Professional Documents
Culture Documents
תחומי עיסוק גמרא ,הלכה ,אמונה ,קבלה ,גאולה ,עם ישראל ,אגדה ,תשובה ,ארץ ישראל
תפקידים נוספים ראש הישיבות "מרכז הרב" ו"בית זבול" ורב שכונת שערי חסד
רבותיו אביו ,הרב זבולון חרל"פ ,הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,הרב יהושע צבי מיכל שפירא
הרב יוסף ליב זוסמן ,הרב ישעיהו משורר ,הרב שאול ישראלי ,הרב משה צבי נריה ,הרב שריה דבליצקי ועוד תלמידיו
OOjsלעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית UI icon info big.svg
הרב יעקב משה חַ רלַ"ּפ[( ]1כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 18 ,בפברואר – 1882ז' בכסלו ה'תשי"ב 6 ,בדצמבר )1951היה פוסק
.ומקובל ,ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול ,ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים
חיבר ספרים רבים ,ביניהם סדרת הספרים "מי מרום" באמונה והגות ,ו"בית זבול" בהלכה ותלמוד ,ועוד .היה מתלמידיו
.המובהקים של הראי"ה קוק
תוכן עניינים
תולדות חייו 1
הנהגותיו 2
ילדיו 4
מתלמידיו 5
ספריו 6
כתביו 8.1
אודותיו 8.3
שנותיו הראשונות
נולד בירושלים לרב זבולון ולמרים חרל"פ .אביו שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין .בצעירותו למד בתלמוד תורה
וישיבת "עץ חיים" ,מייסד הישיבה הרב שמואל סלנט חיבבו וקירבו[ .]2למד גם אצל אביו עד פטירתו בה'תרנ"ח .הוא התקרב
אל המהרי"ל דיסקין כבר כילד ,בסביבות גיל בר המצווה נבחן אצלו על תלמודו בהצלחה יתירה ,וזה שיבחו באופן חריג
ממנהגו]3[.
בגיל 15החל -במקביל ללימודיו בישיבת עץ חיים[ - ]4ללמוד אצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא[ ,]5מקובל שנודע במנהגי
תעניות וסיגופים וכך חינך את קבוצת תלמידיו הקרובה ,עימה נמנה הרב חרל"פ שהיה צמוד אליו במשך שנים וקיבל
מהנהגותיו ותורתו[ .] 4בהמשך פעל הראי"ה קוק להניא אותו מהסיגופים הרבים שבהם נהג .אחרי פטירתו של הרב שפירא
הוציא את כתביו בספר "צבי לצדיק" ,שהיה לספר מוסר מרכזי בישיבת עץ חיים[ ,]2ומאוחר יותר בספרים "ציץ הקודש"
.ו"אמרות טהורות" ,לספר ציץ הקודש צירף "קונטרס אחרון" מדברי תורתו שלו ,שעורר עניין רב בעולם התורני[]2
בגיל 16נישא לפסיה ,בת אחיו של ר' דוד מקרלין (נפטרה בשנת תרצ"ב) ומאז עמד עימו בקשר רצוף של מכתבים תורניים[
.] 2תקופה קצרה לאחר נישואיו למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים ,שם למד בחברותא עם הרב יונה ראם ,לימים רבה של
שכונת כרם .האחרון שיבחו ברבים ואף פרסם מכתב תורני שלו ,וגרם לריבוי הכרת גדלותו בציבור .למד גם אצל הרב שלמה
זלמן בהר"ן שהיה מתייעץ איתו בשאלות הלכתיות מסובכות שהגיעו אליו ,ואצל הרב יעקב חיים נפתלי זילברברג -מגאוני
.ורשא שעלה לארץ[]2
במשך שנים ארוכות קם מדי לילה בחצות לאמירת תיקון חצות ולאחר מכן למד עד הלילה הבא בחברותא עם הרב עקיבא
פרוש ,כשהם מפסיקים רק עבור תפילות ,בהמשך שינה את מנהגו והחל להקפיד שלא לישון כלל לפני חצות .את לימודו
במשך היום עשה כשהוא עם טלית ותפילין ] 6[.לאחר שעלה רבי יצחק ירוחם דיסקין לירושלים ,בשנת ה'תרס"ח ,התקרב הרב
.חרל"פ גם אליו ולמד עימו[ ]7בין השאר למדו בחברותא את כתבי אביו המהרי"ל דיסקין[]2
עוד בהיותו אברך צעיר היה מהמשמעותיים בקרב חברי איגוד "בית ועד לחכמים" שנוסד בירושלים כדי לטפל בליבוני הלכות
.ושאלות למעשה על ידי גדולי הדור ההוא שבארץ ישראל[]2
עם הקמת שכונת שערי חסד בירושלים בשנת ה'תרס"ט ( ,)1909מונה לרבּה (בגיל ,)27ולאחר מכן גם לרב שכונת רחביה.
הוא התייחד בהתאמת סגנונו לפי קהל שומעיו ,מה שהביא ליכלתו להנהיג ולהצליח בשתי שכונות שונות אלו -של היישוב
הישן מכאן והיישוב החדש מכאן[ .] 3בשערי חסד נהגו שלאחר תפילת מוסף של שמיני עצרת הקהל מלווה את הרב חרל"פ אל
ביתו בשירת הציטוט מהתפילה "מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם" שוב ושוב ,כדי להרגיל את הלשון
באמירת מילים אלו ברצף ,על מנת שבשעת ספק שיתעורר לאדם אם אמר משיב הרוח או מוריד הטל יוכל להניח שאמר
.משיב הרוח ולא יצורך לחזור על תפילתו .כפי שנפסק בהלכה[]8
בתקופה זו היוה ביתו כתובת תורנית לתלמידי החכמים שבירושלים ותלמידי ישיבותיה[ .]2בשבתות ומועדים היה מוסר
שיחות בביתו שאליהם הגיעו רבים ,ביניהם גם בני ישיבות חרדיות כגון ישיבת חברון ששיחות אלו השפיעו רבות על עולמם
הרוחני[ .] 9קבוצת בחורים ואברכים עילויים מישיבת עץ חיים התרכזה סביבו ,והוא היה מלמדם גמרא והלכה ,וכן פנימיות
.התורה מתוך ספר נפש החיים[]10
בשנת תרע״ב נתמנה לר"מ בישיבת ״עץ חיים״ לצעירים .באותה שנה הוציא לאור ספר מעמיק על תחיית הקודש של עם
ישראל ,ההכרה ברוממות ייעודו וגילויי גנזי התורה ,בשם ״הד החיים הישראלים״ .ספר זה נעשה משמעותי בחוגי לומדי תורה
והוגי דעות .בשנת תרע"ח הוציא את החוברת ״מכתב גלוי״ שבה הוא קורא לתחיית התורה יחד עם תחיית הארץ ,באותה
.שנה מונה עם הרב צבי פסח פרנק לר"מ בישיבה הגדולה "עץ חיים"[]2
היה חלק ממשלחת שהופיעה בפני הברון רוטשילד בעניין ההצעה שעלתה לגיוס בני הישיבות לגדודים העבריים ,דבריו ,בהם
.זעק בבכי "אל תגעו במשיחי" עשו רושם רב על הברון והיו בין הגורמים שהביאו לנסיגה מההצעה[]2
בשבועות תרס"ד ( ,) 1904ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ והגיע ליפו .ראה אותו הרב חרל"פ -שהגיע ליפו לצורכי
בריאותו -אומר את ה"אקדמות" ונקשר אליו מתוך התפעלות .הוא לא העז לגשת אליו בעצמו ,גם לאחר ששם לב שהראי"ה
תמה על כיבוד שהוענק לו למרות גילו הצעיר ( ,) 21אך ידידו הרב צבי פסח פרנק הפגיש והכיר ביניהם ,תוך שהוא מציין בפני
הרב קוק את השבחים שקיבל הרב חרל"פ כנער צעיר מאת המהרי"ל דיסקין[ ,]3והם עסקו שעה ארוכה "בענייני הלכה
ואגדה ,פלפול ודרשנות" .תוצאות מאורע זה היו משמעותיות ביותר לעיצוב דמותו הרוחנית ומאז נעשה לתלמידו המובהק
:והצמוד ,בסיפור זכרונותיו מתאר הרב חרל"פ את עוצמת הקשר הנפשי שנרקם בינו לבין הרב
הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי ,כדי לטבול בים .בשבועות שחל ביום השישי ,התפללתי "
בבית הכנסת "שערי תורה" ,בן כ"א שנים הייתי אז ,והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה,
ונזדעזעתי עד יסוד נפשי .מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה ,והייתי לתלמידו וחסידו לעולם ...הרגשתי שכולי אחוז
"שלהבת-יה ,כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים
בעקבות המפגש הפך לתלמידו הקרוב של הרב קוק ,שהכניסו אל פנימיות נבכי נפשו והדריכו בעבודת ה' ובלימוד תורה ,בין
השאר -היה זה הרב קוק שגרם לו לחדול ממנהגו לסגף את עצמו בתעניות ,שכתב לו "ולמען השם שלא להכביד עליו שום
דבר יותר מכח הבריאות ,כי זאת היא עצת היצר ...כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה לנפש ,ויפה שעה אחת של תורה ועבודה
במנוחה מאהבה ,מכמה ימים של קדרות .] 11["...הם נקשרו זה בנפשו של זה ,והראי"ה אף סיפר על מקרים שהרגיש ממרחק
".במתרחש עם הרב חרל"פ[ .]3מילותיו האחרונות של הראי"ה לפני מותו היו "ר' יעקב משה
בשנת ה'תר"פ כתב את החיבור "טובים מאורות" ,המגן על ספרו של הרב קוק" ,אורות" ,מפני טענות מתנגדיו .בהמשך
.הודפס החיבור בתוך החלק השישי של סדרת ספריו "מי מרום" – מעייני הישועה
בשנת תרע"ד ( ) 1914יצא עם הרב קוק ורבנים נוספים למסע במושבות הגליל ויחד ביקרו במספר מושבות מתוך מגמה לקרב
את יושביהן אל היהדות .ובשנת ה'תרפ"ג 1923השתתף במסע השני למושבות יחד עם הרב קוק ורבה של תל אביב הרב
.שלמה אהרונסון
לאחר פטירת הרב קוק ,לאחר שנתבקש בידי רבים ,הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל .לצידו התמודד הרב
יצחק אייזיק הלוי הרצוג ,שאכן נבחר לתפקיד .הרב חרל"פ -שמלכתחילה לא חפץ בכך -היה מרוצה מהתוצאה ומסופר
שכאשר עבר בסמוך לבניין שבו נערכו הבחירות נהג לומר "ברוך שעשה לי נס במקום הזה"[ .]12בתקופה זו נשא בנישואים
.שניים את האלמנה אידה רבקה דוידובסקי ,בתו של הרב שלמה נתן קוטלר שהתגוררה אז עם אביה בירושלים[]13
סמוך להקמתה של ישיבת מרכז הרב צירפו הרב קוק לראשותה ]14[,והוא החל להעביר בה שיעורי גמרא ואמונה .תלמיד
הישיבה באותן שנים -הרב משה צבי נריה -סיפר כי אישיותו השפיעה בישיבה אף יותר מהשיעורים שלימד .ומחמת טבעו
המצטנע -עיקר אלו שהושפעו ממנו בישיבה היו אלו שהתקרבו אליו והשתדלו לקבל ממנו ,היות שהוא לא "עשה נפשות"
לעצמו .אף צעירים שאינם מבני הישיבה הגיעו במיוחד כדי להתקרב אליו ולהיות מושפעים ממנו ,כגון הרב יוסף ליב זוסמן
(שלמד בישיבת עץ חיים) אשר היה לתלמידו המובהק ,וכן מבני חסידות ברסלב וחוגים אחרים -שרצו לקבל ממנו הדרכה
.והשפעה בעבודת ה' ובלימוד תורה[]4
לאחר פטירת הרב קוק בשנת תרצ"ה ,היה הרב חרל"פ לראש ישיבת מרכז הרב ,והחל למסור בה את השיעור כללי .שיעוריו
הצטיינו בעמקותם ובעמלו עליהם ,אותו תיאר אחד התלמידים ,שבתי דון-יחייא" :היה יושב ער כל הלילה ועוסק בסוגייא.
פעמים כרך את ראשו במגבת רטובה כדי לצנן את רוב מתחו .מפרק לפרק שיתף את בחירי תלמידיו בהכנת השיעור…
".משעבר שיעורו מבחן אש והתקבל על ידי תלמידיו ,נחה דעתו ופניו הזדהרו בזוהר של שעת תפילה
במהלך שנים אלו -מפני כמה גורמים כגון עיסוקו של הרצי"ה בעריכת כתבי אביו ,השפעת השואה ועוד -הישיבה הידלדלה
יחסית בכמות תלמידיה .אך רבים הגיעו מישיבת "חברון" לשמוע שיעורים בישיבה .וכן הרב בן ציון אבא שאול מישיבת פורת
יוסף ] 15[.בשנת ה'תש"ד צורף לצוות הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שמסר שיעור יומי בנוסף לשיעור הכללי של הרב
.חרל"פ
במהלך מלחמת העצמאות התנגד לגיוסם של בני הישיבה לצבא ,אך רבים מהם התגייסו בעקבות עמדת הרב צבי יהודה קוק
.שתמך בכך .היעדרות התלמידים בתקופה זו ונפילתם של מספר תלמידים גרמה שוב לירידה במצב הישיבה
בשנת ה'תשי"א נחלש ,וביקש מהרב שפירא שעד אז מסר אך שיעור קצר[ ]16שימלא את מקומו ויחל במסירת השיעור כללי,
.וכך נעשה ] 17[.לאחר פטירתו הפך הרצי"ה קוק לראש הישיבה ,ואת הרב שפירא מינה לראש ישיבה בכפוף אליו
סוף ימיו
בשנת ה'תש"ה ( )1945נשא את דבורה ,אלמנתו של שמואל צבי כהן[ .]18בשנת ה'תשי"א ( )1950זכה בפרס הרב קוק
.לספרות תורנית
הרב חרל"פ נפטר ביום ז' בכסלו תשי"ב ( 6בדצמבר .)1951בלווייתו השתתפו אלפי בני אדם ,רבים מהם שהגיעו מחוץ
לירושלים .נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים]19[.
הנהגותיו
בהשפעת רבו הרב יהושע צבי מיכל שפירא וכחלק מחבורת התלמידים-הפרושים שהתגבשה סביבו ,נהג גם הרב חרל"פ
.במנהגי חומרות וחסידות יתירה ,כגון שלא להביט כמעט מעבר לד' אמותיו ועוד[]4
תפילתו התייחדה בדבקות והתלהבות בולטת ,בפרט בשעת קריאת שמע .בירושלים היה מקובל לומר ששמיעת קריאת שמע
.של הרב חרל"פ יכולה לגרום לאדם לחזור בתשובה[]10
.נודע בין היתר בניגונו לשירת הים ,שרבים היו מגיעים לשמוע במעמד שהתקיים בביתו מדי שנה בליל שביעי של פסח[]20
נודע בהקפדתו שלא לצאת משטחי ארץ ישראל .על מצבתו נכתב ”הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ,ומעודו לא
טעם אויר של חו"ל“ .במסע הרבנים שערך עם הרב קוק הוחלט בשלב מסוים להגיע מחיפה ליפו באניה ,ומפני מנהגו זה -
נפרד מהם הרב חרל"פ בחוששו שהספינה תרחיק מקו החוף ונסע ביבשה .כשהתרחשה סערה בהפלגה ,אמר הרב קוק
.שבוודאות ינצלו בזכות הקפדתו של הרב חרל"פ[]9
נהג שלא לצאת כלל מן הסוכה כל ימי חג הסוכות (כשאף מניינים לתפילה וכדומה -התקיימו בתוך סוכתו) מלבד לשתי
.יציאות :הליכתו לכותל המערבי להקביל פני שכינה ,והליכתו אל הראי"ה קוק להקביל פני רבו
הגותו ומחשבתו
ארץ ישראל
חשיבותה ובניינה
הרב חרל"פ החשיב מאוד את ארץ ישראל ואת יישובה וראה בהפרחתה את הנקודה העיקרית של התקופה הנוכחית כתקופת
:הגאולה
בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות
שבתקופה ההיא [ ]...ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין
שום השפעה של קדושה בעולם ,ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה
מי מרום – מעייני הישועה עמוד קצ"ו —
.
את בניין הארץ ראה לא רק כאקט של גאולה גשמית מבורכת ככל שתהא ,אלא גם כתחילת פריחת כוחותיה הרוחניים של
" האומה באמרו "כשם ששיבת ישראל לארץ קדושתו ראשית צמיחת ישועתו היא ,כך היא גם ראשית תשובתו
מדינת ישראל
שמח מאוד על הקמת מדינת ישראל וראה בה שלב מרכזי בגאולה[ .]21עם זאת ,ראה באופן קשה מאוד את חלוקת הארץ.
וכפי שסיפר הרב צבי יהודה הכהן קוק" :לפני י"ט שנה ,באותו לילה מפורסם ,בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי
אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל ,כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף
לשמחה .ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי .באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה ,עם אותה בשורה נוראה ,כי
אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר – "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו ,הגאון רבי יעקב משה
חרל"פ זצ"ל – היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו ,רגעים אחדים ,באותו חדר קטן ומקודש
שב"בית הרב" – ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים .לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד" :מאת ד'
.הייתה זאת ,היא נפלאת בעינינו"[]22
הרב חרל"פ התנגד נחרצות לכל אפשרות של ויתור על חלקים מארץ ישראל ומסירתם לידי זרים ,ואסר כל שיתוף פעולה עם
תוכנית כזו .תחת הכותרת "בל נוותר על זכות מזכויותינו בארץ ישראל" כתב" :אם יגיעו הדברים ויצטרכו חלילה לחתום על
כתב חוזה בינלאומי שמשמעו ויתור איזה שהוא מכל זכותנו על ארץ ישראל ,נוח יותר לחותמים לקצץ בהונות ידיהם ולא יקצצו
"בנטיעות גן רווה
עם ישראל
קדושתו המהותית
הרב חרל"פ הדגיש שכל אדם מעם ישראל ,גם החוטאים והרשעים ,קשור לקדושה ביסודו ,ועל אף שמבחוץ נראית עליו
"הקליפה הרעה" -עם זאת בפנימיותו של כל אדם מישראל הוא קודש ,בקדושה עצמית שבלתי ניתן לבטל אותה ,זאת מאחר
שהקדושה הזו נובעת מעצמיותו של עם ישראל כולו ,ו"עם ישראל" מעולם לא חטא ולא יחטא ,אף אם אדם פרטי חוטא,
וממילא -קדושת כלל ישראל בעינה עומדת לעולם ,וכל אדם ואדם מישראל הוא קדוש בקדושה שיונק מן הכלל .ולכן יש
.להרבות בסנוגריה על עם ישראל ולעסוק בזכותם ,ולא לקטרג עליהם
החוטאים בדורות האחרונים
הוא הסביר את ריבוי החוטאים בדורות האחרונים על פי רוחו של הרב קוק ,ותלה את מציאותם בכך שהנשמות הן נשמות של
דור עקבתא דמשיחא אשר "נשמתם גדולה מאוד" ,ודווקא משום כך הרשעה מתגברת בהם ,בהסבירו כי "העביות והגסות
".חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות
ילדיו
הרב יחיאל מיכל חרל"פ ,רב ברובע הברונקס ,נישא לחיה שרה ,בתו של זאב שחור
הרב יוסף דוד זאב חרל"פ ,ראש ישיבת "בית זבול" בירושלים
חיה בריינא ,אשת הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש ,רב בשכונת זיכרון משה והסביבה
קיילה יהודית ,אשת הרב שמואל ברוך ורנר ,שהיה אב בית דין בתל אביב .בנם הוא הרב דוד ורנר ,רבה של חדרה
מרים דבורה ,אשת הרב אברהם שדמי (פשדמייסקי) ,ממלא מקום חותנו בראשות ישיבת "בית זבול"[]23
מתלמידיו
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא -ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל
הרב שאול ישראלי -ראש ישיבת מרכז הרב וחבר בית הדין הרבני הגדול
הרב ישעיהו משורר -אב"ד פתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול
הרב יצחק מאיר חרל"פ -בן בנו הרב חיים זבולון ,רבה של יקנעם
הרב יצחק שלמה זילברמן -מייסדה ורבה של קהילת אדרת אליהו ,מייסד שיטת זילברמן והוגה מפורסם
הרב יצחק פלקסר -ראש ישיבת שפת אמת ,חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראב"ד בד"ץ אגודת ישראל
ספריו
.שתי סדרות ספריו העיקריות "מי מרום" ו"בית זבול" מנציחות את זכר הוריו :הרב זבולון ומרים
".לחם אבירים – "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון
.נימוקי המקראות – הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר
תהילים ומשלי
על התפילה
רזי לי
שערי דעה
אגרות קודש
שיחות לפרשת השבוע חמשה כרכי שיחות שנאמרו בסעודה שלישית בשבת
אמרי נועם -דברי עידוד ונחמה לפליטי השואה ששהו במחנות באירופה
האמונה והמצוה
.אגרות מרום -אגרות מסודרות על פי נושאים ,מאת הרב יעקב משה חרל"פ ,עורך :יאיר חרל"פ ,בית אל תשפ"א
לקריאה נוספת
הרב י .ש .רבינסון (פסבדונים של שבתי דון-יחייא) ,הרב יעקב משה חרל"פ -לצורתו הרוחני ,ירושלים תרצ"ו (חוברת לקידום
בחירת הרב חרל"פ לרב הראשי)
יאיר חרל"פ ,שירת הי"ם ,שירת חייו של איש ירושלים הרב יעקב משה חרל"פ ,בית אל ,תשע"ב
הרב משה צבי נריה"' ,וראשו מגיע השמימה :על הגרי"מ חרל"פ זצ"ל' ,ליקוטי הראי"ה ,כרך ב ,כפר הרואה תשנ"א ,עמ'
296–279
קישורים חיצוניים
כתביו
הרב יעקב משה חרל"פ ,ממצרים ועד הנה ,הצופה 22 ,באפריל 1940
:ספריו
עיון במשנתו
אלעד נבו" ,הורדת העליונים או העלאת התחתונים :משנתם של הגאון מווילנה והבעל שם טוב בכתבי הרב חרל"פ" ,אסיף ה,
תשע"ח ,עמ' ( 562–542קישור למאמר)
אוריאל ברק' ,כשושנה בין החוחים' — מוטיב השושנה בהגותו של הרב יעקב משה חרל"פ ומקורותיו הקבליים ,דעת ,79/80
)לאחר הרשמה JSTORהמאמר זמין לצפייה במאגר( 2015
אוריאל ברק ,על יחסי הרב יעקב משה חרל״פ וקנאי ירושלים :איגרת לא ידועה מאת ר׳ מאיר הלר ,עלי ספר 2015 ,25–24 (
)לאחר הרשמה JSTORהמאמר זמין לצפייה במאגר
.עמנואל הרוניאן ,היחס לעצמיות האדם במשנתם של הרב קוק והרב חרל"פ ,עבודת תזה ,אוניברסיטת בן-גוריון ,תש"פ
,עמנואל הרוניאן ,תפיסת האדם בחוג הראי"ה -עיון משווה במשנותיהם של הרב קוק והרב חרל"פ JSIJ 21 (2021).
אודותיו
דוד תדהר (עורך)" ,הרב יעקב משה חרל"פ" ,באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו ,כרך ג ( ,)1949עמ' 1303
הרב אליעזר מלמד ,העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות ,באתר בשבע -ערוץ 7
הרב אליעזר מלמד ,הגרי"מ חרל"פ ורבו הגדול (כתבה שנייה) ,באתר בשבע -ערוץ 7
שירת חייו של איש ירושלים -הרב יעקב משה חרל"פ ,באתר ערוץ 7
הרב נריה גוטל " ,אחד מן יחידי היחידים המסולאים" :שבעים לפטירתו של הרב חרל"פ ,בעיתון מקור ראשון 16 ,בנובמבר
2021
.האדם הקדוש ביותר שזכיתי לפגוש" ,באתר ערוץ - 7ראיון עם הרב דב יפה"
הרב אברהם דב אוירבך זצ"ל סיפר בחייו על הערצתו לרב יעקב משה חרל"פ ,באתר ערוץ 7
שר וגדול ,באתר ערוץ - 7דברים אודותיו מפי תלמידו הרב שריה דבליצקי
הערות שוליים
הרב יעקב משה חרל"פ בגיליון של האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך
יאיר חרל"פ ,הגאון שהרביץ תורה בכל הארץ ,באתר ערוץ 7
אגרות הראי"ה א' ,אגרת פ"ח
"בכל רגע סברה חדשה ,יהודה יפרח ,מקור ראשון ,מוסף "שבת
"הרב אברהם ישראל סילבצקי ,מאמר שלושה כתרים ,בתוך ספר הזיכרון "אשל אברהם
שירת הים בלחן הרב חרל"פ ,ישיבת רמת גן עם הרב יעקב אריאל והרב יהושע שפירא
בנאום "מזמור י"ט למדינת ישראל" ,שנשא בשנת ה'תשכ"ז ,לנתיבות ישראל ג' ,עמוד ע"ח
דוד תדהר (עורך)" ,הרב ישראל בארי (קולנדנר)" ,באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו ,כרך יד ( ,)1965עמ' 4500
כתביו • אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים
• למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם ממשנתו
הרב צבי יהודה קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי תלמידיו
• • הרב אריה לוין
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים
הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים מוסדותיו
כהונות ברבנות זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל
בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • הנצחתו
קבוצת אברהם
ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד
ראשי ישיבה הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( • )1935–1924הרב אברהם אהרן בורשטין ( • )1925הרב יעקב משה
חרל"פ ( • )1952–1935הרב צבי יהודה קוק ( • )1982–1952הרב שאול ישראלי ( • )1995–1982הרב אברהם שפירא (
• )2007–1982הרב יעקב שפירא (–2007מכהן)
רבנים בישיבה בעבר הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן • הרב יצחק אריאלי • הרב יעקב כלאב • הרב מרדכי פרום •
הרב יהודה גרשוני • הרב יהושע בכרך • הרב אברהם יצחק כלאב • הרב יהושע רוזן • הרב אריה שטרן • הרב זלמן ברוך
מלמד • הרב חיים דרוקמן • הרב דוב ליאור • הרב יעקב אריאל • הרב אליקים לבנון • הרב אלישע אבינר • הרב שלמה אבינר
• הרב אלישע וישליצקי • הרב שלמה שפירא • הרב פנחס מונדשיין
רבנים בישיבה כיום הרב יעקב פילבר • הרב חיים שטיינר • הרב מיכאל הרשקוביץ • הרב דוד חי הכהן • הרב יהושע
מגנס • הרב מנחם בורשטין • הרב יגאל לרר • הרב איתמר אורבך • הרב יאיר גזבר • הרב חיים אביהוא שוורץ • הרב יצחק
בן שחר • הרב איתן שנדורפי • הרב מאיר פרימן
הרב צבי ישראל טאו • הרב מרדכי שטרנברג • הרב עמיאל שטרנברג • הרב יהושע רבנים שהקימו את ישיבת הר המור
צוקרמן • הרב עודד ולנסקי • הרב אריאל אדרי
ישיבת ירושלים לצעירים • תלמוד תורה מורשה • מדרשת בת-ציון • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • מכון מוסדות קשורים
הרצי"ה • בשביל הנשמה
ערכים קשורים בוגרים ידועים • הפיגוע בישיבת מרכז הרב • ישיבת הר המור • הסדר מרכז • בית הרב קוק • ישיבות זרם
מרכז הרב • תלמידי הרצי"ה • תלמידי הגר"א שפירא
:הקודם
1935-1951 :הבא
קטגוריות :תלמידי הראי"ה קוקראשי ישיבת מרכז הרברבני הציונות הדתית בישראלירושלים :רבני שכונותבוגרי ישיבת עץ
חייםבוגרי ישיבת תורת חייםזוכי פרס הרב קוקמשפחת חרל"פיהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריהמחברי ספרי שו"ת
ישראליםפרשני הגדה של פסחשערי חסד :רבניםישראלים שנולדו ב1882-ישראלים שנפטרו ב1951-