‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע"י חיים תשע״א‬

‫‪ I‬וגאאל״א‬ ‫עשו‬‫עסי‬
‫אטש‬
‫סדר עולם‬
‫עד המבול אלף ותרט^זנים ׳ ווה פרטן ׳ אדם ‪*)p‬״‬
‫•‬ ‫‪ V‬׳ קינן ע'* מהלל‪.‬ג‪ 1‬סה' ׳ ירד קסב' ‪ :‬חנון סה'• מתושלח‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ v ^ mJ‬י‬
‫למך קפב' ״ ונח מ שש מאות שנד‪ ,‬וג' ׳ חנוך קבר את אדם וחיה א חרעגז שנח ״ מתושלח‬
‫מי ע הי מץ עד ה מ כו ל׳ קהםכולעדהפלגד‪,‬שם׳שנד‪ .‬׳נ מע אנ ח חיה אתר הפלגה ע שר שנד‬
‫אביט אכרדום היה בפלגה בן מה׳שנד‪,‬׳ אד יוסי נביא ג חל היה עבר שקרא שם כ ט פלג בחח‬
‫ד‪,‬קודש שנ׳ כי בימיו נפלגה הארץ וג' ׳ אם בתחילת ימיו והלא יקטן אחיו היה קטן ממט ו‬
‫ו הוליריג' מ שפ ח ת ונתפלט׳ ואס באמעעימיו ור‪,‬לא לא בא'לסתום ‪ lx‬א לפרש ׳ ה א אי ט או׳‬
‫כי כים^ נפלגה הארץ ^‪1‬א כסוף ימיו ׳ אכרר‪,‬ם אביט חד‪ ,‬כשער‪ ,‬שנדבר ע ש כין הבתרים ‪P‬‬
‫ע'שנד‪ ,‬שנ׳ ויהי מקץ שלשי׳שנר‪ ,‬וארבע מאות שנד‪ ,‬וגו' ׳ לאחר שנדבר עמו ירד לחרן ועשה‬
‫שם חס ש שני׳ שנ׳ואבר םבן ח ם ש שני׳ ושבעי׳ שנד‪ ,‬כעאחו מחק נמעאקהפלגד‪ ,‬ועד שיעא‬
‫אברהם אביט מחרן כ ז שנים הן הן שתים עשרה שנד‪ ,‬עבדו את כדר לעמר וייג שנד־ן מר ת‬
‫ובארבע עשרר‪ ,‬שנה בא בדר לעומר ׳ אותה השנד‪ ,‬שיעא בד‪ ,‬אביט ^ר ה ס מחדן היא היתו‪-‬ן‬
‫שנת הרעב וירד למערים ועשר‪ ,‬שם שלשר‪ ,‬חדשים ועלד‪ ,‬ובא וי שב כאלני ממרא אשד כחברון‬
‫והיא השנד‪ ,‬שכבש כה את המלכים ועשר‪ ,‬שם עשר שני' עד שלא נשא את הגר שנ׳ותקח שרי‬
‫אשת אבדם את הגר המערית וגו׳ מקץ עשד שנים לשכת אכרם בארץ כנען ו ט' ׳וכת׳ואכד ם‬
‫מ שמנים שנה ו ש ש שנים בלדת הגר את ישמעג^ ‪ :‬נמעא ישמעג! ג דו ^ מיצחק ’יד שנ דז ‪/‬‬
‫גמצא מן הפלגה ועד שנולד אביט יצחק נב׳ שנד‪ : ,‬ישיבתה ש‪7‬־י סחם נא' שנד‪ ,‬מהן שליו‪-‬ן‬
‫וד‪,‬שכן‪ 1‬היה לד‪ ,‬ולכטתיד‪ ,‬בו׳ שנ' ׳ ומן המבול ועד שנולד יצחק שצב׳ שנד‪ : ,‬וזר‪ ,‬פרטן א ל דן‬
‫חולחת שם שם כן מאת שנד‪ ,‬ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול ארפכשד לה' ׳ שלח ל'‬
‫עכר לד׳ פלג ל'ו עו ל ב' ש חג ל׳ נ חר כ ט'׳ תד ח ע'׳ו אכרד‪ ,‬םבן מ א ת שנד־ןג חלד לו א דן‬
‫יצחק כט ‪ :‬אביט יצחק היה כשנעקד על המוכח כן לז שנד‪ ,‬׳ ויגר אכרה׳כארץ פלשתי׳ים»'‬
‫דכים הימים הללו מרובי׳ עלשל חכמן שהיו עשרים וחמש שנד‪ ,‬והללו עשרים וש ש שנ דן בו‬
‫כפרק טלדה דכקד‪ ,‬נמצא אביט יצחק נשא את רכנך‪ ,‬כת י ד שנה ‪ :‬אביט אברהם קבר ^ ‪-‬ן‬
‫תרח אביו לפני מיתתד‪ ,‬של שרד‪ ,‬שתי שנים ׳ יעקב שימש את אביט אברהם טו׳ שנד‪ ,‬ואת שם‬
‫חמשים שנד‪ ,‬׳ נמצאת או׳ אביט יעקב שמש ‪ rw‬שם נ'שנד‪ ,‬ושם שמש את מתושלח צח'שנה‬
‫ומתושלח שמש אדם הראשק דמג' שנד‪ ,‬נמצאת או׳ ארכעד‪ ,‬מתוך בב׳ ח ח ת ושכעד‪ ,‬בגי ארם‬
‫שקפלו את העולם כולו ואילו הן אדם הראשק ומתושלח ושם ו ע ק ב ועמרם ‪ ,T n N i‬השילוגי‬
‫כ‬ ‫פרק‬ ‫ו‪^ 1‬י חועדי ק ח א קיים ‪:‬‬
‫יעקב‪.‬ד‪,‬יד‪ ,‬כשער‪ ,‬שנתברך בן סג׳ שנ ח׳ כובפרק‬ ‫א כי נ ר‬
‫כרך יצ חקתו׳וישמע יעקב אל אכיו ו ט׳וידאעעיי‬ ‫מ תי ש מ ע ^ שנ׳דד א ע שו כי‬
‫כי רעות יגי' יי לן ע שו אל ישמע^ ו ט׳ ש אין תלמוד לומר אחת נכיות ומר‪ ,‬תלמו׳לום' אחות‬
‫נביט! מלמד שקדשד‪ ,‬ישמע^‪ 1‬ומת וד״שיאד‪ ,‬לעשו נביות אחיה ‪ :‬עשה אבינו יעקב בארץ ‪V‬‬
‫״*’ ד שנד‪ ,‬מוטמן ומשמש את עכר ׳ ועבר מת אחר ירידתו של יעקב אביט לארם נר‪,‬רים ש דוי‬
‫שנים יצא משם ובא לו לארם נהדי׳ ׳ נ מצא עי מד על הבאר בן עז שנה ‪ :‬וב׳ שנר‪ ,‬עשד‪ .‬בכית‬
‫לכן ו׳ עד שלא נשא אתחאשהותוז׳משנשא את האסהו׳ושש שני׳אחר ש מלוז•>א שבטי׳‬
‫א‬
 ‫השבטים ^ ר ו כז׳שנים חרן מב מ ק ‪ h3‬אחר ואתר לז׳ רודשים ‪ :‬יעא מארם‬ ‫‪1‬ריגה נטעאו‬
‫נהריסוכא לסוכותועשחשס ‪ m‬חדשים שנ׳ויעקכנסעסטת׳ וגו׳ יעא מפוטרת וכ‪«4‬פ ?יו ‪4‬‬
‫ועשה שם ששה חדשים מקריב למגןס ׳ יעא מ ש סוגולד לו כממן ומתהרחדי ו בו‬
‫בפרק מתה דבקה ודבורה ‪ :‬נמעאת רחל מתה כת לו׳ שנה ולאה לא עברה על מד' שנדה ‪ :‬ג‬
‫נמעאו רחל ולאה נשאו כגור־ן כב' ככ׳שהיו תאומות ׳ בא לו אעל יעחק אביו ארעה כנען‬
‫ו שימ שו כב׳ שנה ויוס‪< 1‬שימשוט'שניפ ‪^ :‬ז תול ח תיע קב יו םףכן שבע עשרה שנה ׳ו בו ב‬
‫כפרק מתה לאה ירד־יוסף למערים ועשה כבית פוטיפרע יב׳ חדשים שנ׳ויהי מאז הפקיד אותו‬
‫וגו'כבי ת מפני החמה וכשדה מפני העינה‪ :‬ועשה כבית האסורים יב׳ שנה ׳ ענו בכבל דגלו‬
‫וגו׳ עד עת בא דברווגו׳ב שנת ל׳ שנה יעא מבית האפורים שנ׳ דו סף בן שלשים שנח כעומדו‬
‫ו ג ו'׳ כ ו כפרק מת יעחק ושבע שני השכע ושתים שני רעב ‪ :‬נסע איופף כשירדו אבורתינו‬
‫למערים בן ל ט׳ שנ הולוי בן מד׳שנה ׳ נמעאשפירשיוםף מיעקב א כיו ש ל ^ שי מ שו כ ב'‬
‫שנ ת‪ :‬כתוך אילו השעים נ ש אי הוד ה א ת ב ת שו ע שנ׳וי הי ב ע ת ה הי אוירדי מרדזוגו׳וי ר ^‬
‫׳ שנו ת‬ ‫שם יהודה וגו׳ שנה אחת לעיכו ח שלעד ׳ הגדיל ער ז' שנים וגשא אשה הח‬
‫אחת לער שנה אחת לאונן שייכם שנה אחת לשכי אלמנה כית א כין ׳ שנה אחרת לויר ט ה‬
‫היפי׳ ותפת כת שוע שנה אחת לעבו ת שלפדץ ועדיל פי ץ ז׳ שני' ונשא אשה הרי יח שנה את‬
‫לחעחן שנח אחת לחמול וחעחן וחמול ירדו עמו למערים ‪ :‬כיועא כו אתה או׳ הרן ועליד את‬
‫לו ט ׳ כמה גדול אברהם משרה עשר שנים שנ׳ויאמר כלבו הלבן מאך‪ ,‬שנה יולד ואם שד״‬
‫הכת תשעים שנה תלד ‪ :‬כמה אברהם ג תל מנחור שנה כמה נחור ג תל מהק שנה ׳ הגדיל‬
‫הרן ו' שנים ונשה אשה הרי ח' שנה אר‪.‬ת ללוט שנה אחת ליםכה שהיא שדה ולמ ה‪:‬קד' שמה‬
‫יסכח שהכל סוכין כה שג' ויהללו איתר‪ .‬אל פרער‪ : .‬ד' א' יסבה שהיתר‪ .‬סוכה כנבואה שנ' כל‬
‫אשד תאמר אליך שרר‪ .‬וגו׳ ׳ אביט אכרד‪.‬ם היה כשעה שמל בן עט׳ שנו ת שנ'ואברהם כן ת‬
‫תש‪;:‬ים ותשע שנר‪ .‬כד‪.‬םלו ו גו'׳ ומת כן קעה'שנים ושרר‪ .‬מתה כת קכז׳שנר‪ .‬שנ׳ויז תיו ה מ‬
‫‪/‬פרה וגו'יעד‪,‬ק מת כן קפ'שנד‪.‬דעקכ מת כן קמז׳שנה שנ'וי היו ימי יעקב שני חיידוגו' ׳‬
‫ג'‬ ‫פרק‬
‫לאברד‪.‬ם אביט כק הכתרים י ת ע תדע כי גר יד‪.‬יד‪ .‬זרעך וגו' ׳ ואי זה זרע זה‬ ‫ג א מר‬
‫יעחק שנ׳כי כיעחק ילך־א לך זרעוכיעחק ד\א א׳>יעחק כן ששים שנר‪ .‬בלדת‬
‫אותם‪ :‬ואביט יעקב אמר לפרעה ים♦ שני מגורי שלשים ומאת שנד‪ .‬וגו׳ הרי קץ׳ נשתיירו שם‬
‫ד*י שני' סי ק שנותיו שלאיוב שבאותו פרק טלד שנ׳ויחי איוב אחרי ואת קם' שנדי ׳ ואו׳וי םף‬
‫ה׳את כל אשד לאיוב למשנה^זנמעאתא׳׳ ב שירדוי שר^ל מערי םנולר איוב וכשעלו מה; או‬
‫יבול כל ת'מאו ת שנדי דת ישר‪ 1>,‬בקערים ודילא קהת מיורךיפעריס היר‪ .‬ובתי׳ ו שני חייקד׳ת‬
‫קלג׳ שנה ו שני חיי עמרם קלו'שנה ופ' שני ם של □שד‪ .‬הרישנ׳שנך‪ : .‬אלאמ ה תל טרלו מך‬
‫נעכתם וע ט אותם ת׳ שנח ללמדך שכל ז ק שזרעך כארץלאלד‪.‬םת'שנר‪ : .‬ו עכ ת׳ אילוי סי‬
‫רישעכוד וע ט אותם אילו ימי העיטי וכולם ת׳ שנד‪ .‬׳ דמת יופף וכל אחיו ; יוסף מת כן קי'‬
‫שנד‪ ,‬אין לך ככל השבטים שקעד ימים פחות מיוסף ואין לך ככל השכט;ם שד‪.‬אריך י מי'יו תר‬
‫מלוי ׳ וכל ז ק שרייה לוי קיים לא נשתעכדו ישראל למערים שנ׳דמר ת יוקף וכל אחיו ו י ^‬
‫□לך חדש וגו' ‪ :‬ומשמת לוי התחילו המערים לטעברק ׳ מ כ ק אפרו אחד מן האחים שמת‬
‫•דאגו כל האחי'אחד ק החכורדי שמת תדאג כל החבורה‪:‬ובני ישראל פ ת וי שרעו וגו׳ויקם‬
‫ס לן חדש ו ם' ; גסעא סשמה לוז ת ד שיעאו ישראל מסעדים ק> שנה ו אין השעטד יור הו‬
 ‫ולא פחותמוז׳שנים בשנותיה שלמרים'ולמהנקראשמח מד ם עלשם מיתר ‪ :‬מכות‬
‫□ עד ס׳י כ חד שי מ שנ׳וי פץ העס וגו'אימתי דרכו שלתכן ב אייר וד־ןםיע<>ו ב ני סן' ל כן‬
‫ה אריי ם עשר מכות בל >כ חדש ‪ :‬מכות איוב'יכ חדשים שנ׳כן הנחלתי לי ירחי שוא ו ^‬
‫עמל מנו לי מה לילו' למנוי של ק אף ירחים למינוי שלהן ; □שפט גוג לעתיד לבוא י ב חי ש‬
‫שנ׳וקין עליו העיט וכל חית השדה עליו תחרף^׳ משפט רשעים בגיהנם 'ייב חדש שנ׳והיד־ן‬
‫מדי חדש בחדשו תו' ׳ ר יוחנן כן נורי א׳ סן הפסח ועד העערת שנ׳ ו מ ד שכת כשבתו ׳ לאחד‬
‫‪ 3V‬חדש פושעי ישראל שעכת על התודה ועל הסעות נפשן כלה וגופן בלה והן נעשין ז א פד‬
‫וגיהנם פולטתן והדוח מפזדתן תחת כפות דגלי העדיקי^‪ 1‬שנ ועסותם רשעים וגי' ‪ :‬אכל מי‬
‫שפירשו מדרכי עבוד כגון המינין והםשוכ ‪p‬והמסוחתוהחניפין והאפיקותסין ו שנרתנו‬
‫היתיתס כארץ החיים ושכפרו כתחיית המתים והאוכרין אין תורה סן השמים והמלעיגין על‬
‫דברי חכמים גיהנם ננעלת כפניהם וני הנין בתוכה לעולמי עולמים שנ׳ד ע או וראו וגו' ‪:‬‬
‫ולא עוד אלא ששאול כלח וחן אינן כלין שנ׳ועור ם לכלות שאול מזכול לו מזכולומכלה‬
‫צורתם ועורתם לכלות לשאול ׳ מי גרםלד& מפני שפשטו ידיהם כו כו ל שנ א' כזכול לו‬
‫ו א י ן זכול אלא בית דזסקד ש ש נ א' כנה כניו תי בית זכול ל ך ‪:‬‬
‫ד'‬ ‫פרק‬ ‫‪.‬‬
‫היה כל *יב חדש שנאמר כשנת שש ‪ m o‬שנה לחיי נח וגו' ‪ :‬ורו ת א י נ ן‬ ‫ה מ ‪3‬ו ל‬
‫היין לעולם הכא ואינן נ תנין שנ ^ לא י ^ רוחי באדם לעולם ‪ :‬ר יהושע‬
‫א' כחדש השני כיז לחדש זה אייר שהוא שני לניסן שכו נברא העולם וכו בימה שוקעת ולפי‬
‫ש שינו ‪ r s‬מעשיהן לפני המקום שינה עליהן מדר כראשית ׳ ר ^‪1‬יע' או' כחדש ד ‪7‬טני כיז‬
‫לחדש זח סרחשון שהוא שני לתשרי שבו נברא העולם וכו כימה עולה והיא ך‪.‬יתה זמנרה של‬
‫דכיע ח; חכ מי'כדכריר‪11‬יע'למבול וכדברי דיהו שעלתקופו׳׳ויהי הג שםוגו' ע ד כ תי מיו ם‬
‫ו מ׳ליל ה עד כז כ כ סליו ‪ :‬ויגכ ת המים על הארץ חמשים ומאת יום ׳ ע ד מתי חמשי׳ ומאת יום‬
‫עד אחד כסיק ׳והמים היו עו מ דן ודמומק והרשעים נ תנין כהן כל אחד ואחד לפי מעשיו ‪:‬‬
‫דחסת המים מקער‪ ,‬חמשי׳ומאת יום ׳ והסי'ה ‪ r‬ה??*ך וחסור וגו' המים ה ‪ r‬ג מ הי׳מן הארץ טו‬
‫אפה וכלו לששי׳יום אמה לד'ימים טי ח ומחעה ככד ‪ : ' v‬ותנח רמכה כחדש השביעי כ׳י׳ז יום‬
‫‪ m‬סיון וכשאתה מתחיל למנות □שפסקו הגשמים מלירד נכעאת נחה לששה עשד יום הא‬
‫כמה היתה גבוהה מן הא ‪ p‬ד' אמות וכמה היתה משוקעת כתוך המים יא אמה ‪ :‬דד־זי מקץ‬
‫^ד כ עי ם יום ‪ :‬לקץ שהתחילו המים לחסיד כעשרה כתסוז ‪ :‬ויפתח נח <את חלון התבר־ן‬
‫וגו' וישלח את העורבוגו׳ שהה ז׳יו ם וישלח את היונה ו גו'ו ל א מצאה וגו' שהה עוד ר‬
‫ימים ויוסף שלח היונה וגו׳ ותכא אליו היונח וגז׳ שחח עוד ז'ימים וישלח א ת היונר־ן‬
‫ולא יספה שוב אליו עוד ; הלכה וישבה לה על ראשי הד‪,‬דים ‪ :‬כעשירי כאחד לחדש‬
‫נ רז ^ו ראשי ההרים זח אב ׳ כשאתח □תחיל לכנות משהתחילו הגשמים לירד מאחד‬
‫באב ת ד אחד בתשרי נכ^גו ה מי ם׳ ויהי כאחתושש מאות שנה בראשק וגו׳ מקצת החדש‬
‫ככולו ל מדנו ש ס ק ש נ כ נ סיו ם‪ .‬כ ח ד ש פונין אותו חדש שלם וחדש אחד נכנס ‪-‬‬
‫כשנה מונק אותה שנה שלימה שמקצרת החדש ככולו ומקצת השנה ככולרת ‪ :‬חו ‪xi‬‬
‫המים מעל הארץ ‪ :‬המים הסרדין מלמעלה נגבה אותן הרוח והעולים מלמטה נ ב ^‬
‫כמקומן ו ע מין הארץ לחה ועשוייה כמקפה המתינו ולא ז תו עד שירדו לר־זם גשמים‬
‫כשבעת‬ ‫שג׳ &י הסמל סימן קללת תיו ואק‪.‬ככלל קללה כרכה ; וכתדש השני‬
‫! ע ש ח ם ^ חו ד ש ^תמרחש‪1‬ן»נ שון האיץ ונ ע שי תגדיד׳ ד>י ‘ >כחודש^ימיןוע <‪»1‬ו ‪0‬‬
‫חיתיריןמה טי ק ס^מד שימות החמהיתדיןעל»םו'הלבנה ‪ k V m n tjp tH 'W 'V K y‬ס ת ^ון‬
‫ברייתו ^ גו ל ס ימי החמה יתירי' על ימות הלבנה י א יום שנבראו סלאק חמשה עשר ‪ y‬א מהן‬
‫ארבעה לפנים מיכן הרי אתר עשר אמרו לו וכיק שעברו ע מ ר ראשק הגיעה לבנה לחמה אם'‬
‫ל ק חוזרת היא ומשיכה ר ק שמעק ‪ p‬גסלי‪ 11‬אומ׳הרועה לירע סימן ימי החמה שהן י תירין‬
‫על ימות הלכנה אחד עשר יום ישרוט שריטה כתקופת תמוז ולשנה הכאה אין מגעת לשם עד‬
‫אחד עשר יום וכן אתת עדע שי מ ת החסה י תירין על ימות תלכנה אחד עשר יום ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫פרק ה׳‬ ‫»‬
‫שכעתהימי׳היחהקכה׳מדכריעסמשה כ סנ ה שנ׳ויא מר מ ש האל ח׳כי ארני‬ ‫כל‬
‫לא איש דברים אנכי גס מתמל גס משלשם גם מאז דברך אל עכדך ׳ שלשם ג'‬
‫יטיס וג^גס נם נם דו ם שהיה מדכד הדי ז׳ימים• ופרק הפסח היה ׳ ומכוונין אותו ל טו׳ כני ק‬
‫ובאותו הזמן לשנה הכאהיעאו כני ישראל ממערים ‪ :‬וכן כחסשד־ז עשר בניסן‬
‫גידכר עם אברהם אבינו בין הכתרים כטו בניסן כאו המלאכים אעל אכינו אברהם לכשרו ׳‬
‫ובאותו הפרק לשנה הכא׳מלד אבינו יעחק שנ׳־לסועד אשוכלוכטו׳כניסן יעאו י ש׳ מ מ ערי'‬
‫שנ' ד הי מקץ שלשי'שנה ונו' קץ אחד ל מ לן ׳ כייר יום מ שחטו י שד^ את פסחיהן כסערים‬
‫ויו ם חמישי היה ו מ כליל' לקן הכמחת ממחרת הפסח ערב שכת הידע נסעו מרעמסס שנ א'‬
‫ד סעו כני י שד^ מדעטסס סטתה וכת׳דסעו מרעמסס כחדש הדזלשון כחמשה עשר יו' לחד״‬
‫וכת׳ומ*‪1‬רים מקברים וגו׳ומדעססס נסעו לסומתמסומת לאיתם לפני החיחת הרי ג׳י מי ם״‬
‫ברביעי דג ר למלך סעדי׳ כי כרח העם בחמישי וכ ששי דרד פו מערי׳וגו׳ אור שביעי י ר ח לים‬
‫שנ׳ד הי הענן והחשך ד אר את הלילה לשחרית עלו י שד^ ק הי׳ונשקעו מעריי׳וכאו ת ה שע'‬
‫אסרו ישר^ שירח שנ׳ אז י שיר וגו׳ויו ם חמישי כשבת היה והוא היה יום טוב אחרון של פסח‬
‫מים סוף נסעו למרה שנ׳דכ או מרתח וגו'ואו* ש ם ש םלו חקו ם שפט ‪ :‬ש סנ תנולי שר ^ע שד‬
‫מעות שכע מהן שנ ע טוו עלי ק כנינ חד כ ת׳וי עו ה'‪ 11‬היםעל האדם לאסד מכל עץ הגן אכל‬
‫תאכל ‪ :‬וי עו אילו הדיגין וכן הוא א'כי ידעתיו למען אשד יעו הוגו׳וכ ת׳לע שו׳עד ק הו ס שפ'‬
‫‪71‬זוכרכ ת ח ש ם שנ'ונו קכ ש ם' ה'׳ גן הי׳זועז שנ׳ל אי הי ה לך‪ 11‬הי' א חרי'עלפני ‪ :‬על האד'‬
‫וו שפיכות דמים שנ׳ שופך דם האדם כאדם ד מו ישפך ׳ לאסר זה גילוי עדיות שנ׳הן ישלח‬
‫אי ש את אשתו והלכה מאתו והיהה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנף תחנף הארץ ההיא‬
‫ואת זנית דיעים דכי'נאם ה'‪ :‬מכל עץ הגן ז הו עזל שנ׳ או מכל אשד ישכע עליו לשקד ושלם‬
‫אתו בראשו וחמישיתו יוסף עליו ‪ :‬ו תאגיד' חיי א הנשמר כגנה אסור משום גזל ו ש אינוג ש מד‬
‫בגנה מותר מ ש׳גזל ׳ אכל תאכל זה אכד ק החי שנ' אך כשד כנפ שו דמו לא תאכלו׳ הוסיפו‬
‫ע לי קי שד ^ כאותה שעה שבת ו דיניןו כי מ ד אב ואם ׳ ממרת נסעו לאילים שנ׳ד סעו ממרה‬
‫דבאואילימ הוגו׳ ה אלמדנו שלא היוי ש' חונין ^‪ 1‬אעלהםים ומאיליםנםעו‪.‬לאלוש שנ'ד‪ 0‬עו‬
‫מאלים ד כ או עדת כני י ש' מ ד כי סק הוא אלוש כחמש׳עשד יום לחדש השביעי ‪ r s if h‬כני‬
‫׳שראל ממעדי׳ואחד כשכת היה ‪ :‬הא למדנו שראש חרש אייר כאחד כשבת היחועוד ל מדנו‬
‫ש היוי שר^ אוכלין מעוגה שהועיאו בידם ממעדי׳בל שלשים יום ו מ כיו׳כלתה ולערב אכלו‬
‫את השליו ולמשכים ל ק טו א ת ה ק׳ וכאלוש נתנה להם השבת ושם עשו שכ תרא שונ ה שג'‬
‫וישבתו העם ביום השביעי ‪ :‬אחד כשבת כ כ ג׳ ב ^ נסעו מאלוש ו מ ^ו להם לרפידים ושם‬
‫נהנהלהםהכארונלחמועםעמלקושםעשושמ^זנייך! ׳ נסעומרפידיסוכאןלהןלסוכר‬
‫היני וסעאו עליו עצנ♦ ב סוד׳ בל חמשת מימי״מיה משה עולה ^ראש ממר ו»ורד מ‪»1‬ד>זעם » ‪r‬‬
‫דברי המקום ומשיב דבדיהם לפני המקום׳ בשלישי בששה לחדש נתנו להם ע שי ת הדכתת‬
‫ו'‬ ‫פרק‬ ‫ויום השנת היה ‪:‬‬
‫ח שכיעיא חרע שר׳ הרב ת׳על ה מ ש הל הר שג׳וי שכןבכוד ה׳על חרסיני דכסהו‬ ‫‪0V 3‬‬
‫הענן ששת ימים לטהרו למשה ׳ ויקרא אל משה נ > השביעי מ תון הענן ויב א‬
‫משח בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ‪ :‬ביז בתמוז » ‪•n‬‬
‫ושבר את הלוחות׳ ויהי ממחרת ויאמר משה ‪ lx‬הע׳ אתם חטאת׳וגו׳עלה בשמנה עשר בתמוו‬
‫וביקש רחמים על יש׳דבת׳ואתנפל לפני ה'את ארבעים היו׳ואת ארבעי׳ הלילה אשר התנפל‬
‫כי אמר ה'וגו כאותה שעה נ ת מ ה הקבה'לישד‪ 11‬ואם' למשה לפפול לוחות שניי׳ולעלו ש ג'‬
‫כעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לחת אבנים כראשני׳ועלה אלי ההרה ועשית לן ארון עין‬
‫ירד בעשרים ושמנה באב ופסל שני לוחות שג דפפל שני לחת אבנים כראשנים דשכם משת‬
‫כבקר וגו'ועל ה בעשרים ותשעה באב ונשנית לו חורה פעם שנייה שנ׳ואנבי עמדתי כ דז ד‬
‫כימים הראשני׳ארבעי'יום וארבעי'לילה וגו״ ל א אבה ה'השחיתך‪ :‬כימים הראשנים מה הר‬
‫הראשונים מרחגין אף שניי' מרועין אמו׳מעתה אמעעיייככעס‪ :‬ירד בי׳בתשדי והוא היה יום‬
‫הכיפורים ובישרם שנתרעה לפני הפקו׳שנ׳וסלחת לעהננו ולחטא ונחלתנו׳ לפיבך נתקיים‬
‫יום ת ק וזכ תן לררות שנ׳והיתה זאת לכם לחנץג עולם ויהי בררת משריו וי שוכו ז ^ ליו ו גו'‬
‫ואחריכן נגשו כל כני י שר׳ויעו ם וגו׳מח עום עום לעשו' את המשכן התחילו לעסוק במלאחת‬
‫המשכן ויבואו כל אי שא שדנ ש אולכווגו׳׳וירא םעז' א תכל ה מלאכ הו הנ הע שו <« הכא שר‬
‫עו ה ה׳ ק ע ‪ t‬ווי בי ך ‪ w‬םמשח ‪ :‬מה כרכה כרבם אם'לרש יהי רעק שתשרה שביצה כמעש״‬
‫• עליט וגו׳ר׳ מ איד א׳ לא כן אם'להם‪11‬א ה׳‪11‬הי אכותיכס‬ ‫ידיכם וד ש אמרו ויה> נועם ח'‪^1‬זי‪0‬‬
‫יוסף עליכם וגו׳אמ׳להם אשוייכם יש׳שזכיתם לעבודת דששכן וכשם שזכיתם לכך כך תזכו‬
‫שינתן לכם כית הבחירה ושתשרה שכינה בתוככם שנ׳ וע שו לי מקדש ושכנתי כחוכס ‪:‬‬
‫‪'1‬‬ ‫פרק‬
‫‪ k'n‬משה לאמר כיום החדש הראשון כאחד לחדש תקים את משבן אהל סוער‬ ‫ד ד כ ל‬
‫ושמת שם וגו׳והכאת את השלחן וגו׳התחילו ז׳ ימי המלואיס ככג׳ בארד וכאחד‬
‫בניסן שלמו ׳ כל ז״ימי המלואים היה משה מעמיר את המשכן ככל בקר וכקר ומקריב עליו‬
‫קרבטת ומפרקו ובשמיני חעמיח ולא פרקו׳ ר׳יו סי כד'יהודה או׳^ף כשמיני העמידו ו פי רנן‬
‫ואבל אהרן ו ב ^ » ‪ r‬כשד האיל ואת הלחם אשר כסל ‪ :‬ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילד־ו‬
‫שכעת ♦מים ו ט׳ד ע ש אהרן ו כניו ו ט׳ד הי כיום השמיני וט'א חר ז' ימי המיג^איס ואחד כשבת‬
‫היה ודאש הדש ניסן היה ובו כיום עמדו ‪ p w‬ובניו ורחעו » ז ידידש ואת רגלידש ‪ p‬חכתדי*‬
‫ועכדו את כל העכוחת וד שדי ת׳על רשדר ו בו כיו׳התחילו הנשיאי׳להקריבשנ׳ ויהי דשקדי״‬
‫ביום הראשק ׳ ראשון למעשה כראשית ראשון לנשיאים ראשון לשסק שכינה כישראל שנ״‬
‫ושכנתי כתור כני ישר^ ראשון לאיסור כמה ראשון לכהונה דאשק לברכה דאשק לעכודדין‬
‫ראשון לחרשי׳ ראשקלשחיטתעפון ׳ ראשון לאכילת קד שי'׳רא ש ק לירידת האש שנ׳ותעא‬
‫אש ו ט׳ בו כיום הקריבו י שד‪ 11‬ת סידיןנדרי'ונדכו' חטאו ת ואשמות בכורות ומע שרות‪ :‬ו ע ^‬
‫אווט יום הוא א׳עורי עפק ובואי תימן דשיחי גני יזלו בשמיו עורי ע פו'זו עולה הנשחט׳כעפו'‬
‫ובואי תימן אילו שלמים חנשחטק כדרום ׳ הפיחי גני זה אהל מועד ‪ :‬יזלו בשמיו זח קטורת‬
‫׳ דאכל פדי מגדיו <דלו הקדמות באתי לגני אחותי‬ ‫ן« םי ס ; יבא חדי לגט זוהשכינה‬
 ‫‪ Hr‬קטורת וקבוצת הטנחות אב^תי יעריע ם דבשי אילו‬ ‫מיו ם שמיני ‪ :‬אר»תיטור»עם‬
‫איברי העילח ואיסורי קדשי קדשי' ׳ שתיתי ייני עס חלכי אילו חנסכים ואיסורי קדשים קלים‬
‫אכלו ריעים זח משה ואהרן ׳ שתו ו שכ ח דודים זו כנפת י שר' ‪ :‬כו כיום נסעאת אלישבע כת‬
‫עסינדב יתרה על יש׳ ארבע שסחת ואכל אחד יכסה סלך וכעלה כחן ג חל אחיה נשיא וכנית‬
‫סגני בהונה ואבלה כשני כניה נדב ואכיהוא ׳ וי ש ‪ ' V‬אף ק כנה משוח כל־*חםה זה פינחס‬
‫כשנים כני ק שרף‪ 11‬עזר הכהן פרת חטאת והזו כל י ש׳ו ש ט ‪ :‬כארבעה עשר כו שחטו י ש׳ « «‬
‫ח״‬ ‫פרק‬ ‫פכחיהם ויום השכת היה ‪:‬‬
‫ה' אל משה כסדכר סיני כאהל מועד כאחד לחרש השני כשנה השנית ו גו'‬ ‫ד‪3‬ר‬
‫שאו את ראש ונו' מכן עשרי'שנה ונו׳ ואתכם י היווגו' ‪ :‬ואחרבך פ קודכל ככור‬
‫וכר ככני י ש׳וגו׳וא חריכן נשא את ראש כני רך«ת וגו׳ואחריכן נשא את ראש כני גרשון גם הס‬
‫וגו׳וא חדיכן נשא את ראש כני מרדי וגו' ואחריכן על פי ה׳ פקד אותם כיד משה ‪ :‬כי ד כאייר‬
‫שחטו טמיאי נפש פפה שני שנ׳ד הי אנשי'אשר הץ טמאים לנפש ונו׳ ויאמרו האנשי׳ההמה‬
‫אל^ וגו׳ ‪ :‬וידבר ה ‪ Ix‬משה לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש ונו' ויהי כשנה השנית כחרש‬
‫השני בעשרים כחדש נעלה הענן ׳ נסזנא־ עושק כמדבר סיני י ב חדש הסר עשרה ימי׳ ׳ ו או׳‬
‫ויכתב כשח את סו^מיהס למסעיה׳ וגו' ‪ :‬נסעו מסדכר סיני ובאו להם לקכחת הי« ‪1‬ח וע שו‬
‫שם שלשים יום שנ׳ לא יום אחד תאכלון ונו׳ עד חדש ימים ונו׳ ׳ נסעו מקכתת התאוה וכ<^ו‬
‫לחערות ועשו שם שכעהז ימים שנאמר ותמגר מרים שבערת ימים ׳ נסעו מחעחו‪-‬ן ו כז ^ו‬
‫דהן לסדכר פארן בכה׳כסיק ובבט׳בס ‪r‬ן שלח משה מרגלים שנ׳והימים ימי ביכורי ענכים ‪:‬‬
‫וי שובו סתור הארץ מקץ ם׳ יום וט׳ באב היה שתנ״נא או' כט׳ כאב עז ר ע ^ אבותינו של <ן‬
‫יכנסו לארץ ׳ אחר סרגלי' היתה מחלקתו שלקרח וכליעתו שנ׳ אף לא ‪ U‬ארץ זכת חלב ורכ ש‬
‫וגו׳וי חר אף ה׳ כיש׳וא'והימים אשד הלכנו מקדש כרנע עד אשד עכרע את נחל ירד של שי׳‬
‫ושמנה שנה וגו' ׳ ‘יט שנה היו חוזדין ומטורפין וי ט שנה ישכו כקדש כדנע שג׳ ותשבו בקדש‬
‫ט'‬ ‫פרק‬ ‫ימים דכי'כי מי' א^זר ישבתם נמעאו כל המסעות מב׳ מסעות ‪:‬‬
‫כל העדה^מדכרעק כחדש הראשון וי שב העם כקדשותסת שם מרים ותקבר‬ ‫רי ‪ 3‬ר א ר‬
‫שם ‪ :‬ולא היה סיס לעדה דקהלועל משהואהק שנסתלקה הבאר ׳ שנת‬
‫הארכעיס הידתה ורא ש חדש ניסן היה ‪ :‬בו כו^יק וישלח משה מלאכים מקדש אל סלך אחס‬
‫ונו׳ ע שו שםיש׳נכסק ג׳ חד שי׳ ^ ל א הרן הכהן וגו׳וא ה ק בן שלש ועשרי׳ומאת שנה כמוהו‬
‫אהרן נסתלקו ענני ככור ובאו הבנענייס להלחם עם ישראל ‪ :‬ו ^ מ ע‬ ‫כהר ההר ‪ :‬כיק‬
‫הכנעני סלך ערד תו' וסח שמועה שמע שסע שמת אהק והלך דתייר הנחל שכהן ונסדתלק‬
‫ע מ ד הענן שהיה נלחם להם וכא תלחם עמנןם וחזח לאחודידס ז' מסעווג וחנו במוסרה שנ'‬
‫ו כני ישראל נסעו מבארות כני יעקן מסרה שם מת אהרן וכי במוסרה מת אהרן והלז^ כהד‬
‫ההוימת^אממקן׳שמתאהרן חזרו לאחוריהן ז׳ מסעות עד שחנו במסדה משם נסעו הגרגרת‬
‫וגו׳ומשסכארהוגו׳ היא הבאר שחזרה לחס׳דסעו כני יש׳ד חנוכאובות ‪ :‬ויסעו ‪ « ; 5‬כו'וי חנו‬
‫בעיי העברים וגו׳משם נסעו ויחנו כנחל זרד משם נסעו וי חנו מעבר ארמן וגו׳שם נלחמו עס‬
‫סיחק ויכר^ י שד‪ 11‬לפי חרב ‪ :‬ויפנו ויעלו י ד ך הבשן וגו׳ד א מר ה' ‪ U‬משה אל תירא אוי תו ונו׳‬
‫וי כו אתו ואת כניו וגו׳וי סעו כני י ש׳ד חנו בערכות מ א כוגו׳ד הי אחרי הסגפ׳וגו׳ לאלה ^ ק‬
‫הארץ וגו׳ועומדיס בערבות מואב ‪ :‬החזית הכנים לאבות וחזרו האטת והורישו לכנים ׳סרח‬
‫בת אמר היתהסכאי סזגדס זמיועאית‪:‬מכאימערי' דכת׳ופרחאחות' ומביני הארץ שנ׳ושס‬
‫עמרם יוכבד‬ ‫כת אשר סרח‪ /‬מ כ ב ד היתד‪ .‬מבאי מערים ומיועאיה מבאי מערי׳ שנ׳ו שם‬
‫בת לוי וגי ‪ :‬יאיר בן מנשר‪ .‬ומכיר כן מנשה נול ת כחיי יעקב אבינו ומתו ^אחר מיתת משת‬
‫רכינו ונכה היה מן הנולמם כמערים ומת לאחר מיתת מ ש הרכינוונ קכרכעכר היר חולא‬
‫י‬ ‫*‬ ‫י׳‬ ‫פרק‬ ‫סתרמהסאישוגו •‬
‫כארבעים שנה כעשתי עשר חדש כאחד לחדש דכר מ עזז א ל כ ^י שר אל מו׳‬ ‫ייהי‬
‫א ח רי הביוץ את סיחון מלך חשבו וגו׳ כעבר הירדן כ אוץ מואב ו‪1‬ו׳מ <‪ 6‬חדיי‬
‫ב שנ ט ו עד ששה נ אי ר עןישים וע ש ה ‪!) o r‬׳י שכ ש הרני׳א תכ ^ ה תור חנול ה ‪ a‬״ ‪» n u‬‬
‫דאסרה‪011‬שה הן קרבוי םיך ^‪0‬ות ב שבע הנ אייו >נ א מע הו >וניוגו׳ו* אכו‪ 11‬ה נ( פ א'‬
‫ועשרים שנה אנכי היוס שא׳ן ת^מוי * מ י היום וג ה ״' ־ ־וי לינ ר העס ‪ 10 S 0‬ש נ ש ב ™ ‪a‬‬
‫ב איי נולי מ ש הוב שבע ה כ איי סת שנ׳דמת שם ס ש ה עני ה׳נ אי ע מואבע׳■ פי ה' ד מנו'‬
‫א ״ו נ ני א כארץ בו אג מול פי עויו ^ איי ע איש אה קנוי תיו מ ע ה מ מ א ה ו ע שיר שנה נ כ מז‬
‫י א נהמה עיט ולאנס להה ‪:‬וי הי א חיי םו ת מ ש ה ע כי הונו׳ מע הענדי מ מוע ת ה סו־ע םד‬
‫ו נו ד עו יהועוע אה שטרי העם ל א מי ע כיונ קי ב מחנה ו עוו « « ה ע ם ל א הי ה כי ט ל מ עד חן‬
‫כי בעוד שלשת ימים א תנו עניי את הירק לנו א לי ש ה א מ ה איע א שי ה׳ע הולנ םלי ש ת ת‬

‫עסח לר‪.‬ן ליש ואלו הן משה ו אר ^ ומרים ושלש ג׳י ^ ת טוגות ניתנו על ידיהם ואלו ה‪ /‬כאד‬
‫ועמוד ענן והמן ׳ מן כזכות משה עמוד ענן כזכות אהק באר כזכות מרים סתר‪ .‬מרי׳ נהתלקת‬
‫הבאד וחזיה להן ?'‪ kitir‬ביכות משהואהרן ‪ :‬מת אר ^ נסתלק עמוד הענן חזר להן כז כו רן‬
‫משה מת מעמ נסתלרך שלשתן ולא הזח שנ' ואקחיד את שלשת הרועים כירח אחד וכי כירת‬
‫אחד מתו וד‪.‬לא כשנה אחת מתו ׳ מתה מרים כעשרה כניסן ׳ ואהרן באחד כאב‪:‬ומשר‪ .‬רכינו‬
‫כשבעה כאדר ^א יום שמת משח נסתלקו שלשתן ולא חזרו ; מן הק שלקטו כשכיגד‪ .‬כאדד־•‬
‫היו אוכלין עד ששה עשר בניסן שנ׳ וישבות הטן ממחרת השבת כאכלם מ ע מד הארץ ולא ת‬
‫היה עוד לבני יעץ*‪ 11‬מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען כשנח ההיא ‪ :‬מה תלמוד לו מר וכני י שד'‬
‫אכלו את הפן וגו׳ עד מאס ‪ lx‬ארץ משבת יום שטת משד‪ .‬אותו היום פסק תסן מלירד עדי* כ‬
‫אותו היום כלה המן שבידם הרי ארבעים שנד‪ .‬חסר שד ^זי ס ‪f‬‬ ‫מאס אל קעח ארץ כנען‬
‫יום ושלשים‪.‬יום שהיו אוכלן עוגר‪ .‬שהועיא כידם ממערים שדרה יפר‪ .‬לד‪.‬ן כ מ ‪:‬‬
‫יא'‬ ‫פרק‬ ‫וכבא קמא ־‬ ‫סליק פרקא‬
‫עלו ק הירדן מעשור לחדש הזה ונטלו להם מחוץ י*כ אבני' וד״ניווו׳תחת מעג‬
‫דגלי הכד‪.‬נים ונטלו להם עוד מן הירק'יכאבנים‪:‬ו הני חום כנלנלכקעד‪ .‬מזרת‬
‫ירחו כיון ז «‪4‬לו מז הירדן כ « להן אל הר גריזים ואל הר עיכל שכשמרח שבעד ש^ס שכאעל‬
‫אלוני מורד‪ .‬שנ׳הלא הכה בעבד הירק אחרי די ך ממאהשמשוגו׳אמ׳ישראלכרמתוקלי^ת‬
‫והסדיתטיעל הסדר כמו שעור‪ .‬אותם לאמר שאו לכם מזה כתוך הירק ממעב דגלי הכהנים ר‬
‫הכין שתים עשרד‪ .‬אמים וחיעכרתם אותם עמכם וגו׳ ואת שתים עשרה האכני' ה‪11‬ה אשר לקחו‬
‫‪ p‬הירדן הקיס יהועדע כגלגל ושדום כשיד וכתבו עליהז התורה כשבעים לשוטת שנ׳וכתכרין‬
‫עליהן את כל דכרי התורה הזאת באר היטכוזכחו שלסיס ואכלו שם שנ׳ וזבחת שלמי׳ואכלת‬
‫שם וט׳ כאותד‪ .‬שעד‪ .‬נתחיימ י שראל כחלר‪.‬וכערלה וכחדש כעת ההיאאמר ה׳ אל יז חו שע‬
 ‫‪:‬‬ ‫גאתדעשרבניסןויעש‪ 1S‬יהושעמרמתעוריםויס^אתכני ישד^ גבעת הער^‪/‬ץן‬
‫כארבעה ; ‪ j‬שר כניסן שחטו ישראל ‪ w‬פסחיהן שנאסר ויחנו כני ישראל כגלגל ויעש‪1‬‬
‫הפסת וגו כששה עשר בניסן הקריכו כני ישיאל אז העופר שנאסר ויאכלו סעכור ‪ p s n‬וגו׳‬
‫״ אחר ‪ r 0j!n‬כעשרים ושנים בניסן וסכותס אז העיר וגו'ד הי כיום השכיעי רגו' ׳ רבי יוסי‬
‫אובר יום השבת היהה מלחכתה של יריחו ושלעי ו של גכעון היו כתוך ג' חדשי׳כשלשה כהמון‬
‫׳ וידום השמש וגו ׳ ר •'‬ ‫ויאכר לעיני ג ל ישראל שמש כגכעון דום וירח כ‪,‬גמק א לק‬
‫יוסי אופר ׳ום ד‪pA‬ו‪fl‬ה היה למרנו שרח של ניסן של אותה שנה הוא היה יום ד^ל^ופה ׳ צלג‬
‫‪1‬־ ו ש כני'‬
‫אשד ליהושע כן ארכעי שנת אנכי בשלח אותי כשה וגו׳ועתה חנה אנכי היו' כן חכ־ג‬
‫שנה׳ הא לכדנו שז שנים היו מכנשין ׳ ומניין ששבע שניט היו כחלקין עד שלא חרת חי^ו‬
‫למנו ת; מע שת'ול שמיטי וליוכיוזי ש שכנ ת מאות וחמשי'שנה עשו י ש על הארץ משנכנסו‬
‫לה ער שיעאו ממנה שהן שבעה עשר יובלות שלמין ׳ רכן הוא או בעשרי׳ וחכש שנה לגלותנו‬

‫____ _______‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יקהל‬

‫״ אז יקרא גי־^שע לראוכני ו ‪S‬גדי וגו וי א מר;‪1‬יהם וגו וגם כי שלחם יהושע ‪ U‬אהלי ה׳וינרכ'‬
‫בחירתן ג ט מזכה גדול למראה ׳ יר\שע עשה עמהם שמטה ראשונה שנייה לא הפסיק לגומר'‬
‫עד שמת ‪ /‬בית הבחירה שבשילה היה כטי כנין של אבני' כלמטן דריעז ת סלסעלן ועשו מ‬
‫ישראל שלש סאת ושש ם ותשע שנה וחרב ׳‬
‫יב‬ ‫פדק‬
‫ויהי אחרי הדברים האלה דמת‬ ‫שנה‬ ‫ושמנה‬ ‫עשרים‬ ‫פידנס את ישראל‬ ‫יהושע‬
‫יהישע כן טן ו ט ויקכרו א תו וגו' ׳ נו כפרק מת אלעזו‪-‬שנאכר ואלעזר‬
‫בן אהרן מ תוגו׳וי ע כדו כני ישרא‪ *-‬אז ה וגו׳ אשר האריכו ימים ימים האר׳כו ולא שנים‬
‫ואזר־יו עהניאל כן קנז ארכעיס*ש‪.‬ה עאסהן שני שעבוד של כושן רשיגתים שכנה שנים כימי‬
‫כושן רשעתים היה פסלו של מיכה שנאמר ויקימו להם כני דן את הפסד־‘ וגו' ׳ ובי מיו היתה‬
‫פיל^ש כנכעח ריקם וילך ויכא עד טכח וגו' ׳ דאמר אליו ארוניט וגו׳ ׳ ואחריו אהוד בן גרא‬
‫שמנים שנה עא מהם שני שעבוד עגלק סלך מואב שמנה עשר שנד‪ ,‬׳ כימיו היה שמגר כן‬
‫ענת כסוף ימיו ׳ א תו הפרק כיסי עגלון היה ׳ ויהי כימי שפוט השוכטים וגוס' ושם האיש‬
‫אלי לך ו ט וימת אלימלך וי׳ו ו א מ ר אל כטתי רגו ׳׳ ו א מר כנל אשר י ע א יד ה ה תה כס ׳‬
‫^ ‪ p r‬בן עסינדב מת כשנה השנית לעאת כני ישראל מארץ מערים ׳ שלמו' היה מבאי הארץ‬
‫וכ ת אחר יהועמ‪ 3‬וגם כל הדור ההוא * ואלימלך אחיו של שלמון היה אחריו דבירה וברק בן‬
‫אניטעם ארכעים שנה עא מהן שני שעכוד ^י בין וה׳כרא כ' שנים ויעשר כני י שר א ^ הרע‬
‫בעיני ה'וימכרם ה כיד סדין שבע שני ם׳ וארכעים שנה של גדעון ושכע עני מדין לא עלו‬
‫מתוכן ׳ וי שר אבימלך על ישראל וגו' ויקס אר‪,‬רי אכימלך וגו׳ וי שפוט את ישראל ^ ש‬
‫ועשרים שנה ׳ אחר^ י א ר הגלעדי שנים ועשר־ים שנה ׳ עא כהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה?‬
‫דו היפו כני ישראל וגו׳ד חר אף ה׳כי שד!! וימכרם כיד פלשתי'וכיד בני עמון וי ר עזו< ירועעד‬
‫את ישראל ו ט' יה שנה עד השנה השנית ליפתה־ ובשנה השנית ליפתה אכר לכלך כני עמון‬
‫בשכת י ש כחשבון וכבטתיה רכערער וככטתיה וכל העם וגו' ג' ס א ת שנה ו ’מה ^א העלתם‬
‫גע ת ה הי ^׳ עשה יפ ת חו' שני'״ אבעןסכיתלחס ‪ V‬ש ני'׳ עא מהן א'שנה שעלתה לזחול יה‬
‫ייעעזומיישר^הרעבעיגיח׳וימכרסביד^עתי״ם׳שנת עשדים שטז נימי יפתח ועעדיס‬
‫פרק יג׳‬ ‫‪:‬‬ ‫כיסי שמשק‬ ‫‪.‬‬
‫פרנס את ישרא^ ארכעיס שנה ז‪ or‬שמת כועל׳י ריטוש משכן‬ ‫‪»7 y‬‬
‫‪:‬‬ ‫שילדת וימאס נ<‪6‬ה^ ‪r‬סף וגו' ‪ :‬ייתן דישגי עזו‬
‫ויהי ארק ה׳ כשדה פלשתים ז׳ חדשים ויקראו פלשתים וגו׳דכאו אנשי קרית יערים ו גו׳ ד דזי‬
‫סיום שבת הארון וג' עא מהן ז׳ שנים שנילך דוד כחכרק על יהודה נשתיירו שם י‪ 1‬שנה ‪:‬‬
‫ע א מהן ‘יא לשמוג‪ 1‬כעע מווכ׳ל ש םו‪ 11‬ושאיל ״ ויהי ‪ o ro‬שכת הארון וגו׳‪ :‬בתחילת אילו‬
‫העשרים שנה הביאו את אהל מועד לגוב׳ואעפ׳שהיה איון ה׳ בקרית יערי׳כנוב היו מקריבי‬
‫בל ־יג שנה וז שנים כגבעון ׳ ג ‪p‬ן ‪i‬נשרים העלה דוד את ארון ה׳ מקרית יערי מ‪ U.‬בית עובד‬
‫אדום הנתי וי שב ארק ה׳ בית עוכד^דום הגתי ג׳חדשי׳וני׳הא למדנו שלא נתכרך עוכר אדז׳־‬
‫^‪1‬א כעביר ארון הג‪1‬היס ; לן שנן שאול ככלכו וגו' שמו‪ 11‬אמר לשאול כשעה שמשחו ויררון‬
‫לפני הגלגל וגו׳ ירד שנה ראשונוזהכה נחש העכוני ומשחוהו ישר‪ • 11‬שנייה ירד ולא שמד‬
‫אבטחתו ויאכד שמאל אל שאן' נסבלת כי לא שמעת וגו' ואותו הפרק נמשח דוד שנ' וי א ם'‬
‫ח' אל שמואל עד מתי ונו' וא תכך דקח שמיאל את קרן השכן וגו' ׳ והוא היה כן כט׳ שנים ‪:‬‬
‫ד הי ש אול עויין א ת חד ‪ :‬ו^ומרוחחה סרהמעסשאול ׳ בו כפרק חרבה נוב ובאו להנו‬
‫לגכעק ׳ כל ימיו של עמואל־דואה אינן אלא נב' ‪ :‬ועוד שנאמר ועלי הכהן י שב על הכסא‬
‫וגו'ו היא מרת נפ שוגו׳ נאוה הפרק נתמנה לה ‪r‬ת שופט ; ואומר וד^א שפט את ישראל ‪' 0‬‬
‫שנה ׳ נשתיית יג שנה עא‪:‬הן שנה אחת לעיבורו ו יא שנה לשמואל ואחת שנה לשאול הדי‬
‫נב׳ שנה ׳ ^מואל מת ל^ מיתתו של שאול כארבעה חדש שנא׳ ויהי מספר הימיס אשו‪•-‬‬
‫•שב דוד כשדה פלשתים יגיס ארכעה חדשיס ‪ :‬ויהי אחריכן וישאל דוד כה' לאכר וגו' ‪:‬‬
‫בן ארב;ים שנה איש כע> במלכווגו׳ושתי שנים מלך כיתשלס וגו׳נמעאת מלכות י ש ד א ^‬
‫בטלה חמש שנים ד מ א כ ל » ^י ישראל אל ו ס לך חכדונה ׳ אותו הפיק נמשח עוד דוד ‪i‬‬
‫פרק י ד'‬ ‫‪:‬‬ ‫ק שלשים‪:‬זנה רוו במלכו וארבעים שנה מלך‬
‫ת ד לקני ישראלושרי דיאלפיס וגו' ויביאו את ארק ז^היס וגו׳ ויכל דוד•‬ ‫‪1‬י הי‬
‫נוזעלות העולי׳ וגו' ויחלק לכל העם וגו׳ ויתן לפני ארון ה' ‪ p‬הלוים ‪D‬‬
‫םשדתים וגו׳כעם חרא אז נתן מ ד נראש וג׳כשחר דת אומ׳ רו ת לה׳ קראו כשמו וגו׳ עד אל‬
‫תגעו במשיתיי ן;ו ^ין מ ‪i‬רכים דת אוס׳שיח לה׳ כל הארץ וגו׳ עד ואמר כל העם אמן והלל‬
‫לה' ‪ :‬וכך דת‪ 'taut‬כל ארבעים ושלששנה כ עי ק לפני הארין עד שהביאו שלמה לבירת‬
‫העולמים ‪ :‬כבמז מ ד מפני אכ שלו'כנו היה אביתר עו מדעד שע ‪S‬ה כמעלה הזתיפועזאל‬
‫כאורים ותומים ^סתלק אביתר מן הנהונה גמלה ונכנס עמ ק תחת ‪ r‬והחזירו את האר‪-‬יק‬
‫למרךמו אבל אול מועד שעשה משה כמדבר ומזבח הנחשת שעשה בעלאל ומנורה ו ש ‪p S‬‬
‫וא ש שירדה ביגי משה דת ככמה כגכעק ואת עמק הכהן ואחע הכהנים לפני משכז ה׳ כ כ מ'‬
‫אשר בגבעוןון׳ועמהם הימן וגו׳ וכך היועושין כל חמשים שנה כגבעון עד שב או לביו ת ח‬
‫העולמים ‪ , :‬יהי מקץ ארכעיפ שנ הדאמר אכ שלוסוגו׳כינדר נדר עבדך וגו׳ היאשנרת‬
‫שלשים ושכג למלכות מ ד ׳ דכי נהוראי אימר משום רבי יהושע מקץ ארכיגים שנה לקץ‬
‫ששאלו ישואל את המלוכה היא שנה עשירית לשמואל הרואה מיכן אתה מחשב שכן שנים‬
‫עשר שנה מיה שלמה כמלכו ׳וי של ח כיד נתן הנביא וגו'כאותו הפרקדהי אחריכן ולאכ שלו'‬
‫כןחרו‪\1‬דהילשנתימימי‪0‬וגן'ואגשלוםבדחוגו'דחישפ שלש שניס וגו׳הריחבש ‪:‬‬
‫וישבאבשי^ום ביז ^ םשנתיס♦מיםופגי ה^ך ‪»h‬דאה הרי שנעויהי דעב כימי דוד שד*ש‬
‫שני׳הי־יעשר ‪:‬וישוטובב^הארץ ויבואומק^גהתשעהחדשי'הרז יאשנה ׳ ובשנההאחרונדו‬
‫הת^ן חדהקלך משמרותכהונהולוייהוהמחראתכלהכית ונת'בשנתהארבעיםלמלכיר‪-‬ג‬
‫פרק טו'‬ ‫דודנדרשווגו ‪:‬‬
‫אשד מלך ח ד ע ל ישר‪ 11‬וגו׳וא׳דד״י בשמנים וארבע מאות שנה לעאת בני‬ ‫ו הי מי ם‬
‫ישר‪ 11‬מארץ מערים כשנה הרביעית ו‪:‬ו' ׳ ובשנה השנית ליפתה אמר ל מ ל ך‬
‫כני עמק כשבת ישראל כחשבון וככטתיוווגו' שלש מאת שנה ו גו׳ו ק השנה השנית ליפותח‬
‫ועד שנכנה הבית מאה וארבעים שנה ‪ :‬ומ'שנה שהיו יע'כמדבר הדי ארבע מאות ושמונים‬
‫שנה ‪ :‬בהעי היובל נבנה הבית כשנה הרביעית בשבוע די^(שלםה שנ' ובשנה הרביעית יסד‬
‫ביר) ה כירח זיו ׳ ובשנת היא בידח כול הוא החדש השמיפ וגו' ואת ביתו כנה שלמה יג שנה‬
‫אז יקהל שלמה את זקני ישר‪ 14‬וגו ויקהלו‪ 14‬המלך שלמי ‪ b‬איש ישר‪.‬ג‪ 1‬מלמד שאק השכינה‬
‫שורה‪14‬א בהקהל וכן ד\א או' דר א נל העם וירונו וגו' ו א ויירכו כל העדהויעכחלפני ‪"n‬‬
‫ובמתן תורה ד‪%‬א או' כי כיום השלישי ירד ה לעיני כל העם ^ הר סיני ; ובכית העול מי ם‬
‫ד‪%‬א או' וככלות שלמה לד^פלל והאש ירדה וגו' וכל בני ישרא^רואים ברדת וגו' ו ע ^ אותר־ן‬
‫שעה הוא ‪ 'v‬עאינה וראינה וגי' ; כיום חתונתו כ׳ום ח׳ שלאחרי ימי המילואים וכיום שמחת‬
‫לכו כיום גמר בית העולמים ‪ :‬ויאהב שלמה את ה' ללכרת כחיןות חר ד' שני ם עד של‪^ 4‬‬
‫ו מ חיל לכנות את הכית ׳ אכל כשדמחיל לכטת את הבית ויקחזת גת פרעה ויביאה ‪ k‬עיר‬
‫ח ד כ<נ׳תו הפרק והדד שמע כמערים מו' ויהי שטן וגו' ד תן המלןאת הכסף כירושל■ כאבנים‬
‫וגו׳ו מוע א הסוסיס וגו' ותעלהותעאוגו'והמלך שלמה אהב וגו׳ שימעי לומר כי על אפי ו על‬
‫חמתי וגו' ‪ :‬אכל לעת זקנת שלמה סמוך למיתתו שרתה עליו תח יקודש ואמר שלם' ספרים‬
‫הללו משלי שיר השירים קהלת ׳ אחיה אמר לירכעם והיה אב השמי ונו' ומה כנה ל חד נתן‬
‫לו מלכות שלשים ו ש ש שנה על ישר‪ 14‬לו לג' ולכנו נ' ואילו זכה ירבעי כן נבט היתה מ ל כו ^‬
‫י ש' מסתיימת כי ח לו לג ולכ ט ג' ׳ וכן הוא או ואענה את זרע חר מהזל לו' למען זאת א?יא‬
‫כנגד לו' שנה שנתחתן שלמה בפרעה מלך מערים ומה הלסוד לומר א־ לא כל הימים ככר‬
‫גלוי לפניו שאבא עומדיי לקלקל ‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫פרק‬
‫א שד מלך שלמה על י ש׳ ס שנה ׳ רחכעםבט ‪ V‬ד ש ה אכי הכנוג' שני ם‬ ‫ו הי מי ם‬
‫׳וב שנ ת כ'לירכעם בן אסא כי ‪ p‬מא' שנה רחכעם כסיכו וי׳ז שנה מ ל ך‬
‫בי ח של' הוי גמה דאד‪ %‬חד שנה אחת ועשה את התורה הוא ובניו שני׳ שלוע וברביעית מר ח‬
‫שנ' כי הלכו כדרך ח ד ושלם' שנים שלש וברביעי' כר ח במקו' שנ ויהי כהגין מלכו' רחכעס‬
‫וכחזקתו עזב את ה' ו ט׳ וגם קדש היה בארץויו׳ ויהי כשנה החמישית למלך תבע' עלה שישק‬
‫ו ט' כאלף ומאד‪ ,‬בי מעלו כה' ו ט׳ דקח את אוערו׳ כית ה׳ וגו' וירדף אכיה אהרי רכעם וגו' ולא‬
‫ע עדכ חירכ ע׳ו ט׳ו אין את׳ יודע מי חוא שניפו אמור הרי ירבעם קבר את אכיה ספני מ ה ל א‬
‫אשר‬ ‫ו ע סכ מ ענליז ע‬ ‫‪.‬ג פו המלך מפני שהיה עימד ומחסד את ישראל ו א פר לר ‪a‬‬
‫עליכס ו גו " והוא אז לכד את בית‪ 14‬וראהא־> עגל הזהב והניחו לפיכך מ^*הל»וה ׳ א ס א‬
‫מלך ארכעי ואחת שנה ׳ כימיו שקטה הארץ עשר שנים ‪ :‬נשינת חמש עשרה לא‪ 5‬א בא זרח‬
‫הכושי והחזיר לאסא אז בל הבזה אשר בזז שישק מלך מערים סיחשל׳ונטלה אהאהיא שנת‬
‫לת^שלמה משמת ויקס ה׳ שטן ליש את רעין בן‪14‬ידע ״ ירבע׳ סלך כב' שנה נדב נ ט‬
 ‫שגי ם׳ ב עינ ת ^ של א ס א מיך ימר ה מ?*ךנע שאקאחיהעליע(ד'ככ* שנ ה‪ :‬ב שנת של שי'‬
‫ו ש ש למלבו אסא עלה בעשא סלך יש' על י ח של' ונו איפשד לום כן והל׳ אסא קבר את בע ש'‬
‫כשנת כו׳ למלכותו ומה תלמוד לומד לאסא בנגד לו׳ שנה שנתחתן שלפה ככת פרעה מ ל ד‬
‫□עדים ו ב עד לו' שנה שעזרה על מלכות כית חד שתחלק וכאחרונה עתי רה שתחזור ל דג ;‬
‫ו כ עד לו' שגה שעזרה למלכי אר להיות שטן לישר‪ !*.‬ובאחרונה יפלו כיד כית דוד לכך נאכר‬
‫בשנת שלשים ושש לסלכות אסא כשנת שש עשדה לאסא מאחד שנפל כידו זרח הכושי הי א‬
‫שנת לו׳ שנר‪ ,‬לשלמה משם* כאותה שעה כרתו כרית □לך י שד‪ 14‬ומלך אדם לעלות ולרתגחת‬
‫באסא וקלקל אסא ׳ ויועא אסא ככף וזהב וגו׳ כרית כיני וכיניך וגו׳ וישמע כן הדד ונו׳ וי דזי‬
‫כשסוע כעשא ויחרל וגו׳ וכעת ההיא כא הנני וגו׳ הלא הכושים והלובים וגו' כי ה' וגו' ולא זזו‬
‫למלכי ארם להיות מטנים לישראל עד מות אחז וכיסי אחז כרתו כרית מלך יש׳ ומלך ארס‬
‫לעלות ולדתנחת עם אחז ולא הית' זכות כיד אחז שיפלו כי ח ונפלו שניהם כיד תגלת גלאסד‬
‫יז׳‬ ‫פרק‬ ‫□לך אשור ׳‬
‫□דך כד׳שנה ׳ אלה ב ט שתי שנים ׳ נמעא אסא קבר את אלה בשנת כז"‬ ‫כע שא‬
‫שנה למלכותו ‪ :‬זמרי הרג ‪^ rw‬ה ומלך אחריו ז' ימי׳ כתרעה ׳ וישפע העם‬
‫הדונים לאמר וגו׳ אז יחלק העם לשר^‪ 1‬וגו כמה היתה מחלוקת זו מ' שנה ׳ כשנת לא׳ ל<גא‬
‫□;ך עפרי □לכו׳ שלימה ויחזק היג׳ וגו׳ ומפני מה הרגו את תכני כיון שנשא אכא כתו שלעמדי‬
‫ליועשפט כנו לאשה הרגו את תכני ענו ר^ך י ב שנה כשנת לח׳ שנה לאסא □לך יהודה □לך‬
‫אחאב כן עמדי על ישר‪^1‬ככ׳ שנה׳ כשנת ארכע לאוזאב □לך יהושפט כן לה׳ שנה היה כמלכו‬
‫כח׳שנד‪,‬מלךביחשלס׳ כשנתיג׳שנה לאד‪,‬אכ היד‪ ,‬רעב גרו׳כ שומ חןג שנים יפלחמ׳כן הרד‬
‫שתי שנים ומחעד‪,‬׳ וי שנו ג׳ שנים אין מלחמה כין ארם ובין י שראל׳ אחזיר‪ ,‬כן אחאב מ ל ך‬
‫שנתים׳ וכשנד‪ ,‬השנית לאומיה נגנז אליהו ולא נראד‪ ,‬עד שיכאמלך ר ‪a‬שיח ונראו*‪ ,‬ו ענז‬
‫שנייה ואינו נראר‪ ,‬עד שיכא נוג ופגוג׳ ועכשיו הוא מתב מעשה כל המחת כולם׳ ויכרת‬
‫בדבר ה אשר דבר אליר‪ %‬ונו' משנת שתים ליתרס בן יהושפט מלך י תד׳ כי לא היה לו כן ;‬
‫איפ שר לומר בן וד‪,‬לא ת א □לך משנת יט' ליהושפט‪14‬א לעני׳ן שנ'ויזע ק י ת שנ ט וגו׳ ראוי‬
‫היה יהושפט ליהרג כאותד‪ ,‬שעה ‪ sk‬כשכר זעקד‪ ,‬שזעק תלד‪ ,‬לו הכתוב ז׳ שנים ועלתד‪□ ,‬לבו׳‬
‫ל כ ע׳ כשנת חמש לידערם כן אחאכסלך י שך‪ 14‬וי ת ש מ טפלך יועדה כהזרתן □ן הכלימה‬
‫מאחר שד‪,‬רגו עמון ומואב והר שעיר ‪ v(2‬זהסליכו ‪ w‬יתרם בן יועשפט על י תד ה ולו אחים‬
‫כני ית שפט וגו׳ ד תן להס אביהם וגו וכי<;ש□) ; יועשפט עםד»תרם ור‪,‬רג את אחיו בחרב שג'‬
‫מיתב מג‪ 1‬י תוגו ככד היה ל‪^1‬ית ז‘ שנים מ שענזו בן‬ ‫ויקם יהת*ם על ממלכות אכיו ׳ ויבא‬
‫לב' שנר‪ ,‬י תר ם כמלכו וח׳ שנים □לך כירועל' יכאחזית כט או□ בן כב' שנר‪ ,‬אחזיהו במלכו‬
‫שנד‪ ,‬אחת מלך כיחשלם ׳ ובמקום אחר ת א ^ו' כן □׳ כ׳ שנד‪ ,‬אחזית כמלכו ושנה אחת סלך‬
‫בירושלם ‪ :‬אמר ר יוסי וכי איפשר לכן שיהא גדול כאביו כשתי שנים אלא כיון ש ד‪,‬שיא אסא‬
‫ארת כטלכתו שלעמרי עזר ה גזירה על מלבומ גית חד שתיכלד‪ ,‬עם כית א ח אב ו בן‬
‫‪:‬‬ ‫הוא אופר ופאלהיסהיתד‪ ,‬תכוכת אחזיהו וגו'וננלושניר‪,‬םכו כיוס זד‪ ,‬עם זה‬
‫פרק *‪'r‬‬
‫יתר ם כן ^?חאכ היד‪ ,‬רעב ג חל כש כיק‪ '1‬שנים ובד‪,‬ן היה ‪ p‬הדד נלחם □ ‪V‬‬
‫כשנת האחרונה קלל ‪ 4‬שע גיחז♦ וי ע‪11‬ישע לדמשק ומשח את ‪ km‬למלך‬
‫על ארם ושלח את יונד‪ ,‬כן אמתי ומשח אתייתא כדמות גלעך ; ויהי כר‪,‬שפט י ת א וגו׳דדתי ‪9‬‬
‫‪ ,‬נ מ א ס ‪ t‬תוך תעיר ונו״ויבקש את אח!י״ו^כיחו מו ״ ^י ״ א ם אז״יחוגו׳יתקח את ♦ד‪%‬שנל‬
‫ויהי אתה ככית ה' וגו' ועלץ הכתו' או' כי י ע מני כסכה וגו' סחו כעור ירמפני זה יהוידע הכהן‬
‫‪ p‬אדם שהוא חפה ל עו ס וימשחהו י הוידעוכניו דאסרו יחי הס^ך וישמח כ^ עם הארץ וגו'‬
‫״ ‪ p‬שבע שגי'י הוא ש כמלכו׳ כשנת שכעליהוא סלך יועאשוארכעים שנהסלךכימ שלם‬
‫כ שנתבג׳ליואש חזקאתכרק חכית׳ הרירןנ ה׳ שנהסשכנאו שלמהועדשכדקויואש׳ ויעש‬
‫יהלאש הישר כעיני ה כל ימי יהוירע הכהן ויזקן יהוירע וגו' משנולרה קלקלה כיסי שלמת‬
‫טלדי הוידע המתקן׳ ואחרי מותיהויתגהכהןוגו׳ שעש היוא שעעמועז׳שנ׳ד שת חוו ל מלן‬
‫;‬ ‫וגו' אז שמע רסלך אליהם‬
‫יט'‬ ‫פרק‬
‫ם^ך על יש׳כח׳שנה׳ דאסר ה'‪ 11‬יהואוגו׳מי אפר לו כך יונה כן אמדתי •‬ ‫ו ך‪^ ,‬‬
‫כי םי' ההם ה חל ה'וגו'םן היררןסזר ח ה שמ שוגו'׳כשנתכג׳שנה ליואש ס לן‬
‫י הו א חזכןי הי א עלי ש׳יז שנ ה׳ כשנת לז' שנ ה ליואש סלך יהורה פלך יהואש כן יהואחזכן‬
‫יהואעל י ש'יו' שנ ה׳ ו‪11‬ישע חלה את חליו וגו' היא השנה העשירית ליואש מלך ישר‪ 11‬מי ק‬
‫אתה מחשכ כסה שנים פירנס‪11‬ישע את י ש' פי ט שנה ליהושפט ועד עכשיו היו יותר כ ש שי'‬
‫שנ ח׳ כשנת שתי׳ ליואש פלך י ש' מלך אסעיה׳ כן כח׳שנה אמעוה כמלכו וכט׳שנה ס ל ך‬
‫כי מ של' ׳ כשנת י ב לאמזניה ד‪1‬א הכה את אדו' כגיא פלח וגו׳ויהי אחדי כא וגו׳ויחר ^ ‪' n‬‬
‫וגו׳וי הי כרכרו‪11‬יו וגו' מה היא העעה אשד יעץ המקום ע ליו׳ ויועץ אפעיה פלך יהודה וגו'‬
‫דשלח יואש מלך י ש' ונו'אסרת הנה הכית וגו׳ ולא שמע אסעיה וגו׳דננף יועדה לפני י ש'וגו'‬
‫ואת אמעיה ונו וכל הכסף וגו' ׳ כו בפרק מת יהואש וכא לו אמעיח יחשלם ויחי אמעירין כן‬
‫יוא ש וגו' ומעת אשר סר אמעיה מאחר‪ 4‬ה וגו' שמעו מה שאמר לו הנכיא ׳ ויק ש ח עליו קשר‬
‫כיחשלס ונו‘ דשאוע ׳ כן יו' שנה עוזיוע כמלכו ונב' שנה ונו' דהי לדרש אלקים כימי זכריהו‬
‫המכין ונו'ובכ ה העליחו‪!*.‬הים ועא כנה את אילת וישל ליהודה ימה תלכות לאמר אחרי שכב‬
‫המלך עם אכתע‪!1‬אשמלך כימי אכותע ׳ ד׳א׳כ ה יהורם אחיהוויואש מתו כיתת תחלואים‬
‫על ידי אחדים כך אמעיהו מת מיתת תחלואים על ידי אחדש ‪ :‬עוזיהו וירבעם מלכו כאוד ת‬
‫&א שירכעם סלך כימי אכע שנה אחת שג וירבעם ישב על כסאו ׳ בשנת עשרים ושכע ש ^‬
‫כן והלא שניהם מלכו באחת אל‪^1‬פ‬ ‫וירבע ם מלך י ש׳מלך עזריה כן אסעיה וגו' איפשר‬
‫שמלך מלכות מטגעתוכן ועא או'ויהי עוזיחו הסלן יגו׳ וא׳כולם נתייחסו כימי יותם _ מ ל ד‬
‫*הודה וכימי ירבעם פלך ישרג! ‪ :‬אפשר לוכד כן וולא עחיהו קכר את ירבעם וג' מלכי' אחריו‬
‫^‪1‬א כל כח׳שנה שהיה עוזיהו סעורע יותם כט הי« על בית המלך שופט את עם האכץ ירכעם‬
‫‪3‬ןיו א ש םלך מ א׳ שנ ה ; כשנת שפונה ושלשם שנה לעוזיוע מלך יהודה סלך זכרידת כן‬
‫‪:‬‬ ‫*רכעם וט׳ ששה חדשים ׳ הוא דברה״ אזזר היה אל יהוא ו ט׳ כני רבעים ו ט׳‬
‫כ'‬ ‫פחן‬
‫הוא או׳ונסתם גיאהרי ד ‪1‬יע גיא דדים אל אעלוגו׳ ח ק ישעיהו רן אמוץ וגו‬ ‫הף ♦‬
‫דכר ה' אשד היח‪ 11‬יןה‪6‬ע ו ט' רכרי עמוס אשד היה ונו' דבר ה' אשד היה‪11‬‬
‫□יכה המורשתיוגו׳פלמד שכולן נתנבאי בפרק אחד אכל אי אתה יודע מי קדם את מי כיון‬
‫שאמ׳תחלת רכד ה׳כהושע וגו׳ובעבום הוא או׳שנתים לפני דדעש ובישעיה ועא ז*־'כשטן‬
‫מות המלך עוזיהו וט׳והוא היה כיוס ורעש דכת׳ויטעו אפו׳הסיפים וגו׳ ״ דכר ה׳ אשר היה ‪U‬‬
‫סיכה ההורשתי כימי י ט«ו ט' מל כך ש כולן קד מ את סיבה חזון ז;וכדי חוט' אימתי ד‪-‬ןיהוז‬
 ‫העמידו‬ ‫מ^חמה זו כימי אמעיה׳ ומ^ך אין כאוזס ונו״ומשננו^ו אדומיים בימי אמעיד\‬
‫סלךככקוסן ולא זקפו ראש עד היו;ו כ שנ פ לו ארוסיי'כדבר‪.‬ג‪1‬י שעל אעכדו‪11‬א שנתעורר!‬
‫כימי א‪.‬תז ‪/‬נפלו ׳ וכ שנפלו פלשתים בימי חזקיהו לא העמיד ו כלך עד היום ׳ וכשנפלו □לכי‬
‫אשוד כיסי חזק הו ל^ העמידו □לך עד היום ; ומשנפלה כ^נרי כיד נכוכדנעד לאנתנשאת‬
‫עיר על הי וים >ד היום שג' □ן הממלכות וגו' ;י ובני זרח וגו' אילו נביאים נתנכאו כסערי' וכני‬
‫ק חוגו' אילו נתנבא* כמדבר ‪ :‬וישלח ה'איש נביא ו^ו'היה פנחס ׳ ויבא איש ^ הי ם ^ ע ^י‬
‫וגו זה היה ‪!4‬קנה ׳ המה יסד חד ושס! אל הרואה כאמונתם אילו נ ד' משפחות כהונה ולוייה ‪:‬‬
‫גד החוזה ו‪-‬תן הנביא ד^ק נו מעשה הב ת עם דוד אסף והיכן וי ח תון נתנכאו בימי דודי* ;‬
‫אחיה אמר לשלמה הכית ה‪.‬ה וגו ושכנתי כתוך כני ישר^ וגו' ׳ וכארדונה אסר לד יען אשר־•‬
‫היתה זאת עמך וגו' ׳ שמעיה א לרחכעם אל תעלו וגו ‪ :‬וכאהרונה נשכרחו מפני שישק היח‬
‫דבר ה ‪ k‬שמעיה וגו לא נכנעו ו»‪ 1‬וכי שישק שכו והלא זבוב שמו שנ ישרוק ה' לז מב ולמה‬
‫נקי* שמו שישק שהיה י! שב ומשמר אימתי י^ נת שלנה שאין לט כיועא כו וכיון שפת שלם'‬
‫כאולקתארגרותכיתה ׳ עדו הנביא נתנבא על ו ‪0‬זכחככהי‪.‬ג‪ 1‬ויאמר □זכה וגו ‪:‬ועזרי הובן‬
‫עודד היתה עליו רוח‪14‬הי ויעא לפני אסא ו ט' ׳ וכע ההיא כא הנני הרואה וגר' ׳ ונס ביד יהוא‬
‫כן הנני ו ט' ׳ סיכיהו א״לא!אב כה א ה הראית את כל ההמון הגדול וגו' ובשנייה א' לו‬
‫‪ pmpn‬ודע וראה וגו ׳ ובשלישי א לו יען אשר אמו ו אדו'‪^».‬הי הרי' ה' ונו' ואחד מכני הנביאי‬
‫א' לרעהו ו ט אמרו זה היה סיכיהו ובא‪/‬־־רונה א לו מי יפתה וט ובימי יהושפט ויעא אל פניו‬
‫יד\א כן הנני ו ט ויחזיג! כן ז‪/‬״ריהו כן כניהו וגו׳ויתנכא ‪ >>ix‬בן תדירו מכ׳רישה וגו' ‪ :‬וכימי‬
‫יוערם ויבא‪11‬יו מכתב ו ט' ־ וכימי יהואש וישלח כהם נביאים להשיבם ו ט ׳ ורוח ^^הי'לכשה‬
‫את זכריה ו‪ 1‬ו וכימי אסעיה ואיש ה‪^1‬תי׳ כא ‪^1‬יו לא' המלך ‪ k‬יבא ו ט' וכאחרונ׳ א' לו ידעתי כי‬
‫יעץ‪11‬הי' ו ט' אמרו זה היח אמדן אחיו וכיפי אחז ושם היה נכיא לה׳ עודד שפו ונו׳ ‪ :‬י ^ ונחוס‬
‫וחבלןק נתנכאו כיסי מנשה ומפני שלא היה מנש' כשר לא נקראו על שמו וכן הוא או' וידבר‬
‫ה'‪ 14‬מנשה וג‪ 1‬עכו ולא הקשים ויבא עליה ‪ w‬שרי העכא ו ט' ׳ דבר ה' היה ^גפניה כן נו שי‬
‫ונו' ׳ דכרי יסיח כן חלקיהו אשר היה דבר ה׳‪ ru .‬וט וגם איש היה מתננא כשם ה' ו ט' ׳ היה‬
‫היה דכר ה׳ ‪ U‬יחזקג! כן מזי ו ט ‪ :‬כולם נתנכאו סכוך לחרבן ‪ :‬כרוך כן נריה ושריה כן מחסיה‬
‫ודני‪ 11‬איש הכוחת כולם כיפי נכוכדנער ׳ כרדני היהודי וחגי זכריה ומלאכי כולם נתנכאו‬

‫אכרה׳נאס׳ועתה השכ אש׳ האיש כי נכיא הוא ו ט' ׳ ונשרה נאם' כת הרן אכי‬ ‫כ א כי נ ר‬
‫מלכה ואכי יסכה ומניין שכל האכות והאמהו' נקראו נכיאי' שנ׳ ויתהלם מגוי ‪U‬‬
‫נוי ומממלכה ‪ lx‬עם אחר ‪ lx‬תגעו כסשיחי וכנכיאי ‪ lx‬מיעו ‪ :‬וכמחם נאם' ותקח מרים הנכיא״‬
‫כדכורת נאש ודבורה אשה נכיאת ׳ וכחנה נא והתפל חנה ות עלץ לכי בת' ׳ ואכיגיל נתנבא'‬
‫ל דו דו כן מ ד א ל היכייוךטעמך‪:‬וב הולד ה הואאו^ הולד ה הנכיא ח וכאסתר נאם'ותג תם‬
‫אסתר המלכה כת אכיחיל ו ט׳ ; אילו סח' נכיאי' ו ז' ^ביאו' שנתנכאו להן לי ש' ונכתם ככתוכי‬
‫וי ש נכיאי' ביועאי מערי׳ ולא נכתכו יכול מפני שהן כועטין תל ונ' איש מכני הנכיאי' הלכווג‬
‫»מל מפני שהן הדיוטות תל מד לוס׳וזאשח ‪ 4‬ו הירעת כי היוס ה׳ לוקח את א חנין פעל*‬
 ‫גדו^»״כא^ייחו ושר^♦'‬ ‫ראי׳עך וגו״ אדונינו אק כתוב כאן א^א אזזומך מ^מד‬
‫וכן משה אמד מן יתן והיה לבב'ז ה ל ה׳ו או׳פי יתן כל עם ה נכי אי׳כי יתן ה את מ חו עליהם‬
‫דגוכדיה אם' ל‪'14‬הו הלא הנד לאדני את אשד עשיתי בהרג איזכל אה נביאי ה וא ^כיא מנביאי‬
‫ה׳ מ א ה אי שוגו' חוץ מ ש היוכיוןור הוכניפן‪ :‬ו^יוע א מ׳ל^י שע שב נא פה כ* ה שלחני ע ^‬
‫ביתאל ויע א׳ בני הנכיאי אשר ביריחו ונו׳ שוב אסד לו‪.‬ג‪1‬ישע נא שב פה כי ה' שלחני עד ידחו‬
‫ויג שו כני הנביאים א שי כיריחו וגו״שוב אסר לו שב נא פת כי ה'שלחני הירדנה וגו׳וחמשים‬
‫איש מבני הנביאים הלכו וגו' ׳ שאין לך כל עיר ועיר כארין י שרא' שלא היו כו נביאים‪.‬ג‪1‬א כל‬
‫נכואד‪ ,‬שהיתר‪ ,‬לעורך המתת נכתבה לעורך שעה לא נכתבה ׳ ועליהם מ^־רש ב שיר השירים‬
‫□ד• יפו דודיך אחותי כלר‪ ,‬מה טובו דודיך מיין וריח שסניך מכל כשמי' נפת תטופנר‪ ,‬שפתותי'‬
‫כלד‪ ,‬דבש וחלב תחת לשונך וגו' ‪ :‬באדם הוא יי׳וי פ ל ה' אלר‪,‬ים תרדמה על האדם וגו' ׳ בנח‬
‫הוא או׳ נח איש עריק תמים היד‪ ,‬כמדותיו אד‪ ,‬ד‪,‬אלר‪,‬ים התר‪,‬לך נח ‪ :‬ביפת הוא או׳יפת‪.‬ג^הים‬
‫ליפת ׳ בשם הוא או'ברוך ה' אלהי שם על דברתי מלכי ערק ‪ :‬בעבר הוא או׳וי קר א שכו פלג‬
‫כי בימיו נפלגה הארץ ׳ ; אילו נביאים שעמדו לעולם עד שלא בא אבינו אברר‪,‬ם לעולם ׳‬
‫ומשבא אביט אברר‪,‬ס לעולם בל־^עם‬
‫ואביו ואיוב מארץ ע ק ואליפז ד‪A‬ימני ובלרר השוחי ועופר הנעמתי ו^יהוא וברכ‪ 11‬הכוזי ‪:‬‬
‫אילו נביאים שנתנכאו לאומות עד שלא ניתנד‪ ,‬הר>ורד‪ ,‬לישר‪ : 14‬אכל פשנתנד‪ ,‬תורד‪ ,‬לי שר^‬
‫פסקד‪ ,‬מח הקדש מן האוב׳ות ‪ :‬וכן כמשה הוא או׳וכמה יודע איפוא בי מעאתי חן בעיניך וט״*‬
‫מניין שעש' הקכח׳ רעו ט שנ ד‪,‬נ׳ אנכי כורת כרית וגו' באות׳ שיעה פסקד‪ ,‬מח הקדש מן האומו‬
‫בב׳‬ ‫פרק‬ ‫‪,‬‬
‫כן יבש היג את זכריהו ומלך אחריו ירח ימים כתרעד‪ : ,‬ויעל מנחם כן גד‪-‬י‬ ‫ש לו ם‬
‫סתרעח וט'כ שנת לט׳שנד‪ ,‬לעזריר‪ ,‬מלך יהורר‪ ,‬מלך מנחם בן גדי ע ל י ש'‬
‫עשר שנים ‪ :‬כשנת חמשים שנר‪ ,‬לעזרי'מלך יהודד‪ ,‬מלך פקחיה כן מנחם שנתים ׳ כשנרת‬
‫נ ב' שנד‪ ,‬לעזריה מלך פקח כן דמליהו על ישראל בשמרון עשרים שנד‪ : ,‬כשנת שתים לפקח‬
‫מלך יותס כן עוזיהו כן כה' שנד‪ .‬יותם במלכו וש ש שנים מלך כי מ שלי' ׳ כשנת י ז לפקח מלך‬
‫אחז ׳ כן עשרים שנד‪ ,‬אחז במלכו ו'יו שנד‪ ,‬מלך בירושלים ‪ :‬כשנת י ז לפקח ויהרג פקח בן‬
‫דמליהוכיחודד‪ ,‬מאד‪,‬ועשרים אלף בחורים כעם אחד וגו' כי הכניע ה'את יהודה כעבור אחז‬
‫מלך וגו׳דהרג זבדי גבוד אפרים ו ט׳וי שבו כני י שר א׳ מ א^‪ .‬ם מאתים אלף ו ט' ‪ :‬בשנת עשרים‬
‫לפקח היד‪ .‬׳ ויהי כימי אחז ו ט׳ויגד לבית דוד לאפר וגו'ויאמר ה׳ אל ישיעיחו וט'ואמרת‬
‫ו ט יען בי יעץ וגו׳ נעלד‪ .‬ביהודד‪ ,‬ונקיענד‪ ,‬ו ט' כד‪ ,‬אסר ה'‪11‬ד‪,‬ים ו ט' ׳ כאותה שעד‪ ,‬ויקח אחו‬
‫את הכסף וגו׳ וישמע אלע מלך אשור וט׳כ שנ ת עשרים לפקח בא תגלת וגו' ׳ נטל עגל הזד‪,‬כ‬
‫וכז הוא אום׳ ויבא אלע תגלת פלאסר מלך אשור וי ער לו ׳ כי חלק אחז את‬ ‫שבדן וד‪,‬לך לו‬
‫ביתה'>נו'כישמעמד‪.‬שאפרלוד‪,‬נכיאלאתקוםולאתר‪,‬יד‪ ,‬׳ כאדתד‪ .‬שעה ויקשר הושע כן ‪r i‬‬
‫ו גו'‪ :‬בשנת עשרים ליותם כןעוזיד‪,‬והיאשנתארכעלאחזהיתח ׳ איפ שילו ם'כן‪11‬אשד‪,‬יתת‬
‫גזירה גזורד‪ .‬מימי עתם דא' רעד‪ ,‬הכתוב למטת ליותם בקבר ולא לאחז כחיים ‪ :‬עלע עלרת‬
‫שלפנאסר מלך אשור ויהי לו הועדע ע כדו ט' נסע' אחז מלך יהו^ד‪ ,‬וד‪,‬ושע מלך יש׳ ^ םועכדי'‬
‫למ^ד אשור ח׳ שנים ׳ כשנת שתים עשדד‪,‬לאחז ויערה׳ אלד‪,‬י'*שראל<«תח מלך אשור וגו'‬
‫נ טל עגל הזהב שבכי תי והלך לו לקיים מד‪ ,‬שנ' גס איתו לאשור עכל ד נוטראי או׳ מ ש מד'‬
‫יהושע הרי הוא או' כה אמר ה׳ כאשד י עיל הרד;ח מפי הארי שתי כרעים או כדל אזן ו ט' אילו‬
 ‫אי^ו סג^ ישר‪ 11‬״ בפאת מטח מי*םד ש^א נשתיירו כהן א^יא אחד משמנה שבהן ושאר המס‬
‫היק חיה כדמשק לקיים מהשנ והגל תי אתכם מהלאה לדמשק וגו׳ אותה שגה כיון שדאדת‬
‫הושע כן אלה שג> ו עגלי הזהב עמד והעביר פרםדאות ש חו ש כ ירבעם בן נכט על הר־תהוסין‬
‫שלא לעלות לירושלם ׳ שככל סלבי ישר‪ 11‬הוא או׳ וילך בדרכי ירכעס כן נבט וכחטאתיו ‪:‬‬
‫ובהושע הוא אומר רק לא כמלכי ישר‪ 11‬אשר הי ו לפניו‪1*.‬א מפני מד‪ ,‬נתחתם נזר דינם לגלות‬
‫כימיו מפני שהיו ישראל וצלין את הקלקלה כמלכיהם ש ל אני ידעתי אפרי'וישר‪ !*.‬לא נכ חד‬
‫ממני וגו' ׳אותר• שעה כיון שדאהר‪%‬שי; פניו שלמלך אשור לעל ת ולהגלות את ישראל פעם‬
‫שלישית הלך ונסמך על מלכי מערי' ‪ :‬בשנת שתים עשרה שנה לאחז מלך יהודה מלך ד^שע‬
‫כן א‪*:‬ה על ישראל ׳ כשנת תשיג שנים א׳׳פשר לי ם'כן והלא הוא מלך משנת ארבע לאתז‪.‬ג‪1‬א‬
‫מה ת ימוד לום' תשע שנים תשע שני' ל מר ת וכן הוא או׳ ויסעא מלך אשור כד!ושע קשר וג ל‬
‫ויהי כשנה הרביעי־ למלך היקיר• היא שנת ש־בע להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמכאסריי‬
‫על שמרון וי ער עליה וילכדה מקער‪ ,‬ג' שנים ‪ :‬כשנת שש היא שניג תשע למר ת שלהושע ב\‬
‫אלה נלכדה שומרון ׳ דגל מלך אשור את ישראל וגו׳ ויתשם ה' מעל אדמתם וגו׳ ויכא נ ^ ך *‬
‫אשור מכבל וגו' דינאי ואפרסתכיי טרפליי ארמואיי אפיסכאיי ככליי שושנכיי דהאיי עלמאיי‬
‫שמ רון וי שכו בעריה ‪:‬‬ ‫ושאר אוסייא וגו׳ וייר שו‬
‫כג׳‬ ‫פרק‬
‫כארבע ע שר׳ שנח למלך חזקי תעלד^פנ חריכוגו'׳ שמנה שנים בין גלות‬ ‫ך ף‪,‬י‬
‫דאשונד• לשנייה ושמנר• שנים'שר^ד• כין גלות שנייה לשלישית ׳ ועוד שהה‬
‫שמנה שני׳ ועלה על יהודה לקיים מד• שנ׳ כעת הראשון הקל ארעה זבולון וארעדת נפתד^י‬
‫האחרון הכ‪1.‬יר וגו׳ ‪ :‬אם' ר יהושע בן קרחר• טעות גדול טעה סנחריב ׳ אחרי הדברים והאמת‬
‫האלה וגו׳ כאותה שעה שלח תרתן לאשתד כשנת בא תרתן אשדודד• וגו' ש טף עמוני'ומואבים‬
‫שר״יו מסייעין אותו כשער על ש מ מן ג' שנים לקיים מה שנ׳ ועתה דבר ה' לאמר כשלש שנים‬
‫כשני שכיר וגו' ׳ כאותה שעה וישלח מלך אשור את רב שקה וגו׳ויעא אליו אליקי' כן חלקיד‪!.‬‬
‫אשר על הכית וגו' ויבאו עכדי המלך חז ‪•T p‬ו אל ישעיהו ויאמר אלד^ם ישע ‪.T‬ו וגו' הנני נתן כו‬
‫דוה ושמע שמועה וגו' מה שמועד• *שמע וישמע אל תרד<קה מלך כוש וגו' ‪ :‬שטף שכנא הבוכן‬
‫וסיעתו והלך לכוש ונטל חמדת כל הארעות ובא לו לירושלם לק׳ים מה שנ' יגיע מערים ופחד‬
‫כוש וגו' יגיע מערי' זה חיל פרעה מלך מערי' ‪ :‬ומחר כוש זד• תרהקד• מלך כוש ׳ וסכאים אנשי‬
‫מירד• אילו חיילות שלדק ׳ עליך יעכו ת זו יירשלם ‪ :‬ולך יהיו ככר מושלמין לך ׳ אחריך ילכו‬
‫זר‪ ,‬חזקיהו ‪ :‬כזיקיס י ע מרו זו ככירר• ומנקיא׳ אליך ישתחוו ואליך יתפללו הן ניו תנין שכחו‬
‫שלר‪,‬קכר‪,‬כתוכךואומרי'אךכך^וגו' ‪ :‬כאותד• שעד• וישלח מלך אשור מנ הרתן ו<« רב שק"‬
‫וגו׳ ויקראו אל השלך וגו׳ וישלח ישעיהו קןאמוץ וגו׳ זה הדבר וגו' את מי חרפת וגדפת וגו' כיד‬
‫מלאכיך וגו אני קרתי וגו׳ויד‪,‬י כלילר• ההיא וגו' ׳ ו מ לן מלכים קשורי כתרים בראשיהן ׳ לפני‬
‫מפלתו שלסנחריב חלה חזקיד\שלשה ימים ‪ :‬ד יוס* או'יום שלישי לחוליו שלחזקיהו היריות‬
‫מפלתו דילסנחריב ועמדד• לו חסה כשם שעמדד• לו לאחז שנ׳ הנני משיב את על המעלות ו גו'‬
‫מ ביו ם נסע סנחריב עשר מסעות כא על עיית וגו׳ עב ת מעברה וגו׳ נדדה מדמנד‪,‬וגו'עה^>‬
‫תלך וגו' עור היום כנוב לעכור׳ שתסעא אוסר מ ביום נסע עשר מסעו' ‪ :‬כאחת עשרה כעכל‬
‫ב^יי‪-‬י הרביעית כשבוע עלר• סנחריב וכן הוא או׳וזד• לך האות אכיל השנת ספיח וגר' ש ע ^ז ‪-‬ן‬
‫בפרס ה^י^ח ולא יכלו לזרוע ואכלו ספיחים וכשנד• השגית שוויס שגרעו הלגעטת האילטרין‬
‫ובשנה הרביעית ן ד עוו ק ערווגו״ ^ מד ^ ^ א נשתייר כ שכדז^א שנ ה אחת ‪^ :‬יאחרמפ^חו‬
‫שלסנחריב עסד חזקיה י‪ 3‬טי את ה»כלוסין שבאו עסו כ ר ^ רין ולןכלו עליהם ממכורת שכיס‬
‫^קיים פה שג' ביום ההוא י ^ חמש ערים סדכה ת שפת ננ ען ינו' ׳ הלכו ובס כזבח ו רזיו‬
‫‪ 3‬ד‪,‬ריכיןעליועולות לשם שפים שג'כיום ההוא יהיה פזכח לה׳וגו׳והיו מתפללין וכשתחדן‬
‫‪ k‬ירי שלם שני אר־ייך ישתחוו ו‪*11‬ך יתפללו ; קודם ביאתו שלסנחריב סתם חזקיה את סיס*‬
‫ניחון שג' ויו עץ עם וגו' ד‪%‬א חזקיה כתם את סוע' וגו' כן עשרי' וחמש שנה חזקיהו במלכו וגו‬
‫כ ד'‬ ‫פרק‬
‫שתים עשרה שנה מנשה כ פ ל כווגו'׳ בשנת כב׳ למנשה גלה מנשה לכבל ופסלו‬ ‫‪p‬‬
‫שלמיכה עמו שג'ויקימו להם כני ‪ p‬את הפסל ונו' עד יום גלות האר״ן ׳ וכהעד‬
‫לו חילה את פני ה׳וגו' נמעא מנשה עשה תשוכה לג' שנה לפני מיתתו ‪ :‬כן עשרי׳ ושלש שנה‬
‫אמון כמלכו ושתי שנים ונו'וי ע ש א כזן הרע יג*׳ כי ועאאמון הרכהאשפד‪-‬״חו׳כערתור‪-‬ת‬
‫‪3‬י שד' כן שמנה שני' יאשיר‪ %‬כמלכו ו של שי' ואחת שנה מלך כירושל׳ וגו' כשנת שכנה שערה‬
‫שנה וגו' אותה שנה נמעא ספר תורה ככית ה‪ :‬ואותה שנח היא היתה תחילה שליוכל ׳ ואותה‬
‫שנהכדקיאשיהואתהכית ‪ :‬הרי מאתים ושמנה עש־ה שנה משכדקייואש ועד שבדקו‬
‫יאשיהו ׳ ולפה נבדק מהרה כימי יואש כי עתליה המרשעת כניה פרעו את כית ה' וגו־ ואותה‬
‫שנה עשה יאשיהו תשובה וכ מו ת לא היה לפניו מלך אשר שב ונו' ‪ :‬יאשיהו גנז הארק שנ'‬
‫ויאמר ללוים המכערים לכל ישר‪ 14‬הקתשים לה׳ תנו את ארק הקודש וגו' ׳ כיסיו עלה פרעה‬
‫נכה סלך □ערים וגו'וי של ח אליו מלאכים לאשר סח לי ולך וגו׳ ולא הסב יאשיהן ונו׳ן‪,‬ו ך ‪-‬ו‬
‫המורים למלך י א שי תוגו׳ד ע כירו ת ע כדיו ונו־ ועליו קונן ירמיהו רוח אפינו משיח ה׳נלכד•‬
‫בש!תיתותם וגו' ויקח כל העם וגו' ׳ כן עשרים ושלש שנה יהואחז ברלכו ושלשה !‪r‬דשים מלך‬
‫כיתשלם ׳ ויאסרהו מלך מעריב וימלך מלך מערי׳ את ^יקיס אחיו וגו׳ ‪ :‬בן עשרים וחמש‬
‫שנה כמלכו ואחת עשרה שנת מלך כיתשלם ונו' נסעא יהויקים נ מ ל מאחיו שרתי שנים ‪:‬‬
‫בראשית ממלכות יתיקים כן יאשיהו מלך יועדה אפר ירמיה הנביא לכל יועדה דרושלם כה‬
‫אסר ה'עכאותג‪1‬הי ישר‪ 14‬שוכונאאי ש מדרכו הרע הוכ מע מעלליכ ם וגו'שד־זוביחןפעמים‬
‫רכות ולא שפעו ו ח ן ונתנכא עליהם ואם לא תשמעו כה אמר ה׳ונתתי את הכית הזה כשילה‬
‫‪ 1.1‬ד כראשית ממלכת י תי קי כן יאשיהו סלך יועדה ונו' כה אפר ה' עשה לך מוסתת וגו' כה‬
‫אסרה עכאות‪ 11‬היישר‪ 11‬אנכי עשיתי את הארץ וגו' ואני נ ת תי א תכל ה ארעו ת ה א ^כיד‬
‫נכוכרנער סלך ככל עבדי יגי׳ועכדו אתו ונו'והיה הנוי והממלכה היו'באותה שע' הרג יהויקים‬
‫אוריה כמערים ויביאהו ^ו ס ל ך דמיתוע בחרב וגד׳‬ ‫את אוריה שג' ויועיאו‬
‫׳ וכשם שנתנבא«»ריה כך נתנבא ירמיה אלא אךד קא חי ק סכן שפןונו״‬
‫אשד היה דבר ה׳ אל ירמיה הנביא על הגויםכפע‪1‬ים על חיל פרעה נכה וגו׳ ‪ :‬שנהראשדנה‬
‫נ כ ש נינוה שנייה עלה וככש את יתיקים ד הי לו יהויקיס עכר שלש שני ם‪.‬ונו'ולא יכך פלך‬
‫נ מ רי' לעאת‪1‬גו' כשנת ארבע ליהריקים נתחתסנזר דינן ש ^י ש ר‪ 11‬לגלות ועל ירושלם‬
‫^ ע מו ת את כוס יין החפה‬
‫כה׳‬ ‫פרק‬ ‫‪ ,‬״ ‪,‬‬
‫ש ד ש למלכות יהויקים מלך יועדה בא נכוכדנער כלך ב ב ^ ע לי ח ש ^ •י‬ ‫‪ 3‬ש נו|‬
‫דערעלי ה‪ :‬אינ ש ד ^ו מ ר כן והלא דעא פלך‬
‫גשנתארכעליחויקיסומחתל׳כשנתשלשליועיקי־‪64‬שגתשלשלמרת׳ כמ^יאאחרהוא‬
‫אומד כשנת ש כ עוב מ קר א א ^ הוא ‪ V‬בשכת שמנה מחת>‪ 1‬שנת שכע ומח תי^שנתשמנזן‬
‫ענת שמנה םשם‪ V‬ן ושנת שבע לכיבוש יהויקס ׳ ד תן ה׳כיתדגו׳וכפקיסאחרועאאד׳ קכור״‬
‫חמורוגום׳ובמקים אחד הוא אוסר דאסרוהו בנחשתיס וגו ‪11‬א מלמד שכיק שאסח □יד בת‬
‫כאיסוריווהועיאווגד חלקים □השג'סחובוהשלך וגו׳ והנלהאת יחשלס וא ת ה שדי סוגו'‬
‫עשרת‪1^.‬פיס נו^ה ידידים נפש שלשת‪.‬לפים וגו' וםבנימק ושאר שבטים שכעת‪^*.‬פיס ח כ ^‬
‫נבורי׳עז שי □לחסה ׳ו כי כה גבורה כבני ארם המרלכין בגולה ו‪!;.‬ה □לחמה עושין בני‪ 1‬אד ס‬
‫הזקוקץ בזיקין ונתונים בשלשלאות‪!*.‬א הכ^ ג מרי ר‪%‬רה שני כרכו ה' □ליאכיו ג מרי כח וגו"‬
‫עושי □לחמה שה ‪ r‬נושאין וטתנין נמלחסתה של חורה שנ׳על כן יאמר נכפר □לחכות ה את‬
‫יו ש כין‬ ‫והב ו ט ׳ וסתובן החרש והמסגר אלף חרש שאחר □דבר והכל שותקין ׳ □כגר‬
‫לפג^ ולםי ‪□ p‬כגו בענין שנ ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותה ׳ אילי האר״ן אלו תרי י תד ה‬
‫לבנימין ועליהן הכחוכאומר כה אמר ה כתאנים הטונות הג‪1‬ה כן ו ט' ‪ p‬שמנה שנים י תי כין‬
‫במלכו ושלשה חדשי* ועשרה ימי׳ מלך כירושל׳ ׳ וככקו' אחר ת א ‪v‬ם׳ ‪ p‬שמנה עשרה שנה‬
‫ו תי כין כ סל כו ושלשה חדשים מלך כיחשלם׳ מה הל׳ שמנה ומה תל שמנה עשרה בן שפנה‬
‫כשמלך ופ שפל׳ שמנה עשרה לכשנחתם גזר ח ט לגלות ועליו אמר נכוכדנאער מכלכא כישא‬
‫טרא טכא לא נפיק׳ כחעי היובל גלה יד‪%‬יבין ׳ כשנה היכעית כשבוע וכן הוא או׳ ולתשובת‬
‫השנה שלח המלך נמכדנאשר דכ א ככלה עס כלי חמדת בית ה׳ ואלו הן כלי חמד רב כית ה״‬
‫זה הארון׳ וימלוך מלך ככל את מתניה ח ח ויסב את שכועדקי הו ׳ ‪ P‬עשרים ו א ת ת שנה‬
‫עדקיד\ בסייכו וגו׳ ויהי כשנה ההיא כראשית □מלכרת עדקיד^ מלך יד\דה כשנה הרכיעיר־ן‬
‫כחדש החמישי אמר ‪11‬י חנניה כן עזור הנכיאוט׳כה אמר ה׳עכאותלאמר שברתי את עולי•‬
‫□לך ככל כעוד שנתים ימים אני משיב וגו׳ ‪ :‬מי הטעה את חנניה נבואה שנתנכאירסיד־ן‬
‫הנכיא על עילם לעיניו שאס׳ כה אכר ה' הנני שוכר את קשת עילם ראשי׳ גבורתם ‪ :‬ויפת חנני'‬
‫הנכיא בשנה ההיא בחדש השכתי ׳ ג‪^9‬ז דברי הספר אשר שלח יר מי ת הנביא סיחשלם וג ^‬
‫כה אמד ה׳ עבאות ‪k‬זי ישר^ לכל הגולה ו ט' בט כתים ו שבו ו ט׳ ק ת נשים ו ת לי ח כני׳ וכמת‬
‫מו' ודר שו את שלום העיר ו ט׳ ואו׳ ל ^ מלאת לככל שכעים שנה אפקוד אתכם תו' ‪ :‬כשנדין‬
‫הרביעית לעדקי ת ירד להקכיל פני נכוכדנער פלך ככל כככל ושדיה עמו וחזר וכא לו‬
‫כו'‬ ‫פרק‬ ‫‪:‬‬ ‫למלכותו ליחשלס‬

‫כשלשים שנה ווו' ה ‪ v‬שלשים שנה כשנמעא ו ספר בית ז> ׳ ברביעי כחמשת‬ ‫ןי ר‪,‬י‬
‫וא שב‬ ‫לחדש וגו' היה היה דבר ה׳ ו ט' ואכא ‪ k‬מול ה תל אניב ו ט׳‬
‫שם שבעת יפים משמים בתוכם ׳ לאחר שכעת ימים נאסר לו ואתה שכב על עדך וגו' ו א נ »‬
‫נתתי לך את שני עתנם וט׳מל סד שהיוישר^ סכעיסין לפני הקכה׳ משנכנסו ‪ 6*0‬רץ ועדי•‬
‫שיעאו ממנה שלש מאות ותשעים שנה ׳ ובלית את אל הי שככ תעלעדך הימני ו ט מלמד‬
‫שדח בית יהודה מכעיסק לפני הקבה משגלו עשרת שכטיס ועד שחרבה ירו ע ^ ם <‪6‬רכעים‬
‫שנה נפעאו כולם ד׳ מאות ושלשים שנה ‪ :‬דהיבשנההששית כששה לחדש אני יו שב כ‬
‫בכיתי וגו' מל מד שהיתר• תתה שנה מעוכרת ‪ :‬ותהי עלי שם י ד ה'כאותה שעה התיכהו‬
‫המקום לי חז ^ ככור חשבינד‪ .‬שמכתלק כתוך הכית ׳ ד שאו הכחכים את כנפיהם דרו מו‬
‫מעל הארץ ו ט׳ ; ו או׳ד עלכ כור ה׳ ס על תוך העיד ו ו ו׳׳ אתהמועא אותם עשר □סעוד־ן‬
‫וגו'‬ ‫לשכינה ׳ דהיכשנההשביעיתכחסישי כעשריםלחדשכאו אנשים מזקניישראל‬
 ‫* חידבד ח' ‪^ 4‬ז^מר ‪ p‬א ד ם דנ ד א‪»V‬רןנ»ישרא״ לאמרה^דחש»תיוגו״חתע«‪ 5‬מ‪< 1‬ויתםמו׳‬
‫^אותה שעה כרת ערקיהו כרית את כל העם וגו׳^ש^ח איש את עכ ת וגו׳ וי שוכו אחריכן‬
‫וי שי מוגר׳ואו׳ היגנל אשד נר תול שני סויעכ מב ק בתריו ׳ למרוד במלןם׳ שתסעא <**׳אילר‬
‫ואילומתוך פרד ‪ :‬כאותה שעה פדר ערקיהו במלך ככל והלך וסמך על מלכי מערי' ׳ ב‬
‫כשתפעא לומר' אילו נכ מנו על מלכי פערים ואילו נסמבו על מלכי פערים ׳ אילו גלו שי^ש‬
‫נליו תו‪11‬ו גלו שלש גליו׳ ׳ אילו עשז ג׳ שני׳כפעור ה ‪h‬״ עשו ג׳ שני׳בפעורד אילו אכלדבשר‬
‫גני ם וכנות ואילו אכלו בשר בני׳וכנו ת׳ וכן הוא אומ בדרך אר‪,‬ותך הלכת ונתתיכוסה כ י י ר‬
‫ונו׳ כשנה השמינית לעדקירו כא חיל פלך בכל על ירושלם ונו׳ ׳ ו חיל פרעה יעא פ ‪ a‬ע ^ ‪o‬‬
‫וגו׳ ׳ וחיל פרעה שטך עזה וחזר למעחם‬
‫ד הי דבר ה׳ אלי כשנה רתשיעית בעשירי בע שור לחדש לאם' ׳ בן אדם כתוב לך את שסהיום‬
‫כעעם היום סמך מלך כבל על יתשלם ׳ כעע' היו' הזה כעשר' כמכת כשנה העשירי' בע שירי‬
‫כ שני׳ עשר לחדש היה דכר ה׳ אלי לאמו* ‪/‬כן אדם שים פניך אל פרעה פלך מערים והנכא‬
‫עליו על פערים בלו אותו הז ק הנה חנפאל בן שלום דודך בא אליך לאפר קנה לך את שדי‬
‫אשר בענתות אשר כארץ כניפן כי לך משפט תירושה לקטת ויבא חנפ‪ 11‬כן דודי כרכר ה אל‬
‫חער המטרה ויאס' אלי קנה לך את שרי אשר בענתו' אשר כארץ כנימן בי לך משפט הירושה‬
‫ו לך הגאולה קנה לך וארע כי דבר ה׳ הוא ׳ ויהי כאחת עשרה שנה כראשון כשבעה לחדש היה‬
‫ו ‪ -‬כ ר ה׳ אלי לאפר כן ארם את זרוע פרעןן מלך פערים שכרתי ונו' ד הי באחת עשררח ש‪#‬דה‬
‫כשלישי כאח׳ לחדש היה דבר ה אלי לאפר ‪ p‬ארם אסור אל פרעה מלך פ ערי‘ ואל המונו א די‬
‫מי דמית בגדלך ויהי כעשתי עשדה שנה כאחד לחרש היה דכר ה׳ אלי לאמר בן אדם יען אשר‬
‫אמרה עור על יתשל'האח נשכרה דלתות העמי׳נפכה אלי אמלאה הדרכה ׳כשלשה בתשרי‬
‫אחר דורבן הכית חמשים ושנים ‪ V‬נהרג גדליה כן אחיקס כן שפן והיהורי' אשר היו במעפה‬
‫ושאר הפליטה הלכה לפערי׳ וירמיה וברוך ע מ ק ׳ דהי בשתי' עשרה שנה כעשירי כחמשה‬
‫לחרש לגלותנו ב^‪ 8‬אלי הפליט מירושלס דאמר הוכתה העיר ׳ ויהי כשתי' עשרה שנה כשנים‬
‫ע שר חדש כאחר לחדש היה דבר ה׳ אלי לאפר כא׳ שא קינה ‪ t‬פרעה מלך מערי ואפרת אליו‬
‫כפיר גוי' נרמית ׳ ויהי כשתים עשדה שנה כחמשה עשר לחדש היה דכר ה'אלי לאפר כן אדם‬
‫נחה על המון מערי' והורידהו איתה שעה הראה ליחזתג! שהא\פות נר נין לבאר ש‪ AT‬׳ כשנת‬
‫ע שרי' ושלש לנבוכר נער נתנה עור כירו ושטף את כר היהח־י‘ שהיו בעפוון ומואב ובסביבות‬
‫ארץ ישו*‪ 11‬נפ ששכע מאות ארבעי׳ וחמשה ׳ כשנת ע שרי׳ו שכע לנכוכרנעזמי נתני־ז מערים‬
‫כידונשאהמונהושללשללהוכזכיזהוהיתה שכרלחילווהגלחירמיהווכמךלככל ׳ כעשירי'‬
‫חמש שנח לגלותנו כראש השנוז כעשור לחרש כארבע עשרה שנה אחר אשר הובהרה העידי•‬
‫כעעסהיוס הי ת העלייד ח' וי כ אז‪ 1‬תישמהאותהשעה הראה הקכה'ליחזקאל במראה את‬
‫בז'‬ ‫פרק‬ ‫‪:‬‬ ‫תכנית הכית לעתיד לכא‬
‫כשנה דמשיעית למלך עדקיהו כע שירי כעשור לחדש כא נכוב תער וכל חילו‬ ‫״•יףןי‬
‫על יחשלם וי עד עליה ויכנו עליה ריק סביב ותכא העיר כמעוד עד עשתי ע שד'‬
‫למלךעד קיוע כחדש השביעי כתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעס האו‪-‬ץ‬
‫ותבקע העיד ו כל אנשי המלחמה ברחו ויעאו פן העיר לילה דרך שער סן החופוהים אשר ע ל‬
‫גן המלך וכש‪T‬יםעל חע ‪ T‬סביב וילכו דרך הערבה דרד פו חיל כשדים אחרי הפלך וי שיגו את‬
‫‪4‬ךככד*‬ ‫עדקיחובערכות ירחו וכלחילונפועומעליו ‪ :‬דתפשואת המלך יעלואותואל המ‬
 ‫דב^תה באו«ן חמת וידבר אותו סשפטיס וישחט ס^ך ‪ «< h22‬מי עדקיהו מם את שדי יהודה‬
‫שחט כרבלתח ואת עיני עדקיהו עור ויאסרוד כנחשתים ויכיאהו □לך ככל ‪ S33S‬ויתנהו כית‬
‫חפקודותעד יום סותו ‪ :‬כל עשרים ושכונה יום היה מקרקר ושוע ‪ U‬ההר ובן הוא אום׳ בו‪/‬דש‬
‫החמישי כשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה לסלך נכוכר נער מלך ככל וכמקום א ח ד‬
‫הוא אום' ‪ 1‬ע שוי לחדש ואו' כשנת עשרה למלך נכיכדנער כה תל' תשע עשרה ובה רתל ‘י ח‬
‫‪^1‬א תשע עשרה משמלך ו שמנ' ע שר' לכמש יהויקים מה תל' כשבעה לחדש ובה תלמוד לום‬
‫כעשזר ואם נאם' כעשזר למה נאמר כשכעה א ור מעתה כשבעה נכנסו נוים להיכל ונטלו‬
‫את הים ואת המכונות ואת העמודים והיו מקרקרין בו שכיעי שמיני ותשיעי עד שפנה דד‪,‬יום‬
‫שנ׳ קדשו עליהמלחמד• קומו ונעלד‪ ,‬אוי לנו כי פנה יום כי ינטו עללי ערכ עם חשיכה העיתו‬
‫בו את האור והיד‪ ,‬נ שרף כעשור לחדש ‪ :‬ועל אותו הדור הוא או' כי ידעתי את יערו וגו׳ ואו׳ כי‬
‫אנכי י ד ע תי «ז מ רין וגו' כי ידעתי אחרי מותי כי השרת וגו' ׳ וכן כעדקיר! הוא או'דגם כמלך‬
‫נכוכדנערמרדיאשר השביעו וגו'גם כל שדי הכהנים והעם הרבו למעול וגו׳ וי ש ל ח ה׳!! הי‬
‫אבותינו וגו' ויהיו סלעיכים במלאכי‪14‬ר‪,‬יס ‪ :‬ויעל עליהם את מלך בכל וגו' ׳ וכל בלי כית‬
‫ה‪14‬הים וגו׳וי שדף את כית ה'ואת כית המלך וגו׳ויגל השארית מן החרב אל ככל לבלו׳ דכד י ד‬
‫מפי ירמיהו וגו' ‪ H :‬יומי או' המשים ושתים שנד‪ ,‬לא עבר איש כיד‪,‬ודה שנ' עיל ההדים אש‪^ 4‬‬
‫כבי ונהי ועל נאות מדבר וגו' ׳ ר יוסי או; שבע שנים נתקיים המקרא הזד‪ ,‬כארץ ישר‪ 11‬י פרית‬
‫ומלח שרפר‪ ,‬כל ארעד‪ ,‬וגו' ; ויכה אותם פלך בכל וימיתם ויגל יהודה מעל אדמתו ׳ נפש שמנ׳‬
‫מאות שלש ש ושניס שלש גליות ארבעת‪^1‬פים ו ש ש מאות ׳ ומכניסן ומשאר השבטים שכעת‬
‫כח׳‬ ‫פרק‬ ‫אלפים נולד‪ ,‬שגלו עם יר‪,‬דכק ‪:‬‬
‫שתים למלכות נכוכרנער ותפעם מחו ושנתו נהיתה עליו ׳ איפשד לו ס'‬ ‫ר כ שנ ת‬
‫כן ‪ ak‬שמנה הכתוב שנים לחרבן הכית וחדשים לחרבן הכית וכן הוא או'‬
‫ד הי כשלשים ושכע שנד‪ ,‬לגלות יועיכין סלך יוערד‪ ,‬בשנים עשר הדש בעשרי' יחמשה לחדש‬
‫וגו' ׳ ובמקרא אחר הוא או' בעשרי' ושבעה פה תלמוד לום' בעשרי׳ וחמשה ומה תלמיד לו ם'‬
‫מדורך‬ ‫כעשרים ושבעה‪^1‬א בעשרים וחמשר‪ ,‬מת סטנו נכוכדנער ונקבר ו כיו הועיאו‬
‫סקכת וגר ת כ שביל לבטל גזימתיד לקיים מד‪ ,‬שב עליו ואתה הש^כת מקברך כנער נתעב וגו‬
‫ו כ כז ועעיאו ליכניח ; כו כפרק מת עדקיהו וספדו עליו וי דמית פלכא עדקיהו שתי שסרייא‬
‫דכולר‪,‬ון דרייא לקיים מר‪ ,‬שנ׳ כשלום תמות וגו' ‪ :‬בשהמעא או' כל שהוא בטובה ‪ It‬יתיאש ‪P‬‬
‫ד‪,‬רעד‪ ,‬ובל שד‪,‬וא ברעד‪ ,‬אל יתיאש מן הטובד‪ ,‬מניין סיועיכין וערקיהו ׳ נבוכדנער מ ל ך מה'‬
‫ש נ ד ‪ ^ ,‬מדורך כנו ע שרי׳וג׳וכל שערכ ט של ש‪ :‬כשנת חרא לבלשער מלך בכל דני ‪ I:‬חלם‬
‫חזאוגד' כשנת שתי'למלכות כלשער חזון נראד‪,‬אליאנידנ’‪.‬ג‪1‬יגו׳כ שנ ת של שלמלכי'כל שעד‬
‫וגו׳ כ ^ ש ע ד פלכאעכד לחם רב וגו׳בלשער אס׳ בטעם חכרא ונו' באדין היתיו ונו׳ פג שתיו‬
‫המרא וגו׳ כד‪ ,‬שעתא נפקת אעבען די יד אנש וגו׳ אדין מלכא זיווד‪,‬י שטהי וגו׳ ׳ דקרא אריה‬
‫‪1‬י רךרא משעיר וגו׳ אמר שומר ונו׳ מי הוא שוס־ זד‪ ,‬הקכה שנא"‬ ‫על מעפה ה׳ ך\ משא דומה‪3,‬‬
‫הנד‪,‬לאימםולאי > שןונו׳ ה י ש מרךפבלרעוכל ה מז מור ‪ :‬סהסשמךשלאת־יכנסאוסד־ן‬
‫באומד‪ ,‬ומלבות במלכות אפילו כחוט ד‪,‬שערר‪11,‬א מלכות שהגיע זמנה ליפול כעס נופלת כיום‬
‫בלילה טפלת כלילד‪ .‬וכן ר\א או׳ונוף ערי יומם ובתחפנחס חשך היום ׳ ו או' ביה כלילי{ א‬
‫סטיל כלשעד מלכא כשדאה ‪ :‬ודריו ש מראר‪ ,‬קביל סלכותא ככד שנץ שתין ותרתין ׳ מד‪ ,‬תל"‬
‫מ ם' ככר שנין שתק ותרתין‪ 11‬א יום שנכנס נכוכדנער להיכל בימי יהויבץ טלד ששט ‪t'ilm‬‬
‫דריוש ; יוםשמשחו יהואכדמות גלעדמשחואה‪bn‬שטנו ׳ד»השמ;י‪0‬שנהמשמלך‬
 ‫עמד י חו שי ת ש ^י מיץ‬ ‫ג מ כ לנ עי שלגים חסר אחת טשכיכשיהדיןים ועוד שנד‪ .‬אחת‬
‫בשנת א‪^.‬ת לרריוש בן אחשוחש סזרע סדי יגו׳‪ m‬את' □תא שנד‪ .‬למדי בכתוכי׳‪14‬א ז‪ 1‬בלכד‬
‫תםיד‪.‬ד‪ .‬דדא זו זד‪ .‬שאום׳ שבעים‬ ‫ו כן ידסיח א‪ '5:‬לד‪.‬ם ?יישר‪.‬ג‪ 1‬ופן ידך ‪S‬בכבם 'ד‪.‬גד‪.‬ח‬
‫ותידאו וגו בשסרעד‪ .‬הנשסעת כאייץ זד ש ‪ S‬שנה סשסלך נכובד נעד כי ^א חע כי‬
‫כלשאעד ובאד‪ .‬גשנה השסועה זו של דדיו ש שמגיס חסד אהת ?יפי שכשתחשוב שזישים‬
‫‪ v t k‬בשנה השמוע וד‪.‬ית׳ ככל עכי ממלכו׳ ושכע סגלות ידויבין שד‪.‬יד‪ .‬כשנת שכונה‬
‫ו \ * והפס כארץ על יתשלם מושל זה כורש למלכו עד אויל מדורך גשתכיט שני נכוכד‬
‫הפרסי ׳ ואני כשנת א חתלדריוש המרי עמדי נעד למפרע לא היו‪11‬א שכע ונמעא של<^‬
‫למעוז ולמחזיק לו ועתר‪ ,‬אסת אגיד לך והנה מלך נכוכד ת ר ‪ »k‬ארצעים וארכע מז^ חר‬
‫הגהה אחרו‪-‬ן‬ ‫עור שלשר‪ .‬מלכי' עומרי' לפרס ׳ זי־ן כודש שתחשץב מקןטעיס ‪:‬‬
‫ואתשורוש ורדיו' שבנר‪ .‬את הכית ׳ ומד‪ .‬תל תמה אני על זד‪ .‬בי כזד‪ .‬ו ס פר עעמו או' מלך‬
‫דכיעי רכיעי למדי ויהי דני‪ 11‬עד שנת אחרת שלש שנים מקוטעות ובאן אום׳ שאין אתה‬
‫ונו ׳ כו כפרק נאש׳ לו בתחלת תחנוני' יעא מ ת א שנד‪ .‬למדי ככתוכיס‪11‬א זו כלכד ואם‬
‫דבר ונו׳ שכרגי׳ שבעי׳ונו׳ותדע ותשכיל ונו׳ כן היכי אמרינן כמסכת מגילד‪ .‬דל ה'דדדיו ש‬
‫שכועי' שבעד‪ .‬א לו שיגשו כגולרח וע ‪ S‬ו ׳ וכורש ואי' אנו כועאים ‪ t!k‬ארכע׳‬
‫ושבועי׳ ששי׳ ו שני׳ אילו שיגשו בארץ ושכוע וי ש לום׳ על זד‪ .‬שד‪.‬שנ' השלישית של כלשעי׳‬
‫אחד מקעתו עשו כארץ ומקעתוחועה לארץ המוקדם לדריוש המרי מקוטעת היתד‪ ,‬ור‪.‬יא‬
‫ואחר השכיג שנ׳ יברת ור‪,‬נכי' כרי׳ לרבי'ונו' היתד‪ ,‬יאשונד‪ .‬לדרתש ומאחר שבפרשד‪ .‬של‬
‫ד׳ יוסי אום׳ שכועי׳ שכעי' משחרב כי' ראשון מעל' ממני מנאר‪ .‬לאיתד‪ .‬שלישית ל כ ל ש ע'‬
‫ועד ש‪^ .‬כ כית אחרו׳ שכעי׳ לחרבט וארבע בדכת׳כשנת שלש למלכות כלשעד ד‪ ,‬מ ^ר‬
‫מאו׳ועשרד‪,‬לכניט ׳ו מ ה תל׳ שבועי׳ שבעי' חזוןונו' לארעד‪,‬למטת'לדר^׳ור‪,‬שנד‪,‬ד‪,‬שמ״׳‬
‫שר‪,‬ית׳גזיר׳גזורד‪ .‬קוד׳לשכעי׳שנה ׳ וכן שלו שד‪,‬יאדביעית לדריו ש שכקכר ע ‪S‬י ‪n‬‬
‫ת א אום׳וד‪,‬יו ימיו מאד‪ ,‬ועשרי׳ שנד‪,‬׳ ואומר אומד כשנת אחת לדדיו' כן אחשורוש אכד*‬
‫בשנ* ש ש מאו' שנד‪ ,‬לחיי נח וגו׳ אפשר לום' מכל מקום שנתי׳ מלך בכו שבמסכת מגילה‬
‫כן ^אשר‪,‬ית׳גזירה גזורה קוד׳למאד‪,‬ועשר♦' בונד‪ ,‬חמש כין דריו׳וכר ש ואעפב׳לא מעינו‬
‫שנד‪ ,‬׳ ובז היא אום' כעוד ש שי' וחמש שנוח שנד‪ ,‬למדי בכתובי׳ אלא זו כלבד היא השניה‬
‫יחת אפרי׳ מעם ׳ ואותר‪ ,‬שנה שנת ד׳ לאחז שלו לפי שר‪,‬ראשונד‪ ,‬הרי נמנית לכלשער‪#-‬‬
‫ד‪,‬ית׳ ״ איפשר לום׳ כן‪11‬א שריית׳ נזיר׳גזורה ועו׳שנד‪ .‬אחת לככל עמד דריו ש וד‪.‬שליםר־ן‬
‫מימי עמוס שנתי' לפני הרעש שנ׳בד‪ ,‬אמרי• כשני׳ שלו שד‪,‬יא הראשונר‪; .‬המיוחדת ‪* 'H‬‬
‫״‬ ‫עד כאן‬ ‫‪:‬פרק בט'‬ ‫עמו‪ 0‬ב חרכיםו׳ירבע'וי שר^נלד‪,‬ינלד‪,‬מעלאדמתו‬
‫אתת לכורשמלך פרס לכלו׳דכד ה׳ מפי ירמיה העיד'ונו׳ כד‪ ,‬אמר כור ש‬ ‫‪ 31‬ש נ ת‬
‫מלר פי־ס וגי׳ מי כבם מבל עמו וגו׳ ויקומו ראשי האבות וגו׳ מלרך עבדי ה'‬
‫היכן הס‬ ‫וגו״איכעדכיא בכל ל ופרט אינן‪11‬א שלשי׳ ושלש מאות ו ש שי׳ו שני׳ עשי־‬
‫^‪1‬א אילו שג לו משאר השבטי׳ ויבי ט את המזבח על מכוטת׳ וגו' ד ת ט כסף לחועכי' ונו׳ ‪:‬‬
‫כורש׳מלך נ׳שני׳מקוטעו׳וכסלבו׳אחשורש בתחלת מלכותו וגו׳כ אדין כטילת עביר׳ בית‬
‫ה׳ כשנת נ־ למלכו עשה משת׳ונו׳ כל ארבע שני׳ הית' אסתר מוטמנת כשושן הבירד‪ .‬ותלק‬
‫אסת׳ ‪ k‬המלך ו ט׳ כל ה' שני' היד‪ ,‬המן כונס שלל למרדכי כחדש הראשו׳ הי א חד׳ ניסן י גו'‬
‫ביג׳ כניסן כתב הסן את הספדים להשמיד לד‪,‬רונ ונו' ׳ כטו׳ בניסן נכנסד‪ .‬אסתר לפני המלך‬
‫גיו' בני סןמלואתהפןכמ׳כסקכתכסררכיספריס לדושיביספדיושלהמן׳ביג׳באו־ד דכו‬
‫מיהודים כב^ אויביהם וגי׳והרגו כשץשן חמש מא‪ •-‬ז איש ותי*ו את עעדת נ‪ ♦:.‬המן ען* אשד‬
‫ב תנו שטנה על יו שבי יהודה וירושלס ביום הר‪%‬א נ א מהפר ההרוגים וגו' ׳ ובאותו הזמן לשנה‬
‫הכאה נאם ותכתב אסתר הסלבה בת אביחיל וגו ׳ הרי הוא ‪ ' v‬בי לפ־ מלאת לבבל שנעי ס‬
‫שנה לסלאות לחרבות ♦רושלם שבעים שנה׳ חסשיס ושתים שנה לאחר חרנז הכית עשו יש'‬
‫במלכות כשדי' ונפקדו ועלו ג' של כורש ד ד שלאחשררוש ושתי' של דריוש'ובשנת ב' לדר׳ו ש‬
‫נכנה הכית׳ וכן זכדיה אם ויען מלאך ה*וגו' ואו ה עכאו' עד מתי אתה לא תדחם את ירושל"‬
‫וגו' אשד זעסת זה שבעים שנה ׳ כל ארבע שנים היה הכית נכנה שנ׳ו שעיא כירתא דנא וגו"‬
‫ובאותו הזמן לשבה הכאה עלה עזרא מבבל וגליו' אחרת עמו שנ' הוא עזד' עלה כבכל וגו' ד עלו‬
‫ככני ישראל וגו א לייחשלסכשנתשכעלארתהשבתאהמלך׳ ויבא ירושלס כחדש החמיש♦‬
‫היא שנה העשירי למלך כי כאחד לחרש הראשון וגו כי עזדא הכין לבבו וגו׳וכא והבדיל א רז‬
‫ל׳‬ ‫פרק‬ ‫י שר!( כן הנשים הנכריות ‪:‬‬
‫נחמיה כן חכליהוגו׳שתיס עשרה שנהל ש הכארץי שר!‪ 1‬מתקן בתכ ה‬ ‫ל כ רי‬
‫ומשיב את י שר!‪ 1‬איש לעיח ולאחוזתו ‪ :‬וכן הוא או וככל זה לא חיירתי‬
‫בירושלם כי אם כשנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך ואבוא!זירו של ם ׳ כשנת כ' עד‬
‫לב' י׳ב ש‪-‬ה הרי הוא או' ו שבי יהודאי בניין ו מע^ חין ו ו'ו אין אתה מועאל־־׳פרם כ ^ כי' ‪k U‬‬
‫‪ 3‬כורש ודריו ש ולמדי כ' דדיושי וארוש‪ r‬רוש ׳‪.‬לא הוא גור ש הוא דריוש ר!א ארתחשכתא לפ»‬
‫לפי שכל המלכות נקראת ארתחשסתא ׳ כל שני מלכי סדי ופרס חמשים ומאתים שנד־ן ״‬
‫וי שבו הכהנים והלויב והשזערים והכשרריס ו ‪ p‬העם והנתינים וכל ישר^ הל‬
‫ויאספו כל העם כא ש אחד וגי' ואו' ויעשו כל הקהל הבאים נ ן השבי בוכות וי שבו ככוכות ־‬
‫אפשר מ ם'כן‪ U!»8‬בקיש ביאתן כיסי עזרא לביאתן בימי יהושן|‬ ‫לא עשו סיר ׳ יד\שע הו'‬
‫כיארתן בימי‬ ‫כה בימי יהושע נוזתייבו במעשרות וגעזמיטין וכ ובלות וקידשו ערי תמה‬
‫עזרא נתחייכו במעשרות וכשסיטיזרג^כלו'! קידשו ערי הוכה והיו ששין ושמחין לפני ה כי ץ‬
‫בה שנ׳ותהי שמחה גתלה מ אי ‪ :‬יכן הוא אי' והביאך ה'!’היך אל הארץ אשד יר שו אכתיך•‬
‫וירשתה וגו'מקי ש יתשתך^תן«תאכתיך מה ירושת אכתיךכחימש כל הדנריס הללוז ^ף‬
‫ירושתך כחידוש כל הד ‪i‬רי□ הליו ׳ אי יכול תהי לכם ירושה שלישית תלכוד לום׳ דרשרתה‬

‫תשכי‬ ‫‪W‬‬ ‫י»יי^ן י ‪ •yww‬י‪-‬י י‬ ‫ן י י• ן !‬

‫הלא כתבתי לך שלישים ווו'יד\דיעך קישט וגו'וכן וע^‬
‫שאל אביך דגדך זקניך ויאמרו לך יכול זקני השוק תלמוד לום׳ ויאכ ת לך הא למדת שזקן‬
‫זה שקנה חכמה ‪ :‬י יוסי או' סלכ^ג פיס בפני הכית שלשי׳וד׳שנח מלכית יק מאהושמוג ”‬
‫מלכות בית חשמונאי מאה ושלש מלכות היחתס מאה ו של ש׳ מי ק ואילך עא וחשזב ל דו ‪ -‬בן‬
‫ואלו הן שמונה סלבי יון‬ ‫׳‬ ‫הבית‪ :‬ובגולה כותכק בשטרות למניין יוונ׳ם ‪^ :‬פא‬
‫ן‪1‬כסנדתע מקרון׳ פירטון ׳ ש לי ^ ׳ סליקס׳סוטרוק׳ אנטיוך׳ אנטיוכס׳ גסקלנס ‪ :‬מפוליכוס‬
‫שלאפוירוס פול עד פולמוס שלאכפסיטס שמינים שנה ‪ :‬אילו בפגי הכירת ‪ :‬כפי ^ מי ס‬
‫שלאספסינוס עד ט׳למיס שלטיטוס כי׳ ומפולכוס שלטיטוס עד מלחמת בן כוזיכא יו שנה ‪:‬‬
‫ומלחמתבןכוזיכאכ'שני'ומחעהככ*שנד אחרהרכןהכית׳ הי הדיו סי או׳ מגלנליןזכיר־ז‬
‫ייו ס זכותותבה ליום תכ ה שנסעאת או' כשחרב הכית בראשונה ^ תו היום מועאי שכת היח‬
‫ומועאישכיעי׳היתהומשסר־תושיהרליריכהיתה ותשעה באב היה ו כ ן ה ל ו י '‬
 ‫אוצם וגו'׳ ב חד ש הרביע* בתשע׳‬ ‫עומריסעיי רובק ואו' שיר ה ומה שירח ‪ V‬וי שב ע^יחם‬
‫לחדש הבקעה העיר בראשונהוכשנייהכשבעהעשר בו ‪ :‬ב מך ה'‪11‬ה*ישד‪.‬י‪ 01‬ן ה ^ *ו ע ד‬
‫וד;ולם ואסר כל העם אמן הללדה ב תך ^זי׳^ז* ישר^ עושה נפלאות לב ת וברוך שם כבדת‬
‫לעולם וגו' ׳ והוא מהשנא עידנ»א וזמנייא וגו׳ עידניא זו עידנה שלסתם ; וזסנייא זמנה ש די‬
‫»יושלס ׳ תכנה בלךוב ואמרו אמן ׳ מהעדא מלכין זה יהויקס ומהקס מלכק זה נכוכדנע' מלך‬
‫בכל ‪ :‬יהב חכמתא ייחכימין זה משה רביט אבי החכמה ואבי ומכונה ׳ ומנדעא לידעי כינה‬
‫זרי יהושע כן טן שנ'ויהושע כן טן מלא תה חכמה ‪ :‬דא׳חכמתאלחכימין זה יוסף העדי'ש»ד‬
‫בו אין נכון וחכם במוך ׳ ומנדעא לירעי כינה זה דני‪ 11‬וחבריו דכת כאדין לדני^ בחזוא ד י י‬
‫ליליא רזא גלי והוא גלי עמיקתא ומסתרתא וגו' עמיקתא זה עומק המרכבה ‪ :‬ומסתרתא זדת‬
‫מעשה כראשית ידע מה כחשוכא זו מתן פויעטתן שלרשעים בגיהנם ‪ :‬ונהורא עמיה ש דיי‬
‫וה כתן שכרן שלעדיקיס לעתיד לכו א׳ דא׳יהכ חכמתא לחכיפיןזה יהושע כן טן שנ'ויהו שע‬
‫בן נון מלא תח חכמה‪ :‬ומנדעא לידעי כינה זה יר מי ת שנ׳כטרם אערך בבטן ידעתיך וגו'‬
‫יכול בעתו תלמוד לום׳ זה ספר תולתת אדם מלמד שהראהו הקכה לארם הרן^ שון תר דיו ר‬
‫ומנהיגיו תר מ רו נ כי ^ תר תר ו ד ר שיו תר תר וחכמיו ופרנכיו תר תר ו שופנ ת חכמי ת ר‬
‫ת ר נכיאי תר דור עריקי ת ר חד מספר שמותיהן מניין ♦מתיהן חשכק שעותיהן סכום‬
‫פסיעותיהן שנ׳כי אתה עעדי תספור וגו׳ ‪ :‬וש׳ותקטן ז « « כעיני ה׳^הים ו ט' ו או'גל מי ראו‬
‫עיניך ו ט׳ו או׳ דלי מה י קיי ריעיך אל וגו׳ אספרם מ תל יר כון וגו׳ ;‬

‫סליקא לה תניא דסוד עולם רכא‬

‫‪1‬רהעור‬
‫ונתחיל סדר עולםו‪1‬טאבע‬
‫ובישועתו אמן■‬
‫ו ש ש מאות וחמשים ו ש ש שנים ‪ :‬ו קד ה מ כול‬ ‫עד המבול‬
‫עד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה ׳ ו ק הפלגה ען‪-‬י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪IW ^ U l‬‬
‫שנולד יעחקחסשיםושתים שנה מ ש טלדיע ח קעד שיע או‬
‫י שר^ מסעדים ארבע פאות שנה וארבעים שנה שהיו ישר‪ 11‬כמרבד ‪ :‬ושמנה ס איו ^‬
‫וחמשים משבאו ל אוץ ועד שגלו הימנה ושבעים שנה כין בית דאשק לבית שני ובניין בית‬
‫שני ארבע סאות ועשרים ומשחרב הכית ועד עכשו‪^.‬ףוחםשים ו של ש שנה והס כ כ ^ ד *‬
‫אדם חיה משנולד שת מאה ושלשיםשנדת ו שני‬ ‫ארבעת ^פים ושמנה מאות ואחת ‪:‬‬
‫חייותשע פאות ושלשים שנת ‪ :‬שת חעןעד שנולד אטש מאה וחמש שני סו שני חייו‬
 ‫אנוש חיח עד ש ^ ר קינן השעיב שנה ושני חייו‬ ‫חייו תשע מאית ושתי׳ עשדח שנח ׳‬
‫תשע סאותוחסש שנים ‪ :‬קינן ודה עד שנולד כהל^אל שבע ם שנה ) שני הייר ר‪.‬עע‬
‫מאות ‪ n t <0‬ועש‪ T‬שני ם׳ מהל‪ 11/‬חי העד שנו דירד ש שי םו חכ ש שנ הו ש׳ני חייו שכנ'‬
‫סאות ותשעים והכש שני׳ ירד חיה עד שנוי ד דגוך סאה וששי'ושתי■ ש ‪J‬ה ושני חייו תשע‬
‫□אות וששים ^שתים שנה ׳ חנוך ח׳ה עד שנולד כתושלח ששים וחכש שנים ויתהלך‬
‫חנוך את ה^הים שלש מ^ ת ושלשים וחמש שנה ו איננו כי לקח אוהו‪’4.‬הים ׳ כתושלח‬
‫חיה עד שנולד לסך מאהו שכוני׳ו שכע שני׳ו שני ח׳יות שעפאותו ש שי׳ות שע שני־ ‪:‬ל סך‬
‫תשע סאות וחפשי' ניון שנ א בבול היה נח‬ ‫חיה עד שנולד נח מאה ושסוני׳ושתיסיושני‬
‫כןשלשם <‪ 1‬שנה ושלש סאו וחמשי'לאחר הסכול הרי עשר חרות ‪ :‬ש ס חי ה עד ש טלד‬
‫ארפכשד מאה שנה ו שני ח׳יו חכ׳ש כאות שנה ‪ :‬ארפכשו חיה עד שנולד שלח שלשים‬
‫וחמש שנה ו שני חייו ארבע מאית וש *ש שני' ״ י עכר ח*ה ער שנולד פלג ש; שי' וארבע‬
‫שנד‪ ,‬ו שני חייו ארבע פאות ושלשים ‪ . :‬פלב חיה עד שנו‪ V :‬רעו שלשים שנר‪ ,-‬ושני חייו‬
‫מאתים ותשע שני' ; רעו חיה עד שנולד שדוב שלשיירעתי' שנה ו שני חייו מאתים ושכע‬
‫שחב חיה עד שנולד נחור שלשי'שנד‪ ,‬ושני היו מאתי'שנה ; נחרד חיח ע ד‪.‬‬ ‫שנים ״‬
‫שנולד תרח ע שדי' ותשע שנד‪ ,‬ושני חייו מאה וחסשי' ו ש נד‪, ,‬לתרח חיר‪ ,‬עד שנולד אברהם‬
‫מן המבול ו עד‬ ‫הרי עשרה דוחת‬ ‫אבינו שבעים שנה ו שני ‪ v n‬פאתי' וחמש שני' ‪:‬‬
‫הפלגה מאתים ושבעי' ושתים שנד‪ ,‬׳ מ שנולד אכ חס עד הפל‪:‬ד‪ ,‬ארנעי'ושסנד‪,‬שנה‬
‫משנולד אברהם עד שנולד יעחק מאח‬ ‫□ן הפלגד‪ ,‬עד שנולד יעחק חמשי' וחמש שנים‬
‫שנד״ושני חית מאה ושבעי'ו חפ ש שני יעחק חיה עד שנולד יעקב ששי' שנה ו שני חית פ א'‬
‫ושמונים ׳ יעקב חיה עד שנולד יד^רה שפוני' וחמש שנים ושני חייו מאח וארבעי' ו שבע‬
‫שנים יהודד‪ ,‬ודה עד שנולד פרץ שלשי' וחפש שנים ו שני חית מאד‪ ,‬ותשע עשרד‪ ,‬שנה ‪:‬‬
‫וחעתן ו חנו‪:‬י ירדו למערים הרי א ^ פי ס‬ ‫פ ‪ p‬חיד‪ ,‬עד שנולד חערון ת ש‪ 1‬שנים‬
‫ומאתיס ושלשי׳ושסונד‪ .‬לבריאת עולם ‪ :‬יי;קכ חיד‪ ,‬עד שנולד ראו ק שפוני' ושלש שנים‬
‫ו שני חית של ראובן מאד‪ ,‬ועשדי' וארבע שנים וסת לאחר שמת תסף כסערים שתי שני׳ י‬
‫שש־נק חיה מאה ועשרי׳ ופת לאחר שבת תפף שנד‪ ,‬א ‪ nr‬׳ לד חיה מאד‪ ,‬ו של שי' ו שבע שני״‬
‫יד‪,‬ודד‪ .‬חיה סא־‪ ,‬ותשע עשדד‪ ,‬שנה‪ :‬ישיבבר חיה כאד‪ .‬ועשרי׳ושהים שנה ׳ זבולון חיד‪ ,‬מאת‬
‫‪ p‬חיה מאד‪ ,‬וע שרי' ו שבע שנה׳‬ ‫ועשי־ים וארבע שני ומת לאחר שמת יוסף שתי שני׳ ‪:‬‬
‫אשר חיה מאד‪ .‬ועשרי׳ ושש שנים ׳ תכף חיה פאר‪ ,‬ועשר שני' ׳ בניסן חיה מאד‪ ,‬ואחת‬
‫והערק הוליד אה רס ורב ‪ ’S n‬ד את‬ ‫עשרה שנד‪ .‬וכת לפני לוי בעשרי' ושש שנים ‪:‬‬
‫עסינדב ׳ ועסינדב היליד אה נחשון ונחשון היה מתעאי מער׳־ם כשנת ^פי׳ ארבע מזי ת‬
‫ו ארניזי' ושמינה לכריז ת עולם יזד שיעאו מהערים ובאותה ד‪,‬שנד‪ .‬כחדש השני נתנד‪ ,‬תורת‬
‫לי שד^ וכאותה שנד‪ ,‬כחדש השלישי נהנו לישר‪ 11‬עשרה דדכרית ובשנה השנית נתנר‪ .‬לחם‬
‫המייה כתם הבפורי׳וכאותד‪ ,‬שנה מת נחשון ונחשון ד\ליד ‪ j v‬שלמה ושלכה כבאי הארץ‬
‫ושלמון הו• יד את בועז וכשנתאדכעי׳ואחת לעאת ישדאל מכערים הרי שנת ^^פים וארבע‬
‫באות ו שמוני'ומ שיו לבריאת עולם נכנכו ישר‪ 14‬לארץ ופת יר‪',‬שע ‪ p‬נון עשדר‪ .‬חרות‬
‫בי ע הוליד אה עובד תו כ ר הוליד את ישי וי שי ועליד את חד ודוד סלד על י שד' כשנת ג '‬
‫מאותיתשד׳שנד‪ ,‬לכניסהן לאי״ן היא שנת ארבע סאות ו ש ^שי' שנה ליעאהן סמערי׳ ושלנת‬
‫בימיו‬ ‫עני‪11‬ביס ושמונה ס ^ ת שנ תו שמי'ו ח מ ש לבריאת עולם ‪ :‬ואביר^ היה‬
 ‫את ^ כ ה ובשנה הרביעית הח^^במת הב^‬ ‫‪1‬נחן וגד טדאים ו כ ^ן ארבעים שנח ודו‪1‬‬
‫ובשנה העשירי למלכו נשלם בניין הבית וסייך בן שייש שניב היא שנת ארבע מארת וארבעים‬
‫לכניסתן לארץ שהיא שנת ארבע ם«**ת ושסונים לעשגם מסגרי□ והיא שנת אלפים ירתשע‬
‫באות ועשרים ושמונה לבריאת עולם ייסר הכית והיה ערוק הנהן גדול כימיו ויונתן ועד‪-‬יז‬
‫ומלך אהריו דחבעם כט שבע עשרה שנה ואחיסנץ כהן ג תל‬ ‫ואתיה השילוני נבי אי'‬
‫‪:‬‬ ‫ושס;י הו ו ע ת נביאים אביהו כ ט מלך אחריו ש^ש שנים עזריר‪ %‬כהן גרול ו ע ת נביאי‬
‫אסאכט □לךאחריוארכעיםואחתשנהדהורסוע»ריהו כן עורר דחנני הרואהויהוא כן הנני‬
‫יהושפט כט מ י ך אחריו עשרים ורסש שנה ׳ואחו כהן נ תל וי הואבן הנני‬ ‫״‬ ‫נביאים‬
‫יורם כט מלך אחריו שכונה‬ ‫ועוכריה ומיכה ויחי‪ (*.‬בן זכריה ו‪ 11‬עזר כן חריהו נביאים ‪:‬‬
‫אחזירם בנו מלך אחריו שנה אחת ויוע שנ ט כהן‬ ‫;‬ ‫שנים יועי חב כהן נ מל‪(1‬יחו נכיא‬
‫אחר בך קמה עתליה אס א חזידז ותאכד זר־יע‬ ‫•‬ ‫נ מ ל ו‪(1‬ישע נכיא הרי עשרה מ ח ת‬
‫הממלכה והיה עער ג מל וכלו כית מ ר ולא נשאר מהן אלא יואש תיטק קטן והחביא אירתו‬
‫•הוידע כהן י מל ותמלך עתליה שש שנים והרגו«תה ומלך יואש ארכעיס שנה יהוירע ופדיה‬
‫אמעיד^ כ ט כ ‪ S‬ך אחריו‬ ‫כהנים גמלים רוכרית כן יהדרע כהן ונביא עוה יואש והרגו ׳‬
‫אגוץ ואמעיה אחי הוו אמעיהו אכי ישעיהי נביאים‬ ‫עשרים ותשע שני׳ערקי ה כהן נ מל‬
‫עוזיד\ כ ט מלך אתריו חכשים ושתים שנה קאל כהן נ מל ת שע ועמוס וישעיהו נביאים ‪:‬‬
‫יותם כ ט מלך אחריו שש עשרה שנה יותם כהן ג חל תעדג וישעיר‪ %‬ועמוס ועדד־זו‬ ‫‪:‬‬
‫אחז ב ט מלך אחריו שש עשרה שנה אוריוט כהן ג מי' ת ש ע‬ ‫וסיכה המדשתי נביאים ‪:‬‬
‫וי שעי תועמו סומיכ הועורדנכיאי ס י חז ^ ת כ ט מלך אחריו עשרים ותשע שנה נריה כהן‬
‫מנשה מלך אחריו חמשיס וחמש שנדה‬ ‫‪:‬‬ ‫נ מ ל ת שע וישעיה ועמוס ומיכה נביאים‬
‫הושעיה כהן ג מ‪5‬י יואל ונחוס וחכגןק נביאים ׳ אמון כ ט מלך אחריו שתי שנים שלום כהן‬
‫י א שי ת כ ט סלך א תיו שלשים ואחת שנה חלקיות כהן נ מ ל עפניד־ן‬ ‫נ מ ל תזי נביאי׳ ‪:‬‬
‫יהואחז כט מלךאחריו שלש׳ חדשים חלקיה כהן ג מל יו‪ -‬מי ה‬ ‫‪:‬‬ ‫וירמיה וחלדה נביאי‬
‫יהויקים אחיו מלך אחריו אחת עשרה שנה עזריהו כהן נדו׳ ירמיה ואורית‬ ‫‪:‬‬ ‫נכיאיס‬
‫הרי עשרה דורות ובשנה השלישית למלכו תלה א־תו נכוכדנער מלך בבל כת‬ ‫נביאי ״‬
‫באיסורו לקיים מה שנאמר קכורת חמור יקבר ת א תלה את י משלם ואת כל השרים ומכניסן‬
‫ומלך ‪ t t w‬יהויכין‬ ‫״‬ ‫ומשאר שכטים שכעת‪(*.‬פי נולה הבל גכורים עושים מלחמה‬
‫בני שלש חרשים ועשרה ימים שריה כוק נ מל דרמיה נביא והגלה א־תו נכונדנעד כלך ככלי*‬
‫עמו והוליך א תעדקית אתי אביו כן יאשיד‪ 1‬ומלך אחת עשרה שני ת‬ ‫ת א ושמונה עשר‬
‫כשנה החמישית למלכו כאן חיל‬ ‫‪:‬‬ ‫•התדק אחי ^זרא הסופי ירמיה ויחזק*( נביאים‬
‫בבל על ימשלם ד תו עליה ד כ ט עליה ריק סביב ותכא העיר כמעור עד אחת עשדה שנד־ז‬
‫למלכו וכאותה שנה תל ה יהודה מעל אדמתם היא שנת שפונה מאות ושלש שנים לבניכת\‬
‫לארץ ושמונה פאות ותשעים לעאתם פמעריס ושנת שלע ת‪(*.‬פים ושלש פאות ושמונה שמג‬
‫ולא נשאר מכית מ ד אלא יבניהו לבוז נתא תליד א ת'‪:‬ז אל תיז ^‬ ‫׳‬ ‫‪S‬בדיאת עולם‬
‫וסלבירם ופדיה תמריד• שלשים ושמונה משפתת הפה ופלך נכוכדנער עד שנת של שי׳ובכע‬
‫עשרים ושלש שנש ״‬ ‫מת נכוכדנער ומלך אויל מדורך כט‬ ‫לנלותהסלךיתיכק ;‬
‫בשנד‪ ,‬הראשונד‪ ,‬למזיכו הועיא י תיבין סבית כלא ואחר כך מת כבכל אחרי מות זנד‪.‬ןיד‪1‬‬
‫מאלתי‪ (1‬כן י תיכ ק חכמים ד כ מ ת כנולד• ומלך כלשער שלש שניב ימת שאלון־^ ז ע מ די‬
‫ב שטז חכשיס ושתים לחרבן‬ ‫ו ח ^בלב ט‬ ‫אחריו‬
 ‫ל חויבן תכית היא שנת שכעי׳ ^ ^כו ת בב?!ם>*ך דר> המרי ובט^ח ס^בו׳כשדי׳וע^ה ז ח ^‬
‫^יתשלסת^ת עפו כשנת אחת >\כורש סלך ש־ס ׳ וי‪.‬י‪-‬שועבךר\ערקבהזנדו^וחגי‬
‫וזכריה ועזרא נכיאים עסי אחשורוש וכטל סלאכת כית הסקדש וכקש לעק ר את ישר!( ועקרו‬
‫כשנת שפונה עשרה לפרי היא שנת ש ב עי'לדד כן‬ ‫‪:‬‬ ‫הקנה'לו ולהפן הרשע קה?ןולס‬
‫הכית עלה עזרא הסופר ליתשלם ונלות א חרת עפו וכנה חופת ירושלם והכין את כית הפקדש‬
‫וחזר זרוככל לככל ופת שם ו עפר אחריו פשולם כנו וכיפיו פלכה פלכות יון כשנת חפש ‪D‬‬
‫כאותו הזפן פבקה נבואה כי שר‪ 11‬היא‬ ‫ושתים שנה לפרי ופרס פתו חני זכריה ופלאגי‬
‫פכאן ואילך הט אזנך ושסע דכרי חכפים‬ ‫שנת ג'‪^.‬פים ו ד פאות וארכע לכריאת עולם‬
‫כנו‬ ‫<^לכ‪0‬נרחם פוקלון פלך יק פלך שתים עשרה שנה וסת פשולם ועפזי אחריו חנניה‬
‫חכפיס דכרורו וכיפיו פלך פוטיין וסלפין וא סכנום וספרים פלכי יון כשנת □אה וארכעים‬
‫^יון פת חנניה ופתתיה כן יוחק כן שפעון ועפר א‪^.‬יו כרכיה בט וחכפיס דכרוהו ו כי פיו‬
‫היה אדום פטקרת סליקום סנטתך אנטיוך ואנטיוכס דנסקלגס הזנטיקי ד‪.‬ו א בנה אנ טו כי <ן‬
‫כשנת סאה ושכעים ליון איקטיל שפעק כן יו רנן‬ ‫ותלפי הוא כתב אז התורה יונית‬
‫כיסיו היה עער‬ ‫ועפר אחריו חסדיה ב ט חכ פי סדכוו ^‬ ‫בן פתתיהופת כרכיה‬
‫‪K *n‬‬ ‫כיפי נקטר פלך יון ויעאו כני חשכוניס וחרט אותו וכל חילותיו‬ ‫נ מל לישר‪14‬‬
‫שנת פאה ושכעי* וחפש ליק ופלך יוחנן כן שפעון כן סתתיה בן חשפוני שלשים ו שכע‬
‫ופלך ינאי כן יוחק כרתן‬ ‫ושכיב חסדיה ועפר אחרע ישעיה חכפים דכרוהו‬ ‫שנים‬
‫ושכיב ינאי ועפר אחריו ארסתכלוס כנתפלך שלש עשרה שנח‬ ‫ג מל עשרים ־ישבע שנים‬
‫ו של ש‬ ‫כ שנתפאה‬ ‫ונהרג‬ ‫ופלך אחריו אנטיגטסכט עשרים ושש שנים‬ ‫‪1‬נהרנ‬
‫כל‬ ‫ועפר אחריו הורמם כן אנטיפטר עכר חשפוני׳ ופרד והרג‬ ‫לפלכות כית השפונאי‬
‫חכפי' דכרור\‬ ‫ועזכיכ עובדיה ועפר אחריו ששעיר• בט‬ ‫בית אדוניו ופלך שנים ‪:‬‬
‫ופלך אנריפס כן הורומס ופלך אחריו כונכזב ט ושכיב שפעיה ו ע פ מי‬ ‫הרי עשרה מ מ ת‬
‫כשנת פאה ושלש לפלכות הנדים היא שנת ארבע פאות‬ ‫אחריו שכניה וחכפי׳ דכ מוע ‪:‬‬
‫ו אי כ עי׳ שנ'לבנין הבי׳ושנתג׳^ןפי׳והפאו׳חסשי׳ושםנה שנים לכריא׳עול׳באאספםיאנז׳'‬
‫‪ :‬והיא‬ ‫והחריב הכית והנלה את ישר^ וכתי׳ הרכה פכית מד וירזדה לאספפיא היא ספרד‬
‫לחורבן דז כי ת‬ ‫היתה שנת פאה ו שפוני' לאדום שפלכו לפני הכית ובשנת חפשים ושתים‬
‫חרכה ביתר כינזטז פאה ו ש שי' ושש לחרכז הכית אתו־פרכאי על מסאי ושכיב שכפה ו ע פר‬
‫‪ vmtc‬הזקיה כט חכפי' דכחוט ושכיב חזקיה ונקבר כא ‪ p‬ישר‪ 11‬כנכעת ארכז‪ 1‬אשר ליהושע‬
‫בן נשרף הכהן כפזרח מגיר‪: :‬ועפר אחר^ ^ וחכפים דכתהו ׳ וכד שכיב פשנתן כפעי אפו‬
‫הוא נתן דעועיתא ושכיב נתן ו >פד אחריו׳ רב מנ א כט חכפי' דבמהו ״ ושכי׳ עקוב ו ע פר‬
‫נחום בט חכפיס דבמהו ׳ רב הונא ורב חננא ורב פתנא ורב חננ^ חכפי׳ שלו ׳ ושכיב נחיס‬
‫ועפר יו חנן קכ סי'דב מ חורכ חננ‪ 14‬חכ םשלו׳ ושכיב יוחנן ועפר שפ טכ ט חכפידברו חו‬
‫ושכיב שפט ועפר אחריו ענן כט חכפיס דכרוהו ורב שפואל‬ ‫וד כ חננאל חכם שלו ‪:‬‬
‫וסליק פסא כר נ עי דא ואחדכה לנהרדעאושכיב רב הונא ונקבר כארץ ישראל‬ ‫חכם ש‪:‬יו‬
‫אעל ר׳ חייאדבאוע סד נתן כ ט חכפי׳רבמהו רב יועדה כר יחזקג‪1‬ור כ ששת חכסי׳שלו‬
‫ואחסיט פלכותא פרסאי כשנת סאתים יארכעיס וחפשה לחרק הכית ויז ח פרסאי שפדא על‬
‫•הודאי ׳ ושכיב נתן ועסך נחפיה כ ט חכסי' רבמהו רב שזכי חכם שלו ׳ ושכיב נחפיה ו ע בד‬
‫עקכי הגגו חכסי׳דגרוהו רב אור ב אראחכסשלו ׳ וגי סיו סליק לארסאיוככשה ׳ ׳ ו שכיב‬
 ‫מרע קכזדעועי תאונ קכדבא חי שר^וע טד אחריו הונאמד אתיו חכטידבדו הו ׳ אגייורב ה‬
‫ו שכיב הונא טר וע מד‬ ‫ורב יוסף כר חמא חכמי' שלו ׳ ובימיו ס^ייק שכור ?‘ מי כ א וככשח‬
‫עוקכא אחיו חכמים דבתהו רב חנ ‪ b‬חבס שלו ׳ ומת עוקבא ועמד אחריו אבא בן א ^ ‪ P‬מד‬
‫עמכן רבאורבינא חכמים שלו ׳ כשנת ארבע מאות ושש עשרה שנה לחרבן הכית קסעלמא‬
‫כלא טלבא ׳ ושכיב אבא ועמד א ^יו מר כהנא אחיו רב פפיא חכם ^ ו ׳ ושכיב כר נ הנא‬
‫ועמד אחריו רכ ספרא אחיורב אחא מרפתי חכם שלו ׳ ושכיב מר זוטראועמד אחריו כר»נ<^‬
‫כנו רכנא חכם שלו ׳ ושכיב רב כהנא ועמד א ‪ w‬רב הוגאהר אחיו רב אחא טרפתי כי* חנילאי‬
‫חכם שלו ׳ ושכיב דעמר אחי־יו רב וענא אחי אביו כר רב כהנא רכ מרי ומר הנינא רכ<י‪ £‬חנס‬
‫שלו ׳ ובנו כלון דבית דוד והכי הוא אתתיה דרב הונא ריש נלותא כרתי' דמר רב חנינ^ייפ ר׳ ש‬
‫מתיכת הוה ורב חניג' נכר' הוח ופדיש ואזיל די נא דריש גלותא לכתא דרב הנינא רי ש מתינת'‬
‫ובעא לטגכד פרקא ולא שכקי׳ריש מתיבתא ואתא לקמי־ רי*ש נלותא ופקיד רי ש גלותא ו שדר‬
‫ואתייה לריש מתיבתא ופקיד עליה ואותכיה כ ‪ n r‬פילי כתא כולי ליליא למהר את׳יה ופק ר״י‬
‫ושמטו לכל מזייה דדיקניהולא למיתן ליה אושפיזא ואזל רי ש מתיכת׳דת׳ כ כבי כגישת'רנה•‬
‫ובכא ומלא לךקיזא דרמעי ושתייה ונפל סיתנא ככי ריש גלותאומייתו כולו ו בחד ליליא ופ ש‬
‫מר זוטרא כגריפיה דאימיה וחזא ההוא ליליא מר רב חנינ' בחלמא רעל לממתנא דארזי ו שקל‬
‫נרנא וקטל לכל ארזי דהוי כיה ופש חדא ארזא זוטרא תחות ארעא דלי נרנא למקטליה ואתא‬
‫גכר פומקא סבא אם' ליה אנא דוד סלך י שי ^ והאי כפתנא דילי הוא את מאי הוה לך כחרייר‪%‬‬
‫דקטלתינר^ מחייה בהנ‪5‬זקא ואהדרינד^ לאנפיה לאחוריה ואיתעד וב הדרין אנפח לאחוריו־ן‬
‫אמר להו לרבנן פש סכית דוד חד אסרו ליה לא פש מנהון חד שום אנש‪14‬א כרתך דנדנכרא‬
‫ואזלוגנא על ככא דילה כסטרא ובשמשא עד דילדה וכד ילדה תרען אנפיה כדר ק ו ש קלידז‬
‫לגביה ואקדייה ושוייה גברא רכא חד חתן הוה לבית דוד וחוח רב פחרא שפיה כד חזייה דמית‬
‫כי' רוד שקל כמונא ושוחדא למלכ׳ושוייה רישא וכד הוה מר זוטדא כר חמש עשרה שני' אזל‬
‫הוא וריש מתיבתא לנכי כלכא ושקליה לראש ונותיה מן רב פחרא וההוא רג פחרא עייל ליה‬
‫וחיה‬ ‫דורכא בנחיריה ואיתפח עד דמית משוס הכי עיירין דכית דוד דודכא על תתסייהו ‪:‬‬
‫ובי מיו‬ ‫מד זוטרא ריש נלותא ע שרי' שני' ו סי רב חנינא ורב פסא ורב יעחק חכמי' שר־^ו ‪:‬‬
‫נהרג סר רב יעחק ריש מתיבתא יכההוא יומא נפק דכא מיד נחל זכר נשיאנו לחיי העולם‬
‫הכא איתחזי לי' עסודא דנורא‪*.‬נפלךכהדיה ארב' מאה גכרק ועבדו קרכא עם פרפאי ואירית‬
‫מלבותא ונכא נזיאתא שבע שנין וכםוף שכע שנק חטוא הנך דנתקי דהוו בהריה ואשכחינין‬
‫דהוו שתויי יין נסך וקא מזנאן ככיתמלכי נוים ואסתלק עמודא דנודא דהוה סגי קסיה ונקטוה‬
‫פר וקט ‪ n r‬הנלכוה לריש גלות' כר זוטרא ולריש מתיבתא על גשרא דמחוזא ופקיד ם לנ א‬
‫וש‪:.‬רה ס תאררי שנלו תאוכ ה תואיומ אאי^ןילסרזוטרארי שגלו תא זכר י שי אנולכדכרץ‬
‫ואיתיליד ליה כרא וקריוה סר זוטרא על שמיה דאכוה וערקו דנית חד יהלתין שנק לא י כי ^‬
‫□ר אהונאי לגלויי אנפי ומר רב ניזא אחוי דאכוהק דכית מר רב נהילאי אזל ויתיב כנהר עכא‬
‫ומר זוטרא בה מר זיטרא רי ש נלותא סליק ליה לארץ* ‪ Ww‬ועיילוה בריש פידקיה ׳ ובשנת‬
‫ד ׳ מאייז ו נ ב' ש נ ה לחרכז הכית היא שנת ארבעת‪11‬פיס ומאתים ושמונים ל בריאת עו ^ ם‬
‫ואחריו‬ ‫עלהלאר״ןישדאלוהיה ראש סנהדרק ואחריו רב גוריא ואחריו מר זוטרא כנו ;‬
‫ואי׳י־יירכ אכדימי כנו‬ ‫רב יעקב כנו ‪ :‬ואחריו רב סיגס כנו ‪ :‬ואחריו רב נחמיה כנו ‪:‬‬
‫הוליד און ד יעקב ‪rm‬‬ ‫‪ 1‬מ‬ ‫שמנים ושכעה תר וכולם שמנים ושכעת כלל שמותם ‪5‬‬
 ‫‪ jw‬יפנחס וז‪6‬מ דעזריהורפנחהד^‪1V‬ראת^חעוב הדי שמניסוידןונחזזד ‪I‬‬

‫סליק סדר עולס זועא‬

‫ונתחילמגלת תענית כעזרתהעור‬
‫ובישועתו אמן ־‬
‫ק רי ש ירחא ‪ 5‬ני מ‬ ‫^סספד כהק‬ ‫יוסיא ד^א ל*התענאה בהק וסקעתהין‬ ‫‪& 5‬י לין‬
‫דלאזיסספד שהיו עדולוי ן אזכרי׳ מביאים‬ ‫ועד תסמא כיה איתוקסתסירא ‪:‬‬
‫תסידין סשל יהיר זה ככיא שכת אחת וזה כב א שתי שכתות וזה כביא שלשים‬

‫נךבני זה הדם לחסי אלו חלבים לאשי זח הקטורת ריח זו הלבונה מו‪¥‬חי *‪17C-‬‬
‫הנסכים וכל שהו'כריח ניחוחי השמיו להקרי' לי במועת שיר‪ 1‬כולם באים סתרוכת הלשכת‬
‫דכי עקיבא אומר מניין שלא יעא וירעה כעדר תל־ תשמח להקריב לי בכועדו ולה ‪ 4‬ן‬ ‫;‬
‫הוא אוסרוהיח לכס למשמרת עד ארבעה עשר יום מה להלן מכקרין אותו ארבעה ימים קורס‬
‫לשחיטתו אף כאן םבקרין אותו ארבעה ימים קירם לשחיטתו וכשגברו עליהס ונעחום ד‪ A‬קינו‬
‫שיתו שוקלים שקליהם ומניחין אותן כלשכה והיו תמידין קריכין משל עכור וכל א תן ח*םי ‪0‬‬
‫ומתמניא כיה ועד סוף סועדא איתותב חנא ד שנועזי א‬ ‫;‬ ‫שדנוש עשא ם ימים טוכיס‬
‫ו איזו זו העערת והלא לא נערכו לכתוב כל הימים הטובים שבמגלת אלא‬ ‫דילא למספד ‪:‬‬
‫‪ w jy‬דנין בנגד כיתוסין שהיו אמרים עערת לאחר חשכת נטפל להם רכן יוחנן מ זכאי אסד‬
‫לחם שוטים זו מניין לכם ולא היה כהן אדם שהחזיר לו דבר חוץ מזקן אחד שחידת מפטפמ‬
‫כנגדו ואסר משה רכיט אהב את ישראל היה ותדע שהעערת יום אחד הוא לפיכך עמד ותקנון‬
‫ל א חי השגת כדי שיתענת שני ימים זה אחר זה קרא לו המקרא הזה יא' יום סחורב דרך חרי•‬
‫שעיר עד קי ש כרגע אם משה רכי ט א הב את ישראל סיד‪ ,‬מפני מה עככם כמדבר ארבעים‬
‫שנה א לו ר ובכך אתה פוטרני א׳ לו שוטה שבעול׳ ולא תהא תורד‪ ,‬שלמה שלט כשיחה בטלת‬
‫ש‪ .‬כס אסר לו וכפת אתה פיטרני אסר לו הכתוב א סר וספרתם לכס ממחרת השבת ו ט׳ י ^‬
‫לא יהא הסניין תמי אלא לשבתות תל׳ תספת המשים יום הא ביעד אירע תם טו'לחת׳ כשבת‬
‫מונה שבע שכמות חל להתת אחר חשכת סונר‪ ,‬המשים יום וכשאמה קורא ממחר׳השכ* סמהד‬
‫ור׳ אליעזר א מר איט עדיך הרי הוא א מר תספור לך םר‪.‬חל‬ ‫יוסטוכהראשקשלפס ה ‪:‬‬
‫ד‪.‬ספירה התלויה כבית דין יעאתה שכת כראשית שספירתה ככל אדם ר׳ ^ ש ע א מד אפרת‬
‫^ייייז מנה ימים וקדש ראש הדש מנד‪ ,‬ימים וקדש עערת כה ראש חדש כמוך לביאתו ניכרת‬
‫‪ %‬יששעט א אסרה התורה הבא עומר כפסח וחכא שתי הלחש כעערת מה להלן ת ל ז^ף כאן‬
‫ותח^•‪:‬‬ ‫רג^ומח^ימ^^נ* יהוד׳בן כתיר״או׳נאם' שכיג למטח וגאש׳שכת ‪fy!\hnb'hyoh‬‬
‫סםחרתיוס הראשון של חסח‪:‬‬ ‫השבת‬ ‫‪rv>oo‬‬ ‫דגל כפסור לו וכשאתה;ץרא‬
‫■‬ ‫אייר‬ ‫‪ , ,‬כ'‬ ‫פרק‬
‫באייר חנוכתשיר׳ירושל דגאלסספדכשנימק״סו׳נתו׳כמגלההזא׳חנוכת‬ ‫כ שכ > ה‬
‫ירו של דלא סספר אח־׳כש גלו י ש ־‪ c 11‬הנולח וא ־‪,‬ר כשפרעוהו מלכי יון‬
‫וגדתהו בית תששונאישג'ותשר החוסה כגשרי׳וגו׳ו«דגפ'שנבנתה החוסה עריק העשרי׳לא‬
‫ע סדו ש ק הו א או'גס ?;ד ת;ת התא דלתות לא ח גמרתי בכ'ואו'ר\א יכננו ויטללטויע סד‬
‫מנעל ‪ r‬ו ‪ : '1‬ואו' ויק ח הסשררים והשועריס ועושי חסלאכה ובשנסרו למנירתס אותו היום‬
‫עשאותו יוס טוג ׳ בארבעת עשר ביה נססת פסחא זעירא דלא לסספד וזו השיב ר יזעשע‬
‫את ר‪11‬יעזר שהיה ר‪11‬יעזר או א; ר סן החי טמא ואבר מן הסת טהור א לו י יהושע אבל‬
‫מן החי טמא לא כל שכן ק־י וחום' מן המת מה אם ‪ p‬החי שר‪%‬א טהור אבר הפורש סמכו טמא‬
‫המת שהוא טפא לא כל שכן ׳ וכתו' במגלת תעני' פסחא זעירא דלא למספד קל וחוס' לפסחא‬
‫דבא ‪ :‬ועור דבר אחר השיב ר יה שע שחיה ד‪11‬יעזר א!־' זבין לקטן ואי זכין לגדול אש׳לו ר‬
‫בב״‬ ‫‪:‬‬ ‫»ר\שע אש לקטן אפרת קל וחוסר לגדול ובמעות פסח גוז ל כך מעות פסח קטן‬
‫ותלתא כיה נפקי בני חקרא מירושלס הוא דכת' וילכוד תר את סעודת עיק היא עיר דוד זה‬
‫הוא מקום הקראי'עכשו שהיו מעמם לבני ירושלס ולא היו ישר‪ 11‬יכולין לעאתולבא מפניהם‬
‫כיוס ‪-‬לא כלילה וכשגברה בית חשבונאי הגלו א־תס משם ואותו הזם שעקרו'עשאח־\ יום טוב‬
‫בעשרי ושבעה כיה א תנטילו כלילאי מיועדה ומירושל שבימי מלכות ז ן היו מביא‪ 1‬ן עטתר־ן‬
‫של תררו תולין אותן על פתחי כתי עז שלהם י ג ל פתחי החנויות ו ע די פתחי החעמרת ו שרין‬
‫בשיר ל עז וכותבי' על מ ע ^ של שור ועל מעחו של חמור שאק לבעליהם חלק כלהי י שרל כמו‬
‫שהיו פלשרתים עושין כמו שנ׳וחר ש לאימעאוגו'והיתר• הפעירפים וגו וכעגברה יד כני‬
‫סי ח‬ ‫כר ק ‪'X‬‬ ‫חשמונאי בטלום וז ם שב טלו ס ע ש אודזז ם טוב ג‬
‫שדויתרוזשכת‬ ‫ע שרכסזןא חיר תסגדלעורזו קסריכ תא ת ם‬ ‫כ ש כ? > ה‬
‫כין החולות וה׳ א כ‪.‬יתר‪ .‬לישרל ת ר רעד‪ .‬כימי זני ם וגשגכרה יד בני חשמונאי‬
‫כבשוד‪.‬וחועי<*־ם משם והו שיבזי שזלכתוכד‪ .‬ואותו היום שככשוד‪.‬עשאוהוזם טוב ‪:‬‬
‫כטו' כיד‪ .‬ובשיתא עשר כיה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקערתי‪ .‬ואן< הם היו ירתר רעד‪ .‬לי שדל‬
‫כימי זני ס כלפי הערבים מפני שלא נתחיכו גלות כראשונה‪ .‬ולא הגלד‪»« .‬תם לא יהושע כן נון‬
‫ולא דוד פלך י שדל ו כזן שנתחייבו גלות גכרח ידם של כית חשמונאי וד‪.‬גלו אותם ואותו הזם‬
‫עשאווע ז ם טוב ששמחו*‪ .‬היא לפני המקום שמלכורת הרשער‪ .‬נעקרת מן העולם שנאם' ועלו‬
‫מושיעים כר‪.‬רעי קוני' ה סלך עולם ועד אימהי כשיאכרו גויס מארעוואו׳יתמו חטאים סן‬
‫הארץונו־ ‪ :‬כעשדי'וחםשת‪.‬כיד‪.‬איתנטילודיכםנאיםיוזדד‪.‬ו‪0‬י ת של'כ שכ אוכניי ש סעל‬
‫לעורר על י שרל על הבכורה וכאו עמדוש שתי פ שפוז ת רעות כנעניים ומערים אמרו פי י לך‬
‫וי תן עמחש א' להם גב הא כן פסיסא שוער הכית לחכמים אני אלך וא תן עסד‪.‬ס א פזז לו הזד‪.‬ד‬
‫שלא תחלוט א תי שדל א' לר‪.‬ם אלך וא תן עמוס אם ינעחוני אמרולר‪.‬ס הדיוט שכנו נעחתם‬
‫אפרי יששעלי' כתו׳ כתורד‪ .‬כז ם הוע כרת ה׳ אד‪ .‬אבדם כרית לאש לז מך א תן את הארץ הזאת‬
‫ואנו מזרעו של אבדד‪.‬םשישפעל כן אכרדים ונחלוק עמכם ‪ :‬השיכלד‪.‬ם גכיהאכן פסיסא‬
‫כתוב כתורה ולכני הפלגשי' אשר לאכרר‪.‬ם נתן אברהם מתנות וכתו כתודד‪ .‬ויתן אכרה' את כל‬
‫אשר לו ליעחר‪ .‬ברחו להם ‪ :‬כנעניים אפרו ארץ כנען שלנו היא שכן כתוב כתורה ארץ כ קןן‬
‫לגבולותיה אס לג סגכי ה אבן פסיסאוכי י שגזר ‪ p‬שמקעתו בטלופקעתו קייס הרי כרתוב‬
 ‫ענד שקנהנכפיסעבדלימיינככיס‬ ‫גתזרחשנאהר וייאמר ארור כנען ענד ענ ^ ס ונו׳‬
‫♦ ולא עוד ^אש»ש לכם שניט הרבה שלא עכרתם אותנו אמר להב אלנכנירופ תעובר־ן‬ ‫‪0S‬‬
‫נעחת ד‪.‬שיכ אתכם אס אתם סחזירין משוכה הרי כוטב ואם לאו הרי אתם לו לעכדים <הכרו‬
‫תן לנו ?סן שלשה ימים הלכו ולא מעאו תשוכה ס ד הניחו כתיהם כשהם כ ‪4‬אים שחתיהם‬
‫תנא אותה שנה שכיע׳ת היתח‬ ‫כשהם זתעות כרמיהס כשהם נטועות הלכו וכרר‪ 1‬להם ״‬
‫ב»• ד»׳‪1‬רים ואפרו מתורתם אנו סכיאין עליהם ראייה שנאם׳‬ ‫ו ע שו » תו ‪ o r or.n‬טוב‬
‫ושאלה אשה משכנתה ששים רכוא אנשים יעאו מאעלנו כולם טעונין ככף ו?הכ שכן ני תו ב‬
‫בתורתם דנ עלו את ם־נרים יתנו לגו כספנוו?הכנו אמר להם גכיהא כן פסיפא כ‪-7‬״ו□ ארתס‬
‫? כי אין ראיה‪ 14‬א סן התורה כתוכ כתורה וכושכ נני ישר‪ 11‬אשר ישכו כמערים שלשים שנדן‬
‫וארכע סאות שנה ש שי׳רכ א היו אבותינו והעכיוום כחמר וכלכנים וככל עכורה חנם כלא‬
‫שכרראוכ ס ה שו הפעול תעלטלכל מ ם דו ס םלע לכל אחד ואחד כיום י שכופי ‪4‬ופופי ‪0‬‬
‫וחשכו ולא הנ עו למאת שנה עד שה׳תה מעריםשלהם והלכו משם כבשת פנים‬
‫וכקש‪11‬נסנדתס סוקדק לעלות לירושלם הלכו הכותיים ואמרו לו הזהר שאינן מניחין‬ ‫‪:‬‬
‫או תן להכנם לבית קדשי הקדשים שלוס ספני ש*הה ערל וכיק שהרג׳יש גביהא בן פפיפ ^ו‬
‫הלך ועשה לו שתי אגפילאוה ונתן כהם שתי אכניס טומת ובהם ריבוא ככף וכיק שזעיע לד‪*%‬‬
‫הכית אמד לו אדני הפלך שלוף מנעליך ונעול עהי אנפילאות ‪ iS S n‬מפני שהרעפה חלקיו‬
‫שלא תחלוק דגלד ו כ ק שזעיע לבית קדשי הקדשים אבד לו אדני המלך עד כאן יש לט דשות‬
‫להכנס סיכן ואילך אין ל ט רשות להכנם אמר לו הדי אני נכנם ונשאעא אשוה ^ ך נכיהתך•‬
‫אמת לא‬ ‫אפר לו אס אתת עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרכה תטול־י‬
‫אמת חכסים לגכיהא כן פסיסא עליך הכתוב <<מר ^שסח‬ ‫וזו משם עד שהכישו נחש‬
‫לכי ואשיבה חרפי דכר ״‬ ‫חכם כני ושפח‬ ‫וכתוב‬ ‫אביך ואמך ותנל עלדתך‬
‫‪.‬‬ ‫המוז‬ ‫ד׳‪:‬‬ ‫הדק‬
‫! ‪ ?i‬למספד מפנישהיה‬ ‫עדאכפר בזירת׳‬ ‫עשר י בתמוז‬ ‫‪ 3‬ארכע ה‬
‫• שנהרבין‬‫כתוב ומונח לעתקין ספר גזיתת‪14‬י שנפקליז ‪ h‬מנשרפין ‪k‬‬
‫ו ^ו שנחנקין וכשהיו כותכין אדם שו‪ 11‬וד‪1‬לך ורואה כספר אומר להם פניק אתם יודעק שזו!‬
‫חייב בקילה וזה חייב שריפה וזה חייב הרי‪:‬הוזה חייב חניקה לא היו ‪ r‬דעין להביא ראייה ק‬
‫שאין כותכין הלכו בכפר ועוד שדת ביתופין אי מי עח רתחת עת‬ ‫התירה אשר ^דוך וגו׳‬
‫שן תחת שן הפיל ארם*שט של חכרו יפיל את שנו פמא את עינו של חכרו יסמא את עי ט יהר‬
‫שויס באחד ופר שו המשלה לפני זקני העיר הדבריס כנתבן דרקה כ פ ^ שתהא רוקקת בפניו‬
‫אמר להם חכמים והלא כתוב ההורה ורמעוה אשד כתבתי להותתם התורה אעיר‪-‬כתבך־זי‬
‫והסעות להורות' וכהי'ועתה כתבו לכם את ר ‪m‬ה חזא ולפרה זה כקרא שיכה בפיחס אד^ו‬
‫‪:‬‬ ‫יום טוב‬ ‫עשאוד‪%‬‬ ‫שכטלוהו‬ ‫הלכות ואותו ‪o r‬‬
‫‪,‬אב‬ ‫ה׳ ג‬ ‫נרק‬
‫לככפד מפני שכשעלתה‬ ‫א עיכ הני א׳דל א‬ ‫ע שד כ א כז ק‬ ‫כ ה מ ע׳ו‬
‫גלות ראשונה לא ה ‪ r‬מביאין נו קרכן עעים אמת הכמיס למהר כשיעלו‬
‫!עליי ) אף הס ‪t‬״ ‪ t‬עריכין להביא החקיט להם חכמים את ‪r‬ם הטעיה עשר כאב שיהו מ כיז ק‬
‫קרבן עע^ וכל בי שדוא מעלה נךכן למקדש אפל׳ עעי׳ פנסיר מאותו הספד של א תו היוס‬
‫ו אי ט עריך לוייד חטא׳ ואשמות נדרי'ינדדו' כנורו׳ומע שרו'תומת ו שלפי'לכך ד‪%‬א א ס׳ ב ל‬
‫אינשדאתיעלוהיאעץ אבכודי׳וכההוא זקאעיכהניאזההואש<«ה א׳כטו׳כוכני ‪tm‬‬
‫‪♦ pr‬הורה ועמהם נהנים ו^וים וי שד‪!1‬ים גדים ועכדיס ונונינים וממ^דיס ‪ Vi1‬מי שטעה נ של טו‬
‫ומה הן בני גונכי עלי ובני קרעעי‬ ‫בני נונבי עלי ובני קועעי ק־גיעות וכני סלסי הנטונתי ‪:‬‬
‫קעיעות ‪^1‬א פינם אחת ‪i‬זרה מלבות הרשעה שמר על ישר‪.‬ג‪ 1‬שלא יעלו בנורי לירושל׳והושיבו‬
‫□ לנייון פרר ס׳ א תעלהררבים בררךשהוישיב ירבעם כן ננ ט □שכרות על ר מדו מין של‪^ 4‬‬
‫לעלות לירושל ולא היה ארס מעשרת השבטים י טל לעמת ל־ רושל מה עשו הנשרי׳ שבאותו‬
‫הרור ויריאי חטא שבאותו הוזר הביאו ביכורים ונתנום כס? ים ו חינו אותם נקעיעות זנו טלי'‬
‫הסלי והעלו'על כתיפם ב ק שהניעו למשמר אברו להם לירושלב אתג עולים אמרו להג לאו‬
‫א ■אלעשות שניפיל חירכיל הנמגת שתזושלבניט ונעל הלז שעל נ הנינו וביון ש ענר ‪-‬ו‬
‫וכה ו‪.‬ן כני בלמי רנגונ תי אלא פ? כ אז די]‬ ‫‪:‬‬ ‫□הם עטרום בסלים והעלום לייושלם‬
‫מלטת השרעה שמר שלא יביאועעים למערבה והושיבו □לכי י‪ 1‬ן נרדכיאות ע ‪S‬‬ ‫גזרה‬
‫הררבים כררך שעשת ירבעם בן נבט משמתת על התהומין שלא לעלות ל׳רישלם ול{ > היה‬
‫מה עשר ה;שרי□ ויריאי ד טא שבאותו‬ ‫אדם אחר מעשרת השבטים יכול לעלות לרושלם‬
‫הדור היו מכיאין שני גיזרין ועושין אותסנמין סולמות וכני הין« ה ם על נהפם ו עו לין׳‬
‫בי ‪ p‬שבאו לאותו המשכר אמת להם ליחשלם אר>ם עולין אמרו להס לאו אלא לו‪:‬ניא גוזלות‬
‫□ן השובך הזה שלפניט בסול' הזה שעל נתיפיני וכען שעכמ בהם היהירו ה ^ני ס ופרקוס‬
‫והשליכום מעל כתיפש ונטלו הגזיי'ועלו לירושל׳ ולפי שכברו עעמם על דמעות לכך נכתב‬
‫להם שם טוב במגילה הזאת וזבר טוב למרות ועליהם ועל כיועא בהם נאמר זנו ‪ -‬ע רי ח‬
‫ומה ראו כני זהו‪4.‬י בן יהודה לידול‬ ‫לברכה ועל ירבעם כן נבט נאמר ושם רשעים ירקב י‬
‫להם שם טוב וזכר טוב ל ד רות אלא שכל הרועה ליטול את השם יגו ל וכשעי ו רני הטלה ול א‬
‫□עא* עעים נלשבה עמח אלי ודתנדכו עעים משל עעכס וכסח אותם לעיבור וקרבי מהם‬
‫קרבטתעכור ובך ד^ ט עמד□ הנב־יאים שכיניוס שאפילו הלשנה מלאה עעיב ואפילו כ של‬
‫עכור י ד‪ 1‬אלו מתנדבים עעיס ימן הזה יסכיא־ן בל זמן שירעו ו ’ א יהיה קרבן מהקרב איי ^‬
‫סשלהם תחילה שנאמר והטרלות הפלט על קרבן העעיס והבהניס רהלויסזהעם להביא לבית‬
‫ל הי ט ולבית אכותיט בעתים פזומנים שנה כשנה לבער על מזבח ה' ‪4‬זהיט ככתוב בתורת‬
‫ואומר בי עזרא הכין את לכנו לדרוש כתורת ה׳ולעשזת וללכד כישראל חוק ומשפט‬ ‫‪:‬‬
‫• דא'שהםכיפועליד ‪ 0‬הרכיםוע שואזתויוסטונו«זתן הימ׳כאכרריככ הכפדוכתי׳נית כין‬
‫□שחרב הכית כ ן ש;’ א חו־כ ׳ ר יוסי«<פד כשדרכ הכית מותרין מפני ש ^ דרא להם *‬
‫אמר ‪ H‬אלעזר כר ערו ק אני הייתי מבני כניו של בטאה כן כנימן ואירע תשעה כאב לה‪-‬ית‬
‫בעשרים וארבעה בית‬ ‫בשבת והתעגיט « ולא השלמטו^ מפני שיום טוב שלט היה‬
‫תכנא לדי ע א כימי מלכו׳ יון היו דנין כדיני הנוי' מפני שהעדקי׳ »י' תיי ש הבת עם הכן נטפל‬
‫לחם רכן יוחנן בן זכאי אמ׳ להם שוטים זו מניין לכם ולא היה בהם אחד שהחזיר לו דבר ה ק‬
‫מזקן אחד שהיה מפטפט כ מ מ ואומר וכה כת כני הכאה ככח כחי תירשני כהירב<יד־ן‬
‫□כחי לא בל שכן קרא עליו המקרא היה ואלה כני שע‪.‬יר החרי יו שני םאר׳זיכתון אחד אומר‬
‫לו ר ובכך‬ ‫אלה כני עכעק ואיה וענה אלא מלמד שבא עכעק על אמו והוליד מכנה עניי‬
‫אתה פוטדיני אסר לו שוטר‪ ,‬שבעולם ולא תהאהויד‪ ,‬שלכד‪ ,‬שלט בשיחה כטי^■׳ שד יי ם‬
‫א מרלווככך א ת הפו טריני אמר לו ומה כת נני ש כן יפה כהה ככקוכה«זי׳’ ז י׳ ^ייי׳ כ תי‬
‫שכן הורע בחד‪ .‬כפקרם האחי' דין ד^א שלא תירשני ובש• כרהיד כית חשמונאי ובטלו□ ן‬
‫א לו ל‬ ‫ד'‬ ‫פר ק‬ ‫ז תיו מ ת ב דיגיי שר;‪1‬ו או תו תץ‪ 0‬ש כ ט לו ע ש » מיו ם טו ב;‬
 ‫יוםחטכת שדימשי^ס ‪ sVi‬ןיפספד ׳ מפני שבתרוד‪1‬נייס‬ ‫כ שנ ע ה כ א ל מי‬
‫וגברה ידם של יעראל רכנאוהו שכז הוא איכר והשלם ההוכח‬
‫כעשרים וחמשה באלול ואעפ' שנבנתה הד‪1‬םר‪ ,‬עריין השערים לא נבנו שנן הוא אום"‬
‫יבננו ויטללנו ו » ם ר ויפקת השערים וחסשרר׳ב ועושי דסי‪ ,‬אנה לפי שאין'״יסיפין על העיר‬
‫ועל העזחת אלא כמלך ובנביא וכ> הן גחל ונא־רי□ ותומי□ וככנהדדין של שבעים ואהד•‬
‫ובשתי תודות וב שיר שנאמר והתודה השנית הועלנת לכו‪ 0.‬ואני אחריד‪ !-‬ובירת דין סידר־' ין‬
‫והולכי' אחריהן שנאמר וילך אחדיה□ ד‪1‬שעיה והשי שרי יהודה וגו הנניכית נאכלת והחיעוג'‬
‫בשרפת ואם לא נתקדשה בכל א ^ו הנכנס לשם אינו חייב אבא ש או ׳ אומר שתי ביעי□ ה ‪r‬‬
‫כהר המשחה אחת למעלה וא *‪ A‬למטח התחתונה נתקדשה ככל‪11‬ו והעליונה לא נתקדשה ‪ i‬א‬
‫כני הגולה שלא כמלך ושלא כאורים ותומים רתחתוגה שלא ה תה קרישרתה גמורה חכר־־־יס‬
‫ועטי הארץ נכנסין לשם ואוכלין שם קדשים קלים לא כל שכן סע שר שני ; תרתונה חכו־יים‬
‫נכנסין לשם ואי‪/‬אוכלין שס לא קדשים קלים ולא כעשר שנ ‪ 14‬א‪,‬יפה לא קרעה מפני שהוא‬
‫תורפה של ירושלס ולשם היו פועיאין כל תורפות של'משלם וכשנכרו לכטתו אורתי דתיוס‬
‫כשכעה עשר כיה איתנטילו רומאי מיהודה וכירושלם מפני שהיו‬ ‫׳‬ ‫עשאור\יום טוב‬
‫וכפרת‬ ‫‪:‬‬ ‫□ערים לבני ירושלם ולא היי יכולין לעאת ולבוא ספניהם כ וס‪11‬א כ^ילדז‬
‫> אחרכך היו‬ ‫היו מעדיס להס מלכי י ק מושיבין רךןטריאית כעיירות להיות סעניס את הכלות‬
‫נשואות לבעליהן ומנעו את ישר‪ £.‬שלא לשמוח עם נשותיהם לקיים מה שנאמר אשה תארש‬
‫ואיש אחד ישגלנה ולא חיה אדם מבקש לישא אשה ספני הקסטרואות חזרו מבניכין אותן ‪3‬‬
‫כחשאי שנא והשבתי מהם קול ששון ר\ל שמחה קול חתן קול כלה קול רחים ואור נר וכשהיו‬
‫שומעי'נ\ל רחיים כלורני היו אומדין שכה‪ 3‬הנן שבוע הכן וכשהיו תאים אור נר בכל יד חיל‬
‫ד ת אוסרין משתה שם כשתה שם וכת אחתהיתד• לכתתיה כן יוחנן הכהן הגת ‪ S‬ו כ שדזגי ע‬
‫זמנה להנשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו וקנאו כ תתיה ובניו וגברה ידם על □לכות‬
‫כע שרין ותרין כיח‬ ‫׳‬ ‫יון ונמסרו כי ח והרגום ובאותו היום שכטלום עשאוהו יום טוב‬
‫תכנא ל ^ןל א סשמדיא מפני שיהיו נדים ש חיין כארץ ישראל ולא ח ‪ v‬ישר‪ 14‬יכו לק לשלוח ידי•‬
‫אם יעשו השזבה ול‪>4‬י ע עו כ ון‬ ‫כרעוגים שכהס עד שיעאו משם המתינו להם שלשה‬
‫שראו של א עשו תשובה גסט עליהם והדגים ואותו דחם שהרנום עשאוהי יום טוב‬
‫אשר ר אליעזר בן יעקב שמיעתי שכית חן סלקיז והורנין שלא סן הר^ורה ׳ דכית לוי אמד ד‬
‫שמעון שמעתז שני ת דין עונ שין ממון ומכיס שלא פן ר^ר ה לא ספני שיכתוב בתורה אל<‪6‬‬
‫משוס שנאסר ימגדת הרע מקרבך וםי;שה כאחד שהטיח באשתו תחת רתאנה והת־^יבודזו‬
‫לכי»ו חן והלרךד‪ %‬וכי חייב היה אלא שוזיתה הש• ה עריכה לכך בדי שילס ח אחרים מפני‬
‫‪ :‬שיב מעשה כאחד שרכב על הכוס כשבה והביאור^ לבית דין וכקלוד\‬ ‫שנהנו מנהג זני ת‬
‫שמעון כן שטח‬ ‫״‬ ‫וכי חייב היה אלא שהיתה השעה עריכה לכך כדי שילכח אחדים‬
‫תלד‪ .‬שכו‪»:‬ם נשים כאשקלון וכי חייכית הריגה ותלייד‪ .‬היו א ^א שהיתר• השעה עריכה לכך•‬
‫ישמעו וי’ ר‪: \>1‬‬ ‫וכ ‪S‬‬ ‫כדי שיל מ ת ממנו אחרות‬
‫תשרי‬ ‫פרק ז׳‬ ‫>‬
‫אדרכתאמן שטריא שפעס‬ ‫איתנטיית‬ ‫בתשרי‬ ‫‪ 3‬של ש ה‬
‫אחת מרד• מלכות הרשיה שמד על יערא■ ואמח לד» אין לכס חלק‬
‫^ תי ישראל ולא ‪□ r n‬זב‪*.‬ין שס שמיס בפ׳הש• ונשגכרו בית חשבונאי ונעחוה ד‪pA‬ינו ש‬
‫ה‬
‫כהן גוזלי‪itHTW‬‬ ‫שיהו כותכין שם שמיס ואפ^ו נ ש ט ת׳ וכך היו מתכין בשנת כך וכך‬
‫משמש ^אל עליק וכ ששמעו חכמים כדבר אמרו וכי מזכירין שם שמיס כשטתת לימחר־ פורע‬
‫זה את הוכו וקורע ‪ w‬שמרו ונסעא שס שמים פוטלי כאשפה וכט ‪4‬וס ואותו ‪ o rn‬עשו »‪VY‬‬
‫מ ר ח ש רז‬ ‫ח׳‬ ‫פר ק‬ ‫=‬ ‫יום טוב‬
‫ק עזר ת א‬ ‫סוריגה‬ ‫ושלשה כמרחשוןאיסתתר‬ ‫כ ע ש רי ם‬
‫מפני שבט גדם מקום כעזרה והיו מעמי ‪ p‬כתוכו אבנים טובות שהיו‬ ‫^‬
‫מונחות ער שיכא אלייהו ד עי ר ע‪V‬יהס אם טמאות ואם טהורות הן ונמט עלייהן וגנזו« >ירתן‬
‫בעשדין וחסשא ביה אחידת ש ממן שורא ומוז‬ ‫‪:‬‬ ‫זכאותו היום שגנזו עשאו הו יום טוב‬
‫הוא אחירת שו מ מן כפני שכשעלתה גלות ראשזנה הלכו להם לכטלית זו שלי כותיים ו לז ^‬
‫הניחום באו לים כוסטי וי שכו אותה והקיפוה ערי חומה ונסמכו לה עיימת רכות םישר‪11‬ו היו‬
‫כעשרין ושבעה כיה תבת סולתא למיהק על מדכחא מפני‬ ‫׳‬ ‫קורין אותה ערי נכרכתא‬
‫שהיו העמקין אוכלין מנחת בהמה נטפל להם רכן יוחנן בן זכאי א׳ שוטים זו מניין לכם ול א‬
‫היה כר& אחר שהחזיר לו דכר חזץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר מפני שהיה משד־ן‬
‫אוהב את אהרן אחיו אם אל יאכל ס לת לכדה‪11‬א יאכל סלת וכשד כאדם שאום׳ לחברו הילך‬
‫רכיך הילך כשר הילך רכיך הילך כשר קרא עליו הסקר' הזה ויכאו אלימה ושם שתים עשרה‬
‫עיטת מיס ושבעים תמרים אסר לו ד «‪1‬ה משחק כט אמר לו שוטה שבעולם ולא תהא תורת‬
‫שלמה שלט כשיחה כטלה שלכם אמר לו ר ובכך אתה פוטרני א' לו לאו אם ^ן הכ תוב או'‬
‫כ סלר‬ ‫ט'‬ ‫פר ק‬ ‫ומנחתם ונסכיהם לריח ניחוח אשה לה ‪:‬‬
‫שכנו‬ ‫מפני‬ ‫‪,‬בכסלו איתנטלוהימואתאמן דרתא‬ ‫כתלתא‬
‫הגוים סימואות סימואות כעזרה וכשגברה יד בירת חשמונאי כ ט ^ו ם‬
‫כשכעה כיה ‪ o v‬טוב יום‬ ‫‪:‬‬ ‫והועיאום משם ובאותו היום שכטלום עשאוהו יום טוב‬
‫שמת הוחחס מפני שהיה הוממס שונא את החכמים ששמחה היא לפני המקןם כשהדשעים‬
‫□סתלקין מן העולם שנאמר וגס יד ה׳ היתה כס להמם וט' וכתוב ויהי כאשר רתמו כ ^ אנשי‬
‫המלחמה למות מקרב העם וכתוב דרכר ה אלי לאמר וכן הוא אומר איש טוב זה ואל כשורה‬
‫טובה יכא ואומר וי עו המלך ‪ w‬כניהו כן יהוידע ויפגע בו וי מי תיז וגו׳ ובאותו היום שמרת‬
‫‪ :‬יום‬ ‫כעשרין וחד ביה יום הר גריזים דלא למספר‬ ‫׳‬ ‫חורוחס ע שאודז יום טוכ‬
‫שבקשו הכותיים את כית ^*!יט מאלכסנדמס מוקחן להחריבו ואכח לו מכור ‪ S‬ט חכ׳שרת‬
‫כורים ארץ כהר המוריד! ונתט לו ס ובאו ו תרי עו את שמעק העריק מה עש׳ לבש כגדי כהוג'‬
‫ונתעטף כגדי כד\נה דקירי ירזשלם עמו ואלף כולייטק מכוסין כלכנים ופרחי כתנה מקישין‬
‫ככלי שרת ואבוקות של אור דולקות לפנידס כל הלילה טלה הללו מהלכין מ ע ^ זה ווו ‪ 4‬לו‬
‫□תלכין מעד זה אמר להם מי הל לו אמרו לו המסורות הללו היתרים שמרח כך ביק שהגיעו‬
‫לאנטיפדס זרחה לו ס חמה הניעו למשמר הראשון נפגעו זה כזה אפח להם מי א^ס א מ ת‬
‫אנו אנשי יחשלס ובאנו להקביל פני המלך כיון שדאה זי‪6‬לבסנדרןם מוקדק‬ ‫להם‬
‫ליהתי זוז‬ ‫ישתתה‬ ‫כמותך‬
‫־ ך ־ ‪ , ,‬־ ׳ ‪............‬‬ ‫גחל‬ ‫מלך‬ ‫לו‬ ‫אמרו‬ ‫לו‬ ‫והשתתה‬ ‫ממדככתו‬ ‫ירד‬ ‫ן‬
‫א ת ש מע ק הע ח ק׳‪........... ..................... ..‬‬
‫אמר להם דיוקנו של זה אני חאה כשאני יורד כמלחמה וטעח אמר להם למה באתם אמח לו‬
‫מכךם שאנחנו מתפללים עליך ועל מלמתך שלא תו ורוב יתעוך גויס הללו ותתט להם אמריי•‬
‫לו ס ומי הם הללו אמרו לו הללו המתיים שעומדין לפניך אמי להם הרי הם מסורים כיד‪-‬כם‬
‫מוז עשו להם נקכום כעקכיהם ותלאום בזנבי סוסיהם והץ מגרריס אודתס על התעיס ת ד *‬
‫מכדנןני״עךשהגיעולהרגחזיםחרשוהווזרעוהוכרשיניןכדרן שכקן^ לעעותלכית‪11‬היג‪1‬‬
 ‫כעשרים וחמשה כיה יום חמכת תטניא‬ ‫‪:‬‬ ‫וכאותו היום שעשאו כך עשא‪1‬ר\♦ים טוכ‬
‫יו מין דלא למספר כשנכנסו גדם להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגכרה יד בית חשמוג'‬
‫ונעחו׳כדקו ולא סעאו אלא פך אחד שהיה מונח כחוממו של כהן נ תל שלא נטמא ולא היה מי‬
‫להדליק‪.‬ג‪1‬א ‪v‬ם אחד ונעשה כו נס וחרליקי שמנה ימים לשנה אחרת קכעום שמנה ימים טוכי׳‬
‫ומה ראו לעשות חנוכה שמנה ימים והלא חנוכה שעשה משה כמדכר לא עשה‪.‬ג‪1‬א שיכעת ים^‬
‫שנאמר ומפתח אהל מועד לא תעאו שכעת ימים וגו׳ ׳ ואומר ויהי המקריב כיום הראשון את‬
‫קרבנו וגו' ובשביעי הקריב אפרים וכן מעיט כחנוכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שכעת‬
‫ימי־שנ׳כי חנוכת המזבח עשו שכעת ימים והחג שכעת ימים וכה ראו לעשות חטכה זו ח י מי'‬
‫אלא כימי מלכות יק נכנסו בית חשמונאי להיכל וב ט את המזבח ו ש חד! כשיד ותקנו כו כלי‬
‫שרת והיו מתעסקים כו שמנה ימים ומה ראו להדליק את הנרות אלא כימי מלכות יון שנכנסו‬
‫גני חשמונאי להיכל שבעה שפודים של ברזל בידם וחפום בעץ והדלירץ בהם את הנחת ומה‬
‫ראו לגמור בהם את ההלל ‪ » k‬שכל תשועה ותשועה שהקנה' עושה להם לישד‪.‬ג‪ 1‬היו מקדימין‬
‫לפניו כהלל כשירח וכשכח ובהודאה כעניין שנאם' ויענוכהללובהותת לה'כי טוב וגו' ‪:‬‬
‫מעות חנונה נר איש וכיתו ורםהררין נר לכל נפש ונפש ׳ והמהדרין מן המהדרין כית שמא*‬
‫אומר ‪r‬ם ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ׳ וכית הלל אומ' יו' ראשון מדלי״“‬
‫א'מכאן ואילך מוסיף והולך ‪ :‬שני זקנים דת כעידן אחד עושה כרכרי כית שמאי ואחד כדבר*‬
‫כית הל ל זה טתן טעם לדכריו וזה טתן טעם לדכריו זה או'כפרי החג וזה או׳ מעלי'כקדש ו אין‬
‫מור ידין ‪ :‬מעות הדלקזה משתשקע החמה עד שתכלה רנל מן השוק וכעוה להניחה על פתח‬
‫ואם מתירא מן‬ ‫גי תו מכחוץ ואם היה דד נעליה מניחה כחלק הסמוכה לרשזת הרכים ‪:‬‬
‫וכשעתהסכנהמניחהעלשלחנווחו״‬ ‫׳‬ ‫מכפניס‬ ‫הגוים מניחה על פתח כיחו‬
‫‪.‬‬ ‫טכת‬ ‫י‬ ‫פרק‬
‫כנישתא על תנא מפני שכשהיו‬ ‫כטכתיתיכא‬ ‫ושמנה‬ ‫כ ע ש רי ם‬
‫ע ת ק קיו שכין כסנהדרין שלהם ינאי המלך ו שלמיטן המלכה יושכת‬
‫אעלו ולא אחד מישראל עשב עמהם תץ משמעק ק שטח והיו שו!‪1‬ין תשובות והלכות ולאה־‪1‬‬
‫אמר לו ס ש מ ע קכן ש ט חכ ^ מי ש הו א יודע‬ ‫יודעין ‪S‬הכיא ראייה מן התורה‬
‫וכל מי שאיט יודע להכיא ראייח מן‬ ‫להכיא ראייה מן התורה יהא ראוי לישב בסנהדרין‬
‫פעם אחת נפל דכר של מעשה כיניהן ול א היו יוד עין‬ ‫התורה איט ראוי לישב כסנהדרין‬
‫להכיא ראייה מן התורה חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כ ט ת אמר לו הן לי זמן ו^מ חו— { ^ני‬
‫משיכך נתן לו זמן הלך וי שב לו כי ט לכין עעכו וכ^ן שראה שלא היה יודע להכיא ראייה מן‬
‫התורד! למחר נתכייש מלכוא ומלישכ כסנהררי נדולדז וד״עמיד שכעין כן שטח <>הד‪ -‬מן‬
‫התלמיחם והושיבו במקומו אסר להם אין פוהתין כסנהדרין של שכעים ואחד וכך היה עושה‬
‫ג כל יום ויום עד שנסתלקו כולם וישבה סנהדרין ישראל על דעתה וכאורתי היום שנסתלקה‬
‫ישראל עשאוהו יום טוב‬ ‫של‬ ‫סנהדרין‬ ‫סנהדרין של עדוקין וישבה‬
‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬שכס‬ ‫פרק ‪ ,‬יא;‬
‫שי ט זה מזה‪11‬א שבראשון‬ ‫למספד ולמה‬ ‫דלא‬ ‫כשבט ייס טוב‬ ‫כשמם‬
‫מתחודודוס וכזה מת ינאי המלך ששכחה היא לפני הקנה כשהרשעים‬
‫מסתלקין מן העולם אסרו כשחלה ינאי המלך שלח ותפש שבעים זקנים מזקני ישראל נטלן‬
‫ן חג שןבכ מ ת ה אי סורין א מרלול שר כירה האיסוו‪-‬יין אם מתי החג אד־ג הזקנים‬
‫‪AVn‬ועדשישראלשסחיס ‪A‬יחועלרנותס אמרואשהטונההיתהלולינאיהמלך‬
 ‫ושי^מינוז שמח וכשמת ‪Vo‬ר^‪ r‬טבעתומע^ י מ דצז^חה ^ שדנית ‪ p1D»Hn‬אמדה לו ר ־י ב ף‬
‫בח־־וב התיר אותם הזקנים דתירן ו ה־גו להס לבתיד& ואחר כך אסרה בת ינאי המ?יך ואותו‬
‫כל הבתוג במנילה י ‪ 4‬א למספד מרתענין‬ ‫׳‬ ‫הייס שמת ינאי הסלךעשאוד‪ %‬יום טו‪3‬‬
‫לאחריו וא‪-‬ן םתי;נין לפניו ר יוסי א־סד לא לפניו ולא לאחדיו וכל שאין כו דלא למספד א ל א‬
‫דלא לד ‪VA‬נאה לחוד מתענין לפניו ולאחריו ד יוסי אומר לאחריו אכל לא לפניו אכל סמי ם‬
‫טובים ובראשי חדשים מותר לפניו ולאחריו ולמה בג‪1‬ו אסרו וכאלו ד‪ A‬י ת‪11‬א‪.‬ג‪1‬ו דברי תורת‬
‫ואלן דברי תורד‪ ,‬עריכין חזוקואלו דכרי סופרים ודברי סופרים עריכין חעק׳ ר יוסי ‪ p‬ד־יוס♦‬
‫אופר משום ר יוסי הגלילי בל הנשבע להתעטת בערבי שבתות ובערכי ימים טובים הר־־יי זו‬
‫כעשרין‬ ‫‪:‬‬ ‫שבועת שוא שסקעת ערב שכת כשבת ומקעת ערב יום טוב ביום טוב‬
‫ותריז כיה כטילת עבירת דאמר סנאה להיתאה להיכלא דלא למספד יום ששלח נסקלנס את‬
‫העלמים להעמיק כהיכל ובאתה שמועה לירושלם ערב יום טוב היאשק של חג׳ אכד להם‬
‫שסעק העריק עשו מועדיכם בשמחה שאין אחד מ ב ^ הרבדים הללו ששמערתס מי ששכן‬
‫שכינתו כביתהז< ז בשם ש*;שה ניסים לאבותיט בבל דור ודוד כך יעשה ל ט גיסים כזמן הזת‬
‫מיד שמע קול מבית קי־שי הקישי שהוא א״ם' כטילת עכירתא דאס׳סנאה להיתאה להיכלא‬
‫אקטיל נסקלנסוכטלו גזרות ו וכתב! אותה שעהוכיונו ו ס ק שראה שהיו סשמשק ובאין אמד‬
‫להם עאו וקדמו לפניהם וכ שג דע להסהרכי יעאו מלפניו כל גדולי י ח שלסאמרונמודת‬
‫עד שאתם‬ ‫אמד להם‬ ‫ה ו עועקים ומתחננים לשליח‬ ‫כולטולא תהא ל ט כזאת‬
‫לר‪%‬שיע אתכסכיק‬ ‫לשליח התחנט ועעקו ל^‪1‬היכם שכשסים‬ ‫עועקים ומתחננים‬
‫שהגיע לכרכין ראה כני אדם שהן מ ק די ^ אותו סבל כדך וכרך כ ק שראה אות ‪ L‬היה תמית‬
‫אמר כמת מרו סן אלו אסרו לו המסוח׳ ארו הן היהודים שהערימו לפניך מכל כדך וכרך כיון‬
‫שנכנס לכרך ראה כני אדם שהיו מוטלין כשוקים על השק ועל האפר לא הניע לאנטיפרס עד‬
‫שבאת לו אגרת שנהרג נסק־ינס וב ט ^גזי מ ת ^ מיד בטלו את העלמין וגר ת אותם אותו היום‬
‫כעשדין ותמניא ביה אינטיל אנטיובס מלבא ק י דו עי ם׳ כפני‬ ‫;‬ ‫עשאוהו יום טוב‬
‫שה ה סער לבני ימשלם ובא להחריב את ירושל׳ם ולהשמיד את כל היתרים ולא היו ישראל‬
‫»כולין לעאת ולבא כיום אלא בלילה ושמע שמועות רעות והלך לו ונפל כמקומו ו«»תו היום‬
‫אדר‬ ‫פר ק‬ ‫שנטלו תמ ש סע שאו ת^סטוב ^‬
‫דתריעו‬ ‫י ואם‬ ‫ובתשעה כאדר יום תתעתמיטרא‬ ‫‪3‬תמ ‪ 0‬א‬
‫כראשון למה התריעו בשני אלא ר א ^ז משנה זו ו שני משנה אחרת ול א‬
‫כל הכתב במגלה הזאת ראשון ת א ראשון שני ד\א שני שלישי תא שלישי אלא תפסו להם‬
‫כ תריןע שרכי היוסטוריינוס שתפסאתלולייטסוזאר־ן‬ ‫׳‬ ‫חדש ראשון וכל שיש בו‬
‫פפוהאחיי כלודיקייא אמר אם מעמיו של חנניה מיש‪ 14‬ועזריה אתם יבא‪.‬ג‪1‬היכס ד עי ל אתכם‬
‫מידי כדרך שהעי^ לחנניה מישאל ועזריה סיד נכוכדנער אסרו לו חנניה מי ש א ^ ועזדידת‬
‫עריקים בשרין היו ונכוכדנער מלך תון היה וראוי לעשות גס על י ו ד אכל אתי סלך ר שע‬
‫אתה ואין ראוי לעשות נס על ידך ואנו חייכין מיתר‪ .‬ואם אין אתה תדג ט הרכה ר־‪/‬ור גים י ש‬
‫למקיס הרכה דוכים הרכה ארתה ר‪,‬רכה נחשים תכ ה עקרבים שיפגעו ב ט ואס אתה הורגנו‬
‫אפרו לא נסע כשם עד שבאת עליו דיופלה של ו־יו מי‬ ‫עתיז• הקבה לתבוע דמינו מידך ‪:‬‬
‫כתליסר ביה יום נקטר אפרו ניקנוד אחד סהפרכי‬ ‫ופעעו את מו ת כגיזרין וככקיזות‪:‬‬
‫מנ ץ ידו כנגד י רו ש ^ ב וכנגד כי דו‬ ‫של מלכי יונים היה עוכר ל‪11‬כ‪ 0‬נ דד א ככל לוס ויוםהיה‬
‫המקדש ומחדף מ‪ 1‬דף ומנאץ ואומד מתי יפ ^ו סדי ואהמס את הטגד^הזהוכשגכרהמ^כות‬
‫בית חשמונאי ונעחו' נכנסו לחילות שלו והיו ר^רגי׳עד שהגיעו לקרוסן שלו וחתכו את ו‪.‬־‪r‬שם‬
‫וקעעו את כהונות ידיהם ודגליהם וחתכו את ראשו וקעעוכוענות ידיו ורגליו ותלאוהו נג די‬
‫ירושלם וכתבו מלמטן הפה שדכר בגאוה וידים שהיו מניפות נגר יר^רה ויחשלם וע ‪n o 4‬‬
‫בארבעה‬ ‫‪:‬‬ ‫המקדש נקמה זו תעשה בהם ובאותו היום שעשו לו כך עשו אותו יום טוב‬
‫ע שדכי הוכ חמ ש הע שדבי היסיפודיאאינוןרלא למספד ימימ שנעשו כרס ניפים לי שר א ל‬
‫אם' ר יהושע כ[ קרחה סיום שכת □שת‬ ‫‪:‬‬ ‫על ידי מרדכי ואפתד ועשאום יפים טוכים‬
‫לא עמד נביא וחידש מעות לישר‪ 11‬חו׳ן ממעות נורים ג‪1‬א שגאולת כערי־ נוהגת שכעת ימים‬
‫דא וכה ג«ל ת מערים שלא נגזרה גזירת‬ ‫וגאולת מרדכי ואפר^ אינה טהגת‪.‬י‪1‬א יום אחד‬
‫‪ 11‬א על הזכרים גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה גזרוז על‪1‬זזכרים ועל הנקכות כנער ועד זקן טף‬
‫ונשים ביום אחד על אחת כמה ובמה שאנו חייבין לעשות אותם ימים טובים ככל שנד‪ ,‬דשנ ‪n‬‬
‫כשיתאעשר כיה שריו למבנא שור ירושל דלא למספד מפני שסתרוהו גויס רבשדתחילו‬
‫לבטתו‪,‬אותו היום עשאוחי ‪ ov‬טוב ששפחה היא לפני ה שיתשלם נבנת שנאסר כה אכר ת'‬
‫שכתי ‪ k‬עיון ושכנתי בתוכך ירושלם ונקראה יה שלם עיר האמת הר ה׳עכאות הי הקדש ״‬
‫ואומד שכתי ליתשלם ברחכיס ביתי יבנה כה נאם ה וגו׳ואומד ועא יכנה עירי וגלותי י ש ^ ח‬
‫בשכעה עשר ביה קכו עפמייא על פליט ‪n‬‬ ‫לא כמחיר ולא כשיחד אמר ה׳ עכאות ‪:‬‬
‫שכששידר ינאי‬ ‫ספריא כמדינת כליקום ו ס ת זכדאי והוה פורקן לבית ישראל‬
‫להמג את החכמים כרחו מלפניו והלכו לרס לפוריא ו שרו כמדינת קוסליקום ונכנכו הנויס‬
‫עליהם שכ‪1 :‬תו מקום ו עדו עליהם להרגם והזיעו בהם זיע גדול והכן מהם מכה רכה והשאירו‬
‫ר יד\רה אוסר סום‬ ‫בהם פליטה והלכו להם לכית זכדי וישכו שם עד שחשכה וברהו משם‬
‫קשור היה להם כפתח ובל מי שדיא רואה אותו כמדומה שאין שם יועדי וי שבו להם עד‬
‫חשכה וברחו להם ובאותו היום שכי־חומשסעשאוהויוסטוב ׳ ר חידקאאיסר יום ־ יבקשו‬
‫נע שרין כיה ע כו עמא לכטדא‬ ‫גויס להרוג חכמי י שר‪ ^x‬עלה הים והשחית שליש כישוב ‪:‬‬
‫ונחת להק מפני שהיה רעבון וכעורת בארץ ישראל שלש שנים זו אחר זו והתפלל ו ולא י רר־ו‬
‫גשמים וביק שראו שיעא רוב אדר ולא ירדו גשמים הלכו להם אעל חוני המעגל א מו״ו ‪ S‬ו‬
‫עאו והכניסו תטריפכחים כשביל שלג^‪ 6‬ימקו‬ ‫אסר להם‬ ‫התפלל עדרדו גשמים‬
‫התפלל ולא י ר ת גשמים עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנכיא שנא' על משמרתי‬
‫אעמודה ואתיעכה על מעוד ואעפה לראות פה ידבר כי ומה אשיב על תוכחתי אמד רבונו‬
‫של עולם בניך שפו פניהם עלי שאני כ^ן כית לפניך נשבע אני כשמך הגדול שאיני זז מכאן‬
‫עולם ראיטך לא‬ ‫עד שתרחם על בניך התחילו הנשמים יורדין טיפין טיפק אמת לו רכוט‬
‫במות כסבורים אנו לומר אין הנשמים הללו באין אלא ^התיר שבועתך א' להם כני אל תמותו‬
‫‪ :‬אמר רכו ט של עולם לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין וכעחת התחילו הנשמים יורדין‬
‫בפלא פי חבית ו שערו חכמים טיפה אחת לו‪ :‬אמת לו ראיטך לא נסות בפבורין אנו לוס׳ אין‬
‫רכונו ש ^ *‬ ‫הגשמים הללו באים אלא להחייב את ה>ולפ כולו אמד להם בני אל תמותו‬
‫עולם לא בך שאלתי אלא גשמי ר עון כרכה ונדכה ׳ יר ת כתקנן ער שעלו ישד‪ 11‬מירושלם‬
‫להד הבית מפני ת ב הנשמים אסרו לו בשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל עליה' שלא‬
‫אסר להם אין מתפללין על מב ה שמיס אלא לכווהכ׳או לי פר הודיוון‬ ‫יר חוי ל כו להם‬
‫ואסר‬ ‫עליו ונתפלל‬ ‫שתי ידע‬ ‫סמן‬ ‫לו פר הודיות‬ ‫ד»למוהכ»או‬
 ‫רבונו ש^ עו^ם ראה עמך >שר‪ 14‬ונדבתך אשר הועאת בכהן הגדולוכזרועך הנטויה שאין‬
‫יכולין לעמוד לא כרוב כעסך ולא כרוב טובך ׳ כעסת׳ עליהם אין יכילין ?יעמוד ׳ השפעתה‬
‫יהי רזגון מלפניך שיהא רוח מיר נשכר• הרוח ונ תפז מ‬ ‫עליהם טוכך אין י סלין לעמוד‬
‫העבים וזרחה החסה ונתעכה הארץ ויעאו הגל לשרה וראו את המדבר שהוא □לא כמדהין‬
‫אלו היו *‬ ‫שלח לו שמעון כן שטח‪.‬ג‪1‬םלא הוני המעגל אתה גוזרני עליך נידוי‬ ‫ופטריות‬
‫שנים כשני‪14‬יהו לא נמעא שם שמים כתחללעל ירך‪ /‬אכל מה אעשה ש<«ה מתחטא לפני‬
‫הסקוס ככן שהוא מתחטא על אכיו ועושה לו רעונו אמר לו הכיא לי חמין והכיא לו הכיא ל>‬
‫עונן והביא לו תן לי אגוזים ונתן לו תן לי רמני ם ונתן לו ׳ תן לי אפרסקין ונתן לו עליך הכתו'‬
‫לפי שאין ד!‪:‬שמי ‪0‬‬ ‫ו<י\תו היום עשאור!ו יום טוב‬ ‫אוסר ישמח אכיך ואמך ותגל יולדתך‬
‫יורדין ‪4‬זא בזכותן של י שד‪ 14‬שנ יפתח‪^ ? 1‬לך את אוערו הטוב ׳ לך בזכותך ׳ ו כך הדכר תלוי‬
‫ואוסר ונכרכו כך כל משפחות האדמה ו כזר ע ך׳ כך ‪/‬בזכותך הגשמי' יו ר ‪ p‬והטללים יור חס‬
‫כזכותך ׳ ואו'ונתתי גשמיכם כעתם ומעשה שנתעט כימי שמו‪ 11‬הקטן וי ר ת ליום גשמים‬
‫קודם הנץ החמה כסכורי' העם לומר שכח הוא להם אמר להם הרי ז « ם דומים למלך שכעס על‬
‫׳כע שריןו ת סני אבי ה‬ ‫כנו א ס' לאפוטרופוס שלו אל תתן פרנסתו עד שיככה ויתחנן לפני‬
‫אתת כשורתא טכתא ליועדאי דלא י עי ^ מפיתגסי אוריתא רילא למספד ׳ מפני שנזרו מלכי‬
‫» קעלי שר‪ 11‬של א' ע ס קו כתורה׳וש^א ימולו אב כני הס׳ו שלא ישמרו את ה שכ ת׳ו שיעכ ת‬
‫עז׳׳וכרי תכמ ת הלי שר‪.‬ג‪ 1‬שלאימו שספר תור המ תוכ ם׳ שנ'כילא ת שכ ח מפיזרעו ׳ ואומד‬
‫□ה עשה יועדה כן שסוע‬ ‫אש יממצו החוקים האלה מלסכי ואני זאת כריתי אותם ונו'‬
‫וחכיריו עמדו והלכו אעל ^•וניתא אחת שכל גדילי רומי מעויין אעלה ונ טלו י‪,‬יעה ממנוח‪V‬‬
‫אמרה להם כאו ורופיגוני כלילה ׳ עמדו ודיפגינו כלילה ׳ אי שמים לא אחיכם אנחנו׳ לא כני אכ‬
‫אחד אנחנו לא כני אם אחת אנחנו׳ מה נשתנינו מכל אומה ולשק שאתם גוזרים עלינו נזי מ ת‬
‫קשות ׳ ולא זזו משם עד שהתירו להם שלש מעות ׳ למול את כניחם ׳ ^עסיק כתורה ׳ ולשמר‬
‫^‬ ‫שלש מעות הללו עשאווע ‪ ov‬טוב‬ ‫אותו היום‬ ‫את חשכת ׳ ושלא יעכ ת עז‬
‫כיעד יחיד שקכלעליו תענית ל היו'‬ ‫‪ p S‬כל אינש דאיתי עלוהי ק קדמת דנא♦אסר כעלו‬
‫מתענה כשני ובחמישי הרי זה מתענה ומשלים ׳ פגעו כו ימי׳ טובי'‪14‬ו הכתובים במגלת תענית‬
‫זה הכלל כל שנדרו קודם גזרתנו תדחה גזרתנו מפני נדרו‪/‬ואם גזרתנו‬ ‫הרי זה מספד׳‬
‫ו אין כין אדר הראשון לאדר השני ^‪1‬א קריאת מגילת‬ ‫קידם נד ת ידחה נד ח סכני גזרתנו‬
‫רכן שמעון כן גסלי‪ 11‬אומר כל מעוה שטהגת כאדר ראשון אינה‬ ‫ושילוח מתטת לאביונים‬
‫וכותכין כשטר אדר ראשון ׳‪11‬א‬ ‫טהגת כאדר שני חוץ ק ההספד ותענית שנוהגים זה כזה‬
‫ר' יהודה אומר ארד השני נכתב ׳ ׳ ו מי‬ ‫שכותכין תניץ ׳ ר׳ יוסי אמר אץ כותכין‪14‬א תניין‬
‫כתב מגילת תענית סיעתו של ר׳‪14‬יעזר כן חנינא כן חזקיה כן ג ^ כתבו מגילת תענית ולמדין‬
‫כתבוה ספני ש אי׳ל מודי׳כע מ׳ו אין הערו׳סעדו׳לכואעליה׳‪11‬א כזס׳הזה שהם ל מו רי' כ ערו'‬
‫והערות כאות עליהם אם היו כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסים וכל כני אדם ל ^ רין אינם‬
‫ככל שנה ושנה ׳ דא' אץ שוטה נפגע ולא כשר המת‬ ‫מספיקי' לכתוב העת' הכאות ‪.‬‬
‫ו א ל ו הי מי ם שמתענץ כהן סן התורה׳ וכל המתענה כהם לא‬ ‫מרגיש כאיזמל •‬
‫כאחדכנוסןמתוכנעשלאהרן ‪/‬‬ ‫עד הערב‬ ‫יאכלולאישתה‬
‫בעשרה כו כתה מריס הנכיאה ונסתם הבאר׳ בעשרים וששה כו כת יזעשע כן מן ״ כעשרת‬
‫מ שדי ם ותשעה נו מת‬ ‫״‬ ‫ג אייר מת עלי הכהן ו שני בניו ונשכה ארק הכרית׳‬
‫כעעדיסוש^שהכפיון בט^והכיכוריס מ ^ו ת‬ ‫״‬ ‫שמו^ הנביא וספדו ^וכ^>שר‪14‬‬
‫לירוש^ם כימי ירבעם כן נבט ‪ :‬כעשרים וחמשה נו נהר^ רבן שמעון בן נסליא ‪ 4‬ו ד‬
‫׳ בעשרים ושבעה כר נשרף ר חנינא בן תרחון‬ ‫ישםע‪.‬ג‪ 1‬בן ‪ 11‬י ש עו ר חנינה סנן הכהנים‬
‫בשבעה עשר בתמוז נשתברו ה‪S‬ו ת תרכ טלד‪ A‬מיד ושרף אגגסטובוס‬ ‫וספר תורה עמו ‪:‬‬
‫בתשעה‬ ‫‪:‬‬ ‫כאחד כאב מת אהרן כהן נדו?*‬ ‫׳‬ ‫את התורה והעמיד ע?*םכהיכ^‬
‫באב ננזר על אבותינו שלא יכנכו לארץ וחרב הכית כראשזנה ובשנייה נלכדה ביתר ונחרשה‬
‫כשבעה באלו ‪ S‬מר ‪r‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫כשמונה עשר בו ככה נר סערכי בימי <נחז‬ ‫׳‬ ‫העיר‬
‫בשלשה בתשרי נהרג גדליה בן אחיקס כן שפן והיהודי'‬ ‫מועיאי רבת הארץ יע ה כמגפה׳‬
‫כחמשה בו מתו עשרים אנשים מישראל ונחבש ד עקיבא בן‬ ‫אשרהיועמובמעפה ‪; .‬‬
‫כעשרה בו‬ ‫‪:‬‬ ‫יוסף כבית האיהורין ו כ ת׳ כשבעה בו מזר על אבותינו חרב וי ע ב‬
‫כששה במרחשון עורו את עיני ^נדקיד^ מלך יהודה ושחטו כניו‬ ‫׳‬ ‫□פני מעשה העגל‬
‫כשבעה בכסלו שרף יר^יקים <!ת המגלה שכתב כרוך כן נריה מפי ירמיהו‬ ‫׳‬ ‫לעיניו‬
‫כשמונה בטבת נכתבה התורה יונית נימי תלמי המלך והחשך בא לעולם ע^שד‪-‬ן‬ ‫‪:‬‬
‫כעשרה בו סמך מלך כבל את י דיו ע?־*‬ ‫בתשעה כו לא כתבו רבותינו על פה‬ ‫ימים׳‬
‫•‬ ‫כשכונה כשבט כתו העדקים שהיו כימי יועשע כן נון‬ ‫ירושלם להחריכדז‬
‫על שבט בנימין ועל פלגש רנכעה ועל עלם מיכה‬ ‫כעשרים ושלשה כו נתקכעו כל‬
‫בתשעה בו גז מ תענית שנחלקו כיח שמ<^י‬ ‫׳‬ ‫כשבעה כאדר כת משה רכינו‬ ‫‪:‬‬
‫ועוד נזרו רבותינו‬ ‫‪^1‬ו ימי דתענית שקבלו עליהם ישיר‪ !*.‬מן דתות־ ;‬ ‫‪:‬‬ ‫ובית הלל‬
‫שיחו מתענים כ שני וכחמיש־י כפני שלש־ה דברים על חרבן הכית ועל התורה שנשרפה ו ע ^‬
‫ולעתיד לבא עתיד הקכה להפכם לששק ולשמחה שנאמר והפכרתי‬ ‫י‪-‬‬ ‫הדפת השם‬
‫אמר ד‪.‬ג‪ 1‬עזר אמר ר חנינא תלמידי‬ ‫׳‬ ‫אכלם לששון ונחכתים ושמחתים כינונם‬
‫חכמים מרבים שלום כעולם שנאמ׳וכל בניך למורי ה'ורב שלום בניך יהי שלום בחלך שלוח‬
‫כארמנותיך למען אחי ורעי אדכרה נא שלום בך למען בית ה'‪^1‬הינו אבקשה טוב לך ור<>ח‬
‫ה'‬ ‫‪:‬‬ ‫שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול‬ ‫כני ם ל כניך שלו ם עלי שר‪: 11‬‬
‫;‬ ‫עוזל ע מי תן ה׳י כרך א ת ע מוכ שלו ם א מן‬

‫סליקאלה^נלתתענית■יוסיףהשם‬
‫ידו לגאול אותט שניתי כחך טתן‬
‫ליעף כח ולאץאוניםעעמה ירכהי‬
‫לישועתךק‪1‬תיהי אמךחזק־‬