‫‪11.2.

22‬‬ ‫הכנה למבחן ממ"ג‬

‫תוכנות שרטוט גרפיות עם דאתא‪-‬בייס‪ :‬איפה=שרטוט גרפי ‪ )x,y( spatial‬ומה=תכונות בטבלה ‪ ,attribute‬יחד=‪( GIS‬קשר בין‬
‫טבלאות ועם ישות מרחבית)‪ .‬מופע דיגיטלי עם בסיס נתונים מחבר‪" .‬אוסף חומרה‪ ,‬תוכנה וישויות ממפות עם תכונות שניתן לעשות עליה‬
‫מניפולציות"‪.‬‬
‫בשימוש עבור‪:‬‬
‫‪-‬שמירת נתונים‪ ,‬שמירת ישות ג"ג‪ ,‬ביצוע מניפולציות על הישות (שאלה ותשובה בטבלה)‪ ,‬שאילתא לפי נק' במרחב בתוך תחום גם בלי‬
‫המפה עצמה‪ .‬איסוף מידע דיגיטלי בלי חשיבות לאיך נראה‪ .‬בסיס נתונים עם יכולת מרחבית‪.‬‬
‫‪-‬כרטוגרפיה עבור המפה עצמה להצגה ויזואלית‪ .‬במקום ניר‪ .‬עם אפשרות של אינטראקציה עם במפה להכוונה‪ .‬משאילתא לדאתא‪-‬בייס‬
‫חוזרת תשובה חזותית‪.‬‬
‫‪-‬כלי מחקרי עבור חישובים על הדאתא‪-‬בייס‪ .‬הצגה כטבלה או כמפה‪ .‬הדמיות לעתיד‪.‬‬
‫‪)= new data‬דרך סיפור( ‪Data+tools‬‬
‫תוכנות ממ"ג‪ ESRI :‬מקליפורניה‪ ,‬ייעודי‪ Autodesk/autocard .‬חשוב בארץ‪ ,‬עם יכולות טובות ואוריינטציה הנדסית‪.‬‬
‫‪ Mainfo‬גם טוב‪.‬‬
‫‪ ESRI‬הוא חבילת תוכנות (מקביל ל‪ .)office‬נעבוד עם מוצרי שולחן (‪ ArcGIS -)desk‬גרסא ‪.132‬‬
‫מתוך ‪ ArcGIS‬נשתמש ב‪( ArcMap‬מקביל לוורד)‪ ArcCatalog ,‬שמנהל קבצים וכמו סייר ג"ג (מקביל לאקספלורר)‪ ,‬ו‪ArcToolbox‬‬
‫תוכנות חינמיות (‪ cloude ,mapview ,grass -)open source‬יודע לקרוא דאתא של ‪.ESRI‬‬
‫‪:ArcMap‬‬
‫קוניפוגרציה סטנדרטית עם פונקציונליות מסוימת‪ .‬בה יש גרסא ‪ ArcView‬או ‪ ArcInfo‬שהתנהגותם והפעלתם דומה‪ ,‬אך באינפו יש‬
‫יותר פקודות‪ .‬גם ‪.ArcEditor‬‬
‫דאתא‪-‬סורס מקבצי אקסס (במחשב אישי) או ‪( ArcIMS‬מול רשת ‪ .)API‬תוכנה לתשאול‪ ,‬ניתוח‪ ,‬עריכה ויצירה של שכבות למפות‬
‫ממוחשבות‪.‬‬
‫פתיחת תוכנה ‪ ‬סימון יצירת מפה חדשה‪.‬‬
‫פתיחה ע"י לחיצה על הקובץ‪ ,‬מעלה מבט אחרון באותו זום על המפה שהיה לפני סגירה‪.‬‬
‫שמור כקובץ ‪ .mdb‬בסיפריות בשורה ‪.*lyr  show of type‬‬
‫סיומת מסמך מפה הוא ‪( mxd‬צריך לצאת קובץ גדול יחסית)‪ ,‬מוצג כחבית אפורה‪ .‬לא מכיל את הנתונים של השכבות עצמן‪.‬‬
‫שכבות‪ -‬מסמך מפה‪ ,‬רק שומר את ההפניה לדאתא‪ ,‬שיושב במקום אחר ולכן ישאל איפה הם‪ -‬בחבית‪.‬‬
‫שמירה בתפריט ‪.file‬‬
‫כל מסמך נתונים הוא שכבה עם אייקון שונה המעיד על סוג הנתונים (מידע וקטורי‪ :‬נקודות‪ ,‬קוים‪ ,‬שטחים‪ ,‬תמונה (נראה כרשת‬
‫ריבועים))‪ .‬נקודה‪ -‬חסרת מימד במרחב‪ -‬רק מרכזה מייצג (‪ multipoint .)x,y‬כמה נקודות שמהווים ‪ feature‬אחד‪ .‬קו מורכב מהרבה‬
‫נקודות (תחילית‪ ,‬ורטיקס באמצע‪ ,‬סופית)‪ .‬בעל היקף בלבד‪ polyline .‬מורכב מכמה קווים מחוברים או לא‪ .‬פוליגון משטח אחד או כמה‬
‫מקוננים אחד בתוך השני או לא מקוננים (‪ .)disjoint rings‬בעל מימדי היקף ושטח‪.‬‬
‫‪ +‬כפתור להעלאת נתונים‪ -‬מציג קבצים שעובד איתם‪ .‬ניתן לסמן הכול להעלאה יחד‪ ,‬או רק חלק ע"י לחיצה ב‪.ctrl-‬‬
‫כדה"א‪ -‬חזרה למבט זום על כל הנתונים‪.‬‬
‫‪ ‬פעולה קודמת‬
‫‪ i‬מביא רשומה של האובייקט (את ה‪ -what‬נתונים שהוכנסו)‪.‬‬
‫סרגל למדידת מרחק אווירי‪ .‬לפי סגמנטים‪ -‬קו מורכב מכמה קטעי קוים‪ ,‬מתקבל מידע על אורך כולל ואורך סגמנט עצמו‪.‬‬
‫באותו סרגל כלים ניתן להחליף למדידת שטח‪ .‬בסוף לחיצה כפולה‪ .‬לא למדוד ברמת מטרים נתון שהוכנס בק"מ‪ -‬דיוק לא נכון‪.‬‬
‫בתחתית הדף יש מספר קואורדינאטות של ‪ x,y‬במטר או אינץ'‪ .‬מידע המתקבל גם ב‪ i‬עבור נקודה‪ ,‬לפי רשת המפה‪.‬‬
‫קנה מידה בחלון לבן למעלה בדף= אני מחליטה מה יהיה‪.‬‬
‫√ כדי להציג או לא (לא מוחק‪-‬רק עניין תצוגה)‪.‬‬
‫להסרה מהשכבות עושים עליה מקש ימני ומסמנים ‪ .remove‬לא מוחק קובץ עצמו במקור (ניתן שוב להעלות מחדש ב‪.)+‬‬
‫רשימת השכבות במקרא משמאל היא לפי סדר תצוגה (כמו שקפים)‪ -‬ניתן ללחוץ ולגרור למעלה כדי להעביר קדימה בתצוגה‪.‬‬
‫שינוי צבע ע"י מקש ימני בעכבר על השכבה‪ ,‬לרוב ע"פ כללים כרטוגרפיים‪.‬‬
‫אוטופוטו (צילום אויר מיושר‪ -‬דיגטלי‪ ,‬מעוגן בקו אורדינטות של הרשת בקרקע‪ .‬לרוב צילום אמין יותר (תלוי במקור)‪ .‬במקורות מידע‬
‫מק"מ שונה‪ ,‬ניתן למדוד פיקסלים‪ .‬מההתאמה יש הסטה‪ -‬לא נשנה אי התאמה אם בק"מ ‪ 0:01,111‬לא רואים הסטה‪.‬‬
‫‪ i‬על תמונה מראה הגדרת צבעים ‪( RGB‬אדום ירוק כחול)‪ .‬התמונה היא רק רקע כדי לעזור למשתמש‪ -‬לא דאתא שניתן לתשאל‪ -‬לא‬
‫‪.GIS‬‬
‫ניתן לעבד תמונה‪ .‬ברירת המחדל היא שהתמונה תופיע ברקע מאחורי שאר הנתונים‪.‬‬
‫‪ bookmark‬כדי לזכור מקום (מבט במפה) לפי שם מסוים שלי‪ -‬שומר קואורדינאטה והאקסטנט (תחום שנראה)‪ .‬יעיל להכוונת משתמש‪.‬‬
‫תווית ‪ label‬על נקודה מסוימת‪ ,‬מסמנים איזו תכונה להציג ע"י מקש ימני על השכבה ‪( properties ‬תכונות) ‪  labels ‬סימון‬
‫מרשימה את ערך העמודה שיוצג (הטבלה של ‪ .)i‬ניתן לשנות לתווית צבע וגופן‪ .‬לסמן √ בקופסא למעלה של חלון תוויות‪ .‬ביטול ע"י‬
‫מקש ימני על השכבה ‪ ‬להוריד סימון √ מ‪.lable-‬‬
‫סימבולוגיה‪ -‬שינוי חזות השכבה‪ .‬שהיא תכונה של השיכבה‪ :‬מקש ימני על השכבה ‪ ‬תכונות ‪ ‬לשונית ‪.symbology‬‬
‫מקש ימני ‪ ‬פרופרטיס ‪ ‬סימבולוגי ‪ ‬משמאל ‪( quantities‬להצגה עבור ערך כמותי= מידע טבלאי) ‪ ‬גרדיאנט סימבול ‪ ‬לסמן‬
‫בערך מסוים את הנתון לפיו יתפלג (כותרת עמודה בטבלה)‪ .‬ניתן לנרמל לפי עמודה אחרת בחלון שורה?‪.‬‬
 ‫להצגה לפי סוג‪ -‬משמאל ‪add all value  categories‬‬
‫עבור כמה תכונות‪ -‬אפשרות ‪.multi‬‬
‫צריך לקבל הסבר לקודים‪ ,‬או שרושמים במקום קוד מספרי במילים בטבלה של הסימבולוגיה‪.‬‬
‫לחזור לברירת מחדל בסימבולוגיה ‪  features ‬להחזיר לערך (למשל ‪.)single‬‬
‫יבוא של סימבולוגיה של שכבה אחת לשניה באמצעות החלון סימבולוגיה של השכבה שמיבאים אליה ובו כפתור ‪.import‬‬
‫תשאול של דאתא‪ :‬סימון רקורד רלוונטי למפה מתוך רשימות ארוכות‪ .‬או עבור מדידות וחישובים‪ .‬שאילתא=‪ SQL‬בשפת מחשב‪.‬‬
‫ניקוי בסוף של המסומן‪ -‬ריבוע לבן מחולק לשטחים בתפריט הציורים (‪.)shortcut‬‬
‫צריך לשמור כל צעד ובחירה כי במקרה של טעות צריך להתחיל כל סדר הבחירות מחדש‪ .‬מקש ימני על השכבות בתוכן התבצע התשאול‬
‫‪ ...save as  export data  data ‬ישמור רק את מה שמסומן כשכבה חדשה! וישאל אם להעלות את השכבה החדשה שיצר‬
‫לתצוגה‪.‬‬
‫יש שני סוגים של שאילתות‪ .‬סוג ‪ -0‬מי בעל תכונה ‪ .attribute .x‬כמותי‪ .‬לפי טבלה‪-‬‬
‫גישה לנתונים בטבלה באמצעות מקש ימני על שם השכבה ‪ .open attributed ‬בטבלה שתי עמודות ראשונות קבועות ע"י התוכנה‬
‫ולא ניתנות לשינוי או מחיקה‪( FID -‬מ‪ 0‬עד גודל הקובץ רציף) ‪ . shape‬עמודת ‪ ID‬המשתמש הכניס (יכול להופיע אותו מס' קוד כמה‬
‫פעמים)‪ .‬מחיקת שורה תגרום לעדכון ‪ FID‬שימשיך באופן רציף אך לא תשפיע על ‪( ID‬הוא משייך אותו אופי יחד‪ ,‬ניתן לשימוש‬
‫לקישור בין טבלאות)‪ .‬מבררים בטבלה לאיזה עמודה מופנת השאלה ‪ ‬איפה רשום ואיזה ערך רשום שם (משמעות הקוד)‪ .‬ניתן בטבלה‬
‫להציג ‪ all‬או רק אלו שנבחרו‪ .‬ניתן למיין את הצגת השורות ע"י מקש ימני על שם העמודה (לפי סדר עולה‪/‬יורד‪/‬א"ב סטטיסטיקה‬
‫תיאורית פשוטה והיסטוגרמת התפלגות רקורד (לא על טקסט))‪ .‬גם ניתן לגרור עמודות‪ ,‬כך שהרלוונטיות יהיו סמוכות‪.‬‬
‫הבחירה‪ :‬תפריט עליון‪  selection -‬בחירת ‪  select by attribute‬לבחור שכבה עליה שואלים (נקודה‪/‬קו‪/‬שטח) ‪ ‬מסמנים איזו‬
‫עמודה ואיזה תנאי ‪ ‬בוחרים ערך שיעמוד בתנאי‪ -‬ניתן גם מ‪ get unique value-‬לבחור ערך ספציפי שמופיע בטבלה‪.‬‬
‫צבע של הנבחרים ניתן לשינוי בתפריט סלקשין ‪.option ‬‬
‫להפעיל בחירה מתוך נבחרים‪ -‬בחלון שנפתח עבור תנאים מסמנים בשורת ‪ Remove/Add -method‬וכו' או כדי למחוק שאר סימונים‬
‫ולבחור מחדש מסמנים‪.create new -‬‬
‫בחירה לפי סטנדרט כללי תחביר שהתשובה להם כן‪/‬לא או שגיאה‪ :‬דוגמאות סינטקס (תחביר של תשאול) נמצא ב‪ .help-‬באופן כללי‪-‬‬
‫[שם עמודה] ‪ -‬תנאי < > = (ללא שרשרת תנאים אלא בנפרד) ‪[ -‬ערך מבוקש]‪ .‬ערך טקסט יופיע בתוך " "‪ .‬וידוי שהתנאי תקין בלחיצה‬
‫על ‪ .verify‬חיבור של כמה תנאים ע"י אופרטור‪:‬‬
‫‪ =and‬חיתוך= ‪ -intersect‬שני התנאים חייבים להתקיים‪ .‬יחזיר רק את האזור שכל התנאים מתקיימים בו יחד‪ .‬למעשה מתנהג כמו או‪:‬‬
‫‪ =or‬איחוד= ‪ -union‬יחזיר את כל האזורים שבהם כל תנאי מתקיים בנפרד‪ .‬מתנהג כמו ו‪ .‬משמעות מרחבית לפי מעגלי ואן‪:‬‬
‫‪ =not‬כל מה שלא זה‪.‬‬
‫סוג ‪ -0‬שאלה מרחבית‪ ,‬כלומר לגרפיקה‪ -‬חיפוש מקום‪ ,‬חישוב גיאומטרי ‪ .spatial/location .where‬למשל מי במרחק מטר ממני‪ ,‬או מי‬
‫מכיל את מי‪ .‬השאילתא עבור כמה טבלאות‪ ,‬בין שכבות שונות כאשר המקשר ביניהם זה המרחב‪-‬צריך שבכל השכבות יהיו אותם קודים‪.‬‬
‫הבחירה‪ :‬תפריט עליון‪  selection -‬בחירת ‪  select by location‬אופרטורים לתנאים מרחביים שונים נמצאים בשורת ‪.that‬‬
‫שכבה שחוצה שכבה אחרת‪ -‬גם נקרא ‪ .intersect‬חשוב מי נבחר לפני מי ואיזה פעולה של שכבה אחת על שכבה אחרת (למשל קו חוצה‬
‫נקודה ולא להפך)‪.‬‬
‫אם משהו נבחר קודם‪ -‬ברירת המחדל ננעלת עליו והבחירה הבאה תבוצע עליו‪ .‬לרוב נסמן חלק משכבה ואח"כ בחלון סלקשין נבחר‬
‫שכבה אחרת ‪ -that‬מרחק מ‪( -‬נמדד משולי המעטפת)‪ ,‬או בתוך המרחק (כל מה שנכנס במרחק)‪ ,‬או לגמרי מכיל בפנים (יבחר רק כשכל‬
‫קטע השכבה מוכללת בתוך המרחק ולא תחתוך חלק מהקטע)‪.‬‬
‫כפתור מעליו עם חץ ושטח כחול ניתן לבחור ידנית במרחב מתוך המפה (בחירה מרובה ע"י לחיצה על ‪.)shift‬‬
‫בחירה מרחבית על כמה שכבות‪ -‬יהיה צריך לשמור שתי שכבות‪ -‬בשתיהן נבחר משהו (‪.)export data X2‬‬

‫וקטור‪ -‬מידע דיסקרטי‪ -‬לא רציף‪ .‬מדויק ועם גבול ברור‪ .features .‬יותר טוב להצגה ‪ eMap‬מחברת סיסטמטיקס מייבאים ראשונים של‬
‫ממ"ג וקטורי ציבורי לארץ‪ .‬ניתן להוריד שכבות מעיריית י‪-‬ם ולמ"ס‪ .‬גם תצלומי לווין‪ .cad .‬קובץ בפורט שיתוף מרחבי עבור תכנון‬
‫ערים ותמ"א (אייקון כחול עם קוים ושטחים)‪ ,‬מכיל הרבה מידע‬
‫העברה לפורמט ‪ GIS‬באמצעות מקש ימני על שכבה ‪  export  data ‬שמירה בתור ‪.geodatabase‬‬
‫רסטר‪ -‬מייצג שינוי מספרי (בלבד) רציף של השתנות במרחב (מבט מפה)‪ .‬יותר טוב למידע שחשוב בו המיקום והסביבה‪.‬‬
‫שטח מורכב מרשת ‪ grid‬עם תאים שווים או תמונה ‪ .image‬יעיל לאינטרפולציות וחישובים (בנית גרפים וניתוח נתונים)‪ .‬למשל‬
‫טופוגרפיה‪ .‬קובץ רסטרי נגיש חינמי ניתן להשיג מלווין ברזולוציה לא הכי טובה‪.‬‬
‫גודל תא=פיקסל‪ -n -‬אורך צלעות ‪ a‬שווה (‪ .)anXan‬ניתן לברר מה גודל שכבת הרסטר ע"י מקש ימני עליה ‪ ‬תכונות ‪.source ‬‬
‫אם אין יחידות מידה (שכבה ממקור לא ידוע)‪ ,‬צריך להתחשב בהיטל שלה‪ .‬לאס"א (אקולוגיה‪ ,‬סיסטמאטיקה‪-‬התנהגות אבולוציה) עם‬
‫דיוק נמוך של ‪ 10X10‬ק"מ ומאוד כבד למחשב (לא מומלץ)‪.‬‬
‫מספר שורות ברשת לא בהכרח כמספר הטורים‪ .‬כל ריבוע ברשת הוא מיצוע של הערכים מהאזור‪ .‬ככל שהמידע רחוק מהנקודה‪ ,‬פחות‬
‫מתחשב בו באלגוריתם‪ -null .‬אין ערך‪.‬‬
‫דיוק‪ -‬תלוי גודל תא‪ .‬קטן יותר לוקח יותר זמן חישוב (מכביד משמעותית על המחשב)‪ .‬התוכנה מהירה יותר עם וקטור‪.‬‬
‫טבלה של רסטר מכילה ‪ OID‬בדומה ל‪( FID-‬לא נמחק)‪ ,‬ערך וכמה פעמים כל ערך הוכנס‪ .‬עבור רסטר עם ערכים רציפים אין טבלה‬
‫(אופטימיזציה בינארית‪ .‬אך ניתן לכפות עליו)‪ .‬ניתן לצרף מידע מילולי באופן חיצוני‪.‬‬
‫‪ -dem‬מייצג תבליט‪ .‬מקרה פרטי‪ dtm-‬מייצג טופוגרפיה נטו (מפת גבהים בלי תכסית)‪ -‬ערך אמיתי של מספרים רציפים‪.‬‬
‫‪ tif.‬ו‪ -jpg-‬קובצי תמונה שנכנסים כרסטר בעלי ערך מספרי בין ‪ 0‬ל‪( 2-‬משמעות של כמה יש שחור) ולפי ערוצי צבע מוזן של ‪.RGB‬‬
 ‫מעבר מוקטור לרסטר מאבדים דיוק (שבירה חדה‪ ,‬בלי להראות שינוי בתוך גודל התא)‪ .‬קוד בוקטור יכול להיות רק מספרי (שיכול‬
‫לחזור כמה פעמים) ולא שם‪.‬‬
‫רסטר יכול להציג כמה שכבות וקטוריות בקובץ אחד (ללא משמעות חישובית)‪.‬‬
‫קבצי וקטור‪:‬‬
‫‪ -TIN.‬מייצג מידע נקודתי ע"י משולשים=אנגולציה (חיבור ‪ 3‬נק' קרובות) בעלי ‪( elevation‬גובה)‪( aspect ,‬כיוון)‪( slope ,‬שיפוע)‬
‫ושטח‪ .‬אליו יורד ומעלות או אחוזים של כמה יורד‪ .‬בכך מתקבלת כביכול תמונת תלת מימד‪ ,‬אך לא טוב לחישובים‪ .‬חסר טבלה‪.‬‬
‫‪ -shapefile‬ישן יותר ומסורבל כי מורכב מכמה קבצים (מינימום ‪( .shp :)3‬הגיאומטריה עצמה) ‪( .shx‬מיקום הצורה) ‪( .dbf‬מידע‬
‫טבלאי) זה ברירת המחדל בשמירה‪ .‬אופציונאלים הם ‪( .prj‬מידע של היטל)‪.sbx .sbn ,‬‬
‫‪ -geodatabase‬מיוצג כחבית‪ ,‬סיומת קובץ ‪ .mdb‬המוגדר כמו אקסס של מיקרוספט אופיס (שלא נפתח)‪ .‬החבית מכילה פירוט של‬
‫שכבות‪ .‬חוסך מקום‪ ,‬קל לשיוך ומעדכן אוטומטית דברים על כולם‪ ,‬מכניס יותר מידע ויותר מהיר עבור מידע רב‪ .‬החבית יכולה להכיל‬
‫וקטור‪ ,‬רסטר‪ ,‬טבלאות אקסל ותמונות גם שלא מקושרים מרחבית‪ .‬גם נקרא ‪.spatial database‬‬
‫כדי לצור קובץ ‪ gdb‬חדש נכנסים לתוכנה ‪ -ArcCatalog‬רק עבור העברת מידע‪ ,‬מחיקה מתוך החבית‪ ,‬עריכת שם וכו'‪ .‬בחלון ראשי יש‬
‫לשונית ‪ preview‬של מידע ג"ג או טבלאי‪ .‬זהו מטא‪-‬דאתא (קובץ מידע המתאר קבצים בו) על מי יצר שכבה ומה התכוון המשורר‪.‬‬
‫לשונית ‪ -spatial‬מידע על מימדים‪ ,‬היטלים וטבלאי לכל סוג‪.‬‬
‫מעל החלון הראשי אייקון ‪ style sheet‬עם לשונית שונות (ניר שורות עם עפרון מעליו)‪ -‬עבור שמירת נתונים ועריכה מחדש של הטבלה‬
‫(מטא‪-‬דאתא עובר לקובץ‪ -‬לא משנה טבלה עצמה‪.)...‬‬
‫להעברת כל הקבצים מובנים יחד‪ ,‬לא מתיקיות כדי לחסוך שגיאות (בעיקר של ‪ ,)shp‬אלא ‪ copy‬מארק‪-‬קטלוג‪.‬‬
‫בתכונות‪ -Extent ‬גבולות קיצוניים של השכבה‪.‬‬
‫משפחה=רסטר‪ ,‬סוג=גריד‪ TIN/counters/‬וכן הלאה‪.‬‬

‫היטלים‪ -‬עוד מידע במסמכים של ‪.ArcInfo‬‬

‫המערכת נמצאת בתוך קואורדינאטות (רשת גיאוגרפית) והיטל (‪ .)projection‬יש מאות מערכות קואורדינאטות‪ .‬רשת ג"ג על גלובוס‬
‫היא חד חד ערכית (לא מוצג שטוח)‪ .‬גודל תא תלוי היטל‪.‬‬
‫קואורדינאטות‪ -‬איפה ראשית הצירים‪ -‬כל מדינה לפי הנוחות שלה (בלי שלילי ובלי אפס)‪ .‬קרטזית‪ x,y -‬ניצבים והומוגני בגודל היחידות‪.‬‬
‫‪ -Global Reference System -Geographic Coordinate System‬מעלות לפי קווי רוחב (‪ )latitude=parallels‬ואורך‬
‫(‪ )longitude= meridians‬למציאת מיקום על פני הספרואיד‪.‬‬
‫‪ -)world global system 1984( WGS84‬רשת ג"ג עולמית שמחולקת למעלות‪ ,‬דקות ושניות (‪ .)DMS‬טוב לציון מיקום‪.‬‬
‫קווי רוחב‪ -‬נמדדים במעלות (דצימליות)‪ .‬קו ה‪ 0-‬במשווה‪ ,‬ממנו עולה או יורד עד ‪ .10‬הקווים לא אחידים באורכם‪.‬‬
‫קווי אורך‪ -‬תלוי סיבוב כדה"א‪ -‬נמדדים בזמן‪ .‬יש הטיה ותנודות‪ .‬בגלל מלחמת צרפת בריטניה הוחלט פוליטית ש‪ 0-‬יהיה בגריניץ'=‪CM‬‬
‫(מרידאן מרכזי)‪ .‬יש ‪ 280‬מעלות שמאלה ו‪ 280‬ימינה‪ .‬כל מעלה מחולקת ל‪( '00-‬דקות) וכל דקה מחולקת ל‪( ''00-‬שניות)‪ .‬בישראל‬
‫מעלה זה ‪ 220‬ק"מ‪ ,‬בקו המשווה ‪ 210‬ק"מ ובקוטב זה ‪.0‬‬
‫עבור מדידת מרחקים קשה לחשב במעלות‪ .‬לא טוב מתמטית (לא עשרוני)‪ .‬מומר (מוטל) למשטח (‪)Cartesian coordinates systems‬‬
‫ובו מחושב לפי קואורדינאטות ציר ‪ x‬וציר ‪ .y‬כשחשוב צורה אבסולוטית והיחס שלה לסביבה ולא איך מוצגת‪.‬‬
‫היטל‪ -‬פונקציה המעבירה נתונים בין שתי מערכות‪ -‬מתלת מימד לדו מימד‪ .‬החישוב מתבסס על הנחה שכדה"א הוא עגול‪ .‬אך הוא לא‬
‫כדור ולא אליפטי (מסה לא אחידה לכן הוא פחוס)‪ ,‬אלא גיאואידי (ביצה)‪ ,‬אך גם בעל חספוס של טופוגרפיה (הרים ובקעות)‪ .‬פורסים‬
‫לפי סוג גיאומטרי (מישור‪ ,‬גליל או קונוס) ומטילים‪.‬‬
‫גליל (צילינדר) שמשיק לקו המשווה או ל‪ -CM‬באזור ההשקה ההיטל הכי מדויק‪ ,‬כשמתרחקים ממנו המרחק מתעוות (דברים שקרובים‬
‫בתלת מימד יהיו רחוקים בדו מימד)‪ .‬השגיאה גדלה עם המרחק מההשקה‪ .‬או שעושים אינטרפולציות לזווית כדי להתאים‪ .‬פריסת תפוז‪-‬‬
‫עיוות בהתרחקות והתקרבות דברים‪.‬‬
‫קונוס עם שני קווי השקה‪ -‬יותר מדויק‪ ,‬מתאים למדינות רוחביות כמו קנדה‪ .‬אך הקוטב מצטמצם לנקודה‪.‬‬
‫פולריום‪ -‬בקטבים מסתכלים על הצל מלמעלה‪.‬‬
‫ניתן למיין ע"פ סוג גיאומטרי (צורה שמשמשת להיטל)‪ -‬תלוי איפה קו השקה‪ .‬או לפי המחיר במעבר בין המימדים‪ -‬מה העיוות‪:‬‬
‫לאחר עיוות אין דרך חזרה‪ -‬תכונה נשמרת‪ .‬במעבר כל היטל מאבד תכונה אחרת (או במידה שונה) של מרחק‪/‬צורה‪/‬שטח‪/‬כיוון‪.‬‬
‫קונפורמיסט‪ )conformal( -‬שומר צורה (זווית מקומית נשמרת)‪ .‬למשל בהיטל מרקרתור‪.‬‬
‫‪ -azimuthal‬שומר כיוון‪ -‬במרקרתור‪.‬‬ ‫‪ -equidistant‬שומר מרחק‪.-‬‬ ‫אקביוולנט‪ )equivalent( -‬שומר שטח‪.‬‬
‫כל ‪ TM‬מותאמת אליפסה שמשיקה למדינה עצמה (מוביל למאות היטלים) ביחס לכדה"א‪ -‬דאתום‪ .‬קו השקה שונה= צל שונה‪.‬‬
‫נוסף לאופן ההטלה חשוב הדאתום (מסגרת ייחוס‪ -‬צל) למדידת פני השטח‪ .‬נקבע לפי ראשית צירים‪ ,‬ייחוס לנקודת קו רוחב ואורך נקבע‬
‫לפי ספרואיד (כדור פחוס) ומיקומו ביחס לכדור (לפי הטופוגרפיה)‪ .‬לפי דאתום מחשבים קואורדינאטות‪.‬‬
‫דאתום של מרכז כדה"א‪ -‬מוסכמות בינלאומיות על אליפסות‪ .‬המרכז הוא מרכז מסה של הכדור‪ .‬יותר מדויק בכלליות‪ .‬למשל ‪.WGS84‬‬
‫דאתום של מרכז מקומי‪ -‬המרכז מותאם לפי שמרבית פני השטח יהיה מותאם‪ .‬מדויק יותר למקום הספציפי‪.‬‬
‫חשוב להגדיר להיטל‪ :‬קו הסטנדרט (לפי קווי רוחב או אורך)‪ ,‬סקאלה (יחס מרחק במפ הלבין המציאות)‪ ,‬קו מרכזי (ראשית)‪ ,‬מזרח או‬
‫צפון שקרי (ערך של ציר ‪ x‬ושל ‪.)y‬‬
‫‪ .)Universal Transverse Mercator( -.UTM‬צלינדר‪ ,‬קונפורמי‪ .‬מאופיין בהתאם לצפון דרום (מתאים למדינות צרות כמו ישראל)‪.‬‬
‫‪ UTM‬ארה"ב‪ -.‬רשת קואורדינאטות עולמית של ארה"ב (ראשית צירים באלסקה) שחילקה את העולם ל‪ 00‬פרוסות (‪ .)zone‬כל פרוסה‬
‫היא ‪ 00‬ובתוכה אותה שיטה של קואורדינאטות לחישוב היטל (ישראל היא פרוסה ‪ 36N‬ב‪ help‬יש מפת מפתח שאומר עבור מדינה‬
‫באיזה פרוסה)‪ .‬גלילי רוחבי‪ ,‬משיק בקו אורך וקו ההשקה עובר באמצע‪ 0 .‬לפי צפון ודרום הוא קו המשווה‪ .‬מזרח ומערב נקבע לפי קו‬
 ‫ההשקה והוא ‪ 100,000‬מ' (קו זה חוזר ‪ 00‬פעם)‪ .‬חשוב לדעת מה הפרוסה‪ .‬פרוסה היא ברשת מטרית‪-‬טובה לחישובים‪ ,‬שגיאה בתחום ‪0‬‬
‫מעלות היא פחות ממטרים‪ .‬מדויק עד קו רוחב ‪ .80‬בעיה בחיבור פרוסות‪ .‬טובה עבור ישראל‪.‬‬
‫‪ CS‬במצגת שקופית ‪.12-13‬‬
‫רשתות מקומיות‪ -‬שם מרכז העולם והשאר משתנה בהיטל‪:‬‬
‫ישראל הישנה (פלסטין)‪ -‬היטל צלינדרי רוחבי (טוב לצפון דרום)‪ .‬י‪-‬ם נק' השקה (מנזר ליד הר חומה‪ -‬נקודת טריג ‪ .)881‬ראשית‬
‫צירים בעזה (גבעה עלי אל‪-‬מונטר) היא ‪ 0( 200,000‬ספרות בציר ‪ )x‬ונקודת ‪ 1‬במצפה רמון‪ .‬מדדו את כל הארץ בעזרת משולשים‬
‫(ק"מ‪X‬ק"מ ניצבים ומשלימים לפי פיתגורס)‪ .‬התחשבות בציר ‪ ,z‬קו ההשקה בקו רוחב‪ -310‬היטל מפשר‪ .‬עשו תיקון כך שישמור צורה‬
‫שטח ומרחק‪ ,‬אך יוצר סטייה של רבע מעלה בכיוון‪ ,‬לא קריטי עבור מדינה צרה‪.‬‬
‫ישראל החדשה‪ -‬כאשר ב‪ '88-‬כבשו עד אילת נוצרו מספרים שליליים‪ .‬אז שינו ל‪ 111,000‬וירדו עד שאילת הייתה ‪ 800,000‬אך חיפה‬
‫היתה ‪ -200,000‬חילק את הארץ לשתיים‪ .‬אז הגדירו ‪ 0‬חדש‪ .‬נשארה סקאלה ליניארית‪ .‬ציר ‪ y‬עם ‪ 0‬ספרות‪ .‬בשנות ה‪ 10-‬מדדו טריג‬
‫דיגיטלית‪ ,‬מצאו שגיאה של ס"מ‪ .‬היטל גלילי רוחבי‪ .‬ראשית בסיני (‪ 10‬ק"מ מזרחה מעזה)‪ ,‬אילת היא ‪ .300,000‬גודל תא ‪ 01X01‬מ'‬
‫‪Israel_TM_Grid‬‬ ‫‪Transverse_Mercator‬‬ ‫‪False_Easting: 219529.584000‬‬
‫‪Central_Meridian: 35.204517‬‬ ‫‪False_Northing: 626907.390000‬‬
‫‪Scale_Factor: 1.000007‬‬ ‫‪Latitude_Of_Origin: 31.734394‬‬
‫מעבר מהישנה לחדשה‪ -‬בעלי אותה שיטת הטלה רק רשת צירים שונה‪ -‬הוספה של ‪10,000‬מ' בציר ‪ x‬ו‪100,000‬מ' בציר ‪( y‬סמנטיקה)‪.‬‬
‫ב‪ ,WGS‬ישראל החדשה והישנה ‪ 8‬ספרות אחרונות אותו הדבר‪.‬‬
‫מעבר בין היטלים‪-‬‬
‫מעבר מסובך חישובית‪ -‬צריך לחזור לעטוף גאואיד‪ ,‬לבדוק שאין שיפט בדאתום ולפרוס מחדש‪ .‬חישוב מושלם הוא ע"פ ‪ 0‬פרמטרים ( ‪z‬‬
‫‪ ,,y ,x‬סיבוב בראשית ושינוי סקאלה)‪ .‬ברירת מחדל עושה רק באמצעות משוואות קירוב עם ‪ 3‬פרמטרים (חוסך זמן ‪ CPU‬וזמן תגובה)‪-‬‬
‫הדיוק של ‪ 20‬מ'‪ .‬לדיוק לוחצים על טרנספורמציה ‪ ‬מגדירים פרמטרים מאיזו לאיזו רשת‪ none ,‬זה הקירוב‪ ,‬או לוחצים על ‪ new‬‬
‫‪ .position vector‬עד דיוק של ס"מ (אלא אם ידועה ההטיה שהמדינות עושות בגלל ביטחון ואז הדיוק של מ"מ)‪.‬‬
‫מקש ימני על ‪  layer‬תכונות ‪  coordinate ‬מראה בחלון מה רשת עולמית (לא משאיר על כדור אלא מטיל על גליל‪ -‬נעים‬
‫בקשת על הכדור בין שתי נקודות) ‪ world  projected  predefine ‬או ‪ Israel TM  national‬או ‪...36N‬‬
‫פוליקוני (שימוש בחרוט)‪ .‬מעל מוגדר קו ההשקה‪ ,‬האפס וראשית‪ .‬הקו מזגזג (לא שומר כיוון‪ -‬משפיע גם על צורה)‪.‬‬
‫אקטור‪ -‬שומר על כיוון‪ ,‬משמש לניווט ימי אווירי‪ .‬נע ישר גם בשטח‪ .‬לא שומר על שטח‪.‬‬
‫‪ 36N‬מ‪( wgs84‬ישראל)‪ -‬המזרח מדומה‪ ,‬קו ההשקה בפקיסין (‪ ,)33‬חישוב רק ל‪.00‬‬
‫רובינסון‪ -‬כיון מזרח מערב (שוכבת על הרוחב כמו אוסטריה) ישבר לכמה אזורים (‪ national grid‬מחולק ל‪.)M34 M31 M28‬‬
‫פלסטין‪ -‬מזרח פקטיבי (פולס) נוסף מלוון‪.‬‬
‫‪ -ITM‬ישראל החדשה‪.‬‬
‫היטל בתוכנה היא רק ויזואלית‪ -‬הדאתא נשאר רשום ברשת שהגיע‪ .‬צריך לשמור ב‪ export-data-‬לפי קואורדינאטה של ‪.data-frame‬‬
‫בהעלאת עוד שכבה מרשת אחרת‪ -‬עושה טרנספורמציה (של החישוב המהיר המקורב) לפי השכבה שכבר הועלתה קודם‪.‬‬
‫הוספת ‪ data-frame‬חדש (אייקון ערימת דפים צהובים‪ .‬במקום עוד חלון של ‪ -)ArcMap‬בתפריט עליון ‪.new data frame  insert‬‬
‫מגדירים עליו את הרשת ואז כל שכבה שתעלה תהיה מחויבת לה‪ .‬ניתן לעשות ‪ copy‬בין ‪ .frames‬כדי להציג ‪ frame‬אחר צריך ללחוץ‬
‫עליו מקש ימני וללחוץ ‪ -Activate‬פריים מודגש (‪ )bold‬מופעל‪.‬‬
‫מבט מפה‪ -‬בכפתורים קטנים מתחת לחלון ראשי יש דף לבן‪( layout -‬ניתן להגיע דרך תפריט עליון ב‪ .)view‬הדף מציג עמוד הדפסה‬
‫ובו דאתא פריים (מוקף ריבוע)‪ .‬ניתן להציג כמה דאתא פריים באותו דף ע"י הזזה‪ ,‬וניתן זום וכל פעולה בנפרד על כל דאתא‪.‬‬

‫מידע חדש מקישור טבלאות‪-‬‬

‫הדאתאבייס רלציוני מסודר בסדר אלפא נומרי‪ ,‬כרונולוגי‪ ,‬או קומבינציה‪ .‬בהגדרת מידע חשוב מיקום (הסדר) בשמירה‪ .‬שדה טקסט לא‬
‫יהיו חישובים‪ ,‬ינוהל במערכת נפרדת‪.‬‬
‫בסוף הדו"ח ניתן לקבל טבלה או מפה‪ .‬בטבלה עמודה (‪ )column‬נחשב לשדה (‪ .)field‬לא ניתן לשנות סוג עמודה אחרי שהוגדר‪.‬‬
‫לביטול זה רק מחיקה שלמה של כל העמודה‪ .‬שם עמודה יהיה ייחודי (כל עמודה עם שם אחר)‪ .‬מחיקת דאתא לא ניתנת לשחזור! אפשר‬
‫לעשות ‪( hide‬כיבוי) לעמודה ולהחזיר אותה מ‪ option-‬בתחתית הטבלה‪.‬‬
‫סוג הרקורד בכל שורה הוא טקסט‪ ,‬מספר שלם (‪ -short integer‬מעגל אחרי הנקודה)‪ ,‬נומרי עשרוני (‪-double, float‬כמה אחרי נק')‪.‬‬
‫הוספת טבלה למבט מפה‪ -‬ב‪ +‬של הוספת שכבה טבלאות בעלי אייקון של דף רוחבי עם שני טורים‪.‬‬
‫מבנה הטבלה‪ -‬מתכונות של השכבה ‪  fields ‬תחת ‪ name‬אלו הן העמודות‪ .‬לא ניתנות לשינוי‪.‬‬
‫תקשורת בין טבלאות‪ -‬טבלה אחת הייתה גדולה ומסורבלת והיה מופיע כמה פעמים אותו דבר‪ .‬במקום זאת כמה טבלאות עם מכנה‬
‫משותף מינימאלי‪ -‬לפחות עמודה אחת זהה בשתיהן‪ .‬חיבור ע"י עמודת מתפתח‪.‬‬
‫‪ID Type‬‬ ‫‪Type name‬‬
‫צריך לדעת להגדיר איפה העמודה בכל טבלה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫שטח‪ -‬תחום בקווים עם קואורדינאטות אשר מורכבים מאוסף נקודות‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫רישום‪ :‬שטח ‪ A‬מורכב מקווים ‪ 2‬ו‪ .(A:1,2) -1‬קו אחד מורכב מנק'‪.)1:1,2,5,9( :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בחיפוש שטח הנוגע בפוליגון‪ -‬התוכנה מחפשת קוים משותפים‪.‬‬
‫עמודה צריכה להיות מאותו סוג רקורד ולא אותו שם‪ .‬לא כל שורה בעלת שורה המתאימה לה! לפעמים כמה שורות מייצגות אותו‬
‫אובייקט ורוצים לחבר לפוליגון אחד‪ -‬חיבור אחד לרבים או רבים לאחד‪ .‬שכפול שורה משכפל אובייקט‪.‬‬
‫אפשרות נוספת שכל השורות מתייחסות לכל השורות של הטבלה השנייה‪ -‬רבים לרבים‪.‬‬
‫‪ -.joined‬בחיבור אחד לאחד החיבור נפסק ברגע שנמצא שורה ראשונה שמתאימה לחיבור ולא ממשיכה לחפש הלאה עבור אותה שורה‪.‬‬
‫עמודת קישור הזהה לשני הטבלאות בהן שורה אחת מקבילה לשורה אחת בטבלה השנייה‪ ,‬או שאין הקבלה‪ .‬יחבר את שני הטבלאות יחד‬
‫לטבלה ארוכה‪ -‬רק ויזואלית‪ .‬כדי לאחד באופן קבע צריך לשמור עם ‪.export data‬‬
‫מקש ימני על השכבה ‪  join ‬בחירת עמודה שבה‪ ,‬איזה טבלה אחרת לחבר (שם שכבה לקישור) ומה שם עמודת הקישור בה‪.‬‬
‫חשוב מי מתחבר אל מי‪ .‬ביטול‪ -‬מקש ימני ‪( remove ‬כך גם ניתן לדעת אם העמודה מקושרת לאחר)‪.‬‬
‫‪ -.relate‬מצב של אחד לרבים או רבים לרבים‪.‬‬
‫מקש ימני על השכבה ‪  relate ‬בוחרים עמודה‪ ,‬בוחרים שורה‪ -‬מציג קשר אל כל השורות (יסומנו)‪.‬‬
‫מיון הצגת שורות הטבלה ע"י מקש ימני על שם העמודה‪.‬‬
‫‪ .option‬בתחתית הטבלה‪ -‬ניתן לצור עמודה חדשה‪ -‬בוחרים סוג שדה‪ ,‬שם (קצר‪ ,‬לא בעברית‪ ,‬ללא רווח וסימנים)‪.‬‬
‫‪ -field calculate‬מקש ימני על שם העמודה ‪ ‬מכניס תוכן לשורות לפי החישוב שנבחר‪ .‬עבור הכנסת טקסט מסמנים " " כך שגם עם‬
‫רווחים בתוך זה יחשב כיחידה אחת‪.‬‬
‫מילוי שורות ע"פ עמודה אחרת‪ .sort by attribute -‬יפעל רק על מה שמסומן (בכחול)‪ .‬בתכונות ‪ field ‬בוחרים עמודה ומכניסים‪.‬‬
‫‪ .summarize‬של עמודה נבחרת‪ -‬נשמר כטבלה מצומצמת‪( .‬שם ייחודי יכול להיות מסכם‪ ,‬אך לא לפי מספר עשרוני?)‪.‬‬
‫עבור כמה חישובים יחד‪ -‬נסמן √‪.‬‬
‫חישוב גיאומטרי‪ -‬מקש ימני על שם עמודה חדשה ‪  calculate geometry ‬מביא עבור נקודה ערך ‪ x‬או ‪ ,y‬לפוליגון אפשר חישוב‬
‫שטח‪ ,‬היקף‪ -‬ביחידות לפי ההיטל‪.‬‬

‫תקשורת גיאומטרית‪-geoprocessing -‬‬

‫ארגז כלים אדום בקיצורים מעל החלון הראשי‪ .‬פותח רשימת ארגזים נוספים של מיון ע"פ נושאים לכ‪ 100‬כלים של פעולות בין שכבות‪.‬‬
‫‪ search‬בתחתית רשימת הארגזים‪ -‬רושמים פקודה ב‪ ,locate‬וזה מקפיץ לארגז נושא בו הכלי נמצא‪.‬‬
‫יש הבדל בכמות הכלים בין ‪ ArcView‬ו‪ .ArcInfo‬חזותית והתנהגות זהים‪ .‬צריך רשיונות לכל כלי‪.‬‬
‫צריך לאפיין את סט הנתונים‪ ,‬הבעיה‪ -‬זיהוי כלי דרוש ומה סדר הפעולות‪ .‬מתקבל שכבת דאתא חדשה שלא מקושרת לקודמת‪.‬‬
‫בנושא ‪ -Analysis tools‬חישוב קירבה=‪ ,proximate‬חיבור שכבות=‪ ,overly‬חיתוך=‪.extract‬‬
‫‪ -buffer  proximate‬חישוב מרחק מ‪ .-‬למצוא שטח (=פוליגון) ברדיוס מסוים מאובייקט (נקודתי‪ ,‬קווי או שטח)‪ .‬דירוג לפי כמה‬
‫רדיוסים באמצעות ‪( multibuffer‬להכניס רדיוסים בסדר עולה)‪ .‬בחלון שנפתח בוחרים שכבה לעבוד עליה‪ ,‬מגדירים שדה ומכניסים‬
‫ערך הרדיוס‪ .‬סביב כל מקטע יהיה עטיפה של באפר‪ .‬כדי להפוך לישות אחת בלי עיגולים חופפים מסמנים למטה ‪ .dissolve‬בוחרים‬
‫איפה לשמור את השכבה החדשה שתיווצר‪ .‬ניתן לעשות באפר על באפר‪ .‬בתפריט ‪ selection‬בחירה של ‪distance within/locate by‬‬
‫לא היה יוצר ישות חדשה של שטח וגם לא יוצר שכבה עם שני פוליגונים‪.‬‬
‫מיזוג שכבות רק לפי מיקום מרחבי‪ -‬צריך לבדוק חפיפה (משותף מינימאלי לשטח וקו הוא רק הקו וכו') ולשבור את הישות לפי זה‪:‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪a1‬‬ ‫‪a1‬‬

‫‪+‬‬ ‫=‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪b3 b4 c4‬‬

‫‪( overly‬מיזוג שכבות) ‪ )or( union ‬חיבור רק חפיפה בין אותה גיאומטריה (לרוב עדיף)‪ )and=all( intersect .‬לא משנה סדר כי‬
‫הכול משותף וייתן את המשותף המינימאלי לשתי הישויות הגיאומטריות (יכולות להיות שונות)‪.‬‬
‫יוצר גם ברמת טבלה עם תכונות של שתי השכבות הקודמות (מוזגו טבלאות ללא קשר בשדה אלא רק לפי מיקום)‪.‬‬
‫כל הפוליגונים שלא בבאפר יקבלו קוד ‪ 2‬ב‪( FID‬שאילתא של המשלים‪ -‬כל מה שלא ‪ -intersect‬לא בעיגול‪ ,‬טוב כדי להוציא אותם‪.‬‬
‫ב‪ selection-‬לא ניתן לבחור רק חלק משכבה‪ ,‬אלא כל הישויות שנוגעות‪.‬‬
‫אפשר לצור קו‪/‬שטח בעזרת צורות בתחתית המסך‪ ,‬מקש ימני עליו ‪ convert to feature ‬ולהשתמש בו למיזוג‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬עבור ההנחיה‪ -‬בחר אזור ‪ A‬ו‪-‬עם ערך קטן מ‪ .x‬בודקים בסימבולוגיה מה הקוד של ‪ ,A‬עושים ‪ selection‬של ‪– 0 >= OR A‬‬
‫(אקספורט דאתא לא חובה) – אח"כ אינטרסקט (חותך גבול משותף)‪ .‬או קודם לחבר שכבות ואח"כ לעשות שאילתא טבלאית‪.‬‬
‫‪ -clip  extract‬כאשר שכבה אחת רק מגדירה אזור עבודה והתכונות שלה לא חשובות (רק מספריים)‪ .‬גוזר מעטפת (מה שנוגע‬
‫בגבול בלבד) והמידע הפנימי בתחום אובד (בניגוד לאינטרסקט)‪ .‬חשוב מי גוזרים לפי מה ולתת שם‪.‬‬
‫‪ -split‬מפצל את השכבה לכמה חלקים לפי שכבה אחרת‪.‬‬
‫יש הבדל בעבודה עם ‪ shp‬או ‪ shp -gdb‬שומר שטח‪/‬היקף שהיה לפני החיתוך (מעתיק כמו מספר של קוד)‪ -‬צריך לעשות שוב‬
‫‪ calculate geometry‬לשטח‪/‬היקף‪ .gdb .‬מעדכן שטח‪/‬היקף אוטומטית‪.‬‬
‫בנושא ‪ -merge  general  data management‬מיזוג כמו פאזל‪ .‬בניגוד ל‪ union‬אשר משכפל עמודות‪ ,‬ארוך‪ ,‬צריך סלקשין‪.‬‬
‫פאזל אידיאלי יחובר כאשר יש קשר טבלאי ואין חפיפה‪.‬‬
‫ביטול קו שבירה (זכר לגבול הפוליגונים הקודמים)‪ dissolve -‬קו גבול ביניהם אם התכונות (‪ )grid code‬משני צדדיו זהות‪ -‬מכליל‬
‫(‪ )generalization‬לפי תכונה‪.‬‬

‫כרטוגרפיה‪ -ArcView -‬עריכה של ‪ layout‬של הדפסה (תלוי ל‪ ,A3 A8‬שוליים‪.)...‬‬

‫נוסף סרגל כלים בחלק העליון עם זום בדף עצמו ולא של השכבה (זום בפריט קיצורים בצד)‪.‬‬
‫בתפריט ראשי‪ -Insert -‬מכניסים הכול‪ ,‬מעבירים לתוך המפה‪ ,‬משנים תכונות ע"י לחיצה כפולה‪ .‬ניתן גם לעשות ‪.paste copy‬‬
‫למטה יש פקודות ‪ .font‬ניתן לשנות סדר הופעה מעל ומתחת ע"י מקש ימני על האובייקט‪.order -‬‬
 ‫*כותרת‪ -‬תיאורית‪ ,‬מעל או בתוך המפה‪ ,‬בפונט הכי גדול בדף‪ ,‬כוללת גם קנה מידה‪ ,‬מס' מפות‪ -‬כותרת לכל אחת‪ .‬רקע לכותרת ע"י‬
‫הוספת מצורות למטה ריבוע‪ .‬לחיצה כפולה לשינוי צבע‪ ,‬עיגול פינות וכו'‪.‬‬
‫*רשת קואורדינאטות‪ -‬מינימום לאחד הצירים‪ .‬לא חייב עם קווי רשת בתוך המפה‪ ,‬מספיק רק טיקים או עם סימן ‪ +‬בהצטלבות קווים‬
‫בתוך המפה (ניתן לשנות סמל‪ .‬חשוב שמרווח בציר ‪ x‬ו‪ y-‬יהיו זהים‪ .‬נקודת מוצא (‪ -)0,0‬לשנות כאשר בברירת מחדל מתקבל מספר לא‬
‫עגול‪ .‬לשים לב ליחידות (מטר‪/‬מעלות עשרוניות)‪.‬‬
‫מקש ימני על ‪  dataframe‬תכונות ‪ ‬לשונית ‪ .new  grid‬בחלון ראשון או בוחרים הצגה במעלות או בשני במ' או ק"מ‪ -‬לברר‬
‫יחידות של הרשת בה נמצאים‪ .‬ברירת מחדל נותן הכול‪ -‬קווי רשת‪ ,‬מספרים מסביב הכול‪ ,‬מספרים עם מינוס וגם עשרונית‪...‬‬
‫לעריכה שוב מלשונית ‪  grid‬מסמנים את הרשת שנוצרה קודם ‪ .properties ‬לשונית ימנית מסדרת מרווח הופעת הערכים‪ ,‬לשונית‬
‫‪ line‬מעצבים את קווי הרשת‪ .‬לשונית ‪ label‬איפה יוצגו המספרים‪ -‬מספיק רק משמאל ולמטה‪ .‬ניתן לערוך ‪ .font‬ב‪ additional-‬‬
‫כפתור ‪ number format‬לעגל מספרים‪ 0 -‬אחרי הנקודה‪ -fixes .‬צירים‪.‬‬
‫*מקרא‪ -‬מוצג בתוך ריבוע‪ ,‬שינוי שם בתוויות‪ -‬לא לשלב שמות שכבות בעברית ואנגלית‪ -‬ישור לימין או לשמאל‪ .‬בסדר פשוט והגיוני‪-‬‬
‫נקודות לפני קווים‪ ,‬כל השטחים יחד‪ .‬מתפריט ‪  legend  insert‬משמאל אלמנט בשכבה ומימין יופיע במפה רק מי שעם סימון √‬
‫(לא כבוי)‪ .‬בלחיצה כפולה על המקרא שנוצר ניתן ליישר לימין‪ ,‬לשנות שם המקרא (עברית או אנגלית)‪ ,‬שינוי סדר השכבות‪ ,‬להציג‬
‫בשורה במקום בטור‪ ,‬מסגור ‪ frame‬עם רקע מרחק מהמסגרת (בפיקסלים) ועיגוליות‪ .‬שינוי סימבולוגיה בשכבה משתנה אוטומטית‬
‫במקרא (ניתן להציג במקרא רק שכבות רצויות)‪ .‬כפתור ימני על מקרא ‪ convert to graphics ‬לא ישתנה עם שינוי סימבולוגיה כי‬
‫זה מוגדר גרפיקה‪ .‬כך ניתן להוסיף עוד מקרא עם סימול אחר‪ .‬לא ניתן לחזור מגרפיקה לקישור לשכבה‪.‬‬
‫*חץ צפון‪ -‬חייב בתוך המפה עצמה‪ ,‬בפינת המפה‪ ,‬לפזר עומס בין כל הפינות‪ .‬בעקרון ניתן לדעת צפון לפי רשת הקואורדינאטות‪.‬‬
‫גם כן מגיעים דרך תפריט אינסרט‪ .‬לחיצה כפולה לעיצוב‪ .‬ב‪ frame-‬קובעים גבול ורקע‪ .‬בסיבוב המפה (בתפריט קיצורים של ‪view‬‬
‫‪ ,)toolbars‬חץ הצפון יסתובב בהתאם‪ .‬האלמנטים שהוספו‪ ,‬גודל מפה ודף לא משתנים‪ -‬חשוב תכנון מראש‪.‬‬
‫*קנה מידה מספרי‪ -‬מופיע בכותרת וגם עם איור סרגל למטה‪ .‬סקאלה לפי ‪ ,unit‬עדיף ביחידות גדולות קילו כך שהמספר לא יעלה אחד‬
‫על השני‪ .‬שינוי מרווחים‪ ,‬ערכים עגולים‪ ,‬עם כמה שפחות חלוקות‪ .‬שינוי זום משנה סקאלה (ניתן ב‪ .)adjust  properties‬מיסגור‪.‬‬
‫פשוט זה טוב‪ .‬לשים לב שהגדרת ה‪ dataframe-‬בתפריט עליון הקנ"מ הוא עגול!‬
‫*טקסט‪ -‬מפשט תצוגה סימבולוגיה‪ .‬לא להרבות‪ .‬להתאים גודל‪ ,‬סגנון פונט וצבע‪ .‬גם מאינסרט‪.‬‬
‫*גרפים וטבלאות‪ -‬עדיף לעשות באקסל ולייבא כתמונה ל‪ .ArcMap‬להקפיד כותרת‪ ,‬שמות צירים ויחידות‪.‬‬
‫קיבוץ כל האלמנטים יחד‪ -‬סימון כולם או חלק בעזרת ‪ ctrl‬ומקש ימני‪.grope -‬‬
‫צבעים‪ -‬עדינים‪ ,‬הגיונית למה שמסמל עבור אדם שצופה‪.‬‬
‫עימוד‪ -‬מיקוד מפה בפירוט‪ .‬ניתן להציג כמה דאתא‪-‬פריים יחד‪ -‬לשים לב מי ‪ .activate‬במקש ימני על כמה אובייקטים ניתן להצמיד לפי‬
‫האחרון שהוסף‪ ,‬ליישר גודל ועוד‪.‬‬
‫עיגון תמונה‪-‬‬
‫דיגיטציה של ישות צילום אויר‪/‬תמונה סרוקה‪ -‬להוציא אינפורמציה למפה (מעבר למדידת פיקסלים שלה) של שטח זווית ועוד‪.‬‬
‫אוטופוטו‪ -‬צריך להתאים לקנ"מ (התמונה נמצאת ברשת דמיונית)‪ ,‬לפי קואורדינאטות והיטל‪ .‬ייווצר עיוות בגלל זווית הצילום (מהמטוס‬
‫בתצ"א)‪ ,‬זווית מצלמה‪ ,‬רוחב עדשה‪ ,‬הסריקה ועוד‪ ,‬אך לא בהכרח‪.‬‬
‫עיגון מתבצע ביחס משהו אחר‪ .georeferencing -‬העתקת מקום עדיין יהיה הבדל במימד הגובה‪ .‬התוכנה לא מסוגלת לעגן לפי‬
‫טופוגרפית ‪ ,dem‬יישאר עיוות בציר ‪ .z‬מניחים שהכול אופקי (למרות ששגוי)‪ .‬אם הצילום אנכי והטופוגרפיה לא חדה העיוות לא קריטי‪.‬‬
‫מינימום ‪ 3‬נקודות עיגון למתיחת התמונה למישור שניתן למדידה‪ .‬נק' ‪ 2‬מזיזה לאזור הרצוי‪ ,‬נק' ‪ 1‬מותחת למשטח (משנה סקאלה)‪ ,‬נק' ‪3‬‬
‫יוצרת סיבוב‪ ,‬נק' ‪ 8‬נותן מידע על גודל השגיאה (‪ -RMS error‬ממוצע שגיאות במישור)‪ ,‬הוספת עוד נק' לא יעזור כשיש אחת עם סטייה‬
‫זום לתמונה‪ -‬מקש ימני על שכבת ה‪.zoom to layer  )jpg word file( jpw-‬‬
‫על חלק ריק בתפריט עליון מוסיפים ‪ .georeferencing‬מוודאים שמסומן בחלונית שנפתחה שמבצעים פעולה על התמונה הרצויה‪.‬‬
‫ב‪ display‬מנסים לזהות נקודות תואמות‪.‬‬
‫כלי עיגון‪ ctrl point -‬עם אייקון של פלוס ירוק ואדום מחוברים בקו‪ .‬מסמנים נקודה בתמונה ואח"כ על המידע הג"ג (הובלה לשם)‪.‬‬
‫רושם בטבלה (אייקון באותו תפריט של דף עם שורות) מקור הנקודה ולאן להעביר‪ .‬ניתן גם להכניס בטבלה את ערך הקואורדינאטה‬
‫שתעבור לשם (בלי לסמן נקודה במידע הג"ג)‪ .‬מחיקה ע"י סימון הנקודה בטבלה ולחיצה על ‪ X‬מימין‪ .‬עם הנק' ‪ 8‬יתווספו ערכים לעמודה‬
‫אחרונה המעיד על גודל השגיאה לכל נקודה וסוכם בתחתית הטבלה‪ .‬ניתן למחוק את הנק' שהכי תורמת לשגיאה ולמצוא נק' חדשה‪.‬‬
‫כדאי לפזר נקודות על כל התמונה ולא באותה פינה‪ .‬המתיחה מבוטאת בגודל הפיקסל (רשת ישראל היא של מטרים)‪.‬‬
‫לשמור בתפריט בצד שמאל‪ .update -‬נוסף קובץ טקסט ‪.csv‬מתעד את נקודות העיגון‪ -‬מנחה לפי אילו פרמטרים ליישר בפעם הבאה‬
‫שיפתחו את התמונה‪ .‬דאתא מקורי לא משתנה‪.‬‬
‫דיגיטציה‪-‬‬
‫יצירת שכבה חדשה (פורמט ‪ shp‬או גיאודאתאבייס של פרסונל (אקסס) או בינארי ‪ )gdb‬ב‪ ArcCatalog-‬בספריה בה תשמר‪ .‬מקש ימני‬
‫‪   new ‬בוחרים לנקודה או שטח‪ ,‬מה הרשת‪ .‬נוצרת שכבה ריקה‪ .‬או ניתן להשתמש בצורות למטה ולסמן להמר לגרפיקה‬
‫(לשמור‪ -‬סימון ריבוע תחתון)‪.‬‬
‫מעבירים ל‪ ArcMap-‬לוחצים על אייקון למעלה של עיפרון‪ ,‬בחלונית שנפתחה מסמנים ב‪ editor-‬שנכנסים למצב עריכה ‪ ‬נהיה פעיל‪.‬‬
‫עיפרון באותה חלונית מאפשר להתחיל לצייר‪ .‬סיום בלחיצה כפולה‪ .‬כל קליק משנה כיוון לפי בחירת הנק' קודם‪ .‬נוצר פוליגון (למשל)‬
‫עם רשומה טבלאית‪ .‬ניתן לשנות ידנית ערך ‪ ,ID‬להוסיף ‪ .label‬רק לרשומה הרלוונטית‪ .‬אייקון חץ ללמעלה מאפשר לסמן נקודה‬
‫ולמחוק עם ‪.delete‬‬
‫יכול לעזור להגדיר בתכונות השכבה ב‪  display  view-‬אחוז שקיפות ( ‪.)Transparency‬‬
‫‪ -.modify‬עידון נקודות‪ -‬מדליק נקודה לעבודה ומאפשר להזיז אותה‪ .‬מקש ימני על הקו מאפשר הכנסה (או מחיקה) של נק'‪.‬‬
 ‫השלמת פוליגון‪ .reshape  task -‬אם מתחילים לצייר מישות קיימת החוצה וחזרה‪ -‬יתווסף לה‪ .‬להפך יגרע ממנה‪.‬‬
‫כדי לצור שכבות משלימות (צמוד)‪ -‬בסט פעולות מסמנים ‪ -Auto complete‬מתחילים מפוליגון קיים‪ ,‬יוצאים להמשך פוליגון חדש‬
‫ומסיימים בפוליגון קיים‪ .‬התוכנה מחשבת ומשלימה בצמוד בדיוק‪.‬‬
‫להיצמד לפי שכבה אחרת‪ .snap -‬מגדירים לאיזה מרחק (קשור להגדרת סביבת עבודה ב‪ .)generals  option  editor‬נפתח חלון‬
‫עם ‪( vertex‬קודקודים בקו‪ end -‬או ‪ ,)edge‬מגדירים את המרחק שהעיפרון ציור יהיה מהקו הקיים‪)copy parallel( .‬‬
‫ב‪  task-‬לחתוך ‪ ‬שובר פוליגון קיים (לא יוצר חדש)‪ ,‬מפצל טבלה‪ .‬כמו כן יש למזג‪.merge-‬‬
‫ניתן להזיז‪ .‬ולהחזיר ב‪.undo-‬‬
‫‪ -.split‬שובר קו בנקודה‪.‬‬
‫‪ -.divide‬מחלק קו לנקודות במרווחים שווים (לפי מרחק מבוקש)‪.‬‬
‫הפיכת קווים אם נסגרים לשטחים‪ ,‬או לתחום נקודות לשטח‪...‬‬
‫(טופולוגיה‪ -‬בהזזת ישות גם חלקה זז איתה‪ -‬לא נלמד)‪.‬‬
‫חץ עגול בתפריט עבור סיבוב הישות‪.‬‬
‫סיום עריכה‪ stop edit -‬סוגר שומר‪ .‬לערוך שוב צריך לסמן מחדש ‪.edit‬‬
‫‪ Buffer‬ו‪ merge‬פועלים בתוך השכבה עצמה ולא בין שכבות כמו ב‪.tooltask‬‬

‫רסטר‪-‬‬
‫מודל מטריצות שדוגם מציאות‪ .‬אייקון קובץ של קוביות שוקולד‪ .‬מורכב ממלבן בו כל תא בשטח יש ערך‪ .‬אזור לא מוגדר ‪no data‬‬
‫(=‪ )null‬לבן (ערך שונה מ‪ .)0-‬ניתן לשינוי בסימבולוגיה ב‪( classify-‬כדי לראות מה תחום המלבן)‪ .‬יעיל לייצוג ערכים רציפים‪.‬‬
‫חשוב להגדיר תחילה דרך מקש ימני על ארגז ‪ Arc toolbox‬או ב‪  geoprocessing  options  tools-‬כפתור סביבה‬
‫(‪  )environment‬קביעת פרמטרים‪:‬‬
‫רזולוציה של פיקסל‪ -‬גודל התא אחיד מכתיב דיוק‪ .‬ברירית מחדל רזולוציה גרועה‪ ,‬ניתן לבחור לפי שכבה ספציפית או מינימום ועוד)‪.‬‬
‫צריך לדעת מה בחישוב כך שיהיה בתחום‪ .‬לקורס לרוב רזולוציה ‪ 20‬מ' עבור כל הכלים‪.‬‬
‫‪ .extent‬תחום‪ -‬מגדיר סביבת עבודה לכל השכבות‪ .‬מאחד לאותם פרמטרים‪ .‬גודל תא יכול להיקבע בתוך או מחוץ לסביבה‪ .‬ברירת מחדל‬
‫שטח מינימאלי משותף‪ .‬אפשר שיעבוד רק על המשותף‪ ,‬או על הכול‪ ,‬לפי מוגדר‪ ,‬לפי זום נוכחי (ננעל על קואורדינאטות בפינות המסך)‪.‬‬
‫‪ -.mask‬בדומה ל‪ clip‬בוקטור‪ -‬חישובים יבוצעו רק על ערכים ובנפרד ל‪ .no data‬ברירת מחדל ללא מסק (לא מתייחס ל‪ .)no data‬אם‬
‫יש ערך הוא לא ישתמש בשני‪ -‬הגדרת אנליזה‪.‬‬
‫ב‪ -general settings-‬הגדרה מראש שמירה של הכול באותה ספרייה‪ .‬ו‪ -.scratch-‬איפה לחשב קבצים זמניים‪.‬‬
‫ניתן לברר על שכבה את ערכיה בתוכנות ‪  source ‬רסטר‪ ,‬כמה שורות ועמודות‪ ,‬סוג פיקסל (‪ -floating point‬ערכים רציפים כמו‬
‫‪ ,)dem‬גודל תא‪ ,‬רשת (יחידות)‪ ,‬היטל‪ ,‬תחום וסטטיסטיקות (מינימום‪ ,‬מקס‪ ,‬ממוצע)‪.‬‬
‫חישובים מתבצעים על מה שמסומן (לפי סביבות ‪.)settings‬‬
‫שינוי תוך כדי פעולה משנה חישובים בהמשך ולא משפיע על לפני או על דאתא מקורי‪.‬‬
‫המרה של רסטר לוקטור‪ .from raster  conversation tool -‬או להפך ‪ to raster‬בוחרים איזה ערך וקטור יכנס ל‪ value-‬ברסטר‪.‬‬
‫חישובים‪  tools :‬הרחבות (‪  )extension‬סימון √ על כלים לרסטר שנרכשו‪ -‬להפעיל גישה אליהם ושימוש‪.‬‬

‫פונקציות ברסטר‪-‬‬
‫‪-Spatial Analysis‬‬
‫*‪ -.map algebra‬חישוב בין כמה רסטרים‪ .‬הגדרת אופרציה ע"י סינטקס (תחביר)‪ :‬שם שכבה‪ -‬תנאי לוגי (או כמה תנאים עם ‪ )and‬‬
‫תשובה בוליאנית על כל תא אם מתקיים (‪ )2‬או לא (‪ .)0‬בכך ניתן למיין טופוגרפיה‪ .‬תוצאה של רסטר חדש (גרדיאנט מספרי)‪ .‬הפחתת‬
‫שכבות תצא ‪( 0‬רק ריבוע)‪ .‬יש פעולה ל‪ single-‬או ‪.multi‬‬
‫אפשר עבור אלו שעומדים בתנאי == (‪ )eq‬שם השכבה (יכניס ערך מקורי של השכבה)‪ .‬ניתן גם פעולות חשבוניות (גם סינוס וכו')‪.‬‬
‫בנוסף יש פורמט תנאי (כמו ‪ )if‬בו מצוין מה לעשות‪/‬להציב כאשר זה נכון ומה לעשות כאשר לא‪ .‬אם לא מצוין מה לעשות ב‪'-‬לא' זה‬
‫)‪con (layer_name ><= , true, false‬‬ ‫יהפוך את הנתון ל‪( no data-‬כמו לרשום ‪ .)null‬זוהי פונקציה לוקאלית‪:‬‬
‫(‪-ge‬גודל שווה =<‪-le ,‬קטן שווה =>)‪.‬‬
‫חלוקה לכמה קבוצות לפי הפונקציה‪ -‬עושים כמה תנאים= תנאי מקונן‪-‬‬
‫לוקאלית‪ -‬עושה חישוב (סטטיסטיקה כלשהי) פר תא ברסטר‪ -‬אין קשר בין חישוב ומיקום התא (וסביבתו)‪ .‬עבור ‪ no data‬יישאר כך‪.‬‬
‫התנאי גם יהיה ‪ -local‬פעולת מיון של כן או לא (ב‪ .)con-‬תוצאה מוצבת ב‪( new grid-‬השם שהוכנס לפלט)‪.‬‬
‫דוגמה לתנאי מקונן‪ -‬בתחום ‪ 0-2000‬מיין ל‪ 3( 100-2000 ,200-100 ,0-200‬קב'‪ -‬כל אחד יקבל קוד אחר ‪ :)2,1,3‬אם לא גדול ממאה‬
‫ילך ל‪ false‬ויקבל ערך ‪ ,2‬אם גדול ממאה וגם קטן מ‪ 100‬ילך ל‪ true‬פנימי ויקבל ‪ ,1‬אחרת ‪-3‬‬
‫)‪con(layer>100,con(layer>100&layer<500,2,3),1‬‬
‫בחירת משקל של כל שכבה ולבדוק כמה משקל משפיע (ברמה מסוימת כבר לא משנה)‪.‬‬
‫‪ -raster calculator‬מתפריט עליון מקש ימני על שטח פנוי‪.geoprocessing -‬‬
‫אפשרות נוספת היא בכלי ‪ classify  reclass‬לחלק ל‪ 3‬קב' ב‪ .manual‬לסמן בריבוע מימין את התנאים‪ .‬אפשר לא להכליל ע"י‬
‫‪ .exclusion‬בניגוד לסימבולוגיה הוא מחלק לערכים חדשים לא רק ויזואלית‪ .‬טוב גם אם ‪ math‬פונקציה מסובכת לכתיבה‪.‬‬
‫‪ -focal‬פעולה לפי סביבת התא ולא עליו‪( .‬כמו שיפוע מפנה)‪ .‬כלי ‪ .surface‬דומה לממוצע של סביבה איתך‪ -‬מחליק נתונים‪.‬‬
‫‪ -sum‬תסכם הסביבה כולל התא עצמו ויתעלם מ‪.no data-‬‬
‫‪ -density‬צפיפות‪ x -‬ליחידת שטח‪ -‬גודל התא של החישוב הוא לא גודל תא הרסטר‪ 3 .‬סוגי צפיפות‪.kernel ,line ,point -‬‬
 ‫שיטת קרנל לתופעה רציפה (תופס פיקים)‪ .‬לא נדגם כל תא אלא מגדירים גרעין‪ ,‬מפזרים תופעה לסביבה וכל תא יקבל שליש מהתופעה‬
‫(או כל פונקצית התפלגות‪ % -‬לתא מרכזי ו‪ %‬אחר לשאר‪( )..‬סופרפוזיציה של גאוס)‪.‬‬
‫מגדירים רדיוס לחישוב צפיפות בו‪.‬‬
‫‪ - zonal‬פונקצית ‪ -zone‬רסטר מגדיר חלוקה לסביבות עם ערכים נפרדים‪ .‬עירום לפי ‪ zone‬שהוגדר במרחב‪ .‬כמו אינטרסקט בוקטור‬
‫בין שתי שכבות ו‪ summarize by zone‬בטבלה‪.‬‬
‫‪ -global‬אופרטורים על כל המשטח‪ .‬כמו הידרולוגיה‪ ,‬אינטרפולציות‪ ,‬אוקלידיאן מחשב מרחק של התא מהתא הבא ושם את המחק‬
‫כערך החדש‪.‬‬
‫*‪ -counters‬שכבת ‪( .dtm‬אם הערכים בין (‪ (2147)-(-2147‬אין דאתא) קיים כ‪ grid-‬או כקווי גובה ‪ .counters‬מ‪ grid‬ניתן להוציא‬
‫קווים שווי ערך‪ -‬קווי גובה‪ .‬דיוק של מרחק בין קווי גובה תלוי רזולוציה של הפיקסל וגם יש שגיאה של דגימת השטח‪ .‬חברות לווין‬
‫מוכרים לציבור עם דיוק של ‪ 1-1‬מ' אנכי‪ Google earth .‬עם רזולוציה של ‪21‬מ'‪ .‬בכלי‪ 0 -‬מציין מאיפה מתחיל לספור (אם סקאלה‬
‫מתחילה במינוס)‪ .‬ממיר תוצר קווי לוקטור עם ערך ‪.)grid‬‬
‫*‪( slope -surface‬שיפוע)‪ .‬כל תוכנה מחשבת שיפוע אחרת‪ .‬ניתן לחשב ע"י ‪ 8‬משולשים‪ ,‬או חישוב מיידי מ‪ dtm‬של שינוי גובה כתלות‬
‫במרחק (=גרדיאנט)‪ .‬מחושב שיפוע מקסימאלי מכל כיווני התא‪ .‬ברירת מחדל נקבל במעלות (בין ‪ 0‬ל‪ ,)10‬אך ניתן גם באחוזים‪.‬‬
‫מתקבלת מפת צבעים (רואים שיפוע חריף או מתון‪ z factor .)..‬מציין ערך שיפוע בכל נקודה ביחידות לגובה (ס"מ) ולמרחק (מ')?‪.‬‬
‫חישוב על שכבת שיפועים ‪ max/min‬של שיפוע‪ ,‬טווח בין שיפועים ו‪ sum-‬חסר משמעות‪ .‬חישוב שטח עדיף פוליגון מרסטר‪.‬‬
‫שיפוע של שיפוע מציג עקמומיות‪ -‬ערוצים (שיעור שינוי של השינוי= נגזרת על נגזרת)‪.‬‬
‫*‪ -aspect‬מפנה‪ .‬כיוון שהמדרון פונה אליו‪ .‬זהו כיוון הגרדיאנט (של השיפוע החריף)‪ .‬מתקבל ערך רציף בין ‪( 0-300‬ערך‪300=0‬‬
‫בכיוון‪ .‬צפון הוא ‪ 0-81‬וגם ‪ ,)331-300‬עם שושנת הרוחות (‪ 8‬כיוונים) ונוסף ‪ 1‬שהוא ישר אשר מקבל את הקוד מינוס ‪( 2‬מישור‪/‬רמה)‪.‬‬
‫ניתן לעשות מיון בסימבולוגיה ‪ -calssify ‬ציון כל כמה מעלות (מספר קבוצות)‪.‬‬
‫*נצפות‪ -‬קו ראיה (תקשורת אנטנות למשל)‪ .‬ניתן לקבוע מאיזה גובה מפני הקרקע (ברירת מחדל ‪.)0‬‬
‫*‪ -hillshade‬הצללה‪ .‬מראה תבליט‪ -‬כביכול תלת מימד‪ .‬מגדירים כיוון מקור אור המגיע מאינסוף (הגדרת אזימוט אופקי של ‪ 300‬מע'‪-‬‬
‫מצפון‪ .‬ברירת מחדל היא ‪=321‬צפון מערב)‪ .‬אורך צל נקבע לפי מידת ההרמה‪ -‬הזוית הפוגע‪( altitude -‬בין ‪ 0‬באופק ל‪ 10‬מע'‪ -‬זנית‬
‫אנכי‪ .‬ברירת המחדל ב‪ 81‬מע')‪ .‬בארץ לרוב רואים טוב כששמש בצפון מערב‪ .‬בליטה מתקבלת יפה כאשר שכבת שיפועים עם שקיפות‬
‫מעל הצללה‪.‬‬
‫לפעמים עוזר להצפין או להדרים מפה‪ -‬מתפריט ‪  data fame tool  toolbar  view‬חלון בו ‪ 0‬צפון למעלה ו‪ 280‬צפון למטה‪.‬‬
‫פירוט נרחב ודוגמאות ב‪.support-‬‬
‫‪( value to point  extraction  spatial analyst‬חילוץ של ערך מרסטר לנקודה של עיר)‪.‬‬
‫ייבוא פונקציה מקובץ‪ -‬תכנתו וכתבו קוד שניתן להשתמש‪ .user guide .‬קובץ ‪ .dll‬התוכנה לא יכולה להפעיל ישירות‪.‬‬
‫דרך תפריט ‪  customize  tools‬כפתור ‪  add from file‬בוחרים קובץ ‪ .dll‬מוסף עם אובייקטים שלו ככלי‪.‬‬
‫‪ -easy profiler‬עושה חתכים לאורך פרופיל של נחל‪ .‬בוחרים את שכבת טופוגרפיה ומתוך פוליליין שנבחר‪ .‬מציירים את קו החתך‬
‫ומסיימים בדאבל קליק‪ .‬שומרים קובץ ומתקבל חתך עם מרווחים קבועים‪ .‬בטבלה יהיה ערכי קואורדינאטות ו‪ z-‬שנלקח מטופוגרפיה‪.‬‬
‫ניתן להעביר לגרף לפי ‪ .z‬לבחירת מס'‪/‬תכונה‪/‬מיקום משתמשים ב‪.zone specific-‬‬

‫בניית מודל‪-model builder -‬‬

‫ייצוג מציאות‪ .‬להבנת איזה אלמנט רלוונטי לעבודה וניהול עבודה סבירה (פתירת תרגיל)‪.‬‬
‫שכבות מידע‪( input -‬בעיקר רסטרי)‪ .‬ביצוע פונקציות על השכבה (כלים)‪ .‬מחזיר גרדיאנט סיכונים‪/‬פוטנציאל שימוש קרקע וכו'‪.output‬‬
‫הגדרת בעיה‪ ,‬מטרה‪ ,‬פירוק לחלקים‪ ,‬ברירת הדאתא שצריך‪ ,‬ניקוי דאתא אחר‪( calibration ,‬כיול)‪ ,‬אימות וחזרה‪ .‬להבין שרשור נכון‪.‬‬
‫נוח‪ .‬מקל לחזור על פעולות שכבר נעשו‪ ,‬הוגדרו וברורים (אוטומציה)‪ .‬מתעד מסמך‪.‬‬
‫מחברים קלטים לפקודות (בחץ מקשרים בטור או במקביל‪ -‬התוכנה מחליטה מה סדר ההרצה‪ ,‬מריצים ובסוף מקבלים תוצאה כפלט‪.‬‬
‫במידה וזה מוגדר תקין זה יצבע בצבע המתאים‪ .‬אם רץ יראה צל‪.‬‬
‫‪ geoprocessing  options  tools‬שומרים מודל‪ .‬נשמר כקובץ ‪ .)toolbox( .tbx‬תחת ‪ model builder‬מסמנים וי שיציע‬
‫אופציות לאיזה קשר לעשות‪ ,‬להוסיף אופציות למסמך מפה‪ .‬ווי שקובץ יהיה זמני(כך ימשיך קטלוג ולא ישאל)‪ .‬וי על הכול פרט לאחרון‪.‬‬
‫מקש ימני בארגז עליון ‪  new toolbox ‬נפתח כלי חדש ריק‪ .‬מקש ימני עליו ‪ .model  new ‬פותח חלון לשרטוט פתרון כמו‬
‫תרשים זרימה‪ .‬חשוב לעשות שמירה על הכלי (מקש ימני ‪.)save as ‬‬
‫אם הפונקציות פועלות על רסטר חשוב קודם להגדיר סביבת תחום עבודה וגודל תא (ומסק)‪ .‬תפריט ‪  model‬תכונות‪‬סביבה‪‬כמו‬
‫קודם‪ .‬בנוסף רצוי לוודא על כל פקודה שהיא מסומנת נכון בעזרת מקש ימני על הפקודה ‪ ‬תכונות ‪ ‬מתוך רשימה ב‪ general-‬ואחד‬
‫לפני אחרון לסמן וי ‪ ‬כפתור ‪ values‬ובדיקת הנ"ל‪.‬‬
‫לחיצה כפולה על פקודה‪ -‬ממלאים את הפונקציה לפי הנדרש וקובעים שם לשמירת השכבה החדשה שיצור‪.‬‬
‫אייקון ריבועים כחול ירוק‪ -‬לסדר את המודל יפה‪ .‬דף עם חצים החוצה כדי לראות כל המודל בחלון‪ .‬בתכונות מתפריט מודל ‪-layout ‬‬
‫סידור אוריינטציה שונה (מלמעלה למטה וכו')‪.‬‬
‫מקש ימני על פלט ‪ add to display ‬כדי שיעלה לתצוגת המפה לברור שהשכבה תקינה (את כל תוצרי הביניים גם)‪.‬‬
‫בתפריט ‪ model‬לפני הרצה כדאי לעשות בדיקה‪ .validate -‬אפשר לבקש לרוץ מאיפה שנעצר (אייקון חץ משולש כמו ‪ play‬כחול) או‬
‫מההתחלה (‪ .)run entire model‬אם רוצים מההתחלה קודם כדאי למחוק את מה שנעשה עד כה‪( delete intermediate -‬מוחק גם‬
‫מהדיסק‪ -‬דורס את הקודם)‪ .‬כבר אין תוצר אז צל יעלם‪ .‬אם לא הוריד מהמפה לעשות ידנית ‪ .remove‬הרצה רק של פקודה אחת‪ -‬מקש‬
‫ימני עליה ‪.run ‬‬
‫ניתן להכתיב צבעים ע"י מקש ימני ‪ ‬תכונות ‪ .layer simbology ‬לתת שמות עם משמעות‪ -‬מקש ימני על אובייקט ‪.rename ‬‬
 ‫סיום עבודה במודל ופתיחתו מחדש ע"י מקש ימני על הכלי ו‪ .edit-‬בתפריט מודל ניתן לעשות ‪ export‬ולשמור כתמונה (גרפיקה ‪,)jpg‬‬
‫או כסקריפט לכל מני שפות‪.‬‬
‫כדי שקלט יהיה שכבה שבוחרים כל פעם‪ -‬הופכים בממשק לפרמטר‪ .‬נותנים לו שם כללי והחצנה (שישאל את העולם מי להכניס שם)‪-‬‬
‫מקש ימני על הקלט ‪ .model parameter ‬יופיע ‪ .P‬כך כשפותחים את הכלי (דאבל קליק) נפתח חלון עם שורה שמבקש כמו שאר‬
‫כלים‪ .‬כך למעשה סט פעולות עוברים אותו חישוב כל פעם לפרמטר אחר‪ -‬פשוט וקל ממש ‪.‬‬
‫אם עושים שינוי במודל אחרי שרץ‪ -‬צריך לשנות את השם בדיסק‪ .‬בתפריט מודל‪ -report -‬מראה סינטקס של כל שלב (דו"ח)‪.‬‬
‫(השלמה)‬
‫אינטרפולציות‪-‬‬
‫אינטרפולציה איכותית‪ -‬העברת גבול להפרדה בין אובייקטים‪ .‬אוסף של נקודות בהן יודעים את הערך ומהם מקבלים את הערכים‬
‫לנקודות שלא נדגמו בשטח מסוים‪ -‬חישוב נקודה לא ידועה לפי הסביבה (למשל רגרסיה היא אינטרפולציה ליניארית)‪.‬‬
‫הנחות‪ -‬הדברים במרחב לא נמצאים במקרה (עבור מקריות אין חוק)‪ .‬דברים סמוכים (סביבה) דומים= אוטוקורלציה עצמית בין הדברים‬
‫במרחב‪ .‬חשוב להשוות בין אינטרפולציות כדי לראות מה מתאים‪.‬‬
‫דיסקרטית‪ -‬אינטרפולציה לא רציפה‪ -‬מסוג ‪ .0‬נקודה מקבלת את הערך של הנקודה הכי קרובה אליה (למשל חישוב תאי גשם)‪.‬‬
‫*‪ -Theissen polygons‬מארגז הכלים ‪ -Euclidian Allocation  distance  spatial analyst‬הגדרת שכבה וסביבה (גודל תא‪,‬‬
‫מסק)‪ .‬גודל וצורת הפוליגון נקבע לפי משקל הנקודה‪ ,‬נקבע לפי נקודה בודדת לא מקושרת לנקודה סמוכה‪.‬‬
‫רציפות‪ -‬מעבר רציף ע"י פונקציה (לא בהכרח ליניארית) שמשלימה את הנתונים בין נקודות שנדגמו‪ .‬פונק' שונה תצור ערכים שונים‪.‬‬
‫פונק' דטרמיניסטית לפי משוואות מתמטיות‪-‬‬
‫*‪ -IDW‬תא מוגדר ע"פ הסביבה שלו‪ .‬הוא ממוצע הערכים הקרובים (מרחק ‪ ,)D‬כאשר לכל ערך משקל (גודל ‪ )Z‬אחר בממוצע‬
‫והסביבה משפיעה עליו ביחס הפוך למרחב‪ .‬יותר קרוב אליו יותר משפיע עליו‪ .‬גם מ‪.IDW  interpolation  spatial analyst‬‬
‫ברירת מחדל מחפש ‪ 21‬נקודות הקרובות ביותר להגדרת הסביבה‪ .‬אפשר להגדיר כמה נקודות או לחפש נקודות במרחב מסוים‪.‬‬
‫‪ power‬לחלק במרחק בחזקת ‪ 20/3/1‬וכו' עד כמה מרחק ישפיע‪ .‬חזקה גדולה יותר השפעה קטנה (כי במכנה)‪.‬‬
‫תוצאה טובה עבור הרבה נתונים צפופים ולא מפוזרים באופן לא שווה ודלילים‪.‬‬
‫*‪ -spline‬פונקציה רציפה וחלקה ע"י נגזרת בכל נקודה‪ .‬גם כן ‪ .spline  interpolation‬נותן מעבר חלק יותר בין הנקודות‪ .‬חייב‬
‫לעבור דרך כל נקודה‪ -‬מתקבלת אמפליטודה טווח ערכים מאוד גדול כדי לצור פונקציה רציפה‪.‬‬
‫בתוך ‪ -tension  spline type‬מותח את הפונקציה‪ .‬מגדיר שהפונקציה לא תעבור בדיוק על הנקודה ובכך להקטין את הסטייה‪ .‬מתח‬
‫גבוה יותר המרחק מאמפליטודה גדול יותר‪ .‬בקצוות עדיין ערכים עם סטייה‪ .‬טוב להחלקה אסטטית אך בעיה כשלא ידוע מה השגיאה‪.‬‬
‫פונק' סטוכסטיות מסוגלות לנבא ע"פ הסתברויות‪ .‬לא ידוע מה השגיאה באינטרפולציה והאם היא קבועה בכל המרחב‪-‬‬
‫*‪ -kringing‬מחשב מגמה של הסביבה ועם התחשבות בשונות המקומית סביב‪ .‬הסביבה עד איפה שההבדלים בין הערכים מתחילים‬
‫להיות גדולים‪ .‬בגרף שונות בין ערכים כפונקציה של מרחק בין הנקודות‪ ,‬השונות עולה עם המרחק עד שכבר אין תלות של השונות‬
‫במרחק והיא נותרת קבועה‪ .‬מתחילת העלייה ועד ששיפוע מתאפס זו הסביבה‪ .‬נקבע לפי משתנה קבוע או פונקצית התפלגות‪ .‬בנוסף מודד‬
‫שגיאה ורעש רנדומאלי‪ output variance -advanced parameters .‬כדי לקבל את הרסטר של השונות בערכים (מקומות עם שונות‬
‫גדולה יש בעיה)‪ ,‬בהנחה שהמשתנה רציף ויש מגמה‪ .‬חסרון של השיטה היא התפלגות השונות כתלות במרחב (בניה של גרף השונות‬
‫ליניארי‪/‬אקספוננציאלי וכו')‪ .‬ניתן לשפר עם ‪.geo statistical tools‬‬
‫הידרולוגיה‪-‬‬
‫חישוב אגן היקוות רק על סמך טופוגרפיה‪ -‬בנית לוגריתם‪ .‬צריך להגדיר סביבה‪ -‬בארגז הכלים הראשי מגדיר לכולם‪.‬‬
‫הנחה‪ -‬מים זורמים למטה‪ ,‬עוקבים אחר כיוון הזרימה‪.‬‬
‫תוואי נחל‪ -‬תא שמספיק (החלטה שלי מה זה מספיק) תאים חלפו דרכו (הצטבר מספיק מים)‪ .‬מוציאים בעזרת ‪ con‬ערך גבוה מסף מסוים‬
‫לחישוב כיוון וכמות זרימה צריך לחשב אגן היקוות= תאים בהם אין זרימה כלל (קו פרשת מים)‪.‬‬
‫‪ dtm‬תמיד מכיל שגיאות (מכל מקור)‪ .‬מכיל ספייקים= ערך נמוך משמעותית מהסביבה שלו‪ ,‬שלא קיים במציאות (או זרימה פנימית‬
‫‪31‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪218‬‬ ‫לתוך התא עד גובה הסביבה שלו)‪ .‬לכן שלב ‪ I‬הוא החלקה של השכבה‪-‬‬
‫‪  spatial analyst tools‬הידרולוגיה ‪ z limit .fill ‬מציין מה הפרש הגובה המקסימאלי בין תא לסביבתו‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כיוון זרימה‪ -‬מפנה (אספקט) מסמל את כיוון הזרימה‪ .‬מכל תא יש ‪ 8‬אפשרויות לזרום אליו‪ ,‬הכיוון מקודד במספרים‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬
‫התא יקבל את הערך של הכיוון אליו זורם‪ .‬ניתן להציג רסטר חצים‪ -‬כל תא עם הכיוון שלו‪.‬‬
‫על שכבת ‪ fill‬שנוצרה מבצעים כלי ‪ .flow direction‬צריך להגדיר מה קורה בקצוות‪ -‬לכפות שיצא החוצה או רק לפי הסביבה‪.‬‬
‫כמות מים‪ -‬חישוב כמה תאים (כמות מים‪/‬זרימת חומר) חלפו על פני כל תא בדרך מטה‪ .‬כל תא מעביר כמות שהצטברה בו לתא הבא (לא‬
‫כולל את מה שנספג‪ -‬לכל קרקע קצב חלחול אחר)‪ .‬כלי ‪ flow accumulation‬על הכיוון‪ .‬גם לכפות בקצוות שיצא החוצה‪ .‬התאים‬
‫במורד הזרם מקבלים ערכים גבוהים יותר‪ .‬במקרא ניתן להראות רק את הערכים הגבוהים מעל סף‪ weight .‬הוא? מכמה יצטבר יחשב‬
‫לאפיק הנחל‪ .‬גדול יותר נותן גם את הערוצים הקטנים‪ ,‬קטן יותר נותן רק מרכזיים‪.‬‬
‫אגן היקוות‪ -basin -‬ערך ‪ 0‬של ‪( flow direction‬אגן מורכב מכל מי שזורם לאותו מוצא‪-‬כיוון)‪ .‬בקצוות זה כביכול ‪( 0‬גבול דמיוני‬
‫בשפה)‪ -‬יוצר טעות כי התוכנה לא רואה שבהמשך הם מתחברים (וצריכים להיות אותו צבע)‪ .‬בודקים ב‪ map algebra-‬על נקודה שערך‬
‫גדול מ‪ 0-‬או ‪( 2‬איך שרוצים)‪ .‬ניתן להפוך לוקטור פוליגון (ב‪.)conversion-‬‬
‫תוואי נחלים‪ -‬בנוסף נותנים 'סדר ערוצים' (שיטת היררכית סטלר) שמיצג את גודל הנחל‪ ‬כמות שינוי עבר‪ ...‬בעזרת כלי ‪stream‬‬
‫‪ order‬ניתן להפוך לוקטור קווי (‪.)polyline‬‬
‫במודל‪ -‬כל אובייקט משתנה (‪ )variant‬שנותנים לו שם ומגדירים לו מספר‪ .‬הגריד של הרסטר (‪ )2000‬קובע לחלק נחלים‪ .‬ב‪raster -‬‬
‫‪ creation‬כל רסטר יהיה ‪ 2000‬הופכים לפרמטר‪ -‬רק נותר להכניס ל‪ input-‬וניתן לשחק עם סף רגישות לנחל‪.‬‬
 ‫לחזור על פעולה כמה פעמים‪ .‬מוסיף אקראיות למודל‪ .‬למשל במפת שימושי קרקע רואים אפשרויות של‬ ‫איטרציה‪-‬‬
‫התפשטות ישוב מגבולו באופן רציף ואקראי‪ -‬ההסתברות לקרות‪ .‬יוצרים רסטר שהוא משתנה אקראי עם ערכים בין ‪ 0-2‬ב‪raster -‬‬
‫‪ .create random raster  creation‬עם פונקציה שמטפל בסביבת התא (‪ generalization  analyst tools -)focal‬‬
‫‪ -expand‬נותן רשימת ערכים‪ -‬כמה התאים יתפשטו ואיזה ערכים יתפשטו (למשל בהתפשטות צמחיה מתחרה‪ -‬ניתן לדרוס את התא‬
‫השני)‪ .‬למשל רק ‪ 2‬יכול להתפשט‪:‬‬
‫במפ‪-‬אלגברה‪( con -‬שכבה שהוגדרה == ‪ & 8‬רנדום > ‪( 0.1‬רק אלו‬ ‫הקוד של הערך בשכבה קובע כמה פיקסלים יתרחב‪.‬‬
‫שמעל ‪ 10%‬מתפשטים)‪,‬‬
‫הרצה כמה פעמים של רנדום‪ -‬ישמור כל פעם תוצאה בשם אחר בלי לדרוס את‬ ‫אם כן ‪ ,8‬אם לא שם שכבה מקורית)‪.‬‬
‫הקודם‪.‬‬
‫זהו משתנה גלובלי ‪  Model .N‬תכונות ‪ ‬לשונית איטרציה‪ -‬כמה פעמים ירוץ‪ .‬שמירת תוצאה בתנאי אלגברה מוסיפים ‪%n%‬‬
‫בסוף השם‪.‬‬
‫להריץ את המשך ההתפשטות‪ -‬ממצב אחרון להמשיך לגדול‪ -‬החזרת הלולאה להתחלה למשוב (‪ .)loop‬מחברים בחץ מהתוצאה לשכבה ‪I‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫שעליה נבנה הכל (למעשה התוצאה היא ‪ input‬של הבא‪ -‬מכניס מימד זמן= דינמיות וגם אקראיות!)‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬