‫‪-‬טופס מלווה לשאלון מבחן‬

‫פיסיקה ‪ 2‬תעשייה וניהול‬ ‫שם הקורס‪:‬‬

‫ד"ר סעיד מחאג'נה‪ +‬ד"ר‬
‫שם מרצה‪:‬‬ ‫מספר קורס‪:‬‬
‫עאטף שלאבנה‬ ‫‪11210‬‬
‫‪1.02.2022‬‬ ‫תאריך בחינה‪:‬‬ ‫מחלקה‪ :‬הנדסת תעשיה וניהול‬
‫‪ 3‬שעות‬ ‫משך הבחינה‪:‬‬ ‫‪9:30‬‬ ‫שעת בחינה‪:‬‬

‫א'‬ ‫מועד בחינה‬ ‫סמסטר‪ :‬חורף ‪2022/2021‬‬

‫הוראות לנבחן ולמשגיח‬

‫‪ .1‬יש לענות על הבחינה במחברת הבחינה בלבד‬
‫‪ .2‬המחברות ייבדקו‪.‬‬
‫‪ .3‬טפסי השאלון לא ייבדקו ‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתן להשתמש בדפי הנוסחאות המצורפים לבחינה בלבד‪.‬‬
‫‪ .5‬ניתן להשתמש במחשבון (ללא אפשרות תקשורת)‪.‬‬
‫‪ .6‬יש צורך לחלק לסטודנטים פתקי שאלות ‪.‬‬
‫‪ .7‬יש להחזיר את שאלון המבחן בסוף הבחינה ‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לצרף את השאלון למחברת הבחינה בסוף הבחינה ‪.‬‬
‫‪ .9‬יש לענות על כל השאלות‪.‬‬
‫)‪.‬‬ ‫‪ .10‬מספר הנקודות לכל שאלה נתון בסוגריים (‬
‫‪ .11‬היכן שדרושים הסברים תן‪/‬י הסבר‪.‬‬
‫‪ .12‬כל העבודה‪ ,‬כולל טיוטה וחישובי עזר‪ ,‬צריכה להיכתב במחברת הבחינה בלבד ו‪/‬או בשאלון (כמסומן‬
‫בסעיף ‪ )1‬ואין להשתמש בכל נייר אחר‪.‬‬
‫‪ .13‬אין להעביר כל חומר בין הסטודנטים‪.‬‬

‫הערות‬
‫יש לחלק שתי מחברות‪ .‬המחברת הראשונה היא עבור השאלה הראשונה‪.‬‬
‫לא ניתן לצאת לשירותים לפני מסירת המחברת עם פתרון שאלה ‪.1‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪1‬‬

‫כמות המטען הקיים במרחב עד לרדיוס ‪ r‬נתונה ע"י‪ Q(r ) = Ar 3e−  r :‬כאשר ‪ A‬ו‪ -‬‬
‫‪2‬‬

‫הם קבועים חיוביים‪ .‬שים לב הביטוי ) ‪ Q(r‬מתייחס לכמות המטען הכוללת עד לרדיוס ‪. r‬‬

‫א‪ .‬מהי כמות המטען הנמצאת בתחום ‪R  r  2 R‬‬

‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי במרחב?‬
‫ג‪ .‬מהי כמות המטען הכוללת הנמצאת במרחב? הסבר או הראה חישוב‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬א) הנתון מייצג את כל המטען עד רדיוס ‪ r‬שזה נתון מאוד חשוב להבין‪ .‬ולכן כדי‬
‫למצוא את המטען בין רדיוס ‪ R‬לרדיוס ‪ , 2R‬נחשב את המטען הכולל עד רדיוס ‪ 2R‬ואת‬
‫המטען הכולל עד רדיוס ‪ R‬ונחסיר ביניהם‪:‬‬
‫‪3 − r2‬‬
‫‪Q(r ) = Ar e‬‬
‫‪Q( R) = AR 3e −  R‬‬
‫‪2‬‬

‫‪Q(2 R) = A8 R 3e −4  R‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫(‬
‫‪Q(2 R) − Q( R) = A8R 3e −4  R − AR 3e −  R = AR 3e −  R 8e −3 R − 1‬‬
‫‪2‬‬

‫)‬
‫ב) נשתמש בחוק גאוס האינטגרלי למציאת השדה החשמלי בנקודה ‪ r‬כלשהי במרחב‪ ,‬אין‬
‫כאן חלוקה לאזורים שונים‪:‬‬
‫‪ E  da = 4 Qin‬‬
‫‪E ( r )  4 r 2 = 4 Ar 3e −  r‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4 Ar 3e −  r‬‬
‫‪2‬‬

‫= ) ‪E (r‬‬ ‫‪= Are −  r‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4 r‬‬ ‫‪2‬‬

‫ˆ‪E ( r ) = Are−  r r‬‬

‫‪2‬‬

‫קביעת הכיוון‪ :‬למטען הכולל יש סימטריה רדיאלית ולכן לשדה צריכה להיות גם סימטריה‬
‫רדיאלית ולכן במקרה זה מעטפת גאוס היא ספירה כדורית ברדיוס ‪. r‬‬
‫ג) מכיוון ש ‪ Q(r ) = Ar 3e −  r -‬נותן את כמות המטען עד רדיוס ‪ , r‬אזי כדי למצוא את סך‬
‫‪2‬‬

‫הכל מטען במרחב נשאיף את ‪ r → ‬לאינסוף כדי למצוא את המטען התחום עד רדיוס‬
‫אינסופי שזהו למעשה המטען בכל המרחב‪.‬‬
‫‪lim r → Q(r ) = lim r → Ar 3e −  r = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫מחברים נגד שהתנגדותו ‪ R‬ומפסק בין שני כדורים מוליכים בעלי רדיוס ‪ a‬כל אחד‪ .‬החיבור‬
‫של הנגד והמפסק נעשה באמצעות תיילים דקים וארוכים העשויים מחומר בעל מוליכות‬
‫אידיאלית‪ .‬תחילה‪ ,‬הכדור הימני טעון במטען ‪ Q‬והשמאלי נייטרלי (לא טעון)‪ .‬הכדורים נמצאים‬
‫במרחק רב אחד מהשני‪ ,‬ברגע ‪ t = 0‬סוגרים את המפסק‪.‬‬

‫‪R‬‬

‫‪2‬‬
 ‫חשבו את הפוטנציאל על כל כדור ברגע ‪. t = 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את האנרגיה הפוטנציאלית של המערכת ברגע ‪. t = 0‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה הזרם בנגד ברגע ‪. t = 0‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשבו את המטען על כל כדור לאחר זמן רב‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫חשבו כמה אנרגיה הפכה לחום לאחר זמן רב מרגע סגירת המפסק‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫בהנחה שהמטען על הכדור הימני ברגע ‪ t‬כלשהו הוא ) ‪ , q (t‬כתבו משוואה‬ ‫ו‪.‬‬
‫דיפרנציאלית שממנה ניתן לחשב את ) ‪( q (t‬המטען על כדור הימני כתלות בזמן)‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬א) כדור מוליך במצב אלקטרוסטטי‪ ,‬המטען נמצא על השפה שלו‪ ,‬הוא גוף שווה‬
‫‪kQ‬‬
‫כש ‪ R -‬הוא רדיוסו‬ ‫פוטנציאל כאשר הפוטנציאל בכל חלל הכדור ועל השפה שווה ל ‪-‬‬
‫‪R‬‬
‫של הכדור ‪ .‬הפוטנציאל לא ישתנה ברגע סגירת המפסק בגלל משוואת הרציפות (הזרם‬
‫היוצא מגוף טעון הוא נגזרת המטען ומכיוון שהזרם לא יכול להיות אינסופי‪ ,‬המטען על הגוף‬
‫חייב להיות רציף בזמן) לכן ברגע הסגירה‪:‬‬

‫‪kQ‬‬
‫‪.‬‬ ‫על הכדור הימני‪ ,‬הפוטנציאל הוא‬
‫‪a‬‬

‫על הכדור השמאלי‪ ,‬הפוטנציאל הוא אפס‪.‬‬

‫ב) אנרגיה פוטנציאלית אלקטרוסטטית היא סכום האנרגיה האגורה בכל אחד מהכדורים‬
‫ברגע זה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1  kQ‬‬ ‫‪ 1 kQ‬‬

‫‪2‬‬
‫= ) ‪U tot ( t = 0‬‬ ‫‪ i i 2  a‬‬
‫‪2 i‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬
‫‪ 2 a‬‬

‫ג) הנגד ברגע הסגירה רואה הפרש פוטנציאל על הקצוות שלו‪ .‬בצד ימין הפוטנציאל הוא‬
‫‪kQ‬‬
‫ובצד שמאל הפוטנציאל הוא אפס‪ .‬לפי חוק אום‪ ,‬בנגד יזרום זרם ששווה להפרש‬
‫‪a‬‬
‫הפוטנציאל על הנגד חלקי ההתנגדות שלו‪ .‬הזרם יזרום מהפוטנציאל הגבוה אל המוך‪.‬‬

‫‪kQ‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪= a‬‬ ‫=‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Ra‬‬

‫ד) הזרם יימשך עד שהפוטנציאל על שני הכדורים ישתווה‪ ,‬הפרש הפוטנציאל יתאפס‪ ,‬והזרם‬
‫ייפסק‪ .‬בגלל שימור המטען ובגלל ששני הכדורים זהים בגודל‪ ,‬הם ישתוו בפוטנציאל כאשר‬
‫‪Q‬‬
‫‪.‬‬ ‫על שני הכדורים המטען שווה‪ .‬לכן על כל אחד מהם יהיה מטען‬
‫‪2‬‬

‫ה) נחשב את האנרגיה הפוטנציאלית במערכת במצב הא"ס החדש (אחרי החיבור לאחר‬
‫שהמערכת מתייצבת מחדש) ונחסיר אותה מהאנרגיה שהייתה במערכת בהתחלה‪:‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫‪1  kQ‬‬ ‫‪ 1 kQ‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪U tot ( t = 0‬‬
‫‪2 i‬‬
‫‪‬‬ ‫‪qii =  Q‬‬
‫‪2 a‬‬
‫= ‪+ 00‬‬
‫‪ 2 a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Q ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1  Q k 2 Q k 2  1 kQ 2  1 1  1 kQ 2‬‬
‫= ‪U tot ( t →  ) =  qii‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫=‪ + ‬‬
‫‪2 i‬‬ ‫‪2  2 a‬‬ ‫‪2 a  2 a  4 4  4 a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 kQ‬‬
‫= ) ‪U tot ( t = 0 ) − U tot ( t → ‬‬
‫‪4 a‬‬

‫ו) אם המטען ברגע ‪ t = 0‬הוא ) ‪ , q (t‬אזי המטען על הכדור השמאלי הוא ) ‪ . Q − q(t‬ולכן‬
‫הפרש הזרם שיזרום מצד ימין לצד שמאל הוא הפרש הפוטנציאל חלקי ההתנגדות לפי חוק‬
‫‪kq(t ) k Q − q(t )‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2kq(t ) − kQ‬‬
‫‪I= a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫=‬ ‫אום ‪:‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪aR‬‬

‫) ‪−dq(t‬‬
‫=‪I‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬הזרם לפי משוואת הרציפות הוא ‪:‬‬
‫‪dt‬‬

‫לכן המשוואה מתארת את השינוי במטען על הכדור הימני היא ‪:‬‬

‫) ‪2kq(t ) − kQ −dq(t‬‬
‫=‬ ‫) ‪= − q(t‬‬
‫‪aR‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪2k‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫‪q (t ) +‬‬ ‫‪q(t ) −‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪aR‬‬ ‫‪aR‬‬
‫‪q (t = 0) = Q‬‬

‫בהינתן המשוואה הדיפרנציאלית ותנאי ההתחלה‪ ,‬ניתן לפתור ולהגיע לפונקציה בזמן‬
‫שמתארת את ) ‪. q (t‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫בכל המרחב פועל שדה מגנטי אחיד שכיוונו החוצה מהדף ˆ‪ . B = B0 z‬חלקיק בעל מטען חיובי‬
‫‪ q‬ומסה ‪ m‬מתחיל את תנועתו מראשית הצירים במהירות התחלתית ˆ‪ V0 y‬כמתואר באיור‬
‫‪ 1‬לשאלה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫איור ‪ 1‬לשאלה‬
‫א‪ .‬ציירו את מסלול תנועתו של החלקיק בשדה הנתון‪.‬‬
‫בגלל תקלה‪ ,‬השדה בתחום התחתון ‪ y  0‬הופך את כיוונו‪ .‬השדה בתחום העליון נשאר ללא‬
‫שינוי כמתואר באיור ‪ 2‬לשאלה‪ .‬שימו לב כי השדות נשארים שווים בגודלם אך הפוכים בכיוון‪.‬‬
‫אותו חלקיק מהסעיף הקודם מתחיל את תנועתו מאותה נקודה ובאותה מהירות התחלתית‪.‬‬

‫איור ‪ 2‬לשאלה‬
‫ב‪ .‬ציירו את המסלול של החלקיק במצב החדש‪.‬‬

‫) ˆ‪ B0 ( z‬‬
‫‪ . B = ‬בנוסף‪ ,‬אין‬ ‫בסעיפים הבאים נתייחס לשדה המגנטי שנוצר לאחר התקלה‬
‫) ˆ‪ B0 ( − z‬‬
‫חלקיק שנע בשדה‪.‬‬
‫כרגע צופים במסגרת ריבועית מוליכה שנמצאת במישור ‪ .XY‬המסגרת מתחילה את תנועתה‬
‫מהחצי העליון של המרחב במהירות קבועה ) ˆ‪ V0 ( − y‬וממשיכה לנוע כל הזמן כלפי מטה‪ .‬אורך‬
‫הצלע של המסגרת הוא ‪ a‬והתנגדותה ‪ . R‬נתייחס לשלושה שלבים במהלך התנועה‪.‬‬
‫שלב ‪ – 1‬כל המסגרת נמצאת בחצי העליון של המרחב‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫שלב ‪ – 2‬חלק מהמסגרת נמצא בחצי העליון וחלק נמצא בחצי התחתון‪.‬‬
‫שלב ‪ – 3‬כל המסגרת נמצאת בחצי התחתון‪.‬‬
‫שלושת השלבים מתוארים באיור ‪ 3‬לשאלה (שימו לב שהמסגרת נמצאת בתנועה כל הזמן)‪.‬‬
‫לא מתחשבים בכוח הכובד הפועל על המסגרת במהלך תנועתה‪.‬‬

‫איור ‪ 3‬לשאלה‬
‫עבור כל אחד משלושת השלבים‪:‬‬
‫ג‪ .‬האם זורם זרם במסגרת ? אם כן‪ ,‬ציינו את כיוונו‪( .‬לא צריך לחשב את גודלו של הזרם)‬
‫עבור כל אחד משולשת השלבים‪:‬‬
‫ד‪ .‬האם צריך להפעיל כוח חיצוני כדי להניע את המסגרת במהירות הקבועה הנתונה?‬
‫(לא צריך לחשב את גודלו של הכוח)‬
‫ה‪ .‬מהו סך הכל מטען חשמלי שעבר במסגרת במהלך כל התנועה שלה (במהלך שלושת‬
‫השלבים) ?‬
‫פתרון‪ :‬א) הכוח על החלקיק יגרום לתנועה מעגלית ימינה כמתואר באיור הבא‪:‬‬

‫‪6‬‬
‫מהרות החלקיק לא משתנה‪ ,‬הכוח המגנטי לא עושה עבודה כי הוא מאונך לכיוון התנועה‪.‬‬
‫‪mV0‬‬
‫= ‪ . R‬השדה פועל בכל המרחב ולכן החלקיק יעשה מסלול‬ ‫רדיוס המסלול המעגלי הוא‬
‫‪qB0‬‬
‫מעגלי שלם‪.‬‬
‫ב) ברגע שהחלקיק נכנס לתחום התחתון‪ ,‬כיוון הכוח משתנה ולכן הוא סוטה לתנועה מעגלית‬
‫ימינה‪ .‬זה יחזיר אותו שוב לחצי העליון ואז הוא יבצע תנועה ממחזורת כאשר צורת המסלול‬
‫‪mV0‬‬
‫= ‪ . R‬גודלה של המהירות לא ישתנה במהלך התנועה‪ .‬ולכן‬ ‫היא חצאי מעגלים ברדיוס‬
‫‪qB0‬‬
‫המסלול של התנועה לאחר התקלה יהיה‪:‬‬

‫ג) שלב ‪ 1‬ושלב ‪ 3‬אין שינוי בשטף המגנטי בזמן ולכן אין זרם במסגרת‪ .‬שלב ‪ ,2‬השטף המגנטי‬
‫היוצא מהמסגרת קטן בזמן בגלל התרומה של החלק התחתון שמוסיף שטף פנימה‪ ,‬לכן יזרם‬
‫זרם במסגרת‪ .‬לפי חוק לנץ‪ ,‬הזרם יזרום נגד כיוון השעון כדי לחזק את השטף היוצא (שהוא‬
‫קטן בזמן)‪.‬‬

‫ד) רק בשלב ‪ 2‬צריך להפעיל כוח כלפי מטה כי על המסגרת יפעל כוח מגנטי כלפי מעלה עקב‬
‫זרימת הזרם‪ .‬לפי מגמת הזרם‪ ,‬על הצלע העליונה יפעל כוח מגנטי מעלה שמתנגד לכיוון‬
‫התנועה ועל הצלע התחתונה גם יפעל כוח מגנטי מעלה שמתנגד לכיוון התנועה‪ .‬לכן‪ ,‬צריך‬
‫להפעיל כוח חיצוני למטה כדי להניע את המסגרת במהירות קבועה‪ .‬ראו איור למטה‪:‬‬

‫‪7‬‬
‫ה) לצורך חישוב המטען שזורם במסגרת צריך לחשב את הזרם המושרה בה‪ .‬אם נסמן הרגע‬
‫שבו המסגרת מתחילה להיכנס לחצי התחתון ב ‪ , t = 0 -‬אזי השטף המגנטי שמופנה כלפי‬
‫חוץ יהיה ‪ ,  B ( t ) = ( a − V0t )  a  B0 − (V0t )  a  B0 :‬החלק הראשון הוא השטף היוצא חוצה‬
‫והרכיב השני הוא השטף פנימה‪ .‬לכן‪ ,‬הכא"מ המושרה‪ ,‬הזרם המושרה והמטען שיזרום‬
‫במסגרת יהיו ‪:‬‬

‫‪ B ( t ) = a 2 B0 − 2 (V0t )  a B0 ; 0  t  a‬‬

‫‪V0‬‬
‫‪2V0 a‬‬
‫= ' ‪,  = 2V0 aB0  I‬‬ ‫‪B0‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2V0 a‬‬ ‫‪2a 2‬‬
‫= ‪Q = I '  t‬‬ ‫= ‪B0  a‬‬ ‫‪B0‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪V0‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪8‬‬