The Judgment of Rosh

HaShanah
For technical information regarding use of this
document, press ctrl and click here
 The Judgment of Rosh HaShanah
I. Intro- We find numerous references in the Rosh HaShanah/ Yamim Noraim
liturgy to the sifrei chaim and the sifrei meisim. This shiur will explore the
various approaches among the Rishonim regarding the significance of Rosh
HaShanah in its role as the day of judgment.
II. R. Kruspedai's statement and the explanations of the Rishonim
a. The Gemara quotes R. Kruspedai in the name of R. Yochanan saying that
there are three books that are opened on Rosh HaShanah, one is the book
of "resha'im gemurim", the second is the book of "tzaddikim gemurim"
and third is the book of beinonim. The tzaddikim gemurim are written and
sealed immediately for life, the resha'im are written and sealed
immediately for death and the beinonim are suspended until Yom Kippur.
If they "merit" they are written for life and if they don't merit they are
written for death. {}
b. Questions on this passage:
i. This statement only seems to include the absolutely righteous, the
absolutely evil and those who are 50/50. What about the righteous
who have some aveiros and the resha'im who have some mitzvos?
ii. What does it mean to be written for life and for death? Don't we
have a rule that there is no reward and punishment in this world?
iii. How do the beinonim "merit" between Rosh HaShanah and Yom
Kippur?
c. Answers of the Rishonim:
i. Tosafos- This entire passage deals with the judgment for Olam
Habah. We are not only dealing with the absolutely righteous and
absolutely evil. Rather, anyone who is righteous is sealed
immediately for Olam Habah and anyone who is evil is sealed
immediately for Gehinom. {}
1. Rashba presents the approach of Tosafos and questions the
approach based on the fact that a rasha always has an
opportunity to perform teshuva and even a tzaddik can lose
his share by commiting serious aveiros at the end of his
life. If so, what is the significance of an annual judgment
on Rosh HaShanah? {}
2. Tosafos HaRosh seems to deal with this question and
answers that each year a projection is made regarding
whether a person will merit Olam Habah. Depending on
the projection, a person may receive agony in this world to
offset punishment in the next world, or vice versa. {}
a. What is fascinating about this comment is that
according to this approach, a positive judgment on
Rosh HaShanah may actually mean more stress and
agony in the upcoming year.
ii. Ramban- The judgment is on matters of this world. Tzaddik and
rasha do not refer to a person's merits but rather the fate of their
judgment. If someone wins in judgment he is titled as a tzaddik
 and if not he is titled as a rasha. The beinoni waits for his zechus
until Yom Kippur. There is nothing about Rosh HaShanah that
deals with matters of Olam Habah. {}
iii. Rashba- We are dealing with matter of Olam Hazeh, but
nevertheless, tzaddikim and resha'im are defined by their merits.
An absolute tzaddik and an absolute rasha don't receive benefits or
agony in this world that would offset their reward or punishment in
the next world. Therefore, the absolute tzaddikim will be sealed
for a year of pure good and the absolute resha'im will be sealed for
a year of pure bad. The beinonim are those who don't fit into any
of these categories. {}
iv. Rambam's opinion
1. Rambam's third chapter of Hilchos Teshuva has the
following sequence: {}
a. Anyone whose merits outnumber his transgressions
is a tzaddik, anyone whose transgressions
outnumber his merits is a rasha and if they are equal
he is a beinoni. The same applies to each country.
b. If someone's transgressions outweigh his merits, he
dies immediately from his transgressions. The same
applies to each country and to the entire world.
However, this calculation does not go by numbers
because there are certain merits that outweigh many
transgressions and vice versa. The worth of the
merits and transgression are only known to G-d.
c. Just as merits and transgressions are calculated at a
person's death, so too each Rosh HaShanah, these
calculations take place. Someone who is found to
be a tzaddik is sealed for life, a rasha is sealed for
death and a beinoni is held until Yom Kippur. If he
performs teshuva, he is sealed for life and if he
doesn't perform teshuva, he is sealed for death.
2. There are a number of questions that the Rishonim and
Acharonim ask:
a. Ra'avad- How is it possible that a rasha dies
immediately? Aren't there plenty of resha'im
walking the streets?
b. If reshaim die right away, how does he reach Rosh
HaShanah?
c. Why don't we see a spike in deaths on Rosh
HaShanah if that is the day of calculation? Why
don't we see all of the beinonim who didn't perform
teshuva die on Yom Kippur?
3. There are different approaches the Acharonim take in
understanding Rambam:
a. Kesef Mishneh does not address all of these
questions but he does imply that when Rambam
states that that a rasha dies immediately, it is to be
taken literally. Ra'avad's question is not really a
question because Rambam himself states that there
is no way for us to know who is really a tzaddik and
who is really a rasha. {}
i. R. Moshe Feinstein- When Rambam states
that nobody knows how the cheshbon of the
merits and transgressions is calculated, he
means that it is impossible to know because
in each generation there are different
challenges and those challenges are factored
in as well. {}
ii. R. Chaim Friedlander- Rambam alludes to
the fact that G-d factors in people's personal
challenges when he refers to G-d as the Kel
Dei'os. Rambam uses the term dei'os to
describe middos. Each individual has his
own proclivity towards certain things and
those are certainly factored in when G-d
determines whether he is a rasha or a
tzaddik. {}
b. Lechem Mishneh- Rambam discusses both the
judgment of Olam Hazeh and Olam Habah. {}
i. The section where Rambam discusses
immediate death refers to Olam Habah, i.e.
after death, a rasha is immediately sentenced
to gehinnom.
ii. The section about Rosh HaShanah deals
with Olam Hazeh. Rambam understands the
passage about R. Kruspedai the same way as
Ramban- tzaddik means that he wins his
judgment for Olam Hazeh and rasha means
that he lost his judgment for Olam Hazeh.
c. Be'eiros HaMayim (R. Yitzchak Ibn Shanghi- The
text is printed at the end of the source sheet)- The
whole section is dealing with Olam Hazeh:
i. Each year on Rosh HaShanah the tzaddikim
are sealed for life and the reshai'im are
sealed for death. This doesn't mean that
they die immediately; it means they are
sealed immediately.
ii. Similarly, when Rambam states that a rasha
dies right away, it is not literal. Rather he is
sentenced to death immediately.
 iii. If someone was sealed as a tzaddik and then
later becomes a rasha, his fate can change
and he will be sentenced to death as a rasha.
iv. Although someone's fate can always change,
before it is written and sealed it is much
easier to be written as a tzaddik. After one
is already sealed as a rasha, the burden of
proof is on the rasha to prove that he has
changed to a tzaddik.
III. Greeting each other on Rosh HaShanah
a. One area where the dispute between Tosafos and Ramban is significant is
regarding the proper greeting one gives on Rosh HaShanah.
i. Rama writes that one should say to his friend l'shana tova tikasev.
{}
ii. Magen Avraham writes that one should also say v'teichasem
because we want everyone to receive the benefits of the tzaddikim
who are sealed immediately on Rosh HaShanah. {}
iii. The Vilna Gaon notes that the minhagim of Rama and Magen
Avraham are contingent on the dispute between Tosafos and
Ramban: {}
1. According to Ramban (and Ran) R. Kruspedai's statement
refers to this world and as such a good judgment for this
year can be written and sealed on Rosh HaShanah.
2. According to Tosafos, R. Kruspedai's statement refers to
Olam Habah. As such, the beracha that we greet our friend
with has nothing to do with R. Kruspedai's statement. We
want to give our friends the beracha of having a good year
in this world. Matters of this world are not sealed until
Yom Kippur regardless of whether one is a tzaddik, a rasha
or a beinoni.
a. One must also factor in Tosafos HaRosh's approach
that the purpose of the judgment on Olam Habah is
to determine how to offset punishment in this
world. When you wish someone a shanah tova,
what you are wishing for is that he receives a
judgment on Rosh HaShanah that doesn't require
any stress or agony to offset punishment.
iv. R. Menachem Azariah M'Panu suggests that no matter how one
understands R. Kruspedai's statement, nobody is sealed on Rosh
HaShanah. When he says that that the tzaddikim and resha'im are
sealed "l'altar" it does not mean immediately, rather in the same
book. I.e., there is not going to be a change to the writing, but they
will not be sealed until Yom Kippur. {}
1. Magen Avraham quotes R. Menachem Azariah to imply
that one should not say v'teichasem on Rosh HaShanah. {}
 b. Another area where this dispute is significant is in the timing of the
greeting:
i. Levush- We don't recite l'shanah tova after davening because the
judgment is finished after the third hour of the day. Although we
continue to recite kasveinu l'chaim, that is because we are
davening for ourselves and we should consider ourselves to be
beinonim. However, to say to somebody else that he should be
written l'chaim after the third hour is not proper because it implies
that he is not one of the tzaddikim gemurim who are written and
sealed on Rosh HaShanah. {}
1. Magen Avraham {} and Taz {} agree to the premise but
disagree about when the final judgment time of Rosh
HaShanah is.
ii. It's possible that the Vilna Gaon would disagree with the premise
of this entire discussion. According to the Gaon, our wishes for a
shana tova refer to matters of this world. Therefore, whether one
should continue to wish his friend a shana tova during the Aseres
Yemei Teshuva will depend on the machlokes between Tosafos
and Ramban.
1. According to Ramban, it would not be appropriate to greet
someone as if he is a beinoni.
a. One can argue further that even according to the
approach of Ramban, classifying someone as a
beinoni is not necessarily derogatory because
according to Ramban it is not a reflection of his
merits. It is really only derogatory according to
Rashba who assumes that there are matters of this
world that are written and sealed on Rosh HaShanah
based on one's merits.
2. According to Tosafos, matters of this world are not sealed
until Yom Kippur. There should be nothing wrong with
wishing someone a shanah tova during Aseres Yemei
Teshuva because it does not indicate that he is a beinoni.
IV. Liturgical references to this issue
a. Unesaneh Tokef {}
i. Clearly refers to matters of this world
ii. On Rosh HaShanah they will be written and on Yom Kippur they
will be sealed:
1. This tefillah is more compatible with the approach of
Tosafos because according to Tosafos all matters of this
world are written on Rosh HaShanah and sealed on Yom
Kippur.
2. If one wants to understand this tefillah according to
Ramban, one would have to explain that we are only
referring to beinonim, which is a difficult assumption to
make.
iii. Asher Mi Ya'aseh- This piyut is recited in some congregations
before Kedusha on the second day of Rosh HaShanah (Artscroll
printed it in the back of the machzor). {} The paytan clearly takes
the side of Tosafos in understanding R. Kruspedai's statement:
1. Tzaddikim receive eternal life.
2. Reshaim are sent to a "tav'eirah," a reference to gehinnom
3. The same judgment occurs at death.
 ‫‪ .3‬תוס' הרא"ש שם ד"ה צדיקים‬ ‫ראש השנה טז‪:‬‬

‫‪ .1‬תוס' שם ד"ה ונחתמין‬

‫מדקא חשיב בינוניים משמע דצדיקים קרי למי‬
‫שזכיותיו מרובים ורשעים גמורים למי שעונותיו‬
‫מרובים ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים‬
‫גמורים לחיים דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו‬
‫להאבידו )דברים ז( דאמרינן בסוף פ"ק דקדושין‬
‫)דף לט‪ :‬ושם( מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה‬
‫כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה‬
‫אות אחת ואי עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי‬
‫שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת וכל‬
‫זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים‬
‫כלומר לחיי העולם הבא‪.‬‬

‫‪ .2‬רשב"א שם ד"ה הא דר' כרוספדאי‬

‫וא"נ יש לפרש דחיים ומיתה דקאמר בעולם הבא‬
‫קאמר אבל בעוה"ז יש צדיק אובד בצדקו ויש‬
‫‪ .4‬רמב"ן תורת האדם שער הגמול‬ ‫רשע מאריך ברעתו‪ .‬אלא שאני תמה שהרי אפי'‬
‫רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין‬
‫מזכירין לו שום רשע מרשעתו וא"כ מאי נחתמין‬
‫לאלתר‪ ,‬ואפי' צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה‬
‫אבד כל הראשונות‪ .‬וגזר דין דיחיד אינו נקרע‬
‫דקאמר היינו גזר דין בטובות העולם הזה ורעותיו‬
‫קאמר הא בחיי העולם הבא הכל הולך אחר שעות‬
‫סוף ימיו וברוך אל אמת היודע האמת‪.‬‬
‫אלא נחתמין לאלתר שלא ימלאו ימיהם שני הדור‬ ‫‪ .5‬רשב"א ראש ר"ה טז‪ :‬ד"ה הא דר' כרוספדאי‬
‫שנגזרו עליו‪ ,‬ועיקר דבר זה ביבמות )נ'(‪.‬‬ ‫הא דר' כרוספדאי דאמר של צדיקים גמורים‬
‫כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות‬ ‫נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ושל רשעים גמורין‬
‫ואמר בלבו ומה הועלתי בעשייתן הלואי לא עשיתי‬ ‫למיתה‪ .‬יש לפרש דלאו מיתה וחיים ממש קאמר‬
‫אותן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום‬ ‫אלא טובות העולם ורעותיו קאמר‪ .‬ואע"פ שיש‬
‫זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו‬ ‫רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים וצדיקים‬
‫ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על הראשונות‪,‬‬ ‫אובדין בצדקן‪ ,‬אותן רשעים אפשר שיש בידן קצת‬
‫וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו‬ ‫מצוות שמתן שכרן בעולם הזה ואוכלין אותן קרן‬
‫כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד‬ ‫ופירות בעולם הזה להאבידם לעתיד לבא כדכתיב‬
‫מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש‬ ‫ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו‪ ,‬ורשע שאמרו‬
‫השנה‪ ,‬מי שנמצא צדיק נחתם א לחיים‪ ,‬ומי‬ ‫כאן שנחתם לרעות בעולם הזה בשאין בידו קצת‬
‫שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוני תולין אותו עד‬ ‫מאותן מצוות הא יש בידו אע"פ שהוא רשע גמור‬
‫יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם‬ ‫כלומר שרובו עונות משלמין לו כנגדן בעולם הזה‪,‬‬
‫לאו נחתם למיתה‪.‬‬ ‫וכמו שאמרו ג"כ בפ"ק דקידושין )ל"ט ב'( מי‬
‫שעונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים את‬
‫‪ .7‬כסף משנה הל' תשובה ג‪:‬ב‬ ‫התורה כולה ולא חיסר ממנה אות אחת‪ ,‬וצדיקים‬
‫כתב הראב"ד א"א לא כמו שהוא סובר וכו' ועיקר‬ ‫גמורין שאמרו כאן בשאין בידן מאותן עבירות‬
‫דבר זה ביבמות ]נ'‪ [.‬עכ"ל‪ .‬וי"ל שטעם רבינו‬ ‫)שעושין( ]שעונשין[ בעולם הזה הא יש בידן קצת‬
‫וראיתו מדאמרינן בסוף פ"ק דקדושין ]מ'‪ [:‬וכתבו‬ ‫מאותן עבירות נפרעין מהן בעולם הזה‪ ,‬וכדאמרי'‬
‫רבינו בסמוך לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו‬ ‫נמי התם בקידושין מי שזכיותיו מרובין מעונותיו‬
‫זכאי וחציו חייב וכן יראה לכל המדינה ולכל‬ ‫דומה כמי ששרף את התורה ולא שייר ממנה אות‬
‫העולם עשה מצוה אחת אשריו שהכריע לו ולכל‬ ‫אחת‪.‬‬
‫העולם ולכל המדינה לכף זכות עבר עבירה אחת‬
‫אוי לו שהכריע עצמו וכל המדינה וכל העולם לכף‬ ‫‪ .6‬רמב"ם הל' תשובה ג‪:‬א‪-‬ג‬
‫חובה ולמאי אמר אם הכריע עצמו ומדינתו וכל‬ ‫כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות‪ ,‬מי‬
‫העולם לכף חובה אלא לומר שכיון שהוכרעו לכף‬ ‫שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק‪ ,‬ומי שעונותיו‬
‫חובה מיד הם אובדים וכמו שהביא רבינו ראיה‬ ‫יתירות על זכיותיו רשע‪ ,‬מחצה למחצה בינוני‪ ,‬וכן‬
‫מסדום ועמורה‪ .‬ומה שהקשה הראב"ד כי יש‬ ‫המדינה אם היו זכיות כל יושביה מרובות על‬
‫רשעים חיים הרבה כבר תירץ זה רבינו במה‬ ‫עונותיהן הרי זו צדקת‪ ,‬ואם היו עונותיהם מרובין‬
‫שכתב ושיקול זה אינו לפי מנין הזכיות וכו' ואין‬ ‫הרי זו רשעה‪ ,‬וכן כל העולם כולו‪ .‬אדם שעונותיו‬
‫שוקלין אלא בדעתו של אל דעות‪ .‬הרי שכבר‬ ‫מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על‬
‫אפשר שיראה לנו שהוא רשע גמור ועשה מצוה‬ ‫רוב עונך‪ ,‬וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא‬
‫שבעבורה ראוי שיזכה כענין שנאמר באביה יען‬ ‫אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו'‪,‬‬
‫נמצא בו דבר טוב‪.‬‬ ‫וכן כל העולם כולו אם היו עונותיהם מרובין‬
‫מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה‬
‫רעת האדם‪ ,‬ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות‬
‫והעונות אלא לפי גודלם‪ ,‬יש זכות שהיא כנגד כמה‬
‫עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב‪ ,‬ויש עון‬
‫שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד‬
‫טובה הרבה‪ ,‬ואין שוקלין אלא בדעתו של אל‬
‫דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד‬
‫העונות‪ .‬השגת הראב"ד אדם שעונותיו מרובין על‬
‫זכיותיו מיד הוא מת ברשעו‪ .‬א"א לא כמו שהוא‬
‫סובר שכשאמרו רשעים נחתמין לאלתר למיתה‬
‫שמיד מתים‪ ,‬ואינו כן כי יש רשעים חיים הרבה‬
‫דצדיק דקאמר רוצה לומר צדיק באותו הדין ורשע‬ ‫‪ .8‬דברות משה קדושין פ"א הע' עד‬
‫דקאמר רשע באותו הדין כמו שתירץ הרמב"ן ז"ל‬
‫ולכך לא כתב רבינו ז"ל לקמן מי שנמצא זכיותיו‬
‫מרובין מעונותיו נחתם לחיים אלא כתב צדיק‬
‫שאע"פ שיהיה רשע גמור ורוצה הקב"ה לפרוע לו‬
‫שום שכר מצוה נותן לו חיים ומקרי צדיק בזה‬
‫הדין‪.‬‬

‫‪ .11‬רמ"א או"ח תקפב‪:‬ט‬

‫ונוהגין שכל אחד אומר לחבירו לשנה טובה‬
‫תכתב‪.‬‬

‫מגן אברהם תקפב‪:‬ח‬ ‫‪.12‬‬

‫‪ .13‬ביאור הגר"א או"ח תקפב‪:‬ט‬

‫כי מש"ש שלשה ספרים כו' היינו לחיי ע"ה כמ"ש‬
‫תוס' שם ודלא כהר"ן שכת' לעה"ז וצדיקים‬
‫ורשעים בדינן דהא אמרינן ואדם נידון בר"ה וגזר‬
‫דין כו' אלמא אין החתימה אלא ביה"כ ומתני' בכל‬ ‫‪ .9‬שפתי חיים אמונה ובחירה חלק ב' עמ' מב‬
‫אדם מיירי וכן מש"ש תבואה שאירע בה קרי כו'‬
‫אדם כו'‪ .‬החליט הגמ' בכל אדם אלא דחיי עה"ז‬
‫שוין בכל אדם אלא דאע"פ שנכתב אם חוזר‬
‫בעי"ת נקרע הגזר דין ונכתב ונחתם ביה"כ לטובה‬
‫וזהו התועלת דאינו נחתם עד יה"כ וז"ש שב‬
‫בנתיים כו' וזה שמבקשין בעי"ת וכתבנו כו' ליקרע‬
‫גזר דין ויכתבנו לחיים ולכן אין לאומרו ותחתם‬
‫אלא תכתב‪.‬‬
‫‪ .10‬לחם משנה הל' תשובה ג‪:‬ב‬
‫קשה לזה דהא כמה צדיקים ראינו שמתים וכמה‬
‫רשעים שחיים‪ .‬ועוד קשה דאמרינן בברייתא בסוף‬
‫פ"ק דקדושין )דף ל"ט‪ (:‬כל שזכיותיו מרובין‬
‫מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף את כל‬
‫התורה כלה וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבין‬
‫לו ודומה כמי שקיים את כל התורה כלה והעלו‬
‫באותו סוגיא דשכר מצות בהאי עלמא ליכא‬
‫והרבה תירוצים נאמרו בקושיא זו‪ .‬ונראה דכוונת‬
‫רבינו במה שאמר כאן מת ברשעו רוצה לומר‬
‫מיתת העוה"ב‪ .‬ורבינו איירי כאן בשיקול העשוי‬
‫בשעת מיתתו כמו שביאר לקמן ואמר כשם‬
‫ששוקלין זכיות האדם בשעת מיתתו משמע דעד‬
‫השתא בשיקול העשוי בשעת מיתה איירי‪ .‬וכ"ת‬
‫מ"מ הרי כתב לקמן בר"ה מי שנמצא צדיק נחתם‬
‫לחיים ומי שנמצא רשע נחתם למיתה‪ .‬יש לומר‬
 ‫מגן אברהם תקפב‪:‬ח‬ ‫‪.17‬‬ ‫עשרה מאמרות מאמר חיקור הדין ב‪:‬י‬ ‫‪.14‬‬

‫ט"ז או"ח תקפב‪:‬ד‬ ‫‪.18‬‬

‫מגן אברהם תקפב‪:‬ח‬ ‫‪.15‬‬

‫‪ .16‬לבוש או"ח תקצו‪:‬א‬

‫ונתנה תוקף‬
‫פיוט "אשר מי יעשה" לשחרית ר"ה יום‬
‫‪.19‬‬ ‫ואח"כ נפטרים לבתיהם לשלום ואי"צ שוב לומר‬
‫לשנה טובה תכתב שהרי הוא אחר הכתיבה‬
‫שהכתיבה היא בעת התפלה בג' שעות ראשונות‬
‫ואם הוא בינוני תלוי ועומד עד י"כ ואינו נכתב‬
‫היום ואין להקשות א"כ למה אומרים שוב וכתבינו‬
‫בספר החיים וכן וכתוב לחיים טובים כו' כל י' ימי‬
‫תשובה דלא דמי דודאי כל אדם בעצמו הוא מחזיק‬
‫עצמו לבינוני ולא לצדיק גמור לפי' מתפלל בכל י'‬
‫‪.20‬‬ ‫ימי תשובה כל אחד על עצמו שיכתבהו הש"י‬
‫ב'‬ ‫לחיים טובים בי"ה הבא וכן בי"כ עצמו מתפלל‬
‫אבל לומר כן לחבירו לאחר ג' שעות על היום‬
‫שכבר גמרו הכתיבה למעלה אין זה מדרך המוסר‬
‫שיאמר לחבירו תכתב לשנה טובה כי מגנהו לפניו‬
‫בזה שמראה לו שאינו מחזיקו לצדיק גמור אלא‬
‫לבינוני שעדיין לא נגמר דינו לחיים לפיכך‬
‫שתיקתו יפה מדבריו‪.‬‬
‫מחני נא זה ספרן של רשעים ואין הכי נמי שאם ישוב‬
‫בתשובה אחר הגזר דין או עשה מצוה אחת ששקולה‬
‫נגד כל עונותיו שאז ודאי שקורעים גזר דינו וכמו‬
‫שמצינו בכמה מקומות בתלמוד שאע"פ שנגזרו גזר‬
‫דינם למיתה אע"פ כן לא אבד שברם וחזקיהו יוכיח‬
‫שאע"פ שא"ל ישעיה צו לביתך כי מת אתה ולא‬
‫תחיה מה השיב לו חזקיה כלה נבואתך וצא כך‬
‫מקובלני מבית אבי אבא אפי' חרב חדה מונחת על‬
‫צוארו של אדם אל יתייאש עצמו מן הרחמים ויסב‬
‫חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' ויקרע גזר דינו‬
‫וכן נמי מצינו בתו של ר' עקיבא שע"י הצדקה הצילה‬
‫עצמה מן המיתה וקראו עליה וצדקה תציל ממות‬
‫אפילו ממיתה עצמה וכו'‪.‬‬
‫של ר"ה מי שנמצא צדיק נחתם לחיים ומי שנמצא‬
‫אלא שקשה על זה א"כ מה צורך לחתימת גזר דין‬
‫מאחר שעדיין יש לו תקנה אולי ישוב וניחם‬
‫האלהים והתירוץ הוא פשוט כי בודאי אינו דומה‬
‫הענין קודם גזר דין כמו לאחר גזר דין כי קודם גזר‬
‫דין בנקל ובמיעוט תשובה ומצות ומעשים טובים‬
‫הוא מוחל הפשעים אבל אחר השיקול והגזר דין‬
‫הוא צריך תשובה גמורה וצעקה ומצות רבות‬
‫לקרוע גזר דינו וכולי האי ואולי כי אומרים לו הבא‬
‫זכות והפטר כי אינו דומה מי שהוא חבוש בבית‬
‫האסורים למי שאינו חבוש וזה נראה תשובה נצחת‬
‫למ"ש מרן כ"מ ז"ל על מה שהשיג הראב"ד על רבינו‬
‫וז"ל וראייתו מדאמרינן סוף פ"ק דקידושין לעולם‬
‫יראה אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב וכן לכל‬
‫העולם עשה מצוה אחת וכו' עשה עבירה אחת אוי לו‬
‫שהכריע עצמו ולכל העולם לכף חובה ולמאי אמר אם‬
‫הכריע עצמו ולכל העולם לכף חובה אלא לומר שכיון‬
‫שהוכרעו לכף חובה מיד הם אובדים וכמו שהביא‬
‫ראיה מסדום ועמורה‪.‬‬
‫אלא ר"ל שהדין נותן שימות מיד ברשעו כמ"ש‬
‫ולענ"ד נראה דמ"ש אם עשה עבירה אחת הוא‬
‫מכריע את כל העולם לכף חובה הוא לומר שאחר‬
‫ההכרעה הוא יותר קשה הדבר להשבת חמתו ית'‬
‫מהשחית לא כן קודם ההכרעה כי בנקל שישובו לפני‬
‫ה' הוא ניחם על רעתם וזהו הראיה שהביא מאנשי‬
‫סדום על כי עלתה צעקתם לפני ה' וחטאתם כי כבדה‬
‫מאד לא עלתה להם ארוכה על כי לא נמצא שם‬
‫עשרה צדיקים להציל המקום בעבורם אע"פ שצדיק‬
‫אחד יסוד עולם כמ"ש רבינו לקמן‪.‬‬
‫שימותו מיד מה יועיל תפלת אברהם אבינו אלא‬
‫עוד ראיתי להר"ב לח"מ ז"ל שכתב על השגת‬
‫הראב"ד ותירץ שמ"ש כאן רבינו דין עולם הבא הוא‬
‫דכתב ולא מיתת עולם הזה כתב כי יש כמה רשעים‬
‫חיים הרבה ודקדק כן ממ"ש רבינו לקמן וז"ל וכשם‬
‫ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך וכו'‬
‫מכלל דעד השתא מיירי במיתת עוה"ב עכ"ל וזה‬
‫התירוץ כבר הובא בראשונים יעו"ש‪.‬‬
‫שלא שבו מדרכם הרעה ויכלו באפס תקוה וכפי זה‬
‫ולענ"ד נראה דא"א לומר כן מלבד דמשמעות דבריו‬
‫אינו כן דכתב מיד הוא מת ברשעו ומהראיות שהביא‬
‫אינו מוכח כן שהרי מ"ש על רוב עונך היו עונשים‬
‫בעה"ז כמו שמוכח כן שם בירמיה סי' ל' וכן מדור‬
‫המבול ואנשי סדום כולם היו עונשים בעה"ז לבד זה‬
‫בארות מים הל' תשובה ג‪:‬ב‬
‫אדם שעונותיו מרובים על זכיותיו מיד הוא מת‬
‫ברשעו‪ .‬כתב עליו הראב"ד וז"ל א"א לא כמו שהוא‬
‫סובר שכשאמרו רשעים נחתמים לאלתר למיתה‬
‫שמיד מתים ואינו כן כי יש רשעים חיים הרבה אלא‬
‫נחתמים לאלתר שלא ימלאו ימיהם שני הדור שנגזרו‬
‫עליו ועיקר דבר זה ביבמות עכ"ל‪.‬‬
‫וכפי הנראה נראה דהראב"ד ז"ל הבין בדברי‬
‫רבינו דמ"ש אדם שעונותיו מרובין וכו' הוא מ"ש‬
‫בגמ' דר"ה ג' ספרים נפתחים בר"ה וכו' ואינו כן‬
‫דזה כבר כתבו רבינו בסמוך דין ג' וז"ל וכשם‬
‫ששוקלין וכו' כך בכל שנה ושנה שוקלים וכו' ביו"ט‬
‫רשע נחתם למיתה והבנונים תולין אותם עד יום‬
‫הכפורים וכו' והיינו ההיא דפ"ק דר"ה דף ט"ו דג'‬
‫ספרים וכו' וכאן לא כתב רבינו לאלתר כמ"ש‬
‫בגמרא לפי דסבירא ליה דלאלתר שאמרו בגמרא‬
‫של צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר ר"ל‬
‫דאין תולין אותם עדיין וכן לרשעים גמורים נכתבים‬
‫ונחתמים לאלתר אינו ר"ל דמתים לאלתר אלא כל‬
‫דאין תולין אותם כמו שתלו ]לבינונים[ מר"ה‬
‫ליוה"כ אלא נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה‬
‫ואח"כ אם עשה מצוה וזכה אז נקרע רוע גזר דינו‬
‫ע"י צדקה או צעקה או תפלה והיינו הך דמייתי‬
‫הראב"ד מיבמות דאמרו שם את מספר ימיך אמלא‬
‫אלו שני דורות ומ"ש זכה מוסיפים או משלימים לו‬
‫לאידך סברא לא זכה פוחתים לאו באותה שעה‬
‫פוחתים לו אלא כבר גזר דינו נחתם מר"ה ויוה"כ ‪.‬‬
‫ומ"ש כאן רבינו אדם שעונותיו מרובים על זכיותיו‬
‫מיד הוא מת ברשעו‪ .‬לאו למימרא דמיד הוא מת‬
‫הכתוב הנפש החוטאת היא תמות אלא נחתם גזר‬
‫דינו מיד למיתה וכן הוא מוכח ממ"ש וכן המדינה‬
‫וכו' שהביא ראיה מזעקת סדום ועמורה וכו' דמ"ש‬
‫מיד אובדת לאו דוקא דהרי מפורש בכתובים‬
‫דאברהם אבינו ע"ה התפלל להשי"ת ואמר אם‬
‫אמצא בסדום נ' צדיקים בתוך העיר האף תספה‬
‫ולא תשא למקום למען נ' הצדיקים והקב"ה הודה‬
‫לדבריו ואמר אם אמצא וכו' ונשאתי לכל המקום‬
‫בעבורם ואם הגזר דין שיצא מלפני השליט הוא‬
‫ודאי שמ"ש מיד היא אובדת ר"ל דנגזרה דינה מיד‬
‫למיתה אבל מאריך אפיה אולי ימצא להם זכות‬
‫בשום דבר שיהיה וכן נמי מצינו בדור המבול שאע"פ‬
‫שכתוב וירא ה' כי רבה רעת האדם ויאמר אמחה את‬
‫האדם אע"פ כן האריך אפו להם כל כך שנים עד‬
‫שעשה נח את התיבה והיה זה לאזהרת בני דורו‬
‫אולי ישובו מרשעתם ויקרע רוע גזר דינם כיון דראה‬
‫הוא הדין נמי לאדם יחידי שעונותיו מרובים על‬
‫זכיותיו שכתב מיד הוא מת ברשעו לא שימות מיד‬
‫אלא ר"ל שנחתם גזר דינו לאלתר למיתה ושוב אין‬
‫תולין לו וכמאמר הכתוב מחני נא ודרשו בפ"ק דר"ה‬
 ‫כי שיקול זה מעונש עוה"ב כבר כתבו רבינו לקמן דין‬
‫אך דאדם נידון נמי בכל יום שאע"פ שנגזר עליו בר"ה‬ ‫ה' וז"ל וכשמחשבין להן על דרך זה וכו' דנין אותו כפי‬
‫למיתה מאריכין לו אם ישוב בו ואם יעשה שום מצוה‬ ‫חטאו ויש לו חלק לעוה"ב וכו' יעו"ש וכמו שפי' דברי‬
‫שמכרעת ותנתן לו נפשו ובאותה שעה צריך ודאי‬ ‫רבינו מרן כ"מ ז"ל לקמן יעו"ש וזהו שכתב רבינו‬
‫שיקול כדי להצילו וכן נמי מצינו בגזר דין דכל העולם‬ ‫וכשם ששוקלים זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו‬
‫דיש עתים לטובה עתים לרעה כמ"ש שם פ"ק דר"ה‬ ‫והיינו הך שכתב רבינו לקמן דין ה' ולאו אדלעיל קאי‬
‫דף י"ז מיתיבי עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל‬ ‫בדין א' דכאן דברי רבינו סתומים וחתומים וכנראה‬
‫רשעים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים מועטים‬ ‫דלא נגע ולא פגע בענין עונש עוה"ב כמ"ש‪.‬‬
‫לסוף חזרו בהם להוסיף עליהם א"א שהרי כבר‬
‫נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ וכו'‬ ‫והנראה לענ"ד ליישב כל זה דרך כלל הוא דשני‬
‫עתים לרעה הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה‬ ‫שיקולים שוקל אל דעות ה' אחד ביו"ט של ר"ה‬
‫וכו' ופריך בגמ' לטובה מיהא לקרעיה לגזר דינייהו‬ ‫כמ"ש רבינו לקמן דהיינו עונש מיתה וחיים של‬
‫ולוסיף להו שאני התם דאפשר בהכי עכל"ה‪.‬‬ ‫עוה"ז ושיקול אחד בשעת מיתתו הן לטב הן לביש‬
‫לעוה"ב אך יש שיקול אחר בתוך השנה בשום זמן‬
‫א"כ שיקול זה של חזרתם בתוך השנה השמיענו‬ ‫בעולם ליחיד אם רבו עונותיו ועלתה צעקתם לפני‬
‫רבינו כאן לבד ב' השיקולים המפורשים בגמ' א' דג'‬ ‫ה' המידת הדין מחייבת אותו ואע"פ שנגמר דינו‬
‫ספרים הנפתחים בר"ה אחד של צדיקים גמורים‬ ‫ביוה"כ לחיים אז באותו זמן שיהיה שוקל הקב"ה‬
‫שהוא סברת ר' יוחנן ושיקול אחר של יום הדין דתניא‬ ‫עונות האדם עם זכיותיו וכמ"ש בפ"ק דע"ז י"ב‬
‫התם בר"ה דף ט"ז תניא בית שמאי אומרים ג' כתות‬ ‫שעות הוי היום שניות הקב"ה יושב ודן וכו' ואם‬
‫הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורים של צדיקים‬ ‫נמצא בו זכות גדול שהוא כנגד כמה עונות אז יוסר‬
‫גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיי העולם של‬ ‫מעליו המדת הדין והקטיגורין העומדים עליו לפני ה'‬
‫רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לגהינם‬ ‫כמ"ש הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות והיינו‬
‫בינוניים יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולים‪.‬‬ ‫בכל זמן בעולם וכן נמי ימצא בשום זמן כי המדינה‬
‫רבו עונותיה ועלתה צעקתה לפני ה' ושוקלת אותה‬
‫ומה שהביא רבינו ראיה לאדם יחיד שעונותיו מרובין‬ ‫וכמ"ש בסדום ועמורה וכן לכל העולם כמ"ש בדור‬
‫על זכיותיו שהוא מת ברשעו מדכתיב על רוב עונך‬ ‫המבול וזהו שכתב כאן בראש הפרק והשמיענו‬
‫אע"ג דהך קרא מיירי לכנסת ישראל כמו שמוכח שם‬ ‫בתחילה שיש שיקול זה בשום זמן ושכבר נמצא‬
‫בירמיה סי' ל' דכתיב כל מאהביך שכחוך כי מכת‬ ‫שהיה שיקול זה באנשי סדום ובדור המבול ואח"כ‬
‫אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רוב עונך עצמו חטאתיך‬ ‫כתב רבינו שיש שיקול בפרטות ביו"ט של ר"ה ויש‬
‫ואע"ג דכתיב בתר הכי ציון היא דורש אין לה ומשמע‬ ‫שיקול בשעת מיתת האדם לקבל העונש והשכר‬
‫דבציון מיירי שהוא מדינה מ"מ על כל פנים אינו מיירי‬ ‫לעוה"ב ודרך זה הוא כפי מ"ש בפ"ק דר"ה דף ט"ז‬
‫ביחיד ונראה דס"ל לרבינו דכיון דאפיקתיה קרא‬ ‫מתני' בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על‬
‫בלשון יחיד מוכח מינה דיחיד נידון על רוב עונותיו‬ ‫התבואה וכו' וקאמר בגמ' מני מתני' לא ר' מאיר ולא‬
‫דמדינה וכל העולם איכא קראי אחרינא דסדום‬ ‫ר' יהודה ולא ר' יוסי וכו' דתניא הכל נידונים בר"ה‬
‫ועמורה ודור המבול‪.‬‬ ‫וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה‬
‫אומר הכל נידונין בר"ה וגזר דין שלהם כל אחד ואחד‬
‫בזמנו ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום שנא' ותפקדנו‬
‫לבקרים ר' נתן אומר אדם נידון בכל שעה שנא'‬
‫לרגעים וכו' וקאמר בגמ' אמר רב יוסף כמאן מצלינן‬
‫האידנא אקצירי ואמריעי כמאן כר' יוסי ואי בעית‬
‫אימא לעולם כרבנן וכדרבי יצחק דאמר ר' יצחק יפה‬
‫צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין‬
‫עכ"ל‪.‬‬

‫וכתב רש"י כמאן מצלינן וכו' כר' יוסי דאמר אדם נידון‬
‫בכל יום ויתפלל שידונו אותו לזכות ולא יקנסוהו מיתה‬
‫דאי כרבנן דאמרי אין נידון אלא בר"ה הרי כבר‬
‫נקנסה עליו עכ"ל‪.‬‬

‫הרי מוכח מדברי הגמ' כי דברי ר' יוסי דאמר אדם‬

‫נידון בכל יום הם מוסכמים ואפי' לרבנן דאמרי שאדם‬
‫נידון בר"ה אפי' הכי מוקמי להו כר' יוסי וכדר' יצחק‬
‫דאמר יפה צעקה וכו' ובודאי כי ר' יוסי מודה נמי כי‬
‫אדם נידון בר"ה ועל המדינות בו יאמר וכו' וכן על כל‬
‫העולם‪.‬‬