‫נוירואנטומיה שיעור ‪)09/06/09(9‬‬

‫חזרה מהירה על שיעור שעבר‬

‫המסילה המוטורית העיקרית היא ה‪ pyramidal system -‬והיא בעלת שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬בשביל העיצבוב של שרירי הגוף (חזה‪ ,‬אגן וגפיים) – ‪ corticospinal tract‬מורכב משני‬
‫נוירונים – ‪ ,upper motor neuron‬גוף התא נמצא בקורטקס‪ ,‬יורד ועובר את הקורונוה‬
‫רדיאטה‪ ,‬אינטרנל קפסול‪ ,‬את השליש האמצעי של הקרוס סרברי‪ ,‬ואח"כ בבייזילר פארט‬
‫אוף פונס (עוברים דרך הגוש של הסיבים הרוחביים) ואח"כ מתמזגים כדי ליצור את‬
‫הפירמידה‪ .‬ממשיכים לרדת בפירמידה‪ ,‬בקצה התחתון שלה יש דקוזיישן‪,‬שאז ‪90%‬‬
‫מהסיבים עוברים לצד השני (‪ )lateral‬ו‪ 10%-‬נשארים באותו צד (‪( .)anterior‬הוסיף‬
‫את הסינפסה של ה‪ upper-‬עם ה‪.)lower-‬‬
‫‪.2‬עיצבוב שרירים בראש – ‪ – corticobulbar tract‬גם כאן יש ‪upper motor neuron‬‬
‫ו‪ .lower motor neuron-‬גוף התא של ה‪ upper motor neuron-‬נמצא בקורטקס‪,‬‬
‫יורד למטה דרך האינטרנל קפסול‪,‬‬

‫‪ bulbus = pons‬אצל העובר‪ ,‬ולכן זה נקרא ‪.corticobulbar tract‬‬

‫דקוזציה (מעבר מצד לצד) של עצבים קרניאליים אין בד"כ‪ ,‬אבל יש כאלה שכן יש להם‪ .‬למשל עצב‬
‫קרניאלי מס' ‪ ,4‬שעושה דקוזציה שלמה בתוך גזע המוח קדימה לאינפריור קוליקולוס‪ .‬יש עוד כמה‬
‫עצבים קרניאליים כאלה שיש להם דברים מוזרים‪( .‬הגרעין הימני ‪ projects‬שמאלה‪ ,‬וההיפך בצד השני‪,‬‬
‫אין שום דבר בטרוכליאר הימני שבא מצד ימין)‪ .‬זו דקוזציה רגילה‪.‬‬

‫דוג' לגבי עצב מס' ‪ ,Facial nerve( :7‬מעצבב את שרירי ההבעה)‪ .‬הגרעין‬
‫של עצב מס' ‪ 7‬נמצא בפונס ויש לו שני חלקים‪ ,‬חלק עליון וחלק תחתון‪ .‬החלק‬
‫העליון של הגרעין מעצבב את שרירי ההבעה העליונים‪ ,‬והחלק התחתון את‬
‫שרירי ההבעה התחתונים‪ .‬כדי לבדוק תקינות אומרים לחולה לעצום עיניים‬
‫פעם אחת חזק ופעם אחת חלש‪ ,‬ואז לחייך‪ .‬החלק העליון מקבל עיצבוב משני‬
‫הצדדים של הקורטקס‪ .‬החלק התחתון מקבל עיצבוב רק מהצד הנגדי‪.‬‬
‫החלק העליון מקבל עיצבוב איפסילטראלי וקונטרה לטראלי‪ .‬החלק התחתון‬
‫מקבל עיצבוב רק קונטרה‪-‬לטראלי‪.‬‬
‫מבחינת העצבוב ביחס לפנים‪ ,‬גוף התא שיושב בגרעין הוא של עצב שמעצבב‬
‫כל צד בהתאמה‪ ,‬כאשר החלק העליון שלו מעצבב את החלק העליון של הפנים‪,‬‬
‫והחלק התחתון את החלק התחתחון של הפנים‪.‬‬

‫דלקת של העצב השביעי היא דלקת של ‪.lower motor neuron‬‬

‫‪ = Peripheral palsy )palsy‬שיתוק) של העצב השביעי נקרא ‪ .Bell's palsy‬נראה אצל בן אדם‬
‫שיש לו שיתוק של חצי פנים‪.‬‬

‫‪ – Bell's phenomenon‬כשעוצמים עיניים‪ ,‬יש רפלקס שגורם למצב כזה שהאישונים פונים למעלה‬
‫ולטראלית‪ .‬זו תופעה תקינה ונורמלית בבני אדם‪ .‬התופעה עליה מדברים‪ ,‬זה במצב של בן אדם שיש לו‬
‫‪ ,Bell's palsy‬הוא לא יכול לעצום את העיניים‪ ,‬אבל המוח לא יודע שהוא לא‬
‫יכול לעצום‪ ,‬וכשהאדם רוצה לעצום את העיניים‪ ,‬העין שלו מסתכלת למעלה‬
‫וימינה כמו כשהעין עצומה רק שהעפעף פתוח‪.‬‬

‫במקרה של שבץ‪ ,‬נניח בקורטקס ימין‪ ,‬הגרעין העליון של שבע מצד ימין לא‬
‫נפגע‪ ,‬כנ"ל התחתון של צד ימין‪ ,‬העליון של צד שמאל גם בסדר‪ ,‬והתחתון של צד‬
‫שמאל פגום‪ .‬אם נבקש מהאדם לעצום את העיניים – אין לו בעיה לעשות את זה‪,‬‬
‫אבל לחייך – צד שמאל שלו לא יכול‪ ,‬רק צד ימין יכול‪.‬‬
 ‫מסילות סנסוריות‪:‬‬

‫‪ .1‬מסילה ראשונה ‪ – Medial lemniscus -‬מסילה שמובילה מגע כללי מהעור ותחושה עמוקה‬
‫(=פרופריוספציה) גם מהעור אבל מהשרירים ומהמפרקים‪ .‬במסילה הזו יש ‪ 3‬נוירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪( .‬‬
‫‪=lemniscus‬סרט‪ ,‬סה"כ הסרט המדיאלי)‪.‬‬
‫גוף התא של הנוירון הראשון יושב ב‪ ,DRG-‬לצידי חוט השדרה‪ ,‬בסגמנט הרלוונטי‪ .‬האקסון הלבן שיוצא‬
‫ממנו עולה בחומר הלבן האחורי בלי לעשות סינפסה בלבד‪ .‬הוא עולה ויוצר את פסיקולוס גראסיליס או‬
‫את פסיקולוס קונֶאטוס‪ ,‬בלי קשר לאם זה יוצא‪ ...‬הוא עולה עד לגרעין שנקרא נוקלאוס‬
‫גראסיליס‪/‬קונאטוס‪ .‬הוא עושה סינפסה לראשונה בגרעין‪ ,‬וברמה של המדולה‪ ,‬מיד אחרי הסינפסה‪ ,‬העצב‬
‫עובר לצד השני‪ ,‬עושה דקוזציה‪ ,‬וזה כבר נוירון ‪ .2‬האקסון שלו חוצה את קו האמצע‪ ,‬ואז יוצר את ה‪-‬‬
‫‪ ,medial lemniscus‬שעובר בהתחלה בטגמנטום של הפונס‪ ,‬ואח"כ בטגמנטום של המידבריין‪ ,‬מיד‬
‫אחרי ‪ .substansia nigra‬הסיבים הולכים לגרעין ‪ VPL‬של התלמוס‪ ,‬עוברים שם סינפסה שניה‪,‬‬
‫ומשם הם הולכים לקורטקס הסנסורי עם הנוירון השלישי‪.‬‬

‫** ‪ lateral lemniscus‬לא קשור למערכת התחושה הכללית בכלל אלא למערכת השמיעה‪.‬‬

‫‪ .2‬מסילה שניה ‪ – Spinothalamic tract -‬קשורה לתחושות של כאב וטמפרטורה‪ ,‬גם בה יש ‪3‬‬
‫נוירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪ .‬גם כאן‪ ,‬גוף התא‬
‫יושב ב‪ ,DRG-‬רק שהוא נכנס לקרן‬
‫האחורית ועושה בה סינפסה‪ ,‬בניגוד לקודמת‬
‫שבה אין סינפסה ב ‪ spinal cord‬ולכן אין‬
‫שום סיבה לקרוא לה ‪.Spinothalamic‬‬
‫ברמה של חוט השדרה הוא עובר לצד השני‬
‫(חוצה את קו האמצע)‪ ,‬ועולה למעלה בתוך‬
‫החומר הלבן הקדמי‪ AKA ,‬אנטריור‬
‫פוניקולוס‪ .‬הוא עולה עד שהוא מגיע ל‪-‬‬
‫‪ VPL‬של התלמוס‪ ,‬שם הוא עושה סינפסה‪.‬‬

‫גרעיני הבסיס‪:‬‬
‫חומר אפור של ההמיספרה שהוא לא קורטקס‪ ,‬הם לא נקראים גנגליוני הבסיס‪ .‬יש את ה‪Corpus-‬‬
‫‪ ,striatum‬והוא מופרד ל‪ 2-‬חלקים‪:‬‬
‫‪ – Paleostriatum.1‬החלק הישן מבחינה אבולוציונית‪ .‬אליו שייך רק ה‪Globus-‬‬
‫‪ pallidus‬והוא מתחלק גם לשני חלקים‪:‬‬
‫‪GPinternus.a‬‬
‫‪GPexternus.b‬‬
‫‪ – Neostriatum.2‬החלק החדש יותר מבחינה אבולוציונית‪ ,‬כולל את ה‪Caudate-‬‬
‫‪ nucleus‬ו‪.putamen-‬‬

‫הגדרה אנטומית – ‪.Putamen + GPinternus+externus= Lentiform nucleus‬‬

‫חוץ מהם יש גם את ה‪ ,)Subthalamic nucleus )STN-‬הוא אינו שייך לקורפוס סטריאטום‪ ,‬ויש לו‬
‫קשרים איתם‪.‬‬
‫יש גם את ה‪ Substantia Nigra-‬שהוא גם לא קשור‪ ,‬אוסף של גרעינים דופמינרגיים‪ .‬יש את החלק‬
‫הקדמי שנקרא ‪ ,SN Compacta‬ואת ה ‪.SN Reticulata‬‬

‫גרעיני הבסיס מסוגלים להשפיע על התנועה אבל הם לא חלק ממערכת התנועה‪ ,‬הם יכולים לעשות‬
‫מודולציה של תנועה אבל הם לא מסוגלים לגרום ל‪ Execution-‬של תנועה‪.‬‬
 ‫יש ‪ 2‬מעגלים של תנועה‪ .‬אחד יודע להגביר תנועה‪ ,‬והשני גורם להנמכה של התנועה‪:‬‬

‫מעגל ישיר – גורם להגברת תנועה‪.‬‬

‫הקורטקס הסנסורי הוא אקסיטטורי‬
‫לתאים של הפוטמן‪ .‬משתמש בח‪.‬‬
‫אמינו גלוטמאט‪ .‬התאים של‬
‫‪2‬‬ ‫הפוטאמן הם אינהיביטוריים בשביל‬
‫אוכלוסיות של תאים‪ SNR -‬ו‪.GPi-‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הם תמיד עם אותו‬
‫כיוון‪.‬‬

‫מעגל עקיף – גורם להפחתת תנועה‪.‬‬

‫הקורטקס הסנסורי מפעיל את התאים של פוטאמן שמדכאים את‬
‫התאים של גלובוס פאלידוס אקסטרנוס‪ .‬הוא עכשיו לא יכול לדכא‬
‫את ה ‪ ,STN‬שמאקטב את ה‪ GPi-‬ואת ה‪.SNR-‬‬

‫השפעת ‪:Substantia Nigra‬‬

‫במעגל הישיר ‪ SNC‬תגרום לאפקט של הגברת תנועה‪ ,‬במעגל הישיר‬
‫היא אקסיטטורית לתאי הפוטאמן באמצעות רצפטור ‪.D1‬‬
‫במעגל העקיף‪ SNC ,‬גם תגרום לנט אפקט של הגברת תנועה באמצעות רצפטור ‪.D2‬‬
‫למסילות הללו קוראים ‪ ,Nigro-striatal tract‬והמחלה שבה מתנוונים נוירונים של מסילה זו נקראת‬
‫פרקינסון‪.‬‬