‫זיכרון וזהות‪ :‬המימד הפוליטי של הנצחת זיכרון השואה בישראל‬

‫סמינר ב‪.‬א‪2023 – 2022 .‬‬

‫יום ד' ‪12:00 – 10:00‬‬

‫פרופסור בקי קוק‬

‫שואת יהדות אירופה מרכזית לזיכרון הישראלי הקולקטיבי‪ .‬מיום היווסדה ישראל עסוקה‬
‫בזיכרון השואה‪ ,‬ובניסיון לווסת ולתמרן בין ההתמודדויות השונות של החברה הישראלית ‪-‬‬
‫על גווניה וחלקיה הרבים ‪ -‬עם טראומה מרכזית זו‪ .‬אין מימד בחיים הציבוריים – ואף גם‬
‫הפרטיים – בישראל שאינו מושפע מאירוע זה‪ ,‬בין אם מדובר בחינוך‪ ,‬תרבות פוליטיקה‬
‫ואפילו כלכלה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬עם חלוף השנים‪ ,‬נראה שיותר ויותר ישראלים חשים שהשואה‬
‫מהווה את האירוע המכונן של הישראליות‪ .‬בסקר שנערך לקראת יום השואה האחרון התגלה‬
‫שמעל ‪ 90%‬מהנשאלים היהודים חושבים שהשואה מהווה את המרכיב המרכזי בזהות‬
‫הלאומית הישראלית‪ .‬אשכנזים ומזרחים‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ ,‬עשירים ועניים – כנראה שעל‬
‫דבר אחד יש קונסנזוס‪ :‬המרכזיות של זכרון השואה לסולידריות ולזהות המשותפת שלנו‪.‬‬

‫אולי אין עדות חזקה ועמוקה לעניין זה מהתגובה הקולקטיבית שלנו כחברה לאירועים‬
‫הקשים של ה ‪ 7‬באוקטובר‪ .‬מאז ועד ליום כתיבת שורות אלה‪ ,‬זיכרון השואה משחק תפקיד‬
‫מאד מרכזי בחווייה שלנו של האירועים הללו – מעמיד הקשר הסטורי לזוועות‪ ,‬ואף מגדיר‬
‫עבורינו במידה רבה את המשמעות ואת הסכנה התמונה באלימות הנוראה שחוללו נגדינו‪.‬‬

‫במהלך הסמינר אנחנו נחקור את המציאות הזו; מציאות שבה זכרון השואה נוכח בצורה‬
‫כל כך מרכזית – בין עם במרחב הגאוגרפי סמלי‪ ,‬בין עם בתוכנית הלימודים‪ ,‬ובין עם‬
‫ברטוריקה הפוליטית‪ .‬נדון בהתפתחות של זכרון והנצחת השואה מימיה הראשונים עוד טרום‬
‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬דרך שנות החמישים‪ ,‬משפט אייכמן‪ ,‬מלחמות ששת הימים ויום‬
‫כיפורים‪ ,‬ודרך השינויים המאסיביים שהתרחשו בחברה הישראלית במהלך שנות השמונים‪.‬‬
‫נבחן את הנצחת זכרון השואה לקראת מה שנקרא עידן הפוסט‪-‬ניצול – העידן שבו הדור‬
‫הראשון‪ ,‬של העדים הניצולים‪ ,‬הולך לעולמו ויש צורך להמציא ציר אחר לתחזוקת הזכרון‪.‬‬
‫לבסוף נעסוק‪ ,‬אם נרצה‪ ,‬גם באופנים השונים שזיכרון השואה מעצב את החווייה שלנו את‬
‫אירועי ה ‪ 7‬באוקטובר ונדון בעומק בעוצמתו של המושג פוסט‪-‬טראומה קולקטיבי‪.‬‬

‫בנוסף נשאל מגוון שאלות‪ :‬מה קורה לזכרון השואה במעבר הבין‪-‬דורי? האם יש שימוש‬
‫פוליטי בזכרון השואה בישראל? מהם ההשלכות המוסריות והאתיות של שימוש זה? כיצד‬
‫ובאיזה אופן השואה מהווה מרכיב בפוליטית הפנים של ישראל ובמדיניות החוץ שלה? האם‬
‫השואה "שייכת" רק לנו? מה הם ההשלכות החברתיות‪ ,‬פוליטיות ותרבותיות של עמדה כזו‬
‫שרואה בשואה כאירוע יהודי בלעדי‪.‬‬

‫התנהלות הלמידה וחובות הקורס‬

‫לנוכח המצב החלטתי להתחיל את הסמינר אחרי תחילת הסמסטר בכדי לאפשר לכמה‬
‫שיותר תלמידים – מגוייסים‪ ,‬מפונים וכלל הסטודנטים – להגיע למיפגשים בכיתה‪ .‬לכן אנחנו‬
‫נתחיל את מיפגשי הסמינר ביום רביעי ה‪ .31/1‬בנוסף‪ ,‬הסמינר יתקיים במתכונת מיוחדת‬
‫שתאפשר לכמה שיותר סטודנטים לקחת חלק בה‪ .‬להלן השינויים‪:‬‬

‫כל המפגשים יוקלטו‪.‬את ההקלטות אני אעלה לאתר הקורס במודל והם יעמדו‬ ‫‪.1‬‬
‫לרשות כלל הסטודנטים‪.‬יות הרשומים לקורס‪ .‬ניתן יהיה לצפות בהם לאורך כל‬
‫השנה‪.‬‬
‫סמינר מחקרי נחשב לאחד מהשיאים של תהליך הלמידה‪ ,‬שבמהלכו סטודנטים‬ ‫‪.2‬‬
‫וסטודנטיות זוכות לעסוק ממש במחקר ולהתנסות בעשיית מחקר עצמי‪ .‬בימים‬
 ‫כתיקונם הנוכחות היא חובה‪ .‬לאור האתגרים הקשים הנוכחות השנה אינה בגדר‬
‫חובה‪ ,‬אך אני מקווה שהסטודנטים‪.‬יות שיוכלו להגיע לקמפוס יגיעו למיפגשי הסמינר‬
‫ויקחו בו חלק פעיל‪ .‬אני מקווה שההתחלה המאוחרת יותר תאפשר נוכחות מלאה‬
‫יותר של סטודנטים‪.‬‬
‫כהמשך לנקודה הזו‪ ,‬תלמידים‪.‬ות שמגוייסים כמו כלל הסטודנטים שהם נפגעי‬ ‫‪.3‬‬
‫הלחימה‪ ,‬יכלו להשלים את הקריאה השבועית כאשר זה יתאפשר להם‪ .‬לסטודנטים‬
‫שרוצים ויכולים להגיע למיפגשים הפרונטים אני מבקשת לקרא לקראת המיפגש –‬
‫זה יאפשר דיון ויתרום רבות לחוויית הלמידה‪.‬‬
‫כל סטודנט או סטודנטית שמגוייס‪.‬ת או כל סטודנט‪.‬ית אחר שהוא או היא נפגעי‬ ‫‪.4‬‬
‫הלחימה יעמדו בקשר ישיר איתי לכשיתאפשר להם‪ .‬אני אתאם סדרה של מיפגשים‬
‫אישיים שבמהלכם נדון בנושא העבודה ובתהליך המחקרי‪.‬‬
‫כל סטודנט וסטודנטית‪ ,‬שנבחנו ב‪ 8-‬קורסים ומעלה בשנת תשפ"ד‪ ,‬יוכלו אחרי‬ ‫‪.5‬‬
‫הגשת הסמינר לבחור להמיר את ציון הסמינר בציון מילולי "עובר"‪ .‬כלומר‪ ,‬הנק"ז‬
‫נצבר אך הציון לא ישפיע על הממוצע‪.‬‬
‫בסוף סמסטר ב' יתקיים מיפגש מרוכז של יום שלם שבו הסטודנטים יציגו את נושא‬ ‫‪.6‬‬
‫העבודה‪ .‬פרטים יבוא בהמשך‪.‬‬

‫כתיבת עבודה סמינריונית‪:‬‬

‫עריכה של מחקר וכתיבה של עבודת הסמינר היא גולת הכותרת של התואר הראשון‪ .‬כאן יש‬
‫לכם את ההזדמנות סוף סוף "ללכלך את הידיים" שלכם ולהתנסות בעשיית מחקר‪ ....‬אמנם‬
‫זה טיפה מרתיע ואולי מפחיד – אבל אני מציעה לכם לחשוב על החובה לכתוב עבודת סמינר‬
‫כהזדמנות והזמנה – להתעמק בנושא שמעניין אתכם‪ ,‬שהייתם רוצים להבין יותר לעומק‪,‬‬
‫ואולי גם לתרום משהו להבנה של הנושא‪ .‬לכן כמה עצות לגבי עבודת הסמינר עוד לפני‬
‫שמתחיל הסמסטר‪:‬‬

‫נושא הסמינר הוא זיכרון השואה בישראל בהקשר הפוליטי‪ .‬תהיו ערים לנושא הזה‬ ‫א‪.‬‬
‫במהלך השנה – שימו לב לכתבות מעניינות שקשורות לנושא‪ ,‬לסרטים שאולי אתם‬
‫רואים‪ ,‬לסיפורים ששומעים‪ .‬תקנו מחברת ותרשמו שם כל מאמר מעניין או כתבה‬
‫שקראתם – ורשמו את המחשבות שלכם‪.‬‬
‫תתחילו לקרא כמו חוקרים‪ :‬כלומר כל מאמר אקדמי שאתם קוראים – תשימו לב‬ ‫ב‪.‬‬
‫למסגרת ומבנה הכתיבה‪ .‬האם הוא מעניין? האם זה סוג המאמר שאתם הייתם‬
‫רוצים לכתוב? מה היא שיטת המחקר? מה המבנה‪ .‬תרשמו!‬
‫תדברו על הסמינר‪ ,‬על הקריאה ועל המחשבות שלכם‪ .‬תשתפו חברים ומשפחה –‬ ‫ג‪.‬‬
‫השיחות האלה יעזרו לכם להתחיל לחשוב על נושא‪...‬‬

‫הציון הסופי בסמינר יורכב מהציון לעבודת הסמינר‪.‬‬

‫מבנה של הנושאים של הסמינר במבט מלמעלה‬

‫נושא‬ ‫מיפגש‬

‫הכרות – למה לזכור את השואה?‬ ‫‪1‬‬

 ‫מהו זיכרון קולקטיבי? הקשר בין זהות זכרון ושכחה‬ ‫‪2‬‬
‫צעדים ראשונים להנצחה – המאבק האידיולוגי על הנצחת‬ ‫‪3‬‬
‫השואה‬
‫משפט קסטנר – מיהו גיבור?‬ ‫‪4‬‬
‫משפט אייכמן – תפנית ביחס של המדינה לזכרון השואה‬ ‫‪5‬‬
‫זכרון השואה והזהות הישראלית המשתנה‬ ‫‪6‬‬
‫זכרון השואה במערכת החינוך‬ ‫‪7‬‬
‫המסעות לפולין‬ ‫‪8‬‬
‫שנות ה – ‪ – 2000‬המעבר לדור שלישי (ורביעי) ושינויים‬ ‫‪9‬‬
‫בהנצחת זיכרון השואה‬
‫זכרון השואה ופוליטיקה של זהות‪ :‬למי שייך הזכרון?‬ ‫‪10‬‬
‫המעבר להנצחה דיגיטלית‬ ‫‪11‬‬
‫סוגיות אתיות‪-‬פוליטיות בהנצחת זכרון השואה בישראל ובכלל‬ ‫‪12‬‬

‫רשימת נושאים וקריאה מפורטת‬

‫‪ - 31/1‬שיעור פתיחה‪ :‬שיעור הכרות – דיון בסילבוס הקורס ובשאלות מפתח בחקר זכרון‬
‫השואה בישראל‪ .‬התמודדת עם השאלה‪ :‬למה לזכור את השואה?‬

‫קריאה – "בזכות השכחה" – יהודה אלקנה‪.‬‬

‫צפייה – האתיקה של הזכרון‪ ,‬פרופסור אבישי מרגלית (לינק במודל)‪.‬‬

‫‪ - 14/2+ 7/2‬מיפגש שני ושלישי‪ :‬זיכרון‪ ,‬הנצחה ופוליטיקה – מושגים בסיסיים ושאלות‬
‫מרכזיות‬

‫מיפגשים הראשונים אנו נדון בתאוריות של זיכרון קולקטיבי ונעמוד על כמה שאלות‬
‫מרכזיות‪ :‬מהו זיכרון קולקטיבי‪ ,‬וכיצד ניתן לחשוב על היחס בין זיכרון קולקטיבי וזיכרון‬
‫אישי‪ .‬מה ההבדל בין היסטוריה וזיכרון ומהם הגישות התאורתיות השונות שמנסות‬
‫להבין הבדל זה‪ .‬האם ישנו זיכרון קולקטיבי אחד‪ ,‬וכיצד ניתן לחשוב על קונפליקט בזיכרון‬
‫הקולקטיבי‪ .‬מהו תפקידו של זיכרון כזה ומהו היחס בין המימדים הפוליטיים‪ ,‬התרבותיים‬
‫והחברתיים בעיצוב של זיכרון קולקטיבי או משותף‪ .‬לבסוף נדון קצת בקשר בין הדיון‬
‫ההולך ומתרחב בקשר בין מושג הזיכרון ובין השואה‪.‬‬

‫קריאת חובה‬

‫‪James V. Wertsch & Henry L. Roediger III (2008) Collective memory:‬‬

‫‪Conceptual foundations and theoretical approaches, MEMORY, 16:3, 318-‬‬
‫‪326‬‬
‫‪Vinitzky-Seroussi, Chana Teeger, Unpacking the Unspoken: Silence in‬‬
‫‪Collective Memory and Forgetting Social Forces 88(3) 1103–1122, March‬‬
‫‪2010‬‬

‫‪M. Halbwachs, “The Collective Memory,” pp. 139-143.‬‬

 ‫רשימת קריאה של חומרים תאורטיים אחרים – לבחירה‬

Jay Winter, “The Generation of Memory: Reflections on the “Memory Boom”

in Contemporary Historical Studies. ‘

Alon Confino, “Collective Memory and Cultural History: Problems of Method,”

American Historical Association, Vol. 102, No. 5 (Dec. 1997): 1386-1403

Michael Rothberg, Multidirectional Memory, Introduction.

Dominick LaCapra, History and Memory after Auschwitz, pp. 8-23.

Wolf Kansteiner, “Finding Meaning in Memory: A methodological Critique of

Collective Memory Studies,” History and Theory 41 (May 2002), 179-197

Pierre Nora, “Between Memory and History,” pp. 144-149

‫ אבנר בן עמוס‬,"‫"האיש שהמציא את הזכרון הקולקטיבי‬

https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2323103

Barry Schwartz, “The Social Context of Commemoration: A Study in

Collective Memory,” Social Forces vol. 61, no. 2 (Dec. 1982): 374-402

?‫ מי הוא גיבור‬:‫ הוויכוח על קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬:‫ מיפגש רביעי‬- 21/2

‫קריאה‬

James Young, “When a Day Remembers: A Performative History of Yom

Hashoah,” in James E. Young, The Texture of Memory: Holocaust Memorials
and Meaning, pp. 263-283.

,‫ שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים‬:‫ הלקח לדור‬,‫רוני שטאובר‬
‫ כל החלק הזה מעניין‬.135-157 ,37-96 ‫ ע"מ‬,2000 ,‫ ירושלים‬,‫הוצאת יד יצחק בן צבי‬
.48-96 ‫ אבל אם בכל זאת אין לכם זמן תתמקדו בעיקר בע"מ‬,‫וחשוב‬

".50 ‫ "המימד הפוליטי של זכרון השואה בשנות ה‬,‫יחיעם ויץ‬

:‫קריאת בחירה‬

James Young, The Texture of Memory, introduction and chapter 9.

‫ "הויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום‬,‫רוני שטאובר‬
‫ החברה הישראלית בעשורים‬:‫ מדינה בדרך‬,‫" מתוך אניטה שפירא‬,‫הזיכרון לשואה‬
.‫הראשונים‬
 ‫דיונים בכנסת‪ :‬חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש"י – ‪ ; 1950‬חוק זכרון השואה‬
‫והגבורה – יד ושם ‪ ,‬תשי"ג – ‪ ;1953‬חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬תשי"ט – ‪1959‬‬

‫‪ - 28/2‬מיפגש חמישי ‪ -‬מיהו גיבור – המשך‪ :‬משפט קסטנר והנצחתו המשתנה‬

‫קריאה‬

‫דן לאור‪" ,‬חנה סנש וישראל קסטנר; דימוי ודימוי שכנגד‪ ",‬בשביל הזיכרון‪ ,‬גיליון ‪,1997 20‬‬
‫ע"מ ‪.10-18‬‬
‫דליה עופר‪" ,‬משפט קסטנר ודימויה של השואה בתודעה הישראלית‪ ",‬קתדרה‪ ,‬ספטמבר‬
‫‪.1993‬‬

‫מיכל שקד‪" ,‬ההיסטוריה בבית המשפט ובית המשפט בהיסטוריה – פסק הדין במשפט‬
‫קסטנר והנרטיבים של הזיכרון"‪ ,‬אלפיים ‪.2000 ,20‬‬

‫קריאה נוספת‬

‫רוני שטאובר‪" ,‬הוויכוח הפוליטי על משפט קסטנר על פי העיתונות המפלגתית‪ ",‬ציונות‬

‫מאסף י"ג‪.1988 ,‬‬

‫הלינק לאתר גינזח המדינה וראות פרוטוקולים מהמשפט‬

‫‪http://www.archives.gov.il/ArchiveGov/ArchiveNavigation.aspx?ID=30.0.50‬‬

‫תום שגב‪ ,‬המיליון השביעי; הישראלים והשואה‪ ,‬ע"מ ‪.237-280‬‬

‫נתן אלתרמן‪" ,‬שתי דרכים‪ 1( ",‬יולי ‪" )1955‬טיב האשמה‪" ",‬נימת הדיון‪ ",‬הטור השביעי ספר‬
‫שני (תשל"ב)‪ ,‬עמ' ‪421‬־‪.423‬‬
‫יחיעם ויץ‪" ,‬השינוי בדימוי של ישראל קסטנר‪ ",‬קתדרה‪ ,‬ספטמבר ‪ ,1993‬חוברת ‪.69‬‬

‫יחיעם ויץ‪ ,‬האיש שנרצח פעמיים – חייו משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר‪ ,‬הוצאת כתר‪,‬‬
‫‪.1995‬‬

‫‪ – 6/3‬מיפגש ששי משפט אייכמן‬

‫קריאה‬

‫חנה ארנדט‪ ,‬אייכמן בירושלים; דו"ח על הבנאליות של הרוע‪ ,‬הוצאת בבל (‪2000 ,)1963‬‬
‫(פרקים נבחרים)‬

‫חנה יבלונקה‪ ,‬מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות‪( .2003 ,‬פרקים‬
‫נבחרים)‬

‫‪ – 13/3‬מיפגש שביעי זכרון השואה והזהות הישראלית המשתנה‬

 ‫הקרנת הסרט – יזכור; עבדים של זכרון‪ .‬דיון במקום של זכרון בחברה הישראלית‬

‫קריאה‬

‫דני גטווין ‪" ,‬הפרטת השואה‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬זיכרון והיסטוריורפיה‪".‬‬

‫אניטא שפירא‪" ,‬השואה‪ :‬זכרון ציבורי זכרון פרטי"‪ ,‬מתוך יהודים ישנים יהודים חדשים‪ ,‬תל‬
‫אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬עמ ‪.86-103‬‬

‫דליה עופר‪ 50" ,‬שנים של שיח ישראלי על השואה‪ :‬מאפיינים ודילמות‪ ",‬בתוך‪ :‬מכמן‪ ,‬דן‬
‫(עורך)‪ ,‬השואה בהיסטוריה היהודית‪ ,‬היסטוריוגרפיה‪ ,‬תודעה ופרשנות‪ ,‬יד ושם‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.293-328‬‬

‫קריאה נוספת‪:‬‬

‫יעל זרובבל‪" ,‬זיכרון המוות ומוות הזיכרון; מחשבות על מצדה והשואה‪ ",‬תאוריה וביקורת‬

‫יציאה לחופשת סמסטר‬

‫סמסטר ב'‬

‫מיפגש שמיני ומיפגש תשיעי‬

‫‪ 8/5 + 1/5‬הוראת השואה בבתי ספר והמסעות לפולין (הפולמוס סביב הוראת גנוסייד)‬

‫הקרנה של הסרט‪" :‬מחנה משותף" – של אודי ניר ושגיא בורנשטיין ושיחה עם היוצרים‬
‫קריאה‬

‫פלדמן‪ ,‬גקי (‪)2000‬בעקבות ניצול השואה הישראלי‪ :‬משלחות נוער ישראליות לפולין‬
‫וזהות לאומית" תיאוריה וביקורת ‪.167-190 :19‬‬

‫נילי קרן‪" ,‬נושא השואה בחברה הישראלית ובמערכת החינוך בשנים ‪,"1948-1981‬‬

‫קרן‪ ,‬נילי‪ ,‬לימוד וספרי לימוד – תמורות בהוראת השואה(‪ ,)1989-2001‬בשביל הזיכרון‪,44 ,‬‬
‫יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.18-24‬‬

‫קריאה נוספת‬

‫‪Idit Gil, “Teaching the Shoah in History Classes in Israeli High Schools,” Israel‬‬
‫‪Studies, volume 14, number 2, 2009, pp. 1-25.‬‬

‫בן‪-‬עמוס וא‪ .‬בת‪-‬אל‪" ,2000 ,‬טקסים‪ ,‬חינוך והיסטוריה‪ :‬יום הזיכרון ויום השואה‬ ‫א‪.‬‬
‫בבתי‪-‬ספר בישראל"‪ ,‬בספר‪ :‬מ‪ .‬מייזל וא‪ .‬שמיר (עורכים)‪ ,‬דפוסים של הנצחה‪,‬‬
‫הוצאת משרד הביטחון‪ .‬עמ' ‪.89-110‬‬
‫‪Julia Resnick, “’Sites of memory’ of the Holocaust: shaping national memory‬‬
‫‪in the education system in Israel,” Nations and Nationalism 9 (2) 2003 297-‬‬
‫‪317‬‬

‫שיחה מוקלטת עם פרופסור ג'קי פלדמן על המסעות לפולין והשפעתם על זיכרון השואה‬
‫ומשמעותה‪.‬‬

‫מאמר על הסרט‪" :‬תתחילו להרגיש “תתחילו להרגיש!"‪ :‬המטרה של הנסיעות לפולין היא לא‬

‫להבין"‪,‬‬

‫‪https://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E‬‬
‫‪/%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3‬‬

‫‪ -– 15/5‬המעבר להנצחה דיגיטלית‬

‫שיחה מוקלטת עם דר נועם תירוש על סיפורה של אווה והנצחה דיגיטלית‬

‫‪Tirosh, Noam. "Understanding@ Éva. stories: Holocaust memory in the Instagram‬‬

‫‪.era." Jewish Film & New Media 8.2 (2020): 217-225‬‬

‫‪ – 22/5‬מיפגש שלישי – דימויי השואה בעולם הדיגיטלי – משחקי מחשב‬

‫שיחה מוקלטת עם אלה ברנע‪ ,‬דוקטורנטית במחלקה לתקשורת‪.‬‬

‫‪ – 29/5‬מיפגש רביעי ‪ -‬לגעת בזיכרון – ההשפעה של זיכרון בסלון‬

‫שיחה מוקלטת עם מיכל ליפמן מנכלית זיכרון בסלון‬

‫קריאה ‪Rebecca Kook Zikaron Besalon‬‬

‫במהלך השבועות הבאים אני אקיים מפגשים אישיים עם הסטודנטים בכדי לעבוד על‬
‫העבודה‪.‬‬

‫‪ – 17/7‬יום מרוכז של הצגות של הסטודנטים במתכונת מיני כנס‪ .‬הסבר יבוא בהמשך‬