
‫לעזרתם‪ ,‬כי בעז״ה הידועי ם לכם ה ם חיי ם ו קיי מי ם כה י חיו לעד‪,‬‬
‫מו ב ט חני על שלומם ו טוב ת ם כל הי מי ם‪ ,‬ועתה אנ חנו עומדי ם על‬

‫ר׳ יעקב מסמולייאן )וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬ ‫‪1‬‬
‫מקוליסק‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫צריך להיות ״שבועות״‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫על־פי בבלי ראש־השנה ט״ז ב׳‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪153‬‬ ‫איגרת ל״ה‬

‫ה מ צפ ה מ תי יבוא א הו בנו מו ״ ה שמואל גרונס ה כ ה ף נ״י; ואז נודיע‬

‫בכתבים די הצורך מפורש באר היטב‪ ,‬ו מ ח מ ת כי לא ידעתי כ מ ה‬
‫יתעכב ה מכ ת ב הז ה ביד ה מו כ״ז הרבני ה מופל א מו ״ ה דניאל‪ 6‬ד׳י‬
‫לא ה א רכ תי‪ ,‬ו ס מ כ תי על מכ תבי ם א ח רי ם שאכתוב אי ה״ ש ‪:‬‬
‫דברי ה מ ע תי ר‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ‪ 0‬מענדיל בהרב מו ״ ה מ שה ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫בני ובני בני פורסים בשלומו ‪:‬‬

‫)מתוך ; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ט״ז‪ ,‬דף כ״ב‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫איגרת ר׳ מנ ח ם־ מנ דל ור' א ב ר ה ם‬ ‫ל״ה‬

‫אל ר׳ יעקב מ ס מו ליי אן‬

‫]‪ [ 31‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫אל ר׳ יעקב ס מולי אנר‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק מ״ו‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף כ״ ט ע״ א וע״ב ; בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ו‬
‫ע״ב — נ״ז ; ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב ז׳ ; ובספר ה ח סי דו ת‬
‫לא׳ כהנא‪ ,‬עמ׳ ‪ .183— 182‬בלי דברי ר׳ אב רה ם — גם‬
‫במכתבי קודש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף ד׳‪.‬‬
‫פרט ה שנה נמצא רק ב חי ב ת הארץ‪.‬‬

‫י ה א שלמא רבא ל א הובנו ידידנו נ א מן רוח ה ״ ה הרבני ה מופל א‬

‫הוו תי ק כבוד מו ״ ה יעקב מ ש מ א ליי ף נ״י ויזרח‪.‬‬
‫ידוע לי׳ עוצם ר חי מו תי׳ וחביבו תי׳ עפ״י פעלו‪ ,‬אשריו ויפה זכה בו‪ ,‬מ ה‬
‫טוב ח ל קו ו מ ה נעים גורלו‪ ,‬ידיו רב לו‪ ,‬י הי שלום בחילו‪ ,‬שלוה‬
‫ב א ר מנו ת א ה לו‪ ,‬עד כי יבוא שילה‪ ,‬ו מ הוד עין אנ חנו ת״ל על רוב‬
‫שלומנו‪ ,‬ושלום ישיבתנו‪ ,‬פה עיר עז לנו‪ ,‬ששים ו ש מ חי ם לעשות רצון‬
‫קונינו‪ .‬הנ ה שמענו א ת תפלתו‪ ,‬ראינו ת חנ תו במכתבו אלינו‪ ,‬ע״כ‬
‫זכרונו בא לפנינו‪ ,‬ת מיד בכל עת תפלתנו‪ ,‬ישמע אל ויעננו‪ ,‬א מן‪,‬‬

‫‪ 5‬יצא כשד״ר מטעם החסידים; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.616—615‬‬
‫‪ 6‬כנראה פאליצקער; וראה עליו; יערי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ 618‬ו־‪.624‬‬
‫■‬ ‫^‬ ‫‪ 1‬ר׳ יעקב מסמולייאן)וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪154‬‬
‫גם שם בארה גודל ה ת א מ צו תו בכל עת ועונה‪ ,‬ועתה א ם שכרו‪ ,‬מעט‬
‫לעת הצורך כפי ה שנים ירבה בעצמו^ בלי שום שאלות חכם‪ ,‬אבל‬
‫על עיקר בק שתו עבור בניםף כי א ח רי רואנו גודל תפלתו ו ה ש ת ט חו תו‬
‫לפנינו‪ ,‬ו טענו תיו הע צומו ת ש הי א ל תכלי ת ע ס ק ה מ ל א כ ה‪ ,‬בושת‬
‫פנים כ ס תנו‪ ,‬כי ה ת ח ת א ל קי ם אנו‪ ,‬היו הי׳ דבר השם ביד הבעל שם^‬
‫ויגזור או מ ר וי ק ם‪ ,‬א ח ד הי׳‪ ,‬ו מ ה ק ד מוני ם לא ק ם כ מו הו‪ ,‬ו א ח ריו‬
‫על עפר מי י קו ם‪ ,‬הגם שכמה גדולי צדי קי ם בדורנו פה לה ם וידברו‬
‫א ת אשר י ב ט חו‪ ,‬לא כן אנכי עמדי‪ ,‬אבל אגיד לך א ת ה א מ ת א ת‬
‫הרשום בכתב א מ ת‪ ,‬ו הנ ה הי א‪ ,‬שהרי א ת ה עו ס ק במלאכ תך בכל‬
‫לב ונפש בל א״ ה‪ ,‬ופרנסתך נ תונ ה לך לפי דעתך והצטרכותך בל א״ ה‪,‬‬
‫א״ כ מ ה איכ פ ת לך א ם תרגיל א״ ע לפ תות א ת לבך שיהי׳ ה ע ס ק‬
‫לש״ש ג״כ‪ ,‬ובלבד שלא י הי׳ שוא וטפל‪ ,‬אדרבה הלש״ש י הי׳ עיקר‬
‫ו א מ ת ופרנסתך ת הי׳ טפילה‪ ,‬א ם תרגיל א״ ע יכול תוכל בודאי‪,‬‬
‫בכדי ש תהי׳ מן ה ת מ כין ד או ריי ת א ב א מ ת‪ ,‬שכשאני לעצמי מ ה אני‪,‬‬
‫אבל א ת ה מו תר לך ל ה א מין שאנחנו צדי קי ם ו עו ס קי ם בתורה‬
‫ובעבודה ת ח ת שער ה שמים‪ ,‬ו א ח רי כל ה א מ ת שלבך י הג ה לש״ש‬
‫ב אמ ת‪ ,‬ו אנ חנו עבדי ד׳ ב א מ ת‪ ,‬ו א ם אף גם ז א ת א מ ת שאין שום‬
‫אפ שרות עו ה״ב בלא בנים‪ ,‬בוד אי י היו לך בנים‪. ,‬כמאמר רז״ל )אבות‬
‫פ״ה מכ״ א( כל ה מז כ ה א ת הרבים אין חטא‪ .‬בא על ידו‪ ,‬כדי שלא‬
‫י ה א הו א בג״ע ורבו בגיהנם‪ ,‬וכ״ש ו ק״ו ל ת מכין ד או ריי ת א ב א מ ת‪,‬‬
‫שבודאי נעשה נפש א׳ עם הבעל תורה‪ ,‬ו ה ת מ כין נ ק ר אי ם רגלים‪,‬‬
‫כמבואר בזוה״ק^י ע״פ )בראשית ל״ב כ״ו( ויגע בכף ירכו א לין אינון‬
‫ת מכין דאורייתא‪ ®,‬ו א״ כ איך אפ שרות הענין שתהי׳ הנפש בג״ע‬
‫ו א חד מאברי׳ ד היינו הרגלים בגי הנ ם‪ /‬ח״ו‪ ,‬ו א״ כ ודאי ה ש״י יפ קוד‬
‫א תכ ם לבנים וד״ל‪ .‬וע תה ב א תי להזכירו נידון מעמדות^ של א הו בנו‬
‫ידידנו וו תי ק הרבני ה מופל א שד״ר מור‪1‬רא״ז® נ״י וכו׳‪ .‬וגם אנ חנו‬
‫חפצים מ או ד ב חז ק ת י שיבתו א תנו‪ ,‬ו הנני דורש טוב תו ת מיד‪,‬‬
‫וה שיבו תי לו גמולו‪ ,‬ו מו ב ט חני ת מי ם פעלו‪ ,‬ו הנ ה בכדי ל חז ק ולאמץ‬
‫לבו בגבורות בעת עשיית מ ל א כ תו מ ל א כ ת שמים‪ ,‬מו ב ט חני שאינו‬
‫מן הצורך‪ ,‬א ח רי ידיע תנו עוצם ע ס קו ב א מונ ה עד הנ ה ל ה חזי ק‬

‫כלומר‪ ,‬הרשות בידו להגדיל את משכורתו‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫מאחר שלא היו לו צאצאים‪ ,‬ביקש את עזרתו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫הבעש״ט‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫חלק א׳‪ ,‬דפים ח׳ ע״א‪ ,‬קע״א ע״א‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פירושו‪ :‬הלומדים תורה הם־הם התומכים — הרגליים — של התורה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫כלומר‪ ,‬מצבו‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ר׳ אליעזר זוסמן; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.613—612‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪155‬‬ ‫איגרת ל״ו‬

‫י שיבתנו ו ה ס רי ם למ שמעתינו‪ ,‬ו א ם ק טן הו א בעיניך גדול הו א אצלנו‪,‬‬

‫הן ח קו ק הו א על כפים‪ ,‬לזכרו ת מיד י ה מו מעינו‪ ,‬ולהעתיר אל ד׳‬
‫בעדו‪ ,‬ובעד בי תו שיזכו לזרע קיי ם‪ ,‬ו א חרי שיקדיש א ת נפשו וגופו‬
‫ב א מ ת ל שמים‪ ,‬ל היו ת מן ה ת מ כין ד או ריי ת א בארץ ה חיי ם מו ב ט חני‬
‫בחי ה חיי ם שי חיי הו מיו מי ם‪ ,‬ויוסף לו ת ת כו חו שבעתים‪ ,‬ויזכ ה‬
‫לבני חיי ו מזוני כי מי שמים‪ ,‬ובא לציון גואל וירושלים‪ .‬א מן ‪:‬‬
‫כותב ו חו ת ם פה עיר ה קדו ש ה טבריא תובב״א ‪:‬‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל בהרב מו ״ ה מ שה ז צל״ל ה ה ‪:‬‬

‫דברי הרב מ' אב ר ה ם הכ הן ‪:‬‬

‫הגם שלא הי׳ מן הצורך להאריך‪ ,‬רק לבוא ע ה״ ח על דברי הרב שי׳‬
‫שנדברו בינינו מענין הלז קוד ם כ תיב תו האגרת הלזו‪ ,‬אעפ״כ לא‬
‫הני חוני נפשי ורוחי ל ה ת א פ ק ולהודיעו ה א מ ת ל א מ תו‪ ,‬ש אהבה‬
‫ה מ סו ת ר ת אשר י ר א ה רומע״ל בדברי הרב נ״י אינ ה מו שגת מ תו ך‬
‫הכ תב א ח ת מני אלף מ א ת אשר עם לבבנו עמו‪ ,‬ואעפ״כ תו כ ח ה‬
‫ה מגול ה טו ב ה מ מנ ה א׳ על ת״ ק‬
‫דברי ד ש״ת מלב ונפש מ א ה ב תו ה שמורה לנצח בקשרי עבותות‬
‫לעורר ר ח מי ם עליו כרצונו ו כ או ת נפשו‪ ,‬א״נ כל הי מי ם ­‬
‫א ב ר ה ם ב ל א״ א מו ״ ה אלכ סנד ר כ״ץ ז ל״ ה ה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוג תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ז'‪ ,‬דף י״ב‬
‫ע״ב עד דף י״ג ע״ב(‬

‫איגרת ר׳ מנ ח ם־ מנ דל ור׳ א ב ר ה ם‬ ‫ל״ו‬

‫א ל ח סי די ם בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 32‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫טבריה‪ ,‬ת ק מ״ו‪, .‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף ל׳ ע״א וע״ב‪ ) .‬מ ת חיל ״למען ה שלו ם״‬
‫ו מ סיי ם ״ה שלו ם ה א מ תי״( ‪ ,‬בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ ה ;‬
‫ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב י׳‪- .‬‬
‫על־פי הנדפ ס — באגרת הקד ש‪ ,‬ח מו ש״ד‪,‬׳דף ח׳ ע״ א וע״ב‬
‫) מ ת חיל ״ו א ה ב ת כ ם א א רי ך בז ה״ ; ב מהדו רו ת א ח רו ת‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪156‬‬
‫שינויים קלי ם בפאגינאציה(‪ .‬דברי ר׳ אב רה ם גם ב מכתבי‬
‫קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג; דף ה׳ ע״ב — ר ע״ א )עד ״ ב מ קו ם‬
‫ה שלום ה א מי תי״(‪.‬‬
‫פרט ה שנה נמצא רק בחיב ת הארץ‪.‬‬

‫אג ה ״ ק מ א ד מו״ ר קדו ש עליון מו ״ ה מ ״ מ זי׳׳ע מ״ ש ת ק מ ״ו ‪:‬‬

‫למען ה שלום א חינו אנ שי לבבינו ו א ה ב ת חבירים רגע אדבר להודיעכם‪.‬‬
‫גודל ה שלום לכל הקרוב אלינו וקרבו א ל קי ם יחפצון‪ .‬מי האי ש חפץ‬
‫חיי ם או ה ב י מי ם מד ת חכ מי ם‪ .‬הן י ר א ת \ז> הי א ח כ מ ה ל ה ק טין עצמו‬
‫לפני חבירו כי מ אן ד אי הו זעיר אי הו רב ו מ אן ד אי הו רב אי הו זעיר^‬
‫הנ ה היו״ ד הו א ה ק טון שב או תיו ת מור ה על ח כ מ ה המ שפיע לכל‬
‫ה מ דו ת ו ה ח כ מ ה ת חי ה וכר כמבואר בס׳ חס»ל^ איך שירגיל ה א ד ם‬
‫א״ ע ב מד ת ה ח כ מ ה העליונ ה לתועלת חבירי ם ע״ש וכ מבו אר בס׳‬
‫יעב״ץ^ ושאר ספרים שכל עיקר א ה ב ת חבירים מכל ה מו ס רי ם‪ .‬כאשר‬
‫יספר אי ש אל רעהו בהגיד לו א ת כל לבו עצת היצר אשר בקרבו‪.‬‬
‫הנ ה הדיבור בעצמו פועל י שועות ומ שם יפרד היצר‪ .‬מלבד כי טובי ם‬
‫ה שנים אשר השני י קו מו בעצת ה׳ הי א תקו ם‪ .‬ו הנ ה ב א ח דו ת נכלל‬
‫ו א ה ב ת לרעך כמוך‪ .‬ו מ א מ ר ם ז״ל מ ה לעלך סני לחברך לא תעביד‪.‬‬
‫ומן ח מ דו ת שה תורה נ קני ם בה ם מונ ה והולך מדו ת הנ קני ם ע״י‬
‫א ח רי ם כמבו אר שם בדבוק חבירים בפלפול ה ת ל מי די ת וה מכיר א ת‬
‫מ קו מו או ה ב א ת הבריות או ה ב א ת ה תו כ חו ת ולא מגי ס לבו נושא‬
‫בעול עם חבירו מכריע לכ״ז מ ע מי דו על ה א מ ת וכו׳ ו א מז״ ל א ם אין‬
‫שלום אין כלום‪ .‬כללא ד מ ל ת א ועיקרא ושרשא דכולה לא מצ א‬
‫ה ק ב״ ה כלי מ חזי ק ברכה א ל א השלום‪ .‬ואיש אל א חיו ידו ב קו‬
‫ד בי קו ת הנפש ו תדביק נפשם כאיש א׳ חבירים מ ק שיבי ם ל קול ה׳‬
‫איש א ת רעהו יעזורו ל ה חזי ק במעוזו י))‪/‬שה ה׳ שלום‪ .‬ה׳ עוז לעמו‬
‫וגו׳‪ .‬ו אני תפלתי לך עת רצון א ל קי ם ברוב ח ס דו יעננו מהר קד שו‬
‫ב א מ ת ושלום ‪:‬‬
‫דברי אד מו״ ר בוצינא קדי שא א ״ א קדוש ה מ פו ר ס ם מו ״ ה א ב ר ה ס‬
‫הב הן הגדול ‪:‬‬

‫על־פי הזוהר‪ ,‬חלק א׳‪ ,‬דף קכ״ב ע״ב‪ .‬ייתכן‪ ,‬שיש כאן רמז למאבק בין ר׳ שניאור־‬
‫זלמן מלאדי ובין הצדיקים בארץ־ישראל על הנהגת החסידים בחוץ־לארץ )וראה‬
‫גם להלן‪ ,‬הערה ‪.(8‬‬
‫בספר ״חסד לאברהם״ לר׳ אברהם אזולאי‪ ,‬שיצא לאור בזלצבאך בשנת תמ״ה‬
‫ובמהדורות נוספות‪.‬‬
‫ר׳ יוסף יעב״ץ‪ ,‬שחי בימי גירוש ספרד‪ .‬בכתבי החסידים הרבו לצטט אותו‪ .‬ראה‬
‫עליו‪ :‬ג׳ נגאל‪ ,‬׳‪':‬דעותיו של ר״י יעבץ על פילוסופיה ומתפלספים״‪ ,‬תורה ומצוות‪,‬‬
‫אשל באר־שבע‪ ,‬א׳)תשל״ו(‪ ,‬עמ׳ ‪.287—258‬‬
‫‪157‬‬ ‫איגרת ל״ו‬

‫ול א ה ב ת ה שלום אשר הו א י סו ד מו ס ד עיקרא ושורשא דכולה ביה‬

‫ו מני ה לא תזוע‪ .‬א מ ר תי יש לפזר^ ונוסף עוד על מכתב קודש דאור‬
‫בהיר הרב שי׳‪ .‬הנ ה כל ספר קודש מ ל אי ם מענין ח כ מ ת הצירוף או ת‬
‫א׳ עם כולם וכולם עם א׳ ובצירופי או תיו ת ה תו ר ה נבראו כל ה עו ל מו ת‬
‫וכל הברואים‪ .‬ו הו א הגורם שאין צדיק דו מ ה לחבירו וכו׳ ‪:‬‬
‫ולפן ארז״ל שאין פרצופי אד ם דו מי ם ז ה לזה מ ח מ ת שגגי שרשיהם‬
‫ו או רו תי ה ם ה מ אי רי ם אל עבר פיניהם‪ .‬וכולם צורך גבוה הם‪ ®.‬א ם‬
‫א מנ ם מ ק ר א מל א הו א וצדיק י סו ד עולם וכן ארז״ל בהבראם‬
‫באברהם‪ ®.‬וכן א מ ר רשב״י אנ א סי מנ א בעלמא^ וא מר ג״כ א ם שנים‬
‫ה ם אני ובני הם‪ .‬ו א ם א ח ד אני הו א הרי שדי בצדיק א׳‪ ®.‬הנ ה‬
‫א מי תו ת הענין הו א וד אי כי ה א ד ם עולם ה ק טן כלול מכל העול מו ת‬
‫ואפשרי ל היו ת י סו ד כל ה עו ל מו ת ו אינו דו מ ה למלך ב״ו שצריך ב״ א‬
‫הרבה ל מ ל א כ ה א׳‪ .‬ברם הענין הו א כי עיקר שרשיהו הו א מצירוף‬
‫א׳ הגובר ב מדה א׳ עי קרי ת כ מ א מ ר ם ז״ל הו א הי ה מונ ה שבחן של‬
‫ח כ מי ם וכו׳ ו א ח ריו נגררין כל ה מ דו ת וה שתל שלות הכלולים בו שהרי‬
‫כלול הו א מן הכל וכל מד ה כלולה מן הכל‪ .‬אבל אינו דו מ ה עליית‬
‫ה מ דו ת ה עי ק רי ת ושרשית ליתר ה מ דו ת הנגררים א ח רי ה שאינם כ״ א‬
‫דרך אגב גררא כידוע מענין ח ס ד שבגבורה וכן בכל ה מ דו ת אשר לכן‬
‫כל הנ ש מ ה תהלל י ה כולם שווים לטובה‪ .‬אשר לכבודו בראם ע״י‬
‫הצירופים הנ ה עיקרו של ז ה אינו עיקרו של ז ה וכ״א עולה בעיקר‬
‫שרשיהו וכל ה מ דו ת נגררים אחריה‪ ®.‬לכן לא א ת אשר י ר א ה אד ם‬
‫צדיק א׳ הגובר מ או ד לעבודת בוראו‪ .‬ו ה מ ד ה הגוברת בו לנצח על‬
‫מ ל א כ ת ה׳ ב מד ת הנ צ חון שהיא עיקר שורשה‪ .‬ומפני היו ת מד ה זו‬
‫ת ח תונ ה ונגלות לכן נראה לעיני כל‪ .‬ואפשר ל היו ת א׳ גדול מ מנו‬
‫שאין ניכר כ״כ מפני היו ת מד תו העי ק רי ת ושרשית מ ס ת ר ה מד ריגה‬
‫מד ה ד א ת כ סי א יותר לכן אין נראה לעין‪ .‬ו הנ ה כ״ א מעלה יתר‬
‫מ דו תיו אגב גררא‪ .‬וז הו ישראל ערבים זב״ז ומעורבין באופן זה שכ״א‬

‫כלומר‪ ,‬להוסיף‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫פירושו‪ :‬לצורך אלוהים‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫כלומר‪ ,‬השוני בין בני־אדם תלוי ברצונו של הקב״ה )על־פי תנחומא‪ ,‬מהדורת‬ ‫‪6‬‬
‫‪.‬‬ ‫באבער‪ ,‬פרשת לד לך‪ ,‬ד׳(•‬
‫פירושו‪ :‬אני הסימן בעולם‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫גם כאן יש רמז למאבק בין ר׳ שניאור־זלמן ובין הצדיקים בארץ־ישראל )וראה‬ ‫‪8‬‬
‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.(1‬‬
‫פירושו‪ :‬לכל אדם יש תכונה אחת דומינאנטית‪ ,‬־שכל תכונותיו האחרות נלוות‬ ‫‪9‬‬
‫אליה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪158‬‬

‫כלול בחבירו וכ״ א יכול להעלו ת א ת חבירו כ שהם מקו שרי ם ב א מי תו ת‬

‫אל ה מ ד ה הגוברת בו שהוא שורשו ה עי ק רי ת שממנו לו ק ח מצירופי‬
‫או תיו ת כנ״ל‪ .‬אבל אינו יכול ל ה תעלו ת ע״י כ״ א ב ה ק טין עצמו לפניו‬
‫כי יש בכ״א מ ה שאין בחבירו‪ .‬ואפי׳ א ם א׳ גדול מחבירו יש מד ה‬
‫א׳ שחבירו גדול מ מנו ו ב ה ק טין עצמו לפני חבירו אפ שריות הדבר‬
‫שמ שכהו חבירו להעלו תו אל ה טו ב ה הו א ה עי ק רי ת אשר תשיג ידו‬
‫כידוע שהמקבל צריך ל היו ת ק טן מ ה מ שפיע וז הו א מ ר ם ז״ל מ אן‬
‫ד אי הו רב אי הו זעיר וכו׳‪ .‬כי יש לו ח ל קו ושורשו גם מ ה טו ב ה הו א של‬
‫חבירו שמעלהו מ מי ל א מובן מ אן ד אי הו זעיר ו מ ק טין עצמו לפני‬
‫חבירו וכן חבירו לפניו אז נדברו יראי ה׳ אי ש אל רעהו ויקשב ה׳‬
‫וישמע אל ויענהו מהר קד שו ס ל ה בברכה ר ח מי ם ו חיי ם ‪ :‬ושלום‪,‬‬
‫וגדול ה שלום שאין אש יכול ה לשלוט ב מ קו ם ה שלום ה א מ תי ‪:‬‬

‫)מתוך ; ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז‪ ,‬דף נ״ה ע״א—ע״ב(‬

‫ל״ז איגרת ר׳ מנחם־מנדל ור׳ אברהם‬

‫אל ר' יששכר־בער ואל ר׳ יעקב מסמולייאן‬
‫] ‪ [ 33‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬
‫לר׳ ישכר־בער ולר׳ יעקב מ ס מו ליין‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬טב ת ת ק מ״ז‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ ס ה ב ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכ תב י״ז‪ .‬נכתבה לא חר‬
‫ר בטבת‪ ,‬שכן מבשרים בו על בו או של ה שד״ר ר׳ שמואל־‬
‫‪/‬‬ ‫גרונם ב או תו יום‪.‬‬

‫אגר ת הקוד ש שנשלח על ה פ א ס ט ל ק׳ זא שלב^ ומ שם ליד מו ה״ רר‬

‫יעקב שמאליינר^ נר״יא ‪:‬‬
‫בע״ה פ ע״ ה ק טבריא תובב״א‪ .‬ט ב ת שנת ת ק ״ מזיין לפ״ק ‪:‬‬
‫טו ב ה לת שועת צדי קי ם גזברי הארץ אשר ד׳ דורש טוב ודובר שלום‬
‫כבוד א הו בנו ידיד ד׳ וידי״נ אוי תי הו‪ .‬שר האלף הרבני המופלג פלג‬
‫א ל קי ם מל א י ר א ת ד׳ הי א ח כ מ ה ודעת א ל קי ם חיי ם כ ש״ק מו ״ ה‬

‫‪ 1‬העיר זוסלאב שבווהלין‪.‬‬

‫‪ 2‬ר׳ יעקב מסמולייאן)וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬
‫‪159‬‬ ‫איגרת ל״ז‬

‫נ״י‪ .‬וכבוד יערי עם דבשי חביבי כנפשי אליו תדרשי שלום‬ ‫ישכר‬
‫ו חיי ם מ ה טוב ו מ ה נעים כבוד הרבני מופלא ומופלג בתורה ויר א ה‬
‫הוו תי ק כ״ש מו ״ ה יעקב מ ס מ א לייו נ״י ‪:‬‬
‫אד״ ש ברוכים ה ם וברוכים ב תי ה ם‪ ,‬ולכל ב הן חיי רוחי בקרבם ישחר‬
‫אל אל הו א הנו תן לה ם כח לעשות חיל; ו קו רא שם ד׳ יברך או תו‬
‫בשלום‪ ,‬ח ס די די עולם א שירה ל ת ת ם בשורה בע׳׳ה‪ ,‬מרב שלומי בע׳׳ה‬
‫ושלום בי תי ביפה אף נעים‪ ,‬וכל בנינו הנ עי מי ם הכל שלום‪ ,‬ו סיע ת‬
‫מ ר ח מינו כל העדה כולם קדו שי ם ובתוכם ד׳ שלום‪ ,‬חיי ם כולם היו ם‪,‬‬
‫ככל ה מבו אר בכ מה אגרו ת ש קדמנו לשלוח לבשרם בע״ה‪ ,‬א ח רי אשר‬
‫הצילנו ד׳ מ מ כ ת ה מ דינ ה אשר הוי׳ מיד ה׳‪ ,‬ועתה בע״ה סר מר‬
‫ה מו ת מ או תו פרק‪ ,‬ולא נשאר בכל הארץ וכל א חינו ה מוזכרי ם באגרות‬
‫הרא שונו ת כולם חיי ם ושלום‪ ,‬ויש מ ה ם אשר שכחנו מלהזכירם‪,‬‬
‫עכ״פ ה מוזכרי ם בוד אי כולם ב חיי ם ושלום‪ .‬ע תה א ת ם ברןלי ד׳‪,‬‬
‫תתבשרו מ בי א ת א הו בנו ידידנו הרבני ה מופל א הוו תי ק מו ״ ה שמואל‬
‫גרונם ה כ ה ף נ״י עם הרבני ה מופל א הוו תי ק מו ״ ה יעקב קלאצער^‬
‫נ״י שלום בגופם ובממון‪ ,‬וכל אשר לה ם ה בי או שלם בששה לחוד ש‬
‫טבת‪ ,‬ו ת חי רוחנו‪ ,‬ותרב לבנו בקרבנו על רב שלומם ושלום בי ת ם‬
‫ושלום כל אנ״ ש אנ שי לבבי‪ ,‬ועיני אל יר איו וגדולי ה צדי קי ם מ או רי‬
‫אור הד ב קי ם בד׳ א ל קי ם חיי ם כולם‪ ,‬כה י תן ד׳ לעולם‪ ,‬ולגודל ת שוק ת‬
‫בשורתם היי תי נחפז לכתוב ■שורותיים אלו תו מ״י על ה פ א ס ט ל שמח‬
‫לבבם דרך כלל‪ ,‬כי הנ ה דרך פרט כל ה אגרו ת כראוי ו כני מו ס מכ תבינו‬
‫מעולם יס תעף אי חו ר שילוחם ב ה אי שתא מפני ה ת מ ה מ ה ם לבוא‬
‫עד או תו פרק הנז״ל‪ .‬וע תה אל ירך לבבם‪ ,‬כי בעזה״ ש הכל שלום‪,‬‬
‫וי ק די מו שילוח ה מ עו ת ב ה אי שתא מ ה דאפשר‪ ,‬כידוע‪ ,‬לה ם מגודל‬
‫הו צ או ת ו ה רפ ת ק או ת‪ ,‬ו העי ק ר כדין‪ ,‬ה מ עו ת שנשלחו להכוללות מ ק׳‬
‫בראד על וועקסיל® של הנגיד מו ״ ה זל מן פערליש לא באו לידי גוביינא‪,‬‬
‫אשר לכן מזער הו א‬ ‫כידוע מ ה ס פינ ה שלו שלא הגיעה^ ל קו ט ט ] י‬
‫שהגיע לכוללות ב ה אי שתא כידוע‪ .‬לז א ת יראו ל מה״ ש לה שתדל‬
‫הרבה מ ה דאפשר ל מ ה ר הגבוי ול מהר לשלחו‪ .‬ו א חרי ק רי א ת ה מכ ת ב‬
‫הז ה בוו אלין י מ ה רו לשלוח ל מדינ ת רייסין‪ .‬ו הנ ה הרבה נ סי ם ונפלאו ת‬
‫יש לנו לרצות מ בי א ת שלום מו ״ ה שמואל גרונם ו מ א תנו‪ .‬ו אי ״ ה‬

‫מראשי החסידים בחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫השד״ר‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫חסיד שעלה עם השד״ר לארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫שטר‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫דומה‪ ,‬שהספינה טבעה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫דומה‪ ,‬שצריך להיות ״קושטא״‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪160‬‬

‫בפרטי ה מכ תבי׳ נאריך‪ .‬מלבד ראה זה כללא ד מל תא‪ .‬ה מוזכרי ם‬

‫באגרות הרא שונו ת כולם ב חיי ם ושלום‪ .‬גם יתבשרו מג שמי ברכה‬
‫שהיו בחודש זה לטובה‪ .‬עתה שלום והלך לפניה ם צדק א מ רי פי יגיד‬
‫תפלתם‪ .‬ועינינו אל ברכתם‪ ,‬ו הי ה זה שלומם‪.‬‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל בהרב מו ״ ה מ שה ז ל ל״ הה‪.‬‬
‫ונ או ם אב ר ה ם בן ל א א״ מ מו ״ ה א ל‪ 3‬סנד ר כ״ץ זצל״להה‪.‬‬

‫)מתוך‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב י״ז‪ ,‬דף כ״ב‬
‫ע״ב עד דף כ׳׳ג ע׳׳א(‬

‫איגרת ד׳ שלמה״זלמן‬ ‫ל״ח‬

‫אל חשידים גרושיה‬
‫] ‪ [ 34‬ר׳ שלמה־זלמן ל ח סי די ם ״ד מדינ ת רו סי א״‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬יו ם ג׳‪ ,‬כ״ ט בניסן ת ק מ״ז‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפ סה בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ ש מ״ ח ; ובס׳‬
‫ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכ תב י״ ט‪ .‬צי ט א ט מן ה איג ר ת —‬
‫הייל מן‪ ,‬בית רבי‪ ,‬עמ׳ ‪ , 12‬הערה א׳‪.‬‬
‫בברכת הארץ ני תן פרט ה שנה ת ק מ״ו‪ ,‬ונראה‪ ,‬שהוא‬
‫ט עו ת דפוס ב מ קו ם ת ק מ ״ז ; בשנת ת ק מ ״ו חל כ״ ט‬
‫בניסן ביו ם ה׳‪ ,‬ולא ביו ם ג׳‪.‬‬

‫כ״ץ מ מי לנ א‬ ‫מ ה מ פו ר ס ם מ ״ שז‬

‫בע״ה יו ם ג׳ כ״ ט ני סן ת ק ״ מזיין לפ״ק‪ .‬פ״ ע ה ק טבריא תו״בבא ‪:‬‬

‫למען א חי ורעי אדברה שלום ו ר ח מי ם מן ה שמים‪ ,‬כבוד הרבנים‬
‫המופלגי׳ יר אי ם ו שלמים וו תי קי ם ו ת מי מי ם דורשי א מ ת רודפי‬
‫צדק‪ ,‬ה מ סו כ כי ם בצל אור העולם‪ ,‬צופה ט מי ר ונעלם‪ ,‬אנשי א מ ת‬
‫ד מדינ ת רו סי א ה שי״ו ‪:‬‬
‫שמעו ו ת חי לבבכם‪ ,‬ותנו לבבכם ל הבין א מ רי א מ ת‪ ,‬כי הדברי׳ לא‬
‫הו צ א תי׳ מלבי‪ ,‬אבל שמעתים מ מורי ורבי^ יודעכם ומכירכ ם ועל‬
‫כתף נושאכם‪ ,‬ו אלו הן הנ א מ רי׳ בלשון קדוש‪ ,‬שבעת ק ר או שמע‬

‫‪ 1‬שד״ר החסידים‪ ,‬שעשה בשליחויות אחדות מטעמם והיה אחד מראשיהם; וראה‬
‫עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ 614 ,611‬ו־‪.619‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 2‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪161‬‬ ‫איגרת ל״ח‬

‫שעל ה מ ט ה; ושב לפניו ית׳ נגלו לו תעלו מו ת בני אד ם הק שורי ם‬

‫עמו‪ ,‬ויודע מ ה עשו בפרוטרוט; ויודע מ ה בכוח ם לעשות‪ ,‬ועד כ מ ה‬
‫תגדל א ה ב ת ם ועבודתם א ם ירצו‪ ,‬ועד היכן יגיע ולהיפוך ה היפו ך‬
‫ח״ו‪ ,‬ו א ם א ה ב ה ביני ה ם או שנאה‪ ,‬לא נעלם מ מנו דבר ק טן וגדול‪,‬‬
‫ועל כולם עומל ל ת קן ב״א הידועי׳ לו‪ ,‬הך בראיית גשמי או רוחני‬
‫שנתקרבו אליו פעם א ח ד בלב ב א מ ת‪ ,‬כ אלו ד מו ת דיו קנ ם ומלבו שם‬
‫ו הכנו ת ם וזריזו ת ם ועצלותם‪ ,‬א ת הכל ראו עיניו‪ ,‬ורוא ה בכל יום‪/‬‬
‫ו ה תי קון‪ ,‬יש מי שצריך ה ארכ ת זמן‪ ,‬ויש ב או ת ה שעה‪ ,‬בעזה״י‬
‫הדברי׳ הללו שמענו מפיו הקדו ש ‪:‬‬
‫והמ^^מין בו י ת׳ ובתורתו ה ק׳ שבכתב ושבע״פ ב א מ ת ובלב שלם‬
‫מובני ם לו הדברי׳ שבעל ה א מ ת רואה ה א מ ת‪ ,‬גם כי אין דרכו של‬
‫מו״ר בכך ל הו צי א דברים אלו מפיו כידוע ליודעיו ומכיריו‪ ,‬הנ ה‬
‫בעת ש מ ח ה של מצוה והתעוררו ת ה א ה ב ה רבה ו ה ש מ ח ה ה א מי תי ת‬
‫לעצור מי יוכל‪ ,‬ו הנ הו ה תגלו ת ה ח ס די ם ו ה א מ ת‪ ,‬ו א״כ הו א אשרי‬
‫עין ר א ת ה א ל ה‪ ,‬ואשרי אוזן שמעה ז א ת‪ ,‬אשרינו שזכינו לשמש‬
‫לזה‪ ,‬אי ש אשר רוח א ל קי ם בקרבו‪ ,‬בצלו י סוכך כל אבר‪ ,‬א שריכם‬
‫שזכיתם ל ה רי ק ברכת ה מזון עליו‪ ,‬ו ה ם צינורי השפעתו בגשמי‪,‬‬
‫ו הו א מ שפיעכם חיו ת רוחני‪ ,‬הן כל ז א ת ר א ת ה עיני להודיעכם‪,‬‬
‫ע״כ דברי הרב‪ ,‬ו מ כ אן ואילך מכלל אי ת מ ר‪ ,‬שאם תראו ל הכני ס‬
‫ה א ה ב ה רבה בלבבכם ל א הו ב ז ה א ת ז ה בגופו ונפשו‪ ,‬לבל יביט‬
‫אד ם באד ם לרע לו כי א ם לטוב‪ ,‬ולהשליך ניצוח סלה‪ ,‬ויוכללו נפש‬
‫בנפש‪ ,‬וי ח דיו י היו ת מי ם ועולים ו מ תיי ח די׳ עם אדו מו״ ר ף אז‬
‫יתק שר עמכ׳ באגוד ת א ח ד י חי ד ו מיו ח ד לטוב לכם כל י מי חייכ ם‬
‫כיר״א‪ ,‬ואני מזכיר א״ ע לפניכ׳ א ם יש א ת נפשכם לעשות עמי‬
‫או ת ל טובה ל ה חזי ק או תי כדי שאוכל ל ה ת קיי ם ב א ה״ ק‪ ,‬והי׳ ז ה‬
‫שלומכם ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫דברי א הו ב ם הד ש״ ת בלב ונפש‬
‫שלמה זלמן ב א״ א מו ״ ה צבי הירש הכהן ‪:‬‬

‫)מתוך‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב י״ט‪ ,‬דף כ״ו‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫ייתכן‪ ,‬שיש כאן קריאה לדבוק בר׳ מנחם־מנדל‪ ,‬ולא בר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪162‬‬

‫איגרת ר' מנחם־מנדל‬ ‫ל״ט‬

‫אל חסידים בחוץ״לארץ‬
‫] ‪ [ 35‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק אל ה ח סי די ם ש״בכל‬
‫מדינו ת רו סי א ו ס מי כו ת שלהם פולניא״‪ ,‬בצירוף תשובה‬
‫כללית על מח שבו ת זרות ועל ד אג ת הפרנסה ו תו ס פ ת‬
‫דברים מ א ת ר׳ אב ר ה ם מ קו לי ס ק‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬יו ם ד ‪ /‬ר׳׳ח אייר ת ק מ״ז‪.‬‬
‫האיגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ א ע״ א ) מ ת חיל ״ו הנ ה״( עד דף ל״ב‬
‫ע״א )קטע גדול‪ ,‬בלא תאריך( ; ב מכתבי קדש‪ ,‬לבוב‬
‫תרכ״ג‪ ,‬דף ה׳ ע״ב ) מ ת חיל ״ו הנ ה כי מו ת עניתנו״( עד‬
‫דף ח׳ ע״ב בחיב ת הארץ‪ ,‬דף נ״ ט ע״א — ס ״ א ע״ א ;‬
‫ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב י ״ ח ; ובספר ה ח סי דו ת לא׳ כהנא‪,‬‬
‫עמ׳ ‪) 191— 190‬קטע(‪.‬‬
‫ה תו ס פ ת של ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק נדפ ס ה רק ב ל קו טי‬
‫אמרים‪ — .‬ב חי ב ת הארץ נשתרבבו בין גוף ה איגר ת ובין‬
‫הת שובה הכללית ‪ :‬״דברי ה מנו ח מו ״ ה גרשון ראמושע־‬
‫נער‪.‬״‬
‫ה ת אריך — יום ד׳‪ ,‬ר״ח אייר ת ק מ ״ז — נמצא רק‬
‫ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬ובוודאי נפלה בו ט עו ת ק ל ה‪ ,‬שכן חל‬
‫או תו ר״ח אייר ביו ם ה׳‪ ,‬ולא ביו ם ד׳‪ .‬בחיב ת הארץ‬
‫צוין פרט ה שנה‪ ,‬על־פי טעו ת‪ ,‬ת ק מ״ו‪ .‬האיגרת מודי ע ה‬ ‫‪,‬‬
‫על שובו של ה שד״ר ר׳ שמואל־גרונם באמצע טבת‪ ,‬ו אנו‬
‫יודעים מ איגרו ת א ח רו ת‪ ,‬שבקיץ ת ק מ ״ו עוד הי ה ב חו״ ל‬
‫)איגרות ‪ ,(30 ,29‬ולטבריה חזר בו׳ בטב ת ת ק מ ״ז )איגרת‬
‫‪.(33‬‬

‫בע״ה‪ .‬היו ם יו ם ד׳ ר״ח אייר ה׳ ת ק מ ״ז לפ״ק פה״ק^ טבריא‬

‫תובב״א‪.‬‬
‫דברי שלום ו א מ ת למי ה חו ת מ ת כ חו ת ם על לבי ל חו ק קי ישראל‪ .‬הן‬
‫על כפים ח קו תי ם כ חו ת ם על זרועי‪ .‬תפו חי זהב במ שכיות כסף וכל‬
‫כלי ח מ ד ה‪ .‬ח מו דו ת ה מ ה וידידי עליון ועינו אל יראיו‪ .‬א הו בי ידידי‬
‫ומורשי לבבי‪ .‬כולם ח כ מי ם ונבונים יודעי׳ א ת התורה‪ .‬ו מצו ת ד׳‬
‫ברה‪ ,‬וי ר א ת ד׳ ט הו ר ה‪ .‬ראשי אלופי רוזני נגידי ונדיבי תורננו‬
‫ורבננו מופלגי ה תו ר ה ויר אה‪ .‬הוו תי קין ואנשי מע שה דכל מדינו ת‬
‫רו סי א ו ס מי כו ת שלהם פולניא יע״א‪.‬‬

‫‪ 1‬על התאריך ראה לעיל‪ ,‬דבריו של היילפרין במבוא לאיגרת זו‪.‬‬

‫‪163‬‬ ‫איגרת ל״ט‬

‫א ח״ ד ש ידידי כנפשי עוז ה ח ביבי ם בישראל‪ .‬ומרוב חי ב ה י תי ר ה‬

‫נודעת לה ם תוכה רצוף א ה ב ה‪ .‬טוב בעיני לברך א ת כ ם ברכה מרובה‬
‫על הארץ ה טו ב ה‪ .‬למען ייטב ל ה ם ו ה א ריכו י מי ם‪ .‬ויו סי פו ל ה ם‬
‫שנות חיי ם וברכות שמים ממעל‪ .‬ו היו רק למעלה‪ .‬אין די באר ו אין‬
‫די עולה‪ .‬ובניה ם לדור א ח רון מספרי׳ כספירים‪ .‬וככוכבי׳ בה שמי ם‬
‫מאירי׳‪ .‬אור עולם ואוצר חיי ם ושלום‪.‬‬
‫מצו ת ה תו ר ה לפתוח בשלום תחלה‪ .‬וידע ת ם כי שלום א ה לי בעז״ה‪.‬‬
‫ו ת ה ל ה לאל שלום לי ולניני ולנכדי ו ח תני שי׳‪ .‬כולם זרע א מ ת‪ .‬נצח‬
‫בי מינ ם נעימות‪ .‬וכל מרבית בי תי וכל הנ מ צ א א תי עמי ב מ חי צ תי‬
‫בעז״ה שלום‪.‬‬
‫עוד בשרתי צדק ק ה ל רב שלום א חינו סי ע ת מ ר ח מינו אשר ישנו‬
‫פה וכתב ידו מעידו‪ .‬ואשר איננו פה ובדרך ר חו ק ה הו א א מ ר ד׳‬
‫שלום‪ .‬עוד היו ם בשורה הו א‪ ,‬לבשר א ת שלום בי א ת שלוחנו מפולניא‪,‬‬
‫ה ״ ה ידידנו ה מופל א מו ״ ה שמואל גרונם ה כ ה ף נ״י בחצי ט ב ת‬
‫בעזה״י‪ ,‬שלם בכל פרשת הכסף‪ ,‬כ ס פי ה ם במ שקלם‪ ,‬אשר מ סר ם יפ ה‬
‫יפה ידיד ם וידידנו הגובה נ א מן א מון מופלא ב ת״וי הו תי ק מו ״ ה‬
‫יעקב סמאליינר״ נ״י‪ ,‬ככל נדבת י חי ד ורבים פרטי וכללי תו ס פ ת‬
‫וראוי‪ ,‬הכל כאשר לכל הגיע לידינו כמבואר במכתב הקבלו ת‪,‬‬
‫א שריכם ישראל מי כ מוכ ם עם נושע בד׳ מגן עזרם‪ ,‬גדול ו מ הול ל‬
‫מ אוד בערי א ל קי ם הר קדשו‪ ,‬יפ ה זכי ת ם להכריע עצמכם וכל העולם‬
‫לכף זכות‪ ,‬בצדקה תכוננו‪ ,‬עורה ל ק ר א ת ם ברכה עד בלי די‪ ,‬ונכון‬
‫הר בי ת ד׳ לישראל על א ד מ ת ם‪ ,‬כי פ תוח א ת יד ם רב להם‪ ,‬ארובו ת‬
‫ה ש מי ם נפ ת חי ם לטוב לה ם כל הי מי ם‪ ,‬ו ה טי ב ה ברצון א ת ציון‬
‫וישראל‪ ,‬ו צדק ה ת הי׳ לה ם כי ישמרו לעשות א ת כל דברי התורה‪,‬‬
‫ה חז ק מגן וצנה‪ ,‬קו מ ה בעזרתם וסגור ל ק ר א ת רודפם‪ ,‬אך טוב ו ח ס ד‬
‫ירדפם יעבור שלום‪ ,‬ו מ ה מ או ד ה ט ב ת ם ח סדכ ם ד ה אי שתא‪ ,‬ביתר‬
‫שאת ויתר עוז ל אל קי ם‪ ,‬ל חיו תינו על כל פרשת העבור עלינו‪ ,‬וגודל‬
‫הצטרכו ת ה מ בו א ר במכתב הכללות‪ ,‬אך א ם א מ ר תי א ס פ ר ה כמו‪,‬‬
‫הנ ה כל הדברי ם לא יכילו רעיון מח שבו ת גודל אי מ ת ה ופחד בגודל‬
‫צעקת חולי ם אשר סיבב ה ב שווקים‪ ,‬חיל ורעדה א חז תנו‪ ,‬ובחדרים‬
‫אי מ ה‪ ,‬הגם כי ח ס ד ד׳ יסובבנו‪ ,‬שליו היו בביתי ורענן בהיכלי כל‬
‫אשר ק ל ט ת ם מ חי צ תי ידע תי ב ח סדו הגדול כי ד׳ א תנו‪ ,‬אל תיר או‬
‫א מ ר תי‪ ,‬ולא כ ח ד תי לפניהם‪ ,‬כי פחד ד׳ שבר כל עצמותי‪ ,‬ה מ ה י בי טו‬
‫יראו בי‪ ,‬וכל י מי ה ה סג ר לא נשאר בי שום כח‪ ,‬ו א פ ס לעצור ה מו ח‪,‬‬

‫‪ 2‬השד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עם׳_‪.616—615‬‬

‫‪ 3‬ר׳ יעקב מסמולייאו )וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪164‬‬

‫ממ ש חלי ל ה ק צ תי בחיי מגודל ה ר ח מנו ת על מח שבת חוץ מ מ חי צ תי;‬

‫כל ראש לחלי וכל לבב דוי; מ אז ועד ע ת ה לא ע מד תי על בוריי; ד׳‬
‫י ח לי מני וי חייני ‪:‬‬
‫א הו בי ידידי נפשי הל א א ת כ ם ה מו כ״ז א הו בי אשר כנפשי ב אמ ת‪,‬‬
‫מעולם ועד ע ת ה ח מ ד תיו‪ ,‬ופריו י הי מ תו ק לחכם‪ ,‬מפרי פיו ישבעון‪.‬‬
‫ה ״ ה י די״נ הרבני ה מופל א ב ת״ויר הו תי ק מו ״ ה צבי הירש סג״ל^‬
‫נ״י‪ ,‬הו א ר א ה ויספר ה א פ ס קיצה‪ ,‬א ת אשר ראה יגיד‪ ,‬ויתר‬
‫ה ס ת עפו ת שורש פורה ראש ה שנה הל א מצער צערי ה לוו״י ם אשר‬
‫נלוו ב או ת ה שנה‪ ,‬אין לפורטם כי רבים הם‪ ,‬כי א ם אדיר אדירנו ד׳‬
‫מ סך בקרבנו רוח חז ק וא מיץ לבנו‪ ,‬ב״ ה עינינו ליה ואנו ליה להגדיל‬
‫תורה ויאדיר‪ ,‬כי לולא כעס אוי ב אגור שתתפרד ה ח בי ל ה וביטול‬
‫תורה ותפלה ח״ו אין שריד‪ ,‬ב״ ה אשר לא ה סי ר תפלתי ו ח ס דו מ א תי‪,‬‬
‫בז א ת ידע תי כי חפץ ד׳ בנו‪ ,‬ויגדל שבח מגודל עוז‪ ,‬מו ב ט חני בד׳‬
‫כגילה בו ונ ש מחה בישועתו‪ ,‬ב הו דו ת והלל ו ש מ ח ה וטוב לבב מרוב‬
‫כל א ר חו ת ד׳ ח ס ד ו א מ ת‪ ,‬ו הנ ה כי מו ת עניתכו כן שמחנו בהראנו ד׳‬
‫א ל קינו בנ ח מו ת ציוני מכ תבי ם אשר הגיעוכו אגרות שלומים‪ ,‬ואשר‬
‫ה מ ה בכתובי ם תוך ה פנ ק ס מרב שלומו ת ם ושלום א ה ל ם אי ש אי ש‬
‫כדרכיו‪ ,‬הרביתי והגדל תי ה ש מ ח ה כיו ם מועד ‪:‬‬
‫הנ ה הרבה ק רי תי ב מכ ת בי ה ם‪ ,‬וצרפתים כצרוף הכסף‪ ,‬וב חנ תי ם‬
‫כבחון א ת הזהב‪ ,‬למען דעת כל חפצם אשר שאלו‪ ,‬ונ ת תי א ת לבי‬
‫לדרוש ולתור ב מכ תבי ם עשרת מוני ם‪ ,‬ה ס בו תי עיני ולבי עליה ם‬
‫לדרוש א ת ד׳‪ ,‬י מ ל א ל ה ם כל מ ש אלו ת ם די מ ח סו ר ם‪ ,‬לה ריק ל ה ם‬
‫ברכה עד בלי די‪ ,‬שהוא ענין הברכה משורש המ שכת חיו ת רוחני‪,‬‬
‫כאשר פירשתי לכם א ש תקד‪ ,‬אי ך כל ׳מלן ת ל ה״ ק הן דרך המ שכו ת‬
‫חיו ת רוחני משורש ה ת ח ל תן‪ ,‬וז הו ע׳נין מל ת די‪ ,‬שהברכה מצוי׳‬
‫כ״כ שהכלי כבר מל א וגדוש ו אינו מחזילן יותר‪ ,‬שהם או תיו ת ד ל״ ת‬
‫יו״ד‪ ,‬שהכלי הי א בדלו״ ת נגד הברכה ש היא יו״ד ח כ מ ה חיו ת ]ע״ד‬
‫ה פ סו ק ) ק ה ל ת ז׳ י״ב( ה ח כ מ ה ת חי׳ בעלי׳‪ .‬ה מ סד ר[ כמו שכתוב‬
‫)תלים ק״ ד כ״ד( כולם ב ח כ מ ה עשית וז הו פי׳ הפ׳ ׳)מלאכי ג׳ י׳(‬
‫ו ה רי קו תי לכם ברכה גו׳‪ ,‬כמו ל ה רי ק ברכה מן הכלי ם ה מגבילי ם‬
‫או ת ה לומר די כ מד ת ם‪ ,‬אבל הברכה ת הי׳ מו ר ק ת מכלי ב ה תפ ש טו ת‬
‫הג שמיו ת בלי גבול‪ ,‬וז הו עד בלי די‪ ,‬וארז״ל )סוף עוקצין( לא מצ א‬
‫ה ק ב״ ה כלי מ חזי ק ברכה לישראל א ל א ה שלום שמו של ה ק ב ״ ה‬
‫א ח דו ת גמור‪ ,‬ה חיו ת עם הכלי שהוא שם שמים כידוע‪ ,‬וכ שהוא‬
‫א ח דו ת הו א בלי גבול‪ ,‬כי ה א ח דו ת אין סוף‪ ,‬ועד״ז אפשר לפרש‬

‫‪ 4‬גם הוא יצא כשד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.618—616‬‬
‫‪165‬‬ ‫איגרת ל״ט‬

‫מ א מ ר חז״ ל )שבת ל״ב ב׳( שפירשו עד בלי די שיבלו שפתותיכ ם‬

‫מלו מר די‪ ,‬שהמפר שים מ ק שי ם הלא אין מל ת די מ מו צ א ה שפתים‬
‫כלל‪ ,‬אבל ב ה ק די ם מ א מ ר חז״ל על פ סו ק )תלים ק״ כ ג׳( מ ה י תן‬
‫לך וגו׳ לשון רמי׳‪ .‬ארז״ל )ערכין ט ״ו ב׳( שהלשון מו ק פ ת שתי‬
‫חו מו ת של עצם ובשר שהם ה שניי ם וה שפתים‪ ,‬נמצא ש ה חו מו ת הן‬
‫מגבילות א ת הלשון‪ ,‬ובהסיר הגבול תתפ שט מל ת הל שון וכל מו צ אי ם‬
‫הפני מי ם‪ ,‬לכן כ שהוא או מ ר ו ה רי קו תי לכם ברכה שתהי׳ הברכה‬
‫ב ה ר ק ה מן הכלי ם בלי גבול ובלי די‪ ,‬פירשו חז״ ל שיבלו ש פ תו תי ה ם‬
‫ולא יגבילו ה מו צ אי ם ה פני מי ם מלומר די‪ ,‬וז הו אוז״ ל )ב״ר פ׳ פ״ד(‬
‫לא דיין לצדיקי ם מ ה ש מ תו קן לה ם לעוה״ב שהוא נ חל ה בלי גבול‬
‫ובלי מצרים וד אי לא דיין‪ ,‬וז הו אוז״ ל >ב״מ מ״ ב א׳( אין הברכה‬
‫מצוי׳ א ל א בדבר ה ס מוי מן העין‪ ,‬כ מ א מ ר הפ׳ )ישעי׳ ס ״ ד ג׳( עין‬
‫לא ר א ת ה א ל קי ם זולתך וגו׳‪ .‬כי ראו ת העין מגביל כידוע‪ ,‬ואפי׳ עיני‬
‫השכל‪ ,‬כי כל מ ה שמשיג ב א ל קו ת הו א מגביל‪ ,‬ועל^מאמר הפ׳ )הושע‬
‫ב׳ כ״ב( וידעת א ת ד׳ א מ ר ה ח כ ם תכלי ת הידי ע ה שלא לידע‪ ,‬כי א ם‬
‫ב א מונ ה שהיא גבו ה ה מה שג ת השכל בלי גבול‪ ,‬כ מ א מ ר ) ח ב קו ק ב׳‬
‫ד׳( וצדיק ב א מונ תו יחי׳‪ ,‬כי ה א מונ ה עיקר חיו ת ה ח כ מ ה‪ ,‬כמו‬
‫שאמרו רז״ל )רש״י שמו ת ל״א( כי ח כ מ ה הי א מ ה ששומע מפי‬
‫הרב‪ ,‬ובינה הי א מ ה שמבין דבר מ תוך דבר‪ ,‬ובודאי שה מוליד גדול‬
‫מ הו לד שהוא זעיר‪ ,‬ו הו א כננס ע״ג ענק‪ ,‬אבל עיקר הגדלות הי א‬
‫ה ח כ מ ה הרא שונה ה א מונ ה שמקבל מפי הרב וז הו שהתורה נ קני ת‬
‫ב א מונ ת חכ מי ם‪ ,‬כ מ א מ ר הלל ל או תו שבא להתגייר ע״ מ ללמוד דברי‬
‫תו שב״כ ולא שבע״פ‪ ,‬גיירי׳ ואגמרי׳ א״ ב הסדר‪ ,‬למ חר אפיך לי׳ כו׳‪,‬‬
‫ואמר ס מו ך א די די )שבת ל״ א א׳( וכן ארז״ל ב מ ס׳ )ע״ז י ״ ט ע״א(‬
‫הני מילי סברא‪ ,‬אבל גמרא מרב א׳ עדיף ע״ש‪ ®,‬והענין הו א‬
‫ב ה תפ שטו ת מדרך א מ ת‪ ,‬כי הגמרא נ ק ר א ת רא שית ח כ מ ה מ ה‬
‫ששומע מפי הרב ב א מונ ת ח כ מי ם כנז׳‪ ,‬ו ה א מונ ה הי א עיקר ה א ח דו ת‪,‬‬
‫לכן מרב א׳ דו ק א‪ ,‬והסבר א נ ק ר א ת בינה להבין דבר מ תוך דבר שהוא‬
‫שכל ה מו ליד והריבוי להבין בד״ ת הנגלית‪ ,‬ו חו ב ת האברים‪ ,‬בז ה‬
‫טובי ם ה שנים ללמוד מרבים וכן שלמים מ שא״כ בחובת הלבבות‬
‫שעיקרה ה א מונ ה לא ני תנ ה א ל א מי חי ד ויבין מדעתו‪ ,‬כמ״ ש ו)איוב‬
‫כ״ח כ״ח( הן י ר א ת אדני הי א ח כ מ ה‪ ,‬ו אז״ ל )שבת ל״ א ב׳( שכן‬
‫בלשון יוני קורין ל א ח ת הן‪ ,‬ו הנ ה ארז״ל )נדרים כ״ב ע״ב( א ל מ לי‬
‫זכו ישראל לא ני תן לה ם כי א ם ספר ה תו ר ה וספר יהו שע ודברי‬

‫‪ 5‬פירושו; דברי חריפות רצוי לשמוע מכמה חכמים‪ ,‬ואילו מסורות עדיף מפי‬
‫י‬ ‫חכם אחד‪.‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪166‬‬

‫הי מי ם‪ ,‬ומפני שלא זכו נתרבו הנבי אי ם; שהרי א ד ה״ ר יציר כפיו של‬
‫ה ק ב״ ה הי׳ די לו במצוה לדבק ה בו ית׳‪ ,‬וכן א א ע ״ ה ב מד ה א ח ת‬
‫שהיא ה א ה ב ה קיי ם כל ה תו ר ה אפי׳ עירובי תבשילין‪ ,‬כ מ א מז״ ל‬
‫)יומא כ״ ח ע״ב( וז הו שמתפללין ותן בלבנו ל קיי ם א ת כל דברי‬
‫תורתך ב א ה בה‪ ,‬שכל מצו ת ה תו ר ה ו ה סייגי ם ה ם צירופי מדו ת ועצות‬
‫לדביקו ת ה בוי״ ת‪ ,‬כ מ א מ ר הזו ה ״ ק שקורא לכל ה מ צו ת עי טין‬
‫וצינורות ה מ שכ ת ה מדו ת‪ ,‬ומפני מי עו ט שכל האנו שי צריך לכולם‪,‬‬
‫וז הו מ א מ ר הכ תו ב ) ק הל ת ז׳ כ״ט( עשה ה א ל הי ם א ת ה א ד ם ישר‬
‫ו ה מ ה בקשו ח שבונות רבים ‪:‬‬
‫אבל כללא ד מ ל ת א א ח ת הי א ה א מונ ה רא שית ח כ מ ה שהיא גדולה‬
‫מה שכל הנולד כי הי א המ שכלת וה מ שפיעה ו הד בי קו ת ה א מי תי‪.‬‬
‫וב א מונ ה זו היינו ל א חדי ם‪ .‬הרב ו ה ת ל מיד עושים שניהם‪ .‬וב או תו‬
‫ה א ח דו ת שבינינו יכולה הי א שתרחם בהעתירנו אל ד׳ על מי שצריך‬
‫רחמים‪ ,‬להמ שיך עליו מ מ קו ר הברכה א ח ת הי א ה א מונ ה‪ .‬ולקרב‬
‫לבו לשמי׳ לדבק ה בו ית׳‪ .‬לכן אין דעתי נו ח ה באנשי שלומנו‬
‫ההולכים‪ ,‬לבקש רב לה ם מ מ קו ם אחר‪ ®.‬להבין בדברי׳ ה מ סו רי ם‬
‫ללב שהוא ענין ה ח כ מ ה ו ה א מונ ה‪ .‬שלא ניתנו א ל א מרועה א ח ד‬
‫ללמוד‪ .‬וגם מי יודע מי הו א ז ה ה ר ב‪:‬‬
‫הנ ה א הו בי ידידי נפשי‪ .‬כי יפלא מ ה ם דבר שאול י שאלו וכן ה ת מו‬
‫דבריהם להציע לפני גדוליה׳ ה מ ל אי ם זיו ו מ פי קי ם רצון מד׳ להשיב‬
‫א מ רי ם' א מ ת ד׳ לעולם‪ ,‬גם אי ש א ת א חיו יעזורו ל היו ת נשאל לפני‬
‫מי שגדול ממנו‪ .‬שכולם מ ת אי מי ם מרועה א ח ד קיי מו וקבלו תורת‬
‫ה א מ ת וירא ת ה רו מ מו ת‪ .‬ו מו ב ט חני מ ה שיעשו מרזין דרזין ד א ח רי ם‬
‫עטרה לראשם תעשה עקב לסנדל ם מי ר א ה הפ שו טה מ ה ם וכה ם מפי‬
‫גדוליה ם שיראתם ק ד מ ה ל ח כ מ ת א ח רי ם ו ק טנ ם עבה מ מ תנ ם‪ ,‬כפולה‬
‫הנני מז הי ר שלא ל ה טו ת א ח רי רבים ה א ח רי ם‪ ,‬העידו תי בכם היום‪,‬‬
‫ה שומע ישמע ו ה חד ל יחדול ‪:‬‬
‫א הו בי ידידי א חי אל תרעו‪ ,‬הל א תדעו הל א תשמעו; הל א הוגד‬
‫מראש מ א מ ר חז״ ל )פסחי ם קי״ ב ע״ב( יותר מ מ ה שהעגל רוצה‬
‫לינק פרה רוצה ל הניק‪ ,‬וכל חפצי ו ת שוק ת א ה ב תי לכל א ח ד מכ ם‬
‫אלפי אלפי ם יו תר מ ת שו ק ת ם‪ ,‬ו כ או״ א ח קו ק הו א על לוח לבי ל או ת‬
‫על ידי ולזכרון בין עיני אל ד׳ תמיד‪ ,‬כאלו דיו קנ ם עומד לפני להכיר‬
‫מ ר אי ה ם ב ה תגלו ת לבם מ הו ת ם ו אי כו ת ם ו כ מו ת עניינים‪ ,‬ולא תעלה על‬

‫‪ 6‬עם עלייתו של ר׳ מנחם־מנדל לארץ־ישראל נטשו אותו חלק מחסידיו ועברו לצדי­‬
‫קים אחרים‪ ,‬בהיותם קרובים יותר מבחינה פיסית‪ .‬ר׳ מנחם־מנדל מוחה באך על‬
‫תופעה •זו‪.‬‬
‫‪167‬‬ ‫איגרת ל״ט‬

‫דעת שום א ח ד מן ה חד שי ם א שר מקרוב באו‪ ,‬וי א מ רו או לי נעלם מ מני‬

‫עניני דרכיה ם הנ הג ת י ר א ת ם ו ח כ מ ת ם הדרך אשר ילכו בה וה מע ש ה‬
‫אשר יעשון‪ ,‬כי אי כ ה נודע הדבר אשר לא ר אי תי כל ת מונה‪ ,‬ב מופלא‬
‫איך אדרוש‪ ,‬הנ ה לא ידעו ולא יבינו‪ ,‬בח שיכה י תהלכו‪ ,‬ברם א מ ת‬
‫ד׳ כי לא יפלא מעיני דבר מדבריהם‪ ,‬ו הנני מכיר א ת כל א ח ד מראש‬
‫ועד סוף‪ ,‬ולא נביא ו חוז ה אנכי‪ ,‬כי א ם עפ״י תורת א מ ת ועצת ד׳‬
‫לדעת א ת כל אנ שי מע שהו‪ ,‬א ח ר שקד מ תני הידי ע ה מ ה ת ח ל ת נ קוד ת‬
‫יר א ת ם אשר לו ק ח ה מך הידועי ם לי מכבר ב או ת ה הנ קוד ה‪ ,‬בז א ת‬
‫אדע סוף כל דבר ממ ש ב תו אר וב מר אה ו ב קו מ ה ולא א שגה ברואה‬
‫בעזה״ש ‪:‬‬
‫ו הנ ה מרוב חי ב תכ ם אינני מעלי ם עיני מכ ם אפי׳ שעה א׳‪ ,‬לז א ת‬
‫לא ח שכתי ה מכ ת ב הכללי הז ה מלכ תוב בכתב ידי‪ ,‬האף או מנ ם כי‬
‫קצר קצרה ידי מלכתוב בעצמי כל האג״ ש הפ רטי ם אשר היי תי רגיל‬
‫לכתוב בכתב ידי לידידי נפשי מ אז מעולם‪ ,‬מפני שרבו כמו רבו ב מדינ ת ם‬
‫וב מדינ ת וואלין ה ע טופי ם ו הק שורי ם בנפ שותם אלי‪ ,‬עד אשר מבל תי‬
‫יכול תי כ״כ לכתוב שרבו למעלה‪ ,‬וב מדינ ת וואלין התק שרו אלי יותר‬
‫ויותר ה ת ק שרו ת פלא יועץ אל גבור‪ ,‬הנ ה לא נתעכבתי שם כי א ם‬
‫ז מן מועט‪ ,‬ו הו א פלאי‪ ,‬היו ח ל ארץ ביום א ח ד בהתק שרו ת נפלא‬
‫שאין כ מו הו הגדולי׳ עם ה ק טני ם‪ ,‬ואלולא גודל ר ח מנו תכ ם ועוצם‬
‫ח שקו ת א מי תיו ת א ה ב תי אליכ ם לא היי תי נצרך ל ה ם כלל‪ ,‬אבל‬
‫ב א מ ת נפלאה א ה ב ת כ ם לי ו אין לה ת מו ר ה עולמית‪ .‬בני א ת ם כאלו‬
‫ילדתיכם‪ ,‬א ח ר שקבלתם ת ח ל ת הנ קו ד ה ביראה שלום מ א תי עמי‬
‫ב מ חי צ תי ת היו‪ ,‬לעולם לא א שכח פקודיכ ם כי בם חיי תוני‪ ,‬גם עד‬
‫ז קנ ה ושיבה כל גובה ורוחב וכל סו ס ורכב לא יפרידו בינינו‪ ,‬אבל‬
‫אין כו חי ע תה ככו חי אז‪ ,‬בפרטי ה מכ תבי ם וצמצום ה מ ח ש בה במע שה‬
‫הכ תב נ ל אי תי נשוא‪ ,‬מבל תי אפ שרי להרבות בשום אופן בעולם‪ ,‬כי‬
‫כבד הדבר מ מני‪ ,‬ו שמתי א ת דברי לפניה׳ כאלו ה מכ ת ב מיו ח ד א לי ה ם‬
‫ל כ או״ א ביחוד‪ ,‬ובכל ז א ת א מ ר תי עם ה סו״ פ ר לכתוב כל האג״ ש‬
‫הפרטים‪ ,‬ה א מינו ו ת א מנו א הו בי ידי״נ שכל דברי ה סופר כתובי ם‬
‫ו מ סו רי ם מפי יק ר א אליו כל דבר דבור על אופניו‪ ,‬ובהביאו ל ח תו ם‬
‫הנני קורא ו מגי ה ב ה ם שיחזור ויכתוב כ מ״ פ עד שתצא לאור כוונ תי‬
‫ב או תו המכתב‪ ,‬מפני תו קף א ה ב ת ם וגודל ת שו ק ת חפצם‪ ,‬ועתה מ ה‬
‫כלום ח סר ל ה ם מ או תו המכתב‪ ,‬א ח ר אשר א מי ת ת א ה ב תי לכל‬
‫חד וחד כפום שיעורין דילי׳ א שר יודע לבבו א ת לבבי נ א מן עליו‬
‫לאבא שבשמים להמ שיך עליו ברכה וחיי ם‪ ,‬ו מו ב ט חני בכל מי שנגע‬
‫י ר א ת ד׳ בלבבו נ א מן ו א ה ב תו א ה ב ת צדק ו א מ ת נ א מני ם דברי א ל ה‬
‫לפניהם‪ ,‬ודבר מדברי א חו ר לא ישוב‪ ,‬כ״ א יעשה א ת אשר חפצתי‪,‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪168‬‬

‫והצליח צלח רכב על דבר א מ ת לעולם‪ ,‬ו אני תפלתי ב תו ספ ת ברכה‬

‫ו א ה ב ת עולם‪ ,‬ו הי׳ זה שלום ‪:‬‬
‫דברי השפל ב א מ ת כו״ח פה ע ה״ ק טברי‪,‬א תובב״א‪.‬‬
‫מנ ח ם מענדיל בהרב מו ״ ה מ שה ז ל״ ה ה ‪:‬‬

‫בני הנ ח מ ד ו ח תני ובני בני הנ ח מ די ם דורשים שלום כולם ‪:‬‬

‫תשובה כללי ת לידידי נפשי‪ ,‬בעסק ה תו רה והעבודה אשר רבים‬

‫צועקי ם על ה מ ח ש בו ת זרות‪ ,‬ו ה ת הוו ת ה סי ב ה הו א הגדלות שבהם‪,‬‬
‫שאינם ש מ חי ם בעבודתם‪ ,‬ולא די להם‪ ,‬כי א ם גדולות ונפלאו ת‬
‫מ ה ם‪ ,‬כי הנ ה כלל גדול בתורה ל היו ת שמח ב ח ל קו גם בעסק ה תו ר ה‬
‫ועבודה א ם מעט ו א ם הרבה וי הנ ה מ מנו‪ ,‬מ שא״כ א ם אינו נהנ ה‬
‫ו שמח והנפש רוצה להנו ת מ ת או ה ת או ה וכן ה מ ח שבו ת זרות‪ ,‬מפני‬
‫שאינו שמח בעבודתו ורוצה בגדולות ונפלאות מ מנו דו חי ם או תו‬
‫למח שבת חוץ‪ ,‬שכל מח שבה ו מח שבה היכל ד׳ ה מ ה‪ ,‬ו מי שרוצה‬
‫לכנוס ב מ קו ם שאינו ראוי דו חין או תו לחוץ‪ .‬הנ ה א הו בי ה ל א ידע‬
‫אינ ש בנפשי׳ ל מ ה יחפצו בגדולות‪ ,‬ב מ ה זכה בהם‪ ,‬וד אי מ ה ר אוי‬
‫לומר מ תי אגיע למע שה אבו תי‪ ,‬ו א פ״ ה י הי׳ שמח מ או ד בע סק‬
‫עבודתו של עכשיו‪ ,‬וב שמחה של מצו ה זו יזכה לגדולה מ מנ ה‪ ,‬ו א ם‬
‫י א מ ר הי תורה ו הי מצו ה שאין לו כלום‪ ,‬זה אינו‪ ,‬והל א פושעי‬
‫ישראל מ ל אי ם מצו ת כרמון‪ ,‬אבל איני נ הנ ה ו שמח מ מנו‪ ,‬מ ש א״כ‬
‫כשישמח במע שיו י הי כבוד ד׳ לעולם‪ ,‬ו הנ ה יש ל אלוק מלין בע סק‬
‫זה‪ ,‬תורה ו ח כ מ ה עד אין חקר‪ ,‬אבל כללא ד מי ל ת א ה א מונ ה‪,‬‬
‫‪/‬‬ ‫ו ה מ א מין יחו ש מע שהו ‪:‬‬
‫ת שוכח כ ל לי ת על ד אג ת הפרנס ה מפני שרבים בוקעין בה‪ ,‬בכדי שלא‬
‫אצטרך לכפול דברי לכ או״ א‪ .‬הנ ה ידוע שעיקר ה א ד ם הי א ה מח שבה‪,‬‬
‫ואל מ קו ם אשר תפול ה מ ח ש ב ה שם הו א ה אד ם‪ ,‬א ם ב טו מ א ה ט מ א‪,‬‬
‫וא ם ב ט ה ר ה טהור‪ ,‬וכן בדיני ורחמי‪ ,‬ו הכל הולך א ח ר החושב‪,‬‬
‫ב מ קו ם שהוא ז הו חיו תו‪ ,‬ומ שם השפעה לפרנסתו‪ ,‬הנ ה כתיב )דברי׳‬
‫ט ״ו י״ ח( וברכך ד׳ א ל קי ך בכל אשר תעשה‪ ,‬וכתיב ׳)תלים ל״ז ה׳(‬
‫גול על ד׳ דרכך ובטח עליו ו הו א יעשה‪ ,‬הענין הו א שלא י ב טח ה א ד ם‬
‫על ה סי ב ה‪ ,‬כ מ א מ ר חז״ ל )קידו שין פ״ב ע״א( שאין עשירות מן‬
‫ה או מנו ת‪ ,‬ו אינו מו ט ל על ה א ד ם כ״ א לע סוק ב איזו סי ב ה ש תהי׳ דרך‬
‫מבוא הברכה על המע שה‪ ,‬וז הו פ׳ וברכך וגו׳‪ ,‬אבל פרטו ת ה סי ב ה‬
‫אינו צריך שיתן כל מח שב תו לד קד ק בה מאוד‪ ,‬וז הו גול על ד׳ דרכך‬
‫גו׳ ו הו א יעשה‪ ,‬הו א י ת׳ יוציא מכ ח אל הפועל המבוק ש‪ ,‬כי ד ק דו קי‬
‫עניות הו א‪ ,‬כידוע שהפרט נקרא דין והכלל נקרא רח מי ם‪ ,‬אשר לכן‬
‫‪169‬‬ ‫איגרת ל״ט‬

‫מע שה ידי א שה אין בו סי מן ברכה‪ ,‬שהה שפעה הי א עפ״י דין‪ ,‬וכן‬

‫כ ש מד קדק מ או ד ב מח שב תו בפרטות הכל הולך א ח ר הח שבון‪ ,‬הנ ה‬
‫ר אי תי הרבה שואלין מ או ד ודורשין בפרטות ה סי ב ה‪ ,‬וזו הי סי ב ה‬
‫לדוח ק ם‪ ,‬הנ ה מ ק׳ ב ע שינ ק אווי ט ך היי תי רגיל לקבל אגרת מ כ מ ה‬
‫שנים כולם בקובלנא על פרנסתם‪ ,‬ו הי ק ש ה בעיני לקרות מכתבם‪,‬‬
‫וב ה אי שתא שלא הזכירוה מו ב ט חני שיתעלו בע״ה‪ ,‬אשר לז א ת‬
‫רבים צעקו ו אינ ם נענין‪ ,‬מפני שהם צועקי ם בכל מח שב ת ם בפרטות‪,‬‬
‫א הו בי ידידי נפשי‪ ,‬אין לה שגיח כי א ם דרך כלל‪ ,‬שלא ל ה תנ הג‬
‫בגדולות ונפלאות מ ה ם כ מנהג מדינ ת ם‪ ,‬כי א ם דרך בינוני‪ ,‬ולא עליו‬
‫ה מ ל א כ ה לגמור לד קד ק ביותר‪ ,‬אבל ישליך על ד׳ יהבו אז יצליח‬
‫ואז ישכיל ‪:‬‬
‫דברי ר חי מ ם מנ ח ם מענדיל הנ״ל ‪:‬‬

‫דברי הקדו ש מו ה״ רר אב רה ם כ״ץ ‪:‬‬

‫א הו בי א חי ורעי ידידי נפשי ואור עיני‪ ,‬לא עצלתי מלה שגיח בכל‬
‫חפצם אשר שאלו‪ ,‬א ח ד מ ה ם לא נשארה תשובתו מעל ח״ו‪ ,‬כי א ם‬
‫הכל נכלל בדברי קד שו של הרב שי׳ על הרוב במכתב א ש ת קד אשר‬
‫עדן לא ראו בעת כ תיב ת מ ש אלו ת לבם הטוב‪ ,‬ואף כי במכתב הז ה‬
‫באר הי ט ב כל מבוק ש‪ ,‬ק טן וגדול שם הו א מ ס פי ק מ או ד מ תו ק‬
‫מדבש ונופת צוף א מ רי נועם די והותר‪ ,‬אשר לז א ת ל הו סי ף על דברי‬
‫הרב שי׳ הו א גרעון‪ ,‬כ מ א מ ר הכ׳ )משלי י״ג י״א( הון מהבל י מע ט‬
‫וגו׳‪ ,‬ודעת לנבון נקל להבין ט ע מו וני מו קו א ם עיני שכל לו ו ח ל ק‬
‫לו א לו ק בבינה‪ ,‬ו א ם א מ ר תי לבאר דבריו ב מלו ת שונות ג״כ אין קץ‬
‫לדברים‪ ,‬ו מ ה גם כי אין הז מן גורם ל ה אריך בשפת יתר‪ ,‬מו ב ט חני‬
‫ב עז הי״ ת כי טו ב ח סדו‪ ,‬ואל ימנע טוב מבעליו‪ ,‬כשיתנו עיניה ם ולבם‬
‫על כל דברי ה מכ ת ב ד א ש ת קד וד ה ש ת א לא יפלא מ ה ם דבר‪ ,‬שכל‬
‫או״ א י מצא מבוק שו ל ה ת ה ל ך במישרי׳ כל מעגל טוב‪ ,‬דבר ד׳ ינ ח ם‬
‫במעגלי צדק למען שמו י ת׳ ‪:‬‬
‫דברי או ה ב נפשם מנ ה מ ת לבבו ונפשו‬
‫אב ר ה ם בל א״ א מו ה״ ר ר אלכ סנדר כ׳׳ץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב י״ח‪ ,‬דף כ״ג‬
‫ע״א עד דף כ״ו ע״א(‬

‫‪ 7‬אין אני יודע היכן עיירה זר)והשווה לעיל‪ ,‬איגרת י״ז‪ ,‬הערה ‪.(2‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪170‬‬

‫מ׳ איגדת ר׳ מנחם־מנדל וד׳ א^רהם‬

‫אל ר׳ יששכר‪-‬בער ר'בתמש‬

‫] ‪ [ 36‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‬

‫לר׳ ישכר־בער ר׳ בונמש‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת מוז ת ק מ״ז‪.‬‬
‫ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב כ״ א‪.‬‬

‫אגרת הנשלחה על הפאשט אחר יציאת המשולח מארה״ק ‪:‬‬

‫בע׳ז׳הש פ ע״ ה ק טבריא תובב״א‪ .‬ת מוז ה ת ק ״ מזייו לפ״ק ‪:‬‬
‫גודל ה שלום לכבוד ידיד ד׳ א הו בנו הנ א מן א מון מופלא ה מ ת ע ס ק‬
‫בקד שי ם שר האלף הרבני ה מופל א ומופלג ב ת״וי הו א הראש והנגיד‬
‫כ» ש מו ״ ה ישבר בער ר׳ בממ ש! נ״יו ויזרח ושלום א ה לו ושתילי בניו‬
‫וכל אשר לו לטוב לו בע״ה ‪:‬‬
‫א ח״ד ש ברכה ס מו כ ה לו למען ייטב לו להאריך י מי ם‪ ,‬מודיענו‬
‫מברי א תינו שלום ו חיי ם בעז ה״י מ א תנו והנלווי ם אלינו וכל א חינו‬
‫הא שכנזי׳ ב ע ה״ ק צפת״ו ופ ע ה״ ק ו מ פ קי עין אנשי ה שלום שלום‪,‬‬
‫ויתבשר מ בי א ת שלוחנו העבר ה ״ ה הרבני מו ״ ה ש מואל גרונם ה ב ה ף‬
‫כי בא שלום בחצי ט ב ת העבר עם כל כסף הקד שי׳ שהי׳ ת״י‪ ,‬ועם כל‬
‫ה אגרות מרב שלום‪ ,‬ו היינו אך שמחים‪ .‬ו הנ ה כל ה קו רו ת או תנו‬
‫לשעבר ומגודל היו ק ר אשר לא ק ם כ מו הו הכל באר הי ט ב בכל‬
‫ה אגרות הרבות אשר שלחנו ע״י א הו בנו הרבני המופלג ב ת״וי הו תי ק‬
‫מו ״ ה צבי הירש שג״ל® ה א ר קי ר א חיו של שד״ר ה מופל א מו ״ ה‬
‫מ שה שג״ל^ שהלך שליח לעצמו לפולניא‪ ,‬וע״י הכינונו כל ה אגרו ת‬
‫וקבל ת ה מ עו ת כל דבר ודבר על אופניו ב״יחוד לכ או״ א מיו ח ד הכל‬
‫כראוי ו כני מו ס מכ תבי ציבור וי חיד‪ ,‬ברם נ ת א ח ר ה נ סיע ת מו״ ה צבי‬
‫הירש הנ״ל עד א חר חג השבועות‪ ,‬מפני גודל היו ק ר שאינה בנמצא‬
‫שום ספינ ה בנמל עכו‪ ,‬שכל ה ס פינו ת ב או ת לשבור בר בכל הארץ‪ ,‬ואף‬
‫ב ה אי שתא בעו״ה ה מ ר ח ם ירחם‪ ,‬ו הג ם שירדו ג שמים לרוב מ או ד‬
‫כמבואר בכל ה אגרו ת הנ״ל‪ ,‬קווינו לשלום ו אין טוב‪ ,‬כי אדרבה מפני‬
‫רוב הג שמים לא חרבו פני ה א ד מ ה‪ ,‬וברוב ה מ קו מו ת לא צ מ חו כלל‪,‬‬
‫ואשר צ מ חו נהבכה ה ת בו א ה לכ סול ת בפני עצמה מ ח מ ת הג שמים‪,‬‬

‫מראשי החסידים ברייסין‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫השד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.616—615‬‬ ‫‪2‬‬
‫שם‪ ,‬עם׳ ‪.618—616‬‬ ‫‪3‬‬
‫'‬ ‫‪:‬‬ ‫^^‬ ‫שם‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪171‬‬ ‫איגרת מ׳‬

‫גם ירדו ג שמים בזמן הקציר ו הי ת ה קלל ה גדולה‪ ,‬שירדו גשמי׳ עד‬
‫א חר חג ה שבועות הרבה מ או ד אשר לא נשמע ולא נראה ב מדינו ת‬
‫הללו כ מו ה ם‪ ,‬רק פ ע״ ה ק וכל אשר סביבו תינו הצלי ח ה ה ת בו א ה מעט‪,‬‬
‫מפני שסביב י ם גינוסר^* מ מ ה ר ת להתבשל‪ ,‬ו הנ ה לא ירד השער של‬
‫תבו א ה כעת ב ת ח ל ת ה שנה‪ ,‬ו מי יודע מ ה שיהא בסוף‪ ,‬לז א ת א הו ביי‬
‫ק ר או בקול גדול וה ש מיעו לפני א ח ב״י ולכבוד ידידיי ה ״ ה הגבאי ם‬
‫דק׳ בראד‪ ®.‬ו הנ ה האלף ו מ א ה ושבעה עשר גראש ששלחו מ ק׳ בראד‬
‫הכל נשמע שכבר הגיעו לצידון ושלחנו לשם קבלות‪ ,‬בכדי שיגיע ה מ עו ת‬
‫לכאן‪ ,‬וע״י קבלו ת שלחנו אגרותינו‪ ,‬ו א ת ה שלום וביתו שלום וכל אשר‬
‫לו שלום‪ ,‬ואפריון נ מ טיי׳ לכבוד הגב אי ם דק׳ בראד ראשי אבו ת‬
‫הלווי ם אבירי הרועים גדולי׳ מע שיהם‪ .‬כבוד הרב ה מ או ״ הג אבד״לן‬
‫פידקאמין^^ וכבוד ח תו הרב המופלג‪ ,‬למעה״ ש להודיע ם צערינו‬
‫ולרבים‪ ,‬ומד׳ י היו א ת ם הברכה ה חיי ם וה שלום ‪:‬‬
‫הכ״ד א הו בי ה ם ה מע תירי ם ו ה מ ש תו ק קי ם ב אהב ת ם‪ ,‬ולגודל ה ת שו ק ה‬
‫ת מי ה תנו רבה על העדר מכ תב ם ת מיד ע״י מי שמזדמן או פאט ש ט‬
‫או דרך ס ט אנ ביל‪ ,‬כי כל ז א ת נ ח מ תינו לדעת שלומים של כל א חינו‬
‫שלום‪ ,‬ומלכי צדק ה צדי קי ם ד׳ עליה ם י חיו‪ ,‬ראו מ ה עשינו לכפול‬
‫ה מ כ תבי ם כ מ ה פעמים‪ ,‬מהרו עשו כמונו כ מו ה ם‪ ,‬מ ע ת ה ועד עולם‬
‫שלום וברכה ו חיי ם ‪:‬‬
‫השפל ב א מ ת מנ ח ם מענדיל בהרב מו ״ ה מ שה ז ל ל״ הה‪.‬‬
‫ונ או ם אב רה ם בל א״ א מו ה״ ר אלכסנדר כ״ץ ז ל״ ה ה‬

‫)מתוך ; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ״א‪ ,‬דף כ״ז‬
‫•‬ ‫ע״א—ע״ב(‬

‫‪ 5‬הכינרת‪.‬‬
‫‪ 6‬העיר ברודי היתה מרכז חשוב במזרח־אירופה לאיסוף כספים בשביל ארץ־ישראל‪.‬‬
‫‪ 7‬אולי הוא ר׳ חיים לנדאו מפאדקאמין שליד ברודי‪ .‬חתנו הנזכר כאן הוא ר׳ שמואל‬
‫בן חיים מווילנה‪ .‬ראה‪ :‬נ״מ גלבר‪ ,‬תולדות יהודי ברודי )ערים ואמהות‪.‬בישראל‪,‬‬
‫בעריכת י״ל מימון(‪ ,‬ירושלים תשט״ו‪ ,‬עמי ‪.346‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪172‬‬

‫אמרת ר׳ מנחם־מנדל‬ ‫מ׳׳א‬

‫אל אחד החסידים‬
‫] ‪ [ 37‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ל א ח ד ה ח סי די ם‪.‬‬
‫טבריה‪] ,‬לפני סיון ת ק מ ״ ח[‪.‬‬
‫צי ט א ט מן ה איגר ת הובא ע״י ש״א הורודצקי‪ ,‬״ ה של ח״‪,‬‬
‫כרך ח׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 492‬ה ח סי די ם ו ה ח סי דו ת‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עם׳ כ״ א‪,‬‬
‫מ תוך ״ מכ תבו בכתב־ידו״ בבית־הגנזים של ה צדי ק מ־‬
‫ק א פו ס ט ; ה שווה ‪ :‬״ ה של ח״‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.486‬‬
‫פרט ה שנה לא צוין ו אין א חיז ה לקביעתו‪ ,‬אך מובן‪,‬‬
‫שיש ל ה ק די ם א ת ה איגר ת על־כל־פנים לר״ח סיון‬
‫ת ק מ״ ח‪ ,‬יו ם פ טיר תו של ר מ״מ‪.‬‬

‫וז ה לך לדעת שכל ה מ חזי קי ם צדיקי א״י‪ ,‬אשר ה צדי קי ם הללו‬

‫דבוקי ם ב א הל עליון וגורמים י חו ד למעלה‪ ,‬אזי ממש מ חזי קי ם‬
‫הללו גורמים הי חו ד הזה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ .‬ש״א הורודצקי‪ ,‬השלח‪ ,‬ח׳‪ ,‬תרס״א—תרס״ב‪ ,‬עמ׳ ‪(492‬‬

‫מ״ב איגרת ר׳ אברהם מ קוליס ק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬
‫]‪ [ 38‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק! אל ה ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪] ,‬ערב ר״ח סיון[ ת ק מ״ ח‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס ״ א ע״א — ס״ ב ע״א ; בס׳ ל קו טי‬
‫א מרי ם‪ ,‬מכתב כ״ב ; ו ב ס פן ה ח סי דו ת לא׳ כהנא‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.194— 192‬‬
‫בחיב ת הארץ ח ס ר ק ט ע גדול‪ ,‬ה מ ת חי ל ״ א הו בינו א חינו‬
‫מ ה אנ חנו שואלי ם מכ ם כ״ א ל א ה ב ה א ת א הו בנו —‬
‫מוהר ש״ז״‪ .‬בבית רבי לא״ ש הייל מן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,26‬מוב א‬
‫ה ק ט ע בשם ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק וכן באיגרות‬
‫הקד ש לי׳ די ס קין‪ ,‬סי׳ מ״ג!) בע קבו ת בית רבי י(‬
‫מגוף ה איגר ת יוצא‪ ,‬שנכתבה ערב פטיר תו של ר׳ מנחם־‬
‫מנדל — ב׳ ר״ח סיו ף ת ק מ ״ ח — ו ב ה ס כ מ תו ‪ :‬״ הן‬
‫בעודנו חי נגמר ה מכ ת ב עד תו מו‪ ,‬רק בעו״ה לא א ס תיי ע א‬
‫מי ל ת א שיבוא ע ה״ ח‪.‬״‬

‫האיגרת נכתבה עוד בחייו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪ ,‬אלא שנחתמה לאחר‬ ‫‪1‬‬
‫מותו‪.‬‬
‫וצריך להיות אייר )וראה להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,177‬הערה ‪.(2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪173‬‬ ‫איגרת מ״ב‬

‫בעז״ה פה ע ה״ ק טבריא תובב״א‪ .‬ת ק ״ מ ח לפק ‪:‬‬

‫א הו בי ידידי ד׳ וידידנו‪ ,‬כולכם ערבים אלינו לדרוש א ת ד׳ עליכם‬
‫ועל בניכם‪ ,‬ברוכים א ת ם ל ד‪ /‬מברי א תנו מודיענו ת״ל עתה שלום‬
‫אי ש וביתו‪ ,‬ובני ידידי וידיד ם ה מופל א וחרד מו ״ ה מ שה נ״י‪ .‬וכל‬
‫נכדי הנעי מי׳ לאורך י מי ם‪ ,‬אבל על העבר צריכין אנו ל הודו ת לד׳‬
‫כי אנף בנו ישוב אפו וינ ח מנו כי יסור יסרנו י ה מי סו רי א ״י כל‬
‫ה קי ץ וחורף העבר‪ ,‬כי הנ ה א ח רי ס מו ך לנסיע ת מ׳ צבי ה אר קר‬
‫סג״ל״ ת ח ל ה ח ל ה בני ידידי הנז׳ והכביד חליו טובא‪ ,‬ולא יכול‬
‫להבריא עד שבקושי חול שתו הי ס כ ם נ סיע תו ל ע ה״ ק פקיעין תובב״א‪,‬‬
‫כי או לי י מצ א שם מרגוע לנפשו‪ ,‬ולא היו י מי ם מו ע טי ם עד שגם‬
‫אני הוכ רח תי לנסוע אצלו ל היו ת עמו‪ ,‬ובבואי לשם גם אני חו לי תי‬
‫כמוהו‪ ,‬ונפלתי למשכב ארוך‪ ,‬ו הפכ תי בחליי לחזור ולשוב לביתי‬
‫עם בני שיחי׳ ובבואנו לשם הכביד עלי חליי טובז'‪ , 2‬כי פה ע ה״ ק‬
‫הי׳ מ ק ר ה הז מן כבד מ או ד בחוליי ם רבים ונ א מני ם‪ ,‬רבים מ תו‬
‫ונפקדו בעו״ה א שכנזים‪ ,‬וספרדים יותר מ ה מ ה‪ ,‬ו הנ ה בי מי ם הנור­‬
‫אי ם הני ח לי ד׳ מעט מזעיר‪ ,‬וע מד תי מרעיד להתפלל לפני הציבור‬
‫כדרכי‪ ,‬ב״ ה אשר לא ה סי ר תפלתו מ א תי‪ ,‬ו א ח רי ס מו ך חזר חליי‬
‫ל אי תנו הרא שון ו חז ק מ מנו‪ ,‬וכן כמ״ש‪ .‬ו א ח רון א ח רון מכביד‪,‬‬
‫וכן מ ק ר ה כל ה א שכנזי ם ק ם ונופל פעמים ושלש‪ ,‬ועדיין לא הונ ח‬
‫לי בעוה״ר‪ ,‬לא ק מ תי ולא זעתי מן ה מ ט ה‪ ,‬כי עודני חלוש מ אוד‪,‬‬
‫ו הו צ או ת רבו כמו רבו‪ ,‬הנ ה תרנגולי׳ ק טני ם שבקטנים עלו ליוקר‬
‫בערך הגדולי׳ מרוב הצטרכות‪ ,‬וכיון שעלה לא ירד ה מ ק ח מכל‬
‫דבר אוכל להשיב נפש‪ ,‬מ שום דקפיצי עליו זביני טובא‪ ,‬אין קצבה‬
‫לערכם‪ ,‬וירבו ויגדלו ה הו צ או ת‪ ,‬ונלאינו נשוא מ ש א ת מ או מ ה‪ ,‬וכל‬
‫ה ה לוו או ת ספו ת מו מן בלהו ת‪ ,‬וכמעט שננעלה דלת בפני לווין‪,‬‬
‫כי נוסף עלינו עוד אי חו ר ה ס פינ ה ב ה אי שתא אשר לא הי׳ כ מו הו‪,‬‬
‫הנ ה א הו בנו שד״ד ה מופ ל א מו ״ ה מ שה סג״ל« ו סייע תו י ח ד ב או‬
‫לס ט אנביל‪ ,‬ומ שם נתפרדו מו ״ ה ישראל שקלאווער® ו סי ע ה א ח ת‪,‬‬

‫‪ 3‬השד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עם׳ ‪.618—616‬‬

‫‪ 4‬שם‪ ,‬הערה ‪.1‬‬
‫‪ 5‬דומה‪ ,‬שאין המדובר באחד מבני משפחתו של ר׳ עזריאל משקלוב‪ ,‬מתלמידיו המ­‬
‫פורסמים של הגר״א‪ ,‬אלא באחד מבני העיר‪ .‬ר׳ עזריאל עלה עוד בשנות השבעים‬
‫של המאה הי״ח לירושלים‪ ,‬ואילו על ר׳ ישראל נכדו אנו יודעים‪ ,‬שעלה ארצה‬
‫בראשית המאה הי״ט והיה אחד ממייסדיה של עדת הפרושים בארץ‪ .‬קשה אפוא‬
‫להניח‪ ,‬שהוא נזכר באיגרת שלפנינו‪ .‬על ר׳ עזריאל ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ;534‬א״ר מלאכי‪ ,‬פרקים בתולדות היישוב הישן‪ ,‬תל־אביב תשל״א‪ ,‬עמ׳ ‪;13‬‬
‫־א״ל פרומקין וא׳ ריבלין‪ ,‬תולדות חכמי ירושלים‪ ,‬ג׳‪ ,‬ירושלים תרפ״ט‪ ,‬עמי ‪.72‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪174‬‬

‫ה מ ה שכרו ספינ ה א ח ת‪ ,‬והגיע ה לכאן בחצי כסליו‪ ,‬אבל שד״ר‬

‫מהרמ״ס® ו סייע תו פחדו מלכ ת ב ספינ ה זו ו אי ח רו שבת ב ס ט אנביל‬
‫עוד ד׳ חד שים עבור ספינ ה ב טו ח ה‪ ,‬וכל ז ה גרם מ ה שאהובנו מ׳‬
‫יעקב סמאליינר^ מ ת א ח ר בצרור כספם‪ ,‬שהרי שד״ר ת מיד מוכן‬
‫מ מ דינ ת וואלין לנסוע בחודש ת מוז ולא י אוחר‪ ,‬שעדיין אפשר להגיע‬
‫ל ס ט אנ ביל ספינ ת הכולל ש הי א ב טו ח ה לעולם וז מנ ה בר״ח אלול‪,‬‬
‫א הו בינו ידידנו‪ ,‬הגיעו בעצמיכם מגודל הצער של אי חו ר ועיכוב‬
‫ה ס פינ ה ד׳ חד שים ויותר‪ ,‬שהרי בז מן ז ה הצטרכות כולל הא שכנזים‬
‫על הו צ או ת לא פ חו ת מ ת״ ר א דו מי ם‪ ,‬והנוג שים אצי ם ודו ח קי׳‪ ,‬שכבר‬
‫עבר ז מנ ם לשלם‪ ,‬ו א״ כ אי פ ה אפשר ל הלוו ת עוד‪ ,‬וגודל רבוי ה הו צ או ת‬
‫מוכרח תמיד‪ ,‬אף כי לעת ■כזאת ת א מינו לנו ב א מונ ה שהוכרחנו ללוות‬
‫על ח מ שי ם ל מ א ה ועל מ שכנות דו ק א‪ ,‬וגם ז ה דרך נס ממש‪ ,‬גם שארי‬
‫הלוו או ת פרוטה פרוטה‪ ,‬עד שממש קצנו בחיי צער ממש פע״ ה ק‪,‬‬
‫מלבד פחד ה ס פינ ה כל הי מי ם ה אלו‪ ,‬ויותר מפני פחד הז מן דה שתא‪,‬‬
‫שלא הי ת ה לנו שום ידיעה מ א ה ר שד״ר הנז׳ עד שבאה ה ס פינ ה ב״ ה‬
‫עם שד״ר הנז׳‪ ,‬ו סיי ע תו הרב מביחאב‪ ®,‬ומ׳ ‪ .‬א ה רן הגדול‪ ®,‬הכל שלום‬
‫באו בחצי אדר ראשון‪ ,‬עם כל הכ סף ו מכ תבי ם שונים ב״ה‪ ,‬ות״ל‪,‬‬
‫ו ת ח לי מנו ו ת חיינו שעשוע מכ תבי ם שהגיעונו מכל או ה ב וריע וכל‬
‫אנ״ ש מפני גודל א ה ב תינו א לי ה ם ב ה ת ק שרות א מי תי ‪:‬‬
‫א הו בינו א חינו‪ ,‬מ ה אנ חנו שואלי ם מ א ת כ ם כ״א ל א ה ב ה עם לבבנו‬
‫כבוד הרב חביבא ידידנו ה א מי תי מעול ם אשר נפשנו ק שורה בנפשו‬
‫כ״ ק מוהרש״ז®! נ״י הגדול מ א חיו גדלהו משל א חיו‪ ,‬כולכם חייבין‬
‫בכבודו‪ ,‬שהרי כ מ ה יגיעות יגע וכ ת ת רגליו ה ר ח ק נדוד נע ונד ז מן‬
‫טובא למען שמוע דברי א ל קי ם חיי ם‪/,‬ו או תו מ שחנו ל היו ת מורה‬
‫צדק ב מדינ ת ם‪ ,‬שלא ת הי׳ עדת ד׳ כצאן אשר אין לה ם רועה‪ ,‬ו אל מל א‬
‫הו א רצו לי תן ראש א ח ר עליהם‪ ,‬שאפי׳ א ם הי׳ צדיק גמור גלוי‬
‫לפני וברור לי כשמש שבודאי מר ה ב א ח רונה היו תהי׳‪ ,‬ו א פי קו ר סו ת‬
‫הרבה הי׳ נזרק ב תל מידי׳ כי יודע אני וזוכר א ת כל ה ח סי די ם ב מדינ ת ם‬
‫לטוב ולמוטב‪ ,‬כי לא מכל א ד ם יכולי׳ לקבל‪ ,‬שהרי ז ה ה סוג נקרא‬

‫על ר׳ ישראל נכדו ראה‪ :‬מלאכי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ 13‬ואילך; פרומקין וריבלין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ;167—164:‬יערי‪ ,‬שם‪ ,‬עם׳ ‪ .760—757‬עדיין יש אי־בהירות רבה באשר לאישים‬
‫אלה ולעלייתם ארצה‪.‬‬
‫‪ 6‬מורנו הרב ר׳ משה סג״ל )וראה גם לעיל‪ ,‬הערה ‪.(4‬‬
‫‪ 7‬ראה איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬
‫‪ 8‬הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬ר׳ מאיר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.621‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.614‬‬
‫‪ 10‬ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ .‬מסתבר אפוא‪ ,‬כי היחסים בין הצדיקים עדיין היו תקינים‪.‬‬
‫‪175‬‬ ‫איגרת מ״ב‬

‫חכ ם הלו מד מכל אדם‪ ,‬ג□ מ א מ ר חז״ ל )אבות פ״ א מי״ א( ח כ מי ם‬

‫הז ה רו בדבריכ׳ כר שמא כר וי שתו כר‪ ,‬וכן בנ״ד חששנו מ אוד אשר‬
‫לא ידעון לשונו ודרך צדיקי׳ אשר יקבלו עליהם‪ ,‬לא ידעו ולא יבינו‬
‫בח שיכה י תהלכו‪ ,‬וי מו טו כל מו ס די ארץ‪ ,‬לז א ת א מרנו שום י שימו‬
‫עליה ם מקרב א חי ה ם כ מו ה ם הו א כבוד רב חביבא הנ״ל‪ ,‬שהשליך‬
‫נפשו א חר גוו לכ ת ת רגליו לדרוש א ת ד׳‪ ,‬ונעשה עפר ת ח ת רגלי‬
‫צדיקי׳ לשמוע דבר ד׳ הי ק ר בעיניו‪ ,‬ו מי כ מו הו מורה ורב ב מדינת ם‪,‬‬
‫וכי הו א או ה ב דבק מ א ח בכל לבבו נ א מן‪ ,‬וכשר וצדיק וישר הו א ‪:‬‬
‫א הו בינו א חינו ידידי נפשינו בקשו צדק בקשו ענוה‪ .‬שמעו ו ת חי‬
‫נפשיכם ובואו כולכם בברית י ח ד ב ה ת ק שרות נפש א׳ ב אה בה ו א חו ה‬
‫וריעות‪ .‬ובזה מ ה ר ה ישמע בערי י הו ד א ז ב חו צו ת ירו שלים קול ששון‬
‫ו קול שמ חה‪ ,‬ושלום על ישראל‪ ,‬ולא תעלה על דעת א הו בנו מהרי״ס^!‬
‫ל סלק עצמו מ ע ס ק מעו ת א״י‪ ,‬ה ס מל הזכיר כי היו לא תהי׳‪ ,‬אין‬
‫חפץ לנו בעולות ע״י א ח רי ם כ״ א על ידו דוו ק א‪ ,‬הננו מבק שים או תו‬
‫ו א תכ ם א הו בינו ו א חינו ל חז ק הו ב מ ס מ רי ם בל י מו ט‪ ,‬וי ט שכמו‬
‫לסבול‪ ,‬וי הי ל מ ס עובד עבודת ה צד ק ה ה ש ק ט ובטח עד עולם‪ .‬ו הנ ה‬
‫מ ה נ או ה מבשר שלום לה שמיע בכ מ ה מכ תבי ם פרטים לכל א׳ כראוי‬
‫וכני מוס‪ .‬מלבד שארי מכ תבי ם פרטים ש מהר אוי לכל א׳ כדרכנו‬
‫בכל שנה ושנה אבל אין הז מן גורם להרבות באג״שף^ כי מי יודע‬
‫לעת כז א ת רק מ ה דמוכרח טפי ולא סגי ב ל א״ ה הרינו מוכרחים‪.‬‬
‫ועל ד׳ י ה בי ם מ שליכים הו א יגמור בעדינו שיהי׳ נכון מוצ או ובואו‬
‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש לו ם‪:‬‬
‫עוד מודע ה רבה שלא יעלה על דעתם או לי אפשרינו ל ה ס ת פ ק‬
‫ב ה לוו א ת ז מן ז מני ם‪ ,‬בלא מ שלוח מעו ת ה חו צו ת מפני פחד הז מן‬
‫חלילה‪ ,‬א הו בינו תדעו נ א מנ ה ש א״ א בשום אופן בעולם‪ ,‬אין מח שבה‬
‫ורעיון תו פ סי ם כלל אי כ ה יוכל ל היו ת כדבר הזה‪ ,‬שהרי בד׳ חד שי ם‬
‫אלו שנתעכבה ה ס פינ ה כ מ ה יגיעות יגענו ולא הונח לנו עד אין קץ‬
‫לצערינו‪ ,‬אבל למעה״ ש ירבו ב ח קי רו ת ודרישו׳ להגיע ה מ עו ת לידינו‬
‫דרך מ קו ם האפ שרי בכל שנה דו ק א‪ ,‬כי לא סגי בל א״ה‪ ,‬אכן חליל ה‬
‫מ א פ ס שום אפ שרות בעולם אזי עכ״פ ל מ ה״ ש לכתוב לנו דרך מבוא‬
‫מ קו ם האפ שרי כ מ ה מעו ת מונ ח לכל א׳ וא׳ י חי ד וציבור‪ ,‬ו אי׳‬
‫מ קו מ ם בכדי ל ה ק ל ה שגת ה לוו או ת וד׳ י הי ה בכסל ם ועצת ד׳ הי א‬

‫‪ 11‬מורנו הרב ר׳ יעקב סמולייאך )וראה עליו לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪ .(9‬על הסיבות‬
‫לפרישתו ראה לעיל‪ ,‬איגרת ל״ה‪.‬‬
‫‪ 12‬יש כאן רמז למחלתו של מנהיג החסידים‪ ,‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק )וראה בסוף‬
‫‪.‬‬ ‫איגרת זו(‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪176‬‬

‫ת קו ם לנ חו ת ם הדרך ישכון אור ב מו ש בו תיה ם ו הי׳ ד׳ מבטחינו‪ ,‬פלא‬

‫יועץ אל גבור אבי עד שר שלום‪ ,‬ו אנ חנו נברך י ה וליה עיניניו למען‬
‫תברכם נפשנו ו הו ספנו על כל תפלו תינו מול ה א ל קי ם יברך א ת עמו‬
‫ישראל בשלום‪ ,‬עד ג אול ת עולם כי״ר א מן‪ .‬ע״^^ דברינו בעוד המלך‬
‫ב מסיבו בחיי קדו ש הרב נ״ע‪ .‬יערוף כ מ טר ל ק חנו ותזל כטל א מ ר תנו‬
‫ו הן בעודנו חי נגמר ה מכ ת ב הז ה עד תו מו‪ ,‬רק בעו״ה לא א ס תיי ע א‬
‫מי ל ת א שיבוא ע ה״ ח ‪:‬‬
‫הל א כ״ד או ה ב ם ו ר חי מ א דנפשם הד ש״ ת מלב ונפש‪.‬‬
‫אב רה ם ב ל א״ א מו ״ ה אלבסנדר כ״ץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ׳׳ב‪ ,‬דף כ״ז ע׳׳ג‬
‫עד דף כ״ט ע״א(‬

‫מ״ג איגרת ר' אברהם מ קוליס ק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬
‫] ‪ [ 39‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‪ ,‬בשם כל הכולל‪ ,‬ל ח סי די ם‬
‫ב חו״ל על פטיר ת ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬סיון ת ק מ״ ח‪.‬‬ ‫■‬
‫האיגרת‪ ,‬הידוע ה בשם ״א שכבתא דרבי״‪ ,‬נדפ ס ה בס׳‬
‫חיב ת ה אי ץ‪ ,‬דף ס״ ב ; בס׳ טבור הארץ לר״מ קליערס‪,‬‬
‫דף ע״ו )עפ״י הנדפס ?( ‪ ;.‬בס׳ ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכ ת ב כ״ג ;‬
‫בס׳ בי ת רבי לא״ ש הייל מן; עמ׳ ‪ ; 21— 20‬ובס׳ ה ח סי דו ת‬
‫לא׳ כהנא‪ ,‬עמ׳ ‪.194‬‬

‫אגר ת ה בו ל ל‪:‬‬
‫א שכבתא ד ר ב ^ רב ע ת ה הרף‪ .‬ידינו כבדה על אנ חו תינו‪ .‬היו ם מרי‬
‫שיחנו להגיד‪ .‬כי ישר ד׳ צור ת מי ם פעלו‪ .‬כי כל דרכיו משפט‪ .‬אל‬
‫א מונ ה ו אין עול‪ .‬צדיק וישר הו א‪ .‬כי חיצי שדי עמנו‪ .‬ו ח מ תו שחה‬
‫רוחנו‪ .‬המרגיז ארץ מ מ קו מ ה ועמודי׳ יתפלצון‪ .‬ה או מ ר לחר ס ולא‬

‫‪ 13‬ר׳ מנחם־מנדל נפטר עם סיום כתיבתה של האיגרת‪ ,‬ובמשפט האחרון כבר נזכר‬
‫מותו)וראה איגרת מ״ג(‪.‬‬
‫‪ 1‬פירושו‪ :‬הספד לרב‪ .‬נכתב לאחר מותו של מנהיג החסידים בגליל‪ ,‬ר׳ מנחם־מנדל‬
‫מוויטבסק‪.‬‬
‫‪177‬‬ ‫איגרת מ״ג‬

‫יזרח‪ ,‬אור חשך ב א הלינו‪ ,‬ונרו עלינו נדעך‪ ,‬נ ק ט ה נפשנו בחיי ם‪ ,‬א ם‬
‫נעזבה שיחנו‪ ,‬או נדברה במר נפשנו‪ ,‬אוי לנו ל או מ ר ה ו אוי לנו שלא‬
‫נ א מרה‪ ,‬הנ ה ד׳ עשה דבר בישראל אשר כל שומעיו תצילנה שתי‬
‫אזניו‪ ,‬כי נפלה עטרת ראשינו ראשו כ ת ם פז‪ ,‬נ תנ ה הודו על ה שמים‪,‬‬
‫מן ה שמי ם נלח מו‪ ,‬א ר אלי ם ו מ צו קי ם א חזו בארון ונצחו העליוני׳‪,‬‬
‫הו א אשר דבר ד׳ בקרובי אקד ש ועל פני כל הע ם אכבד‪ ,‬נורא א ל קי ם‬
‫מ מ קוד שו ונקדש במכובדו‪ ,‬כי נ ס ת ל ק ענן הכבוד אי כבוד גלה כבוד‪,‬‬
‫אל ה ל ק ח ארון ה א ל קי ם‪ ,‬הצדיק אבד ו איננו כי ל ק ח או תו א ל קי'‪,‬‬
‫א ל ד מי לנו‪ ,‬ח ט אנו עם א בו תינו כי הוכח ב מכאו ב צדיק על משכבו‬
‫הפוך בחליו י מי ם רבי׳ וחד שים מספר‪ .‬מחד ש א ב ה ת ק מ ״ז עד יו ם‬
‫ב׳ דר״ח זי ה ה ת ק מ ״ ח‪ .‬שנגנז ה א רון בעו״ה‪ ,‬וכל בין המצרי ם אלו‬
‫לא הונח לו‪ ,‬כי א ם בי מי ם נוראי׳ וי מי הפורים אלו‪ ,‬כי בי מי ם‬
‫נוראי ם הני ח לו ד׳ מ סביב וה תפלל לפני הציבור כדרכו‪ ,‬וכל עצ מו תיו‬
‫ת א מ רנ ה לד׳ מי כ מו הו‪ ,‬חבל על דאבדין‪ ,‬גם בפורים ה או מנ ם כבר‬
‫הי׳ חלוש מ או ד מ או ד ה ת חז ק ובא לבה״כ לשמוע מ ק ר א מגלה ברבים‬
‫מ שום פ ר סו מי ני ס א עדיף ובינו לבינו שב ל אי תן חליו עד דכא‬
‫בי סורי צדיק ה ר אוי ם ל היו ת מזבח כפרת ישראל כולם שהי׳ ככה‬
‫דל ובשרו כחוש‪ ,‬עד שכמעט יצא מגדר אנו שי כ״ א יד שכלו הי ת ה‬
‫ת קי פ ה‪ ,‬זך ל ק חו וברור מלולו בדעת מיו שבת ושכל צח ו מצוחצח‪,‬‬
‫שכל רחב מוצ ק ת מי ד בשפה ברורה קולע אל השערה עד פרק‬
‫ה א חרון‪ ,‬שעה א׳ קו ד ם פ טיר תו הז הי ר להנצבים עליו סורו נא‬
‫מעלי כי הנ ה ד׳ נצב עלי‪ ,‬וכמעט רגע חזרו ונגשו אליו ודיבר כפעם‬
‫בפעם עד שנפלה עליו הזיע ה ה א ח רונ ה‪ ,‬ושאלו בנו על הזיע ה מ ה‬
‫הי א ואיך מ הו ת ה‪ ,‬וה שיב לו ה ס באשר הי א סוף כל‪ ,‬ומ תוך או ת ם‬
‫הדברים חלף והלך לפניו צדקו‪ ,‬צדיק הו א ד׳ כי פי הו מרינו ו הנ ה‬
‫צוו א ת בי תו הי ת ה ז מן טו ב א קוד ם מו תו‪ ,‬שכבר נתייא ש מן ה חיי ם‪,‬‬
‫וצוה לכתוב הצוו א ה‪ ,‬ו א ח״ כ בדברנו עמו גם אנ חנו כ מ ה וכ מ ה דברים‬
‫מענין ה הנ הג ה ף וכל ה מבו אר במכתבנו בשמו הו א צוה ויעמוד‪,‬‬
‫ונכתב ב או תו פרק ככל הדברי׳ וככל ה חזיון אשר עינם ת חז ה‪ .‬כי‬
‫הו א דיבר וי ק ר א כל האג״ ש שהגיעו ע״י שד״ר להשתעשע ב א ה ב ת ם‬
‫ויש מ ה שהשיב על איז ה אגרות‪ ,‬הו א שמוכתר ומעוטר בשמו‪ ,‬הן‬
‫כל ר א ת ה עינינו וי לן י או ת למבכי‪ ,‬ולן י או ת למעבד הספידא‪ ^,‬אי‬

‫‪ 2‬אייר‪.‬‬
‫‪ 3‬כאן כבר אפשר להבחין בניצני המאבק על הנהגת החסידים שהתפתח אחרי מותו‬
‫של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬
‫‪ 4‬פירושו‪ :‬אוי‪ ,‬לנו נאה לבכות‪ ,‬ולנו נאה לעשות הספד‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫;‪178‬‬

‫לך ארץ; מ אן ינ היר לן זו‪ .‬א ח ב ״י עד הנ ה עזרנו ד׳ בחיי כבוד‬

‫הצדיק כתמר‪ ,‬וע תה גזעו מחליף‪ ,‬כבוד הבן י קי ר לו כארז בלבנון‬
‫ישגא; שתול בבית ד׳; ו הנ ה נדרשנו לאשר שאלנו ב חייו לדרוש ב שמו‬
‫לכל החברי ם מ ק שיבי ם לקול ד׳‪ ,‬א חינו שלומי א מוני לבבינו‪ ,‬כי‬
‫למענו למענו יעשו ח ס ד ו א מ ת לי תן עינם ולבם על בנו ה מופל א‬
‫ומופלג‪ .‬וחרד אל ד׳ כ״ש מו ״ ה משה® נ״י מ ה דאפשר ל ה טי בו ו ל ה חזי ק‬
‫נכון מושבו בקרב הארץ; כי הנ ה נשאר בביתו ריקם‪ ,‬שכל חפצי ה בי ת‬
‫נמכרו לכתובת ה א ש ה הי א א מו של בן הרב כפי הצוואה; וע תה‬
‫נשאר בעירום ובחוסר כל בביתו‪ ,‬ועצמו ה חו בו ת על ראשו‪ ,‬וטפלי‬
‫תלי׳ בי׳; ו מ ה גם שני י תו מי ם ק טני ם נשארו עוד מ א חו תו בת כבוד‬
‫הרב‪ ,‬לכן ביקש ז א ת מיד ם להגן ו ל חו ס עליו בעבור כבודו‪ ,‬בכדי שלא‬
‫יצטרך לנוד ה חו צ ה ח״ו‪ ,‬וישב בטח בקרב הארץ‪ ,‬למען ת הי׳ תורת ד׳‬
‫בפיו לא תמו ש עוד כל י מי הארץ‪ ,‬ו הנ ה לא הוכפל הדבר בכל מכתב‬
‫פרטי מ שום עגמ ת נפשי‪ ,‬כ״ א על ה מ ת ע ס ק בקד שים מצוה ו חו בה‬
‫ל היו ת שואל ומזכיר עבור כבוד בן הרב לחוד ועבור הי תו מי׳ נכדי‬
‫הרב לחוד‪ ,‬ב ה ר או תו א ת מכ ת ב הלז לעיני העדה‪ ,‬כי הנ ה ה מו ט ל‬
‫עלינו עשינו ככל אשר ציוונו או תו צדיק להודיע לרבים‪ ,‬ועתה א לי ה׳‬
‫ה מ צו ה הז א ת‪ ,‬וכי רב טוב ם כיד ד׳ ה טו ב ה עליהם‪ ,‬והננו מצפי ם לד׳‬
‫הי שועה ע״י מ ל אכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול הצאן קד שים‪,‬‬
‫ויקד שו בם ב מ ל א כ ת הקוד ש ד׳ לאורך י מי ם ‪:‬‬
‫הכ״ד הכו תב בדמע בשם כל א חי ה ם דפה ע ה״ ק ב מ קו ם שאמרו שלא‬
‫ל ח תו ם ו הי׳ ז ה בחדש סיון ת ק מ ״ ח לפ״ק‪ .‬פ ע״ הק טבריא תו״בבא ‪:‬‬

‫לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪/,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ״ג‪ ,‬דף כ״ט‬
‫)מתוך ‪ 7 ;:‬ק‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫מ״ד איגרת ר' אברהם מקוליסק‬

‫אל חטירים בכל אתר ואתר‬

‫] ‪ [ 40‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בכל א תר ואתר‪.‬‬

‫טבריה‪ ,‬סיון ת ק מ״ ח‪.‬‬
‫״ מלי צ ת עבור בן הרב״ ודברי בן הרב ״בשולי הירי עה״‪.‬‬
‫האיגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬

‫‪ 5‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬
‫‪179‬‬ ‫איגרת מ״ד‬

‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס״ ב ע״ב^ — ס״ג ע״ א ; ובל קו טי א מ רי ם‪,‬‬

‫מכתב כ״ד ונספח למכתב כ״ט‪.‬‬
‫ה ת אריך נמצא רק ב ל קו טי א מרי ם‪.‬‬

‫מליצ ת בן הרב ‪:‬‬

‫בעה״ ש פה ע ה״ ק טבריא תו״בבא‪ .‬סיון ת ק ״ מ ח ל פ״ ה ק ‪:‬‬
‫קו ל ד׳ י חי ל מדברי נ או ה קודש‪ .‬לאנשי קודש‪ .‬אנשי שלומי א מוני‬
‫א חינו‪ ,‬אנ שי לבב‪ .‬אנ שי א מ ת ד׳ עליה ם י חיו יו מ ם ולילה‪ .‬ה ח רדי ם‬
‫על דברו‪ .‬ח שו קי חמד‪ .‬ו ת שו ק ת נפשנו לדבר בם בשבתנו על הארץ‪.‬‬
‫סי ע ת מר ח מינו‪ .‬לגלות אזנ ם בכל לבבנו שלום דורשי טוב הארץ‪ .‬ה ״ ה‬
‫ידידי עליון ויראיו מופלגי ה תו ר ה ויראה‪ .‬הרא שים ונגידי׳‪ .‬הוו תי קין‬
‫ואנ שי מעשה‪ .‬די בכל א ת ר ו א תר ד מדינו ת ריי סין יע״ א ‪:‬‬
‫נדרשתי מכבוד פה קדו ש הו א כבוד הרב נ״ע^ ב אי תן חליו י מי ם‬
‫כבירים שהי׳ ממ ש מופ שט מ הויו ת העולם‪ ,‬וכל מח שבתו מ שו ט ט ת‬
‫בעלמא דק שו טף וידבר שלשת אלפי ם משל על כל עידן ועידנין אשר‬
‫חלפו עלוהי לקשרם ^בעולם ה א מ ת‪ .‬ויפן כה וכה על כל הדברי׳‬
‫ו ה א מ ת‪ .‬ו הי׳ מיצר ודואג על עוצם ה חו בו ת שנשארו א חריו‪ ,‬ועל הבן‬
‫י קי ר לו אשר הו ר הו כל הי מי ם בכל מי לי מי ט ב מ טו ב הגנוז‪ .‬הו א‬
‫ידיד עליון ויראיו‪ .‬ה מוכן לכל דורשי ד׳‪ ,‬כי ברא כרעא דאבוה‪3.‬‬
‫ה מופל א ומופלג ב ת״וי החרד אל ד׳ כ״ש מו ״ ה מ שה נ״י‪ .‬כי טפלי‬
‫תלי׳ בי׳^ ו מ או מ ה אין לו כ״ א כותלי בי תו הריק ם‪ .‬ו חובו ת עצומי׳‬
‫על ראשו‪ ,‬שכל חפצי ה בי ת נמכרו לכ תוב ת ה א שה שכתובתה מרובה‪,‬‬
‫וע״ז הי׳ דו ה לב כבוד הרב נ״ע שלא יצטרך בנו להתנודד‪ ,‬למען ת הי׳‬
‫תורת ד׳ בפיו‪ ,‬וי ר א ת ד׳ על פניו כל הי מי ם‪ ,‬כי דואג הי׳ מ ט ל טו ל א‬
‫דגברא ה ק ש ה לכונן לבו אל ה מ קו ם כמברא שונה‪ .‬ה או מנ ם צדיק‬
‫ככפיר י ב ט ח‪ ,‬ו הי׳ ד׳ מ ב ט חו שלא י הי׳ זרעו נעזב‪ ,‬בכל ז א ת רצון‬
‫י ר א תו יע שה בדרך הטבע‪ ,‬וי שם פניו א לי לדרוש עבורו לכל א הו בינו‬
‫אנ״ ש א חי ם ורעים הנ א ה בי ם ו הנעי מי׳ ב חייו שיעשו עמו ח ס ד ו א מ ת‬
‫בכל אשר ת מצ א יד ם לעשות בכוח ם לעזרת בנו לעשות מכון לשבתו‬
‫עולמי ם וברית ה א ב לבן יזכרו‪ ,‬לזכר עולם י הי׳ צדיק‪ ,‬ותורת א ל קיו‬

‫‪..................‬‬ ‫‪ 1‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬

‫‪ 2‬פירושו‪ :‬בעולם האמת‪.‬‬
‫‪ 3‬פירושו‪ :‬הבן הוא רגל אביו; הכוונה לר׳ משה‪ ,‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬
‫‪ 4‬פירושו‪ :‬בנים קטנים תלויים בו )על־פי פירוש רש״י לחולין י״ח ע״א(‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫צריך להשתכר למחיה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪180‬‬

‫בלבו לא תמעד א שוריו ל ה תנודד מדוך ל דו ך ח״ו‪ ,‬ה או מנ ם בלאו כל‬

‫הני מילי מו ב ט חני ב א ה ב ת חברי׳ שאין ל ה ם ה פ ס ק עול מי ת בכל‬
‫כוח ם ועוצם ידם לעשות חיל ל ה קי ם שם הבן על נ חל תו ולא תמכר‬
‫ח״ו‪ ,‬ו שיהי׳ נכון מושבו‪ ,‬ישב עולם לפני א ל קי ם‪ .‬ח ס ד ו א מ ת ינצרוהו‬
‫ויזכרוהו לכבוד הרב נ״ע בכל ז א ת אנ א מצוה ק א עבידנא בזירוז‬
‫מכתבי זה‪ .‬כי כן נדרשתי מ א תו נ״ע וגם הנני נדרש לזרז או ת ם לדבר‬
‫מצוה ה ב א ה לידם אל יזני חונ ה‪ ,‬כי יותר צריכין לזרז ולעשות חיזו ק‬
‫לדברי ח כ מי ם‪ .‬חליל ה לכם מ חדול‪ .‬א הו בינו ידידינו הנ ה דבר גדול‬
‫דיבר כבוד הרב נ״ע; שיעשו עמו ח ס ד ו א מ ת; וודאי זכו תו י סייעם‪,‬‬
‫וצדק ת ם תעמוד לעד; וגם אנכי חליל ה לי מ חדו ל להתפלל בעדכם‬
‫ולברך ה טו ב ו ה מ טי ב על כבוד בן הרב נ״ע; ו הי׳ מ ה טו ב ה הו א אשר‬
‫יי טיבו עמדו י מ צ או טוב‪ ,‬ויפי קו רצון מד׳ שלום ‪:‬‬
‫עוד ז א ת אדרוש לה ם על נכדיו של כבוד הרב נ״ע‪ ,‬שנשארו מב תו‬
‫שנ ס תל ק ה ו ה ש אירה שני י תו מי ם ק טני ם תינו ק ת בת ז׳ שנים ו תינו ק‬
‫בן חצי שנה שהוכרחו לו מינ ק ת בשני גראש לכל שבוע‪ .‬ולגדל‬
‫ה תינו ק ת ג״כ שני גראש בכל שבוע‪ .‬ולא נשאר עליה׳ מ או מ ה כי א ם‬
‫א ת אשר צוה נ״ע להפריש עליה׳ מ א ה גראש מן העזבון‪ .‬ו הנ ה א בי ה ם‬
‫שנ תאלמן הוכרח ל ה תנודד ה חו צ ה לישא א שה ה הוגנ ת‪ ,‬ו מי יודע מ תי‬
‫ישוב לשבת בארץ‪ .‬ו מ ע ת ה הרי גם הי תו מי׳ הנז׳ מו ט לי ם על בן הרב‬
‫הנז׳‪ .‬ונ שאתי עליה׳ תפלה‪ .‬ישמע חכ ם ויו סי ף לקח‪ ,‬טו ב ד׳ ל קוויו‬
‫לנפש תדרשנו לטובה‪ ,‬ו מו ב ט חני בזה ו ש לו ם‪:‬‬
‫נ או ם אב רה ם בל א״ א מו ״ ה אלכסנדר כץ ז ל״ ה ה ‪:‬‬

‫ה ע תק דברי בן הרב ר׳׳מי׳ השייך א ח ר מכ תכ כ״ד ‪:‬‬

‫נ קי טנ א בשולי היריעה א חו רי רבי ב הור מנא ד מלכא לעלמין חיי ^‬
‫להודיע שלומי ה טו ב ושלום כל בי ת אבא‪ .‬הנ ה קבל תי כל ה שילוח‬
‫לשמי ב שלימות‪ .‬ו חפצי ה׳ חפצי שמים‪ .‬וכל הכתוב אלי ק ר א תי מ ק ר א‬
‫קודש על קבר אבא‪ .‬ואל אבי יעזרם‪ .‬כי גדולי׳ צדיקי׳ וכו׳‪ .‬וככה‬
‫אע שה אי ״ ה לכל אשר ידרושו‪ .‬וזכות א בו ת לבני׳ יזכרו‪ .‬למען אוכל‬
‫לילך בדרכי א בו תי ול ה ס תופף בצל ה ח כ מ ה של א דו מו״ ר מו ה׳ אב רה ם‬
‫ה כ ה ף כאשר צוני ו מו ב ט חני כי בע״ה אל יעזבוני ואל יט שוני בשביל‬

‫פירושו; כאשר תורת ה׳ בלבו‪ ,‬יהיה בטוח במעשיו‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ר׳ משה‪ ,‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו; הוספתי בשולי המכתב‪ ,‬אחרי דברי ר׳ אברהם וברשותו של המלך ]הרבז‬ ‫‪7‬‬
‫שיחיה לעולם‪.‬‬
‫מקוליסק‪.‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫‪18i‬‬ ‫איגרת מ״ה‬

‫כבוד אב א ו ל מל או ת דבריו אשר בעודנו חי בקש ז א ת מיד ם ל ה חזי ק‬

‫י שיבתי פה ארץ ה חיי ם‪ .‬שלא אצטרך ל טל טו ל א ח״ו‪ .‬כי הנ ה כל אשר‬
‫הגיעני ב ה אי שתא עדי ב שחק נ א מן ש קיי מ תי מצו ת פריעת חובו ת‬
‫שנשארו מ אב א‪ .‬ולא נשאר לי ממ ש מ או מ ה מכל פרנסת כולא שתא‪.‬‬
‫ורחיי ם בצוארי הנ ה מר ת א מי ה א ל מנ ה ת׳ ו הילדי׳ אשר חנני א ל קי׳‬
‫יברכם‪ .‬ו הי׳ מ ה טו ב אשר יי טי ב ד׳ עמדי בהלו נרו עלי ראשי גם אנ כי‬
‫לא א שכחם‪ .‬ועל טוב יזכר שמם לעולם‪ .‬יצו ד׳ א ת ם א ת הברכה‬
‫ו חיי ם ושלום ‪:‬‬
‫נ או ם מ שה בהרב ה מנו ח מו ה׳ מנ ח ם מענדיל ז צל״ ל ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ״ד‪ ,‬דף כ״ט‬
‫ע״ב עד דף ל׳ ע״א(‬

‫מ״ה איגרת ר׳ שלמה־זלמן‬

‫ב״ר צבי־הירש הכהן מווילנה‬
‫אל ר' אהרן ב״ר מאיר הקטן‬
‫וחסידים אחרים‬

‫] ‪ [ 41‬ר׳ שלמה־זלמן בר׳ צבי־הירש הכ הן מווילנ ה אל‬

‫א ה רן בר׳ מ איר ) ה ק טן( ועוד‪.‬‬
‫] טבריה י סיון[ ת ק מ״ ח‪.‬‬
‫האיגרת‪ ,‬ה מ כי ל ה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬דברי תנ חו מי ם על מו ת‬
‫ר מ״מ‪ ,‬נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫חיב ת הארץ‪ ,‬דף ס״ג ־‪ ,‬ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב כ״ה‪.‬‬

‫מר׳ זל מן ווילנר ת ק מ ״ ח ‪:‬‬

‫למען א חי ורעי אדברה שלום‪ .‬ה״ ה ידידי ם רעים נ א מני ם מופלגי׳‬
‫ו מופ ל אי׳ יראי ‪ 1‬׳ וחו שבי שמו כבוד מו ״ ה ‪ . . .‬וכבוד מו ״ ה א ה רן‬
‫ה ק ט ף נ״י ויופיע ‪:‬‬
‫קול רעם בגלגל החוזר‪ ,‬קול נתנו ש חקי ם‪ ,‬קול ברמה נשמע נ הי‬
‫בכי תמרורים‪ ,‬ה מ ה ר או ת מ הו רעדה א חז ת ם נבהלו נחפזו‪ ,‬ו אנ חנו‬
‫בצרות נפשנו עינינו יורדות מי ם מ אין הפוגות‪ ,‬ו ה ת חז קו וקבלו‬

‫‪ 1‬דומה‪ ,‬כי אהרן המכונה ״הקטן״‪ ,‬משמשו של ר׳ מנחם־מנדל‪ ,‬שהה אז בחוץ־‬

‫לארץ•‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪182‬‬

‫תנ חו מי ם‪ ,‬מ שום דכתיב )ויקרא י״ ח הי׳( ו חי בהם; וא מרו ז״ל‬

‫)חולין ז׳ ע״ב( גדולים צדי קי ם וכו׳‪ .‬ובזכותו נזכה לה תקרב ב א מ ת‬
‫ל א מ ת‪ ,‬גם א ת ם ברוכי ד׳ שובו ו חיו ה תנ ח מו שלא תצטערו יותר‬
‫מד אי‪ ,‬כי ק טני מו חין אנ חנו שלא יפול לבבנו הדל‪ ,‬וי הי׳ גרעון‬
‫העבודה ח״ו‪ ,‬וד׳ א ל קי ם חיי ם חי לעולם‪ .‬ע ת ה הבו עצה בגדר‬
‫ה תור ה וסדרי ברא שית ה ח כ מ ה ומצב הי ר אה‪ ,‬ל ה ש קי ט הריב ומצה‬
‫אשר בערה כאש ב מדינו תיכ ם ^ וכל מ ה דכייף אינש נפשי׳ טפי‬
‫מעלי‪ ^.‬ובזה יתעלו וכן הי׳ מעולם דרך א ד מו״ ר ז צ ל ל ה״ ה ^ ובעל‬
‫ה א מ ת י ר א ה ה א מ ת‪ .‬ו העי קר ל קיי ם דברי א ד מ ״ו נ״ע שכתב עליהם‪,‬‬
‫וביותר צריך חיזו ק היו ם שלא י מו טו רגלי ה א מונ ה מקרב הארץ‪,‬‬
‫ועליכם לכייף נפשיכם לפני מי שגדול מכ ם ואפי׳ ל מי שק טן‬
‫בעיניכם® ולעולם י הי׳ אד ם או ה ב שלום ורודף שלום‪ ,‬ואשרי ה מ ח כ ה‬
‫כי נכרים דברי א מ ת יש לו רגלים‪ ,‬ודעו א חי ורעי כי אצלי דיעה‬
‫מו ח ל ט ת כי א ד מו״ ר ]בכ״י הבין בעצמו שיפטור מן העולם בשנה‬
‫זו[‪ .‬מכיר עצמו ל מי ת ה‪ ,‬כאשר שמענו צעק בקול מר בנעילת‬
‫יו ה כ״ פ פ סו ק )י חז ק א ל ל״ג י״ א( שובו שובו וגו׳ ול מ ה ת מו תו וגו׳‪.‬‬
‫וקול קול יעקב קול קול גדול עד רעדה א חז תנו כ שאמר ול מ ה‬
‫ת מו תו גו׳ וראינו שיש איז ה ענין בעו״ה‪ .‬כי ה ס ״ ם מעשיו ו ת ח בולו תיו‬
‫לעשות פירוד לה שבית העבודה ה א מי תי ת כי כמו שער בנפשו עבודה‬
‫א מי תי ת אפי׳ מח שבה טובה‪ ,‬לכן חז קו ואמצו‪ ,‬אי ש א ת א חיו יעזורו‬
‫וי א מ ר חז ק‪ ,‬לעורר עולם ה א ה ב ה מ ק ל ק ל ת שורת הדין‪ .‬ו הנ ה ית״ ש‬
‫י שכין בפורכם ובפורנו® א ה ב ה ו א חו ה שלום וריעות‪ ,‬וי ת רו מ ם קרן‬
‫העבודה ביתר שאת ויתר עוז‪ ,‬וזכותו יגן עלינו נ ס״ו ‪:‬‬
‫ואף גם ז א ת ב היו ת א ד מ ״ו נ״ע קצירא בערסי׳^ צוה או תנו לכתוב‬
‫לכ״ ת בשמו למענו למענו יעשה ויזכור א ה ב תו לעשות עמנו ח ס ד של‬
‫‪/‬‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫א מ ת שלא לגרוע טרף חו ק א שר שלחו לנו וי שלחו כז א ת לבנו ולב״ב‪,‬‬
‫למען לא יצטרך ח״ו לנוד א ח רי טרפו בי צי א ת חוץ וביטול תורה‬
‫ועבודה‪ ,‬ובפירוש א מ ר א ם ככה יעשו גם אנכי חלי ל ה לי מ חדו ל‬
‫להמליץ זכו ת עליה ם בעולם ה א מ ת‪ ,‬גם צוונו ל חלו ת פני קדו ש ת ם‬
‫עבור כל אנ שי מדינו ת רו סי א ה מ תגוררי ם ב א ה ״ ק שלא למנוע חליל ה‬

‫הכוונה לריב בין החסידים למתנגדים‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פירושו‪ :‬ככל שאדם מכופף — כלומר‪ ,‬מכניע — את נפשו‪ ,‬הוא מתעלה יותר‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫רמז לבעיות בהנהגת החסידים אחרי מותו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פירושו‪ :‬הקב׳׳ה ישכין שלום בגורלכם ובגורלנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬הכותב שולח איחולים‬ ‫‪6‬‬
‫‪,‬‬ ‫למזל טוב‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬במיטת חוליו‪.‬‬ ‫‪7‬‬
 ‫‪183‬‬ ‫איגרת מ״ו‬

‫מסדר מעמדם‪ ,‬וככה יעשו כל הי מי ם‪ ,‬ו מ ת ק לשונו הקדו ש סיי ם‬

‫ואמר מו ב ט חני שיתנו מ ק ר לדבריי ‪:‬‬
‫דברי ר חו מ ם‬
‫שלמה זל מן ב״ א א מ׳ צבי הירש ה כ ה ף ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ״ה‪ ,‬דף ל׳‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫מ״ו איגרת י׳ אברהם מקוליסק‬

‫אל חפידים בחוץ־לארץ‬
‫‪I‬‬

‫ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬ ‫] ‪[ 42‬‬

‫טבריה‪ ] ,‬א חר ב׳ ר״ח סיון[ ת ק מ״ ח‪.‬‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ע״א‪ — .‬ר׳ מנ ח ם־ מנד ל נזכר במכתב‬
‫בצירוף ברכת הנפטרים‪.‬‬

‫אגרת מ ה ר ה ״ ק אד מו ר כ ה נ א ! קדי ש א נ׳׳ע מ שנת ת ק מ ״ ח‪.‬‬

‫א ח ד״ ש מ חזי ק ברכה א רוכ ה ב פ תי ח ה ו ח תי מ ה א מ ת שמו של‬
‫ה ק ב״ ה‪ .‬תבשרו שלום הכל בדבר א׳ בארץ ו הנ ה א ת קול ם שמענו‬
‫קול הבערה ל חלק ק טיגורי בין ת״ ח דברי ריבות וימררו ורובו‬
‫ויתגודדו אגודו ת אגודו ת ו ה מ ה י ח מי רו חו מ ר א ד א תי לידי קולא‪.‬‬
‫כ״ א רו א ה חוב תו של חבירו ו אין אד ם רואה נגעי עצמו אף הו א‬
‫הי׳ מ תכוון לש״ש ז ה י א מ ר לה׳ אני ובשם ישראל יכנה ו אין רואה‬
‫חוב לעצמו אולי מ שגה הו א ו ה אי תגרא ד מי א לבידקא ד מי א כיון‬
‫דרווח כף‪ 2‬ויו סי פו עוד שנוא‪ .‬ו מי יודע מ ה יולד יום‪ .‬צר לי מ או ד‬
‫עליכם בניי^ ה׳ ירח ם עליכם כמבו אר בזוהר פ׳ נשא ד א מ ר ר׳ א ב א‬
‫כל אי לן חברייא דלא מ ר ח מין אלו לאלו גרמין דלא ל מי ה ב באורח‬

‫‪ 8‬אחד מראשי עדת החסידים; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪614 ,611‬‬
‫ו־‪.619‬‬
‫‪ 1‬ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬מנהיג החסידים בגליל אחרי מותו של ר׳ מנחם־מנדל‬
‫^ ‪,‬‬ ‫מוויטבסק‪.‬‬
‫‪ 2‬פירושו; תגרה בין אנשים דומה לצינור־מים שנפרץ בו פרץ‪ ,‬והפירצה הולכת וגדלה‬
‫‪,‬‬ ‫במהירות רבה )על־פי בבלי סנהדרין ז׳ ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 3‬רמז לסכסוכים שפרצו בין החסידים ברייסין‪ ,‬אולי בגלל המאבק על ההנהגה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪184‬‬

‫מישור ועוד דעבדין פגימו בה ד ה א או ריי ת א ר חי מו וק שוט אי ת בה‬

‫אב רה ם רחי ם לי׳ ליצ חק יצ ח ק רחי ם לאברהם‪ '^.‬חברייא כ ה״ג‬
‫איצטרכו למיהוי® חוששני פן הו א עצת הבע״ד® ו ת חבול תו הו א‬
‫לעקור נטוע ולשרש משורש מ ט ה כלפי ח ס ד ה ר ה״ ק מ הו׳ מנ ח ם‬
‫מענדיל נ״ע‪ .‬וגם נצר מ טעי נטע שעשועים‪ .‬ו היו עיני ולבי שם‬
‫כל הי מי ם כל מילי דרבנן א ס מו כו הו א ל או דלא תסיר‪.‬ז מדברי הרב‬
‫מהורש״ס® כי בכלל דברינו דבריו ושם נפשו בכפו ממש לה אי ר לה ם‬
‫אורח צדי קי ם כאור נוגה‪ .‬וע תה שלא ל ה חזיר א ת העולם לתוהו‪.‬‬
‫ו מ ה אע שה לכם בניי ו א חיי אני אל א ל קי ם א ק ר א וה׳ יושיענו‪.‬‬
‫י מין ה׳ רו מ מ ה י מין ה׳ יעשה שלום בפמליא של מעלה ושל מ ט ה‬
‫ובין ה ת ל מי די ם ה עו ס קי ם ל שמה ול עו ס קי ם שלא ל שמה אנוכי לה׳‬
‫אנוכי על מ שמרתי א ע מו ד ה עוג עוגה ו איני זז מ תו כ ה עד כי יבא‬
‫שלום ב א מ ת ו א מונ ה שלום וה שקט‪ .‬ו הנ ה נראין הדברים א ש ת א‬
‫דגרמיי״ הו א גבהו ת הלב לבקש גדולות ונפלאות מ מנו נתן עיניו‬
‫למעלה ולבו ל מ ט ה ו מ מ ט ה לנחש ומ שם יפרד כאשר בעיני ר אי תי‬
‫כ מוה‪ .‬מ מ אי דקמף^ וחד שים מקרוב ב או לפה עיה״ק^^ ת ל מי די ם‬
‫שלא שמשו כל צרכן ח כ מי ם בעיניה ם כל רז לא אני ס לה ם ובלשון‬
‫ח סי די ם יתקד שו‪ .‬קורא אני עליה ם ו ת בו או ו ת ט מ או א ת ארצי‪ .‬כבר‬
‫הורחב תי בביאר בכתבי שנה ד א ש ת קד כד אי ל ה קו ר א בו ל היו ת מ שם‬
‫ידיעתו‪ .‬ו ב א מ ת א מ רו ז היר אנכי מ ל היו ת מ שתעי בלשון ח כ מ ה כי‬
‫בז ה״ז בעוה״ר ח כ מו ת בחוץ תרונה וברחובות ת תן קו ל ה כ מ א מ ר‬
‫בזו ה״ ק ביו מ א ק ד מ א ה הו ה א מ ר ב״נ לחברי׳ טול מנ ה כסף ו אי מ א‬
‫לי מל ה ד או ריי ת א ו ה ש תא א מ ר ב״נ לחברי׳ טול מנ ה כסף וא שתדל‬
‫ב או ריי ת א ולי ת מ אן דאשגח בי׳‪ .‬ואנן בעו ה״ ר י ת מי די ת מי וא מר‬
‫ב״נ לחברי׳ טול מנ ה כסף ו אי מ א לך מל ה ד או ריי ת א מ שום דלא‬

‫פירושו; כל החברים שאינם אוהבים זה את זה גורמים שלא ללכת בדרך ישרה‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ועוד שעושים בה )בשכינה( פגימה‪ ,‬שהרי התורה אהבה ואמת יש בה‪ .‬אברהם אהב‬
‫^‬ ‫את יצחק‪ ,‬ויצחק אהב את אברהם‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬כל החברים‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫כאן הכוונה לשטן‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו‪ :‬את כל דברי החכמים סמכו על הלאו של ״לא תסור״ )על־פי בבלי ברכות‬ ‫‪7‬‬
‫י״ט ע״ב(‪.‬‬
‫אולי צריך להיות ״מהורש״ז״‪ ,‬כלומר‪ ,‬ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫פירושו‪ :‬אש של עצמות )על־פי בבלי ברכות ל״ב ע״א(‪ ,‬כלומר‪ ,‬קדחת‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫פירושו; מן הדברים שבכאן‪ ,‬כלומר‪ ,‬בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫צפת‪ .‬דבר זה מעיד‪ ,‬כי בשנות השמונים היו עליות נוספות ממזרח־אירופה‪ ,‬אלא‬ ‫‪11‬‬
‫שדומה‪ ,‬שלא היו של חסידים‪.‬‬
‫‪185‬‬ ‫איגרת מ״ו‬

‫אתיי שבו ברוחי׳ ולא הו ה מ הי מנ א ה הו א מל ה דשמע אזיל בגויה‬

‫כחזרא ב מי א עד דר מי א לי׳ לבר^^ כמבו אר בזו ה׳ פ׳ נשא ולעת כז א ת‬
‫אשרי מי שישים עצמו אל ם אפי׳ לד״ ת כ מ א מ ר רז״ל בשעת המפזרי ם‬
‫כעס אבל מצוה עלי וחובא ל היו ת צווח ככרוכיא בקול רעש גדול‬
‫ולא יסף‪ .‬להזכיר ם ל חיי ם ולשלום א מי תי‪ .‬ולא ב א תי א ל א כ מזהיר‬
‫הגדולים על‪ :‬ה ק טני ם וכש״כ ק טני ם על הגדולים כל חד מיניי הו‬
‫יכריח א״ ע לבקש שלום בני ה ם אל תזכרו רא שונים ו ק ד מוני ם אל‬
‫תתבוננו‪ .‬ואנוכי כי הוז ה ר תי א ת כ ם ב מי ששוכן שמו ב מ קו ם קדוש‬
‫הזה‪ .‬ובכח קדו ש ת הארץ ובכה ה תנ אי ם ו ה א מו ר אי ם ה קדו שי ם אשר‬
‫בה‪ .‬ראה אנכי נתן לפניכם היו ם א ת ה חיי ם ו א ת טוב הארץ תאכלו‬
‫א ם י שמעו ו א ם י חדלו רגזו ואל ת ח ט או בילדי העברים ז ה ה׳ י חזי ק‬
‫במעוז ם יעשה שלום בעולם כ מ א מ ר בזו ה״ ק ו א תון חברייא כ מ ה‬
‫ד הווי תין ב ח ביבו ת א ו ר חי מ ת א מ ק ד מ ת דנא ה״נ מ כ אן ו ה ל א ה לא‬
‫תתפר שין דא מן דא עד ד קו ב״ ה י חד עליכון ויקרו עליכו שלמא‬
‫בעלמא^^ ואל י שיא א ת כ ם יצריכם כי הו א מ ח לו ק ת לש״ש אפי׳‬
‫מ ח לו ק ת לש״ש לא נא מר בו כי טוב‪ .‬וכש״כ בדור הז ה מי י א מ ר‬
‫זכו תי לבי ודעבדין לגר מייהו הו א דעבדיף^ ו אין ה תו ר ה מ ת קיי מ ת‬
‫א ל א במי שמשים עצמו כמדבר גם א מ רו במי שמשים עצמו כ אין‬
‫וזו הו א שי מ ת אין שמשים עצמו כהפקר ומדבר וכשריים וצוו תא‬
‫בעלמא לברואיו שכל מ ה שברא ה ק ב״ ה הכל הו א ה תגלו תו י ת׳‬
‫וכש״כ אי ש מאנ שי א מ ת יקר א אפי׳ שכינת׳ מקבל פניו ובטיל לגבי׳‬
‫דלי ת לי ה מגרמי׳ כלום®! מכ שרת לכלי מוכשר לקבל רוב ה שפעות‬
‫ו כ מ א מ ר והכל הי׳ מן העפר ו ה תו ר ה א מ ר ה ומ שה לא ידע כי קרן‬
‫אור פניו מ ש א״כ הנק ר א גדולות לא ב שמים הו א ושמי ה שמי ם לא‬
‫יכלכלוהו ו הו א ב א מ ת בעל קנ א ה ו שנאה ו ת חבולו ת וסופו יורש‬
‫גהינם‪ .‬ו בזו ה״ ק א מ רו מ אן ד א תד ב ק בה ל ת ת א אי הו ס ל ק א לי׳‬
‫לעילא ו מ אן דבעי ל אי ס ת ל ק א עלה אי הו מ שפלתא ל ת ת א מנ ה ובגין‬
‫דיעקב א ש ת מודע בה אוליף לי׳ לבנוהי דלא יבק שון ל סל ק א לדרגא‬

‫פירושו‪ :‬בימים הראשונים אמר אדם לחברו‪ :‬טול מנה כסף ואמור לי דבר־תורה‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫ועכשיו אמר אדם לחברו‪ :‬טול מנה כסף והשתדל בתורה‪ ,‬ואין מי שישגיח עליו‪.‬‬
‫ואנו‪ ,‬בעוונותינו הרבים‪ ,‬יתומים של יתומים — כלומר‪ ,‬אין מי שישתדל בתורה‬
‫)זוהר‪ ,‬חלק ב׳‪ ,‬דף קע״ו ע״א; והשווה להלן‪ ,‬איגרת ס״ו‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬
‫רבי שמעון בר־יוחאי מזהיר את חבורתו — ׳׳החברים" — לבל ייפרדו זה מזה‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫ואזי הקב״ה ישמח בהם ויקראו עליהם שלימות בעולם )על־פי הזוהר‪ ,‬חלק ג׳‪,‬‬
‫דף נ״ט ע״ב(‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬שעושים לעצמם הוא שעושים‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫פירושו‪ :‬שאין לו מעצמו כלום‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪186‬‬

‫לעיל מינ ה‪ 16.‬וכל הדברים ה א ל ה ה מ ה כל כתבי הקוד ש מהרב‬

‫ה מנו ח מו ״ ה מנ ח‪ 13‬מענדל ז ל ל ה״ ה ו מ ה שכתבתי לה ם שלשום הכל‬
‫הולך אל מ קו ם א׳ הפוך בה והפוך בה דכולא בה ו מינ ה לא‬
‫תזוע‪ .‬כי מפני היו ת כ אין מוב טל לכל ה תגלו תו י ת׳ הכל מ א מ ציו‬
‫א ת כחו ו מ אי רין עיניו אור פני חיי ם עד שאינו תופס מ קו ם כ׳׳א‬
‫אין אני כ אן הכל כ אן אז תתענג על ה׳ וכ מ א מ ר והכל שב אל העפר‬
‫שאין תענוג א ל א בשוב לשרשו ו מן התענוג ה הו א נמשך א ה ב ה‬
‫ו א חו ה ושלום וריעות מ ה ר ה ישמע א כי״ ר ‪:‬‬
‫נא ם אב ר ה ם ב א״ א מו ״ ה ‪.‬אלכסנדר בץ ז ל ה״ ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז; דף ע׳׳א ע״א—ע״ב(‬

‫איגרת ר' גרשון ראמושעונער‬ ‫מ״ז‬

‫] ‪ [ 43‬ר׳ גרשון ראמושענר א ל ‪. . .‬‬

‫] טב רי ה? שנ ת?[‪.‬‬
‫ק ט ע ; נדפס בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס׳ ע״ב )עד ״בכורים‬
‫למעלה״( ; בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ ק מ ״ ח ורכ״ח ; ל קו טי‬
‫א מרי ם‪ ,‬מכ תב ל״א‪ .‬ה שווה גם לעיל‪ ,‬איגר ת ‪.35‬‬
‫בל קו טי א מ רי ם ני תנ ה ה איגר ת בין מכ תבי ם מ שנו ת‬
‫ת ק ל״ ח — ת ק מ ״ ט‪ ,‬ובחיב ת הארץ — בין מכ תבי ם מ שנו ת‬
‫ת ק מ ״ו — ת ק מ״ ח‪ .‬יי תכן‪ .‬שר׳ גרשון ראמושענער הו א ר׳‬
‫גרשון שוחט‪ ,‬שעלה לארץ באמצע מרח שון ת ק מ ״ו ) אי ג ר ת‬
‫‪ ; 22‬וה שוו ה גם איגר ת ‪, .(26‬באיגרת מ שלהי אב ת ק מ ״ ט‬
‫)מס׳ ‪ ,(48‬ה ח תו מ ה על־ידי ח שובי הכולל בכל א ח ד משלוש‬
‫ערי הגליל )טבריה‪ ,‬צפת ופקיעין(‪ ,‬ח סר שמו‪ ,‬ו אולי כבר‬
‫לא הי ה בחיים‪.‬‬

‫דברי ה מנו ח ה ח סי ד מו ה׳ גרשון רא מו שעונער‪:‬‬

‫א הו ביי א חיי אל ת קל בעיניכ׳ מצו ה זו‪ .‬כי א ם היו מביני׳ ב א מ ת‬
‫גודל מצו ה רבה זו שהם מ חיי ם נפשות ב א ה ״ ק היו ת מיד ש מ חי ם‬
‫ב ש מח ת מצוה זו‪ .‬ובודאי הי׳ שורה עליה׳ רו ה״ ק‪ .‬כי א ״ א להעלו ת‬

‫‪ 16‬פירושו‪ :‬מי שנדבק בה למטה‪ ,‬הוא )הקב״ה( מעלה אותו למעלה‪ ,‬ומי שמבקש‬
‫לעלות למעלה ממנה‪ ,‬היא משפילה אותו למטה‪ ,‬ומשום שיעקב — המסמל‬
‫תפארת — נודע בה‪ ,‬הוא מלמד את בניו שלא יבקשו לעלות למדרגה גבוהה ממנה‬
‫)זוהר‪ ,‬חלק ב׳‪ ,‬דף קנ״ח ע״א(‪.‬‬
‫‪187‬‬ ‫איגרת מ״ח‬

‫על הכתב איזו ש מ ח ה א ת ם גורמי׳ בכל ה עו ל מו ת ב היו ת ם מק ריבי ם‬

‫הנ א ת ם ל א ר ה״ ק‪ .‬כי כל ה מ ק רי ב הנ א תו ב א ר ה״ ק יוודע לו שהוא‬
‫בכורי׳^ למעלה וכו׳ ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״א‪ ,‬דף ל״ו‬
‫ע״ב(‬

‫מ״ח איגרת ר׳ אהרד אריה‬

‫יב״ר משה מדרויא )לייג‪ :‬הנליש(‬
‫אל בנו שמואל‬
‫] ‪ [ 44‬ר׳ א הרן־ ארי ה! בר׳ מ שה מדרויא )ליב חנהלש(‬
‫אל בנו שמואל‪.‬‬
‫]צפת‪ ,‬שנ תי[‬
‫ה איגר ת נדפ ס ה ב מ ק צ ת שינויים ‪ :‬בס׳ בינת מ שה לר׳‬
‫אלי קי ם־ מ ש ה מקוזניץ‪ ,‬ק ר א ק א ת ר מ״ ט‪ ,‬דף מ ״ו — מ ״ז ‪,‬‬
‫ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב ל׳ ; ובס׳ אגרות הקד ש מארץ‬
‫הקד ש‪ ,‬בארדיוב תרפ״ז‪ ,‬עמ׳ ר —‪.11‬‬
‫ב ל קו טי א מ רי ם ני תנ ה ה איג ר ת בין מכ תבי ם מ שנות‬
‫ת ק ל״ ח — ת ק מ ״ ט‪ .‬ר׳ לייב נזכר כ א ח ד מאנ שי כולל‬
‫ה ח סי די ם בשנות ת ק מ ״ ה ו ת ק מ ״ו )איגרות ‪.(24 , 19‬‬
‫באיגרת מ שלהי אב ת ק מ ״ ט )מס׳ ‪ ,( 48‬ה ח תו מ ה על־ידי‬
‫חשובי הכולל בשלוש ערי הגליל )טבריה‪ ,‬צפת ופקיעין(‪,‬‬
‫ח סר שמו‪ ,‬ו אולי כבר לא הי ה בחיי ם‪.‬‬

‫אג ״ ה ק מ הרב ר׳ ליב הנליש לבנו ‪:‬‬

‫למע״ה ש ת ח ל ת הכל להכנע נגד השם ולשבר ת או ת ו מדו ת רעות ע״י‬
‫לימוד ספרי מו ס ר מ ה ק׳ ו ה ח כ מי׳‪ .‬היינו ר״ח או ר חו ת צדיקי׳ ושער‬
‫הקדו שה‪ .‬ול ה תבונן ת מי ד וללמוד מ ה ם כ מו שהם חיי ם ו קיי מי׳‬
‫ו מו כי חי ם ולו מדי ם אותך‪ .‬ואל י שיאך יצרך לילך ב מו סר השכל אשר‬
‫נתגלה בשנים הללו‪ 2.‬כי לגוף לסור מרע צריך מו ס ר לפי ענינו‪ .‬כי ב מו ס ר‬

‫כלומר‪ ,‬כל המביא ביכורים — היינו‪ ,‬מוותר על ההנאה מן הפירות הראשונים —‬

‫בארץ־הקודש‪ ,‬הוא ביכורים למעלה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מתייחסים אליו בעולמות העליונים‬
‫בכבוד ובאהבה‪ ,‬כמו אל הפרי הראשון‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.613‬‬
‫רמז לראציונאליזם שהתפשט בקרב היהודים‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪188‬‬

‫השכל יוכל הי צ ה״ ר להתגנב לומר לא פעלתי עון ו מצוד תו פרושה‪.‬‬

‫הגם שראיתי ח כ מי ם הולכי׳ ב מוסר השכל‪ .‬א מנ ם לא ידעתי מ ה טוב ם‬
‫בביתם ב ה ת בודדו ת בחורין ובסדקין‪ .‬ו הנ ה א הו בי בני ידעתי נ א מנ ה‬
‫שכמה ח כ מי ם בעיניה׳ נפלו ב מצודות היצר מפני ז ה שראו על הגלוי של‬
‫ח כ מי ם א מי תי׳ ו הנ הג ת ם ב אכיל ה ובשתי׳ וב שחוק וטיול‪ .‬א מנ ם‬
‫לא השיגו בטוב לבבם ושכלם בזה‪ .‬בכן א הו בי בני אל תלך בדרך‬
‫א ת ם עד שתראה העיקר ועיקר לבבך שהוא נקי מ ת או ת או מ ד ה‬
‫רעה‪ .‬ויוכל השכל לעשות פעולותיו‪ .‬א מנ ם א ם ת או ת הגוף מתגברות‪.‬‬
‫הגם שהיצה״ר י ד מ ה לך לש״ש ברח לך כ מ ט חוי ק שת בכל מד ה‬
‫ו מד ה ו ת או ה‪ .‬ו אין לי להאריך תתבונן עם חכ ם א מי תי ויבינך‪ .‬כי‬
‫ח שכות ועוביות^ אינו מני ח לה שכל לעשות פעולותיו ב מוסר השכל‪.‬‬
‫לכן צריך לקשור עוביות ו ת או ת הגוף ב מו סר לפי ענינו‪ .‬עד שיסכי׳‬
‫השכל לעשות פעולתו ב מוסר השכל‪ .‬ול הנ היג א״ ע ב מוסר השכל‪ .‬כי‬
‫בוד אי מו ס ר השכל הו א שכל גדול וקרוב יותר לעבודת הבוית״ ש‪.‬‬
‫ו הז הר בני מ ח כ מי ם בעיניה׳ ו ל ה טי ב לא ידעו‪ .‬גם בני הז ה ר מהפלג ה‬
‫בלתי הדרגה‪ ^.‬גם הז ה ר ל ה ס ת פ ק ב מוע ט ול שמוח בחלקך אפי׳‬
‫בתורה ועבודה‪ .‬כ מ א מ ר תד״ א איז הו עשיר ה ש מח ב ח ל קו אפי׳ בד״ת‪.‬‬
‫בכן עבוד א ת ד׳ ב שמחה‪ .‬ו ת ש מח בעבודה ק טנ ה בעיניך‪ .‬א מנ ם א הו בי‬
‫בני צריך ל הבין ז ה על בוריו מפ ה אל פה אל לב‪ .‬שבזה יוכל היצר‬
‫להתגנב‪ .‬בכן ה תבונן עם ח כ מי ם א מי תי ם יראי ד׳ וחושבי שמו‪.‬‬
‫ושפלי רוח דוק א‪ .‬כי שפל רוח בוד אי מ ס ת פ ק ב מוע ט ושמח ב ח ל קו‬
‫ו אינו מבק ש גדולות אפי׳ ב מילי ד שמיא‪ .‬והבן ועתה דע לך‪ .‬גם א הו בי‬
‫בני הז ה ר מן הבו שה ה שפילה ומגונה‪ .‬ואל תתבייש בעבודת הבורא‪.‬‬
‫רק ת הי׳ י ר א תו על פניך זו הבו ש ה ה א מי תי ת‪ .‬כאשר ה א רכ תי לך‬
‫ה חי לו ק בין ביישן לבושת פנים‪ .‬גם ת הי׳ דעתך מעורבת עם הבריות‬
‫בפני׳ יפו ת וב ש מחה ובנחת‪ .‬ובפרט עם א שתך ובניך וחבריך‪ .‬י תנ הג‬
‫א״ ע בישוב הדעת וב ה תבודדו ת ב איז ה שעות ביו ם כ מ״פ או בלילה‪.‬‬
‫בכדי לה שגיח על הגוף ו מ דו תיו ו ת או תיו הרעות ל הכרי חו ל ה ס כי׳‬
‫עם השכל לעבודת וד בי קו ת השם‪ .‬ולמעה״ ש הצנע לכת עם ד׳ א ל קי ך‬
‫בנידון הנז׳ סוף דבר הכל נשמע‪ .‬שמע בני מוסר‪ .‬תעמוד בנ קוד ה‬
‫זו שתכריח הגוף עם כל מ דו תיו ו ת או תיו ש ת היינ ה כל תנועותיך‬
‫בלתי לד׳ לבדו‪ .‬וכל מעשיך י היו לש״ש‪ .‬א מנ ם א הו בי בני צריך‬
‫שימוש ח כ מי׳ א מי תי ם יראי ד׳ וחו שבי שמו לכל הנ״ל‪ .‬ו מי י תן‬
‫שירחם ד׳ שתזכה לבי א ת הארץ ה ק׳ ואוכל ל מ סור לך מ פ א״פ ולב‬

‫‪ 3‬פירושו; החשק והעובי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הגסות‪.‬‬

‫‪ 4‬כלומר‪ ,‬היזהר מהגזמה; יש לעשות כל דבר ביישוב־הדעת‪.‬‬
‫‪189‬‬ ‫איגרת מ״ח‬

‫כאשר יד ד׳ עלי ה שכיל מפי רבותי וחברי‪ .‬גם א הו בי בני הז ה ר בדבר‬

‫ש א ת ה לומד או שומע‪ .‬ו או תו הדבר פותח א ת פיך ולבבך ו מ תל ה ב‬
‫ב ח ש קו ת לעבודת הבורא‪ .‬אזי קשרו על לבך‪ .‬ואל תוצי או מפיך‬
‫זמך רב עד שיתיי שן אצלך או תו דבר ו אינו פועל עוד‪ .‬בני תרגיל‬
‫עצמך ב א מונ ת ה שם דלי ת א תר פנוי מיני׳® ומכה״כ‪ ®.‬וגם שכל‬
‫ה מ ח שבו ת ודבורי׳ ומע שים עושי׳ רושם‪ .‬וע״פ רוב כמע שה דמי‪ .‬הן‬
‫לטוב הן להיפוך ח״ו עושי׳ ופועלים‪ .‬ובפרט ב א מונ ת חכ מי׳ ודבריה׳‪.‬‬
‫ואל ת א מ ר בוד אי אני מ א מין בפרט מ ה שהשכל מחייב‪ .‬א מנ ם ידוע‬
‫להוי לך כי בין א מונ ת הלב ל א מונ ת השכל בשכל הו א מ ר ח ק רב‬
‫ועצום‪ .‬ואלפי רבבות פ ר ס או ת עד אין מספר‪ .‬וצריך הרגלה מדי יו ם‬
‫ויו ם שנה או שנתים או יותר לפי מ ה שהוא אדם‪ .‬סוף דבר הכל‬
‫בני ראה הבל ת או ה עו ה״ז ו מ דו ת הרעות‪ .‬ותבקש ר ח מי ם מבעל‬
‫ה ר ח מי׳ ונ תן לך ר ח מי׳ ורחמך‪ .‬ויסייעך בס״ד‪ .‬ו בט חוני ב ח ס די‬
‫הבורא שדבריי א ל ה יעשו פרי‪ .‬כה דברי אביך‪ .‬א הו׳ בני לא תסור‬
‫י מין ו שמאל מ מ צו ת ה תור ה ב א מ ת ו א מונ ה ומכל דחז״ל‪ .‬והכל‬
‫בהשכל כפי אשר יורוך ח כ מי הדור יראי ד׳ וחושבי שמו‪ .‬אשר‬
‫ת ת א ב ק בעפר רגליה׳‪ .‬ו קנ ה לך חבר טוב וישר ויר״א אשר י ר א ת‬
‫א ל קי׳ בו בנפשו ולמעה״ ש הז הר ב מי שאין תוכו כברו‪ .‬ובזה ת ב חינ הו‬
‫א ם הו א שפל רוח ב א מ ת ו הו א מכיר שפלותו וחס רונו אפי׳ בתורה‬
‫ועבודה ו מ ע״ ט ה חז ק בו אל תרף‪ .‬ו מי שהוא מגי ס ד ע ת ר ויגבה לבו‬
‫אפי׳ מעט מזער ברח והרפה ידך ממנו‪ .‬א מנ ם צריך ה ב חנ ה בלב‬
‫ונפש והשכל‪ .‬כי הו א דבר ה מ סו ר ללב וד״ל גם ב ה ב חנ ה זו צריך‬
‫ליזהר מעצבות שלא י הי׳ דרך וד״ל‪ .‬ובז א ת ת היינ ה עבודתך ותורתך‬
‫וכל מעשיך א ם תר א ה בה ם חסרונך ושפלותך‪ .‬ו ת הי׳ נבזה ונ מ א ס‬
‫בעיניך‪ .‬ימך לבבך ויכנע ויבוש ויכלם מפני הבורא ה בו חן וצופה‬
‫לבות הכל ב ש מח ה בלי עצבות‪ .‬אזי רצוים לפני ה מ קו׳‪ .‬הגם שהו א‬
‫ח ס ר ושפל ה מ קו׳ י מ ל א חסרונך‪ .‬ו א ם ח״ו יגי ס דעתו וז ח ה לבו‬
‫עבודתו פסולה‪ .‬א מנ ם א הו׳ בני צריך הרגלה ו ה ש קד ה שנה או‬
‫שנתים או יותר ש ת הי׳ זכה ונקי׳ וברורה‪ .‬ש ת היינ ה הכנעתו ושפלותו‬
‫בלבו מפני חסרונו‪ .‬וצהלתו בפניו‪ ,‬שזו ג״כ עבודת השם והבן‪.‬‬
‫ואז תלך לבטח דרכיך‪ .‬א מנ ם דע הגדר וה ש מירה מפני סכנ ת‬
‫העצבות בזה בבחי׳ ל שמוח ב ח ל קו ו ל ה ס ת פ ק במועט אפי׳ בעבודת ד׳‪.‬‬
‫ו כ מ א חז״ ל )סוף מנ חו ת( א׳ ה מרב ה וא׳ ה מ מ עי ט וכו׳‪ .‬ו מ א מ ר תד״ א‬

‫‪ 5‬פירושו‪ :‬אין מקום פנוי ממנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מן הקב״ה‪.‬‬

‫‪ 6‬אלה שני פסוקי־יסוד בחסידות‪.‬‬
‫‪ 7‬כלומר‪ ,‬מתייהר‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪190‬‬

‫ז״ל‪ .‬ז א ת ועוד א ח ר ת ל הז ה ר בברכת הנ הנין בכל ברכה וברכה להרגיש‬

‫ה טע ם ולבסם נפש בתענוג הדבורי׳ כמדבר עם ה מ צו ה לנוכח בכל‬
‫דיבור‪ .‬כי מ כ ה״ כ ו מ הוו ה הכל‪ .‬ולהתענג על ד׳ להרגיש טע ם כמו‬
‫חיך אוכל י טע ם בדבר ה ת א ב לו מ אוד‪ .‬ואל יזרוק הברכה מפיו בלי‬
‫דעת‪ .‬ו מ ה לי ל ה אריך בהנהגו ת‪ .‬כי ה א ד ם יתחד ש בכ״י לבו ו הנ הג תו‬
‫א ת א ל קי׳ ירא ו הוי מ ת א ב ק בעפר רגלי ה ח כ מי׳‪ .‬ח כ מי ה א מ ת‬
‫ב אמ ת‪ .‬וי חד לבך ו מח שבו תיך ודיבורך ומעשיך בלתי לד׳ לבדו‪ .‬וגם‬
‫דע בני שבכל העבוד״ ה ובכל מד ה אפי׳ ה מו ב ח ר ת בעת שתראה‬
‫ותכיר חסרונך דע שחסרון ז ה א ת ה בעצמך‪ .‬ואז א ת ה שוה עם כל‬
‫השפלי׳‪ .‬ו ה טו ב שבעבודה או מ ד ה זו הו א מ תנ ה מהבוי ת״ ש‪ .‬ו ת הי׳‬
‫שפל רוח‪ .‬מפני ש א ת ה כ א ח ד מן הפ חו תי ם‪ .‬ות ש מח ב מ תנ ת חלקך‬
‫שחלק לך הבורא מ תנ ה שלימה עם ה טו ב שבעבודה זו‪ .‬ע״כ ‪:‬‬

‫)מתוך ; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל׳‪ ,‬דף ל׳׳ה ע״א‬
‫עד דף ל״ו ע״א(‬

‫מ״ט איגרת ר׳ אהרן־אריה‬

‫ב״ר משה מררויא )לייב הנליש(‬
‫אל בנו שמואל‬

‫] ‪ [ 45‬ר׳ א ה רן־ א רי ה בר׳ מ שה מדרויא )לייב חנהלש(‬

‫‪/‬‬ ‫אל בנו שמואל‪.‬‬
‫•‬ ‫׳‬ ‫]צפת‪ ,‬שנת י[‬
‫האיגר ת נדפסה בס׳ ברכת׳‪/‬הארץ‪ ,‬דף ע״ד‪ ,‬סי׳ ש מ ״זז‬
‫ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב כ׳‪.‬‬
‫ב ל קו טי א מ רי ם ני תנ ה ה איגר ת בין מכ תבי ם מ שנו ת‬
‫ת ק מ״ז; ובברכת הארץ — בין מכ תבי ם מ שנות ת ק מ ״ ח —‬
‫ת ק מ ״ו ) ט עו ת דפוס‪ ,‬וצ״ל ת ק מ״ז(‪ .‬וה שווה איגר ת ‪.44‬‬

‫שלום שלום ל א הו בי בני חביבי כנפשי הרבני מופלא ומופלג ב ת״וי‬

‫מו ״ ה ש מו א ל‪ /‬נ״י ‪:‬‬
‫הנ ה א הו בי בני מ ה לי להאריך לכפול דברי שכבר כתבתי לך באגרת‬
‫הרא שונה באריכו תף ו מ מנ ה לא תזוע‪ ,‬והפוך בה ל הבינ ה בנקוד ת‬

‫‪ 1‬בנו של כותב האיגרת‪.‬‬

‫‪ 2‬איגרת מ״ח‪.‬‬
‫‪191‬‬ ‫איגרת מ״ט‬

‫הלב‪ ,‬וי הי׳ א ל קי ם עמך‪ ,‬א מנ ם א הו בי בני י די״נ ולבבי‪ ,‬א ח ת דברתי‬
‫להודיעך שורש א ח ד להכצל מ ק ט רוג היצר ו סיי ע ת א דילי׳ ל מ ט ה‬
‫ולמעלה והבן‪ ,‬ובכדי לבוא ל ה ס ת פ קו ת ב מועט ו ל היו ת שמח ב ח ל קו‬
‫ב תורה ובעבודה‪ ,‬ובכדי לבוא לידי שפלות רוח‪ ,‬הו א לקיי׳ ה פ סו קי׳‬
‫)דברי׳ ל׳ י״ א י״ד( ולא ר חו ק ה הו א גו׳‪ ,‬כי קרוב אליך הדבר מ או ד‬
‫בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬ו הו א כי אין ה ק ב״ ה בא בטרוניא עם בריותיו‪,‬‬
‫כי הכל לפי מ ה שהוא אדם‪ ,‬ולפי ה מ קו ם ו הז מן‪ ,‬לפום שיעורין דילי׳ף‬
‫ו הו א לפי מ דו תיו ו א מונ תו ויר א תו ושכלו וכח מו חו אז ב או תו העת‪,‬‬
‫ולפי הכנ ת והבנ ת או ת ה עת כן ת הי׳ ה שגת תורתו ו א מי תו ת עבודתו‬
‫בתוך תוכו שבנקודת הלב‪ ,‬וז הו א מי תו ת עבודתו אז‪ ,‬וזו הי א קרבת‬
‫הבורא י ת׳ ו ה תו ר ה ומע שים בפיו ובלבו ב או ת ה עת‪ .‬הגם כי ק טן‬
‫ומעט הו א בעיניך לפי דרכך‪ ,‬צריך ל היו ת שפל רוח ו ל ה ס ת פ ק ב מועט‬
‫ול שמוח בחלקו‪ ,‬כי אז הו א כן ח ל קו א לו ק ממעל‪ ,‬ו אז א סו ר לעלות‬
‫במעלו ת יותר מ מ ה ש הו א שלא י ע מדו כנגדו הנז׳ ל מ ט ה ולמעלה כנז׳‪.‬‬
‫ויר אה בעיניו ולבבו יבין שהוא שלימות עבודתו וי ר א תו אז ולא יותר‬
‫בשום אופן מפני ח שכת גופו ו ת אוו תיו ו מ דו תיו אשר לא טו בו ת ר״ל‪,‬‬
‫ולא תעלה במעלו ת מפני ה מ ק ט ריגי׳ כנז׳^ רק תבקש משם לפי הע ת‬
‫א ת ד׳ א ל קי ך לנוכח לפי מ ה שהוא‪ ,‬ו מ צ א ת כי קרוב הדבר מ או ד לפי‬
‫פיך ולבבך לעשותו אז בתוך תוכו שבנקודת הלב שלך‪ ,‬ותעבוד עבודתך‬
‫זו תפלה או איזו מ צו ה או תורה בשפלות רוחך כי ק טן הו א וב שמחה‪,‬‬
‫כי ז הו שלמות עבודתו אז לפי מ ה שהוא‪ ,‬ודי לו בבר לבו וכח שכלו‬
‫אז‪ ,‬ותוכל ל קיי ם בכל דרכיך לפי מ ה שהוא דעהו ב ש מחה בלי שום‬
‫פגע‪ ,‬ואז תצליח ותוכל ותלך לבטח דרכך ‪:‬‬
‫ו הנ ה א הו בי בני חביבי‪ ,‬הגם שרמזתי לך בנידון זה באג״ש הרא שונות‪,‬‬
‫אעפ״כ א מ ר תי לבאר לך בביאור רחב‪ ,‬ולא יכולתי יותר‪ ,‬כי יותר מז ה‬
‫לבא לפו מא לא גלי‪ ,‬כי ה ם דברים שבלב‪ ,‬וא חר הלב הן הן הדברים‪,‬‬
‫ו א ת ה דע לך‪ ,‬ו מן ה שמי ם יסייעוך‪ ,‬ו א ם תדרשם אז י מ צ או לך‪ ,‬רק‬
‫ת ד ק ד ק בכל תיבה ו תיבה בעיון הלב טוב‪ .‬גט א הו בי בני חביבי‪ ,‬עצה‬
‫היעוצה לשבר איז ה ת או ה אשר לא טו ב ה ר״ל‪ ,‬אל ת ד ח ה אפי׳ י ר א ת‬
‫העונש א ם אי‪ -‬א פ ש ר באופן אחר‪ ,‬ו מי ר א ת העונש תתלבש ביר א ה‬
‫ה פני מי ת וד״ל‪ ,‬וכן מצינו בד׳ רז״ל בגמרא ו בז ה״ ק‪ ,‬כגון ע״פ )תלים‬
‫מ ״ ה ד׳( חגור חרבך על ירך גבור‪ ,‬ע״ש בזוהר ה ק׳ וכיוצא בהם‪ ,‬וכשר‬

‫‪ 3‬פירושו; לפי שיעוריו — היינו‪ ,‬מידותיו — כלומר‪ ,‬הקב״ה מתייחס לכל אדם לפי‬
‫מידותיו‪.‬‬
‫‪ 4‬פירושו; אל לו לאדם לנסות להגיע גבוה יותר מבחינה רוחנית מכפי יכולתו‪ ,‬שכן‬
‫‪.‬‬ ‫אם יעשה כן‪ ,‬יילחמו בו כוחות הסיטרא־אחרא‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪192‬‬

‫העונש‪ ,‬ולבוא להתלבש‬ ‫הדבר ומו תר אפי׳ ל ה ת חי ל ו ל ה ק די׳ ביראת‬

‫בהבינו בבר לבב יעבוד‬ ‫בירא ת ד׳ על פניו‪ ,‬ו מו ב ט חני ב ח סד ה בוי״ ת‬
‫א לו ק ממעל אז ב או ת ה‬ ‫ה בוי״ ת ת מיד ב שמחה‪ ,‬וי שמח ב מ תנ ת ח ל קו‬
‫כגמול עלי א מו כגמול‬ ‫העת‪ ,‬ולא ילך בגדולות ונפלאות מ מנו רק‬
‫עליו נפשו ו ה בן‪:‬‬
‫הכ״ד אביך ה מ צפ ה שלומך וטובתך‬
‫א ה רן ארי׳ ליג ב ל א״ א מ״ו מו ״ ה מ שה נ״י מ ע״ ה ק צפת״ובבא‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב כ'‪ ,‬דף כ״ו ע״ב‬
‫עד דף כ׳׳ז ע״א(‬

‫איגרת ר׳ א ב ר ה ם מקוליסק‬
‫אל ח סי די ם בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 46‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪] ,‬ני סן[ ת ק מ״ ט‪.‬‬
‫האיגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ב ע״ א וע״ב ) מ ת חי ל ״ ע ת ה ב א תי״‬
‫ו מ סיי ם ״לפני ה׳ ת מי ד כל הי מי ם ״ ; ק ט ע גדול‪ ,‬בלא‬
‫תאריך( ; בס׳ מכ תבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף ח׳ ע״ב^ — ט׳‬
‫ע״א ) מ ת חיל ״ע ת ה ב א תי״ ו מ סיי ם ״ ת מי ד כל הי מי ם ״ ;‬
‫בלא תאריך( ; בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס״ג ע״ב — ס ״ ד }‬
‫בס׳ ברכת הארץ‪ ,‬דף ס״ ט‪ ,‬סי׳ של״ז ; ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪,‬‬
‫׳‬ ‫מכתב ל״ב‪.‬‬
‫החוד ש — מל שון ה מ כ ת ב‪ :‬״ א הו בינו שד״ר ‪ . . .‬בא‬
‫שלום ‪ . . .‬בחודש אדר ה ס מו ך לני סן ד ה אי דנ א״‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫אג ה ״ ק מ א ד״ מו ר כ הנ א קדי ש א מש׳ ת ק ״ מ ט ‪:‬‬

‫מועדי ד׳ הנועדי׳ אל ד׳‪ .‬מ ק ר אי קוד ש ערבים וידידים‪ .‬כולם מ ח מדי ם‪.‬‬
‫שרי אלפי׳‪ .‬רא שים רוזנים ונגידי׳‪ .‬מופלגי תורת א מ ת‪ .‬וי ר א ת‬
‫ה רו מ מו ת‪ .‬א חי ורעי ש אהב ה נפשי ק שורה בנפשם‪ .‬צרור ה מור דוד ם‬
‫לי‪ .‬לריח שמנם ה טו ב שמן תורק שמם‪ .‬הוו תי קין ואנשי מע שה‬
‫ד מדינ ת רו סי א ופלאני׳! י צ ״ו‪:‬‬
‫אח׳׳ד ש א חי בנועם לבבינו‪ .‬א חי הקבועי׳ על לוח לבי‪ .‬חי ב ת זו טרי‬

‫‪ 1‬פולין‪.‬‬
‫‪193‬‬ ‫איגרת נ׳‬

‫די ביניהרן‪ 2.‬כפלח ה ר מון א תי מלבנון‪ .‬כי א שא אל שמים ידי ברכי‬

‫נפשי או ת ם‪ .‬ודגלם עלי א ה ב ה‪ .‬וב א הב ת ם א הג ה ת מיד תפלתם‪ .‬בפי‬
‫א הג ה כיונ ה דלו עיני למרום‪ .‬ברכם ט ה ר ם ר ח מי צדקתך ת מי ד‬
‫גמלם‪ .‬א רי מי ת ידי בצלותי קד ם אל עיל אה ^ לאמר בהר ד׳ י ר א ה‬
‫ברכתם סלה‪ .‬והתבשרו ידידי נפשי מרוב שלומי עם מרבית ביתי‪.‬‬
‫ושלום מ ח מ ד עיני ולבי בן ה ר ה״ ק נבג״מ‪ .‬הו א כבוד רב חביבי‬
‫ה מופל א בתורה‪ .‬וי ר א ת ד׳ ט הו ר ה‪ .‬הוו תי ק י הי ד׳ א ל קיו עמו כאשר‬
‫עם לבבו‪ .‬כ״ש מו ה׳ מ שה נ״י עם מרבית בי תו שוי״ר‪ .‬וכל סי ע ת‬
‫מ ר ח מינו הנלווי ם אל ד׳ חיי ם ושלום כולנו היום‪ .‬ויתבשרו ידידי‬
‫נפשי מרוב שלום בי א ת א ה ר ה שד״ר מו ה׳ י חי א ל פינטשעווער‪ .‬עם‬
‫א הו׳ הרבני מו ה׳ דני אל פאליצקער^ נ״י‪ .‬דרך ק׳ טריעסטע‪ ®.‬שלום‬
‫בגוף שלום ב מ מון וכל כתבי הקוד ש מ צ הלין פני‪ .‬יאורו עיני בראו תי‬
‫רב שלומם ת״ל‪ .‬עלץ לבי בד׳ ר מ ה קרנם‪ .‬שוש ישישו בד׳ ותגל נפשם‬
‫ב אלקי׳‪ .‬כי הלבי שם בגדי ישע ישועתנו‪ .‬כי אי לו ל א ד׳ שהי׳ לנו‬
‫ב תו מכי נפשנו‪ .‬מי יודע מ ה שהי׳ ואשר י הי׳ כמבואר במכתב הכללי‪.‬‬
‫אשרי ח ל ק ם בחיים‪ .‬ו ח ס ד ד׳ מ ל א ה הארץ‪ .‬ה אי רו מכבודם‪ .‬אני‬
‫בצדק א חז ה פניה׳ כאלו ד מו ת דיו קנ ם עומד לפני כל הי מי ם לעולם‬
‫לא א שכח פקודם‪ .‬א ת כל דבריה׳ הנ א מ רי׳ בנעימו ת י מינ ם נצח‪.‬‬
‫הכתב ו ה מכ ת ב ל א ל קי׳ הוא‪ .‬חרו ת על ה לו חו ת על לוח לבי‪ .‬ומעי‬
‫מעי או חי ל ה לד׳ ויאר לנו בכל חפצם אשר שאלו‪ .‬שש אנכי על‬
‫א מ ר ת ם כמוצא שלל רב לכם א חי ורעי‪ .‬ו הנ ה אנכי עומד בין ד׳‬
‫ובינם בהר הקוד ש מול מכון שבת ה כ ס א מרום מרא שון לברך א ת‬
‫ישראל ערבים זל״ז‪ .‬היכל ד׳ ה מ ה יערבו לנפשי בגודל עריבות‬
‫נ עי מו ת ידי דו ת א ה ב ת ם עלי ברכתם בלהב ת שוק ת ה א ה ב ה לקשרם‬
‫על לוח לבי‪ .‬ו שמתי אני א ת פני על כל דיבור דבר מכתב ם מול‬
‫ה א ל קי׳ לברך על מ ק ר א מגיל ה אי ש אשר כברכתו‪ .‬ולחזור ול שנותה‬
‫ביום ל הבי א קורא א חר קו ר א לד׳‪ .‬ו הו א יענני מהר קד שו סלה‪.‬‬
‫כה ה ר אני ד׳ ב מכ תב ם קוד ש אי ש אשר כ מ תנ ת ידו לד׳ בכל לבבם‬
‫דרשו ס מו כי׳ לעד לעולם במעשי ה צד ק ה שלום לרומם ולגדל ו ל חז ק‬
‫חז ק ת ישוב עולם לפני א ל קי ם בארץ ה חיי׳ הי א ל מ חזי קי׳ בה בכל‬
‫לבבם ובכל נפשם ובכל מ או ד ם ד׳ יגמור בעדם‪ .‬והי׳ צדק אזור מתנם‪.‬‬
‫כי כאשר ידבק אי ש אזורו על מ תניו‪ .‬כן ידבקו איש אל א חיו בני‬

‫פירושו‪ :‬חובת הקטנים שביניהם‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פירושו‪ :‬ארים את ידי בתפילה לפני אל עליון‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫שני שד״רי החסידים שחזרו; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ 618‬ו־‪.624‬‬ ‫‪4‬‬
‫העיר טריאסטה שבאיטליה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪194‬‬

‫אל חי‪ .‬הן על כפים ח קו תי ם לזכרון לפני ד׳ ת מיד בכל עת אשר‬

‫י שאלון נפשם ק שורה בנפשי‪ .‬ו הנ ה עמי בבק שתי בקשו צדק בקשו‬
‫ענוה‪ .‬אל י ה ר סו לעלות כ״ א בירא ת ד׳ כל היום‪ .‬הל א ידעת ם הל א‬
‫שמעתם מפ ה קדו ש הרב ה מנו ח זצלה״ה‪ ®.‬עמוד א ח ד בארץ צדק‬
‫שמו שלום ה א מ ת‪ .‬כי י צי א ת צדיק עושה רושם רישומו ניכר‪ .‬כי‬
‫בי מי ם ה ה ם נעשה שלום על ישראל נושע בד׳ ת שועת עולמי׳ בד׳‬
‫א ל קי ם חיי ם‪ .‬וע תה אל תעצבו כי ח דו ת ד׳ הי א מעוזם‪ .‬ואברה״ם^‬
‫עומד לפני ד׳ פתח שער ה ש מי ם לקרב א ת ה מ קו רבי׳ בזרוע עוז‬
‫ו תעצומו ת ל אל קי׳‪ .‬ו מו ב ט חני ל חזו ת בנועם ד׳ עליה׳ יחיו‪ .‬ולכל‬
‫ב הן חיי רוחי ברוח ד׳ ובצדק ת ם ירומו סלה‪ .‬ב הצל ח ת גופני ונפשיי‬
‫ו היו רק למעלה‪ .‬ע ת ה ב א תי בדרך קצרה וא רוכה מארץ מ ד ה א ח ת‬
‫הי א לכל כלל ופרט להזכיר א ת ] ח סר[ ו אני הנני מ מ צי א נפשי‬
‫גבייהו לפרש שי ח ת ם לפני ד׳ ת מי ד כל הי מי ם‪ .‬עוד זה מדבר בשורה‬
‫טו ב ה תדשן עצם‪ .‬היו ם הז ה קוינו לו נגילה ונ ש מחה בישועתו‪ .‬כי‬
‫פקד ד׳ א ת הארץ נ תנה יבולה‪ .‬ועץ ה שדה נתן פריו‪ .‬והוזל השער‬
‫בע״ה‪ .‬וביום פקדו פקד ד׳ לכ מ ה ח שוכי בנים הננו מצפי׳ לישועת‬
‫ד׳ א ת עמו ישראל‪ .‬לעושה נפל או ת גדולות לבדו אשר עשה ד׳ עמנו‬
‫ל הפליא בי מי׳ ה ה ם ובזה״ז‪ .‬מגודל הערבוביא בחיל עם ו מדינ ה‬
‫הצרים למרוד ב מלכו ת ארץ הצבי‪ .‬ואנ שי׳ עמו מעט‪ .‬ו היו חיינו‬
‫תלויי ם מנגד ממ ש כ חו ט השערה‪ .‬ובפתע פ ת או ם מ הו מ ת ד׳ נפלה‬
‫ביניה׳‪ .‬וינק שו ונשברות מי ימלל גבורות ד׳ קצרה הי ריעה מהכיל‪.‬‬
‫ובכתב א ״ א לאומרן‪ .‬כ״ א בע״פ המדבר אליכם‪ .‬ו הי׳ ד׳ מ ב ט ח ם‬
‫ו מ ב ט ח כל קצוי ארץ וי ם ר חו קי׳ ולבבות קרובים אל ד׳ א ל קינו‬
‫יו מ ם ולילה אני תפלה‪ .‬עד כי יבוא שילה ‪:‬‬
‫דברי ה דו ש״ ת ומעתיר עבורם לפני ד ‪ /‬י ת ״ ש וית׳ ת מי ד‬
‫נ או ם א ב ר ה ם ב א״ א מו ״ ה אלכ סנדר פ׳׳ץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״ב‪ ,‬דף ל״ו‬
‫ע״ב עד דף ל״ז ע״א(‬

‫‪ 6‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬

‫‪■ 7‬כותב המכתב‪ ,‬ר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬
‫‪ 8‬רמז למרידה שהתחוללה בארץ־ישראל‪.‬‬
‫‪195‬‬ ‫איגרת נ״א‬

‫נ״א איגרת ר׳ שמואל־גרונם ב״ר דוד ס׳ץ‬

‫״אל ר׳ יעקב מסמולייאן‬
‫] ‪ [ 47‬ר׳ שמואל־גרונם בר׳ דוד כץ לר׳ יעקב ס מוליאנר‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬יו ם ג‪ /‬ער״ח ת מוז ת ק מ״ ט‪.‬‬
‫א ״י בראווער‪ ,‬ל קורו ת ישוב ה ח סי די ם בארץ־ישראל‪,‬‬
‫״ ה תו ר״ תרפ״ד‪ ,‬גליונו ת ט ״ז — י״ז )גם הד פ ס ה מיו חד ת(‪.‬‬

‫גרונם‬ ‫שמואל‬ ‫אגרת הרבני הו תי ק מו ״ ה‬

‫יו ם ג׳ ער״ח ת מוז ה ת ק מ ״ ט‪.‬‬
‫שלום שלום כפולה ומכופלת ל או ה בי ה׳ וליראיו אנ שי ם ה שלמי ם‬
‫הרבנים ה מו פ ל אי ם ומופלגים ק ציני ם ונדיבי ם ונגידים ו הנ ח מ די ם‬
‫ח כ מי ם ונבונים גדולים ו ק טני ם ונערים או ה בי אשר דורש טו ב ת ם‬
‫הגובה נ א מן א מון מופל א בכל דרכיו מ שכיל איש גבור חייל ירא‬
‫א ל קי ם שונא בצע ודובר א מ ת בלבבו מו ס ף ב א מונ ה מו׳ יעקב ס׳‪1‬‬
‫נ״י ויזרח ור א ה זרע חיי א ו קיי מ א ‪:‬‬
‫מ ברי א תנו ת״ל אנ חנו כל א״ ש מ ק טנ ם ועד גדלם ב״ ה ב חיי ם ושלום‬
‫ודורשים שלומם ו טוב ת ם כל הי מי ם לרבות עטרת ראשינו אדונינו‬
‫מלכינו א דו מו״ ר מו ״ ה אברהם״ ה כ הן ה שי״ ת יאריך י מיו ו שנותיו‬
‫וכה יו סי ף לראו ת ב חיי ם ושלום ב א ה״ ק ועכ״פ לשמוע מ ה ם בשורת‬
‫ה חיי ם וה שלום ה ש ק ט ובטח עד עולם שלוה ב א ר מנו תי ה ם מ צלי חי ם‬
‫בפ רנ ס תי ה ם מ ק בלי ם נ ח ת מ ע בוד תי ה ם ש מ חי ם ו רו אי ם בנ ח מ ת‬
‫בניה ם ו בנו תי ה ם כיר״ א ‪ :‬א מ ת מארץ תצ מח וצדק מ ש מי ם נשקף‬
‫ישקף ה׳ מ מ רו ם או לי ש א תר חק משקר ו הנ ה ז ה שנתים שכתבתי‬
‫ל ה ם ב אריכו ת שהי׳ לי מ ה לכתוב ובטוח אני ב ה שי״ ת שיהי׳ לי‬
‫מ ה לכתוב בשנה הבע״ל‪ ,‬כדי שיהי׳ ל ה ם לנ ח ת כידוע לי שממש‬
‫כל חיו ת ם תלוי בז ה אך כעת אק צר כנ״ל ועוד שאין הז מן גורם לזה‬
‫כי ה שליח מוכ״ז*= מ א ד נחוץ לדרכו כאשר יספר ואני ז ה שמונה‬
‫י מי ם שאני בביתי כאשר אכ תו ב לכם היכן היי תי ו הנ ה כבר ידוע‬
‫לכם טבעי וטבעית הצבועים שברצונם לה צדי ק א ת עצמם בעיני‬
‫הבריות וק שה ל ה ם הדבר מ ח מ ת ששקר אין לו רגלים ואני מרוב‬
‫ש מ חזי ק אני א״ ע לחכ ם בעו״ ה בדעתי שצביעותי אינ ה ידועה ל ה ם‬

‫‪ 1‬ר׳ יעקב מסמולייאן)וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬

‫‪ 2‬מקוליסק‪.‬‬
‫‪ 3‬השד״ר ר׳ מאיר מביחאב; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪ .621‬יערי‬
‫טעה בתאריך שליחותו‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪196‬‬

‫ובשביל ז ה רצוני לתרץ א״ ע בכ מ ה תרוצים על פניות כמו שכתבתי‬

‫לה ם ז ה ו ב א מ ת אני יודע שהוא חוכ א ו א ט לו ל א אצל ם וכי בשביל‬
‫זה ה ח כ מו ת שלחו לי נדבתם או מרוב צד ק תי הכל שקר וכיזוב לא‬
‫ירבו לי עבור צד קו תי ולא יגרעו לי עבור פניו תי וצביעותי כ״ א מרוב‬
‫א ה ב ת ם או תי ואפי׳ א ם היי תי ח ״ו על כל פשעים כר ו ב א מ ת עדיין‬
‫היי תי כותב ב ש טו חי ף כי לא יכול תי ל ה ש תי ק א״ ע מדברים שיש‬
‫בזה עוד פנים ד ק ה מן ה ד ק ה יותר אך שמעתי לידידינו א הו׳ נ א מן‬
‫ו א מי תי מ מ ה ״ו יעקב ס׳ הנ״ל שכתב אלי כלך מדרך זו; כי כל מ ה‬
‫ששולחין לך אינ ם שולחי ם כ״ א מרוב א ה ב ת ם ה ת קו ע בלבם א מ ר תי‬
‫הנני ו אין אני כותב עוד מ אלו הדברים ‪:‬‬
‫וז א ת להודיע א חי ורעי• כי ב א מ ת נפלאה א ה ב ת ם וגי ה״ ק ושלוח‬
‫נדבתם ה ט הו ר הרשום בפנקס הגיעני ע״י ציר נ א מן הרב מו׳ י חי א ל‬
‫מיכל® קוד ם פורים ואני מ צ א תי ב בי א תי מ עי ה ״ ק הנ״ל« כי ישבתי‬
‫שם קרוב לשלשה חד שים ב עי ה״ ק הנ״ל ול מד תי ש חי טו ת קו ד ם‬
‫בי א תי אצל א הו׳ מו׳ י חי א ל מיכל שוחט^ ו היי תי סו מ ך על שולחן‬
‫כבוד בן הרב א דו מו״ ר זצללה״ה® הו א א מי תי ברא כרעא ד א בו הי‪9‬‬
‫ה׳ יאריך י מיו ו שנותיו מ״ו מ שה שי׳ אשר הו א א הו ב ו מ ח מ ד לבינו‬
‫ובוודאי מ א ד מ א ד דברנו והזכרנו או ת ם בכל יו ם וז א ת אל י ק ל‬
‫בעיניה ם כו׳ ובפרט שממש לא עבר עלי שניים ושלושה י מי ם שלא‬
‫דברנו מ ה ם ו מ עניני ה ם וכו׳ ובפרט בפני א דו מו״ ר מ ״ו אה״כס! שי׳‬
‫אשר א ה ב ת ם א ה ב ת עולם א ה ב תי הו ו מ א ד מ א ד מ כני ס אני א״ ע‬
‫בעניניה ם שלהם ל טו בה ה׳ יאריך י מיו ו שנותיו בטוב וב״ה דברי‬
‫נשמעים אצלו יותר מ שאך אנ״ ש כי מי הו א ז ה ו איז ה הו א אשר‬
‫מל או לבו לדבר כן ברוב עזות וחוצפו ת כ מוני ובפירוש א מ ר תי לו‬
‫אדוני בק שתי שלא לגרום לי היז ק ח״ו צי מ ה יש לי לכתוב לא״ ש‬
‫א ם ח ״ו דברי אינ ם נ שמעים אצלו זה אני כותב ובזה אני מ תפ א ר‬
‫לפניהם‪ ,‬כי לכתוב שקר אין רצוני א ח ת שאני מפחד שלא יתוודע‬
‫ועוד שלא יתוודע וז ה שכתבתי וד אי א מ ת הו א שכן א מ ר תי לו ו א הו׳‬
‫א חי ורעי א ם היי ת ם יודעי ם אי ך אני עומד לי מין צדק ם ב ה מ צ או ת‬

‫כלומר‪ ,‬שטויות‪.‬‬
‫השד״ר יחיאל־מיכל פינטשעווער‪ ,‬שחזר באותה העת; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.619—618‬‬
‫טבריה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ראה עליו לעיל‪ ,‬איגרת ט״ו‪.‬‬
‫ר׳ משה‪ ,‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬הבן רגל אביו )על־פי בבלי עירובין ע׳ ע״ב(‪ ,‬כלומר‪ ,‬הולך בעקבותיו‪.‬‬
‫‪ 10‬אברהם הכהן‪ ,‬מקוליסק‪.‬‬
‫‪197‬‬ ‫איגרת נ״א‬

‫גדולות ונפלאות אצל א דו מו״ ר שי׳ לבד נדבת לבם ה ט הו ר ש שולחים‬

‫לי היי ת ם מ חזי קי ם י שיבתי ב א ה ״ ק ביתר שא ת ויתר עוז על אשר‬
‫אני דורש טו ב ת ם ב א מ ת ו א דו מו״ ר חכ ם כ מל אך מבין תיכף ת חי ל ת‬
‫הסי בו ב אשר אני מ ת חי ל לסבב בכדי להזכיר ם בבדי חו תי ולצנותי‬
‫ו מוד ה לדברי ומקבל נ ח ת רוח גדול מז ה ו א מ ת אני או מ ר ת א מינו‬
‫לי א ם לא ‪ :‬ו הנ ה כשבא ה מ שולח מ ה ר״י מיכל פינשוור^^ גדלה‬
‫ה ש מ ח ה עד ל מ א ד כי ממ ש ה חי׳ א ת נפשנו כמבואר באגרת הכולל‬
‫ות שועת חן חן ל ה ם על גודל נדבתם ה ט הו ר ובפרט ל אלו שהיו‬
‫ר חו קי ם מ מני בשנה שעברה לחנ ם כידוע ל ה שי״ ת ועכשיו ה תק רבו‬
‫א״ ע ל היו ת מ חזי קי ה שי״ ת יקרב או תן ה ר חו קי ם עדיין איו אני‬
‫יודע מ ה עול מצ או בי כי אני כל כך או ה ב או ת ם ב א מ ת בכל לבי‬
‫כי ז ה ג״כ די לי ל א הו ב או ת ם על ששלחו לי נדבתם מ קו ד ם אך‬
‫ב ק ש תי ג״כ על להבא אל יעזבני ואל יט שני זכו ת שמושי וכו׳ ו מוכן‬
‫אני לשרתם ב א מ ת בכל כחי ו א הו בי וידידי אשר כנפשי הגם שבאמ ת‬
‫אני מרגיל א״ ע ל ה ת ר ח ק מ אינ טע ר שיף! כאשר קבל תי מ א הו׳ דודי‬
‫חכ ם א מ ת וידיד כל ישרי לב מו ״ ה צבי הירש בעש״ט^! אך מ ה‬
‫שכותבים אלי א״ ש או ה בי אשר כנפשי ובפרט אשר מ חזי קין או תי‬
‫ו ב א מ ת מו ט ל עלי לדרוש טו ב ת ם בכל לבי ונפשי ה ת חז ק תי ו היי תי‬
‫ראשון מן הרא שוני ם ו א ח רון מן ה א ח רוני ם בכדי לעמוד על מ שמר תי‬
‫מ שמרת ה כ הן בעת ה ר אוי ומוכשר לקבל דברי בפני אדו מו״ ר שי׳‬
‫וי הי׳ לבם ב טוח אי ״ ה ו היי תי פורים ג״כ ב ע ה״ ק הנ״א^ ו היינו‬
‫ששים ו ש מחי ם ו טובי לב ו ב מו צ אי ש״ק א ח ר פורים ע שיתי ס עוד ה‬
‫בבית א דו מו״ ר הנ״ ל מ מ ה ששלחו א לי א״ ש ד ק״ ק א ס ט ר אוונ ע‪15‬‬
‫ו ת א מינו לי ב א מ ת וב א מונ ה כה א חי׳ וכה אז כ ה לישב על א ד מ ת‬
‫הקד ש ב ה רוו ח ה ש א״ א ל ה עלו ת על הכתב גודל הנ א תי ו ש מ ח תי‬
‫שישבו הנ א ה בי ם ו הנ עי מי ם כ מ ה מניני ם ב א ה׳ ו א חוו ה א ה ב ה שלימה‬
‫ו היו כ מ ה אנ שי ם מ א״ ש מ ע ה״ ק פקיעין ו מ א״ ש מ ע ה״ ק צפת ו אני‬
‫ע מד תי עם א הו בינו מ ה ר״י מיכל שוח ט לשרת או ת ם כרצונם וחפצם‬
‫שלא י ח ס ר ל ה ם שום דבר א כי ל ה ושתי׳ כדת ו מ ת חי ל ת אכי ל ה עד‬
‫גמירא העליתי• זכרונם ל טו בה של כל א״ ש בכלל ובפרט מ תוך‬
‫ה פנ ק ס ומ תוך ה אגרו ת וממ ש ק ר א תי אג רו תי ה ם ו הו צ א תי כ מ ה‬

‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.5‬‬ ‫‪11‬‬

‫מעניינים; הכוונה למחלוקות‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫לדעת בראוור הוא נכד הבעש״ט; ראה‪ :‬א״י בראווער‪ ,‬התור‪ ,‬י׳יז )תרפ״ד(‪ ,‬עמ׳ ‪,8‬‬ ‫‪13‬‬
‫הערה ‪.8‬‬
‫‪-‬‬ ‫טבריה‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫אוסטרוב שליד ויטבסק‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪198‬‬

‫פארעס®! בכדי לעשות לה ם מי שבירך שה שי״ת י מ ל א מ שאלו ת ם‬

‫ורצונם וחפצם ל טו בה וענו כולם בפה א ח ד א מן וכן י הי רצון‬
‫ו אדו מו״ ר מרוב ה ש מ ח ה והתענוג בכה וא מר בזה״ל אשרי ח ל ק ם‬
‫י הי ח ל קי ע מ ה ם ו א מר תורה הרבה אשר ממ ש ה מ ביני ם נ ש תו ממו‬
‫על ה מ ר א ה ועל ה ש מוע ה וגדלה ה ש מ ח ה עד ל מ אד ועוד א מ ר בז ה״ ל‬
‫מו ב ט חני ב מי שאמר ו הי׳ העולם ש אי״ ה יתעלו בעלוי א ח ר עילוי‬
‫הן ב תור ת ם הן בעבודת ה שי״ ת ו הן בפרנסתם הן בבנים וי הי׳ לבם‬
‫ב טוח שבודאי כן י הי׳ ו שאלתי א ם לכתוב דברים אלו וה שיב לי‬
‫כתוב וכתוב ו מ ה ם תו מי א מ ת אני או מ ר שכדי הי א ה מ צו ה הז א ת‬
‫להגין עליה ם ש ה שי״ ת י מ ל א רצונם וחפצם ו א הו בי א חי וריעי א ם‬
‫היי ת ם יודעי ם ו רו אי ם בווד אי היו יכולי ם לשבע ע״ז שבודאי כן י הי׳‬
‫אי ״ ה בלי ס פ ק כל כך היי ת ה ה ש מ ח ה גדולה היינו ש^ים ו ש מ חי ם‬
‫וטובי לב ומברכים או ת ם בכל הברכות ו ב א מ ת א שריכם וטוב ח ל קי כ ם‬
‫הו צ א תי בעלי ה ס עו ד ה הו צ א תי כ מ ה ר א טס ^ מ כ סי על יי״ג מלבד‬
‫היי״ג ששלחו לי מ א״ ש ונ ת תי זה עבור א״ ש צו ט ר אנ קען פון זייער‬
‫גיזונט וועגיף^ ולהזכיר כל צרכיהם ובפרט מי שצריך לבנים ה שי״ ת‬
‫י תן לד^ ו מי שצריך פרנסה ה שי״ ת י תן לו ה שי״ ת י מל א כל מ ש אלו ת ם‬
‫ל טוב ה ולא ט ע מנו שינה עד אור היו ם ו ש מחנו ש מ ח ה גדולה ו אני‬
‫מרוב חוצפ תי ו ב ט חוני יכול אני לומר שכבר נ ת מ ל או בק שת ם מכל‬
‫עניניה ם הגלויי ם ו הנ ס ת רי ם א כי״ ר ‪:‬‬
‫ו הנ ה חזר תי לביתי®״ א חר ה פ ס ח ובר״ח אייר חזר תי ל ע ה״ ק טבריא‬
‫הנ״ל בכדי לגמור ה ש חי ט ה ו בדיק ת ה רי א ה ובזה הע ת הלך ה פ א סע‬
‫של דמ שק לירושלים כדרכה״ בכל שנה ושנה ו מי שהולך עמו אינו‬
‫נותן שום כופר נפש לא בדרך ולא ב שום מ קו ם וכבר עברו כ מ ה י מי ם‬
‫שעבר קרוב לטברי׳ ובליל מו צ אי שבת ז׳‪ /‬איי ר נפל בדעת א ה׳ מ ח מ ד‬
‫נפשנו מו ״ ה מ שה בן הרב זצללה״ה״״ לעלות לירושלים הו א ו א מו‬
‫הרבנית ו א מר לי שרצונו שאלך עמו וה שבתי לו הנני כדרכי ותיכף‬
‫בלילה קו ד ם אור היו ם שכרנו ח מו רי ם ולמחר הכינו א״ ע ובערב‬
‫הלכנו מהעיר וישבנו אצל פתח העיר ו היו עמנו א״ ש בזה הליל ה‬
‫ועשינו סעוד ת ערב ב ש מח ה גדול ה אכי ל ה ושי׳ כדת ולא ישננו כל‬

‫פארה‪ ,‬החלק הארבעים של הגרוש הטורקי‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫דומה‪ ,‬כי הכוונה לראשי־התיבות של רייכסטאלר )מטבע אירופי(‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫פירושו; ישתו לבריאותם‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫הנמען‪ ,‬ר׳ יעקב מסמולייאן‪ ,‬היה חשוך בנים )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ל״ה‪ ,‬הערה ‪.(3‬‬ ‫‪19‬‬
‫בצפת‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫הפאשה של עיר־המחוז דמשק היה בא לגבות את המסים אחת לשנה‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪199‬‬ ‫איגרת נ״א‬

‫הליל ה כ״ א ענד די ה א ק און ענד די האק^^ וכר ו קוד ם אור היו ם‬

‫הלכנו לדרכינו ל חיי ם ולשלום להגיע ה פ א ס ע ו אע״פ שלא הגענו או תו‬
‫עד שכם הלכנו כל הדרך ב אין פוצה פה ומצפצף ובאנו אל שכם ביו ם‬
‫ד׳ ר אייר ו הנ ה ל ק חנו א תנו כל ה אגרו ת הנ שלחי ם אלי ת מיד ת מיד‬
‫הם נ מ צ אי ם א תי ובפרט כשאני הולך ל ע ה״ ק טברי׳ ל ק ח תי או ת ם‬
‫ג״כ ‪ :‬וז א ת הברכה אשר בירך ה׳ או תי לעלות לירושלם והלכנו בנ ח ת‬
‫ו הנ ה לספר ענין ה מערו ת וקברים פרטי פרטות ז ה הו א דבר ש א״ א‬
‫להעלו ת על הכ תב אך מעט מזעיר ל הודיע ל ה ם בכדי שיהי׳ ל ה ם‬
‫לנ ח ת א ס פ ר קרוב לשכם כמו חצי שעה ופ חו ת מז ה ציון יו סף ה צדיק‬
‫ובנו אפרי ם ומנ שה ז ה בראשו וזה ברגליה^ ושם היינו שני פ ע מי ם‬
‫ו הנ ח ת שקבלנו א ״ א לספר ופ שיטא לכתוב על הכתב חיו ת הנפש‬
‫ותענוג ה א מ תי אשר ממ ש כל תה נפשינו וא ח ר השבת יו ם ה׳ ל״ג‬
‫בעומר ו אנ חנו עדיין בשכם כי הוכרחנו להתעכב שם עד שהלך ה פ א ס ע‬
‫והלכנו מ שם לכפר א ח ך‪ 25‬רחוק מעט מן העיר כמו ר שעות ופ חו ת‬
‫מז ה ושם קבר אלעזר בן א ה רן ה כ הן בחצר גדול ורצפה של שיש‬
‫ועל קברו ציון מ הודר שממש נ ש תו ממו על ה מ ר א ה וקרוב לציון מערה‬
‫ק טנ ה בתוך החצר ו או מ רי ם ש אלי הו הי ה בזה ה מערה וישבנו שם‬
‫בנח ת גדול וקרוב לזה החצר בהר שכנגדו שזה החצר עומד על הר‬
‫גבוה ובהר השני כפר של גויים ובסוף הכפר חצר מהודר ג״כ ריצפה‬
‫של אבני שיש וקבור בו פנח ס בן אלעזר הכ הן אשר קנ א קנ א ת ה׳‬
‫צבאו ת ועל קברו ציון מ הודר עד ל מ אד וקרוב לזה חצר בפני עצמו‬
‫ג״כ רצפה של אבני שיש וקבור בו א ת מ ר בן א ה רן הכ הן ועל קברו‬
‫ציון מ הודר ז הו בסוף הכפר ובראש הכפר למעלה בהר בנין מפו אר‬
‫ו ת ח ת הבנין מערה של שבעים ז קני ם וניתעכבנו שם כל מ ה שהי׳‬
‫באפשר להתעכב וחזרנו לשכם ובחזרתנו היינו עוד פעם על קברו של‬
‫יו סף ה צדיק כי הו א קרוב להדרך ושם ה תפללנו מנ ח ה ב מנין ו שתינו‬
‫שם י״ש וביום א׳ כ״ א אייר הלכנו לשלום לירושלים עי ה״ ק תובב״א‬
‫ול מחר תו ביו ם ב׳ כ״ב אייר הגענו ל עי ה״ ק הנ״ ל וכמו חצי שעה ויו תר‬
‫רואי ם מ קו ם ב ה מ ״ ק תובב״א וקרענו על חורבנו השם יזכינו לראות‬
‫בבנינו והגענו ^‪ 2‬ח ר חצי היו ם ו מ ה ר״ ם‪ 26‬נ ת א כ סן אצל גביר א ח ד דוד‬
‫אשתח^ והרבני ת נ ת א כ סנ ה אצל א שכנזי א ח ד מיודעינו ו קוד ם מנ ח ה‬

‫ביטוי המוני‪ ,‬שפירושו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬זללנו וזללנו‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫ראה‪ :‬א״מ לונץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬שנה א׳)תרמ״ב(‪ ,‬עמ׳ ‪.79—78‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪.‬‬ ‫הכפר עוורתא; שם‪ ,‬עמ׳ ‪.81‬‬ ‫‪25‬‬
‫ר׳ משה‪ ,‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪26‬‬
‫ר׳ משה נשא לאישה בת למשפחה ספרדית מיוחסת )וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״א‪,‬‬ ‫‪27‬‬
‫הערה ‪.(18‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪200‬‬

‫הלכ תי בעצמי אל כותל מערבי אבל לא יכול תי לדבר שם אפי׳ דיבור‬

‫א ח ד ממ ש שנפלאתי על ה מ ר א ה מ הבנין ו ה א בני ם הגדולים כעת‬
‫בחורבנו ולא נתעכבתי שם וחזר תי לביתי אצל מ ה ר״ ם הנ״ל כי‬
‫הוכ ר ח תי ל היו ת עמו בכדי לשרת או תו לפ״כ וביום ג׳ ויו ם ד׳ לא‬
‫הי ה באפשרי לילך לשום מ קו ם מ ח מ ת שבאו כל הגדולי ם של העיר‬
‫והגבירים פנו מ שם ועשו לו כבוד גדול וביום ה׳ הלכנו אני ור׳ מ שה‬
‫ועוד א שכנזי א ח ד ח סי ד ו מפו רס ם צדיק א מי תי מ״ו אשר הענזול‬
‫מפינשןןע‪ 28‬כ״ א אנ חנו ג׳ כי לא רצינו שילכו עמנו אנ שי ם א ח רי ם‬
‫וישבנו שם®^ קרוב לב׳ שעות ה שי״ ת יודע ועד שכל מ ה שהי׳ ביכולתנו‬
‫ובזכרינו וכחינו להזכיר ם ובפרט ר׳ מ שה אשר הו א ד׳ טוב ת ם בכל‬
‫לבו ונפשו העלינו זכרונם ל טו בה ועשינו ל ה ם מי שבירך גם לזה‬
‫האי ש מיודענו בקשנו שיתפלל גם הו א בעדם ובעד בני בית ם בכלל‬
‫ובפרט מ ה שהי׳ באפשר לפרש מכל עניניה ם הכל כאשר לכול וישבנו‬
‫שם בנ ח ת גדול ו אין מוצא >! < פה ומצפצף ולא יכולנו לישב שם עוד‬
‫שנתיגענו מ א ד וחזרנו לביתנו לשלום ו א חר ש״ק יו ם ב׳ ער״ח סיוון‬
‫הלכנו ל שמואל הנביא״® רחוק מהעיר קרוב לג׳ שעות ועליו בנין‬
‫מפו אר עם כ מ ה ו כ מ ה חדרי ם הפלא ופלא ו הו א מונ ח במערה ת ח ת‬
‫הבנין ו א ל קנ ה אביו ו חנ ה א מו מונ חי ם במערה הנ״ל ועל ה מערה‬
‫ציון מפו אר ומ שם חזרנו ל ע ה״ ק ירושלים תובב״א ו ס מו ך לעיר מערה‬
‫של שבעים סנ הד רין מ אבן א ח ד מערה בתוך מערה עם כ מ ה וכ מ ה‬
‫חדרי ם ומערה ת ח ת מערה עם כוכין פלאי ם וקרוב לזה ה מערה מערה‬
‫של שמעון ה צדיק ובתוכה טביל ה של מי ם קרי ם וטבלנו שם וקרוב‬
‫לזה ה מערה מערה של כלבא שבועה א‪,‬שר א ״ א לספר הנפל או ת מז ה‬
‫בנינים גדולים גדולים מ אבן א ח ד וכ מ ה ׳חדרים מצוירים בציורים נפ­‬
‫ל אי ם ומ שם הלכנו על הר הזי תי ם ולמעלה בהר בנין גדול מ או ד ומפו אר‬
‫ו ת ח ת הבנין מערה וקבורה בה חולד ה הנ בי א ה ו הנ ה הגם שקודם‬
‫לזה היינו רואי ם הר ה בי ת מ כ מ ה בתי ם גבוהים שיכולין לראו ת‬
‫ובכוונה הלכנו לכ מ ה ב תי ם בכדי לראות משם הר ה בי ת אך כמו‬
‫שרואים מ הר הזי תי ם אינ ם רו אי ם מ שום מ קו ם כל אורך וכל רוחב‬
‫הר הבי ת ולדעתי בלי ס פ ק כ היו ם ג״כ ת״ ק א מ ה על ת״ ק א מ ה ו אין‬
‫בכל הר הבי ת שום בנין כ״ א אלנו ת לצד דרום ובסוף הר הבי ת בנין‬
‫מדרש שלמה בנין מפו אר עד ל מ אד ובאמצע הר ה בי ת לצד מערב בנין‬
‫על מ קו ם ק ״ ק בנין מפו אר וקרוב למערת חולד ה הנ בי א ה מערה גדולה‬
‫‪ 28‬מראשי האשכטים בירושלים; וראה עליו‪ :‬א׳׳ל פרומקין וא׳ ריבלין‪ ,‬תולדות חכמי‬
‫ירושלים‪ ,‬ירושלים תרפ״ט‪ ,‬ג‪ /‬עמ׳ ‪.83—82‬‬
‫‪ 29‬ליד הכותל המערבי‪.‬‬
‫‪ 30‬נבי סמואל‪.‬‬
‫‪201‬‬ ‫איגרת נ״א‬

‫עד ל מ אד ג״כ מ כ מ ה ב תי ם ושם קבור חגי הנביא ו או מ רי ם שמזה ה מ­‬

‫ערה יכולי ם לילך ל ע ה״ ק צפת תובב״א ו ת ח ת ה ה ר לצד דרום קבור‬
‫זכרי׳ הנביא ויד אב שלום ומ שם הלכנו לציון עיר דוד ו היי תי בתוך‬
‫ממ ש ולמחר ב׳ דר״ח הלכנו לחברון וקרוב להעיר כ מו בי שעות קבורת‬
‫רחל א מנו בדרך ממ ש ושם לא יכולנו לסבול מרוב הבכי שממש זלגו‬
‫עינינו ד מ עו ת מעצמינו ולא הי׳ באפשרי להתעכב שם הרבה מ ח מ ת‬
‫הבילבול מרוב ה אנ שי ם ונשים שבאו מד מ שק ומ שאר מ קו מו ת כנהוג‬
‫בכל שנה ושנה שהולכין עם ה פ א סע אך ב׳ שעות קוד ם מנ ח ה הלכנו‬
‫אנו בעצמינו אני ו מ ה ר מ״ מ ו א מו הרבנית ו א תנו שמש א ח ד וישבנו‬
‫שם עד ז מן ה מנ ח ה ושם מל אנו רצונינו והעלינו זכרונם ל טו בה ובזה‬
‫היו ם היינו על קבר ישי אבי דוד ועליו בנין מפואר חדר לפנים מחדר‬
‫ו רחו ק מע ט מ שם קבור שם ע תני אל בן קנז וא חר ערבית הלכנו על‬
‫קבר שר צבא אבנר בן נר ועליו בנין מפואר באמצע העיר ו אינ ם‬
‫הולכין לשם כ״ א בלילה והג ם שנותנים שם כופר נפש אעפ״כ אינ ם‬
‫מני חי ם לילך לשם כ״ א בלילה כי מצווי ם ה ם שלא ל הני ח לשום א ד ם‬
‫לילך לשם ו הולכין בגניבה ולמחר חזרנו מחב רון וקרוב להעיר כמו‬
‫שני שעות רחוק מעט מן הדרך מ ה צד בנין מפו אר וקבור בו גד ה חוז ה‬
‫ובחזרתינו לשלום הלכנו אצלו אבל לא התעכבנו שם כ״ א מעט מזעיר‬
‫ולעת ערב הגיענו לירושלים ע ה״ ק והיינו עוד הפעם על קבורת רחל‬
‫א מנו בדרך ושם נתעכבנו יותר מפעם הרא שון והיינו ב ש״ק ושבועות‬
‫בירושלים וביום ב׳ א ״ ח שלנו היי תי עוד הפעם אצל כותל מערבי‬
‫קרוב לב׳ שעות ובליל ג׳ חזרנו לביתינו לשלום ‪ :‬ו א הו׳ ידידינו ידידי‬
‫א חי וריעי ממ ש ת א מינו לי ב א מ ת ו א מונ ה שלא א שקר חליל ה לי‬
‫מל שקר ו מ ל ה תפ א ר א״ ע ב שקרים ח ״ו ובכל ה מ קו מו ת העלינו זכרונם‬
‫ל טו בה ו הי׳ אצלי טינטער^י^ ודיו טוב ובכל ה מ קו מו ת שהי׳ באפשר‬
‫לרשום שמם ושם בני ה ם וזיווגי ה ם כה א חי׳ וכה אז כ ה לישב ב א ה ״ ק‬
‫ובפרט אצל אלעזר ה כ הן אשר היינו בחירו ת גדול ממ ש רשמתי כל‬
‫מ ה שעלה על זכרוני ובפרט אנ שי ם ה שלמי ם א תי הנר שמים בפנק ס‬
‫ובאגרותי ובאגרות א הו׳ מ ה ר״ ם ובכל מ קו ם אשר ה תפלל תי אוף‬
‫טיי ט ש ממ ש ריבונו של עולם גיב יענם מענ שין קינדער אדר גיב יענם‬
‫מענשין פרנסה^״ ש״ד מ ה שהי׳ לי לבקש בזכות ה מ קד ש ו מ קו מו ת‬
‫ה מ קוד שי ם ובפרט אצל כותל‪ .‬המערבי אשר ממ ש לא זז ה ה שכינה‬
‫משם וכן צוו ח תי אוף טיי ט ש בלי שום ה מ צ או ת ו ח כ מו ת ואני מ א מין‬
‫ב א מונ ה שלמה שכל דיבור ודיבור עשה רושם ובפרט דיבורים של‬

‫‪ 31‬קסת‪.‬‬
‫‪ 32‬פירושו; תן לזה בנים ולזה פרנסה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪202‬‬

‫א ה ר מ ה ר״ ם הנ״ל ‪ :‬ובחזרתיכו לבי תינו הלכנו כל הדרך בשלום אך‬

‫קרוב לטברי׳ ב או עלינו עכו״ ם ושללו או תנו וגזלו מ א תנו כל מ ה‬
‫שהי ה אצלינו וכמו פ חו ת מרבע שעה ב או כל הגדולי ם שלהם וציוו‬
‫ל ה חזי ר כל הגזיל ה אעפ״כ היו כ מ ה הזי קו ת מ ה שגזלו ב׳ שעות‪33‬‬
‫מ מ ה ר״ ם ש תי קן או ת ם בירושלים ו כ מ ה מלבו שים טובי ם ובעו״ה‬
‫לי הי׳ ג״כ היז ק קרוב לג׳ גראשף״ כאשר יספר לכם ה מו כ״ז א ה ר‬
‫מ ״ ה מ אי ר מביחאב®״ ו ב״ה קו ד ם מנ ח ה באנו ל ע ה״ ק טברי׳ תובב״א‬
‫ו הי׳ ה ש מ ח ה גדולה עד ל מ א ד על בו אינו ל חיי ם ולשלום כי בזה היו ם‬
‫הי׳ פחד גדול ב ע ה״ ק הנ״ל שהי׳ מ ח לו ק ת בין ב׳ פאסיף^ ה פ א ס ע של‬
‫עכה^ ופאסע ש הי ה אצלו ת חי ל ה מ שרת ו א ח״ כ מרד בו ועדיין ה ם‬
‫ב מ ח לו ק ת ה שי״ ת ישמור או תנו מפ חד ם וש״ד וזה היו ם הי׳ יו ם ב׳‬
‫פ׳ נשא ובזה השבת א חר בי א תנו הי ה ה ש מ ח ה גדולה כמעט כל אנ שי‬
‫א ה ״ ק אכלו מ ה ר״ מ הנ״ל אכלו ושתו כי כן ה מנ הג שעושין כבוד‬
‫למי שבא מירו שלים וזה אני מודיע לה ם שיעשו לי כבוד מ ר חו ק‬
‫ל ה חזי קני שאוכל לאכול ב שבתות ה ב אי ם כ מו שאכלתי בזה השבת‬
‫בנח ת גדול וטוב לב והג ם שהלכתי על הו צ או ת מ ה ר״ ם אעפ״כ הי׳‬
‫לי ג״כ הו צ או ת קרוב ל שמונה א דו מי ם לבד הגזילה ונתעכבתי שם‬
‫ב ע ה״ ק הנ״ל כל השבוע ה ב א ה פ ח ד תי לילך לפקיעין עד שיהי׳ לי‬
‫ידיעה ברורה שלא הי׳ שום פחד ובדרך ג״כ אין שום פחד וביום א׳‬
‫פ׳ שלח ■חזרתי לבי תי ועכשיו אני מן הצורך לבקש מ ק ה ל כל או״ א‬
‫ל מחול לי על מ ה שאין אני כותב ל כ או״ א לפ״כ ומעצמ ם יבינו וידונו‬
‫לכף זכו ת שלא הי׳ באפשרי בשום אופן ו אי מ תי היי תי יכול לכתוב‬
‫ב היו תי בטברי׳ ז ה השבוע שעברה ו הוכ ר ח תי עוד הפעם להזכיר ם‬
‫בפני א דו מו״ ר מ ״ו א ה ״ כ שי׳ בכדי ל ה קי ב ם תשובה ב א מ ת וגם לספר‬
‫לפניו כל ענין נ סיעו תי דבר ק טן וג׳ מ ה שלא כתבתי כאן ש א״ א‬
‫לכתוב ו ת א מינו לי שעדיין אני יגע ועיף מיגיעו ת הדרך כי ז ה הדרך‬
‫ק שה מ א ד ובפרט מרוב פחד שהי׳ לנו ביו ם הנ״ ל ו הנ ה ה מו כ״ז נחוץ‬
‫מ א ד לדרכו ואפשר ל מ חר או ל מ ח ר תו ילך לדרכו ל חיי ם ולשלום‬
‫אי ״ ה בכן א הו בי א חי וידידי לז א ת בק שתי שאל יעזבינו ו אל יט שינו‬
‫ל ה חזי ק ה ק טן ו הנ בז ה א שר אני דורש טו ב ת ם ב א מ ת ובוודאי בלי ס פ ק‬
‫יותר מ מ ה שהיו בעצמם כ אן כי בווד אי מ ה שאני יכול לדבר היו ה ם‬
‫מ תביי שי ם ו ה טו ב בעיניה ם יעשו ‪ :‬כ״ד א הו׳ ו ר חו מ ם הד״ ש ת מי ד‬

‫כלומר‪ ,‬שעונים‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫היה זה סכום פעוט בימים ההם‪.‬‬ ‫‪34‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.3‬‬ ‫‪35‬‬
‫פאשות‪.‬‬ ‫‪36‬‬
‫אחמד אל־ג׳זאר‪.‬‬ ‫‪37‬‬
‫‪203‬‬ ‫איגרת ג״ב‬

‫בלב ונ״ד ה מ צפ ה לכל או ״ א ל ר או ת ם בכאן ב א ה ״ ק ב חיי ם ו שלום‬

‫העו מד לי מין צד ק ה מ אז ו מ ק ד ם ו א ם רצונם וחפצ ם לי מי ם ה ב אי ם‬
‫הנני ו הנ ה בכל כ חי ולבי ונפשי שמואל גרונם‪ 38‬ב א״ א מ ״ו דוד כץ‬
‫זצ״ל ל ה ״ ה חזי בלשון ערבי מי שעלה בירושלם קורין או תו חזי‪39‬‬
‫גרונם פה עי ה״ ק טבריא תובב״א שנת ת ק מ ״ ט לפ״ק‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״י בראווער‪ ,‬״לקורות ישוב החסידים בארץ־ישראל״‪ ,‬התור‪ ,‬גליון י׳׳ז‪,‬‬
‫תרפ״ד‪ ,‬עט׳ ‪(10—7‬‬

‫נ״ב איגרת ר' אברהם מקוליסק‬

‫ועוד עשרים איש לחוץ־לארץ‬
‫] ‪ [ 48‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ועוד עשרים אי ש עמו —‬
‫״בשם כל א חינו ח כ מי א שכנזי ם ‪ . . .‬אשר ישנם פעהי׳ק‬
‫טבריא וצפת ו פ קיעין״ — לחו״ל‪.‬‬
‫שלהי אב ת ק מ״ ט‪.‬‬
‫איגרת שד״ר מוד פ ס ת‪ ,‬ש הו ע ת קה‪ ,‬על־פי טו פ ס ה ס פ ריי ה‬
‫ה ל או מי ת‪ ,‬על־ידי י׳בן־צבי‪ ,‬״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנהג׳ו)תרפ״ו^—‬
‫תרפ״ז(‪ ,‬עמי ‪ ; 305— 303‬ועל־ידי י׳ ריבקינד‪ ,‬על־פי טו פ ס‬
‫ה ס מינ ריון ה תי או לוגי בני דיו ר ק‪ ,‬ב מ א ס ף ״ ציון״‪ ,‬כרך‬
‫ה׳ )תרצ״ג(‪ ,‬עמי ק ס ״ ה — ק ס ״ז‪.‬‬
‫איגרת זו לא נועדה‪ ,‬כשאר ה איג רו ת הידו עו ת לנו‪,‬‬
‫לרוסיה־פולין‪ !,‬״כי ה מ דינ ה מו צ א הכ סף נ מי מ שוב שת״‪,‬‬
‫ועל־כן אין מ קו ם לסברתו של בן־צבי‪ ,‬שהדף נדפס בפולין‪.‬‬
‫על ה עו ת ק הנ מצ א בניו־יורק רשום מעבר לדף שם הנדיב‬
‫אשר לו נועד — א לי ש ע בורגי )לפי הצילו ם שהו מ צ א‬
‫בשעתו למערכת ״ציון״(‪.‬‬

‫אגר ת טבריה וצפת ו פ קיעין מ שנ ת ת ק מ ״ ט‬

‫בינ״ו ע מ״י עש״ו‬
‫כתר שם טוב עולה‪ .‬ל א חינו שבגולה ; עם סגולה‪ .‬מ מ ל כ ת כהנים‪.‬‬
‫וגוי קדו ש שומר א מוני ם‪ .‬שרים וסגנים‪ .‬רוזנים וקציני ם ותורנים‬

‫‪ 38‬הכותב הוא אחד החסידים הידועים; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳‬
‫‪.616—615‬‬
‫‪ 39‬צריך להיות — בדרך ההלצה — ״חג׳״‪ ,‬כלוטר‪ ,‬טי שעלה לרגל לטרה‪.‬‬
‫לדעת יערי )שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪ (619‬נועדה ’האיגרת‪,‬לטערב־אירופה‪. .‬‬ ‫‪1‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪204‬‬

‫ורבנים מנור ת ז ה ב כולה‪ .‬ובראשם גולה‪ .‬כתר תורה וגדולה‪ .‬בקנ ה‬

‫א ח ד עולה‪ .‬עטרת זהב גדולה‪ .‬מגיני ארץ מ או ד נעלה‪ .‬עיני העד ה‬
‫כעין ה ח ש מלה‪ .‬ועל רא שיהם נ טוי כעין ה ק ר ח הנורא מן הו א‬
‫ו הל א ה‪ .‬כ ת ר‪ :‬מלכו ת רב ה מופל א די בכל עיר ועיר על תילה‪ .‬מבורכת‬
‫ה׳ ארצו מ מגד שמים ממעל‪ .‬בם יברך ישראל‪ .‬אשר י א מ ר היו ם בהר‬
‫ה׳ בריך יקר ם מ א ת ר בי ת שכינ תי ה ינהיר עליהון‪ .‬ויפיש חיי הון ;‬
‫עפים שפיר וענבם• שגיא ו מזון לכולאף ו היו רק למעלה‪ .‬עד כי יבא‬
‫שילה‪.‬‬
‫פו ת חין בשלום הארץ ו מ לו א ה ורצון שוכני עתה נצבים חיי ם כולם‬
‫לפני ה׳ א ל הינו ‪ :‬אף נחל ת שפרה עלינו ושיפורא גרים^ לברך א ת ה׳‬
‫א ל הי ישראל ‪ :‬אשר קדשנו בקדו שת ארץ ישראל מ קוד ש ת מכל‬
‫ה א רצו ת ו הי א שעמדה לנו בגרם ה מ עלו ת מנו ה היפ ה לנוה נ חלו ת‬
‫קודש‪ .‬ויצאנו מדיר ת קבע לדירת ארעא דישראל‪ .‬ק ה ל גדול י חד עלו‬
‫ויבאו גדודים גדודים מארצם ו מולד ת ם ו מ בי ת אבא‪ .‬אל הר ה א ל הי ם‬
‫חורבה‪ .‬מ שום חי ב ת הקוד ש‪ .‬לעבדה ול שמרה מ שמרת הקוד ש‪ .‬ונשב‬
‫בקדש י מי ם רבים‪ .‬וי היו בעינינו כי מי ם א ח די ם ב אה בה מ ק ל ק ל ת‬
‫ה שורה ל ה ת קיי ם ולעמוד ב מי עו ט א דלא שכיחא כדי חיי נפש‪ ^.‬ולא‬
‫דרשנו במ שפט קצוב צרכינו מרובים כי א מרנו טוב לנו כי עונינו‬
‫לה שתתף בצער שכינת עוזנו מ שו ם ״דיו לעבד ל היו ת כרבו״‪ ®.‬אשרי‬
‫חלק ה׳ עמו אשר ת מכו בידנו מז ה א ח ד ו מז ה א ח ד ה מרבה ו א ח ד‬
‫ה מ מ עי ט ו היינו מ ס ת פ קי ם ב מי עו ט כ מ ה דמטי® לידנו א ח ת בשנה‬
‫מכל דין ס מו כין לנא^ ה א מנ ם אין ה קו מ ץ משביע אך ורק מי עו טי ם‬
‫ה ם א ה דו רי א מי לי לא מהדרינן‪ .‬ו ס מו כין א ח רי ם לא דרשינן‪ «.‬חוץ‬
‫מן ה מ סו ר ת בידנו‪ .‬שמחנו בחלקנו‪ .‬וי הי כאשר חלפו עלינו עידן‬
‫ועידנים‪ ,‬ויוקר השערים עשרת מוני ם הנ ק כל ה ד מי ם אשר הו ב או אל‬
‫הקוד ש פני מ ה לא עלו ל הוצי א שנתם עד שבאנו לחוב בד מי ם מרובים‬
‫שלמי נ שכיהם נשך כסף ונשך אוכל בכסף מעשר ו ח מו שי ם עלו עד‬
‫שהכריע כף חוב עצום מ אד‪ .‬ו הן ע ת ה גדר דרכנו בגייסו ת חדלו א ר חו ת‬
‫והולכי א ר חו ת ילכו נ תיבו ת ע קל קלו ת ב הו צ א ה י תי ר ה על שבח‬

‫פירושו‪ :‬ממקום בית שכינתו יאיר עליהם וירבה חייהם ענפיהם נאים ופריים‬ ‫‪2‬‬
‫ישגה )על־פי תרגום שיר־השירים א׳ ט״ז(‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬השיפור גורם‪ ,‬כלומר‪ ,‬מצבנו השתפר‪ ,‬ואנו יכולים אפוא להודות לקב״ה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו‪ :‬להיות במחסור‪ ,‬שאין בנמצא )מזון( כדי חיי נפש‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫בבלי ברכות נ״ח ע״ב‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פירושו‪ :‬כמה שמגיע‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו‪ :‬מכל אשר סמוך אלינו‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫פירושו‪ :‬אינני רוצה לחזור‪ ,‬ואיננו דורשים עוד )תמיכה(‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪205‬‬ ‫איגרת נ״‪.‬ב‬

‫הארץ כי ה מ דינ ה מוצ א ה כ ס ך כמי משובשת בגייסד ו א ח רי כי מ ט ה‬

‫ידנו נתגלגלו עלינו כל הכ תוב קבע חובה‪ .‬והנוג שים אצי ם ה ם לד מי ם‬
‫יארובו ד מי ם תרתי מ שמע וימררונו ורובו וי ש ט מונו בעלי ה כי סי ם‬
‫ולא יו סי פו עוד בני ה לו א ה להלו תינו‪ .‬וע תה נפשנו יבשה אין כל‬
‫בלתי א ם גווי תינו על א ד מ ת קוד ש הי א חיינו תלויי ם מנגד נפישי כפן‬
‫מד לי ת אי ס ר ונבוכים בארץ אנ ה אנ חנו עולי ם א חינו ה מ סו א ת‬
‫לבבנו מגודל צעק ת שבר ותעל שועתם אל ה א ל הי ם ‪ :‬אי שמים כי‬
‫חדלו א ר חו ת חיים‪ .‬ו אנ ה אנו באים‪ .‬ובמה נפרעים‪ .‬ברבות ה חו ב ה‬
‫ורבו אוכלי׳ מ קיי מי ה תו ר ה מעוני ודלת הארץ אשר על כך ציר‬
‫א מוני ם שולח ל מ חי ך לפנינו ולשם פריעת חוב מצות כהן מ שיח עובר‬
‫מ מ קו ם ל מ קו ם הו א כבוד רב כ הנ א קדי שא שר תורה א׳ מ א ריו ת‬
‫שבחבורה‪ .‬הרב הכולל כ ש״ק כ מו ה ר״ר שלמה זל מן הכ הן במוהר״ץ‬
‫כ״ץ‪ !°‬הי ״ו ה אי כ הנ א שלוחא ד רח מנ א ו שלוחא דידן מ ק ב ל ה ואילך‬
‫מצו ת כ הונה‪ .‬ידיו תבי אנה‪ .‬כל זהב ה תנופ ה וכל כסף ה ת רו מ ה אשר‬
‫ירומו מ תוך העד ה כולם קדו שי ם ובתוכם ה׳ עמכ ם דבר המ שפט‬
‫לנ הג הו בכבודות ולדבר בו נכבדות‪ .‬ואל שדי י תן לכם ר ח מי ם ולב‬
‫שומע צעקה‪ .‬קול ד מי א חי כ ם אליכ ם מן ה א ד מ ה א ד מ ת קודש מפני‬
‫הורעת שעה דה שתא‪ .‬וחביבא מ צו ה בשעתא‪ .‬שתים הנ ה קו ר או תינו‬
‫ה חו ב ושבר רעבון בתינו‪ .‬ו א ם אין עוד עזרתם בנו ח״ו תשועה נד ח ה‬
‫ממנו‪ .‬הגידו נא לנו א חינו אי פו א אנו רועים‪ .‬אי כ ה נרעה אי כ ה נרביץ‬
‫בצהרים‪ .‬כי נושים רבים ק מי ם עלינו ו חיינו אינ ם חיי ם‪ .‬וד אי אין‬
‫לנו להשען כי א ם על אבינו שבשמים‪ .‬ו א ת ם הד ב קי ם בה׳ א ל הי ם‬
‫חיי ם‪ .‬י חיינו מיו מי ם‪ .‬אפי׳ כזי ת ב מ קו ם חיו ת ם חוץ מ מ ה שעלה‬
‫לבעלים לשם חוב ה מרובה מד ה טובה‪ .‬חנונו נא בז א ת א ם לא יפ תח‬
‫לכם ארובו ת ה שמים‪ .‬ו ה רי ק לכם ברכה עד בלי דים‪ .‬יעמדו נא ויושיעו‬
‫א ת הת שועה הגדולה הז א ת בישראל חליל ה ל ה ם מ חדול וגם אנ חנו‬
‫חליל ה לנו מ חדו ל בשם א ל הינו נדגול‪ .‬שי מלא ה׳ כל מש^‪ 2‬לו ת ם‬
‫ועולתם יד שנה סלה‪ .‬ו אנ חנו בשם ה׳ א ל הינו נזכירם על קברי‬
‫ה תנ אי ם ו א מו ר אי ם זיע״ א‪ .‬הכון ל ק ר א ת א ל הי ך ישראל עושי חיל‬
‫כמד ם בד קודש ׳ילבשו צדק‪ .‬והלובש צד קה כשריון יצרף כל פו״פ‬
‫לחשבון תבנה ותכונן ציון ‪:‬‬
‫ה כ״ ד ה חו ת מי ם בשם כל א חינו ח כ מי א שכנזים אשר ישנם פה עמנו‬
‫עומד היו ם שילהי אב שנת ה ת ק מ ״ ט לפ״ק טבריה וצפת ופקיעין‬
‫תובב״א ‪:‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 9‬טורקיה או רוסיה‪.‬‬

‫‪ 10‬על שליחותו ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עם׳ ‪.619‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪206‬‬

‫ה ק׳ ארי׳ ליב במו׳ נתן ז״ל‬ ‫אב רה ם בל א״ א אלכ סנדר כ״ץ‪11‬‬

‫א ה רן במו׳ י צ ח ק ז״ל‬
‫א ה רן ב ל א״ א במ׳ מ אי ר נרו‬
‫יו סף מפרסקריב‬
‫נתן נטע במו׳ אלי׳ ב הג און‬
‫מ ב ר א ך‪12‬‬
‫דוד הו א ה ק טן הרב ד ק ״ ק‬
‫בו ח אוו ה ישן‬
‫יהו שע במ׳ נח אלט שולר‬
‫ישראל ב מו ה ר״ר יעקב ז צלל ה״ ה‬
‫ישראל ב מוה ר״ר י הו ד ה ז״ל‬
‫י הו ד ה ליב במו׳ יו סף זצ״ל‬
‫מ שה במו׳ אורי שפירא‪ 13‬זצ״ל‬
‫י חי א ל מיכל במו׳ אב רה ם ז״ל‬
‫ז ל ה״ ה‬
‫ה ק׳ מתתי־ בהרב מ ר חיי ם‬
‫ז צלל ה״ ה א ב״ד ד ק ״ ק פיק א ב‬
‫מ שה ב ה מנו ח כמ׳ מנ ח ם מענדיל‬
‫ז ל ה״ ה‬
‫ה ק׳ י חי א ל מיכל בהרב מ ר חיי ם‬
‫זלל״ ה‬
‫מ שה ב ה מנו ח מ ר אב רה ם סגל‬
‫ז צלל ה״ ה‬
‫אליעזר זו ס מן סו״ ד‬
‫אשר בל א״ א מו ה ר״ר אליעזר‬
‫ז צ ל ה״ ה‬
‫יוסף מז מיג ר אד יצ״ו‬
‫שמואל במו׳ ישעי׳ סגל זצ״ל‬

‫)מתוך ‪ :‬י׳ ריבקינד‪ ,‬מאסף צייו׳ ה‪ /‬תרצ״ג‪ ,‬עט׳ קס״ה— קס״ז‪(20—18/‬‬

‫א מרת ר' צבי״הירש ב״ר אברהם סג״ל הורקיר‬ ‫נ״ג‬

‫אל חסידים ברייסין‬

‫] ‪ [ 49‬ר׳ צבי־הירש בר׳ אב רה ם סג״ ל הור קיר ל ח סי די ם‬

‫ברייסין‪.‬‬
‫ז א סל אב‪ ,‬בדרך שובו לארץ‪ ,‬ל ם ב׳ כי תבוא ) ט״ז באלול(‬
‫ת ק מ״ ט‪.‬‬
‫ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ ש״ם‪.‬‬

‫אגר ת של הרה״צ מ״ו צ ב י ה י ר ש הארקער מ עי ה״ ק טבריא ת״ו‬

‫הנשלח מ ״ ק ז א טל ב יו ם ב' כי תבא ת ק מ ״ ט‪.‬‬
‫שלום רב א ק ר א נא ל מ א ה בי נפשי ו ח מ ד ת לבבי יראי ה׳ הי ר אי ם‬

‫‪ 11‬ר׳ אברהם הכהן מקוליסק‪ ,‬שהיה אז מנהיג החסידים‪ .‬שאר החתומים הם מראשי‬
‫החסידים בגליל‪ ,‬הידועים לנו בחלקם מאיגרות אחרות‪.‬‬
‫‪ 12‬נכד ר׳ אלעזר רוקח‪ .‬וראה; ל׳ טויבר‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬ג׳ )תרפ״ו—תרפ״ז(‪ ,‬עט׳ ‪.305‬‬
‫‪ 13‬בנו של ר׳ אורי מווילנה‪ ,‬שעלה בחבורה בשנת תקכ״ה; וראה עליו‪ :‬טויבר‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪207‬‬ ‫איגרת נ״ג‬

‫ו שלמים ששים ו ש מ חי ם בעבודת ה׳ ה מו פ ל אי ם ומופלגים הוו תי קי ם‬

‫ואנ שי מע שה הרודפי ם צד ק ה ו ח ס ד אכ״ש ב מדינ ת רייסין וכר ‪:‬‬
‫א הו גי א חי וריעי אשר כנפשי ממ ש > ה < מ ה לי להרבות בדברים‬
‫י א מינו לי שכל או ״ א א ה ב ת ם ת קו ע ה בלבי כי ממש לא יכול תי ל ה ס­‬
‫תיר א ת ה א ה ב ה מ ה שיש לי ע מ ה ם שמצאתי חן בעיניה ם להכירני‬
‫ועשו עמי ח ס ד גדול ו ה ר או לי ה א ה ב ה הגדולה כל או ״ א ישלם לו ה׳‬
‫פעלם ו ת הי מ שכורתם שלימה מ א ת א ל קי ישראל כי ממש ק טונ תי‬
‫בעיני מגודל ה ח ס ד שעשו עמדי ב היו תי ב מדינ ת ם ולא די בזה כי אף‬
‫א חר נ סיע תי הראו לי א ה ב ת ם ד ה אידנ א! ע״י ידידינו ציר נ א מן ה מופ­‬
‫לא מו ״ ה יעקב סמאלייאנר^ כאשר יספר לכם ידידינו ה מופל א מוכ״ז‪.‬‬
‫א ה ר א חי עת ה בק שתי מ או ד ל ה ת חז ק כ״ א א ה ב תו אלי ולכל אנ״ ש‬
‫ב א ה ״ ק ולזכור כל חד וחד ביתר עוז ויזכור ר ח מנו ת של א חינו שנפלה‬
‫עט״ר^ ונוטל כבוד חיינו וח שכה מ או ר עינינו; י א מינו לי לגודל ה מרי­‬
‫רות ממ ש לא יכול תי להרי ם ידי לכתוב ל ה ם כאשר הי׳ בדעתי לכתוב‬
‫לכל או״ א; אי ״ ה מ א ה ״ ק אכ תו ב לכם לכל או״ א‪ .‬א הו בי‪ ,‬א חי‪ ,‬חז קו‬
‫ו ה ת חז קו מ או ד ל קיי ם מח שב תו של א ד מו״ ר נ״ע ובודאי ימליץ טוב‬
‫בעדכם כי ז ה הי׳ מג מ תו ל היו ת בני ישראל כני שתא ב א ה״ ק; ויודע לכם‬
‫שכל פרנס ת ם תלוי׳ בם ובפרט שה שי״ת ה שאיר לנו שארית בארץ אד‪-‬‬
‫מו״ ר ג און עוזנו ב״ ק הרב מ ״ו אב רה ם ה כ ה ף שי׳ שידוע לה ם גודל יקר‬
‫תפ אר תו ב היו תו ב מדינ ת ם ופ שיטא עתה שהוא ז מן רב ב א ה ״ ק‬
‫וכבר נ א מר וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו וכו׳‬
‫וכ מ א מ ר הגמ׳ שאין מלכו ת נוגעת בחברתה אפי׳ כמלא ני מ א כו׳‬
‫ע״כ א הו׳ א חי היו לבני חיל ו חז קו ו א מצו ב מצוה זו; ואף שידעתי‬
‫גודל א ה ב תו ו ה ת א מ צ תו של א ד מו״ ר ג און‪ .‬עוזנו ו מ ח מ ד לבינו כ״ ק‬
‫מ ״ו שניאור זל מן שי׳ שבודאי לא י ש קו ט ולא ינוח עד אשר יוצי א‬
‫כנוגה צ ד קו אך מגודל ה מרירו ת לעצור ב מילין מי יוכל ומגודל‬
‫א ה ב ת ם עלי י ד מ ה לכם כאלו אני עומד ומדבר עם כ או״ א כי לולי‬
‫היו תי מו כן כבר לנסוע ל א ה ״ ק וז ה בעצת א ד מו״ ר הג און א מי תי‬
‫מו ״ ה ש״ז® אפשר היי תי נוסע ל מדינ ת ם לדבר ע מ ה ם נידון ז ה כי יש‬
‫לי הרבה דברי ם׳לדבר בעסק ז ה אבל מ א ת ה׳ היי ת ה ז א ת ובודאי‬
‫ל מ חי׳ שלחני א ל קי ם לשים שארית בארץ ו ל ה חיו ת בארץ אנ״ ש‬

‫פירושו‪ :‬של עכשיו‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪........................‬‬ ‫ראה איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪2‬‬
‫•‬ ‫שנפטר ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫מקוליסק‪ ,‬מנהיג החסידים בארץ־ישראל אחרי מותו של ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ר׳ שניאור־זלמן מלאדי; מנהיג החסידים ברייסין‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪208‬‬

‫העניים ו הנ אנ חי ם‪ ,‬אי ״ ה ל בי א תי אספר גודל ה א ה׳ של אד מו״ ר מ״ו‬

‫ש״ז שי׳ וגודל א ה׳ שלכם לאנ״ ש אשר ב א ה ״ ק אשר עיני ראו ולא זר‬
‫ובודאי ת הי׳ לכם למשיב נפש כי בזכרי גודל ה מרירו ת א ת מ ה לנפשי‬
‫איך יערב לי אכול ושתו כאשר ספרו לי אנ״ ש שבאו משם ב בי א ת‬
‫א חי המופלג בחוד ש אדר עם אגרות הידועי ם ו א ח״ז ק ר אנו כ אל ה‬
‫ו אי״ ה ב בי א תי ל א ה ״ ק אדבר א לי ה ם תנ חו מיו ואספר א לי ה ם גודל‬
‫א ה ב ת ם ובודאי נהפך ל ש מ ח ה ובפרט ל אד מו״ר כ״ ק מ״ו אה״כ« אשר‬
‫זה כ מ ה שנים בצער גדול ה׳ יר ח ם עליו ועלינו ועכ״י וי א מ ר לצרותינו‬
‫די‪ ,‬כי בוד אי ה ס ת ל קו ת א ד מו״ ר נ״ע )הוא ה ר ה״ ק מו׳ מ ״ מ מוי טי פ ס ק‬
‫זצ״ל^( נגעה בלבו יותר מ א תנו כי איך לנו שכל וי״ש איך לספוד‬
‫ולבכות עליו כאשר ר אי תי מגודל הבכי וצעקה מ ה שבכה וצעק‬
‫עליו ה ר ה״ ק מו׳ ברוך® שי׳ במר נפשו מ או ד ו א מ ר לי בזה״ל לא‬
‫אוכל ל א מור לך הכ אב לב שיש לי כאשר יספר לכם ידידינו מהרי״ס®‬
‫מ ה ששמע מ פ״ ק ומפי הרב אחיו״! ו ה תנ ח מו ז ה שנתודע ל ה ם קוד ם‬
‫נ סיע תי וכתבו דברי תנ חו מין ל א ה ״ ק ובפרט לבנו י חי דו “ ול אד מו״ ר‬
‫מו׳ א ה ״ כ אשר א ה ב תו הי׳ ממ ש נפש בנפש כאשר ספרו לי אנ״ ש‬
‫שבאו משם ו א מרו שבימי ה חו לי א מ ר כ״פ רופט מיר מיין גוטן ברודר‬
‫מיין הארץ פריינט‪ “ .‬ו א הו׳ א חי בק ש תי מ או ד נידון בנו י חי דו ה מופ ל א‬
‫מו׳ מ שה ל מ ע״ ה אל תעזובו או תו כי כך ביקש אד מו״ ר נ״ע קוד ם‬
‫ה ס ת ל קו תו ל ה חזי ק י שיבתו ‪-‬באה״ק ובודאי לנ ח ת גדול י הי׳ לו‬
‫ובודאי ימליץ טוב בעדינו שי קיי מו מח שבתו ורצונו‪ ,‬שמענו א חי‬
‫וישמע ה׳ אליכ ם ואף שידעתי ערכי השפל אבל אשרי שהגדולים כו׳‬
‫ובק שתי מכל או ״ א לכתוב א לי אג״ ש בכל שנה ושנה ועלי אי ״ ה‬
‫לכתוב ל ה ם ג״כ ול מל א מ ש אלו ת ם של ‪ 7‬ל או ״ א וע תה מו ב ט חני אי ״ ה‬
‫בבי א תי לפרש שיח תו של כ או״ א מ ה שכתבו אלי ואבק ש מ א ת א״ ש‬
‫ב היו תינו על קבר של א ד מו״ ר נ״ע לבקש בעד אנ״ ש ד מדינ ת ם כי‬
‫ידעתי וגם ה ם יודעי ם מגודל א ה ב ה שהי׳ לו עמנו ו ע מ ה ם וגודל‬
‫ה ת ק שרו ת מ ה שהונח לנו אגרת ה א ח רון א תו עמו וכו׳ אך צריך ז ה‬
‫ל ה א מין ב א מונ ה שלימה כאשר כתב נ״ע‪ .‬א הו׳ א חי ידעתי גם ידע תי‬

‫אברהם הכהן‪ ,‬מקוליסק‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫זו תוספת המעתיק‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳‪ ,‬נכד הבעש״ט‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫■‬ ‫ר׳ יעקב מסמולייאן)וראה איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.(9‬‬ ‫‪9‬‬
‫ר׳ ברוך )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (8‬ואחיו ר׳ אפרים מסודילקוב‪ ,‬בעל ”דגל כ)חנה אפרים״‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫ר׳ משה‪ ,‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫פירושו‪ :‬קראו אלי את אחי הטוב‪ ,‬את ידיד לבבי; הכוונה לר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪209‬‬ ‫איגרת נ״ד‬

‫שאדמו״ר כ״ ק מ ר׳ ה ש״^^ ידבר ע מ ה ם ועניו ז ה מ ה שאין שכלי מ שגת‬

‫ואני כי הו ד ה ועוד לקרא ו א תו ה ס לי ח ה לה שגיח עלי ב א ה ב ת ם של‬
‫א ה ר לכל או ״ א בלו״נ ומבק ש א ה ב ת כל או ״ א וכר צבי הירש ב א״ א‬
‫מר אב רה ם סג״ל^^ הנו סע עתה ל א ה ״ ק דרך או ס ט ר א ומשם לבראד‬
‫אי ״ ה ביו ם א׳ ד ס לי חו ת ומ שם ל א ה ״ ק ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ב׳׳ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס׳׳ד‪ ,‬דף ע׳ ע״ב עד דף ע״א ע״א> סימן‬
‫ש״ם(‬

‫איגרת י׳ אליעזר־זוסמו‬ ‫נ״ד‬

‫אל חסידים ברוסיה‬

‫ר׳ אלי עז ר־זו ס מ אן ל ח סי די ם ב רו סיה ״ו ס מי כו ת‬

‫] ‪[ 50‬‬
‫שלה״‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק מ ״ ט‪.‬‬
‫ברכת הארץ‪ ,‬דף ע׳‪ ,‬סי׳ של״ט‪ — .‬בגוף האיגרת נדפס‬
‫בטעו ת פרט ה שנה ת ק מ״ א‪.‬‬

‫א ל י ע ז ר זו ט מן מ עי ה ״ ק טבריא וג״ו‬ ‫אגרת מהרב ה צדיק מו ״ ה‬

‫בש' ת ק מ ״ ט‪.‬‬
‫דברי שלום ו א מ ת מארץ אשר ה׳ דורש שלומי א מוני ישראל א חי ם‬
‫וריעים אשר כנפשי ידידי עליוו ויר איו כבוד הנגידי ם מופלגי ה תו ר ה‬
‫ויר אה הוו תי קין ואנ שי מעשה ד מדינ ת רו סיא ו ס מי כו ת שלה הן הן‬
‫בדקי דארעא דישראל‪ !.‬אד״ ש מ חנ ה א ל קי ם ז ה ה׳ קוינו לו נגילה‬
‫ונ ש מח ה בי שועתו י מ ל א ה׳ מ ש אלו ת ם ועולתם ידשנה ס ל ה דשנים‬
‫ורעננים י היו וי חיו עוד לנצח יראו אור שובע ש מ חו ת א ת פני ה ם‬
‫נ עי מו ת בי מינ ם נצח‪ .‬פו ת חין בשלום הארץ ו מ לו א ה שוכני עם אדוני‬
‫צדק ובראשם ה׳ קנני רא שית דרכו ק ד ם מפעליו מ אז עד ע ת ה‬
‫לעבודת הארץ על מע שה הכתב ו ה מכ ת ב וכל ע ס קי צרכי ציבור ורוב‬
‫י חי די ם ע״י עד שכמעט לא תיכון העבודה בלעדי ולז א ת אינני יכול‬
‫לזוז מ קי ר העיר ו חו צ ה מרוב עולות ציבור ועולות י חיד עלות ע״י‬

‫‪ 13‬ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬

‫‪ 14‬השד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.618—616‬‬
‫‪ 1‬פירושו‪ :‬מחזיקי ארץ־ישראל‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪210‬‬

‫ודרך מ צו ת ם ארוצה ובלאו הכי כמי לא אוכל עוד לצאת ולבא כפעם‬
‫בפעם מפני שכבר עינה בדרך כ חי ז ה פעמים בכל קבוצת הכ סף‬
‫אשר הי׳ לי מלפנים‪ .‬אל א ל קי ם הו א יודע וישראל הו א ידע אשר‬
‫לא א כ ח ד מ אדוני א חי כ״ א תם הכסף ו מ קנ ה הכל ולא נשאר בידי‬
‫מ או מ ה מרוב צרות תכופו ת זו לזו כי הכה עולות קיץ דקייצי לי‬
‫בכל שנה ושנה לטרף חו קי וחיי מצומצ ם ו אינו עולה לחצי ההכ רח‬
‫צמצום הצטרכו ת בשנה בינוני ת כי כן דרכם של בני אד ם בשנה‬
‫בינונית ד כ ה״פ מצ ט רכו ת לכל זוג ארבעים א דו מי ם ז הו׳ ולא עוד‬
‫אל א שרחיים בצווארי מ טופל גדול הילדי ם אשר חנן א ל קי ם או תי‬
‫ובני המופלג מו׳ מ שה הגיע לפרק כשואין אשר נצטרך לנדן שלו‬
‫הגיע לידו ו אין ידי מ שגת ועולה לכאן או לכאן‪ .‬א הו בי א חיי‬
‫הנ א ה בי ם ו הנ עי מי ם צר לי מ או ה ו אין לי על מי לישען כ״ א על‬
‫אבינו שבשמים ו א ת ם הד ב קי ם בה׳ א ל קי ם חיי ם כי ידעתי א ת לבבם‬
‫ה ט הו ר ופ תוח כפ ת חו של אול ם פותח א ת ידם להשביע לכל ח״ר‬
‫ויתרון ארץ‪.‬בכל כי ארץ חפץ הי א לה ם שכל ישעם וכל חפצם בה‬
‫כמבואר במכתב יד הבהיר דבר שנה בשנה אשר כעין ז רי ח ת השמש‬
‫מעלינו בשורת שלומם ישגא לעד ובמקרא קודש מכתב ם קורא אני‬
‫עליה ם ועל בני ה ם ברוכים ה ם לה׳‪ ,‬וזרחה ל ה ם יראי השם שמש‬
‫צדק ה ומרפא ובאורם יראו אור בהיר ב שחקי ם ש שוחקין מן ל צדיקי ם‬
‫ב מ קו ם קדוש תאכל א ת אשר כופר בה ם והק רוב זה קבל ת ד מי ם‬
‫ומצות כ הני ם אוכלי ם ובעלים מ תכפרי ם ונרצה לה ם הרצאת ד מ ם‬
‫איש אשר כברכתו ברך‪ ,‬בם יברך ישראל א מו ר לה ם בדמיך חיי כי‬
‫ה ם ה מ ה הנו תני׳ חיי ם בארץ ה חיי ם הי א ל מ חזי קי ם ו תו מ כי ה‬
‫מאו שר א שריכם וטוב לכם א הו׳ ורעי מ ה טוב ח ל ק ם בארץ ה חיי ם‬
‫אל מל א הוו ידעי א ת כל עבודתם אשר עבדו ל קיי ם עולם מלא כבוד‬
‫ה׳ בהר הקוד ש ודאי לא פ ס ק חוכ א מ פו מ א כולי יומא״ מרוב ש מ ח ה‬
‫של מצוה ו היו ש מ חי ם וטובי לב על כל ה טו ב ה אשר עשה ה׳ ע מ ה ם‬
‫להפליא הנ הי׳ כ מו הו שוש ישישו בה׳ ותגל נפשם ב א ל קי ם כי‬
‫הלבישם בגדי ישע מעיל צדקה י ע ט ם ויגבה ה׳ צבאות ו ה א ל הקדו ש‬
‫נקדש בצדקה‪ .‬מ ה רב טוב ם הצפון ת מ ל א בטנ ם ישבעו בנים ו הני חו‬
‫יתרם לעולליהם אני בצדק א חז ה פני ה ם ע״כ י צ א תי לשחר פניה ם‬
‫כפני א ל קי ם ותרצני שועתי ישמע קו לי לקול שועתי חנן י חונני‬
‫וענתה בי צדק תי שלא אצטרך לצאת אנ ה ו אנ ה ולבקש ר ח מי ם‬
‫מרובים‪ .‬עמדו כ הני ם לעבודתם עבודת ה צד ק ה ל הע מיד לי מע מד‬
‫נכון בהר בית ה׳ כ״ א פה אשב בוד אי לרצון ת הי׳ לכם לכל צרכיכם‬

‫‪ 2‬פירושו‪ :‬כל היום לא פסק הצחוק מפיו)על־פי בבלי ברכות ט׳ ע״ב(‪.‬‬

‫‪211‬‬ ‫איגרת נ״ה‬

‫לעבוד עבודת ה צ ד ק ה כ או ת נפשם לכל ח פ ציה ם אשר ישאלו‪ .‬הל א‬

‫א ם ק טן אני בעיניכם לא למעני יעש כ״ א למען חבורתא קדי ש ת א‬
‫די בארעא קדי ש א דישראל ולמען מלכי צדק מלך שלם הו א כבוד‬
‫אדמו״ר^ נ קו ד ת הארץ שקשה עליה ם פרידתי לעבוד ולמ שא כי חזיון‬
‫הז ה כי עבודה רבה הי א כי מ ל א כ ה נכונה בידי הושיעו נא א חי‬
‫וריעי תנו עוז ל א ל קי ם כל נדיב יועץ ו הו א על נדיבו ת י קו ם ל ה קי ם‬
‫או ת ם על מ שענתם ול הכין או תי ולסעדי למען אנו ח ואשב ת ח תי‬
‫ואל אצא מ מ קו מי ו א ט שכמי לסבול ו א הי למ שא עובד עבודה‬
‫ת מ ה‪ ,‬כתבו עלי כטוב בעיניכם הנני לשרת בקודש ה׳ לאורך י מי ם‬
‫וכל הכ״ד העו מד לפני ה׳ בארץ ה חיי ם וה שלו ם פ עי ה״ ק טבריא‬
‫תובב״ א שנת ת ק מ ״ א לפ״ק ‪:‬‬
‫אליעזר זו ס מ אן ב מ״ו י צ ח ק ^‬

‫)מתוך ; ב״ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס״ד‪ ,‬דף ע׳ ע״א—ע״ב‪ ,‬סימן של״ט(‬

‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬ ‫נ״ה‬

‫אל חסידים בחוץ‪-‬לארץ‬
‫]‪ [ 51‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחד׳ל‪.‬‬
‫] טב רי ה[; ת ק״ן‪.‬‬
‫קטע; נדפס בבית רבי לא״ ש היי ל מן‪ ,‬עמ׳ ‪ ;28‬על־פי‬
‫כתב־היד‪.‬‬

‫ו הל א עיניכם רו או ת א ת מורכם הו א רב א ח אי ידיד ה׳ ז ה סיני‬

‫הרב ה מ פו ר ס ם כ׳ מוהרש״ז^ נ״י ל ה ת ח מ ם באורו יראו אור עולם‬
‫ואוצר חיי ם ושלום ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״ש היילמן‪ ,‬בית רבי‪ ,‬ברדיצ׳ב תרס״ב‪ ,‬עמ׳ ‪(28‬‬

‫‪ 3‬הכוונה לר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬

‫‪ 4‬מראשי החסידים בטבריה; וראה עליו; יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.613—612‬‬
‫■‬ ‫מלאדי‪ ,‬מנהיג החסידים ברייסיך‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪212‬‬

‫א מ ר ת ד׳ א ב ר ה ם מ קו לי ס ק‬ ‫נ״ו‬
‫אל ח סי די ם בחוץ־לארץ‬

‫]‪ [ 52‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם ״ד מדינ ת רו סי א‬

‫ו ס מי כו ת שלה בפל אני א״‪.‬‬
‫]טבריה‪ ,‬ל א חר כ׳ ב סיון[ ת ק״ ס‬
‫האיגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ב ע״ב — ל״ג ע״ א ׳)מתחיל ״ול מען‬
‫ה א חו ה ו הריעו ת״ ; ק ט ע גדול‪ ,‬בלא תאריך( ; בס׳ מכ תבי‬
‫קדש‪ ,‬דף ט׳ ע״ א — י׳ ע״ א )כנ״ל( ; בס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף‬
‫ס״ ד ע״ב — ס ״ ה בס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב ל״ג‪.‬‬
‫החוד ש ^ — על ס מ ך גוף ה איג ר ת‪ :‬״ ש ל ו חי נו‪ ...‬כ׳ י מי ם‬
‫לחודש זיו ב או לשלום‪.‬״‬

‫ת קנון ‪:‬‬ ‫מ ש'‬ ‫אגרת מ א ד מו״ ר ‪ 3‬הנ א קדי ש א נ״ע‬

‫ה׳ עמכם גבורי ה חי ל יראי א ל קי ם אנ שי א מ ת וכו׳ שרי ה תו ר ה‬
‫ו הי ר א ה אנ שי מע שה ד מדינ ת רו סי א ו ס מ כו ת שלה בפלאני׳‪ ^.‬א ח ד ש״ ט‬
‫ישגה שמים לרום וארץ לעומק‪ .‬ולבי אין ח קר ל א ה ב ת ם תשגה ת מי ד‬
‫בדבוק ה ו ח שו ק ה לא ת ש קו ט לאל כל יו ם ליום יביע דעת וכו׳‪ .‬הנ ה‬
‫בשורה בפי ידבר שלום הארץ ולדרים עליה סי ע ת מ ר ח מו הי ה הו לכי ם‬
‫לרגל עומדי ם א תי במישור עמי ב מ חי צ תי פנים בארץ ה חיי ם לפני‬
‫ה׳ כולם חיי ם ושלום‪ .‬עוד ז ה מדבר ומבשר בי א ת שלוחינו ידי״ע‬
‫ר חו מ א דנפ שאי הרב המופלג בתוי״ר מו ״ ה צבי הירש® ו א הו׳ הרבני‬
‫מו ״ ה פישל זסלאווער׳“ עשרים י מי ם לרוודש זיו® באו שלום הכל‬
‫שלום בגוף ו מ מון ככל הכ תוב ז א ת זכרון בקבלות פרטים‪ .‬גם כל‬
‫ה ק בלו ת ו הכ תבי ם כ מ סו רי ם ב שלימות א ח ד מ ה ם לא נותר‪ .‬א ע פ״י‬
‫שעברו דרך ה מלך ק שה וארץ ק שה לא החריץ לאיש לשונו ב ח ס ד‬
‫ה׳ על יראיו‪ .‬הנ ה כל כתבי הקוד ש מ צ הלין פני מ תוך ש מ ח ת הנפש‬
‫למרבה הבשורה ולשלום אין קץ לרוב ה ש מ ח ה ה א ח ח מו תי או ר ה‬
‫ו ש מ ח ה ויעלוז לבי‪ .‬ו א קו ד אפיי ם לפני ה׳ יאריך י מי ה ם כי מי ה ש מי ם‬
‫וכל הכתוב ל חיי ם הי׳ לי לענים לא פעם ו שתיים הן על כפיים‬
‫ח קו תי ם כל הדבר הכ תו ב שהבי או לא אצל תי עיני ולבי שם כל‬

‫צריך להיות ״ס״ו ע״א״‪ .‬בנוסח של ס׳ לקוטי אמרים יש השמטות רבות‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫פולין‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫השד״ר ר׳ צבי־הירש סג״ל; וראה עליו; יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.618—616‬‬ ‫‪3‬‬
‫שם‪ ,‬עט׳ ‪ ,618‬הערה ‪ ;32‬עט׳ ‪.622‬‬ ‫‪4‬‬
‫‘‬ ‫אייר‪.‬‬ ‫‪5‬‬
 ‫‪213‬‬ ‫איגרת נ״ו‬

‫הי מי ם‪ .‬א שריה ם זורעי כל מי ם ז ה הי ם גדול ורחב ידי ם מ ה טוב‬

‫ח ל ק ם בחיים‪ .‬בני נדיב ח מו קי יריכים ת מכון דאורייתא® לנטוע‬
‫שמים ולי סד ארץ אשר לא ת ח ס ר כל בה‪ .‬ל ה חיו ת בה ם כל חיו ת‬
‫ק טני ם עם גדולים מע שיכם ונפשי יודעת מ א ד לא ידעו ולא יבינו‬
‫מ ה גדלו מע שיה ם כי הגדיל ה׳ לעשות ע מ ה ם היו ש מחי ם וטובי לב‬
‫כל הי מי ם על כל ה טו ב ה אשר עשה ה׳ ע מ ה ם להפליא כי מי יעצור‬
‫כח לה תנדב כז א ת הברכה‪ .‬הל א זו ה׳ יצר לו ת הל תו יספרו בעבור‬
‫ישמרו חו קיו ו תורתו ינצורו‪ .‬ואור צדי קי ם אל מול פניכם יאירו‬
‫בעבור תשבו כעיך תדורו‪ .‬דירת ארעא דישראל עריבים זב״ז ז ה י א מ ר‬
‫לה׳ אני וזה י תן ידו לה׳ הכל ו מיד נ תנה לו‪ .‬ו מ ה יתרון לבעליו כ״ א‬
‫ר או ת עיני ה׳‪ ,‬א ל צדי קי ם ריח נ חו ח לה׳ שאמר ונעשה רצונו כעב‬
‫מלקו ש ו הו א יצילם מפח יקוש‪ .‬כ אן בזמן שעושין רצונו של מ קו ם‬
‫נ קר או בני ם ל מ קו ם י מ ל א מ ש אלו ת ם כיר״א‪ .‬כה נתבשרתי צדק‬
‫מידידינו הרב ה מופל א מו ״ ה צבי הירש סג״ל מגודל תשועת ה׳‬
‫ע״י ו מפלי א לעשות שלום בעולם‪ .‬עד תכלית נ קוד ת ה א מ ת בדיבוק‬
‫חברים עטופי ם וק שורים נפש בנפש בכל ה מ דינו ת מעיר לעיר עד‬
‫להגדיל הולך וגדול השלוס^ ו מ א ליו ק אי רב עוד יו סיף ה׳ עוז לעמו‬
‫י תן ה׳ ויברכם בשלום‪ .‬ו מ ה ש מ ח תי ב או מרי ם לי וברכתי ברוך ה׳‬
‫אשר נתן מנו ח ה לעמו ישראל‪ .‬חלי ל ה לולי ה׳ שהי׳ בעזרתם היינו■‬
‫הא ש ד אחריב ו מ ר ק ד בתבערה הל א זה אוד מוצל מא ש בוערה בזכות‬
‫הרב הקדו ש נ״ע® ב ה ס ת ל קו תו כל העול מו ת נתעלו‪ .‬ומשם ציוה ה׳‬
‫א ת הברכה ושלום‪ .‬כ מ ארז״ל לא מצא ה ק ב״ ה כלי מ חזי ק וכל‬
‫ה תו ר ה שבכתב ושבע״פ מלא מפ ה לפה באלו דברים שאין לה ם‬
‫שיעור‪ .‬ולמען ה א חו ה וריעות אדברה נא שלום כי הוא עמודו של‬
‫עולם שוה לכל נפש א ל א לנקיי הדעת ולבעלי שלימות הדעת ו ה מ דו ת‬
‫ב א תי בעצת ה׳ כי ב ע ה״י הרבה דרכים לפניה ם והרבה ריוח והצלה‬
‫לפני ה מ קו ם עליה ם אבל א ת מי אור ה דעה ואבין שמועה לגמולי‬
‫מ חל ב צעירי ה לוי ם ו ה צ אן קד שי ם שלפי ה מ דו מ ה בעיניה ם מע שיה ם‬
‫לש״ש ו מ בי אין דברים מז ה לזה עד שמעררין דברי ריבות כאשר ר אי תי‬
‫בי מי חרפי הר ב ה" מ עניני ם כ אלו ו מ ע ת ה ידעו ל היז ה ר כי עדיין לא‬
‫ידעו דרך ה׳ וכל מבוא פ ת חיו א פ ת ח לה ם כ חוד ה של מ ח ט ו מ מי ל א‬
‫רווחא ד שמעתא בעי צלותא® עד שמתפללין שיכנסו ד״ ת ב מ עי ה ם‬

‫פירושו‪ :‬תומכי התורה‪ ,‬כלומר‪ ,‬הכותב חולק מחמאה לנמענים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫אולי הכוונה להפוגה שחלה במאבק בין החסידים למתנגדים‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫'‬ ‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫הסוגיה צריכה תפילה‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪214‬‬
‫יתפלל שיצא דברים ב טלי ם ו ה קנ א ה ו ה שנא ה בעולם מלבא כי הו א‬
‫רא שית ה תו ר ה והעבודה והברכה והעילוי לגר׳נ‪ .‬כמעשה הלל הז קן‬
‫שלמד כל ה תור ה על רגל א׳ להגר‪ .‬ד היינו מצות ו א ה ב ת לרעך כמוך‪.‬‬
‫והענין מבואר בספרי ה ק ד מוני ם שזה השכל האהוי״ר״! השופך עלינו‬
‫הו א ה ד בי קו ת אשר בנינו לבינו ית׳ והר שות נ תונה א ם ירצה להרגיל‬
‫א״ ע ת מיד ל חז ק ה ד בי קו ת ה הו א י הי׳ מו סיף והולך בעזרתו ית׳ ו א ם‬
‫ח״ו להיפך שיחלוש ה ד בי קו ת הנ״ל פותחיך לו עד שח״ו י פ סי ק לגמרי‬
‫ו הנ ה לא י ת חז ק זו ה ד בי קו ת וי הי׳ הולך חז ק מ או ד רק ההרגל עצמו‬
‫בו בכל מ ה דאפשר ל א ה ב תו ית׳‪ .‬ו הכוונ ה לו לבדו וחול שתו ת הי ה‬
‫בפנות אל מדע תו בפניות ה מ דו מי ם והנבזה בעיני א ל קי ם ואד ם השלום‬
‫ואפי׳ ח סי ד שבח סידי ם כ שמפנה מח שב תו ו איו ד בי קו ת כראוי הי חו ס‬
‫ה הו א שבינו ובין הבורא ית׳ אינו מ איר בכח הראשון‪ .‬ומפני כך היו‬
‫מ ק פי דין ה ח סי די ם הרא שונים על ה שעות שהיו בטלי ם מלח שוב בו‬
‫ית׳‪ .‬ו הז הי ר בתורתו אל תפנו אל ה א לי לי ם ופי׳ רז״ל אל תפנו אל‬
‫מדעתכם‪ .‬ודוד א מ ר שויתי ה׳ לנגדי תמיד‪ .‬וכן מצינו בה שגחת ה שי״ ת‬
‫ש ה א מונ ה העי ק רי ת כי ה שי״ ת משגיח בכל רגע על כל פרטי ק טן‬
‫וגדול כי אין א ד ם נוקף אצבעו וכו׳ כמבואר בתורה ובכל ז א ת ראינו‬
‫לפעמים כ מ ק ר ה כסיל כן מ ק ר ה החכם‪ .‬ו א מ תו ת הענין שה שגחת‬
‫ה שי״ ת הו א ע״ד ד בי קו ת בשכל שיש בנינו ובין ה שי״ ת וכפי שיעור‬
‫דבי קו תו בו י ת׳ כן שיעור ה ה שג ח ה עליו מי שלא יסור שכלו ודבי קו תו‬
‫מ מנו ית׳ ת מיד כן י הי׳ שפע ה שגח תו ית׳ בו מיד ו מי אשר יפנה‬
‫מח שב תו לפרקים ל או תו פרק ת מ ע ט ה שגחתו מ א תו ית׳‪ .‬אבל ח ״ו‬
‫לא תסור מ מנו ה שגחתו ית׳ בו כל עיקר‪,‬בעת הנ״ל כי עדיין הצל של‬
‫אור ה ד בי קו ת וה שגחה שופע עליו כ״ א שנתמעט ה ה שג ח ה בכל ז א ת‬
‫מ ח מ ת אור ה ד בי קו ת י ר א ה עליו ה ה שג ח ה מ א תו ית׳‪ .‬לא כן מי שאין‬
‫מח שב תו וד בי קו ת ב ה שי״ ת כלל ו אינו מחפ ש א חר ד בי ק תו עליו‬
‫הכתוב או מ ר ורשעים בחושך י ד מו כנ״ל‪ .‬ו הנ ה כל מי שי מ צ א הו מקרב‬
‫בלתי טוב מפגעי הז מן השם יצילנו ו הו א מ שלי מי הדעת בודאי לא‬
‫ת מ צ א הו כ״ א בעת ה שכחה ו ה פ ס ק ה ד בי קו ת וכמו שמצינו בד ה מ ע״ ה‪.‬‬
‫ולפי ערך ה שכחה ו פ חי תו ת ואריכ ת ז מנ ה ח ״ו ת הי׳ עיקר מ ק ר ה‬
‫ה הו א ה ר ח מן יצילנו‪ .‬אבל ל היו ת שאין לב אד ם שאין לו ק טנו ת השכל‬
‫ו ה פ ס ק ת ה ד בי קו ת מ מנו ית׳ לז א ת הז הי ר או תנו ית׳ בתורתו מצו ת‬
‫ו א ה ב ת לרעך כמוך‪ .‬כי מי ד ת ה א ה ב ה גורם הד בי קו ת כידוע כאשר‬
‫יד בקו י ח ד כאיש א ח ד ג״כ אין לך אד ם שאין לו שעה שיהי׳ לו שפע‬
‫ד בי קו ת ה א מי תי ב או תו פרק שזה ביטול וכ שנחשבים לאיש א׳ הרי הו א‬

‫‪ 10‬האהבה והיראה‪.‬‬
‫‪215‬‬ ‫איגרת נ״ו‬

‫מו שגה ע״ד ד בי קו ת חבירו ו ה ת ק ש רו תו בו י ת׳ ממ ש כגוף א׳ שכל‬

‫האברי ם מו שגחי ם ע״י ה ת ק שרו ת ה מו ח והלב ו ה מ ה מו שגחי ם‬
‫ונ שמרים יותר מכל אברי הגוף מפני ש ה מ ה יותר קרובי ם אל ה חיו ת‬
‫ו ה ה ת ק ש רו ת ו ה ד בי קו ת ובכל ז א ת גם כל אברי הגוף מו שגחי ם על‬
‫ידי ה ם‪ .‬ו הנ ה מ ה שארז״ל מצוה גוררת מצוה כי ל״ד על אד ם נ א מ ר ה‬
‫אל א על כל ה ד בי קי ם עם ה א ד ם השלם במצוה שהוא עושה גורר א ת‬
‫כל הד בי קי ם עמו‪ .‬ה א מנ ם אינו שוה עכ״פ כל הדביק עמו נמשך יותר‬
‫לדבר קדו שה מ ח מ ת ה ת ק שרו ת עמו וכן בעבירה‪ .‬ומפורש הו א‬
‫ב תור תינו טוב לצדיק טוב לשכינו‪ .‬ו א״ כ בדבוק חברים מ ק שיבי ם‬
‫לקול ה׳ וד אי ה מ צו ה ו ה תו ר ה נמ שכת ונגררת א לי ה ם מ ח מ ת ד בי קו ת ם‬
‫באנ שים ה ד בו קי ם בו ית׳‪ .‬וראו גם א חיי ורעיי מ״ ש בס׳ ח ס״ ל‪11‬‬
‫ז ש ה״כ באלי שע חי ה׳ אשר ע מד תי לפניו פי׳ שעמד לפני א לי הו‬
‫ושכל א לי הו הי׳ משמש לפני קונו מרוב ד בי קו תו בנבואה ונחשב‬
‫כעומד לפני ה׳ ממ ש ו מ כ אן י ר א ה עד היכן ה ת ק שרו ת ו ה א ה ב ה‬
‫מגיע כאלו הו א מקו שר ב מ קו ם שחבירו מקו שר וסגולה נפלאה‬
‫שיהי׳ מושגח ועומד מ ח מ ת חביריו הד בו קי ם בו י ת׳ ו מוכן הו א‬
‫לכל ה טו בו ת ו ה צ ל חו ת בעילוי גוף ונפש ואפ׳ שזהו פי׳ מ א מ ר ם‬
‫ז״ל מי שאירע בו דבר ח״ו יודיע צערו לרבים ורבים מבק שי ם עליו‬
‫ר ח מי ם ולא נאמר יבק שו עליו ר ח מי ם אבל הענין נאמר בה תנהג עפ״י‬
‫ה תור ה ונ קו ד ת ה שהוא מצו ת ו א ה ב ת לרעך כמוך‪ .‬ו א ם ח״ו אירע‬
‫לו איז ה דבר ב איז ה פרק הנז׳ אינו צריך רק להודיע לרבים שדביקותו‬
‫ו ה ת ק ש רו תו ע מ ה ם ה מו שג חי׳ מ א תו ית׳ מ ח מ ת שפע ה תק ש רו ת ם בו‬
‫ית׳ ו ה מ ה מו שגחי ם מ מנו י ת׳ מכל מילי יסורין ומכל שום צער‬
‫בעולם אפי׳ כמלא ני מ א ו מ מי ל א בצילם י חיו גם ה מ ה כדי שלא יקבלו‬
‫ה שלי מי ם צער מ ה ם ו מ ה שג ח ת ם יושגח גם הו א כשידעו מצערו וז הו‬
‫בעצמו בק שת ה ר ח מי ם שכן לא נא מר יבק שו לשון עתיד וז הו פדה‬
‫בשלום נפשי היינו ה ת ק שרו ת ה א ה ב ה וה שלום פדה א ת נפשי מקרב‬
‫לי היינו מ ה מ ק ט ריגי ם ח״ו הן גופניות ו הן נפשיות מ ח מ ת כי רבים‬
‫ה ם עמדו ורבים מבק שי ם עליו ר ח מי ם כללא ד מ ל ת א כי הענין ה מ בי א‬
‫לידי שמירה ה שגחה מ א תו ית׳ להנצל מכל ה מ ק ריי ם ח ״ו שפע השכל‬
‫של א ה ב תו ויר א תו י ת׳ שבינו ובין קונו ו ה ש מירה על הע תיד שהיא‬
‫ב ק טנו ת שכל ו ה פ ס ק הדביקו ת‪ ,‬הו א ה ה ת ק ש רו ת ו ה א ה ב ה‪ .‬ושלום‬
‫ה א מי תי בדבוק חבירי ם אכן א ם לא זה ולא ז ה הו א בה ס תר פנים‬
‫ח״ו ה׳ יצילנו מז ה ואפי׳ ב או ה״ ע להבדיל מצינו שבשעה שיש לה ם‬
‫שלום על ישראל י ח סיו בצילם ובהפרדם נדונין על מע שיהם‪ .‬כ מו‬

‫‪ 11‬בספר ״חסד לאברהם״ )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ל״ה הערה ‪.(2‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪216‬‬

‫שמצינו אצל מצרים נא מר הפך לבם לשנוא עמו וגר שלח או תו תיו‬
‫כי מ ת חי ל ה קו ד ם ש הי ת ה שנאתן שלימה על ישראל א ע פ״י שכבר היו‬
‫מ חוי בי ם ועומדי ם כידוע א עפי״ כ נ ת קיי מו ולא הי׳ באפשרי לחול‬
‫עליה ם כפי מע שיה ם עד שהפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו אז‬
‫שלח ל ה ם או תו תיו עתה א הו׳ א חיי ורעיי הל א תדעו הל א תבינו כי‬
‫ב א ה ב ת או ת ם ו ב ח מל תו עליה ם הצילם מפח יו ק שי ם ובירך או ת ם‬
‫בשלום‪ .‬וע תה לכו בנים שמעו לי הרי מצוה שבתורה הו א ועיקרא‬
‫עבודה וכ״ש מי שלבו נוקפו למעה״ ש ולמעני יעש שיבקש שלום‬
‫וירדפהו כאשר ירדפו ה קו ר א בהרים וכל לבבו נ א מן מאוד‪ .‬ולמען‬
‫שאין בדרכתו לדבר בגדרי י ר א ה ת ת א ה הו א י ר א ת עונש גלל כן‬
‫ה הכ רח הי׳ לגלות טפח ולכסו ת עשרים א מ ה‪ .‬ו א ם ח״ו י מ ה ר לבו‬
‫להפרידו מ ב״ א מ איז ה אי ב ה ו קנ א ה ה׳ יצילנו‪ .‬ואפי׳ שמץ מנ הו‬
‫תיכף ירוץ חיש קל מ ה ר ה אל א חיו ה ח בירי ם ה מ ק שיבי ם לקול ה׳‬
‫ב א מ ת ל א מור א חי ונפשי הצילנו נא וה שמיענו נא דבר ה׳ ירפא א ת‬
‫לבבי ה ה רו ס וירגיל עצמו ת מיד ל הכנ ס בלבו א ה ב ת חבירים עד כלות‬
‫הנפש מ מנו ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו ואיש ב א חי ה ם ידבקו‬
‫וכ שיהיו כולם כאיש א׳ י הי׳ ה ״ א שוכן ב תוכם וי היו מו שפעים מ א תו‬
‫ית׳ ברוב י שועות ונ ח מו ת וי תנ שאו בעילוי גו״נ ברכה תדושן עצם‬
‫וגם אנכי כזכור בנים אזכרם ע״כ ה מו מעי עליה ם השם רחם ירחם‬
‫דברי הדו ש״ ת ומעתיר בעדם ובעד כל אשר לה ם מסביב ומצפה‬
‫לשמוע מ ה ם ת מי ד ב ש״ט הולך ואור ונוגה ל ה ם ‪:‬‬
‫ז ל ה״ ה‪.‬‬ ‫נ או ם אב ר ה ם בל״א אלכ סנדר‬

‫)מתוך ; ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז‪ ,‬דף ס״ד ע״ב עד דף ס״ו ע״א(‬

‫איגדת ר׳ אגדהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬ ‫נ״ז‬

‫] ‪ [ 54‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ״ ל מדינו ת רו סי א ו ס מיכו־‬
‫תי ה ם בפל אני א״‪.‬‬
‫]טבריה; ל א חר י׳ ב סיון[ ת קנ״ א‪.‬‬
‫ה איגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד‪ ,‬בס׳‬
‫ובס׳ ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכ תב‬ ‫חיב ת הארץ‪ ,‬דף ס ״ו ע״ א‬
‫ל״ד‪.‬‬

‫‪ 12‬מקוליסק‪ ,‬מנהיג החסידים בגליל‪.‬‬

‫‪ 1‬יש להוסיף ״עד עמ׳ ס״ח ע״ב״‪.‬‬
‫‪217‬‬ ‫איגרת נ״ז‬
‫החוד ש — על־פי גוף ה איג ר ת‪ :‬״זו לכם הבשורה על‬
‫או דו ת הת שורה‪ ,‬א שר הובילו שי למורא‪ ,‬תובלנה ב ש מ חו ת‬
‫וגיל ביו ם עשר ל ח׳ ני סן ת קנ״ א ע״י י ד י ד נ ו ‪ . . .‬מו ״ ה‬
‫יו אל שד״ר‪.‬״‬

‫אג ״ ה ק מ א ד״ מו ר כ הנ א קדי ש א נ״ע מש׳ ת ק״נ א ‪:‬‬

‫שלום רב לקרבי לבי ואנשי לבבי‪ .‬שעשועי נפשי‪ .‬ידידי עליון ויראיו‪.‬‬
‫תופ סי ה תו רה‪ .‬וי ר א ת ד׳ ט הו ר ה‪ .‬מופלגי׳ ו מופל אי׳ מפז מ טו ל אי ם‪.‬‬
‫פלגי מי ם לב טהור•‪ ;,‬ח שו קי חמד‪ .‬טפ סרי טוהר‪ .‬נגידי‪:/‬ונדי בי׳‪.‬‬
‫הוו תי קין ואנשי מע שה ד מדינו ת רוסי א ו ס מי כו תי הן בפלאני׳‬
‫א ח״ד ש ישגא‪ .‬א ה ב ת ם תשגא שגיא כח לא מ צ אנו הו לפרש ראשי‬
‫שורש מעשר ה א ה ב ה מ סו ת ר ת בסתר ה מדרגה כל חד לפום דרגי׳‪.‬‬
‫ד׳ יודע מח שבו ת לבי בוער באש ה א ה ב ה‪ .‬ו ק מי שמיא גליא^ היכל‬
‫ד׳ ה מ ה‪ .‬ולבי ככנור י ה מ ה עליה׳ ועל זרעם לברכה ארוכה מארץ‬
‫חיי ם סלה‪ .‬ו היו רק למעלה‪ .‬עד כי יבוא שילה‪ .‬הנ ה נא פתח דברי‬
‫כי אדבר שלום לי ת״ל עם כל מרבית ביתי‪ .‬ונכדי ה מופל א וכל‬
‫צוותא בסימא‪ ^.‬י ר אי ד׳ הללו א ת שם ד׳ שלום‪ .‬וזה לכם הבשורה‪,‬‬
‫על או דו ת הת שורה‪ .‬אשר הובילו שי למורא‪ .‬תובלנה ב ש מ חו ת וגיל‬
‫תבו אנ ה ביו ם עשר לח׳ ני סן ת קנ״ א‪ .‬ע״י ידידנו הרב המופלג מו ״ ה‬
‫יו אל ש״דר‪ 5‬עם א הו׳ הרבני ה מופל א הוו תי ק מו ״ ה יר מי׳ נ״י‪6.‬‬
‫ברוב עוז ושלום באו עם כל כתבי הקוד ש ושקלי ה מ קד ש ערך‬
‫הקצוב בכ תיבה ו מ סי ר ה‪ .‬וכל הארץ ה אי ר ה למרבה הבשורה ולשלום‬
‫מעלתכם‪ .‬ח ד אי נפשאי‪ ,‬ח דו ת ד׳ עמ ם גבורי החיל‪ .‬וגיל גבעו״ת‬
‫תחגורנה‪,‬ז כי מרא ש צורי׳ אר א ם‪ .‬ומגבעות אשורם‪ .‬כעת לה שמיע‬
‫במרו׳ קול ת ת ה מון מעי‪ .‬צד ק ת ם בתוך לבי א מונ ת ם ותשועתם‪.‬‬
‫נפלאו ת א ה ב ת ם‪ .‬הנ ה שפתי לא אכלא יו מ ם ולילה עליה׳ ועל זרעם‬
‫ברך בני שלשי׳ ורבעי׳‪ .‬וכל דברי׳ הערבים ח רו תי ם ו ח קו קי׳ על לוח‬
‫לבי‪ .‬ו אי ״ ה כ שתלכנה ה ק בלו ת ע״י אי ש א׳ ה מזו מן לכך בעז״ה‪ .‬א שיב‬
‫ל שולחי דבר דבור על אפניו מ ק רי ת מלך רב‪ .‬עוד בני אל חי נפשי‬
‫ק שורה בנפשם‪ .‬ו היו לזכרון בין עיני כחו ת ם‪ .‬למען ישכילו וי ת רו מ מו‬
‫על גפי מ רו מי קרת‪ .‬ו הנ ה ס ב ת אי חו ר בי א ת שלוחינו הנ״ל כבר נכתב‬

‫פולין‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫פירושו‪ :‬גלוי לפני השמים )על־פי בגלי פסחים פ״ח ע״ב(‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו‪ :‬חברתך הנעימה )על־פי בבלי סוכה נ״ב ע״א(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.621—620‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪-‬‬ ‫חסיד שעלה בשנה ההיא‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫על־פי תהילים ס״ה י״ג‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪218‬‬

‫באריכות במכתבי׳ שוני׳ ומ שם בארה‪ .‬ולא ב א תי רק לבשרם ל ה חיו ת ם‬

‫כ היו ם הז ה בבשורת ה חיי ם וה שלום‪ .‬ו הנ ה נא א חיי ו מ ר ח מי י ה מו‬
‫י ח מ רו מעינו‪ .‬וי הי נועם ד׳ עליה׳‪ .‬ומעשי ידי ה׳ יכוננו‪ .‬ובא לציון‬
‫גואל בב״א ‪:‬‬
‫דברי ר חי מ ם לנצח‪ .‬ומעתיר בעדם אל אל בשמי׳‪ .‬ועליון י תן קולו‪.‬‬
‫אשרי העם שככה לו ‪:‬‬
‫נאו ם אכרהם ב א״ א מ׳ אלכסנדר כ״ץ® ז ל״ ל ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״ד‪ ,‬דף ל״ח‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫איגרת ר' אברהם מקוליסק‬ ‫נ״ח‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 55‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל״ מדינו ת רו סי א ו ס מי כו תי הן‬

‫בפלאניא״‪.‬‬
‫]טבריה‪ ,‬לאחר ט ״ו באב[ תקנ״ב‪.‬‬
‫האיגר ת נדפ ס ה בס׳ פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ג ע״א — ל״ד ע״ב‬
‫) מ תחיל ״ו הנ ה לבאר״ ; ק ט ע גדול‪ ,‬בלא תאריך(; ב מכ תבי‬
‫קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף י׳ ע״א — י״ג ע״א ׳)כנ״ל(; בס׳‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס״ו^ — ס ״ ח *‪ s‬ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫ל״ה‪.‬‬
‫בס׳ חי ב ת הארץ צוין פרט ה)!\נה ת קנ״ א‪ ,‬ו אילו ב ל קו טי‬
‫א מ רי ם וכן בבית רבי לא״ ש הייל מן‪ ,‬עמ׳ ‪) 28‬על־פי כתב־‬
‫יד( — תקנ״ב‪ .‬מגוף האיגרת^ יוצא בבירור‪ ,‬שהפרט‬
‫ה א ח רון הו א הנכון‪ .‬ר׳ אב ר ה ם כותב ‪ :‬״וז ה לכם הבשורה‬
‫מ שלום בי א ת מ שולחנו מ א ש ת ק ד ‪ . . .‬יואל‪ ,‬ומ שולחנו‬
‫ד ה אי שתא מ אי ר ביחעווער‪.‬״ ר׳ יו א ל הגיע לטבריה‬
‫בעשרה בני סן ת קנ״ א )איגרת ‪ ,(54‬ור׳ מ אי ר הגיע א פו א‬
‫בשנת תקנ״ב‪ .‬החוד ש ל קו ח אף הו א מגוף האיגר ת ‪:‬‬
‫״ו מ צ א תי כאשר חפ שת ם חפש מחופ ש מ ה שנדבר כשבת‬
‫נ ח מו‪.‬״‬

‫מקוליסק‪ ,‬מנהיג החסידים בגליל‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 1‬מדף ס״ו ע״א עד דף ס״ח ע״ב‪ .‬בנוסח של ס׳ לקוטי אמרים יש השמטות ארוכות‪.‬‬
‫‪219‬‬ ‫איגרת נ״ח‬

‫אג ה ״ ק מ ה ר ה״ ק א ד מו״ ר כ הנ א קדי ש א ג״ע מש‪ 5‬ונ ת קנ״ א‪2.‬‬

‫לישרים נ או ה ת ה ל ה עם סגול ה מנור ת זהב כולה ה מו פ ל אי ם מפז וכר‬
‫ל מדינו ת רו סי א ו ס מי כו תי׳ בפלאכיי׳‪.‬‬
‫א חד״ ש א ה ב ת נפשי נועם עליה ם תדרשי מול ה א ל קי ם‪ .‬י חוננ ם ויברכם‬
‫יאר פניו א ת ם ב א ה ב ת ם א הג ה ת מי ד לבי בוער באש ה א ה ב ה ה עטופי ם‬
‫והק שורי ם בנפשותם ע״כ ה מו מעי עליה ם ועל זרעם לברכה ארוכה‬
‫מארץ חיי ם סלה‪ .‬ו שמועה טו ב ה תדשן עצם היו ם הז ה לבשר שלום‬
‫וגדול כבוד ה׳ בי שועתו ויעזרנו ויערינו ח ס ד ו ר ח מי ם ח ס ד ה׳ מ ל א ה‬
‫הארץ‪ .‬ולמען תספרו כי זה א ל קי ם א ל קינו ינהגנו על מו ת בעיר‬
‫א ל קי ם יכוננה עד עולם סלה‪ .‬ופ תחי פי ידבר שלום לי ת״ל עם כל‬
‫מרבית ביתי ונכדי ה מופל א וכל סי ע ת מ א ה ביי ו מ ר ח מיי אשר קרבת‬
‫א ל קי ם יחפצון יראי ה׳ הללו א ת שם ה׳ שלום ובפרט א ה ר ח מ ד ת‬
‫לבבי הרבני ה מופל א הו תי ק כבוד מ׳ משה^ בהרב נ״ע שלום הכל‬
‫שלום‪ .‬וזה לכם הבשורה מ שלום בי א ת מ שלוחינו ד א ש ת קד ה ״ ה ידידי‬
‫הרב ה מופ ל א הו תי ק מ ה ר י ו א א ומ שלוחינו ד ה אי שתא ה ״ ה ידידינו‬
‫המופלג הו תי ק מ ה ר מ אי ר בוריאווער כל כ ס פי ה ם במ שקל ם הובא‬
‫לפני ה׳ בארצות ה חיי ם ב שלימות עד פ״ א וכל הארץ ה אי ר ה מכבוד ם‬
‫מב שורות שלומם ח ד אי נפשאי® ח דו ת ה׳ ישראל עושה חיל אשריכם‬
‫אשר בכם בחר אל ה׳ מ ש מי ם השליך ה׳ תפ ארת מצוה זו לידם ו הי׳‬
‫ח ל ק ם בחיי ם רב לכם בני אל חי ו הנ ה הגיענו כל מכתב מפ רטו ת‬
‫וכללות י חי די ם מ כ או ״ א מכל מ קו מו ת מו ש בו תיה ם באו אלינו ו א ת‬
‫הכל ראו עינינו ו הי ה לזכרון לפני ה׳ ת מי ד צד ק ת ם בתוך לבי א מונ ת ם‬
‫ות שועתם נפלא ת א ה ב ת ם הנ ה שפתי לא אכל א יו מ ם ולילה א ם‬
‫זכרתי ם על יצועי בא שמורות א הג ה בם גם א ב א בגבורות וי מל א פי‬
‫ת ה ל ת נפשם נפשי אברך ב חיי ם למען ישכילו וי רו מ מו וי היו רק‬
‫למעלה עד כי יבא שלה‪ .‬ו הנ ה א הו בי א חיי ורעיי שמתי עיני ולבי‬
‫לכל דבריה ם ו ה תבוננ תי על תוכן נקוד ת לבבם לה מליך עם קוני‬
‫לה שיבם דבר דיבור על אופניו ו שימצאו מרגוע לנפשם ינעם‪ .‬וברוב‬
‫שרעפי בקרבי שתי בה׳ מ ח סי ו מ ב ט חי‪ .‬ו הי׳ הדברים ה א ל ה שאני‬
‫כותב ל ה ם ללמד הכלל כולו י צ או ויש בכלל מ ה שבפרט דבר הל מד‬
‫מענינו וכ שיתבונן בכל דיבור ו א מי ר ה בלבבו ישמע ושב ורפא לו‬
‫כשיתק שר ב א ה ב ה ה מו ס ת ר ת ב ס ת ר ה ה מדריגה כל חד לפום שעורי‬

‫‪ 2‬ראה דבריו של היילפרין על התאריך במבוא לאיגרת זו‪.‬‬

‫‪ 3‬בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪ 4‬השד״ר )וראה לעיל‪ ,‬איגרת נ״ז‪ ,‬הערה ‪.(5‬‬
‫‪ 5‬פירושו; שמחה נפשי‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪220‬‬

‫דיליה ועיני אל ה׳ ויאר לה ם א ת אשר יעשרו ו חי בה ם ו ח קו תי ם‬

‫על לוח לבי להעתיר ל ה ם שלא ימנעו טוב להולכי ם ב ת מי ם ורוח‬
‫נכון יחד ש בקרבם‪ .‬ו הנ ה לבאר לכ״ א מכל פרטי מצו ת תקצר היריעה‬
‫ו מ ה גם כי בעז״ה הל א עמכם כבוד רב חביבי ו ח מ ד ת לבבי הרב הגדול‬
‫קדוש ה׳ מכובד ה ר מ ה זה סיני כק״ ש מ הו׳ שניאור ז ל מ ף פלא יועץ‬
‫ו מי בעל דברים יגש אליו ו הו א י ר א הו א ת מבו א העיר ו א ת כל הדרך‬
‫מדרך ה׳ אליו תשמעון‪ .‬ובכללות לא מנע תי מלכתוב לה ם כאשר חילו‬
‫פני כולם בלב א׳ וכרתי ברית לבחירי א מונ תי ו מו סדי עמ ם לספר‬
‫מציון שם ה׳ ולא רציתי לילך בגדולות ובנפלאות לגלה ע מו קו ת כי‬
‫מעולם לא נ סי תי באל ה והדרך צלח רכב על דבר א מ ת ו מ צ א תי כאשר‬
‫חפצת ם חפש מחופ ש מ ה שנדבר בשבת נ ח מו העבר עם חבירים‬
‫ה מק שיבי ם‪ .‬דרש ר׳ שמלאי מפני מ ה נ ת אוו ה מ שה ליכנס ל א״י וכי‬
‫לאכול מפרי ה וכו׳ א ל א כך א מ ר מ שה הרבה מצו ת ניצטו ישראל ו אינן‬
‫מ ת קיי מין א ל א ב א״י א כני ס אני ל א״י כדי שי ת קיי מו ע״י להבין‬
‫הלשון שי ת קיי מו כולן ע״י ולא א מ ר א כני ס ל א״י ו א קיי ם כל ה מ צו ת‬
‫הנ הוגו ת ב א״י נ קדי ם לשון הפ׳ וא שה א׳ צעקה אל אלישע לאמור‬
‫וכו׳ וי א מ ר הגיד ה לי מ ה יש לך בבית עד ו א ת ובניך ת חיי בנותר‪.‬ז‬
‫ודרשו רז״ל עד ת ח ה ״ מ ד הנ ה ד ה מ ע״ ה ה ת חנן לפני ה שי״ ת ה אי ר ה‬
‫פניך על עבדך הו שיעני כ ח סדך ה׳ אל אבו שה כי ק ר א תיך יבושו‬
‫רשעים וגו׳‪ «.‬כי הנ ה שמעתי מפ ה קדוש א ד מו״ ר הרב ה מ גי ^ זי״ע‬
‫ב היו תי אצלו ב מדינ ת וואלין פי׳ ע״פ רצון יר איו יעשה ו א ת שועתם‬
‫ישמע ויו שיעם כי הנ ה העובד ה׳ ב א מ ת ל א מי תו‪ .‬מ ה ר אוי שלא ירצה‬
‫וי ת או ה לשום דבר רק לעשות רצונו י ת׳‪ ,‬מ הי כן בא לו להתפלל ולבקש‬
‫ר ח מי ם מ א תו ית׳ ע״ע או אפילו על א ח רי ם לשנות ולהפך רצונו כבי׳‬
‫וא ם מ ח מ ת מ ד ת ר ח מנו תו לא יכול לסבול ו ל ה ת א פ ק מלבקש עליו‬
‫ר ח מי ם הלא אנו מ א מיני ם בני מ א מיני ם שזה מד ת ה ר ח מנו ת הנ טו ע ה‬
‫בלבו הכל ה שתל שלות מ א תו י ת׳ מעול ם לעולם עד שנשתלשל לעולם‬
‫ה חו מ רי הזה‪ .‬ו הנ ה כל כללות מ ד ת ה ר ח מנו ת ד היינו כל שיעורי שאפ­‬
‫שר ל הכנ ס ב סובל ת כל כללות מן המדבר ו ה חי שיש בעולם הז ה הג שמי‬
‫א ם הי׳ באפשרי להשיג ו ל ה ד מו ת שיהי׳ כל כללות ה מ ד ה הז א ת מ ה‬
‫שבאפשרי ל הכנ ס בזה העול ם שיהי׳ הכל באד ם א׳ אינו ארוך ושיעור‬
‫נגד ר ח מנו תו ית׳ אפי׳ כמו ערך שיעור גרגיר חרדיל נגד חללה של‬

‫מלאדי‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫על־פי מלכים ב‪ /‬ד׳ ב׳—ז׳‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫דרשה על תחיית־המתים‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ממזריץ׳‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪221‬‬ ‫איגרת נ״ח‪.‬‬

‫עולם‪ ^°.‬ו הנ ה רבוא רבבות אלפי ם ק ״ו ב״ב של ק ״ו מ שהו ר ח מנו תו של‬

‫אד ם א׳ פרטי ממ ש כלא נחשב נגד ר ח מנו תו י ת׳ ואעפי״ב כך עלה‬
‫מח שבה ורצונו י ת׳ ו מי בא בסוד הי‪ .‬ו איך לא יבוש העובד ה׳ להתפלל‬
‫על איז ה דבר הגם שנכמרו ר ח מיו ל מ אוד אך הענין הו א שה שי״ ת‬
‫מ ת או ה ל תפל תן של צדי קי ם ע״כ מצמצם ו מ ס תי ר ר ח מנו תו ועושה‬
‫רצון ל ה צדי ק כדי שיעוררו עצמן ב א תערו תא דל ת ת א להתפלל ולבקש‬
‫ר ח מי ם מלפניו ית׳ כבן ה מ ת ח ט א לפני אביו וז הו תענוגים ושעשועין‬
‫לפניו י ת׳ ו א״ צ לה אריך ו מ ח מ ת הנ״ ל מובן כי אי ך מ ל או לבו של‬
‫ה צדיק לשנות רצונו ית׳ הל א מ ק ר א מל א הו א אני ה׳ לא שניתי‬
‫אבל ה א מ ת שאין זה שע״י כבי׳ שזה הי׳ רצונו י ת׳ מ ת ח ל ה כמשל‬
‫ה א ב שרוצה לי תן איז ה דבר יקר הערך לבנו החביב עליו ביותר‬
‫מ ח מ ת רוב ח כ מ תו אבל ה א ב מצמצם א״ ע ו מ ר א ה א״ ע לפני בנו הנ״ל‬
‫כמו שאין רצונו לי תן לו בשום אופן כדי שבנו ירבה ויפציר או תו‬
‫ל מ אוד עד שאין ביכלתו ל ה ת א פ ק ו ל ה חזי ק א״ ע וליתן לו וז הו‬
‫מרוב קבל ת תענוגים מהפצר תו או תו‪ .‬והנמ של מובן ו אין ז ה שינוי‬
‫ח״ו כי כך הי׳ רצונו מ ת חי ל ה וז״פ רצון יר איו יעשה ה שי״ ת כדי‬
‫שאת שועתם ישמע ויו שיעם שהוא מ ת או ה לתפלתן ו מ״ מ ערוכה‬
‫מ״ מ הי א א בו תינו עקרי ם הגם שכבר ה ר א ה ה שי״ ת ל אד ה״ ר דור‬
‫ודור ודורשיו א ל א ש ה ק ב״ ה מ ת או ה וכו׳‪ .‬ו הנ ה ב א מ ת חפצו ורצונו‬
‫של ה צדיק שיהי׳ עבודתו ודבי קו תו למעלה מז מניו ת דהיינו למעלה‬
‫מ ה מ דו ת כי שם לא יתערב זר כלל ועיקר ושם אין מ ח סו ר דבר‬
‫כידוע‪ .‬אבל כ שהוא צריך לבקש ר ח מי ם על איז ה דבר הענינים‬
‫ש ת ח ת הז מן ו ח ס רונו תיו נק׳ בערך ד בי קו ת ירידה מ מדרג תו אבל‬
‫הככ חו הו א ל ה צדיק מ ח מ ת שה שי״י כבי׳ עושה לו רצונות כדי שיהי׳‬
‫א תע רו ת א ד ל ת ת א וכו׳ מפני ש מ ת או ה כו׳‪ .‬לזה ביקש ד ה מ ע״ ה‬
‫ה אי ר ה פניך לשון פני מי ת למעלה מז מניו ת על עבדך ת מיד בכל עת‬
‫ובכל רגע לבל י פ סי ק מ מני ו חי ב ה ם לעולם ברום ה מדריגו ת לבל‬
‫יצטרך לירד ת ח ת הז מניו ת‪ .‬ו א ם נאמר ואיך אפ׳ זה כי לפעמים‬
‫צריך ל א תערו ת א ד ל ת ת א לזה ביקש הו שיעני לזה שאוכל ת מיד‬
‫ל חזו ת בנועם ה׳ ב ח סדך ד היינו ע״י ח סד ך ו שיהי׳ ת מיד רק ה תפ שטו ת‬
‫ח ס די ם גמורים בעולם הג שמי ו ה חו מ רי הז ה שלא י היו נצרכים כלל‬
‫ל א תערו ת א לשנות איז ה דבר ו אי מ שום ד ה ק ב״ ה מ ת או ה לתפלתן וכו׳‬
‫עכ״פ אל אבו שה כי ק ר א תי ך עפ״י מ א מ ר רז״ל בשני דר״י כו׳ ואלו‬
‫ר׳ י הו ד ה כד שליף חד מ ס אנ א א תי מ ט ר א ד היינו תיכף ו מיד שאני‬
‫קורא או ת ך תיכף תענני ואל אבו שה כדי שלא אצטרך להתעכב ב או תו‬

‫‪ 10‬כלומר‪ ,‬כל מידת הרחמים המצווה בבריאה היא כגרגיר חרדל מול רחמי ה׳‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪222‬‬

‫מדריגה רק מ ה ה כ ר חי ולחזור תיכף ל מ קו ם שיצאנו משם כדי ל חזו ת‬

‫בנועם ה׳ כי זה כל חפצו וכל ישעו לדבק עצמו למעלה מזמכיות ועפ״י‬
‫הנ״ל א״ ל ג״כ שזהו פי׳ רצון יר איו יעשה דמ ש מעו תו בה תגלו ת רצון‬
‫יר איו בלבד מיד יעשה ה ק ב״ ה בק שת רצונו כעובדא דר״י דכד שליף‬
‫וכו׳ ואח‪.‬״כ או מ ר ו א ת שועתם ישמע‪ .‬אבל עפי״ז יובן דהיינו רצון‬
‫הצדיק וחפצו שיהי׳ ת מיד בדביקו ת למעלה יעשה ה שי״ ת ש מ מלא‬
‫לו רצונו וחפצו שיהי׳ בזה שאת שועתם ישמע ויושיעם לו על ענין‬
‫המבוק ש ש תח ת ז מניו ת רק הת שועה נאמר על ה צדיק העובד שיושיעם‬
‫ל ה צ די קי ם בזה ששומע ועונה ל ה ם מיד כדי שיוכל לחזור ל מ קו ם אשר‬
‫ה׳ שם ב ת חיל ה‪ .‬ו הנ ה ידוע דברי רז״ל אפי׳ ריקני ם שבך מ ל אי ם מצו ת‬
‫כו׳ כי עכ״פ יש בפני מיו ת ם נ קוד ה מ ה תנוצ צ ת אור א ל קי ם ו מ ח מ ת‬
‫זה יש לפעמים ירידה ל הצדיק ב ה ת א ח דו תו ו ה תכללו תו עם כללות‬
‫ישראל הדבוק בו ד היינו ממדרג תו ונ ת מע ט שפע ה א ר תו עד שלא ישאר‬
‫כ״ א נ קוד ה מ ה חיו ת ו ה ה א ר ה א ל הו ת מ ח מ ת ד בי קו ת ו ה תכללו תו עם‬
‫כל ה מדריגו ת של כללות ישראל ה ד ב קי ם עמו וה׳ הו א בעוזרינו ו הו א‬
‫הנו תן לו כח ו או מץ ל ה ת חז ק ולעלות משם להר בית ה׳ עם‬
‫כל ה ד בי קי ם בד ביקו ת ה א מי תי ומחד ש כנשר נעורים היינו או ת ם‬
‫הדיו קני ם ה מנוערי ם מ אור ה א מ ת ו ה תו ר ה ו הי ר א ה נמצא ירידה‬
‫זו לצורך עליות כל החבירי ם ה ד בי קי ם עמו בה׳ א ל קי ם וז הו ו ת ק ם‬
‫בעוד לילה ד היינו ירידת ו ה ת מ ע טו ת ה אור כדי ו ת תן טרף לביתה ו חו ק‬
‫לנערותיה ה מנוערי ם מ אור ה תו ר ה ו הי ר א ה נותן לה ם חו ק מל שון‬
‫ח קי ק ה שנ ח ק ק בפני מו תו ביתר שאת וכל הנ״ל ה רוי חו אפי׳ ק טני ם‬
‫ו פ חו ת ה מדריגו ת ב ה ת חב רו ת ם וד בי קו ת ם לעובדי השם ית׳ ב אמ ת‪.‬‬
‫ו הנ ה כל פ ט פו טי דתורה מעלי׳ והר שות נ תונה לדבר כמו שמבואר‬
‫במדרשי רז״ל‪ .‬ו הנ ה אפי׳ מ ה שמצינו בזוה״ק^^ וז״ל זיווגא ד ה הו א‬
‫עלמא אי תע ביד אי ב א יתיר כו׳ כד מ ת ד ב קין נ שמתין דא בדא‬
‫כו׳ ע״ש לשונו הקדו ש וכן‪ ,‬בזו״ ח בשעשועי ד ק ב״ ה עם צדי קיי א‬
‫ו ת או ב תי׳ באילן מילין דחד שין ב או ריי תא לבתר א ת ת ק קין דו״נ‬
‫ל אינון ח מי דין ב ה הו א נועם ה׳ ו מ ה הו א מ שיכא דזיווגא ונהורא‬
‫ד חדו ה דלהון עבדין פירין ו איבין לעלמא וע״ש לשונו הקדו ש ו ה ט הו ר‬
‫ד הנ ה ידוע דב או ריי תא ברא קו ב״ ה ד היינו ב או תיו ת ה תו ר ה נבראו‬
‫כל העל מו ת כולם‪ .‬ו הנ ה כללות ישראל ו אד ם א׳ פרטי חיו ת ם מ ה תו ר ה‬
‫וכל מ א ר עו תי ה ם ושינוי ז מני ה ם דברוחניות ובג שמיות כל היו ת ם‬
‫ו חיו ת ם הו א מ או תיו ת ודבורי ה תו ר ה הקדו שה כמבואר בדברי הרב‬
‫האריז״ל‪ .‬ו הנ ה ב ה ת ק שרו ת ה צדיק עם כללות ישראל מוכרח הו א‬

‫‪ 11‬איני יודע לאיזה מראה־מקום מתכוון הכותב‪.‬‬

‫‪223‬‬ ‫איגרת נ״ח‬

‫לירד מ מדריג תו ד היינו מדרגא לדרגא ד הייוו שנימעט ה א ר תו רק‬

‫לנ קו די ה ם בערך מ מד ריג ת ריקני ם שבך כר‪ .‬וב אתערות א דל ת ת א משם‬
‫י ר א ה פ חי תו תו ו ח ס רונו במדריגה הלז מ ת חז ק ומתעורר עצמו ל מ או ד‬
‫בעזר ה א ל קי ם לעלות להר בי ת ה׳ ומעלה עמו כל ה מדריגות מנ קו ד ה‬
‫ה הי א שהיו בה ונתגדל ה א ר תו מ מדריג תו מעט מעט עד כי הגדיל‬
‫לעלות בהר ה׳ הנ ק׳ ה הו א עלמא ר״ל שאינו מושג‪ .‬נמצא מ ת חד שיו‬
‫מלין ב או ריי ת א ד היינו הנ ש מו ת שנתחד שו שעיקר היו ת ם חיו ת ם הו א‬
‫מ מ לין ו תיבין ד אוריי ת א‪ .‬ו מ ת חי ל ה הי׳ ה א ר תו ו חיו תו מצומצ ם‬
‫מ או ד ד היינו ב א ת כ סי א ב או תיו ת ו תיבו ת ה תו ר ה ועכשיו ע״י ה צדיק‬
‫שהי׳ ש מין לטוב ביתר שא ת שנתחד שו ד היינו ה תכ לי ת יותר‪ .‬ו הנ ה‬
‫כ שהצדיק עלה למדריגתו וכל מדריגות הכללות עליו עמו מ תגלה ה׳‬
‫אליו ב פני מיו ת אורו ומקבל לכל ה חיו ת ו ה מדריגו ת ומרוב ה ש מ ח ה‬
‫והשעשועין מ ת ב ט לין לנגדו י ת׳ כי שרגא ב טי ה ר א כו׳ דהיינו שבאין‬
‫לבחי׳ אין שהבחי׳ הנ״ל מחבר ת כל הדברים אפי׳ הנגדיים‪ .‬וז הו‬
‫ו מד ב קין דא בדא עבדין פירין ונהורין כנ״ל‪ !^.‬וז הו י ת א בו תי׳ באלן‬
‫מלין ד א ת חד שין ד היינו ה חיו ת ו הנ ש מו ת שעיקר חיו תן הו א מ ה תו ר ה‬
‫נתחד שו מ ת ת קנין דו״נ כי הצדיק ד בי קו ת הכללות הו א ב חי׳ משפיע‬
‫ומקבל‪ .‬ו אינון ח מ אן ה הו א נועם ה׳^^ ר״ל כל ה מדריגות הנ״ל‪.‬‬
‫ו מ ה הו א מ שיכו דזיווא ונהורא ד ל הון כנ״ל^! עבדו אי בין כי נזדווגו‬
‫י ח ד כל ה חיו ת ומתערבין ונארגו או רו ת קדו שו ת וד״ל‪ .‬כי קצרתי‬
‫מ אוד בדברים כאלו וכבוד ה׳ ה ס תר דבר כו׳‪ .‬ו הנ ה ב א מ ת שקשה‬
‫ל הצדיק מ או ד לפרוש מ חי ה חיי ם מנ הי רו על א ה ולירד מ ט ה מ ט ה‬
‫אבל ז הו ת אוב תי׳ ושעשועין של ה שי״ ת וז הו ס מכוני באשישות הגם‬
‫שב׳ בא הו א באפשרי לומר כמו ע׳ ד היינו שהאור שבאששות אינו‬
‫מ אי ר כ״כ‪ .‬רפדוני ב ת פו חי ם לשון וריח אפך כ ת פו חי ם שיש לה ם ריח‬
‫טוב לזה ביקש ס מכוני עכ״פ בא שי שות או ב ת פו חי ם דהיינו ה מדריג ה‬
‫ש אינה מ אי ר ה כ״כ או מדריגה שאין לה רק ריח אור ה א מ ת ו הי ר א ה‪.‬‬
‫וז הו סיו מו של הפי שלמעלה יבושו רשעים יד מו לשאול ד היינו שאין‬
‫בפני מיו ת ם אור כלל ולא שום ל ח לו חי ת וריח אור ה א מ ת כ״ א יבי שות‬
‫גמור כמו ה מל שיני ם ו ה א פ קו ר סי ם י ד מו לשאול וביקש שיאבדו ב מהר ה‬
‫מן העולם שלא יצטרך לילך ל מ קו ם חושך ציה וכו׳ כלל וכלל כי ב א מ ת‬
‫כ סופ א דילי׳ ל חזו ת בנועם ה׳ לעולם‪ .‬ו הנ ה מ ח ס די ה שי״ ת לבל ידח‬
‫מ מנו נדח נתן לנו א ת ה תו ה ״ ק ע״י מ שרע״ה ל היו ת הו א כללות‬
‫ישראל וכולם הי׳ כלולים ב מ קו ר חצובו ת נ שמתם ו חיו ת ם וכן לכל‬
‫‪ 12‬פירושו‪ :‬מידבקים זה בזה ועושים פירות ואור‪.‬‬
‫־‬ ‫‪ 13‬פירושו‪ :‬וראו את נועם ה׳‪.‬‬
‫‪ 14‬פירושו‪ :‬נמשכים הזיו והאור וכר‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪224‬‬

‫ה צדי קי ם שהיו מי מו ת מ שה בכל דור ודור אשר היו כללות כל ישראל‪.‬‬

‫וכאשר ה צדיק יעלה במדריגות ו מ עלו ת ו הי׳ עליה לכל נפשות ישראל‬
‫שיכלו גם ה ם לעלות מ ת ת א לעילא עד מ קו ם גבוה ה מ קו ם ו ה מ עיין‬
‫שעלו מכבר ע״י צדיק כללי וכן הו א ג״כ טו ב ת ה צדי קי ם שבכל דור‬
‫ל היו ת כללות חיו ת ונ שמות ישראל ק שורים א ליו וכלולים בו כי אינו‬
‫דו מ ה מי שהוא רק לעצמו ו מ ה שהכלי מוכן שלא יכול לקבל אור ה׳‬
‫ויאר לו עד סוף ה ה ת ק ב לו ת שבאפשרו לסבול שלא י תבטל ב מ צי או ת‬
‫אינו ערך א׳ מ מ א ה למשל נגד מ ה שיהי׳ כלי גדול מכללות ישראל‬
‫שיכול לקבל ולסבול אורו ת מ צו ח צ חי ם עד אין שיעור כח ה סו בלו ת‬
‫שלו ע״י גודל ה ת חב רו תו ו ה תכללו תו ע מה ם‪ .‬ע״כ צריך כל אי ש‬
‫הי שראלי ל היו ת חז ק מ אוד מ או ד ב א מונ תו כל חד וחד לפום שיעורא‬
‫ו הכנ ת נ קיו ת הכלי הו א הגוף שלו ל ה א מין ב תו ה״ ק ו ה ט הו ר ה ובכל‬
‫עובדי ה שי״ ת ב א מ ת ו ת מי ם בכל כחו ולה תק שר ע מ הן בתוכן נ קוד ת‬
‫חיו ת א ל הו ת אל א׳ חברים י ח ד וי היו ל א ח די ם י חדיו י היו ת מי ם‬
‫בודאי י תגל ה עליה ם כבוד ה׳ באור ה תו ר ה והעבודה ואור הי ר א ה‬
‫ו ה א ה ב ה לו י לבדו ית׳‪ .‬ו הנ ה ה צדיק העובד בדרגא הנ״ל לה שי״ ת‬
‫נק׳ בן ה חביב ויקר מ אוד לפני ה׳ אבל מי שעבודתו הו א ת ח ת הז מן‬
‫נק׳ עבד וז הו שצעקה אל אלי שע והנו שה לשון שכחה כמו כי נשנו‬
‫בא ל ק ח ת א ת שני בני ובאו מדע ת ם הרחבה כי עת לקצר‪ .‬לו לעבדים‬
‫היינו שיהיו בחי׳ עבד ולא בבחי׳ בן למעלה מז מניו ת כי משם אין‬
‫שכחה כלל כידוע‪ .‬ו א מר לה ‪,‬מה יש לך בבית ה פני מי שבתוך הגוף‬
‫הנ ק׳ בי ת א ם יש איז ה ל ח לו חי ת אור ה ח כ מ ה ה מ חי׳ וה שיבה שאין‬
‫לה כ״ א א סו ך שמן ד היינו מעט ה א ר ה מ ה ח כ מ ה שנק׳ שמן ויא מר‬
‫לכי שאלי לך כלים מן החוץ מ א ת כל שכניכי ד היינו ה ת ח ברו ת עם‬
‫כל ישראל וכלים רקי ם אל ת מ עי טי אפי׳ שנדמה שהם רקי ם מ ל אי ם‬
‫ה ם מצו ת ו ה א ר ה וב א ת וסגרת כו׳ ע״ד הצנע לכת עם כו׳‪ .‬וי צ ק ת על‬
‫כל הכלי ם ה א ל ה ד היינו שתוכל לסבול ה א רו ת גדולות רק שיש לך‬
‫א סו ך שמן מעט הברכה ישרה בה‪ .‬ו ה מ ל א ת סי עי ד היינו מי שעל ידך‬
‫נגבה לבו בדרכי ה׳ עפ״י עצה ו הד ב קו ת ך עמו ת סיעי מ מח שב תך פי׳‬
‫שלא תבא ח ״ו לידי פניה ל א מור בלבך אני העשרתי או תו אבל לא‬
‫ח ״ו שיזוז מ מח שב תך ה ט הו ר ה א ל א רק מ מ ח ש ב ת חוץ ח ״ו ה ם‬
‫מגי שים אלו עוד ד היינו תו ס פ ת ה ת ח ב רו ת אנ שי ם חד שים ו ת הי׳‬
‫הברכה עוד מ צוי ה שיוכל לקבל עוד בסבלות מ או רי א ״ ס ב״ ה עד‬
‫וי א מ ר אליו אין עוד כלי ויעמוד ה שמן ד היינו שלא הי׳ באפשרי‬
‫לקבל יותר שלא י תב טל מ מ צי או ת וז״ש מ רע״ה הרבה מצות נצטוו‬
‫ישראל שאינן מ ת קיי מין א ל א בארץ ד היינו כי בכל ה מ צו ת הנ הוגו ת‬
‫בחו״ל כבר נתק שרו כל כללות ישראל בכל מצוה ו מצוה לפי ערך‬
‫‪225‬‬ ‫איגרת נ״ט‬

‫קדו ש ת ה ועליי תה ו מ רו מ מו ת ה ו חי׳ ב טו ח שבכל מצרה ומצוה‪ .‬כבר‬

‫קשר לכל ישראל בשורשן של ה מ צו ת ו א ח״ כ גם ה מ ה בעצמן הי׳‬
‫יכולי ם לעלות עד ה מ קו ם אשר הי׳ שם חיו ת ם ע״י שהתק שר ע מ הן‬
‫בעת עשיית כל מצו ה ומצוה‪ .‬אבל מצו ת הנ הוגו ת ב א״י שעדיין לא‬
‫נצטוו עליהן לכן ביקש ת ק ט ״ו תפלו ת ואמר א כני ס אני ל א״י כדי‬
‫שי ת קיי מו כולם ע״י פי׳ שכל כללות ישראל‪ .‬י קיי מו לעולם אלו ה מ צו ת‬
‫ע״י ה א מנ ת ם ו ה ת ח ב רו ת ם ו ה ת כל לו ת ם בו וכשיעשו אלו ה מ צו ת‬
‫שנצטוו ב א״י יקשר או ת ם למעלה בשרשי כל ה מ צו ת ולא י פ סי ק מ ה ם‬
‫ומזרעם לעולם שגם ה מ ה יעלו בהר‪ .‬וע תה בין יבינו א ת אשר לפניה ם‬
‫ועין בעין יראו ישרים ו אזן תבחן מילין וכשי שימו לבם י אירו דבריו‬
‫א ל ה א לי ה ם‪ .‬ידי פרושות ה ש מי ם לפני מלך חיי ם ויאירו וישכילו‬
‫כזהר הר קיע ו מי ם הרבים לא יכלו לכבות כידודי אש ה א ה ב ה ולפידי‬
‫להב ה והתפלל‪ .‬עליה ם בכל עת ת מיד עיני אל ה׳ שישאו ברכה מ א ת‬
‫ה׳ וכו׳ דברי או״נ וד ש״ת מלונ״ ח ומעתיר בעדם ‪:‬‬
‫אב רה ם ב א״ א מו ״ ה אלכסנדר כץ ז״ל‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״ה‪ ,‬דף ל״ח ע״ב‬
‫עד דף ל״ט ע״א(‬

‫איגרת ר' אברהם מקוליסק לחוץ־לארץ‬ ‫נ״ט‬

‫] ‪ [ 56‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם ו״אנ שי מע מד‬
‫שבמדינת רו סי א״‪.‬‬
‫]טבריה‪ ,‬לפני פ ס ח[ תקנ״ג‪' .‬‬
‫ה איגר ת נדפ ס ה בס׳ פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ד ע״ב־— ל״ ה ע״ א‬
‫) מ תחיל ״ו הנ ה א ש ת קד ה א ר כ תי״ ; ק ט ע גדול‪ ,‬בלא‬
‫תאריך(; בס׳ מכ תבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף י״ג ע״ א‬
‫וע״ב ׳)כנ״ל(; ב ס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס ״ ח ע ״ ב; וב ס׳‬
‫ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב ל״ו^‬
‫החודעג — מגוף ה איגר ת ‪ :‬״ו מ צפי ם אנו לישועת ה׳‬
‫בר ח מיו ב פ ס ח״‪.‬‬

‫א ג ה ״ ק מ א ה ״ ק מ א ד מו״ ר כ הנ א קדי ש א נ״ע מש׳ ת קנ״ג‬

‫שלומים רבים לרבים וכן שלמים‪ ,‬הנ א ה בי ם ו הנעי מי ם‪ ,‬ר חי מי דנפשאי‬
‫ולבאי‪ ,‬הוו תי קין ואנ שי מע שה ד מדינו ת רו סיא ו ס מי כו תי הן בפולאניא‪.‬‬

‫הערות לאיגרת זו ראה‪ :‬הילמן‪ ,‬איגרת ל״ד‪ ,‬עמי נ״ג‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪226‬‬

‫א חד״ ש ב ק רי א ה של חבה‪ ,‬קו ר א אני עליה ם י ח דיו יעמדו על הברכה‬

‫והשלום‪ .‬פתח פי ידבר שלום לי הארץ כי נעמה‪ ,‬והדרים עלי׳ היכל‬
‫ד׳ ה מ ה‪ ,‬ורב שלומם ת״ל ושלום ביתי‪ ,‬וביחוד נ‪ 3‬די ה מופל א האברך‪2.‬‬
‫וביום ח תונ תו וביום ש מ ח ת לבי היי תי מזכיר ם ל טו בה ולברכה דאד ם‬
‫עדיפא מניי הו בהזכרה‪ .‬ושם כולם ]י הי׳[ נזכרי״ ם בזכיר״ה א ח ת‪,‬‬
‫א ח ת שאלתי מ א ת ד׳ יברכם‪ .‬ורב שלום א הו בי ידי״נ הרב ה מופל א‬
‫מו ״ ה מ שה נ״י בהרב נ״ע^‬
‫גם יתבשרו מ שלום בי א ת המ שולחים^ בצוותא בסימא‪ ®,‬הרבנים‬
‫ה מופלגי ם נ״י‪ ,‬עם כל הנלווי ם ('‪ 2‬לי ה ם‪ ,‬עם כל תרו מו ת הכסף‪.‬‬
‫ו מ סו ר ת הי א בידנו מ שלוחי צבורי כל הנדרי ם ונדבות אי ש מ א ת‬
‫מכרו‪ ,‬כמבו אר בקבלות‪ ,‬׳אך בעוה״ר היו ק ר עלה שלישים על כולו‬
‫יותר מד א ש ת קד‪ .‬ומצפי ם אנ חנו לי שועת ד׳ ]ב רח מיו[ בפ סח על‬
‫ה ת בו א ה‪ ,‬כי ה ס תיו עבר בגשם רצון ברכה ונדבה‪ ,‬ו חכינו לד׳ ה מ ס תי ר‬
‫וגניז בטובה‪.‬‬
‫א הו בי א חי‪ ,‬מ ה א ה ב תי א תכ ם‪ ,‬כל היו ם הי א שיחתי‪ ,‬י מ ל א ד׳ כל‬
‫מ שאלו תיכם‪ .‬ולי מ ה י ק רו מ או ד רעיהם‪ ,‬לאל מ ה עצמו מע שיהם‪,‬‬
‫א ספר ם מ חו ל ירבון‪ ,‬ירוויון מדשן ביתם‪ .‬בשנת בצורת לא נדאג‪ ,‬ולא‬
‫נמוש מע שות פרי ו תפלה על כל אשר דרשוני וחיו‪ .‬מ ה יפה זכותם‪,‬‬
‫אף אר ש״ם רעננה‪ ®,‬וכל דבר מ כ ת ב״ ם נ ח ת ת ״י ואברכם לד׳‪ .‬הנ ה‬
‫מ ש אלו ת ם צרורות ו שמורות בלבי על כל דברי האגרת ודורשי ר שימות‬
‫בפנק ס צופה היי תי ולבי ראה הרבה‪ .‬ו היו על לבי לזכרון לפני ד׳‬
‫תמיד‪ .‬וזו שכרם הרבה מרובה מ ד ה טו ב ה לאלפי רבבה‪] ,‬כי ר״ א[‪.‬‬
‫ו הנ ה א ש ת קד ה א רכ תי מענה או ה ב שחרם מו סר בתורה שבכ תבי ו הן‬
‫ע ת ה קצרתי ב תו כ ח ת מגולה מ א ה ב ה מ סו ת ר ת‪ .‬ו א מ ר תי ה ס ת ר א ס תי ר‬
‫למען י הי׳ בעיניה ם כחד שים‪ .‬כי בבוא דברי׳נן א ל ה כפעם בפעם הדברים‬
‫ע תי קין‪ ,‬וק שה ע תי ק א וכו׳® )יו מ א כ״ט(‪ ,‬כ מ א מ ר רז״ל בירושלמי‬
‫)סוף ברכות( א ם ר אי ת שנתיישנו ד״ ת בלבך וכו׳‪ .‬כי הלא ב עז ה״י א ת ם‬
‫ע ם] כ[ ם רב ר חי מ אי קדו ש ה' ה מ פו ר ס ם מ הו׳ שניאור זל מן נ״י‪,‬‬
‫אשר עיניכ ם רו או ת א ת מורכס‪ .,‬מ ש ק ה הרים מ ע ליו תיו מפרי מע שיו‬

‫כנראה ישראל אליעזר בן אלכסנדר‪ ,‬בנו של ר׳ אברהם מקוליסק‪ .‬ראה‪ :‬הילמן‪ ,‬עמ׳‬ ‫‪2‬‬
‫נ׳׳ג)וראה גם לעיל‪ ,‬איגרת ל׳‪ ,‬הערה ‪.(12‬‬
‫בנו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫השד״רים הנזכרים באיגרת נ״ח‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬שמחת נפשי‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פירושו‪ :‬גם לשונם — כלומר‪ ,‬דיבורם — רעננה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ראה איגרת נ״ח‪ ,‬הקטע ״דרש ר׳ שמלאי״; וראה‪ :‬הילמן‪ ,‬עמ׳ נ״ג‪ ,‬הערה ‪.3‬‬ ‫‪7‬‬
‫יש להשלים‪ :‬״וקשה עתיקא מחדתא״‪ ,‬שפירושו‪ :‬וקשה העתיק מן החדש‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪227‬‬ ‫איגרת נ״ט‬

‫תשבע הארץ; ופיו מ פי ק מרגליות‪ .‬מ ה גם שמלא העולם מ ספרי ם‬

‫] קדו שי ם[ חד שים גם י שנים ברוב דברים ה עו מדי ם ברומו של עולם‪,‬‬
‫ו ק א מ צוו חין כולי יו מ א הוי כל צ מ א לכו‪ .‬א י ן זה כי א ם מ ח מ ת‬
‫שנתיישן מ א ד בעיניה ם אור ה תו רה‪.‬‬
‫]ו[ הנ ה חו ב ת הלבבות ס תרי ה תו ר ה שאין מגלים א ל א ראשי פרקי ם‬
‫ל חכ ם ומבין בדעת להפוך בה ולהפוך בכל עת שפכו לפניו ית׳ לבבכם‪,‬‬
‫ולבקרים מ ת חד שי ם רבה א מונ תו‪ .‬ו א ם לא ב ה אי דרגא ק אי ם‪ ,‬עבים‬
‫סתרו‪ ,‬ו מ ה יתרון לבעליו כ״ א ראו ת עיניו וכר‪ .‬וכל ז מן ש מז קין תש‬
‫כח א מונ תו ויראתו‪ .‬ו ה תו ר ה ק א מ צוו ח ת ו היו הדברים ה א ל ה אשר‬
‫אנ כי מצווך היו ם על לבבך וגר‪ ,‬שיהיו בכל יום כחד שים בעיני לבבו‪.‬‬
‫וז הו עיקר קבל ת עול מלכו ת שמים שלמה‪ ,‬לחדש בכל יו ם ת מיד א ת‬
‫הי שן כ אלו היו ם נתנה‪ .‬ידע אינ ש בנפשי׳ שעה רא שונה שנתקרב‬
‫לעבודת הבורא בתבערה מפני אור החד ש שהאירו עיניו ולבבו באור‬
‫ה א מ ת‪ ,‬ככה יע שהו חדש כל הי מי ם‪ .‬ו אין כל חדש כ״ א לחדש כליו תיו‬
‫ועיני לבבו בדברים ע תי קין‪ ,‬ובה תחד ש הישן‪ ,‬חדש תוציא‪ .‬וז הו דרז״ל‬
‫)אבות פ״ב( הוי ז היר בגחלתן שלא תכוה‪ ,‬כי א ח ר כבוי האור לא‬
‫נשאר כ״ א טבע החו שך י כ ס ה אור ועיניו כבדו מזו קן ועמדו מלר או ת‬
‫עד אשר לא י ר א ה איש א ת א חיו‪.‬‬
‫ואבא בקיצור נמרץ לעורר ול חז ק א ת ה א ח דו ת‪ ,‬אשר ר אי תי שרבים‬
‫מעמנו מבק שי ם בצמא ל שתו ת מהדברי ם ה א לה‪ ,‬הנ א מ ר ונשנית‬
‫ב אגדו תי ה ם‪ .‬והג ם שהי׳ ק שה בעיני לכתוב מ ט ע ם הנ״ל‪ ,‬אעפ״כ מפני‬
‫אל תמנע טוב כח^ כמבואר בסב<־‪2‬״‪ 1‬טוב כו׳‪.‬‬
‫ואשלש דברי‪ ,‬כי הנ ה מבואר כ מ ה פעמים בזהר הקדו ש )נשא קכ״ ד‬
‫רע״א( בכל פ קוד א אי ת כללא דכל פקודין‪ “ ,‬וכן בכל או ת מ ת ה ״ ק‬
‫נכללין כל או תיו ת ה תו ר ה‪ .‬וז הו ידוע ששרשי ה חיו ת של כלל ישראל‬
‫הן ה מ ה מ או תיו ת ה תו רה‪ ,‬ה חיו ת מ מ ל א כללות ישראל‪ ,‬ו חיו תי ה ם‬
‫מ תנוצצי ם ז ה בזה‪ .‬ואפשר שזה פירוש )שבועות לט‪ (.‬כל ישראל ערכין‬
‫ז ה בזה‪ ,‬פי׳ שמעורבים או רו תי ה ם ו חיו תי ה ם איש באחיו‪ .‬ו מ ח מ ת‬
‫ז ה מצווי ם ועו מדי ם במצות ו א ה ב ת לרעך כמוך ממש‪ .‬וזה פי׳‬
‫) תהלים ד( רבים או מ רי ם מי יראנו טוב‪ ,‬שיהי׳ כל א ח ד טוב‬
‫רואי לר או ת חיו תו וטובו ואורו הנכלל וגנוז בחבירו‪ .‬וזה א ״ א‬

‫‪ 9‬יש להשלים‪ :‬״מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות״ )משלי ג׳ כ״ז(‪.‬‬

‫‪ 10‬מקור הביטוי אינו ידוע לי‪.‬‬
‫‪ 11‬זוהר‪ ,‬פרשת משפטים‪ ,‬דף צ״ח ע״א‪ .‬פירושו‪ :‬איו להימנע מלומר את שיש לומר‪,‬‬
‫אלא הקב״ה וכנסת ישראל הם כאן‪ ,‬שהרי בכל מקום שדברי־תורה נאמרים‪ ,‬הקב״ה‬
‫וכנסת ישראל מצויים שם ומקשיבים להם‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪228‬‬

‫ל היו ת כ״ א ע״י נ ס ה עלינו אור פניך ה׳; פי׳ אור פני מי ת ה׳ ה מ הו ה‬

‫כל הויו ת ולי ת א תר פנוי מני׳; ועי״ז יכול לראות ולקבל כל טוב; ע״י‬
‫ה תגלו ת מ ד ת חבירו הצפון ונכלל וגנוז ב תוכו אור חיו תו של עצמו‪.‬‬
‫וזהו ידוע ש א״ א ל היו ת שום מח שבה בעולם מ איזו מ ד ה שתהי׳‪ ,‬א ם‬
‫לא ע״י או תיו ת‪ .‬נמצא הכ סי ל ה הול ך ב מכת החו שך מ ח מ ת ה קנ א ה‬
‫ו ה ת או ה והכבוד‪ ,‬היפך מ ד ת ה א ה ב ה ו הי ר א ה וכו׳; א ״ א לו לר או ת‬
‫או תיו ת אור חיו תו בחבירו‪ .‬ו מ ח מ ת ה קנ א ה וכו׳ כנ״ל מכבה בעצמו‬
‫אור חיו תו הנכלל בחבירו; ומסלף דרכו ואור נתיבתו שמזה יוכל‬
‫לה תחד ש דברים ע תי קין אצלו ממ ש כאלו היו ם נ תנה לו‪ .‬וז הו פי׳‬
‫במכ ת החו שך לא ראו אי ש א ת א חיו‪ ,‬פי׳ ה או תיו ת שבאחיו‪ ,‬מ ח מ ת‬
‫שלא ק מו ]אי ש מ[ ת ח תיו שלשת הי מי ם ] הנז׳[‪ .‬אבל לכל בני ישראל‬
‫הי׳ אור במו שבותם‪ ,‬בכל מ קו מו ת או רו ת חיו ת ם‪ ,‬ו מ ה גם שנתחד שו‬
‫כנשר נעוריהם בכל מו שבות ה׳‪.‬‬
‫כללא ד מיל ת א‪ ,‬ה ס ת כ לו ת פ חי תו ת חבירו ה ם או תיו ת של עצמו‬
‫שבחבירו ה מ תנוצצי ם אליו‪ ,‬וראו ת אור ה חיו ת שלו שבחבירו אינו‬
‫יכול לר או ת מ ח מ ת גלות החו שך והעיורון‪ .‬ו א ם גאל יגאל עיניו יראו‬
‫ועפעפיו יישירו נגדו‪ .‬ו לי הודי ם הי ת ה או רה‪ ,‬וכן ת הי ה לנו ולכל‬
‫ישראל‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬
‫דברי הדורש ש״ ת ומעתיר בעדם‪,‬‬
‫נ או ם א כ ר ה ם ב ל א״ א מו ה ר״ר אלכסנדר כ״ץ זלל ה״ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ד״צ הילמן‪ ,‬אגרות בעל התניא ובני דורו‪ ,‬תל־אביב תשי״ג‪ ,‬איגרת ל״ד‪,‬‬
‫עט׳ נ״א—נ״ג(‬

‫ס' איגרת כולל החסידים בגליל‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 57‬כולל ה ח סי די ם בגליל ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬

‫טבריה; סוף שבט ת קנ״ ה‪.‬‬
‫ברכת הארץ; סי׳ שמ״ב‪.‬‬

‫אגרת הכולל‪ .‬בעז״ה שלהי ^‪ lv‬נ ט ת קנ ״ ה לכ״ק‪.‬‬

‫ע ת לח שו ת ולדבר ו אין לפרט א ל א מ ה שבכלל; לב א׳ לכולנו דיבור‬
‫א׳ לדור; ו הנ קו ד ה רבה על הכ תב נקוד הלב על אי ה חברינו כל‬
‫‪229‬‬ ‫איגרת סי‬

‫חד לפום שיעורי׳‪ !,‬וצריך אגוד ואגוד תו על ארץ י ס ד ה וכולנו כאיש‬

‫א׳ ח ב רי ם‪ ,‬מ תיי ח די ם ועולים ויורדי ם ב הו ר ק ת שפע וברכה ו ה צ ל ח ה‬
‫ו מזוני רווי ח א ו חיי אריכ א ובני ס מי כ א ינוח על ראש כ או״ א מכ ם‬
‫ל מלא מ ש אלו ת לבו ל טו בה ב ח ס די ם מגולי ם ו ר ח מי ם מרובים ו ש מ ח ת‬
‫עולם על ראשם ששון ו ש מ ח ה ישיגו או ר חו ת חיי ם ושלום ‪:‬‬
‫ערגה יתבשרו מ שלום בי א ת ה מ שולח ה ״ ה א הו בינו הרבני ה מופל א‬
‫הוו תי ק מו ה׳ יעקב סג״ל״ כי בא שלום ב״ ה בערב חנוכ ה העבר‬
‫שלום הכל שלום‪ ,‬וקבלנו כ״ א ככל הכ תוב א ליו כל ה פנ ק סי ם וכל‬
‫ה אגרו ת וכו׳ וכל כסף הקד שי ם אשר נגבה ונ א ס ף ע״י ידידינו הגובה‬
‫נ א מן ונפלא מו׳ יונ ה קמלנר ונמסר ליד מו׳ יעקב ס מאליאנער‪3,‬‬
‫קבלנו הכל ב שלימות עפ״א כמבואר מפי כתבם‪ .‬ו הנ ה בשנה זו לא‬
‫יצא מידינו ל מ ל או ת חפצם וכו׳ מ כ מ ה מניעו ת וטירדו ת של מצוה‬
‫מגדולי ה צ די קי ם ה או ר חי ם שבאו לארצינו ה ק׳ בשנה זו‪ !.‬וכי‬
‫פ ת או ם בא ידיעה מ ס פינ ה ה הו ל כ ת ב מ הר ה ע״כ קצרנו ב מ קו ם שראוי‬
‫להאריך וכו׳‪ .‬הן ע ת ה י א מינו ה מ א מיני ם בה׳ ובתורתו ובעבדיו‬
‫הנ א מני ם כי נלאינו נשוא לספר בשבחן ולהרבות בברכתן לפי‬
‫מע שיה ם מרובים‪ ,‬וי ל א ה הפ ה לדבר והלב לחשוב ועין לא ר א ת ה‬
‫א ל קי ם זול תו יעשה ל מ ח כ ה לו‪ ,‬ו מ ה יעשה בשר ודם ו מ ה בידו‬
‫לעשות כ״ א לכוף כ אג מון ראשו ול ה ש ת חוו ת לה׳ בדו מי ה ת הל ה‪.‬‬
‫ו ב א מ ת כדאי הו א פרי פרי פירותיכם ל הו סיף ל ה ם תת א ת הברכה‬
‫אשר הו ב א ת בכפל כפלים ואל י ח ס ר המזג כל י מי עולם ה שתל שלות‬
‫בריאו ת גופם ובירך ה׳ א ת ל ח מ ם ו א ת מי מ ם כל י מי חיי ה ם‪ .‬וכדאי‬
‫ה מ צו ה הז א ת להגן עליה ם מכל ח ט א ו א ש מה ועון ולטהר א ת לבם‬
‫ל א ה ב ה א ת ה׳ וליראה או תו ולדבקה בו‪• ,‬וזאת לפנים אל י ת ב הלו‬
‫מפגעי הז מן בוגד כ״ א ח ס ד אל כל היו ם‪ ,‬ח ס די ה׳ כי לא ת מנו‬
‫ו אין רע יורד מן ה ש מי ם כ״ א טוב הכל טו ב הצפון‪ ,‬ו הי ה כי י בי ט‬
‫אל אל מ ס ת ת ר ונגלה כבוד ה׳ ב ח ס די ם גדולים ו מ ל א ה פני תבל‬
‫אורים‪ .‬וע תה לה תוודע ולהגלו ת מ בי א ת גדולי ה ח כ מי ם מ או רו ת‬
‫הגדולים לארצינו ה קדו ש ה ה ״ ה כבוד הרב הג און דק׳ שפטיווקעס‬

‫כלומר‪ ,‬כל אחד לפי יכולתו‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫השד״ר; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.622—621‬‬ ‫‪2‬‬
‫ראה איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪3‬‬
‫ראה שמותיהם בסוף האיגרת‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ר׳ יעקב־שמשון משיפיטובקה‪ ,‬אחד החסידים המפורסמים ומתלמידי המגיד ממזריץ׳‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫עלה ארצה בשנת תקנ״ד‪ .‬וראה עליו‪ :‬דובנוב‪ ,‬תולדות החסידות‪ ,‬עמ׳ ‪271 ,166‬‬
‫ו־‪ ;293‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.623‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪230‬‬

‫והרב הג און דק׳ זלאטשוב® ו א הו בי הרב מ״ו ישכר בער מזאלב ^‬

‫ומצוה עלינו לספר כי מיו ם בי א ת ה קדו שי ם הכ״ל כבוד ה׳ חופף‬
‫על ראש ג און עוזינו משוש תפ אר תינו נזר א ל קי ם על ראשינו כבוד‬
‫הרב הג און ה א מי תי כק״ ש מו ״ ה אב רה ם ה כ ה ף ממ ש אשר עין לא‬
‫ר א תו הו עד הנ ה אפילו שמץ מנ הו חוץ מגדרו ו מדו תיו ה א ל קי ת‬
‫ועינינו רו או ת עולה ו מ תעל ה וכו׳ וכולם כא׳ החד שי ם וגם י שנים‬
‫ובפרט הגדולים הנ״ל יעידון ויגידון כי רוח ה׳ דיבר בו ו מל תו על‬
‫לשונו‪ ,‬ו הו א ית׳ י שכין בינינו וביניכם א ה ב ה ו א חו ה ושלום וריעות‬
‫בלב א׳ לאבינו שבשמים‪ .‬הכ״ד א הו בי כ ם הדו״ ש ת מיד כל הי מי ם‬
‫מצפים לשמוע מכ ם ב ש״ט וכי יו סיף ה׳ תת בכפלים ובלצ״ג ‪:‬‬
‫אנ חנו תושבי א ה ״ ק טבריא ת״‪.1‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס״ד‪ ,‬דף ע״א ע״ב עד דף ע״ב ע״א‪,‬‬
‫סימן שמ״ב(‬

‫איגרת ר' א ב ר ה ם מ קו לי ס ק‬
‫אל ח סי די ם בחוץ־לארץ‬

‫]‪ [ 58‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬

‫טבריה‪] ,‬סוף שבט[ ת קנ״ ה‪.‬‬
‫ברכת הארץ‪ ,‬סי׳ שמ״א‪.‬‬
‫ציון החוד ש על־פי גוף הכוכתב‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם כותב ‪ :‬״ל א‬
‫עתה להאריך מפני הנ חי צ ה ובמכתב כללות א חינו אנ״ ש‬
‫מבואר יפה כתרצה‪.‬״ ו א מנ ם באיגרת הכולל )מס׳ ‪(57‬‬
‫מוסבר ת ה סי ב ה ‪ :‬״ פ ת או ם ב א ה ידיע ה מ ס פינ ה הולכ ת‬
‫ב מהרה‪ ,‬על כן קצרנו ב מ קו ם שראוי להאריך‪.‬״‬

‫אגרת מפבוד ה ר ה״ ק מ ר א ב ר ה מ ה ב ה ן זצ״ל מ שנת ת קנ״ ה‬

‫לפ״ק‪.‬‬
‫א ח רי דרך מבוא ה שלום ונ ת תי א ת הברכה על א ד מ ת קודש ה׳‬
‫לאורך י מי ם‪ ,‬ושובע ש מ חו ת א ת פניה ם נעיכ)ות וידעת ם היו ם יו צ אי ם‬

‫ייתכן‪ ,‬כי הוא ח יששכר־בער מזלאטשוב‪ .‬על שליחותו ראה‪ :‬י׳ אלפסי‪ ,‬החסידות‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫תל־אביב ‪ ,1977‬עמי ‪.91‬‬
‫דומה‪ ,‬שיש לקרוא ״ר׳ ישכר־בער מזאסלב״‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫מקוליסק‪ ,‬מנהיג החסידים בארץ־ישראל אחרי מותו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪231‬‬ ‫איגרת ס״א‬

‫בחיפזון לא עת להאריך מפני הנ חי צ ה ובמכתב כללות א חינו אנ״ ש‬

‫מבואר יפה כתרצה לכן י היו דברי מו ע טי ם לפני א ל קי ם; מ חזי ק א ת‬
‫המרובה מ ד ה טובה‪ .‬ידיעה ת ח ל ה מ שלום הארץ ורב שלומי ת״ל‬
‫עם כב׳׳ב וכוע כבוד שד״ר ה מופ ל א הו תי ק מו ״ ה יעקב ב מ״ו אב רה ם‬
‫סג״ל! ו הנ לוי ם א לי ח שלום הגיעו פה עי ה״ ק כ״ד כ סליו לעת ערב‬
‫חנוכה עם כל כתבי הקוד ש ו ה פנ ק סי ם וזהב ה תנופ ה הכל ב שלימות‬
‫אין מ ח סו ר ד ב ה ואתפלל שתיים הו ד א ה לשעבר ותפילה להב א‬
‫ב תו ספ ת מרובה מ ד ה טו ב ה וברכה עד בלי די באר ידי עולה ממדבר‬
‫מ תנ ה טו ב ה יש ל ה ם בבית גנזם גנזו למעלה הי א העולה מעלה‬
‫ו מוריד מוליך ו מבי א רב טוב ו ח ס ד ה׳ מ ל א ה הארץ דעה שופע‬
‫ומשפיע קדו שה וברכה והזכרה במקד ש ה׳ כוננו‪ ,‬יבנו גם ה מ ה מ מנו‬
‫ישלח ה׳ עזרם מקוד ש‪ ,‬תעוז יד ם ותרום י מינ ם‪ ,‬נאדר בקודש‪ ,‬עד‬
‫עדי עד ונצדק בקודש‪ ,‬ואשר שמו במכתב ם כל תפילה וכל ת חינ ה‬
‫לישא בעדם רינה‪ ,‬הן כל ר אי תי ו א ר א ה ק רי תי וא קרא‪ ,‬ל הביא קו ר א‬
‫א ח ר קו ר א אל ה׳ בהזכרה ושם‪ ,‬ז ה דרכי תדיר ו שאינו תדיר י ר א ה‬
‫כל זכורם א ת פני ה׳ לכל אשר שאלתם מעם ה׳ ו הי ה ה׳ מ ב ט חי‬
‫מגודל א ה ב תי א ת כ ם כל היו ם הי א שיח תי אין שיחה אלא תפלה‬
‫ת מידין ו מו ס פין כהלכתן‪ .‬ו הלכ ה למע שה רב הו א כבוד הרב ר חי מ א‬
‫ה א ל קי קדו ש ה מ פו ר ס ם כבוד מ ״ו שניאור ז ל מ ף נ״י למען יכבד‬
‫ה׳ שכבודו הו א כבוד ה מ קו ם ו הי ה כי יבא דבריו א לי ה ם יכ בדו הו‬
‫למהר ע שות דרכיו ומצוא חפציו בכדי למהר שולחו דבר‪ ,‬ו מ ה גם‬
‫כי שליח א ח ד עושה שליחו תו ב ריחוק מ קו ם כל הגבול לבדו באין‬
‫משען ומ שענה ועבר הגבול ונסב הולך וסובב הגלגל חוזר הולך‬
‫ושוב ב אין מנו ח וד אי לבו בל עמו ו שחק ורגז ו אין נ ח ת ^ מ שא״כ‬
‫אי ש על מ קו מו בשלום לכן יראו כל ח כ מי לב ל הני ח דעתו ולקבלו‬
‫בשתי ידי ם ול מהר ויחי ש מ ס ע הו יען וביען שלוחא דרבנן הו א‬
‫כ מו תו ולמען הני ח לו מעצבו ומרוגזו ולמען עידן ועידנין ופלג עידן‬
‫ויוכל ע שוהו לבדר ואשר נשתנו סדרי מכ תבי מ ל סיי ם בדברי מו ס רי ם‬
‫במועצות ודעת‪ ,‬הנ ה ק ד מוניו ת ה תבוננ תי ומעולם לא נצרכה כי רב‬
‫לכם דברי רב חביבא שיחי׳ אשר הליכו ת עולם לו ומעולם לא נתנו‬
‫לכתוב כ״ א מרוב א ה ב תי א לי ה ם לא יכולתי ל ה ת א פ ק מדברים‬

‫‪ 1‬השד״ר הנזכר באיגרת ס׳‪.‬‬

‫‪ 2‬הרבנים הנזכרים אף הם באיגרת ס׳‪.‬‬
‫‪ 3‬מלאדי‪ ,‬מנהיג החסידים ברייסין‪.‬‬
‫‪ 4‬פירושו; בדידותו של השד״ר והחובה לעזור לו)על־פי משלי כ״ג ז׳(‪.‬‬
‫‪ 5‬כלומר‪ ,‬יש להתחשב בזמנו של השליח‪.‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪232‬‬

‫שבלבי כי ב תוונ א דליבאי יתבי‪ «,‬אך ע ת ה אין הז מן גרמא‪ ,‬בעז״ה‬

‫עוד ידי נ טוי ה בעוד חזון למועד עת ל האריך גם א שובה א ר א ה‬
‫להשיב לכל שואל כענין בע״ה על כל דבר ודבר שהגיעני ויגיע וכל‬
‫מבוק שי נפשם ק שורה בנפשי תברכם ס ל ה ד׳ הד ש״ ת ומעתיר בעדם‬
‫מלר׳נ ‪:‬‬
‫נ א ם א ב ר ה ם ב ל א״ א מו ה״ ר אלכסנדר כ״ץ זצללה״ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס״ד‪ ,‬דף ע״א ע״א—ע״ב‪ ,‬סימן שמ׳׳א(‬

‫ס״ב איגרת ר׳ אברהם מ קוליס ק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 59‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחר׳ל‪.‬‬
‫]טבריה‪ ,‬בין ת קנ״ג ל ת קנ״ז[‪.‬‬
‫ה איג ר ת נדפ ס ה בס׳ פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ ה ע״ב — ל״ו ע״ א‬
‫) מ ת חיל ״ א הו בי א חי ורעי בני אל חי״ ; ק ט ע גדול(;‬
‫בס׳ מכ תבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף י״ ד ע״ב — ט ״ז ע״ א‬
‫)כנ״ל(; ובס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ס ״ ט ע״א‪ !.‬בכל ה מ קו מו ת‬
‫‪ ,‬בלא תאריך‪ .‬ק ט ע מן ה איגר ת — עפ״י שתי ה ה ע ת קו ת‬
‫הנ״ל — הביא גם א׳ יערי‪ ,‬אגרות ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.323‬‬
‫יערי )שם‪ ,‬עמ׳ ‪ (550‬סבור‪ ,‬שהאיגרת נכתבה בין ת קנ״ג‬
‫ל ת קנ״ז‪ ,‬״לפי מ קו מ ה ב כ ת״י״ )רוצה לומר‪ ,‬בס׳ חי ב ת‬
‫הארץ(‪ ,‬ו הדע ת נו תנ ת כן‪ ,‬אף־כי עורך הספר הנ״ל לא‬
‫ה קפיד על סדר כרונולוגי ב ה ד פ ס ת האיגרות‪ .‬ר׳ אב ר ה ם‬
‫משבח באיגרת א ת רש״ז מ ל אדי ‪ :‬״ו הנ ה עמכ ם הרב הג׳‬
‫קדוש ה׳ ‪ . . .‬מ׳ שניאור ז ל מן״ וכו׳‪ ,‬ו מכאן‪ ,‬שהאיגר ת‬
‫נכתבה לפני שנתגלע הפירוד ביני ה ם‪ ,‬היינו‪ ,‬לפני שנת‬
‫תקנ״ז‪.‬‬

‫קדי שא נ״ע‪.‬‬ ‫א ג ה ״ ק מהרב כ ה נ א‬

‫א הו ביי א חיי ורעיי אשר כנפשי ראו מ ה חב תכ ם לפני‪ .‬ו שמתי אני א ת‬
‫פני על כל ד רכיה ם ו ע ק בו תי ה ם על מ שכנות הרועים הן על כפים‬

‫‪ 6‬פירושו; הדברים ישובים בחדרי לבי )על־פי בבלי נידה כ׳ ע״ב(‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם מציקים‬
‫^‬ ‫להם‪.‬‬
‫!‬ ‫‪ 1‬צריך להשלים‪ :‬״עד דף ע׳ ע״א״‪.‬‬
‫‪233‬‬ ‫איגרת ס״ב‬

‫ח קו תי על כל פ ר טיה ם ועניניה ם חד שים גם ישנים צפנתי וכולם‬

‫ר שומים אצלי ב ש מו תי ה ם ל תולדו ת ם וכי י הי׳ לה ם דבר בא א לי‬
‫חלי ל ה לי מ חדו ל לה תפלל ו הי׳ לזכרון תמיד‪ .‬גם עתה ח שבתי לטובה‬
‫שלא לכתוב עוד פרטי ה ק בלו ת כת״י^ ממ ש כי נלא תי נשוא ככה‬
‫לעיכובא ובי טול תו״ ת‪ .‬גם ע ת ה הי׳ עלי לטורח גדול ז מן ז מני ם‬
‫טוב א ועיכוב ה שלוח ע״ד שגמרתי הלא טוב לקרו ת מכתב מבוק ש ם‬
‫מלפני ה׳ פעמיי ם ושלש מלבלות ז מן על הכ תי ב ה ו מ ה בצע בכתבי‬
‫בעצמי אין זה א ל א כי היכ א דל ס מכי׳ דעתם כשם שהוא נכתב הו א‬
‫נק׳ הנ ה לז א ת גדולה ה ב ט ח ה ל היו ת עיני פ קי ח א ולבבם א ל ירך‬
‫ל מ ק ר א וד אי צריך לברך אי ש אשר כברכתו בהזכרה ושם לכל חפצם‬
‫הרשום וכן בכל כתבי הי חי די ם ו אג רו תי ה ם א ם א שיב או לא א שיב‬
‫י הי׳ לבו ב טוח שבודאי הכל בכתב עלי א שכיל להתבונן בכל דבר‬
‫דיבור ו ל ר או ת כל ת מונ ה א ח ת דברתי ולא א שנה ואדרבא לכשאפנה‬
‫מן הכ תי ב ה א שנה ואשלש א ת כל חפצם אשר שאלו ש הז מן גרמא‬
‫הי׳ ע ת ה מול ה א ל קי ם כי ידי כבדה לשום א ת כל משא הכ תי ב ה עלי‬
‫כ מ ק ד ם כ״ א א ת מ שא דבר ה׳ ל א מור בהר א ל קי ם י ר א ה צורך ה דיו ט‬
‫וצורך גבוה ויגבה לבם בדרכי ה׳ י חזי ק במעוזם יעשה שלום ‪:‬‬
‫א הו ביי א חיי ורעי בני אל חי‪ .‬חד שי ם גם ישנים הל א ה בינו ת ם‬
‫מו ס דו ת הארץ על מ ה עו מד ת מ ה ה מ צו ה הז א ת ו מ ה טע ם יש בה‬
‫טו ע מי ה חיי ם זכו מ ט ע ם ה מל ך מלכו ש״ע לא נא מר א ל א לעושה‬
‫מעשה ה צדיק שלום‪ .‬ראה ר אי תי מ ה ה מע שה הז ה מעשה ה׳ כי‬
‫נורא הו א ברוב ר ח מיו ו ח ס דיו סו מ ך נופלים וזוקף ק טן וגדול לקשרו‬
‫ולענדו ול א חוז בידו ולעלות להר א ל קי ם חיי ם ו ה חיו ת רצוי ברצי‬
‫כסף תבו אנ ה בהיכל מלך ל הכינו ולסעדו• כי יפול לא יו ט ל כי ה׳‬
‫סו מ ך ידו מיו ם ליו ם ומחוד ש לחודש‪ .‬ו אעפ״י שי ה מ ה מ ה ח כ ה לו‬
‫וי היו ידיו א מונ ה לנטוע שמים ולי סוד ארץ והארץ לעולם עומךת‪.‬‬
‫עמוד ה א מונ ה אבן ה שואב ת ומו שכת חיזו ק ה א מונ ה‪ .‬ו מ ה גם‬
‫ה אי דנ א לי תן ל ף ס מו כין מן ה תו ר ה כ״כ מ ס מ כי עני ף לו ב מ״ע‬
‫ש הז מן גרמא לה תק שר בקשר של קיי מ א בנ קוד ת א ר ה״ ק אבן ש תיה‬
‫ל היו ת מבני עליה אשרי ה מ ח כ ה ויגיע היו ם ליו ם יביע יזרח ויופיע‬
‫מ הר הקוד ש‪ .‬ואשרי ה מ ח כ ה חו ק ולא יעבור לעבודת הקוד ש מו ב ט ח‬
‫לו שיהי׳ ידיו א מונ ה ויושרש בשרשה וידיו תביאנו ו ת טעינו בנטיעה‬

‫‪ 2‬הכוונה לקבלות על סכומי־הכסף שהגיעו בשביל החסידים מחוץ־לארץ‪.‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪ 3‬פירושו‪ :‬לתת לנו היום‪.‬‬
‫־‪ 4‬פירושו‪ :‬סומכים אותו‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪234‬‬

‫של מצו ה וע שיתם ה טו ב והי שר וכל ה מ קיי מ ה מעוני סופר ל קיי מ ה‬

‫מעושר כיר״ א ‪:‬‬
‫ו הנ ה עמכם הרב הג׳ קדוש ה׳ מכובד א ״ א כבוד מ׳ שניאור ז ל מ ף‬
‫משכן קרוי מקד ש ו ה׳ שוכן בציון ה מ צוין אנן מ ה כ א ו אי הו מהתם®‬
‫דעתינו עליכם לעורר עליכם ר ח מי ם מרובים ו ח ס די ם טובי ם אליכ ם‬
‫וי איר ל ה ם וי אירו עיני שכלם בי א ת אור ה ו ט ה ר גברא‪ .‬ובכל אשר‬
‫א מרנו א ליכ ם תשמרו להרגיל א״ ע בסוד ה א מונ ה ל היו ת ניזון מזיו‬
‫השכי׳ ב ה ת ק שרו ת עם כבוד רב חביבי הנז׳ ועמנו‪.‬ז והכל הולך א ח ר‬
‫ה מ ח ש ב ה כי ז ה כל ה אד ם‪ .‬ו מי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו ו ת ק ח‬
‫אזניו שמץ מנ הו‪ .‬או י הי׳ למ שא כבד על כבוד הרב הנ״ל ל ה ת ר או ת‬
‫עמו כפעם בפעם כאשר ההרגל נעשה טבע בלא יועיל ודי לה ם לקבול‬
‫אפי׳ פעם א׳ בשנה ושנתים‪.‬׳ ו מ ר חו ק ה׳ נראה ל ה ם עפ״י ה ת ק שרו ת‬
‫ה מ ח ש ב ה בכל אשר י שאלו מ א תו ית׳‪ .‬ואל יפלא בעיניה ם כי כבוד‬
‫רב חביבי מקרב ל קצ ת ם ו מ ת א ח ד ע מ ה ם ל ה שי א ם עצה ה הוגנ ת לה ם‬
‫כי זו הו א העצה היעוצה לקרב א ת החד שי ם אשר מקרוב יבואו‪.‬‬
‫ו מדל ת העם אשר אינ ם כ״כ בני תורה כי א ״ א בלאו הכי ו ה ח כ מ ה‬
‫מ אין תמצ א ל ה ם א ם לא ע״י הנ הג ה זו בכל המע שי ם הנעשים ת ח ת‬
‫השמש חנוך לנער על פי דרכו ולפי שכלו יהולל איש‪ .‬אבל מי שעבר‬
‫ושנה פרקו או ראה או ידע או שמע לא זו הדרך ולא זו ה או ר כ״ א‬
‫אורח צדי קי ם כאור נוגה ל ה ם וי ר א ה להם‪ .‬ולשומע ינעם בנעימו ת‬
‫בימינו נצח דרכיו דרכי נועם וכל נ תיבו ת שלום ‪:‬‬
‫ז א ת א שיב אל לבי לה שיב מפני הכבוד לכל שואל ומבק ש לשכון‬
‫כבוד ב א ר ה״ ק‪ .‬מודע ה רבה לידע ולהודע א ת הארץ מ ה הי א ארז״ל‬
‫במד׳ שוחר טוב® בפ׳ רצית ה׳ א ר צ ך׳ כו׳ ה ק ב״ ה הופך ו מהפך‬
‫ו מ ס תכ ל ונו תן עיניו ביה עד שרצה א ת מע שיה‪ .‬הנ ה כ מ ה הפוכי ם‬
‫וגלגולים ו מ אורעו ת עידן ועידנין יחלפו על כל מ ב אי הארץ עד כי‬
‫מ תדיר לי׳ בה ורצה א ת א בני ה ו א ת עפרה י חונן ו או ה ב חורבו ת‬
‫שבא״י ‪ ,‬ופת חריבה בהם‪ .‬ולא ל קלי ם המרוץ לא יו ם ולא יו מי ם‬
‫לא חודש ולא שנה כ״ א ברבות ה שנים עד יעברו י מי ה ק לי ט ה‬
‫קו ל ט תו בחיי ם ב מ ק ל ט ישב עולם לפני א ל קי ם כמ״ ש איש ואי ש‬

‫מלאדי‪ ,‬מנהיג החסידים ברייסין‪.‬‬

‫פירושו‪ :‬אנחנו מכאן והוא משם‪.‬‬
‫יחס־החיבה לר׳ שניאור־זלמן מלאדי שמבטא הכותב‪ ,‬ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬מעיד‪,‬‬
‫שאיגרת זו נכתבה לפני שנת תקנ״ז‪ ,‬עת החל הסכסוך בין השניים‪ .‬וראה לעיל‪,‬‬
‫דבריו של היילפרין במבוא לאיגרת זו; כן ראה‪ :‬יערי‪ ,‬אגרות‪ ,‬עמ׳ ‪.550‬‬
‫מדרש תהילים‪ ,‬מזמור פ׳׳ה‪.‬‬
‫על־פי תהילים פ״ה ב׳‪.‬‬
‫‪235‬‬ ‫איגרת ס״ג‬

‫יולד בה ר״ל כל הבא אל הקוד ש צריך מחד ש עיבור ויני ק ה ו ק טנו ת‬

‫וכר עד פנים בפנים י ר א ה פני הארץ ונפשו ק שורה בנפשה‪ “ .‬הנ ה‬
‫כי כן מאך ד א תי ו איי תי תל מידו בידו ב מה שהורגל כל או ״ א לפי‬
‫מ דו תיו לא מתדר לי ב ת חי ל ה בכאן ממ ש דעתו מ טו רפ ת עליו טרוף‬
‫יטרף ב אין פנות אל ה מנו ח ה ואל הנ ח ל ה יעלה ה ש מי ם ירד ת הו מו ת‬
‫כ אני ה ה מ טו ר פ ת בים ו מ טריד א ת א ח רי ם בעניניו ו הנ הגו תיו הי‬
‫תורה ו הי מצו ה מ ה ד הו ה לא הו ה עד י שים ת ה ל ה בארץ ו ה שי״ ת‬
‫מ ר א ה פנים אז י ש קי ט ויניח לו הו א דבר שאין לו קצבה אורך‬
‫הז מן ואיך ו כ מ ה ו מ תי לכ״ א לפי עניניו ולפי מעשיו לפי שורש‬
‫נ שמתו אשר ע״כ הבא לגשת אל הקוד ש פני מ ה יז מין עצמו לכל‬
‫ה א מו ר ויב חין נפשו אשר לו כח לעמוד בכל א ל ה דלא לגזוז אודני׳‬
‫מיני׳!! וישער עצמו שעכ״פ רוב מ דו תיו מ תו קני ם ו הו א ימ שול בם‬
‫אז ילך לבטח דרכו בעצת גדולי העצה אשר ע מ ה ם וה שומע ישכון‬
‫ב ט ח ושאנן‪ .‬ואברהם^! עודנו עומד לפני ה׳ שפתי תפ ת ח פותח א ת‬
‫ידך ומשביע ל ח״ר א מן י א מ ר ה׳ ע״כ ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ‪ ,‬ירושלים תרנ״ז‪ ,‬דף ס״ט ע״א עד דך ע׳ ע״א(‬

‫ס״ג איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬
‫] ‪ [ 60‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫•‬ ‫]טבריה‪ ,‬לפני ת קנ״ז[‪.‬‬
‫פרי הארץ‪ ,‬דף ל״ ה ע״ א וע״ב ) מ ת חי ל ״ו אודיע נ א״‬
‫ו מ סיי ם ״י חזי ק במעוזם יעשה שלום״; בלי ה ת ח ל ה ו סיו ם‬
‫ובלי תאריך(; ובס׳ מכ תבי קדש‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף י״ ד‬
‫ע״ א וע״ב )כנ״ל ; ה סיו ם ‪ :‬״ששון ו ש מ ח ה ישיגו או ר חו ת‬
‫חיי ם כיר״ א״(‪.‬‬
‫ר׳ אב רה ם מדבר באיגרת בשבחו של רש״ז‪ ,‬ו מכ אן‪,‬‬
‫שנכתבה לפני שנת ת קנ״ז‪ .‬ה שווה איגר ת ‪!.59‬‬

‫‪ 10‬אפשר להבחין כאן בוהירות־מה בהטפה לעלות לארץ־ישראל‪.‬‬

‫‪ 11‬פירושו; שלא לחתוך את אוזנו ממנו )על־פי בבלי סנהדרין ק״ו ע׳׳א(‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלא‬
‫יסתכן‪.‬‬
‫‪ 12‬ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬כותב המכתב‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ראה גם; הילמן‪ ,‬איגרת ל״ה‪ ,‬עמ׳ נ״ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪236‬‬

‫ואודיע נא א ת דברי א ת כ ם בפ סו ק כי י הי ה ל ה ם דבר בא א לי וכו׳‪2‬‬

‫כלו מ ק ש ה באו מבעי א לי ה וכן ו שפט תי ם והודע ת׳ מבעיא לי ה‬
‫כולם לשון רבים אבל ה ם ז״ל א מ רו הדבר בא אלי ^ והעניו הו א‬
‫כך כי הנ ה בעצת יתרו נאמר אנ שי חי ל יראי א ל קי ם אנ שי א מ ת‬
‫שונאי בצע^ ופי׳ רש״י ז״ל הצורך לכל אלו ה מ עלו ת ובאנשי א מ ת‬
‫ד ח ק לפרש אבל שרש דבר כללא הו א כי לא יעשה ד׳ א ל קי ם דבר‬
‫כ״ א גלה סו דו א ל עבדיו שכל ה מע שיו ת עוברים בע מק הבכא דרך איז ה‬
‫צדיק שיש לו בו ה ת ק שרו ת ע״ד מי ם ה ת ח תוני׳ בוכי ם גם אנן בעינן‬
‫ל מ הוי קד ם מלכא יען תתאה® גבר ומ שם יפרדו לכן מ ק די ם בר ח מי ם‬
‫דרך או תו צדיק להתברר אל ה א מ ת לשוב אל ה א ח דו ת וז הו ת קונו‬
‫כ מ א חז״ ל ש ה מן הי ה מברר עבד של מי הוא® וכן בן ט׳ לראשון ובן ז׳‬
‫ל אח רון ו כ מו הו רבים להגיע הדבר לשרשה ו ה מן בזכות מ שה‬
‫שנתברר על ידו וז הו שהשיב מ שה ליתרו כי יבא א לי הע ם לדרוש‬
‫א ל קי ם פי׳ כי א ם לי ר א ה שאינם צריכים ל מ שפטי ם רבים מפני שכי‬
‫י הי ה לה ם דבר הדבר בא אלי ו מ מי ל א מתברר ועי״ז ו שפט תי ם‬
‫ו הודע תי ם ו איני צריך לשפוט או ת ם ולהודיע או ת ם כי מ מי ל א נשפט‬
‫וידוע ובכל ז א ת א מ ר יתרו כבד מ מ ך הדבר וכו׳ לכן הצורך גדול‬
‫שי הי ה אנ שי א מ ת כי כל שהוא אי ש א מ ת טפי עדיף על ידו מתברר‬
‫ה א מ ת ו ה א ח דו ת וז הו ו אלה ה מ ש פ טי ם אשר תשים לפניהם® פי׳‬
‫לפני ו ל פני ם' א ל הבירור ו ה א ח דו ת כי ב ל א״ ה ק שה ל הו ל מו א׳ זכ אי‬
‫וא׳ חייב מ ש א״כ בהתברר אל השורש כלם שווים ל טובה ולכך‬
‫נצטוינו על הפשרה ו ה ם דברי המדרש לפ סו ק ו אל ה ה מ ש פטי ם ה ה ״ ד‬
‫ועוז מלך מ שפט א ה ב א ת ה כוננת מי שרים שהיא הפשרה אפי׳ מ שה‬
‫הוצרך לשרי אלפי ם מ או ת ועשירות וכן בדוד עושה מ שפט וצדקה®‬
‫ארז״ל מ שפט לזה ו צדק ה לזה “ ו מי כ מו הו מורה לא כתבתי כל‬

‫על־פי שמות י״ח ט״ז‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פירושו‪ :‬היה צריך לומר ״באו״‪ ,‬בלשון ר בי ם‪ ...‬אלא שחז״ל אמרו ״בא אלי״‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫על־פי שמות י״ח כ״א‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬לצדיק יש התקשרות עם ספירת המלכות‪ .‬גם אנו מבקשים להיות לפני‬ ‫‪5‬‬
‫המלך‪ ,‬כי התחתון וכו׳‪.‬‬
‫בבלי מגילה ט״ז ע״א‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫הכוונה לאישה גרושה‪ ,‬שאינה יכולה להינשא לבעל שני אלא כעבור שלושה‬ ‫‪7‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫שמות כ״א א׳‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫על־פי שמואל ב׳ ח׳ ט״ו‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫פירושו‪ :‬עושים משפט למי שמחזיר ממון‪ ,‬ואילו למי שהוציא מילה מתחת ידו‬ ‫‪10‬‬
‫עושים צדקה )על־פי בבלי סנהדרין ו׳ ע״ב(‪.‬‬
‫‪237‬‬ ‫איגרת ס״ג‬

‫זה רק למען דעת דור דורשיו א ת כל הכבוד אשר עליה ם ולא לתורה‬
‫צריך שכל שחכ מ תו מרובין כר כ מ א מ ר ה ח כ מ ה מ אין ת מצא ה תגלו ת‬
‫מע ט וצריך ל ה תבונן בעצמו לשוב א ליו לבו לדעת א ת ד׳ בכל דרכיו‬
‫ו א ם אין בינה דעת מניף^ ו ח כ מ ת מ ה ל ה ם העתירו נא אל ד׳‬
‫תפילת הביננר^ וגם אני כפיכם לאל להעתיר בעדם כי הנ ה ספרים‬
‫רבים ונכבדים שנתגלו ט ע מי תורה ויר אה כטע ם מן שנתהפך לכל‬
‫ט ע מי ם שבעולם הן כל א ל ה ידע ת ם וגם שמעתם וגם הנ ה נדרש מדרש‬
‫ח כ מי ם ומלכ ם בראשם הו א כבוד רב א ח אי ה מ פו ר סי ם ה א ל קי ם‬
‫כ מ הו׳ שניאור זל מן שיחי׳^! הנ ה דברו א ת ם ת מי ד וודאי נכון הדבר‬
‫מעם ה א ל הי ם שלא לכתוב שום דבור תורה אפי׳ או ת א ח ת פן תרבה‬
‫עליה ם כי רבו כמו רבו חי ד׳ אשר ע מד תי לפני כבוד א ד מו״ ר זצו ק״ ל‪14‬‬
‫הי ה מ ס פי ק לי כל דבור לז מן כביר וכ אז כן ע תה כאלו היו ם נאמר‪.‬‬
‫אבל כ תב תי כל הנ׳ להורו ת לה ם דרך צדי קי ם ילכו בה לטוב להם‪.‬‬
‫וגם כבוד הרב ר חי מ אי הנ״ ל ידיד ד׳ ישכון לבטח חופף עליו כל‬
‫היו ם חבילי׳ טרדין מן בני'אנשא®! נצבים עליו מן בקר עד ערב‬
‫וי תקבצו אליו כל אי ש מצוק ומר נפש ואשר לו נושה שואלין ודורשין‬
‫מ א תו כאשר ישאל אי ש כו׳ בכל דבר ק טן וגדול גם באורי׳ אינ ם‬
‫נ שאלים א ל א למלך גם בנבי אי ם גם ב ח לו מו ת לא כ אלה חל ק יעקב‬
‫ל ה ט רי ח בדברים ק טני ם ורבנן ק שי שאי לא עבדי הכי אפי׳ בצרכי‬
‫רבים בגמ׳ תעני ת מע שה גבי חנן הנ ח ב א הוי משדרא רבנן ינו ק א דבי‬
‫רב וכו׳®! עוד שם אצל רב י הו ד א דבעי רבנן מרב כהנ א שמעי׳ דנעשי׳‬
‫דליפוק ל שוקא ונחזי מ אי ד אי כ א בעלמא ולא היו מודיעי ם בעצמם‬
‫כי היכי דלא לטרדי׳ והרי אין עושין מצות חבילו ת שלא י ת ב טלו‬
‫ברוב׳ כ״ש חבילי ט רדיף! גם בי מי א ד מו״ ר זצוק״ל®! לא ר אי תי‬
‫נוהגין כן באו אליו אנ שי ם בלא שמוש כני ס ה וי צי א ה ו א ם ק ד מו‬
‫וכנסו ל איז ה דבר גדול מ מי ל א מ פ סי קין לתפלה ובכל ז א ת היו נזהרי ם‬
‫איך ו מ ה לאמרו למען לא תכבד עליו וכל ה מע שיו ת שמספרים מפני‬

‫פירושה אם אדם אינו מגיע לבינה — כלומר‪ ,‬אם אינו מסוגל להבין — איך יוכל‬ ‫‪11‬‬
‫י‬ ‫לדעת ?‬
‫בתפילת ״שמונה־עשרה״‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫גם איגרת זו — כמו איגרת ס״ב — מעידה על יחסים תקינים בין ר׳ אברהם‬ ‫‪13‬‬
‫מקוליסק ובין ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ ,‬ומכאן‪ ,‬שהאיגרת נכתבה לפני שנת תקנ׳׳ז‪,‬‬
‫עת פרץ הסכסוך הגדול ביניהם‪.‬‬
‫הכוונה לר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫פירושו‪ :‬מוקף חבילות של צרות בני־אדם‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪.‬‬ ‫בבלי תענית‪,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫חבילות טרדות‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪238‬‬

‫שנתקבצו י ח ד דרך ספור הנ ד מ ה בעיניה ם שהי׳ ת מי דין כפעם בפעם‬

‫אנכי היודע ועד שלא הי ה כ״ א ב א ק ר אי פעם בשנה או ב ש מי ט ה‬
‫ולא מע שה בכל יו ם כי לא נביא היו ם יק ר א רו א ה מ ה למעלה מ ה‬
‫ל מ ט ה בטרד׳ עניני שונים מכלה י מי ם ו מכלה ז מני ם הי תורה והל‬
‫י ר א ה מ מ ״נ מי ז ה האי ש ירא ד׳ שומע בקול עבדו אשר הלך א ליו‬
‫א ם לדבר י ר א ה הלך נוגה לו ו א ם לדבר הרשות ש הי ה לו לבטוח‬
‫בד׳ ולא ב טח וי ר א ת שדי יעזוב ה מ עו ל ה לכל כי ב או רי ת א מ תנ הג‬
‫עלמא®! ו תכלי ת תורה תשובה הרי שבתשובה וי ר א ה מ תנ הג העולם‬
‫והכל בידי י ר א ת שמים וע תה בני שמור רגליך באשר תלך אל בי ת‬
‫כבוד הרב חביבי הנז״ל שיחי׳ וקרוב לשמוע דברי א ל קי ם חיי ם‬
‫וי ר א ת שמים גם אנכי חלי ל ה לי מ חדו ל להתפלל אל ד׳ ל ה טו ת‬
‫לבבם כ״ א ליר אה ותדעו ל הז ה ר עוד ויכלת ם עמוד גם א ת ם גם‬
‫מור ם בראשם ששון ו ש מ ח ה ישיגו או ר חו ת חיי ם כיר״א ‪:‬‬

‫)מתוך‪ :‬מכתבי קדש למנחם־מנדל מוויטעבסק‪ ,‬לבוב תרכ״ג‪ ,‬דף י״ד ע״א—ע״ב(‬

‫ס״ד איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬

‫אל ר' שניאור־זלמן מלאדי‬
‫] ‪ [ 61‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק לר׳ שניאור־זלמן מל אדי‪.‬‬
‫] טב רי ה[‪ ,‬תקנ״ז‪.‬‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ע׳ — ע״ א ; לק ו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב ל״ז‪.‬‬

‫■‬ ‫‪/‬‬ ‫■‬ ‫׳‬ ‫'‬

‫אגר ת מ א ד״ מו ר פ הן צדק להדב מוהר״ שז! בש׳ ת ק״נז ‪:‬‬

‫א הו׳ א חי בטרם ת חיל האר״ ש פי מגיד וחוזר ומגיד‪ .‬ו אעיד ה בי‬
‫א ת א ל קי ה ש מי ם ו א ל קי הארץ‪ .‬כי מעול ם חפצ תי צדקו‪ .‬ולבי לא‬
‫זז מחבבו אף חובב ב תוונא דלבאי‪ .‬ככחי אז ככחי עתה‪ .‬מי ם רבים‬
‫לא יוכלו לכבות א ת ה א ה ב ה‪ .‬ו א ב ר״ ה ם עודנו עומד לפני ד׳ פ תח‬
‫שער ה שמי׳ בצלותא ובעותא‪ .‬י ה א רעוא דתרום רישא אכול א כרכא‪.‬‬
‫ויגדיל תורה ויאדיר‪ .‬ואול ם חי אני‪ ,‬ו מי יתך ובית אל י מ צ אנו ושם‬

‫‪ 19‬פירושו‪ :‬העולם נוהג לפי התורה‪.‬‬

‫‪ 1‬ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ .‬מכתב זה הוא אות ראשון לפולמוס החריף שהתעורר בין‬
‫שני האישים על שני נושאים עיקריים‪) :‬א( הדרך החדשה שעיצב ר׳ שניאור־זלמן —‬
‫‪.‬‬ ‫דרכה של חסידות חב׳׳ד; )ב( הנהגת החסידים בחוץ־לאךץ‪.‬‬
‫‪239‬‬ ‫איגרת ס״ד‬

‫אדבר בו; נכבדות מדובר בו בדברים שבלב לעילוי כבודו ית׳׳ש‪,‬‬

‫ו אל מ ל א מ שום קדו ש ת הארץ וחלי ש ת כ חי לבי ברשותי בעז״ה ל היו ת‬
‫מ מ צי א נפשי לגבי׳ דמר‪ ,‬ונר אהו עין בעין לרוות צ מ אי ו ל מל או ת‬
‫חפצי ב או מר ודברי׳ בכל הצורך‪ ,‬ו הן ע ת ה גבה טורא‪ ,‬ורב ה מ ר ח ק‬
‫בינינו‪ ,‬ודברים לכתבא הו א ד א תי ף בכל הדברים יגעים לא יוכל‬
‫הפה לדבר והלבלר ב קו ל מו סו והדברים ע תי קי ם ו מילי לא מי מ ס רן‬
‫לשלוח‪ ,‬כי א חר כוונת הלב הן הן הדברים ו אינן ני קנין ב א מי ר ה‬
‫כ״ א חרש קופץ‪ ,‬ונרמז רמז מן ה תו ר ה בזה שאין בו רשות להפ ה‬
‫לדבר והלב לחשוב‪ ,‬אשר ע״כ ח שבתי דרכי וא שיבה ידי למופי יפה‬
‫ש תי קה‪ ,‬ו ל ה תיי ח ד ולה תק שר עמו ב מ קו ם חיו תו‪ ,‬ולהמ שיך אליו‬
‫אור פני מלך חיי ם‪ ,‬ל א סו קי ש מע ת ת א אלי ב א דהלכתא^ הליכו ת‬
‫עולם ו מלו או‪ ,‬ו א ח רי שובי נ ח מ תי‪ ,‬ח ם לבי בקרבי‪ ,‬ח מו תי ראי תי‬
‫אור פניו ד מו ת דיו קנו הרהיבני ברשפי אש שלהבת וגו׳ מי ם רבי׳‬
‫לא יוכלו לכבות א ת ה א ה ב ה‪ .‬ואדבר איז ה דברי׳ ה הכ ר חיי ם‪ .‬אפ ס‬
‫קצהו‪ .‬ז כ א ה מ אן ד מ מלל על או דנ א ד שמעי׳^ א הו׳ א חי לקול‬
‫ה ש מוע ה מכל ב אי הארץ מקרוב‪ ,‬י ר אי ד׳ ה ק טני׳ עם הגדולי׳‪ .‬קול‬
‫בר מה נשמע ב קולי קו לו ת מכל פרישת העיבור ב מדינ ת ם ^ וגודל‬
‫חילול ה שם א פי׳ בין ה או מו ת‪ ,‬לשמוע ז א ת נבהל תי מ ראו ת‪ ,‬נבהל תי‬
‫מ שמוע אוזן ד אב ה נפשנו‪ ,‬צר לי מ אוד‪ ,‬ו מיו ם ב א ה ה ש מועה מ מ ח צי ת‬
‫בנ״י אשר חצו ויחצו א ח ת הנ ה ואחת■ הנה‪ ,‬בדבר שבממון כ״ א‬
‫בפ״ע‪ .‬תיו ה א ק א חזינא‪ ®.‬אז א מ ר תי מ אי מ ח צי ת א דא פלוגתא‪.‬ז‬
‫ו ב מ ח לו ק ת הי א שנויי׳‪ .‬ואף גם ז א ת ד ק ד ק תי בכל האגרת ה שלוחה‬
‫אלי משם‪ ,‬מ מ כ תב ם ניכר אשר ירדו עשר מעלות אחורנית® וכשאני‬
‫לעצמי לא מ צ א תי לי קור ת רוח מ מ ה דעייל כ ת״ ה ב ח מ ה דנרתקה‪.‬‬
‫ד היינו להלביש דברי ה ר ה״ ק ממעזריטש® שהן ה מ ה דברי ה ר ה״ ק‬
‫הבע ש״ט בתוך דברי קדוש ה א ר״י ז״ל‪ .‬הגם שהגם שהכל הולך אל‬
‫מ קו ם א׳‪ ,‬לשון תורה לחוד ולשון ח כ מי׳ לחוד‪ ,‬ובפרט מפני ה ס כנ ה‬
‫שבעוה״ר שהגשם יורד ונוקב ולא אכשור דרא‪ ,‬אשר ע״כ ותבחר‬

‫פירושו‪ :‬ודברים לכתוב הוא שיבוא‪ ,‬כלומר‪ ,‬צריך לכתוב את הדברים‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫פירושו‪ :‬לסכם את הסוגיה על־פי ההלכה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו‪ :‬אשרי המדבר אל אוזניים שומעות )על־פי הזוהר‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬דף קפ״ו ע״ב(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ארגון החסידים ברייסין על־ידי ר׳ שניאור־זלמן עורר מחלוקת קשה ופולמוסים‬ ‫‪5‬‬
‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫חריפים‪ .‬ראה‪ :‬דובנוב‪ ,‬תולדות החסידות‪ ,‬עמ׳ ‪.241—225‬‬
‫פירושו‪ :‬אני רואה תמיהה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני תמה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו‪ :‬מה המחצית? זו מחלוקת‪ ,‬פלוגתא‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא רואה בהשקפותיו של ר׳ שניאור־זלמן נסיגה לאחור‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫המגיד ר׳ דב־בער‪ ,‬תלמיד הבעש״ט ורבם של ר׳ אברהם מקוליסק ור׳ שניאור־זלמן‬ ‫‪9‬‬
‫מלאדי‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪240‬‬

‫לשון ערומי׳ ו מ מי ל א א תגליין להבינו דרכי הי ר א ה והאהבה‪.‬ט‪1‬‬

‫לזכך הגוף מ ה מ דו ת ש ת היינ ה בלתי לד׳ לבדו‪ ,‬ויש לי הרבה לרצות‬
‫בזה עד אין קץ וסוף מ ה שיוכל לצא ת מז ה‪ ,‬ולא ני תן לכתוב ורואה‬
‫אני א ת הנולד מז ה ח״ו‪ ,‬ו ק א חזינ א לספר הבינוני׳^^ שהדפיס כת״ר‪,‬‬
‫ולא מ צ א תי בו תועל ת כ״כ להצל ת נפשות‪ ,‬כי ה מ ה מ לו מדי׳ ברוב‬
‫עצות במצות אנ שי׳ מ לו מ ד ה גמרא גמור ז מו ר ת א ת הי׳ ק שה ע תי ק א‪12,‬‬
‫ולפי דרך ה מ ק ב לי׳ שי ספיק ל ה ם ניצוץ א׳ ו הו א מ ת ח ל ק לכ מ ה‬
‫טעמי׳^^ כי כך הו א דרכה של תורה וריבוי ה ש מן בנר הו א ח״ו‬
‫סב ה לכבותו ויצרו של אד ם מתגבר עליו בכ״י יביע או מ ר ראה ז ה‬
‫דבר חדש הו א ב ח כ מ ה ובתבונה ובדעת^‪ 1‬ו ח סר לב הו א בבל יבין‬
‫כ מ א מר א לי הו ז״ל בינה לבא ובה הלב מבין וקורא אני עליה׳ ל מ ה‬
‫זה מ חי ר ביד כסיל ל קנו ת ח כ מ ה ולב אין “ וכך הי׳ מנהג רבותינו‬
‫היו נשמרי׳ ונזהרי׳ מ או ד בדבריה׳ שלא לה שמיע לרוב ה ח סי די׳‬
‫ורובם ככולם‪ ,‬כ״ א בדרך מו ס ר ו ל ה כני ס ם בברית א מונ ת חכ מי׳‪.‬‬
‫ודיבור של תורה קב ונ קי ו ה מו ע ט מ חזי ק א ת המרובה‪ ,‬והברכה‬
‫מצוי׳ ב או תו דיבור אור הגנוז ויאר לו כ מ א מ ר ת ד״ א כל מי שיראת‬
‫ד׳ בלבו כל ה תו ר ה וכל ה ח כ מ ה בלבו ולא א כ ח ד מ א חי חביבי א ת אשר‬
‫בלבבי‪ “ .‬מ תיי ר א אני כי מריבוי ה ח סי די׳ או לי הו א ח״ו עצת‬
‫ה ס ט ״ א לאבד הבר בתוך ה תבן ר״ל‪ ,‬כי בני עליי׳ ה מ ה מוע טי׳ א ח ד‬
‫בעיר ושנים במ שפחה ובפרט בזמני ם אלו כי גבר השקר ל מאוד‪.‬‬
‫ו מ ת ע טפי׳ ב טלי ת שאינו שלהם בדברי גדולות ונפלאות רזי דרזין‬
‫ו מ שוקעי ם בכל מיני ת או ת ו מ דו ת רעות‪ .‬כאשר ר אי תי מקרוב מ ב אי‬
‫הארץ מארבע פינות ו מי שאמר לעולמו די כו׳‪ “ .‬אשר ע״כ ד׳ עמך‬
‫גבור חיל חז ק ו ה ת חז ק בעד עמינו אל ז ה יביט אל רוח נכ אה לב‬
‫נשבר שפל מארץ ל ה חיו תו מ איז ה ניצוץ אור ה חיי ם דבר וחצי דבר‬
‫ומתברך במעיו‪ ,‬וי הי׳ הדבר ה הו א ס מוי מן העין ועל הכלל ח סי די׳‬
‫די ל ה ם ב א מונ ת ח כ מי׳ ושיכירו חסרונם‪ “ .‬ו ח ס אנכי על זרעי׳ דאב א‬

‫כלומר‪ ,‬אין הוא מקבל את דרך פרשנותו של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫הכוונה לספר התניא‪ ,‬שנקרא גם ״ספרן של בינונים״‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫פירושו‪ :‬מקובל עלינו)על־פי שבת‪ .‬קי״ג ע״א ויומא כ״ט ע״א(‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫הכוונה לדברי תורה‪ ,‬המתפזרים לכמה עברים כמו ניצוצות‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫שלושת היסודות של חסידות חב״ד‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫כלומר‪ ,‬אינו מבין‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫כלומר‪ ,‬אומר לך דברים כדרבנות‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫הוא יאמר לצרותינו די‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫מובעת כאן התנגדות להפצת תורתו של ר׳ שניאותזלמן בקרב המוני החסידים‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪‘241‬‬ ‫איגרת ס״ד‬

‫לאשר כת״ר הכני ס או תו‬ ‫ה ״ ה בנו המופלג הוו תי ק מו ה׳ דוב‬

‫בנ סיון גדול כאני׳ בלב י ם שצריך פר קליטיו גדולי׳ להנצל מ מ צוד ת‬
‫הג או ה והגדלו ת שאפי׳ ר׳ א בו הו ]אצלנו אי׳ רב‪ .‬ה מ סד ר[ כי הוי‬
‫ק א חזי א מ בו ה א דספרא אבתרי׳ א מ ר א ם יעלה ל שמים גו׳) סנ ה ד רין‬
‫ז׳ ב׳( וכל גדולי הדור שהיו בזמננו ז ה נצטערו מ אוד על פר סומ ם‬
‫ובפרט מורי ה ר ה״ ק‪ ,‬מו ״ ה מנ ח ם מענדיל נ״ע קוד ם ה ס ת ל קו תו‬
‫נצטער הרבה מ או ד על פרסומוס^ וממ ש תלש שער ראשו ע״ז וכת״ר‬
‫ה כני ס בנו בזה‪ .‬ו הו א ‪,‬עדיין רך בשנים וכלי מ ל ח מ ה אין לו ו אי׳‬
‫רח מי ה א ב על הבן‪ .‬וכ״ש א ח רי׳ ק טני ה אי כו ת ורבי ה כ מו ת אשר‬
‫בכל עיר ועיר ה מ ה אשר נ קר או ראשי מניני ם ללמד ם ס׳ הבינוני׳‪.‬‬
‫חוששני עליה׳ לנצח לא ■יראו אור בהיר ב ש ח קי ם ה א מ ת והיו שר‬
‫כתבתי לאחי^^ שיעמוד אי ש א׳ בעזרו ל ה ק ל מעליו איז ה דבר כוונתי‬
‫הי ת ה שיהי׳ ה אי ש ה הו א ז קן ורגיל ומכיר ערכו ושלא ידבר כ״ א‬
‫דברים פשוטי׳‪ .‬ועכ״ז י שים עינו ולבו שלא ירום ויגבה לבו ח״ו‪.‬‬
‫ו מדי דברי ה מו מעי‪ .‬כי הי׳ מרגלא בפומי׳‪ 22‬דהרב ז״ ל ו אנ א אבתרי׳‪23‬‬
‫על אנ״ ש ד מדינ ת רייסין שירגילו או ת ם ושיכירו מעט ערכם ופ חי תו ת ם‪.‬‬
‫ו ק טנו ת נפשם בעיניה׳ ו ח ט א ת ם נגדם ת מי ד זבחי א ל קי׳ רוח נשברה‬
‫ושלא ילכו בגדולות ובנפלאות‪ .‬כאשר ר אי תי בי מי חרפי ח סי ד בן‬
‫שנה או שנתים רבי י תקרי‪ .‬וע תה רואה אני שבמדינתכם רבתה‬
‫ה מ ס פ ח ת הז א ת ביותר ואנכי ה רו א ה ב חינו ת שונות ה מ ס ת ע פו ת‬
‫מזה‪ .‬ה ר ח מן יצילנו‪ .‬ו מי יודע מ ה ילד יו ם ודין גרמא^^ לכת״ר כי‬
‫מעול ם הי׳ נחבא א ל הכלי׳ ו הי׳ חושך א״ ע ובורח מן הגדול ה‬
‫ובעבור ז ה לא שת לבו ללמוד סדר נ שי או ת מפי הגדולי׳ ז״ל‪ 25.‬ו מ ש״ ה‬
‫מ ל אני לבי להודיע קו שט דברי א מ ת כפי שקבלתי מרבותי ו הן ע ת ה‬
‫י אזור כגבור חלציו ו מיני ו מיני׳ ת ס תיי ם מי ל ת א יפה שעה א׳ קודם‪.‬‬
‫פן תרבה ה מ ס פ ח ת נפלה לא תו סי ף קו ם ח״ו‪ .‬ו הי׳ ח״ו מעוו ת לא‬
‫יוכלו ל ת קון ו אל י הי׳ דבר ז ה קל בעיני כ ת״ר כי ע מד תי עליו לא‬
‫יו ם ולא יו מי ם ולא עשור‪ .‬ז א ת ח ק רנו ה ו אני הנני כותב אגרת לכל‬
‫ה מ דינ ה ב תוקף יד ד׳ ה חז ק ה ע״ד ה א מ ת וה שלום ו מ ה ר אוי שכת״ר‬

‫בנו של ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬ ‫?‪1‬‬

‫ח אברהם מביא כאן לעזרתו את ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫־‬ ‫ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫פירושו‪ :‬רגיל‬ ‫‪22‬‬
‫‪:‬‬ ‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק אחריו‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫פירושו‪ :‬וזה שגרם‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫הכוונה למוריהם המשותפים‪ ,‬ובייחוד לר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק והמגיד ר׳ דב־‬ ‫‪25‬‬
‫בער ממזריץ׳‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪242‬‬

‫מ מני י ר א ה וכן יעשה בכדי שיהיו דברינו בסגנון א׳ עולים ולד׳‬

‫הי שועה ו א ח ל ה נא פני א חי חביבי ל הנ היג א ת הצ אן כרועה נ א מן‬
‫ב א ה ב ה ו א חו ה ו ח מ ל ה ו חנינה‪ .‬וימ שכם בחבלי עבותות ה א ה ב ה כי‬
‫אנן בחביבו ת א תלי א מילתא‪ ^^.‬ושלא ל ה תנ הג ע״פ דיני ם ומ שפטי׳‬
‫כי לא חרבה ירושלים א ל א על מ ה שהעמידו דבריה׳ על ד״ ת )ב״מ‬
‫ל׳ ב׳( וכש״כ ו ק ״ו בדבר שדן דין לעצמו‪ .‬ולאו מ ד ת ח סי דו ת הוא‪.‬‬
‫ומעולם לא ר אי תי ולא שמעתי מרבותי שנהגו כן כ״ א ע״י תו כ ח ת‬
‫מגולה ו א ה ב ה מ סו ת ר ת שמאל דו ח ה וי מין מקרבת‪ .‬נפלא תי על‬
‫ה מ ר א ה אשר כ ת״ר ה ר חי ק ל א הו׳ כנפשי מעול ם ה מופ ל א הוו תי ק‬
‫ו ת מי ם מו ״ ה א ה רן הק טף^ א שר הי׳ מקורב אליו ב א מ ת ו ת מי ם‪.‬‬
‫ומדוע ה ר חי ק או תו כ״כ'‪ .‬ו מ ה שעבר עבר ועל להבא מו ב ט חני בו ית׳‬
‫וברח מנו תו של כ ת״ר א ם לי ולקולי ישמע כא מור ומפורש‪ .‬וישמע‬
‫חכ ם ויו סי ף ל ק ח לקרב א ת ידיד ד׳ הרב הז קן נשוא פנים מו ״ ה‬
‫א ה רן הלוי מוויטעפסק®^ כי ז ה הו א כבודו י ת׳ ל ה חזי קו ולהח שיבו‬
‫כבראשונה‪ ,‬כי העול ם מכירי׳ או תו מנעוריו עובד ד׳ ב א מ ת וב ת מי׳‬
‫ו אין לך ח ה״ ש גדול מז ה בה שפלת אד ם כמותו‪ .‬אשר ע״כ למען קידו ש‬
‫ד׳ לשלוח א ח ריו ולדבר על לבו ב א מ ת ובאהבה‪ .‬ואל ישמע א חי‬
‫לעצת נערים כי בנין נערים ס תי רה‪ .‬ובפרט ב מדינ ת היוף== ש מ א מיני׳‬
‫ה שקר בתנועת ה א מ ת‪ .‬ומורי הרה״ק‪°‬״= ג״כ רוח ד׳ דיבר בו שכ׳‪31‬‬
‫לאנ״ ש ד מדינ תנו שיזהרו מ או ד שלא יתערבו בגוים ולא ילמדו לשונם‬
‫לשון שקר‪ .‬א הו׳ א חי נדרשתי לאשר לא שאלוני כי ה א ה ב ה מ ק ל ק ל ת‬
‫השורה ו מ ה ר אוי שכת״ר י תן דעתו לכל אשר א מ ר תי‪ .‬כי בעז״ ה‬
‫הרבה ל מד תי מרבותי גדולה שמושה‪ ,‬ששמשתי כל י מי גדלתי בין‬
‫ה ח כ מי׳ ו מ אוי ר א ד א״י ק א רבינא‪^.‬״ כדי הו א כת״ר שישמעני‪ .‬ו ה ש״י ת‬
‫הו א פלא יועץ‪ .‬ועצת ד׳ מ מ קו ם קדו ש ‪/ :‬‬
‫נ או ם א כ ר ה ם ב א״ א מ׳ אלכסנדר ‪ 3‬״ץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״ז‪ ,‬דף ל״ט ע״ב‬
‫עד דף מ׳ ע״ב(‬

‫הדבר תלוי בחביבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬ר׳ אברהם מבקש להמשיך בדרך נוקשה פחות‪.‬‬ ‫‪26‬‬
‫היה ממקורביו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪ ,‬ור׳ שניאור־זלמן מלאדי הרחיק אותו;‬ ‫‪27‬‬
‫‪.‬‬ ‫וראה; יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־שראל‪ ,‬עמ׳ ‪ ,614‬הערה ‪.12‬‬
‫מכאן עולה‪ ,‬שר׳ שניאור־זלמן החליף את יועציו ואת עוזריו באנשים קרובים לו‪,‬‬ ‫‪28‬‬
‫וכך פחתה עוד יותר השפעתו של ר׳ אברהם מקוליסק על החסידים בחוץ־לארץ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫הכוונה לרוסיה‪.‬‬ ‫‪29‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪.‬‬ ‫שכתב‪. .‬‬ ‫‪31‬‬
‫פירושו; אני גדל‪.‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪243‬‬ ‫איגרת ס״ה‬

‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬ ‫ס״ה‬

‫אל חסידים בחוץ״לארץ‬
‫] ‪ [ 62‬ר׳ א ב ר ה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫] טב רי ה[; תקנ״ז‪.‬‬
‫בינת מ שה ל מ ה ר״ ם מקוזיניץ; ק ר א ק א ת ר מ״ט‪ ,‬דף מ ״ז —‬
‫מ ״ ח ‪ ,‬ס׳ קבוצ ת יעקב לר׳ יעקב בר׳ מ שולם נתן מרגליות‪,‬‬
‫ברדיטשוב ‪=) 1896‬פרעמי שלא תרנ״ז(; דף ס״ ב ע״ב ;‬
‫ל קו טי א מרי ם‪ ,‬מכ תב ל״ח‪.‬‬

‫אג ״ ה ק מ א ד״ מו ר ב הן א ל עליון מו ״ ה אב רה ם נ״ע מש׳ ת קנ״ז ‪:‬‬

‫א הו ביי א חי! ורעי בני אל חי‪ .‬אל א ח ד אב א ח ד לכולם‪ .‬מ קו ם א ח ד‬
‫הפ שוט נתפ שטו כולם‪ .‬בכלי׳ מכלי ם שוני׳ ובהפשט המלבוש ישאר‬
‫הפ שוט א ח ד א חוז בחבלי עבו תו ת ה א ה ב ה ולמען ה א חו ה וריעות‬
‫אדברה נא‪ .‬ה או מנ ם הל א כבר כתבתי שלשים שלא אכ תו ב עוד‬
‫להבין ולהורות‪ .‬רק ב ה אי שתא ר אי תי ד מעו ת הע שוקי׳ ו ת ל מי די ה׳‬
‫מגדולי ה צדי קי׳ אשר לא שמשו כל צרכן ולא נזהרו בגחלתן ונכוו‬
‫שריפה גדולה שריפת הנפש והגוף קיי ם‪ 2.‬ובעוה״ר תועי ם מדברי‬
‫א ל קי׳ חיים‪ .‬כל א ח ד ל ק ח עצמו לצד א ח ר נעו מ עגלו תיה׳ לא ידעו‬
‫הבין דברי רבן ב אין מבין כי מפני הרעה אשר בלבם נ א ס פו ונטבעו‬
‫בעו מק א‪ .‬אזיל חיוור א ו א תי סו מ ק א יעלו שמים במח שבות ם ו ב א מ ת‬
‫ירדו ת הו מו ת ועל אלו א מ רו מ תריעין מיד בצעקה גדולה ומרת נפש‬
‫ווי ווי כולי ה אי ואולי כי נגע עד הנפש‪ .‬אשר ע״כ חרדתי עליה׳ א ת‬
‫כל ה חרד ה הז א ת פן ו אולי ח ״ו ת ק ר אנ ה או ת ם כאלה‪ .‬לבנות מגדל‬
‫בשכל נבדל פן י פ ת ה לבבכם ו ס ר ת ם מכוונת ה א מונ ה ו ה א מ ת‪ .‬שכל‬
‫הדברי׳ הנוגעים ברומו ש״ע הכל ל מ קו ם א׳ הולך הו א הסובב אל‬
‫נ קוד ה א ח ת הן יר א ת ד׳ הי א ח כ מ ה‪ .‬מ ש א״כ איפכא לא ל חכ מי׳ לח ם‬
‫שהוא עיקר הי ר א ה ו ה א מונ ה‪ .‬כי הי ר א ה הי א פני מיו ת ו תוכניו ת‬
‫נ קוד ה שכל הגלגל הסובב חוזר עלי׳ וכל ה עו ל מו ת נבנו עלי׳ הו א השכל‬
‫הרא שון ו הו א ה א ח רון‪ .‬ו ל היו ת הנ קו ד ה הז א ת שלא לזוז מ מנ ה צוונו‬
‫ד׳ הלכה למע שה ע״פ ה תור ה א מונ ת ח כ מי ם בל תסור מ א מונ ה אז‬
‫תצליח ותשכיל ותורך נור או ת י מינ ה‪ .‬מ ש א״כ ה תו ר ה וה שכליים‬
‫לבדם מבלי י ר א ה קו ד מ ת ה מ ה נבדלים‪ .‬כלים ו מכלי ם הבעלי׳ כי‬
‫נ קוד ת הי ר א ה הי א סוף ה מע ש ה במח שבה תחלה‪ .‬עולים ויורדי ם בה‬

‫־‬ ‫החסידים בחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הכוונה לר׳ שניאור־זלמן מלאדי ולחסידות חב״ד‪ .‬לפנינו המשך הפולמוס‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪244‬‬

‫מקור הברכו ת וטוב הגנוז‪ .‬מ ש א״ב בנין השכל לבדו בלי י ר א ה קו ד מ ת‬
‫ה סוב ב ה ע מו ק ע מו ק מי ימצא‪ .‬אע״פ שכולו טוב דינין מתעריו כי‬
‫ה תפ שטו ת השכל ל אין קץ שם לחושך נחשך כידוע‪ .‬אשר ע״כ לא‬
‫נהירין לי שבילין דרקיע שנדפסח ו הנני בכתובי׳ מקדו שי עליון נבג״מ‬
‫שכל דבריה׳ כגחלי אש עו מדי ם ברומו ש״ע ולאו כל מו ח א סביל דא‬
‫הד א הו א דכתיב לבעלי נ שמה קדו שה‪ .‬או להעובדי ם מ א ה ב ה אשר‬
‫כבר יצ או מן הטבע כי לא כל הרוצה לי טול א ת השם י טול טל של‬
‫ת חיי׳ ו חיי ם שאם לא זכה נעשה לו ס ם ה מו ת ו הן עתה יד הכל‬
‫מ מ ש מ שין בת שמי שי קדו שה לתורה ול תעודה ולעשות ל ה ם כוונות כי‬
‫יפול הנופל מ מנ ה שאם לא זכה מ ס ת כן ו מי י א מ ר זכי תי ללבי טה ר תי‪.‬‬
‫אל בינתו השען ח״ו‪ .‬כי ה שכל נבזה לפי זיכוך ה חו מ ר והנפש‪ .‬וכפי‬
‫מ ה שהוא מוכן כן מושך א ת השכל אליו‪ .‬מ ש א״כ ה א מונ ה ו הי ר א ה‬
‫מזככו ת ה חו מ ר ו מ ט ה רו ת א ת הנפש ל ה אי ר בנר מצו ה ותורה אור‬
‫עולם ואוצר ד׳ יבוא‪ .‬הנ ה לדעתי היי תי מקבץ כל ס פ ה ״ ק ה מפוזרי ם‬
‫בידי ה מ ת חי לי ם וי היו גנוזים ת״י^ זכי הנפש‪ .‬ו מ ה ם יל מדו ה מ ת חי לי ם‬
‫מע ט מע ט לפי שכלם א ח ר הכנה דרבה מ ד אג ה פן תרבה עליה ם חיו ת‬
‫השכל מח שב ת הגוף שאינו מן ה מוכן לקבל וממ שיך א ת השכל א ח ריו‬
‫ה חו צ ה ח״ו‪ .‬אשר כל ב אי׳ לא ישובון רח״ל‪ .‬ו הנ ה אנכי ורעי ב היו תנו‬
‫אצל א ד מו״ ר ה ר ה״ מ ממעזריט ש נ״ע היינו מ ס ת פ קי ם בדבר א׳ ז מן‬
‫רב כ״ א לא באנו לשמוע אלא דיבור א׳ זה דיינו‪ .‬ו היינו שומרים‬
‫או תו בקדו שה ו ב ט ה ר ה עד עת בא דיבור שנית‪ .‬כמ ש״כ )משלי כ״ ה‬
‫ט״ז( דבש מ צ א ת אכול דיך פן וגו׳ ו מ א מר חז״ ל )ברכות ל״ב ב׳( מ תוך‬
‫ש ח סידי ם היו תור תן מ ש ת מר ת שהיו שומרים א ת הדבר כי לא היו‬
‫תורתן א מונ תן א ל א רשב״י וחבריו והרבה עשו כו׳ ולא עלתה בידם‬
‫)ברכות ל״ ה ב׳( כללא ד מי ל ת א עיקר ה א מונ ה ו הי ר א ה הו א מקור‬
‫הברכות ו ה טו ב הגנוז וכל ה שכליים ו מ קור ה שכליים הו א מקור הדינין‬
‫רח״ל לכן שומר נפשו י ר ח ק מ ה ם‪ .‬א הו ביי א חי ורעי הנ ה מ ל א תי‬
‫מילין ה צי ק תני רוח בטני אל מ לי כל הי מי ם דיו אין די באר למלת עט‬
‫סופר ואר״ש‪ .‬עד הלו ם ר אי תי א ח רי רואי חד שי ם מקרוב באו לשכון‬
‫כבוד בארצנו ו הן ה מ ה ה מ פו ר ס מי ם ב מ קו מ ם ו מ חזי קי ם בעצמם כי‬
‫אנ שי מופ ת ה מ ה ו ח כ מי ם ה ם בעיניהם‪ .‬ומ שתמ שין בבת קול דברי‬
‫א ל קי ם חיי ם תולין עצמם ב אילן גדול ה א ר״י ז״ל וריב״ש ז״ל‪“5.‬‬
‫ו מ ת ע טפי ם ב ט לי ת ש אינה שלהם בעלי רא תן שרץ ב מו ח ם בונין ב תי ם‬

‫‪ 3‬הכוונה לספרי הקבלה שנדפסו‪ ,‬כגון הזוהר וכתבי האר״י‪.‬‬

‫‪ 4‬פירושו; יהיו שמורים אצל האנשים הראויים ללמדם‪ ,‬ולא יגיעו לידי כל אדם‪.‬‬
‫‪ 5‬זו התקפה חריפה על ר׳ שניאור־זלמן מלאדי ועל דרכו‪.‬‬
‫‪24S‬‬ ‫איגרת ס״ה‬

‫על י סו ד רעוע לא ידעו ולא יבינו בח שיכה י ת ה לכו וביראת ד׳ מ א סו‬

‫ו ח כ מ ת מ ה ל ה ם ו מח שב ת ם ניכרת מ תוך מע שיה ם מעשים אשר לא‬
‫יעשו‪ .‬ובעזרה״ש ארץ ישראל ט הו ר ה ו מ קוו א ת ה ט הו ר ה‪ .‬מ קי א ה‬
‫וגועלת גיעולי ה שם מ פ ר ס מ ת א ת ה חנפי ם כי לא לפניו ית׳ חנף יבוא‬
‫בבל י ר א ה וימצא‪ .‬והרי הו א כמבוער וכ מי שאינו ועל אשר ראי תי‬
‫אני א ת ה מ ר א ה נ ת תי א ת לבי עליכם ועל בניכם‪ .‬ברוכים א ת ם לד׳‬
‫כי חיי שינן ל ת ק ל ה מד אג ה מדבר פן יפגעו בכם מרי נפש כי מרים‬
‫ה מ ה‪ .‬ומדברים גדולות ונור או ת כעומדי ם ברומו של עולם ו ב ח ל ק ל קו ת‬
‫לשון ציד כמצוד ה שאין בה דגים כי ת או ה הי א לעינים לבקש גדולות‬
‫ונפל או ת ו הי א מ כ ה ה מ ת ה ל כ ת דל מ א ח ״ו משכי אבתרייהו‪ ®.‬וירדו‬
‫חיי ם שאולה כבלע רשע צדיק‪ .‬ולא נודע כי באו אל קרבנה שוחט‬
‫מבפנים ומעלי ם מבחוץ ת ם ורשע הו א מכלה‪ .‬ע״כ מ צו ה ו חו ב ה עלי‬
‫ל הז הי ר זהיר נצוץ לכל עובר ב אז ה ר ה גדולה ונוראה‪ .‬לכל אשר י ר א ת‬
‫ד׳ נוגעת בלבו שמעו ו ת חי נפשכם‪ .‬ובכל א שר א מ ר תי א ליכ ם תשמרו‬
‫כן הן הן הדברים ע תי קי ם יוצ אי ם מפ ה ה ר ה״ ק מו ״ ה מנ ח ם מענדל‬
‫נ״ע שכתב א ליכ ם כז א ת ועוד אחר ת‪ .‬כי ביותר צריך לזרז ב מדינ ת ם‬
‫שמשובשת בגסו״ת‪.‬ז על כן הענין אין צו אל א לשון זירוז ל מעט‬
‫בשכליים נ ס תרי ם כי עבים ס תר למו ושכליים ה ם סי ב ה לנר טרם‬
‫יכבה ח״ו כי לא דבר ריק הוא‪ .‬ו א ם ריק מכ ם כי א ח רי ט ה ר ת הלב‬
‫הן הן הדברים ומרוב ה א ה ב ה חפצ תי צדק ם כדכתיב ) ק הל ת ז׳ כ״ט(‬
‫אשר עשה ה א ל קי ם א ת ה א ד ם ישר גו׳‪ .‬כי קוד ם ה ח ט א של א ד ה״ ר‬
‫הי ה בבחי׳ תם‪ .‬כמ ש״כ )בראשית כ״ ה כ״ז( ביעקב שהיה אי קונו של‬
‫א ד ה״ ר )ב״ב נ״ ח ע״א( ויעקב אי ש תם זו הי ה א מונ ה הגדולה כא מור‬
‫שהיא למעלה מן השכל‪ .‬ו א חר ה ח ט א נפל בשכליים רבי ם כמ ש״כ‬
‫)בראשית ג׳ ה׳ ז׳( ונ פ ק חו עיניכם ו היי ת ם כ א ל קי ם יודעי טו״ ר גו׳‬
‫ו ת פ ק חנ ה עיני שניהם וידעו גו׳‪ .‬כי ה ת ח ל ת הרע הי א מן השכל ד מיני׳‬
‫דינין מ תערין ומרגלא ב פו מיי הו דצדי קיי א שיח ת חו לין על פ׳ )ויקרא‬
‫כ״ א ט׳( ובת איש כ הן כי תחל לזנות‪ .‬כי ה ה ת ח ל ה שהיא השכל מ מנו‬
‫נמשך הזנו ת 'וכמה נאבדו ונתפקרו מן השכליים‪ .‬ודור המדבר ש הי ה‬
‫דור דיעה לא היו כי א ם ח כ מי ם וידועי ם )דברים א׳ ט״ו( ונבונים לא‬
‫א שכח כי פחדו ורהו ל ה תבונן בבינה יתירה‪ .‬וכ מעט רגע הכריעו בדעת‬
‫ישרה הו א קו היו שר המכריע ועמדו רגליהם על ה א מונ ה הגדולה‬
‫כ א מור שהיא למעלה מן השכל‪ .‬הנ ה כי כן הי א דרך ה א מונ ה‪ .‬כי‬
‫ה מ א מין לא יחו ש לשום דבר שאין א ח ר ה א מונ ה כלום‪ .‬כיון שהוא‬

‫‪ 6‬פירושו‪ :‬שמא חס־ושלום יימשכו אחריהם‪.‬‬

‫‪ 7‬דומה‪ ,‬שיש לקרוא ״גייסות״‪.‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪246‬‬

‫מ א מין בו י ת׳ כי הו א הבורא ו מ א תו תורה‪ .‬וז א ת תורת ה אד ם בנפשו‬

‫הי א שלא לסור מ א ח רי הבוית״ ש ובו תדבק נפשו‪ .‬אבל מפני ה חו מ ר‬
‫הסובבו ומו שכו אילך ואילך פונה לכל הצדדין חוזר וניעור ומפרק‬
‫כלאחר יד ל ה תבונן בבינה לכל צד ופינה‪ .‬ול הע מיד מיד ה א מונ ה על‬
‫כנה אז דעתו אל ד׳ וה שיב אל לבבו נ א מן כי הדע ת הנ א מן ב א מונ ה‬
‫שהיא למעלה מה שכל הי א ה קו היו שר המכריע‪ .‬אשר ע״כ נקר או‬
‫דור דיעה שלא רצו ל ה ת מ ה מ ה בבינה כי א ם ל א מונ ה י ק ר או ו ה ק די מו‬
‫נעשה לנשמע כ מו שארז״ל ׳)שבת פ״ח א׳( מי גילה לבני רז ז ה כר‬
‫ו מן העשיי׳ יגיע אל ה שמיעה‪ .‬מנר מצו ה אל תורה אור כי א ח רי‬
‫שיזדכך ה חו מ ר והצורה מן הי ר א ה אז יראו אור בהיר ב ש חקי ם כמו‬
‫שארז״ל )מכות כ״ז ב׳( רצה ה ק ב״ ה לזכות א ת ישראל שיזדככו מ או ד‬
‫לפיכך הרבה ל ה ם תו״ מ‪ .‬ש הי ה ה ק ב״ ה חושש שלא ילכו א ח רי שכליים‬
‫הנבדלי ם וי תמ שכו א ח רי הרע ח״ו‪ .‬לכך הרבה ל ה ם תו״ מ ועשה ל ה ם‬
‫מ שמרת למ שמרת‪ .‬ו חז״ ל הז הי רו ג״כ מ או ד מ פ חד הנ״ל‪ .‬שאם יעלה‬
‫על לב א ד ם איז ה שכל שי הי ה י ב חין מ איז ה צד הו א א ם מ טו ב או‬
‫מרע‪ .‬אל ז ה יבי ט א ם ז ה השכל נגד שום גדר ומ שמרת או אפילו נגד‬
‫איז ה מנ הג כשר של ישראל הקבוע ע״פ קצ ת איז ה גדולי הדור‬
‫אז יברח מ מנו כבורח מן הא ש הגדולה‪ .‬כי בוד<'‪ 2‬י ישרף אבל א ם‬
‫יר א ה שזה השכל הו א לברר ו ל ה חזי ק ולצרוף ז ה הגדר לעשותו בהשכל‬
‫ו מועצו ת ודעת טו ב עין הו א יבורך‪ .‬אף גם ז א ת מ צווה ועומד מפ ה‬
‫ה ר ה״ ק מ ר׳ ה מנ ח ם מענדיל נ״ע שכתב א לי ה ם ש ה ת ח ל ת העבודה בכל‬
‫יו ם הי א מעניני י ר א ת העונש‪ .‬ו הי א צורך גדול מ מנ ה הו א מ ת חי ל‬
‫ו א חרי ר או תו שהוא שלם ביר א ת העונש מ מנ ה יעלה ליראת ה רו מ מו ת‬
‫ול א ה ב ה א מי תי ת וכל אשר ישליך א ח רי גיוו י ראת העונש לא י מ ל ט‬
‫מליפול לבאר שחת‪ .‬כי ה תו ה ״ ק שלימה ני תנ ה לא ת ח ס ר כל בה‪ .‬וכל‬
‫דבר ודבר צריך לחבירו א ם יפול ה א ח ד ח ס ר ו א ת א ח ס ר לא יוכל‬
‫ל ה מנו ת‪ .‬ו חז״ל ש א מ רו) א בו ת פ״ג מ״ג( אל ת היו כעבדים ה מ ש מ שי ם‬
‫א ת הרב כר‪ .‬כל ז ה הודיעו לנו ה תכ לי ת ה א מי תי‪ .‬אבל הדרך שיבוא‬
‫אל ה תכ לי ת לא יפלא כל דבר מ ק טן ועד גדול‪ .‬וכן מ א מ ר רז״ל )פ ס חי ם‬
‫ח׳ ע״א( הנו תן סלע לעני בשביל כר ה״ז צדיק גמור‪ .‬מ מנ ה הו א מ ת חי ל‬
‫ו מ סיי ם לעשות ה א מ ת מפני שהוא אמת‪ ®.‬ובכ״י ובכל עת ובכל שעה‬
‫הצריכו לעמוד על הכל מהשכל‪ .‬ה ק טן עד השכל הגדול ז ה עוזר לזה‬
‫וזה עוזר לזה ולשומע יונעם ד׳ עליה ם ומע שה י די ה ם יכונן ובא לציון‬
‫גואל ברנה ‪:‬‬

‫לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן‬ ‫‪ 8‬המאמר המדויק הוא‪ :‬״האומר סלע‬
‫‪.‬‬ ‫העולם הבא‪ ,‬הרי זה צדיק גמור‪.‬״‬
‫‪247‬‬ ‫איגרת ס״ו‬

‫דברי ה מ קו שר א לי ה ם בקשרי עבו תו ת ה א ה ב ה‪ .‬ו מע תיר אל ד׳ בעדם‬

‫שיעלו מעלה מעלה ‪:‬‬
‫נ או ם אב ר ה ם ב א״ א מ אלכ^גדר ב״ץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״ח‪ ,‬דף מ״א‬
‫ע״א עד דף מ״ב ע״ב(‬

‫ס״ו איגרת ר׳ אנגרהם מקוליסק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬
‫] ‪ [ 63‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫] ט ב רי ה[‪ ,‬ת קנ״ ח‪.‬‬
‫ס׳ קבוצ ת יעקב לר׳ יעקב בר׳ מ שולם נתן מרגליות‪,‬‬
‫ברדיטשוב ‪) 1896‬־־פרעמישלא תרנ״ז(‪ ,‬דף מ ״ א ; ל קו טי‬
‫א מ רי ם‪ ,‬מכ ת ב ל״ט‪ — .‬ה שווה גנזי נסתרות‪ ,‬חלק אור רב‪,‬‬
‫סי׳ י״ד‪.‬‬

‫אג ״ ה ק מהרב ה ק׳ א ד״ מו ר כ הנ א קדי ש א נ״ע ש׳ ת ק״נ ח ‪:‬‬

‫א ח רי ד״ש מ חזי ק ברכה ארוכה ב פ תי ח ה ו ח תי מ ה א מ ת שמו של‬
‫ה ק ב״ ה יתבשרו שלום הכל בדבר א ח ד בארץ‪ .‬ו הנ ה א ת קול ם שמענו‬
‫קול הבערה ל חלק ק טיגו רי א בין ת״ח‪ !.‬דברי ריבות וימררו ורובו‬
‫וי תגודדו אגודו ת אגודות‪ .‬ו ה מ ה י ח מ רו חו מ ר א ד א תי לידי קול א‪.‬‬
‫כ״ א רו א ה חוב תו של חבירו ו אין א ד ם רו אה נגעי עצמו אף הוא הי׳‬
‫מ ת כוין לש״ש‪ .‬ז ה י א מ ר לד׳ אני ובשם ישראל יכנה‪ .‬ו אין רואה חוב‬
‫לעצמו או לי מ שגה הו א‪ .‬ו ה אי תיגרא ד מי א לביד ק א כו׳ כיון דרווח‬
‫כן׳^ ויו סיפו עוד שנוא‪ .‬ו מי יודע מ ה ילד יום‪ .‬צר לי עליכם בני ד׳‬
‫יר ח ם עליכם‪ ,‬כמבו אר בזוהר )פ׳ תשא( ד א מר ר׳ אבא כל א לין חברייא‬
‫דלא ר ח מין אלו לאלו גרמין דלא ל מי ה ך באורח מישור‪ ,‬ועוד דעבדין‬
‫פגימו בה‪ .‬ד ה א או ריי ת א ר חי מו ו א חו ה וק שוט אי ת בה‪ .‬אב רה ם‬
‫רחי ם ליצ ח ק י צ ח ק רחי ם ל אברהם וכוי‪ ®.‬חברייא כ ה אי דוגמא‬

‫‪ 1‬שוב המדובר בפילוג בקרב חסידי רייסין בעקבות הנהגתו של ר׳ שניאור־זלמן‬

‫‪,‬‬ ‫מלאדי‪.‬‬
‫‪ 2‬פירושו‪ :‬תגרה בין אנשים דומה לצינור־מים שנפרץ בר פרץ‪ ,‬והפירצה הולכת וגדלה‬
‫‪,‬‬ ‫)על־פי בבלי סנהדרין ר ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 3‬פירושו‪ :‬אמר ר׳ אבא‪ :‬כל החברים שאינם אוהבים זה את זה גורמים שלא ללכת‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪248‬‬

‫איצ ט ריכו ל מי הוי ^ חוששני פן עצת הבעל דבר ו ת ח בו לו תיו הי א לעקור‬

‫נטוע ולשרש‪ ,‬וישרש מ ט״ ע כלפי ח ס ד ה ר ה״ ק מו ״ ה מנ ח ם מענדיל‬
‫נ״ע‪ .‬וגם נצר מ טעו נטע שעשועים‪ ,‬ו היו עיני ולבי שם כל הי מי׳‪ .‬כל‬
‫מילי דרבנן א ס מ כינ הו א ל או דלא תסור מדברי הרב מהר ש״ז‪ ,‬כי‬
‫בכלל דברינו דבריו ושם נפשו בכפו ממש לה אי ר לה ם אורח צדיקי ם‬
‫כאור נוגה‪ .‬וע תה שלא ל ה חזיר א ת העולם ח ״ו לתוהו‪ .‬ו מ ה אע שה‬
‫לכם בניי ו א חי‪ ,‬אני אל א ל קי׳ א ק ר א וד׳ יושיעני‪ ,‬י מין ד׳ רו מ מ ה‬
‫י מין ד׳ עושה חיל ה שלום בפמליא של מעלה ושל מ ט ה‪ .‬ובין ה תל מי די׳‬
‫ה עו ס קי ם ל שמה לעושים שלא ל שמה‪ .‬אנכי לד׳ אנכי על מ שמרתי‬
‫א ע מו ד ה עוג עוגה ו איני זז מ תו כ ה עד כי יבוא שלום ב א מ ת וב א מונ ה‬
‫שלום וה שקט‪ .‬ו הנ ה נראין הדברי׳ אי ש ת א דגרמ״י^ הו א גבהו ת הלב‬
‫לבקש גדולות ונפלאות ממנו‪ .‬נתן עיניו למעלה ולבו ל מ ט ה‪ .‬ו מ מ ט ה‬
‫לנחש ומ שם יפרד‪ .‬כאשר בעיני ר אי תי כ מו הו לב נוער נ ח ת א מ מ אי‬
‫ד ק מן‪ .‬חד שי׳ מק רו ב באו לפה עיה״ק׳' תל מידי׳ שלא שמשו כל צרכן‬
‫ח כ מי ם בעיניה׳ כל רז לא אני ס ל הו ^ ובלשון ח סי די׳ י תקד שו קורא‬
‫אני עליה׳ )ירמי׳ ב׳ ז׳( ו תבו או ו ת ט מ או א ת ארצי‪ .‬כבר הרחב תי‬
‫בביאורי לשעבר בכתבי שנה דא ש תקד‪ ,‬כדי ל ה קו ר א בו ל היו ת משם‬
‫ידיעתו‪ .‬ו ב א מ ת א מ רו ז היר אנכי מ ל היו ת מ שתעי בלשון ח כ מ ה כי‬
‫בז ה״ז בעוה״ר ח כ מו ת בחוץ תרונה וברחובות ת תן קולה‪ ,‬כ מ א מ ר‬
‫בזוהר^* ביו מי ק ד מ אי הו ה א מר ב״נ לחברי׳ טול מנ ה כסף ו אי מ א לי‬
‫מי לי ד אוריי ת א‪ ,‬ה ש תא א מר ב״נ לחברי׳ טול מנ ה כסף וא שתדל‬
‫באורייתא‪ .‬ולי ת מ אן דאשגח בי׳‪ .‬ואנן כי ה שתא בעוה״ר י ת מי די ת מי‬
‫י א מ ר ב״נ לחברי׳ טול מנ ה כסף ו אי מ א‪ ,‬לך מ ל ה ד או ריי ת א מ שום‬
‫דלא א תיי שב ברוחי׳‪ .‬ולא הו ה מ הי מנ א ה הי א מלה דשמע‪ .‬אזיל בגוי׳‬
‫כחיז ר א ב מי א עד דרמי לי׳ לבר‪ 9.‬כמבו אר בזוהר )פ׳ נשא ק כ״ ח א׳(‬
‫ולעת כז א ת אשרי מי שישים עצמו אל ם אפי׳ לד״ת‪ .‬כ מ א מר רז״ל‬
‫)ברכות ס״ג א׳( בשעת המפזרי ם כנס‪ .‬אבל מצוה עלי ו חו ב ה ל היו ת‬

‫בדרך הישרה‪ ,‬ואף עושים בה — כלומר‪ ,‬בשכינה — פגימה‪ .‬שהרי התורה אהבה‬
‫ואחווה ואמת יש בה‪ .‬אברהם אהב את יצחק‪ ,‬יצחק אהב את אברהם וכו׳ )על־פי‬
‫הזוהר‪ ,‬חלק ב׳‪ ,‬דף ק״ץ ע״ב(‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬החברים — עליכם להיות כדוגמה זו)שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬אש של עצמות )על־פי בבלי ברכות ל״ב ע״ב(‪ ,‬כלומר‪ ,‬קדחת‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫טבריה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו‪ :‬תלמידים שלא שימשו כל צורכם‪ ,‬ולדעתם אין סוד נסתר מהם‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫חלק ב'‪ ,‬דף קע״ו ע״א‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬איגרת מ״ו‪ ,‬הערה ‪ .12‬פירוש הסיפא‪ :‬יאמר אדם לחברו‪ :‬טול מנה כסף‬ ‫‪9‬‬
‫ואומר לך דברי־תורה משום שלא התיישבתי ברוחי‪.‬‬
‫‪249‬‬ ‫איגרת ס״ו‬

‫צווח ככרוכיא בקול רעש גדול ולא י סף להזכיר ם ל חיי ם ולשלום‬

‫א מי תי‪ .‬ולא ב א תי א ל א כ מז הי ר הגדולי׳ על ה ק טני ם וכש״כ ה ק טני ם‬
‫על הגדולים‪ ,‬כל חד מיניי הו יכריח א״ ע לבקש שלום ביני ה‪ /‬אל‬
‫תזכרו רא שונים ו ק ד מוני ם אל תתבוננו‪ .‬ואנכי כי הז ה ר תי א תכ ם ב מי‬
‫ששיכן שמו ב מ קו ם קדוש הזה‪ .‬ובכח קדו שת הארץ ובכח ה תנ אי ם‬
‫ו ה א מו ר אי ם הקדו שי׳ ע״ ה אשר בה‪ .‬ראה אנכי נו תן לפניכם א ת‬
‫ה חיי ם‪ .‬ו א ת טוב הארץ ת אכלו א ם י שמעו ו א ם יחדלו‪ ,‬רגזו ואל‬
‫ת ח ט או בילדי העברים ז ה ד׳ י חזי ק במעוזם יעשה שלום ‪.‬בעולם‪.‬‬
‫כ מ א מ ר בזו ה״ ק “ ו א תון חברייא כ מ ה ד הווי תון בח ביבו תא ורחימרתא‬
‫מ ק ד מ ת דנא הכי נ מי מ כ אן ו ל ה ל א ה לא תתפרשון דא מן דא‪ .‬עד‬
‫ד קו ב״ ה י ח די עלייכו וי קרי עלייכו שלמא בעלמ׳‪ .‬ואל י שיא א ת כ׳‬
‫יצריכי כי הו א מ ח לו ק ת לש״ש‪ .‬כי איפי׳ מ ח לו ק ת לש״ש לא נאמר בו‬
‫כי טוב‪ ,‬וכש״כ בדור הז ה מי י א מ ר זכיתי^^ ודעבדין לג ר מייהו הו א‬
‫דעבדין‪ .‬ו אין ה תו ר ה מ ת קיי מ ת א ל א ב מי שמשים עצמו כמדבר‬
‫)נדרים נ״ ה ב׳( גם א מ רו ז״ ל ) סו ט ה כ״ א ב׳{ ב מי שמשים עצמו כ אין‬
‫וזו הי א שימת אי ״ ף! שמשים עצמו כ הפ קר ומדבר וכשיריים‪ .‬וצוותא‬
‫בעלמא לברואיו ית״ ש^! שכל מ ה שברא ה ק ב ״ ה הכל הו א ה תגלו תו‬
‫ית׳‪ ,‬וכש״כ אי ש מאנ שי א מ ת יקר א אפי שכינתא‪ .‬ה מ קבל פניו ובטיל‬
‫לגבי דלי ת לי׳ מגרמי׳ כלום מכשרתו לכלי‪ .‬מוכשר לקבל רוב השפעות‪^^.‬‬
‫וכ מ א מר ) ק ה ל ת ג׳ כ׳( הכל הי׳ מן העפר‪ .‬ו ה תו ר ה א מ ר ה ) שמות ל״ד‬
‫כ״ט( ומ שה לא ידע כי קרן עור פניו‪ .‬מ ש א״כ הנק רא בגדולות לא‬
‫ב שמים הו א‪ .‬ו שמי ה ש מי ם לא יכלכלוהו‪ .‬ו הו א ב א מ ת בעל קנ א ה‬
‫ו שנאה ו תחבולו ת‪ .‬וסופו יורש גיהנם‪ .‬ובזוה״ק״^ א מ רו מ אן ד א תד ב ק‬
‫בה ל ת ת א אי הי ס ל ק א לי׳ לעילא ו מ אן דבעי ל א ס ת ל ק א עלה אי הי‬
‫מ שפילתי׳ ל ת ת א מינה‪ .‬ובגין דיעקב א ש ת מודע בה או ליד לה לבנוהי‬

‫חלק ג׳‪ ,‬דף נ״ט ע״ב‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫פירושו‪ :‬ואתם חברים‪ ,‬כשם שהייתם בחברות ובאהבה מהתחלה‪ ,‬כן גם מעתה‬ ‫‪11‬‬
‫ואילך לא תיפרדו זרו מזה‪ .‬עד שהקב״ה ישמח עליכם ויכבד אתכם שלום בעולם‪.‬‬
‫ולא ישיא אתכם יצרכם שזו מחלוקת לשם שמים — כלומר‪ ,‬אל תחשבו שאתם‬ ‫'‬
‫חלוקים לשם שמים — כי אפילו מחלוקת לשם שמים לא נאמר עליה ״כי טוב״‪,‬‬
‫כל־שכן בדור הזה מי יאמר ״זכיתי״‪.‬‬
‫אין אלה ראשי־תיבות‪ ,‬אלא זו התייחסות אל ״אין״ כאל שם־עצם‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫פירושו‪ :‬צריכים להיות מאוחדים בעולמו של הקב״ה‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫פירושו‪ :‬אדם המבטל את עצמו‪ ,‬מקבל את פניה )של השכינה( ומבטל את עצמו‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫שכן אין לו‪,‬מעצמו כלום‪ ,‬והוא מוכשר לקבל רוב השפעות‪.‬‬
‫לפנינו סימבוליקה של השכינה‪ ,‬המקבלת שפע מן הספירות העליונות‪ ,‬אך בעצמה‬ ‫‪15‬‬
‫אין לה כלום‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪250‬‬

‫דלא יבק שון ל סל ק א לדרגא לעיל מינה‪.‬ט‪ 1‬וכל הדברים ה א ל ה ה מ ה‬

‫כל כתבי הקוד ש מהרב ה מנו ח מו ״ ה מ ״ מ ז ל ל ה״ ה‪ .‬ומא שר כתב תי‬
‫לה ם שלשים הכל אל מ קו ם א ח ד הולך‪ .‬הפוך בה והפוך בה דכולא‬
‫בה ו מינ ה לא תזוע‪ .‬כי מפני היו תו כ אין מובטל לכל ה תגלו תו י ת׳‬
‫הכל מאמציך א ת כו חו ו מ אי רין עליו אור פני מלך חיי ם עד שאינו‬
‫תופס מ קו ם‪ .‬כי א ם אין אני כ אן הכל כאן‪ .‬אז תתענג על ד׳ וכ מ א מר‬
‫) ק ה ל ת שם( והכל שב אל העפר‪ .‬שאין תענוג א ל א בשובו לשורשו‪.‬‬
‫ומן התענוג ה הו א נמשך א ה ב ה ו א חו ה ושלום וריעות‪ .‬מ ה ר ה ישמע‬
‫א כי ״ ר‪:‬‬
‫נ או ם א כ ר ה ס ב א״ א מ׳ אלכסנדר כץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב ל״ט‪ ,‬דף מ״ב ע״ב‬
‫עד דף מ״ג ע״א(‬

‫אמדת ר׳ יעקג־שמשון משיפיטובקה‬

‫אל ר׳ ברוך ממ ^בוז'‬

‫] ‪ [ 64‬ר׳ יעקב־שמשון מ שפ טו ב קה אל ר׳ ברוך מ מזביז‪.‬‬

‫]טבריה‪ ,‬ג׳ במרח שון ת ק ס ״ א [‪.‬‬
‫בוצינא דנהורא‪ ,‬פיעטרקוב תר מ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ .53‬ב ה ש מ ט ת‬
‫ה ת אריך וב שינויים קלי ם — שם הגדולי ם החד ש‪ ,‬או ת י׳‪,‬‬
‫סי׳ ק מ ״ א ; סדר הדורו ת החד ש‪ ,‬עמ׳ ‪] .24‬נז ק ק תי כ אן‬
‫ל מ הדור ת לבוב תרצ״א ב היו ת ה טו ב ה יותר‪ — .‬י״ב‪[.‬‬

‫בעזרת השם יתברך יו ם ג׳ מרח שון ת ק ס ״ א לפ״ק פה ע ה״ ק טבריא‬

‫תוב״ב‪.‬‬
‫רם על כל רמים‪ ,‬א דון ה ח כ מי ם‪ ,‬נזר הנבונים‪ ,‬צופה בעליונים‬
‫ו ת ח תוני ם‪ ,‬תבל ו א ר ק א בשבילו נזונים‪ ,‬ה ״ ה כבוד אד מו״ר‪ ,‬פאר‬
‫הדור והדרו‪ ,‬הכל רוצים עושים דברו‪ ,‬כ שלמה עו ט ה אורה‪ ,‬אור‬
‫הנערב‪ ,‬אור צח ו מצוחצח‪ ,‬כי לו נ א ה לעולם חו סן ולנצח‪ ,‬עטרה‬

‫‪ 16‬פירושו; אמרו; מי שנדבק בה )בשכינה( למטה‪ ,‬היא מעלה אותו למעלה‪ ,‬ומי שמבקש‬
‫לעלות עליה )גבהות הלב(‪ ,‬היא משפילה אותו למטה ממנה )על־פי הזוהר‪ ,‬חלק ב׳‪,‬‬
‫דף קנ״ח ע״א(‪.‬‬
‫‪251‬‬ ‫איגרת ס״ז‬

‫שעטרה לו אי מ א; דא כנ ס ת ישראל; עייל לפני ולפנים; שבו ישנו‬

‫ב שאלה מ ה ‪.‬פעל אל; כולהו א ר קי ס או ת מ ח כ אין דלציית הגה מפיו‬
‫יצ א ^ הלכ ת א ד קו ב״ ה מחד ש בכל יום; כבוד שמו מורינו ר׳ ברוך נר‬
‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עולם^‬
‫מ א ת ק טן עבדית מתענג בנופת מו ס ריו מ תעל ס ב תו כ חו תיו ה מגולו ת‬
‫מ ת ח מ ם נגד אור יקרתו; נושא גחל תו ורצפתו לגעת אל פיו; בוטח‬
‫ב ח סד המלובש ובמעיל ה צד ק ה מלהכוו ת; מ ש ת חו ה מ ר חו ק בכובד‬
‫ראש; ושח עיני ם נגד שער המזרח; נכנס לפני ולפנים לעבוד עבודה‬
‫אשר לא כדת; משיב כשואל מפני הי ר א ה והכבוד ה מ ב הי קי ם נגד‬
‫עיניו חשב עובד א ל קי ם למצוא חפצו ע״י הצעיר ביוצקי מים; עבד‬
‫מ ק טני תלמידיו; הנני נשפט עודנה על א מ רי לא ח ט א תי; כי ה מר‬
‫לי שדי מ א ד ב ה ל ק ח בני מ ח מ ד עיני יהושע^ ולא נשאר לי כי א ם‬
‫בת ק טנ ה ודב ת אי שכיבא^ ונכדי מבתי; ו מי שאמר לעולמו די י א מ ר‬
‫לצרתי די; ועל כל הון בריכנא ו שבחנא לד׳ דכ ס פ אי ב ה אי עלמא;‪8‬‬
‫ע ת ה רעדו אברי ו א חז תני פלצות וכפי פרושות כהדין ד א חיז פודגראז‬
‫מג שת עד הלו ם לבקש מ א ד מו״ ר מטי® מ א ד מו״ ר א ם ישים מח שב תו‬
‫ה ט הו ר ה בדידי כהרף עין ידין או תי לכף זכו ת ולא ע מד תי על דעת‬
‫אד מו״ר; ולא למעני ח״ו כי שגיתי א מ ר תי בשביל פרנסת עניים‬
‫ו א ביוני ם ועל כל פשעים ת כ ס ה א ה ב ה כי שגיתי עד כה;‪ 9‬מ ר ח מי‬
‫א ד מו״ ר נפש נענה ומדוכא‪ ,‬ס לי ח ה יבשר על יד חד ד קיי מ א ק מ א‬
‫לבשרנו כי עמו ה ס לי ח ה; זה ינ ח מני על כל צרות ו אנ חו ת ולבי הדו ה‬
‫ובהדא איגרא י ה בי ת נ סיבו ת מן סי ב תי בגין ה אי סי ב ת א יעבור על‬
‫פשעי דלא לפ סו ק לי לחייתי;‪ !°‬כ״ד עבד ק טן מ ק טני תלמידיו; הדופק‬

‫‪ 1‬פירושו‪ :‬כל הארצות מחכות לשמוע שייצא הגה מפיו‪ ,‬כלומר‪ ,‬הכול מצפים לשמוע‬
‫את אשר יאמר‪.‬‬
‫‪ 2‬ר׳ ברוך ממז׳יבה׳‪ ,‬נכד הבעש״ט; וראה עליו‪ :‬דובנוב‪ ,‬תולדות החסידות‪ ,‬עט' ‪208‬‬
‫‪.‬יאילד*‬
‫הכותב‪ ,‬ר׳ יעקב־שמשון משיפיטובקה )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ס׳‪ ,‬הערה ‪.(5‬‬ ‫‪3‬‬
‫שמת בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו‪ :‬ואשתי נפטרה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פרושו‪ :‬ועל הכול אנו מברכים ומשבחים את הקב״ה‪ ,‬כי אנו מתביישים בעולם‬ ‫‪6‬‬
‫הזה‪.‬‬
‫פירושו‪ :‬כמי שאחזה אותו פ‪1‬דאגרה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מעין שגרון‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫פירושו‪ :‬להגיע‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫הכותב מבקש את מחילת ר׳ ברוך על שפגע בו בעניין גביית כספים וחלוקתם‬ ‫‪9‬‬
‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫לחסידיו בארץ־ישראל‪.‬‬
‫ר׳ יעקב מבקש לשלוח לו כספים גם להבא‪.‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪252‬‬

‫על השער לפ תחו לשוב בתשובה ובטוח ב ח סדי דוד הנ א מני ם שיענה‬
‫ויא מר סל ח תי‪.‬‬
‫ה ק׳ יעקב שמשון בן ראסי׳‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ר׳ ברוך ממז׳יבוז‪ /‬בוצינא דנהורא השלם‪ ,‬לבוב תרצ״א‪ ,‬עמ׳ ‪(31—30‬‬

‫א ^ ג ר ת ר׳ א ב ר ה ם מקוליסק‬ ‫ס״ח‬
‫אל י׳ שניאור־זלמן מלאדי‬
‫]‪ [ 66‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק אל ר׳ שניאור־זלמן מל אדי‪.‬‬
‫טבריה; ת ק ס ״ א‪.‬‬
‫א ״י בראווער ב״ ק רי ת ס פ ר׳‪ /‬שנה א׳; עמ׳ ‪M50 —145‬‬
‫דובנוב )תולדות ה ח סי דו ת‪ ,‬עמ׳ ‪ ;336‬הערה ‪ (1‬מ טי ל‬
‫ספק בפרט ה שנה ת ק ס ״ א‪ ,‬וני מו קו עמו ‪ :‬״עד י מי ה פ ס ח‬
‫ת ק ס ״ א ישב הר ש״ז בפטרבורג א ח רי שחרורו ה שני וגם‬
‫כששב לביתו עדיין לא נגמר ה ס כ סו ך שלו עם ה מל שין‬
‫אביגדור‪ .‬בשורת ה שחרור וד אי הגיעה לארץ־ישראל בז מן‬
‫מ אוחר‪ ,‬וק שה ל ה א מין‪ ,‬שבשעה זו כתב ר׳ אב רה ם אל‬
‫המ שוחרר מכ תב מל א תו כ חו ת ב מ קו ם איגר ת ברכה‪.‬‬
‫ב מ קו ם ת ק ס ״ א אולי צ״ל ת ק ס ״ ב או ת ק ס״ג‪.‬״ עד כ אן‬
‫לשונו של דובנוב‪ .‬ברם‪ ,‬רש״ז עצמו מזכיר ו מ צ ט ט א ת‬
‫ה איגר ת הז א ת ב מכ תב מ או ח ר א ל ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‪,‬‬
‫ו הו א מיי ח ס ה בפירוש לשנת ת ק ס ״ א‪ .‬הרי לשונו ‪ :‬״ובפרט‬
‫שאינו נ א מן לחזור בו מ מ כ ת בו מ שנת ת ק ס ״ א ‪ . . .‬ומ״ ש‬
‫במכתבו ש הי ה מ תי ר א מ מל שינו ת אליעזר ] מ די סנ א[‪,‬‬
‫הנ ה גם א ח ר שחזר מ׳ אליעזר ל מדינ תו כתב ביד שלוחו‬
‫מ איר מביחעוו אל יזכירנו רא שונות ו מ ה שעבר עבר ו כו׳ ״‬
‫)טיטלבוים‪ ,‬הרב מ ל אדי ומפלגת חב״ד‪ ,‬ח״ א‪ ,‬עמ׳ ‪; 234‬‬
‫גנזי נס תרו ת‪ ,‬חלק אור רב‪ ,‬סי׳ י״ד(‪.‬‬
‫הערה למכ תב ז ה מ א ת מיכ אל וי לנ ס קי לפירוש ה מ ל ה‬
‫״ ט ל א ך״ הנזכרת בו נדפ ס ה ב״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנה א ‪/‬‬
‫עמי ‪.240‬‬

‫‪ 1‬מאז יצא הנוסח שלפנינו‪ ,‬שנדפס על־פי כתב־יד אחר‪ ,‬והוא משופר יותר‪ .‬וראה גם‬
‫הערותיו של הילמן על תאריך האיגרת‪ ,‬עמ׳ קנ״ח—קנ׳׳ט‪.‬‬
‫‪253‬‬ ‫איגרת ס״ח‬

‫מכ ת ב קוד ש מ א ד מו״ ה ב הן צדק להרב בעל ה תני א נ״ע בשנת ת ק ס ״ א‬

‫לפ״ק בו יסופר מע שה אלעזר מ די סנ א‬
‫מגודל צערי וכאב לבבי אשר הגיעני ממ ש עד הנפש מגודל חלול‬
‫השם הנע שה בארץ‪ ,‬מאי ש ח מ ה יגרה מדון ועל שפתיו כאש צרבת‪,‬‬
‫ה ״ ה אלעזר^ מ די סנ א ^ אשר נעשה אוי ב לי וי ל ח מני חנם‪ .‬וקצרה‬
‫היריעה מ ה כי ל להודיע לכ ת״ר הכל בפרטיות ועל הסדר‪ ,‬כי א ם‬
‫א פ ס ק צ הו א ח ד מני אלף להודיע קו ש ט א מרי א מ ת‪ .‬ה א ל קי ם היודע‬
‫ועד כ מ ה צער סבל תי מ מנו ו כ מ ה ט ר ח תי ויגעתי בכל עת ל הז הי ר‬
‫לכל ה ס רי ם למ שמע תי לסבול ממנו‪ ,‬ופ שיטא שלא לבזותו‪ ,‬כי כבר‬
‫ה ת ח ל תי להכיר א ת האי ש ו א ת שיחו‪ .‬ואפילו ש הי ה ק שה מ א ד לשמוע‬
‫מ ה שדיבר על כל ה צ די קי ם שבדורינו שיחיו ואשר מכבר נ״ע‪ ,‬כולם‬
‫כ אין בפניו אשר לא ידעו מ או מ ה מא שר הו א יודע ומבין‪ .‬ו הי׳ מרגלא‬
‫בפומי׳^ כל שאינו יודע ו אינו הולך בדרך הזה® הוא א פי קו ר ס‪ .‬ופעם‬
‫א׳ הו כ ח תי או תו על זה ואעפי״כ הי׳ כולם בעיניו כחגבים‪ ,‬לכולם בשם‬
‫רע יקרא‪ ,‬דורש מע שה כולם לגנאי‪ ,‬נבזו בעיניו נ מ א סו‪ .‬ועם כל זה‬
‫הז הר תי לכולם ב מ אוד לכוף כ אג מון ראשם‪ ,‬הכל מפני השלום‪.‬‬
‫ועד שהלך החלוץ® מ כ אן לא יצא מגדרו כ״כ‪ .‬וא ח ר נ סיע תו הי׳‬
‫גרמא בניזקין ישראל קוזי אניעךז אוכל ל ח מי שהי׳ בביתו קרוב לב׳‬
‫שנים‪ ,‬אשר אין בו לא דעת ולא תבונה‪ ,‬שוטה מו ח ל ט‪ .‬ו הו א קירב‬
‫או תו בשתי ידי ם ו חז ק או תו בדברי ריבות‪ .‬ו הו א כלי מוכן לזה‪,‬‬
‫נוח לכעוס וק שה לרצות וכל עניניו בשגעון יתנהג‪ ,‬כי חכם הו א‬
‫בעיניו ו אין דו מ ה לו‪ ,‬אשר לשעבר לא היי תי מכירו כ״כ‪ .‬ו ה ת חי לו‬
‫לבזות או תי בפני נערים ו ק טני ם ולקרב לכל אי ש בער‪ ,‬וי ש ח קו‬
‫ה אנ שי ם מ מני ומכל ה אנ שי ם אשר עמי‪ .‬ו ה ם היו מ בי אי ם לו בכל‬
‫יו ם לשון הרע בכזבים ו שקרים ודברי ד מיונו ת הבל ושוא‪ .‬ואלעזר‬
‫הנ״ל קשר ני מ א בנימא® ודן דין לעצמו ויבער כ מו אש ולהבה‪ .‬ופער‬
‫פיו® לאמור אין לכם חלק ]בעולם ה ב א[‪ ,‬ו אינו רוצה לדור עמנו‪,‬‬
‫ושיעקור דירתו לחוץ עכב״ב‪ .‬ו שלחתי א ח ריו לדבר על לבו ולפיסו‪,‬‬

‫ממקורביו של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ .‬עלה לארץ־ישראל והציק מאוד לר׳ אברהם‬ ‫‪2‬‬
‫מקוליסק‪ .‬ראה עליו‪ :‬בראוור‪ ,‬עמ׳ ‪.145‬‬
‫עיר ליד וילנה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו; רגיל בפיו)על־פי בבלי סנהדרין נ׳ ע״ב ועוד מקומות(‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כלומר‪ ,‬דרכו של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫השד״ר‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪.‬‬ ‫עושה צרות‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪-‬‬ ‫פירושו‪ :‬הבין דבר מתוך דבר‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫בנוסח של בראוור )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (2‬כתוב ״ופער בא״; הנוסח שלפנינו הוא הנכון‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪254‬‬

‫הלי כ ה זו ל מה‪ ,‬ו מ ה גם שיש לך חבר לדבר עמו מו ״ ה א ה רן ש״ץ‪^°,‬‬

‫ועלי ל הז הי ר לכולם שלא י הי׳ לך שום צער ובזיון כלל‪ ,‬ואולי יתיי שב‬
‫בדעתו וישתכך ח מ תו‪ .‬ולא ה ט ה אוזן לשמוע והעיז בפני בקול‬
‫רעש גדול‪ .‬ול מחר תו שלחתי א ח ריו כ מ ה פעמים‪ ,‬עד שיצאתי עמו‬
‫מחוץ לעיר ו ה ת ח ל תי לדבר עמו ‪ :‬מ ה א ת ה רוצה ל ה ת קו ט ט ע מי‬
‫ועם א ר ה״ ק‪ .‬ו א ם לא למעני‪ ,‬יעשה למען כת״ר‪ !!,‬שלא יצא ח״ו‬
‫איז ה צער ולא יתעורר ח״ו איז ה מ ח לו ק ת ב מדינ תו מז ה ה ה ליכ ה‪.‬‬
‫והעיז בפני בעזות מצח ושפך ד מי כ מי ם בדברו בזיונו ת אשר אני‬
‫מתביי ש לפורטם‪ .‬וסבל תי הכל ולא ה שיבותי שום דבר‪ .‬ואדרבא‬
‫הז ה ר תי לכולם מ א ד שלא י קנ או על כבודי‪ ,‬כי כבר ר אי תי מעזו תו‬
‫וכעסו הנולד מ ה שיוכל לצאת מזה‪ .‬ו שלחתי א ח ״ז א ת א הו בי מו ״ ה‬
‫מו כ״ז נ״י לדבר על לבו או לי ישוב מכ עסו ומשגעון של‬
‫ה הליכ ה‪ .‬ו א חר כ מ ה יגיעות עד שחזר בו‪.‬‬
‫עכ״פ לא שב ל אי תנו ובכל יו ם הי׳ הולך וסוער בכעס ו ב חי מ ה‬
‫שפוכה כאש בוער בלבו‪ ,‬כי אין מעצור לרוחו‪ ,‬עד שהלך להרב‬
‫משפיטיווקא‪ !^*,‬שם הרחיב פיו ולשונו לבזות או תי בפניו בדברים‬
‫שאין ל ה עלו ת על הכתב‪ .‬והג ם שהרב הנ״ל לא הי׳ ב שלימות ה א ה ב ה‬
‫עמי כידועה! לא הי׳ יכול לסבול דבריו‪ .‬ובתוך דבריו א מ ר להרב‬
‫שרוצה לילך ג״כ להרב חריצ״א הפקיד‪ ^®.‬וגער בו וא מר ח״ו שלא‬
‫י הי׳ מז ה ח ״ו חורבן הארץ‪ .‬א ח ר הליכ ת אלעזר א מ ר הרב בפני כ מ ה‬
‫אנ שים‪ ,‬מו ט ב שיהי׳ חרש כל י מיו ולא ישמע דברי חרופים וגדופים‬
‫ובזיונות כאלו‪ ,‬ושעפ״י ד״ ת צריך לקרוע ע״ז‪ .‬וגם שלח אלי עוד‬
‫שליח אי ך שהי׳ בדעתו ל ה ח רי מו ולנדותו‪ ,‬אך שהי׳ מ פ חד שלא‬
‫יבוא הדבר לידי ענינים גדולים ולידי מ סי רו ת‪ ,‬כי כבר הכיר בו‪.‬‬
‫ו חז ק תי א ת הרב הנ״ל ע״י שליחו בדברים הרבה שלא יעשה כז א ת‬
‫ח״ו‪ ,‬ואפי׳ א ם יבוא עוד הפעם וידבר כ הנ ה וכהנה‪ ,‬שיסבול למען‬
‫השם הכל ולא ידבר שום דבר‪.‬‬

‫גם הוא מחסידי ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ .‬עלה אף הוא לארץ־ישראל )וראה להלן‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫איגרת ע״א(‪.‬‬
‫הכוונה לר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫הכוונה לר׳ מאיר מביחאב‪ ,‬שיצא בשנה ההיא כשד״ר; על כל הפרשה ראה‪• :‬יערי‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.626—624‬‬
‫ר׳ יעקב־שמשוך משיפיטובקה )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ס׳‪ ,‬הערה ‪.(5‬‬ ‫‪13‬‬
‫היחסים בין ר׳ אברהם מקוליסק לר׳ יעקב־שמשון היו משובשים; ראה‪ :‬יערי‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.623‬‬
‫רב הכולל הספרדי בטבריה‪ ,‬חכם ר׳ יצחק אבולעפייא‪ ,‬החתום בראש החתומים על‬ ‫‪15‬‬
‫כמה איגרות מטבריה; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪ 640 ,637‬ועוד‪.‬‬
‫‪255‬‬ ‫איגרת ס׳׳ח‬

‫בעת הכ״ל הש״ץ מ פ א ק ש א ף! הגם שהי׳ כרוך א ח ריו פירש ה מנו‬

‫מ ח מ ת שלא הי׳ יכול לסבול^^ דבריו שדיבר בפני הרב הנ״ל^^ ו הנ ה‬
‫א ח ״ז לא נח דעתו ולא נ שקט אש ח מ תו בכל ז א ת‪ ,‬כ״ א הפ קיר עצמו‬
‫לכלות שונ אי ה ם של ישראל ושיחרב ישוב הארץ לגמרי ח״ו‪ .‬וא מר‬
‫ת חי ל ה צריך שישתה ד מינו בכאן ו א ח״ כ יעשה בצאתו ה חו צ ה לגרש‬
‫או תנו י ח ד מנ ח ל ת ה׳‪ .‬והלך ב חי מ ה שפוכה ועשה מע שה לבזות‬
‫או תנו בפני ח כ מי ספרדי ם ולגלות כל מ ס ת רינו לפניהם‪ ,‬אשר אנ חנו‬
‫היינו נזהרי ם מ ה ם מעולם שלא ידעו שום דבר‪ !®.‬דיבר עם‬
‫יו ם א ח ר יו ם וסיפר לו כל העניני ם הכל בפרטיות‪ .‬ו מ אוד הי׳‬
‫כ מ ת מי ה בשמעו איך אפשר שי הי ה ביני ובין כ ת״ר דבר חוצץ אפי׳‬
‫כמלא נימא‪ ^!.‬ואדרבא היו שומעין מ א תנו ת מי ד לשונינו י הג ה צ ד ק תו‬
‫ורום תפ אר תו ב תור תו ועבודתו ו ח ס דו של כ ת״ר וגודל ה ת א מ צו תו‬
‫וכי הו א המ שביר לכל עם הארץ ברוב עוז ותעצומות‪ .‬ו מ ה מ א ד הי׳‬
‫יקר בעיניה ם הדבר הז ה וח שיבו ת כת״ר למעלה ראש בעיני כל‪ .‬ו הו א‬
‫נתכוון לברר הדבר שיש קנ א ה בינינו‪ ,‬ולא ה א מין לו עד שהראה לו‬
‫ה איג ר ת ש‪3‬ר‪ 5‬ב כ ת״ר אליו שלא י כני ס עצמו ע מנו בשום ענין כלליות‬
‫ושלא י ח תו ם עמנו בחובות^^ וגם ה מכ ת ב שכתב ל ה מנו ח מו ״ ה‬
‫בסוד סיפר לו כל דיבור ודיבור‪ .‬ואשר כ ת״ר ימנע עצמו‬
‫מ ל ה חזי ק עוד ישוב הארץ ולא ישלח לנו עוד אף פרוטה א ‪ /‬ואפי׳‪24‬‬
‫ס פ ק גדול א ם יביא איז ה דבר‪ .‬ונתן עצה‬ ‫השך״ף‬
‫ל ה פ קיד הנ״ל‪ ,‬א״ כ אי פו א ז א ת עשו שלא ל הלוו ת לנו עוד אפילו‬
‫פרו טה א ח ת‪ ,‬וכ שיבוא ה שד״ר מו ״ ה דני אל לי ק ח הכל מ א תנו מ חו ט‬
‫ועד שרוך נעל‪ ,‬כי לא יש ל ה ם ל שונ איה ם של ישראל עוד ת קו מ ה‬
‫בארץ‪ .‬וסיפר לפניו א ת כל ענין הטאלק®? שהי׳ ב מדינ תנו קו ד ם‬

‫ר׳ אהרן ש׳׳ץ )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(10‬‬ ‫‪16‬‬

‫מכאן ואילך גירסת בראוור משובשת‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫;‬ ‫‪.....‬‬ ‫ר׳ יעקב־שמשון‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫מכאן עולה העובדה המעניינת‪ ,‬כי החסידים הסתירו מעיני הספרדים את מנהגיהם‬ ‫‪19‬‬
‫ואת תורתם‪ .‬או שמא המדובר בדרכים לגיוס כספים בחוץ־לארץ? מכל־מקום ברור‪,‬‬
‫כי החסידים לא היו מקובלים על הספרדים‪.‬‬
‫ר׳ יצחק אבולעפייא )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(15‬‬ ‫‪20‬‬
‫המחלוקת בין ר׳ שניאור־זלמן מלאדי לר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫ר׳ שניאור־זלמן ביקש להקים מסגרת‪.‬נפרדת לחסידיו בארץ‪ ,‬וזו הידיעה הראשונה‬ ‫‪22‬‬
‫‪.‬‬ ‫על כך‪. • : ,‬‬
‫ר׳ אליעזר־זוסמן‪ ,‬מראשי החסידים )וראה לעיל‪ ,‬איגרת כ׳(‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫מסתבר אפוא‪ ,‬כי העימות בין השניים כבר היה חריף ביותר‪ ,‬וכי ר׳ שניאור־זלמן‬ ‫‪24‬‬
‫איים להפסיק את התמיכה הכלכלית בחסידי ר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬
‫פאליצקער; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.624-‬‬ ‫‪25‬‬
‫ראה; מ׳ וילנסקי‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬שנה א׳ )תרפ״ג(‪ ,‬עמ׳ ‪ .240‬וילנסקי סבור‪ ,‬שעל־פי‬ ‫‪26‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪256‬‬

‫שיצאנו מ שם‪ ,‬אשר כ מ ה אנ שים באו לידי עבירה על ידי ח״ו‪ ,‬ו שאין‬
‫אני יודע ל הנ היג ו שאין בי רוח תורה לא נגלה ]ולא ל[ ונסתר‪.‬‬
‫והכל תלה באילן גדול שכן שמע מפי כת״ר כדברים ה א ל ה‪ .‬ויותר‬
‫מז ה דיבר אי ך שהאיגרת ש שלחתי לכת״ר הי׳ בה ם ד ב רי ם‪ ,‬אפי קו ר סו ת‬
‫ח״ו^״ ארץ אל ת כ סי וכו׳‪ ^®.‬ו הו א נתכוון לגנות כולם כ א חד אין נקי‪,‬‬
‫ואמר לו בפירוש שכולם רשעים גמורים‪ .‬ו ה א מ ת שח רי״א ה פ קיד הנ״ל‬
‫נבהל מל שמוע‪ 29‬כדברים ה א ל ה שיצא מפיו כאש אוכ ל ת בלי הפוגו ת‬
‫ולא הי׳ יכול לסבול‪ .‬ונשבע הפקידס® בפנינו שממש רוצה ל הכו ת‬
‫על פניו בשתי ידים‪ ,‬ונ ת א פ ק מפני ששמע מפיו שקרוב הדבר שימסור‬
‫או תנו להשר ג״כ‪ ,‬ויבי או או תו )אותי( בשלשלאות של ברזל ג״כ‪.‬‬
‫ו א מר בפרוש בפניי ה פ קיד הינ״ל‪ ,‬א ם הי׳ ר״מ^® ב ה רג ור״ז מווילנא״®‬
‫עדיין ב חיי ם בודאי ובבירור שהי׳ הדבר בא לידי שפיכות ד מי ם ולידי‬
‫מ סי רו ת מפני שלא הי׳ סבלני ם כ״כ‪ ,‬ו הי׳ נחרב א ה ״ ק עד הי סו ד‬
‫ממש‪ .‬ועל כל הדברים הנ״ל נשבע לפנינו ה פ קיד בשבועה ח מו רה‪.‬‬
‫ועיני ל שמים נ ט לי ת אף רוחי בקרבי י שתומם‪ ,‬מ ה ז א ת עשה ה׳ לנו‪.‬‬
‫אי שמים‪ ,‬הנ שמע כז א ת מעשים אשר לא יעשו עשה עמנו ז ה האי ש‬
‫לחלל שם שמים בפרהסיא‪ .‬נפלו מ ש מי ם ארץ יראי ה׳ וחו שבי שמו‪,‬‬
‫אשר כ מ ה יגענו ו טרחנו מיו ם היו תנו על א ד מ ת הקוד ש עד שהרחיב‬
‫ה׳ לנו מעט בארץ‪ ,‬למען דעת שם ה׳‪ ,‬וקדו שי ם אשר מעול ם אנ שי‬
‫השם ובפרט קדו ש אדמו״ר®® והרב הבע ש״ט כבר היו ח שובים בעיגי‬
‫ה ספרדי ם כולם‪ .‬ועתה נתבזו כולם ו ת הי׳ כ שחוק בעיניהם‪ .‬כי שבח‬
‫עצמה® לפניה ם שיודע רזין ד או ריי ת א ו פני מיו ת ה תו רה‪ ,‬מ ה שקבל‬
‫מכת״ר®® וכת״ר מאדמו״ר®® מ ה שקבל מקבע ש״ט‪ ,‬ו א מ ר לפניו איז ה‬
‫דברים ו הבין שיודע איז ה דברים ע מו קי ם‪ .‬ו א מ ר ‪ :‬מ ה ז א ת‪ ,‬איך‬

‫מסורת חסידית מקור השם מן השנה תק״ל‪ .‬בשנה ההיא אירעו מעשים מהרים‬
‫שר׳ אברהם מקוליסק היה מעורב בהם‪ ,‬כגון עמידה על הראש בעת התפילה‪ .‬דברים‬
‫אלה עוררו מחלוקת חריפה בין החסידים למתנגדים‪ .‬וראה‪ :‬הילמן‪ ,‬עמ׳ ק״ס‪,‬‬
‫^‬ ‫הערה ‪A‬‬
‫‪ 27‬הכוונה לאיגרת ס״ה‪.‬‬
‫‪ 28‬יש להשלים‪ :‬״דמי״ )איוב ט״ז י״ח(‪.‬‬
‫‪ 29‬עד כאן הקטע המשובש שהשתרבב בטעות בנוסח שמביא בראוור‪.‬‬
‫‪ 30‬ר׳ יצחק אבולעפייא )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(15‬‬
‫!מ׳ר׳ משה^יבנוישל ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪ 32‬ר׳ שלמה־זלמן הכהן‪ ,‬מראשי החסידים‪ ,‬שנפטר בשנת תקנ״ט; וראה עליו‪ :‬יערי‪,‬‬
‫שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ ;616—614‬הילמן‪ ,‬עמ׳ קס״א‪ ,‬הערה ‪.7‬‬
‫‪ 33‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪ 34‬ר׳ אלעזר מדיסנא )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(2‬‬
‫‪ 35‬ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ ■,‬ג ^‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 36‬ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬
‫‪257‬‬ ‫איגרת ס׳׳ח‬

‫אפשר שיהי׳ ז ה ענין דבר טוב‪ ,‬א ם מו ס רי ם סו דו ת התורהז״ לאיש‬

‫אשר כ מו הו מ מו ל א מ מ דו ת רעות‪ ,‬אשר יכול להחריב עולם מל א‬
‫מרוב כעסו ו אין י ר א ת ה׳ לנגד פניו כלל‪ .‬א הו בי א חי עיני ולבי‪ ,‬צר‬
‫לי מ א ד מ א ד וממ ש כלה ביגון חיי מא שר עשה לנו ז ה האי ש‪ .‬לא‬
‫י א ב ה ה׳ סלו ח לו‪ .‬ולולי ד׳ שהי׳ לנו מי יודע מ ה שהי׳ יכול להיו ת‪.‬‬
‫ועכ״ז פעל ועשה שנכנס מורך בלב כל ה מ לווי ם מ ל ה לוו ת לנו עוד‪38.‬‬
‫ו מי יודע מ ה שיהי׳ כ שיבוא ה שד״ר מו ״ ה דני א ל‪9‬״= נ״י‪ ,‬שלא יצערו‬
‫או תנו ולא י ד ח קו או תנו יותר מד אי‪ ,‬וזה ממש ח״ו סכנ ת נפשות‪.‬‬
‫אשר ע״כ נגמר בדעתי לשלוח א ת א הו בי ידידי נ א מן בי תי המופ׳ס^‬
‫מו״ ה מ אי ר מו כ״ז נ״י‪ .‬כי ק ש ה « לי מ או ד לבאר א ת הכל במכתב‪.‬‬
‫והכ תב נדרש לכ מ ה אופנים‪ .‬ובפרט מ ה שראיתי שכת״ר טעה בדברי‬
‫לפרש פרושים שונים אשר תובן לבות יודע שלא עלתה במח שב תי‪.‬‬
‫ו שמתי דברי בפיו כל אשר עם לבבי כפי המדבר אליו הכל בפרטיות‪,‬‬
‫ו ה שי״ ת יודע ועד שאני או ה ב שלום ורודף שלום‪ .‬ו שמתי בפיו כל‬
‫אשר עם לבבי ב א מ ת ו א מונ ה ל הוצי א מלב כת״ר מאשר ה תבוננ תי‬
‫ו ר אי תי שעכ״פ יש בלב כ ת״ר שנאה כבושה עלי‪ .‬ת מ ה אני‪ ,‬דואג‬
‫ו מ ש תו מ ם איך יצא מפי כת״ר לדבר בפני ז ה האי ש ולבזות או תי‬
‫בפניו כל כך עד שנקל אני בעיניו כ א ח ד הפ חו תי ם‪ .‬ו הי ט ב חרה לי‪,‬‬
‫י ר א ה ורעד יבא בי ו ת כ סני פלצות על דיבור הז ה שיצא ]מפי[ כת״ר‬
‫מענין ה א פי קו ר סו ת ח״ו‪ .‬ו ב א מ ת ק שה לי מ או ד ל ה א מין שיצאו‬
‫דברים כאלו מפי כת״ר‪ .‬אבל מפני רוב דברים שדיבר בפני כל ת מיד‬
‫היי מ א מ ת דבריו מ או ד שכל מ ה שאומר אינו או מ ר דברים שלא‬
‫שמע מפי כת״ר‪ ,‬נראין הדברים שיש ב הן איז ה שורש‪ .‬ואשר הו א‬
‫מ תפ אר עלי שכת״ר גלה לפניו כל מצפוני לבו ]לבי[ ונשלח לרגל‬
‫א ת הארץ ולחקרה‪ ‘^.‬וכת״ר מ ס ר דבריו בע״פ שיתווכח עמי‪ ,‬א ם‬
‫יש לי איז ה ידיעה מדברי הרב ה ח סי ד ה א מ תי מו ״ ה אברה‪3‬ן‪ 43‬נ״ע‬
‫שכת״ר א מ ר לפניו‪ .‬אני רואה שאינו יודע ו מבין וכבר נשכחו מלבו‬

‫שיטתו של ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬ ‫‪37‬‬

‫כתוצאה מן הסכסוכי׳ם בין החסידים חששו שמא לא יוחזרו החובות‪.‬‬ ‫‪38‬‬
‫ר׳ דניאל פאליצקער )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(25‬‬ ‫‪39‬‬
‫המופלא‪,‬‬ ‫‪40‬‬
‫ר׳ מאיר מביחאב )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(12‬עד כאן שוב קטע שהשתרבב בגירסת‬ ‫‪41‬‬
‫בראוור‪.‬‬
‫גם כאן יש רמז לכוונתו של ח שניאור־זלמן לפלג את החסידים בארץ־ישראל‬ ‫‪42‬‬
‫ולהקים מסגרת נפרדת לחסידי חב״ד‪.‬‬
‫ר׳ אברהם המכונה ״המלאך״‪ ,‬בנו של המגיד ממזריץ׳‪ .‬היה חברו הקרוב של ר׳‬ ‫‪43‬‬
‫שניאור־זלמן‪ .‬הדברים הנזכרים כאן אירעו בצעירותם‪ ,‬שכן ר׳ אברהם נפטר בשנת‬
‫תקל״ז‪ .‬ראה עליו‪ :‬דובנוב‪ ,‬תולדות החסידות‪ ,‬עמ׳ ‪.215—213‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪258‬‬

‫הליכו ת עולם‪ ,‬וזה הדבר הי׳ מרגלא בפומי׳ ת מיד לעשות שחוק בפני‬
‫נערים ו ק טני ם‪ ,‬וכדי בזייס ונ ש תו מ מ תי על ה מ ר א ה ל מ ה נ קול תי‬
‫בעיני כת״ר כ״כ כמו שלא ר אי תי מ או רו ת מי מי והכל דבר חדש‬
‫לפני‪ ,‬אשר נפשו יודעת מ או ד שלא נתעלם מ מני דבר וכל אשר‬
‫שמעתי מפ ה קדוש א ד מו״ ר ובגו הרב הקדוש^^ נהירין לי ו מ אי רין‬
‫כ ספירי ם כ אלו היו ם נתנו ו תור ת ם בתוך מעי הולך ונובע מ קדו ש ת‬
‫הארץ מוכשר לקבל ט ה ר ה מאוד‪ .‬וה׳ יודע ועד שאני דך לכת״ר לכף‬
‫זכו ת מ או ד על הכל‪ ,‬מא שר הי׳ לו צער מ ה שנתוודע לבני אד ם‬
‫מ מכ ת בי אשר שלחתי לכת״ר כמו שהודיעני במכתבו‪ .‬והגם שהמכתב‬
‫שכתב ל ה מנו ח מו ״ ה זו ס מ א ף ^ בסוד וסיפר לפני כל דיבור דברים‬
‫ק שי ם כגידים קבל תי דבריו ב א הבה‪ .‬הגם שידעתי ב א מ ת שלא‬
‫נ תכוונתי ח״ו לצערו רק מ א ה ב ה ע מו ק ה ומעוצם ה ת שו ק ה וגליתי‬
‫לפניו א ת אשר עם לבבי כאשר ידבר אי ש אל א חיו‪ ,‬כי א חי ם ורעים‬
‫אנ חנו מ אז ומעול ם ונפשי ק שורה בנפשו‪ .‬וכשאני לעצמי ת מ ה אני‬
‫על מ ה כל חרי ה אף הגדול הזה‪ .‬וכבר קבלתי י סו רי ם ומרירות‬
‫הלב הרבה מ אוד אלף פעמי ם ממ ש יו תר מכת״ר‪.‬‬
‫עכ״פ סוף דבר הי׳ ועמד האי ש בנצחוכו ועקר דירתו מכאף^ והלך‬
‫ל ע ה״ ק צפת ת״ו וישב שם כ מ ה שבועות‪ .‬וסברתי אולי יחזור בו‬
‫עדיין ויקבע דירתו שם‪ .‬ולא הי׳ מ ס פי ק לו מ ה שעשה לי בכאן‪ ,‬גם‬
‫משם שלח אלי כתב בדברי בזיונות‪ .‬עכ״ז שלחתי אליו שני אנ שים‪,‬‬
‫ה מו פ ל אי ם מו ״ ה יו א ל סמולייאנער^^ ו מו״ ה ]מאיר[®^' מוכ״ז אולי‬
‫יוכלו לפייסו‪ .‬ורציתי לקבל עלי עוד י סורי ם‪ ,‬באלה חפצתי יותר‪,‬‬
‫בכדי שלא י הי׳ ח״ו איז ה צער לכת״ר ב הליכ תו מזה‪ .‬ולא נ תפיי ס‬
‫בשום דבר‪ .‬ו א חר כל המע שים עשה ב אח רונה מעשה אשר לא יעשה‬
‫ול קח א תו עמו בנו של ה מנו ח מו ״ ה צבי מ ש קל אוו ז ה ג׳ חד שי ם‬
‫א ח רי ה ח תונ ה וכ מ ה צער סבלנו מז ה כאשר יספר מוכ״ז^^ ועכ״פ‬
‫עכשיו הולך ונוסע ב או ר חו ת ע קל קלו ת עכב״ב‪ ,‬כי לא נשא הארץ‬
‫לשבת‪ ,‬הולך ל ה רו ס ולא לבנות וכלס^ דברי נרגן כ מ ת ל ה מי ם ו ה ם‬
‫יורדים בחדרי בטן הכל ב תחבולו ת ומרמה‪ .‬וב מה יתרצה זה אל‬

‫המגיד ממזריץ׳ ובנו ״המלאך”‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫ר׳ אליעזר־זוסמן)וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(23‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪.‬‬ ‫טבריה‪.‬‬ ‫‪46‬‬
‫אצל בראוור )עט׳ ‪ (149‬חסר שמו הפרטי)וראה לעיל‪ ,‬איגרת ל׳‪ ,‬הערה ‪.(8‬‬ ‫‪47‬‬
‫ר׳ מאיר מביחאב )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(12‬‬ ‫‪48‬‬
‫כאן יש השמטה של תיבה אחת או שתיים‪.‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪,‬‬ ‫גם כאן יש השמטה של תיבה אחת או שתיים‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪259‬‬ ‫איגרת ס״ט‬

‫כת״ר כ״ א בדברי תהפוכו ת‪ .‬וכל חפצו וישעו ו מג מ תו הו א להגדיל‬

‫התבערה‪ ,‬כאשר שמענו באמרו שיש לו ד מיונו ת כוזבות איך שגזרתי‬
‫בחר ם שלא ילכו ב״ א אצלו‪ .‬ואשר נד מ ה לו ו הביו מדברי ה פ קי ד‬
‫שדברתי לפניו איז ה דברים על כת״ר‪ .‬י א מין לי א הו בי א חי; חי נפשי‬
‫שלא היו דברים מעולם‪ ,‬לא ז ה ולא זה‪ ,‬הכל שקר גמור‪ .‬ומי יודע‬
‫‪.‬‬ ‫מ ה שיכול לומר עוד מ ה שנראה ונד מה לו‪.‬‬
‫ע״כ ב א תי בנ״ א ובמסים® שאל י שים כת״ר א ת לבו אל דברי האי ש‬
‫ה הו א ואל שיחו וי ס תי ר פניו מ מנו וישלם לבו לדברי א ל ה הנ א מ רי ם‬
‫ב א מ ת מפי מו כ״ז ציר נ א מן‪ ,‬אשר גלוי לפניו כל נ קו ד ת לבבי ו הו א‬
‫איש חכ ם ונבון וירא א ל קי ם ולא ידבר כזב כ״ א ב א מ ת ו א מונ ה‪.‬‬
‫ו מו ב ט חני בה׳ שעל ידו יצא הדבר לאורה ל הו צי א מלב כת״ר מ ה‬
‫שנכנסו ונדמו בעיניו ויכנ סו נא דברי באזני רב א ח א‪ ,‬והכל על מ קו מו‬
‫יבוא בשלום‪ .‬ולא יזברו עוד רא שונות ו מ ה שעבר עבר‪ ,‬וכבר היי תי‬
‫ב א מנ ה א תו מ אז ומעול ם כן י הי׳ לנצח‪ ,‬ו מו ב ט חני שיתוסף א ה ב ה‬
‫עזה מו סיף והולך‪ ,‬ו או מר ‪ :‬מי י תן לי אבר כיונה אעופ ה וא שכונה‬
‫לר או ת עמו פא״פ‪ .‬א ת ה ה׳ ידעת שבתי ו קו מי בנ תה לרעי מר חו ק‪,‬‬
‫מ תי יבוא פניו כפני א ל קי ם וירצני אשר י חדיו נ מ תי ק סוד בבית‬
‫א ל קינו‪ ,‬הן ה׳ ידעת כולה‪.‬‬
‫דברי הכותב במרירות הנפש ובצער גדול‪.‬‬
‫נ או ם א ב ר ה ט ב ל א״ א מו ״ ה אלבסנדר כ״ץ זלל״ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ד״צ הילמן‪ ,‬אגרות בעל התניא ובני דורו‪ ,‬תל־אביב תשי׳׳ג‪ ,‬איגרת צ״ד‪ ,‬עט׳‬
‫קנ״ה—קנ״ח(‬

‫איגית ר׳ א בי ה ם מקוליסק‬ ‫ס״ט‬

‫וחכמי האשבמים למארוע|ו‬
‫] ‪ [ 67‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ו ח כ מי הא שכנזי ם ל מ א רו קו‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬מנ ח ם־ א ב ת ק ס ״ א‪.‬‬
‫איגרת שד״ר‪ ,‬נ ת פ ר ס מ ה על־ידי טו ליד אנו‪ ,‬מגלו ת ס תרי ם‪,‬‬
‫״מזרח ומערב״‪ ,‬כרך ד׳‪ ,‬עמ׳■‪ ,44‬איגר ת א׳‪ ,‬ב ה ש מ טו ת‪.‬‬

‫א ח ד ה מיו ח ד לתורה ול תעודה ‪ . . .‬ה ח ה״ ש הדיין ה מ צויין כ מ ה״ ר‬

‫‪ 51‬פירושו‪ :‬בנפילת אפיים ובבקשה‪.‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪260‬‬

‫שלמה אמלאל^ הי״ר ‪ . . .‬א מ ת מארץ ת צ מח מ הוד עין אנ חנ א א ת‬

‫כל ה ת ל א ה אשר מ צ א תנו בקו ם עלינו אד ם אי ש ד מי ם ו מ ר מ ה מארץ‬
‫ר חו ק ה באי חילל בריתו מ צו תו הפר‪ .‬יצא מן הכלל כפר‪ .‬עמד עלינו‬
‫לכלותינו כאשר מפורש יוצא בכתב הכוללו ת ו הן היו ם נפשנו ק צ ה‬
‫מרוב עולות חובו ת מלוג מ ה דשטרי ועל כן הוכרחנו לשלוח שד״ר‬
‫ה ח ה״ ש והכולל ענותן כהלל כמה^׳ר דוד א שכ מי נרו בן הרב הכולל‬
‫ח ״ ק כ מוהר״ר ישראל א שכנזי׳ ז ל ה״ ה הלוך ילך ובכה מגיד מיצרים‬
‫א ת עמלנו ו א ת לחצינו זו ה ד ח ק דו ח ק ה ד סכינ ה ‪ . . .‬כי עת צרה הי א‬
‫ליעקב ו מ מנ ה יושע‪ .‬ה חו ת מי ם בדמע ב עי ה״ ק טבריא תובב״א בחדש‬
‫אב הנ ח מו ת שנת א שר״י כ ״ א חו סי בו ושלום‪ .‬הצעיר אב רה ם הכ הן‬
‫א שכנזי׳ הצעיר אשר אשכנזיה יו א ל א שכנזיה מ שה הלוי ^‬

‫)מתוך ‪ :‬י״מ טולידאנו‪ ,‬״מגלות סתרי□״‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬כרך ד‪ /‬תר״א עט׳ ‪ M‬איגרת א׳(‬

‫איג ר ת י ׳ א‪ i1‬דהכ ‪ t‬מ ק ו לי ס ק‬ ‫ע׳‬

‫א ל ח סי די ה ב חו ץ־ל אר ץ‬

‫] ‪ [ 68‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק ס״ ה‪.‬‬
‫״ הוד ע ה רבא״‪ ,‬נדפ ס ה ע״י א ״י בראווער ב״ ק רי ת ספר״‪,‬‬
‫שנה א׳‪ ,‬עמ׳ ‪.229— 228‬‬

‫מרבני מארוקו‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הכוונה‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬לר׳ אלעזר מדיסנא‪ ,‬מחסידי ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ ,‬שעורר‬ ‫‪2‬‬
‫סכסוכים בקרב עדת החסידים בארץ־ישראל והביא לפילוגה‪ ,‬כפי שנאמר באיגרת‬
‫ס״ח‪.‬‬
‫ראה עליו; יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪ .624—623‬אולי הוא בנו של ר׳ ישראל‬ ‫‪3‬‬
‫מפלוצק‪ ,‬מראשי החסידים שעלו בשנת תקל״ז‪ .‬גם ייתכן‪ ,‬שהוא ר׳ ״דוד הרב‬
‫דק״ק בוחאווא ישן״‪ ,‬החתום על איגרת נ״ב‪.‬‬
‫חודש אב תקס״א‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ר׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫יצא כשד״ר בשנת תק״ן; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.634—632‬‬ ‫‪6‬‬
‫הוא‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬השד״ר ר׳ יואל בר׳ משה; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שם‪ ,‬עט׳ ‪621—620‬‬ ‫‪7‬‬
‫)וראה גם איגרת נ״ז(‪.‬‬
‫ייתכן‪ ,‬שהוא ר׳ משה סג״ל השד״ר; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שם‪ ,‬עט׳ ‪) 618—616‬כן ראה לעיל‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫איגרת מ׳(‪ .‬בסוף האיגרת היו עוד שלוש חתימות‪ ,‬אלא שלא עלה בידי המהדיר‪,‬‬
‫י״מ טולידאנו‪ ,‬לפענח אותן‪.‬‬
‫‪261‬‬ ‫איגרת ע׳‬

‫מ א ד מ ר׳ ר ‪ 3‬הן צדק נ״ע^ מ שנת ת ק ס ״ ה‪.‬‬ ‫הודע׳‬

‫להודיע לכל מ אן דבעי למידע א ת אשר כתב לי הרב מו ה ר ש״ ^‬
‫בכתב ידו ע״י חיי ם משרת^ ב א ם ש א סכי ם לדבריו לכתוב לו כרצונו‬
‫ביתר שאת® אזי י הי ה ח ל קי שמונה מ או ת א דו מי ם בעד ב׳ שנים ת ק ס״ג‬
‫ו ת ק ס״ ד‪ .‬ד היינו שנתן ל חיי ם שם קו ד ם נ סיע תו שלש מ או ת וששה‬
‫ושלושים א דו מי ם ל הצ טרכו תו כאשר ה ב טי ח ל ג ועוד מ ס ר בידו‬
‫ס״ ד א דו מי ם ה שייכי ם לי לשמי בר שימה מ איז ה י חי די ם וצוה‬
‫ל חיי ם ב א ם ש א סכי ם לדבריו לכתוב לו כנ״ל אזי י תן חיי ם ה של״ו‬
‫א דו מי ם הנ״ל לי וישלח לו של״ו א דו מי ם א ח רי ם ת ח תי ה ם‪ ,‬וגם‬
‫ישלח לי ה ת׳ א דו מי ם ה שניים ד היינו בעד ת ק ס״ד‪ .‬ובא ם שלא‬
‫אע שה כנ״ל אזי י ק ח חיי ם ה של״ו א דו מי ם הנ״ל לעצמו וכן עשה‪®.‬‬
‫הי או מן כי יסופר ר ח מנ א לשיזבין מ ה אי דעתא^ ח ״ו לשחדני ב מ מון‬
‫לשנות ח ״ו א מי ת ת נ קו דו ת לבבי אשר מיו ם ע מדי על דעתי נ קו ד ת‬
‫א מ ת דבר היו יקר בעיני מכל הון דעלמא‪ .‬גם ה ס ״ ד א דו מי ם הנ״ז‬
‫הר שומי ם מ איז ה י הו די ם שהתנדבו מונ חי ם ת ח ״י ולא רציתי לנגוע‬
‫ב ה ם וכ תב תי לידיד נפשי ה שד״ר מוהר״ם® נ״י שיראה ל ח קו ר שם‬
‫אולי איז ה מ ה מ תנ ד בי ם שלא בעין יפ ה ח״ו או שהי׳ דעתם ג״כ‬
‫באופן שאכתוב כרצון הרב אזי בעמוד ו ה חזי ר ק אי שאחזיר לה ם שם‬
‫עד כדי ד מי הן ולבי נכון ב טו ח בה׳ הרועה או תי מעודי כן לנצח אל‬
‫יעזבני ואל יט שני בקוד ש ה׳ לאורך י מי ם נ או ם אב רה ם ב ל א״ א‬
‫מו ה ר״ר אלכ סנדר כ״ץ זצלל ה״ה‪.‬‬

‫)מתוך‪ :‬א״י בראווער‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬תרפ״ג‪ ,‬עמי ‪(229—228‬‬

‫‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬גילוי־דעת‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫האיגרת נכתבה בידי ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬והכותרת היא אפוא תוספת המעתיק‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫לפנינו עדות להחרפת הסכסוך בין השניים‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫האדם שהביא את האיגרת לארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם יקבל את מרותו ואת תורתו‪ ,‬יקבל תמיכה שנתית מוגדלת‪ ,‬כאמור‬ ‫‪5‬‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ר׳ אברהם מקוליסק לא הסכים להסדר הנ״ל‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪-‬‬ ‫פירושו‪ :‬האל ירחם מדבר כזה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ר׳ מאיר מביחאב )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ס״ט ועוד(‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪262‬‬

‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬ ‫ע״א‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם ב רו סיה ״ו ס מי כו־‬ ‫] ‪[ 69‬‬

‫תי ה״‪.‬‬
‫טבריה; ] ת ק ס ״ ה י [‪.‬‬
‫האיגר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונות שבכתב־יד; בס׳‬
‫ברכת הארץ‪ ,‬דף ל׳‪ ,‬סי׳ ק מ ״ו )קטע גדול(; בס׳ ל קו טי‬
‫א מרי ם‪ ,‬מכתב מ״ א )בה שמטות(; וב שלימות על־ידי א ״י‬
‫בראווער‪ ,‬״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬עמ׳ ‪^ 234— 230‬‬
‫ה ת אריך ח ס ר בכל הנו ס ח או ת‪ .‬בראווער סבור‪ ,‬ש״אפשר‬
‫להכיר מן ה תוכן‪ ,‬שנכתב בשנת ת ק ס ״ ה‪ ,‬בעידנא דרי ת ח א‪,‬‬
‫קרוב א ח רי גילוי־הדעת ו ה מכ ת ב לשד״ר ר׳ מ אי ר״ )איגרות‬
‫‪ .(71 , 68‬על־כל־פנים ברור‪ ,‬שהאיגרת נכתבה לפני סוף‬
‫ת ק ס ״ ה‪ ,‬היו ת שבימי ה סו כו ת כבר חזר ר׳ מ אי ר לארץ‬
‫)איגרות ‪ ,(73 ,72‬ו אילו לפי ה איג ר ת שלפנינו עודנו‬
‫בחו״ל‪.‬‬

‫אגרת ה ק׳ מ א ד מו״ ר ‪ 3‬הנ א קדי שא נ״ע‬

‫דרשתי א ת ה׳ שלום מארץ ה חיי ם‪ ,‬ושלום על ישראל א חינו אנ שי‬
‫מדינ תינו אנ שי רוסי׳ ו ס מי כו תי הן ה מ ק שיבי ם לקול דברי א ל קי ם‬
‫ושלום לכם אל תיראו א ל קי א בו תיכ ם י תן לכם לב לדעת להבין‬
‫ולשמוע דבר ה׳ מארץ ה חיי ם‪ ,‬כי הו א חייכ ם ואורך י מיכ ם למען‬
‫ירבו י מיכ ם וי מי בניכם כדכתיב על ה א ד מ ה אשר י היו עינם ולבם‬
‫שמה בכל ת שוק ת נפשם ולבם דורשים טו ב ה מי מי ם י מי מ ה‪ .‬בקשו‬
‫שלום ו א מ ת מארץ ה חיי ם עד העולם‪ .‬דבר שלום ו א מ ת מארץ אשר‬
‫ה׳ דורש מכלל דבעי דרישה‪ .‬דרשו נא מעל ספר מכתב הכללי אשר‬
‫כ תב תי ל הו רו ת ם א ת אשר עם לבבי ב א מ ת ה׳ לעולם‪ .‬שימו נא‬
‫לבבכם לכל הדברים ו ה א מ ת ל א מי תו ה ע מי קו נא לדעת ולהבין‬
‫א מ רי בינה מ עו מ ק א דליבא‪ .‬הן ע ת ה או תיו ת א ל ה בלכתן יעידון‬
‫ויגידון לכל מ אן דבעי לשמוע דבר ד׳ ה ח רדי ם אל דברו‪ .‬א הו ביי‬
‫א חיי ו מ ר ח מיי מ או ד ק שה עלי פרידתכם מ מ צו ה י קרה כזו ש ה חזי קו‬
‫בה יותר מעשרים שנה^ אשר היי ת ם ק שורים ועטופי ם ב מצו ת חיזו ק‬

‫‪ 1‬נוסח על־פי כתב־יד אחר ובו כמה הבדלים ראה לאחרונה‪ :‬הילמן‪ ,‬איגרת צ״ח‪,‬‬
‫עמ׳ קס״ד— קס״ז‪.‬‬
‫‪ 2‬הכוונה להפסקת התמיכה בחסידי ר׳ אברהם מקוליסק בארץ־ישראל במצוות ר׳‬
‫שניאור־זלמן מלאדי )וראה על כך לעיל; איגרת ס״ח‪ ,‬הערה ‪ ,24‬ואיגרת ע׳(‪.‬‬
‫‪263‬‬ ‫איגרת ע״א‬

‫ישוב הארץ ברוב א ה ב ה ו חי ב ת ה ק׳ בכל לבבם ובכל נפשם; ואיך‬

‫עתה נסוגו א חו ר ח״ו לפ סו ק עצמם מ קו ה חיי ם הו א ל מ חזי קי ם בה‪.‬‬
‫ו ב א מ ת שמוע שמעתי שנגבו כל קבוצת הכ סף ה קד שי ם מז ה שנתיים‬
‫ליד הרב® ו הו א ה ש מי ט ה כ ס פי ם ת ח״י והעביר קו ל ב מדינה שישלם‬
‫ה מ עו ת על ידי הש״ץ מ פו ק ש א ף באמרו כי הני שלוחי די ד ף אינ ם‬
‫רוצים לקבל מ עו ת א ר ה״ ק‪ .‬ו ב א מ ת לא הגיעה לכאן ע״י הש״ץ‬
‫הנ״ל ששלח ע״י ח תנו כ״ א דבר מועט דהיינו סך מ א ה ועשרים‬
‫ושבעה א דו מי ם כל גבית שנת ת ק ס״ג‪ .‬ולא ה ראני גוף הר שימה‬
‫הכ תו ב ה מ שם בכדי לידע מי ה ם ה שולחים‪ .‬אבל א מ ר שהוברר‬
‫הדבר שנתקבץ ע״י א הו בינו מרי״ס® ו הי׳ נראה שזה ה מ ע ט נשלח‬
‫לכל א ח ד מקרוביו ו מיודעיו גלל כן לא מנעתי או ת ם מ לי ק ח ה מ עו ת‬
‫הנ״ל ולכתוב קבלו ת על סך הנ״ל‪ .‬ו א חרי ה תפ ר ס ם שם שלא שלח‬
‫קבוצ ת הכ סף ע״י הש״ץ הנ״ל ה שמיע הרב קול שישלח הכל ע״י‬
‫חיי ם מ שרתף ו הכרי חו הרב ל ח תו ם קבלו ת על סך רב‪ .‬ו ב א מ ת לא‬
‫הביא חיי ם הנ״ל כ״ א מע ט מזער ד היינו בערך מ א תי ם ו ח מ שי ם‬
‫א דו מי ם וזה ידוע ו מפו רס ם לכל‪ ,‬בבוא חיי ם לשם ארבו לו על הדרך‬
‫ו ה בי א הו ל ק״ ק לאדי וגיזם לפני חיי ם הגז מו ת על שלומי י קירי‬
‫דידן ה מו פ ל אי ם יר אי ם ו שלימים ה ״ ה מ אי ר וצבי סג״ל® נ״י אשר‬
‫יצאו מ שם בפחי נפש ובזיונות וצווה ל חיי ם להעיד לכל ה מ דינ ה‬
‫ששלוחי ידידיי הנ״ל עשו הכל שלא מדע תי ורצוני‪ ,‬הגם כי חיי ם‬
‫יודע ערכם בקוד ש כי אנ שי לבבי ה מ ה מעולם וכל אשר דברו ועשו‬
‫הכל בווד אי ב א מ ת‪ ,‬כאשר צווית ם ב אמ ת‪ .‬אך בא מרו ששלוחי הנ״ל‬
‫אינ ם רוצים לקבל עוד מ ה מ דינ ה‪ ,‬ו הו א רוצה לשלח כל קבוצ ת‬
‫הכ סף עי״ד הש״ץ ועי״דו בזה תפס לבו לדבר סרה על ש לי חי‪ .‬מ הי מני‬
‫הנ״ל לפי גירעון שכלו הקלו ש‪ ,‬כי לא דעת ולא תבונה לו ונ תפ ת ה‬
‫לכל הדברים ב אונ ס וברצון כאשר ספר לי הנ״ל בעצ‪.‬מו‪ ,‬ו ה חזי קו‬
‫הרב אצלו זה שנתיים מ ד חי אל ד חי ולבסוף לא שלח קבוצת הכ סף‬
‫עיד״ו‪ .‬ו חיי ם מצווה ועומד שמידי עברו דרך הליכו יפרס ם לכל‬

‫ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ ,‬שהחרים את הכספים לחסידי הכותב שבארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫ר׳ אהרן ש״ץ‪ ,‬מחסידיו של ר׳ שניאור־זלמן בארץ־ישראל )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ס״ח‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫הערה ‪.(10‬‬
‫פירושו; שליחינו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫צריך להיות ”מר״ם״‪ ,‬כלומר‪ ,‬מורנו ר׳ מאיר‪ ,‬הוא ר׳ מאיר מביחאב‪ ,‬שד״ר הח­‬ ‫‪6‬‬
‫סידים‪ ,‬הנזכר באיגרת ס״ח ועוד‪.‬‬
‫שליחו של ר׳ שניאור־זלמן לארץ־ישראל )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ע׳(‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫השד״רים מאיר מביחאב וצבי סג״ל; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪—624‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪.627‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪264‬‬

‫בכלל ובפרט לחרב הגאוך ד ק״ ק בארדיטשוב״ שהרב שולח ע״ידו‬

‫מעו ת א ר ה״ ק משני שנים ולא העלה על לבו שום ר ח מנו ת על עם‬
‫ה׳ אל הנ פל או ת רבות ב מ ה יזנו וב מ ה יתפרנסו בקודש‪ .‬ו ב א מ ת‬
‫א מ רו שלוחי ידידי נפשו הנ״ל ש לי חו תי הו עבדו כאשר צווית ם כשלא‬
‫י מ צ או תי קן נכון עמו בכל העניני ם הן במילי דשמי׳ וכ׳ ולהוציא‬
‫ה טינ א מלבו ולחזור ולחבב א ת הארץ ב חי ב ת הקוד ש כבראשונה‬
‫עכ״פ ס מ א ד ה אי מילתאסג ל הו צי א הדבר ענין הנ הג ת קבוצת ה מעו ת‬
‫א ר ה״ ק מתח״י^! כאשר הי ה מ ק ד ם ק ד מי ת א ויבוא הכל על מ קו מו‬
‫הברכה שרוי׳ ב מ תנ ת‬ ‫בשלום‪ ,‬כי באתרא דלא שלטא בי׳‬
‫י די ה ם ]כברכת[ ה׳‪ .‬וידעתי א ת כשרון לבבם במעשי י די ה ם צדק‬
‫מעולם כל חד לפום שיעור׳ דילי׳^^ גם בענין הגביות שעשו ‪. . .‬‬
‫ת שלומי חובו תינו‪ .‬ידע תי שנתעורר לבבם לעזרתנו כל איש אשר‬
‫ידבנו לבו ב א מ ת נתן כ או״ א לפי כחו מ הונו ויש יותר מכדי כ חו ברוב‬
‫ח מ ל ת ם להו שיע מצרותינו ולא הגיע לנו מז ה לשליש ולרביע כי‬
‫הו א לא חלי ולא מרגיש בצערינו ועושה עצמו בלתי ה א מין עוצם‬
‫ה חו בו ת ו סי בו תיו הידוע ומפורס ם לעין כל ו מז ה ה מ ע ט שהגיע לנו‬
‫לא יכולנו ל צ א ת ידי חוב תינו אף ב מק צ ת כ״ א לת שלומי הכשירות^!‬
‫ו ה ק רן קיי מ ת בריבית אוכל ת מו סי ף והולך‪ .‬וכתב לנו לכתוב קבלו ת‬
‫ב ס ת ם שקבלנו מ ה שנעשה על ה חו בו ת לצאת ידי חובתינו‪ .‬וכל ז ה‬
‫היי תי סובל ועושה רצונו אולי י תן לבו לדברים הנ א מ רי ם ב א מ ת‬
‫מפי שלוחי מהמוני®^ הנ״ל למצוא ת קון נכון עמו בכל העניני ם‬
‫על מכונ ם ב א מ ת וב א מונ ה ו הו א לא כן עשה ולא ה ט ה אוזן לכל‬
‫הדברים ו ה א מ ת וגם ה סיר ר ח מנו תו מכל אנ״ ש היו שבי ם בקודש‬
‫ז קני ם עם נערים י תו מי ם ו א ל מנו ת ו תינו קו ת שב״ר לפ סוק חיו ת ם‬
‫ז ה שנתיים‪ .‬וכל מ שא הע ת הז ה עלי היו כולנה‪ ,‬ל היו ת לווין ו מ א כי לין‬
‫לכל א ח ד חיו ת נפשו בקודש וה שתרגו עלינו עוד חובו ת לבד עולות‬
‫חובו ת רבים ועצומים ה מו ט לי ם עלינו מכבר מא שר נראה בעליל‬
‫לארץ ז ה פעמים ושלש כאשר בוד אי ה קו ל נשמע ל מרחוק‪ .‬וממ ש‬
‫חיינו אינ ם חיי ם מפני הנוגשים אשר ממש לא ני תן השב רוחינו‪.‬‬

‫ר׳ יצחק־לוי מברדיצ׳ב‪ .‬באיגרת לר׳ אברהם מקוליסק טען‪ ,‬שחיים הנ׳׳ל שיקר‬ ‫‪9‬‬
‫לו‪ .‬ראה‪ :‬מ׳ טיטלבוים‪ ,‬הרב מלאדי‪ ,‬וארשה תר״ע—תרע״ג‪ ,‬א׳‪ ,‬עמ׳ ‪) 145‬וראה גם‬
‫להלן׳ איגרת ע״ב(‪.‬‬
‫פירושו; למד מכך דבר‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫של ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫פירושו; במקום שאין שולטת בו עינו — של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫פירושו‪ :‬כל אחד לפי שיעורו‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫הכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לכספי החלוקה‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫פירושו‪ :‬נאמנים‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪265‬‬ ‫איגרת ע״א‬

‫והכה ראה ר אי תי זה מ כ מ ה שנים מיו ם ששלטה עין בכסף הקד שי ם‬

‫הי׳ הולך הלוך וח סר ה סו רי מ ח ס ר א מ סי בו ת מ ת ה פכי ם ה ת ם והכ א‬
‫כסף רב אזיל ל ט מיון ונ שאתי עיני ל שמים על מ ה עשה ה׳ ככה‬
‫ו א ח רי רואי נ תינ ת עיניו בד מי ם וגם מ טינ א דבליבי׳ ל ה ק טין המצדה‬
‫בעיני עושיה ל היו ת נ תינ ת ם ג״כ שלא בעין יפה‪ ,‬ולדעתי דין גרמא‬
‫כל ה ר פ ת ק או ת דעדו עלן ועלי הון ב מ תן ד מי ם שלא כנגד הי סוד‪,‬‬
‫כי ה כי ד א תי הכי אזיל‪ !®,‬ו מ ה יקר דברי קדו שה ה מנו ח מו״ ה‬
‫מ״מ^! נ״ע שכתב אליו על פתגם דנא מר א שי תו שיזהר מ אוד לנפשו‬
‫מ לי תן עיניו בכסף הקד שי ם הן בכלל ו הן בפרט‪ ,‬כי הי כ א דלא‬
‫ליפוק חורבא מיני׳®! לבסוף רח״ל‪ .‬וה ש תא ק א חזינא®! כי רוח ה׳‬
‫דבר בו‪ .‬ואני ג״כ הרבה פעמים ר מז תי לו ב מכתבי על רזא דנא‪"®,‬‬
‫ולא הרגיש ולא ה ט ה אוזן‪ .‬גם א ם כח אבני ם כו חי לסבול ו ל ה ת א פ ק‬
‫עוד על כל הדברים יגיעים ועל גודל השפלת א ר ה״ ק ויו שביה בפני‬
‫כל שנעשה לה ם כ הי תר ל ה א מין ולשמוע מ מו צי אי דיב ת הארץ‬
‫ה שפלים ה פ חו תי ם והנבזי ם לבזות כל יושבי׳ ה ק ט׳ עה״ג‪ 21‬ולא‬
‫עוד גם לפ סו ק חיו ת ם ולמנוע רבים מ ל היו ת פו ס קי צדקה אשר‬
‫י ס דו ה רא שונים בכמה ט ר חו ת ויגיעות אנ שי א מ ת ויראי ה׳ וחושבי‬
‫שמו שהעמידו ה מ ע מ דו ת שם לקבוע חו קי חיי ם עד העולם‪ .‬וע ת ה‬
‫עד היכן הדבר מגיע ל ה סי ר א ת ה ר ח מנו ת מכל א חינו אנ״ ש למנוע‬
‫טובם מ א תנו ח״ו‪ ,‬ע ״ כ‪ .‬א מ ר תי נואש הו א לדבר אליו ובפרט מענין‬
‫חיזו ק ישוב א ר ה ״ ק אין לי עוד ע סק עמו כלל ועיקר^^ ולא רציתי‬
‫לה שיבו דבר על מכ תבו ולא כתבתי לו בשנה זו אפי׳ או ת א ח ת‪ .‬רק‬
‫אליכ ם אי שי ם א ק ר א בעטוף לבי ומעיי ה מו עליה ם כזכור בנים‬
‫אזכר ם לקשרם ב חי ב ת ה ק׳ לכו בנים שמעו לי וכ׳ מי האי ש החפץ‬
‫חיי ם או ה ב ב א מ ת לראות א ת טוב הארץ‪ .‬איש א ת רעהו יעזורו‬
‫ול א חיו י א מ ר חז ק בעדינו ובעד ערי אל קינו‪ ,‬לכונן ארץ ו מ לו א ה‬
‫למלא בארץ ח ס ד ם בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מ אוד ם‪ ,‬כאשר קיי מו‬
‫וקבלו עליה ם ברוב א ה ב ה ו חי ב ת הקוד ש מ אז ו מ קד ם‪ ,‬כי חפץ ה׳‬
‫לזכו תם במצדה י קר ה ה מו חז ק ת בידם‪ ,‬מ ה טובי ם דודם ו מ ה יקר‬
‫ח ס ד ם ל א ל קי ם ולב״א‪ .‬ב טו חני בה׳ כל מי שיעשה מצוה זו ב שלמו תה‬

‫פירושו‪ :‬כשם שבא‪ ,‬כן הוא הולך‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫פירושו‪ :‬שלא ייצא חורבן מזה‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫פירושו‪ :‬והשנה ראינו‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫פירושו‪ :‬הדבר הזה‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫כל יושביה‪ ,‬הקטנים עם הגדולים‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא מנתק את הקשרים עם ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪266‬‬

‫לא תזוז עוד מלבו נ קו ד ת א ה ב ת א מ ת מארץ ל ה חזי ק בצדקתו צדיק‬

‫לעולם י שמור ח ס דו מ ת ת א ל ק׳ הי א בידו ו הי׳ י די ה ם א מוני ם נוצר‬
‫ה׳ עמכם גבורי החיל‪ .‬שיתו לבכם ל חיל ם מ היו ם ולמעלה‪ ,‬ואני עיני‬
‫אל ה׳ לגמור בעדם‪ ,‬להו שיע כל עניי ארץ חיי ם סלה‪ .‬דעו לכם א הו ביי‬
‫א חיי ו מ ר ח מיי כללו של דבר כל החפץ חיי ם ב א מ ת ל ת מכינו בקוד ש‬
‫אנו חפצי ם בו ובנ תינו תו שהנו תן בווד אי בעין יפה הו א נותן ומפזר‬
‫ונוסף עוד‪ ,‬ו הי׳ אך שמח ב מ תנ ת ח ל קו בקודש‪ .‬וכל מי שהוא ב ה ס ת ר‬
‫פנים או בע״כ לי ת ל אי ת הני מע‪,‬־>‪ 23‬שלא יבוא ז ה ויאבד כל ח״ו‪.‬‬
‫עתה א חינו א ת ם הד ב קי ם כולם ו היו ק שורים במצוה זו בדביקה כו׳‬
‫ולה תנדב ב מצוה זו מ תו ך ‪ . . .‬לבבם ה ט הו ר‪ ,‬ל היו ת מ ת מ כין ד או ריי ת א‬
‫בארע׳ קדי ש א וצינור לשפע ברכה עליונה ל מיזן א חי ה ם ‪ . . .‬ו אז‬
‫י ש מחו ב מ תנ ת י די ה ם צדק ושלום ה ת ם ו הכא עד העולם‪ .‬ו ת״ל ראינו‬
‫בעינינו א ת כל מע שה ה׳ כי נורא הו א אשר עשה עמנו להפליא ברוב‬
‫מעידנין דחלפו עלון בקודש ראה ראינו כי ה׳ עמנו ב ט חנו בד׳ ובכח‬
‫ק דו ש] ת הארץ[ כי לא יטו ש ה׳ א ת עמו ו א ת נ חל תו לא יעזוב‪ .‬א ת‬
‫ח סי דיו לעולם נשמרו ה שומר א מ ת לעולם כל מי שיתעורר ‪. . .‬‬
‫ל קר א תנו ב א מ ת ה׳ י הי׳ בעזרו וסעדו ומגן בעדו‪ .‬וכל אי ש אשר‬
‫יעשה בזדון לבלתי שמוע^^ ו ל היו ת ‪ . . .‬גורם מונע לי חידי ם או לרבים‬
‫בדבר מ צו ה זו אפי׳ בדיבור ובתנועה כל ד הו ידע נ א מנ ה כי בנפשו‬
‫הו א‪ ,‬ומעיד אני עלי שמים וארץ כי לא לכבודי ח״ו אני כותב ז א ת‬
‫ולא על דידי ק א מכוונא‪ 25,‬כי ת״ל נכון לבי ב טוח בה׳ הרועה או תי‬
‫מעודי כן לנצח אל יעזבני ועל יט שני‪ .‬ברם מצער נפשי מ דו ח ק א‬
‫דצבורא נפשות א ביוני הארץ ומרוב לחץ חו בו תינו שלא י או מן דברתי‬
‫כ״ז ו פ א״ פ ב א תי ל הז הי ר לבל יקל הדבר בעיני הגורמי ם למנוע טוב‬
‫הארץ ויו שביה ו א ל מנ ה וי תו ם ענין בוודאי יגמרו רעה לנפ שיהם‬
‫ו טפ ם כ״י ו אין עונשין א ל א מז הי רין יז הרו ויזהירו מ או ד לנפשם‬
‫וידעו נ א מנ ה שנקרא ב חז ק ה כולנו אל ה׳ מן המיצר ובמרחב יענינו‬
‫ה׳ מ ה ר קד שו סל ה‪ ,‬כאשר ה ב טי חנו ב תו ה ״ ק שמוע א שמע צעקתו‬
‫כי חנון אני ובודאי י ת ח ר טו ב אח רונ ה בזה ובבא‪ .‬לכן נא ונא א הו ביי‬
‫א חיי אל נא תיר או חז קו ו א מצו לבבכם כל ה מי ח לי ם לה׳ עמכם‬
‫לה איר ל ה ם בהוד הדרת מצו ה זו שהוא תפארת לעושיה ב א מ ת‬
‫ובחיבה י תי ר ה נודעת ל ה ם חד שים לבקרים רבה א מונ ת ם וי שועתם‬

‫‪ 23‬פירושו; כל מי שמונע עצמו מלתרום‪ ,‬אין ליהנות ממנו‪.‬‬

‫‪ 24‬על־פי ״לבלתי שמע אל הכהן״ )דברים י״ז י״ב(; הכוונה לעצמו‪ ,‬לר׳ אברהם‬
‫ץ‬ ‫הכהן מקוליסק‪.‬‬
‫‪ 25‬פירושו‪ :‬ולא לעצמי אני מתכוון‪.‬‬
‫‪267‬‬ ‫איגרת ע״ב‬

‫ו ח ס ד ם לא ימו ש וי חזי קו נא ידי הגב אי ם ו ה מ א ס פי ם ו ה מ ת א מ צי ם‬

‫בצדק בכל עיר ועיר ו ס בי בו תי ה גבוליה מ הי ק רי ם בעיניה ם מצוה זו‬
‫כי רבה הי א ולא זזו מחבבה‪ .‬ו ה ם י מ ס רו מפרי צד ק ת ם יפה יפה‬
‫ליד מ א ה בי נפשי הגובים הנ א מני ם מחבבי הארץ ויו שביה לעד‪ ,‬ו ה ם‬
‫יבי או א ת כל שקלי הקוד ש ליד גזברי הקוד ש אשר הודע תי ב מכ תבי‬
‫לידיד נפשי ה שד״ר מו ״ ה מ אי ר‪ 26‬נ״י וכאשר ש מתי בפי ידידי ה שד״ר‬
‫מו כ״ז נרו י איר כן י קו ם וכן י הי׳ ו מיד הגזברים יגיע לידינו על נכונה‬
‫בעז ה״י ע״י שליחינו מדי שנה בשנה ת מי דין כסדרם‪ .‬ו בטו חני בה׳ ישים‬
‫שלום על ישראל ה בו ט חי ם בו ברוב עוז ו א ה ב ת א מ ת מארץ חוזר וניער‬
‫בלבם באיתערותאז^ רבה מו סי ף והולך ואור‪ .‬בנר מצוה זו ת איר ל ה ם‬
‫אור עולם ואוצר חיי ם וברכה למ שמרת שלום ול שמוח בעמלם‪ .‬ו הי׳‬
‫מע שה ה צ ד ק ה שלום ועבודת ה צד ק ה ה ש ק ט ובטח עד העולם‪ .‬ו הי׳‬
‫צדק אזור מ תנ ם ו א מונ ה ומ שכורתם ת מיד ברוב עוז הצפונה‪ ,‬וגדולה‬
‫צדק ה שמקרבת א ת הלבבות להתק שר עמנו בקי שורי עבודות ה א ה ב ה‬
‫ו ה א מונ ה‪ .‬ו היו ק שורים ועטופי ם עמנו כל הי מי ם‪ ,‬י חדיו י הי׳ ת מי ם‬
‫בקוד ש ה׳ לאורך י מי ם‪ .‬דברי המדבר בצדקה ורב להו שיע דורש‬
‫שלומם ו טוב ת ם מלב ונפש ומעולם לא זז תי מחבב ם ב א ה ב ת הקוד ש‬
‫ומעתיר בעדם ובעד נ קו ד ת לבבם מעול ם וע״ע נ או ם אב רה ם ב ל א״ א‬
‫מו״ ה אלכסנדר כץ ז ל ל ה״ ה‪.‬‬

‫)מתוך; א״י בראווער‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬תרפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪(234—230‬‬

‫איגרת ר׳ אברהם מקוליס^‬ ‫ע״ב‬

‫אל ר׳ לוי״יצחק מברדיוג׳ב‬

‫] ‪ [ 70‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק לר׳ לוי־יצ חק מברדיצ׳ב‪.‬‬

‫טבריה‪ ] ,‬ת ק ס ״ ה ?[‪.‬‬
‫ה איגר ת — קטע‪ ,‬בלא תאריך — נדפ ס ה על־ידי ש״א‬
‫הורודצקי‪ ,‬״ ה של ח״‪ ,‬כרך ט׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 423‬ה ח סי די ם וה־‬
‫ח סי דו ת‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ מ״ג ; ועל־פי הו רוד צ קי גם טי ט ל בוי ם‪,‬‬
‫הרב מ ל אדי ומפלגת חב״ד‪ ,‬ח״ א‪ ,‬עמ׳ ‪.143‬‬ ‫’‬
‫לפי תוכנה^ מ ק בי ל ה ה איגר ת ל מ ס׳ ‪ ,69‬ונראה‪ ,‬שנכתבה‬
‫כ מו ת ה בשנת ת ק ס ״ ה‪.‬‬

‫‪ 26‬ר׳ מאיר הנ״ל מביחאב‪.‬‬

‫‪ 27‬פירושו‪ :‬בהתעוררות‪.‬‬
‫הנוסח שלפנינו‪ ,‬הניתן על־פי כתב־יד אחר‪ ,‬משופר יותר‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪268‬‬

‫מכת^ הדב ד ק ״ ק ק א לי ט ק מ « ה ״ ק להרב הג׳ ד ק״ ק ^‪ 2>4‬רז*יטשוג‬

‫וע״ד אשר כתב אלי כת״ר על תלונו ת שלוחי מ הי מני די ד ף על או דו ת‬
‫דבריה ם על הרב מו ה ר״ר שניאור זל מן מ חו ת׳ דמרף נ ש תו מ מ תי על‬
‫ה מ ר א ה‪ ,‬שמזה נראה שלא נתן דעתו ה ט הו ר ה ל ח קו ר הי ט ב בעניו ז ה‬
‫לידע ול ה תבונן על תוכן הדבר ל א מי תו ד אנן קיי מינן בי׳‪ .‬יותר מ כ מ ה‬
‫שנים א שי מ ה עיני עליו ל חקור הי ט ב על מוצא דבר בענינים^ במילי‬
‫ד שמיא ובמילי דארעא‪ .‬ו א ם ב א מ ת רצון כ ת״ר לידע שורש הדבר על‬
‫בוריו כאשר שאל מ מני כת״ר במכתב קדשו‪ ,‬ע״כ אג ל ה נא אזנו שמץ‬
‫מנ הו להודיע א ח רי ת דבר מרא שיתו‪.‬‬
‫הנ ה ז ה מיו ם אשר ש מנו הו לראש ב מדינו ת רו סי א א ח רי עליותינו‬
‫אל הקוד ש^ ובעבור כ מ ה שנים שמענו וראינו א ת הנ הגו תיו והדרכו תיו‬
‫לבנ״א ]לא[ ערבו לנו‪ ,‬כי לא שמענו ולא ראינו זה מרבותינו ה קדו שי ם‬
‫נ״ע‪ ,‬אשר הרבה שמ שתי ו היי תי נו תן דעתי ועיני ולבי על כל ענינים‬
‫ד הנ הג תו הקדו שי ם‪ .‬גם כבוד הרב ה מנו ח קדוש עליון כ מ ה ר״ ר מנ ח ם‬
‫מענדל נ״ע ז״ל‪ ,‬הכירו כת״ר ברוב צדק תו ו קדו ש תו ותרב ח כ מ תו‬
‫א מ ת‪ ,‬ואשר י קי ר מ א ד בעיני מו״ ר אור עולם הרב המגיד® ז צלל ה״ ה‬
‫כידוע לכת״ר‪ ,‬ומכל שכן כשעלה אל הקוד ש הוכפלה קדו ש תו ורוח‬
‫מבינ תו עד אין חקר‪ ,‬ו הל א ב חיי ם חיו תו הוו ה י תיב ב ה אי צערא‬
‫בשמוע הנ הג תו ב מדינ תו ו מ אז רוח ה׳ דיבר בו ו א מ ר ‪ :‬טו בא מ ס ת פינ א‬
‫דלא ליפוק מינ ה חורבא בסוף^ ר״ל‪ .‬ו אין ]ואנן ?[ מ הנענין אבתרי׳‪8.‬‬
‫ולבתר דנא‪ ,‬כאשר ספו שנה על שנה ורבו ה ק טיגו רי א בין ה ת ל מידי ם‪,‬‬
‫כתבתי א לי ה ם וגם אליו בסתר לאמר כאשר ידבר אי ש אל רעהו‪,‬‬
‫אשר לא טוב הדבר אשר הו א עושה כו׳ ו שי מהר ל ת קן ה אי פרודא‬
‫רבה‪ ,‬ל ה ע מידו על ה א מ ת וה שלום‪ .‬ולא א בה לשמוע לעצתי עצת ה׳‬
‫וגם חר ה לו על דברים הנ א מ רי ם ב א מ ת‪ ,‬ונהפוך לשנוא עמו ו הו צי א‬
‫שנאתו מכח אל הפועל ע״י מע שה אלעזר‪ ^,‬כמבואר ב ה ע ת קו ת‬
‫הנ מ צ אי ם שם מ ה שכתבתי אליו מכל מ ה שסבלתי מאלעזר‪ ,‬ו מל תו‬

‫השד״רים ר׳ מאיר מביחאב ור׳ צבי־הירש סג״ל‪ ,‬הנזכרים בהמשך המכתב‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ר׳ שניאור־זלמן מלאדי היה מחותנו של ר׳ לוי־יצחק מברדיצ׳ב‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫כאן חסרות כמה תיבות בכתב־היד‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫מינויו של ר׳ שניאור־זלמן על־ידי ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק ור׳ אברהם מקוליסק‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ר׳ דב־בער‪ ,‬המגיד ממזריץ׳‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫פירושו‪ :‬מאוד אני ירא‪ ,‬לבל ייצא ממנו לבסוף חורבן‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ואנו — מה נענה אחריו‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ר׳ אלעזר מדיסנא‪ ,‬שנשלח לארץ־ישראל על־ידי ר׳ שניאור־זלמן ועורר שם מחלוקת‬ ‫‪9‬‬
‫‪.‬‬ ‫קשה )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ס׳׳ט(‪.‬‬
‫‪269‬‬ ‫איגרת ע״ב‬

‫על לשונו ש הו א מ צוו ה הכל מפי הרב‪ ,‬ב היו ת שכל מג מ תו ש א סכי ם‬
‫דיי ק א על הנ הגו תו‪ ,‬מ ה שלא ר אי תי ז ה מרבותינו ה קדו שי ם ולא‬
‫מ שאר צדיקי עליון‪.‬‬
‫ובראו תי שלא הי ה תועל ת במע שה הכתב‪ ,‬ועוד שחרה לו על הדבר‪,‬‬
‫שלחתי הני שלוחי י קי רי דידן‪ ,‬ה ״ ה המופלג בתורה וביראת שמים‬
‫ח מ ״ ה מ איר‪ ,‬ושם אי תו הרב המופלג בתורה וביראה ו ח סי דו ת כ מו״ ה‬
‫צבי סג״ל‪ ^°.‬א מ ר תי‪ ,‬טו בי ם ה שנים א ם נועדו י ח דיו יכונו לדבר עמו‬
‫כל מצפוני לבי אשר שמ תי בפי נ א מן רוחי מוהד״מ^! הנ״ל‪ ,‬כי אנ שי‬
‫לבבי ה מ ה‪ ,‬מלב אחד* ידברו ותוך נ קו ד ת לבבי ב א מ ת ובאהבה‪ .‬וכן‬
‫עשו שלוחי מ הי מני הנ״ ל ו הי׳ ג״כ בלא יועיל‪.‬‬
‫גם צווי תי ל מ א ה בי נפשי שלוחי י קי רי הנ״ל‪ ,‬בשלא י מ צ או עמו בחשבון‬
‫נכון ו א מי תי בכל ענינים על מכונ ם ב מילי ד שמיא ובמילי דארעא‪ ,‬אזי‬
‫יודיעו בשמי שאין רצוני עוך^^ בשום אופן ש תהי׳ הנ הגו ת מעמדותינר‬
‫על ידו‪ .‬כי ב א מ ת לא הי׳ דעתנו נו ח ה מעולם שתהי׳ הנ הג ת ארץ־‬
‫ישראל מ סו ר ה בידוף^ אך הו א פעל ועשה עד שהעביר כל הנהגו תינו‬
‫ו מ ע מדו תינו על ידו‪ ,‬ו היי תי מוכרח ל מל או ת רצונו ב מכ תבי ם שלא לפי‬
‫דעתי ורצוני‪ ,‬גם לכתוב לו קבלו ת יתר על כדי ד מי הן‪ ,‬למען חיו ת‬
‫נפשות אביוני הארץ ה מ סו רי ם בידו‪.‬‬
‫ועתה הני שלוחי מ הי מני שלי חו ת אי ק א עבדי^‪ 1‬א ח ר שראו והבינו‬
‫שלא יש תי קון עמו עוד א מ רו כן בשמי כאשר צויתים‪ .‬הי טי בו אשר‬
‫דברו‪ ,‬כאשר סופו מו כי ח על תחל תו‪ ,‬איך ה סי ר ר ח מנו תו מכל א חינו‬
‫היו שבים בקדש‪ ,‬ל הפ קיר נפשות רבות‪ ,‬ז קני ם ונערים י תו מי ם ו א ל מנו ת‬
‫ו תינו קו ת של בית רבן‪ ,‬לפ סו ק חיי ת ם ז ה שנתים בקרב הארץ‪ .‬הנשמע‬
‫כדבר הז ה ל ו ב מדינ תנו הוצי א קול ששלח מעו ת מ שתי שנים ע״י הש״ץ‬
‫ד פ א ק ס א ף ^ ועל ידי חיי ט משרת‪*,‬׳! ולא שלח ע״י שניהם כי א ם בערך‬
‫ר״נ א דו מי ם מ שתי השנים‪ ,‬וגם ז ה בר שימה לי חידי ם ה מ קו ר בי ם‬
‫אליו‪ .‬וצוהו ל חיי ם מ שרת ל ח תו ם קבלה על סך עצום‪ ,‬שימעו בכל‬

‫השד״רים הנזכרים לעיל )הערה ‪ ;2‬וראה גם איגרת ע״א ועוד(‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ר׳ מאיר‪ ,‬הנזכר בהערה ‪.2‬‬ ‫‪11‬‬
‫אצל הורודצקי ובשאר ההעתקות )וראה לעיל‪ ,‬דבריו של היילפרין במבוא לאיגרת‬ ‫‪12‬‬
‫זו( חסרה התחלת האיגרת עד כאן‪ .‬כן יש למחוק שם את המלים ״לא נאבה״‪.‬‬
‫בידי ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫פירושו; אלה שליחי המהימנים‪ ,‬שעשו את השליחות‪ .‬הכוונה לר׳ מאיר מביחאב‬ ‫‪l^v‬‬
‫ולר׳ צבי־הירש סג״ל‪ ,‬הנזכרים באיגרת ע״א‪.‬‬
‫ר׳ אהרן ש״ץ‪ ,‬מאנשי ר׳ שניאור־זלמן בארץ־ישראל‪ ,‬הנזכר באיגרת ע״א )וראה‬ ‫‪15‬‬
‫שם גם הערה ‪ (3‬ועוד‪.‬‬
‫אף הוא נשלח על־ידי ר׳ שניאור־זלמן לארץ־ישראל )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ע״א(‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪270‬‬

‫ה מדינו ת שהוא מוליך מעו ת ארץ ה קדו ש ה מ שתי השנים‪ ,‬וצוהר‬

‫בפירוש לומר לכת״ר כדברים ה א ל ה‪ ,‬כי ירא בהתוודע לכת״ר שלא‬
‫שלח‪ ,‬בוד אי ירעיש כת״ר העולם על פתגם דנא‪.‬‬
‫ו מ אד יפלא בעיני על כת״ר שהי׳ עמו י ח ד אצל הקדו ש א ד מו״ ר אור‬
‫עליון הרב ה מגיד זצללה״ה^^ וראה ושמע הרבה מדבריו דברי א ל קי ם‬
‫חיי ם ו הנ הגו תיו הקדו שים‪ ,‬איך י ס כי ם כת״ר על הנ הגו ת מ חו תנו‬
‫הנ״ל‪ ,‬שלא שמענו ולא ראינו כז א ת מרבותינו הקדו שים‪ ,‬ובפרט מ או ר‬
‫הגנוז מו״ ר נ״ע‪!®.‬‬
‫ואנא הכי ק א מינ א ב ה אי צערא כ מ ה שנים‪ .‬אל מ לי כל הי מי ם דיו‬
‫אינו יכול לכתוב כל הדברים יגיעים‪ ,‬וכ מ ה יגיעות יגעתי עמו‬
‫במכ תבי ם שונים ל ה ע מידו על א ח ת ״וצדיק ב<'‪ 2‬מונ תו י חי ה ״‪.‬‬
‫וכאשר יכונן כת״ר דעתו הקדו שה‪ ,‬דעת א ל קי ם השכיל על כל קו שט‬
‫א מ רי א מ ת‪ ,‬ב ט חוני בה׳ אור לי‪ ,‬כי ידע ויבין ברוח בינתו על כל מוצ א‬
‫פי דבר ה׳ א מ ת מארץ קו ש ט א ק אי‪ 19.‬ואנן בדידף^ ת״ל אנ חנו נ קיי ם‬
‫ב״ה‪ .‬יסכר פי דוברי שקר ‪. . .‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ד״צ הילמן‪ ,‬אגרות בעל התניא ובני דורו‪ ,‬תל־אביב תשי״ג‪ ,‬איגרת ק'‪,‬‬
‫עמ׳ קס״ט—קע״ט(‬

‫ע״ג איגרת ר׳ אברהם מ קוליס ק‬

‫אל ר׳ מאיר מביחאב בחיץ־לארץ‬

‫ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק לשד״ר ר׳ מ אי ר ביחעווער‬ ‫] ‪[ 71‬‬

‫'‪/‬‬ ‫בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק ס ״ ה‪.‬‬
‫א ״י בראווער‪ ,‬״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬עמ׳ ‪^ 230— 229‬‬
‫ה ה ת ח ל ה ו ה סוף נדפסו לפני־כן ב ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫מ׳‪.‬‬

‫המגיד ר׳ דב־בער ממזריץ'‪ ,‬שתלמידיו היו גם ר׳ אברהם מקוליסק‪ ,‬גם ר׳ שניאור־‬ ‫‪17‬‬
‫זלמן מלאדי וגם ר׳ לוי־יצחק‪.‬‬
‫המגיד‪ .‬אצל הורודצקי חסר הטקסט מכאן ועד המלים ״וכאשר יכונן״‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫פירושו‪ :‬האמת היא‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫פירושו‪ :‬ואנו בשלנו‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫הילמן )איגרת צ״ו‪ ,‬עמי קס״ב—קס״ג( מביא נוסח דומה על־פי כתב־יד אחר‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪271‬‬ ‫איגרת ע׳ ׳ג‬

‫איגרוד מ א ד מו״ ר ‪ 3‬הנ א קדי ש א מו ״ ה א ב ר ה מ נ״ע להרב מו ״ ה מ אי ר‬

‫נ״י מ שנת ת ק ש״ ה‪.‬‬
‫ל א הו בי ידידי נ א מן רוחי המופלג ה שד״ר כבוד מו ״ ה מ אי ף‪ 2‬נ״י י הי‬
‫שמו לעולם כיר״א‪ .‬הן א מ ת נועם מכ תבו ק רי תי ו שניתי ועיינתי על‬
‫כל דבריו הנ א מ רי ם ב אמ ת‪ .‬כן הראני ה שם בכל דרכיה ם השכילו‬
‫בעזה״ש‪ .‬וה׳ גמר בעדם ו ה ס כי ם עי״ד לחדש דבר בי סוד מו ס ד מחד ש‬
‫על נכון בל ת מו ט‪ .‬ו הנ ה ראה ר אי תי א ת כל העשוי לכם במדינתינח■‬
‫מ ה שלא עלתה על לב מעולם א ח רי דברם עמו מלב ללב כל הדברים‬
‫ו ה א מ ת אשר שמתי בפיו שיצאו מ מנו בפחי נפש ובזיונות נצטערתי‬
‫ל מ אד בנפשי א שר לו כן ד מי תי ל היו ת שנאתו גוברת כ״כ בחדרי לבו‬
‫לבלתי שמוע עוד לדברי א ה ב ה מארץ ה א מו רי ם מפי ו מ תווכ א דליבאי^‬
‫שכל מג מ תי בא ל ה ע מידו על ה א ח ת א מ ת וה שלום ד אינון קיו ם‬
‫העול ם ו מ ה לי למעבד עמו עוד‪ .‬אני א ת נפשי הצלתי ו חזינ א דלי ת‬
‫לי עוד ע ס ק ע מו כלל ועיקר‪ .‬וז א ת נ ח מ תי שנפרק עולו מעל צוארי‬
‫לבל י ה א לבו משעבדי׳ לי׳ עוד ל ה פי ק רצונו ב מכ תביו עפ״י דרכו אשר‬
‫מעולם חווינ ה מצערנא® מז ה טו ב א ולא הי׳ דעתי נו ח ה מעולם בכל‬
‫הענינים שהכריחני לכתוב בע״כ שלא ברצוני‪ ,‬ו היי תי מחפש למצוא‬
‫מ קו ם עפ״י ה תו ר ה אי ך לכתוב עפ״י דבריו שלא לפי דעתי ורצוני‬
‫ולצאת ידי שמים וכו׳‪ .‬ברם א מ ר תי מ שום תי קונ א דארעא קדי שא‬
‫ומ שום קירוב לבבו בשמעי לדבריו או לי יפה אוזן לשמוע בל מודי ם‬
‫בדבר ה׳ א מ ת מארץ ו הו א לא חלי ולא מרגיש וגם הו סי ף שנאה על‬
‫שנאתו ו פ ס ק ר ח מנו תו ל הפ קיע נפשות אביוני הארץ ולה סיר לבב‬
‫אנ שי ה מ דינ ה למנוע מ טו ב ם מ א תנו ח״ו אנ א מ ה כ א ק א מינ א״ בקוד ש‬
‫חז ק ואמץ ועצת ד׳ לעולם תעמוד וב ט חוני‪ .‬שכל מי שזכה במצוה זו‬
‫כ תי קונ ה בל ידח מ מנו נדח ח״ו ושכר מצוה גוררת מצוה ל היו ת‬
‫מו חז ק ת בידי עו שיה ב א מונה‪ .‬וע תה א הו בי ידידי חז ק ואמץ ה ״ ה‬
‫עמך גבור ה חי ל ל חז ק ולאמץ לבב חד שים וגם ישנים ה ב אי ם לעזרתנו‬
‫ברוב א ה ב ה ו חי ב ת הקוד ש ה׳ ע מ ם ל ה אי ר לה ם בנר מצוה זו כי רבה‬
‫הי א מו סי ף והולך לאור ביתר שאת ויתר עוז ו תעצומות ל א ל קי׳‬
‫חיי ם עד אשר מפרי מע שיה ם תשבע הארץ חיי ם עה״ע י הי׳ מע שה‬

‫השד״ר ר׳ מאיר מביחאב‪ ,‬הנזכר באיגרות הקודמות‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫הכוונה לסכסוך עם ר׳ שניאור־זלמן על כספי התרומות )וראה האיגרות הקודמות(‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו; ומתוך הלב‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירושו; היינו מצטערים‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫פירושו; מכאן אני אומר‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪272‬‬

‫ה צד ק ה שלום‪ .‬כ״ד ר חו מו לנצח‪ .‬נ או ם אב רה ם ב ל א״ א כ מהו״ רר‬

‫אלכסנדר כ״ץ זלל ה״ ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״י בראווער‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬שנה א‪ /‬תרפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪(230—229‬‬

‫איגרת ר' מאיר מביחאב‬ ‫ע״ד‬

‫אל חסידים בליטא‬

‫] ‪ [ 72‬ר׳ מ איר ביחעווער ל ח סי די ם בליטא‪.‬‬

‫טבריה‪ ] ,‬א ח ר סו כו ת[ ת ק ס״ו‪.‬‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ע״ד ; ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכתב מ״ד‪.‬‬
‫החוד ש — עפ״י גוף ה איג ר ת‪ :‬״ו ב א תי ל מ חוז חפצי בה‬
‫שם בי תי פה ע ה״ ק טברי ה תובב״א ב חו ה ״ מ סו כו ת‬
‫העבר‪.‬״‬

‫אגד ת מהרב רב״י מ אי ד שנת ת ק ס ״ו או ‪:‬‬

‫דד שתי א ת ד׳ שלום מ א ה בי נפשי עוז ידידו ת חביבי׳ מחבבי ארץ‬
‫חפץ‪ .‬חפצי צדק מבק שי א מ ת מארץ וצדק מ שמי׳‪ .‬נגידי׳ נדיבים‬
‫מופלאי׳‪ .‬י ר אי ם ו שלמי׳ הוו תי קי ם ואנ שי מע שה ד מדינ ת ליטא‪ .‬י הי‬
‫נועם ד׳ י ת׳ שמו עליה ם ‪:‬‬
‫ח ס די ד׳ אזכיר ת ה לו ת ד׳ שגמלני כל טוב‪ .‬שהצליח ד׳ א ת דרכי‬
‫בשובי לביתי ב קו ד שו מגן א ב ר ה״ ם היר!‪/‬בעזרי ב א ח רי ת ים‪ .‬גם שם‬
‫ידו תנחני‪ .‬על מי מנו חו ת ינהלנו‪ .‬בחוד ש; י מי ם ב א תי מעיר אדעס^‪.‬‬
‫לעבור שני הימים® וב א תי ל מ חוז חפצי בה‪ ,‬שם בי תי פה עי ה״ ק‬
‫טבריא תובב״א ב חו ה״ מ סו כו ת העבר‪ .‬ק טונ תי מכל ה ח סדי׳‪ .‬א ל קי‬
‫אדוני א ב ר ה״ ם וי הי לי לישועה‪ .‬מ ה מ או ד שמח לבי ותגל נפשי‬
‫אף חיי רוחי בקרבי‪ .‬ויאורו עיני אשר זכי תי ל חזו ת בנועם זיו הוד‬
‫הדרת קוד ש פני כבוד א ד מו״ ר גאוף עוזינו רוח אפינו א מ ת ^ ו מ ה‬
‫נהדר ה כ הן הגדול בקדו שתו‪ .‬ו מ ה נורא מעשהו‪ .‬כ מ ר א ה הבזק ונוגה‬

‫כלומר‪ ,‬משליחותו כשד״ר‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫אודיסה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫הים השחור והים התיכון‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ר׳ אברהם הכהן מקוליסק‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪273‬‬ ‫איגרת ע״ד‬

‫לו‪ .‬כי קרן אור פניו‪ .‬ו מפיו יצא הגה ז קו קין דנורא‪ .‬ז ה היו ם אשר‬
‫קוי תי ראיתי‪ .‬ל חזו ת בנועמו ולבקר בהיכלו לעמוד לשרת לפניו‪.‬‬
‫וכל א חינו ידידינו הנלווי ם אליו אנ שי קודש חברים מק שיבי׳ לקול‬
‫דברי א ל קי׳ חיים‪ ®.‬כולנו פה ארץ ה חיי ם‪ .‬וכל עולות מנ ח ת ם קבלו‬
‫ברצון‪ .‬ש מחי׳ בבנין עיר קד שינו‪ .‬בהתנדב ם ב ש מח ה בכל לבבם דורשי׳‬
‫חיזו ק י שיבתינו בקודש עוד כל י מי עולם‪ .‬י ש מ חו ה שמי׳ ותגל‬
‫הארץ‪ .‬ו א ת ם ש מחו בד׳‪ .‬וגילו בצדקתכם צדק לעולם‪ .‬וד׳ יגמור‬
‫בעדם להו שיע ענוי ארץ סלה‪ .‬ו מ ה מ או ד יקרו רעים א הו בי׳ זכרונם‬
‫לרצון ת מיד בפי קודש‪ ,‬אד מו״ר‪ .‬לשונו י הג ה צד ק ת ם ו ח סד׳ לברך‬
‫או ת ם ב א ה ב ה להשפיע עליה׳ שפע רצון מנ הי רו עילאה‪ .‬אור עולם‬
‫באוצר חיי ם; וברכה מ מ קו ר הברכות ו מ מ עיני הישוע׳ א ש ^ כנ ד אשר‬
‫בכם בחר אל ד׳ וי אר לה ם בנר מצוה זו כי רבה הי א; וחפץ ד׳‬
‫לזכו ת ם וזכו בה; ואני עשיתי כל ה מו ט ל עלי להזכיר׳ ב אה בה וחב ה‬
‫לפני כ׳ א ד מו״ ר בכלל ובפרט לכל מ שאלו תם‪ .‬איש על דגלו ב או תו ת‬
‫ב מ הו תו ו אי כו תו וכלם נזכרי״ם בזכיר״ה א ח ת לעורר רח מי׳ עליה׳‬
‫ת מיד לקשרם על לוח לבבו‪ .‬באברתו י סך עליה ם בצלו לגוננמו‬
‫י ס תי ר ם בסתר כנפיו ס ל ה לנצח יראו אור באור תורה וי ראת ד׳‬
‫על פניה ם בשפע ברכה חיי ומזוני‪ .‬ו א ת ם חז קו וא מצו לבבכ׳; לעולם‬
‫י שמרו ח ס ד ם ו א מונ ת ם ל היו ת שוקדים בעבודת׳ עבודת הקודש‪ .‬אל‬
‫מול פניה׳ יאירו‪ .‬וקרוב הדבר מ או ד בפיה ם ובלבב׳ לעשותו‪ .‬לשמור‬
‫ולעשות כל היוצ א מפי קדוש עליון ח מ ד ת לבבנו‪ .‬כבוד ה ר״ ה ח‬
‫ה מ פו ר ס ם קדו ש ד׳ מכובד בוצינא דנהורא® מו ״ ה מרדכי מלעכיוויט ש^‬
‫ו הנ ה עיניכם רו או ת א ת מוריכ ם לחבב מצוה זו בהלו נרו עלי ראשם‬
‫בנר מצו ה זו הולך ואור‪ .‬לאורו ילכו‪ .‬לנ חו ת ם הדרך בעמוד אש‬
‫ל ה אי ר ל ה ם בעבודה ת מ ה וברה‪ .‬ו הנ ה מכל פרטי עניני הארץ הכל‬
‫מפורש יוצא באגרת הכללות‪ .‬ויראו עיניה׳ ושמח לבם במכתב קוד ש‬
‫אד מו״ר‪ .‬ו עיניה ם ת חזינ ה משרים‪ .‬מ ה מ או ד גדלה חב ת ם לפניו‪ .‬לא‬
‫זז מחבבם‪ .‬י ש מחו ב מ תנ ת ח ל ק ם כי חלק ד׳ ('?ותם‪ .‬ל היו ת קשורי׳‬
‫ועטופי׳‪ .‬לאור באור ה חיי ם א מ ת מארץ‪ .‬אני א ת בריתי א שמור‪.‬‬

‫‪ 5‬בקטע זה מורגשת נימה אפולוגיטית‪ ,‬ואפשר למצוא בו הדים לסכסוך בין ר׳ אברהם‬
‫מקוליסק לר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬
‫‪ 6‬פירושו; הנר המאיר‪.‬‬
‫‪ 7‬הגבאי החדש לכספי החסידים שמינה השד״ר בשם ר׳ אברהם מקוליסק כדי‬
‫לשמש משקל־שכנגד לר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪274‬‬

‫וזכרם לא ימו ש מפי ת מיד עוד כל הי מי ם על הארץ‪ .‬ב א ה ב ת ם א הג ה‬

‫ת מיד להזכיר ם לטוב לפני ד׳ בארץ חיי ם סלה‪.‬‬
‫דברי הדו ש״ ת מלונ״ ח לכל א ח ד ב א ה ב ת א מ ת‪.‬‬
‫נ או ם מ אי ר ב א״ א מו ״ ה יעקב® זצ״ל ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש׳ מכתב מ״ד‪ ,‬דף מ׳׳ו‬
‫ע״א—ע״ב(‬

‫איגרת ר׳ אברהם מקוליסק‬ ‫ע״ה‬

‫אל חסידים בליטא‬
‫] ‪ [ 74‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם ברייסין ובליטא‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק ס״ו‪.‬‬
‫חיב ת הארץ‪ ,‬דף ע״ א ע״ב^— ע״ב ע ״ ב; טבור הארץ למ׳‬
‫קליערס‪ ,‬דף ע״ח ע״ב— ע״ ט ; ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫מ״ב‪.‬‬
‫האיגר ת נכתבה ל א חר י מי ה סו כו ת‪ :‬״רב שלום בי א ת‬
‫א הו בנו שלוחינו מו ״ ה מ אי ר ‪ . . .‬תוך י מי חג ה א סי ף‪.‬״‬

‫אג ״ ה ק מ א ד ״ מו ד כ הנ א קדי שא נ״ע ל מדינ ת לי ט א מש׳ ת ק׳׳ ס ו‪:‬‬

‫שלום ‪ .‬ו א מ ת מארץ חיי ם ל א חינו אנ שי לבבנו‪ .‬חברים מ ק שיבי ם לקול‬
‫דברי א ל קי ם חיים‪ ,‬אנ שי א מ ת ו צ ד ק‪/,‬ו צ ד ק ת ם עו מד ת לעד נכון‬
‫וקי ם‪ ,‬אנ שי חפץ אשר קרבת א ל קי ם יחפצון חפצי שמים להגו ת‬
‫בתורה ועבודה וי ר א ת שמים‪ ,‬תו מ ת ישרים תנ ח ם במעגלי הצדק בנר‬
‫מצוה ותורה אור ודרך חיים‪ ,‬ה מופ ל אי׳ הוו תי קין נגידים ונדיבי׳‬
‫מופלגים יר אי ם ו שלמים מ סוגלי ם ב מצו ת ו מ ע״ ט ישרים ו ת מי מי ם‬
‫גדולים ח ק רי לב‪ ,‬חו ק קי ישראל ה מ תנד בי ם בעם ב מדינ ת לי ט א‬
‫ורייסין יע״א‪ .‬נדיבי עם א ל קי א ב ר ה״ ם י הי׳ בעזרם‪ ,‬וכצינה רצון‬
‫יעטרם‪ ,‬ח ס ד ור ח מי׳ ו חיי ם ושלום לכל זרעם ברך ד׳ לעולם‪ ,‬יברכם‬
‫ד׳ מציון‪ ,‬ויראו בטוב ירושלים כיר״א ‪:‬‬
‫א ח ד״ ש ו טו ב ת ם חבה י תי ר ה נודעת להם‪ .‬כי מ ס ך ד׳ בקרבנו רוח‬
‫א ה ב ת ם גם מ אז ומעולם מו סי ף ו הו ל ך‪.,‬יו ם ליו ם י בי ע‪ ,‬כ מ עין הנובע‬

‫‪ 8‬מביחאב; וראה עליו‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עט׳ ‪ 621‬ו־‪) 626— 624‬וראה גם‬
‫באיגרות הקודמות(‪.‬‬
‫‪275‬‬ ‫איגרת ע״ה‬

‫מ מ קו ר חיי ם ו ח ס ד עשו עמנו; לז א ת פ קוד ת ם שמרה רוחינו רוח חן‬

‫מול ה א ל קיי בעבור תברכם נפשנו‪ ,‬ברכת ד׳ מל א כל טוב ארץ ו שמים‬
‫מ חי ה חיי ם‪ ,‬י חיי ם מיו מי׳‪ ,‬אורך י מי ם בי מינ ם עושר וכבוד ו חיי ם‬
‫וברכה כי מי ה שמי׳ על הארץ‪ .‬ו ת ה לו ת ד׳ אבשר שלום מ א תנו וכל‬
‫צוותא ב סי מ א רוחא ונפשא‪ !,‬הנלוי׳ אלי בשם ד׳ א ל קי׳ חיי ם פה‬
‫ארץ ה חיי׳‪ .‬ורב שלום בי א ת א הו׳ שלוחנו י די״נ עוז הרב המופלג‬
‫חו״נ יו״ ש מו ״ ה מאיר^ נ״י‪ .‬כי בא שלום ת״ ל בתוך י מי חג ה א סי ף‬
‫ב ה ת א ס ף ש מ ח ה בלבי ובלב כ״י ואנ״ש‪ .‬כי הגדיל ד׳ לעשות ע מ ה ם‬
‫ועמנו‪ ,‬היינו ש מ חי׳‪ :‬מ ב שו ר ת ה טו ב ישגא לעד‪ ,‬וכל ת רו מ ת הכ סף‬
‫אשר נגבה ונ א סף על ידי ידידנו הגובה נ א מן א מון מופלא ו מ כו ס ה‪,‬‬
‫אי ש נבוב ילבב‪ ,‬הוו תי ק בכל דרכיו כ מו״ ה ישראל® ני״ו‪ ,‬כן הגיע‬
‫לידינו הכל ב שלימות בעז״ ה ית׳ ע״י שלוחי מ הי מני הנ״ל‪ ,‬וכל המכ־‬
‫תבי׳ כולם או מ ר שלו׳‪ ,‬כה הראני ד׳ כל הכ תוב ל חיי ם וברכה למ שמרת‬
‫לדורי דורות‪ ,‬ורוב א ה ב ת נפשם ב שאלתם‪ .‬אנכי לד׳‪ ,‬אנכי לד׳ אזכיר ה‬
‫לרצון לפני ד׳ י מ ל א כל מ שאלו תם‪ .‬ודין ה שד״ר הנז׳ מפיו י הג ה‬
‫א ה ב ת ם לגודל ח ס ד ם ו א מונ ת ם פירש לפני שי ח ת ם לכל פרטי עניניה׳‪,‬‬
‫ש מ תי עיני ולבי עליה׳ לפני ד׳ תמיד‪ ,‬ו הנ ה ראה ראי תי נועם ד׳‬
‫עליה ם במע שה י די ה׳ צדק ושלום כשרון לבבם בעוז צד ק ת ם ע״פ‬
‫פעלם‪ ,‬אני בצדק א חז ה פניה׳‪ ,‬י הי כן ד׳ ע מ ה׳ כאשר הי׳ עם לבבם‬
‫ה ט הו ר‪ ,‬וי ט ה רו ויצדקו בצדק ת ם צדק לעולם בה ם תעבודו‪ ,‬עבודת‬
‫ה צד ק ה ה ש ק ט ו מנו ח ה‪ ,‬מ ה יקר ח ס ד ם ו א מונ ת ם להתנדב ב ש מחה‬
‫ובלב ט הו ר ורוח נדיבה‪ ,‬בכידודי אש ה א ה ב ה ולפידי להבה‪ ,‬כה י תן‬
‫ד׳ וכה יו סיף עליכ׳ אלף פעמי׳ ככה‪ ,‬ברוב ברכה מרובה מ ד ה טו ב ה‬
‫לאלפי רבבה כצמח ה שדה יצילו ויצמחו‪ ,‬ששון ו ש מ חה ישיגו א ר חו ת‬
‫חיי ם‪ .‬אשריכ׳ זורעי על כל מי ם‪ ,‬ישישו וי ש מחו ב מ תנ ת ח ל ק ם בחיי׳‪,‬‬
‫הו א ל מ חזי קי ם בה‪ ,‬חז ק ואמץ לבם בד׳ אור ל ה ם מ ציון אשר נ תן‬
‫לה ם לב לדעת ולהבין יקר תפ אר ת מצו ה זו ו מ ה טע ם יש בה‪ ,‬טו ע מי׳‬
‫חיי ם זכו‪ ,‬ואכלו מעץ ה חיי׳‪ .‬כי מ מנו תוצ או ת חיי ם‪ ,‬ל מו צ אי ה׳ בפיה׳‬
‫ובלבבם לעשותם עשיי׳ ל שמה‪ ,‬מיו ם ד׳ שמה‪ ,‬ברוך ד׳ אשר הפלי א‬
‫ח ס ד ם לנו וברוכי׳ א ת ם לד׳ עמנו‪ ,‬כי חפץ ד׳ לזכות ם ל היו ת ם קיי מי׳‬
‫ב א מונ ת ם ו צדק ת ם צדק אזור מ תנ ם יעמדו רגליה׳ רגל ישרה בשפה‬
‫ברורה ובנעי מ ה קדו שה‪ .‬נ עי מו ת בי מינ ם לבל י מו טו פעמם לילך‬

‫‪ 1‬פירושו‪ :‬לבשם את הרוח ואת הנפש‪ ,‬כלומר‪ ,‬השתכרות רוחנית‪ ,‬שמחה‪ ,‬התעלות —‬
‫ביטוי מקובל בחסידות‪.‬‬
‫‪ 2‬השד״ר ר׳ מאיר מביחאב‪ ,‬הנזכר באיגרות הקודמות‪.‬‬
‫‪ 3‬אחד הגזברים החדשים שמינה השד״ר בשם ר׳‪-‬אבהם מקוליסק כדי לשמש‬
‫‪/‬‬ ‫משקל־שכנגד לר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪276‬‬

‫א ח רי מ די חי שוא מו צי אי דבת הארץ בדברי ת הפוכו ת לשון שקר‪.‬‬

‫להפר ברית הארץ ויושבי׳ ח״ו‪ .‬אשר עליה׳ נא מר בל יראו בטוב ד׳‬
‫בארץ חיי ם ^ ו א ת ם א חינו הד ב קי׳ בד׳ א ל קי׳ חיים‪ .‬כל אשר קרבת‬
‫א ל קי׳ יחפצון‪ ,‬מי האי ש החפץ חיי ם‪ ,‬או ה ב י מי׳ לראות טוב הארץ‬
‫אשר ד׳ דורש‪ ,‬דרשו מ שפט ועשו צדקה‪ ,‬כי קרובה ישועת ד׳ מגן‬
‫הו א לכל ה חו סי׳ בו ב טח לבם ונעזרתם אל ד׳ ויאר להם‪ ,‬אור עולם‬
‫באוצר חיים‪ .‬בנר מצו ת ד׳ ברה מ אי ר ת עינים‪ ,‬וב מאור תורה וי ר א ת‬
‫ד׳ ט הו ר ה עו מד ת לעד‪ ,‬א ה ב ת ציון אל ת שכחו לנצח‪ ,‬יאירו אור א תי‬
‫עמי ב מ חי צ תי י היו לעולם‪ ,‬למען ציון לא א ח ש ה מלהזכיר ם‪ ,‬כזכור‬
‫בנים אזכרם‪ ,‬ובי מי א ק ר א י הי׳ לה ם מושך ח ס ד אל כל היו ם יסובב ם‬
‫יבוננם י רו מ מ ם אברכם אי ש אשר כברכתו מ מ קו ר הברכות‪ ,‬שובע‬
‫ש מחו ת‪ ,‬ורוב הצלחו ת‪ ,‬מי שם ב טו חו ת‪ ,‬ב ט חו בד׳ עדי עד‪ ,‬חז קו‬
‫ו א מצו לבבכם כל ה מי ח לי׳ לד׳‪ ,‬ה ת א ח דו כולכם כ א ח ד לעבוד א ת‬
‫ד׳ שכם א ח ד בלב א חד‪ ,‬ורוח נכון יחד ש בקרבם‪ .‬חד שי׳ לבקרים‬
‫רבה א מונ ת ם ‪,‬בדבר ד׳ א מ ת לעולם תעמוד ב א מונ ת צדיקי׳ י חיו‬
‫לעד‪ .‬ו הנ ה עיניכ׳ רו או ת א ת מוריכ ם מר דכיא‪ ®.‬ה ״ ה רב רחומנו‪,‬‬
‫ורב נהורא עמי׳ שריא‪ .‬ה ר ה״ ח ה מ פו ר ס ם בצדקתו וכל מע שהו‬
‫ב א מונ ה כ ש״ק מו ״ ה מרדכי מלעביוויטש״ הולך ואור‪ ,‬באורו יראו‬
‫אור לנ חו ת ם בדרך א מ ת ו א מונ ה אזור מתנ ם‪ ,‬כאשר ידבק אי ש‬
‫אזור מ תניו כן ידבקו אליו בני אל חי‪ ,‬ו הי׳ כל מבקש ד׳ אליו‬
‫ידרושון‪ ,‬ל ה אי ר לה ם נ תיבות ה א מ ת תכון לעד‪ ,‬כי גדול מרדכי‪,‬‬
‫גדולי׳ מעשי חיי א על הארץ ועל ה מ חי׳‪ ,‬מן ה שמי׳ ה ס כי מו על ידו‬
‫לזכותו בהוד הדר מצוה זו‪ ,‬וד׳ א תו בכל אשר הו א עושה כל מע שיו‬
‫לש״ש‪ .‬מ או ד יש ל ה ם ל שמוח ב ח ל ק ם אשר ח ל ק ד׳ או ת ם לדעת‬
‫להבין נ קוד ת א מ ת עמכ׳ מ ע ת ה ועד עו ל ם‪ '.‬ב ל א ל ה הדברי׳ נא מרו‬
‫ב א מ ת מפי יק ר א דבר דבור על אפניו‪ ,‬ומרוב ה מכ ת בי׳ ה הכ ר חיי ם‬
‫אינו לפי כו חי לכתוב בכתיבת ידי ממש‪ .‬ו או מ ר עם ה סו פ״ ר יכתוב‬
‫לפני כל אשר אני מצו ה או תו לבנ״י א חי ו מ ר ח מיי ה מ ה ח קו קי׳‬
‫על לוח לבי לפני ד׳ ת מיד כל היו ם אברכם מ מ קו ר הברכות ו מ מעיני‬
‫הי שועות ורב ח ס ד ד׳ מעולם ועד עולם על יראיו לשומרי בריתו‬
‫ולזוכרי פ קודיו לעשותם‪ ,‬י הי כבוד ד׳ לעולם‪ ,‬י שמח ד׳ במעשיו‪ ,‬י היו‬
‫ק שורי׳ ועטופים עמנו כל הי מי׳ בלב א ח ד י חדיו י היו ת מי ם‪ .‬בקודש‬
‫לאורך י מי ם ‪:‬‬

‫‪ 4‬הכוונה לר׳ שניאור־זלמן ואנשיו‪.‬‬

‫‪ 5‬כינוי לשם מרדכי‪ ,‬על־פי התרגום של ״מר דרור״ )שמות ל׳ כ״ג(‪.‬‬
‫‪ 6‬אף הוא אחד הגבאים החדשים שמינו ר׳ אברהם מקוליסק ושליחיו )וראה לעיל‪,‬‬
‫\‬ ‫הערה ‪ 3‬ואיגרת ע״ד(‪.‬‬
 ‫‪277‬‬ ‫איגרת ע״ו‬

‫דברי הדו ש״ ת ב א הב ה; ומעתיר בעדם ובעד בי ת ם וזרעם; ובעד רוב‬

‫ה צל ח ת ם בעילוי גוף ונפש טו ב ה לעולמי׳ כיר״א ‪:‬‬
‫נ או ם אב רה ם ב א״ א מ׳ אלכסנדר ב״ץ ז ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ‪ :‬לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב מ״ב‪ ,‬דף מ״ד‬
‫ע״א עד דף מ״ה ע״א(‬

‫איגרת ד׳ א ב י ה ם מ קו לי ס ק‬ ‫ע״ו‬
‫אל ח סי די ם בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ [ 75‬ר׳ אברה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬

‫טבריה‪ ] ,‬ת ק ס ״ ו י [‪.‬‬
‫א ״י בראווער‪ ,‬״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנה א׳; עמ׳ ‪.237— 235‬ג‬
‫ה מכ ת ב אין לו תאריך; ובראווער משער; שנכתב בשנת‬
‫ת ק ס ״ ד או ת ק ס ״ ג ״אפ שר שה מכ ת ב הז ה נכתב בשנת‬
‫ת ק ס ״ו א ח רי שנחה כבר דעתו של ה ר״ א עליו ב מ ק צ ת‬
‫ו א חרי שביררו לו‪ ,‬שהרש״ז לא ה ש מי ט א ת כ ספי המגבי ת‪.‬‬
‫אבל יכול ל היו ת שהוא מו קד ם‪ ,‬מ שנת ת ק ס״ד‪ ,‬קו ד ם ששב‬
‫חיי ם מ שרת עם מגבי ת מ ה רי״ ס ועם דרישת מכתב ח ב ה‬
‫שהרגיז כ״כ א ת הר״א‪ .‬העובדה שיש לנו שני מכ תבי ם‬
‫כוללים מ ה ר״ א מ שנת ת ק ס ״ו מעידה‪ ,‬שה מכ תב שלפנינו‬
‫קוד ם לשנת ת ק ס ״ ה‪ ,‬ל מרו ת שהוא מ או ח ר בקובץ ]בכתב­‬
‫היד ש הי ה לפני בראווער[‪ .‬לשנת ת ק ס ״ז או ת ק ס ״ ח‪ ,‬א שר‬
‫מ הן אין לפנינו מכ תבי ם ידועי ם בדפוס‪ ,‬ק שה ליי ח סו״‪— .‬‬
‫ל א מי תו של דבר יש לנו מכתב בדפוס מ שנת ת ק ס ״ ז ) מ ס׳‬
‫‪ ,(76‬ובו נזכרת ה איגר ת שלפנינו בזה״ל ‪ :‬״כשנה ד א ש תקך‬
‫כבר כ תב תי להודיע קו ש ט דברי א מ ת מארץ א ת כל א שר‬
‫עם לבבי א שר הי׳ צפון ו ט מון וכאש עצור בלבי מי מי ם‬
‫י מי מ ה‪ .‬למען ידעו ויבינו דבר מ תו ך דבר ו ל ה סי ר ה ע ק מו­‬
‫מיו ת שבלב מא שר ה כני סו באזנ ם על הני תרי שלוחי‬
‫י קי רי' ד נ ן ה ח ביבי ם עלי כבבת עיני‪.‬״ ברור‪ ,‬שהדברים‬
‫א מו רי ם במכתב שלפנינו‪ ,‬הפו ת ח אף ב מלי ם דו מו ת ‪:‬‬
‫״דבר ה׳ א מ ת מארץ לה שמיע על אודני׳ דשמעי׳ שמעו‬
‫ו ת חי נפשכם ב א מרי פי קו שט דברי א מ ת י הג ה חכי‬
‫לגלות לפניכם מצפוני לבבי הל א ז א ת מראש בס תר‬
‫דברתי אל לבי מ כ מ ה שנים״ וכו׳‪.‬‬

‫‪ 1‬ראה עתה גם את הנוסח שמביא הילמן‪ ,‬איגרת צ״ט‪,‬־עמ׳ קס״ז— קס״ט‪ ,‬בשינויים‬
‫קלים‪ .‬כן ראה הערתו על תאריך האיגרת‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪278‬‬

‫אגרת הקוד ש מ א ד מו ״י בהנא קדי ש א‬

‫דבר ה׳ א מ ת מארץ לה שמיע על אודני׳ דשמעי׳ שמעו ו ת חי נפשכם‪.‬‬
‫באמרי פי קו שט‪ ,‬דברי א מ ת י הג ה חכי לגלות לפניכם מצפוני לבבי‬
‫הלא ז א ת מראש בסתר דברתי אל לבו מ כ מ ה שנים בראותי ובשמעי‬
‫מעניני הנ הג ת הרב מוהר ש״ז והדרכ תו לב״א לא ערבו לי כלל וכלל‪,‬‬
‫אשר לא כן ר אי תי ו שמעתי מ ר בו ה״ ק נ״ע‪ ,‬ואעפ״כ היי תי כמחרי ש‪,‬‬
‫הגם ש מ ת חי ל ה הו א בעצמו הרבה והפציר ב מכתביו ל הו צי א המכ שלה‬
‫הז א ת מ ת ״י באמרו שלא נ ס מך ו אינו יודע איך ל הנ היג א ת א ח ב ״י‬
‫ולנחו ת ם בדרך ה א מ ת‪ ,‬ו חז ק תי א ת לבו מ או ד וה שיבותיו י א חז צדיק‬
‫דרכו בקשר א מיץ בשורש נ קוד ת ה א מ ת כפי שקבלתי מ ר בו ה״ ק‪ .‬ו אני‬
‫עיני ת מיד א ל ה׳ י הי׳ בעזרו ל ה אי ר לפניו נ תיבו ת ה א מ ת לדעת מ ה‬
‫יעשה ישראל ושבתי ו ר אי תי גודל ה ק טגו רי א אשר נעשה ב מדינ תינו‬
‫אשר נעשה אגודו ת אגודות‪ ,‬ו ה א מ ת נעדרת עדרים עדרים וכו׳ וגודל‬
‫ה ח ה״ ש שנ ת הוו ה מז ה נצטערתי ל מ אוד בנפשי ו ה תבוננ תי על א ח רי ת‬
‫דבר מרא שי ת וידעתי ביו שכל ז ה נסתעף מ חו ס ר הנ הג ה והדרכת העם‬
‫בנתיבו ת ודרכים אשר מעולם לא ראינו ולא שמענו מכל גדולי ה צדי קי ם‬
‫י סו די עולם ביסוד מו ס ד מ או ר עליון הרב ה א ל קי הבע ש״ט נ״ע וכל‬
‫תל מידיו קדו שי עליון ה מ פו ר ס מי ם ובפרט קדוש א ד מו״ ר הרב ה מגיד‬
‫ממעזריטש‪ .‬נ״ע ששמשתי לפניו הרבה ו היי תי נותן ת מיד עיני ולבי על‬
‫כל עניני הנ הג ת קד שו שהיו כל דבריה ם כגחלי אש ללהב לבות ב״א‬
‫בנקוד ת א מ ת א ה ב ה ]ויראה[^ ונכמרו רחמי‪ ,‬על אנ״ ש אשר ב מדינתינו‪,‬‬
‫ו א מ ר תי אל לבי עת לעשות לה׳ לבוא עם הספר והגלוי לאזנ ם א ת אשר‬
‫עם לבבי‪ .‬וכ תב תי מגילה עפה מדברי א ל קי׳ חיי ם ושלום לכל אנ״ ש‬
‫פעם ו שתים וגם ב חלו ק כבוד להרב ל תי קונ א ה אי עיוו תא ופרודא‬
‫רבא ה שערוריות שם ל הע מיד על ה א מ ת והשלום‪ ,‬כאשר י ר א ה‬
‫]הרו אה[^ מ ה ע ת קו ת אשר נעשו ב מדינ ת ם ע״י שלוחי דידן כי זה‬
‫כ מ ה שנים שהעלימו הרב ת ח ״י לבל י ר א ה לשום אד ם ו מ ה גם‬
‫שחרה לו על דברי ה מ כ ת בי ם ולא הי׳ יכול ל הו צי א שנאתו מכח אל‬
‫הפועל כ״ א ע״י אלעזר מדיסנא^ בחזרתו משם מלא דברים שבכתב‬
‫ו שמסרו לו בע״פ דברי נרגן אשר שמו בפיו ל חל ק יצא להחריב ארץ‬
‫ו מ לו א ה ח ״ו כאשר מבו אר ב ה ע ת ק ה שכתבתי להרב ממע שה אלעזר‬
‫הנ׳׳ל וח שבתי לה שקיע א ת אש התבערה של אלעזר בדברי רצוי ופיו ס‬
‫ולא נ תפיי ס כ״ א דוו ק א שאכתוב לאנ שי שלומינו ד מדינ תינו שדעתי‬

‫‪ 2‬תוספת לפי הילמן‪ ,‬עט׳ קס״ח‪.‬‬

‫‪ 3‬תוספת לפי הילמן‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 4‬שליחו של ר׳ שניאור־זלמן בארץ־ישראל )וראה לעיל; איגרת ס״ח ועוד(‪.‬‬
‫‪279‬‬ ‫איגרת ע״ר■‬

‫נו ח ה ב הנ הג ת ם כדי לחבב דברי הרב ו ת ל מידיו אשר מ שמעי ם ברבים‬

‫באמרו שכן מצווה ועומד הו א מ שם פי הרב ל היו ת כל מג מ תו ש א סכי ם‬
‫על כל הנ הג תו הגם שתוכן לבות הו א יודע שהיס ב חרה לי על הדבר‬
‫וכ מו סער בנפשי ל ה ס כי ם על הנ הג ה והדרכה אשר מעולם לא ר אי תי‬
‫ולא שמעתי מ ר בו ה״ ק ונ ש תו מ מ תי על ה מ ר א ה לא יו ם ולא יו מי ם‬
‫ונ מלכ תי עם קוני עד ש מצ א תי לי מ קו ם עפ״י ה תו ה ״ ק לכתוב כדברים‬
‫בהכרח ל מ ל או ת רצוני; אך לא מלבי ונפשית ועדי ב שחק נ א מן שכוונתי‬
‫הי׳ לש״ש ו טע מי ונ מו קי עמי כ מו ס עמדי מרא שי ת ועד א ח רי ת‪ .‬אין‬
‫די באר לבד ה אי ט ע מ א דהבנ תי דשכיח היז ק א דאלעזר® שהי׳ מוכן‬
‫ל מ סי רו ת ומל שינו ת ח״ ה ו הי ה א ח רי רואי שלא הי ת ה תועלת במע שה‬
‫הכבוד באגרות הרא שונו ת כו׳ גמרתי בדעתי לשלוח אליו אנ שי לבבי‪,‬‬
‫בלב ולב ידברו אליו ו א לי ה ם ו שלחתי א ת ידיד נפשי ונ א מן רוחי‬
‫ה מו״ פ מו ״ ה מ א י ^ נ״י וגילי תי לו א ת תוכן נ קוד ת לבבי ב א מ ת‪.‬‬
‫ו שמתי דברי בפיו וגם במכתב ל א מור לידידי נפשי עוד הרב המופלג‬
‫מו ״ ה צבי סג״ל נ״י® באשר הו א שם ב מדינ ת ם פולין מ קוד ם שיתוועדו‬
‫שניהם י ח דיו יכונו לדבר עם הרב כל הדברים ו ה א מ ת פא״פ אשר‬
‫לפניה ם נגלו כו׳‪ .‬ה מ ה יביעו או מ ר ויפרשו שיח תי ומצפוני לבי בטוב‬
‫טע ם ודעת השכל כי א מ ר תי בשמעו דברי היו צ אין מן הלב מפי שלוחי‬
‫י קירי מ הי מנ א הנ״ל י תן דעתו וי שים עיניו ולבו ל ה חזי ר שורש נ קודו ת‬
‫ה א מ ת נצר מ טעינו ב מדינ תינו ע״י הרב ה מנו ח קדוש עליון מו ״ ה‬
‫מ״מי^ נ״ע ועדי ב שחק כ מ ה יגיעות יגענו וכ מ ה נ סיונו ת ו מ סי רו ת נפש‬
‫הי׳ לנו עד שנטענו מ טע נ א מן לירא ת א לו קי׳ ו א מונ ת או מן‪ .‬וכל זה‬
‫הי ה בלא תועלת ויצ או משם בפחי ‘נפש מלבד הבזיונו ת וה שפלות שהי׳‬
‫לה ם שם אשר תצילנה וכ׳‪ ,‬כידוע ו מפורס ם לכל‪ .‬ובשמעי מז ה נצטערתי‬
‫טובא על כל העשוי לה ם ממ ש כי כ״ז עשו לי כי אנשי לבבי ה מ ה‬
‫“‬ ‫מעולם‪.‬‬
‫וכל אשר דברו ועשו ה טי בו אשר דיברו כאשר צוותי ם ובזיונם ושפלותם‬
‫ה מ ה בזיון קדו ש ת הארץ‪ .‬הי או מן כי יסופר גודל שנאתו על שאיני‬
‫מ ס כי ם ב הנ הגו תו והדרכו תו בדבר אשר לא ר אי תי ולא שמעתי מקדו שי‬
‫עליון נ״ע‪ .‬ובפרט מ ה שאני רואה ה ה ס ת ע פו ת מ הנ הגו תו מ שנה לשנה‬
‫ו הי מנו ת א ל הווי שגם כבוד הרב ה מנו ח קדוש עליון מו ״ ה מ ״ מ נ׳׳ע‬
‫בחיי ם חיו תו רוח ד׳ דיבר בו ו מל תו על לשונו ומרגלא בפומי׳ שהי׳‬

‫שכן היה זקוק לכספי התרומות מחוץ־לארץ‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫מדיסנא )וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.(4‬‬ ‫‪6‬‬
‫השד״ר ר׳ מאיר מביחאב‪ ,‬הנזכר באיגרות רבות‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫שד״ר ששלח ר׳ אברהם מקוליסק יחד עם ר׳ מאיר מביחאב‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪280‬‬

‫מצטער מ או ד בשמעו הנ הג תו בכ מ ה שנים א ח ר ה ת מנו תו ו מ אז הי׳‬

‫דואג בלבו ה׳ יודע מ ה יס תעף מזה‪ .‬ע ת ה א הו ביי א חיי ורעיי ידעו‬
‫נ א מנ ה שלא כן הי׳ עמדי מעולם בעזרת ה׳ מעול ם לא זז תי ולא אזוז‬
‫מנ קו ד ת ה א מ ת שקבלתי מר בו ה״ ק‪ .‬ה מבין יבין ובוחן לבות ה׳‪ ,‬ה׳‬
‫יאיר ל ה ם אור ה א מ ת ל א מי ת ה א ם זכו יחישנה״! ובא״ל ח״ו עכ״פ‬
‫י מי ם ידברו אי ש אל רעהו ובחפשם חפש מחופ ש בנר מצוה ותורה אור‬
‫אל נ קוד ת ה א מ ת בו ט חני י מ צ או טוב ויפי קו רצון מ ה׳ למען ידעו‬
‫ויבנו ראש דבר ה׳ א מ ת מארץ‪ ,‬ומעיד אני עלי שמים וארץ שכל ז ה‬
‫אני‪ ,‬כותב מ תוך נ קוד ת לבבי א חר הרבה ח קי רו ת ודרישות בכל דבר‬
‫ודבר עד מ קו ם השג שכלי אשר חלק לי ה׳ בבינה ודעת קדו שי ם אשר‬
‫קבל תי מ ר בו ה״ ק נ״ע‪ .‬ו מ אוד ה מו מעי עליה ם כזכור בנים אזכר ם‬
‫ת מיד עיני אל ה׳ ויאר לה ם אור עולם ואוצר חיי ם ל חז ק לבבות באור‬
‫ה א מ ת ו א מונ ה כל חד לפום שיעור דיליה‪ !!.‬סוף דבר הכל נשמע‬
‫א ם תבעיון בעיו וכ׳^‪ 1‬ויש עוד ל א ל קי׳ מילין ברם ל או‬
‫עיד^ר׳^! הו א עד יבוא דברם ה טו ב ועלתה ת שובתם אלי מ תוכן נ קוד ת‬
‫לבבם בה אדע בעזר ה שי״ ת מדעת עליון כל אשר קרבת א ל ק׳ יחפצון‬
‫לקרב לבבות ]לאבינו[ שבשמים ו אני בעזה ש״י עודנו עומד לפני ה׳‬
‫בארץ ה חיי ם נוכח פתח ה ש מי ם לשפוך א ת נפשי עליה ם ]להשפיע[‬
‫עליה ם ברכה מ מ קו ר הר ח מי ם‪ .‬וברכם ה׳ מ ציון וראו בטוב ירושלים‬
‫כיר״א‪ .‬דברי ה מע תיר ב ע ד ם‪ . ..‬ת מיד מלונ״ ח נ או ם אב רה ם ב ל א״ א‬
‫מו״ ב אלכסנדר כ״ץ זצלל ה״ה‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬א״י בראווער‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬תרפ״ג‪ ,‬עט׳ ‪(237—235‬‬

‫ע״ז אמרת ר׳ אברהם מקול^וטק‬

‫אל חסידים בחוץ־לארץ‬

‫] ‪ ![ 76‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק אל ה ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק ס״ז‪.‬‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ע״ג ע״ב — ע״ד‪.‬‬

‫על־פי הביטוי "זכו אחישנה״ )בבלי סנהדרין צ״ח ע״א(‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫כל אחד לפי שיעורו‪ ,‬כלומר‪ ,‬יכולתו‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫קוהלת י״ב י״ג‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫פירושו‪ :‬אם בקש תבקשו‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫עידנא‪ ,‬כלומר‪ ,‬הזמן‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪ 1‬איגרת זו כמעט זהה עם איגרת מס׳ ‪ 73‬לפי מניינו של היילפרין‪ ,‬ואין אלו אפוא‬
‫שתי איגרות‪ .‬העדפנו את הנוסח שלפנינו‪ ,‬ולא הבאנו את האיגרת השנייה‪.‬‬
‫‪281‬‬ ‫איגרת ע״ז‬

‫אג ה ״ ק מ א ד מו״ ר ‪ 5‬הנ א קדי ש א נ״ע מש׳ ת ק ס׳׳ז‬

‫אל א חיי ורעיי אדברה נא שלום מל א ברכות ה׳‪ .‬בשנה ד א ש ת קד כבר‬
‫כתבתי להודיע קו שט דברי א מ ת מארץ א ת כל אשר עם לבבי‪ .‬אשר‬
‫הי׳ צפון ו ט מון וכאש עצור בלבי מי מי ם ימימה‪ ^.‬למען ידעו ויבינו‬
‫דבר מ תוך דבר ול ה סי ר ה ע ק מי מיו ת שבלב מאשר ה כני סו באזנם^‬
‫על הני תרי שלוחיה י קי רי דידן ה ח ביבי ם עלי כבבת עיני ולא עשו‬
‫דבר שלא מדע תי ורצוני והכל יפה עשו בעתו ובזמנו כאשר צוי תי ם‬
‫לבקש לנו מנו ח אשר יי טי ב לנו ב תי קון מע מד מחד ש ל ת קן י שיבתינו‬
‫בקודש ל ת ת או ת ה בידי מחבבי מצוה וי ק ר ה הי א בעיניהם‪ .‬זכרו‬
‫רא שונות וה תבוננו ב מכ תבי ם הרא שונים מיו ם באנו אל הקוד ש בכל‬
‫אשר או ת ם לשמור ישמרו כי כן דרך ה א מ ת קבלתי מ ר ב ה״ ק נ״ע‬
‫אשר הופיע עליה ם רו ה״ ק ו הוי מ סרי נפ שייהו על קדו ש ת שמו י ת׳‬
‫ללהב בכ״י לק שרם וליי חד ם בי חו ד גמור שיהי׳ ירא ת ה׳ על פני ה ם‬
‫ל ה ע מיד ם על א ח ת ב א מונ ת צדי קי ם י חיו לעד‪ .‬ו ל הכני ס ם בברית‬
‫ה א מונ ה וכ שי תחזק בלבו ה א מונ ה קרבה אל נפשי גאלה וידעת א ת‬
‫י״ א תירא יר א ת ה׳ הו א אוצרם ויר א ת ם קוד ם ל ח כ מ ת ם ולזכך‬
‫חו מ ר ת הגוף ב טע מי מצו ת ה׳ ברה‪ .‬אז יבקע כשחר אור ם בנר מצו ה‬
‫ואור תורה וכל ה או מ ר אין לו אל א תורה גם תורה אין לו שנא׳‬
‫ול מד ת ם וע שיתם כל שישנו בעשי׳ ישנו בלי מודו ועתה יראו א ת ה׳‬
‫ועבדו או תו ב א מ ת ו ב ת מי ם אל ירבו ודברו גבוה יצא עתק מ פי ה ם‬
‫ולבם בל ע מ ה ם אי כ כ ה י א מ רו ח כ מי ם אנ חנו ותורת ה׳ א תנו אכן‬
‫הנ ה לשקר ו ח כ מ ת מ ה ל ה ם לבו ח סר ו או מר לכל סכל הו א לא זו‬
‫דרך ה א מ ת ולא זו העיר ישכון בה אור א מ ת וכל הדברים יגיעים‬
‫לא יוכל אי ש לדבר ולא הלבלר ב קול מ סו‪ .‬ומא שר ה מו מעי עליה ם‬
‫מ א ה ב ת או ת ם חפצתי צדקי לקשרם בקשר ש״ק ל הע מיד רגליהם‬
‫רגל ישרה לבל נ מו טו פעמם ולפני ה׳ הי א שיח תי ל ה תיי ח ד ולהתק שר‬
‫ע מ ה ם ב מ קו ם חיו ת א ולהמ שיך עליה ם אור פני מלך חיים‪ .‬ל א סו קי‬
‫ש מע ת ת א אלי ב א דהלכתא® ה ליכו ת עולם ו הנני עו מד לפני ה׳ פ תח‬
‫שער ה ש מי ם עוג עוגה ו איני זז מ תו ר ה עד כי י שקוף ה׳ מ שמי ם‬

‫הכוונה לדברי־הפולמוס הקשים נגד ר׳ שניאור־זלמן שכתב באיגרת ע״ו‪.‬‬

‫במכתב מ״ג בס׳ לקוטי אמרים )דף מ״ה ע״א( חסרות המלים ״על הני ת ר י‪...‬‬
‫ויקרה היא בעיניהם״‪ ,‬ובמקומן בא נוסח זה; הנראה כמשלים‪ :‬״והנני עומד‬
‫בחזקתי לפני ד׳ אשפוך שיחי ולבי בוער כאשר אש תבער יער רשפי אש שלהבת‬
‫וכר‪ .‬תמיד כל היום וגם בלילה לא שכב לבי ועצור במילין מי יוכל אזעק ואשוע‬
‫נשבר לבי בקרבי‪ ,‬רחפו כל עצמותי צר לי עליכ׳ אחי ובניי ד׳ ירחם עליכ׳‪.‬״‬
‫שני השד״רים‪ ,‬ר׳ מאיר מביחאב ור׳ צבי־הירש סג״ל )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ע״ו ועוד(‪.‬‬
‫‪, ........‬‬ ‫פירושו‪ :‬להציע שמועה — כלומר‪ ,‬להעלות סברה‪.^.‬על־פי ההלכה‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪282‬‬

‫ויערה עליה ם רוח קדשו ל ה טו ת לבבם א ליו ולפקוח עיני ם עורות‬

‫למען ילכו בדרך טובים‪ .‬ו א ר חו ת צדי קי ם ישמורו‪ .‬ועתה שיתו לבבכם‬
‫לכל הדברים ו ה א מ ת‪ .‬וגדולה ה צד ק ה צדק ת א ״י לקרב לבבם בלב‬
‫ט הו ר ורוח נכון יחד ש בקרבם חד שים לבקרים רבה א מונ ת ם לעשותם‬
‫תורה מ א ״י קנין א׳‪ .‬אכן יש ה׳ ב מ קו ם הז ה מ ה נורא קדו ש ת ה‬
‫למעלה‪ .‬והע ם היו שב בה נשוא עון וכל הנלוי ם אלי בשם ה׳ א ל קי ם‬
‫י חד כולם יראי ה׳ וחושבי שמו‪ .‬ואנכי ה רו א ה גודל כח קדו ש ת‬
‫הארץ‪ .‬ובעינינו ראינו א ת כל מע שה ה׳ כי נורא הו א אשר עשה‬
‫עמנו ל הפלי א ברוב עידן ועידנין דחלפו עלן מי סו רי הארץ חי ב ת‬
‫הקוד ש מכ שרת לקבל ב א ה ב ה ש מ ח ת ה׳ עוזינו ומעוזינו עינינו אל‬
‫ה׳ וי אר לנו‪ .‬ואשרי ה מ ת ק ד שי ם ו ה מ ט ה רי ם ל היו ת ח ל ק ם ב חיי ם‬
‫ל היו ת מ תו מ כי או ריי ת א בארעא קדי שא‪ .‬ועתה חז קו ו א מצו לבבכם‬
‫א ם תעירו ו א ם תעוררו א ת ה א ה ב ה ואל י שימו לב לדברי נרגן מפריד‬
‫אלוף הנו תני ם ח תי מ ת ם בארץ ה חיי ם ומכבדין בקלון לראות א ת‬
‫ערות הארץ ויו שביה להרבות כבודם‪ ®.‬ו ל ה מ עי ט כבוד שמים וברצונם‬
‫לעקור שור חז ק ת י שיבתינו בקודש לאמור אין עוד לנו ח ל ק ונ חל ה‬
‫בארץ ערו שרשם מארץ חיי ם אשר א מ רו ללשונינו נגביר שפתינו‬
‫א תנו מי א דון לנו‪ .‬בה׳ ב טח לבי ובכח קדו שת הארץ שכל שרוצה‬
‫להרוס י ה ר ס והארץ לעולם עו מד ת ויתרון ארץ בכל‪ .‬ו העדו תי א ת‬
‫ה שמי ם ו א ת הארץ כי לא לכבודי ח״ו אני כותב ז א ת ולא לשבח‬
‫כספי ם כי ה א ל קי ם הרועה או תי ‪ ,‬מעודי ח ס ד ה׳ יסובביני בשפע‬
‫ברכה פרנסה מזו מנ ת לי כיד ה׳ ה טו ב ה‪ .‬הגם כי צר לי מ או ד מעולו ת‬
‫חובו ת ל אלפי ם גדולים ו דו ח ק פ רנ ס ת‪ ,‬עניי ם ואביונים‪ .‬בה׳ ב ט ח תי‬
‫מעולם ועד עולם על י רי איו ו ל ה א מין‪ :‬ב סי בו ת כל ה סי בו ת הרבה‬
‫רווח והצלה לפני ה א ל קי ם י הי׳ בעזרתינו כי לא יטו ש ה׳ א ת עמו‬
‫ונחל תו ולא אזיז מנ קו ד ת ה א מ ת ח״ו ו קנ א קנ א תי לשם ה׳ ולמען‬
‫הדרת קדו ש ת הארץ ו מי האי ש החפץ חיי ם י ט ה אוזן לשמוע דבר‬
‫ה׳ מארץ חיי ם ל היו ת ב א מונ ה נכון וקיי ם‪ .‬ז א ת עשו ו חיו וי הי׳‬
‫א ל קי ם עמכם וק שורים ועטופים עמנו כל הי מי ם ו הי׳ הנ שאר בציון‬
‫קדוש י א מ ר לו ו ה מ מ א סי ם בארץ ח מ ד ה להפיר ברית א ס תי ר ה פני‬
‫מ ה ם ונראה מ ה י הי׳ א ח רי ת ם והרבה דברים יש בלבי כלפידי אש‪.‬‬
‫והנני לפני ה׳ עד עת בא דברם ה טו ב ועלתה ת שובתם א לי בם אדע‬
‫מי ו מי אשר קרבת א ל קי ם יחפצון הנני מ מ צי א נפשי לגבייהו לקרבם‬
‫בשתי ידי ם ל ה ת ה ל ך לפני א ל קי ם באור ה חיי ם‪ .‬ו א ח רי הודיע ם א ת‬
‫כל ז א ת אני א ת נפשי הצלתי ו א ת אשר יחפוץ ה׳ למען צדקו בלבבו‬

‫הכוונה לר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪283‬‬ ‫איגרת ע״ח‬

‫יבין ובעיניו י ר א ה וי ט ה לבם ל ה תקר ב לדבר א מ ת ולא ישא לשוא‬

‫נפשו‪ .‬ישא ברכה מ א ת ה׳ מקוד ש ו מציון י סעד ם ויברכם וינ טל ם‬
‫וינ שאם עוד כל י מי עולם ושלום‪ .‬דברי המדבר בצדקה למען א ה ב ת‬
‫ישראל עם קודש עיני אל ה׳ וי א ה ל ה ם נ תי בו ת ה חיי ם באור נ קוד ת‬
‫‪.‬‬ ‫ה א מ ת הולך ואור באור ה חיי ם ס ל ה כיר״א‪.‬‬
‫נ או ם אב ר ה ם בל א״ א מו ״ ה אלכ סנדר כ״ץ‪ .‬ז ל ה״ ה‪.‬‬
‫)מתוך ; ב״ד כהנא‪ ,‬חיבת הארץ׳ ירושלים תרנ״ז‪ ,‬דף ע״ה ע״ב עד דף ע״ד ע״א(‬

‫איגרת ר׳ א בי ה ם מקוליסק לחרץ־לארץ‬ ‫ע״ח‬

‫] ‪ [ 77‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק לחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק ס״ ט‪.‬‬
‫חי ב ת הארץ‪ ,‬דף ע״ד ע״ב — ע״ ה ; ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב‬
‫מ״ ה‪.‬‬

‫אג ה ״ ק מ א ד מו׳׳ ר כ הנ א קדי ש א נ״ע ש׳ ת ק ס ״ ט‬

‫הנ ה מא שר יקרו בעיני‪ ,‬ב ה תע טף נפשם על חיו ת הקוד ש‪ .‬כורתי ברית‬
‫לבחירי רצתה נפשי‪ ,‬לה איר ל ה ם א ת הדרך בניצוץ אור ה חיי ם‪.‬‬
‫בדיבור א חד‪ ,‬יקר דבר ד׳ חוצב ל הבו ת אש‪ .‬א ל ה הדברי׳ נ קנין‬
‫ב א מיר ה מפ ה ל אוזן בהבל פיו בלהב ה ש מי מ ה קול מעורר הכוונה‪.‬‬
‫לכוון א ת לבם לאל א מונ ה א בי ה ם שבשמי׳‪ .‬ל״כ דברים שבכתב כי‬
‫ה קו ר א קורא כדרכו‪ ,‬אי ש לפי מ הללו רואה ואינו נראה מ טו ב הגנוז‪.‬‬
‫ורוב דברי׳ אך ל מח סור‪ .‬ושבתי ו ר אי תי אין טוב כ״ א ל ה ע מיד ם רגל‬
‫ישרה ביסוד ה א מונ ה על כנה‪ .‬א מנ ם גם ה א מונ ה אינ ה נ שלמת‬
‫במעשה הכתב‪ ,‬כ״ א בהצטרף א מונ ה בע״פ‪ .‬ל ה א מין שזה נכתב א מ ת‬
‫ו א מונ ה לחפש א חריו‪ .‬הו אי ל שבכתב אינו מובן כ״ א שכל של דבר‬
‫הנכתב בו‪ .‬לכן נ ק ר א ת א מונ ה תורה שבע״פ‪ .‬כלל שצריך לפרט‪ .‬ולכן‬
‫אין כתוב בתורה על ה א מונ ה בלשון צווי‪ .‬כמ״ ש ו א ה ב ת ויראת‪.‬‬
‫שב א מ ת ה א מונ ה הי א הי סו ד לבנות עליו כל הבנינים ה שראת כל‬
‫ה מ דו ת ולהתק שר למעלה מן ה מדו ת‪ .‬כ״ א אינו מ א מין ל מי י א ה ב‬
‫ולמי י תיי ר א ו אין בכלל א ל א מ ה שבפרט‪ .‬כפי חוז ק ה א מונ ה כלי‬
‫מ חזי ק ברכה‪ .‬מ סו ף דרגין עד ריש דרגיף סול ם מוצב ארצה וראשו‬
‫מגיע ה ש מי מ ה‪ .‬ע״כ א מ ר תי אודיע א מונ ת ך בפי דרך א מונ ה בחר תי‬
‫ש תה א מושרשת ה א מונ ה בלבם ז א ת עשו ו חיו שירגישו כל האברי ם‬

‫‪.‬‬ ‫‪ 1‬פירושו‪ :‬מסוף המדרגות עד ראש המדרגות‪.‬‬

‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪284‬‬

‫תכין א מונ ת ך בהם‪ .‬וכ ש ה א מונ ה נכונה מ ע מד ת כל ה תו רה כולה‬

‫על תלה כל מצו תיך א מונ ה ו אגוד תו על ארץ י ס ד ה שנקראו ת מכין‬
‫ד אוריי ת א‪ .‬והארץ הדו ם רגלי מל שון ירכין אודנין‪ .‬ולכן א מ רו ישראל‬
‫נעשה ונשמע‪ ,‬נעשה ה ת מ כין ד או ריי ת א שהם בחי׳ עשיי׳‪ 2‬כמ ש״כ‬
‫בזו ה״ ק ) ב ה קד מ ה דף ח׳ ע״א( שכל טוב לכל עו שיהם אי לין אינון‬
‫ת מכין ד או ריי ת א ^ ח ס די דוד הנ א מני ם‪ .‬ו א ח״ כ ונשמע שע״י א מונ ה‬
‫שהם ת מכין ד אוריי ת א‪ .‬תכנס ה ש מיעה ב אזניה׳‪ ,‬ל היו ת לה ם לב‬
‫שומע באזנו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו‪ .‬מ ש א״כ בלא א מונ ה גם‬
‫שמיעת ה אוזן בלא יועיל‪ .‬אזניו הכבד ולבו ה שמן כדכתיב ) מ״ א ג׳‬
‫ט׳( ונ ת ת לעבדך לב שומע וז ה א שר אזן ו ת קן אזני ם לתורה לא‬
‫למ שמע אוזן ל מ ל או ת אזנלו‪ .‬כ קופ ה שאין לה אזני ם ב מ קו מו עומד‪.‬‬
‫ו אינ ם נכנסי ם ללב מפני שה תורה נמ שלה ל מי ם שיורדין מ מ קו ם‬
‫גבוה ל מ קו ם נמוך‪ .‬לב נשבר ורוח נכ א ה אז תבין י ר א ת ד׳ הי א אוצרו‪,‬‬
‫ש היר אה אוצר ל ח כ מ ה בלב כל חכ ם לב תנוח חכ מ ה‪ .‬א ח ת הי א‬
‫י ר א ת ד׳ עם ה ח כ מ ה כפי ערך הי ר א ה מקבל ה ח כ מ ה להגדיל היר אה‪.‬‬
‫א מ ר תי א ח כ מ ה ו הי א ר חו ק ה מ מני שאין לו כ״כ יראה‪ .‬ו א ם אין‬
‫יר א ה אין ח כ מ ה‪ .‬ח כ מו ת בחוץ תרונה‪ .‬וזה חיי עולם נטע בתוכנו‪.‬‬
‫אי מ תי ד״ ת נעימי ם כשתשמרם בבטנך‪ .‬תורת ד׳ ת מי מ ה מ שיבת‬
‫נפש מזון הנפש וז ה )מכלתא בשלח( לא ני תנה תורה א ל א לאוכלי‬
‫מן‪ ,‬ולא ידעו מ ה הו א‪ .‬שהיא א מונ ה בלא טע ם וטעם בו כל טע ם‬
‫שירצה‪ ,‬שהוא ה תפ ש טו ת חיו ת ה מ דו ת עליו לעשות רצון קןנו‪.‬‬
‫ב א מונ תו י חי׳ אי ש לפי אכלו ל ח ם מן ה שמי׳‪ .‬כ מ א מ ר הכ׳ )תלים‬
‫ל״ז ג׳( שכן ארץ ורעה א מונ ה‪ .‬כמ ש״כ בזו ה״ ק )וישלח ק ס ״ו ע״ב(‬
‫טוב נ קל ה ועבד לו‪ ,‬ד מ אי ך לבי׳ ורוחי׳ ורעותי׳ לגבי קו ב״ה‪ .‬ל קו ב״ ה‬
‫וכו׳ מ מ תכ בד ו ח ס ר לח ם מ אן ד או קי ר גרמ‪/‬י׳ ו אי תג אי ברוחי׳ ו אי הו‬
‫ח סר ל ח ם ח סר מ הי מנו ת א‪ .‬כי כל תועבת ד׳ אשר שנא גבה עיני ם‬
‫ורחב לבב‪ ,‬ורם לבבך ו שכחת וירא כי לא יכול לו ותקע כף ירכו‬
‫שהיא ה ס ת ר ת א מונ ה‪ ,‬כי כבה אש המערכה‪ ,‬לערוך ערוכה בכל‬
‫ו שמורה‪ .‬א ם ערוכה בר מ״ח אבריו של אד ם מ שתמרת‪ .‬עתה לו ח כ מו‬
‫ישכילו זאת‪ .‬במופלא מ מך אל תדרוש‪ .‬כאשר ידע אינש בנפשי׳^ אשר‬
‫עדיין לא הכין לבו ולא נ א מנ ה א ת אל רוחו‪ .‬ע״כ י א מ רו ה מו שלי ם‬
‫אלו המו שלי׳ ביצרם ל ה סיר מכשול מלב הע קוב למישור זבחי א ל קי ם‬
‫רוח נשברה אש ה מז ב ח ת מיד תו ק ד בו‪ .‬לזבוח א ת יצרו שמתחד ש‬

‫‪ 2‬בחינה עשייה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בבחינת עולם־העשייה‪ ,‬שהוא העולם התחתון שבארבעת‬

‫העולמות; אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה ועשייה‪.‬‬
‫‪ 3‬פירושו‪ :‬הם התומכים בתורה‪.‬‬
‫‪ 4‬פירושו; אדם בנפשו‪.‬‬
‫‪285‬‬ ‫איגרת ע״ט‬

‫עליו בכל יום‪ .‬חד שים לבקרים רבה א מונ תו ב א מונ ת חכ מי ם‪ .‬ות שועתו‬
‫מד׳ יפ תח לו א ת אוצרו ה טו ב מן ה שמים‪ .‬הבא לטה ר מ סיי עיו לו‬
‫בירא ת ד׳ מ קור חיים‪ .‬הולך ואור בדרך חיי ם עד עולם ‪:‬‬
‫נ או ם א ב ר ה ם ב א״ א מו ״ ה אלכסנדר כ״ץ ז ל ל״ ה ה ‪:‬‬

‫)מתוך ; לקוטי אמרים‪ ,‬לבוב תרע״א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬אגרת הקדש‪ ,‬מכתב מ״ה‪ ,‬דף מ״ו‬
‫ע״ב עד דף מ״ז ע״ב(‬

‫איגרת ר' א ב ר ה ם מ קו לי ס ק)!(‬ ‫ע״ט‬

‫אל י צ חק ד א ק ט ר‬

‫] ‪ [ 78‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק )?( אל י צ ח ק דאקטר‪.‬‬

‫ה איגר ת נדפ ס ה בס׳ מ א ה שערים מ א ת ח ״ א בי חו ב ס קי‬
‫וא״ ש הייל מן‪ ,‬עמ׳ ‪ , 6‬סי׳ ט׳ ; ובס׳ גנזי נסתרות‪ ,‬ח ל ק‬
‫אור רב‪ ,‬סי׳ כ״ה‪.‬‬
‫ב מ א ה שערים הו ב א ה ה איגר ת בין כתבי רש״?‪ ,‬בלי‬
‫ח תי מ ה ; בגנזי נ ס ת רו ת — ב ח תי מ ת ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‪.‬‬
‫בבית רבי‪ ,‬ח״ א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,154‬מונ ה היי ל מן א ת ר׳ י צ ח ק‬
‫ד א ק ט ר בין מקורבי רש״ז ו מבי א א ת ה מכ ת ב ב ח תי מ תו‬
‫של ר ש״ז\‬
‫ה איגר ת כ תוב ה אידי ש‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫שלום ל א הו בי הרבני הוו״ ח כ מ״ ר יצ ח ק ד א ק טער^‬

‫א חד״ ש טוב ישיג לו גם ברוך י הי׳‪.‬‬
‫הנ ה עס איז מיר אן גי קו מ ען זיין בריף‪ .‬און איך ה א ב עם גילייענט פאר‬
‫ג א ט שומע תפלה זאל צו הערין זיין גיבעט און זאל אן נעמען זיין‬
‫פארשט גלייך וויא עס שטיי ט כי אין מ ח סו ר ליריאיו עס היי ס ט עס‬
‫גייט ני ט אפ צו די וו א ס פארכטין זיך פאר ג א ט און ווען אין דער‬
‫הייליגע תורה שטיי ט עס גייט ני ט אפ מיינ ט מען בוודאי בגוף ונפש‪.‬‬
‫בכן איז דער עיקר ת מי ד צו פ ארכטין זיך פאר גאט ווי עס ש טיי ט‬
‫אשרי אד ם מ פ חד ת מי ד ד היינו מען זאל גלייבין אז גאט איז פול די‬
‫וועלט ווי עס ש טייט הלא א ת ה שמי ם ו א ת הארץ אני מלא‪ .‬און‬

‫‪ 1‬גם הילמן )איגרת קל״ו‪ ,‬עמ׳ רכ״ח—רל״א( סבור‪ ,‬כי האיגרת נכתבה בידי ר׳‬
‫שניאור־זלמן‪ .‬אגב‪ ,‬הילמן מביא גם מקומות נוספים שבהם נדפסה‪.‬‬
‫‪ 2‬ממקורביו של ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪286‬‬

‫ווי ער ה א ט מ ת ח ל ה בא שאפען די וועלטין אזוי בא שאפט ער זיי‬

‫אלע ט אג ווי עס שטיי ט מחד ש בטובו ב כי״ ת מע״ב ווארום מ ת ח ל ה‬
‫ה א ט ער דאך איי ך ניט מי ט הענט בא שאפען נאר מער ניט זיין רצון‬
‫אזוי איז אלע ט אג שטייט די וועלט מי ט זיין רצון ווען ניט זיין רצון‬
‫חליל ה וואלט אין איין רגע נישט בלייבין גיווארען‪ .‬און א מענט ש איז‬
‫אויך אגאנצע וועלט פון זיין מ ח׳ אן ביז דער מעשה ווי גאר אין‬
‫אונזער הייליגער תורה איז דער מי ט פול‪ .‬בכן מוז ט מען גלייך הי טין‬
‫די מ ח׳ ווי די מע שה רק אדרבה דער עיקר איז די מ ח׳ היי ס ט‬
‫אייבערשטע וועלטין מען זאל זיין אן געבונדין אן ג א ט ת מי ד צו‬
‫דיינקען וויילע עס אי ם די מ ח׳ צו ט ר א כ טין און די אויגען צו זעהען‬
‫און די אויערין צו הערין מ מי ל א פאר שטייט זיך דאך אז דער וו א ס‬
‫מ א כ ט זעהען זעט ער בוודאי און דער וו א ס מ א כ ט הערין הערט ער‬
‫בודאי גלייך ווי עס שטיי ט הנו טע אזן הל א ישמע א ם יוצר עין הל א‬
‫יביט דער נאך שטיי ט היו ס ר גוים הל א יוכי ח דער פאר מוז מען‬
‫זייער פארכטין זיך אין שעמען זיך אז ג א ט זעט אין הערט און וויי ס‬
‫אלע מ ח׳ וו א ס מען ט ר א כ ט און שיינקט ניט סיי צו גוטין סיי‬
‫פארקערט ח״ו צו שטראפען פאר איטלעכער מ ח דו ״ מ דער פון דער‬
‫וועקט זיך גרויס ח ר ט ה און ווידוי און תשו״ש אז מען ה א ט ד א ס‬
‫ת מיד אין זיך‪ .‬גם מוז מען גלייבען אוי ף איטליכער וארט און‬
‫איטלעכער או ת פון די א או תיו ת וו א ס גייען א רוי ס פון מויל בא שאפט‬
‫מען מי ט קדו שה א מ ל א ך קדוש‪ .‬און פאר קערט ח ״ו בא שאפט ער‬
‫אויף זיך אכזרים‪ .‬בכן ז א ל ט איר גיוויינען זיך צו זאגין ת הלי ם אלע‬
‫ט אג און איר ז א ל ט גלויבען אז מיט‪ ,‬די ווערטער ווערען בא שאפען‬
‫מ ל אכי ם קדו שי ם וו א ס וועלען איי ך העלפען צו גו טין ט אן‪ .‬גם דעם‬
‫הייליגען שבת צוא הי טין זייער און איר ז א ל ט גלויבען אז מי ט קדו ש ת‬
‫שבת וערט געהייליגט אגאנצע וואך וו א ס איר וועט מער נזהר זיין‬
‫דעם ש״ק פון אי סו רי ם און מ ח דו״ מ חליל ה שלא יעבר שום אי סו ר‬
‫שבת וועט מער אלץ געהייליגט ווערין די א וואך‪ .‬גם איר ז א ל ט נזהר‬
‫זיין זיך אין די א זאכען וו א ס הייליגען און רייניקן דעם מענט שין‪,‬‬
‫היינו נ ט״י ו ב ה״נ כדינה און תי קון חצו ת און טביל ה בעת הצורך‬
‫כ תי קונ ה טובל זיין זיך ב׳ פעמים פעם א׳ להעביר ה טו מ א ה ופעם ב׳‬
‫לקבל ה קדו ש ה און מחבר זיין זיך ת מי ד צו י ר אי ם ו שלמים צו לערנען‬
‫זיך זייערע מ ע״ ט און ל מע״ ה צוא אנ ט לוי פין פון לצים און רשעים‬
‫ווארום די א חבורה איז זייער שלעכט ה׳ יצילינו און נזהר זיין זיך פון‬
‫לה״ר און רכילות און ליצנות און שקר ווארום ד א ס נעמט גאר די‬
‫י ר א ה אוו ע ק ל חלו טין‪ .‬און פון כעס זייער נזהר זיין זיך ממש‪ .‬גאר ניט‪.‬‬
‫און זאל נזהר זיין פון טרויע רקייט ווייטער ווייטער ביז עס וועט א ליין‬
‫‪287‬‬ ‫איגרת ע״ט‬

‫ליכטיג וועריו אין זיינע אויגין און לו ס טי ק צו זיין וו א ס ער איז אג א ט ס‬

‫דינער‪ .‬בין איך ב טוח אז ער וועט אויף גיהייבען וועריו וו א ס ער וועט‬
‫גאר ניט וויסען ווי ג א ט וועט עם העלפען‪ .‬ו א ת ה שלום‪ .‬ואני תפלה‬
‫לה׳ וי חזי ק במעוזו מע שה ה שלום דברי ה מ ע תי ר בכל לב‬
‫אב רה ם מק אלי סק ^‬

‫ת רג ו‬
‫הנ ה קבל תי מכ תבו ו ק ר א תיו‪ .‬ה׳ שומע תפלה ישמע תפלתו ויקבל‬
‫בק שתו‪ ,‬ככתוב כי אין מ ח סו ר ליראיו‪ .‬וכ שנאמר ב תו ה״ ק כי אין‬
‫מ ח סור‪ ,‬הכוונ ה ווד אי בגוף ונפש‪ .‬לכן העי קר הו א ת מיד לירא א ת‬
‫ה׳‪ ,‬כמ ש״נ א שרי א ד ם מ פ חד תמיד‪ .‬דהיינו‪ ,‬ל ה א מין כי ה ק ב״ ה מל א‬
‫כל העולם‪ ,‬ככתוב הלו א א ת ה ש מי ם ו א ת הארץ אני מלא‪ ,‬וכ מו שברא‬
‫מ ת ח ל ה א ת העול מו ת כך בורא או ת ם בכל יום‪ ,‬ככתוב ה מחד ש בכל‬
‫יו ם ת מי ד מע שה בראשית‪ .‬כי גם מ ת ח ל ה לא בהכרח בראם א ל א‬
‫ברצונו בלבד‪ ,‬כן בכל יו ם מ ת קיי ם העולם ברצונו‪ ,‬שאלמלא רצונו‬
‫חלי ל ה הי׳ העול ם חוזר ל אין ברגע א׳‪.‬‬
‫גם ה אד ם עולם שלם‪ ,‬מ מח שב תו עד מעשיו‪ ,‬כמבואר ב תו ה״ ק הרבה‬
‫פעמים‪ .‬לכן צריך לשמור א ת ה מח שב ה כמו א ת המע שה‪ .‬ואדרבה‪,‬‬
‫העיקר הי א ה מ ח ש ב ה הנ ק ר א ת עלמלן עילאין‪ ,‬ל היו ת מקו שר בה׳‬
‫ת מיד בה תבוננות‪ ,‬כי ה מ ח ש ב ה נוצרה לחשוב‪ ,‬העיני ם לראות ו ה אזני ם‬
‫לשמוע‪ .‬מ מי ל א יובן כי בורא הר אי׳ בוד אי רואה ובורא ה ש מיע ה‬
‫בודאי שומע‪ ,‬כ מ א מ ר הכ תו ב הנו טע אזן הל א ישמע א ם יוצר עין הלא‬
‫יביט‪ ,‬ו סיפי׳ דקרא היו ס ר גוים הלא יוכי ח‪ .‬ע״כ צריך לירא מ א ד‬
‫ולהתבושש‪ ,‬כי ה׳ רו א ה ושומע ויודע כל מח שבו ת ה אד ם‪ ,‬ו אינו מוותר‬
‫הן לטוב ו הן ל מו ט ב ח״ו‪ ,‬לפקוד על כל מח שבה דבור ומעשה‪ .‬א ם‬
‫ת ת מי ד בלבו ה ת בוננו ת זו יתעורר ל ח ר ט ה וודוי ות שובה שלימה‪.‬‬
‫גם צריך ל ה א מין כי ע״י כל תיב ה וכל או ת שמוציא מפיו בקדו שה‬
‫נוצר מל אך קדוש‪ ,‬ולהיפך ח ״ו יוצר הו א עליו אכזרים‪ .‬ע״כ ירגיל‬
‫עצמו לומר ת הלי ם בכל יום‪ ,‬וי א מין כי ע״י מלי ם אלו נבראים‬
‫מ ל אכי ם קדו שי ם שיעזרו לו לעשות הטוב‪.‬‬

‫‪ 3‬לפי הנוסח שמביא הילמן‪ ,‬כותב המכתב הוא ר׳ שניאור־זלמן מלאדי‪ ,‬ולא ר׳‬
‫אברהם מקוליסק‪ ,‬כפי שעולה מן הנוסח של ס׳ גנזי נסתרות המובא כאן‪ .‬אך מפני‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הספק בכל־זאת הובא כאן המכתב‪, .‬‬
‫_‬ ‫‪ 4‬התרגום הוא על־פי הילמן‪ ,‬עמ׳ ר״ל‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪288‬‬

‫גם ל הז הר מ א ד ב שמירת שבת קודש‪ .‬וי א מין כי בקדו שת השבת‬

‫מ תקד ש כל השבוע‪ .‬ככל שיזהר יותר ב ש״ק שלא יעבור שום אי סו ר‬
‫שבת חליל ה ב מח שבה דבור ומע שה יותר י תקד ש כל השבוע‪.‬‬
‫גם יזהר בדברים ה מ קד שי ם ו מ ט ה רי ם א ת ה אד ם‪ ,‬היינו נ ט״י ו ב ה״נ‬
‫כדינה‪ ,‬ת קון חצו ת ו טביל ה בעת הצורך כ ת קונ ה‪ ,‬לטבול ב׳ פעמים‪,‬‬
‫פ״א להעביר ה טו מ א ה ופעם ב׳ לקבל הקדו שה‪ .‬ל ה ת ח בר ת מיד ליר אי ם‬
‫ו שלמים ללמוד מ מע שי ה ם ה טובי ם‪ .‬ולמעה״ ש לברוח מלצים ורשעים‪,‬‬
‫כי חברתם רעה מ אד‪ ,‬ה׳ יצילנו‪ .‬ל הז הר מל ה״ר‪ ,‬רכילות‪ ,‬לצנות ושקר‪,‬‬
‫כי ז ה מ סי ר א ת הי ר א ה לחלו טין‪ .‬ו מכעס להזהר מאד‪ ,‬ממש כלל‬
‫וכלל לא‪ .‬ול הז הר מעצבות‪ .‬וככה יו סיף לעלות‪ ,‬עד ש מ מיל א י אורו‬
‫עיניו‪ .‬וי שמח על כי עובד ה׳ הנהו‪ .‬ו מו ב ט חני כי יתעלה כ״כ עד שלא‬
‫ידע כלל מ הי כן ב א ה ישועתו‪ .‬ו א ת ה וכף‪.‬‬

‫)מתוך ‪ :‬ח״א ביחובסקי‪ ,‬גנזי נסתרות‪ ,‬ירושלים תרפ״ד‪ ,‬חלק אור רב‪ ,‬עמ׳ כ״א—כ״ב‪,‬‬
‫סימן כ״ה(‬

‫איגרת ח סי די טבריה‬ ‫פ׳‬

‫אל ח סי די ם בלי ט א וברייטין‬
‫פרסום ראשון של איגר ת זו ראה ‪ :‬ד״צ הי ל מן‪ ,‬אגרו ת בעל‬
‫ה תני א‪ ,‬ירושלים תשי״ג‪ ,‬עמ׳ קצ״ג — ק צ״ ה‪ .‬ה איג ר ת‬
‫מודיעה על פ טיר תו של ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק‪ .‬עם מו תו‬
‫של ה מנ היג ה א ח רון מ בין עולי ת ק ל״ז מ ס תיי ם פרק חשוב‬
‫ב תולדות ה ח סי די ם בארץ־ישראל‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫■‬ ‫'‬ ‫^‬

‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫׳‬ ‫׳■‬

‫אגר ת ח סי די טבריא ל א חר ה ס ת ל קו ת הר״א מ ק א לי ס ק‬
‫בעז״ה בחודש שבט התקע״א^ לפ״ק פ עי ה״ ק טג רי א תובב״א‪.‬‬
‫שלום מוצב ארצה ארץ אשר עיני ה׳ דורש או ת ה‪ ,‬מכלל דבעי דרישה‬
‫לדרוש בשלום רב טוב לבית ישראל א חינו אנ שי לבבינו ה ח רדי ם אל‬
‫דבר ה׳‪ ,‬ה מ ה הגבורים גבורי כח עושים ומע שים מרבים צדקה מרבים‬
‫חיים‪ ,‬ל ה חזי ק עם ה׳ היו שבי ם בארץ ה חיי ם‪ ,‬ק שורים בנפשותם לאור‬
‫באור ה חיי ם‪ ,‬ידידי נפשינו עוז‪ ,‬נגידים נדיבים מופלגים בתורה וי ר א ת‬
‫ה׳ אוצרם באוצר ה חיי ם‪ ,‬אנ שי שלומנו ד מדינ ת לי ט א ו רייסין וס מו״‬

‫‪ 1‬ר׳ אברהם מקוליסק נפטר ביום ה׳ בשבט תקע׳׳א; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪,‬‬
‫\‬ ‫עט׳ ‪.629‬‬
‫‪289‬‬ ‫איגרת פ׳‬

‫כו תי הן נרם יאיר‪ ,‬ה מ תנד בי ם בעם אי ש על מ חנ הו ואיש על דגלו על‬

‫פי ה׳ י חנו אי ש על מ קו מו יבא בשלום טו ב ה וברכה וחיי ם‪ ,‬בי מינו‬
‫ו בי מי ה ם נזכה לבנין ירושלים‪.‬‬
‫מראש ארש חיי ם ושלום א תנו כולנו ושלום הארץ ו מ לו א ה‬
‫אנ חנו א ל ה פה כולנו חיי ם‪ ,‬כל חברותינו מ ת ל מי דיו של‬
‫אבינו כשבת א חי ם י ח דיו ב ה ת ק שרו ת נפש רוח ונ שמה בחיבת הקוד ש‬
‫יו שבים בסתר עליון בצל שד־י כלנו עו מדי ם ^ ל ה ת ה ל ך לפני ה׳ בעיר‬
‫שחוברה לה ‪ . . .‬נפשנו ח כ ת ה לה׳ עזרנו ומגיננו מגן אב רה ם אבינו‬
‫רוענו רעיא מ הי מנ א הי׳ מ ת הל ך בארץ הילוכו בקודש‪ ,‬והלך ל מ ס עיו‬
‫ל א ת קנ א א תרי׳ תו קפי ד ה אי א ת ר חיל א ע מי ק א ד מני ה א שתל כל‬
‫עלמא וי ק ר א בשם ה׳‪ .‬ישרים ישכנו ארץ‪ ,‬ישכונו שכינה בארץ‪ .‬וכל‬
‫רעותיה ו אי ת ד ב קו תי ה הוי ב ה אי חי ל א ו ב ה אי רעותא אי ס ת ל ק‬
‫לעילא ו ק אי ם ב אינון קדישין‪.‬׳' ו מ מ קו מו יפן בר ח מיו כרח מן שבאבות‬
‫בגנותו על העיר הז א ת‪ ,‬ועודנו עו מד שם לפני ה׳ הנר א ה אליו לשמש‬
‫בכ הונ ה גדולה ל ה ק רי ב קרבן א ת כל ה מ קו ר בי ם אליו ה הו לכי ם‬
‫בדרכיו‪ ,‬נטע שעשועיו לשומרי מ צו תיו חו קי חיי ם‪ ,‬ו תו רו תיו דבריו‬
‫חיי ם ו קיי מי ם מ אי רי ם כספירים‪ .‬לאורו נלך בעקבותיו עקב ענוה‬
‫וי ר א ת ה׳‪ ,‬לז א ת כל ת ה נפשנו וכל לבבינו דורש ה׳ י איר פניו א תנו‬
‫כאור השמש בצהרים עוד כל י מינו עלי ארץ חיי ם סלה‪.‬‬
‫ויתבשרו ענוים חן ו ח ס ד ה׳ מ ל א ה הארץ ב בי את שלוחינו ד ה אי שתא‬
‫ה ״ ה הרב המופלג בתורה וי ר א ה ו תי ק ו ח סי ד כ מוה ר״ר מרדכי‬
‫מ ס ט א לין נ״י^ ואי ש א׳ א ח ר עמו מ מ דינ ת ואלין‪ ,‬באו שלום ב חו ה ״ מ‬
‫סו כו ת העבר בזמן שמח תנו‪ ,‬דבר יפה בעתו מ ה טוב לברך ו ל הודו ת‬
‫לה׳ ז ה קיוינו לו נגילה ונ ש מחה בישועתו‪ •.‬וכל כ ס פי ה ם במ שקלם‪,‬‬
‫פרי צד ק ת ם בקודש הילולם‪ ,‬כן באו לידינו כפי מ ה שמסרו ביד ח מ ד ת‬
‫נפשנו גובה נ א מן מופלג ירא ה׳ בכל דרכיו מ שכיל כ מו ה״ ר ישראל נ״י‬
‫מאוסטרוונא‪ ®,‬כמבואר בפרטי הקבלו ת‪ ,‬ונ ת ח ל ק לכל או ״ א כפי‬
‫פנק סו‪.‬‬

‫מקוליסק‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫בכתב־היד יש כאן מלה מטושטשת‪ ,‬וכך גם במקומות אחרים באיגרת זו‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫פירושו‪ :‬וכל רצונו והידבקותו בזה הכוח‪ .‬ובאותו הרצון הסתלק למעלה ועומד‬ ‫‪4‬‬
‫בין אותם הקדושים‪.‬‬
‫שד׳׳ר זה אינו ידוע לנו ממקורות אחרים‪ ,‬וגם אינו נזכר בספרו של יערי‪ ,‬שלוחי‬ ‫‪5‬‬
‫ארץ־ישראל‪.‬‬
‫הוא הגובה החדש שמינה ר׳ אברהם מקוליסק לפני מותו לכספי החסידים בחוץ־‬ ‫‪6‬‬
‫לארץ )וראה לעיל‪ ,‬איגרת ע״ו(‪.‬‬
 ‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪290‬‬

‫הגדיל ה׳ לעשות עמנו‪ ,‬היינו ש מ חי ם מ או ד גבה לבנו בדרכי ה׳ עמנו‪,‬‬

‫ח ס די ה׳ כי לא ת מנו כי לא כלו ר ח מיו א ח רי כל ה ת ל או ת והצרות‬
‫אשר עבר על נפשינו מי ם הזידוני ם בשנה העבר‪ ,‬שנה מעוברת הי ת ה‪,‬‬
‫עברה וזעם‪ ,‬נל קח א רון א ל קי ם רוח אפינו קדוש מ ״ו א ח ד הי׳ (יגברהם‬
‫מרנא ורבנא‪ ,‬אשר ת ח ת כל ה ש מי ם י שרהו ואורו על כנפי ארץ‪ ,‬ה אי רו‬
‫ברקיו תבל ו מ לו או מבין בדורו‪ ,‬מן ה ש מי ם ה שמעת דין ארץ י ר א ה‬
‫ו שקטה‪ .‬כי הו א יכ איב ויחבש וי מ חץ וידיו תרפינה‪ .‬וגדולים צדי קי ם‬
‫וכו׳‪ .‬כד אי הו א ^ ב ר ה ס להגן על עלמא בזכותו ח ס ד לאברהם‪ ,‬אשר‬
‫ה ח ס ד מתגלגל על ידו‪ .‬ו אנ חנו נ ת חז ק בשם ה׳ על כל ה ת ל א ה אשר‬
‫מצאתנו‪ ,‬כל ז א ת ב א תנו ולא שכחנו שם א ל קי ם ולא נסוג א חו ר לבינו‪,‬‬
‫ל חז ק לבבינו לאל א מונ ה ו^‪ 2‬ל קי ם לנו מ ח ס ה ועוז עזרה בצרה‬
‫]בצרות ן[ נמצא מ אד‪ .‬ובפח קדו ש ת הארץ אנו נשענים ועם ]ועל י[‬
‫ה׳ צ־באות ה שוכן בהר ציון‪ .‬הכ א ק א חזינן בנ קוד ת א מ ת מארץ‬
‫וישובה ו ה צ טרכו תה‪ ,‬הכל שלא כדרך הטבע כ״ א בה שגחה פר טי ת‬
‫ממ ש בכל עניני עולם שנה נפש‪ ,‬עיני ה׳ עליה ת מי ד הא־ל לנו א־ל‬
‫למו שעות כי לא יעזוב ה׳ עמו ונ חל תו לעולם בל י מוט‪.‬‬
‫ו הנ ה נתבשרנו כעת ושמענו וראינו במכ תבם ומעשי י די ה ם ב מצוה זו‬
‫ברב עוז ה ת ק שרו ת נפשם כ מ אז כן עתה‪ .‬י הי כן ה׳ ע מהם‪ .‬לו ח כ מו‬
‫ישכילו ז א ת‪ ,‬אי ש א ת א חיו י א מ ר חז ק ונ ת חז ק‪ ,‬ו ת הי ה מצוה זו‬
‫מו ח ז ק ת בידכם כ תי קונ ה‪ ,‬ועבדתם א ת ה׳ א ל קיכ ם בכל לבבכם ובכל‬
‫נפשכם ב א מ ת ו א מונ ה כל הי מי ם אשר א ת ם חיי ם על ה א ד מ ה‪ ,‬עינם‬
‫ולבם שמה‪ ,‬א ד מ ת קוד ש הי א מעוזכם‪ ,‬בכל פניות שאת ם פונים מקוד ש‬
‫ומציון יסעדכם‪ ,‬י מל א ה׳ כל׳־משאלותיכם בגופני ורוחני‪ ,‬כי חיי ם הי א‬
‫ל מ חזי קי ם בה‪ ,‬מרפא לנפש טוב ישבעון טו ב ול ה פי ק רצון מה׳‪.‬‬
‫ו הנ ה א ת כ ם ח מ ד ת נפשינו‪ ,‬אשר בו בחר ה‪ /‬ל היו ת עבד נ א מן לשרת‬
‫בקודש‪ ,‬גובה ו מ א ס ף לכל קד שי הכסף‪ ,‬נ א מן ב מל אכ תו מ ל א כ ת שמים‬
‫בכל לבבו ובכל נפשו ק שורה‪.‬בנפ שינו כ מ אז בן עתה‪ ,‬ל מ סור יפה בידו‬
‫בכל מ קו ם כל נדרם וכל נדבותם‪ .‬ו אליו תשמעו בכל אשר י א מ ר‬
‫ל ת קונ א דארעא‪ ,‬כי ה׳ נתן בלבבו ח כ מ ה ודעת להבין תי קון הארץ‬
‫כל דבר על מכונה‪ ,‬אשר ס מ ך ידו עליו קדוש אד מו׳׳ ר זי׳׳ע לשרת בשם‬
‫‪.‬‬ ‫ה׳ לעד לעולם‪.‬‬
‫וע תה נבחר מ א תנו שד״ר ‪ . . .‬המופלג ו תי ק ו ח סי ד כ מו ה׳׳י ]י צ ח ק[‬
‫ב״ץ בהרב הגדול ה מנו ח מו ה״ ר שלמה זל מן ה ב ה ף זצ״ל‪ .‬ויצא י צ ח ק‬

‫‪ 7‬גם שד״ר זה אינו ידוע ממקום אחר‪ .‬אביו היה אחד מראשי החסידים‪ ,‬ואף הוא‬
‫היה שד״ר‪ .‬ראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪■ .620—619‬‬
‫‪291‬‬ ‫איגרת פ׳‬

‫לשוח לשפוך שיחנו שיח ערב מכל אשר א תנו בפרטי פרטיות‪ .‬וי תנו‬
‫לב לשמוע בקול דברו אשר שמנו בפיו‪ ,‬ו הו א יביע או מ ר דבר דבור‬
‫על אפניו א מ ת י הג ה חיכו‪ ,‬כ מ ה אנן קיי מין וב מה אנן עו מדי ם צפופים‬
‫מצפי ם לר ח מי שמים א ח ר כל ה ת ל או ת ו ה דו ח ק אנ חנו מ ק בלי ם מ תו ך‬
‫א ה ב ה ו חי ב ת הארץ אשר ה׳ שמה‪ ,‬בו ב טח לבנו‪ ,‬אשר ח ס ד ם ו טוב ם‬
‫וארזב ת ם״אהב ת'דנמי ם׳׳בק שר■ של ■״קיימא׳ קיי ם לעולמים;׳ ו מי ה אי ש‬
‫החפץ חיי ם‪ ,‬לאור באור ה חיי ם‪ ,‬חפץ ה׳ לזכותו אור לו מציון ומקוד ש‪,‬‬
‫יתעלו בעלוי גופני ורוחני‪ ,‬יאר ה׳ פניו א ת ם סלה‪.‬‬
‫וז א ת כבר כתבנו בשנה העבר ע״ד ה מ ע מ ד של א ד מו״ ר זי״ע‪ 8,‬שיהי׳‬
‫קבוע ועומד כמו שהי׳ ב חיי ם חיו תו‪ ,‬כי כן יצא מפה קד שו קו ד ם‬
‫פטירתו‪ ,‬לבקש א ת ז א ת מ א ת כ ם שיהי׳ ז ה לתשלום ה חו בו ת‪ ,‬שזה‬
‫ממ ש חיו ת נפשו‪ .‬בוד אי צדיק גזר או מ ר וי קיי מו כ״ א בק שתינו‬
‫שיסולק ב שלמות כ או״ א‪ .‬כי ב א מ ת צר לנו מ או ד מעול החו בו ת‪ ,‬ממ ש‬
‫חיינו אינ ם חיי ם מפני הנוגשים‪ ,‬וכאשר יספר לכם בפרטיות ידידינו‬
‫ה שד״ר ד ה אי שתא נ״י‪ .‬ו מ או ד י הי׳ ני ח א לי׳ ל או תו צדיק בפרוע‬
‫פרעות‪ ,‬ויליץ כל טוב בעדם למעלה‪.‬‬
‫כ״ד אנ חנו א ל ה הב אי ם ע ה״ ח‪ ,‬ה מצפי ם לשמוע מ ה ם בשורות טו בו ת‬
‫וי שועות ת מי ד כל הי מי ם ו מע תירי ם בעדם לפני ה׳ בעת רצון ב מ קו מו ת‬
‫קדו שים‪ ,‬ובפרט ב ה ש ת ט חו תינו על קבר קדוש גאון א ד מו״ ר הכ הן‬
‫הגדול זי״ע‪ ,‬כולם נזכרים בזכירה א ח ת לברכה‪ .‬א ל קי אב רה ם בעזרם‬
‫וסעדם לעולם ברכם ט ה ר ם רח מי צד ק ת ם צדק לעולם חיי ם וברכה‬
‫ושלום מ ע ת ה ועד עולם ס ל ה אל ה׳ ויאר ל ה ם אור עולם ואוצר חיי ם‪.‬‬
‫ונאם רפאל מ אי ר ב מו ה״ ר יעק^‪13‬‬ ‫נ או ם מ שה הלוי®‬
‫ונאם שאול ב מו״ ה צבי הירש סגל‬ ‫ונ או ם יו א ל ב ל א״ א כ מו ה״ ר מ שה‬
‫נא ם דוד ב מו״ ה י הו ד א יעקב נ״י‬ ‫זצללה״הט!‬
‫ה ר א ה״ ק זצ״ל‬ ‫ונאם צבי הירש ב מו״ ה אב ר ה ם‬
‫ונאם דוד ב מו ה״ ר ישראל זצ״ל‬ ‫סגל זצ״ל^ג‬
‫ונאם י צ ח ק בר׳ גרשון ז״ל‬ ‫ונאם אשר ב א״ א מו ה״ ר אליעזר‬
‫ונאם י חי א ל מיכל שוחט^ג‬ ‫‪.‬‬ ‫זצללןץ;;‪,‬ץ‪12‬‬

‫התמיכה של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫ייתכן‪ ,‬שהוא ר׳ משה סג״ל; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.616‬‬ ‫‪9‬‬
‫ר׳ יואל סמולייאן )וראה לעיל‪ ,‬איגרת י״ח‪ ,‬הערה ‪ ;9‬כן ראה איגרת ס״ח(‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.616‬‬ ‫‪11‬‬
‫שם‪ ,‬עמי ‪.632‬‬ ‫‪12‬‬
‫ייתכן‪ ,‬שהוא השד׳׳ר הידוע ר׳ מאיר מביחאב שנוסף לו השם רפאל בעת מחלה‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫■‬ ‫•‬ ‫^— ‪■ ,‬‬ ‫ראה לעיל‪ ,‬איגרות ט״ו ול״ג‪: ■ .‬‬ ‫‪14‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪292‬‬

‫ונ א ם יהושע ב מו ה״ ר יוסף זצ״ל‬ ‫נא ם ישראל בהרב מו ה״ ר יוסף‬

‫ונ א ם מנחם מתתי׳ ב מו ה״ ר אהרן‬ ‫ז צל ל ה״ ה‬
‫ז ל ה״ ה‪.‬‬ ‫ונ א ם דניאל בן ל א״ א כ מ״ו‬
‫אברהם זצ״ל‪15‬‬

‫נמתוך ‪ :‬ד׳׳צ הילמן‪ ,‬אגרות בעל התניא ובני דורד‪ ,‬איגרת קי׳׳ג‪ ,‬ע מי קצ״ג— קצ״ה(‬

‫‪ 15‬כנראה השד׳׳ר ר׳ דניאל פאליצקער; וראה‪ :‬יערי‪ ,‬שלוחי ^^רץ־ישראל‪ ,‬עמי ‪.624‬‬
‫מ ו ספי ס‬
 ‫האיגרות‬ ‫ה מ ק ו ר ו ת ש מ ה ם הועתק‪-‬ו‬

‫ס׳ ל קו טי א מרי ם‪ ,‬לבוב תרע״א — איגרו ת י״ג‪ ,‬ט״ו; י״ז —י״ט^‬

‫כ״ב‪ ,‬כ״ד — כ״ח‪ ,‬ל ‪ /‬ל׳׳ד — ל״ה‪ ,‬ל״ז — מ ‪ /‬מ״ב — מ ״ ה‪ ,‬מ״ ח — נ ‪/‬‬
‫;‬ ‫נ״ז‪ ,‬ס״ ד — ס״ו‪ ,‬ע״ד — ע״ה‪ ,‬ע״ח‬
‫ס׳ חי ב ת הארץ‪ ,‬מ הדו ר ת ב״ד כהנא‪ ,‬ירושלים תרנ״ז — איגרות ה׳‪,‬‬
‫י״ א‪ ,‬ל״ג‪ ,‬ל״ו‪ ,‬מ ״ו — מ״ז‪ ,‬נ״ו‪ ,‬נ״ח‪ ,‬ס״ב‪ ,‬ע״ז‬
‫ס׳ ברכת הארץ‪ ,‬מ ה דו ר ת ב״ד כ הנ א‪ ,‬ירושלים תר ס״ד — איגרו ת‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א׳ — ב׳‪ ,‬כ״ג‪ ,‬נ״ג — נ״ד‪ ,‬ס׳ — ס׳‪ /‬א‬
‫ס׳ גנזי נס תרו ת‪ ,‬מ ה דו ר ת ח ״ א בי חו ב ס קי‪ ,‬ירושלים תרפ״ד — איגרו ת‬
‫י׳‪ ,‬י״ב‪ ,‬ע״ ט‬
‫‪,‬‬ ‫א״ מ לונץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬שנה ב׳‪ ,‬תר מ״ז — איגרת ג׳‬
‫ע׳ שוחט‪ ,‬״שלוש אגרות על ארץ י שראל״‪ ,‬שלם‪ ,‬א׳ )תשל״ה( —‬
‫‪:‬‬ ‫איגרת ר‬
‫א׳ כהנא‪ ,‬ספר ה שנה של ארץ־ישראל‪ ,‬שנה א׳‪ ,‬תל־אביב תרפ״ג —‬
‫איגרו ת ז׳ — ח׳‬
‫א׳ כ הנ א‪ ,‬ספר ה ח סי דו ת‪ ,‬ואר שה תרפ״ב — איגרו ת כ״א‪ ,‬ל״ א‬
‫ח״י גורלנד‪ ,‬המליץ‪ ,‬ז׳) ת ר כ״ז( — איג ר ת ט׳‬
‫א ״י בראווער‪ ,‬״ל קו רו ת ישוב ה ח סי די ם בארץ־ישראל״‪ ,‬התור‪ ,‬ט ״ז —‬
‫‪. .‬‬ ‫■‬ ‫י״ז) ת ר פ״ ד( — איגרו ת כ׳‪ ,‬נ״ א‬
‫א״ ש הייל מן‪ ,‬בי ת רבי‪ ,‬ברדיצ׳ב תרס״ב — איגרו ת ל״ב‪ ,‬נ״ ה‬
‫ש״א הורודצקי‪ ,‬השלח‪ ,‬ח׳ ) ת ר ס ״ א — תרס״ב( — איגרת מ ״ א‬
‫י׳ ריבקינד‪ ,‬מ א ס ף ציון‪ ,‬כרך ה׳) תרצ״ג( — איגר ת נ״ב‬
‫ד״צ היל מן‪ ,‬אגרות בעל ה תני א ובן דורו‪ ,‬תל־אביב ת שי״ג — איגרו ת‬
‫■‬ ‫נ״ט‪ ,‬ס״ ח‪ ,‬ע״ב‪ ,‬פ׳‬
‫מכ תבי קדש ל מנח ם־ מנדל מווי ט ע ב ס ק‪ ,‬לבוב תרכ״ג — איגרת ס״ג‬
‫ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳‪ ,‬בוצינא‪,‬דנהורא השלם‪ ,‬לבוב תרצ״א — איגרת ס״ז‬
‫י ״ מ טוליד אנו‪ ,‬״ מגלו ת ס ת רי ם״‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬כרך ד׳ )תר״ץ( —‬
‫איגרת ס ״ ט‬ ‫‪.‬‬
‫א ״י בראווער‪ ,‬ק רי ת ספר‪ ,‬שנה א׳ )תרפ״ג( — איגרות ע׳ — ע״א‪ ,‬ע״ג‪,‬‬
‫;‬ ‫ע״ו‬
‫‪.‬‬ ‫י׳ בן־צבי‪ ,‬מ ח ק רי ם ו מ קורו ת‪ ,‬ירו שלים ת שכ״ו — איגרת י״ ד‬
‫קובץ ה ת מי ם‪ ,‬ב׳‪ ,‬ואר שה תרצ״ו — איגר ת כ״ ט‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪296‬‬

‫א״ ש העשל‪ ,‬״ א ברירו פון ר׳ מענדעלע וויטעבסקער צו ר׳ י שעיה‬

‫דינעוויצער פון ‪ — 1781‬או מ ב א ק אנ ט ע ד א קו מ ענ טן צו דער‬
‫געשיכטע פון ח סי דו ת״‪ ,‬ייוו א בלעטער‪ ,‬ל״ו )‪ — (1952‬איגר ת ט ״ז‬
‫כתב־יד מן ה או ס ף הפרטי של א׳ פו קס‪ ,‬א מ ס ט ר ד א ם — איגרת ד׳‬

‫הביגלוגראפיים‬ ‫הקיצורים‬

‫בראוור = א ״י בראווער‪ ,‬קרי ת ספר‪ ,‬א׳) ת ר פ״ג(‪ ,‬עמ׳ ‪.237— 228‬‬

‫ברנאי‪ ,‬פרקי ם = י׳ ברנאי‪ ,‬״ ת קנו ת ירושלים ב מ א ה השמונה־ע שרה‬
‫כ מקור לחיי ה ח בר ה והכלכלה ו הפעילו ת היו מיו מי ת של ה ק הי ל ה‬
‫הי הו די ת״‪ ,‬בתוך‪ :‬א׳ כ הן )עורך(‪ ,‬פר קי ם ב תולדו ת ירושלים‬
‫ברא שית ה ת קו פ ה ה עו ת׳ מ אני ת‪ ,‬ירו שלים ת של״ט‪ ,‬עמ׳ ‪— 271‬‬
‫‪. 316‬‬
‫ברנאי‪ ,‬ציון = הנ״ל‪ ,‬״על עלייתו של ר׳ אב רה ם גרשון מ קו טו ב‬
‫ל א״י״‪ ,‬ציון‪ ,‬מ״ ב )תשל״ז(‪ ,‬עמ׳ ‪.119— 109‬‬
‫ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬א׳ = הנ״ל‪ ,‬״ הנ הג ת ה ק הי ל ה בירושלים ב מ ח צי ת ה מ א ה‬
‫הי ״ ח ״‪ ,‬שלם‪ ,‬א׳) ת ש ל״ד(‪ ,‬עמי ‪.316— 271‬‬
‫ברנאי‪ ,‬שלם‪ ,‬ב׳ = הנ״ל‪ ,‬״ל תולדו ת ה א שכנזי ם ב א״י בין ה שנים‬
‫תפ״ א — ת ק ל״ז )‪ (1777— 1720‬ו ה ת מי כ ה הכלכלי ת בה ם״‪ ,‬שלם‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫ב׳) ת של״ו(‪ ,‬עמ׳ ‪.230— 193‬‬
‫דובנוב‪ ,‬תולדו ת ה ח סי דו ת = ש׳ דובנוב‪ ,‬תולדו ת ה ח סי דו ת‪ ,‬תל־אביב‬
‫תר״ץ — תרצ״ב‪.‬‬
‫היילפרין = י׳ היילפרין‪ ,‬ה עליו ת הרא שונות של ה ח סי די ם לארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬ירושלים — תל־אביב תש״ז‪.‬‬
‫הי ל מן = ד״צ היל מן‪ ,‬אגרות בעל ה תני א ובן דורו‪ ,‬תל־אביב תשי״ג‪.‬‬
‫השל ־־= א ״י השל‪ ,‬״ר׳ גרשון קוטובר — פרשת חייו ועלייתו ל א״י״‪,‬‬
‫ע״א— ‪-‬י״ז ‪Hebrew Union College Annual, XXIII (1950-1951), pp.‬‬
‫יערי‪ ,‬אגרו ת ־= א׳ יערי‪ ,‬אגרות ארץ־ישראל‪ ,‬רמת־גן ‪.1970‬‬
‫יערי‪ ,‬מ ס עו ת = הנ״ל‪ ,‬מ ס עו ת ארץ ישראל של עולים י הודי ם‪ ,‬רמת־גן‬
‫‪.1976‬‬
‫יערי‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל = הנ״ל‪ ,‬שלוחי ארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫ת שי״א‪.‬‬
 ‫האיגרות‬ ‫ה נ ו ש א י ם ה ע י ק ר י י ם של‬

‫נושאים אישיים‬
‫איגרות א׳ ב׳ ד׳ י״ד כ״ט מ״א מ״ז מ״ח מ״ט ס׳יז ע״ט‬

‫העליווג לארץ־ישראל‬
‫איגרות ו׳ ח׳ ט׳ י׳ י׳יא י״ב י״ג ט״ו מ״ו ס’ ס״ב ס״ג ס׳׳ד ס״ה ס״ו ס״ח ס״ט ע׳ ע״א‬
‫ע״ב ע״ג ע״ד ע״ז‬

‫קריאה שלא לעלות לארץ־ישראל‬

‫איגרות ה׳ ט״ו י״ז י״ח‬

‫ארץ־ישראל והיהודים שבח‬

‫איגרות א׳ ד׳ י״א י״ב י״ג י״ד ט׳׳ו כ׳ כ״ג כ״ו ל״ג מ״ב נ׳ נ״א נ״ב נ״ה ס״ח‬

‫התמיכה הכלכלית מחוץ־לארץ והשד״רים‬

‫איגרות ג׳ ו׳ י׳׳ג י״ח כ’ כ״א כ״ב כ״ג כ״ד כ״ה כ״ו כ״ז כ״ח ל׳ ל״ג ל״ד ל״ה ל׳׳ז‬
‫ל׳׳ח ל״ט מ׳ מ״ב נ׳ נ״א נ״ב נ״ג נ״ד נ״ו נ״ז נ״ח נ״ט ס׳ ס״ב ס״ז ע״א ע״ב ע״ג ע״ד‬
‫ע׳׳ה ע״ו ע״ח פ׳‬

‫דברי תורה ומושר‬

‫איגרות ט״ז י״^ י״ט כ״א כ״ו מ״ח מ״ט נ״ט ס״ג ע״ח‬

‫הפולמוס עם המתנגדים לחסידות‬

‫איגרות י׳ י״ב י״ט ס״ח‬

‫‪.‬‬ ‫הנהגת החסידים והפולמוס על הנהגת החסידים בחוץ־לארץ‬

‫איגרות י״ח כ״א כ״ו ל״א ל״ב ל״ג ל״ו ל״ח ל׳׳ט מ״ב מ״ג מ״ה מ״ו נ״ג ס״א ס״ב‬
‫ס״ג ס׳׳ד ס״ה ס״ו ס״ח ס״ט ע׳ ע״א ע״ב ע״ג ע״ד ע״ז‬

‫מות מנהיגי החסידים בארץ־ישראל‬

‫איגרות מ״ב מ״ג מ׳׳ד פ׳‬

‫היהודים במזרח אירופה‬

‫איגרת כ״ד‬
 ‫ישראל היילפדיו‬

‫החסידים‬ ‫איגרות העולים‬

‫מ ש נ ו ת ת ק ״ ז—‬
‫ביבליוגראפית^(‬ ‫)רשימה‬

‫שני גלי ה ע ליי ה‪ ,‬ש תו א רו ב פ ר קי ם ה קו ד מי ם‪ ,‬הני חו לנו איג רו ת‬

‫שונו ת א לו מ א לו‪ .‬עליי ת ק רו בי ה ב ע ש״ ט ו מ קו ר ביו שיירה לנו ר ק‬
‫מ כ ת בי ם א ח די ם ) מ ס׳ ‪ ,( 4— 1‬כול ם פ ר ט י י ם ‪ ,‬שנכתבו בוו ד אי‬
‫בעצם ידי כו ת בי ה ם ונועדו לי חי די ם בלבד‪ .‬ל עו מ ת ז א ת עליית ר‪,‬‬
‫מנ ח ם־ מנ ד ל ו סי ע תו‪ ,‬רבות מ אי ג רו תי ה נכתבו‪ ,‬בידי סו פ רי ה ם של‬
‫ה צ די קי ם ד ונועדו לרבים‪ ,‬גם כ שנ שלחו א ל י חי די ם‪ .‬מקצ תך נכ תבו‬
‫ל כ ת חי ל ה על״ מנ ת שיופצו ברבים‪ ,‬א ם ב ה ע ת קו ת שבדפוס )עיין מ ס׳ ‪(7‬‬
‫א ם ב ה ע ת קו ת שבכתב‪-‬יד^ איג רו ת א לו ברובן אינן מכרנבים פ ר טיי ם‪,‬‬
‫ה מ סי חי ם לפי תו מ ם‪ ,‬כי־ א ם מ כ ת בי ם־ חוז רי ם‪ ,‬בעלי מג מ ה צי בו רי ת‬
‫■‬ ‫מכוונ ת‪.‬‬
‫איג רו ת ה עו לי ם ה ח סי די ם רובן ככולן לא נ ד פ סו מן ה מ קו ר א ל א‬
‫מ ה ע ת קו ת ו מ ה ע ת קו ת של ה ע ת קו ת‪ .‬רק‪ ,‬איג ר ת א ח ת נ ד פ ס ה עם‬
‫פ א ק סי מי ל ה ) מ ס׳ ‪ ,( 25‬ורק איג רו ת מ ע טו ת נ ת פ ר ס מו על־ידי אנ שי־‬

‫הר שימה מונ ה ר ק א ת ה איג רו ת שנדפסו‪ .‬יצוין‪ ,‬כי‪ :‬באוצר ה ס פ רי ם העבריים של‬
‫ה א ק ד מי ה ל מד עי ם בלנינגר אד נמצא כתב־יד ה מ כיל איגרו ת ר א שי‪ .‬ה ח סי די ם‬
‫בארץ־י שראל מ שנו ת ת ק ל ״ ח — ת קנ ״ ח‪ .‬נ ר א ה‪ ,‬ש חל ק מ הן עוד ל א נדפס‪ .‬עיין‪:‬‬
‫דובנוב‪ ,‬תו ל דו ת ה ח סי דו ת‪ ,‬עמי ‪ . 378‬כתב־יד א ח ר‪ ,‬ה מ כי ל כ־ ‪ 120‬איגרו ת‪,‬‬
‫נמצא בידי י הודי ירו שלמי‪ ,‬י צ ח ק־ אייזי ק אייזין )בראווער‪ ,‬״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנה א׳‪,‬‬
‫‪. .‬‬ ‫עמ׳ ‪.( 145‬‬
‫איג ר ת ‪ ) 12‬ת ק מ ״ א(‪ :‬״ולא כמ״ש ר׳ ישכר בער חביבי‪ ,‬שאני כ ת ב תי 'אליו דוב‬
‫בער‪ ,‬שזה הי ה ט עו ת ה כ ו ת ב ״ ; איג ר ת ‪ ) 35‬תק מ״ז(‪ :‬״ ה א ף א מנ ם כי ק צר‬
‫ק צר ה ידי מ ל כ תו ב בעצמי כל האג״ש ה פ ר טיי ם‪ ,‬אשר היי תי רגיל ל כ תו ב ב כ ת ב‬
‫ידי לידידי נפשי מ אז ו מ עול ם״‪ .‬ב איגר ת ‪ ) 51‬ת ק מ ״ ט( כו תב ה סו פ ר ר׳ אליעזר־‬
‫זו ס מ אן‪ ,‬כי כל ״מע שה ה כ ת ב ו ה מ כ ת ב ״ מו ט ל עליו‪ .‬ה שווה גם מגל ה ט מי רין‬
‫ליו ס ף פרל‪ ,‬וינ ה ‪ , 1819‬דף כ׳ ע״ב‪ :‬״כי כל ה עול ם אשר יוד עי ם ה כ ת שלנו הי טב‪,‬‬
‫יודעים ש ה צ די קי ם אינ ם כו ת בי ם שום דבר ב כ תי ב ת י די ה ם ממ ש‪ ,‬ר ק לכל צדיק‬
‫וצדיק יש סו פ רי ם או לכל ה פ חו ת סו פר א ח ד ״ וכו׳‪.‬‬
‫איג ר ת ‪ ) 8‬תקל״ח(‪ :‬״וגודל בק ש תי ל קיי ם כל דברי ה אג ר ת הז א ת‪ ...‬ו ל ה ע תי קו‬
‫ול שלחן בכל תפו צו ת ישראל״; איג ר ת ‪ ) 29‬תק מ״ו(‪ :‬״לז א ת א ח ת שאלתי‪...‬‬
‫ל ה ע תי ק ה מ כ ת ב ול שלוח לכל א ה ״נ ה צ די קי ם ״‪.‬‬
‫‪299‬‬ ‫ישראל‪-‬היילפרין;‪ ,‬איגרות העולים החסידים‬

‫מדע^ שאר כל ה איגרו ת נדפסו על־ידי ח סי די ם‪ ,‬בכוונה מכוונ ת להגדיל‬

‫ולה אדיר א ת כו ת בי ה ם ו א ת דברי תורתם‪ .‬מכ אן — ה ש מ ט ת ח ל קי ם‬
‫פור מ אליי ם של ה מ כ ת בי ם )רישא‪ ,‬סיפא‪ ,‬תאריך( וכן ה ש מ ט ת ענייני ם‬
‫שאינם תורה או שאינם מו סי פי ם כבוד ל צדי קי ם )דברי מ ח לו ק ת(‪.‬‬
‫אין מן הנמנע‪ ,‬שבאיזה מכ תב הו שמט דבר גם מ ט ע מי צנזורה‪ .‬איגר ת‬
‫א ח ת הי א זיוף מע שה ידי רודף בצע‪.‬‬
‫פיזורן של ה איג רו ת בחיבורי ם שונים ופרסו מן שלא ב שיטה מדעי ת‬
‫גרמו לכך‪ ,‬ש ה חו ק רי ם אשר נז ק קו לפרשה זו ב תולדו ת ישראל לא‬
‫ה ס תיי עו עד עתה בכל ‪ .‬ה איגרו ת שנשתמרו בידנו על נו ס ח או תי הן‬
‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪/ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ה שונות‪.‬‬
‫ואלו קובצי ה איגרו ת הח שובי ם ביותר שייזכרו להלן ב שמם בלבד ‪:‬‬
‫פ ר י ה א ר ץ ‪ ,‬ק א פו ס ט תקע״ד‪.‬‬
‫ח י ב ת ה א ר ץ לר׳ ברוך־דוד כ הנ א מצפת‪ ,‬ירושלים תרנ״ז‪.‬‬
‫ב ר כ ת ה א ר ץ ל הנ״ ל‪,‬י רו ש לי ם תרס׳׳ד‪.‬‬
‫ל ק ו ט י א מ ר י ם ‪ ,‬לבוב תרע״א ותר״ץ‪.‬‬
‫ג נ ז י נ ס ת ר ו ת ל ח״ א בי חו ב ס קי‪ ,‬ירושלים תרפ״ד‪*.‬‬

‫‪ .1‬ח אברהם־גרשון מ קו ט ב אל ח ישראל בעש״ט‪.‬‬

‫צפת‪ ,‬א׳ ח ו ק ת ) = ר ת מוז ץ ת ק״ ב‪.‬‬
‫ה מכ ת ב נדפס בגנזי נס תרו ת‪ ,‬חלק אור ישראל‪ ,‬סי׳ ח׳‪ .‬מקורו‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫ב״גניז ה ה ח ר סוני ת״‪ ,‬ו הו א בלא ס פ ק מע שה ז י ו ף ‪.‬‬
‫הזיוף ניכר מתוכו‪ .‬מדבריו של רא״ג עצמו‪ ,‬שכתב בר״ח אייר ת קי״ז‬
‫)״ירו שלים״‪ ,‬כרך ב׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 148‬ברכ ת' ה אר ץ‪ ,‬סי׳ של״ב(‪ ,‬יוצא ברור‪,‬‬
‫שעלה בשנת ת ק״ז‪ ,‬ו אילו כ אן ה ת אריך הו א' ת ק ״ ב‪ — .‬במכתב מ שנ ת‬
‫ת ק״ ח )מס׳ ‪ 2‬להלן(‪ ,‬שאין ל ה טי ל ס פ ק ב א מי תו תו‪ ,‬מ סי ח רא״ג לפי‬
‫תומו‪ ,‬שלא הכיר א ת ר׳ חיי ם עטך‪ ,‬שכן נפטר שנים א ח דו ת לפני עליי תו‬
‫של רא״ג‪ ,‬ו אילו לפי ה איג ר ת שלפנינו נפגש רא״ג עם ר׳ חיי ם עטר‪,‬‬
‫ו ה ל ה קיבל א ת מכתבו של הבע ש״ט והביע לפני רא״ג א ת ש מ ח תו‬
‫עליו וכו׳‪ — .‬רא״ג שלח‪ ,‬לפי ה מכ ת ב שלפנינו‪ ,‬מ תנ ה לבעש״ט תי קי ם‬
‫של תפילין עשויים עצי זית; ואף א׳ רבלין‪ ,‬הנו ט ה ל ה א מין ב א מי תו ת‬
‫האיגרת‪ ,‬מציין א ת הדבר ב ת מי ה ה‪ ,‬״כי ב א מ ת לא שמענו ולא ראינו‬
‫שעשו תי קין ל תפלין מעצי זי ת״ )תולדות ח כ מי ירושלים‪ ,‬ג׳‪ ,‬עמ׳ ‪; 27‬‬
‫ועיי״ש גם עמ׳ ‪ .(13‬וכבר עמדו על הזיוף הז ה כ מ ה חכ מי ם‪ :‬ר׳ מאיר־‬

‫איגרות ‪.73 ,67 ,66 ,64 ,48 ,47 ,14 ,6 ,5‬‬

‫לכך‪ ,‬יש להוסיף עתה‪ :‬ד״צ ;הילמן‪ ,‬אגרות‪ :‬בעל התניא ובן‪ :‬דורו‪ ,‬תל^אביב תשי״ג‬
‫‪..‬‬ ‫ני״ב[‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬ ‫‪300‬‬

‫דן פלאצקי‪ ,‬בסוף ספרו של ראובן מרגליות‪ ,‬תולדו ת רבעו חיי ם ף‬

‫עטר‪ ,‬לבוב תרפ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 65‬א׳ כ הנ א ב״הי שוב״‪ ,‬שנה א׳ )תרפ״ה(‪,‬‬
‫גל׳ כ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 17‬י״ ל פישמן‪ ,‬ב״ ה תו ר״ תרפ״ה‪ ,‬גל׳ י״ג‪ ,‬עמ׳ ‪; 8‬‬
‫וד׳ וו אכ שטיין ב תולדו ת ח כ מי ירושלים מ א ת פרומקין־רבלין‪ ,‬מלו אי ם‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.41‬‬

‫‪ .7‬ר׳ מנח ם־ מנדל מווי ט ב ס ק ור׳ אב רה ם מ קו לי ס ק לחו״ל‪.‬‬

‫]צפת‪ ,‬סוף ת ק ל״ז או רא שית ת ק ל״ ח[‪.‬‬
‫האיגר ת נדפ ס ה בר״ח מרח שון שנת ת ק ל״ ח‪ ,‬כפי שיוצא מ איגר תו‬
‫של ר׳ ישראל בר׳ פרץ מפולוצק‪ ,‬מ ס׳ ‪ 11‬להלן‪ .‬מכיוון שר׳ ישראל‬
‫כתב א ת איגר תו הנ״ל ל א חר ביקורו ב קו ש ט א ו מכיוון שלא הי ה או ת ה‬
‫שנה שום בית־דפוס עברי בארץ־ישראל ובארצות ה מז ר ח הקרוב‪,‬‬
‫פרט לבי ת־הדפוס של ר׳ שמואל בן נ סי ם א שכנזי בקו ש טא )א׳ יערי‪,‬‬
‫הדפו ס העברי בארצות ה מזרח‪ ,‬ח״ א‪ ,‬ירושלים תרצ״ז( — נר א ה‬
‫ברור‪ ,‬כי ה איגר ת נדפ ס ה בבית־דפוסו‪.‬‬
‫ה איגר ת ל א נ ש ת מ ר ה ‪ ,‬וגם לא נרשמה בר שימת דפו סי קו ש ט א‬
‫מ א ת א׳ יערי‪ ,‬״ ק רי ת ספר״‪ ,‬שנה י״ ד — ט״ו‪.‬‬

‫‪ .53‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק אל ר׳ חיי ם קראסנר‪.‬‬

‫טבריה‪ ,‬שלהי מנ ח ם־ א ב ת ק״ן‪.‬‬
‫מכתב אוריגינאלי‪ ,‬ח תו ם בעצם ידו‪ ,‬ב מ ח ל ק ת ה או טוג ר א פי ם והפור־‬
‫ט ר טי ם של גדולי ישראל )אוסף אב רה ם שבדרון( בספרייה ה ל או מי ת‪.‬‬
‫מבשר שיבת ה מ שול חי ם ר׳ צבי הורקר ‪,‬סג״ל ור׳ אפרי ם פישל ״ ט ״ו‬
‫י מי ם לחוד ש זיו״‪ .‬תו ס פ ת מ א ת ר׳ מ שה בר מ״ מ מווי ט ב ס ק‪.‬‬

‫‪ .65‬ר׳ י שראל־יהודה־ליב בר׳ חיי ם קרסנר אל א חיו ר׳ יוסף־מ שה‪.‬‬

‫טבריה‪ ,‬אור ליו ם ד׳ וירא ]י״ז בח שון[ ת ק ס ״ א‪.‬‬
‫מכ תב או ריגינ אלי ב מ ח ל ק ת ה או טוג ר א פי ם ו הפו ר ט ר טי ם של גדולי‬
‫ישראל )אוסף אב רה ם שבדרון( בספרייה ה ל או מי ת‪ .‬בדבר ״ע שיית‬
‫מע מדו ת״‪ .‬תו ס פ ת מ א ת ר׳ יעקב־ שמ שון מ שפטוב קה‪.‬‬

‫‪ *.73‬ר׳ אב רה ם מ קו לי ס ק ל ח סי די ם בחו״ל‪.‬‬
‫טבריה‪ ,‬ת ק ס״ו‪.‬‬
‫ה איג ר ת נדפסה‪ ,‬על־פי ה ע ת קו ת שונו ת שבכתב־יד‪ ,‬בס׳ ברכת הארץ‪,‬‬

‫איגרת זו זהה לאיגרת ‪ 76‬לפי מניינו של היילפרין‪ ,‬ובטעות רשם אותח פעמיים‬
‫ני״ב[‪.‬‬
‫‪301‬‬ ‫ישראל היילפרין‪ :‬איגרות העולים החסידים‬

‫דף כ״ ט‪ ,‬סי׳ ק מ ״ ב) ק ט ע(; ובס׳ ל קו טי א מ רי ם‪ ,‬מכ תב מ״ג‪.‬‬

‫בברכת הארץ צוין פרט ה שנה ת ק פ״ו‪ ,‬ובוודאי זו ט עו ת דפוס‬
‫אב ר ה ם נפטר בשנת תק״ע‪.‬‬

‫)מתוך‪ :‬י׳ היילפרין‪ ,‬העליות הראשונות של החסידים לא״י‪ ,‬ירושלים^—תל־אביב תש״ז‪,‬‬

‫פרק רביעי‪ ,‬עמי ‪ 50‬ואילך; שאר החומר מופיע במבואות לכל איגרת ואיגרת(‪.‬‬
 ‫משווה‬ ‫לו ח‬
‫בין ה איגרו ת שבאוסף ז ה וביו ה איגרו ת שמזכיר היילפרין‬

‫‪59 :!"V‬‬ ‫מ״ב ‪38‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כ״א‬ ‫‪1‬‬ ‫—‬

‫ס״ג ‪60‬‬ ‫מ״ג ‪39‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כ״ב‬ ‫‪2‬‬ ‫א׳‬
‫ס׳׳ד ‪61‬‬ ‫מ״ד ‪40‬‬ ‫‪19‬‬ ‫כ״ג‬ ‫‪3‬‬ ‫ג׳‬
‫ס״ה ‪62‬‬ ‫מ״ה ‪41‬‬ ‫‪20‬‬ ‫כ״ך‬ ‫—‬ ‫ג'‬
‫ס״ר ‪63‬‬ ‫מ״ו ‪42‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כ״ ה‬ ‫—‬ ‫ד׳‬
‫ס״ז ‪64‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ׳׳ז ‪43‬‬ ‫‪22‬‬ ‫כ״ו‬ ‫‪4‬‬ ‫ה׳‬
‫‪65‬‬ ‫—‬ ‫מי׳ח ‪44‬‬ ‫‪23‬‬ ‫כ״ז‬ ‫—‬ ‫ו׳‬
‫ס׳׳ח ‪66‬‬ ‫מ״ט ‪45‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כ״ח‬ ‫‪5‬‬ ‫ז׳‬
‫ס׳׳ט ‪67‬‬ ‫‪46‬‬ ‫נ׳‬ ‫‪25‬‬ ‫כ״ט‬ ‫‪6‬‬ ‫ח׳‬
‫‪68‬‬ ‫ע׳‬ ‫נ״א ‪47‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ל׳‬ ‫‪6‬א‬ ‫ט׳‬
‫ע״א ‪69‬‬ ‫נ״ב ‪48‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ל״א‬ ‫‪7‬‬ ‫—‬
‫ע״ב ‪70‬‬ ‫‪49‬‬ ‫נ״ג‬ ‫‪28‬‬ ‫ל״ב‬ ‫‪8‬‬ ‫י׳‬
‫ע״ג ‪71‬‬ ‫נ״ד ‪50‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ל״ג‬ ‫‪9‬‬ ‫י״א‬
‫ע״ד ‪72‬‬ ‫נ״ה ‪51‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ל״ד‬ ‫‪10‬‬ ‫י״ב‬
‫‪73‬‬ ‫—‬ ‫‪52‬‬ ‫נ׳׳ו‬ ‫‪31‬‬ ‫ל״ה‬ ‫‪11‬‬ ‫י״ג‬
‫ע״ה ‪74‬‬ ‫‪53‬‬ ‫—‬ ‫‪32‬‬ ‫ל״ו‬ ‫—‬ ‫י״ד‬
‫ע״ו ‪75‬‬ ‫‪54‬‬ ‫נ״ז‬ ‫‪33‬‬ ‫ל״ז‬ ‫‪12‬‬ ‫ט״ו‬
‫ע״ז ‪76‬‬ ‫נ״ח ‪55‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ל׳׳ח‬ ‫—‬ ‫ט״ז‬
‫ע״ח ‪77‬‬ ‫נ״ט ‪56‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ל׳׳ט‬ ‫‪13‬‬
‫ע״ט ‪78‬‬ ‫‪57‬‬ ‫ס׳‬ ‫‪36‬‬ ‫מ׳‬ ‫‪14‬‬ ‫י״ח‬
‫—‬ ‫פ׳‬ ‫ס״א ‪58‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מ״א‬ ‫‪15‬‬ ‫י׳׳ט‬
‫‪16‬‬ ‫כ׳‬
 ‫ראשי‪-‬ה ת י ב ות‬

‫ארה״ח ארצות החיים‪.‬‬ ‫א״א אי־אפשר; איש אמת; אדוני אבי‪.‬‬

‫ארח״ק ארץ־הקודש‪.‬‬ ‫אאע״ה אברהם אבינו עליו השלום‪.‬‬
‫ארז״ל אמרו חכמינו זכרונם לברכה‪.‬‬ ‫אב״ד אב בית־דין‪.‬‬
‫אר״ש ארשת שפתי‪ ,‬שפתינו; אל רחום‬ ‫אגי״ש איגרת שלומים‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫שמך‪.‬‬ ‫אדה״ר אדם הראשון‪.‬‬
‫א״ש אנשי שלומנו‪.‬‬ ‫אדה״ש אדון השלום‪.‬‬
‫אדומו״ר אדוננו מורנו■ ורבנו‪.‬‬
‫'‬ ‫ב״א בראדם‪ ,‬בני‪-‬אדם‪.‬‬ ‫אדומ״ר אדוננו מורנו‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫■‬ ‫בא״ל באם לא‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אדמ״ו אדוני מורי ורבי‪.‬‬
‫ב׳׳ב במהרה בימינו; בני ביתי‪ ,‬בני‬ ‫אדמו״ר אדוננו מורנו ורבנו‪.‬‬
‫ביתו וכו׳‪.‬‬ ‫אד״ש אחר דרישת שלומם‪.‬‬
‫בב׳׳א במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫אה׳ אהובי‪.‬‬
‫בבא׳׳ט במהרה בימינו אמן סלה‪.‬‬ ‫אה״ב אמר הכוהן; אברהם הכוהן‪.‬‬
‫בבגא׳׳ס בבוא גואל אמן סלה‪.‬‬ ‫אה״נ אהבת נפש‪.‬‬
‫בבי׳׳א במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫אה״ק ארץ־הקודש‪.‬‬
‫בג׳׳ך בגין דא‪ ,‬כלומר‪ ,‬משום כך‪.‬‬ ‫אה״ש איגרת השלומים של‪.‬‬
‫■‬ ‫ב׳׳ה ברוך השם; ברוך הוא‪.‬‬ ‫■‬ ‫א״ו אמן ואמן‪.‬‬
‫בהמ׳׳ק בית־המקדש‪.‬‬ ‫או״א אחד ואחד‪.‬‬
‫בה׳׳נ בעל הנס; ברכת הנהנין‪.‬‬ ‫או״נ אהובים ונעימים‪.‬‬
‫בהרה׳׳ח בן הרב החסיד‪.‬‬ ‫א״ז אם זה‪.‬‬
‫ב׳׳ו בשר ודם‪.‬‬ ‫א״ח אסרו־חג‪.‬‬
‫בוצ״ק בוצינא קדישא‪ ,‬כלומר‪ ,‬הנר‬ ‫אחב״י אחינו בני־ישראל‪.‬‬
‫■‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫אחד״ש אחר דרישת שלומם‪.‬‬
‫בזה׳׳ז בזמן הזה‪.‬‬ ‫אח״ז אחרי זה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫בזה״ל בזה הלשון‪.‬‬ ‫אי״ה אם ירצה השם‪.‬‬
‫בח״י בחתימת ידו‪ ,‬ידם וכו׳‪.‬‬ ‫אי״ו אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪.‬‬
‫ביהבנ׳׳ס בית־הכנסת‪.‬‬ ‫■‬ ‫א״ב אם־כן‪.‬‬
‫ביהמ״ד בית־המדרש‪.‬‬ ‫אבי״ר אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫בינ׳׳ו בעזרת ה׳ נעשה ונצליח‪.‬‬ ‫א״ל אם לא‪.‬‬
‫בב׳׳ז בכל זה‪.‬‬ ‫א״נ אהובי נאמני‪.‬‬
‫בב״י בכל יום‪.‬‬ ‫■‬ ‫אנ״ס אמן נצח סלה‪.‬‬
‫•‬ ‫בפי״ו בכל יום ויום‪.‬‬ ‫אנ״ש אנשי שלומנו‪.‬‬
‫■‬ ‫גלא׳׳ה בלאו הכי‪.‬‬ ‫א״ט אמן סלה; איו־סוף‪.‬‬
‫י‬ ‫בלו׳׳ג בלב ונפש‪.‬‬ ‫א״ע את עצמי‪ ,‬את יעצמו‪ ,‬וכף‪.‬‬
‫גלונ׳׳ח בלב ונפש חפצה‪.‬‬ ‫אע״ג אף־על־גב‪.‬‬
‫ב׳׳מ בני מעיים; בני מרן; בן מר‪.‬‬ ‫אעי׳׳ה אבינו עליו השלום‪.‬‬
‫במ׳׳ע במעשים‪.‬‬ ‫אעפ״ב אף־על־פי־כן‪.‬‬
‫במק׳׳א במקום אחר‪.‬‬ ‫■‬ ‫אפ״ה אפילו הכי‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ג׳׳נ בר־נש‪.‬‬ ‫י‬ ‫אפי׳ אפילו‪.‬‬
‫בנ׳׳א בן־אדם‪ ,‬בני־אדם‪.‬‬ ‫א״צ אין צריך‪, .‬‬
‫גנ׳׳ד בנדון דידן‪.‬‬ ‫א״ר אדוננו רבנו‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬
‫החה״ש החילול השם; החכם השלם‪.‬‬
‫הי׳ היה‪ ,‬היית‪ ,‬הייתם וכר‪.‬‬
‫הי״ו ה׳ ישמרם ויחיים; ה׳ ישמרם‬
‫ויצילם; ה׳ ישמרם וינצרם‪.‬‬
‫הכ״ד הלוא כה דברי‪.‬‬
‫הכ״ה הכרת המידות‪.‬‬
‫המאוה״ג המאורות הגדולים‪.‬‬
‫המו״פ המופלא‪.‬‬
‫הג׳ הנוסח‪.‬‬
‫ה״נ הכי נמי‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם־כן‪.‬‬
‫הנק׳ הנקרא‪.‬‬
‫הק׳ הקדוש‪ ,‬הקדושה וכר‪.‬‬
‫הקב״ה הקדוש־ברוך־הוא‪.‬‬
‫הרה״ח הרב החסיד‪.‬‬
‫הרה״ם הרב המגיד‪.‬‬
‫הרה״ק הרב הקדוש‪.‬‬
‫הר״צ הרב הצדיק‪.‬‬
‫הש״י השם יתברך‪.‬‬
‫השי״ו השם יתברך ויתעלה‪.‬‬
‫השי״ת השם יתברך‪.‬‬
‫התוה״ק התורה הקדושה‪.‬‬
‫ואו״ש ואומר שלום‪.‬‬
‫ואמז״ל ואמרו זכרתם לברכה‪.‬‬
‫ובל״ג‪ ,‬וגלצ״ג ובא לציון גואל‪.‬‬
‫וד״ל ודי לחכימא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ופ״מ וכן מוסרים‪.‬‬
‫ומש״ה ומשום הכי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ומשום כך‪.‬‬
‫זפ״ז‪ ,‬זה בזה‪.‬‬
‫זוה״ק זוהר הקדוש‪.‬‬
‫זו״ח זוהר חדש‪.‬‬
‫זיע״א זכרם יגך עלינו אמן‪.‬‬
‫ז״ל זכרונו לברכה; זה לשונם‪.‬‬
‫זלה״ה זכרונו לחיי העולם הבא‪.‬‬
‫זע״ז זה עם זה; זה על זה‪.‬‬
‫זצוק״ל זכר צדיק וקדוש לברכה‪.‬‬
‫זשה״ב זה שאמר הכתוב‪.‬‬
‫חג״ת חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪.‬‬
‫חדר״ג חרם דרבנו גרשון‪.‬‬
‫חה״ט חול־המועד סוכות‪.‬‬
‫חה״ר חכם הרזים‪.‬‬
‫ח״ו חס ושלום; חס וחלילה‪.‬‬
‫חוה״ה חול־המועד‪.‬‬
‫חו״ל חוץ־לארץ‪.‬‬
‫חו״נ חזק ונתחזק‪.‬‬
‫חו"פ חסידא ופרישא‪.‬‬
‫‪304‬‬
‫בנ״י בני־ישראל‪.‬‬
‫בט״ד בסיעתא דשמיא‪.‬‬
‫בעה״ב בעל הבית‪ ,‬בעלי הבתים‪.‬‬
‫בעה״מ בעל המחבר‪.‬‬
‫בעה׳׳ג בעל הנס‪.‬‬
‫געהש׳׳י בעזרת השם יתברך‪.‬‬
‫געו״ה בעוונותינו הרבים‪.‬‬
‫געוה״ז בעולם הזה‪.‬‬
‫געוה״ר בעוונותינו הרבים‪.‬‬
‫בעז״ה בעזרת השם‪.‬‬
‫בעזה״י בעזרת השם יתברך‪.‬‬
‫בעזה״ש בעזרת השם‪.‬‬
‫בע״כ בעל כורחי‪.‬‬
‫'‬ ‫בעכ״ב בעל כורחי בי‪.‬‬
‫בע״ס בעל־פה‪.‬‬
‫בע׳׳ש בעל שם‪.‬‬
‫בעש״ט בעל שם טוב‪.‬‬
‫בפ״ב בפי כול‪.‬‬
‫גפ״ע בפני עצמו‪.‬‬
‫בש״ט בשורה טובה‪ ,‬בשורות טובות‪.‬‬
‫גת״וי‪ ,‬בתו״י‪ ,‬בת״ויר בתורה ויראה‪.‬‬
‫גו״נ גוף ונפש‪.‬‬
‫ג״ח גמילות חסדים‪.‬‬
‫גיה״ק גלילות ידו )ידכם( הקדושה‪.‬‬
‫ג״ב גם־כן‪' .‬‬
‫ג״ע גביית עדות; גן־עדן‪.‬‬
‫ד״א דבר אחר‪.‬‬
‫דהמע״ה דויד המלך עליו השלום‪.‬‬
‫דו״ש דורש שלום‪.‬‬
‫דוש״ת דורש שלומך תמיד‪.‬‬
‫ד״ק דק הילת‪.‬‬
‫דרז״ל דרשו רבותינו זכרתם לברכה‪.‬‬
‫דש״ת דורש שלומו תמיד‪.‬‬
‫ד״ת דין תורה; דברי תורה‪.‬‬
‫הא׳ האחד‪.‬‬
‫הבה״ד הבעל דבר‪.‬‬
‫הבוי״ת הבורא יתברך‪.‬‬
‫הגוית״ש הבורא יתברך שמו‪.‬‬
‫הבע״ל הבא עלינו לטובה‪.‬‬
‫הג׳ הגאון; הגביר‪.‬‬
‫הדור״ש הדורש שלומכם‪.‬‬
‫הדוש״ת הדורש שלומכם תדיר‪.‬‬
‫ה״ה החכם השלם‪ ,‬החכמים השלמים;‬
‫הלוא הם‪.‬‬
‫הה״ד הדא הוא דכתיב‪ ,‬כלומר‪ ,‬זהו‬
‫שכתוב‪.‬‬
‫‪305‬‬
‫כמשארז״ל כמו שאמרו רז״ל‪.‬‬
‫במש״ב כמו שכתוב בתורה‪.‬‬
‫במש״ה כמו שכתוב‪.‬‬
‫פמש״נ כמו שנאמר‪.‬‬
‫כ״פ כמה פעמים‪.‬‬
‫כפר׳בש כפורשים בשלומם‪.‬‬
‫כ״ק כבוד קודשי; כהנא קדישא‪.‬‬
‫בק״ש כבוד קדושת שמו‪.‬‬
‫בקש״ת כבוד קדושת שם תורתו‪.‬‬
‫פ״ש כל־שכן; כבוד שמו; כל שהוא‪.‬‬
‫פש״פ כל־שכן‪.‬‬
‫פש״ק כבוד שם קדושתו‪.‬‬
‫כ״ת כבוד תפארתו‪.‬‬
‫פת״י כתב־יד‪ ,‬כתב־ידו וכר‪.‬‬
‫פת״ר כבוד תורתו‪.‬‬
‫יע״א יגן עליו)עליה וכו׳( אלוהים‪.‬‬
‫לה״ק לשון הקודש‪.‬‬
‫לה״ר לשון הרע‪.‬‬
‫לחר לחופה‪.‬‬ ‫יצ״ו יבנה ציון וירושלים; ישמרהו צורו‬
‫ל״פ לא כן‪.‬‬
‫לפ״ת לכבוד תורה‪.‬‬
‫למפ״י למניין בני־ישראל‪.‬‬
‫למע״ה למען השם‪.‬‬
‫•‬ ‫למעה״ש למען השם‪.‬‬
‫למע״ט למעשים טובים‪.‬‬
‫לע״ז לעומת זה‪.‬‬
‫לע׳׳ע לעת־עתה‪.‬‬
‫לפיה״נ לפי הנאמר‪.‬‬
‫לפ״פ לפי כבודו‪.‬‬
‫לפ״ק לפרט קטן‪.‬‬
‫לש״ש לשם שמים‪.‬‬
‫ל״ת ליקוטי תורה‪.‬‬
‫מפע״י מבעוד יום‪.‬‬ ‫כד״א כמא דאיתמר‪ ,‬כלומר‪ ,‬כפי שאמר‪.‬‬
‫מה׳ מהרה‪.‬‬
‫מהר מורי הרב ורבי‪.‬‬
‫מהרש״א מורינו הרב ר׳ שמואל אייד־‬
‫לס‪.‬‬
‫מר מורנו‪.‬‬
‫מי״ה‪ ,‬מוה׳ מורנו הרב‪.‬‬
‫מוהר״ם מורנו הרב ר׳ מאיר‪ ,‬משה‪,‬‬
‫מנחם‪.‬‬
‫מוהרש״ז מורנו הרב ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬
‫מופ״ז מוסר כתב זה‪.‬‬
‫מו״מ משא־ומתן‪.‬‬
‫מז״ט מזל־טוב‪.‬‬
‫מחו׳ מחותני‪ ,‬מחותנו וכר‪.‬‬
‫מפאו״א מכל אחד ואחד‪.‬‬
‫ראשי־התיבות‬
‫חו״ש חיים ושלום; חס ושלום‪.‬‬
‫חמוש״ד חסר מקום ושנת דפוס‪.‬‬
‫ח״ק חסידא קדישא‪.‬‬
‫ח״ר חי רצון‪.‬‬
‫חש״ב חמישים שערי בינה‪.‬‬
‫י״א ה׳ אלוהיך‪.‬‬
‫ידי״נ ידיד נפשי‪ ,‬ידיד נפשו וכר‪.‬‬
‫ידי״ע ידידי עוז‪.‬‬
‫יוהב״פ יום־הכיפורים‪.‬‬
‫יו״ח יוצאי חלציהם‪.‬‬
‫יו״כ יום־כיפור‪.‬‬
‫יי״ג יין גפן‪.‬‬
‫ימ״ג ימי בראשית‪.‬‬
‫ימ״ש יימח שמו‪.‬‬
‫יעו״ש יעוין שם‪.‬‬
‫יצה״ר יצר־הרע‪.‬‬
‫וגואלו‪.‬‬
‫יר״א ירא אלוהים‪.‬‬
‫יר״ה ירום הודו‪.‬‬
‫י״ש יראת שמים‪.‬‬
‫יש״ו יימח שמו וזכרו‪.‬‬
‫ית׳ יתברך‪.‬‬
‫יתב״ש יתברך שמו‪.‬‬
‫ית״ש יתברך שמו‪.‬‬
‫יתש״ל יתברך שמו לעולם‪.‬‬
‫כ׳ כבוד‪.‬‬
‫ב״א כי־אם; כל אחד‪.‬‬
‫כאו״א כל אחד ואחד‪.‬‬
‫בב״ג כל בני ביתי‪.‬‬
‫כ״ד כה דברי‪.‬‬
‫כה״ג כנסת הגדולה‪.‬‬
‫בו״ח כותב וחותם‪.‬‬
‫ב״ז כל זה‪.‬‬
‫בחו׳׳ש כולנו בחיים ושלום‪.‬‬
‫כ״י כל ימיהם; כל ידידי; כן ירבו‪.‬‬
‫כי״ר כן יהי רצון‪.‬‬
‫ביר״א כן יהי רצון אמן‪.‬‬
‫ב״כ כל־כך‪.‬‬
‫כל״ח כי לעולם חסדו‪.‬‬
‫כ״מ כבוד מעלת‪.‬‬
‫כמאחז״ל כמאמר חז״ל‪.‬‬
‫במ״כ כמדכן‪.‬‬
‫כמ״פ כמה פעמים‪.‬‬
‫במ״ש כמו שנאמר; כמו שכתוב‪.‬‬
‫איגרות חסידים מארץ־ישראל‬
‫עוה״ז עולם הזה‪.‬‬
‫ע״ז על זה; עבודה זרה‪.‬‬
‫עט״ר עטרת ראשינו‪.‬‬
‫עיה״ק עיר־הקודש‪.‬‬
‫עי״ז על־ידי זה‪.‬‬
‫עי״מ על‪-‬ידי מי‪.‬‬
‫ע׳׳ב עד כאן‪.‬‬
‫עכג״ב עם כל בני ביתו‪.‬‬
‫עכ״י על כל ישראל‪.‬‬
‫עפ׳׳פ על־כל־פנים‪.‬‬
‫עמי‪ /‬עמ״י עזרי מעם ה׳‪.‬‬
‫ע׳׳ע על עצמו‪.‬‬
‫ע״פ על־פי‪.‬‬
‫עפ״א עד פרוטה אחרונה‪.‬‬
‫עצהי״ט על צד היותר טוב‪.‬‬
‫ער״ה ערב ראש־השנה‪.‬‬
‫ע״ש ערב שבת; על־שם; עיין שם‪.‬‬
‫עש״ב עם שלום ביתו )אשתו(‪.‬‬
‫עש״ו עושה שמים וארץ‪.‬‬
‫עש׳׳ק ערב שבת קודש‪.‬‬
‫פ״א פרוטה אחרונה‪.‬‬
‫פא״פ פנים־אל־פנים; פעם אחר פעם‪.‬‬
‫פפ״פ פנים בפנים‪.‬‬
‫פגי״ן פורץ גדר ישכנו נחש‪.‬‬
‫פ״ה פטיש הימיני; פאר הדור‪.‬‬
‫פה״ח פטיש החזק‪.‬‬
‫פ׳׳ו פרנסי ומנהיגי‪.‬‬
‫פ׳ וש׳׳פ פרוטה ושווה־פרוטה‪.‬‬
‫פ״י פנים יפות‪.‬‬
‫פירש׳׳י ‪ ,‬פירוש רש״י‪.‬‬
‫פעיה״ק ‪ /‬פה עיר־הקודש‪.‬‬
‫צפת״ו צפת תיבנה ותכונן‪.‬‬
‫צפתו״גצא צפת תיבנה ותכונן במהרה‬
‫בימינו אמן‪.‬‬
‫ק״ג קהל גדול‪.‬‬
‫ק״ו קל־וחומר‪.‬‬
‫ק״ק קהילת קודש‪.‬‬
‫ר״א ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫ראב״פ ר׳ אליעזר בן פדת‪.‬‬
‫רא״ג ר׳ אברהם גרשון)מקוטוב(‪.‬‬
‫רגה״ק רבותינו הקדושים‪.‬‬
‫רבוה״ק רבותינו הקדושים‪.‬‬
‫רבש״ע ריבונו־של־עולם‪.‬‬
‫ר״ה ראש־השנה‪.‬‬
‫‪306‬‬
‫מכה״פ מלא כל הארץ כבודו‪.‬‬
‫מלונ׳׳ח מלב ונפש חפצה‪.‬‬
‫מ״מ מכל־מקום; מנחם־מנדל; מגיד מי­‬
‫שרים‪.‬‬
‫ממ״א ממקום אחר‪.‬‬
‫ממ׳׳ג ממה נפשך‪.‬‬
‫מס״נ מסירות־נפש‪.‬‬
‫מ׳׳ע מצוות עשה‪.‬‬
‫מע׳׳ט מעשים טובים‪.‬‬
‫מעל״ע מעת לעת‪.‬‬
‫מ‪ 3‬א״פ מפה אל פה‪.‬‬
‫מפ״ק מפי קדוש‪.‬‬
‫מרע״ה משה רבנו עליו השלום‪, .‬‬
‫משא׳׳ב מה שאין כן‪.‬‬
‫מש״ה משום הכי‪.‬‬
‫מוגח׳׳י מתחת ידי‪ ,‬ידו‪.‬‬
‫מת״י מתחת ידי‪ ,‬ידו‪.‬‬
‫נ״ג נית ביתו‪ ,‬כלומר‪ ,‬אשתו‪.‬‬
‫נפג׳׳מ נשמתו בגנזי מרומים‪.‬‬
‫נח״ר נחת־רוח‪.‬‬
‫נט׳׳י נטילת ידיים‪.‬‬
‫נ״י נר ישראל; נרו יאיר‪.‬‬
‫ני״ו נרו יאיר ויזרח‪.‬‬
‫נס״ו נצח סלה ועד‪.‬‬
‫נ״ע נוחו עדן‪.‬‬
‫נ״ר נטריה רחמנא‪ ,‬כלומר‪ ,‬ישמרהו‬
‫אלוהים‪.‬‬
‫נק׳ נקרא‪.‬‬
‫סו״ד סוף־דבר‪.‬‬
‫סט״א סיטרא אחרא‪.‬‬
‫ס״מ סמאל‪ ,‬כלומר‪ ,‬השטן‪.‬‬
‫•‬ ‫ס׳׳נ סכנת נפשות‪.‬‬
‫ס״פ סוף פרשה‪.‬‬
‫ספה״ק ספרי הקודש‪.‬‬
‫עג״נ עגמת־נפש‪.‬‬
‫ע״ד על דרך‪.‬‬
‫עד״ז על דבר זה‪.‬‬
‫עד״מ על דרך משל‪.‬‬
‫ע״ה עם־הארץ; עמוד השלם; עליו‬
‫השלום‪.‬‬
‫עה״ח על החתום‪.‬‬
‫עה״ק עיר־הקודש‪.‬‬
‫־‬ ‫עה״ת על התורה‪.‬‬
‫עו״ה עולם הבא‪.‬‬
‫עוה״ב עולם הבא‪.‬‬
‫‪307‬‬
‫שיחיה‪ ,‬שיחיו‪.‬‬ ‫שי׳‬
‫של עולם‪.‬‬ ‫ש״ע‬
‫שבת קודש; שם קדושתו‪.‬‬ ‫ש״ק‬
‫שמחת תורה‪.‬‬ ‫ש״ת‬
‫שתחיה‪ ,‬שתחיו‪.‬‬ ‫שתי׳‬
‫ת״א תיבת אות‪.‬‬ ‫ריב׳׳ש ר׳ ישראל בעל־שם‪ ,‬הבעש״ט‪.‬‬
‫תב״ג תיבנה במהרה בימינו‪.‬‬
‫תד״א תנא דבי אליהו‪.‬‬
‫ת״ו תיבנה ותכונן‪.‬‬
‫תוג״ג תיבנה ותכונן במהרה בימינו‪.‬‬
‫תובל״א תיבנה ותכונן במהרה בימינו‬
‫־‬ ‫אמן‪.‬‬
‫תוח״י תולדות חכמי ירושלים לפרומקין‬
‫וריבלין‪.‬‬
‫תו״מ תורה ומצוות‪.‬‬
‫תומ״י תיכף ומיד‪.‬‬
‫תושג״ב תורה שבכתב‪.‬‬
‫תו״ת תורה ותלמוד‪.‬‬
‫ת״ח תלמיד־חכם‪ ,‬תלמידי־חכמים‪.‬‬
‫תחה״מ תחיית המתים‪.‬‬
‫תח״י תחת ידי‪.‬‬
‫ת״י תחת ידי‪.‬‬
‫ת״ל תודה לאל‪ :‬תהילה לאל; תלמוד‬
‫‪.‬‬ ‫לומר‪.‬‬
‫תל״י תפילות לאל יתברך‪.‬‬
‫ראשי־התיבות‬
‫רוה״ק רוח הקודש‪.‬‬
‫רומע״ל רום מעלתו‪.‬‬
‫רז״ל רבותינו זכרונם לברכה‪.‬‬
‫ר״ח ראש־חודש; ראשית חכמה‪.‬‬
‫רח״ל רחמנא ליצלן‪.‬‬
‫ר״י ר׳ יוחנן‪.‬‬
‫ר״מ ר׳ מאיר; ר׳ משה‪.‬‬
‫רמ"מ ר׳ מנחם־מנדל‪.‬‬
‫ר״ע ר׳ עקיבא‪.‬‬
‫רע׳׳מ רעיא מהימנא )שם ספר(‪.‬‬
‫רפו״ש רפואה שלימה‪.‬‬
‫רצש׳׳מ רצונו של מקום‪.‬‬
‫רשב״י ר׳ שמעון בר יוחאי‪.‬‬
‫רש״ז ר׳ שניאור־זלמן‪.‬‬
‫רשכבה״ג רבן של כל בני הגולה‪.‬‬
‫ר״ונ רבנו תם‪.‬‬
‫שב״ץ שבתי צבי‪.‬‬
‫שפ״ר של בית רבן‪.‬‬
‫ש״ד שאר דברים‪.‬‬
‫שד״ר שליחא דרבנן‪.‬‬
‫שהי״ל שהיה לו‪.‬‬
‫שוי״ר שלום וישע רב‪.‬‬
‫שו״ש שבוע ושבוע‪.‬‬
‫ש״ז שמן זית‪.‬‬
 ‫המקומות‬ ‫מפתח שמות‬
‫הכין א מנון ששון‬

‫הר־הבית ‪ ;201 200‬ראה גם בית־המקדש‬ ‫אדאל ‪61 60‬‬

‫הר־הזיתים ‪200 23‬‬ ‫אודיסה ‪272‬‬
‫הר הלבנון ‪15‬‬ ‫אוסטרוב‪ ,‬ארסטרא ‪209 197‬‬
‫אוקראינה ‪84‬‬
‫ואלאכיה ‪76‬‬ ‫איזמיר ‪44 21 16‬‬
‫ווהלין ‪159 158 108 94 84 63 62 24‬‬ ‫איטליה ‪193 23 21 20‬‬
‫‪289 220 174‬‬ ‫אירופה ‪49 48 27 21‬‬
‫ויטבסק ‪197 94 74 73‬‬ ‫מזרח אירופה ‪93 63 29 27—20‬‬
‫וילנה ‪253 102 101 81 73 70 69‬‬ ‫‪182 171 140‬‬
‫מערב אירופה ‪203‬‬
‫זאסלאב ‪206 158‬‬ ‫מרכז אירופה ‪47 20‬‬
‫אלבאניה ‪19‬‬
‫חברון ‪44 38 36 33 26 23 21 16 15‬‬ ‫אמסטרדאם ‪80 27 22 21‬‬
‫‪201‬‬ ‫אפריקה — ראה צפון אפריקה‬
‫חורבת ר׳ יהודה חסיד )בית־כנסת( ‪47‬‬ ‫ארם־צובא ‪150‬‬
‫‪51‬‬
‫חיפה ‪102 101 41‬‬ ‫באחצית ‪58‬‬
‫חמי־טבריה ‪69‬‬ ‫באלקאן ‪.24‬‬
‫בילייווקע )כפר( ‪83‬‬
‫טבריה ‪56—51 25 24 21 19 16 15‬‬ ‫ביעשיקא ‪90‬‬
‫‪ ;83 68—66 62‬מכאן ואילך לאורך‬ ‫”בית־אל״ )ישיבת המקובלים( ‪37 23‬‬
‫כל הספר; ראה גם חמי־טבריה‬ ‫בית־המקדש ‪ ;199 51‬ראה גם הר־הבית‬
‫טוניס ‪72‬‬ ‫״בית־יוסף׳׳ )בית־הכנסת ע״ש ר׳ יוסף‬
‫טורקיה ‪205 24 23 19‬‬ ‫קארו( ‪74 71‬‬
‫טיסמניץ ‪55‬‬ ‫בית־כנסת האשכנזים בירושלים ‪51‬‬
‫טריאסטה ‪193‬‬ ‫בעשינקאוויטץ ‪169‬‬
‫בראצלאב ‪66‬‬
‫יאסי ‪74 73‬‬ ‫ברודי )בראד( ‪79 50 49 41 28 23 22‬‬
‫יד־אבשלום ‪201‬‬ ‫‪209 171 159 85‬‬
‫יוון ‪23‬‬
‫ים גינוסר — ראה ים־כינרת‬ ‫גאלאץ ‪76‬‬
‫הים השחור ‪272 76‬‬ ‫גוזלוב ‪59 56‬‬
‫ים־כינרת ‪171‬‬ ‫הגליל ‪151 100 29 26 25 19 17 15‬‬
‫יפו ‪102 101 41‬‬ ‫‪228 218 206 183 176‬‬
‫ירושלים ‪57 50—36 34 26 23—15‬‬ ‫הגליל העליון ‪82 78‬‬
‫‪203—198 173 101 84 68 67‬‬
‫דמשק ‪201 198 101 51 19 18 15‬‬
‫הכותל המערבי ‪201 200 46‬‬ ‫דנייפר ‪100‬‬
‫הכינרת — ראה ים־כינרת‬
‫״כנסת ישראל״ )ישיבה( ‪40 22‬‬ ‫הולנאד ‪78‬‬
‫כפא ‪60—57‬‬ ‫הורודנא ‪94‬‬
‫‪309‬‬
‫צידון ‪101 19 15‬‬
‫צפון אפריקה ‪75 25 22 21‬‬
‫צפת ‪52 51 38 25 22 21 18 16 15‬‬
‫‪84—82 79—74 70—68 66 63 62 56‬‬
‫‪128 125 116 113 101—97 92 90 87‬‬
‫‪192 190 187 184 182 170 150 142‬‬
‫‪300 299 258 205 203 201 198 197‬‬
‫צרפת ‪46 19‬‬
‫קבר אבנר בן נר ‪201‬‬
‫קבר אלעזר בן אהרן הכהן ‪199‬‬
‫קבר גד החוזה ‪201‬‬
‫קבר האר״י ‪74‬‬
‫קבר זכריה הנביא ‪201‬‬
‫קבר חגי הנביא ‪201‬‬
‫קבר חולדה הנביאה ‪200‬‬
‫קבר ר׳ חייא ‪103‬‬
‫קבר ר׳ יוחנן בן זכאי ‪68‬‬
‫קבר יוסף הצדיק ובניו אפרים ומנשה‬
‫‪199‬‬
‫קבר ישי ‪201‬‬
‫קבר ר׳ עקיבא ‪68‬‬
‫קבר עתניאל בן קנז ‪201‬‬
‫קבר רחל ‪201‬‬
‫קבר רשב״י ובנו ר׳ אלעזר ‪80 68‬‬
‫קוטוב ‪23‬‬
‫קושטא ‪47 42 40—34 27—19 16 15‬‬
‫‪101 87 77—75 72 61—57 52 51‬‬
‫‪300 174 173 171 159‬‬
‫קושטנטינא — ראה קושטא‬
‫קניטא ‪42 38 37 35‬‬
‫קעילה ‪61‬‬
‫קראסוב )קראסנודאר( ‪61 60 58‬‬
‫קרים ‪76 61—58 56‬‬
‫רומניה ‪76‬‬
‫רוסיה ‪119 108 104 103 94 93 19‬‬
‫‪162 160 141 140 133 127—125‬‬
‫‪—216 212 209 205 203 192 186‬‬
‫‪268 262 242 225 219‬‬
‫רייסין ‪108 103 96 82 63 62 26 24‬‬
‫‪206 183 179 170 159 151 148 146‬‬
‫‪288 274 247 241 239 231 211 207‬‬
‫שכם ‪199‬‬
‫שעצרסק ‪82‬‬
‫שפרעם ‪87‬‬
‫שרדרסק ‪83‬‬
‫תימן ‪23‬‬
‫מפתח שמות המקומות‬
‫לאדי ‪263‬‬
‫לביב ‪49‬‬
‫הלבנון — ראה הר הלבנון‬
‫לגארנה — ראה ליוורנו‬
‫ליבאוויטש ‪93‬‬
‫ליוורנו ‪55‬‬
‫ליטא ‪288 274 272 108 72 63 62 25‬‬
‫מארוקו ‪260 40‬‬
‫מוהילב ‪78‬‬
‫מיזבוז )מז׳יבוז׳( ‪41‬‬
‫‪.‬‬ ‫מירון ‪80 68‬‬
‫מכה ‪15‬‬
‫המעיין של רשב״י ‪99‬‬
‫מערת אליהו ‪199‬‬
‫מערת חולדה הנביאה — ראה קבר‬
‫חולדה הנביאה‬
‫מערת כלבא צבוע ‪200‬‬
‫מערת רשב״י ובנו — ראה קבר רשב״י‬
‫ובנו‬
‫מערת שבעים ‪.‬סנהדרין ‪200‬‬
‫מערת שמעון הצדיק ‪200‬‬
‫מץ ‪49—46‬‬
‫מצרים ‪115 18‬‬
‫נבי־סמואל ‪200‬‬
‫סוריה ‪19 15‬‬
‫סטאמבול — ראה קושטא‬
‫סטאנוב ‪24‬‬
‫סלאוויטא ‪240‬‬
‫סמולייאן )סמילה( ‪66‬‬
‫ספרד ‪156 16‬‬
‫עוורתא )כפר( ‪199‬‬
‫עזה ‪18 16‬‬
‫עכו ‪150 102—100 87 76^53 22 19‬‬
‫‪202 170‬‬
‫פוברז׳נה ‪100‬‬
‫פודוליה ‪119 84 24‬‬
‫פולין ‪126 86 60—57 45 28 23 22‬‬
‫‪203 192 170 163 162 141 140 127‬‬
‫‪279 225 219—126 212‬‬
‫פקיעין ‪184 173 170 150 128 103 99‬‬
‫‪205 203 202 197 187‬‬
‫פראג ‪23 18‬‬
 ‫האנשים‬ ‫מ‪ 3‬ת ח שמות‬
‫הכין א מנון ששון‬

‫אלטשולר‪ ,‬יהושע בן נח ‪206‬‬ ‫ר׳ אבא ‪247 121‬‬

‫אליהו )שם חסיד( ‪83‬‬ ‫אבולעפייא‪ ,‬משפחת ‪68‬‬
‫אליעזר זוסמן בן יצחק מזלאבין)מוהרא״ז(‬ ‫אבולעפייא‪ ,‬חיים ‪21‬‬
‫‪206 154 151 144 116 109 104—97‬‬ ‫אבולעפייא‪ ,‬יצחק ‪255 254‬‬
‫‪298 258 255 211—209‬‬ ‫אביגדור המלשין ‪252‬‬
‫אליעזר בן נתן מברודי ‪79‬‬ ‫אבן־פרוח׳‪ ,‬מוחמד ‪17—15‬‬
‫אליקום געציל ‪82‬‬ ‫•‬ ‫אברהם )שם חסיד( ‪82‬‬
‫אלכסנדר בן אהרן ‪144‬‬ ‫אברהם בן יששכר מדיסמנף ‪56 55‬‬
‫אלכסנדר מאפטא ‪49‬‬ ‫אברהם־גרשון מקיטוב ‪49—33 24 23‬‬
‫אלעזר מדיסנא ‪278 268 260 256—252‬‬ ‫‪299‬‬
‫‪279‬‬ ‫אברהם הכהן מקוליסק ‪53 28 26 24‬‬
‫ר׳ אמי ‪69‬‬ ‫‪132—103 98—92 89—87 83 69—62‬‬
‫אמלאל‪ ,‬שלמה ‪260‬‬ ‫‪—169 162 160—147 144 140 138‬‬
‫ר׳ אסי ‪69‬‬ ‫‪208—202 196—192 184—183 180‬‬
‫אסתר )בתו של ר׳ אברהם־גרשון מקיטוב(‬ ‫‪301 300 291—216‬‬
‫‪45 44‬‬ ‫אברהם ״המלאך״ )בנו של המגיד ממזריץ׳(‬
‫אפרים )בנו של ר׳ אברהם־גרשון מקיטוב(‬ ‫‪258 257‬‬
‫‪45‬‬ ‫אברהם מברודא ‪33‬‬
‫אפרים מסודולקוב ‪208 151‬‬ ‫אברהם־מרדכי ' ‪83‬‬
‫אפרים־פישל מלובלין ‪300 52 44‬‬ ‫אהרן )שם חסיד( ‪82‬‬
‫אריה־לייב )רבה של קהילת מץ( ‪46‬‬ ‫אהרן )חתנו של ר׳ אברהם־גרשון מקיטוב(‬
‫האר״י )ר׳ יצחק לוריא( ‪239 74 18‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪, 244‬‬ ‫אהרן בן יצחק ‪206‬‬
‫אריה־לייב בן נתן ‪206‬‬ ‫אהרן בן יצחק־אייזיק — ראה אהרן‬
‫אשכנזי‪ ,‬דוד ‪260 87‬‬ ‫)ארקע( הגדול‬
‫אשכנזי‪ ,‬יואל ‪260‬‬ ‫אהרן בן מאיר ‪62—59‬‬
‫אשכנזי‪ ,‬ישראל ‪260‬‬ ‫אהרן בן מאיר הקטן ‪183—181‬‬
‫אשכנזי‪ ,‬אשר ‪260‬‬ ‫אהרן־אריה־לייב בן משה מדרויא )לייב־‬
‫אשר בן אליעזר ‪291 206‬‬ ‫הנליש( ‪192—187 144 137 116‬‬
‫אשר־הנזיל מפינשווע ‪200‬‬ ‫אהרן )ארקע( הגדול )אהרן בן יצחק־‬
‫אייזיק( ‪174 151 126 125 62—59‬‬
‫באכר‪ ,‬יצחק ‪35‬‬ ‫אהרן הקטן ‪242‬‬
‫בוכווער׳ מאיר ‪151‬‬ ‫אהרן הקטן מסמילא ‪151‬‬
‫בורגי‪ ,‬אלישע ‪203‬‬ ‫אהרן בן מאיר מפרסקריב ‪206‬‬
‫בנומש‪ ,‬יששכר־בער ‪170‬‬ ‫אהרן הלוי מוויטפסק ‪242‬‬
‫בן עטר‪ ,‬חיים ‪299 222 40 33 22‬‬ ‫אוסטרר‪ ,‬משה ‪52—49‬‬
‫בנימין )שם חסיד( ‪83‬‬ ‫אזולאי‪ ,‬אברהם ‪156‬‬
‫הבעש״ט ‪120 49 45—33 28 24 23‬‬ ‫אזכרי‪ ,‬אליעזר ‪90‬‬
‫‪244 239 208 197 154 151 134 128‬‬ ‫^‬ ‫איזקלין ‪83‬‬
‫‪299 298 278 256‬‬ ‫איידלס‪ ,‬שמואל )מהרש״א( ‪110 109‬‬
‫ברוך ממז׳יביז׳ ‪252—250 208 151‬‬ ‫איציק מקיטוב ‪52‬‬
‫‪311‬‬ ‫מפתח שמות האנשים‬
‫חיון‪ ,‬גדליה ‪37‬‬ ‫גבריאל אב״ד דק״ק אלעסקי ‪52‬‬
‫ר׳ חייא ‪68‬‬ ‫אל־ג׳זאר‪ ,‬הפאשה אחמד ‪100 25 19‬‬
‫חיים־אהרן )בן ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב(‬ ‫‪202 142 115 114 101‬‬
‫‪45‬‬ ‫גיטל )אשת חסיד( ‪83‬‬
‫חיים בן מחלה ‪89‬‬ ‫גלאנטי‪ ,‬משה ‪18‬‬
‫חיים משרת ‪277 269 264 263 261‬‬
‫חנה )אשת הבעש״ט( ‪43‬‬ ‫דאקטר‪ ,‬יצחק ‪288— 285‬‬
‫דינוויצר‪ ,‬ישעיה ‪89 88‬‬
‫רב יהודה ‪237‬‬ ‫הגר״א )הגאון ר׳ אליהו מווילנה( ‪25‬‬
‫יהודה )שם חסיד( ‪83‬‬ ‫‪173‬‬
‫ר׳ יהודה חסיד ‪28 27 20‬‬ ‫גרשון בן יוסף ‪144‬‬
‫יהודה־לייב )בן ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב(‬ ‫דבורה )בת יקיר( ‪50‬‬
‫‪45‬‬ ‫דב־בער — ראה המגיד ממזריץ׳‬
‫יהודה־לייב בן סטריקה ‪89‬‬ ‫דב־בער בן עזריאל ‪151‬‬
‫יהודה־לייב בן יוסף ‪206‬‬ ‫דב־בער )בן שניאור־זלמן מלאדי( ‪241‬‬
‫יהושע בן דוד ‪59—56‬‬ ‫דב־בער הכהן ‪52‬‬
‫יהושע בן יוסף ‪292‬‬ ‫דובער בן מאיר הנקרא הקדוש מאלינר‬
‫יהושע בן יעקב־שמשון משיפיטובקה ‪251‬‬ ‫‪144‬‬
‫יהושע בן שמשון משידלוב ‪49‬‬ ‫דוד )חסידים אחדים בשם זה( ‪83‬‬
‫יואל )שמות חסידים( ‪83‬‬ ‫דוד )בן מנחם־מנדל( ‪56‬‬
‫ר׳ יוסי ‪68‬‬ ‫דוד‪ ,‬הרב של קהילת בוחאווה ישן ‪206‬‬
‫יוסף )שמות חסידים( ‪83 82‬‬ ‫‪260‬‬
‫יוסף בן יעקב ‪89‬‬ ‫דוד בן יהודא־יעקב ‪291‬‬
‫יוסף בן לפשע ‪89‬‬ ‫דוד בן ישראל ‪291‬‬
‫יוסף הכהן ‪41‬‬ ‫דוד מדובראוונע ‪129 128‬‬
‫יוסף מזמיגראד ‪206‬‬ ‫דניאל בן אברהם ‪292‬‬
‫יחיאל )חתן הבעש״ט( ‪45‬‬ ‫אל־דין‪ ,‬פ׳חר ‪15‬‬
‫יחיאל־מיכל בן חיים ‪206‬‬
‫יחיאל־מיכל בן פיגלה ‪83‬‬ ‫הורוביץ‪ ,‬יעקב־יצחק ‪23‬‬
‫יחיאל־מיכל מזלאטשוב ‪53‬‬ ‫הורוביץ‪ ,‬ישעיהו ‪18‬‬
‫יעקב )שם חסיד(‪82 :‬‬ ‫הורוויץ‪ ,‬יעקב־יוקל )אב״ד מבראד( ‪41‬‬
‫יעקב באב״ד ‪41‬‬ ‫ר׳ המנונא ‪68‬‬
‫יעב״ץ‪ ,‬יוסף ‪156‬‬
‫יעקב בן יקיר )נכדו של ר׳ אברהם־גרשון‬ ‫וואהל‪ ,‬שאול ‪49‬‬
‫מק וטוב( ‪45‬‬ ‫ויגה‪ ,‬יעקב ‪18‬‬
‫יעקב מסמולייאן)מהרי״ס( ‪103—97 93‬‬ ‫וידאש‪ ,‬אליהו די ‪90‬‬
‫‪—152 138—135 128 118 114—112‬‬ ‫ויטפסק‪ ,‬ישראל ‪82‬‬
‫‪—195 175 174 163 160—158 155‬‬ ‫ויטפסק‪ ,‬צבי ‪82‬‬
‫‪277 229 208 207 203‬‬ ‫וילנר‪ ,‬שבתי מוויניצא ‪84‬‬
‫יעקב־יוסף הכהן מפולנאה ‪41 24‬‬ ‫וילנר‪ ,‬שלמה ‪54‬‬
‫יעקב מרוחאוויץ ‪82‬‬
‫יעקב־שמשון משיפיטובקה ‪—250 229‬‬ ‫זאב־וולף בן שאול הלוי ‪89‬‬
‫‪300 255 254 252‬‬ ‫זאסלאוור‪ ,‬פישל ‪212 151‬‬
‫יצחק )שם חסיד( ‪83‬‬ ‫זונאנה‪ ,‬ברוך ‪77‬‬
‫יצחק )בנו של ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב(‬ ‫זוסמן‪ ,‬משולם ‪151‬‬
‫‪43 36‬‬ ‫זיסל אמו של יצחק מציצרסק ‪83 81‬‬
‫יצחק‪ ,‬אב״ד קושטא ‪35‬‬ ‫זליג מברודי ‪52‬‬
‫מפתח שמות האנשים‬
‫‪300 298 291 279 268 265 256 250‬‬
‫אשתו ‪201 198 181 178‬‬
‫בנו — ראה משה בן מנחם־מנדל‬
‫בתו ‪178‬‬
‫מנחם־מנדל מפרימישליאן ‪84 56—52 24‬‬
‫מנחם־נחום מקארמי ‪82‬‬
‫מנחם־מתתיה בן אהרן ‪292‬‬
‫מרדכי )שמות חסידים( ‪83 82‬‬
‫מרדכי בן ירוחם ‪145‬‬
‫מרדכי מלכיוויטש ‪276 273‬‬
‫מרדכי מסטאלין ‪289‬‬
‫מרדכי־פתחיה בן אריה־לייב ‪49‬‬
‫משה )שם חסיד( ‪83‬‬
‫משה )בנו של ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב(‬
‫‪43 36‬‬
‫משה )בנו של ר׳ אברהם מקוליסק( ‪173‬‬
‫משה )בנו של ר׳ מנחם־מנדל‪ .‬מוויטבסק(‬
‫‪—198 196 181—179 151 144 136 67‬‬
‫‪300 256 226 219 208, 206 202‬‬
‫משה בן חביב ‪18‬‬
‫משה הלוי ‪291 260‬‬
‫משה מאוסטרוב )הרמ״ם( ‪103 101—98‬‬
‫משולם־זוסיא בן אברהם ‪89‬‬
‫מתתיה בן חיים מפיקאב ‪206‬‬
‫נח ממוהילב ‪82‬‬
‫נחמה )אמו־זקנתו של ר׳ יצחק מציצרסק(‬
‫‪83 78‬‬
‫נחמיה מקריטיא ‪89‬‬
‫נחמן מהורודנקא ‪84 24‬‬
‫‪, .‬‬ ‫נפוליאון‪19: .‬‬
‫נפתלי־צבי־הירש בן אליעזר מוויטבסק‬
‫‪151 144‬‬
‫נראל‪ ,‬משה ‪56‬‬
‫נתן העזתי ‪18‬‬
‫נתן־נטע בן אליהו ‪206‬‬
‫סגל‪ ,‬אברהם־יוסף בן צבי־הירש ‪138‬‬
‫סגל‪ ,‬אלכסנדר )סענדיר( בן משה‬
‫‪.‬‬ ‫אסטראוור ‪144‬‬
‫סגל‪ ,‬ברמאן־שפייאר מהאלברשטאדט ‪48‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪48‬‬
‫סגל‪ ,‬יהודה־לייב בן יוסף ‪145‬‬
‫סגל‪ ,‬יוסף ‪83‬‬
‫סגל‪ ,‬יעקב בן אברהם ‪231 229‬‬
‫סגל‪ ,‬שאול בן צבי־הירש ‪291‬‬
‫סגל‪ ,‬יששכר־בער מלובאוויץ ‪104 93‬‬
‫‪312‬‬
‫יצחק בן יעקב מברודי ‪56‬‬
‫יצחק מלחוויץ ‪51‬‬
‫‪.‬‬ ‫יצחק מלמד ‪82‬‬
‫יצחק מציצרסק ‪83—78‬‬
‫'‬ ‫יצחק נפחא ‪123 120‬‬
‫יקיר )בנו של ר׳ אברהם־גרשון מקוטוב(‬
‫‪52—49 45 36‬‬
‫ירחמיאל )שם חסיד( ‪82‬‬
‫ירמיה )שם חסיד( ‪217‬‬
‫יששכר־בער ‪298 86‬‬
‫יששכר־בער בן אלי ‪160—158 151‬‬
‫יששכר־בער מזלאטשוב ‪230‬‬
‫ישעיה בן שמואל ‪144‬‬
‫ישראל )המבר( ‪275‬‬
‫ישראל־אליעזר בן אלכסנדר ‪226‬‬
‫ישראל בן יהודה ‪206‬‬
‫י‬ ‫ישראל בן יוסף ‪292‬‬
‫ישראל בן יעקב ‪206‬‬
‫ישראל־דוד בן לאה־מלכה ‪89‬‬
‫ישראל מאוסטרונא ‪289‬‬
‫ישראל בן פרץ מפולוצק ‪93 78—73 24‬‬
‫‪260 101‬‬
‫כ״ץ‪ ,‬אברהם ‪83‬‬
‫כ״ץ‪ ,‬יצחק בן שלמה־זלמן ‪290‬‬
‫כתריאל בן שמואל ‪116‬‬
‫לייב הנליש — ראה אהרן־אריה־לייב בן‬
‫משה‬
‫לייב חסיד ‪40‬‬
‫לוי־יצחק מברדיצ׳ב ‪270— 267 264‬‬
‫ליפמן מברודי ‪51‬‬
‫לנדא‪ ,‬יחזקאל )מפראג( ‪42 23‬‬
‫לנדאו‪ ,‬חיים )מפודקאמין( ‪171‬‬
‫מאליק‪ ,‬יוסף בן מאיר ‪144‬‬
‫ר׳ מאיר בעל הנס ‪144 116 68‬‬
‫מאיר מביחאב ‪218 202 195 174 144‬‬
‫‪263—261 258 257 254 252 219‬‬
‫‪291 281 279 275^ 267‬‬
‫המגיד ממזריץ׳ ‪239 ' 229 220 120 86‬‬
‫‪278 270 268 258 257 244 241‬‬
‫מלכי‪ ,‬רפאל־מרדכי ‪18‬‬
‫מנחם־מנדל מוויטבסק ‪59 57 28 26—24‬‬
‫‪172—136 133—83 74—67 65—62‬‬
‫‪207 198 197 194 186 184—175‬‬
‫‪248 245 242 241 237 230 213 208‬‬
 ‫‪313‬‬ ‫מפתח שמות האנשים‬
‫‪:‬‬ ‫ציניץ — ראה צונצין‬ ‫סגל‪ ,‬משה בן אברהם ‪174 173 170‬‬
‫צנזער‪ ,‬חיים ‪52‬‬ ‫‪291 260 206‬‬
‫סגל‪ ,‬צבי־הירש בן אברהם הארקר ‪101‬‬
‫‪173 170 164 151 144 137 116‬‬
‫;‬ ‫קאזיס‪ ,‬בנימין ‪38‬‬
‫‪269 268 263 213 212 209—206‬‬
‫קאמינר‪ ,‬יהודה־לייב ‪118 114‬‬
‫‪..............‬‬ ‫‪300 291 281 279‬‬
‫קאמינר‪ ,‬יונה ‪229‬‬
‫סגל‪ ,‬צבי־הירש מוויטבסק ‪136 134,128‬‬
‫קארו‪ ,‬יוסף ‪18‬‬
‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪146 145‬‬
‫קאתרינה הב׳ ‪118‬‬
‫סגל‪ ,‬שלמה ‪77 ,66‬‬
‫קוזיאניר‪ ,‬ישראל ‪253‬‬
‫סגל‪ ,‬שמואל בןישעיה מפולוצק ‪116‬‬
‫קירימי‪ ,‬הלל בן יצחק ‪56‬־‪59‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪206 144‬‬
‫קירימי‪ ,‬יצחק ‪57‬‬
‫סטאנוור‪ ,‬וואלף ;מאטניווער ‪84‬‬
‫‪,.‬‬ ‫קלאצר‪ ,‬יעקב ‪159‬‬
‫דה־סילווה‪ ,‬חזקיה ‪18‬‬
‫_ ‪.‬‬ ‫קלירס‪ ,‬משה ‪. 87‬‬
‫סמולייאנר‪ ,‬יואל בן משה )השד״ר( ‪144‬‬
‫קראסנר )מקראסנע(‪ ,‬חיים ‪300 86‬‬
‫‪291 260 219—217 151‬‬
‫קראסנר‪ ,‬יוסף־משה בן חיים ‪300‬‬
‫סמולייאנר‪ ,‬יעקב — ראה יעקב‬
‫‪: -‬‬ ‫מסמולייאן‬
‫ראמושעונער‪ ,‬גרשון ‪187—184 162‬‬ ‫סקאליער‪ ,‬לייב ‪85‬‬
‫רוביו )רבינו(‪ ,‬מרדכי ‪44‬‬
‫רוויגו‪ ,‬אברהם ‪20‬‬ ‫עוזר‪ ,‬רפאל בן פייבש ‪56‬‬
‫רוזאניש )ריבליש(‪ ,‬אברהם ‪34 33 23‬‬ ‫עזריאל משקלוב ‪173‬‬
‫‪38 37‬‬ ‫עלי ביי ‪67‬‬
‫רוזאניש‪ ,‬יצחק ‪38 35 34 23‬‬ ‫אל־עמר‪ ,‬ד׳אהר ‪24 21 19‬‬
‫רוקח‪ ,‬אלעזר ‪206 23 22‬‬ ‫ר׳ עקיבא ‪143 116‬‬
‫רוקח‪ ,‬משה בן אלעזר ‪85‬‬
‫ריבליש — ראה רוזאניש‪ ,‬אברהם‬
‫פאליצקר‪ ,‬דניאל ‪257 255 193 153‬‬
‫הרמב״ן )ר׳ משה בן נחמן( ‪105‬‬
‫פאליצקר‪ ,‬שמעון ‪151‬‬
‫רמח״ל )ר׳ משה חיים לוצאטו( ‪22‬‬
‫פיגין )אשת חסיד( ‪82‬‬
‫רפאל — מאיר בן יעקב ‪291‬‬
‫פיוויש )שם חסיד( ‪82‬‬
‫רש״י )ר׳ שלמה יצחקי( ‪123—121‬‬
‫פייגלזוהן‪ ,‬דובער ‪138‬‬
‫פינטשוור‪ ,‬יחיאל־מיכל ‪197 196 193‬‬
‫שאול מזוראוויץ ‪82‬‬ ‫פישל מפודקאמין ‪151‬‬
‫שבתי צבי ‪85 20 18 16‬‬ ‫פנחס מקאריץ ‪88‬‬
‫שוורזאלק‪ ,‬אברהם ‪37 33‬‬ ‫פסי ‪82‬‬
‫שוחט‪ ,‬גרשון ‪184 128‬‬ ‫פערליש‪ ,‬זלמן ‪159‬‬
‫שוחט‪ ,‬יחיאל־מיכל בן אברהם ‪144 87‬‬ ‫פרחי׳ חיים ‪19‬‬
‫‪291 206 197 196 151‬‬ ‫פרל‪ ,‬יוסף ‪298‬‬
‫שלמה )שמות חסידים( ‪83 79‬‬ ‫פרץ בן משה ‪ 23‬׳‬
‫שלמה )אחיו של יצחק מציצרסק( ‪81‬‬
‫‪83‬‬ ‫צבי )שמות חסידים( ‪82‬‬
‫שלמה בן איטה ‪89‬‬ ‫צבי־הירש )בן הבעש״ט( ‪197 79 45 41‬‬
‫שלמה בן ר׳ משה מלבוב ‪87‬‬ ‫צבי־הירש בן משה ‪138‬‬
‫שלמה בן נתן־נטע ‪151 145‬‬ ‫צבי־הירש בן יהודה־לייב ‪56‬‬
‫שלמה־זלמן הכהן מווילנה בן צבי־הירש‬ ‫צבי מזלוטשב ‪5^1— 52‬‬
‫‪148 146 141 135—133 128 116 85‬‬ ‫צבי משקלאוו ‪258‬‬
‫‪290 ,256 205 183—181 161 160 151‬‬ ‫הצדיק מקאפוסט ‪97 74‬‬
‫שמואל )שם חסיד( ‪69‬‬ ‫צונצין‪ ,‬משה ‪40‬‬
‫מפתח שמות האנשים‬
‫שניאור־זלמן מלאדי ‪104 96 94 93 26‬‬
‫‪157 156 148—146 136 132 108‬‬
‫‪220 211 209—207 182 174 161‬‬
‫‪265—252 248 247 244—231 226‬‬
‫‪287 285 282— 275 273 271—268‬‬
‫שניאור־פייבש ‪51 47‬‬
‫שניאורסון‪ ,‬בית ‪69‬‬
‫שעפשילס‪ ,‬חיים ‪81‬‬
‫שפירא‪ ,‬אורי בן יצחק ‪. 206 84 56 24‬‬
‫שפירא‪ ,‬משה בן אורי ‪206‬‬
‫שפרה )אשת חסיד( ‪83‬‬
‫ש״ץ‪ ,‬אהרן ‪269 263 255 254‬‬
‫שקלאוור‪ ,‬ישראל )נכדו של עזריאל‬
‫משקלוב( ‪174 173‬‬
‫תל׳׳ש — ראה רוזאניש‪ ,‬אברהם‬
‫רבנו תם )ר׳ יעקב בן מאיר( ‪90‬‬
‫‪314‬‬
‫שמואל )נכדו של ר׳ אברהם־גרשון מקיטוב(‬
‫‪45‬‬
‫שמואל )נכדו של ר׳ מנחם־מנדל מוויטבסק(‬
‫‪147‬‬
‫שמואל בן אהרן־אריה בן משה מדרויא‬
‫‪192—187‬‬
‫שמואל בן חיים מווילנה ‪171‬‬
‫שמואל בן נסים ‪300‬‬
‫שמואל־גרונם הכהן בן דוד ‪102 101 98‬‬
‫‪159 158 153 151 144 137 116‬‬
‫‪203—195 170 163 162‬‬
‫שמואל חסיד ‪52‬‬
‫שמחה מזאלוזיץ ‪53 24‬‬
‫ר׳ שמעון בר יוחאי )רשב׳׳י( ‪143' 116‬‬
‫‪244 185‬‬
‫שמעיה מציצרסק ‪83—78‬‬
‫שמשון מפארידאק ‪151‬‬
THE LIBRARY FOR THE HISTORY OF THE YISHUV IN ERETZ ISRAEL
SOURCES
----------------------- 12 -----------------------

HASIDIC LETTERS
FROM ERETZ-ISRAEL
From the Second Part of the Eighteenth Century
and the First Part of the Nineteenth Century

General Introduction and Annotations

by
Y A ‘A C O V B A R N A I

Introductions to the Letters

from: T h e H a s id ic Im m ig ra tio n to P a le stin e
D u rin g th e E ig h te e n th C e n tu ry

by Israel Halpern

YAD IZHAK BEN ZVI PUBLICATIONS

JERUSALEM 1980
 ‫יד יצחק בן־צבר ירו שלים‬

‫בסידרת ״מקורות״‬
‫בתולדות ארץ־ישראל ויישובה‬
‫בשיתוף החוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית‬

‫הוכיעו עד כה‬

‫ירושלימה )‪ — (1858‬א׳ פרנקל‬ ‫י‬

‫יומן מסע ואגרות‬ ‫•‬

‫פתח דבר— י׳ ברטל‬
‫מחקר ארץ־ישראל באוניברסיטאות —‬ ‫•‬
‫י׳ ברנאי‬
‫קורות העתים— מנחם מנדל מקמניץ‬ ‫י‬
‫מבוא — י׳ ברטל‬
‫רשמי מסע למצרים וארץ־ישראל —‬ ‫•‬
‫יהודית מונטיפיורי‬
‫פתח דבר— י׳ ברטל‬
‫בארץ המזרח — א״ש הירשברג‬ ‫•‬
‫פתח דבר— י' ברטל‬
‫י משפט היישוב החדש באדץ־ישראל —‬
‫י א״ש הירשברג‬
‫פתח דבר— י׳ קניאל‬
‫יסוד המעלה — י׳ בריל‬ ‫•‬
‫ההדיר— ג׳ קרטל‬
‫המושבה גדרה — דב אריאל ליבוביץ‬ ‫•‬
‫ההדירה— שולמית לסקוב‬

‫אדץ־ישראל בעבר ובהווה —‬ ‫•‬

‫דוד בן־גוריון ויצחק בן־צבי‬
‫ההדירו מרדכי אליאב ויהושע בן־אריה‬
‫מסעות שמעון — ארץ־ישראל ‪1870‬‬ ‫•‬
‫תרגם‪ :‬דוד ניב‪ ,‬ההדיר‪ :‬ג׳ קרסל‬