‫התיישבות וצורות התיישבות בישראל‬

‫שיעורים ‪ –6-7‬עיירות הפיתוח‬

 ‫ערים עם אוכלוסייה מעורבת‬

‫הקמת ערי הפיתוח‬

‫ערים שהוקמו ביישוב נטוש‬

‫קרית‬ ‫ערים חדשות‬

‫באר‬
‫שבע‬ ‫מלאכי‬

‫בית‬

‫בית‬ ‫שמש‬
‫אור‬
‫שאן‬ ‫עקיבא‬
‫אשקלון‬
‫יקנעם‬

‫אור‬ ‫עילית‬
‫יהודה‬ ‫אילת‬ ‫אופקים‬

‫יהוד‬
‫קרית‬

‫שמונה‬
‫טירת‬ ‫ירוחם‬ ‫אשדוד‬ ‫מצפה‬ ‫מעלות‬
‫מגדל‬
‫לוד‬ ‫הכרמל‬ ‫רמון‬
‫ראש‬ ‫העמק‬
‫העין‬
‫עכו‬
‫יבנה‬ ‫שדרות‬ ‫חצור‬ ‫קרית‬ ‫דימונה‬ ‫נתיבות‬ ‫נצרת‬ ‫ערד‬ ‫כרמיאל‬
‫שלומי‬
‫רמלה‬ ‫הגלילית‬ ‫גת‬ ‫עילית‬

‫‪1948‬‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1952‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪1959‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1964‬‬
‫עיר או עיירה‬ ‫האוכלוסיה‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫אוכלוסייה חזויה לפי‬
‫בשנת ‪1951‬‬ ‫בשנת ‪1961‬‬ ‫תכנית ‪1957‬‬

‫קריית‪-‬שמונה‬ ‫‪11,818‬‬ ‫‪30,000‬‬

‫חצור‬ ‫‪4,625‬‬ ‫*‪15,000‬‬
‫צפת‬ ‫‪10,586‬‬ ‫‪18,000‬‬
‫‪19,782‬‬ ‫‪35,000‬‬
‫טבריה‬ ‫‪9,572‬‬ ‫‪16,000‬‬
‫בית‪-‬שאן‬ ‫‪4,287‬‬ ‫**‪63,000‬‬
‫נצרת‪-‬עילית‬ ‫‪3,947‬‬ ‫‪8,000‬‬
‫מגדל‪-‬העמק‬ ‫‪13,816‬‬ ‫‪30,000‬‬
‫עפולה‬ ‫‪1,667‬‬ ‫‪4,000‬‬
‫שלומי‬ ‫‪1,658‬‬ ‫‪18,000‬‬
‫מעלות‬ ‫‪25,128‬‬ ‫‪45,000‬‬
‫עכו‬ ‫‪3,186‬‬ ‫***‪50,000‬‬
‫‪22,440‬‬ ‫‪45,000‬‬
‫אור‪-‬עקיבא‬ ‫‪19,012‬‬ ‫‪32,000‬‬
‫רמלה‬ ‫‪5,397‬‬ ‫‪10,000‬‬
‫לוד‬ ‫‪4,604‬‬ ‫‪68,000‬‬
‫יבנה‬ ‫‪6,980‬‬ ‫‪20,000‬‬
‫אשדוד‬ ‫‪4,630‬‬ ‫‪7,000‬‬
‫בית‪-‬שמש‬ ‫‪10,088‬‬ ‫‪20,000‬‬
‫קריית‪-‬מלאכי‬ ‫‪23,496‬‬ ‫‪50,000‬‬
‫קריית‪-‬גת‬ ‫‪3,544‬‬ ‫‪6,000‬‬
‫אשקלון‬ ‫‪2,945‬‬ ‫‪16,000‬‬
‫‪4,614‬‬ ‫‪12,000‬‬
‫שדרות‬ ‫‪43,158‬‬ ‫‪82,000‬‬
‫נתיבות‬ ‫‪1,569‬‬ ‫‪5,000‬‬
‫אופקים‬ ‫‪5,067‬‬ ‫‪16,000‬‬
‫באר‪-‬שבע‬ ‫‪5,702‬‬ ‫‪40,000‬‬
‫ירוחם‬
‫דימונה‬
‫אילת‬

‫סח"כ‬ ‫‪120,000‬‬ ‫‪273,322‬‬ ‫‪761,000‬‬

 ‫ערי פיתוח‪ -‬מצגת‬
‫ברנקו וויס לבתי ספר‬

‫דרכים לסיוע‬ ‫המצב כיום‬ ‫סיבות לכשלון‬ ‫מאפיינים‬ ‫שלבי הקמה‬

‫‪-‬זהוי יתרונות‬ ‫‪-‬חוסר בכוח אדם מיומן‬ ‫‪-‬העדר תכנון‬ ‫‪-‬אוכלוסייה‪ -‬בעיקר עולים‬ ‫שלב א‪1948-1949 -‬‬
‫‪-‬שיפור חינוך והשכלה‬ ‫‪-‬חוסר בתעשיות עתירות‬ ‫‪-‬הקמה מהירה‬ ‫‪-‬מצפון אפריקה ואסיה‬ ‫הקמה באזורים נטושים‬
‫‪-‬בניית מנהיגות חזקה‬ ‫ידע‬ ‫‪-‬הקמת ערים רבות‬ ‫‪-‬משפחות גדולות‬ ‫שלב ב‪1950-1957 -‬‬
‫‪-‬מתן הטבות למשקיעים‬ ‫‪-‬בעיות ביטחוניות‬ ‫‪-‬בעיית תיעוש של‬ ‫‪-‬זקנים וילדים רבים‬ ‫הקמה באזורי שוליים‬
‫‪-‬שיפור תשתיות‬ ‫‪-‬מתן הטבות וסיוע‬ ‫הממשלה‬ ‫‪-‬העדר תשתית כלכלית‬ ‫שלב ג‪ -‬שנות ה‪60-‬‬
‫‪-‬הקמת חממות‬ ‫‪-‬העלייה בשנות ה‪90-‬‬ ‫‪-‬מיקום בעייתי‬ ‫‪-‬העדר תעסוקה‬ ‫הקמת ערי פיתוח‬
‫טכנולוגיות‬ ‫הגדילה את האוכלוסייה‬ ‫‪-‬הערים לא סיפקו‬ ‫‪-‬מרחק מהמרכז‬ ‫מתוכננות‬
‫שירותים כמתוכנן‪.‬‬ ‫‪-‬מוקדי אבטלה‬
‫‪ -‬מנהיגות מקומית חלשה‬ ‫‪-‬רמת שירותים נמוכה‬
‫‪-‬רמת חיים נמוכה‬
 ‫ההתפתחות‬
‫‪ ‬ההתפרסות הגיאוגרפית ההדרגתית על פי גלי העלייה‪.‬‬
‫‪‬המעבר ממעברה ומרכז חקלאי לישוב שאמור לשאת את עצמו‬
‫‪‬התיעוש ‪.1957-1965‬‬
‫‪ ‬השינוי בתכנון מ"עיר גנים" מפוזרת לישוב יותר מרוכז‬
‫‪ ‬השינוי במאפייני האוכלוסייה המופנית או רשאית לגור בעיירות חדשות‬
‫בשנות השישים (כרמיאל וערד)‬
 ‫הבעיות‬
‫‪‬תעסוקה מעטה ללא אפשרות התקדמות‪.‬‬
‫‪‬רמת שירותים נמוכה‪.‬‬
‫‪‬חולשה מול מועצות אזוריות (ובעיקר אלה של הקיבוצים)‪.‬‬
‫‪‬לעיירות הופנתה אוכלוסיה חלשה כלכלית והשכלתית שלא ניתנה‬
‫לה ברירה אחרת‪.‬‬
‫‪‬בהמשך התפתחה "סלקציה שלילית"‬
‫‪‬רבים מאלה שיכלו לעזוב עברו למרכז‪.‬‬
‫‪‬עולים שעזבו או נפלטו מהמושבים הגיעו לעיירות‬
 ‫סי כום ה התפ תחו תבש נות הח מי שים ב גישה מ מסד ית‬
‫(אפ ר ת בס פר הע שור הראש ון)‬

‫‪ ‬הקמת עיירות הפיתוח הפכה להיות האמצעי העיקרי להגשמת פיזור האוכלוסייה בישראל‪ ,‬ושלושים‬
‫העיירות שהוקמו בעשור הראשון למדינה קבעו את דגם פיזור האוכלוסייה בישראל לעתיד לבוא‪.‬‬
‫‪ ‬בעשור הראשון של המדינה הצליחה המדיניות של פיזור האוכלוסייה ותיקון המערך ההיררכי‬
‫העירוני במידה לא מעטה‪ ,‬אך לא בשלמות‪ .‬בביצוע המהפכה הגיאוגרפית היו גם כשלונות‪ .‬תכנון‬
‫מפורט לקוי‪ ,‬מעבר מצפיפות בינוי נמוכה מאוד לבניית בתים רבי‪-‬קומות‪ ,‬ליקויים בהכוונת העולים‬
‫מבחינה חברתית ומקצועית‪ ,‬והכוונת עולים אל עיירות ללא לוח‪-‬זמנים מתואם‪ .‬נוצר אקלים שלילי‬
‫ועזיבה סלקטיבית בכמה מן העיירות‪ ,‬כמו בחצור‪ ,‬במעלות ובשלומי‪ .‬לא הושג שיתוף‪-‬פעולה חברתי‬
‫ותרבותי בין המרכז העירוני‪-‬אזורי לבין הכפר‪ ,‬ונותרה מחיצה תרבותית וחברתית ביניהם‪.‬‬
‫ההתיישבות העובדת הסתגרה בדרך‪-‬כלל בפני עיירות הפיתוח‪ .‬הניגודים החברתיים ואי‪-‬ההתאמה‬
‫של המועצה האזורית לניהול יישובים עירוניים או עירוניים‪-‬למחצה מרובי אוכלוסין‪ ,‬הביאו להוצאת‬
‫‪4‬‬
‫עיירות הפיתוח מן המועצה האזורית וכינונן כמועצות מקומיות נפרדות‪.‬‬
‫‪ ‬נראה אפוא‪ ,‬כי הנסיון של הקמת עיירות הפיתוח בעשור הראשון של המדינה היה מעשה חיובי‬
‫בעיקרו‪ ,‬אשר דרש תפיסת עולם שלמה וראייה תכנונית ומקצועית לטווח ארוך‪ ,‬יחד עם יכולת לשלב‬
‫גורמים כלכליים‪ ,‬מוסדיים והנדסיים במשק‪ .‬המשימה של הקמת מערכת מורכבת כזאת היתה‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫כה גדולה בהיקפה‪ ,‬בעוד התשתית הכלכלית והחברתית של המדינה היתה כה קטנה‪ ,‬עד כי הרבה מן‬
‫המשימות ומהיעדים לא יכלו להגיע לידי ביצוע ועל‪-‬כן היה הכרח להסתפק בהישגים חלקיים בלבד‪.‬‬
‫הערות ביקורתיות (גישה רדיקלית)‬
‫‪‬האם ומדוע חותרת המדינה ל"פיזור אוכלוסייה"?‬
‫‪‬האם הגישה המרכזית לא מסתירה גישה נאו ריאליסטית? (השוואה בין‬
‫אפרת במאמר לעומת הראיון)‪.‬‬
‫‪‬תכנון לקוי או מאבקים בין קבוצות?‬
‫‪‬וותיקים מול עולים‬
‫‪‬מזרחים מול אשכנזים‬
‫‪‬מועצות מקומיות מול אזוריות?‬
‫‪ ‬האם ניתן היה להפנות לעיירות משאבים כלכליים נוספים כדי לפתח‬
‫תעסוקה ולמשוך אוכלוסיה מבוססת כלכלית והשכלתית?‬
‫התיישבות וצורות התיישבות בישראל‬

‫שיעור ‪ -7‬סיום הדיון על עיירות הפיתוח‬

 ‫מה קרה בערי הפיתוח החל משנות השבעים?‬

‫‪ ‬עד שלהי שנות התשעים יש לנו מידע משמעותי מהמחקרים של ארז‬

‫צפדיה ואחרים‪.‬‬
‫‪‬המחקר על שנות האלפיים הוא מצומצם מאוד‪ ,‬ולמעשה כמעט לא‬
‫קיים!‬
‫בשנות השבעים והשמונים מצבן של העיירות השתפר‬
‫מעט‬
‫‪ ‬בעשורים אלה לא חל גידול ניכר באוכלוסיית ערי הפיתוח וחלקן‬
‫באוכלוסייה הכללית בארץ אף הצטמצם מעט‪.‬‬
‫‪‬ניכרה התפתחות תעסוקתית מסויימת‬
‫‪ ‬החל להתפתח שם מעמד בינוני שבנה לעצמו בתי קרקע במסגרת "בנה‬
‫ביתך"‬
 ‫המפנה של שנות ה‪ -90-‬מאמץ ממשלתי מחודש ליישב יהודים בנגב ובגליל‬

‫עיר‪/‬עיירת פיתוח‬ ‫שנת‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1999‬‬

‫הקמה‬
‫ערד‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪11,600‬‬ ‫‪13,800‬‬ ‫‪22,600‬‬
‫דימונה‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪28,000‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪36,900‬‬
‫אופקים‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪12,100‬‬ ‫‪13,300‬‬ ‫‪22,600‬‬
‫בית שאן‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪9,700‬‬ ‫‪13,300‬‬ ‫‪13,100‬‬ ‫‪15,300‬‬
‫חצור הגלילית‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪6,900‬‬ ‫‪8,600‬‬
‫ירוחם‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪5,900‬‬ ‫‪8,900‬‬
‫כרמיאל‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪13,400‬‬ ‫‪21,000‬‬ ‫‪37,600‬‬
‫מגדל העמק‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪13,700‬‬ ‫‪15,300‬‬ ‫‪23,200‬‬
‫מצפה רמון‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪2,400‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪3,600‬‬
‫נתיבות‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪18,500‬‬
‫קרית גת‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪10,100‬‬ ‫‪24,300‬‬ ‫‪27,700‬‬ ‫‪46,800‬‬
‫קרית מלאכי‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪11,500‬‬ ‫‪14,600‬‬ ‫‪19,300‬‬
‫קרית שמונה‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪11,800‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫‪15,300‬‬ ‫‪20,600‬‬
‫שדרות‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪3,500‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪9,700‬‬ ‫‪18,900‬‬
‫סך הכל‬ ‫‪7,900‬‬ ‫‪62,900 175,900‬‬ ‫‪194,600‬‬ ‫‪303,400‬‬
 ‫בעקבות העליה חל בשנות ה‪ 90-‬גידול דרסטי באוכלוסיית העיירות‬

‫עיר‪/‬עיירת‬ ‫שנת‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1999‬‬

‫פיתוח‬ ‫הקמה‬
‫ערד‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪11,600‬‬ ‫‪13,800‬‬ ‫‪22,600‬‬
‫דימונה‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪28,000‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪36,900‬‬
‫אופקים‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪12,100‬‬ ‫‪13,300‬‬ ‫‪22,600‬‬
‫בית שאן‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪9,700‬‬ ‫‪13,300‬‬ ‫‪13,100‬‬ ‫‪15,300‬‬
‫חצור הגלילית‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪6,900‬‬ ‫‪8,600‬‬
‫ירוחם‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪5,900‬‬ ‫‪8,900‬‬
‫כרמיאל‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪13,400‬‬ ‫‪21,000‬‬ ‫‪37,600‬‬
‫מגדל העמק‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪13,700‬‬ ‫‪15,300‬‬ ‫‪23,200‬‬
‫מצפה רמון‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪2,400‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪3,600‬‬
‫נתיבות‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪18,500‬‬
‫קרית גת‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪10,100‬‬ ‫‪24,300‬‬ ‫‪27,700‬‬ ‫‪46,800‬‬
‫קרית מלאכי‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪11,500‬‬ ‫‪14,600‬‬ ‫‪19,300‬‬
‫קרית שמונה‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪11,800‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫‪15,300‬‬ ‫‪20,600‬‬
‫שדרות‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪3,500‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪9,700‬‬ ‫‪18,900‬‬
‫סך הכל‬ ‫‪7,900 62,900 175,900 194,600‬‬ ‫‪303,400‬‬
‫בניית דירות בתקופת העליה‪ -‬מאמץ מחודש להגדיל את האוכלוסייה (היהודית)‬
‫בפריפריה‬
‫‪ ‬‬
‫שיעור דירות לאלף‬
‫תושבים (ממוצע שנתי)‬
‫מספר יחידות הדיור שבנייתן נסתיימה בשנת‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1991-1993‬‬ ‫‪1988-1990‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1989‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪33930‬‬ ‫‪43190‬‬ ‫‪70270‬‬ ‫‪42270‬‬ ‫‪19960‬‬ ‫‪22320‬‬ ‫סה"כ ארצי‬
‫‪26‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2336‬‬ ‫‪5195‬‬ ‫‪13905‬‬ ‫‪9190‬‬ ‫‪929‬‬ ‫‪906‬‬ ‫סה"כ ע‪ .‬פיתוח‬
‫‪11‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪715‬‬ ‫‪334‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫אור עקיבא‬
‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪457‬‬ ‫‪968‬‬ ‫‪699‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪104‬‬ ‫אילת‬
‫‪59‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪1420‬‬ ‫‪1312‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אפקים‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בית שאן‬
‫‪27‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪346‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪19‬‬ ‫בית שמש‬
‫‪25‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪576‬‬ ‫‪1054‬‬ ‫‪423‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪20‬‬ ‫דימונה‬
‫‪9‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫חצור הגלילית‬
‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪318‬‬ ‫‪489‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪100‬‬ ‫טבריה‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טירת הכרמל‬
‫‪33‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪501‬‬ ‫‪406‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יקנעם‬
‫‪24‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירוחם‬
‫‪19‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪419‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מגדל העמק‬
‫‪45‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪1378‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מעלות תרשיחא‬
‫‪29‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪288‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫מצפה רמון‬
‫‪46‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪766‬‬ ‫‪882‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪81‬‬ ‫נתיבות‬
‫‪25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪1090‬‬ ‫‪1046‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪173‬‬ ‫עפולה‬
‫‪24‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪902‬‬ ‫‪548‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫צפת‬
‫‪42‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪1307‬‬ ‫‪1905‬‬ ‫‪1045‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪145‬‬ ‫קרית גת‬
‫‪14‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪71‬‬ ‫קרית מלאכי‬
‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪289‬‬ ‫‪479‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪39‬‬ ‫קרית שמונה‬
‫‪51‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪1385‬‬ ‫‪446‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪27‬‬ ‫שדרות‬
‫שלומימקור‪ :‬עיבוד נתונים מתוך‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הרשויות המקומיות בישראל – נתונים פיסיים (שנים נבחרות)‪.‬‬
‫‪N.A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪N.A‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫התפלגות גודלי הדירות בערי הפיתוח לפי שנים (גמר בנייה)‪1988-1998 ,‬‬
‫‪100‬‬

‫‪80‬‬
‫מס'‬
‫חדרים‬
‫‪6+‬‬
‫‪60‬‬
‫‪5‬‬

‫באחוזים‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪1,2‬‬
‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫שנה‬
‫‪1255‬‬ ‫‪906‬‬ ‫‪929‬‬ ‫‪9190‬‬ ‫‪13905‬‬ ‫‪5195‬‬ ‫‪2336‬‬ ‫‪7218‬‬ ‫‪8761‬‬ ‫‪7466‬‬ ‫‪8190‬‬ ‫סה"כ‬
‫דירות‬
‫אחוז הדירות בנות שלושה חדרים ומטה שנבנו בישראל‬ ‫בע"פ‬
‫אחוז הדירות בנות שלושה חדרים ומטה שנבנו בישראל ללא ע"פ‬
‫לוח ‪ :2‬בניה‪ ,‬מימושי רכישה ומכירות באזור הנגב (עפ"י פרוגרמת ‪)1989-1993‬‬
‫הועברו לניהול‬ ‫מספר יחידות הדיור שבנייתן‬
‫יתרה למכירה***‬ ‫עמידר**‬ ‫נסתיימה ב ‪ 1993- 1989-‬סה"כמכירות *‬ ‫יישוב‬
‫‪677‬‬ ‫‪1516‬‬ ‫‪665‬‬ ‫‪2858‬‬ ‫אופקים‬
‫‪578‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪1821‬‬ ‫‪2454‬‬ ‫אילת‬
‫‪521‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪1196‬‬ ‫‪2143‬‬ ‫דימונה‬
‫‪256‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪618‬‬ ‫ירוחם‬
‫‪95‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪384‬‬ ‫מצפהרמון‬
‫‪202‬‬ ‫‪876‬‬ ‫‪827‬‬ ‫‪1905‬‬ ‫נתיבות‬
‫‪233‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪1331‬‬ ‫‪1631‬‬ ‫ערד‬
‫‪82‬‬ ‫‪407‬‬ ‫‪1472‬‬ ‫‪1961‬‬ ‫שדרות‬
‫‪2644‬‬ ‫‪3707‬‬ ‫‪7603‬‬ ‫‪13954‬‬ ‫סה"כ ערי פיתוח בנגב‬

‫* *** אין להסיק מכך שכל הדירות הללו עתידות להימכר‪ .‬רבות מהן‪ ,‬שתהליך מכירתן ייכשל‪ ,‬תועברנה לניהול חברות הדיור‬
‫הציבורי‪.‬‬
 ‫מצבן היחסי של עיירות הפיתוח החמיר‬

‫מספר המשפחות מקבלות שירותי רווחה מן הרשויות המקומיות בישראל ובערי הפיתוח ביחס לשנת ‪1988‬‬

‫‪300‬‬
‫ישראל‬
‫‪250‬‬
‫אחוז השינוי ביחס ל‪1988 -‬‬

‫ערי פיתוח‬

‫‪200‬‬

‫‪150‬‬

‫‪100‬‬
‫‪1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998‬‬
‫שנה‬
‫מבט מסכם פונקציונליסטי של אפרת משנת ‪2006‬‬
 ‫סיכום הטענות של צפדיה על התפתחות ערי הפיתוח בשנות ה‪90-‬‬

‫‪ ‬הצמיחה הדמוגרפית שהמניע שלה הוא שוב הגדלת הרוב היהודי בנגב או‬
‫"קולוניאליזם התיישבותי" מזיקה לעיירות‬
‫‪ ‬בניה מסיבית הכוללת הרבה דירות קטנות שנאכפת על הערים‪.‬‬
‫שינוי חוקי שמנע מראשי הערים להתנגד לבנייה‬ ‫‪‬‬

‫התחייבות ממשלתית לקניית דירות מהקבלנים‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬התעסוקה לא התרחבה במידה מספקת‬

‫‪ ‬לעיירות הפיתוח הגיעה שוב אוכלוסיה חלשה‪ ,‬הפעם של עולים מברית המועצות‬
‫לשעבר‬
‫‪ ‬הקיטוב בין ערי הפיתוח לשאר המדינה גדל‬
‫‪ ‬עם זאת לפי צפדיה הפגיעה בערי הפיתוח עכשיו פחות בוטה כי היא נסמכת גם על‬
‫מנגנוני שוק‬
‫‪( ‬צפדיה מכנה את זה "נאו קולוניאליזם התיישבותי")‬
 ‫"המלכוד של עיירות הפיתוח" לפי צפדיה‬

‫‪ ‬צפדיה מראה שעמדת ראשי העיירות ביחס לקליטת העולים מרוסיה‬

‫השתנתה מתמיכה להתנגדות‪ ,‬ככל שהם הבינו את הנזק במדיניות‬
‫החדשה‬
‫‪ ‬לפי ההסבר שלו הם התקשו לדחות את הקליטה בגלל מה שהוא מכנה‬
‫"המלכוד של ערי הפיתוח"‪.‬‬
‫‪‬הערים מקבלות תמיכה בגלל הפרויקט הלאומי של קליטת עלייה‪ ,‬אבל‬
‫אותו פרויקט דוחק אותן לשוליים‪.‬‬
‫‪‬צפדיה מדבר לכן על "ספריפריה"‪ .‬מתיישבי ספר שנקלעים למצב‬
‫פריפריאלי‬
‫הערות ביקורתיות של דניאל לגבי הניתוח של צפדיה על שנות ה‪90-‬‬

‫‪ ‬אני מבליט הבדל בין "יישובי כמות" עירוניים מנוחשלים‪ ,‬ל"יישובי‬

‫איכות" כפריים פריבילגיים‪.‬‬
‫‪ ‬אצל צפדיה ההבדל הזה מיטשטש תחת המושג "ספריפריה"‪.‬‬

‫‪‬עד כמה מנגנוני השוק משמעותיים בשנות ה‪?90-‬‬

‫‪ ‬האם ראשי ערי הפיתוח טעו‪ ,‬או מולכדו‪ ,‬ואינם אחרים כלל לכישלון?‬
‫‪ ‬את העמדה ‪:‬השגויה" של ראשי ערי הפיתוח אני מציע לראות בהקשר של‬
‫הצורך שלהם להבחר‪ .‬בטווח הקצר הבנייה הביאה שגשוג ולכן היתה‬
‫אטרקטיבית עבורם‬
 ‫ומה קרה בשנות האלפיים?‬

‫‪‬המטרה של העברת אוכלוסייה‬

‫לנגב ולגליל לא השתנתה‬
‫‪‬עצירת הבנייה במרכז הארץ‬
‫‪2008-2015‬‬
‫‪‬גם העדפת ההתיישבות הכפרית‬
‫שתופסת קרקע לא השתנתה‬
‫‪‬על רקע המצב מחמיר‬
‫האוכלוסייה בערי הפיתוח לא‬
‫גדלה בשנים אלה‪.‬‬
 ‫ברוב ערי הפיתוח חלה בשנים ‪ 2006-2016‬הגירה שלילית‬

‫צפת‬
‫אילת‬
‫עכו‬
‫טבריה‬
‫נצרת עילית‬
‫כרמיאל‬
‫דימונה‬
‫קריית שמונה‬
‫קריית גת‬
‫קריית מלאכי‬
‫ערד‬
‫מגדל העמק‬
‫מעלות תרשיחא‬
‫אופקים‬
‫בית שאו‬
‫מצפה רמון‬
‫חצור הגלילית‬
‫שדרות‬
‫ירוחם‬
‫שלומי‬
‫נתיבות‬
‫יקנעם עילית‬
‫עפולה‬
‫יבנה‬
‫בית שמש‬

‫‪10,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10,000-‬‬

‫בראשית שנות האלפיים היו בערי הפיתוח מעט שטחי עסקים‬

‫פורום ה‪ 15-‬מייצג ערים שלא מקבלות סיוע‬

‫מהממשלה‪ :‬אשדוד‪ ,‬באר שבע‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬הרצליה‪ ,‬חדרה‪,‬‬
‫חולון‪ ,‬חיפה‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪ ,‬נתניה‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‪,‬‬
‫ראשון‪-‬לציון‪ ,‬רחובות‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬רעננה‪ ,‬ותל אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫גם בשנות האלפיים נבנו בעיירות הפיתוח פחות שטחי מסחר‬
‫הערים העניות המשיכו לסבול מארנונה נמוכה ממפעלים ועסקים לעומת ערים עשירות‬
‫הרשויות העניות סבלו גם מפחות ארנונה ממשרד הביטחון וצה"ל‬
‫מענקי האיזון שנועדו לשפר מצב התושבים בערי הפיתוח הצטמצמו משמעותית‬
‫פערי השכר בין ערי הפיתוח לשאר המדינה נשמרו‬
‫[‪ ] + ‬טבלה ‪ - 2‬מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים בהשוואה למגזרי התיישבות אחרים‬

‫הקיטוב בין צורות יישוב בשנת ‪( 2000‬הנתונים למעט הכנסה‬

‫באחוזים)‬

‫ממוצע יהודי ארצי ‪ ‬‬ ‫ערי פיתוח‬ ‫ישובים קהילתיים‬

‫קבוצת הגיל ‪0-14‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪28‬‬

‫השכלה על‪-‬תיכונית‬ ‫‪28‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪82‬‬

‫תעסוקת צווארון לבן‬ ‫‪36‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪80‬‬

‫דיור ‪ 5‬חדרים ומעלה‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪57‬‬

‫(אלפי שקלים לנפש)‬ ‫הכנסה משפחתית‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪7.4‬‬

 ‫תזכורת‪ :‬לפי מחקר של ברוידא ונבון (בנק ישראל)‬
‫בשנים ‪ 1983-1995‬היישובים הקהילתיים פגע בעיירות הפיתוח‬

‫‪ ‬אין סיבה להניח שהדינמיקה השתנתה בהרבה בשנות האלפיים‬

‫תיקון? העברת כספים מהמועצות האזוריות רמת נגב ותמר‬
‫לרשויות אחרות ‪2015‬‬
 ‫ומה בשנים האחרונות?‬

‫‪‬החל משנת ‪ 2015‬נראה שהממשלה חידשה את מאמציה‬

‫להעביר אוכלוסייה רבה לפריפריה‪ .‬היא הציגה מאז‬
‫תכניות לבניית ענק שספק גדול אם תיענה בגידול הולם‬
‫בתעסוקה‪ .‬במאמץ החדש בולט יותר מבעבר המאמץ‬
‫להפנות לפריפריה חרדים‪.‬‬
 ‫ההגירה החרדית לערי הפיתוח‬

‫‪ ‬חלק ניכר מההתרחבות של ערי הפיתוח בשנים האחרונות היא‬

‫התרחבות חרדית‪.‬‬
 ‫דוגמאות לתכנון בנייה בערי הפיתוח‪2017 -‬‬
‫אופקים‪ 10,000 :‬דירות חדשות במזרח העיר‬
‫‪ ‬ציאון הילהפורסם‪14:54 , 29.01.17  :‬‬
‫על פי נתונים של רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬שהגיעו לידי ‪ ,ynet‬בשבוע הקרוב‬
‫צפויות ועדות התכנון לדון בתוכנית בנייה חדשה בעיר אופקים‪ ,‬שאמורה להוסיף‬
‫לה ‪ 10,000‬יחידות דיור‪ .‬התוכנית מקודמת במסלול מתחמים מועדפים לדיור על‬
‫ידי הוועדה לקידום מתחמים אלה (ותמ"ל)‪ ,‬וברשות מעריכים כי היא עתידה‬
‫לקבל אישור עד סוף ‪.2017‬‬
 ‫אילת ונתיבות‬
‫‪ ‬אילת‬
‫‪ ‬העיר הדרומית בישראל‪ ,‬הגובלת במצרים וירדן‪ ,‬מונה כיום כ‪ 50-‬אלף תושבים‪.‬‬
‫‪ ‬צפי פיתוח‪ :‬גם אילת צפויה להכפיל את מספר תושביה במסגרת הסכמי הגג שנחתמו בחודשים האחרונים‪ .‬במרץ‬
‫נחתם הסכם גג הכולל את בניית ‪ 18‬אלף יחידות דיור ב‪ 9-‬שכונות חדשות ברחבי העיר‪ ,‬לצד ‪ 146‬אלף מ"ר של‬
‫שטחי מסחר חדשים ו‪ 7,000-‬חדרי מלון חדשים‪.‬‬
‫‪   ‬מספר התושבים הצפוי בשנת ‪ :2030‬כ‪ 105-‬אלף תושבים‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬נתיבות‬
‫‪ ‬העיר אשר מציינת השנה ‪ 60‬לקיומה וממוקמת סמוך לכביש ‪ 40‬בין אשקלון לבאר שבע מונה כ‪ 35-‬אלף תושבים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬לאחר שנים רבות של קיפאון התפתחותי‪ ,‬החלה העיר להתרחב באופן משמעותי לשכונות מגורים חדשות‪ .‬תחנת‬
‫רכבת נפתחה לפני כשנה וחצי והפכה לעוגן כלכלי משמעותי עבור העיר‪ ,‬בה נרשמת התפתחות מסיבית בשכונות‬
‫חדשות כנווה שרון‪ ,‬נתיבות מערב ושכונת החורש‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬מספר התושבים הצפוי בשנת ‪ :2030‬כ‪ 70-‬אלף תושבים‪.‬‬
 ‫דימונה‬
‫‪ ‬תוכנית נוספת בדרום הארץ שצפויה לקבל תוקף בשנתיים הקרובות‪,‬‬
‫כך על פי רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬מבקשת להוסיף ‪ 11‬אלף יחידות דיור‬
‫חדשות לעיר דימונה‪ ‬התוכנית משתרעת של שטח של כ‪ 9,600-‬דונם‬
‫במזרח העיר‪ .‬כיום מתגוררים בדימונה כ‪ 40-‬אלף תושבים‪ ,‬והתוכנית‬
‫החדשה צפויה להגדיל את מספר התושבים ל‪ 80-‬אלף איש עד ‪?2020‬‬
 ‫‪2021‬‬
‫האם תוכניות הגג נכשלו?‬
‫איך לפרש את המאמץ הנוכחי?‬
‫‪‬מאמץ ייהוד מחודש או אינרציה?‬
‫‪‬האם הבנייה אכן תתממש?‬
‫‪‬האם החרדים אכן יגיעו?‬
‫‪‬אם כן‪ ,‬האם זה זה יהיה לערים נפרדות או לעיר חדשה?‬
 ‫מבט כללי על ההסברים להתפתחות עיירות הפיתוח‬
‫בעשורים האחרונים‬
‫‪ ‬הגישה המרכזית‪ -‬על רקע החלשות המדינה ויכולתה לתמוך בפריפריה‬
‫הציבור פונה לתל אביב שמתאימה יותר לעידן הגלובלי החדש‪.‬‬
‫‪ ‬נאו ריאליזם או "הגישה הלאומית" ‪ -‬מעט עיסוק בשאלה (הציבור‬
‫המבוסס בורח מהפריפריה בגלל השתלטות הערבים)‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר רדיקלי‪ -‬מאמצי ההרחבה העודפים של עיירות הפיתוח בפריפריה‬
‫יחד עם עידוד ההתיישבות הכפרית‪ ,‬והגברת מצוקת הדיור במרכז‬
‫ובפרט מצוקת החרדים עומדים ליצור מצוקה גוברת בעיירות‪.‬‬