‫פתרון ‪X‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫‪dv1‬‬
‫‪ . a1 ‬התאוצה ברכיב ̂‪ z‬היא אפס ולכן מתקיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מנגזרת המהירות של מסה ‪ m1‬נקבל )‪ (4t , 2t , 0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ ,  Fz  0‬כלומר‪ 19.6  m1 g  0 :‬ומכאן נקבל‪. m1  2kg :‬‬

‫אפשר גם לפי רכיב ‪ ,  Fy  m1a1 y : y‬נציב ‪ F1 y  4t , a1 y  2t‬ונקבל‪ , 4t  m1  2t :‬וגם מכאן נקבל‪:‬‬

‫‪. m1  2kg‬‬

‫ב‪ .‬יחידות הקבוע ‪ A‬הן ‪ . Ns‬נמצא את גודלו ממשוואת כוחות בציר ‪ Fx  m1a1x : x‬‬

‫סך הכוחות בציר ‪ x‬הוא רכיב הכוח החיצוני בלבד‪ ,‬ולכן‪ , At  m1a1x :‬נציב ‪ m1  2kg‬ו‪ a1x  4t -‬ונקבל‪:‬‬
‫‪ , At  2  4t‬ומכאן‪. A  8 Ns :‬‬

‫ג‪ .‬מהירות מסה ‪ m2‬ביחס לצופה אינרציאלי היא ) ‪ , v2 (t )  v1 (t )  v (t‬נציב ונקבל‪:‬‬

‫)‪ v2 (t )  (2t 2 , t 2 ,8)  (5t 2 , t 2 ,3‬ומכאן‪ . v2 (t )  (7t 2 , 0,11) :‬נקבל את תאוצת מסה ‪ m2‬ע"י נגזרת‬
‫‪dv2‬‬
‫‪ . a2 ‬נקבל את סכום הכוחות הפועלים על מסה ‪ m2‬לפי החוק השני של‬ ‫מהירותה )‪ (14t , 0, 0‬‬
‫‪dt‬‬
‫ניוטון‪ ,  F  m2 a2 :‬נציב ‪ m2  12  m1  1kg‬ו‪ , a2  (14t , 0, 0) -‬ונקבל‪ F  (14t , 0, 0) :‬‬

‫ד‪ .‬כאשר המהירות היחסית בין המסות קבועה‪ ,‬התאוצה היחסית שווה לאפס ולכן תאוצות המסות זהות‪:‬‬
‫מהחוק השני של ניוטון עבור המסה ‪ , m1‬בתוספת הכוח החדש נקבל‪ . F (t )  F1 (t )  m1 g  m1 a1 :‬נציב‬
‫)‪ g  (0,0, 9.8) sm2 , F1 (t )  (8t , 4t ,19.6‬ו‪ m1  2kg -‬ונקבל‪:‬‬
‫‪ . F (t )  (8t , 4t ,19.6)  2(0,0, 9.8)  2a1‬מכאן נבודד את ‪: a1‬‬
‫)‪F (t )  (8t , 4t ,19.6)  2(0, 0, 9.8‬‬
‫‪. a1 ‬‬
‫‪2‬‬
‫מהחוק השני של ניוטון עבור המסה ‪ , m2‬נקבל‪ . F (t )  m2 g  m2a2 :‬נציב ‪ g  (0,0, 9.8) sm2‬ו‪-‬‬
‫‪ m2  1kg‬ונקבל‪ F (t )  1(0, 0,  9.8)  1a2 :‬ומכאן‪ . a2  F (t )  (0, 0, 9.8) :‬כאמור‪ ,‬כאשר המהירות‬
‫היחסית קבועה‪ ,‬תאוצות המסות זהות‪ . a1  a2 :‬נשווה בין התאוצות החדשות שהפקנו ונקבל‪:‬‬
‫)‪F (t )  (8t , 4t ,19.6)  2(0, 0, 9.8‬‬
‫)‪ F (t )  (0, 0, 9.8‬‬
‫‪2‬‬
‫ומכאן‪ , F (t )  (8t , 4t ,19.6) :‬כלומר‪F (t )  F1 (t ) :‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫ולכן‪ ,‬בהכרח‪ ,‬ברגע זה לשני הגופים מהירות משותפת‪:‬‬ ‫בשיא גבהו‪ ,‬הוא נעצר רגעית ביחס ל‪-‬‬ ‫א‪ )1( .‬כאשר‬
‫לא תיתכן מהירות אנכית‪ ,‬ברור שמדובר במהירות משותפת אופקית‪ .‬בציר‬ ‫‪ .‬מאחר ול‪-‬‬
‫האופקי פועלים רק הרכיבים האופקיים של הכוחות הנורמאליים הפנימיים ולכן ניתן לטעון לשימור תנע‬
‫אופקי‪:‬‬

‫(‪ )2‬אין חיכוך במערכת ונתון שהגופים עוברים בצורה חלקה מתנועתם בנפרד לתנועתם זה על‪-‬גבי זה‪ ,‬כך שגם‬
‫האנרגיה נשמרת‪:‬‬

‫ו‪ , -‬שווים בגודלם מנוגדים בכיוונם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראשית‪ ,‬מהחוק השלישי של ניוטון‪ ,‬המתקפים‪,‬‬
‫שנית‪ ,‬התנע של הגופים לפני ואחרי המגע ביניהם הוא אופקי בלבד וכך גם השינוי בתנע שחווה כל גוף‪ .‬הכוחות‬
‫החיצוניים הם אנכיים ולכן אינם תורמים לשינוי בתנע של הגופים‪ .‬מכאן שמקורו של השינוי בתנע של כל גוף‬
‫ו‪ -‬שווה לשינוי בתנע‬ ‫שווה לשינוי בתנע של‬ ‫הוא אך ורק במתקף שהפעיל עליו הגוף השני‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫של ‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬שלב המגע בין הגופים מהווה התנגשות אלסטית חזיתית‪ ,‬לכן‪ ,‬משימור תנע אופקי‪:‬‬

‫וממשוואת המהירויות‪:‬‬

‫ג‪ .‬אין שינוי באנרגיות הגופים טרם המפגש ביניהם‪ .‬החיכוך הוא כוח פנימי ולכן אין שינוי במשוואת שימור התנע‬
‫בשיא‬ ‫כאשר‬ ‫מתת‪-‬סעיף (א)(‪ )1‬ומכאן שגם בנוכחות החיכוך לגופים אותה מהירות משותפת‬
‫‪:‬‬ ‫גבהו‪ .‬השינוי היחידי הוא באנרגיית הגובה של‬

‫ממשפט העבודה אנרגיה (כוללת)‪:‬‬

‫ד‪ )1( .‬מאחר והגוף הימני הגיע בשיא גובהו לאותו הגובה שאליו הגיע ללא הכוח‪ ,‬אך בנוכחות החיכוך‪ ,‬הרי‬
‫שעבודת הכוח הנתון בהכרח שווה לעבודת כוח החיכוך שחושבה בסעיף הקודם‪:‬‬

‫(‪)2‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫‪ .‬מכאן נקבל את‬ ‫וזמן המחזור‬ ‫א‪ .‬אפשר לקרוא מהגרף את משרעת התנודה‬
‫וקבוע הקפיץ‬ ‫‪ ,‬התדירות הזוויתית‬ ‫התדירות‬
‫או‬ ‫מהמשוואה‬ ‫‪ ,‬ולכן אפשר לחלץ את‬ ‫‪ .‬מהגרף רואים כי‬
‫(למעשה יש אינסוף פתרונות‪ ,‬אך רק שניים שהם שונים‬ ‫‪ .‬למשוואה שני פתרונות‪,‬‬
‫‪ .‬מכיוון‬ ‫פיזיקלית)‪ .‬כדי להחליט מי מבין השניים הוא המתאים נשים לב לכך ששיפוע הגרף חיובי ב‪-‬‬
‫‪ ,‬שכן פתרון זה נותן‬ ‫‪ ,‬נבחר‬ ‫הוא‬ ‫שרכיב המהירות בציר ה‪-‬‬
‫‪ .‬לסיכום‪,‬‬ ‫מהירות חיובית ב‪-‬‬

‫)‪(1‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫מתאפס‪ ,‬למשל ב‪-‬‬ ‫מתאפס בנקודות בהן שיפוע הגרף‬ ‫ב‪ .‬רכיב המהירות‬
‫‪dx‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5 ‬‬
‫(‪)2‬‬ ‫‪vx  t  ‬‬ ‫‪ 18sin  6t ‬‬ ‫אפשר גם לחשב ‪‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬

‫‪ .‬הפתרון הוא‬ ‫‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ולפתור את המשוואה‬

‫‪.‬‬
‫)‪(3‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪)4‬‬ ‫‪ F ‬‬ ‫משמר‪ ,‬מכיוון שמתקיים )‪ (0, 0, 0‬‬ ‫ג‪ .‬הכוח‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ kx  ky‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ ,‬מכיוון שמתקיים‬ ‫לכן האנרגיה המכנית קבועה‪ .‬אפשר לראות שהאנרגיה הפוטנציאלית היא‬
‫כנדרש‪.‬‬ ‫הקשר‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫(‪)5‬‬ ‫) ‪  r  F  x(t‬‬ ‫)‪y(t‬‬ ‫ד‪ .‬חישוב מומנט הכוח נותן )‪0  (0, 0, 0‬‬
‫‪kx(t ) ky (t ) 0‬‬

‫‪dL‬‬
‫‪  ‬או‬ ‫נשמר‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ .‬מכאן שהתנע הזוויתי‬ ‫או לחילופין אפשר גם לכתוב‬
‫‪dt‬‬
‫‪L f  Li    dt‬‬