Iris Aravot (ed.

),
Harry Stern and the Architectural Modernism in Bucharest,
Faculty of Architecture and Town Planning, Technion, I.I.T., Haifa, 2014

Mihaela Criticos ‫מיהאלה קריטיקוס‬

Well-Tempered Romanian Modernism

of the Interwar Period

Modernismul Bine Temperat

din România Interbelică

‫המודרניזם הרומני המרוכך‬

‫בתקופה שבין המלחמות‬

George Matei Cantacuzino

Kretzulescu building, 145 Calea Victoriei, Bucharest, 1938
Imobilul Kretzulescu, Calea Victoriei 145, Bucureşti, 1938
1938 ,‫ בוקרשט‬,145 ‫ קאלאה וויקטוריאי‬,‫נבין קרצולסקו‬
 “S
oft Modernism” would be an appropriate
label for the moderate and well-balanced
Romanian Modernism of the interwar period,
which never quite attains the radical reformism
of Western or Central-European International
Style. Paradoxically, a sense of congeniality
and permissiveness towards local or imported
traditions, generally tempers the Modernist
discourse of 1920’s and 1930’s Romanian
architecture. As the terms “modernity” and
“Modernism” are frequently confused, the
following argument will seek to clarify the
meaning assigned to these terms, as well as the
relationship between cultural modernity and the
artistic phenomenon of Modernism.
Current definitions of cultural modernity
“M
odernism soft”: o etichetă potrivită
pentru modernismul românesc interbelic,
moderat şi echilibrat, care nu atinge
niciodată reformismul radical specific Stilului
Internaţional din Europa de Vest sau Centrală.
În mod paradoxal, discursul modernist al
arhitecturii româneşti din anii 1920 şi 1930
este în ansamblul său temperat de un spirit
convivial, permisiv faţă de tradiţiile locale sau
importate. Definiţiile curente ale modernităţii
culturale evidenţiază respingerea sau cel
puţin punerea în discuţie a oricărei autorităţi
instituite – în primul rând a autorităţii
tradiţiei –, alături de promovarea noului, a
creativităţii subiective şi a originalităţii ca
valori supreme în locul idealului mimetic al
respectului pentru norme şi modele.

‫ כיוון שמעולם לא‬,”‫מודרניזם הרומני המתון והמאוזן בתקופה שבין מלחמות העולם מכונה “מודרניזם רך‬
.‫הגיע לרדיקליות המהפכנית שאיפיינה את הרפורמיזם הקיצוני של הסגנון הבין–לאומי של מערב ומרכז אירופה‬
‫ה‬

‫ שבדרך כלל מיתנו את‬,‫ הייתה מעין קבלה ומתירנות ביחס למסורות מקומיות או מיובאות‬,‫באופן פרדוקסאלי‬
”‫ כיוון שההבדל בין המונחים “מודרניות‬.‫השיח המודרניסטי של שנות העשרים והשלושים באדריכלות הרומנית‬
‫ וכן את‬,‫ הטיעון המופיע בהמשך ינסה להבהיר את המשמעות המיוחסת למונחים אלו‬,‫ו“מודרניזם” לא נהיר לכל‬
.‫היחסים שבין מודרניות תרבותית והתופעה האמנותית של מודרניזם‬

Marcel Iancu (Janco)

Vila Paul Wexler, str. Grigore Mora 36, Bucureşti, 1931
Paul Wexler Villa, 36 Grigore Mora Street, Bucharest, 1931
1931 ‫ בוקרשט‬,36 ‫ רח’ גריגורה מורה‬,‫וילה פאול וקסלר‬

39
emphasize its rejection, or at least questioning of
any established authority, mainly the authority of
tradition, while promoting newness, subjective
creativity and originality as supreme values,
rather than the mimetic ideal of respect for norms
and models. Cultural modernity, inaugurated
by 16th century, anti-dogmatic humanism and
mannerism, and by 17th century epistemological
revolution, fully crystallized in the second half
of the 18th century. From that moment, it can be
regarded as a ternary Hegelian cycle, consisting
of three stages that often overlap, and whose
borders are fluid, mobile and elastic:
1 a visionary, liberating stage, represented
by the Enlightenment and Romanticism (in
art and architecture by Neoclassicism and
Romanticism);
2 A pragmatic, anti-utopian stage, represented by
Positivism in philosophy, Realism in art, and
Eclecticism in architecture;
3 A mature stage, represented by Modernism,
and the “hard nucleus” of modernity (Mircea
Martin); characterized by a methodical,
programmatic attempt to reinvent reality,
starting from its very foundations.
Datorită confuziei frecvente dintre termenii
“modernitate” şi “modernism” se impune o
clarificare privind atât sensul atribuit celor
doi termeni în demonstraţia care urmează,
cât şi relaţia între modernitatea culturală şi
modernism ca fenomen artistic.
Modernitatea culturală, inaugurată de
manierism, de umanismul anti-dogmatic
al secolului al XVI-lea şi de revoluţia
epistemologică a secolului al XVII-lea se
cristalizează pe deplin în a doua jumătate a
secolului al XVIII-lea. Din acel moment, ea
poate fi privită ca un ciclu ternar hegelian
constând din trei stadii succesive, care însă
adesea se suprapun şi ale căror limite rămân
fluide, mobile, flexibile:
1 un stadiu vizionar, eliberator, reprezentat de
Iluminism (pentru artă şi arhitectură - de
neoclasicism) şi de romantism;
2 un stadiu pragmatic, anti-utopic,
reprezentat de pozitivism în filozofie, realism
în artă şi eclectism în arhitectură;
3 un stadiu matur reprezentat de modernism
şi caracterizat printr-un demers metodic
şi programatic de reinventare a realităţii
pornind de la fundamentele sale.
Modernism (also referred to as the “Modern
Movement”), is actually the most coherent
manifestation of modernity, representing the
achievement of equilibrium between form and
content; the phase during which the spirit of
modernity is no longer embodied in forms of
the past, reinterpreted or invested with new
meanings, but finally appearing in its own
specific form. Roughly spanning the closing
decades of the nineteenth century and the first
half of the twentieth century, Modernism can
be identified as the sum total of innovative
movements and directions which, in painting,
propose a new vision of reality (beginning with
Cézanne, Gauguin, Van Gogh, Redon), and in
architecture contribute to the renewal of both
approach and expression (from Arts and Crafts,
the Chicago School and the “1900” movements,
to the International Style and its descendents).
Arts and Crafts architecture (the so-called
Free Style Architecture) marks the beginnings
of Modernism. During a period triumphantly
dominated by academic eclecticism, it reveals and
promotes a new form expression for the domestic
sector, not indebted to historical styles, but rather
oriented toward fulfilling the requirements of the
Modernismul (cunoscut şi sub denumirea
echivalentă de “Mişcare Modernă”) este
de fapt cea mai coerentă manifestare a
modernităţii, atingerea stării de echilibru
între formă şi conţinut – faza în care spiritul
modernităţii nu se mai întrupează în forme ale
trecutului, ci îşi descoperă forme proprii.
Acoperind cu aproximaţie ultimele decade
ale secolului al XIX-lea şi prima jumătate
a secolului al XX-lea, modernismul poate fi
identificat ca o sumă de mişcări şi orientări
novatoare care în pictură propun o nouă
viziune asupra realităţii (începând cu Cézanne,
Gauguin, Van Gogh, Redon), iar în arhitectură
contribuie la înnoirea abordării şi a expresiei
(de la Arts and Crafts, Şcoala de la Chicago şi
mişcările “1900” până la Stilul Internaţional
şi posteritatea sa). Arhitectura Arts and
Crafts (aşa-numita Free Style Architecture)
marchează începuturile modernismului
întrucât, într-o perioadă dominată triumfal
de eclectismul academic, descoperă pentru
segmentul culturii domestice o nouă expresie,
neîndatorată stilurilor istorice şi orientată
spre satisfacerea cerinţelor locuinţei moderne
burgheze: funcţionalitate, eficienţă, confort.

— ‫ או לפחות הטלת ספק בכל סמכות מבוססת‬,‫ההגדרות העכשוויות של מודרניות תרבותית מדגישות את הדחייה‬
‫ במקום‬,‫ יצירתיות סובייקטיבית ומקוריות כערכים עליונים‬,‫ תוך הדגשת חדשנות‬,‫בעיקר בסמכותה של המסורת‬
–‫ שהחלה עם ההומניזם והמנייריזם האנטי‬,‫ המודרניות התרבותיות‬.‫ המבטא כבוד לנורמות ומודלים‬,‫אידיאל החיקוי‬
‫ הגיעה לידי גיבוש מלא במחצית השנייה‬,17–‫ ועם המהפכה האפיסטמולוגית של המאה ה‬,16–‫דוגמטיים של המאה ה‬
‫ המורכב משלושה שלבים החופפים לעיתים קרובות‬,‫ מאותו רגע ואילך ניתן לראותה כמחזור הגליאני‬.18–‫של המאה ה‬
:‫ ניידים וגמישים‬,‫ובעלי גבולות לא יציבים‬
‫ שלב דמיוני ומשחרר המיוצג על ידי תקופת ההשכלה והרומנטיציזם (באמנות ובאדריכלות על ידי הניאו–קלאסיקה‬1
;)‫והרומנטיציזם‬
;‫ ריאליזם באמנות ואקלקטיות באדריכלות‬,‫ שלב פרגמאטי אנטי–אוטופי המיוצג על ידי הפוזיטיביזם בפילוסופיה‬2 ‫ המודרניזם‬,‫ בתקופה בה אקלקטיות אקדמית שלטה ביד רמה‬.‫ מסמנת את תחילת המודרניזם‬,)‫הסגנון החופשי‬
‫ המאופיין בניסיון שיטתי ופרוגרמתי‬,‫ המיוצג על ידי המודרניזם ו“הגרעין הקשה” של המודרניות‬,‫ שלב בשל‬3
.‫להמציא את המציאות מחדש מיסודותיה‬
‫ המייצג השגה של שיווי‬,‫ הוא למעשה הביטוי העקבי ביותר של המודרניות‬,)”‫מודרניזם (שנקרא גם “תנועה מודרנית‬
‫ עם פרשנות מחודשת או‬,‫משקל בין צורה ותוכן; השלב שבו רוח המודרניות כבר אינה מגולמת בצורות מהעבר‬
.‫ אלא מופיעה לבסוף בצורתה הייחודית‬,‫משמעויות חדשות‬
,20–‫ ועד המחצית הראשונה של המאה ה‬19–‫ אשר נמשך בקירוב מאז העשורים האחרונים של המאה ה‬,‫המודרניזם‬
–‫ ואן‬,‫ גוגן‬,‫מזוהה עם סך–כל התנועות והכיוונים החדשניים המציעים בציור ראייה חדשה של המציאות (החל מסזאן‬
‫ אסכולת שיקגו ותנועות‬,‫ ובאדריכלות — תורמים לחידושם של הגישה ושל הביטוי כאחת (מאמנות ואומנות‬,)‫ רודן‬,‫גוך‬
‫ (הנקראת אדריכלות‬Arts and Crafts — ‫ האדריכלות של אמנות ואומנות‬.)‫” ועד הסגנון הבין–לאומי וממשיכיו‬1900“
‫ אלא מתכוונן להגשמת‬,‫ ביטוי שאינו מחוייב לסגנונות ההיסטוריים‬,‫מגלה ומקדם צורת ביטוי חדשה עבור חיי הבית‬
.‫ יעילות ונוחות‬,‫ פונקציונאליות‬:‫דרישותיו של הבית הבורגני המודרני‬

40 41
modern bourgeois house: functionality, efficiency
and comfort.
Both previous stages of architectural modernity
had suggested new interpretations, without
being able to cast them in new, original molds.
The absolute novelty of the Modern Movement,
its total break with preceding traditions and its
unitary approach remain common knowledge. In
actuality, its representation of mythical features,
exalted by the earliest historians of modern
architecture (Giedion, Pevsner, Zevi) have been
invalidated by more recent studies, which take
into account the complexity of the phenomenon,
its parallel developments and their interferences.
For instance, William Curtis, speaking about the
most outstanding architects of the 20th century,
argues that they were “steeped in tradition”:
“What they rejected was not so much history per
se, as the facile and superficial reuse of it. The
past was not, therefore, rejected, but inherited and
understood in new ways” (Curtis, 1966:13).
During the first stage of architectural modernity
(Neoclassicism/Romanticism), a nostalgic
feeling of irreparable rupture took the place of
the organic continuity of tradition, characteristic
of premodern periods. During the second stage
Ambele etape anterioare ale modernităţii
arhitecturale propun semnificaţii noi, dar
fără a reuşi să le toarne în tipare originale. În
schimb, noutatea absolută a Mişcării Moderne,
ruptura totală cu tradiţia şi caracterul
unitar al demersurilor sunt aspecte unanim
acceptate, deşi reprezintă în realitate trăsături
mitice exaltate de primii mari istorici ai
arhitecturii moderne (Giedion, Pevsner, Zevi)
şi invalidate de studiile mai recente care iau
în considerare complexitatea fenomenului,
multitudinea manifestărilor sale şi diversitatea
interferenţelor. De exemplu, William Curtis,
vorbind despre cei mai reprezentativi arhitecţi
ai secolului al XX-lea, afirmă că erau “îmbibaţi
în tradiţie” (steeped in tradition): “Ceea
ce respingeau era nu atât istoria per se, cât
refolosirea ei facilă şi superficială. Trecutul nu
era, aşadar, respins, ci moştenit şi înţeles în noi
moduri” (Curtis, 1966:13).
Astfel, conştiinţa unei continuităţi organice
a tradiţiei, caracteristică perioadelor
premoderne, a fost înlocuită, într-o
primă etapă a modernităţii arhitecturale
(neoclasicism/romantism), cu sentimentul
nostalgic al unei rupturi iremediable
(Eclecticism), tradition was replaced by a critical,
pragmatic and selective attitude. Ultimately, in
the mature stage, represented by multi-faceted
Modernism, tradition was denied, but never
totally excluded.
Modernism is founded on two alternative
perspectives for societal reform, identified in the
field of urban planning by Françoise Choay, as the
“culturalist model” and the “progressive model”.
These two theoretical models, constructed as
critical reactions to the challenges of industrial
society, represent,in fact, complementary cultural
attitudes that correspond with the empiricism and
rationalism that nurtured modern thinking.
The empiricist approach yielded a soft line of
Modernism that includes the Arts & Crafts
movement, the “1900” Arts, F.L. Wright and his
followers, Expressionism, Art Deco, the work of
conservative modernists such as Paul Bonatz or
Clemens Holzmeister, as well as a series of urban
forms influenced by the culturalist urban model,
such as garden-cities, the Amsterdam School and
the Viennese Höfe.
The hard line, probably what is mostly commonly
referred to when speaking about Modernism, is
cu trecutul, apoi, într-o a doua etapă
(eclectismul), cu o atitudine critică, pragmatică
şi selectivă, pentru ca în final, în etapa de
maturitate reprezentată de modernism
în multiplele sale ipostaze, tradiţia să fie
renegată, dar niciodată exclusă în totalitate.
Modernismul se construieşte pe alternativa
celor două perspective de reformare a
societăţii identificate de Françoise Choay, în
domeniul urbanismului, ca “model culturalist”
şi “model progresist”. Cele două modele
teoretice, apărute ca reacţii critice faţă de
provocările societăţii industriale, se regăsesc
de fapt ca atitudini culturale complementare,
corespunzătoare alternativei empirism /
raţionalism care fondează gândirea modernă.
Filonul empirist a generat o linie soft a
modernismului, care include - alături de
mişcarea Arts and Crafts - artele “1900”,
opera lui Frank Lloyd Wright şi posteritatea
sa, expresionismul, fenomenul Art Deco,
arhitectura unor modernişti conservatori ca
Paul Bonatz sau Clemens Holzmeister, ca şi o
serie de forme urbane influenţate de modelul
culturalist precum oraşele-grădină sau Hof-
urile vieneze.

‫ אך לא היו מסוגלים לצקת אותן לתבניות‬,‫שני השלבים הקודמים של המודרניות האדריכלית הציעו פרשנויות חדשות‬ ,‫ בשלב הבשל‬,‫ לבסוף‬.‫ מעשית וסלקטיבית‬,‫ הוחלפה תחושת ההמשכיות האורגנית בגישה ביקורתית‬,)‫(אקלקטיות‬
‫ כמו גם אחדות‬,‫ חדשנותו האבסולוטית וניתוקו המוחלט ממסורות קודמות‬.‫ כפי שעשה המודרניזם‬,‫חדשות ומקוריות‬ .‫ אבל לעולם לא נשללה לחלוטין‬,‫ נדחתה המסורת‬,‫המיוצג על ידי מודרניזם רב–פנים‬
‫ שזכה לתשבחות מצידם‬,‫ הייצוג של מאפיינים מיתיים‬,‫ למעשה‬.‫הגישה המודרניסטית הם מן הידועות והמקובלות‬ ‫ בתחום התכנון האורבני פראנסואז שואי‬.‫המודרניזם מבוסס על שתי נקודות מבט חלופיות של רפורמה חברתית‬
,‫ הופרך על ידי מחקרים מאוחרים יותר‬,)‫ צבי‬,‫ פבזנר‬,‫של ההיסטוריונים המוקדמים של המודרניזם האדריכלי (גידיון‬ ‫ שנבנו כתגובה ביקורתית לאתגרי‬,‫ שני מודלים תיאורטיים אלו‬.”‫מזהה אותן כ“מודל התרבותי” ו“המודל הפרוגרסיבי‬
‫ וויליאם‬,‫ לדוגמא‬.‫ את ההתפתחויות המקבילות לה וההתנגשויות ביניהן‬,‫שלקחו בחשבון את מורכבות התופעה‬ ‫ גישות תרבותיות משלימות המתכתבות עם האמפיריציזם והרציונליזם‬,‫ למעשה‬,‫ מתארים‬,‫החברה התעשייתית‬
‫ “מה שהם דחו לא‬:”‫ טען כי הם היו “ספוגים במסורת‬,20–‫ בדברו על האדריכלים הבולטים ביותר במאה ה‬,‫קרטיס‬ .‫שהזינו את החשיבה המודרנית‬
‫ אלא עבר‬,‫ אם כן העבר לא נדחה‬.‫ אלא השימוש החוזר הקליל והשטחי שנעשה בה‬,‫היה כל כך ההיסטוריה כשלעצמה‬
,)‫הגישה האמפיריציסטית הניבה קו רך של מודרניזם שכלל את תנועת האמנות והאומנות (ארטס אנד קראפטס‬
.)Curtis, 1966:13( ”‫בירושה והובן בדרכים חדשות‬
‫ כמו פאול בונאץ‬,‫ עבודתם של מודרניסטים שמרנים‬,‫ אר–דקו‬,‫ אקספרסיוניזם‬,‫ רייט וממשיכיו‬.‫ל‬.‫ פ‬,”1900“ ‫אמנויות‬
‫ הוחלפה בשלב הראשון של המודרניות‬,‫ האופיינית לתקופות הטרום–מודרניות‬,‫תחושת המשכיות אורגנית של המסורת‬ ,‫ כמו למשל ערי גנים‬,‫ כמו גם סדרה של צורות עירוניות שהושפעו מהמודל הקולטורליסטי‬,‫או קלמנס הולצמייסטר‬
‫ בשלב השני‬,‫ אחר–כך‬.‫ בתחושה נוסטלגית של שבר שלא ניתן לאחותו‬,)‫רומנטיציזם‬/‫האדריכלית (ניאו–קלאסיציזם‬ .‫אסכולת אמסטרדם והחצרות הוינאיות‬

42 43
illustrated by the Avant-garde movements, Le
Corbusier, the Bauhaus and the principles of the
Athens Charter. Originating in the rationalism of
the Enlightenment, it is only after the First World
War that it finds an opportunity to implement in
architectural practice, its ideals of abstract form
and utopian vision.
The culturalist line, in inheriting a romanticized
nostalgia for an ideal past (Middle Ages, more
precisely), naturally assumed a conciliatory
attitude towards tradition - mainly medieval,
national, local or indigenous, but also craft
tradition).
A paradox of mature modernity is that classical
tradition, for the most part denied by culturalism,
actually provided the foundations for the radical
line of Modernism, which obviously belongs
to the progressive trend. At the same time, it
revived the utopian perspective of the visionary
architecture of the Enlightenment, also indebted
to Classicism.
The orientation of Modernism towards the
classical model, is part of a larger trend of
recovering the classical paradigm that manifested
in Europe after 1910. This may be seen as an
Linia modernismului hard, la care face
trimitere, în mod curent, orice referire la
modernism, este ilustrată de avangarde, Le
Corbusier, Bauhaus şi principiile Cartei de la
Atena. Deşi îşi are originea în raţionalismul
iluminist, numai după primul război mondial
îşi poate implementa în practica arhitecturală
idealul formei abstracte şi viziunea utopică,
totalizatoare.
În mod natural, linia culturalistă, care
moşteneşte nostalgia romantică faţă de un
trecut (mai precis un Ev Mediu) idealizat, îşi
asumă o atitudine conciliantă faţă de tradiţie
– în principal tradiţia medievală, naţională,
locală sau vernaculară, dar şi artizanală.
Ca un paradox al modernităţii mature, tradiţia
clasică, renegată de culturalism în majoritatea
manifestărilor sale, fundamentează linia
radicală a modernismului, care evident
aparţine curentului progresist, şi totodată reia
perspectiva utopică a arhitecturii vizionare
din Epoca Luminilor, de asemenea îndatorată
clasicismului.
Orientarea modernismului spre modelul clasic
se înscrie într-o tendinţă mult mai largă, care
appeal to the timeless principles of geometry
and harmony, essential both for the supporters
of tradition and for modernists. Or, it can be
considered an ideological corollary of restored
authority. The entire post-Belle Époque was
characterised by classicizing tendencies,
described by Jean Cocteau as Rappel à l’ordre;
apparently a legitimate reaction to the formal
excesses committed by late academism and
the “1900” styles, as well as to the challenging
experiments proposed by the Avant-garde.
Thus, the first half of the 20th century witnessed
the crystallization of a multi-faceted Modernism,
the most mature stage of modernity, parallel to the
survival of previous stages in various forms. The
plurality of modern trends is further augmented
by an astonishing diversity of marginal
manifestations that are constantly ignored by
the great histories of modern architecture, but
nevertheless introduce a rich palette of shades
and nuances to the universe of architectural
modernity. This is the case of countries such as
Romania, by virtue of the values of their local
traditions, and also due to an eclectic tradition
characterizing their 19th century formation as
national states. The case of Romania is even more
s-a manifestat în Europa după 1910 fie ca un
recurs la principiile perene ale geometriei
şi armoniei, esenţiale atât pentru adepţii
tradiţiei, cât şi pentru modernişti, fie ca un
corolar ideologic al autorităţii restaurate.
Întreaga perioadă post-Belle Époque a fost
caracterizată de un curent clasicizant, rezumat
de Jean Cocteau în formula “întoarcerii la
ordine” (Rappel à l’ordre), expresie a unei
reacţii legitime faţă de excesele formale ale
academismului târziu şi ale stilurilor “1900”,
dar şi faţă de experimentele provocatoare ale
avangardelor.
Ca atare, prima jumătate a secolului al XX-
lea asistă la cristalizarea unui modernism
multidirecţional ca etapă de maturitate a
modernităţii, în paralel cu supravieţuirea
stadiilor anterioare în diferite formule.
Pluralitatea curentelor moderne este dublată
de o uimitoare diversitate a manifestărilor
marginale care, deşi ignorate constant de
marile istorii ale arhitecturii, contribuie cu
o bogată paletă de nuanţe şi semitonuri la
universul modernităţii arhitecturale. Este
cazul unor ţări precum România, tributare
valorilor persistente ale tradiţiilor locale

,‫ לה קורבוזיה‬,‫ מיוצג על ידי תנועות האוונגרד‬,‫ שאליו בעיקר מתייחסים כאשר מדברים על מודרניזם‬,‫הקו הנוקשה‬ ‫ מגמה‬,‫הפנייה של המודרניזם אל המודל הקלאסי הינה חלק ממגמה רחבה יותר של החיאת הפרדיגמה הקלאסית‬
‫ שמקורו‬,‫ רק לאחר מלחמת העולם הראשונה הצליח קו זה‬.‫תנועת הבאוהאוס והעקרונות של המינשר האתונאי‬ .1910 ‫שבאה לידי ביטוי באירופה אחרי‬
.‫ ליישם את האידיאלים שלו של צורות מופשטות וחזון אוטופי בתחום האדריכלות‬,‫ברציונליזם של תנועת ההשכלה‬ ‫ כפי שעולה מן התיאוריה של פול וואלרי בדיאלוג‬,‫ אופיינה בנטייה אל הקלאסי‬Belle Époque–‫כל התקופה שאחרי ה‬
‫ נקט באופן טבעי‬,)‫ ליתר דיוק‬,‫ שירש נוסטלגיה רומנטית בדמות עבר אידיאלי (ימי הביניים‬,‫הקו הקולטורליסטי‬ ‫ הנטייה אל הקלאסי פעלה כתגובה כוללת לעודפות של האקדמיזם‬.‫) אופאלינוס או האדריכל‬1921( ‫המפורסם‬
‫ אך גם כלפי‬,‫ מקומיות או ילידיות‬,‫ לאומיות‬,‫בגישה מפוייסת כלפי המסורת — בעיקר כלפי מסורות של ימי הביניים‬ .‫ כמו גם לנסיונות המאתגרים אשר הוצעו ע“י האוונגרד‬,”1900“–‫המאוחר וסגנונות ה‬
.‫מסורות של מלאכה‬ ‫) היתה פנייה אל העקרונות האל–זמניים‬Rappel à l’ordre ‫חזרה זו אל הסדר (מונח שהושפע מספרו של ז'אן קוקטו‬
‫ היא זו שמניחה‬,‫ שברובה נדחתה על ידי זרם הקולטורליזם‬,‫הפרדוקס במודרניות הבשלה הוא שהמסורת הקלאסית‬ ‫ בתקופת המשברים העוקבים שבין שתי‬.‫ החיוניים לתומכי המסורת ולמודרניסטים כאחד‬,‫של גיאומטריה והרמוניה‬
‫ המודרניות הבשלה‬,‫ יחד עם זאת‬.‫ שבוודאי שייך למגמה הפרוגרסיבית‬,‫את היסודות לקו הרדיקלי של המודרניזם‬ ‫ שביטוייה המטפורי‬,‫מלחמות העולם ייצגה החזרה לסדר גם את האידיאולוגיה של התגברות הסמכות של המדינה‬
.‫ שגם היא מחוייבת לקלסיציזם‬,‫החייתה את הפרספקטיבה האוטופית של האדריכלות הרעיונית של תנועת ההשכלה‬ .‫היה חידוש האוטוריטה של המסורת הקלאסית‬

44 45
interesting because, it is situated at a crossroads
of influences and models, both East and West.
The geographical and historical coordinates of
Romania are generally invoked as uncontestable
causes of its architectural and artistic specificity.
The contradictory aspects that explain the
characteristic balance and search for unity of
modern Romanian culture have been pertinently
categorized by Sorin Alexandrescu as a triple
paradox: the paradox of “belonging”, the paradox
of “simultaneity” and the paradox of “continuity/
discontinuity” (Alexandrescu, 1988:32-38).
The paradox of “belonging” refers to a cultural
space situated at the confluence of three strong
diverging civilizations (the Ottoman Empire and
the Balkans, the Russian Empire and Eastern
Europe, the Austrian Empire and Central Europe).
It is therefore a buffer zone; a space of tolerance,
interference and mutual change that is sometimes
infused with traditionalist accents, meant to
preserve its identity, usually considered in terms
of rural tradition or of Oriental, orthodox Latinity.
The paradox of “simultaneity” characterizes
a cultural time, in which successive trends or
historical stages of Western culture appear in
şi totodată ale tradiţiei eclectismului, care
marchează formarea lor ca state naţionale
în secolul al XIX-lea. Cazul României este
chiar mai interesant întrucât, fiind situată la
răscruce de influenţe şi modele, este marginală
atât pentru occident, cât şi pentru orient.
Coordonatele geografice şi istorice ale
teritoriului României sunt invocate în mod
curent ca surse incontestabile ale specificului
său arhitectural şi artistic. Echilibrul şi
căutarea unităţii, trăsături caracteristice
ale culturii române moderne, sunt datorate
unor aspecte contradictorii care au fost
pertinent sistematizate de Sorin Alexandrescu
sub forma unui triplu paradox: paradoxul
“apartenenţei”, paradoxul “simultaneităţii”
şi paradoxul “continuităţii/discontinuităţii”
(Alexandrescu, 1988:32-38).
Paradoxul “apartenenţei” se referă la un spaţiu
cultural situat la confluenţa a trei civilizaţii
puternice, cu caractere şi interese divergente
(Imperiul Otoman şi Balcanii, Imperiul Rus
şi Europa de Est, Imperiul Austriac şi Europa
Centrală), prin urmare la o zonă-tampon,
un spaţiu al toleranţei, al interferenţelor şi
al schimburilor mutuale, uneori străbătut de
parallel, by virtue of a strongly willed sense
of synchronization. They manifest mostly as
formal patterns, rather than expressions of natural
evolution or as the result of sufficient theoretical
debate, thus losing their original meaning
and ideological support. These simultaneous
imports, often criticized as superficial imitations
of Western models and labelled as “forms
without content” (with a famous formula coined
by influential literary critic and politician
Titu Maiorescu) played a role in catalyzing
and accelerating the development of modern
Romanian civilization. They were, however,
counterbalanced by the constant attachment
to temporal values, represented either by local
traditions (folklore and savant) or by classical
tradition, sometimes considered as sharing the
same fundamental principles.
The paradox of “continuity/discontinuity” links
the contradiction between cultural models of
tradition and modernizing imports, with the
contradiction between socio-economic models of
remnant feudal structures and capitalist society.
This resulted in a search for reconciliation and
unity that, in turn, became a strong tempering
factor of Romanian cultural modernity. One might
accente tradiţionaliste menite să îi prezerve o
identitate privită mai ales în termenii tradiţiei
rurale sau ai latinităţii orientale, ortodoxe.
Paradoxul “simultaneităţii” caracterizează
un timp cultural în care curente sau stadii
istorice succesive ale culturii occidentale, în
virtutea unei voinţe afirmate de sincronizare,
se manifestă concomitent, în special ca tipare
formale preluate şi nu ca expresii ale unei
evoluţii organice sau ca rezultate ale unei
dezbateri teoretice de amploare, şi astfel
îşi pierd semnificaţia originară şi suportul
ideologic. Aceste importuri simultane, criticate
frecvent ca imitaţii superficiale ale modelelor
occidentale şi etichetate ca “forme fără fond”
(cu o formulă celebră datorată influentului
critic literar şi politician Titu Maiorescu),
au avut rolul lor în catalizarea şi accelerarea
dezvoltării civilizaţiei române moderne, dar
au fost de asemenea contrabalansate de un
ataşament constant faţă de valorile atemporale
reprezentate de tradiţia locală (folclorică
sau savantă) şi de tradiţia clasică, uneori
văzute ca manifestări ale aceloraşi principii
fundamentale.
Paradoxul “continuităţii/discontinuităţii”

,‫ השלב הבשל ביותר של המודרניות‬,‫ בגיבוש מודרניזם בעל פנים רבות‬20–‫כך חזתה המחצית הראשונה של המאה ה‬
.‫במקביל להמשך קיומן של צורות שונות של שלבים קודמים של המודרניות‬
‫ שההיסטוריות העיקריות‬,‫ריבויים של הזרמים המודרניים גדל עוד יותר בגלל הגיוון המדהים של הופעות שוליות‬
‫ אשר בכל זאת מציגות עושר של גוונים וצללים בעולמה של המודרניות‬,‫של האדריכלות מתעלמות מהן בעקביות‬
‫ שהיו קשורות עדיין לערכים של מסורותיהן המקומיות ושל המסורת‬,‫ זהו המקרה של מדינות כמו רומניה‬.‫האדריכלית‬
:‫ המקרה של רומניה הוא אפילו יותר מעניין‬.19–‫ ערכים שאפיינו את היווצרותן כמדינות לאום במאה ה‬,‫האקלקטית‬
‫ ייחודה‬.‫ היא נשארה בפריפריה הן של המזרח והן של המערב‬,‫בגלל מיקומה בצומת דרכים של השפעות ומודלים‬
‫האדריכלי והאמנותי של רומניה מוסבר בדרך כלל על ידי סיבות חד משמעיות המעוגנות בקואורדינטות הגיאוגרפיות‬
‫ ההיבטים המנוגדים של האיזון האופייני ושל חיפוש האחדות של התרבות הרומנית המודרנית‬.‫וההיסטוריות שלה‬
”‫ פרדוקס של “בו–זמניות‬,”‫ פרדוקס של “שייכות‬:‫תוארו באופן קולע על ידי סורין אלקסנדרסקו כפרדוקס משולש‬
.)Alexandrescu, 1988:32-38( ”‫חוסר המשכיות‬/‫ופרדוקס של “המשכיות‬
‫פרדוקס “השייכות” מתייחס למרחב התרבותי הממוקם בזרימה המשותפת של שלוש ציביליזציות חזקות ונפרדות‬
‫ לכן‬.)‫ האימפריה הרוסית ומזרח אירופה והאימפריה האוסטרית ומרכז אירופה‬,‫(האימפריה העות'מנית והבלקנים‬
‫ המכוונות לשמר את‬,‫ המקבל לעיתים הטעמות מסורתיות‬,‫ התערבות ושינוי הדדי‬,‫ מרחב של סובלנות‬,‫זהו אזור חיץ‬
.‫ ובדרך כלל מתוארות במונחים של מסורת כפרית או של לאטיניות אורתוקוקסית מזרחית‬,‫זהותו‬
‫ שבו תנועות או זרמים עוקבים בתרבות המערבית מתפתחים‬,‫הפרדוקס של “בו–זמניות” מאפיין זמן תרבותי‬
‫ הם מתממשים בעיקר כדפוסים‬.‫ הודות לרצון “לאומי” חזק לסינכרון עם הציביליזציה האירופית המודרנית‬,‫במקביל‬
‫ ובכך מאבדים‬,‫ או כתוצאה של דיונים תיאורטיים מעוררים‬,‫ יותר מאשר כביטויים של התפתחות טבעית‬,‫צורניים‬
‫ שלעיתים קרובות‬,‫ אלמנטים בו–זמניים מיובאים אלו‬.‫את משמעותם המקורית ואת התמיכה האידיאולוגית שלהם‬
‫זכו לביקורת כחיקויים שטחיים של מודלים מערביים ותויגו כ“צורות ללא תוכן” (בעזרת נוסחה מפורסמת שנטבעה‬
‫ מילאו תפקיד בזירוז והאצת ההתפתחות של‬,)‫על ידי הפוליטיקאי ומבקר הספרות בעל ההשפעה טיטו מאיורסקו‬
‫ שיוצגו על‬,‫ יחד עם זאת הם אוזנו על ידי היצמדות מתמדת לערכים קבועים‬.‫הציוויליזציה הרומנית המודרנית‬

46 47
add that the continuation of a certain reverence
for tradition attenuates the discontinuities and
antagonisms created by the gradual assimilation
of new economic, ideologic and aesthetic models.
Even Romanian Avant-gardism of the early
twentieth century is more open to traditional
culture and less nihilistic than its European
originals, which paradoxically, owe their
revolutionary seeds largely to Romanian
precursors: Brancusi in sculpture, Victor Brauner
in painting, Tristan Tzara in poetry and Eugène
Ionesco in theater. The Romanian literary and
artistic Avant-garde, though in sync with the
rest of the continent, lacked the exclusivist and
demolishing impulse of the international Avant-
garde. Instead it manifested measure, equilibrium
and a sense of synthesis that is best expressed by
the term integralism that particularly characterizes
the programmatic Avant-garde movements
gathered around magazines like Contimporanul,
75 HP, Punct, Integral, unu or Meridian.
This “prudent Avant-gardism” (Marin Mincu)
assimilated the heterogeneous experiences
of the period, encouraged access to folkloric
tradition and cultivated syncretic manifestations
of music, dance, poetry, theater and plastic arts,
articulează contradicţia dintre modelele
culturale ale tradiţiei şi ale importurilor
modernizatoare, pe de o parte, cu contradicţia
dintre modelele socio-economice ale
structurilor feudale remanente şi cele
ale societăţii capitaliste, pe de altă parte,
conducând spre o căutare a unităţii şi a
reconcilierii care devine un puternic factor
de temperare a modernităţii culturale
româneşti. Se poate observa mai departe
cum continuitatea unei anumite reverenţe
faţă de tradiţie atenuează discontinuităţile şi
antagonismele create de asimilarea treptată a
noilor modele economice, ideologice şi estetice.
Chiar şi avangarda românească de la
începutul secolului al XX- lea se dovedeşte
mai deschisă către tradiţie şi mai puţin
nihilistă decât originalele sale europene, care,
din nou în mod paradoxal, îşi datorează în
mare măsură originile revoluţionare unor
precursori români: Brâncuşi în sculptură,
Victor Brauner în pictură, Tristan Tzara în
poezie, Eugen Ionescu în teatru. Avangarda
literar-artistică din România se sincronizează
cu restul continentului, dar, lipsindu-i impulsul
exclusivist şi demolator al avangardismului
in the attempt to “turn the typical negativism of
the avant-gardes into constructive affirmation”
(Mincu, 1983: 11, 14-15).
Avant-garde painters such as Victor Brauner,
M.H. Maxy and Corneliu Mihăilescu consider
Brâncuşi a great contemporary artist, precisely
because of the synthesis between tradition and
modernism in his work. (ibid. p. 16) Lucian
Blaga, poet and philosopher, who developed an
expressionist discourse rooted in oral culture,
recognized in Brancusi’s works “the Byzantine
memories of his country”, “a metaphysical
traditionalism that goes beyond [...] the recent
past and reaches the primary elements of the
Romanian soul” (Vlasiu, 2000:1-37).
The theoretical fundamentals of the artistic
discourse of the 1920’s Romania Period, includes
an understanding of tradition as “a dynamic
process capable of incorporating new data
brought by the historical evolution and of actually
imposing a permanent rethinking of the past”1.
Paradoxically, appropriated and reinterpreted
tradition becomes an expression of modernity for
interwar Romanian culture. It is a non-aggressive
and cordial modernity; more concerned with
creating its own identity than with fighting, or
internaţional, manifestă moderaţie, echilibru
şi un spirit de sinteză care se exprimă
cel mai clar în formula integralismului şi
caracterizează în mod special mişcările
coagulate în jurul revistelor Contimporanul,
75 HP, Punct, Integral, unu sau Meridian.
Acest “avangardism prudent” (Marin Mincu)
asimilează experienţele eterogene ale epocii,
încurajează recursul la tradiţia folclorică şi
cultivă manifestările sincretice ale muzicii,
dansului, poeziei, teatrului şi artelor plastice
– în încercarea “de a transforma negativismul
tipic avangardist într-o afirmare constructivă”
(Mincu, 1983:11, 14-15).
Pictori de avangardă precum Victor Brauner,
M.H. Maxy şi Corneliu Mihăilescu îl consideră
pe Brâncuşi un mare artist contemporan
tocmai datorită sintezei dintre tradiţie şi
modernism din opera sa (ibid. p.16), în timp
ce poetul şi filozoful Lucian Blaga, care
propune un discurs expresionist înrădăcinat
în cultura orală, recunoaşte în lucrările lui
Brâncuşi “amintirile bizantine ale patriei
sale”, “un tradiţionalism metafizic, trecând
[...] peste trecutul apropiat, şi făcând legătura
cu elemente mai primare ale fondului sufletesc

‫ שלעיתים ראו אותה כבעלת אותם‬,‫ידי מסורות מקומיות (פולקלוריסטיות ומלומדות) או על ידי מסורת קלאסית‬
.‫עקרונות בסיסיים‬
‫חוסר המשכיות” מקשר את הסתירה בין מודלים תרבותיים של מסורת ומודלים מיובאים‬/‫פרדוקס ה“המשכיות‬
‫ עם הסתירה שבין מודלים סוציו–אקונומיים של שרידי מבנים פיאודליים לבין חברה‬,‫בתהליך של מודרניזציה‬
.‫ התוצאה הייתה חיפוש אחר פיוס ואחדות שהפכו לגורם ממתן ניכר של המודרניות התרבותית הרומנית‬.‫קפיטליסטית‬
‫ כי ההמשכיות של הוקרה מסויימת של המסורת מפחית את חוסר ההמשכיות והאנטגוניזם שנוצרו‬,‫ניתן להוסיף ולומר‬
‫ אפילו האוונגארד הרומני של‬.‫ אידיאולוגים ואסתטיים חדשים‬,‫עקב ההיטמעות ההדרגתית של מודלים כלכליים‬
‫ שבאופן‬,‫תחילת המאה העשרים היה פתוח יותר לתרבות מסורתית ופחות ניהיליסטי מאשר מקורותיו האירופאיים‬
‫ ויקטור בראונר‬,‫ בראנקוש בפיסול‬:‫פרדוקסאלי (שוב!) חבים את זרעיהם המהפכניים במידה רבה למבשרים רומנים‬
‫ למרות שהיה‬,‫ האוונגארד הספרותי והאמנותי ברומניה‬.‫ ויוג'ין יונסקו בתיאטרון‬,‫ טריסטן צארה בשירה‬,‫בציור‬
‫ הוא הציג שווי‬,‫ במקום זאת‬.‫ חסר את הדחף הבלעדי וההרסני של האוונגארד הבין–לאומי‬,‫מתואם עם שאר היבשת‬
‫ המאפיין במיוחד את התנועות‬,‫ איזון ותחושה של סינתזה שגילומה הטוב ביותר מתבטא במונח אינטגרליזם‬,‫משקל‬
‫ אּונּו או‬,‫ אינטגרל‬,‫ פונקט‬,HP 75 ,‫הפרוגרמתיות של האוונגארד שהתגבשו סביב כתבי עת כמו קונטימפורנול‬
‫ עודד התיחסות‬,‫ “אוונגארדיזם זהיר” זה (כדברי מרטין מינקו) הטמיע את החוויות הרבגוניות של התקופה‬.‫מרידיאן‬
,‫ תיאטרון והאומנויות הפלסטיות‬,‫ שירה‬,‫ מחול‬,‫למסורת העממית ופיתח ביטויים ממזגים (סינקרטיים) של מוזיקה‬
.)Mincu, 1983, 11, 14-15( ”‫בניסיון “להפוך את היחס השולל הטיפוסי של האוונגארד לחיוב קונסטרוקטיבי‬
‫ מקסי וקורנליו מיהאילסקו ראו בברנקוש אמן גדול של זמנם בדיוק‬.‫א‬.‫ מ‬,‫ כמו ויקטור בראונר‬,‫ציירי האוונגארד‬
‫ אשר פיתח שיח‬,‫ משורר ופילוסוף‬,‫ לוסיאן בלאגה‬.)16 ’‫ עמ‬,‫בגלל הסינתזה שבין מסורת למודרניזם בעבודתו (שם‬
,”‫ זיהה בעבודתו של ברנקוש את “הזכרונות הביזנטיים של ארצו‬,‫אקספרסיוניסטי המושרש בתרבות שבעל פה‬
”‫] לעבר הקרוב ומגיעה אל האלמנטים הראשוניים של הנשמה הרומנית‬...[ ‫“מסורתיות מטאפיזית אשר הולכת מעבר‬
.)Vlasiu, 2000:1-37(

48 49
liquidating and replacing an oppressive dogma
of the past, as was the case in Western cultures.
Romanian artists, architects, musicians and
writers became involved in lively debates over the
search of a national specific. This resulted from
the sublimation of local folk or post-Byzantine
traditions, as well as from a revisiting of classical
tradition, according to the imperative of a “return
to order”.
The persistence of tradition is usually far more
obvious in architecture than in the other arts, by
virtue of its more intimate link with concrete
social, material and technical requirements. As
a “purposeful” activity, directly submitted to
commission, with specific reasons (pragmatic,
ideological, representational, cultural) mentalities
and taste, architecture is considerably more
subject to inertia than the plastic arts or literature.
It is more reluctant to innovative experiment,
which would explain the frequent practice of
adapting existing forms to new demands. At the
same time, because of this direct connection with
immediate reality, architecture constitutes the
most accurate reflection of society; an objective
materialization of its set of values and ideals.
românesc” (Vlasiu, 2000:1-37).
Critica de specialitate din epocă admite,
printre fundamentele teoretice ale discursului
artistic din România anilor 1920, “înţelegerea
tradiţiei ca proces dinamic, capabil să
încorporeze datele noi aduse de evoluţia
istorică şi care obligă de fapt la o permanentă
regândire a trecutului”1. Din nou paradoxal,
în România interbelică tradiţia aprofundată şi
reinterpretată devine o expresie a modernităţii
– o modernitate neagresivă şi cordială,
preocupată să îşi creeze o identitate proprie, şi
nu să combată, să lichideze sau să înlocuiască
o dogmă opresivă a trecutului, ca în cazul
culturilor occidentale. Artiştii, arhitecţii,
muzicienii şi scriitorii români se implică
în dezbateri aprinse pe tema căutării unui
specific naţional provenind fie din sublimarea
tradiţiilor locale, folclorice sau post-
bizantine, fie din revizitarea tradiţiei clasice
în conformitate cu imperativul “întoarcerii la
ordine”.
Persistenţa tradiţiei este în general mai
vizibilă în arhitectură decât în celelalte arte
în virtutea unei legături mult mai strânse cu
Interwar Romanian society, though clearly
progress-oriented, could not provide the
necessary preconditions for a radical renewal in
the arts, much the less in architecture. Therefore,
the echo of doctrinaire Modernism was limited to
the small intellectual and artistic elite of the time.
In spite of spectacular economic development,
particularly a boom in construction, Romania
was still an agrarian country, and its specific
social and cultural context was dominated by
a conservative ideology that exalted rural and
Orthodox tradition. Consequently, Romanian
interwar Modernism promoted modern
architecture with classical, Art Deco or national
and regionalist overtones; reflecting particular
social, economic and cultural conditions or
constraints, market dictates and the demands of
commissioners, but also the authors’ personalities.
Romanian architects, of the interwar period, were
mostly trained in the Beaux-Arts spirit, either at
the EBA (École des Beaux-Arts) in Paris, or at
the Higher School of Architecture in Bucharest,
which explains their versatility in various
stylistic techniques. In spite of geographical
and historic proximity, they did not cultivate a
cerinţele sociale, materiale şi tehnice concrete.
Ca activitate “utilă”, subordonată în mod
direct comenzii şi raţiunilor sale specifice
(pragmatice, ideologice, reprezentaţionale,
culturale), ca şi mentalităţilor sau gustului,
arhitectura are o inerţie mai mare decât
artele plastice sau literatura şi se pretează
mai greu experimentului inovator, ceea ce
explică practica frecventă a adaptării formelor
preexistente la noile cerinţe. În acelaşi timp,
din cauza acestei relaţii directe cu realitatea
imediată, arhitectura constituie cea mai fidelă
reflectare a unei societăţi, materializarea
obiectivă a sistemului său de valori şi
reprezentări.
Astfel, societatea românească interbelică, deşi
clar orientată spre progres, nu putea asigura
condiţiile necesare pentru o înnoire radicală a
artelor şi cu atât mai puţin a arhitecturii, drept
care ecoul modernismului doctrinar s-a limitat
la o mică parte a elitei intelectual-artistice
a vremii. În ciuda spectaculoasei dezvoltări
economice şi în particular a boom-ului din
construcţii, România era încă o ţară agrară,
cu un context social-cultural dominat de o
ideologie conservatoare care exalta tradiţia

‫ היסודות התיאורטיים של השיח האמנותי של שנות העשרים ברומניה של המאה‬,‫על פי הביקורת התקופתית‬
‫העשרים כללו הבנת המסורת כ“תהליך דינמי המסוגל לשלב נתונים חדשים שהגיעו עם ההתפתחות ההיסטורית‬
‫ מסורת מאומצת‬,‫ באופן פרדוקסאלי‬.)27 ’‫ עמ‬,‫ (שם‬1”‫ולכפות התיחסות מתמדת אל העבר באמצעות חשיבה מחודשת‬
‫ זו מודרניות נעימה ולא‬.‫ומפורשת מחדש נעשית ביטוי למודרניות בתרבות הרומנית בתקופה שבין המלחמות‬
‫ כפי שקרה‬,‫ או בחיסול והחלפת דֹוגמה מדכאת של העבר‬,‫ העסוקה יותר ביצירת זהותה מאשר במאבק‬,‫אגרסיבית‬
‫ מוזיקאים וסופרים נעשו מעורבים בדיונים מלאי חיות על חיפוש‬,‫ אדריכלים‬,‫ אומנים רומנים‬.‫בתרבויות המערביות‬
‫ וכן מפנייה מחודשת על המסורת‬,‫ שהיתה אמורה לנבוע מעידון מסורות עממיות או פוסט–ביזנטיות‬,‫ייחודיות לאומית‬
.”‫ בהתאם לציווי של “חזרה לסדר‬,‫הקלאסית‬
‫ בגלל הקשר‬,‫ההתמדה של המסורת בדרך כלל הרבה יותר מובנת מאליה באדריכלות מאשר באמנויות האחרות‬
‫ הנתונה ישירות למרותם של‬,”‫ כפעילות “תכליתית‬.‫ חומריות וטכניות ממשיות‬,‫הקרוב שלה עם דרישות חברתיות‬
‫ וכן למרותם של מנטליות‬,)‫ תרבותיות‬,‫ ייצוגיות‬,‫ אידיאולוגיות‬,‫מזמיני עבודה וסיבותיהם הספציפיות (פרגמתיות‬
‫ היא פחות נוטה לניסויים‬.‫ האדריכלות נתונה הרבה יותר לאינרציה מאשר האמנויות הפלסטיות או הספרות‬,‫וטעם‬
‫ בגלל הקשר‬,‫ יחד עם זאת‬.‫ מה שמסביר את הנוהג השכיח של התאמת צורות קיימות לדרישות חדשות‬,‫חדשניים‬
‫ התגלמות אובייקטיבית של‬,‫ האדריכלות משקפת בצורה המדויקת ביותר את החברה‬,‫הישיר למציאות המיידית‬
.‫מערך ערכיה ווהאידיאלים שלה‬
‫ ובכל זאת לא יכלה לספק את‬,‫החברה הרומנית שבין המלחמות הייתה בבירור בעלת אוריינטציה של קידמה‬
‫ הדי המודרניזם‬,‫ לכן‬.‫התנאים המוקדמים הדרושים לחידוש רדיקלי באמנויות והרבה פחות מזה בארכיטקטורה‬
‫ למרות הפריחה‬.‫הדוקטרינרי הגיעו רק לחלק קטן של האליטה האינטלקטואלית והאמנותית של אותה תקופה‬
‫ וההקשר התרבותי והחברתי שלה‬,‫ רומניה הייתה עדיין ארץ חקלאית‬,‫ במיוחד בתחום הבנייה‬,‫הכלכלית המרשימה‬
.‫נשלט על ידי אידיאולוגיה שמרנית שרוממה את המסורת האורתודוקסית והכפרית‬

50 51
relationship with Russian constructivism or look
towards Hungary, Poland and Czechoslovakia,
countries where Modernism was more radical
and theoretically grounded. Instead, orienting
themselves towards explicitly French models,
Romanian architects were less attracted by Le
Corbusier than by the Parisian Art Deco of the
1925 Exposition des Arts Décoratifs, and its
immediate followers known as style moderne.
Both schools were popularized in architectural
magazines, as well as by the Beaux-Arts
modernizing attempts at eclecticism, published
annually in Concours d´Architecture at the
EBA. Later on, their interest shifted to the more
balanced versions of Modernism practised by
French authors, who were frequently promoted
on the pages of the influential Architecture
d’Aujourd’hui, a magazine always present in
the libraries of the School of Architecture in
Bucharest, and of the Society of Romanian
Architects: Auguste Perret, Rob Mallet-Stevens,
Roger-Henri Expert, André Ventre or the disciples
of so-called École de Paris, a term proposed
by Michel Roux-Spitz in 1943, to describe the
moderate version of Modernism, with classical
and Art Deco accents, specific to his work and the
rurală şi ortodoxă.
În consecinţă, modernismul interbelic
românesc promovează o arhitectură
modernă cu tentă clasică, Art Deco sau
naţional-regionalistă, reflectând condiţiile
sau constrângerile sociale, economice şi
culturale particulare, cerinţele pieţei şi ale
comanditarilor, dar şi personalitatea autorilor.
Arhitecţii români activi între cele două
războaie mondiale sunt în cea mai mare
parte educaţi în spiritul Beaux-Arts, fie la
EBA (École des Beaux-Arts) din Paris, fie
la Şcoala Superioară de Arhitectură din
Bucureşti, ceea ce explică versatilitatea cu
care operează în diferite maniere stilistice. În
pofida apropierilor geografice şi istorice, ei nu
privesc spre constructivismul rus, nici spre
modernismul mai radical şi mai fundamentat
teoretic din Ungaria, Polonia şi Cehoslovacia.
În schimb, orientându-se explicit spre
modelele franceze, arhitecţii români sunt
atraşi nu atât de Le Corbusier, cît de Art
Deco-ul parizian al Expoziţiei din 1925 şi
de posteritatea sa imediată denumită în
epocă style moderne, ambele popularizate cu
work of Pierre Patout, Bruno Elkouken and Pol
Abraham.
Although embracing modernist ideas, Romanian
architects of this period were less concerned
with issues such as the functionalist city, mass
housing, or economical materials, than with
the aesthetic debate on modernity, tradition and
cultural identity. Mainly addressing the social
and intellectual elite, but also a wealthy, upper
middle-class; less attracted by the abstraction and
austerity of the International Style, Romanian
Modernism produced an elegant and measured
architecture, with a reduced experimental
vocation that in the given circumstances, could
be considered reformist. Also, as Scoffham and
Machedon have remarked, the most significant
architects of the period were also preoccupied
with the harmonious relation between architecture
and setting, urban or natural, exhibiting “a
profound and refined understanding of context
and place” (Scoffham and Machedon, 1999:53).
Marcel Iancu (Janco)
The great figures of Romanian interwar
Imobil cu apartamente, str. Pictor Ştefan Luchian 3,
architecture were eclectic and flexible spirits, Bucureşti, 1935
strangers to the abstract utopias and dogmas Apartment building, 3 Pictor Ştefan Luchian Street,
of the International Style. Although decidedly Bucharest, 1935
connected to the agenda of Modernism, they 1935 ,‫ בוקרשט‬,‫ רח’ פיקטור שטפן לוקיאן‬,‫בית מגורים‬

‫ אר–דקו‬,‫ המודרניזם הרומני שבין מלחמות העולם קידם אדריכלות מודרנית בעלת מאפיינים קלאסיים‬,‫כתוצאה מכך‬ ‫ מאוחר יותר העתיקו האדריכלים הרומנים‬.‫ שתי האסכולות זכולפופולריות בכתבי עת אדריכליים‬.”‫כ“סגנון מודרני‬
‫ את‬,‫ כלכליים ותרבותיים מסוימים מאוד‬,‫ ששיקפו את תנאים או אילוצים חברתיים‬,‫או הדגשים לאומיים ואזוריים‬ ‫ שקודמו תכופות מעל דפי‬,‫ מבית היוצר של יוצרים צרפתים‬,‫את התעניינותם לגרסאות מאוזנות יותר של מודרניזם‬
.‫ אך גם גם את אישיותם של המתכננים‬,‫תנאי השוק ודרישות מזמיני העבודות‬ ‫ כתב עת שהיה תמיד נוכח בספריות של בתי הספר לארכיטקטורה‬,Architecture d’aujourd’hui ‫כתב העת רב ההשפעה‬
Ecole des( EBA–‫ בין אם ב‬,‫אדריכלים רומנים שפעלו בתקופה שבין המלחמות רכשו לרב השכלה ברוח הבוזאר‬
‫א‬
‫ אנדרה‬,‫אקספר‬
ֶ ‫ רוגֶ 'ה הנרי‬,‫ רֹוב ַמ ֶלה–סטיבנס‬,‫ אוגוסט ֶּפ ֶרה‬:‫ עמהם נמנו‬.‫בבוקרשט ובאגודת האדריכלים הרומנית‬
‫ מה שמסביר את הרבגוניות שלהם בסגנוניות‬,‫ או בבית–הספר הגבוה לארכיטקטורה בבוקרשט‬,‫) בפאריס‬Beaux–Arts ‫ כדי לתאר את הגרסה המתונה של‬,1943–‫ מונח שהוצע על ידי מישל רּו–ספיץ ב‬,École de Paris–‫וַ נטר או נציגי ה‬
‫ ולא‬,‫ הם לא טיפחו מערכת יחסים עם הקונסטרוקטיביזם הרוסי‬,‫ למרות הקירבה הגיאוגרפית וההיסטורית‬.‫שונות‬ .‫ ברונו אלקּוקן ופול אברהם‬,‫ הייחודיים לעבודתו ולעבודתם של פייר ַפטו‬,‫המודרניזם עם דגשים קלאסיים ואר–דקו‬
,‫ במקום זה‬.‫ ארצות בהן המודרניזם היה הרבה יותר רדיקלי ומבוסס תיאורטית‬,‫ פולין וצ'כוסלובקיה‬,‫פנו אל הונגריה‬ ‫ האדריכלים הרומניים בתקופה זו עסקו פחות בנושאים כגון העיר‬,‫למרות שאימצו רעיונות מודרניסטיים‬
‫ ויותר אל הנסיונות‬,‫ האדריכלים הרומנים נמשכו פחות אל לה–קורבוזיה‬.‫הם פנו במפורש אל המודלים הצרפתיים‬ ‫ הם‬.‫ מסורת וזהות תרבותית‬,‫ ויותר בדיון האסתטי על מודרניות‬,‫ או חומרים חסכוניים‬,‫ דיור להמונים‬,‫הפונקציונאלית‬
‫ כמו כן‬.EBA–‫ של ה‬Concours d’architecture–‫ אשר פורסמו מדי שנה ב‬,‫למודרניזציה של האקלקטיציזם נוסח הבוזאר‬ ,‫ המודרניזם הרומני‬.‫ וכן אל העשירים ואנשי המעמד הבינוני העליון‬,‫פנו בעיקר לאליטה החברתית והאינטלקטואלית‬
‫ וממשיכי הזרם הזה הידועים‬,‫ בתערוכה של האמנויות הדקורטיביות‬1925‫ כפי שהופיע ב‬,‫נמשכו לאר–דקו הפאריזאי‬ ‫ ואף כי היתה פחות‬,‫ הפיק אדריכלות אלגנטית ושקולה‬,‫שנמשך פחות אל ההפשטה והסגפנות של הסגנון הבינלאומי‬

52 53
tended to soften its radicalism by means of
individualized formulas, based on their personal
attitudes or the particular data of the commission.
Co-founder, in 1916, of the Dadaist movement,
at the Cabaret Voltaire in Zurich, and veritable
pioneer of the modernist ideas in Romanian
architecture, Marcel Janco inclined towards a
certain moderation of the destructive impetus
predilecţie în revistele de arhitectură, ca şi
de tentativele de modernizare a eclectismului
Beaux-Arts publicate anual la EBA în
Concours d´architecture. Ulterior, interesul
lor se îndreaptă spre modernismul ponderat
practicat de autori francezi promovaţi
în paginile influentei reviste Architecture
d’aujourd’hui, nelipsită din biblioteca Şcolii
of avant-garde discourse, probably due to his
development as a painter, and vocation as an
architect. He promotoed a more temperate, less
aggressive direction for Dadaism, which, as Geo
Şerban remarked “rejects the transformation
of contest into ‘dissolving extravagance’ and
‘rudimentary nihilism’; opposing them with
a playful, fanciful inventiveness” (Şerban,
1996:16-17).
This balanced attitude drew him to Art Deco
accents, easily recognisable in the case of the
villas and apartments intended for a forward-
looking middle-class. Concessions were made
to a taste which, although modern, remained
attached to traditional conventions and values.
They manifested in the preference for the solid,
well-defined appearance of the built masses
that did not seek the abstract, dematerialized
expression of the International Style. They were
also evident in an aspiration to the ornamental,
derived from the conjunction of fine arts and
architecture.
Deco tonality is also discernible in the case of
Janco’s apartment buildings: in the Bazaltin
building, in the contrast between vertical and
horizontal volumes, or in plain walls marked
de Arhitectură din Bucureşti şi din cea a
Societăţii Arhitecţilor Români: Auguste Perret,
Rob Mallet-Stevens, Roger-Henri Expert,
André Ventre sau exponenţii aţa-numitei École
de Paris, termen propus de Michel Roux-Spitz
în 1943 pentru versiunea moderat-modernistă
cu accente clasice şi Art Deco specifică
lucrărilor sale şi ale arhitecţilor Pierre Patout,
Bruno Elkouken şi Pol Abraham.
Chiar dacă aderă la ideile modernismului,
arhitecţii români din epocă sunt mai
puţin interesaţi de probleme ca oraşul
funcţionalist, locuinţele sociale sau materialele
economice, orientându-se în schimb spre
dezbaterea estetică asupra modernităţii,
tradiţiei şi identităţii culturale. Adresându-
se în principal elitei social-intelectuale,
dar şi unei pături medii înstărite, de loc
atrasă de abstracţia şi austeritatea Stilului
Internaţional, modernismul românesc produce
o arhitectură elegantă şi măsurată, cu o vocaţie
experimentală redusă, dar care în condiţiile
date poate fi considerată reformatoare. De
asemenea, după cum remarcă Scoffham şi
Machedon, cei mai importanţi arhitecţi ai
epocii sunt preocupaţi de relaţia armonioasă

‫ האדריכלים‬,‫ כפי שהעירו סקופהאם ומקדון‬,‫ בנוסף‬.‫ הרי שבנסיבות הנתונות ניתן לראותה כרפורמיסטית‬,‫נסיונית‬
‫ קשר המציג “הבנה‬,‫ עירוני או טבעי‬,‫המשמעותיים ביותר של התקופה עסקו בקשר ההרמוני בין האדריכלות לאתר‬
‫ הדמויות המשמעותיות של האדריכלות‬.)Scoffham and Machedon,1999:53( ”‫עמוקה ומעודנת של ֶהקשר ומקום‬
‫ לא מודעים לאוטופיות המופשטות ולדוגמות של‬,‫הרומנית בין מלחמות העולם היו בעלי רוח אקלקטית וגמישה‬
‫ הם נטו לרכך את הרדיקליות שלו‬,‫ למרות שהיו קשורים בבירור לסדר היום של מודרניזם‬.‫הסגנון הבין–לאומי‬
Marcel Iancu (Janco) .‫ המבוססות על גישותיהם האישיות או הנתונים הספציפיים של העבודה המוזמנת‬,‫באמצעות נוסחאות אישיות‬
Vila Florica Reich, str. Grigore Mora 39, Bucureşti, 1936
‫ וחלוץ אמיתי של הרעיונות המודרניסטיים‬,1916–‫ ממיסדי התנועה הדאדאיסטית בקברט וולטר בציריך ב‬,‫מרסל ינקו‬
Florica Reich Villa, 39 Grigore Mora Street, Bucharest, 1936
‫ כנראה בגלל הכשרתו כצייר קודם‬,‫ נטה למיתון מסויים של הדחף ההרסני בשיח האוונגרדי‬,‫באדריכלות הרומנית‬
1936 ,‫ בוקרשט‬,39 ‫ רח’ גריגורה מורה‬,‫וילה פלוריקה רייך‬
‫ “דוחה‬:‫ כפי שהעיר ג'או שרבן‬,‫ אשר‬,‫ הוא קידם את הדאדאיזם בכוון יותר מתון ופחות אגרסיבי‬.‫לעיסוקו כאדריכל‬
Şerban,( ”‫ והציב מולם “כושר המצאה עליז ודמיוני‬,”‫את הפיכת התחרות להתרברבות מתמוססת” ול“ניהיליזם בסיסי‬
.)1996:16-17

54 55
by the rhythm of portholes or vertical profiles dintre arhitectură şi situl urban sau natural,
indicating the staircase. At 3 Pictor Luchian Street păstrând “o înţelegere profundă şi rafinată
it is apparent in the approach to streamlining. a contextului şi a locului” (Scoffham and
At the Solly Gold building we find Deco in the Machedon, 1999:53).
exuberance of the sculptural masses and the Maeştrii arhitecturii româneşti interbelice sunt
refinement of the decorative details: etched glass spirite eclectice şi flexibile, străine de dogmele
windows, reliefs, lighting cornices. It can also şi utopiile abstracte ale Stilului Internaţional.
be seen in social or leisure programs based on Deşi legaţi în mod declarat de agenda
academic patterns, such as the sanatorium in modernismului, îi atenuează radicalismul în
Predeal or the FSSR swimming pool. formule individualizate în funcţie de atitudinile
Close ties with the artistic Avant-garde, and lor personale sau de datele particulare ale
an understanding of architectural approach comenzii.
as a synthesis of the arts link Marcel Janco to Co-fondator al mişcării dadaiste în 1916
Rob Mallet-Stevens, both of them sharing a la Cabaret Voltaire din Zürich şi adevărat
special relationship with the Deco aesthetic. pionier al ideilor moderniste în arhitectura
As examples of the transformation of purely românească, Marcel Iancu îşi manifestă elanul
functional elements into ornament, Anca Bocăneţ distructiv, specific discursului avangardist,
remarked on the sculptural effect of balconies cu o oarecare moderaţie pe care o datorează
and bay windows, resulting from their shape probabil formaţiei sale de pictorşi vocaţiei de
and articulation with the façade, the interruption arhitect. El este promotorul unei direcţii mai
of the flat-roof horizontal for compositional temperate şi mai puţin agresive a dadaismului,
reasons, and the plastic effect of rounded care, după cum observa Geo Şerban, “refuză
corners, zigzagged lines or slight overlaps and transformarea contestaţiei în extravaganţă
intersections of planes. (Bocănet, 1996:42-43) dizolvantă” şi “nihilism rudimentar”, Marcel Iancu (Janco)
opunându-le o inventivitate ludică, fantezistă Imobilul cu apartamente Solly Gold, Bd. Hristo Botev 34,
Horia Creangă, whose work occasionnally (Şerban, 1996:16-17). Bucureşti, 1934: vedere principală; detaliu intrare cu relief
decorativ; vitraliu gravat; interior
Solly Gold apartment building, 34 Hristo Botev Bd.,
‫ שניתן לזהותם בקלות בווילות ובדירות עבור המעמד הבינוני‬,‫גישה מאוזנת זו משכה את ינקו אל ביטויי אר–דקו‬ Bucharest, 1934: main view; entrance detail with
decorative relief; etched glass window; interior
‫ כניעתו‬.‫ אך נשאר בכל זאת קשור למוסכמות ולערכים המסורתיים‬,‫ שהיה אמנם בעל טעם מודרני‬,‫הפרוגרסיבי‬ ,‫ בוקרשט‬,34 ‫ שדרות הריסטו בטיי‬,‫בית דירות סולי גולד‬
‫ ללא שאיפה אל הבטוי‬,‫להרגלים התרבותיים הבורגניים מתגלה בהעדפת מסות בנויות גושניות ומוגדרת היטב‬ ;‫ חזית ראשית; פרט כניסה עם תבליט דקורטיבי‬:1934
‫ הנובעת מהצירוף של‬,‫ היא ניכרת גם בשאיפה מסויימת לקישוטיות‬.‫המופשט והלא גשמי של הסגנון הבין–לאומי‬ .‫חלון מצויר; פנים‬
.‫האמנויות היפות ואדריכלות‬
— 3 ‫ בבניין ברחוב פיקטור לוציאן‬.‫) מופיע באופן מובחן גם בבנייני הדירות של ינקו‬Art Deco( ‫מידרג של אר–דקו‬
‫ ומהקירות‬,‫ ואילו בבניין בזאלטין המידרג נובע מהניגוד בין האנכי לאופקי‬,‫רואים זאת בבירור בקווים הזרמיים‬
‫ או פרופילים אנכיים המציינים את גרם המדרגות; בבניין סולי גולד עקבות‬,‫השטוחים בהם מוטבע קצב האשנבים‬
‫ תבליטים‬,‫ חלונות מזכוכית חרוטה‬:‫האר–דקו נוכחים בשפע המסות הפיסוליות ובעידונם של הפרטים הדקורטיביים‬
‫ כמו למשל‬,‫ המבוססים על דפוסים אקדמיים‬,‫ אפשר לראות זאת גם במבני ציבור ופנאי‬.‫וקרניזים של תאורה‬
.FSSR ‫הסנטוריום בפרדאל או בריכת השחייה‬

56 57
 Horia Creangă
Vila Dr. Petru Groza, Deva, 1927-1929
Dr. Petru Groza Villa, Deva, 1927-1929
1929-1927 ,‫ דווה‬,‫וילה ד"ר פטרו גרוזה‬

Horia Creangă
Vila Ing. Bunescu, Aleea Alexandru 12, Bucureşti, 1932-1933
Eng. Bunescu Villa, 12 Alexandru Alley, Bucharest, 1932-1933
1933–1923 ,‫ בוקרשט‬,12 ‫ שדרות אלקסנדרו‬,‫וילה אינג’ בונסקו‬
Horia Creangă
Imobilul ARO, Bucureşti – perspectivă, proiect de concurs, 1929
ARO building, Bucharest – perspective drawing, competition entry, 1929
1929 ,‫ הגשה לתחרות‬,‫ בוקרשט — פרספקטיבה‬,ARO ‫בנין‬

58 59
achieved the purest expression of the
International Style (with low-cost dwellings
in Vatra Luminoasa, the Malaxa building on
Magheru Boulevard, and the Medrea and
Miclescu villas), was often tempted to moderate
his Modernist approach through differentiated
stylistic accents: Art Deco, Expressionism,
Monumental Classicism and even Regionalism.
His first commission after returning from Paris,
together with his wife, as graduates of the EBA,
was the Dr. Petru Groza villa in Deva (1927-29),
an eclectic work deeply marked by the Deco
aesthetic, particularly by the style of his wife’s
professor, Roger-Henri Expert, in turn influenced
by Josef Hoffmann. The tension between vertical
and horizontal, which also appeared later on
at the ARO building on Magheru Boulevard in
Bucharest, show Wrightian and Expressionist
influences, also borrowed by the Art Deco
aesthetic. The rental building, at 19 Schitu
Măgureanu Street in Bucharest, belongs to the
Deco style of the Parisian buildings of the same
period, identifiable in the decorative repertoire of
the frames and balcony parapets (dentils, flutings,
stepped setbacks), as well as in the use of vertical
bay windows.
Atitudinea echilibrată îl va conduce spre
accente Art Deco, uşor de recunoscut în cazul
vilelor destinate unei burghezii cu vederi
avansate; concesiile făcute unui gust care,
deşi modern, rămâne ataşat de convenţiile
şi valorile tradiţionale, se traduc prin
preferinţa pentru aparenţa solidă şi clar
definită a maselor construite, care nu caută
expresia abstractă, dematerializată, a Stilului
Internaţional, dar şi prin aspiraţia spre
ornamental datorată întâlnirii dintre artele
plastice şi arhitectură.
Tonalitatea deco se distinge şi în cazul
imobilelor cu apartamente (la imobilul
Bazaltin – în contrastul dintre volumele
verticale şi orizontale sau în plinurile
marcate de ritmul hublourilor şi al profilelor
verticale indicând casa scării; în strada Pictor
Luchian nr. 3 – în apropierea de streamlining,
designul aerodinamic; la imobilul Solly Gold
– în exuberanţa maselor sculpturale şi în
rafinamentul detaliilor decorative: vitralii
gravate, reliefuri, cornişe luminoase) şi în
cazul unor programe sociale sau de loisir
bazate pe compoziţii academice (sanatoriul de
la Predeal sau Ştrandul FSSR).
Despite the increasing orientation toward the
Radical Modernism aesthetic, Beaux-Arts and
Art Deco traces are recognisable later on, in
decorative profiles outlining architectural forms
or socle-like treatments in black marble of the
ground-floors, devices affirming the materiality
of buildings. They are also evident in the vertical
treatment of the façades, either in a uniform
rhythm with classical monumentality, such as
at the ARO building in Calea Victoriei, or in
a pyramidal, New-York-inspired pattern, for
example at the ARO hotel in Braşov.
A clear influence of Prairie Houses, adapted to
the local regional context, can be seen at the
Pescăruş Restaurant in Park Herastrau, while
stylized, Wrightian touches contributed to the
design of several villas and apartment buildings.
The impact of 1930’s Monumental Classicism is
obvious both in the solemn, stylized ordonnances
of the exhibition pavilions built in the same park
in1938 and 1939, and in the Malaxa factories.
Duiliu Marcu, though ultimately faithful to
Classical tradition, shifted easily from picturesque
language with eclectic references, suited to the
domestic scale of residential districts (the Buşilă
villa in Filipescu park, Bucharest), to Modernist
Legăturile strânse cu avangarda artistică
şi înţelegerea demersului arhitectural ca
sinteză a artelor îl apropie pe Marcel Iancu
de Rob Mallet-Stevens, ambii având o relaţie
specială cu estetica Art Deco. Ca exemple de
transformare a unor elemente pur funcţionale
în ornament, Anca Bocăneţ remarca efectul
sculptural al balcoanelor şi bovindourilor,
rezultat din forma şi articularea lor cu faţada,
întreruperea orizontalei acoperişului-terasă
din raţiuni compoziţionale şi efectele plastice
produse de colţurile rotunjite, de liniile
zigzagate sau de uşoarele suprapuneri şi
întrepătrunderi de plane (Bocâneţ, 1996:42-
43).
Horia Creangă, care uneori atinge în opera sa
cea mai pură expresie a Stilului Internaţional
(cu locuinţele ieftine din Vatra Luminoasă,
imobilul Malaxa din B-dul Magheru sau vilele
Medrea şi Miclescu), este adesea tentat să îşi
modereze demersul modernist prin accente
stilistice diferenţiate: Art Deco, expresionism,
clasicism monumental şi chiar regionalism.
Prima sa comandă după întoarcerea de la
Paris împreună cu soţia sa ca absolvenţi ai
EBA a fost vila Dr. Petru Groza din Deva

‫קשרים הדוקים עם האוונגרד האמנותי והבנת הגישה האדריכלית כסינתיזה של האמנויות מקשרת את מרסל ינקו‬ ‫ היה תכנון הווילה של דוקטור פטרּו גרֹוזה‬,EBA–‫ כבוגרי ה‬,‫הפרוייקט הראשון שלו אחרי חזרתו מפאריז יחד עם אשתו‬
‫ כדוגמא להמרת אלמנטים‬.‫ שניהם בעלי מערכת יחסים מיוחדת עם אסתטיקת האר–דקו‬,‫עם רֹוב ַמ ֶלט–סטיבנס‬ ,‫ במיוחד בסגנון של רוג'ה אנרי אקספר‬,‫ עבודה אקלקטית מושפעת עמוקות מאסתטיקת אר–דקו‬,)1927-29( ‫בדווה‬ ֶ
,bay–windows ‫בֹוקנֶ ץ ציינה את האפקט הפיסולי של מרפסות וחלונות מסוג‬
ַ ‫ אנקה‬,‫פונקציונאליים לחלוטין לאורנמנט‬ ‫ שהופיע מאוחר יותר בבניין‬,‫ המתח בין האנכי לאופקי‬.‫ ושהושפע בעצמו מג'וזף הופמן‬,‫אצלו למדה אשתו של קראנגה‬
‫ והאפקט הפלסטי של‬,‫ הניתוק של האפקיות של הגג השטוח מסיבות של קומפוזיציה‬,‫הנובע מצורתם ושילובם בחזית‬ ‫ שהושאלו גם ע“י אסתטיקת‬,‫ מראה ההשפעות של רייט והשפעות אקספרסיוניסטיות‬,‫ בשדרות ַמגֶ רּו בבוקרשט‬ARO
‫ בבוקרשט דומה בסגנונו לבנייני האר–דקו הפריסאים‬19 ‫גּוראנּו‬ ֶ ‫ בית הדירות להשכרה ברחוב סקיטו ַמ‬.‫האר–דקו‬
.)Bocăneţ, 1996:42-43( ‫ קווי זיגזג או חפיפות קלות וחיתוכים של מישורים‬,‫פינות מעוגלות‬
,‫ חריצים קישוטיים‬,‫ המזוהים לפי הרפרטואר הדקורטיבי של המסגרות ומעקות המרפסות (דנטילים‬,‫מאותה תקופה‬
‫ שעם עבודותיו נמנים הביטויים הטהורים ביותר של הסגנון הבין–לאומי (במגורים למעוטי יכולת‬,‫הֹוריה קריאנגה‬ .‫ אנכיים‬bay–window ‫ כמו גם בשימוש בחלונות מסוג‬,)‫וגומחות מדורגות‬
‫ התפתה לעיתים קרובות למתן‬,)‫ומיק ֶלסקּו‬
ְ ‫ והוילות מדריאה‬,‫ בניין מאלאקסה בשדרות ַמגֶ רּו‬,‫בואטרה לומינואסה‬ ‫ ניתן לזהות עקבות של הבוזאר והאר–דקו גם מאוחר‬,‫למרות הנטייה הגוברת לאסתטיקה מודרניסטית רדיקלית‬
‫ קלסיציזם מונומנטלי ואפילו‬,‫ אקספרסיוניזם‬,‫ אר–דקו‬:‫את גישתו המודרניסטית באמצעות הדגשים סגנוניים שונים‬ ‫ כגון בפרופילים דקורטיביים המשרטטים את המתאר של צורות ארכיטקטוניות או טיפולים דמויי סוקל בשיש‬,‫יותר‬
.‫רגיונליזם‬ ‫ סכמות אקדמיות או של אר–דקו מופיעות גם‬.‫ אמצעים המדגישים את החומריות של הבניינים‬,‫שחור בקומות הקרקע‬

60 61
 B

Horia Creangă
Imobilul cu apartamente Cezar Pop şi Ing. Mihai Gheorghiu, Bd. Schitu Măgureanu 19,
Bucureşti, 1929: faţada spre stradă; detaliu bovindou

Cezar Pop and Eng. Mihai Gheorghiu apartment building, 19 Schitu Măgureanu Bd.,
Bucharest, 1929: street façade; bow-window detail

,19 ‫ שדרות סקיטו מאגוראנו‬,‫בנין צ'זאר פופ ואינג’ מיהאי גאורגיו‬

‫ החזית אל הרחוב ופרט חלון‬:1929 ,‫בוקרשט‬
A

62 63
 (1927-29), o piesă eclectică profund marcată
de estetica deco şi în particular de stilul lui
Roger-Henri Expert, profesorul soţiei sale,
la rândul lui influenţat de Josef Hoffmann.
Tensiunea între verticale şi orizontale, care
va reapărea mai târziu la imobilul ARO din
B-dul Magheru din Bucureşti, indică influenţe
wrightiene şi expresioniste, de altfel prezente
şi în estetica Art Deco. Imobilul de raport
din Str. Măgureanu nr. 19 din Bucureşti
aparţine stilului deco al clădirilor pariziene din
aceeaşi epocă, recognoscibil prin repertoriul
decorativ al ancadramentelor şi al parapetelor
de balcoane (denticuli, caneluri, retrageri
în trepte), ca şi prin folosirea bovindourilor
verticale.
Reminiscenţele Beaux-Arts şi Art Deco
pot fi observate şi mai târziu, indiferent
de orientarea tot mai vizibilă spre estetica
Horia Creangă
modernismului radical, în profilele decorative
Hotel ARO Palace, Braşov, 1937-1938
ARO Palace Hotel, Braşov, 1937-1938
care subliniază formele arhitecturale sau
1938–1937 ,‫ בראשוב‬,ARO ‫מלון‬ în tratarea ca soclu, în marmură neagră, a
parterului clădirilor – procedee care afirmă
materialitatea clădirilor - şi în tratarea
verticală a faţadelor, fie într-un ritm uniform
cu o monumentalitate clasică la imobilul
ARO din Calea Victoriei, fie într-o compoziţie
,‫ בקאלאה וויקטוריאי‬ARO ‫ כגון במבנה‬,‫ בין אם במקצב אחיד בעל מונומנטליות קלאסית‬,‫בטיפול האנכי בחזיתות‬
Prairie( ‫ השפעה ברורה של בתי–הערבה‬.‫ בבראשֹוב‬ARO ‫ במלון‬,‫ השואבת השראה מניו–יורק‬,‫או בתבנית פירמידלית‬
‫ ונגיעות‬,‫ אפשר לראות במסעדת פסקארוש בפארק ֶה ַרסטראו בבוקרשט‬,‫) מותאמים להקשר המקומי–אזורי‬Houses
‫ ההשפעה של הקלסיציזם המונומנטלי של שנות‬.‫ רייט תרמו לעיצובן של מספר ווילות ובתי דירות‬.‫ל‬.‫אחרות בסגנון פ‬
‫ וכן במפעלי‬,1939–1938 ‫השלושי בולטת בעיצוב הכבד והמסוגנן של ביתני התערוכה שנבנו באותו פארק בשנים‬
.‫מאלאקסה‬
‫ עבר בקלות לשפה ציורית עם התייחסויות‬,‫ היה נאמן למסורת הקלאסית‬,‫דויליו מרקו אף כי בסופו של דבר‬
‫ לדפוסים‬,)‫ בוקרשט‬,‫ התאים את עבודתו לאופי הביתי של אזורי מגורים (ווילה בושילה בפארק פיליפסקו‬,‫אקלקטיות‬
‫ או הדגשים אקספרסיוניסטיים (נפחים‬,)‫ חריצים אנכיים‬,‫ חלונות פינתיים‬,‫מודרניסטיים עם הדגשי דקו (שערי כניסה‬
‫ המשכיים ומתעקלים) בבנייני משרדים ודירות במרכז העיר (רחוב שטירביי וודה‬,‫ אלמנטי פס אופקיים‬,‫גלילים‬
64
patterns with Deco accents (portals, windowed
corners, vertical striations) or Expressionist
accents (cylindrical volumes and continuous
curved, horizontal bands) for apartment and office
buildings in the city center (17 and 18-20 Ştirbei
Vodă Street; 16 Tudor Arghezi Street, Bucharest).
He switched from an elegant, pleasant, slightly
classicising Deco solution for commercial
projects (the remodelling of the Athénée Palace
Hotel, Bucharest; the Market Place, Buzău) to a
Monumental version of modern Classicism for
representative public buildings (the Palace of
the Romanian Railways Company, the Military
Academy, the Ministry of Foreign Affairs,
Bucharest); at times clearly evoking Auguste
Perret (headquarters of the State Monopolies
Corporation, Bucharest) or integrating stylized
motifs from the neo-Romanian repertory (the
Romanian Opera House, Timişoara).
Horia Creangă
George Matei Cantacuzino is even more
Imobilul ARO, Calea Victoriei 91-93, Bucureşti, 1936-1937
flexible in his stylistic options, though profoundly ARO Building, Calea Victoriei 91-93, Bucharest, 1936-1937
attached to the values of a revisited Classicism, 1937–1936 ‫ בוקרשט‬,93–91 ‫ קאלאה וויקטוריאי‬,ARO ‫בנין‬
more or less essentialized (Hrissoveloni Bank
and Kretzulescu Building, bucharest; Aviana
villa, Eforie). He also manifests his attraction
to the Art Deco aesthetic, materialized through
various formulas: the picturesque version of the
‫ וקלאסיים במידה‬,‫ נעימים‬,‫ כמו כן אימץ פתרונות אר–דקו אלגנטיים‬.)‫ בוקרשט‬,16 ‫ רחוב טיודור ארגזי‬,20–18 ,17
‫ השוק בבּוזאּו) וגרסה‬,‫אטנֶ ה פאלאס בבוקרשט‬ֶ ‫ עבור פרוייקטים מסחריים (העיצוב מחדש של מלון‬,‫מסויימת‬
,‫ האקדמיה הצבאית‬,‫מונומנטלית של קלאסיציזם מודרני עבור מבני ציבור ייצוגיים (ארמון חברת הרכבות הרומנית‬
‫ בוקרשט) או‬,‫ שלפעמים מזכירה בבירור את אוגוסט פרה (מטה תאגיד המוונפולים הלאומי‬,)‫ בוקרשט‬,‫משרד החוץ‬
.)‫ טימישֹוארה‬,‫שילוב מוטיבים מסוגננים מהרפטואר הניאו–רומני (בית האופרה הרומני‬
‫ למרות שהיה קשור עמוקות לערכי‬,‫ג'ורג'ה מאטיי קאנטקוזינו היה אפילו יותר גמיש בבחירותיו הסגנוניות‬
‫ גם הוא הגשים את‬.)‫ אפוריה‬,‫ ווילה אביאנה‬,‫ בוקרשט‬,‫הקלאסיציזם המחודש (בנק הריסובלוני ובניין קרצולסקו‬
–‫ הגירסה הציורית של הסגנון הים‬:‫ ומימש אותה באמצעות נוסחאות שונות‬,‫משיכתו לאסתטיקה של האר–דקו‬
–‫ האופיינית לאר‬,‫ מאמאיה); הבניין הפנתי הטיפוסי בגרסתו העירונית‬,‫ המתאימה לרוח המקום (מלון רקס‬,‫תיכוני‬
‫ בוקרשט); סגנון הקו הזרמי (מלון ֶבלֹונה‬,15–11 ‫ עם נסיגות בקומת הגג (בית הדירות בפיאצה אמזי‬,‫דקו המאוחר‬
.)‫ בוקרשט‬,65 ‫ בית הדירות ברגדירו ברחוב דיוניסי לופו‬,‫באפוריה–נורד‬
65
 Duiliu Marcu
Victoria Palace, headquarters of the Romanian Government
(former Ministry of Foreign Affairs), Bucharest, 1937-1944
Palatul Victoria, sediul Guvernului României (anterior
Ministerul de Externe), Bucureşti, 1937-1944
‫ משרדי ממשלת רומניה‬,‫ארמון ויקטוריה‬
1944–1937 ‫ בוקרשט‬,)‫(לשעבר משרד החוץ‬
66
Duiliu Marcu
Apartment building, 16 Tudor Arghezi Street,
Bucharest, 1934: street façades; front door detail
Imobil cu apartamente, str. Tudor Arghezi 16,
Bucureşti, 1934: faţade spre stradă; detaliu portal
:1934 ‫ בוקרשט‬,‫ רח’ טודור ארגזי‬,‫בנין דירות‬
‫חזית לרחוב ופרט דלת כניסה‬
Duiliu Marcu
Romanian Opera House, Timişoara, 1923-1928
Opera Română, Timişoara, 1923-1928
1928–1923 ,‫ טימישוארה‬,‫בית האופרה הרומני‬
67
 Duiliu Marcu
Athénée Palace Hotel, Bucharest, 1939
(remodeling of the 1911-1914 building)

Hotel Athénée Palace, Bucureşti, 1939

(remodelare a clădirii din 1911-1914)

1939 ‫ בוקרשט‬,‫מלון אתנה פאלאס‬

)1914–1911 ‫(חידוש של הבנין מהשנים‬

Duiliu Marcu Duiliu Marcu

Eng. Buşilă Villa, 1 Rabat Street, Bucharest, 1932-1933 Ministry of Industrial Works (former headquarters of the State
Vila Ing. Buşilă, str. Rabat 1, Bucureşti, 1932-1933 Monopolies Autonomous Corporation), Bucharest, 1936-1941
1933–1923 ‫ בוקרשט‬,1 ‫ רח’ ראבאט‬,‫וילה אינג’ בושילה‬ Ministerul Industriilor (anterior Casa Autonomă a
Monopolurilor Statului), Bucureşti, 1936-1941

‫ משרדי ממשלת רומניה‬,‫ארמון ויקטוריה‬

1944–1937 ,‫ בוקרשט‬,)‫(לשעבר משרד החוץ‬

68

George Matei Cantacuzino
Kretzulescu building, 145 Calea Victoriei, Bucharest, 1938
Imobilul Kretzulescu, Calea Victoriei 145, Bucureşti, 1938
1938 ,‫ בוקרשט‬,145 ‫ קאלאה וויקטוריאי‬,‫בנין קרצולסקו‬
Mediterranean style, appropriate to the spirit of
the place (Rex Hotel, Mamaia); the typical urban
variant, characteristic of late Art Deco, of the
corner building with rooftop setbacks (apartment
building at 11-15 Piaţa Amzei, Bucharest); the
“paquebot” style (Bellona Hotel, Eforie-Nord;
Bragadiru apartment building at 65 Dionisie Lupu
Street, Bucharest).
George Matei Cantacuzino, in an original theory,
synthesizes the attitude of his generation of
architects towards the antinomy between tradition
and Modernism. He considers Functionalism a
valuable component of Modernism, actually “a
method of thinking and building”, imposed by
modern civilization, and by no means a style. He
proposes its assimilation into Romanian culture,
but only after being filtered through the critical
spirit of a society represented by tradition. In its
turn, Classicism is not truly a style, but rather
a method of thinking and a state of mind. In
conclusion, G.M. Cantacuzino’s solution does not
demolish the past, nor does it accept Modernism,
without critical interpretation via the filter of
tradition in both local and classical aspects.
(Duculescu, 2010:36-39)
Octav Doicescu adopts a model of classicizing
piramidală de inspiraţie new-yorkeză la
hotelul ARO din Braşov.
O influenţă certă a Caselor Preeriei,
adaptate la contextul regional, se poate
constata la Restaurantul Pescăruş din Parcul
Herăstrău, în timp ce unele tuşe wrightiene
stilizate contribuie la imaginea mai multor
vile şi imobile de apartamente. Impactul
clasicismului monumental al anilor 1930 este
evident la solemnele ordonanţe stilizate ale
pavilioanelor de expoziţie construite între
1938 şi 1939 în acelaşi parc, dar şi la uzinele
Malaxa.
Duiliu Marcu, deşi în ultimă instanţă tributar
tradiţiei clasice, trece cu uşurinţă de la
un limbaj pitoresc cu referinţe eclectice,
potrivit pentru scara domestică a cartierelor
rezidenţiale (vila Buşilă din Parcul Filipescu,
Bucureşti), la modele moderniste cu accente
deco (portaluri, colţuri vitrate, riflaje verticale)
sau expresioniste (volume cilindrice şi benzi
orizontale continue, curbate) pentru imobile
de apartamente şi birouri din centrul oraşului
(Str. Ştirbei Vodă nr. 17 şi 18-20 sau Str. Tudor
Arghezi nr. 16, Bucureşti) sau de la soluţia Art
Deco, agreabilă şi elegantă, uşor clasicizantă,

Bragadiru apartment building, 1 Piaţa Lahovary 1 / 65 Dionisie Lupu Street, 1934-1935: street façades; front door detail
Imobilul cu apartamente Bragadiru, Piaţa Lahovary 1 / str. Dionisie Lupu 65, Bucureşti, 1934-1935: faţade spre stradă; detaliu portal
‫ חזית אל הרחוב ופרט הכניסה‬:1935–1934 ‫ בוקרשט‬,65 ‫ פינת רח’ דיוניסיה לופו‬,1 ‫ כיכר להובארי‬,‫בית הדירות בראגאדירו‬
‫ מיזג ג'ורג'ה מאטיי קאנטקוזינו את האנטינומיה ביו מודרניזם ומסורת של האדריכלים בני‬,‫בתיאוריה המקורית שלו‬
‫ “שיטת חשיבה‬,‫ למעשה‬,‫ אלא‬,‫ אבל בשום אופן לא סגנון‬,‫ הוא ראה בפונקציונאליות מרכיב בעל ערך במודרניזם‬.‫דורו‬
‫ אך רק אחרי סינון דרך‬,‫ הוא הציע את הטמעתה בתרבות הרומנית‬.‫ובנייה” שנכפתה על–ידי הציוויליזציה המודרנית‬
‫ אלא יותר שיטת‬,‫ גם קלאסיציזם אינו באמת סגנון‬.‫ אשר מיוצגת על ידי המסורת‬,‫הרוח הביקורתית של החברה‬
‫ ולא מקבל את המודרניזם ללא פרשנות‬,‫ הפתרון של קאנטקוזינו אינו ממוטט את העבר‬,‫ לסיכום‬.‫חשיבה והלך רוח‬
.)Duculescu, 2010: 36-39( ‫ המקומי והקלאסי‬,‫ביקורתית באמצעות מסננת המסורת בשני היבטיה‬
,‫אוקטב דויצ'סקו אימץ מודל של הרציונליזם האיטלקי הקלאסי בבנייני הציבור והמשרדים שלו (משרד המידע‬
‫ ואת הסגנון הרשמי של איטליה הפשיסטית — “סטילה‬,)‫המשרדים הראשיים של חברת גז–אלקטרה וחברת ַבנלוק‬
‫ במקביל השתמש‬.)1936 ,‫ עבור ביתני התערוכה שעיצב בבוקרשט (לונה בוקורשטילור‬,‫ליטוריו” של מוסוליני‬
‫ בעוד שברוב בתי‬,)‫ פרהובה‬,‫במודרניזם רך בהשראת דּודֹוק למבני תעשייה (מפעל לצמיגים באנלוק בפלורשטי‬

70 71

George Matei Cantacuzino
Aviana Villa, Eforie Nord, 1933
Vila Aviana, Eforie Nord, 1933
1933 ,‫ אפוריה נורד‬,‫וילה אוויאנה‬
George Matei Cantacuzino
Bellona Hotel, Eforie Nord, 1933-1934
Hotel Bellona, Eforie Nord, 1933-1934
1934–1933 ,‫ אפוריה נורד‬,‫מלון בלונה‬
72
Octav Doicescu
Semi-detached house, 30 Herăstrău Street,
Bordei-UCB subdivision, Bucharest, 1937-1939:
street façade; detail of stylised pilasters
Locuinţă cuplată, str. Herăstrău 30,
parcelarea Bordei-UCB, Bucureşti, 1937-1939:
faţada spre stradă; detaliu de pilaştri stilizaţi
,30 ‫ רח’ הארסטראו‬,‫דירה בבית דו משפחתי‬
:1939–1937 ‫ בוקרשט‬,UCB–‫מגרשי בורדי‬
‫חזית לרחוב ופרט פילסטרים מסוגננים‬
Yacht Club, Snagov, 1933
Yacht Club, Snagov, 1933
1933 ,‫ סנגוב‬,‫מועדון יאכטות‬
Semi-detached house, 11 Crângului Street,
Bordei-UCB subdivision, Bucharest, 1937-1939
Locuinţă cuplată, str. Crângului 11,
parcelarea Bordei-UCB, Bucureşti, 1937-1939
,11 ‫ רח’ קראנגולוי‬,‫דירה בבית דו משפחתי‬
1939–1937 ‫ בוקרשט‬,UCB–‫מגשרי בורדי‬
73
 Octav Doicescu Octav Doicescu
Ministry of Information, 4 Oneşti Street, Bucharest, 1937 Head office of Gaz-Electra Company, 3 Mendeleev Street, Bucharest, 1930
Ministerul Informaţiilor, str. Oneşti 4, Bucureşti, 1937 Sediul Central al Societăţii Gaz-Electra, str. Mendeleev 3, Bucureşti, 1930
1937 ,‫ בוקרשט‬,4 ‫ רח’ אונשטי‬,‫משרד האינפורמציה‬ 1930 ‫ בוקרשט‬,3 ‫ רח’ מנדלייב‬,‫ המשרדים הראשיים‬,‫אלקטרה‬-‫חברת גז‬

74 75
Italian rationalism, in his public and office
buildings (Ministry of Information, head offices
of Gaz-Electra Company and Banloc Company),
and even the Mussolinian stile littorio for
his exhibition pavilions in Bucharest (Luna
Bucureştilor, 1936). He uses a soft, Dudok-
inspired Modernism for industrial buildings
(Banloc Tires Factory, Floreşti, Prahova), while
for most of his domestic and leisure buildings,
he prefers a modern regionalism that continues
the vein of neo-Romanian style. He re-interprets
tradition without copying its forms, while seeking
out its essence (the restaurant in the Botanical
Gardens, the UCB/ Bordei subdivision, yacht
clubs in Herastrau Park and Snagov). Octav
Doicescu proposes a stylized, modern expression
of local tradition, integrating Wrightian references
with a generic Mediterranean vernacular model,
suggestive of a genius loci, simultaneously
indigenous, regional and international.
These main orientations were shared by most
Romanian architects, once the dominance of
National style and of late Eclecticism began to
fade in the 1920’s and could not be replaced
by the radical wing of Modernism that did not
suit the realities of Romanian society, therefore
a unor programe comerciale (remodelarea
faţadei hotelului Athénée Palace din Bucureşti,
Piaţa Comercială din Buzău) la o versiune
monumentală a clasicismului modern pentru
clădiri publice reprezentative (Palatul C.F.R.,
Academia Militară, Ministerul Afacerilor
Externe din Bucureşti), uneori evocându-l
vizibil pe Auguste Perret (Casa Autonomă a
Monopolurilor Statului din Bucureşti) sau
integrând motive stilizate din repertoriul
neoromânesc (Opera Română din Timişoara).
George Matei Cantacuzino este chiar mai
flexibil în opţiunile sale stilistice, deşi rămâne
profund ataşat de valorile unui clasicism
revizitat, mai mult sau mai puţin esenţializat
(Banca Hrissoveloni şi imobilul Kretzulescu
din Bucureşti, vila Aviana din Eforie). De
asemenea se poate observa atracţia pentru
estetica Art Deco, pe care o aplică în diferite
formule: o versiune pitorească a stilului
mediteraneean, adecvată spiritului locului
(Hotel Rex, Mamaia); varianta tipic urbană,
caracteristică Art Deco-ului târziu, a clădirii
de colţ cu retrageri în trepte la ultimul nivel
(imobilul de apartamente din Piaţa Amzei
11-15, Bucureşti); stilul pachebot (Hotel
remaining an exceptional option. Instead, the Art
Deco aesthetic and its hedonistic, communicative
modernity went on to enjoy considerable success.
Consequently, the weight of its imprint within
the architectural production of interwar Romania
(particularly in Bucharest) was comparable
to that of Beaux-Arts Eclecticism during
the previous period. Deco language, already
widespread in Europe and the United States,
was most appropriate to impart Romanian cities
with Modern and Monumental expression,
symbolizing a progress-oriented nation, coupled
with a congenial and communicative note,
resonating with local spirit.
In the language of Art Deco, architects such as
Jean Monda, Arghir Culina, State Baloşin,
Ioan Roşu, Emil Guneş, George Cristinel or
Alexandru Zamfiropol, discovered a guarantee
of success that allowed them to keep abreast of
the times and to satisfy the tastes of the average
client. The first examples of Art Deco architecture
belong to a segment of western Modernity that
was easier to assimilate, while remaining more
dependent upon fashion: commerce and transport,
leisure, tourism, entertainment and habitation
(in particular villas and tenement buildings). It
Bellona, Eforie-Nord; imobilul de apartamente
Bragadiru, Str. Dionisie Lupu nr. 65,
Bucureşti).
George Matei Cantacuzino este cel care
sintetizează într-o teorie originală atitudinea
generaţiei sale de arhitecţi faţă de binomul
antinomic tradiţie/modernism. El consideră
funcţionalismul ca o componentă valoroasă a
modernismului, de fapt “o metodă de a gândi
şi a construi” impusă de civilizaţia modernă
şi nicidecum un stil, propunând asimilarea
sa în cultura română, dar numai filtrată
prin spiritul critic al societăţii reprezentat de
tradiţie. La rândul său, nici clasicismul nu este
un stil, ci mai curând o metodă de gândire şi
o stare de spirit. În concluzie, soluţia lui G.M.
Cantacuzino nu demolează trecutul, dar nici
nu acceptă modernismul fără o interpretare
critică mediată de tradiţie în ambele sale
ipostaze, locală şi clasică (Duculescu, 2010:36-
19).
Octav Doicescu adoptă modelul raţionalismului
italian clasicizant pentru clădirile publice
şi de birouri (Ministerul Informaţiilor,
sediile companiilor Gaz-Electra şi Banloc
din Bucureşti), chiar şi mussolinianul stile

‫ הוא העניק פרשנות‬.‫המגורים והפנאי שלו העדיף את הרגיונליזם המודרני שהמשיך את הקו של הסגנון הניו–הרומני‬
–‫ ה‬,‫ אלא חיפש את מהותה (המסעדה בגנים הבוטניים וביער באנאסה‬,‫חדשה למסורת מבלי להעתיק את צורותיה‬
,‫ דויצ'סקו הציע ביטוי מסוגנן ומודרני למסורת המקומית‬.)‫ מועדוני יאכטות בפארק הרסטראו ובסנאגוב‬,‫בורדי‬/
ֵ UCB
‫ שהיא בעת ובעונה‬,‫ המרמזת על רוח המקום‬,‫ רייט יחד עם מודל ים–תיכוני גנרי וורנאקולרי‬.‫ ל‬.‫שילב אזכורים לפ‬
.‫ אזורית ובין–לאומית‬,‫אחת ילידית‬
‫ ברגע שהסגנון הלאומי והאקלקטיציזם המאוחר‬,‫אוריינטציות עיקריות אלו איפיינו את רוב האדריכלים הרומנים‬
‫ אשר לא‬,‫ ואי אפשר היה להחליפם באגף הרדיקלי של המודרניזם‬,‫החלו לדעוך בשנות העשרים של המאה הקודמת‬
.‫ ולכן נשאר כאופציה בלתי שכיחה‬,‫התאים למציאות של החברה הרומנית‬
.‫ אסתטיקת האר–דקו והמודרניות ההדוניסטית והקומוניקטיבית שלה המשיכו לקצור הצלחה ניכרת‬,‫במקום כל אלו‬
‫ היה בר–השוואה לחותם‬,‫ במיוחד בבוקרשט‬,‫ החותם שהשאירה באדריכלות הרומנית בין המלחמות‬,‫כתוצאה מכך‬
‫ הייתה‬,‫ שכבר נפוצה באירופה ובארצות הברית‬,‫ שפת האר–דקו‬.‫ בתקופה הקודמת‬EBA–‫שהשאיר האקלקטיציזם של ה‬
‫ וסימלה אומה בעלת אוריינטציה של‬,‫המתאימה ביותר להקניית ביטויים מודרניים ומונומנטאליים לערים הרומניות‬
.‫ המתאים לרוח המקום‬,‫ ביחד עם גוון נעים ותקשורתי‬,‫קידמה‬
‫ ג'ורג'ה קריסטינל או‬,‫ אמיל גונש‬,‫ יואן רושו‬,‫ סטאטה באלושין‬,‫ ארגיר קולינה‬,‫אדריכלים כמו ז'אן מונדה‬
‫ גילו בשפת האר–דקו ערובה להצלחה שאיפשרה להם להיות הן מעודכנים לזמנם והן לספק‬,‫אלקסנדרו זמפירופול‬
‫ הדוגמאות הראשונות של אדריכלות אר–דקו שייכות לאותו חלק של המודרניות‬.‫את טעמו של הלקוח הממוצע‬
‫ בידור ומגורים‬,‫ תיירות‬,‫ פנאי‬,‫ מסחר ותחבורה‬:‫ תוך תלות רבה יותר באופנה‬,‫המערבית שהיה קל יותר להטמיע‬
‫ והסתגלה לכל‬,‫ אסתטיקת האר–דקו חדרה עד מהרה לכל תחום של החיים הציבוריים‬.)‫(במיוחד ווילות ובתי דירות‬
.‫ ובכך תרמה להתפתחות העקבית של הסביבה הבנויה‬,‫ מונומנטלית או שימושית‬,‫ ייצוגית או ביתית‬,‫פרוגרמה‬
‫ כנושא מרכזי של סגנון‬,‫ הוחלף ביטוי הזהות הלאומית‬,‫יחד עם התפתחות החברה הרומנית בין שתי מלחמות העולם‬

76 77
 littorio pentru paviloanele expoziţionale din
Bucureşti (“Luna Bucureştilor”, 1936), dar
şi un modernism soft inspirat de arhitectura
lui W.M. Dudok pentru clădirile industriale
(Fabrica de Cauciucuri Banloc din Floreşti,
Prahova), în timp ce pentru clădirile de
locuit şi de agrement preferă formula unui
regionalism modern care continuă filonul
neoromânesc şi reinterpretează tradiţia
fără a-i copia formele, în schimb căutându-i
esenţa (restaurantul din Grădina Botanică,
parcelarea UCB / Bordei, yacht-cluburile din
Parcul Herăstrău şi Snagov). Octav Doicescu
propune o expresie modernă, stilizată, a
tradiţiei, integrând referinţe wrightiene şi un
model vernacular mediteraneean generic care
evocă un genius loci în acelaşi timp autohton,
regional şi internaţional.
Cei mai mulţi dintre arhitecţii români aderă
la aceste orientări majore odată ce dominaţia
stilului naţional şi a eclectismului târziu
se estompează în anii 1920, fără a putea fi
înlocuită de aripa dură a modernismului, care
nu corespunde realităţilor româneşti şi ca
urmare rămâne o opţiune excepţională.
În schimb, estetica Art Deco, purtătoare a
unei modernităţi hedoniste şi comunicative,

Arghir Culina
Stănescu and Union Hotels (now office buildings),
Bucharest, 1928-1931

Hotelurile Stănescu şi Union (acum clădiri de birouri),

Bucureşti, 1928-1931

,)‫בתי המלון סטאנסקו ואוניון (היום בנייני משרדים‬

1931–1928 ,‫בוקרשט‬

78 79

Henriette Delavrancea-Gibory
Municipal Hall, Balcic (Bulgaria), 1936
Primăria, Balcic (Bulgaria), 1936
1936 ,)‫עיריית באלצ'יק (בולגריה‬
wasn’t long before the Deco aesthetic penetrated
every area of public life and adapted to any
program, representative or domestic, monumental
or utilitarian, thus contributing to the coherent
development of built environment.
Along with the evolution of interwar Romanian
society, the expression of national identity,
as the central theme of neo-Romanian style,
was replaced by a reassessment of vernacular
traditions, accompanied by a search for the
optimal relationship between site, architecture,
local culture and human behavior. Architects such
se bucură de un succes considerabil şi, în
consecinţă, amprenta sa asupra producţiei
arhitecturale din România interbelică (în
special în Bucureşti) este comparabilă cu
cea a eclectismului Beaux-Arts în perioada
anterioară. Limbajul deco, deja răspândit
în Europa şi în Statele Unite, era cel mai
potrivit pentru a imprima oraşelor româneşti
o expresie în acelaşi timp modernă şi
monumentală, reprezentativă pentru o naţiune
orientată spre progres, dar şi o notă cordială şi
comunicativă, în consonanţă cu spiritul local.
Arhitecţi precum Jean Monda, Arghir Culina,
State Baloşin, Ioan Roşu, Emil Guneş, George
Cristinel sau Alexandru Zamfiropol descoperă
în limbajul Art Deco o garanţie a succesului,
care le permite să sa fie în pas cu vremea şi în
acelaşi timp să satisfacă gustul unei clientele
medii. Primele exemple de arhitectură Art
Deco aparţin unui segment al modernităţii
occidentale mai uşor de asimilat şi în acelaşi
timp mai dependent de modă: comerţul şi Jean Monda Alexandru Zamfiropol
transporturile, loisirul, turismul, spectacolele Apartment building, 66 Dacia Bd., Bucharest Apartment building, 5 Intrarea Iorga ,
şi locuirea (în special vila şi imobilul de Imobil cu apartamente, Bd. Dacia 66, Bucureşti Bucharest, ca. 1936-1937
raport). Curând însă estetica deco pătrunde ‫ בוקרשט‬,66 ‫ רח’ דאצ'יה‬,‫בית דירות‬ Imobil cu apartamente, Intrarea Iorga 5,
în toate domeniile vieţii publice, adaptându-se Bucureşti, cca. 1936-1937
la orice program, reprezentativ sau domestic, ,5 ‫ רח’ אינטרריה יורגו‬,‫בית דירות‬
1937–1936 ‫ בקרוב‬,‫בוקרשט‬

,‫ מגמה זו לוותה בחיפוש אחר היחסים האופטימליים בין האתר‬.‫ בהערכה מחודשת של המסורות המקומיות‬,‫ניו–רומני‬ ,‫החיבור בין אסתטיקת האר–דקו והטעם הקלאסיציסטי של שנות השלושים הועדף במבני הציבור שנבנו בטרנסילבניה‬
‫ יון בוצ'אנו או‬,‫ אדריכלים כמו הנרייטה דלברנצ'יאה–גיבורי‬.‫ התרבות המקומית וההתנהגות האנושית‬,‫האדריכלות‬ ‫ דוגמאות רלוונטיות לסינתיזה שבין‬.‫אשר נועדו להביע את העוצמה של המדינה הרומנית המאוחדת באופן לא ראוותני‬
‫ יצרו יחד עם אוקטב דויצ'סקו אדריכלות מודרניסטית ייחודית שהובנה כגירסה חדשנית של‬,‫פלוראה סטאנקולסקו‬ ‫ והקולג’ האורתודוקסי‬,’‫מודרניזם ודקו–קליסיציזם שעבר פישוט הן הקולג’ האקדמי של ג'ורג'ה קריסטינל בקלוז‬
.‫ אור וצל והמעבר בין חלל פנימי וחיצוני‬,‫ טכניקות וחומרים‬,‫ שתורגמה במונחים של פרופורציה וקנה מידה‬,‫המסורת‬ .‫הרומני ומטה חברת פרימה ארדליאנה בסיּביּו‬
‫ בשנות השלושים‬,‫קלסיציזם מעורב באר–דקו ובמודרניזם רציונליסטי בא לידי בטוי במיוחד בין שתי מלחמות העולם‬ ‫ הופיעו סינתזות מעניינות‬,‫כתוצאה של המיזוג בין השפעות שונות ובין הגישות הגמישות של האדריכלים הרומנים‬
‫ התוצאה היתה‬.‫ צניעות והגינות בזמן משבר‬,‫ ולקריאה למוסריות‬,‫ במקביל לעלייה בסמכות המדינה‬,‫והארבעים‬ ‫ אשר רככו את השיח המודרניסטי והציעו ממשק ידידותי‬,‫ מערביים או מקומיים‬,‫ אזכורים וסגנונות‬,‫של מודלים‬
‫ או העניקה‬,‫ אשר מיתנה לעיתים קרובות את המונומנטאליות המוגזמת של מבנים ייצוגיים‬,‫צורה מסוגננת ומעודנת‬ ‫ יותר‬,‫ מימד אינטגרטיבי זה של רומניה שבין שתי מלחמות העולם ביטא רצון להמשכיות היסטורית‬.‫עם המסורת‬
‫ קונסטנטין‬,‫ ניקולאה קוקו‬,‫ כפי שמעידות עבודותיהם של דויליו מרקו‬,‫אלגנטיות מפוכחת למבני מגורים ומשרדים‬ ‫ הפתוח של האדריכלות הרומנית המסורתית‬,‫ כתוצאה מכך נשמר האופי המאוזן‬.‫מאשר לקרע בין מסורת ומודרניות‬
.‫יוצו או ג'אורגה’ קריסטינל‬ .‫במסגרת ההיגיון הסובלני של מודרניזם מתון‬

80 81
 Constantin Iotzu
Ministry of Justice (former Hostel for Veterinary
Surgeons Society), Elisabeta Bd., Bucharest, 1929-1932

Ministerul de Justiţie (anterior Căminul asociaţiei

Medicilor Veterinari), Bd. Elisabeta, Bucureşti, 1929-1932

,)‫משרד המשפטים (לשעבר מעון איגוד הרופאים הווטרינריים‬

1932–1929 ,‫ בוקרשט‬,‫שדרות אליזבטה‬

Florea Stănculescu,
Radu Udroiu
Students Dormitory of the Academy
of Agricultural Studies,
Bucharest, 1931-1933:
perspective; view from the loggia

Căminul studenţilor Academiei de

Studii Agronomice,
Bucureşti, 1931-1933:
perspectivă; vedere din foişor

‫מעונות סטודנטים של האקדמיה‬

:1933–1931 ‫ בוקרשט‬,‫לחקלאות‬
‫פרספקטיבה ומבט מסתיו העמודים‬

82 83

Ioan Roşu, Radu Culcer
Palace of the Bucharest Municipal Officers’ Society,
14 Batiştei street, Bucharest, 1932-1933
Palatul Societăţii Funcţionarilor Primăriilor Municipiului
Bucureşti, str. Batiştei 14, Bucureşti, 1932-1933
,‫ארמון של חברת פקידי העיריה של בוקרשט‬
1933–1932 ,‫ בוקרשט‬,14 ‫רח’ בטישטי‬
as Henriette Delavrancea-Gibory, Ion Boceanu
or Florea Stănculescu, together with Octav
Doicescu, created a Modernist architecture,
understood as an innovative version of tradition,
translated in terms of proportions and scale,
techniques and materials, light and shade, and the
transition between inner and outer space.
Manifesting particularly during the 1930’s and
1940’s, interwar Classicism, which expressed
increased state authority, as well as a call for
morality, austerity and decency during a time
of crisis, often interfered with Art Deco or
rationalist Modernism. The result is a refined
stylistic manner that often tempers the excessive
Monumentality of representative buildings, or
confers a sober elegance to residential and office
84
George Cristinel
Head office of the
Prima Ardeleană Insurance Company, Sibiu
Sediul central al Societăţii de Asigurări
Prima Ardeleană, Sibiu
‫המשרדים הראשיים של חברת הביטוח‬
‫ סיביו‬,‫פרימה ארדלאנה‬
monumental sau utilitar, şi asfel contribuind la
dezvoltarea coerentă a cadrului construit.
Odată cu evoluţia societăţii româneşti
interbelice, expresia identităţii naţionale
– ca temă centrală a stilului neoromânesc
– este înlocuită de o reevaluare a tradiţiilor
vernaculare, însoţită de căutarea unei relaţii
optime între sit, arhitectură, cultură locală şi
comportament uman. Arhitecţi ca Henriette
Delavrancea-Gibory, Ion Boceanu sau Florea
Stănculescu, împreună cu Octav Doicescu,
creează o arhitectură modernistă înţeleasă
ca versiune inovatoare a tradiţiei, tradusă
în termeni de proporţie şi scară, tehnici şi
materiale, lumină şi umbră, tranziţie între
interior şi exterior.
buildings, as testified to by the work of Duiliu
Marcu, Nicolae Cucu, Constantin Iotzu or
George Cristinel.
The coupling of the Art Deco aesthetic and the
classicising tastes of the 1930’s is preferable
for public edifices built in Transylvania, which
were meant to express the power of the unified
Romanian state, without ostentation. Relevant
examples of the synthesis between Modernism
and stripped-down Deco Classicism are George
Cristinel’s Academic College in Cluj, the
Romanian Orthodox College and headquarters of
the Prima Ardeleană Company in Sibiu.
Thus, as a corollary to the syncretism of models
and the flexible attitudes of Romanian architects,
there appear interesting syntheses of models,
references and styles, occidental or local, which
soften Modernist discourse and propose a friendly
interface with tradition. They express a desire for
historic continuity, rather than rupture, between
tradition and modernity. They maintain an
unostentatious equilibrium and indicate the open
character of traditional Romanian architecture,
within the permissive rationality of a well-
tempered Modernism.
George Cristinel
Academic College, Em. de Martonne Street, Cluj
Colegiul Academic, str. Em. de Martonne, Cluj
’‫ קלוז‬,‫ דה מארטונה‬.‫ רח’ אמ‬,‫הקולג’ האקדמי‬
Clasicismul interbelic, care exprimă întărirea
autorităţii statale, dar şi un apel la morală,
austeritate şi decenţă într-o perioadă de
criză, se manifestă în special în anii 1930 şi
1940, adesea interferând cu Art Deco sau cu
raţionalismul modernist. Rezultatul este o
manieră stilistică rafinată, care temperează
monumentalitatea excesivă a clădirilor
reprezentative sau conferă o eleganţă sobră
clădirilor de locuinţe şi birouri, după cum
o atestă lucrările realizate de Duiliu Marcu,
Nicolae Cucu, Constantin Iotzu sau George
Cristinel.
Combinaţia dintre estetica Art Deco şi gustul
clasicizant al anilor 1930 este preferată pentru
edificiile publice construite în Transilvania,
menite să exprime neostentativ puterea
statului român unificat. Colegiul Academic
din Cluj, Colegiul Român Ortodox şi sediul
Societăţii Prima ardeleană din Sibiu, lucrări
datorate lui George Cristinel, sunt exemple
relevante de sinteză între modernism şi un
clasicism deco epurat.
Astfel, ca un corolar al sincretismului de
modele şi al flexibilităţii de care dau dovadă
arhitecţii români, în perioada interbelică
apar sinteze interesante de referinţe şi stiluri
occidentale sau locale, care îmblânzesc
discursul modernist şi propun o interfaţă
prietenoasă cu tradiţia. Sunt expresii ale
dorinţei de continuitate – şi nu de ruptură - cu
trecutul, care păstrează caracterul echilibrat
şi deschis al arhitecturii tradiţionale româneşti
în cadrul raţionalităţii permisive a unui
modernism bine temperat.
85
Note
1 Vlasiu, 2000:27. The author also quotes literary critic Tudor Vianu:
“tradition is not an act of submission to the past, a stiffening
in respect and monotony, but a permanent act of revolt and
independence. It is a free choice among the things of the past;
the constituting a cheerful table of values” (“Spiritul vioi. Câteva
cugetări relative la cultura română”, in Viaţa românească nr. 2, 1921,
p. 230).
Note
1. Vlasiu, 2000:27.Autoarea îl citează în acest sens pe criticul literar
Tudor Vianu: “tradiţiunea nu este un act de supunere faţă de tre-
cuto amorţire în respect şi monotonie, dar un act permanent de
revoltă şi independenţă. Ea este o liberă alegere printre lucrurile
trecutului; constituirea unei table de voioase valori.” (“Spiri-
tul vioi. Câteva cugetări relative la cultura română”, în Viaţa
românească nr. 2, 1921, p. 230).
Nicolae Cucu, Ion Davidescu
Office building (former Retirement Home
for the Theater and Opera Artists),
General Berthelot Street / Spiru Haret
Street, Bucharest, 1937-1938
Clădire de birouri (anterior Casa de pensii
a artiştilor lirici), str. General Berthelot
/ str. Spiru Haret, Bucureşti, 1937-1938

‫בנין משרדים (לשעבר בית האבות של‬

)‫אמני התיאטרון והאופרה‬
’‫ פינת רח‬,‫רח’ גנרל ברת'לוט‬
‫הערה‬ ,‫ בוקרשט‬,‫ספירו הארט‬
‫ אלא פעולה מתמדת של מרד‬,‫ התקשחות תוך כבוד וחדגוניות‬,‫ “מסורת אינה מעשה כניעה לעבר‬:‫ המחברת מצטטת גם את מבקר הספרות טודור ויאנו‬.Vlasiu, 2000:27 1
1938–1937
.)Vianu, 1921( ”‫ זו בחירה חופשית בין הדברים של העבר; תהליך כינון של טבלת ערכים משמחת‬.‫ועצמאות‬

86 87