‫כרך א'‬

‫יסודות‬
‫החיים‬
‫המשיחיים‬
‫ויט נס לי‬
‫ווצ'מן ני‬

‫להפצה בחינם בלבד‪ .‬לא למכירה‪.‬‬

‫‪Living Stream Ministry‬‬

‫‪Anaheim, California www.lsm.org‬‬
 ‫‪© 2006 Living Stream Ministry‬‬

‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין לשעתק או לשדר כל חלק שהוא מיצירה זו בכל צורה ובכל‬
‫אמצעי – גרפי‪ ,‬ﭏקטרוני‪ ,‬או מכני‪ ,‬לרבות מערכות צילום‪ ,‬הקלטה או אחסון ואחזור‬
‫מידע – ללא רשות בכתב מהמו"ל‪.‬‬

‫מהדורה להפצה לציבור הרחב‪ ,‬נובמבר ‪2006‬‬

‫‪ISBN 0-7363-2993-5‬‬
‫)‪(Hebrew translation‬‬

‫תורגם מאנגלית‬
‫הכותרת המקורית‪Basic Elements of the Christian Life, Volume 1 :‬‬
‫‪© 2003 Living Stream Ministry‬‬

‫מידע על ההפצה באזורים השונים מובא בצידו השני של הדף‬

‫המו"ל‪:‬‬
‫‪Living Stream Ministry‬‬
‫‪2431 W. La Palma Ave., Anaheim, CA 92801 U.S.A.‬‬
‫‪P. O. Box 2121, Anaheim, CA 92814 U.S.A.‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬ ‫כותרת‬
‫‪5‬‬ ‫הקדמה‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 1‬תעלומת חיי האדם‬
‫‪11‬‬ ‫‪ 2‬ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה ושמחתה‬
‫‪21‬‬ ‫‪ 3‬דמו היקר של המשיח‬
‫‪31‬‬ ‫‪ 4‬קריאה בשם האדון‬
‫‪37‬‬ ‫‪ 5‬המפתח לחוויית המשיח – הרוח האנושית‬
‫על שני משרתים של האדון‬
 ‫הקדמה‬
‫ספר זה מורכב מחמישה פרקים‪ ,‬המציגים אחדים מן היסודות הראשונים‬
‫והבסיסיים ביותר של החיים המשיחיים‪ .‬הפרק הראשון בוחן את סוד‬
‫החיים האנושיים ומגלה את הדרך להיות למאמין במשיח‪ .‬ארבעת הפרקים‬
‫הבאים מציגים‪ :‬א( את הוודאות‪ ,‬הביטחון והשמחה‪ ,‬אשר בישועתנו‬
‫במשיח; ב( את חווייתנו הראשונית והמתמשכת את דמו היקר של המשיח‪,‬‬
‫היכול לנקות אותנו מכל חטא; ג( את הנאתנו היומיומית מן המשיח על‪-‬ידי‬
‫קריאה בשם האדון; ו‪ -‬ד( את המפתח לחוויית המשיח – רוחנו האנושית‪.‬‬
‫תוכן הפרקים המובאים כאן שאוב מכתבי ויטנס לי‪ ,‬ופורסם במקורו‬
‫באנגלית בספרונים תחת הכותרות הבאות‪:‬‬
‫;‪The Mystery of Human Life; The Assurance, Security, and Joy of Salvation‬‬
‫‪The Precious Blood of Christ; Calling on the Name of the Lord; The Key to‬‬
‫‪Experiencing Christ – the Human Spirit.‬‬
 ‫פרק ראשון‬

‫תעלומת חיי האדם‬

‫האם אי‪-‬פעם תהית‪ ,‬למה אתה חי בעולם הזה‪ ,‬ומהי תכלית חייך? ישנם‬
‫שישה מפתחות הפותחים את מנעולי תעלומה זו‪.‬‬

‫‪ .1‬תכנית אלוהים‬
‫אלוהים רוצה לבטא את עצמו באמצעות האדם )הרומים ח‪ .(29:‬לתכלית‬
‫זו ברא את האדם בצלמו )בראשית א‪ .(26:‬בדיוק כפי שכפפה עשויה בצלם‬
‫יד כדי להכיל יד‪ ,‬עשוי גם האדם בצלם אלוהים כדי להכיל את אלוהים‪.‬‬
‫באמצעות קבלת אלוהים כתכולתו‪ ,‬יכול האדם לבטא את אלוהים‬
‫)הקורינתים ב‪ ,‬ד‪.(7:‬‬

‫‪ .2‬האדם‬
‫כדי להגשים את תכניתו‪ ,‬עשה אלוהים את האדם ככלי )הרומים ט‪.(24-21:‬‬
‫לכלי הזה שלושה חלקים‪ :‬גוף‪ ,‬נפש ורוח‬
‫אלוהים‬ ‫)התסלוניקים א‪ ,‬ה‪ .(23:‬הגוף מקיים מגע‬
‫עם הדברים השייכים לתחום הפיסי ומקבל‬
‫אותם‪ .‬הנפש‪ ,‬הכושר המנטלי‪ ,‬מקיימת מגע‬
‫עם הדברים השייכים לתחום הפסיכולוגי‬
‫ומקבלת אותם‪ .‬והרוח האנושית‪ ,‬החלק‬
‫רוח‬ ‫הפנימי ביותר של האדם‪ ,‬נוצרה כדי לגעת‬
‫נפש‬ ‫באלוהים עצמו ולקבלו )יוחנן ד‪ .(24:‬האדם‬
‫נברא לא רק כדי להכיל מזון בבטנו‪ ,‬או‬
‫גוף‬
‫להכיל ידע בשכלו‪ ,‬אלא כדי להכיל את‬
‫אלוהים ברוחו )האפסים ה‪.(18:‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪8‬‬

‫‪ .3‬נפילת האדם‬
‫אבל בטרם יכול היה האדם לקבל את אלוהים כחיים לתוך רוחו‪ ,‬נכנס אל‪-‬‬
‫תוכו החטא )הרומים ה‪ .(12:‬החטא המית‬
‫החטא‬
‫את רוחו )האפסים ב‪ ,(1:‬הפך אותו לאויב‬
‫אלוהים בשכלו )הקולוסים א‪ ,(21:‬עיוות את‬
‫לבשר‪-‬חטא )בראשית ו‪,3:‬‬ ‫גופו והפך אותו ְ‬
‫רוח‬ ‫הרומים ו‪ .(12:‬אם‪-‬כן‪ ,‬החטא גרם נזק לכל‬
‫נפש‬ ‫שלושת חלקי האדם והרחיק אותו מאלוהים‪.‬‬
‫גוף‬ ‫במצב הזה‪ ,‬האדם לא יכול היה לקבל את‬
‫אלוהים‪.‬‬

‫‪ .4‬גאולת המשיח לשם חלוקת אלוהים‬

‫המלכה‬
‫חל‬

‫אלוהים‬
‫וקה‬

‫צליבה‬
‫חיה‬
‫רוח חייה‬

‫ְחיוֹתו‬
‫מ‬
‫ת‬

‫התגשמות‪-‬בבשר‬
‫חיים אנושיים‬
‫האדם‬

‫קבורה‬

‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬נפילת האדם לא הרתיעה את אלוהים מהגשמת תכניתו‬

‫המקורית‪ .‬על‪-‬מנת להשלים את תכניתו‪ ,‬נהיה אלוהים תחילה לאדם בשם‬
‫ישוע המשיח )יוחנן א‪ .(14 ,1:‬אחר‪-‬כך מת המשיח על הצלב כדי לגאול‬
‫את האדם )האפסים א‪ (7:‬וכך סילק את חטאו )יוחנן א‪ (29:‬והחזיר אותו‬
‫בחזרה לאלוהים )האפסים ב‪ .(13:‬לבסוף‪ ,‬בתחייה‪ ,‬הוא נהיה לרוח המחיה‬
‫)הקורינתים א‪ ,‬טו‪45:‬ב( על מנת שיוכל לחלק את חייו העשירים לאין‪-‬חקר‬
‫אל‪-‬תוך רוחו של האדם )יוחנן כ‪ ;22:‬ג‪.(6:‬‬
‫‪9‬‬ ‫תעלומת חיי האדם‬

‫‪ .5‬לידת האדם מחדש‬

‫מאחר והמשיח נהיה רוח המחיה‪ ,‬יכול עכשיו‬
‫האדם לקבל את חיי אלוהים אל‪-‬תוך רוחו‪ .‬כתבי‬
‫אלוהים‬
‫"ל ָדה ֵמ ָח ָדשׁ" )פטרוס א‪,‬‬
‫הקודש מכנים זאת ֵ‬
‫א‪ ;3:‬יוחנן ג‪ .(3:‬כדי לקבל את החיים האלה‪ ,‬חייב‬
‫האדם להתחרט בפני אלוהים ולהאמין באדון‬
‫ישוע המשיח )מעשי השליחים כ‪ ;21:‬טז‪.(31:‬‬

‫כדי להיוולד מחדש‪ ,‬פשוט בוא אל האדון בלב פתוח וישר‪ ,‬ואמור לו‪:‬‬

‫האדון ישוע‪ ,‬אני חוטא‪ .‬אני צריך אותך‪ .‬תודה שמתת בשבילי‪.‬‬
‫האדון ישוע‪ ,‬סלח לי‪ .‬נקה אותי מכל החטאים שלי‪ .‬אני מאמין‬
‫שקמת מהמתים‪ .‬אני מקבל אותך ברגע זה כמושיע והחיים שלי‪.‬‬
‫בוא לתוכי! מלא אותי בחיים שלך! האדון ישוע‪ ,‬אני מוסר את‬
‫עצמי לך‪ ,‬למען התכלית שלך‪.‬‬

‫‪ .6‬ישועת אלוהים המלאה‬

‫לאחר הלידה מחדש‪ ,‬צריך המאמין להיטבל )מרקוס טז‪ .(16:‬אז מתחיל‬
‫אלוהים בתהליך‪ ,‬הנמשך כל החיים‪ ,‬בו הוא מתפשט בהדרגה כחיים מרוחו‬
‫של המאמין אל‪-‬תוך נפשו )האפסים ג‪ .(17:‬התהליך הזה‪ ,‬הקרוי ִהשתנות‬
‫)הרומים יב‪ ,(2:‬דורש שיתוף‪-‬פעולה אנושי )הפיליפים ב‪ .(12:‬המאמין‬
‫משתף‪-‬פעולה בכך שהוא מניח לאדון להתפשט אל‪-‬תוך נפשו עד שכל‬
‫רצונותיו‪ ,‬מחשבותיו והחלטותיו מתאחדות עם‬
‫ֵאלו של המשיח‪ .‬לבסוף‪ ,‬עם שיבתו של המשיח‪,‬‬
‫ירווה אלוהים עד‪-‬תום בחייו את גופו של המאמין‪.‬‬
‫אלוהים‬ ‫לכך קוראים פיאור )הפיליפים ג‪ .(21:‬וכך‪ִ ,‬במקום‬
‫שיהיה ריק ופגום בכל אחד מחלקיו‪ ,‬האדם הזה‬
‫מלא ורווי בחיי אלוהים‪ .‬זוהי ישועת אלוהים‬
‫המלאה! אדם כזה מבטא עכשיו את אלוהים‪,‬‬
‫מגשים את תכנית אלוהים!‬
‫לאחר קבלתו את החיים האלה‪ ,‬צריך המאמין לקחת חלק במפגשים‬
‫‪10‬‬ ‫תעלומת חיי האדם‬

‫משיחיים‪ ,‬כדי להיזון ולקבל אספקה על‪-‬ידי חיי אלוהים‪ ,‬כך שיוכל לגדול‬
‫ולהתבגר בחיים אלה‪ .‬בהתחברותו עם מאמינים אחרים בגוף המשיח יכול‬
‫המאמין ליהנות מעושר נוכחות המשיח‪.‬‬
 ‫פרק שני‬

‫ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה ושמחתה‬

‫ודאות הישועה‬
‫אם לא מכבר עברת את החוויה של קבלת המשיח‪ ,‬ייתכן שהיו תקופות‪ ,‬בהן‬
‫הטלת ספק בממשות החוויה הזאת; כלומר‪ ,‬ייתכן שפקפקת בכך שבאמת‬
‫נושעת‪ .‬ללא הוודאות הממשית בישועה‪ ,‬כיסוד מוצק‪ ,‬קשה למשיחי חדש‬
‫לגדול ולחוות את הדברים העמוקים יותר של החיים המשיחיים‪ .‬אף‪-‬‬
‫על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬כתבי‪-‬הקודש אומרים שאפשר לדעת באופן מוחלט‪ ,‬ללא סייג‪,‬‬
‫שאתה אדם נושע‪ .‬איך זה ייתכן? נקרא ביוחנן א‪ ,‬ה‪,13:‬‬
‫ֹלהים‪ְ ,‬ל ַמ ַען ֵתּ ְדעוּ ֶשׁיֵּשׁ ָל ֶכם‬
‫ן‪-‬ה ֱא ִ‬
‫יכם‪ַ ,‬ה ַמּ ֲא ִמינִים ְבּ ֵשׁם ֶבּ ָ‬
‫זֹאת ָכּ ַת ְב ִתּי ֲא ֵל ֶ‬
‫עוֹלם‪.‬‬‫ַחיֵּי ָ‬
‫"ל ַמ ַען ֵתּ ְדעוּ"‪ .‬איננו‬
‫אין זה "למען תחשבו"‪ ,‬ולא "למען תקוו"‪ ,‬אלא ְ‬
‫צריכים לחכות עד מותנו כדי לגלות; ודאות זו היא בשבילנו‪ ,‬כדי שנהנה‬
‫ממנה היום‪.‬‬

‫כיצד נוכל להשיג את ודאות הישועה? ישנם שלושה אמצעים‪:‬‬

‫אלוהים אומר זאת‬

‫האמצעי הראשון שלנו לוודאות הישועה הוא דבר אלוהים‪ .‬בשעה שדברי‬
‫האדם עשויים להיות לא מהימנים‪ ,‬דבר אלוהים נותר בטוח ואיתן‪ .‬אלוהים‬
‫אינו יכול לשקר )העברים ו‪ ;18:‬במדבר כג‪ .(19:‬כל דבריו של אלוהים‬
‫ניצבים לעולם )תהלים קיט‪.(89:‬‬
‫מה שאמר אלוהים אינו עניין לסברות‪ .‬דברו אינו מעורפל ואינו ערטילאי‪.‬‬
‫הוא נתון לנו היום בצורה כתובה‪ ,‬כתבי‪-‬הקודש‪.‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪12‬‬

‫כתבי‪-‬הקודש הם עצם דברו של אלוהים‪ ,‬שהושרה על‪-‬ידיו )טימותיאוס ב‪,‬‬

‫ג‪ .(16:‬אנו יכולים לקבל דבר זה‪ ,‬להאמין בדבר זה‪ ,‬ולבטוח בדבר זה‪.‬‬
‫מה‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬אומר אלוהים על הישועה? הוא אומר שדרך הישועה היא‬
‫אישיות‪ ,‬ישוע המשיח )יוחנן ג‪ ;16:‬יד‪ ;6:‬מעשי השליחים י‪ ;43:‬טז‪.(31:‬‬
‫הוא אומר‪ ,‬שכל המאמין‪ ,‬שישוע המשיח קם מן המתים‪ ,‬ומודה בפיו שלו‪,‬‬
‫שישוע הוא האדון‪ ,‬נושע‪ .‬הוא אומר‪ ,‬שכל הקורא בשמו של האדון ייוושע‬
‫)הרומים י‪.(13-9:‬‬
‫האם עשית זאת? האם האמנת במשיח והודית בגלוי‪ ,‬שהוא אדונך? האם‬
‫קראת בשמו? אם כן‪ ,‬אתה באמת נושע‪ .‬אלוהים אומר כך‪ .‬בכך נגמר‬
‫העניין‪.‬‬

‫רוח הקודש מעידה‬

‫לא זו בלבד שיש לנו דבר אלוהים מחוץ לנו‪ ,‬האומר לנו שאנו נושעים‪,‬‬
‫יש לנו גם עדות בתוכנו‪ ,‬האומרת לנו אותו הדבר עצמו‪ .‬מה שמדברים‬
‫אלינו כתבי הקודש מבחוץ‪ ,‬הרוח מאשרת מבפנים‪ .‬יוחנן א‪ ,‬ה‪ 10:‬אומר‪,‬‬
‫ֹלהים ָה ֵעדוּת נִ ְמ ֵצאת ְבּ ִק ְרבּוֹ"‪.‬‬
‫ן‪-‬ה ֱא ִ‬
‫"ה ַמּ ֲא ִמין ְבּ ֶב ָ‬
‫ַ‬
‫לעתים‪ ,‬לאחר שקיבלנו את המשיח‪ ,‬ייתכן שאיננו מרגישים שאנו נושעים‪.‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬אם נברר בחלק העמוק ביותר של ישותנו‪ ,‬אצל רוחנו‪ ,‬נמצא‬
‫רוּח ַע ְצ ָמהּ‬
‫"ה ַ‬‫מעין עדות פנימית‪ ,‬מעין מבטח‪ ,‬לכך שהננו ילדי אלוהים‪ָ .‬‬
‫אֹלהים אָנוּ" )הרומים ח‪ .(16:‬אם אתה מטיל‬ ‫רוּחנוּ ֶשׁ ָבּנִים ֵל ִ‬
‫ַחד ִעם ֵ‬
‫ידה י ַ‬
‫ְמ ִע ָ‬
‫ספק בכך שיש לך עדות פנימית זו של הרוח‪ ,‬נסה את הניסוי הפשוט הבא‪:‬‬
‫נסה להצהיר בעזות‪-‬מצח "אני אינני ילדו של אלוהים!"‪ .‬תגלה שיקשה‬
‫עליך מאוד אפילו ללחוש דבר‪-‬שקר כזה‪ .‬מדוע? משום שרוח הקודש בתוכך‬
‫מעידה‪" ,‬אתה הנך ילדו של אלוהים!"‪.‬‬

‫אהבתנו לאחים היא הוכחה‬

‫האמצעי השלישי לוודאות הוא אהבתנו לאחים ואחיות אחרים במשיח‪.‬‬
‫יוֹד ִעים ִכּי ָע ַב ְרנוּ ִמן ַה ָמּוֶת ֶאל ַה ַחיִּ ים‪ֶ ,‬שׁ ֵכּן‬
‫ַחנוּ ְ‬
‫"אנ ְ‬
‫ביוחנן א‪ ,‬ג‪ 14:‬נאמר‪ֲ ,‬‬
‫אַחינוּ"‪ .‬אדם נושע ללא‪-‬ספק חש מעין אהבה לאחרים‪,‬‬ ‫ַחנוּ ֶאת ֵ‬
‫אוֹה ִבים ֲאנ ְ‬
‫ֲ‬
‫שגם הם נושעים‪ .‬אתה חש חפץ להתחברות‪ ,‬להנאה מהמשיח ביחד עם‬
‫‪13‬‬ ‫ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה ושמחתה‬

‫אחרים‪ .‬זו התוצאה המיידית של ההיוושעות‪ ,‬אחד הסימנים הברורים‬

‫ביותר של אדם נושע‪ .‬אהבה זו מתעלה מעל ל"אהבה" העלובה והאנוכית‬
‫של העידן הנוכחי‪ .‬זו אהבה חסרת פניות – היא אוהבת את הדומים ואת‬
‫כמהּ העולם‪ .‬ובכל‪-‬זאת‬ ‫השונים‪ .‬זוהי האחדות וההרמוניה האמיתית‪ ,‬לה ַ‬
‫ָעים ‪ֶ -‬שׁ ֶבת‬
‫וּמה‪-‬נּ ִ‬
‫"הנֵּה ַמה‪-‬טּוֹב‪ַ ,‬‬
‫היא שלנו‪ ,‬כשאנו מקבלים את המשיח‪ִ .‬‬
‫ָחד" )תהלים קלג‪ .(1:‬זו עדותו של אדם נושע‪.‬‬
‫אַחים גַּם‪-‬י ַ‬
‫ִ‬
‫באמצעות שלוש עדויות אלה – דבר אלוהים‪ ,‬העדות הפנימית של הרוח‪,‬‬
‫ואהבתנו לאחים – נוכל לדעת ולהשיג את הוודאות‪ ,‬שאנו באמת נושעים‪.‬‬

‫ביטחון הישועה‬
‫לאחר שקיבל משיחי את הוודאות‪ ,‬כי אכן הוא נושע‪ ,‬הוא עשוי להרהר‪,‬‬
‫"אני יודע‪ ,‬שהיום אני נושע‪ ,‬אבל איך אני יודע‪ ,‬שאהיה נושע מחר? האם‬
‫זה אפשרי‪ ,‬שאאבד את ישועתי?"‪ .‬עבור אדם כזה‪ ,‬אין זו עוד שאלה‬
‫של ודאות‪ ,‬אלא של ביטחון‪.‬‬
‫לאדם המחזיק מיליונים בבנק יש ודאות‪ ,‬ודאות‪ ,‬שההון שלו‪ .‬אבל אם‬
‫הבנק מתעקש להותיר את מנעולי כספתו פתוחים‪ ,‬תהיה לידידנו העשיר‬
‫בעיה אמיתית עם ביטחון הונו‪ .‬הוא יודע‪ ,‬שהוא עשיר היום‪ ,‬אבל אינו‬
‫יודע בנוגע למחר‪.‬‬
‫האם כזו היא ישועתנו? האם היא משהו‪ ,‬שיש לנו היום‪ ,‬אבל אנו עלולים‬
‫ָד ְע ִתּי‪,‬‬
‫לאבד בכל רגע? התשובה היא‪ ,‬חד‪-‬משמעית‪ ,‬לא‪ .‬נוכל לומר בעוז‪ " ,‬י ַ‬
‫עוֹלם" )קהלת ג‪.(14:‬‬
‫ֹלהים הוּא יִ ְהיֶה ְל ָ‬
‫ֲשׂה ָה ֱא ִ‬
‫ל‪-‬א ֶשׁר ַיע ֶ‬
‫ִכּי ָכּ ֲ‬
‫עובדה נפלאה אחת‪ ,‬בנוגע לישועתנו במשיח‪ ,‬היא שהינה בלתי‪-‬הפיכה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא ניתן לבטלה‪ .‬מרגע שאנו נושעים‪ ,‬אנו נושעים לנצח‪ ,‬שכן‬
‫לישועתנו יש‪ ,‬כבסיסה‪ ,‬עצם טבעו ואישיותו של אלוהים עצמו‪.‬‬

‫את הישועה יזם אלוהים‬

‫אַתּם ְבּ ַח ְר ֶתּם ִבּי‪ִ ,‬כּי ִאם ֲאנִי ָבּ ַח ְר ִתּי ָבּ ֶכם" )יוחנן‬
‫ישוע אמר לתלמידיו‪ֹ" ,‬לא ֶ‬
‫טו‪ .(16:‬במילים אחרות‪ ,‬הישועה היתה רעיונו של אלוהים‪ ,‬לא שלנו‪ .‬בנצח‬
‫שבעבר נבחרנו‪ ,‬ואף הועדנו )סומנּו( על‪-‬ידיו )האפסים א‪ .(5-4:‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪,‬‬
‫היה זה הוא שקרא לנו )הרומים ח‪ .(30-29:‬היות שהיתה זו‪ ,‬מלכתחילה‪,‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪14‬‬

‫תכנית אלוהים להושיע אותנו‪ ,‬זוהי גם תכניתו לשמור אותנו באותה‬

‫הישועה‪ .‬האם יכול היה אלוהים לבחור בנו‪ ,‬לסמן אותנו‪ ,‬לקרוא לנו אל‬
‫הישועה‪ ,‬ואז לנטוש אותנו? לא‪ ,‬ישועת אלוהים היא נצחית‪.‬‬

‫אהבת אלוהים וחסדו הם נצחיים‬

‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬אהבת אלוהים וחסדו כלפינו אינם מותנים או זמניים‪ .‬לא‬
‫היתה זו אהבה מצידנו שהושיעה אותנו‪ ,‬אלא אהבה מצידו )יוחנן א‪ ,‬ד‪.(10:‬‬
‫הוא אהב אותנו באהבה נצחית )ירמיה לא‪ .(2:‬חסדו הופנה כלפינו בנצח‬
‫שבעבר‪ ,‬מלפני עתות‪-‬עולם )טימותיאוס ב‪ ,‬א‪ .(9:‬כשהמשיח אוהב אותנו‪,‬‬
‫הוא אוהב אותנו עד‪-‬תום )יוחנן יג‪ .(1:‬שום חטא‪ ,‬מחדל או חולשה מצידנו‬
‫לא יכולים להפרידנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע )הרומים ח‪.(39-35:‬‬

‫אלוהים הוא צדיק‬

‫אולם ישועתנו אינה מבוססת רק על אהבת אלוהים ועל חסדו‪ ,‬אלא יותר‬
‫על צדק אלוהים‪ .‬אלוהינו הוא אל צדיק‪ .‬צדק ומשפט הם מכון כיסאו‬
‫)תהלים פט‪ .(15:‬לו היה אלוהים בלתי‪-‬צדיק‪ ,‬היה כיסאו מאבד את מכונו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם ישועתנו כרוכה בדרך כלשהי בצדק אלוהים‪ ,‬אכן היא איתנה‬
‫ביותר‪.‬‬

‫נניח שאתה עובר באור אדום ומקבל דו"ח של ‪ 25‬דולר‪ .‬אותו קנס בגובה‬
‫‪ 25‬דולר הוא עונש צודק‪ ,‬והחוק המקומי דורש שתשלמו‪ .‬אם שופט אזרחי‬
‫פשוט מעלים‪-‬עין מהעבירה שלך ומשחרר אותך מבלי שתשלם‪ ,‬הוא שופט‬
‫בלתי‪-‬צדיק‪ .‬העניין כאן אינו אם השופט אוהב אותך או לא; הוא מחויב‬
‫על‪-‬פי חוק לגבות את הקנס‪.‬‬

‫באותו האופן‪ ,‬בעייתנו לפני אלוהים בטרם נושענו היתה משפטית‪ .‬הפרנו‬
‫את חוק אלוהים בחטאנו‪ ,‬ובכך הבאנו על עצמנו את משפטו הצודק של‬
‫החוק‪ .‬לפי חוק אלוהים‪ ,‬באשר ישנה עברה על החוק‪ ,‬חייב מוות להתרחש‬
‫)הרומים ו‪ ;23:‬יחזקאל יח‪ .(4:‬אין כאן עניין באלוהים שאוהב אותנו‪,‬‬
‫מעלים‪-‬עין מחטאינו‪ ,‬ושוכח ממשפט החוק‪ .‬לו היה אלוהים עושה זאת‪,‬‬
‫כיסאו‪-‬שלו היה מתמוטט‪ .‬אלוהים מחויב על‪-‬ידי חוקו‪-‬שלו לשפוט את‬
‫החטא‪ .‬מה הוא יכול לעשות?‬
‫‪15‬‬ ‫ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה ושמחתה‬

‫מאחר שאלוהים רצה להושיע אותנו‪ ,‬ומאחר שלא יכולנו לשלם את החוב‬
‫על החטא בעצמנו‪ ,‬הוא החליט ברחמיו לעשות זאת בעצמו‪ .‬לפני אלפיים‬
‫שנה בא ישוע המשיח‪ ,‬אלוהים המוגשם‪-‬בבשר‪ ,‬למות על הצלב כדי לשלם‬
‫את החוב על חטאנו‪ .‬כמי שלא היה לו עצמו חטא‪ ,‬היה הוא לבדו כשיר‬
‫למות את המוות התחליפי הזה‪ .‬מותו‪ ,‬שהוחשב על‪-‬ידי אלוהים כשלנו‪,‬‬
‫היה קביל בעיני אלוהים‪ ,‬והוא הקים אותו מן המתים‪ .‬ובכן‪ ,‬כאשר אנו‬
‫מאמינים במשיח‪ ,‬מותו נחשב בעיני אלוהים כשלנו‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬החוב על חטאנו‬
‫משולם בצדק‪ ,‬ואנו נושעים‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬האם יכול אלוהים לקחת בחזרה את הישועה הזו‪ ,‬שקנה המשיח?‬
‫בשום‪-‬אופן לא! מאחר שהחוב שולם‪ ,‬לדרוש אותו מאתנו שוב יהיה‪ ,‬מצד‬
‫אלוהים‪ ,‬בלתי‪-‬צודק‪ .‬אותו הצדק שקרא קודם להרשעתנו קורא עכשיו‬
‫להצדקתנו‪ .‬איזה ביטחון רב‪-‬עוצמה זה מעניק לישועתנו! אפילו שופט מן‪-‬‬
‫העולם לא היה דורש שאותו קנס ישולם פעמיים‪ .‬ודאי שאלוהים‪ ,‬מקור‬
‫כל המשפט והצדק‪ ,‬אינו יכול לעשות זאת‪ .‬כפי שכתב ווצ'מן ני במזמור‪:‬‬
‫לי קנה הוא מחילה‪,‬‬
‫וגם זיכוי מלא הושג‪,‬‬
‫שולם כל חוב החטא;‬
‫לא ישית האלוהים תביעתו על שנינו‪,‬‬
‫ערבי האמיתי‪,‬‬‫ראשית על בנו‪ֵ ,‬‬
‫ואז עלי‪ ,‬ערובו‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬כתבי‪-‬הקודש מכריזים כי כאשר אלוהים מושיע אותנו‪ ,‬הוא מפגין את‬
‫צדקו )הרומים א‪ ;17-16:‬ג‪.(26-25:‬‬

‫נהיינו ילדיו של אלוהים‬

‫כאשר נושענו‪ ,‬לא זו בלבד שקיבלנו משהו; גם נהיינו משהו‪ .‬נהיינו ילדי‬
‫אלוהים‪ ,‬הנולדים מחייו הנצחיים )יוחנן א‪ .(13-12:‬אב אנושי מסוגל‪ ,‬אולי‪,‬‬
‫לקחת בחזרה מתנה שנתן לילד‪ ,‬אבל לעולם אינו יכול לקחת בחזרה את‬
‫החיים האנושיים שהאציל‪ .‬למרות שהילד עשוי להתנהג באופן לא ראוי‪,‬‬
‫הילד הוא עדיין של האב‪ .‬באותה הדרך אנו ילדיו של אלוהים‪ .‬למרות‬
‫שעשויות להיות לנו חולשות רבות‪ ,‬וייתכן שנצריך הטלת‪-‬משמעת מצידו‪,‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪16‬‬

‫החטאים והחולשות שלנו אינם יכולים לשנות את העובדה‪ ,‬שאנו ילדיו‪.‬‬

‫החיים שקיבלנו בלידתנו השנייה הם חיי נצח‪ ,‬החיים שאין‪-‬להורסם‪ ,‬חייו‬
‫של אלוהים‪ ,‬החיים שלעולם אינם יכולים למות‪ .‬מרגע שנולדנו מחדש‪,‬‬
‫לעולם אין אנו יכולים "לחזור מן הלידה"‪.‬‬

‫אלוהים הוא חזק‬

‫סיבה נוספת לביטחון ישועתנו היא כוחו של אלוהים‪ .‬אלוהים אינו מוכן‬
‫נוֹתן‬
‫ַאנִי ֵ‬
‫להניח לשום‪-‬דבר ולאף‪-‬אחד לחטוף אותנו ממנו‪ .‬ישוע אמר‪" ,‬ו ֲ‬
‫אָבי‪...‬‬
‫ָדי‪ִ .‬‬
‫אוֹתן ִאישׁ ִמיּ ִ‬
‫ַחטֹף ָ‬
‫עוֹלם‪ ,‬אַף ֹלא י ֲ‬
‫ֹאב ְדנָה ְל ָ‬
‫עוֹלם; וְ ֹלא תּ ַ‬
‫ָל ֶהן ַחיֵּי ָ‬
‫אוֹתן ִמיָּד ָהאָב" )יוחנן י‪ .(29-28:‬ידו של‬
‫גָּדוֹל ִמכֹּל וְ ֵאין ִאישׁ יָכוֹל ַל ֲחטֹף ָ‬
‫האב וידו של האדון ישוע הן שתי ידיים חזקות האוחזות בנו בעוז‪ .‬אפילו‬
‫אם ננסה לברוח מאבינו‪ ,‬יהיה זה בלתי‪-‬אפשרי‪ .‬לא זו בלבד שאלוהים חזק‬
‫מהשטן‪ ,‬הוא גם חזק מאתנו‪.‬‬

‫אלוהים אינו משתנה לעולם‬

‫לו היה זה אפשרי לאבד את ישועתנו‪ ,‬רבים מאתנו היו כבר מאבדים אותה‬
‫לפני זמן רב‪ .‬כבני‪-‬אנוש‪ ,‬אנו עוברים שינויים רבים‪ .‬יום אחד אנו חמים; בזה‬
‫שאחריו‪ ,‬קרים‪ .‬אולם ישועתנו אינה מבוססת על תחושותינו ההפכפכות‪.‬‬
‫היא מושרשת ומעוגנת ְבאל‪ ,‬שהינו בלתי‪-‬משתנה באהבתו ונאמנותו כלפינו‬
‫וְכל ֵצל ִחלּוּף‬ ‫"א ִבי ָהאוֹרוֹת ֲא ֶשׁר ָכּל ִשׁנּוּי ָ‬ ‫)מלאכי ג‪ .(6:‬ביעקב א‪ 17:‬נאמר‪ֲ ,‬‬
‫ֹלא‪-‬כלוּ ַר ֲח ָמיו‪ֲ .‬ח ָד ִשׁים ַל ְבּ ָק ִרים‪ַ ,‬ר ָבּה‬
‫ָ‬ ‫"כּי‬
‫ֵאין בּוֹ"‪ .‬באיכה ג‪ 23-22:‬נאמר‪ִ ,‬‬
‫ָתָך"‪ .‬אם אהב אותנו מספיק כדי להושיע אותנו‪ ,‬הוא בוודאי אוהב‬ ‫ֱאמוּנ ֶ‬
‫אותנו מספיק כדי לשומרנו באותה הישועה‪ .‬רבה היא נאמנותו!‬

‫המשיח הבטיח‬
‫לבסוף‪ ,‬המשיח עצמו הבטיח לשומרנו‪ ,‬לתמוך בנו‪ ,‬ולעולם לא לעזוב‬
‫אותנו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שאנשים הם לעתים קרובות בלתי‪-‬צדיקים בנוגע‬
‫לקיום הבטחותיהם‪ ,‬המשיח לעולם לא ייכשל בקיום התחייבותו‪ .‬הקשב‬
‫אַר ְפָּך ְבּשׁוּם‬
‫חוּצה" )יוחנן ו‪ֹ" ;(37:‬לא ְ‬
‫אַשׁ ִליְך ַה ָ‬
‫"את ַה ָבּא ֵא ַלי ֹלא ְ‬
‫להבטחתו‪ֶ ,‬‬
‫וּבשׁוּם א ֶֹפן ֹלא ֶא ֶע ְז ֶב ָךּ" )העברים‪ ,‬יג‪ ,5:‬מיוונית(‪ .‬הבטחות האדון כאן‬
‫א ֶֹפן ְ‬
‫‪17‬‬ ‫ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה ושמחתה‬

‫הן בלתי‪-‬מותנות‪" .‬בשום אופן"‪ ,‬כלומר‪ ,‬בשום נסיבות שהן‪ ,‬לעולם לא‬
‫ישליך אותנו החוצה או יחדל מלתמוך בנו‪ .‬זוהי הבטחתו הנאמנה‪.‬‬

‫איזה ביטחון רב‪-‬עוצמה יש לישועתנו! יש לנו בחירתו של אלוהים‪,‬‬

‫תעודתו‪ ,‬קריאתו‪ ,‬אהבתו‪ ,‬חסדו‪ ,‬צדקו‪ ,‬חייו‪ ,‬כוחו‪ ,‬נאמנותו הבלתי‪-‬משתנה‬
‫והבטחותיו‪ ,‬כיסוד ישועתנו‪ ,‬ערבותה וביטחונה‪ .‬כולנו יכולים להכריז ביחד‬
‫טוּח ֲאנִי ֶשׁהוּא יָכוֹל ִל ְשׁמֹר ֶאת ִפּ ְקדוֹנִי‬
‫וּב ַ‬‫"יוֹד ַע ֲאנִי ְבּ ִמי ֶה ֱא ַמנְ ִתּי ָ‬
‫עם פולוס‪ֵ ,‬‬
‫ַליּוֹם ַההוּא" )טימותיאוס ב‪ ,‬א‪.(12:‬‬

‫שמחת הישועה‬
‫ראינו את ודאות ישועתנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיצד אנו יודעים שאנו נושעים‪ .‬ראינו גם‬
‫את ביטחון ישועתנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיצד לעולם איננו יכולים לאבד את ישועתנו‪.‬‬
‫אבל האם די בכך? למרבה הצער‪ ,‬משיחיים רבים מסתפקים בהליכה‬
‫עד הנה בלבד – יש להם ישועה‪ ,‬אבל יש להם רק מעט שמחה או הנאה‬
‫מישועה זו‪.‬‬

‫לידידנו בעל המיליונים בבנק יש‪ ,‬אולי‪ ,‬ודאות בכך שהוא עשיר‪ ,‬ואולי יש‬
‫לו הביטחון שבידיעה‪ ,‬שפקדונו בטוח‪ .‬אבל אם הוא לעולם אינו מוציא‬
‫אגורה ומסתפק בחיי אביון‪ ,‬בקושי ניתן להגיד שיש לו ההנאה מהון זה‪.‬‬
‫באופן אובייקטיבי הוא עשיר‪ ,‬אבל בחווייתו המעשית אין לו כלום‪.‬‬

‫זהו כיום מצבם של משיחיים רבים‪ .‬הם נושעים‪ ,‬אולם בחיי היום‪-‬יום‬
‫שלהם כמעט ואינם חווים את עושר המשיח העצום לאין חקר )האפסים‬
‫ג‪ .(8:‬ובכל‪-‬זאת‪ ,‬כוונתו של אלוהים היא שלא רק יהיה לנו המשיח‪ ,‬אלא‬
‫גם נהנה ממנו‪ ,‬ואפילו עד‪-‬תום )יוחנן י‪ ;10:‬הפיליפים ד‪ .(4:‬מצבם הרגיל‬
‫ֲצוּמה ִמ ַסּ ֵפּר" )פטרוס‬
‫ֹאָרה ַוע ָ‬
‫"שׂ ִשׂים ְבּ ִשׂ ְמ ָחה ְמפ ָ‬
‫של משיחיים הוא שהם ָ‬
‫א‪ ,‬א‪.(8:‬‬

‫אבל כמעט כולנו נודה שישנן פעמים‪ ,‬אפילו פעמים רבות‪ ,‬בהן אין לנו‬
‫אותה שמחה העולה‪-‬על‪-‬גדותיה‪ .‬האם זה אומר‪ ,‬שאיבדנו את ישועתנו?‬
‫בשום‪-‬אופן לא! ישועתנו מבוססת על אלוהים‪ ,‬לא עלינו‪ .‬אולם למרות‬
‫שאין אנו יכולים לאבד את ישועתנו‪ ,‬אנו יכולים לאבד את השמחה של‬
‫ישועה זו‪.‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪18‬‬

‫אבדן השמחה‬
‫מהם‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬הדברים הגורמים לנו לעיתים לאבד את שמחתנו? הדבר‬
‫הראשון הוא החטא‪ .‬השמחה תלויה בכך שתהיה לנו התחברות בלתי‪-‬‬
‫מופרעת עם אלוהים‪ ,‬אבל החטא מפריד בינינו לבינו וגורם לו להסתיר את‬
‫פניו )ישעיהו נט‪.(2-1:‬‬
‫הדבר השני הוא העצבת רוח הקודש )האפסים ד‪ .(30:‬כאשר אנו נושעים‪,‬‬
‫אנו הופכים להיכל אלוהים‪ ,‬והרוח שוכנת בנו )הקורינתים א‪ ,‬ו‪;19 ,17:‬‬
‫הרומים ח‪ .(16 ,11 ,9:‬רוח זו שבפנים אינה "כוח" או "דבר" אלא אישיות‬
‫חיה‪ ,‬ישוע המשיח עצמו )הקורינתים א‪ ,‬טו‪ ;45:‬הקורינתים ב‪ ,‬ג‪ ;17:‬יג‪.(5:‬‬
‫כמו לכל אישיות חיה‪ ,‬גם לה יש רגשות ועמדות‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬כשאנו מדברים או‬
‫עושים דברים המנוגדים לה‪ ,‬היא נעצבת בקרבנו‪ .‬כשרוח הקודש נעצבת‪,‬‬
‫רוחנו‪ ,‬המאוחדת איתה )הקורינתים א‪ ,‬ו‪ ,(17:‬נעצבת‪ ,‬ואנו מאבדים את‬
‫שמחתנו‪.‬‬

‫קיום השמחה‬
‫ישועתנו היא כמו סלע‪ ,‬בלתי‪-‬ניתנת‪-‬להזזה‪ ,‬אולם שמחת ישועתנו היא‬
‫כמו פרח עדין‪ ,‬המטולטל בנקל על‪-‬ידי רוח קלילה‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬היא משהו‬
‫שעלינו לטפח ולהזין‪ .‬מה‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬יכולים אנו לעשות על‪-‬מנת לקיים את‬
‫השמחה הזו?‬
‫ראשית‪ ,‬אנחנו יכולים להתוודות על חטאינו )יוחנן א‪ ,‬א‪ .(9 ,7:‬כשאנו‬
‫מתוודים על עוונותינו לפני האדון‪ ,‬דמו מנקה אותנו‪ ,‬והתחברותנו אתו‬
‫יבה ִלּי ְשׂשׂוֹן יִ ְשׁ ֶעָך"‬
‫"ה ִשׁ ָ‬
‫שבה לקדמותה‪ .‬לאחר שחטא דוד‪ ,‬הוא התפלל ָ‬
‫)תהלים נא‪ .(14:‬אין צורך לחכות‪ .‬דמו היקר של המשיח מנקה אותנו מכל‬
‫חטא‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אנחנו יכולים לקחת את דבר אלוהים כמזוננו‪ .‬ירמיהו אמר‪" ,‬נִ ְמ ְצאוּ‬
‫וּל ִשׂ ְמ ַחת ְל ָב ִבי" )ירמיהו‬
‫)ד ָב ְרָך( ִלי‪ְ ,‬ל ָשׂשׂוֹן ְ‬
‫ְד ָב ֶריָך‪ָ ,‬וא ְֹכ ֵלם‪ ,‬וַיְ ִהי דבריך ְ‬
‫טו‪ .(16:‬לעתים קרובות אנחנו מגלים‪ ,‬שלאחר שאנו קוראים ומתפללים‬
‫בדבר אלוהים‪ ,‬ליבנו מבעבע מהנאה‪ .‬אף אדם מורעב אינו שמח‪ .‬באותה‬
‫מידה‪ ,‬אין עלינו להישאר משיחיים מורעבים‪ .‬עלינו להיזון ולסעוד מדבר‬
‫אלוהים בתמידות )מתי ד‪.(4:‬‬
‫‪19‬‬ ‫ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה ושמחתה‬

‫שלישית‪ ,‬אנחנו יכולים להתפלל‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬לאחר שאנחנו פותחים‬

‫את לבנו ומדברים בקול אל האדון‪ ,‬אנו חשים שמחה עמוקה ורענון‪.‬‬
‫בישעיהו נו‪ 7:‬נאמר‪ ,‬שהוא ישמחנו בבית‪-‬תפילתו‪ .‬תפילה אמיתית איננה‬
‫דקלום מלים וביטויים מוכרים – זוהי שפיכת לבנו ורוחנו לאדון‪ .‬ישוע‬
‫וּת ַק ְבּלוּ ְל ַמ ַען ִתּ ָמּ ֵלא ִשׂ ְמ ַח ְת ֶכם" )יוחנן טז‪ .(24:‬תפילה אמיתית‬
‫"בּ ְקּשׁוּ ְ‬
‫אמר ַ‬
‫היא משחררת ומהנה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אנחנו יכולים להתחבר‪ .‬ההנאה הגדולה ביותר עבור משיחי היא‬
‫להיות ביחד עם אחרים האוהבים את המשיח והנהנים ממנו‪ .‬שום מילים‬
‫אנושיות אינן מסוגלות לבטא את המתיקות שאנחנו חווים‪ ,‬כשאנו מהללים‬
‫"ל ַמ ַען ִתּ ְת ַח ְבּרוּ ִע ָמּנוּ‬
‫אותו ומדברים אודותיו ביחד‪ .‬יוחנן א‪ ,‬א‪ 4-3:‬אומר‪ְ ,‬‬
‫ַחנוּ‬
‫יח‪ .‬זֹאת ֲאנ ְ‬ ‫ֵשׁוּע ַה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫רוּתנוּ ִהיא ִעם ָהאָב וְ ִעם ְבּנוֹ י ַ‬
‫אָכן ִה ְת ַח ְבּ ֵ‬
‫אַתּם‪ .‬וְ ֵ‬
‫גַּם ֶ‬
‫כּוֹת ִבים ְל ַמ ַען ִתּ ְהיֶה ִשׂ ְמ ָח ֵתנוּ ְשׁ ֵל ָמה"‪ .‬התחברות אמיתית איננה חובה‪,‬‬ ‫ְ‬
‫אלא הנאה – השמחה הגדולה ביותר בארץ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש לנו ודאות הישועה‪ ,‬ביטחונה‪ ,‬ושמחתה‪ .‬הללוהו על ישועה כה‬
‫שלמה!‬
 ‫פרק שלישי‬

‫דמו היקר של המשיח‬

‫כדי לקיים את חייך הפיסיים‪ ,‬אתה זקוק למרכיבים בסיסיים מסוימים‪,‬‬
‫כמו מים‪ ,‬חמצן‪ ,‬מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬ומחסה‪ .‬בנוסף דורש גופך כמות מסוימת של‬
‫חלבון‪ ,‬ויטמינים ומינרלים‪ .‬בלי כל אלה‪ ,‬חייך הפיסיים ימותו‪ ,‬או‪ ,‬לפחות‪,‬‬
‫ייפגעו קשות‪.‬‬
‫אותו הדבר לגבי חייך הרוחניים‪ .‬חייך הרוחניים‪ ,‬ממש כמו חייך הפיסיים‪,‬‬
‫דורשים מרכיבים בסיסיים מסוימים‪ .‬הללו הם חיוניים‪ .‬בלעדיהם תגלה‪,‬‬
‫שקשה לשרוד כמשיחי בעולם שאינו יודע את המשיח‪ .‬אחד מהמרכיבים‬
‫הבסיסיים הללו הוא דמו של המשיח‪.‬‬
‫מדוע אתה זקוק לדמו של המשיח? משום שמבחינה מהותית‪ ,‬לאדם‬
‫הנפול יש שלוש בעיות בסיסיות‪ .‬אפילו כמשיחי‪ ,‬אתה עדיין סוחב את חיי‬
‫האדם הנפולים‪ .‬וכך‪ ,‬יום אחר יום‪ ,‬אתה עדיין עשוי להיות מוטרד משלוש‬
‫הבעיות הללו‪.‬‬
‫שלוש הבעיות הללו נוגעות לשלושה צדדים‪ :‬אלוהים‪ ,‬אתה עצמך‪ ,‬והשטן‪.‬‬
‫כלפי אלוהים‪ ,‬אתה חש לעתים קרובות פרוד‪ .‬בתוכך‪ ,‬אתה חש לעתים‬
‫קרובות אשמה‪ .‬ומהשטן‪ ,‬אתה חש לעתים קרובות האשמה‪ .‬שלושה אלה‬
‫– הפרוד מאלוהים‪ ,‬רגשי האשמה‪ ,‬וההאשמה מצד השטן – יכולים להוות‬
‫שלוש בעיות גדולות בחייך המשיחיים‪ .‬כיצד ניתן להתגבר עליהם? רק‬
‫באמצעות דמו של המשיח‪.‬‬
‫פרוד מאלוהים‬
‫כשחטא אדם בגן‪-‬העדן‪ ,‬הוא מיד התחבא מפני אלוהים‪ .‬לפני שחטא אדם‪,‬‬
‫הוא נהנה מאלוהים והיה בנוכחותו כל הזמן‪ .‬אולם אחרי שחטא‪ ,‬התחבא‪.‬‬
‫החטא מביא תמיד לפרוד מאלוהים‪.‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪22‬‬

‫אפילו כמשיחי אתה עשוי לחוות זאת‪ .‬אחרי ביצוע איזה חטא קטן‪ ,‬אתה‬
‫חש בפער עצום בינך לבין אלוהים‪ .‬מכיוון שאלוהים הוא צדיק‪ ,‬הוא אינו‬
‫ֹלא‪-‬ק ְצ ָרה יַד‪-‬יְ הוָה‬
‫ָ‬ ‫"הן‬
‫יכול לסבול חטאים‪ .‬זה מה שאמר הנביא ישעיהו‪ֵ :‬‬
‫ֵכם ְל ֵבין‬
‫יכם ָהיוּ ַמ ְב ִדּ ִלים ֵבּינ ֶ‬
‫מוֹע‪ִ .‬כּי ִאם‪-‬עֲוֹנ ֵֹת ֶ‬
‫אָזנוֹ ִמ ְשּׁ ַ‬‫ֹלא‪-‬כ ְב ָדה ְ‬
‫ָ‬ ‫הוֹשׁיעַ; וְ‬
‫ֵמ ִ‬
‫מוֹע‪) ".‬ישעיהו נט‪.(2-1:‬‬ ‫יכם ִה ְס ִתּירוּ ָפנִים ִמ ֶכּם ִמ ְשּׁ ַ‬
‫ֹאות ֶ‬
‫וְחטּ ֵ‬ ‫יכם; ַ‬ ‫ֹלה ֶ‬
‫ֱא ֵ‬

‫אחרי שחטא אדם‪ ,‬אלוהים לא אמר "אדם‪ ,‬מה זאת עשית?"‪ .‬תחת זאת‪,‬‬
‫ֶכּה?"‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬לא כל‪-‬כך מטריד את אלוהים‪,‬‬
‫אלוהים אמר "אדם‪ ,‬אַיּ ָ‬
‫אילו חטאים אתה עשוי לבצע‪ ,‬כפי שמטרידה אותו העובדה שחטאיך‬
‫מפרידים אותך ממנו‪ .‬אלוהים אוהב אותך‪ ,‬אבל הוא מתעב את חטאיך‪ .‬כל‬
‫עוד נשארים חטאיך‪ ,‬אלוהים חייב לשמור מרחק‪ .‬במצב זה‪ ,‬אתה מרגיש‬
‫רחוק מאלוהים‪ .‬כדי שאלוהים יבוא‪ ,‬החטאים חייבים ללכת‪.‬‬

‫ישנו רק דבר אחד ביקום כולו‪ ,‬שיכול לסלק חטאים – דמו היקר של‬
‫המשיח‪ .‬שום כמות תפילה‪ ,‬שום כמות בכיות‪ ,‬שום טקס‪ ,‬שום סיגוף‪ ,‬שום‬
‫הבטחה לנהוג טוב יותר‪ ,‬שום רגש‪-‬אשמה‪ ,‬שום תקופת המתנה – לא‪ ,‬שום‪-‬‬
‫דבר מלבד דמו היקר של המשיח – אינו יכול להסיר חטאים‪ .‬בעברים ט‪22:‬‬
‫ילה"‪.‬‬
‫יכת ָדּם ֵאין ְמ ִח ָ‬
‫ש"בֹלא ְשׁ ִפ ַ‬
‫נאמר‪ְ ,‬‬

‫זה מודגם בספר שמות‪ .‬אחדים מבני‪-‬ישראל היו‪ ,‬אולי‪ ,‬כרוכים בחטא‬
‫באותה מידה כמו המצרים‪ .‬אולם‪ ,‬כששלח אלוהים את מלאכו לשחוט את‬
‫כל הבנים הבכורים בארץ מצרים‪ ,‬הוא לא אמר "כשאראה את התנהגותכם‬
‫הטובה‪ ,‬אפסח עליכם"‪ .‬אלוהים לא דרש שבני‪-‬ישראל יתפללו‪ ,‬יסתגפו‪,‬‬
‫או יבטיחו להתנהג יפה‪ .‬לא‪ ,‬אלוהים ציווה עליהם לשחוט את שה‪-‬הפסח‬
‫וּפ ַס ְח ִתּי‬
‫ת‪-‬ה ָדּם‪ָ ,‬‬
‫יתי ֶא ַ‬
‫"וְר ִא ִ‬
‫ולהזות את דמו על מזוזות‪-‬דלתם‪ .‬הוא אמר ָ‬
‫ֲל ֶכם" )שמות יב‪ .(13:‬אלוהים מעולם לא הביט לראות איזה מין אנשים‬ ‫עֵ‬
‫היו בתוך הבית; כשראה את הדם‪ ,‬הוא פשוט פסח‪.‬‬

‫שה הפסח ההוא היה תמונת המשיח‪ .‬כשראה יוחנן המטביל לראשונה‬
‫עוֹלם!" )יוחנן‬
‫נּוֹשׂא ַח ַטּאת ָה ָ‬
‫ֹלהים ַה ֵ‬
‫"הנֵּה ֵשׂה ָה ֱא ִ‬
‫את האדון‪ ,‬הוא הכריז ִ‬
‫א‪ .(29:‬ישוע הוא שה האלוהים‪ .‬באמצעות דמו היקר סולקו כל חטאיך‪.‬‬

‫מה‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬עליך לעשות משחטאת‪ ,‬ואתה מרגיש רחוק מאלוהים? עליך‬
‫פשוט להתוודות על החטא הזה בפני אלוהים ולהאמין‪ ,‬שדמו של ישוע‬
‫‪23‬‬ ‫דמו היקר של המשיח‬

‫ַדּה ַעל ֲח ָט ֵאינוּ‪,‬‬

‫"אם נִ ְתו ֶ‬
‫סילק את אותו החטא‪ .‬ביוחנן א‪ ,‬א‪ 9:‬נאמר‪ִ ,‬‬
‫אוֹתנוּ ִמ ָכּל ַעוְ ָלה"‪ .‬כשאתה‬ ‫וּל ַט ֵהר ָ‬
‫ֹלח ָלנוּ ַעל ֲח ָט ֵאינוּ ְ‬
‫ֶא ָמן הוּא וְ ַצ ִדּיק ִל ְס ַ‬
‫נֱ‬
‫מתוודה על חטאיך‪ ,‬מיד נעלם כל מרחק בינך לבין אלוהים‪.‬‬
‫אל תדאג בקשר לכל הרגשה או היעדר הרגשה בנקודה זו‪ .‬דמו של המשיח‬
‫הוא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬לשם סיפוקו של אלוהים‪ ,‬לא שלך‪ .‬זכור‪ ,‬אלוהים‬
‫אמר "וראיתי )אני‪ ,‬לא אתה( את הדם‪ ."...‬בליל‪-‬הפסח‪ ,‬בני‪-‬ישראל היו‬
‫בתוך הבית‪ ,‬בעוד דם השה היה בחוץ‪ .‬בתוך הבית‪ ,‬הם לא יכלו לראות‬
‫את הדם; אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬הם היו שלווים‪ ,‬ביודעם שאלוהים בא על סיפוקו‬
‫מאותו דם‪.‬‬
‫פעם בשנה‪ ,‬ביום הכיפורים‪ ,‬היה הכהן הגדול נכנס לבדו אל קודש‬
‫הקודשים‪ ,‬להזות את הדם על כפורת הארון )ויקרא טז‪ .(17-11:‬איש לא‬
‫הורשה לצפות‪ .‬זהו צל המשיח שנכנס‪ ,‬לאחר תחייתו‪ ,‬אל המשכן השמימי‪,‬‬
‫והיזה את דמו שלו לפני אלוהים‪ ,‬ככופר בעבור חטאיך )העברים ט‪.(12:‬‬
‫איש היום אינו יכול להביט בשמים ולראות את הדם הזה‪ .‬ובכל‪-‬זאת הוא‬
‫שם‪ .‬הוא שם‪ ,‬מדבר בעדך )העברים יב‪ (24:‬ומספק את אלוהים בשמך‪.‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שאינך יכול לראות את הדם‪ ,‬אתה יכול להאמין ביעילותו‪ .‬דם‬
‫זה פותר את בעיתך כלפי אלוהים‪.‬‬
‫אם אלוהים מעריך את דמו של המשיח כמספיק להסרת חטאיך‪ ,‬האם יכול‬
‫אתה לעשות אותו הדבר? או שאתה דורש בנוסף איזו תחושה טובה? האם‬
‫יכולה דרישתך להיות גבוהה מזו של אלוהים? לא‪ ,‬עליך פשוט להתוודות‬
‫"אלי‪ ,‬תודה לך על‪-‬כך שדמו של המשיח סילק את כל חטאיי‪ .‬אם אתה‬
‫מרוצה מהדם‪ ,‬אז אני מרוצה גם‪-‬כן"‪.‬‬

‫אשמה במצפונך‬
‫ְ‬
‫הבעיה החמורה השנייה של האדם היא עם עצמו‪ .‬בתוך‪-‬תוכו‪ ,‬במצפונו‪,‬‬
‫ישנו מטען אשמה כבד‪ .‬כמה רבים האנשים הצעירים היום שמכבידה‬
‫עליהם אשמה! האשמה היא בעיה גדולה לאדם‪.‬‬
‫חטאים פוגעים באלוהים‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ומזהמים אותנו‪ ,‬מצד שני‪ .‬מהי אשמה?‬
‫אשמה היא כתם חטאים על מצפונך‪ .‬כשאתה צעיר‪ ,‬מצפונך מוכתם רק‬
‫מעט‪ .‬אבל ככל שאתה מתבגר‪ ,‬הכתמים הללו מצטברים‪ .‬כמו חלון שאינו‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪24‬‬

‫נרחץ אף‪-‬פעם‪ ,‬המצפון הופך כהה יותר ויותר‪ ,‬עד שלבסוף רק מעט אור‬
‫יכול לחדור‪.‬‬
‫שום חומר ניקוי‪ ,‬שום כימיקל‪ ,‬שום חומצה‪ ,‬אינם יכולים לרחוץ את כתם‬
‫האשמה ממצפונך‪ .‬אפילו פצצה גרעינית אינה יכולה לעקור ממקומו את‬
‫אותו כתם; מצפונך דורש משהו יותר חזק מזה‪ .‬מצפונך זקוק לדמו היקר‬
‫של המשיח‪.‬‬
‫יח‪ ...‬יְ ַט ֵהר ֶאת‬
‫וְכ ָמּה ָדּמוֹ ֶשׁל ַה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫אַחת ַכּ ָמּה ַ‬ ‫"על ַ‬ ‫בעברים ט‪ 14:‬נאמר ַ‬
‫ֹלהים ַחיִּ ים"‪ .‬דם המשיח חזק‬ ‫ֲשׂי ָמוֶת ְכּ ֵדי ֶשׁ ַנּ ֲעבֹד ֶאת ֱא ִ‬
‫ַמ ְצפּוּנֵנוּ ִמ ַמּע ֵ‬
‫מספיק כדי לטהר‪ ,‬או לנקות‪ ,‬את מצפונך מכל כתם אשמה‪.‬‬
‫כיצד מטהר דמו של המשיח את מצפונך מאשמה? נניח שאתה מקבל‬
‫דו"ח תנועה על חניה על המדרכה‪ .‬יש לך שלוש בעיות‪ :‬ראשית‪ ,‬הפרת‬
‫את החוק; שנית‪ ,‬אתה חייב לממשלה קנס; ושלישית‪ ,‬יש לך עותק דו"ח‬
‫התנועה‪ ,‬כדי להזכיר לך את הקנס‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬נניח שאתה חסר‪-‬פרוטה ומוצא‬
‫את תשלום הקנס בלתי‪-‬אפשרי‪ .‬אתה לא יכול פשוט להשליך את הדו"ח‪,‬‬
‫משום שהמשטרה מחזיקה העתק‪ ,‬והיא תתבע אותך אם לא תשלם‪ .‬יש‬
‫לך בעיה אמיתית‪.‬‬
‫זוהי תמונה של מה שקורה‪ ,‬כל אימת שאתה חוטא‪ .‬ראשית‪ ,‬הפרת את‬
‫חוק אלוהים; כלומר‪ ,‬עשית משהו שפוגע באלוהים‪ .‬שנית‪ ,‬אתה חייב משהו‬
‫לחוק אלוהים‪ .‬ברומים ו‪ 23:‬נאמר‪ ,‬ששכר החטא הוא מוות‪ .‬זה קנס די‬
‫כבד‪ ,‬שתשלומו בלתי‪-‬אפשרי עבורך‪ .‬ושלישית‪ ,‬יש אשמה במצפונך‪ ,‬כמו‬
‫דו"ח התנועה בכיסך‪ ,‬כתזכורת טורדנית לעברתך‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬הנה הבשורה הטובה‪ .‬כשישוע המשיח מת על הצלב‪ ,‬מותו ענה במלואן‬
‫על כל דרישות חוק אלוהים עבורך‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬חוב חטאך שולם‪ .‬שבח‬
‫לאדון! ישוע המשיח‪ ,‬באמצעות מותו על הצלב‪ ,‬שילם את כולו!‬
‫כך‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬נפתרו שתי הבעיות הראשונות‪ :‬אלוהים כבר אינו נפגע‪ ,‬וחוב‬
‫החטא שולם במלואו‪ .‬אבל מה בנוגע למצפונך? כתם האשמה‪ ,‬כמו דו"ח‬
‫התנועה‪ ,‬נשאר כרישום חטאך‪.‬‬
‫זהו המקום בו דמו של המשיח מנקה את מצפונך‪ .‬מכיוון שמות המשיח‬
‫שילם את חוב החטא‪ ,‬דמו יכול עכשיו למחות את רישומו של אותו חוב‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫דמו היקר של המשיח‬

‫ממש כמו כאשר משולם הקנס‪ ,‬אפשר לקרוע ולזרוק את דו"ח התנועה‪ ,‬כך‬
‫גם אפשר למחות כל אשמה שעל מצפונך‪.‬‬
‫כל‪-‬כך קל לחוות זאת‪ .‬כל אימת שאתה חוטא וחש אשמה בפנים‪ ,‬אתה‬
‫יכול פשוט להיפתח כלפי אלוהים ולהתפלל משהו מעין זה‪" ,‬אלי‪ ,‬סלח‬
‫מתּ עבורי ושילמת על‬ ‫לי על מה שעשיתי היום‪ .‬תודה‪ ,‬אדוני‪ ,‬על הצלב ָ‬
‫חטא זה שחטאתי‪ .‬אדוני‪ ,‬אני מאמין‪ ,‬שחטא זה נסלח על‪-‬ידיך‪ .‬ברגע זה‬
‫אני תובע את דמך היקר‪ ,‬כדי שינקה את מצפוני מכל כתם אשמה"‪ .‬זכור‬
‫ֹלח ָלנוּ ַעל‬
‫ֶא ָמן הוּא וְ ַצ ִדּיק ִל ְס ַ‬
‫ַדּה ַעל ֲח ָט ֵאינוּ‪ ,‬נ ֱ‬
‫"אם נִ ְתו ֶ‬
‫את יוחנן א‪ ,‬א‪ִ ,9:‬‬
‫"כּ ְרחֹק‬
‫אוֹתנוּ ִמ ָכּל ַעוְ ָלה"‪ .‬וכפי שנאמר בתהלים קג‪ִ ,12:‬‬ ‫וּל ַט ֵהר ָ‬ ‫ֲח ָט ֵאינוּ ְ‬
‫ת‪-‬פּ ָשׁ ֵעינוּ"‪ .‬מי יכול לומר‪ ,‬כמה רחוק מזרח‬ ‫ֲרב ‪ִ -‬ה ְר ִחיק ִמ ֶמּנּוּ ֶא ְ‬
‫ִמ ְז ָרח ִמ ַמּע ָ‬
‫ממערב? באותה הדרך‪ ,‬כשאתה מתוודה על חטאיך‪ ,‬אלוהים מרחיקם‬
‫ממך למרחק אינסופי‪ .‬אין הם קשורים אליך עוד‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬יכול להיות‬
‫לך מצפון שקט‪.‬‬
‫כשאלוהים סולח‪ ,‬הוא שוכח‪ .‬אל תחשוב‪ ,‬שלאחר שאלוהים מחל על‬
‫חטאיך‪ ,‬הוא עשוי יום אחד לחזור ולהזכיר לך אותם שוב‪ .‬לא‪ ,‬בכל הקשור‬
‫לחטאיך המחולים‪ ,‬לאלוהים זיכרון קצר מאוד‪ .‬לעתים עשוי להיות לך‬
‫זיכרון טוב יותר מאשר לאלוהים‪ .‬האם אלוהים יכול באמת לשכוח? זה‬
‫אתם ֹלא ֶא ְז ָכּר‪-‬עוֹד"‪.‬‬
‫וּל ַח ָטּ ָ‬
‫"כּי ֶא ְס ַלח ַלעֲוֹנָם‪ְ ,‬‬
‫מה שנאמר בירמיהו לא‪ִ ,33:‬‬
‫אם אלוהים שוכח את חטאיך‪ ,‬גם אתה יכול לשכוח אותם‪ .‬אל תזכיר‬
‫לאלוהים משהו שהוא כבר שכח‪.‬‬
‫המשיח מת לפני קרוב לאלפיים שנה‪ .‬דמו כבר נשפך‪ ,‬והוא זמין עשרים‬
‫וארבע שעות ביממה לנקות את מצפונך‪ .‬בכל פעם שאתה חוטא‪ ,‬אין שום‬
‫המתנה אינה משפרת את כוחו של הדם‪ .‬הדם הוא כל‪-‬יכול‪.‬‬ ‫צורך להמתין‪ְ .‬‬
‫באשר אתה נמצא‪ ,‬בכל שעה משעות היום‪ ,‬אם אתה חש אשמה במצפונך‪,‬‬
‫ַחשֹׁב יְ הוָה‬
‫אָדם ‪ֹ -‬לא י ְ‬
‫ע‪...‬אַשׁ ֵרי ָ‬
‫ְ‬ ‫שׂוּי‪-‬פּ ַשׁ‬
‫ֶ‬ ‫"אַשׁ ֵרי נְ‬
‫פשוט תבע את הדם היקר‪ְ .‬‬
‫לוֹ ָעוֹן" )תהלים לב‪ .(2-1:‬באמצעות דמו היקר של המשיח‪ ,‬בעיית האשמה‬
‫נפתרת‪.‬‬

‫האשמה מצד השטן‬

‫יחד‪-‬עם‪-‬זאת‪ ,‬לעתים‪ ,‬לאחר שאתה מתוודה ומישם את הדם‪ ,‬עשויה‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪26‬‬

‫להמשיך להיות לך איזושהי הרגשה רעה בפנים‪ .‬האם זה מראה שחטאך‬

‫אינו מחול? או שדמו של המשיח אינו פועל? או שדרוש משהו נוסף? אתה‬
‫חייב לענות‪" :‬בשום אופן לא!"‪.‬‬

‫מהיכן‪ ,‬אם‪-‬כך‪ ,‬באות ההרגשות הרעות הללו‪ ,‬לאחר שהתוודית וישמת את‬
‫הדם? מקורם הוא אויבו של אלוהים‪ ,‬השטן‪ .‬כדי להבין זאת אנחנו חייבים‬
‫לראות מיהו השטן ומה הוא עושה‪.‬‬

‫השטן הוא ה"דיאבולוס"‪ ,‬שבלשונם המקורית של כתבי‪-‬הקודש פירושו‬

‫יהם‬‫ֲל ֶ‬
‫אַחינוּ ַה ְמ ַק ְט ֵרג ע ֵ‬
‫כ"שׂוֹטן ֵ‬
‫ֵ‬ ‫"מאשים"‪ .‬כך‪ ,‬הוא מוזכר בהתגלות יב‪,10:‬‬
‫ָליְ ָלה"‪ .‬השטן‪ ,‬אויבו של אלוהים‪ ,‬מעביר את רוב זמנו‪,‬‬ ‫יוֹמם ו ַ‬
‫ֹלהינוּ ָ‬
‫ִל ְפנֵי ֱא ֵ‬
‫יומם ולילה‪ ,‬בהאשמת עם אלוהים‪ .‬זאת עבודתו‪ .‬כמובן‪ ,‬אלוהים לא ביקש‬
‫ממנו לעשות זאת‪ .‬בעצם‪ ,‬לקח הוא על עצמו להאשים את עם אלוהים בלי‬
‫הפוגה‪.‬‬

‫זה מתגלה בסיפורו של איוב‪ .‬איוב היה איש ישר וירא אלוהים )איוב‬
‫א‪ .(1:‬למרות‪-‬זאת רשום שהשטן הופיע לפני אלוהים כדי להאשים לפניו‬
‫וּמ ְקנֵהוּ‬ ‫ָדיו ֵבּ ַר ְכ ָתּ‪ִ ,‬‬
‫ֲשׂה י ָ‬‫ֹלהים‪ַ ...‬מע ֵ‬
‫ָרא ִאיּוֹב ֱא ִ‬
‫"ה ִחנָּם י ֵ‬
‫את איוב‪ .‬הוא אמר ַ‬
‫יְב ְר ֶכ ָךּ"‬
‫ָדָך וְ גַע ְבּ ָכל ֲא ֶשׁר לוֹ ִאם ֹלא ַעל ָפּנֶיָך ָ‬
‫אוּלם ְשׁ ַלח נָא י ְ‬
‫אָרץ‪ .‬וְ ָ‬
‫ָפּ ַרץ ָבּ ֶ‬
‫)איוב א‪ .(11-9:‬במילים אחרות‪ ,‬השטן האשים את איוב בכך‪ ,‬שהוא ירא‬
‫את אלוהים‪ ,‬רק מפני שאלוהים ברך אותו‪ .‬השטן טען‪ ,‬שאלוהים שיחד את‬
‫איוב‪ ,‬ושאילו לקח אלוהים את כל עושרו של איוב‪ ,‬היה איוב מקלל את‬
‫אלוהים‪ .‬זה מדגים את האשמת השטן בתחום הרוחני‪.‬‬

‫בספר זכריה עמד הכהן הגדול‪ ,‬יהושע‪ ,‬לפני אלוהים‪ ,‬והשטן עמד לימינו‬
‫צוֹאים" )פס' ‪ .(3‬זה מדבר על‬
‫ָדים ִ‬‫"לבֻשׁ ְבּג ִ‬
‫"ל ִשׂ ְטנוֹ" )ג‪ .(1:‬יהושע היה ָ‬
‫ְ‬
‫מצבו העלוב‪ ,‬הכרוך בחטא‪ .‬לעתים כל‪-‬כך קרובות מצבך העלוב מעניק‬
‫לשטן את ההזדמנות להאשים אותך‪ .‬זה מלמד‪ ,‬שהשטן איננו רק אויבו של‬
‫אלוהים‪ ,‬אלא הוא גם אויבך שלך‪ .‬בכל פעם שאתה בא לאלוהים‪ ,‬מתנגד‬
‫השטן לבואך על‪-‬ידי האשמתך‪.‬‬

‫מהאשמה‪ .‬בכל‬
‫ָ‬ ‫שום‪-‬דבר אינו מטיל במשיחי מום‪ ,‬מבחינה רוחנית‪ ,‬יותר‬
‫פעם שאתה מאזין להאשמת השטן‪ ,‬אתה חסר‪-‬אונים‪ .‬זה כאילו מנוקז‬
‫כל הכוח מרוחך‪ .‬משיחי תחת האשמה מתקשה להתחבר עם אחרים‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫דמו היקר של המשיח‬

‫ומתקשה אף יותר להתפלל‪ .‬הוא מרגיש כאילו אינו יכול לגשת אל‬
‫אלוהים‪.‬‬

‫זו ערמומיות האויב‪ .‬הוא לעולם אינו מופיע בחליפה אדומה עם קלשון‬
‫כשהוא צועק "אני המשמיץ! עכשיו אני הולך לגנות אותך!"‪ .‬הוא יותר‬
‫פיקח מזה‪ .‬הוא מאשים אותך מבפנים‪ ,‬ואף מערים עליך כך שתחשוב‬
‫שהאשמותיו הם דיבור אלוהים‪.‬‬

‫כיצד אתה יכול להבחין בין הארת אלוהים האמיתית במצפונך לבין‬
‫האשמת השטן? לעתים זה קשה‪ ,‬אבל ישנן שלוש דרכים‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬אורו של אלוהים ממלא אותך‪ ,‬בעוד האשמתו של השטן מרוקנת‬

‫אותך‪ .‬כשאלוהים מדבר בעניין חטאיך‪ ,‬אתה עשוי להרגיש מאוד חשוף‬
‫ופגוע‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬אתה גם מתמלא ומקבל עידוד להתקרב לאלוהים‬
‫וליישם את דמו היקר של המשיח‪ .‬האשמות השטן‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הן שליליות‬
‫לחלוטין‪ .‬ככל שאתה מקשיב יותר‪ ,‬כך קשה יותר להתפלל‪ .‬אתה מרגיש‬
‫ריק ורפה‪-‬ידיים‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬דיבורו של אלוהים תמיד מוגדר‪ ,‬בעוד גינויו של השטן לעתים‬

‫קרובות )אם‪-‬כי לא תמיד( כללי‪ .‬לעתים אתה עשוי להיות מולך‪-‬שולל כך‬
‫שתחשוב‪ ,‬שאתה פשוט עייף‪ ,‬או שעבר עליך יום קשה‪ .‬פעמים אחרות‪ ,‬עשוי‬
‫פשוט להיות לך רושם כללי‪ ,‬שאתה לא ישר עם אלוהים‪ .‬אבל כשאתה‬
‫מפשפש במצפונך‪ ,‬אינך מוצא שום חטא מוגדר‪ ,‬שהיה גורם לך להיות‬
‫מופרד מאלוהים‪ .‬או שאתה עשוי להתעורר בתחושת דיכאון כללית או‬
‫הרגשת אי‪-‬נוחות כלפי אלוהים‪ .‬כל אותן הרגשות גינוי כלליות‪ ,‬שאין להן‬
‫שום מקור ברור בחטא‪ ,‬הן של השטן‪ ,‬ויש לדחות אותן‪ .‬כשאלוהים מדבר‪,‬‬
‫הוא מדבר באופן מוגדר וחיובי‪ .‬אבל כשהשטן מדבר‪ ,‬הוא מדבר לעתים‬
‫קרובות באופן כללי ושלילי‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬כל הרגשת אי‪-‬נוחות הנותרת‪ ,‬לאחר שאתה מתוודה ותובע את‬
‫הדם‪ ,‬היא ִמשל השטן‪ .‬לעולם אין צורך להתוודות ולתבוע את הדם שוב‪.‬‬
‫דרישתו של אלוהים מסופקת בבת‪-‬אחת באמצעות הדם‪ .‬אבל השטן‬
‫לעולם אינו בא על סיפוקו‪ .‬הוא היה רוצה לראותך מתוודה שוב ושוב‪.‬‬
‫)מ ְדיָנִים(‬
‫טוֹרד ְבּיוֹם ַס ְג ִריר; וְ ֵא ֶשׁת מדונים ִ‬
‫"דּ ֶלף ֵ‬
‫במשלי כז‪ 15:‬נאמר‪ֶ ,‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪28‬‬

‫נִ ְשׁ ָתּוָה"‪ .‬האשמות השטן הן כאלה – כמו ברז דולף‪ ,‬או כמו אשה טורדנית‬
‫– הן לא יניחו לך לשכב לישון‪ .‬אבל דיבור אלוהים שונה‪ .‬כשאתה מתוודה‬
‫ותובע את ניקוי הדם‪ ,‬אלוהים בא על סיפוקו בו‪-‬ברגע‪ .‬כל קול נוסף הוא‬
‫של השטן‪.‬‬
‫אם אתה מתוודה על חטאך ותובע את הדם היקר‪ ,‬ובכל‪-‬זאת איזו אי‪-‬‬
‫נוחות ממשיכה למשוך אותך מבפנים‪ ,‬עליך להפסיק מיד להתפלל‪ .‬אל‬
‫תתוודה יותר‪ .‬תחת‪-‬זאת‪ ,‬פנה אל מקור ההאשמה ואמור משהו כזה‪" ,‬שטן‪,‬‬
‫התוודיתי על חטאי בפני אלוהים‪ .‬הוא מחל על חטאי‪ ,‬ודם ישוע המשיח‬
‫ניקה אותי ממנו‪ .‬אותה אי‪-‬נוחות‪ ,‬שאני חש כרגע‪ ,‬איננה מאלוהים; היא‬
‫ממך‪ ,‬ואני דוחה אותה! שטן‪ ,‬עכשיו אתה חייב להביט בדמו של המשיח‪.‬‬
‫הדם הזה עונה על כל אחת מהאשמותיך"‪ .‬נסה לדבר אל השטן בדרך זו‪.‬‬
‫כשאתה משתמש בדם בדרך זו‪ ,‬השטן מובס‪ ,‬והוא יודע זאת‪ .‬בהתגלות‬
‫וּב ְד ַבר‬
‫אַחינוּ‪ ...‬וְ ֵהם נִ ְצּחוּהוּ ְבּ ַדם ַה ֶשּׂה ִ‬
‫שׂוֹטן ֵ‬
‫ֵ‬ ‫"ה ְשׁ ַלְך‬
‫יב‪ 11-10:‬נאמר‪ֻ ,‬‬
‫דוּתם"‪ .‬דבר עדותך הוא פשוט הצהרתך‪ ,‬כי דם ישוע המשיח ניקה אותך‬ ‫ֵע ָ‬
‫מכל חטא‪ ,‬ושהדם הזה הביס את השטן‪ .‬כשאתה מדבר באומץ בדרך זו‪,‬‬
‫האשמות השטן מוכרעות‪.‬‬
‫שׁוֹאג‬
‫אַריֵה ֵ‬
‫שׁוֹטט ְכּ ְ‬
‫"אוֹיִב ֶכם‪ְ ...‬מ ֵ‬
‫ְ‬ ‫החיים המשיחיים הם סוג לוחמה‪ .‬השטן‬
‫ישׁהוּ" )פטרוס א‪ ,‬ה‪ .(8:‬עבור לוחמה זו אתה זקוק‬ ‫וּמ ַח ֵפּשׂ לוֹ ִל ְטרֹף ִמ ֶ‬
‫ְ‬
‫לכלי‪-‬הנשק המתאימים‪ .‬כלי‪-‬נשק חשוב אחד‪ ,‬שאתה חייב לנצל‪ ,‬הוא דמו‬
‫של המשיח‪.‬‬

‫חיי יום‪-‬יום המלאים בנוכחותו של אלוהים‬

‫בכוח דמו היקר של המשיח‪ ,‬יכול משיחי לחיות בכל רגע בנוכחות אלוהים‪.‬‬
‫כל‪-‬אימת שאיזה חטא קטן יגיע לסכל את התחברותך עם אלוהים‪ ,‬אתה‬
‫יכול להתוודות בו‪-‬ברגע ולתבוע את דמו המנצח של האדון‪ .‬מיד ההתחברות‬
‫שבה לקדמותה‪ .‬למה לך לבזבז זמן? דמו של המשיח זמין בכל רגע‪ ,‬יום‬
‫אחר יום‪ .‬לעולם אינך יכול לנצל עד‪-‬תום את כוח הניקוי של דם המשיח‪.‬‬
‫דמו מסוגל לנקות לא רק כל חטא מן העבר‪ ,‬אלא גם כל חטא שאתה עשוי‬
‫לבצע אי‪-‬פעם‪.‬‬
‫בכוח דמו היקר של המשיח‪ ,‬אתה יכול להנות ממצפון נקי מכתם האשמה‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫דמו היקר של המשיח‬

‫מסיבה זו‪ ,‬אתה יכול לבוא לאלוהים באומץ‪" .‬נִ ְת ָק ְר ָבה נָא ְבּ ֵל ָבב ָשׁ ֵלם‬
‫בּוֹתינוּ ְמט ָֹה ִרים ֵמ ַה ְר ָשׁ ַעת ַמ ְצפּוּן" )העברים‬
‫ַדּאוּת ָה ֱאמוּנָה‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ִלּ ֵ‬
‫וּב ְמלוֹא ו ָ‬
‫ִ‬
‫י‪ .(22:‬באמצעות דמו של המשיח‪ ,‬מצפונך יכול להיות נקי מאשמה‪ .‬כמו‬
‫חלון‪ ,‬שזה עתה נרחץ‪ ,‬הוא יכול להיות צלול‪ ,‬בהיר ומלא‪-‬אור‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בכוח דמו היקר של המשיח‪ ,‬אתה יכול להתגבר על כל האשמת‬
‫השטן‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שהאשמותיו עלולות להיות חזקות‪ ,‬דמו של המשיח חזק‬
‫יותר‪ .‬הוא עונה להן‪ ,‬לכל אחת‪ .‬הדם הזה הוא כלי‪-‬נשקך‪ .‬עם נשק זה לעולם‬
‫לא תוכל לנחול תבוסה מיד השטן; תחת‪-‬זאת‪ ,‬ינחל הוא תבוסה מידך‪.‬‬
‫כמה רב‪-‬ערך וכמה יקר דמו של המשיח! באמצעות הדם הזה אתה יכול‬
‫לחיות בנוכחות אלוהים יום אחר יום‪.‬‬
‫"אם נִ ְת ַה ֵלְּך ָבּאוֹר‪ְ ,‬כּמוֹ ֶשׁהוּא ָבּאוֹר‪ִ ,‬כּי אָז ִה ְת ַח ַבּ ְרנוּ זֶה ִעם זֶה‪,‬‬
‫ִ‬
‫אוֹתנוּ ִמ ָכּל ֵח ְטא"‪.‬‬
‫יח ְבּנוֹ ְמ ַט ֵהר ָ‬
‫ֵשׁוּע ַה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫וְ ַדם י ַ‬
‫)יוחנן א‪ ,‬א‪(7:‬‬
 ‫פרק רביעי‬

‫קריאה בשם האדון‬

‫מהי משמעות הקריאה בשם האדון? ישנם משיחיים החושבים שקריאה‬
‫אל האדון היא אותו הדבר כמו תפילה אליו‪ .‬כן‪ ,‬קריאה היא מעין תפילה‪,‬‬
‫אבל אינה תפילה בלבד‪ .‬המילה לקרוא בעברית פירושה להזעיק‪ ,‬לצעוק‬
‫אל‪ ,-‬לזעוק‪ .‬המילה היוונית המקבילה ל‪-‬לקרוא פירושה לקרוא למישהו‪,‬‬
‫לקרוא למישהו בשמו‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬משמעותה לקרוא למישהו‪ ,‬לנקוב‬
‫בשמו בקול‪ .‬אולם התפילה יכולה להיות דמומה‪ ,‬את הקריאה צריך‬
‫להשמיע‪.‬‬
‫שני נביאי התנ"ך עוזרים לנו לראות למה הכוונה ְבקריאה אל האדון‪.‬‬
‫ירמיהו אומר לנו שלקרוא אל האדון פירושו לזעוק אליו ולחוות נשימה‬
‫אָזנְ ָך‬‫אַל‪-‬תּ ְע ֵלם ְ‬
‫ַ‬ ‫קוֹלי ָשׁ ָמ ְע ָתּ‪:‬‬
‫אתי ִשׁ ְמָך יְ הוָה ִמבּוֹר ַתּ ְח ִתּיּוֹת‪ִ .‬‬
‫"ק ָר ִ‬‫רוחנית‪ָ .‬‬
‫וְח ִתי‪ְ ,‬ל ַשׁוְ ָע ִתי" )איכה ג‪ .(56-55:‬ישעיהו גם הוא אומר לנו שקריאתנו‬ ‫ְל ַר ָ‬
‫י‪-‬ע ִזּי‬
‫שׁוּע ִתי ֶא ְב ַטח וְ ֹלא ֶא ְפ ָחד‪ִ :‬כּ ָ‬ ‫"הנֵּה ֵאל יְ ָ‬‫אל האדון היא זעקתנו אליו‪ִ .‬‬
‫שׁוּעה‪.‬‬ ‫ם‪-‬מיִ ם ְבּ ָשׂשׂוֹן ִמ ַמּ ַעיְ נֵי ַהיְ ָ‬ ‫אַב ֶתּ ַ‬‫וּשׁ ְ‬ ‫ישׁוּעה‪ְ .‬‬
‫י‪-‬לי ִל ָ‬
‫וְז ְמ ָרת יָהּ יְ הוָה וַיְ ִה ִ‬
‫ִ‬
‫ָה‪...‬צ ֲה ִלי ָורֹנִּ י‪,‬‬
‫ַמּרוּ יְ הו ַ‬ ‫ַא ַמ ְר ֶתּם ַבּיּוֹם ַההוּא הוֹדוּ ַליהוָה ִק ְראוּ ִב ְשׁמוֹ‪...‬ז ְ‬ ‫וֲ‬
‫יוֹשׁ ֶבת ִציּוֹן‪ִ :‬כּי‪-‬גָדוֹל ְבּ ִק ְר ֵבְּך ְקדוֹשׁ יִ ְשׂ ָר ֵאל" )ישעיהו יב‪ .(6-2:‬כיצד יכול‬ ‫ֶ‬
‫אלוהים להיות לישועתנו‪ ,‬עוזנו וזמרתנו? כיצד יכולים אנו לשאוב מים‬
‫בששון ממעיני הישועה? הדרך היא לקרוא בשמו‪ ,‬להלל את האדון‪ ,‬לזמר‬
‫מזמור‪ ,‬לצהול ולרון‪ .‬כל אלה מתאימים לקריאה הנזכרת בפסוק ‪!4‬‬

‫קריאה בשם האדון בתנ"ך‬

‫קריאה אל האדון החלה בדור השלישי לגזע האנושי‪ ,‬עם אנוש‪ ,‬בנו של‬
‫שת )בראשית ד‪ .(26:‬היסטורית הקריאה בשם האדון המשיכה לכל אורך‬
‫כתבי‪-‬הקודש‪ ,‬עם אברהם )בראשית יב‪ ,(8:‬יצחק )בראשית כו‪ ,(25:‬משה‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪32‬‬

‫)דברים ד‪ ,(7:‬איוב )איוב יב‪ ,(4:‬יעבץ )דברי הימים א‪ ,‬ד‪ ,(10:‬שמשון )שופטים‬
‫טז‪ ,(28:‬שמואל )שמואל א‪ ,‬יב‪ ,(18:‬דוד )שמואל ב‪ ,‬כב‪ ,(4:‬יונה )יונה א‪,(6:‬‬
‫אליהו )מלכים א‪ ,‬יח‪ (24:‬וירמיהו )איכה ג‪ .(55:‬לא זו בלבד שקדושי התנ"ך‬
‫קראו אל האדון‪ ,‬הם אף ניבאו שאחרים יקראו בשמו )יואל ג‪ ;5:‬צפניה‬
‫ג‪ ;9:‬זכריה יג‪ .(9:‬למרות שרבים מכירים את נבואת יואל על רוח הקודש‪,‬‬
‫לא רבים שמו לבם לעובדה‪ ,‬שקבלת רוח הקודש השפוכה דורשת את‬
‫קריאתנו בשם האדון‪ .‬מצד אחד‪ ,‬יואל ניבא שאלוהים ישפוך את רוחו;‬
‫מצד שני‪ ,‬הוא ניבא שאנשים יקראו בשם האדון‪ .‬נבואה זו התגשמה בחג‬
‫השבועות )מעשי השליחים ב‪17:‬א‪ .(21 ,‬שפיכת אלוהים מצריכה את שיתוף‬
‫הפעולה שבקריאתנו אליו‪.‬‬

‫קוימה על‪-‬ידי מאמיני הברית החדשה‬

‫הקריאה בשם האדון קויימה על‪-‬ידי מאמיני הברית החדשה החל מחג‬
‫השבועות )מעשי השליחים ב‪ .(21:‬סטפנוס בעודו נסקל למוות קרא‬
‫בשם האדון )מעשי השליחים ז‪ .(59:‬מאמיני הברית החדשה קיימו את‬
‫הקריאה אל האדון )מעשי השליחים ט‪ ;14:‬כב‪ ;16:‬הקורינתים א‪ ,‬א‪;2:‬‬
‫טימותיאוס ב‪ ,‬ב‪ .(22:‬שאול הטרסי קיבל סמכות מראשי הכוהנים לאסור‬
‫את כל הקוראים בשם האדון )מעשי השליחים ט‪ .(14:‬זה מורה על כך שכל‬
‫הקדושים המוקדמים היו קוראי‪-‬ישוע‪ .‬קריאתם בשם האדון היתה אות‪,‬‬
‫סימן‪ ,‬שהיו משיחיים‪ .‬אם נהיה לקוראים בשם האדון‪ ,‬קריאתנו תסמן‬
‫אותנו כמשיחיים‪.‬‬

‫פולוס השליח הדגיש את עניין הקריאה כשכתב את האיגרת אל הרומים‪.‬‬

‫וְרב ֶח ֶסד‬
‫ֻלּם ַ‬
‫הוּדי‪ִ ,‬כּי אָדוֹן ֶא ָחד ְלכ ָ‬
‫הוּדי ְלֹלא‪-‬יְ ִ‬
‫"אין ֶה ְב ֵדּל ָבּזֶה ֵבּין יְ ִ‬
‫הוא אמר ֵ‬
‫יִמּ ֵלט" )הרומים‬ ‫קּוֹר ִאים ֵא ָליו‪ֶ ,‬שׁ ֵכּן "כֹּל ֲא ֶשׁר‪-‬יִ ְק ָרא ְבּ ֵשׁם יהוה ָ‬
‫הוּא ְל ָכל ַה ְ‬
‫י‪ .(13-12:‬פולוס דיבר על קריאה בשם האדון גם בקורינתים א‪ ,‬כשכתב‬
‫ֵשׁוּע‬
‫וּמקוֹם ְבּ ֵשׁם ֲאדוֹנֵנוּ י ַ‬ ‫קּוֹר ִאים ְבּ ָכל ָמקוֹם ָ‬ ‫ַחד ִעם ָכּל ַה ְ‬ ‫את המלים "י ַ‬
‫יח ‪ֲ -‬אדוֹנֵנוּ ַכּ ֲאדוֹנָם" )הקורינתים א‪ ,‬א‪ .(2:‬זאת ועוד‪ ,‬בטימותיאוס‬ ‫ַה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫ב הוא אמר לטימותיאוס לרדוף דברים רוחניים עם הקוראים אל האדון‬
‫בלב טהור )ב‪ .(22:‬בעזרת כל הפסוקים הללו אנו יכולים לראות שבמאה‬
‫הראשונה המשיחיים קיימו למכביר את הקריאה בשם האדון‪ .‬על‪-‬כן‪,‬‬
‫לאורך התנ"ך‪ ,‬כמו גם בימיו המוקדמים של העידן המשיחי‪ ,‬הקדושים‬
‫‪33‬‬ ‫קריאה בשם האדון‬

‫קראו בשם האדון‪ .‬כמה מצער שזה נזנח על‪-‬ידי רוב המשיחיים במשך‬
‫זמן כה רב‪ .‬אנו מאמינים‪ ,‬שהיום רוצה האדון לקומם את הקריאה בשמו‬
‫ולהביאנו לקיימה‪ ,‬כך שנהנה מעושר חייו‪.‬‬

‫תכלית הקריאה‬
‫מדוע צריכים אנו לקרוא בשם האדון? בני‪-‬אדם צריכים לקרוא בשם‬
‫האדון כדי להיוושע )הרומים י‪ .(13:‬דרך התפילה בשקט אכן עוזרת‬
‫לאנשים להיוושע‪ ,‬אבל לא בכזה עושר‪ .‬דרך הקריאה בקול רם עוזרת‬
‫לאנשים להיוושע בדרך עשירה ויסודית יותר‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬עלינו לעודד אנשים‬
‫להיפתח ולקרוא בשם האדון ישוע‪ .‬בתהלים קטז נאמר לנו‪ ,‬שאנו יכולים‬
‫ליטול חלק בישועת האדון באמצעות הקריאה אליו‪" :‬כּוֹס‪-‬יְ שׁוּעוֹת ֶא ָשּׂא‬
‫וּב ֵשׁם יְ הוָה ֶא ְק ָרא" )פס' ‪ .(13‬במזמור‪-‬התהלים האחד הזה‪ ,‬מוזכרת‬ ‫ְ‬
‫הקריאה אל האדון ארבע פעמים )פס' ‪ .(17 ,13 ,4 ,2‬כפי שראינו לעיל‪,‬‬
‫הדרך לשאוב מים ממעיני הישועה היא לקרוא בשם האדון )ישעיהו יב‪.(4-2:‬‬
‫משיחיים רבים מעולם לא קראו אל האדון‪ .‬אם מעולם לא קראת‪ ,‬ואף‬
‫"ק ְראוּ ִב ְשׁמוֹ‪...‬‬
‫צעקת‪ ,‬אל האדון‪ ,‬ספק אם נהנית מהאדון בדרך עשירה‪ִ .‬‬
‫ַצ ֲה ִלי ָורֹנִּ י" )ישעיהו יב‪ .(6 ,4:‬נסה להריע לפניו‪ .‬אם מעולם לא צעקת‪ ,‬מהו‬
‫האדון בשבילך‪ ,‬נסה זאת‪ .‬ככל שתצעק יותר "הו אדון ישוע‪ ,‬אתה כל‪-‬כך‬
‫טוב אלי!"‪ ,‬כך תשוחרר יותר מהאני שלך ותתמלא באדון‪ .‬אלפי קדושים‬
‫שוחררו והתעשרו באמצעות הקריאה בשם האדון‪.‬‬

‫סיבה נוספת לקרוא אל האדון היא להינצל ממיצר )תהלים יח‪ ;7:‬קיח‪,(5:‬‬
‫מצרה )תהלים נ‪ ;15:‬פו‪ ;7:‬פא‪ ,(8:‬ומיָגון וחבלים )תהלים קטז‪.(4-3:‬‬
‫אנשים שטענו טענות נגד הקריאה אל האדון מצאו את עצמם קוראים‬
‫אליו‪ ,‬כשהיו נתונים לאיזו צרה או מחלה‪ .‬כאשר חיינו נטולי צרות‪ ,‬אנחנו‬
‫עשויים לטעון טענות נגד הקריאה אל האדון‪ .‬עם‪-‬זאת‪ ,‬כשבאות הצרות‪,‬‬
‫אין איש צריך לומר לנו לקרוא אליו; אנחנו נקרא אליו מעצמנו‪.‬‬

‫נוסף‪-‬על‪-‬כך‪ ,‬הדרך‪ ,‬בה אנו יכולים להיות שותפים בחסדו השופע של‬
‫האדון‪ ,‬היא לקרוא אליו‪ .‬ככל שנקרא אליו יותר‪ ,‬כך נהנה יותר מחסדו‬
‫)תהלים פו‪ .(5:‬סיבה נוספת לקרוא אל האדון היא כדי לקבל את הרוח‬
‫)מעשי השליחים ב‪17:‬א ‪ .(21,‬הדרך הטובה והקלה ביותר להתמלא ברוח‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪34‬‬

‫הקודש היא לקרוא בשם האדון ישוע‪ .‬הרוח כבר נשפכה‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫פשוט לקבלה בכך שנקרא אל האדון‪.‬‬
‫ַא ֶשׁר ֵאין‪-‬לוֹ ָכּ ֶסף ְלכוּ ִשׁ ְברוּ‬
‫ל‪-‬צ ֵמא ְלכוּ ַל ַמּיִ ם‪ ,‬ו ֲ‬
‫בישעיהו נה‪ 1:‬נאמר‪" ,‬הוֹי ָכּ ָ‬
‫וְח ָלב"‪ .‬מהי הדרך לאכול‬ ‫וּבלוֹא ְמ ִחיר יַיִ ן ָ‬ ‫לוֹא‪-‬כ ֶסף ְ‬
‫ֶ‬ ‫וּלכוּ ִשׁ ְברוּ ְבּ‬
‫ֶאכֹלוּ‪ְ ,‬‬
‫וֱ‬
‫ולשתות את האדון? ישעיהו נותן לנו את הדרך בפסוק ‪ 6‬של אותו הפרק‪,‬‬
‫"דּ ְרשׁוּ יְ הוָה ְבּ ִה ָמּ ְצאוֹ; ְק ָר ֻאהוּ ִבּ ְהיוֹתוֹ ָקרוֹב"‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬הדרך לאכול את‬ ‫ִ‬
‫המזון הרוחני לשם סיפוקנו היא לדרוש את האדון ולקרוא בשמו‪.‬‬
‫ברומים י‪ 12:‬נאמר‪ ,‬שאדון הכל הוא עשיר לכל הקוראים אליו‪ .‬הדרך‬
‫ליהנות מעושר האדון היא לקרוא אליו‪ .‬האדון איננו רק עשיר‪ ,‬אלא גם‬
‫קרוב וזמין‪ ,‬שכן הוא הרוח המחיה )הקורינתים א‪ ,‬טו‪45:‬ב(‪ .‬כרוח‪ ,‬הוא‬
‫נוכח‪-‬בכל‪ .‬אנחנו יכולים לקרוא בשמו בכל זמן ובכל מקום‪ .‬כשאנו קוראים‬
‫אליו‪ ,‬הוא בא אלינו כרוח ואנו נהנים מעושרו‪.‬‬
‫הקורינתים א הוא ספר על ההנאה מהמשיח‪ .‬בפרק שנים‪-‬עשר אומר לנו‬
‫פולוס כיצד ליהנות ממנו‪ .‬הדרך ליהנות מהאדון היא לקרוא בשמו )יב‪;3:‬‬
‫א‪ .(2:‬כל‪-‬אימת שאנו קוראים‪" ,‬אדון ישוע"‪ ,‬הוא בא כרוח‪ ,‬ואנו שותים‬
‫ממנו )יב‪ ,(13:‬מהרוח המחיה‪ .‬אם אקרא בשם מישהו‪ ,‬ואם הוא אמיתי‪ ,‬חי‬
‫ונוכח‪ ,‬הוא יבוא אלי‪ .‬האדון ישוע הוא אמיתי‪ ,‬חי ונוכח! הוא תמיד זמין‪.‬‬
‫כל‪-‬אימת שאנו קוראים אליו‪ ,‬הוא בא‪ .‬האם אתה רוצה ליהנות מנוכחות‬
‫האדון עם כל עושרו? הדרך הטובה ביותר לחוות את נוכחותו עם כל עושרו‬
‫היא לקרוא בשמו‪ .‬קרא אליו כשאתה נוהג בכביש או כשאתה בעבודה‪.‬‬
‫בכל מקום ובכל זמן אתה יכול לקרוא‪ .‬האדון קרוב אליך ועשיר בשבילך‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬על‪-‬ידי קריאה בשם האדון‪ ,‬אנחנו יכולים לעורר את עצמנו‪.‬‬
‫עוֹרר ְל ַה ֲח ִזיק ָבְּך"‪ .‬כשאנחנו‬
‫ין‪-‬קוֹרא ְב ִשׁ ְמָך ִמ ְת ֵ‬
‫ֵ‬ ‫בישעיהו סד‪ 6:‬נאמר‪" ,‬וְ ֵא‬
‫מרגישים מדוכאים‪ ,‬או כאשר אנו במצב נפשי ירוד‪ ,‬אנחנו יכולים להרים‬
‫ולעורר את עצמנו על‪-‬ידי קריאה בשם האדון ישוע‪.‬‬

‫הדרך לקרוא‬
‫כיצד עלינו לקרוא אל האדון? אנחנו חייבים לקרוא אליו מתוך לב טהור‬
‫)טימותיאוס ב‪ ,‬ב‪ .(22:‬לבנו‪ ,‬שהוא מקור קריאתנו‪ ,‬חייב להיות טהור‪,‬‬
‫מבלי לבקש דבר חוץ מהאדון עצמו‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אנחנו חייבים לקרוא בשפה‬
‫‪35‬‬ ‫קריאה בשם האדון‬

‫טהורה )צפניה ג‪ .(9:‬אנחנו צריכים להקפיד על דיבורנו‪ ,‬שכן דבר אינו‬

‫מטמא את שפתינו יותר מדיבור חסר‪-‬רסן‪ .‬אם שפתינו אינן טהורות עקב‬
‫דיבור חסר‪-‬רסן‪ ,‬יהיה לנו קשה לקרוא אל האדון‪ .‬לצד לב טהור ושפתיים‬
‫טהורות‪ ,‬דרוש לנו פה פתוח )תהלים פא‪ .(11:‬אנחנו צריכים לפתוח את‬
‫פינו לרווחה כדי לקרוא אל האדון‪ .‬זאת‪-‬ועוד‪ ,‬אנחנו צריכים לקרוא אל‬
‫עוּרים‬
‫האדון בצוותא‪ .‬בטימותיאוס ב‪ ,‬ב‪ 22:‬נאמר‪ְ " ,‬בּ ַרח ְלָך ִמ ַתּ ֲאווֹת ַהנְּ ִ‬
‫קּוֹר ִאים ֶאל יהוה ְבּ ֵלב ָטהוֹר"‪.‬‬ ‫אַה ָבה וְ ָשׁלוֹם‪ִ ,‬עם ָכּל ַה ְ‬
‫וּרדֹף ֶצ ֶדק‪ֱ ,‬אמוּנָה‪ֲ ,‬‬‫ְ‬
‫אנחנו צריכים להתכנס לשם הקריאה בשם האדון‪ .‬בתהלים פח‪ 10:‬נאמר‪,‬‬
‫אתיָך יְ הוָה ְבּ ָכל‪-‬יוֹם"‪ .‬מכאן שעלינו לקרוא בשמו בכל יום‪ .‬זאת‪-‬ועוד‪,‬‬ ‫"ק ָר ִ‬
‫ְ‬
‫ָמי ֶא ְק ָרא"‪ .‬בכל ימי חיינו עלינו לקרוא בשם‬ ‫"וּבי ַ‬
‫בתהלים קטז‪ 2:‬נאמר‪ְ ,‬‬
‫האדון‪.‬‬

‫הצורך בקיום למעשה‬

‫הקריאה בשם האדון איננה רק הלכה‪ .‬היא מעשית מאוד‪ .‬עלינו לקיימה‬
‫למעשה בכל יום ובכל שעה‪ .‬אסור לנו להפסיק לעולם את נשימתנו‬
‫הרוחנית‪ .‬אנו מקווים‪ ,‬שרבים נוספים מקרב עמו של האדון‪ ,‬במיוחד‬
‫מאמינים חדשים‪ ,‬יתחילו לקיים מעשית את הקריאה אל האדון‪ .‬כיום‬
‫כבר גילו משיחיים רבים‪ ,‬שהם יכולים להכירו‪ ,‬שהם יכולים להיכנס אל‪-‬‬
‫תוך עוצמת תחייתו‪ ,‬שהם יכולים לחוות את ישועתו המיידית‪ ,‬ושהם‬
‫יכולים להתהלך באחדות ִעמו‪ ,‬על‪-‬ידי קריאה בשמו‪ .‬בכל מצב‪ ,‬בכל זמן‪,‬‬
‫קרא‪" ,‬אדון ישוע‪ ,‬הו אדון ישוע!"‪ .‬אם תקיים מעשית את הקריאה בשמו‪,‬‬
‫תמצא‪ ,‬שזו דרך נפלאה ליהנות מעושר האדון‪.‬‬
 ‫פרק חמישי‬

‫המפתח לחוויית המשיח – הרוח האנושית‬

‫ֵשׁוּע‪ָ ,‬האָדוֹן‪ֵ ,‬כּן ִה ְת ַה ְלּכוּ בּוֹ" )הקולוסים‬
‫יח י ַ‬
‫"ל ֵכן ְכּ ֵשׁם ֶשׁ ִקּ ַבּ ְל ֶתם ֶאת ַה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫ָ‬
‫ב‪ .(6:‬קבלת המשיח הינה חוויה מאוד נפלאה‪ ,‬אולם זוהי רק ההתחלה‪,‬‬
‫התנסות מוקדמת בעושרו של משיחנו‪ .‬משיחיים רבים רוצים לחוות את‬
‫כל אשר המשיח הינו ולחיות באמצעותו בכל‪ .‬אנו מאמינים‪ ,‬כי חוברת זו‬
‫יח‪ֲ ,‬א ֶשׁר הוּא‬
‫"ה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫תעזור להביא אותם לתוך חווית ההליכה היומית עם ַ‬
‫ַחיֵּינוּ" )הקולוסים ג‪.(4:‬‬
‫נפתח בהדגמה‪ .‬לפני כניסה לחדר נעול‪ ,‬עלינו לדעת מהו המפתח וכיצד‬
‫להשתמש בו‪ .‬בדומה‪ ,‬לפני שנוכל להיכנס למציאות בה אנו חווים את כל‬
‫מלאות המשיח‪ ,‬עלינו לדעת מהו המפתח וכיצד להשתמש בו‪ .‬המטרה‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬של חוברת זו היא להצביע על המפתח‪ .‬אם ידוע לנו המפתח וכיצד‬
‫להשתמש בו‪ ,‬אנו מחזיקים בסוד שבאמצעותו נוכל לפתוח את הדלת‬
‫לחוויית כל מלאות המשיח העשיר הזה אשר הינו חיינו‪ .‬על כן‪ ,‬המפתח‬
‫הינו בעל חשיבות מרובה ביותר‪.‬‬
‫פסוק חשוב מאוד בברית החדשה הוא התסלוניקים א‪ ,‬ה‪" ,23:‬יְ ַק ֵדּשׁ ֶא ְת ֶכם‬
‫וְגוּפ ֶכם‪ִ ,‬ל ְהיוֹת‬
‫רוּח ֶכם וְ נ ְַפ ְשׁ ֶכם ְ‬
‫ֻשּׁה ְשׁ ֵל ָמה וְ ִת ָשּׁ ֵמר ְשׁ ֵלמוּת ֲ‬
‫ֹלהי ַה ָשּׁלוֹם ְקד ָ‬
‫ֱא ֵ‬
‫יח"‪ .‬האדם מורכב משלושה חלקים‪ :‬הרוח‪,‬‬ ‫ֵשׁוּע ַה ָמּ ִשׁ ַ‬
‫ְבּ ִלי דּ ִֹפי ְבּבוֹא ֲאדוֹנֵנוּ י ַ‬
‫הנפש והגוף‪ .‬אלה הם שלושה חלקים נבדלים ונפרדים של בן אדם אחד‪.‬‬
‫קל להבדיל בין הגוף והנפש – כל אחד יודע שחלקים אלה שונים‪ .‬אולם‬
‫לא קל למשיחיים להבחין בין הנפש והרוח‪ .‬למעשה‪ ,‬הרוב חשבו‪ ,‬כי הרוח‬
‫והנפש זהות‪ .‬אך בפסוק שלעיל רוח האלוהים קובעת בבירור בדברו שישנם‬
‫שלושה חלקים לאדם‪ .‬חלקים אלה מחוברים על ידי שתי מילות קישור‪:‬‬
‫"רוח ו‪-‬נפש ו‪-‬גוף"‪.‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪38‬‬

‫"שׁ ֲה ֵרי‬
‫פסוק אחר המראה את ההבדל בין הרוח והנפש הוא העברים ד‪ֶ ,12:‬‬
‫ֶפשׁ‬ ‫וְחוֹדר ַעד ְל ַה ְב ִדּיל ֵבּין נ ֶ‬
‫ֵ‬ ‫יפיּוֹת‬
‫וְחד הוּא ֵמ ֶח ֶרב ִפּ ִ‬
‫וּפוֹעל‪ַ ,‬‬
‫ֹלהים ַחי ֵ‬
‫ְדּ ַבר ָה ֱא ִ‬
‫רוּח"‪ .‬הרוח והנפש אינן אחד‪ ,‬ופסוק זה אכן מצביע‪ ,‬כי הן יכולות להיות‬ ‫ְל ַ‬
‫מחולקות לנפרד‪ .‬הנפש הינה הנפש‪ ,‬והרוח הינה הרוח‪ ,‬ויש להפריד בין‬
‫שתי אלו‪.‬‬

‫ביקום ישנם שלושה עולמות שונים‪ :‬הפיסי‪ ,‬הפסיכולוגי והרוחני; ומאחר‬

‫והאדם מורכב משלושה חלקים שונים‪ ,‬הוא מסוגל לגעת בשלושת‬
‫התחומים השונים הללו‪ .‬ראשית‪ ,‬ישנו העולם הפיסי עם דברים חומריים‬
‫רבים‪ .‬אנו נוגעים בעולם הפיסי באמצעות חמשת חושי הגוף הפיסי שלנו‪:‬‬
‫שמיעה‪ ,‬ראייה‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם ומישוש‪ .‬אחר כך ישנו העולם הרוחני‪ .‬האם אנו‬
‫מסוגלים לגעת בעולם הרוחני באמצעות חמשת חושי גופנו? מובן שלא‪.‬‬
‫נוכל לגעת לעולם הרוחני רק באמצעות רוחנו‪ .‬ברוחנו קיים החוש הרוחני‬
‫באמצעותו אנו יכולים לחוש את אלוהים‪.‬‬

‫קיים גם העולם הפסיכולוגי‪ ,‬עולם אשר אינו פיסי או רוחני‪ .‬נניח כי מישהו‬
‫נותן לך סכום כסף גדול‪ ,‬ואתה מאוד מאושר‪ .‬האם אושר זה שייך לעולם‬
‫הפיסי או הרוחני? אושר‪ ,‬שמחה ואפילו צער שייכים לעולם הפסיכולוגי‪.‬‬
‫המילה פסיכולוגיה מקורה במילה היוונית פסוכי המתורגמת כנפש‬
‫בברית החדשה‪ .‬פסיכולוגיה פירושה פשוט "חקר הנפש"‪ .‬כך שישנו העולם‬
‫הפסיכולוגי או הנפשי‪ ,‬בו ישנם צער ושמחה‪ .‬האדם נברא משלושה חלקים‬
‫– הרוח )זכריה יב‪ ,(1 :‬הנפש )ירמיה לח‪ (16 :‬והגוף )בראשית ב‪ – (7:‬על מנת‬
‫שיגע בשלושה עולמות שונים – הרוחני‪ ,‬הפסיכולוגי והפיסי‪.‬‬

‫הנפש מורכבת אף היא משלושה חלקים‪ .‬אחד מהחלקים הללו הוא‬

‫הרגש )דברים יד‪ ;26 :‬שיר השירים א‪ ;7:‬מתי כו‪ ;(38:‬ברגש אנו אוהבים‪,‬‬
‫חושקים‪ ,‬שונאים‪ ,‬חווים שמחה או צער‪ .‬חלק אחר של הנפש הוא השכל‬
‫)יהושע כג‪ ;14:‬תהילים קלט‪ ;14:‬משלי יט‪ .(2:‬בשכל ישנם מחשבות‪,‬‬
‫שיקולים‪ ,‬רעיונות ותפיסות‪ .‬החלק השלישי של הנפש הוא הרצון )איוב‬
‫ז‪ ;15:‬ו‪ ;7:‬דברי הימים א‪ ,‬כב‪ ,(19:‬באמצעותו אנו מקבלים החלטות‪.‬‬
‫תחושות השמחה או הצער שלנו הינן חלק מהרגש‪ .‬כאשר אנו שוקלים‬
‫או מנמקים‪ ,‬אנו משתמשים בשכל‪ .‬וכאשר אנו מקבלים החלטה לעשות‬
‫דבר מה‪ ,‬הרצון נכנס לפעולה‪ .‬השכל‪ ,‬הרצון והרגש‪ ,‬על כן‪ ,‬הינם שלושת‬
‫‪39‬‬ ‫המפתח לחוויית המשיח – הרוח האנושית‬

‫חלקי הנפש‪ .‬באמצעות השכל אנו חושבים‪ ,‬באמצעות הרצון אנו בוחרים‬
‫ובאמצעות הרגשות אנו מחבבים או סולדים‪ ,‬אוהבים או שונאים‪.‬‬

‫כאשר אנו נוגעים בעולם הפסיכולוגי‪ ,‬אנו משתמשים בנפש‪ ,‬בחלק‬

‫הפסיכולוגי של ישותנו‪ .‬העיקרון זהה בעולם הרוחני‪ .‬אם אנו רוצים לגעת‬
‫בדבר מה רוחני‪ ,‬עלינו להשתמש ברוחנו‪ .‬הרשו לי להדגים זאת בדרך‬
‫הבאה‪ .‬נניח שמישהו מדבר בקולו‪ .‬הצליל הינו אמיתי‪ ,‬אולם אם תאטום‬
‫את אוזניך ותנסה להפעיל את עיניך לראות את קולו‪ ,‬לא תוכל לעשות‬
‫זאת‪ .‬אתה משתמש באיבר הלא נכון‪ .‬אם ברצוננו לשמוע כיצד נשמע קולו‪,‬‬
‫עלינו להשתמש באיבר השמיעה שלנו‪ .‬אותו עיקרון חל לגבי הבחנה בין‬
‫צבעים‪ .‬ייתכן ויהיו לך צבעים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪ ,‬אדום ואף צבעים‬
‫יפים רבים אחרים‪ .‬אולם אם תפעיל את אוזניך על מנת להקשיב לצבעים‪,‬‬
‫לעולם לא תיהנה מיופיים‪ .‬התכנים שם‪ ,‬אולם אינך יכול לראותם‪ ,‬מאחר‬
‫ואתה משתמש באיבר הלא נכון‪.‬‬

‫כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬נוכל לגעת באלוהים? באיזה איבר עלינו להשתמש? ראשית‪,‬‬
‫עלינו לראות איזה סוג חומר הוא אלוהים‪ .‬הקורינתים א‪ ,‬טו‪;45:‬‬
‫הקורינתים ב‪ ,‬ג‪ ;17:‬יוחנן יד‪ 20-16:‬ויוחנן ד‪ 24:‬אומרים לנו‪ ,‬כי אלוהים‬
‫הוא רוח‪ .‬האם אנו יכולים לגעת באלוהים באמצעות גופנו הפיסי?‬
‫לא! זהו האיבר הלא נכון‪ .‬האם אנו יכולים לגעת באלוהים באמצעות‬
‫האיבר הפסיכולוגי‪ ,‬הנפש? לא! גם זה האיבר הלא נכון‪ .‬אנו יכולים לגעת‬
‫באלוהים רק באמצעות רוחנו‪ ,‬מאחר ואלוהים הינו רוח‪ .‬ביוחנן ד‪24:‬‬
‫וּב ֱא ֶמת"‪.‬‬
‫רוּח ֶ‬
‫יכים ְל ָע ְבדוֹ ְבּ ַ‬
‫עוֹב ִדים אוֹתוֹ ְצ ִר ִ‬
‫רוּח וְ ָה ְ‬
‫ֹלהים הוּא ַ‬
‫"ה ֱא ִ‬
‫כתוב‪ָ :‬‬
‫זהו פסוק חשוב מאוד‪ .‬המילה רוח הראשונה נכתבה בשפה האנגלית באות‬
‫ראשית‪ ,‬בהתייחס לרוח האלוהית‪ ,‬אלוהים עצמו‪ .‬המילה רוח השנייה לא‬
‫נכתבה באות ראשית‪ ,‬מאחר והיא מתייחסת לרוחנו האנושית‪ .‬אלוהים‬
‫הינו רוח‪ ,‬ועלינו להשתחוות לו ברוחנו‪ .‬איננו יכולים להשתחוות לו או‬
‫לגעת בו באמצעות הגוף או באמצעות הנפש‪ .‬מאחר ואלוהים הינו רוח‪ ,‬אנו‬
‫חייבים לגעת בו‪ ,‬להשתחוות לו ולהתחבר עמו ברוחנו ובאמצעות רוחנו‪.‬‬

‫הבה נתבונן כעת בפסוק אחר‪ ,‬בו מוזכרות שתי הרוחות‪ .‬ביוחנן ג‪ 6:‬נכתב‪,‬‬
‫רוּח הוּא"‪ .‬כולנו יודעים‪ ,‬כי נולדנו מחדש‪ ,‬אולם מה‬
‫רוּח ַ‬
‫נּוֹלד ִמן ָה ַ‬
‫"‪...‬וְ ַה ָ‬
‫משמעות הדבר? המשמעות הפשוטה היא שרוחנו נולדה מחדש על ידי רוח‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪40‬‬

‫האלוהים‪ .‬והנולד מן הרוח )רוח האלוהים( רוח הוא )הרוח האנושית(‪.‬‬

‫פסוק זה אומר לנו‪ ,‬היכן אנו נולדים מחדש‪ .‬אנו לא נולדים מחדש בגוף‬
‫או בנפש‪ ,‬אלא ברוח‪ .‬כאשר האמנו באדון ישוע כמושיענו‪ ,‬רוח האלוהים‬
‫נכנסה לרוחנו‪ .‬רוח הקודש החיתה והאצילה חיים בכדי להוליד את רוחנו‬
‫מחדש‪ .‬ברגע בו האמנו באדון ישוע‪ ,‬רוח הקודש הגיעה עם המשיח כחיים‪,‬‬
‫על מנת להחיות ולהוליד מחדש את רוחנו‪ ,‬ומאותה העת הוא שוכן בקרב‬
‫רוחנו )יוחנן ד‪ ;24:‬הרומים ח‪ ;16:‬טימותיאוס ב‪ ,‬ד‪ ;22:‬הקורינתים א‪,‬‬
‫ו‪.(17:‬‬

‫ישוע המשיח הגיע לארץ וחי כאדם במשך שלושים ושלוש שנים וחצי‪.‬‬
‫אז הוא נצלב עבור חטאינו; הוא מת‪ ,‬קם לתחייה‪ ,‬ונעשה רוח מחייה‬
‫"האָדוֹן ]המשיח[ הוּא‬ ‫)הקורינתים א‪ ,‬טו‪ .(45:‬בקורינתים ב‪ ,‬ג‪ 17:‬נאמר‪ ,‬כי ָ‬
‫רוּח"‪ .‬עלינו להעלות תהילה רבה‪ ,‬על כך שהמשיח‪ ,‬הרוח המחייה‪ ,‬נכנס‬ ‫ָה ַ‬
‫אל תוכנו‪ .‬נבראנו ככלים או מיכלים‪ ,‬המורכבים מגוף‪ ,‬נפש ורוח‪ .‬זוהי רוחנו‬
‫האנושית‪ ,‬אשר אל‪-‬תוכה נכנס המשיח כרוח המחייה‪ .‬הפסוקים הקודמים‬
‫הבהירו‪ ,‬כי אלוהים עתה שוכן ברוחנו‪ .‬אולם‪ ,‬זכרו‪ ,‬כי האלוהים שבקרבנו‬
‫אינו רק אלוהים‪ ,‬אלא ישוע המשיח‪ .‬מהו המשיח‪ ,‬מה עשה ומה רכש‬
‫והשיג‪ ,‬כולם נכללו ברוח מחייה זו‪ .‬כעת רוח מחייה זו נכנסה אל תוכנו‬
‫והתמזגה עם רוחנו‪ ,‬בשל כך מחברת אותנו אליו כרוח אחת )הקורינתים א‪,‬‬
‫ו‪ .(17:‬שבחו אותו‪ ,‬אנו אחד עם האדון ברוחנו‪ .‬אם אנו יודעים כיצד לפנות‬
‫לרוחנו‪ ,‬אנו יכולים לגעת במשיח‪ .‬זהו הסוד! זהו המפתח!‬

‫הלא‪-‬מאמינים הינם רק בעלי חיים פיסיים בגוף וחיים אנושיים או‬

‫פסיכולוגיים בנפש‪ .‬אין להם החיים הנצחיים של אלוהים ברוחם‪ ,‬מאחר‬
‫והם לא קיבלו את המשיח כחיים הנצחיים לתוך רוחם‪ .‬על כן‪ ,‬הלא‪-‬‬
‫מאמינים יכולים לחיות רק באמצעות הנפש או הגוף‪ .‬לפני ישועתנו‪ ,‬כולנו‬
‫חיינו‪ ,‬התהלכנו והתקיימנו בנפש‪ .‬אולם כעת‪ ,‬לאחר ישועתנו‪ ,‬ישנם חיים‬
‫אחרים בקרבנו‪ ,‬אשר הינם המשיח עצמו‪ ,‬ובאמצעות חיים אלה חייבים אנו‬
‫ללמוד לחיות‪ .‬הצורך שלנו כיום הוא שעלינו לפנות כדי לחיות בכיוון אחר‬
‫– כלומר‪ ,‬מהנפש לרוח‪ .‬לפני ישועתנו‪ ,‬חיינו באמצעות החיים האנושיים‬
‫בנפש‪ .‬מאחר ונושענו‪ ,‬עלינו לחיות באמצעות החיים האלוהיים ברוח‪.‬‬

‫כעת האם אתם רואים את הצורך לפנות תמיד לרוחנו? המשיח נמצא‬
‫‪41‬‬ ‫המפתח לחוויית המשיח – הרוח האנושית‬

‫ברוחנו‪ ,‬ואם נרצה לפגוש את המשיח‪ ,‬עלינו לפנות לרוחנו‪ .‬לפני שנעשה‬
‫דבר‪ ,‬נלך למקום כלשהו‪ ,‬או נאמר דבר מה‪ ,‬עלינו לפנות לרוחנו‪ .‬אם נלמד‬
‫לעשות זאת‪ ,‬איזה שינוי נראה בחיינו‪.‬‬
‫זה אכן נפלא! המשיח הוא הרוח‪ ,‬לנו יש רוח‪ ,‬ושתי הרוחות הללו מחוברות‬
‫כאחת‪ .‬כעת באמצעות פניה לרוחנו ואימון או שימוש ברוחנו‪ ,‬יש לנו הדרך‬
‫לחוות את מציאות הכל שהמשיח מהווה עבורנו‪ .‬בטימותיאוס א‪ ,‬ד‪8-7:‬‬
‫השליח פולוס אמר לנו לאמן את עצמנו לחסידות‪ .‬ייתכן כי למספר אחים‬
‫יש התעמלות או אימונים יומיים לגופם‪ .‬זה טוב; אפילו פולוס אמר‪ ,‬כי‬
‫התעמלות גופנית הינה בעלת רווח מסוים‪ .‬אך זה טוב עד למידה מסוימת‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬פולוס מתאר התעמלות מסוג אחר הטובה לעד – להיום כמו גם‬
‫לנצח! על כן‪ ,‬עלינו להקדיש יותר תשומת לב לסוג התעמלות האחר‪ ,‬אימון‬
‫רוחנו‪.‬‬
‫כיצד אנו יודעים‪ ,‬כי לאמן את עצמנו לחסידות פירושו לאמן את רוחנו?‬
‫נבחן זאת ראשית מנקודת מוצא הגיונית‪ .‬פולוס מדבר על שני סוגים של‬
‫התעמלות‪ :‬אחד הוא אימון הגוף‪ ,‬אולם מהו האימון האחר? האם זהו אימון‬
‫השכל‪ ,‬ההתעמלות הפסיכולוגית או הנפשית? ברור כי היה לנו מספיק‬
‫אימון מסוג זה בבית הספר היסודי‪ ,‬חטיבת הביניים‪ ,‬בית הספר התיכון‬
‫והאוניברסיטה‪ .‬מילדות מוקדמת למדנו לאמן את שכלנו‪ .‬למדנו טוב מדי‬
‫לאמן חלק זה של ישותנו‪ .‬למעט אימון הגוף והשכל‪ ,‬איזה סוג אימון אחר‬
‫אנו באמת צריכים? באופן ספונטני עלינו לענות‪ :‬אימון רוחנו‪.‬‬
‫עלינו כמשיחיים להבין‪ ,‬כי אין זה עניין של מה אנו עומדים לעשות‪,‬‬
‫אלא כיצד אנו עומדים לעשות זאת‪ .‬האם אנו פועלים באמצעות הגוף‪,‬‬
‫באמצעות הנפש או באמצעות הרוח? אחים ואחיות רבים פשוט לא‬
‫משתמשים ברוחם‪ .‬הם משתמשים באופן קבוע בשכלם‪ ,‬ברגשם‪ ,‬ברצונם‬
‫או בגופם הפיסי‪ ,‬אך לא ברוחם‪ .‬אנו מתפללים‪ ,‬מדברים‪ ,‬מתווכחים‪,‬‬
‫קוראים את כתבי הקודש‪ ,‬מנמקים‪ ,‬דנים ומשוחחים – בעיקר באמצעות‬
‫אימון נפשנו‪ .‬אנו אפילו יכולים לצטט את כתבי הקודש מנפשנו! כעת זהו‬
‫הזמן לחזור לרוחנו‪ .‬אנו חייבים לחזור!‬
‫לדוגמא‪ ,‬כאשר אנו מתקרבים אל האדון בתפילה או ניגשים אל דבר‬
‫האלוהים על מנת לגעת בו‪ ,‬אנו חייבים לדחות את החיים הנפשיים שלנו‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪42‬‬

‫)מחשבותינו‪ ,‬רגשותינו‪ ,‬רצונותינו( ולפנות לרוחנו על מנת לגעת בו להתחבר‬

‫עמו‪ .‬לעולם לא נוכל לפגוש את המשיח באמצעות אימון יכולות נפשנו‪.‬‬
‫המשיח נמצא ברוחנו‪ ,‬לא בנפשנו‪ .‬רק באמצעות שימוש ברוחנו נוכל לפגוש‬
‫אותו‪ .‬כמובן‪ ,‬אין אנו צריכים לחשוב כי האדון דורש שנוותר על יכולות‬
‫השכל‪ ,‬הרגש והרצון שלנו‪ .‬לא‪ .‬השכל‪ ,‬הרגש והרצון נבראו על ידי אלוהים‬
‫על מנת לשמש לתפארתו‪ .‬אולם דרישת האדון היא‪ ,‬כי נוותר על השכל‪,‬‬
‫הרגש והרצון המושחתים של האדם הראשון‪ ,‬המשמשים כמרכז חיינו‪,‬‬
‫וניתן לחיי המשיח ברוחנו לקבל שליטה על ישותנו‪ .‬השכל‪ ,‬הרגש והרצון‬
‫שלנו ניזוקו עד למידה‪ ,‬בה האדם הטבעי לעולם לא יוכל לגעת באלוהים‬
‫ֹלהים"‬
‫רוּח ֱא ִ‬
‫ַפ ִשׁי ֵאינוֹ ְמ ַק ֵבּל ֶאת ִדּ ְב ֵרי ַ‬
‫אָדם ַהנּ ְ‬
‫או להתחבר עמו‪" :‬אְַך ָה ָ‬
‫)הקורינתים א‪ ,‬ב‪ .(14:‬בגלל זה היינו זקוקים ללידה החדשה ברוחנו )יוחנן‬
‫ג‪.(7-6:‬‬
‫לפני הישועה היינו במצב נפול במאת האחוזים‪ .‬חיינו בתוך ובאמצעות‬
‫החיים הנפולים והנפשיים האלה‪ ,‬המנוגדים לחלוטין לאלוהים‪ .‬עלינו‬
‫ללמוד לעולם לא לעשות דבר מחיים נפולים אלה שוב‪ ,‬אלא לחיות באופן‬
‫מוחלט באמצעות החיים האלוהיים אשר ברוחנו‪ .‬מכאן ואילך אנו חייבים‬
‫שלעולם לא לקבל את החיים הנפולים שבנפשנו כמקור חיי היום‪-‬יום‬
‫שלנו‪ ,‬אלא את החיים האלוהיים שברוחנו‪ .‬עלינו להבין‪ ,‬על כן‪ ,‬כי אין‬
‫אלה השכל‪ ,‬הרגש והרצון אשר חייבים להידחות ולהיהרס; במקום‪ ,‬אלה‬
‫הם חיי‪-‬הנפש שעליהם עלינו לוותר‪ .‬עלינו להבין‪ ,‬כי החיים הטבעיים‬
‫הנפשיים האלה כבר נצלבו )הגלטים ב‪ ;20:‬הרומים ו‪ (6:‬וכעת עלינו לקבל‬
‫את המשיח כחיינו‪ .‬אולם יכולות נפשנו נשארות עדיין ככלים העומדים‬
‫לשימוש הרוח להביע את האדון עצמו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬צריך להיות מאוד ברור לנו‪ ,‬כי אימון הרוח הוא לא רק בתפילה‬
‫ובנגיעה בדבר האלוהים‪ ,‬אלא בכל דבר‪ .‬אם אתה חסר כל אישור או‬
‫תחושה ברוח‪ ,‬אזי הפסק את מה שהינך עומד לעשות ועצור את מה שהינך‬
‫עומד לומר‪ ,‬ללא קשר בין אם הדבר טוב או רע‪ .‬עלינו לא לשקול‪" ,‬האם זה‬
‫טוב‪ ,‬או האם זה רע?" משיחיים אינם אמורים לחיות בדרך זאת! השיקול‬
‫היחיד בו עלינו להתחשב הוא‪" ,‬האם אני ברוח או בנפש? האם אני עושה‬
‫זאת לבד או באמצעות האדון?" כאשר אנו משתמשים בביטוי באמצעות‬
‫האדון‪ ,‬אין אנו מדברים על האדון באופן אובייקטיבי אלא באופן מאוד‬
‫‪43‬‬ ‫המפתח לחוויית המשיח – הרוח האנושית‬

‫סובייקטיבי‪ .‬אנו מתייחסים אליו כאל הרוח המחייה הממוזגת עם רוחנו‪.‬‬

‫אנו חייבים להפעיל את רוחנו בכל עת ובכל מקום‪.‬‬
‫לדעת את ההבדל בין הגוף והנפש זה קל‪ ,‬אולם‪ ,‬קשה למדי להבדיל בין‬
‫הרוח והנפש‪ .‬ההמחשה הבאה עוזרת ביותר‪ .‬נניח כי אנו מוצאים דבר מה‪,‬‬
‫אותו אנו מעוניינים לקנות‪ .‬ככל שאנו שוקלים זאת‪ ,‬אנו מוצאים‪ ,‬כי נרצה‬
‫שיהיה ברשותנו‪ .‬לבסוף‪ ,‬אנו מקבלים את ההחלטה לקנות אותו‪ .‬הרגש‬
‫מופעל‪ ,‬מאחר והדבר מוצא חן בעינינו‪ ,‬השכל מופעל‪ ,‬מאחר ושקלנו זאת‪,‬‬
‫והרצון מופעל‪ ,‬מאחר וקיבלנו את ההחלטה לקנות אותו‪ .‬על כן‪ ,‬כל הנפש‬
‫מופעלת‪ .‬אולם כאשר אנו הולכים לקנות אותו‪ ,‬משהו עמוק יותר בתוכנו‬
‫מוחה ואוסר‪ .‬זוהי הרוח‪ .‬הרוח היא החלק העמוק ביותר בתוכנו‪ ,‬החלק‬
‫הפנימי ביותר של כל ישותנו‪ .‬בכל חיי היום‪-‬יום שלנו עלינו ללכת בעקבות‬
‫חוש פנימי ביותר זה שבקרבנו‪.‬‬
‫האם אין זה ברור לכולם‪ ,‬כי רוב המשיחיים באמת החטיאו מטרה זו? אנו‬
‫תמיד שוקלים מה נכון או מוטעה‪ .‬אנו חושבים שאם משהו מוטעה‪ ,‬אין‬
‫אנו צריכים לעשותו‪ ,‬אולם אם משהו נכון‪ ,‬אנו חייבים לעשותו‪ .‬זוהי אינה‬
‫הדרך‪ .‬נכון ומוטעה הוא תורת‪-‬הדת‪ .‬אם אנו פועלים בהתאם לדת‪ ,‬אזי‬
‫המשיח הוא חסר ערך‪ .‬נושא חוויית המשיח וישועת האלוהים שונה לגמרי‬
‫מדת‪ .‬אין זה נושא של נכון או מוטעה‪ ,‬אלא של לחיות ולעשות דברים‬
‫בנפש או ברוח‪ .‬המשיחיות החטיאו ואף איבדה את המטרה הזאת‪ .‬האדון‬
‫עומד לקומם מטרה זו היום‪ ,‬מאחר וזהו "המפתח" לכל הדברים‪.‬‬
‫עלינו להבחין רק באם אנו ברוח או בנפש בכל מעשינו או דברינו‪ .‬אין זה‬
‫עניין של נכון או מוטעה וטוב או רע‪ ,‬אלא שאלת המשיח או האני‪ ,‬הרוח או‬
‫הנפש‪ .‬עלינו להבחין‪ ,‬האם כל חיינו והליכתנו היומיומית הינם ברוחנו‪.‬‬
‫בכל ארבעת הבשורות – מתי‪ ,‬מרקוס‪ ,‬לוקס ויוחנן – האדון ישוע חוזר‬
‫ואומר לנו להתכחש לעצמנו ולאבד את הנפש עם חייה הנפשיים )מתי‬
‫טז‪ ;26-24:‬מרקוס ח‪ ;35:‬לוקס ט‪ ;25-23:‬יוחנן יב‪ .(25:‬אחרי‪-‬כן‪ ,‬באגרות‪,‬‬
‫נאמר לנו שוב ושוב להתהלך‪ ,‬לחיות‪ ,‬להתפלל ולעשות הכל ברוח )מעשי‬
‫השליחים יז‪ ;16:‬הרומים א‪ ;9:‬יב‪ ;11:‬הקורינתים א‪ ,‬טז‪ ;18:‬פטרוס‬
‫א‪ ,‬ג‪ ;4:‬האפסים ו‪ ;18:‬ההתגלות א‪ .(10:‬על כן‪ ,‬עלינו להישאר כל הזמן‬
‫ברוח‪.‬‬
 ‫יסודות החיים המשיחיים‬ ‫‪44‬‬

‫כאשר מישהו מאמן את רוחו‪ ,‬רוח הקודש חופשייה לנוע ולזרום‪ .‬אולם זהו‬
‫מאבק אמיתי‪ ,‬מאחר והשטן יודע‪ ,‬כי אם כולנו נשחרר את רוחותינו‪ ,‬ינוצח‪.‬‬
‫הוא מכה בערמומיות בנקודה האסטרטגית של חניקת רוחות הקדושים‪.‬‬
‫כל עוד הוא יכול לחנוק את רוחנו‪ ,‬אנו גמורים והוא מצליח‪ .‬על כן‪ ,‬עלינו‬
‫לנהל את הקרב‪ .‬עלינו ללמוד לתרגל את שחרור רוחנו בכל עת ובכל מקום‪.‬‬
‫בין אם בפרטיות או בציבור‪ ,‬עלינו לאמן את רוחנו באופן מתמיד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו חייבים תחילה להבין‪ ,‬כי המשיח הוא הרוח בתוך רוחנו‪ .‬אחר‬
‫כך עלינו לדעת את ההבדל שבין הרוח והנפש על ידי התכחשות ַלאני הנפשי‬
‫והליכה עם האדון ברוחנו‪ .‬כאשר אנו משתפים פעולה עם רוחנו בדרך זו‪,‬‬
‫יהיה למשיח מקום ראשון בכל דבר‪ .‬כך נחווה את המשיח ברוחנו ונלמד‬
‫איך ליישם ולחוות אותו בכל דבר‪.‬‬
 ‫על שני משרתים של האדון‬
‫אנו מודים לאדון‪ ,‬כי שירותם של ווצ'מן ני ושל עמיתו לעבודה ויטנס לי‬
‫לגוף המשיח היה ברכה עבור ילדי האדון בכל היבשות במשך למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬כתביהם תורגמו לשפות רבות‪ .‬קוראינו הפנו אלינו שאלות רבות‬
‫אודות ווצ'מן ני וּויטנס לי‪ .‬כמענה לשאלותיהם‪ ,‬אנחנו מגישים כאן סיכום‬
‫בראשי פרקים של חייהם ועבודתם של שני האחים האלה‪.‬‬

‫ווֹצ'מן ני‬
‫ווצ'מן ני קיבל את המשיח בגיל שבע‪-‬עשרה‪ .‬שירותו מוכר וידוע למאמינים‬
‫מחפשים בכל רחבי העולם‪ .‬כתביו העוסקים בחיים הרוחניים וביחס בין‬
‫המשיח לבין מאמינים סייעו לרבים‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬לא רבים יודעים על‬
‫היבט נוסף ולא פחות מכריע של שירותו‪ ,‬שהדגיש את היישום המעשי של‬
‫חיי הכנסייה ואת בניין גוף המשיח‪ .‬האח ני כתב ספרים רבים העוסקים‬
‫הן בחיים המשיחיים והן בחיי הכנסייה‪ .‬עד יומו האחרון היה ווצ'מן ני‬
‫מתנה‪ ,‬שהעניק האדון‪ ,‬לשם חשיפת ההתגלות הגלומה בדבר אלוהים‪.‬‬
‫לאחר עשרים שנות ייסורים למען האדון בכלא בסין העממית‪ ,‬הוא נפטר‬
‫בשנת ‪ 1972‬כעד נאמן של האדון ישוע‪.‬‬

‫וִ יטנס לי‬

‫ויטנס לי היה עמיתו הקרוב ביותר של ווצ'מן ני בעבודתו‪ ,‬ומי שזכה יותר‬
‫מכל אחד אחר לאמונו‪ .‬בשנת ‪ ,1925‬בהיותו בן תשע‪-‬עשרה‪ ,‬הוא חווה‬
‫לידה‪-‬מחדש רוחנית דינמית והקדיש את עצמו לאל החי כדי לשרתו‪ .‬מאותו‬
‫היום החל בלימוד נמרץ של כתבי הקודש‪ .‬במהלך שבע השנים הראשונות‬
‫לחייו המשיחיים הושפע עמוקות מהאחים מפלימות‪ .‬אז פגש בווֹצ'מן ני‪,‬‬
‫ובמשך ‪ 17‬השנים הבאות‪ ,‬עד שנת ‪ ,1949‬היה עמיתו לעבודה של האח‬
‫ני בסין‪ .‬בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר הייתה סין נתונה לכיבוש‬
‫היפני‪ ,‬הוא נכלא על‪-‬ידי היפנים וסבל בשל שירותו הנאמן לאדון‪ .‬שירותם‬
‫ועבודתם של שני משרתי אלוהים האלה גרמו להתעוררות גדולה בקרב‬
‫המשיחיים בסין‪ ,‬שהביאה להפצת הבשורה בכל רחבי המדינה ולבניית‬
‫מאות כנסיות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1949‬כינס ווצ'מן ני את כל עמיתיו לעבודה‪ ,‬ששירתו את האדון בסין‪,‬‬
‫והסמיך את ויטנס לי להמשיך את השירות מחוץ ליבשת‪ ,‬באי טאייוואן‪.‬‬
‫במרוצת השנים הבאות‪ ,‬הודות לברכת אלוהים בטאייוואן ובדרום‪-‬מזרח‬
‫אסיה‪ ,‬נוסדו למעלה ממאה כנסיות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬המוקדמות הנחה האדון את ויטנס לי לעבור לארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫שם שירת ועבד לתועלת ילדי האדון במשך למעלה מ‪ 35-‬שנה‪ .‬הוא התגורר‬
‫בעיר אנהיים‪ ,‬בקליפורניה‪ ,‬משנת ‪ 1974‬ועד שהלך להיות עם אדונו בחודש‬
‫יוני‪ .1997 ,‬במהלך שנות עבודתו בארצות‪-‬הברית פרסם למעלה מ‪300-‬‬
‫ספרים‪.‬‬
‫שירותו של ויטנס לי יכול להועיל במיוחד למשיחיים מחפשים המשתוקקים‬
‫להעמיק את ידיעתם וחווייתם את עושר המשיח העצום לאין‪-‬חקר‪ .‬בפותחו‬
‫את ההתגלות האלוהית בכל הכתובים‪ ,‬מגלה לנו שירותו של האח לי‪ ,‬כיצד‬
‫לדעת את המשיח לשם בניין הכנסייה‪ ,‬שהיא גופו‪ ,‬מלואו של הממלא את‬
‫הכל בכל‪ .‬על כל המאמינים לקחת חלק בשירות הזה‪ ,‬בניין גוף המשיח‪,‬‬
‫כדי שיוכל הגוף לבנות את עצמו באהבה‪ .‬רק השלמת הבניין הזה תוכל‬
‫להגשים את תכלית האדון ולהשביע את שאיפת לבו‪.‬‬
‫המאפיין הבולט ביותר של שירות שני האחים היה שלימדו את האמת‬
‫על‪-‬פי דבר כתבי הקודש בטהרתו‪.‬‬
‫להלן תיאור תמציתי של עיקרי אמונתם של ווצ'מן ני וּויטנס לי‪:‬‬
‫‪ .1‬כתבי הקודש הם ההתגלות האלוהית השלמה‪ ,‬הם אינם עשויים לטעות‬
‫והם נשימת אלוהים‪ ,‬אשר מילותיהם הושרו מילולית על‪-‬ידי רוח הקודש‪.‬‬
‫‪ .2‬אלוהים הוא האלוהים החד‪-‬תלתי היחיד – האב‪ ,‬הבן ורוח הקודש‬
‫– הקיימים יחדיו בשווה וטבועים זה בזה הדדית מנצח עד נצח‪.‬‬
‫‪ .3‬בן אלוהים‪ ,‬שהוא אף אלוהים עצמו‪ ,‬התגשם בבשר והיה לאדם בשם‬
‫ישוע‪ ,‬שנולד למרים הבתולה‪ ,‬כדי להיות גואלנו ומושיענו‪.‬‬
‫‪ .4‬ישוע‪ ,‬אדם אמיתי‪ ,‬חי עלי‪-‬אדמות במשך שלושים ושלוש שנים וחצי כדי‬
‫להביא את אלוהים האב לידיעת בני האדם‪.‬‬
‫‪ .5‬ישוע‪ ,‬המשיח‪ ,‬שנמשח על‪-‬ידי אלוהים ברוח קודשו‪ ,‬מת על הצלב עבור‬
‫חטאינו ושפך את דמו למען הגשמת גאולתנו‪.‬‬
‫‪ .6‬ישוע המשיח‪ ,‬לאחר שהיה קבור במשך שלושה ימים‪ ,‬הוקם מן המתים‪,‬‬
‫ומקץ ארבעים יום עלה לשמים‪ ,‬שם עשה אותו אלוהים אדון הכל‪.‬‬
‫‪ .7‬לאחר עלייתו שפך המשיח את רוח אלוהים כדי להטביל את איבריו‬
‫הנבחרים לגוף אחד‪ .‬אותה רוח נעה כיום עלי‪-‬אדמות כדי להרשיע חוטאים‪,‬‬
‫להוליד מחדש את נבחרי אלוהים על‪-‬ידי האצלת החיים האלוהיים אל‪-‬‬
‫תוכם‪ ,‬לשכון במאמינים במשיח לשם גדילתם בחיים ולבנות את גוף‬
‫המשיח לשם ביטויו המלא‪.‬‬
‫‪ .8‬בתום העידן הזה ישוב המשיח כדי להעלות את מאמיניו‪ ,‬לשפוט את‬
‫העולם‪ ,‬לקנות אחיזה בארץ ולהקים את מלכותו הנצחית‪.‬‬
‫‪ .9‬הקדושים המנצחים ימלכו עם המשיח באלף השנים‪ ,‬וכל המאמינים‬
‫במשיח ישתתפו בברכות האלוהיות בירושלים החדשה בשמים החדשים‬
‫ובארץ החדשה לנצח‪.‬‬
 ‫מדיניות הפצה‬

‫שירות זרם חי שמח לעשות זמינים את הגרסאות‬

‫האלקטרוניות של שבעת הספרים האלו‪ .‬אנו מקווים‬
‫שרבים יעיינו בכל הספרים האלו ויוכלו להפנות אחרים‬
‫אליהם בחופשיות‪ .‬היננו מבקשים‪ ,‬למען שמירה על סדר‬
‫טוב‪ ,‬להגביל הדפסות קבצים אלו לשימושכם הפרטי‪ .‬נא‬
‫לא לפרסם קבצים אלו בכל מקום אחר בצורה כלשהי‪ .‬אם‬
‫ברצונכם לשכפל עותקים מעבר לזה‪ ,‬אנא צרו איתנו קשר‪,‬‬
‫‪copyrights@lsm.org.‬בצירוף בקשה כתובה‪ ,‬בכתובת‬
‫היננו גם מבקשים שכל המודעות הנוגעות לזכויות‬
‫היוצרים תכובדנה בהתאם לחוקים הרלוונטיים‪ .‬אסור‬
‫אלה באופן כלשהו לכל צורך ‪PDF‬לשנות או לפצל קבצי‬
‫אחר‪.‬‬