‫מבוא לתסריטאות טלוויזיה – שיעור מס' ‪6‬‬

‫‪22.04.2009‬‬

‫מבחינת המבנה‪ ,‬הפרק מתחיל בכמה סיפורים שמתחילים ובסופו מסתיים; ישנו הסיפור המתמשך‬
‫של הדוקטור היהודי בעיירה‪ ,‬סיפור שממשיך מפרק לפרק; והסיפור על אהבתם הבלתי ממומשת‬
‫של מוריס והאינדיאנית‪ .‬מה שכן‪ ,‬מוריס לא ישתנה‪ ,‬גם לאחר שעבר שינוי מאוד דרמטי‪,‬‬
‫כשהמשפחה שלו באה לבקר אותו‪ .‬היחסים בין מגיע למשפחה שלה לא תשתנה לאחר המסקנות‬
‫שהגיעה אליה בפרק הזה‪ ,‬שמשפחה זה דבר מאוד חשוב‪ .‬מה שכן‪ ,‬כמה פרקים מאוחר יותר‪ ,‬אין‬
‫שום תזכורת למאורעות הללו‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כל פרק הוא חתיכה בפאזל הגדול שנותן את התמונה המאוד ספציפית בעיירה‬
‫שכל פעם אנחנו מעמיקים את רמת המודעות שלנו עם אנשי העיירה‪ .‬אבל‪ ,‬לפי התרשים של‬
‫אסף‪ ,‬הסדרה בנויה על מעגלים חופפים‪ .‬כל פרק לא יהיה שונה באופן מהותי במערכות היחסים‬
‫של הדמויות‪ .‬כל פרק עומד בפני עצמו ומשחזר‪ ,‬למעשה‪ ,‬בכל פרק את אותו המבנה ואת אותה‬
‫העיירה‪ .‬השאלה היחידה היא 'מה יקרה הפעם לדמויות ואת סיפור החיים של איזה דמות אנחנו‬
‫נכיר הפעם?'‪.‬‬

‫הפרק נפתח בהצהרה של כריס‪ ,‬קריין הרדיו המקומי‪ ,‬שהוא כל הזמן משמש כמעין‬
‫‪ voice over‬של כותבי הסדרה‪ .‬כל פרק הוא מתייחס לאירועים הפנימיים ונותן פרשנות מסוימת‪.‬‬
‫ההצרה של כריס שהיא ההצרה של הפרק היא בדבר אחוז ההתאבדויות הגבוה של האנשים עקב‬
‫הבדידות שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬הפרק יתעסק בהוויית החג‪ ,‬חג המולד בפרק הזה‪ ,‬של ה‪'-‬ביחד'‪.‬‬

‫מוריס נכנס לתוך התחנה והוא מספר שאין לו תחנה ולכן הוא קצת בודד‪ .‬לאחר‪-‬מכן‪ ,‬הם‬
‫מסתכלים מעבר לרחוב ואנחנו רואים את מגי אוקונול‪ ,‬שמשום מה נוהגת לעשות תאונות בתקופה‬
‫הזו של השנה‪ .‬לאחר‪-‬מכן‪ ,‬הסיקוונס מסתיים כשאנו מתוודעים לכך שלמוריס יש בן קוריאני‪.‬‬

‫סצנה לאחר‪-‬מכן‪ ,‬אנחנו רואים את דוקטור ג'וש מביט על אנשים מכניסים עץ אשוח‬
‫לביתם‪ ,‬והוא אף‪-‬פעם לא עשה זאת כיוון שהוא יהודי‪ ,‬והוא תמיד חלם שיהיה לו עץ כזה כמו‬
‫לילדים אחרים‪ .‬ואז הוא שואל אם העץ הוא סמל נוצרי או סמל בינלאומי‪ .‬בסוף הסצנה‪ ,‬הוא‬
‫נשאל אם הוא רוצה עץ‪ ,‬והוא עונה "תנו לי לחשוב על זה‪ ".‬באותו הרגע‪ ,‬מגי נכנסת פנימה ושוב‬
‫פעם נופלת‪ .‬אנחנו מתוודעים לסיפור שלה‪ .‬היא שונאת להגיע הביתה בחג המולד ולכן בתת‪-‬‬
‫מודע היא מונעת מעצמה להגיע ולכן היא מועדת כל הזמן‪.‬‬

‫לאחר מכן אנחנו פוגשים את מוריס שנכנס לבר‪ ,‬ושלי‪ ,‬שעובדת שם‪ ,‬והיא נזכרת איך‬
‫פעם‪ ,‬בחג המולד‪ ,‬היא הייתה נוהגת ללכת אל המיסה בכנסיה‪ ,‬שהייתה משופעת שירים‪ .‬בעלה‬
‫רוצה להכין לה מיסה מיוחדת‪.‬‬

‫על ההתחלה‪ ,‬יש לנו את כל הסיפורים של הפרק‪.‬‬

‫לאחר‪-‬מכן‪ ,‬אנחנו מתוודעים לאופי של מוריס‪ ,‬כשהוא עומד מול משפחתו ושואל אותם‬
‫"כמה כסף אתם רוצים?"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מלבד העובדה שהוא קר ומנוכר ובודד‪ ,‬הוא גם מתייחס‬
‫לאירועים לפי הערך שלהם – מה יש להרוויח ומה להפסיד‪.‬‬

‫סצנה באה‪ ,‬דוקטור ג'ואל נמצא אצלו בבית עם העץ ואין לו מושג מה עושים עכשיו‪ .‬אנשי‬
‫העיירה אומרים לו לקשט אותו‪.‬‬

‫מוריס אומר לאישה הקוריאנית שהוא לא זוכר אותה‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬יש לנו כמה סיפורים‪ ,‬אבל אנחנו לא רואים את כל מה שקורה בכולם‪ .‬אנחנו‬
‫רואים רק את השיאים שלהם‪ ,‬את הפיק‪ .‬אנחנו רואים את מוריס בהתחלה שמתוודע לבן שלו‪,‬‬
 ‫וסצנה באה מראה שהוא אחרי בדיקות דם‪ ,‬אומר להם שהם צודקים‪ .‬אנחנו לא רואים את‬
‫הבדיקות דם‪ .‬אנחנו לא רואים שהם מתווכחים על הבדיקות‪ ,‬אנחנו לא רואים שהם מנסים אותו‬
‫לשכנע לעשות כן‪ .‬אנחנו רואים את השיא‪.‬‬

‫מגי מגיעה לג'ואל‪ ,‬ומתוודה בפניה שהיא לא מרגישה בנוח להיות עם משפחתה כיוון שהם‬
‫מציקים לה לגבי החתונה שלה‪ ,‬מתי היא תקרה אם בכלל‪ .‬ג'ואל אומר לה שמחר‪ ,‬גם ככה יחכה‬
‫לה כרטיס ברכה מהוריה‪ ,‬בדיוק כמו כל שנה‪.‬‬

‫אנחנו מגיעים לשלב הבא‪ .‬סיימנו את האקספוזיציה‪ .‬סיימנו להצהיר על הבעיות של‬
‫האנשים‪ .‬הפרק מתקדם במפגשים בין הדמויות‪ .‬מוריס יפגש עם הדמות האורחת של הפרק‪,‬‬
‫ג'ואל יפגש עם מגי – רצף של מפגשים בין כל הדמויות שיש לי‪ ,‬שבניהן האירועים קופצים‪.‬‬
‫הסיפור מתקדם דרך קפיצות שבהן הדמויות נפגשות‪ ,‬בהן יש מפגשים‪.‬‬

‫מוריס מדבר עם כריס ומשוחח איתו על האירוע שלו‪ .‬מוריס‪ ,‬סוג של גזען‪ ,‬אומר שהאיש‬
‫הזה‪ ,‬הקוריאני הזה‪ ,‬הוא למעשה הבן שלי‪ ,‬אבל הוא לא כמוני‪ ,‬הוא לא לבן‪ ,‬הוא לא אמריקאי‪,‬‬
‫הוא קוריאני‪ ,‬ויש לו מנהגים שונים מאלה שלנו‪ .‬כריס‪ ,‬ה‪ ,voice over-‬אומר לו שהוא ילמד‬
‫לאהוב אותו‪ .‬באותו הרגע‪ ,‬ג'ואל מגיע להכרה שהוא יכול לקבל את העץ בבית שלו דרך זה שהוא‬
‫רואה שהעיירה חוגגת את חג המולד דרך כיבוד המסורת האינדיאנית‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬הוא פוגש את‬
‫האינדיאנית שמספרת לו על סיפור חג המולד האינדיאני והוא מגלה שהוא יכול לשלב בין‬
‫התרבויות – 'מה זה העורב השחור?'‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני יהודי אבל אני יכול להכניס עץ אשוח‪.‬‬
‫האינדיאנית‪ ,‬דמות קבועה‪ ,‬בפרק הזה היא נקודה מקדמת אירועים‪ ,‬אין לה סיפור משלה‪.‬‬

‫בסוף הסיפור‪ ,‬מוריס יכיר את האחר‪ ,‬מגי תכיר במשפחתה‪ ,‬ג'ואל מכיר ביכולת לערב‬
‫תרבויות‪.‬‬

‫השיא מגיע כשג'ואל מוציא את העץ; הקוריאנית מגיעה אל מוריס וצועקת עליו על‪-‬כך‬
‫שהם בסך הכל באו לפגוש אותו והוא לא רוצה בכך ואנחנו מצטערים שהטרדנו אותך‪ .‬אז מוריס‬
‫מבין שהוא לא בסדר ומוכן לנסות; שלי כן מרוויחה מיסה על‪-‬ידי בעלה‪ .‬ויותר יכול להיות סוג של‬
‫נתינה – מוריס מזהה את האימא‪ ,‬מקבל אותה‪ ,‬והמעגל הושלם‪.‬‬

‫המסר התרבותי של הכרת האחר‪ ,‬שהתרבות שלו לא פחות לגיטימית מזאתי הנוצרית‪.‬‬
‫היום זה נשמע מסר קצת פרימיטיבי‪ ,‬אבל אז הוא היה מעט אחר ורצוף כוונות טובות‪ .‬הפרק הזה‬
‫זכה באמי לא על המבנה שלו‪ ,‬לא על הנוסחה שלו כמו של כל נוסחת סדרת מיינסטרים‪ .‬הוא‬
‫זכה באמי על כך שהצהיר שאפשר לדבר גם על דברים לא בנאליים כאלו – משפחה‪ ,‬בדידות‪,‬‬
‫תרבויות‪.‬‬

‫ברגע שהדרמה הטלוויזיונית מתחילה לדבר על נושאים מאוד חשובים שמרכיבים את‬
‫החיים שלנו מתחילה לצבור תנופה‪.‬‬

‫בתחילת כל פרק יש בעיה‪ ,‬לאחר‪-‬מכן יש החלטה לפתור את הבעיה‪ ,‬לאחר‪-‬מכן מגיע‬

‫השיא של הבעיה הזו‪ .‬או‪-‬אז הדיבור מבין שהוא צריך לעשות משהו בכדי להחזיר את הסדר לכנו‪,‬‬
‫למצב שלפני שהייתה בעיה‪ .‬באיזשהו אופן‪ ,‬זה רצוף סיפורים שיש בהם מוסר השכל‪ ,‬לכולם יש‬
‫משהו חשוב לומר‪.‬‬