Professional Documents
Culture Documents
10.03.2010
מתחיל ב , 1959-ונובע מצרכים פנימיים של התרבות הזו .בבעיות התיאורטיות והערכיות של הקולנוע
הזה נגענו כבר בשיעורים קודמים .שתי בעיות נתפסות כבעיות יסוד של הקולנוע הבריטי על-ידי
הקבוצה היוצרת סרטים ,והיא השמאל האינטלקטואלי.
הם מרגישים שהקולנוע הבריטי הוא מזויף .יש 60מיליון תושבים ,ועולם הסרטים .1
מדבר רק על מאה אלף .הקולנוע עוסק בשכבות הגבוהות .הקיום הכלכלי שלהם איננו
מהווה בעיה .הקולנוע הבריטי מזייף כי הוא עוסק באצולה .לכן ,התביעה של הקולנוע
הבריטי מעצמו ,כפי שהיא מנוסחת על-ידי האינטלקטואלים השמאלניים זה לדבר על
המציאות ,על שאר התושבים ,על מעמד הפועלים .החברה הבריטית היא מעמדית
והבדלי המעמדות זה דבר מרכזי .הקולנוע מבקש להיות ריאליסטי.
ראשית שנות ה ,30-ג'ון גרירסון מייסד את הקולנוע הדוקומנטרי .הוא מצלם סרטים .2
מחומרי מציאות .אנחנו מתייחסים אך ורק לשכבות הנמוכות ,לפועלים ,לשכבות
המקופחות ,אלו שעובדות.
קרול ריד עשה את האדם השלישי ודיוויד לין עשה את ...שני סרטים בריטיים מהוללים
מאותה התקופה .הקולנוע הבריטי מגיע לתיאור של מעמד בינוני-נמוך .בעיני האינטלקטואלים של
השמאל מדובר בקולנוע מציאותי יותר.
מה שמוביל למהפכת הקולנוע הבריטי זהה לבואו של הגל החדש הצרפתי .באוניברסיטת
קיימברידג' השמאלנית פועל מועדון קולנוע .לינדסי אנדרסון מקרין סרטים הוליוודיים שהוא מאוד
אוהב ,שהמימד הבולט ביותר אצלם זה הריאליזם .הוא גם מקרין סרטים של ג'ון פורד .אט-אט
מתאספים סביבו קבוצה של צעירים .הסטודנטים שמשתתפים בפגישות האלו יהפכו להיות הבמאים
החשובים של הקולנוע הבריטי בראשית שנות ה ,60-עם בואו של הגל החדש הבריטי.
באותו השלב ,הם עדיין סטודנטים .אחד מהם עובד כעורך .כמו החבר'ה בפריז ,הם מגבשים
תורת קולנוע .המושג הזה מתאים לצרפתים .התיאוריה פחות עניינה אותם .הם ניסו להוציא כתב עת
ויצא להם חמישה גיליונות בלבד .תפיסת הקולנוע שהם מגבשים נקרא קולנוע חופשי (Free
.)Cinemaבשנות ה 50-הם בונים את התפיסה הזו ומתחילים להפיק סרטים .הם מתפרסמים ברחבי
אירופה כך שקולנוע חופשי הוא לא עניינים של בריטים בלבד אלא של כל אירופה.
קולנוע חופשי זה קולנוע בו הבמאי חופשי לעשות מה שבא לו .המערכת המסחרית מכריחה
יוצרים לעשות סרטים בתוך תבניות .לא הקולנוע הזה .החופשיות ,משמעותה בעיקר חופש
מהדיקטטורה של תעשיית הקולנוע ושל הקרנות .הם פונים לאנשים שיש להם כסף אך אין להם עניין
בקולנוע .הם פונים לחברת ,Shellלחברת Fordוכד' .מי שמממן את הקולנוע הזה ומזרים לו דם זה
כל חברות הענק שאין להם מושג בקולנוע.
הסרטים הראשונים היו קצרים ולא חלק מהתעשייה .ניתן לומר שהם סרטים דוקומנטריים.
הסרט שפותח את הקולנוע הזה נעשה ב .1955-הסרט הראשון שמתפרסם בתוך התנועה הוא זה
של לינדסי אנדרסון בשם כל יום מלבד חג המולד .הוא מתעסק ברחוב קובנט גארדן ,ומתאר את
חיי היומיום של מה שהיה אז השוק הסיטונאי של לונדון .מה שחשוב זה שהסרט עוסק במעמדות
הנמוכים ,הפועלים הפשוטים של השוק הסיטונאי ,דבר שמאוד חשוב למערכת החשיבה של
האינטלקטואלים של השמאלנים הבריטים .בנוסף ,הסרט משתמש בחומרי מציאות ,הוא מתעד
אותה .זו נקודה חשובה ברעיונות האינטלקטואלים השמאלניים שרוצים לשנות את הקולנוע הבריטי.
הדיאלוג שראינו – האם הוא צולם על-ידי מצלמה אקראית או שזהו דיאלוג מבוים? נחמן
מניח שכן .אם זהו קולנוע חופשי ,אז הבמאי חופשי מכל המגבלות ומכל ההגדרות .זהו שילוב בין
דוקומנטרי לעלילתי.
בין הסטודנטים שהיו אצלו היו שניים שיחד איתו יקימו את הגל החדש הבריטי .הם יעברו
להוליווד ויעשו כמה מהסרטים ההוליוודיים הטובים ביותר .הם בני עשרים פלוס בעוד לינדסי בן
שלושים פלוס .הם עושים סרט דוקומנטרי בשם האימא לא מרשה .1956 ,אנו נמצאים עוד לפני
המהפכה המינית ,ועדיין שומרים על טוהר הבנות .אך הקולנוע החופשי מותיר להתייחס לשלל
נושאים ,וסרט זה מתעסק בתרבות הבילוי של הצעירים .דפוסי בילוי הפנאי של המעמדות הנמוכים.
הסרטים האלו החלו להתעסק בתרבות הזו .הבמאים הם טוני ריצ'רדסון וקארל רייץ ,יהודי-צ'כי.
צפייה בקטע מהסרט :הטכניקה היא דוקומנטרית .רואים את תרבות הצעירים בזמן שהם
בדרך לעבור אל התרבות האמריקאית .אנו רואים את הדמויות ואת המעמד החברתי הבינוני-נמוך
שהן מייצגות.
כל זה קורה באמצע שנות ה 50-ואילך ,עד שהם מגיעים לרגע בו הם עוברים לקולנוע באורך
מלא .שנות ה 50-בבריטניה הם שנותיה הקשות ביותר בתולדות הממלכה .בחומה של פינק פלויד
מתארים את התקופה באופן אפור לחלוטין .במבע קולנועי ראינו קטע מתוך התחלות ראשונות שבו
שחור-לבן הופך להיות צבעוני .האפרוריות הזו נובעת מתוך חיים עלובים שבריטניה עוברת לאחר
מלחמת העולם ה .2-המיתוס זה שמי שניצח במלחמה – אנגליה ורוסיה – אך מי שבאמת ניצח זה
הגרמנים והיפנים .המדינות שיוצאות הכי עשירות ממלחמת העולם ה 2-ומשתלטות עליה זה
המפסידות הגדולות שלה ,בעוד בריה"מ יוצאת מדינה ענייה והקומוניזם מתמוטט .בריטניה עוברת
תקופת עוני ,אפרוריות ,צנע וכד' .אין כסף לקנות כלום – לא מכוניות ולא בגדים .ישנה תחושה
שבריטניה מתפרקת מכל נכסיה .כל הגאווה הבריטית מתערערת – כולם מגרשים אותם מהמדינות
שהם כבשו (הודו ,קניה ,ישראל ועוד).
על הרקע הזה ,יושב מחזאי בריטי בשם ג'ון אוסבורן .התיאטרון זה הדבר הבולט ביותר
בתרבותם .אוסבורן הוא שחקן שאף-אחד לא רוצה ללהק אותו .הוא כותב מחזה בשם הבט אחורה
בזעם .המחזה הזה מתאר את התחושה של האפסיות הבריטית שבו הגיבור הצעיר שופך את זעמו
על החברה הבריטית ועל מצבה העלוב.
טוני ריצ'רדסון מתקרב למשפחת שחקנים אצילית של התיאטרון הבריטי ונהיה בן-בית של
משפחת רדגריי .כשהוא מתקרב אל המשפחה ,הוא מכיר את הבת ,ונסה ,והם מתחתנים .כך הוא
מתקרב אל התיאטרון .אביה מציע לו לביים את המחזה הזה .הוא הופך להיות אחד המחזות
האדירים ביותר בבריטניה .זהו מחזה של מונולוג זועם נגד החברה הבריטית .ריצ'רדסון מבקש לביים
את זה גם לקולנוע .עם הצלחה כזו גדולה של תיאטרון ,אין לו שום בעיה להשיג תקציב .מעבר לכך,
עוד רגע הוא יהיה החתן של מייקל רדגריי.
ריצ'רדסון מביים את זה לקולנוע באופן ריאליסטי וכזה שלא נראה קודם לכן .הוא מביא לשם
את ההיבטים של הקולנוע החופשי – צילום בלוקיישן ,טכניקות דוקומנטריות ועוד .הוא עושה ריאליזם
מוקצן יותר מזה שהבריטים הכירו .אגב ,אין לזה שום קשר לגל החדש הצרפתי .זהו ריאליסטי
לחלוטין .אך אנו קוראים לכך 'הגל החדש הבריטי'.
ההצלחה הבינלאומית של הסרט הפכה את טוני ריצ'רדסון לאחד הבמאים היותר מסחריים
בקולנוע הבריטי.
קטע שאנו צופים :תזמורת ג'אז .הצעירים אוהבים את המוסיקה הזו .הגיבור נמצא בתוך
הפאב .הוא יוצא משם אל הרחוב ,מוצף באדרנלין ומנגן בחצוצרה באמצע הלילה .הוא מביט על חלון
דירתו ,ומהרגע שהוא יגיע לדירה אנו עוברים אל תיאטרון מצולם .הוא רואה את אהובתו -הוא בן
מעמד הפועלים ,ובגלל שינויים שעברו בבריטניה הוא יכול ללכת לאוניברסיטה .שם הוא יכול להכיר
בנות במעמד גבוה ממנו .הוא הכיר בת אצולה אריסטוקרטית ,הם התאהבו והם חיים ביחד – והם
מתחילים להתעלס .ריצ'רדסון מדגיש את האקטיביות והעליונות של מעמד הפועלים על הפסיביות של
מעמד האצולה.
בכדי להביע את הבוז שלו לתרבות הבריטית ,הוא מחליט לוותר על כל הפריבילגיות
שמקנות לו החברה הגבוהה שהוא נכנס ולמכור ממתקים לילדים באיזשהו פארק בלונדון .כאן זה
קטע כמו דוקומנטרי ,יום שבת בשוק של לונדון .הסרט מקיים חלק מהתביעות שהאינטלקטואלים
השמאלניים יצרו בקולנוע .דונלד פלזנטס מופיע שם בתפקיד קצרצר ,כשלאחר-מכן הוא עבר
להוליווד לטייפקאסטינג של האיש הרע.
אנו רואים קטע בו האישה האריסטוקרטית יושבת אצל משפחתו של בעלה ,מהמעמד
הנמוך.
האמנות הדומיננטית בבריטניה היא התיאטרון ,ולכן הקולנוע הבריטי מושפע מאוד ממנו .זו
התקופה שהתיאטרון הבריטי מעלה המון מחזות העוסקים במעמד הפועלים .בני המעמד הזה
כותבים את המחזות .ברגע שנתנו לבן מעמד הפועלים ללמוד באוניברסיטה ,זה יכול להצמיח סופרים
ומחזאים אשר יציגו את העולם הזה.
המחזאות הבריטית מלאה מחזות חדשים של בני מעמד הפועלים הכותבים לראשונה ספרים
ומחזות .המחזות האלו זה החומר לקולנוע הבריטי החדש .המחזות האלו מתרחשים בבתים של בני
מעמד הפועלים ועוסקים בסיטואציות הכי ראשוניות של בני המעמד הזה .במקרה יצא ששני מחזאים
שונים כתבו במקביל שני מחזות שהוצגו במקביל בראשית שנות ה .60-אחד מהם כתב את המחזה
הכיור ואילו השני כתב את המטבח .התקשורת הבריטית המציאו כינוי לסוגי המחזות הללו :מחזות
כיור המטבח ,כיוון שהם מתרחשים ליד האזור הזה.
הז'אנר הזה הועבר לקולנוע – ריאליסטי העוסק בסיטואציות של אנשים פשוטים בסיטואציות
ראשוניות וכד' .ילדה בת 17כתבה מחזה שהוצג בתיאטרון – קורטוב של דבש .המחזה זכה
להצלחה עצומה .זהו סרטו השלישי של ריצ'רדסון.
מדובר בעולם של מעמד פועלים ועל מערכת יחסים בין אימא לבת .הכול מצולם באולפן.
מרגישים שהבסיס הוא תיאטרון .זה נראה כמו בית של בני מעמד פועלים.
כל גל חדש מוליד שחקנים חדשים .בבריטניה ראינו את ריצ'רד ברטון ,ריטה טושינגה ועוד.
טושינגה מגלמת בת מעמד פועלים.
שלושת הסרטים של ריצ'רדסון הם עיבודים לתיאטרון .הסרט הרביעי שלו מבוסס על רומן –
בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים ,שגם נכתב על-ידי סופר בן מעמד הפועלים שעלה בידו ללמוד
באוניברסיטה בעקבות המהפכה הבריטית.
מלבד הסרט הזה ,אין עדיין השפעה של הגל החדש הצרפתי .ריצ'רדסון מתקרב אל הגל
החדש הצרפתי ולכן הוא מחליף את ונסה רדגרייב בז'אן מורו .ז'אן ז'נה הוא אסיר לשעבר שהפך
להיות סופר .אחרי סדרה של כשלונות ,ריצ'רדסון עושה את הסרטים הכי ממוסחרים בעולם ,עובר
להוליווד ופוצח בקריירה ענפה.
במקביל ,1960 ,שנה אחרי סרטו ,קארל רייץ מצליח לעשות את הסרט העלילתי הראשון
שלו בעקבות ריצ'רדסון .כשריצ'רדסון וג'ון אוסבורן בונים חברת הפקות ,הם מזמינים את קארל רייץ
לביים גם .רייץ עושה סרט על תרבות הבילוי של המעמד הנמוך .הסרט מבוסס על ספר של אותו
הסופר שכתב את בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים ,אלאן סילטו ,בשם מוצאי שבת ובוקר יום
ראשון .במוצאי שבת יוצאים לבילוי ,ויום ראשון מוקדש למשפחה .למעשה – בילויים ומשפחה.
השחקן הראשי זה אלברט פיני.
קטע מהסרט :בית חרושת אמיתי .רעש מחריש אוזניים אמיתי .אלברט פיני הצעיר בסרט
השני שלו ,כשהראשון שעשה היה אצל ריצ'רדסון .רייץ הוא עורך סרטים מקצועי ,והוא מיומן
בטכניקות קולנעיות .רייץ עשה גם את אהובת הקצין הצרפתי ,שם רואים את הטכניקה הקולנועית
המדהימה שלו בהוליווד .הפועלים יוצאים מהעבודה וחוזרים הביתה .רואים את האבא ,סוג של מכור
לטלוויזיה ששום דבר מלבד זה לא מעניין אותו ,כשהוא צופה בסרט שפותח את הגל החדש הבריטי.
קטע לאחר-מכן :הבחור מתלבש ליציאה ועולה על האוטובוס .אנו רואים את דפוסי תרבות
הפנאי .הבילוי המרכזי הוא שתייה מאסיבית של אלכוהול .אנו רואים את הזמר ,סוג של ג'יימס דין,
חובבן לחלוטין.
טרגדיה זה שהמנהיג של החבורה הזו זה לראות אותם עושים סרטים מדהימים בעת שהוא
תקוע בשומקום .אנדרסון עוד לא הגיע לעשיית סרט .זה טראגי מבחינתו .המדהים הוא ,כשריצ'רדסון
עושה את הסרט שלו ב '59-ורייץ ב ,'60-אנדרסון מגיע לעשיית הסרט הראשון שלו ב.1963-
ריצ'רדסון עושה סרטים עם ז'אן מורו ,קארל רייץ עם חצי רגל בהוליוודף ואילו אנדרסון לא עושה
כלום.
, 1963הוא עושה את הסרט הגדול ביותר של ז'אנר כיור המטבח .הוא מבוסס על רומן של
בן מעמד הפועלים אשר יהיה מגדולי המחזאים – ,this sporting lifeמחירו של גבר .הגיבור משחק
רוגבי ,אליו הוא מכניס את כל הזעם החברתי שלו על הקיפוח .לשם הסרט יש משמעות כפולה – גם
ספורט וגם התהוללות .זהו משחק מילים על שני האלמנטים הללו .באופרה שכתב ג'ורג' רגשווין יש
דמות שנקראת Sporting Lifeכי הוא מייצג את חיי ההוללות .לינדסי אנדרסון כבר ראה את הכול:
האיטלקים ,הגל החדש הצרפתי ,הבריטי החדש ,האמריקאי וכד' .לכן הסרט הוא אחד הגדולים שלו.
קטע מהסרט :משחק רוגבי .מהשחקנים החדשים אנו רואים זוכה אוסקר סדרתי בשם
ריצ'רד האריס .הרבה אלימות ,הרבה זעם .זהו סוג של זרם תודעה .אחרי שהוא חטף נוקאאוט ,אנו
מזגזגים בין המחשבות שלו לבין לקיחתו אל מחוץ למגרש.
לפני שרייץ עובר להוליווד ,הוא עושה סרט שני שמראה שהניאו-ריאליזם הבריטי עובד
תקופה קצרה מאוד .לכן צריך להכניס דברים חדשים .הסרט השני מבוסס על מחזה רדיו של המחזאי
שכתב את פרובידנס של אלן רנה .שם המחזה הוא מורגן .דיוויד וורנר בתפקיד הראשי ,ולידו ונסה
רדגרייב.
קטע מהסרט :מצולם ברוחב ,בלוקיישן ,ומשלב פנטסיה בתוכו .הגיבור מתבונן בפועלים על
הפיגומים ומדמיין קוף על עצים .הוא רואה את גרושתו .בן מעמד הפועלים התחתן עם
אריסטוקרטית .היא רוצה להתגרש ממנו .היא מחקה את שמו מהדירה המשותפת.
קטע אחר :משפט הגירושין .ההורים שלו הם בני מעמד הפועלים .היא משתייכת אל מעמד
האצולה .בין שאר האלמנטים הפנטסטיים ,יש גם אלמנט קומי .בזמן שהמשפט נערך ,הוא חודר אל
דירתם המשותפת ,זו המשופצת לקראת בואו של דייר חדש .כל הדברים שלו מכוסים .יש לו
אובססיה לקופים.
הריאליזם נכנס אל שנות ה .70-הבמאי הבריטי הטוב ביותר כיום הוא קן לואץ' ,זאת עקב
הקולנוע הריאליסטי הקיצוני שלו .הוא נכנס אל הקולנוע ב .1968-מאחוריו קריירה טלוויזיונית ארוכה.
הייחוד שלו זה שהוא במאי הקולנוע הראשון בחברה הבריטית שאבא שלו היה פועל פשוט .אין במאי
לפניו שבא מהמעמד הזה .כל הבמאים הבריטים לפניו באו מן המעמד הבינוני ומעלה .זה היה חידוש
קיצוני בתרבות הבריטית.
לואץ' לומד בקיימברידג' .הוא מתאהב בתיאטרון ,רוצה לביים זאת .הוא מגיע אל הטלוויזיה
ומפתח סגנון ייחודי משלו .הוא המציא ז'אנר שאז היה חדש ,אך מאז נס ליחו .הז'אנר היה
דוקו-דרמה .הוא המציא את המושג והפרקטיקה .בכדי שדרמה תהיה אמינה יותר ,אני רוצה שהיא
תישאר כזאת אך תהיה כולה בלוקיישן .יהיו בה אלמנטים שמאפיינים את הלוקיישן שבו אני מצלם.
אני לא אכתוב תסריט מראש ,שום דבר לא יהיה מבוים ,הכול יהיה מבוסס על אלתורים והשחקנים
לא ידעו מה עומד לקרות.
שחקן לא יודע מה צפוי לו ומה עומד לקרות בסצנה הבאה .לואץ' מפתיע אותו .האדם
שבשחקן מגיב באופן אמיתי ואותנטי .אנו מגלים את האדם מאחורי השחקן .זהו משחק ספונטני.
הטייק הראשון הוא הטייק הכי חשוב .הטענה שלו פשוטה – הדרמה תרגש אותנו ודוקומנטרי ייראה
אמין .לכן הוא שילב בין השניים – רגש+מציאות אותנטית.
בטלוויזיה יש לו קריירה ארוכת שנים .אנו נראה את סרט הטלוויזיה החשוב ביותר שלו
שדורות של יוצרים גדלו על ברכיו :קטי ,שובי הביתה .הוא עוסק באישה חסרת דיור .אין מספיק
דירות לאנשים עניים שידם אינה משגת לשכור דירה .הסרט מטפל בהידרדרות שלה ,מאישה
המקיימת חיי משפחה תקינה אל ההידרדרות שלה .לרוב ,השחקנים יהיו אנשים אמיתיים ולא
שחקנים .הסרט מתרחש אך ורק בלוקיישן .מספרים שזה הסרט שהשיג את הרייטינג הגבוה ביותר
בטלוויזיה ,כשכל האומה צפתה בו ,מה שהפך אותו לאירוע היסטורי אדיר .חוקי משרד הרווחה,
האופן שבו הוא מתפקד במשפחות לא מתפקדות שונו מהיסוד בעקבות הסרט.
השחקנית מקצועית ,אך כל שאר הדמויות אינן מקצועיות .הצילום נעשה באמצעות מצלמת
כתף ,לחיזוק האותנטיות הדוקומנטרית .הדור השני של קן לואץ' ושל מייק לי מקצינים את ההישגים
של הדור שקדם לו .הסרט הזה הוא מאמצע שנות ה .60-לואץ' יעבור לקולנוע ב.1968-
מפיקים חושבים שלבמאי כמו לואץ' יש פוטנציאל מסחרי .בקולנוע ניתן לבטא את עצמך
באופן חופשי יותר מאשר טלוויזיה .בשביל במאי זו עליית מדרגה .ברגע שהוא עובר לקולנוע ,הוא
הופך לאחד הבמאים החשובים בקולנוע העולמי.
אנו נצפה בסרטו מ 1979-בשם קס (קיצור באנגלית של סוג של ציפור טרף) ,ילד הגדל
בעיירת פועלים נוראית .הוא מאמץ לעצמו ציפור טרף ,ומלמד אותה לטרוף באמצעותו .יש משהו
סימבולי שילד מקופח מאמץ ציפור טרף .הסרט מדגים את כישלון מערכת החינוך הבריטי באמצעות
הילד ,שהיא לא מצליחה להוציא את הפוטנציאל ממנו .רק אימוץ הציפור מצליח להוציא ממנו משהו.
ישנה סצנה אחת שהיא מאולתרת באופן מוחלט ,והיא הסצנה של משחק הכדורגל שהפכה
לקלאסיקה.