‫בחינה ‪I‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫(‪ 15‬נק') א‪ .‬יהיו קבוצות‪ .‬נתון ש‪ .-‬הוכח או הפרך את הטענות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬אם שקולה ל‪ , -‬אז היא אינסופית‪.‬‬

‫‪ .2‬אם שקולה ל‪ , -‬אז היא אינסופית‪.‬‬

‫(‪ 10‬נק') ב‪ .‬יהיו קבוצות כך ש‪ . -‬הוכח כי או ‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫‪ .A‬נראה‬ ‫‪ A‬ששקולה ל‪-‬‬ ‫הטענה נכונה‪ .‬נוכיח שקיימת קבוצה שחלקית ממש ל‪-‬‬ ‫א‪.1 .‬‬
‫שהקבוצה מקיימת תנאים אלה‪.‬‬

‫‪ .‬מצד שני‪( ,‬שכן‪ .) ,‬מכאן ש‪-‬‬ ‫מהגדרת ההפרש בין קבוצות נובע כי ‪ .‬מהנתון ידוע כי ‪ ,‬לכן‬
‫(חלקית ממש!)‪.‬‬

‫מאחר ש‪ -‬שקולה ל‪ , -‬נובע (לפי הגדרת "קבוצה אינסופית" )‪ ,‬ש‪ A -‬אינסופית‪.‬‬

‫הטענה לא נכונה‪ .‬נפריך אותה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הן בנות איבר אחד)‪ .‬לכן ‪ A‬ו‪ B -‬מקיימות את‬ ‫נגדיר ו‪ . -‬אז ‪ ,‬ו‪ -‬שקולה ל‪( B -‬כי שתיהן‬
‫כל נתוני הסעיף‪ ,‬אבל ‪ B‬היא קבוצה סופית‪.‬‬

‫ב‪ .‬לכל קבוצה ‪ S‬מתקיים ‪ ,‬לכן ומן ההכלה הנתונה בשאלה‪ ,‬נובע כי ‪ .‬לכן‪ ,‬או מכאן ש‪ -‬או ‪.‬‬

‫לפי‬ ‫ולכן‪,‬‬ ‫הערה‪ :‬היו כאלה שהציעו את הפתרון הבא‪ :‬נניח כי ‪ .‬אז ‪ ,‬לכן ‪,‬‬
‫או לכן או ‪ .‬מכאן ש‪ -‬או ‪.‬‬ ‫הנתון‪ . ,‬מכאן ש‪ -‬או ‪ ,‬לכן‬

‫למרבה הצער‪ ,‬פתרון זה שגוי‪ .‬אמנם קיבלנו שאם ‪ x‬מסוים שייך ל‪ S -‬אז הוא‬
‫‪ K‬או ל‪( L -‬כלומר‪ ,‬הוכחנו ש‪ .) -‬אבל‪ ,‬ייתכן ש‪ x -‬זה שייך ל‪ K -‬ולא‬ ‫שייך ל‪-‬‬
‫שייך ל‪ , L -‬בזמן שאיבר אחר של ‪ , S‬נאמר ‪ , y‬שייך דווקא ל‪ L -‬ולא‬
‫לא הוכחנו כאן ש‪ -‬או ‪.‬‬ ‫שייך ל‪ .K -‬לכן‬
 ‫שאלה ‪2‬‬

‫(‪ 7‬נק') א‪ .‬על קבוצה מוגדרת פעולה בינרית * המקיימת את תכונת הסגירות‪ .‬ידוע שיש‬

‫איבר כך שלכל מתקיים ‪ .‬הוכח או הפרך את הטענה‬

‫הבאה‪ :‬איבר נטרלי ב‪ -‬ביחס לפעולה * ‪.‬‬

‫(‪ 18‬נק') ב‪ .‬תהי ‪ .‬על קבוצה זו מגדירים פעולה‬

‫בינרית ‪ D‬באופן הבא‪ :‬לכל ‪ . ,‬בדוק אלו מהתכונות‬

‫שבהגדרת מושג החבורה מקיימת פעולה זו‪ .‬נמק את טענותיך‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫*‬ ‫‪e‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪e‬‬

‫א‪ .‬נפריך את הטענה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪ .‬נבחר למשל קבוצה בת שני איברים‪ ,‬ונגדיר עליה פעולה‬
‫ו‪. -‬‬ ‫בינרית * כמתואר בטבלה‪ .‬ברור שהפעולה מקיימת את תכונת הסגירות וכי לכל מתקיים שכן‪,‬‬
‫בכל זאת‪ e ,‬אינו נטרלי‪ ,‬כי ‪.‬‬

‫סגירות‬ ‫ב‪.1.‬‬

‫‪.‬‬ ‫כך ש‪ -‬ו‪ . -‬לכן‪:‬‬ ‫נבדוק אם לכל מתקיים ‪ .‬אם ‪ ,‬אז לפי הגדרת ‪ , M‬קיימים‬
 ‫ולכן‪ ,‬מאחר ש‪ , -‬נובע כי ‪ ,‬ולכן תכונת הסגירות מתקיימת‪.‬‬

‫קיבוציות‬ ‫‪.2‬‬

‫לכל מתקיים‪:‬‬

‫כמו‪-‬כן‪,‬‬

‫לכן‪ ,‬לכל מתקיים ‪ ,‬ולכן הפעולה קיבוצית‪.‬‬

‫קיו איבר נטרלי‬ ‫‪.3‬‬

‫דבר שמחייב ‪ .‬לכן‪ ,‬אם קיים‬ ‫אם קיים איבר נטרלי אז‪ ,‬לכל הוא צריך לקיים כלומר‪, ,‬‬
‫אכן‪ ,‬ולכל מתקיים‪:‬‬ ‫הוא נטרלי‪.‬‬ ‫איבר נטרלי‪ ,‬הוא חייב להיות ‪ .‬כעת‪ ,‬נבדוק ש‪-‬‬
‫מכאן ש‪ -‬הוא איבר נטרלי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וכן‬

‫קיום איבר נגדי‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .‬אם קיים עבורו נגדי ‪ ,‬אז‬ ‫עלינו לבדוק אם לכל קיים כך ש‪ . -‬נבחר למשל את האיבר‬
‫‪M‬‬ ‫‪ .‬אבל אז ‪ ,‬וזה מספר שלא שייך לקבוצה ‪ .M‬מכאן שלא לכל איבר של‬ ‫מתקיים כלומר‪,‬‬
‫יש איבר נגדי‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫נתונות פונקציות מ‪ -‬ל‪ . -‬ידוע כי היא על וכי לכל מתקיים ‪.‬‬

‫הוכח כי אינה פונקציה על‪.‬‬ ‫(‪ 9‬נק') א‪.‬‬

‫הוכח כי היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬ ‫(‪ 9‬נק') ב‪.‬‬

‫הדגם פונקציות שמקיימות את נתוני השאלה‪.‬‬ ‫(‪ 7‬נק') ג‪.‬‬

 ‫תשובה‬

‫א‪ .‬אינטואיטיבית‪ ,‬ברור ש‪ f -‬מתאימה לכל מספר טבעי מהצורה ‪ ,‬מספר אי‪-‬זוגי‪ .‬מאחר שכל מספר‬
‫טבעי הוא מהצורה (שכן‪ g ,‬היא על)‪ ,‬הרי ש‪ f -‬מתאימה לכל מספר טבעי‪ ,‬מספר אי‪-‬זוגי ולכן היא‬
‫אינה פונקציה על‪ .‬ועכשיו‪ ,‬הנה ההוכחה המדויקת‪:‬‬

‫נניח בדרך השלילה כי ‪ f‬היא פונקציה על‪ .‬אז קיים כך ש‪ . -‬מאחר ש‪ g -‬היא פונקציה על‪ ,‬קיים כך‬
‫ש‪ . -‬נציב זאת בשוויון הקודם ונקבל כי ‪ .‬מכאן ש‪ , -‬כלומר וזו בסתירה לכך ש‪ n -‬הוא מספר טבעי‪.‬‬

‫ב‪ .‬נבחר מספרים ונניח כי ‪ .‬עלינו להוכיח ש‪. -‬‬

‫(שים לב שהנתון היחיד בשאלה לגבי ‪ f‬הוא ש‪ -‬לכן‪ ,‬חייבים בשלב זה לערב את פונקציה ‪ , g‬כדי שנוכל‬
‫להשתמש בו‪).‬‬

‫כידוע‪ g ,‬היא פונקציה על‪ ,‬לכן קיימים כך ש‪ -‬ו‪ . -‬ואז‪ ,‬מההנחה נקבל כי ‪ ,‬לכן ‪ .‬מכאן ש‪ , -‬לכן ולכן‬
‫‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הוכחנו שלכל ‪ ,‬השוויון גורר ש‪ , -‬ומכאן ש‪ f -‬היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬

‫ג‪ .‬נגדיר כך‪ :‬לכל ‪ .,‬ונגדיר כך‪ :‬לכל ‪ . ,‬אז ‪ g‬היא על ולכל מתקיים ‪ ,‬כנדרש‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫תהי איזומטריה של המישור ותהי נקודה במישור‪ .‬ידוע כי היא נקודת שבת של וכי ‪.‬‬

‫(‪ 9‬נק') א‪ .‬הוכח כי נקודת שבת של ‪.‬‬

‫(‪ 9‬נק') ב‪ .‬הוכח ש‪ -‬היא איזומטרית הזהות‪.‬‬

‫(‪ 7‬נק') ג‪ .‬האם יתכן ש‪ -‬סיבוב לא טריוויאלי? נמק תשובתך‪.‬‬

 ‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬עלינו להראות כי ‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫נתון ש‪ -‬היא נקודת שבת של לכן‪ , ,‬ולכן‬

‫מכאן ש‪ -‬הוכח כי נקודת שבת של ‪.‬‬

‫נעיר קודם ש‪ -‬האיזומטריה שומרת מגמה‪ .‬אכן‪ ,‬היא הרכבה של איזומטריות אשר שתיהן‬ ‫ב‪.‬‬
‫שומרות מגמה (כאשר ‪ f‬שומרת אותה) או שתיהן הופכות מגמה (כאשר ‪ f‬הופכת אותה)‪ .‬לכן‪ ,‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬שומרת מגמה‪ .‬מכאן ש‪ -‬יכולה להיות הזזה‪ ,‬סיבוב לא טריוויאלי או הזהות‪.‬‬

‫מצד שני ידוע ש‪ -‬היא נקודת שבת של (נתון!) וכן‪ ,‬ש‪ -‬נקודת שבת של (הוכח בסעיף א')‪ .‬מאחר ש‪, -‬‬
‫נובע כי ל‪ -‬יש לפחות שתי נקודות שבת שונות‪ .‬להזזה אין נקודות שבת‪ ,‬לסיבוב לא טריוויאלי יש רק‬
‫נקודת שבת אחת‪ ,‬לכן‪ ,‬בהכרח‪ ,‬היא איזומטרית הזהות‪.‬‬

‫ג‪ .‬התשובה היא כן‪.‬‬

‫(סיבוב ב‪ -‬סביב נקודה ‪ ,)O‬ונבחר ‪ A‬נקודה במישור‪ ,‬ששונה מ‪ .O -‬אז ‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היא‬ ‫ניקח‬
‫‪ .‬לכן ‪ f‬היא סיבוב לא טריוויאלי שמקיים כל תנאי‬ ‫איזומטרית הזהות‪ ,‬לכן ‪ A‬נקודת שבת של‬
‫השאלה‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫לפניך מערכת אקסיומות שמושגי היסוד בה הם‪" :‬נקודה"‪" ,‬ישר" (כקבוצה של נקודות)‪ ,‬והיחס "נמצאת על"‪.‬‬

‫‪ .1‬יש לפחות שני ישרים‪.‬‬

‫‪ .2‬כל נקודה נמצאת על ישר אחד לפחות‪.‬‬

‫‪ .3‬לכל ישר ולכל נקודה שאינה על קיים ישר אשר נמצאת עליו ואין לו‬

‫נקודה משותפת עם ‪.‬‬

‫(‪ 6‬נק') א‪ .‬הוכח כי המערכת חסרת סתירה‪.‬‬

 ‫(‪ 6‬נק') ב‪ .‬הוכח כי המערכת אינה קטגורית‪.‬‬

‫(‪ 6‬נק') ג‪ .‬הוכח כי המערכת תלויה‪.‬‬

‫(‪ 7‬נק') ד‪ .‬הוכח כי במערכת מתקיים המשפט הבא‪" :‬אם נקודה נמצאת על שני ישרים‬
‫שונים אז קיימת נקודה נוספת‪ ,‬הנמצאת אף היא על שני ישרים שונים"‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫כדי להוכיח שהמערכת חסרת סתירה‪ ,‬יש להצביע על מודל אחד שמקיים את כל אקסיומות‬ ‫א‪.‬‬
‫המערכת‪ .‬ניקח למשל מודל שבו שתי נקודות ‪ a, b‬ושני ישרים ‪( ,‬ראה המחשה)‪ .‬ברור שאקסיומות‬
‫‪ 3,2,1‬מתקיימות במודל זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת לא קטגורית‪ ,‬עלינו להוכיח שקיימים שני מודלים לא שקולים שמקיימים את‬
‫כל האקסיומות שלה‪ .‬ניקח מודל שבו שתי נקודות ‪ a, b‬ושלושה ישרים ‪( , ,‬ראה המחשה)‪ .‬גם מודל‬
‫זה מקיים את כל אקסיומות המערכת אך אינו שקול למודל שהגדרנו בסעיף א' (כי יש לו שלושה‬
‫ישרים)‪ .‬מכאן שהמערכת אינה קטגורית‪.‬‬

‫ג‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת תלויה‪ ,‬עלינו להראות שקיימת בה לפחות אקסיומה אחת שנובעת מן‬
‫האקסיומות האחרות (כלומר‪ ,‬היא מתקיימת בכל מודל שמקיים את האקסיומות האחרות)‪ .‬נראה‬
‫שאקסיומה ‪ 2‬נובעת מן האקסיומות האחרות‪.‬‬

‫נבחר מודל שמקיים את אקסיומות ‪ ,3,1‬ונוכיח שגם אקסיומה ‪ 2‬מתקיימת בו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל נקודה‬
‫נמצאת על ישר אחד לפחות‪.‬‬
‫תהי ‪ P‬נקודה במודל זה‪ .‬נוכיח שיש לפחות ישר אחד אשר ‪ P‬נמצאת עליו‪ .‬מאקסיומה ‪ 1‬ידוע שיש‬
‫אחד מהם‪ .‬אם ‪ P‬נמצאת עליו אז סיימנו‪ .‬אם ‪ P‬אינה על ‪ ,l‬אז לפי‬ ‫לפחות שני ישרים‪ .‬יהי ‪l‬‬
‫אקסיומה ‪ ,3‬קיים ישר אשר ‪ P‬נמצאת עליו ואין לו נקודה משותפת עם ‪ .l‬לכן‪ ,‬בכל מקרה קיים ישר‬
‫אשר ‪ P‬נמצאת עליו‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬

‫ד‪ .‬נניח שבמודל כלשהו של המערכת‪ ,‬נקודה ‪ A‬נמצאת על שני ישרים שונים ו‪ . -‬מאחר שאלה ישרים‬
‫שונים‪ ,‬קיימת נקודה ‪ B‬ששייכת לאחד מהם‪ ,‬למשל ‪ ,‬אך אינה שייכת לאחר‪ .‬ברור ש‪ B -‬שונה מ‪A -‬‬
‫(שכן‪ A ,‬שייכת לשני הישרים)‪ .‬מאחר ש‪ B -‬אינה על ‪ ,‬הרי שלפי אקסיומה ‪ ,3‬קיים ישר ‪ l‬אשר ‪B‬‬
‫נמצאת עליו ואין לו נקודה משותפת עם ‪ .‬בפרט‪ ,‬הנקודה ‪ , A‬ששייכת ל‪ , -‬לא נמצאת על ‪ , l‬ומכאן ש‪l -‬‬
‫שונה גם מ‪ . -‬מאחר ש‪ B -‬נמצאת על וגם על ‪ , l‬הרי שהיא נמצאת על שני ישרים שונים‪ ,‬כפי שרצינו‬
‫להוכיח‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫(‪ 13‬נק') א‪ .‬תהי הקבוצה הנוצרת מ‪ -‬על‪-‬ידי כפל‪.‬‬

‫הוכח או הפרך את הטענה הבה‪. :‬‬

‫(‪ 12‬נק') ב‪ .‬כאשר מחלקים מספר ב‪ 3 -‬מקבלים שארית ‪ 2‬וכאשר מחלקים אותו ב‪2 -‬‬
‫מקבלים שארית ‪ .1‬מהי שארית החילוק של ב‪ ? 6-‬נמק תשובתך‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬נניח כי ‪ .‬אז‪ ,‬לפי הגדרת ‪ ,‬קיימים ‪ ,‬לא כולם אפס כך ש‪ . -‬כדי לבדוק נכונות השוויון הזה‪ ,‬נפרק את‬
‫כל המספרים לגורמים ראשוניים‪ ,‬ואז נוכל להשתמש במשפט היסודי של האריתמטיקה‪ .‬נקבל‪, :‬‬
‫ולכן ‪.‬‬
‫המשפט היסודי של האריתמטיקה מבטיח כי לכל מספר ראשוני יש אותו מספר של הופעות בכל אחד‬
‫מאגפי השוויון‪ ,‬לכן‪ . ,‬מחיסור שתי המשואות האחרונות נובע כי ואם נחבר זאת למשוואה הראשונה‪,‬‬
‫נקבל כי ‪ .‬ברור כאן ש‪ -‬לכן בשוויון האחרון‪ ,‬שבו כל המספרים טבעיים‪ ,‬המספר הראשוני הוא גורם‬
‫באגף שמאל‪ ,‬אך אינו גורם באגף ימין‪ ,‬בסתירה למשפט היסודי של האריתמטיקה‪.‬‬

‫מסקנה‪. :‬‬

‫ב‪ .‬ממשפט החלוקה עם שארית‪ ,‬ידוע שקיימים מספרים כאשר ‪ ,‬כך ש‪ . -‬עלינו למצוא את ‪. r‬‬

‫מאחר ששארית החילוק של ‪ n‬ב‪ -‬היא ‪ ,‬קיים כך ש‪ . -‬אם ‪ s‬הוא מספר זוגי אז קיים כך ש‪ , -‬ואז ‪,‬‬
‫דבר הסותר את הנתון כי שארית החילוק של ‪ n‬ב‪ -‬היא ‪ .‬לכן‪ ,‬בהכרח‪ s ,‬הוא מספר אי‪-‬זוגי ‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫קיים כך ש‪ , -‬ולכן‪:‬‬

‫מכאן ששארית החילוק של ‪ n‬ב‪ -‬היא ‪.5‬‬

‫בחינה ‪I‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫(‪ 15‬נק') א‪ .‬יהיו קבוצות‪ .‬נתון ש‪ .-‬הוכח או הפרך את הטענות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬אם שקולה ל‪ , -‬אז היא אינסופית‪.‬‬

‫‪ .2‬אם שקולה ל‪ , -‬אז היא אינסופית‪.‬‬

‫(‪ 10‬נק') ב‪ .‬יהיו קבוצות כך ש‪ . -‬הוכח כי או ‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫‪ .A‬נראה‬ ‫‪ A‬ששקולה ל‪-‬‬ ‫הטענה נכונה‪ .‬נוכיח שקיימת קבוצה שחלקית ממש ל‪-‬‬ ‫א‪.1 .‬‬
‫שהקבוצה מקיימת תנאים אלה‪.‬‬
 ‫‪ .‬מצד שני‪( ,‬שכן‪ .) ,‬מכאן ש‪-‬‬ ‫מהגדרת ההפרש בין קבוצות נובע כי ‪ .‬מהנתון ידוע כי ‪ ,‬לכן‬
‫(חלקית ממש!)‪.‬‬

‫מאחר ש‪ -‬שקולה ל‪ , -‬נובע (לפי הגדרת "קבוצה אינסופית" )‪ ,‬ש‪ A -‬אינסופית‪.‬‬

‫הטענה לא נכונה‪ .‬נפריך אותה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הן בנות איבר אחד)‪ .‬לכן ‪ A‬ו‪ B -‬מקיימות את‬ ‫נגדיר ו‪ . -‬אז ‪ ,‬ו‪ -‬שקולה ל‪( B -‬כי שתיהן‬
‫כל נתוני הסעיף‪ ,‬אבל ‪ B‬היא קבוצה סופית‪.‬‬

‫ב‪ .‬לכל קבוצה ‪ S‬מתקיים ‪ ,‬לכן ומן ההכלה הנתונה בשאלה‪ ,‬נובע כי ‪ .‬לכן‪ ,‬או מכאן ש‪ -‬או ‪.‬‬

‫לפי‬ ‫ולכן‪,‬‬ ‫הערה‪ :‬היו כאלה שהציעו את הפתרון הבא‪ :‬נניח כי ‪ .‬אז ‪ ,‬לכן ‪,‬‬
‫או לכן או ‪ .‬מכאן ש‪ -‬או ‪.‬‬ ‫הנתון‪ . ,‬מכאן ש‪ -‬או ‪ ,‬לכן‬

‫למרבה הצער‪ ,‬פתרון זה שגוי‪ .‬אמנם קיבלנו שאם ‪ x‬מסוים שייך ל‪ S -‬אז הוא‬
‫‪ K‬או ל‪( L -‬כלומר‪ ,‬הוכחנו ש‪ .) -‬אבל‪ ,‬ייתכן ש‪ x -‬זה שייך ל‪ K -‬ולא‬ ‫שייך ל‪-‬‬
‫שייך ל‪ , L -‬בזמן שאיבר אחר של ‪ , S‬נאמר ‪ , y‬שייך דווקא ל‪ L -‬ולא‬
‫לא הוכחנו כאן ש‪ -‬או ‪.‬‬ ‫שייך ל‪ .K -‬לכן‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫(‪ 7‬נק') א‪ .‬על קבוצה מוגדרת פעולה בינרית * המקיימת את תכונת הסגירות‪ .‬ידוע שיש‬

‫איבר כך שלכל מתקיים ‪ .‬הוכח או הפרך את הטענה‬

‫הבאה‪ :‬איבר נטרלי ב‪ -‬ביחס לפעולה * ‪.‬‬

‫(‪ 18‬נק') ב‪ .‬תהי ‪ .‬על קבוצה זו מגדירים פעולה‬

‫בינרית ‪ D‬באופן הבא‪ :‬לכל ‪ . ,‬בדוק אלו מהתכונות‬

‫שבהגדרת מושג החבורה מקיימת פעולה זו‪ .‬נמק את טענותיך‪.‬‬

 ‫תשובה‪:‬‬

‫*‬ ‫‪e‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪e‬‬

‫א‪ .‬נפריך את הטענה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪ .‬נבחר למשל קבוצה בת שני איברים‪ ,‬ונגדיר עליה פעולה‬
‫ו‪. -‬‬ ‫בינרית * כמתואר בטבלה‪ .‬ברור שהפעולה מקיימת את תכונת הסגירות וכי לכל מתקיים שכן‪,‬‬
‫בכל זאת‪ e ,‬אינו נטרלי‪ ,‬כי ‪.‬‬

‫סגירות‬ ‫ב‪.1.‬‬

‫‪.‬‬ ‫כך ש‪ -‬ו‪ . -‬לכן‪:‬‬ ‫נבדוק אם לכל מתקיים ‪ .‬אם ‪ ,‬אז לפי הגדרת ‪ , M‬קיימים‬

‫ולכן‪ ,‬מאחר ש‪ , -‬נובע כי ‪ ,‬ולכן תכונת הסגירות מתקיימת‪.‬‬

‫קיבוציות‬ ‫‪.2‬‬

‫לכל מתקיים‪:‬‬

‫כמו‪-‬כן‪,‬‬

‫לכן‪ ,‬לכל מתקיים ‪ ,‬ולכן הפעולה קיבוצית‪.‬‬

‫קיו איבר נטרלי‬ ‫‪.3‬‬

‫דבר שמחייב ‪ .‬לכן‪ ,‬אם קיים‬ ‫אם קיים איבר נטרלי אז‪ ,‬לכל הוא צריך לקיים כלומר‪, ,‬‬
‫אכן‪ ,‬ולכל מתקיים‪:‬‬ ‫הוא נטרלי‪.‬‬ ‫איבר נטרלי‪ ,‬הוא חייב להיות ‪ .‬כעת‪ ,‬נבדוק ש‪-‬‬
‫מכאן ש‪ -‬הוא איבר נטרלי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וכן‬

‫קיום איבר נגדי‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .‬אם קיים עבורו נגדי ‪ ,‬אז‬ ‫עלינו לבדוק אם לכל קיים כך ש‪ . -‬נבחר למשל את האיבר‬
‫‪M‬‬ ‫‪ .‬אבל אז ‪ ,‬וזה מספר שלא שייך לקבוצה ‪ .M‬מכאן שלא לכל איבר של‬ ‫מתקיים כלומר‪,‬‬
‫יש איבר נגדי‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫נתונות פונקציות מ‪ -‬ל‪ . -‬ידוע כי היא על וכי לכל מתקיים ‪.‬‬

‫הוכח כי אינה פונקציה על‪.‬‬ ‫(‪ 9‬נק') א‪.‬‬

‫הוכח כי היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬ ‫(‪ 9‬נק') ב‪.‬‬

‫הדגם פונקציות שמקיימות את נתוני השאלה‪.‬‬ ‫(‪ 7‬נק') ג‪.‬‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬אינטואיטיבית‪ ,‬ברור ש‪ f -‬מתאימה לכל מספר טבעי מהצורה ‪ ,‬מספר אי‪-‬זוגי‪ .‬מאחר שכל מספר‬
‫טבעי הוא מהצורה (שכן‪ g ,‬היא על)‪ ,‬הרי ש‪ f -‬מתאימה לכל מספר טבעי‪ ,‬מספר אי‪-‬זוגי ולכן היא‬
‫אינה פונקציה על‪ .‬ועכשיו‪ ,‬הנה ההוכחה המדויקת‪:‬‬

‫נניח בדרך השלילה כי ‪ f‬היא פונקציה על‪ .‬אז קיים כך ש‪ . -‬מאחר ש‪ g -‬היא פונקציה על‪ ,‬קיים כך‬
‫ש‪ . -‬נציב זאת בשוויון הקודם ונקבל כי ‪ .‬מכאן ש‪ , -‬כלומר וזו בסתירה לכך ש‪ n -‬הוא מספר טבעי‪.‬‬

‫ב‪ .‬נבחר מספרים ונניח כי ‪ .‬עלינו להוכיח ש‪. -‬‬

‫(שים לב שהנתון היחיד בשאלה לגבי ‪ f‬הוא ש‪ -‬לכן‪ ,‬חייבים בשלב זה לערב את פונקציה ‪ , g‬כדי שנוכל‬
‫להשתמש בו‪).‬‬

‫כידוע‪ g ,‬היא פונקציה על‪ ,‬לכן קיימים כך ש‪ -‬ו‪ . -‬ואז‪ ,‬מההנחה נקבל כי ‪ ,‬לכן ‪ .‬מכאן ש‪ , -‬לכן ולכן‬
‫‪.‬‬
 ‫לסיכום‪ ,‬הוכחנו שלכל ‪ ,‬השוויון גורר ש‪ , -‬ומכאן ש‪ f -‬היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬

‫ג‪ .‬נגדיר כך‪ :‬לכל ‪ .,‬ונגדיר כך‪ :‬לכל ‪ . ,‬אז ‪ g‬היא על ולכל מתקיים ‪ ,‬כנדרש‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫תהי איזומטריה של המישור ותהי נקודה במישור‪ .‬ידוע כי היא נקודת שבת של וכי ‪.‬‬

‫(‪ 9‬נק') א‪ .‬הוכח כי נקודת שבת של ‪.‬‬

‫(‪ 9‬נק') ב‪ .‬הוכח ש‪ -‬היא איזומטרית הזהות‪.‬‬

‫(‪ 7‬נק') ג‪ .‬האם יתכן ש‪ -‬סיבוב לא טריוויאלי? נמק תשובתך‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬עלינו להראות כי ‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫נתון ש‪ -‬היא נקודת שבת של לכן‪ , ,‬ולכן‬

‫מכאן ש‪ -‬הוכח כי נקודת שבת של ‪.‬‬

‫נעיר קודם ש‪ -‬האיזומטריה שומרת מגמה‪ .‬אכן‪ ,‬היא הרכבה של איזומטריות אשר שתיהן‬ ‫ב‪.‬‬
‫שומרות מגמה (כאשר ‪ f‬שומרת אותה) או שתיהן הופכות מגמה (כאשר ‪ f‬הופכת אותה)‪ .‬לכן‪ ,‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬שומרת מגמה‪ .‬מכאן ש‪ -‬יכולה להיות הזזה‪ ,‬סיבוב לא טריוויאלי או הזהות‪.‬‬

‫מצד שני ידוע ש‪ -‬היא נקודת שבת של (נתון!) וכן‪ ,‬ש‪ -‬נקודת שבת של (הוכח בסעיף א')‪ .‬מאחר ש‪, -‬‬
‫נובע כי ל‪ -‬יש לפחות שתי נקודות שבת שונות‪ .‬להזזה אין נקודות שבת‪ ,‬לסיבוב לא טריוויאלי יש רק‬
‫נקודת שבת אחת‪ ,‬לכן‪ ,‬בהכרח‪ ,‬היא איזומטרית הזהות‪.‬‬

‫ג‪ .‬התשובה היא כן‪.‬‬

 ‫(סיבוב ב‪ -‬סביב נקודה ‪ ,)O‬ונבחר ‪ A‬נקודה במישור‪ ,‬ששונה מ‪ .O -‬אז ‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היא‬ ‫ניקח‬
‫‪ .‬לכן ‪ f‬היא סיבוב לא טריוויאלי שמקיים כל תנאי‬ ‫איזומטרית הזהות‪ ,‬לכן ‪ A‬נקודת שבת של‬
‫השאלה‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫לפניך מערכת אקסיומות שמושגי היסוד בה הם‪" :‬נקודה"‪" ,‬ישר" (כקבוצה של נקודות)‪ ,‬והיחס "נמצאת על"‪.‬‬

‫‪ .1‬יש לפחות שני ישרים‪.‬‬

‫‪ .2‬כל נקודה נמצאת על ישר אחד לפחות‪.‬‬

‫‪ .3‬לכל ישר ולכל נקודה שאינה על קיים ישר אשר נמצאת עליו ואין לו‬

‫נקודה משותפת עם ‪.‬‬

‫(‪ 6‬נק') א‪ .‬הוכח כי המערכת חסרת סתירה‪.‬‬

‫(‪ 6‬נק') ב‪ .‬הוכח כי המערכת אינה קטגורית‪.‬‬

‫(‪ 6‬נק') ג‪ .‬הוכח כי המערכת תלויה‪.‬‬

‫(‪ 7‬נק') ד‪ .‬הוכח כי במערכת מתקיים המשפט הבא‪" :‬אם נקודה נמצאת על שני ישרים‬
‫שונים אז קיימת נקודה נוספת‪ ,‬הנמצאת אף היא על שני ישרים שונים"‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫כדי להוכיח שהמערכת חסרת סתירה‪ ,‬יש להצביע על מודל אחד שמקיים את כל אקסיומות‬ ‫א‪.‬‬
‫המערכת‪ .‬ניקח למשל מודל שבו שתי נקודות ‪ a, b‬ושני ישרים ‪( ,‬ראה המחשה)‪ .‬ברור שאקסיומות‬
‫‪ 3,2,1‬מתקיימות במודל זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת לא קטגורית‪ ,‬עלינו להוכיח שקיימים שני מודלים לא שקולים שמקיימים את‬
‫כל האקסיומות שלה‪ .‬ניקח מודל שבו שתי נקודות ‪ a, b‬ושלושה ישרים ‪( , ,‬ראה המחשה)‪ .‬גם מודל‬
‫זה מקיים את כל אקסיומות המערכת אך אינו שקול למודל שהגדרנו בסעיף א' (כי יש לו שלושה‬
‫ישרים)‪ .‬מכאן שהמערכת אינה קטגורית‪.‬‬

‫ג‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת תלויה‪ ,‬עלינו להראות שקיימת בה לפחות אקסיומה אחת שנובעת מן‬
‫האקסיומות האחרות (כלומר‪ ,‬היא מתקיימת בכל מודל שמקיים את האקסיומות האחרות)‪ .‬נראה‬
‫שאקסיומה ‪ 2‬נובעת מן האקסיומות האחרות‪.‬‬

‫נבחר מודל שמקיים את אקסיומות ‪ ,3,1‬ונוכיח שגם אקסיומה ‪ 2‬מתקיימת בו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל נקודה‬
‫נמצאת על ישר אחד לפחות‪.‬‬

‫תהי ‪ P‬נקודה במודל זה‪ .‬נוכיח שיש לפחות ישר אחד אשר ‪ P‬נמצאת עליו‪ .‬מאקסיומה ‪ 1‬ידוע שיש‬
‫אחד מהם‪ .‬אם ‪ P‬נמצאת עליו אז סיימנו‪ .‬אם ‪ P‬אינה על ‪ ,l‬אז לפי‬ ‫לפחות שני ישרים‪ .‬יהי ‪l‬‬
‫אקסיומה ‪ ,3‬קיים ישר אשר ‪ P‬נמצאת עליו ואין לו נקודה משותפת עם ‪ .l‬לכן‪ ,‬בכל מקרה קיים ישר‬
‫אשר ‪ P‬נמצאת עליו‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬

‫ד‪ .‬נניח שבמודל כלשהו של המערכת‪ ,‬נקודה ‪ A‬נמצאת על שני ישרים שונים ו‪ . -‬מאחר שאלה ישרים‬
‫שונים‪ ,‬קיימת נקודה ‪ B‬ששייכת לאחד מהם‪ ,‬למשל ‪ ,‬אך אינה שייכת לאחר‪ .‬ברור ש‪ B -‬שונה מ‪A -‬‬
‫(שכן‪ A ,‬שייכת לשני הישרים)‪ .‬מאחר ש‪ B -‬אינה על ‪ ,‬הרי שלפי אקסיומה ‪ ,3‬קיים ישר ‪ l‬אשר ‪B‬‬
‫נמצאת עליו ואין לו נקודה משותפת עם ‪ .‬בפרט‪ ,‬הנקודה ‪ , A‬ששייכת ל‪ , -‬לא נמצאת על ‪ , l‬ומכאן ש‪l -‬‬
‫שונה גם מ‪ . -‬מאחר ש‪ B -‬נמצאת על וגם על ‪ , l‬הרי שהיא נמצאת על שני ישרים שונים‪ ,‬כפי שרצינו‬
‫להוכיח‪.‬‬
 ‫שאלה ‪6‬‬

‫(‪ 13‬נק') א‪ .‬תהי הקבוצה הנוצרת מ‪ -‬על‪-‬ידי כפל‪.‬‬

‫הוכח או הפרך את הטענה הבה‪. :‬‬

‫(‪ 12‬נק') ב‪ .‬כאשר מחלקים מספר ב‪ 3 -‬מקבלים שארית ‪ 2‬וכאשר מחלקים אותו ב‪2 -‬‬
‫מקבלים שארית ‪ .1‬מהי שארית החילוק של ב‪ ? 6-‬נמק תשובתך‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬נניח כי ‪ .‬אז‪ ,‬לפי הגדרת ‪ ,‬קיימים ‪ ,‬לא כולם אפס כך ש‪ . -‬כדי לבדוק נכונות השוויון הזה‪ ,‬נפרק את‬
‫כל המספרים לגורמים ראשוניים‪ ,‬ואז נוכל להשתמש במשפט היסודי של האריתמטיקה‪ .‬נקבל‪, :‬‬
‫ולכן ‪.‬‬

‫המשפט היסודי של האריתמטיקה מבטיח כי לכל מספר ראשוני יש אותו מספר של הופעות בכל אחד‬
‫מאגפי השוויון‪ ,‬לכן‪ . ,‬מחיסור שתי המשואות האחרונות נובע כי ואם נחבר זאת למשוואה הראשונה‪,‬‬
‫נקבל כי ‪ .‬ברור כאן ש‪ -‬לכן בשוויון האחרון‪ ,‬שבו כל המספרים טבעיים‪ ,‬המספר הראשוני הוא גורם‬
‫באגף שמאל‪ ,‬אך אינו גורם באגף ימין‪ ,‬בסתירה למשפט היסודי של האריתמטיקה‪.‬‬

‫מסקנה‪. :‬‬

‫ב‪ .‬ממשפט החלוקה עם שארית‪ ,‬ידוע שקיימים מספרים כאשר ‪ ,‬כך ש‪ . -‬עלינו למצוא את ‪. r‬‬

‫מאחר ששארית החילוק של ‪ n‬ב‪ -‬היא ‪ ,‬קיים כך ש‪ . -‬אם ‪ s‬הוא מספר זוגי אז קיים כך ש‪ , -‬ואז ‪,‬‬
‫דבר הסותר את הנתון כי שארית החילוק של ‪ n‬ב‪ -‬היא ‪ .‬לכן‪ ,‬בהכרח‪ s ,‬הוא מספר אי‪-‬זוגי ‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫קיים כך ש‪ , -‬ולכן‪:‬‬

‫מכאן ששארית החילוק של ‪ n‬ב‪ -‬היא ‪.5‬‬

 ‫בחינה ‪III‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫יהיו ‪ A, B‬קבוצות‪ .‬נתון כי וכי היא שקולה ל‪.A -‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הוכח או הפרך כל אחת מהטענות הבאות‪:‬‬

‫היא קבוצה אינסופית‪.‬‬ ‫(‪)i‬‬

‫‪ B‬היא קבוצה אינסופית‪.‬‬ ‫(‪)ii‬‬

‫יהיו קבוצות‪ .‬הוכח שאם אז ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫תשובה‬

‫הטענה נכונה‪ .‬כדי להוכיח זאת עלינו להראות שקיימת קבוצה חלקית ממש ל‪-‬‬ ‫א‪)i( .‬‬

‫ששקולה ל‪ . -‬לפי הנתונים המועמדת הטבעית לקבוצה חלקית כזו היא ‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬לפי הגדרת האיחוד של קבוצות‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן‪ ,‬נתון כי ומאחר ש‪ -‬הרי שבהכרח מתקיים ‪.‬‬

 ‫לכן קיים כך ש‪ -‬וזה מחייב ש‪ . -‬מצד שני ברור כי ‪,‬‬

‫שכן‪ . ,‬לפיכך מצאנו איבר כך ש‪ -‬ומכאן ש‪. -‬‬

‫מאחר שהקבוצה היא חלקית ממש ל‪ -‬וגם שקולה לה‪ ,‬נובע כי‬

‫קבוצה אינסופית‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬

‫(‪ )ii‬הטענה לא נכונה‪ .‬נפריך אותה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪.‬‬

‫אז‬ ‫נבחר למשל (קבוצת המספרים הטבעיים) ו‪. -‬‬

‫לכן ‪ .‬כמו‪-‬כן ‪ ,‬לכן שקולה ל‪( -‬שכן‪,‬‬

‫ניתן למשל להתאים לכל איבר את האיבר ‪ ,‬וזו תהיה התאמה‬

‫חד‪-‬חד‪-‬ערכית המבטיחה כי קבוצות אלה הן שקולות)‪.‬‬

‫בכל זאת‪ ,‬היא קבוצה סופית‪ ,‬על‪-‬כן הדוגמה שהבאנו מפריכה את הטענה‪.‬‬

‫איבר‬ ‫במילים אחרות‪,‬‬ ‫ב‪ .‬כידוע‪ ,‬לכל קבוצה מתקיים ‪ ,‬לכן ‪ .‬מאחר שעל‪-‬פי הנתון‪ , ,‬נקבל כי ‪.‬‬
‫בקבוצה ‪ .‬אבל בקבוצה יש רק איבר אחד והוא ‪ ,‬לכן ‪.‬‬

‫כעת נחזור לנתון ונקבל כי ‪ .‬אבל לכל קבוצה מתקיים (שכן‪ .) ,‬לכן מן ההכלה נובע כי ‪ ,‬ומאחר‬
‫שלקבוצה יש רק איבר אחד (והוא )‪ ,‬נקבל כי בהכרח ‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬תהי חבורה בת ארבעה איברים שונים ביחס לפעולה *‪ ,‬שבה איבר ניטרלי‪ .‬הוכח כי‬

‫באופן הבא‪:‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ב‪ .‬על קבוצת המספרים השלמים מגדירים פעולה בינרית‬
‫לכל ‪. ,‬‬

‫בדוק אלו מהתכונות שבהגדרת החבורה מקיימת פעולה זו‪ .‬נמק טענותיך‪.‬‬
 ‫תשובה‬

‫א‪ .‬מאחר ש‪ -‬היא חבורה‪ ,‬הרי שהיא מקיימת את תכונת הסגירות‪ ,‬לכן ‪ ,‬כלומר ‪.‬‬

‫אם אז ואז על‪-‬ידי צמצום משמאל נקבל כי וזו סתירה‪.‬‬

‫אם אז ואז על‪-‬ידי צמצום מימין נקבל כי ‪ ,‬שוב סתירה‪.‬‬

‫לכן בהכרח‪ ,‬או ‪ .‬באופן דומה מוכיחים כי או ‪.‬‬

‫אם אז הוא נגדי ל‪ . -‬כידוע ‪ ,‬בחבורה‪ ,‬אם נגדי ל‪ -‬אז גם נגדי ל‪ -‬כלומר (במילים אחרות‪ ,‬בחבורה‪,‬‬
‫איברים נגדיים מתחלפים)‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬במקרה זה קיבלנו כי ‪.‬‬

‫אם אז לא ייתכן כי (שכן‪ ,‬אז נקבל כמו קודם כי גם וזה תהיה סתירה להנחה שלנו)‪ .‬לפיכך נותרה רק‬
‫האפשרות וקיבלנו גם שוב כי ‪.‬‬

‫ב‪ .‬תכונת הסגירות‪:‬‬

‫עלינו להוכיח כי לכל מתקיים ‪ .‬אכן‪ ,‬אם אז המספר הוא מספר שלם כי הוא מתקבל מסכומים‬
‫ומכפלות של מספרים שלמים‪.‬‬

‫לכן נותר להראות כי ‪ .‬לשם כך נניח בדרך השלילה כי ‪ .‬כלומר ‪ .‬אבל אז ‪ ,‬לכן או וזו סתירה להנחה‬
‫כי ‪ .‬מכאן ש‪ , -‬לכן ‪ ,‬ותכונת הסגירות מתקיימת‪.‬‬

‫תכונת הקיבוציות‪:‬‬

‫עלינו להוכיח כי לכל מתקיים‪ . :‬אכן‪ ,‬לפי הגדרת ‪,‬‬

‫ומכאן שהפעולה קיבוצית‪.‬‬

‫קיום איבר נטרלי‪:‬‬

‫עלינו למצוא איבר כך שלכל יתקיים ‪ .‬איבר כזה חייב למשל לקיים ‪ ,‬כלומר ‪ .‬מכאן נקבל ש‪ -‬ולכן ‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אם קיים איבר נטרלי אז הוא חייב להיות שווה ל‪ . -‬כעת נוכיח כי הוא אכן איבר נטרלי‪ .‬ברור כי‬
‫ולכל מתקיים‪:‬‬
 ‫וכן‪ . ,‬מכאן שהמספר הוא איבר נטרלי ב‪ -‬ביחס לפעולה ‪.‬‬

‫קיום איבר נגדי‪:‬‬

‫עלינו לבדוק אם לכל איבר קיים איבר כך ש‪ , -‬כלומר ‪ ,‬או ‪ .‬לא קשה לנחש כי בדרך כלל‪ ,‬אין פתרונות‬
‫שלמים למשוואה זו‪ ,‬לכן נראה בעזרת דוגמה כי לא לכל איבר יש נגדי ביחס לפעולה ‪ .‬נניח למשל כי‬
‫למספר קיים נגדי‪ .‬אז קיים כך ש‪ -‬כלומר ‪ .‬אז ‪ ,‬ואז ‪ ,‬בסתירה להנחה כי הוא מספר שלם‪ .‬מכן שלא‬
‫לכל איבר יש נגדי ביחס לפעולה ‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫נתונות פונקציות ‪ .‬ידוע כי ‪ .‬הוכח או הפרך כל אחת מן הטענות הבאות‪:‬‬

‫היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ב‪ g .‬היא פונקציה על‪.‬‬

‫ו‪ g -‬הן פונקציות הפיכות‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬טענה זו נכונה‪ .‬עלינו להוכיח כי לכל ‪ ,‬מהשוויון נובע כי ‪ .‬לשם כך‪ ,‬נניח כי וכי מתקיים ‪ .‬אז‬
‫מתקיים גם (שכן‪ ,‬היא פונקציה‪ ,‬לכן מתאימה תמונות זהות לאיברים זהים)‪ .‬מכאן נקבל כי‬

‫‪f‬‬ ‫אבל לפי הנתון‪ ,‬לכן לכל מתקיים ועל‪-‬כן מהשוויון נקבל כי ‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪ .‬מכאן ש‪-‬‬
‫חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬

‫ב‪ .‬גם טענה זו נכונה‪ .‬עלינו להוכיח כי לכל קיים כך ש‪. -‬‬

‫לשם כך נבחר איבר ‪ .‬לפי הנתון‪ ,‬לכן עבור אותו שבחרנו נקבל ‪ .‬נסמן כעת ‪ .‬אז ומתקיים ‪ ,‬כפי‬
‫שרצינו להוכיח‪ .‬מכאן ש‪ g -‬היא פונקציה על‪.‬‬

‫ג‪ .‬הטענה לא נכונה‪ .‬נבחר למשל את הפונקציות המוגדרות כך‪:‬‬

‫ו‪-‬‬ ‫לכל‬
 ‫אז לכל מתקיים ולכן ‪.‬‬

‫אבל אינה פונקציה הפיכה כי היא אינה על (למשל אם נניח כי קיים כך ש‪ -‬נקבל כי וזו סתירה‪ ,‬לכן‬
‫לכל ולכן אינה על)‪ .‬כמו‪-‬כן אינה פונקציה הפיכה‪ ,‬כי היא אינה חד‪-‬חד‪-‬ערכית (למשל )‪ .‬לפיכך הטענה‬
‫מופרכת‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫נסמן ב‪ -‬את השיקוף ביחס לישר נתון ‪ .‬ידוע כי איזומטריה ‪ f‬היא הזזה וכי ‪ A‬היא נקודה במישור כך ש‪. -‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי היא שיקוף‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוכח שהנקודה היא נקודת שבת של והוכח כי היא שיקוף‪.‬‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬כדי להוכיח כי מספיק למשל להראות כי זו איזומטריה ההופכת מגמת משולשים ובעלת נקודת‬
‫שבת (שכן‪ ,‬כידוע‪ ,‬כל איזומטריה שהופכת מגמת משולשים היא שיקוף או שיקוף מוזז‪ ,‬ומתוך‬
‫האיזומטריות האלה רק לשיקופים יש נקודות שבת)‪.‬‬

‫נעיר תחילה כי מאחר ש‪ -‬היא הזזה‪ ,‬נובע כי שומרת מגמת משולשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הופך מגמת‬
‫משולשים לכן גם ההרכבה הופכת מגמת משולשים‪( .‬לאותה מסקנה נגיע גם אם נשים לב כי ניתן להציג‬
‫את כהרכבה של שני שיקופים‪ ,‬ואת כהרכבה של שלושה שיקופים‪ ,‬ועל‪-‬כן הופכת מגמה)‪ .‬שנית‪,‬‬
‫מהנתון נובע כי ‪ ,‬ומאחר ש‪ -‬נקבל כי ‪ ,‬כלומר היא נקודת שבת של ‪ .‬מכאן ש‪ -‬היא שיקוף‪.‬‬

‫ב‪ .‬כדי להוכיח כי היא נקודת שבת של עלינו להראות כי ‪ .‬לשם כך יש לשים לב כי מן הסעיף הקודם‬
‫ידוע כי ‪ .‬מכאן נקבל כי ‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬נציין כי גם ההרכבה הופכת מגמת משולשים (כי ניתן להציג אותה כהרכבה של שלושה שיקופים)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬היא איזומטריה שהופכת מגמת משולשים ובעלת נקודת שבת‪ ,‬על‪-‬כן היא שיקוף‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫לפניך מערכת אקסיומות שמושגי היסוד בה הם‪" :‬נקודה"‪" ,‬ישר" (כקבוצה של נקודות)‪ ,‬והיחס "נמצאת על"‪.‬‬
 ‫‪ .1‬קיימות שתי נקודות שונות ‪ A ,B‬וקיימים לפחות שני ישרים שונים ‪ ,‬כך ש‪A ,B -‬‬

‫נמצאות (שתיהן) על וגם על ‪.‬‬

‫‪ .2‬על כל ישר יש לפחות שלוש נקודות‪.‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי המערכת חסרת סתירה‪.‬‬

‫"קיימות לפחות ארבע נקודות"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח שבמערכת מתקיים המשפט הבא‪:‬‬

‫הוכח כי המשפט "כל נקודה נמצאת על שני ישרים לפחות" לא נובע מן המערכת‬ ‫ג‪.‬‬

‫הנתונה ולא סותר אותה‪.‬‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬כדי להוכיח כי המערכת חסרת סתירה עלינו להוכיח כי קיים מודל המקיים כל האקסיומות שלה‪.‬‬
‫נבחר למשל את המודל שקבוצת הנקודות שלו היא וקבוצת הישרים שלו היא ‪ ,‬כאשר ו‪. -‬‬

‫ברור כי הם שני ישרים שונים וכי הנקודות נמצאת על שני הישרים האלה לכן אקסיומה ‪ 1‬מתקיימת‬
‫במודל הנ"ל‪ .‬כמו‪-‬כן ברור כי על כל ישר במודל נמצאות שלוש נקודות‪ ,‬לכן גם האקסיומה ‪ 2‬מתקיימת‬
‫במודל זה‪ .‬לפיכך המערכת הנתונה חסרת סתירה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עלינו להוכיח כי המשפט הנתון מתקיים בכל מודל של המערכת‪ .‬לשם כך נבחר מודל כלשהו של‬
‫המערכת ונראה כי המשפט מתקיים בו‪ .‬לפי אקסיומה ‪ ,1‬קיימות שתי נקודות שונות ‪ A ,B‬וקיימים‬
‫לפחות שני ישרים שונים ‪ ,‬כך ש‪ A ,B -‬נמצאות על וגם על ‪ .‬לפי אקסיומה ‪ 2‬על כל ישר יש לפחות‬
‫שלוש נקודות‪ ,‬לכן קיימת נקודה הנמצאת על ושונה מ‪ . -‬בזאת הוכחנו את קיומן של לפחות שלוש‬
‫נקודות שונות במודל‪ .‬אם נניח בדרך השלילה כי לא קיימת נקודה נוספת במודל‪ ,‬אז נקבל כי ‪ .‬מאחר‬
‫שלפי אקסיומה ‪ 2‬גם על הישר נמצאות לפחות שלוש נקודות‪ ,‬הרי כי ולכן ‪ ,‬כי הנחנו שאין נקודות‬
‫נוספות במודל‪ .‬אבל אז נקבל כי בסתירה לעובדה כי הם ישרים שונים‪ .‬מכאן נובע כי במודל שבחרנו‬
‫קיימות לפחות ארבע נקודות‪ ,‬ובאופן דומה נקבל כי משפט זה נכון בכל מודל של המערכת‪ ,‬כפי שרצינו‬
‫להוכיח‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי להוכיח כי המשפט הנתון לא נובע מן המערכת מספיק אם נמצא מודל למערכת שבו המשפט‬
‫לא מתקיים‪ .‬מודל כזה מצאנו בעצם בסעיף א'‪ :‬המודל אמנם מקיים את כל אקסיומות המערכת‪ ,‬אבל‬
‫הנקודה נמצאת על הישר בלבד‪ ,‬לכן המשפט "כל נקודה נמצאת על שני ישרים לפחות" לא מתקיים‬
‫במודל זה ועל‪-‬כן הוא לא נובע מן המערכת הנתונה‪ .‬כעת‪ ,‬כדי להוכיח כי המשפט לא סותר את‬
‫המערכת‪ ,‬עלינו למצוא מודל שמקיים את כל אקסיומות המערכת וגם את המשפט‪ .‬נבחר למשל את‬
‫המודל שקבוצת הנקודות בו היא וקבוצת הישרים שלו היא ‪ .‬ברור כי הנקודות נמצאות על שני‬
‫הישרים השונים ‪ ,‬לכן אקסיומה ‪ 1‬מתקיימת‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לכל ישר במודל יש שלוש נקודות לכן גם‬
‫אקסיומה ‪ 2‬מתקיימת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל נקודה במודל נמצאת על לפחות שניים מבין שלושת הישרים‬
‫שלו‪ ,‬לכן מתקיים גם המשפט המבוקש‪ ,‬על‪-‬כן המשפט הזה לא סותר את המערכת הנתונה‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫א‪ .‬נסמן ב‪ -‬את הקבוצה הנוצרת מ‪ -‬על‪-‬ידי כפל‪ .‬הוכח או הפרך את‬

‫הטענה הבאה‪. :‬‬

‫מתקיים‪:‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח באינדוקציה שלכל מספר טבעי‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬לפי הגדרת מתקיים‪. :‬‬

‫לכן אם ‪ ,‬אז קיימים מספרים שלמים ‪ ,‬לא שניהם אפס כך ש‪ . -‬נפרק את שני האגפים למכפלות של‬
‫לגורמים ראשוניים‪ , :‬לכן ומכאן נקבל כי ‪ .‬המשפט היסודי של האריתמטיקה מבטיח כי כל מספר‬
‫ראשוני חייב להופיע בשני אגפי השוויון הנ"ל אותו מספר פעמים‪ ,‬לכן נקבל כי ‪ .‬אבל אז מהמשוואה‬
‫השלישית נובע כי ‪ ,‬מן המשוואה השנייה כי ואז מן המשוואה הראשונה נקבל כי ‪ .‬זו כמובן סתירה‪ ,‬לכן‬
‫ההנחה כי היא שגויה‪ ,‬ובזאת הפרכנו את הטענה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עלינו לבדוק תחילה את הטענה עבור ‪.‬‬

 ‫לכן הטענה נכונה עבור ‪.‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬האגף השמאלי של האי‪-‬שוויון הוא ומתקיים‪:‬‬

‫‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫‪ ,‬כלומר‬ ‫כעת‪ ,‬נניח כי הטענה נכונה עבור מסוים‪ ,‬כלומר ונוכיח כי הטענה נכונה עבור‬
‫מתקיים‪:‬‬

‫מכאן שמתוך ההנחה כי הטענה נכונה עבור מסוים‪ ,‬נובע כי הטענה נכונה גם עבור ‪ ,‬ועל‪-‬כן לפי עקרון‬
‫האינדוקציה‪ ,‬מקבלים כי הטענה נכונה לכל ‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬

‫בחינה ‪III‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫יהיו ‪ A, B‬קבוצות‪ .‬נתון כי וכי היא שקולה ל‪.A -‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הוכח או הפרך כל אחת מהטענות הבאות‪:‬‬

‫היא קבוצה אינסופית‪.‬‬ ‫(‪)i‬‬

‫‪ B‬היא קבוצה אינסופית‪.‬‬ ‫(‪)ii‬‬

‫יהיו קבוצות‪ .‬הוכח שאם אז ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫תשובה‬

‫הטענה נכונה‪ .‬כדי להוכיח זאת עלינו להראות שקיימת קבוצה חלקית ממש ל‪-‬‬ ‫א‪)i( .‬‬

‫ששקולה ל‪ . -‬לפי הנתונים המועמדת הטבעית לקבוצה חלקית כזו היא ‪.‬‬
 ‫אכן‪ ,‬לפי הגדרת האיחוד של קבוצות‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן‪ ,‬נתון כי ומאחר ש‪ -‬הרי שבהכרח מתקיים ‪.‬‬

‫לכן קיים כך ש‪ -‬וזה מחייב ש‪ . -‬מצד שני ברור כי ‪,‬‬

‫שכן‪ . ,‬לפיכך מצאנו איבר כך ש‪ -‬ומכאן ש‪. -‬‬

‫מאחר שהקבוצה היא חלקית ממש ל‪ -‬וגם שקולה לה‪ ,‬נובע כי‬

‫קבוצה אינסופית‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬

‫(‪ )ii‬הטענה לא נכונה‪ .‬נפריך אותה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪.‬‬

‫אז‬ ‫נבחר למשל (קבוצת המספרים הטבעיים) ו‪. -‬‬

‫לכן ‪ .‬כמו‪-‬כן ‪ ,‬לכן שקולה ל‪( -‬שכן‪,‬‬

‫ניתן למשל להתאים לכל איבר את האיבר ‪ ,‬וזו תהיה התאמה‬

‫חד‪-‬חד‪-‬ערכית המבטיחה כי קבוצות אלה הן שקולות)‪.‬‬

‫בכל זאת‪ ,‬היא קבוצה סופית‪ ,‬על‪-‬כן הדוגמה שהבאנו מפריכה את הטענה‪.‬‬

‫איבר‬ ‫במילים אחרות‪,‬‬ ‫ב‪ .‬כידוע‪ ,‬לכל קבוצה מתקיים ‪ ,‬לכן ‪ .‬מאחר שעל‪-‬פי הנתון‪ , ,‬נקבל כי ‪.‬‬
‫בקבוצה ‪ .‬אבל בקבוצה יש רק איבר אחד והוא ‪ ,‬לכן ‪.‬‬

‫כעת נחזור לנתון ונקבל כי ‪ .‬אבל לכל קבוצה מתקיים (שכן‪ .) ,‬לכן מן ההכלה נובע כי ‪ ,‬ומאחר‬
‫שלקבוצה יש רק איבר אחד (והוא )‪ ,‬נקבל כי בהכרח ‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬תהי חבורה בת ארבעה איברים שונים ביחס לפעולה *‪ ,‬שבה איבר ניטרלי‪ .‬הוכח כי‬

‫באופן הבא‪:‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ב‪ .‬על קבוצת המספרים השלמים מגדירים פעולה בינרית‬
‫לכל ‪. ,‬‬

‫בדוק אלו מהתכונות שבהגדרת החבורה מקיימת פעולה זו‪ .‬נמק טענותיך‪.‬‬
 ‫תשובה‬

‫א‪ .‬מאחר ש‪ -‬היא חבורה‪ ,‬הרי שהיא מקיימת את תכונת הסגירות‪ ,‬לכן ‪ ,‬כלומר ‪.‬‬

‫אם אז ואז על‪-‬ידי צמצום משמאל נקבל כי וזו סתירה‪.‬‬

‫אם אז ואז על‪-‬ידי צמצום מימין נקבל כי ‪ ,‬שוב סתירה‪.‬‬

‫לכן בהכרח‪ ,‬או ‪ .‬באופן דומה מוכיחים כי או ‪.‬‬

‫אם אז הוא נגדי ל‪ . -‬כידוע ‪ ,‬בחבורה‪ ,‬אם נגדי ל‪ -‬אז גם נגדי ל‪ -‬כלומר (במילים אחרות‪ ,‬בחבורה‪,‬‬
‫איברים נגדיים מתחלפים)‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬במקרה זה קיבלנו כי ‪.‬‬

‫אם אז לא ייתכן כי (שכן‪ ,‬אז נקבל כמו קודם כי גם וזה תהיה סתירה להנחה שלנו)‪ .‬לפיכך נותרה רק‬
‫האפשרות וקיבלנו גם שוב כי ‪.‬‬

‫ב‪ .‬תכונת הסגירות‪:‬‬

‫עלינו להוכיח כי לכל מתקיים ‪ .‬אכן‪ ,‬אם אז המספר הוא מספר שלם כי הוא מתקבל מסכומים‬
‫ומכפלות של מספרים שלמים‪.‬‬

‫לכן נותר להראות כי ‪ .‬לשם כך נניח בדרך השלילה כי ‪ .‬כלומר ‪ .‬אבל אז ‪ ,‬לכן או וזו סתירה להנחה‬
‫כי ‪ .‬מכאן ש‪ , -‬לכן ‪ ,‬ותכונת הסגירות מתקיימת‪.‬‬

‫תכונת הקיבוציות‪:‬‬

‫עלינו להוכיח כי לכל מתקיים‪ . :‬אכן‪ ,‬לפי הגדרת ‪,‬‬

‫ומכאן שהפעולה קיבוצית‪.‬‬

‫קיום איבר נטרלי‪:‬‬

‫עלינו למצוא איבר כך שלכל יתקיים ‪ .‬איבר כזה חייב למשל לקיים ‪ ,‬כלומר ‪ .‬מכאן נקבל ש‪ -‬ולכן ‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אם קיים איבר נטרלי אז הוא חייב להיות שווה ל‪ . -‬כעת נוכיח כי הוא אכן איבר נטרלי‪ .‬ברור כי‬
‫ולכל מתקיים‪:‬‬

‫וכן‪ . ,‬מכאן שהמספר הוא איבר נטרלי ב‪ -‬ביחס לפעולה ‪.‬‬

 ‫קיום איבר נגדי‪:‬‬

‫עלינו לבדוק אם לכל איבר קיים איבר כך ש‪ , -‬כלומר ‪ ,‬או ‪ .‬לא קשה לנחש כי בדרך כלל‪ ,‬אין פתרונות‬
‫שלמים למשוואה זו‪ ,‬לכן נראה בעזרת דוגמה כי לא לכל איבר יש נגדי ביחס לפעולה ‪ .‬נניח למשל כי‬
‫למספר קיים נגדי‪ .‬אז קיים כך ש‪ -‬כלומר ‪ .‬אז ‪ ,‬ואז ‪ ,‬בסתירה להנחה כי הוא מספר שלם‪ .‬מכן שלא‬
‫לכל איבר יש נגדי ביחס לפעולה ‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫נתונות פונקציות ‪ .‬ידוע כי ‪ .‬הוכח או הפרך כל אחת מן הטענות הבאות‪:‬‬

‫היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ב‪ g .‬היא פונקציה על‪.‬‬

‫ו‪ g -‬הן פונקציות הפיכות‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬טענה זו נכונה‪ .‬עלינו להוכיח כי לכל ‪ ,‬מהשוויון נובע כי ‪ .‬לשם כך‪ ,‬נניח כי וכי מתקיים ‪ .‬אז‬
‫מתקיים גם (שכן‪ ,‬היא פונקציה‪ ,‬לכן מתאימה תמונות זהות לאיברים זהים)‪ .‬מכאן נקבל כי‬

‫‪f‬‬ ‫אבל לפי הנתון‪ ,‬לכן לכל מתקיים ועל‪-‬כן מהשוויון נקבל כי ‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪ .‬מכאן ש‪-‬‬
‫חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬

‫ב‪ .‬גם טענה זו נכונה‪ .‬עלינו להוכיח כי לכל קיים כך ש‪. -‬‬

‫לשם כך נבחר איבר ‪ .‬לפי הנתון‪ ,‬לכן עבור אותו שבחרנו נקבל ‪ .‬נסמן כעת ‪ .‬אז ומתקיים ‪ ,‬כפי‬
‫שרצינו להוכיח‪ .‬מכאן ש‪ g -‬היא פונקציה על‪.‬‬

‫ג‪ .‬הטענה לא נכונה‪ .‬נבחר למשל את הפונקציות המוגדרות כך‪:‬‬

‫ו‪-‬‬ ‫לכל‬

‫אז לכל מתקיים ולכן ‪.‬‬

‫אבל אינה פונקציה הפיכה כי היא אינה על (למשל אם נניח כי קיים כך ש‪ -‬נקבל כי וזו סתירה‪ ,‬לכן‬
‫לכל ולכן אינה על)‪ .‬כמו‪-‬כן אינה פונקציה הפיכה‪ ,‬כי היא אינה חד‪-‬חד‪-‬ערכית (למשל )‪ .‬לפיכך הטענה‬
‫מופרכת‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫נסמן ב‪ -‬את השיקוף ביחס לישר נתון ‪ .‬ידוע כי איזומטריה ‪ f‬היא הזזה וכי ‪ A‬היא נקודה במישור כך ש‪. -‬‬
 ‫א‪ .‬הוכח כי היא שיקוף‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוכח שהנקודה היא נקודת שבת של והוכח כי היא שיקוף‪.‬‬

‫תשובה‬

‫א‪ .‬כדי להוכיח כי מספיק למשל להראות כי זו איזומטריה ההופכת מגמת משולשים ובעלת נקודת‬
‫שבת (שכן‪ ,‬כידוע‪ ,‬כל איזומטריה שהופכת מגמת משולשים היא שיקוף או שיקוף מוזז‪ ,‬ומתוך‬
‫האיזומטריות האלה רק לשיקופים יש נקודות שבת)‪.‬‬

‫נעיר תחילה כי מאחר ש‪ -‬היא הזזה‪ ,‬נובע כי שומרת מגמת משולשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הופך מגמת‬
‫משולשים לכן גם ההרכבה הופכת מגמת משולשים‪( .‬לאותה מסקנה נגיע גם אם נשים לב כי ניתן להציג‬
‫את כהרכבה של שני שיקופים‪ ,‬ואת כהרכבה של שלושה שיקופים‪ ,‬ועל‪-‬כן הופכת מגמה)‪ .‬שנית‪,‬‬
‫מהנתון נובע כי ‪ ,‬ומאחר ש‪ -‬נקבל כי ‪ ,‬כלומר היא נקודת שבת של ‪ .‬מכאן ש‪ -‬היא שיקוף‪.‬‬

‫ב‪ .‬כדי להוכיח כי היא נקודת שבת של עלינו להראות כי ‪ .‬לשם כך יש לשים לב כי מן הסעיף הקודם‬
‫ידוע כי ‪ .‬מכאן נקבל כי ‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬נציין כי גם ההרכבה הופכת מגמת משולשים (כי ניתן להציג אותה כהרכבה של שלושה שיקופים)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬היא איזומטריה שהופכת מגמת משולשים ובעלת נקודת שבת‪ ,‬על‪-‬כן היא שיקוף‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫לפניך מערכת אקסיומות שמושגי היסוד בה הם‪" :‬נקודה"‪" ,‬ישר" (כקבוצה של נקודות)‪ ,‬והיחס "נמצאת על"‪.‬‬

‫‪ .1‬קיימות שתי נקודות שונות ‪ A ,B‬וקיימים לפחות שני ישרים שונים ‪ ,‬כך ש‪A ,B -‬‬

‫נמצאות (שתיהן) על וגם על ‪.‬‬

‫‪ .2‬על כל ישר יש לפחות שלוש נקודות‪.‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי המערכת חסרת סתירה‪.‬‬

‫"קיימות לפחות ארבע נקודות"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח שבמערכת מתקיים המשפט הבא‪:‬‬

‫הוכח כי המשפט "כל נקודה נמצאת על שני ישרים לפחות" לא נובע מן המערכת‬ ‫ג‪.‬‬

‫הנתונה ולא סותר אותה‪.‬‬

 ‫תשובה‬

‫א‪ .‬כדי להוכיח כי המערכת חסרת סתירה עלינו להוכיח כי קיים מודל המקיים כל האקסיומות שלה‪.‬‬
‫נבחר למשל את המודל שקבוצת הנקודות שלו היא וקבוצת הישרים שלו היא ‪ ,‬כאשר ו‪. -‬‬

‫ברור כי הם שני ישרים שונים וכי הנקודות נמצאת על שני הישרים האלה לכן אקסיומה ‪ 1‬מתקיימת‬
‫במודל הנ"ל‪ .‬כמו‪-‬כן ברור כי על כל ישר במודל נמצאות שלוש נקודות‪ ,‬לכן גם האקסיומה ‪ 2‬מתקיימת‬
‫במודל זה‪ .‬לפיכך המערכת הנתונה חסרת סתירה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עלינו להוכיח כי המשפט הנתון מתקיים בכל מודל של המערכת‪ .‬לשם כך נבחר מודל כלשהו של‬
‫המערכת ונראה כי המשפט מתקיים בו‪ .‬לפי אקסיומה ‪ ,1‬קיימות שתי נקודות שונות ‪ A ,B‬וקיימים‬
‫לפחות שני ישרים שונים ‪ ,‬כך ש‪ A ,B -‬נמצאות על וגם על ‪ .‬לפי אקסיומה ‪ 2‬על כל ישר יש לפחות‬
‫שלוש נקודות‪ ,‬לכן קיימת נקודה הנמצאת על ושונה מ‪ . -‬בזאת הוכחנו את קיומן של לפחות שלוש‬
‫נקודות שונות במודל‪ .‬אם נניח בדרך השלילה כי לא קיימת נקודה נוספת במודל‪ ,‬אז נקבל כי ‪ .‬מאחר‬
‫שלפי אקסיומה ‪ 2‬גם על הישר נמצאות לפחות שלוש נקודות‪ ,‬הרי כי ולכן ‪ ,‬כי הנחנו שאין נקודות‬
‫נוספות במודל‪ .‬אבל אז נקבל כי בסתירה לעובדה כי הם ישרים שונים‪ .‬מכאן נובע כי במודל שבחרנו‬
‫קיימות לפחות ארבע נקודות‪ ,‬ובאופן דומה נקבל כי משפט זה נכון בכל מודל של המערכת‪ ,‬כפי שרצינו‬
‫להוכיח‪.‬‬

‫ג‪ .‬כדי להוכיח כי המשפט הנתון לא נובע מן המערכת מספיק אם נמצא מודל למערכת שבו המשפט‬
‫לא מתקיים‪ .‬מודל כזה מצאנו בעצם בסעיף א'‪ :‬המודל אמנם מקיים את כל אקסיומות המערכת‪ ,‬אבל‬
‫הנקודה נמצאת על הישר בלבד‪ ,‬לכן המשפט "כל נקודה נמצאת על שני ישרים לפחות" לא מתקיים‬
‫במודל זה ועל‪-‬כן הוא לא נובע מן המערכת הנתונה‪ .‬כעת‪ ,‬כדי להוכיח כי המשפט לא סותר את‬
‫המערכת‪ ,‬עלינו למצוא מודל שמקיים את כל אקסיומות המערכת וגם את המשפט‪ .‬נבחר למשל את‬
‫המודל שקבוצת הנקודות בו היא וקבוצת הישרים שלו היא ‪ .‬ברור כי הנקודות נמצאות על שני‬
‫הישרים השונים ‪ ,‬לכן אקסיומה ‪ 1‬מתקיימת‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לכל ישר במודל יש שלוש נקודות לכן גם‬
‫אקסיומה ‪ 2‬מתקיימת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל נקודה במודל נמצאת על לפחות שניים מבין שלושת הישרים‬
‫שלו‪ ,‬לכן מתקיים גם המשפט המבוקש‪ ,‬על‪-‬כן המשפט הזה לא סותר את המערכת הנתונה‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫א‪ .‬נסמן ב‪ -‬את הקבוצה הנוצרת מ‪ -‬על‪-‬ידי כפל‪ .‬הוכח או הפרך את‬

‫הטענה הבאה‪. :‬‬

‫מתקיים‪:‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח באינדוקציה שלכל מספר טבעי‬

 ‫תשובה‬

‫א‪ .‬לפי הגדרת מתקיים‪. :‬‬

‫לכן אם ‪ ,‬אז קיימים מספרים שלמים ‪ ,‬לא שניהם אפס כך ש‪ . -‬נפרק את שני האגפים למכפלות של‬
‫לגורמים ראשוניים‪ , :‬לכן ומכאן נקבל כי ‪ .‬המשפט היסודי של האריתמטיקה מבטיח כי כל מספר‬
‫ראשוני חייב להופיע בשני אגפי השוויון הנ"ל אותו מספר פעמים‪ ,‬לכן נקבל כי ‪ .‬אבל אז מהמשוואה‬
‫השלישית נובע כי ‪ ,‬מן המשוואה השנייה כי ואז מן המשוואה הראשונה נקבל כי ‪ .‬זו כמובן סתירה‪ ,‬לכן‬
‫ההנחה כי היא שגויה‪ ,‬ובזאת הפרכנו את הטענה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עלינו לבדוק תחילה את הטענה עבור ‪.‬‬

‫לכן הטענה נכונה עבור ‪.‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬האגף השמאלי של האי‪-‬שוויון הוא ומתקיים‪:‬‬

‫‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫‪ ,‬כלומר‬ ‫כעת‪ ,‬נניח כי הטענה נכונה עבור מסוים‪ ,‬כלומר ונוכיח כי הטענה נכונה עבור‬
‫מתקיים‪:‬‬

‫מכאן שמתוך ההנחה כי הטענה נכונה עבור מסוים‪ ,‬נובע כי הטענה נכונה גם עבור ‪ ,‬ועל‪-‬כן לפי עקרון‬
‫האינדוקציה‪ ,‬מקבלים כי הטענה נכונה לכל ‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬