‫מבחן בחדוא ‪2‬מ‬

‫מועד א'‬
‫תאריך ‪02/01/24‬‬

‫מרצה‪ :‬ד"ר אורית סלע‬

‫הוראות למבחן‬
‫משך המבחן‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬

‫חומר עזר‪ :‬דפי נוסחאות מצורפים לבחינה‪ ,‬ללא מחשבון‪.‬‬

‫מבנה המבחן‪ :‬במבחן ‪ 2‬חלקים‪.‬‬

‫חלק א' ובו ‪ 4‬שאלות פתוחות‪ ,‬יש לענות על כל השאלות‪ ,‬את התשובות יש לכתוב על גבי טופס‬
‫הבחינה‪.‬‬

‫תיבדקנה כל ארבע התשובות‪ ,‬כאשר על השלוש הטובות ביותר יינתן ציון של לכל היותר ‪25‬‬
‫נקודות‪ .‬ועל השאלה הרביעית‪ ,‬יינתן ציון של ‪ 15‬נקודות לכל היותר‪.‬‬

‫חלק ב' ובו ‪ 5‬שאלות נכון‪/‬לא נכון‪ ,‬הדרך אינה נבדקת‪ ,‬יש לענות על כל השאלות ולסמן את‬
‫התשובה הנכונה בטבלה המוצגת בתחתית העמוד‪.‬‬

‫תילקחנה בחשבון ‪ 3‬התשובות הטובות ביותר‪ ,‬כל תשובה נכונה מבין ה‪ 3-‬מזכה ב – ‪ 8‬נקודות‬
‫ואילו שתי התשובות הנכונות הנוספות מזכות ב – ‪ 5‬נקודות כל אחת‪.‬‬

‫את התשובות יש לסמן בטבלת הסימון שבעמוד הראשון‪.‬‬

‫טבלת סימון תשובות לחלק ב'‪:‬‬

‫לא נכון‬ ‫נכון‬ ‫מספר שאלה‬

‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪5‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬
 ‫חלק א'‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מצא פונקציה סקלרית ) ‪ ,G ( x , y‬המקיימת ) ‪ ,G ( x , y ) ∈C 1 ( R2‬כך שהשדה‬ ‫א‪.‬‬
‫⃗ משמר (‪ 13‬נקודות)‪.‬‬ ‫‪F ( x , y )=( e + x y −2 y ) ∙ i+‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪^ G ( x , y ) ∙ ^j‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫⃗ את הפונקציה ) ‪ G ( x , y‬שמצאת בסעיף א' וחשב‬ ‫הצב בפונקציה הווקטורית ) ‪F ( x , y‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫⃗‪ ∫ F ∙ d r‬כאשר העקום ‪ C‬הינו חלק מהציקלואידה‪ ,‬המתוארת על ידי הפונקציה הווקטורית‬
‫⃗‬
‫‪C‬‬
‫) ‪r⃗ ( t )=( t−sint ,1−cost‬‬ ‫(עקום שאינו חותך את עצמו)‪:‬‬

‫בתחום ‪ 0 ≤ t ≤ 2 π‬עם כיוון עליית הפרמטר (‪ 12‬נקודות)‪.‬‬

‫פתרון‬
‫מתקיים‪ :‬השדה רציף וגזיר ברציפות בכל המישור‪ 2 .‬נק'‬ ‫א‪.‬‬
‫נבדוק תנאי מספיק להיות השדה משמר‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 3 G x =Q x =P y =3 x y −2‬נק'‬

‫נבחר ‪ 6 G ( x , y )=Q ( x , y )=∫ ( 3 x y −2 ) dx=x y −2 x‬נק'‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫ניתן לחסום את חלק הציקלואידה בתחום חסום‪ ,‬סגור ופשוט קשר ‪ 2 . D ⊆ R2‬נק'‬

‫אם השדה הינו שדה משמר‪ ,‬אזי נוכל לחשב את האינטגרל הנתון לפי כל מסלול שנבחר (וזאת‬ ‫ב‪.‬‬
‫על פי משפט שלוש השקילויות) ‪ 2‬נק' ‪ ,‬המתחיל ומסתיים בנקודות הנתונות‪ ,‬רציף‪ ,‬חלק למקוטעין‬
‫וכולו מוכל בתחום ‪ D.2‬נק'‬

‫נקודת ההתחלה כאשר ‪ t = 0‬הינה ) ‪ ,( 0 , 0‬נקודת הסיום כאשר ‪ t=2 π‬הינה ) ‪.( 2 π , 0‬‬

‫נבחר את המסלול שהוא הקו הישר בין נקודת ההתחלה הנתונה לנקודת הסיום הנתונה על גבי ציר ה‪x-‬‬
‫(עקום חלק)‪ 4 :‬נק'‬

‫‪r⃗ ( t )=( 1−t ) ( 0 , 0 ) +t ( 2 π , 0 )=( 2 tπ , 0 ) , ⃗r ' ( t )=( 2 π , 0 ) , 0 ≤ t ≤1‬‬

‫‪.‬‬
‫נחשב את האינטגרל לאחר בחירת הפונקציה‪ 4 :‬נק'‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪∫ ⃗F ∙ d r⃗=∫ ( e2 tπ + 0+0 , 0−2 ) ∙ ( 2 π , 0 ) dt =∫ 2 π e2 πt dt=e2 πt |10=e2 π −1‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫יהא ‪ S‬משטח בעל נורמל חיצוני‪ ,‬שאיננו עובר דרך ראשית הצירים‪ ,‬המוגדר על ידי המשוואה‬

‫‪|x−a|+| y|+|z|=9 , a ∈ R‬‬

‫⃗ שדה ווקטורי‪.‬‬
‫=) ‪F ( x , y , z‬‬
‫(‬ ‫‪y −z‬‬
‫‪√x + y + z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z−x‬‬
‫)‬
‫‪x− y‬‬
‫ויהא ‪+1 , 2 2 2 , 2 2 2‬‬
‫‪√ x + y +z √x + y + z‬‬
‫הצב ‪ a=100‬במשטח הנתון וחשב ‪ 10( ∯ F ∙ n^ dS‬נקודות)‪.‬‬
‫⃗‬
‫א‪.‬‬
‫‪S‬‬

‫‪3‬‬
 ‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫פתרון‬
‫ב‪.‬‬
‫הנתון רציף וחלק למקוטעין ומהווה שטח פנים של גוף חסום וסגור‪ ,‬נורמל חיצוני‪ ,‬על פי הנתון‪,‬‬ ‫המשטח ב‪.‬‬
‫איננו כולל את הראשית‪ .‬השדה רציף וגזיר ברציפות בכל המרחב‪ ,‬פרט לראשית‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫המשטח ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הגוף בעל שטח הפנים הנתון איננו כולל את הראשית‪ ,‬על פי משפט גאוס‪ 2( :‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 3 ∯ F ∙ n^ dS=∭ ( ¿ F ) dG=0‬נקודות‬
‫⃗‬ ‫⃗‬
‫ב‪.‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪G‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫(‬ ‫‪y−z‬‬ ‫)‬ ‫‪y‬‬ ‫(‬ ‫‪z−x‬‬ ‫)‬ ‫‪z‬‬ ‫(‬ ‫‪x−‬‬ ‫‪y‬‬ ‫)‬ ‫ב‪.‬‬
‫⃗ ( (‪ 3‬נקודות)‬
‫=) ) ‪F ( x , y , z‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬
‫ב‪=0div.‬‬
‫) ‪( x 2 + y 2 + z 2 ) ( x 2+ y 2+ z 2 ) ( x2 + y 2 + z 2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הגוף הכלוא בתוך המשטח כולל את הראשית‪ ,‬אזי נוכל לבחור משטח נוח לחישוב‪ ,‬המקיף את הראשית ונמצא‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בתוך הגוף‪ ,‬בעל נורמל חיצוני‪ ,‬רציף וחלק למקוטעין‪ .‬תוצאת האינטגרל המשטחי תהיה זהה על פי משפט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 3‬נק ב‪.‬‬
‫נבחר ספירה בעלת רדיוס ‪ ,R > 0‬הכלואה בתוך המשטח הנתון‪ 2 :‬נק‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪~ 2 2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S : x + y + z =R‬‬
‫ב‪.‬‬
‫¿ ¿=‪∯ F ∙ n^ dS‬‬
‫⃗‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪y−z‬‬ ‫‪z−x‬‬ ‫‪x− y‬‬ ‫)‪( x , y ,z‬‬
‫¿=‪∯ 2 2 2 +1 , 2 2 2 , 2 2 2 ∙ 2 2 2 dS‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪√ x + y +z‬‬ ‫‪√x + y + z √ x + y +z √x + y +z‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪∯ 2 2 2‬‬ ‫¿=‪dS‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S √ x + y +z‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫[‬ ‫]‬
‫ב‪.‬‬
‫‪x=Rcosαsinβ , J=R 2 sinβ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪Rcosαsinβ 2‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪D={ α , β :0 ≤ α ≤ 2 π ,‬‬ ‫=‬ ‫∬‬‫~‬ ‫‪R‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪sinβdβdα=0‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫} ‪0≤ β≤π‬‬ ‫‪D‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ 8‬נק'‬
‫ב‪.‬‬
‫ולכן השטף היוצא מהספירה הוא ‪.0‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫(‪ 15‬נקודות)‪.‬‬ ‫‪∯ ⃗F ∙ n^ dS‬‬ ‫הצב ‪ a=0‬וחשב‬
‫‪S‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫יהא ‪F ( x , y )=( 2 y+ 4 x ) ∙ i^ + ( e − y +3 x ) ∙ ^j‬‬
‫‪2‬‬
‫⃗ שדה ווקטורי‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪3‬‬

‫לאורך העקום ‪ ,C‬המוגדר על ידי‪:‬‬ ‫⃗‪∫ ⃗F ∙ d r‬‬ ‫חשב‬

‫‪C‬‬

‫‪4‬‬
 ‫הקו הישר מהנקודה (‪ )1,0-‬לנקודה (‪,)1-,0‬‬
‫הקו הישר מהנקודה (‪ )1-,0‬לנקודה (‪,)2,0‬‬

‫מחצית המעגל ‪ x 2+ y 2=4‬מהנקודה (‪ )2,0‬לנקודה (‪ )2,0-‬עם כיוון השעון‪.‬‬

‫מצורף איור העקום‪:‬‬

‫פתרון‬
‫המסלול הוא עם כיוון השעון‪ ,‬העקום רציף חלק למקוטעין‪ ,‬השדה רציף וגזיר ברציפות בכל המישור‪.‬‬

‫נסגור את המסלול בעזרת העקום הישר‪ 4 .C 1 :{ ( x , y ) : y=0 ,−2≤ x ≤−1} :‬נק'‬

‫נתבונן במסלול נגד כיוון השעון‪ .‬בכיוון זה העקום עם התוספת סוגר תחום חסום‪ ,‬סגור וקשיר‪ 3 .‬נק'‬
‫נעזר במשפט גרין ‪ 2‬נק'‪ ,‬נזכור לכפול את התוצאה ב – (‪.)1-‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ 5‬נק'‬ ‫∮‬ ‫=) ‪F ∙ d ⃗r =∬ ( Q x −P y ) dxdy =∬ ( 3−2 ) dxdy=S ( D‬‬
‫⃗‬
‫‪2‬‬
‫∙ ‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C ∪ C1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬

‫נחשב את העבודה לאורך העקום שהוספנו ונחסר מהתוצאה‪:‬‬

‫⃗ ‪ 4‬נק'‬
‫⃗ ‪r (t )= (1−t )(−1 , 0 ) +t (−2 , 0 ) =(−1−t ,0 ) , 0 ≤ t ≤ 1,‬‬
‫'‬
‫) ‪r ( t ) =(−1 ,0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫⃗ ∫ ‪ 5‬נק'‬
‫‪F ∙ d r⃗ =∫ ( 4 (−1−t ) , 1+3 (−1−t ) ) ∙ (−1 , 0 ) dt=∫ 4 (1+ t ) dt=6‬‬
‫‪C1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪4 π 15‬‬
‫= ‪.W‬‬ ‫‪−‬‬ ‫העבודה על העקום המבוקש נגד כיוון השעון היא‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪15 4 π‬‬
‫= ‪ 2 .W‬נק'‬ ‫‪−‬‬ ‫העבודה על העקום המבוקש עם כיוון השעון היא‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫נגדיר את הפונקציה הסקלרית‪:‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪,h ( x , y ) =f ( u ( x , y ) , v ( x , y ) ) , u ( x , y )= y −x , v ( x , y )= y + x‬‬

‫כאשר ) ‪. f ( u , v ) ∈ C2 ( R2‬‬

‫מצא נגזרת מכוונת של הפונקציה ) ‪ h ( x , y‬בכיוון ) ‪ ⃗v =( 1 ,−1‬בנקודות ) ‪ ,( x ,± x‬בהינתן כי‬ ‫א‪.‬‬

‫‪f u ( u , 0 ) =f u ( 0 , v ) =f v ( u , o )=f v ( 0 , v )=2‬‬
‫לכל ‪ 13( u , v ∈ R‬נקודות)‪.‬‬

‫נתון כי ‪ ,a=f uv ( 1 ,3 )< 0‬בנוסף‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪f u ( 1 , 3 )=f u ( 1, 3 ) =0 , f uu (1 , 3 )=f vv ( 1 , 3 )=2 a‬‬
‫בדוק האם הנקודה ) ‪ ( x , y ) =( 1 ,2‬מהווה נקודת קיצון מקומי‪/‬אוכף עבור הפונקציה ) ‪.h ( x , y‬‬
‫במידה והנקודה היא נקודת קיצון מקומי‪ ,‬מצא את סוגה (‪ 12‬נקודות)‪.‬‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬נשים לב כי כאשר ‪ y=x‬אזי ‪ u= y−x=0‬וכאשר ‪ y=− x‬אזי ‪ , v= y + x=0‬לכן הנקודות המבוקשות נמצאות על‬
‫הצירים ‪ u‬ו – ‪ v 3‬נק'‪ .‬מכיוון שהפונקציה )‪ f(u,v‬בעלת נגזרות חלקיות ראשונות רציפות‪ ,‬היא פונקציה דיפרנציאבילית‬
‫וניתן למצוא נגזרת מכוונת בעזרת הגרדיאנט‪ 2 .‬נק'‬

‫) ‪( 1 ,−1‬‬
‫⃗ ‪ 7‬נק‬
‫∙ ) ‪∇ h ( x , y ) ∙ ^v =( f u ∙ (−1 ) + f v , f u + f v‬‬ ‫‪=−√ 2 f u‬‬
‫‪√2‬‬
‫‪∂h‬‬
‫‪ 1‬נק‬ ‫לכן‪ ,‬בנקודות ) ‪ ( x ,± x‬מתקיים‪( x , ± x )=−2 √ 2 :‬‬
‫‪∂ ⃗v‬‬
‫ב‪ .‬נמצא נגזרות חלקיות מסדר ראשון ושני‪ .‬ידוע כי הן קיימות‪ ,‬משום ש‪ h-‬היא הרכבה של פונקציה השייכת ל ‪ C 2 -‬בכל‬
‫המישור ושל פונקציות לינאריות‪ 2 .‬נק'‬
‫‪h x =−f u +f v , h y =f u + f v‬‬

‫‪h xx =f uu−f uv −f vu +f vv ,‬‬

‫‪h yy =f uu+ f uv + f vu +f vv ,‬‬

‫‪h xy =h yx =−f uu−f uv + f vu + f vv =f vv −f uu‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.∆=h xx ∙h yy −h xy =4 f uu ∙ f vv −4 f uv‬‬ ‫לכן‬

‫‪ 4‬נק'‬

‫בנקודה הנתונה מתקיים‪ u ( 1 ,2 )=1 , v ( 1 , 2 )=3 :‬ובנוסף‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2 ∆ ( 1 , 3 )=4 f uu ( 1 , 3 ) ∙ f vv ( 1, 3 ) −4 f uv ( 1 , 3 )=16 f uv ( 1 ,3 )−4 f uv (1 , 3 ) >0‬נק'‬

‫‪ 2 h xx (1 , 2 )=f uu (1 , 3 )−2 f uv ( 1 ,3 )+ f vv ( 1 , 3 )=2 f uv ( 1 ,3 )< 0‬נק'‬

‫‪6‬‬
 ‫חלק ב'‬
‫בחלק זה ‪ 5‬שאלות נכון‪/‬לא נכון‪ .‬עליכם לסמן את התשובה הנכונה בטבלת‬
‫הסימון שבעמוד הראשון‪ .‬הדרך לא נבדקת‪ ,‬יש לענות על כל השאלות‪.‬‬
‫תשובה נכונה מזכה ב – ‪ 5‬נקודות‪.‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫לשני המשטחים הבאים קיימים מישורים משיקים מקבילים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪S1 : x+ y + z =0 , S2 : xz + y =3 z‬‬
‫(נקודות ההשקה אינן חייבות להיות משותפות לשני המשטחים)‪.‬‬

‫פתרון‬
‫שני המשטחים הם משטחי רמה בגובה ‪ ,0‬נסמן‬

‫‪. F ( x , y , z )=x + y 3−3 z=0 ,G ( x , y , z ) =x+ y 2+ z 3=0‬‬

‫הגרדיאנטים של הפונקציות מהווים נורמלים למשטחים‪ .‬אם ישנו מישור משיק משותף‪ ,‬משמע‪ ,‬ישנן נקודות על‬
‫משטחי הרמה בעלות גרדיאנט זהה‪:‬‬
‫⃗‬
‫⃗ ∙ ‪∇ F=( 1, 3 y 2 ,−3 ) =α‬‬
‫) ‪∇ G=( α ,α 2 y , 3 α z 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪α =1 ,−3=3 z‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫ניסוח שאלה ‪:2‬‬

‫נגדיר את הפונקציה הסקלרית‪:‬‬

‫‪h ( x , y ) =f ( u ( x , y ) , v ( x , y ) ) , u ( x , y )= y −x , v ( x , y )= y + x , f ∈ C 2 ( R2 ) ,‬‬
‫‪2‬‬
‫} ‪D={( x , y ) ∈ R :0 ≤ y−x ≤ 1 , 0≤ x + y ≤1‬‬ ‫יהא‬

‫‪7‬‬
 2
D1={ ( u , v ) ∈ R :0 ≤u ≤ 1 ,0 ≤ v ≤ 1} ‫ו‬

. ∬ f ( u , v ) dudv=18 ‫אזי‬ ∬ ( h ( x , y ) +2 ) dxdy =10 ‫אם‬

D1 D

❑ ❑

∬ h ( x , y ) dxdy +∬ 2 dxdy =10 :‫ מתקיים‬.

D D

.)‫ הוא מעוין‬D( ∬ h ( x , y ) dxdy=10−2 S ( D )=10−1=9 ‫לכן‬

D

1
∬ h ( x , y ) dxdy=∬ f ( u , v ) ∙ 2 dudv=9 ⇒∬ f ( u , v ) dudv=18
D D1 D1

3 ‫שאלה‬
.∫ g ( t ) dt=arcsin ( t ) +C , C ∈ R ‫ פונקציה המקיימת‬g ( t ) ‫נתון כי‬

:‫אזי‬
π
∭ g ( z 2 ) dxdydz= 3
G

.G={ ( x , y , z ) ∈ R 3 :0 ≤ x ≤ √
3
π , 0 ≤ y ≤ 2 z , 0 ≤ z ≤ sin ⁡( x ) } ‫כאשר‬
2
√
‫פתרון‬

[ ]
π √ sin ⁡( x )
2
t=z 2 3
√π sin ⁡( x )
2 3
√π
3
√π 3
x π
∫ dx ∫ g ( z ) 2 zdz=¿= =∫ dx ∫ g ( t ) dt =∫ arcsin ( sin ( x ) ) dx=∫ x dx= |√0 π= ¿
3
2 2 2
z=0 → t=0
3 3
z= √ sin ⁡( x ) → t=sin ⁡( x )
0 0 2 2 0 0 0 0

4 ‫שאלה‬

{
sinx−siny
y≠ x
. y=x ‫ הפונקציה איננה רציפה על כל הישר‬. f ( x , y )= x− y ‫תהא‬
cosx y=x

. sinα−sinβ=2sin ( α−2 β )cos ( α +2 β ) :‫תזכורת‬

‫פתרון‬

8 ,( x , y ) → M 0 ‫ ובכל מסלול‬M 0=( x 0 , x 0 ) ‫נתבונן בנקודה‬

:y = x ‫שאיננו על הישר‬

lim
sinx−siny
= lim ( 2 sin
)
( x−2 y )cos ⁡( x +2 y ) =cos ( x )=f ( M )
0 0
 ‫שאלה ‪5‬‬
‫תהא ) ‪ f ( x , y‬פונקציה המוגדרת בכל המישור ומקיימת בכל ‪,|f ( x , y )|≤ x 2 + y 2 :( x , y ) ϵ R2‬‬

‫אזי בהכרח קיימות הנגזרות החלקיות של הפונקציה בראשית‪.‬‬

‫פתרון‬

‫לפי הנתון מתקיים ‪ |f ( 0 , 0 )|≤0‬ולכן ‪. f ( 0 ,0 )=0‬‬

‫‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪x‬‬ ‫|‬

‫‪f ( x , 0 ) x 2 +02‬‬
‫≤‬
‫‪x‬‬
‫⃗∨ ‪=x‬‬
‫‪x→00‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתקיים‪:‬‬

‫) ‪f ( x , 0 ) −f ( 0 , 0‬‬ ‫)‪f ( x , 0‬‬

‫‪f x ( 0 , 0 )=lim‬‬ ‫‪=lim‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪x →0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x →0‬‬ ‫‪x‬‬
‫באופן דומה עבור ‪.y‬‬

‫‪9‬‬