Professional Documents
Culture Documents
בני הזוג נישאו בשנת '91ואלו נישואים שניים לשניהם .במשך שנתיים סרבה
האישה להתגרש ודבקה בדרישתה לשלום בית .בתביעת הגירושין שהגיש הבעל,
קבע ביה"ד הרבני כי אין עילה לחייב את האישה בגט ועל הבעל לנהל עימה משא
ומתן עד שתתרצה .הבעל טוען שהנישואים הגיעו לקיצם והתעקשותה של האישה
הינה עוולה עליה מגיעים לו פיצויים נזיקיים.
הבעל התבסס על קביעת ביהמ"ש לפיה סרבנות גט מהווה עילה לפיצוי נזיקי.
האישה טוענת שפיצויי נזיקין קמים רק כאשר יש חיוב בגט מצד ביה"ד הרבני.
האישה הוסיפה וטענה כי האיש לא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו ולא הוכיח כי
התנהגותה מהווה סרבנות לשמה.
נושא הסרבנות נידון בבתי משפט שונים -אשר ברובם ככולם ,הוכרה תופעת
סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית ,הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות ,ועוולת הפרת
חובה חקוקה )הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 287לחוק העונשין -במקרים
בהם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן
להעניק גט; הפרת חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו( .עילת תביעה כאמור ,מקנה לבן
הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט ,בגין הנזקים
שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש.
השופט מציין כי בתחילה סבר כי רק בנסיבות בהן חויב בן הזוג להעניק הגט -קמה
עוולה אך כעת הוא סבור שאין זה רף מחייב .עוד הכריע השופט כי לאור עדויות
הצדדים מדובר במקרה של סרבנות גט .השופט ציין כי לא ניתן לקבוע כללים
ברורים ביחס לתיחום מועד הסירוב ,אשר ממנו ואילך ייחשב לסירוב בלתי סביר,
ויש לדון בכל מקרה לגופו.
התובע עתר לפיצוי מכוח עוולת הרשלנות ופסה"ד מנתח את יסודות העוולה
והתקיימות תנאיה-חובת זהירות -מעצם קיומם של נישואים ,יש תלות וקרבה בין
בני הזוג אשר מולידה ציפייה לזהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג ,יותר
מזו המצופה כלפי אדם זר .במקרה הנידון יש גם חובת זהירות קונקרטית לפיה
I r i t R e i Ac hd mv . a M n e d i a t o r & N o t a r y
A d v .
היקף הפיצוי :השופט מסביר כי אין מקום לפיצוי עיתי שיימשך עד מתן הגט היות
והדבר יעלה חשד לגט מעושה וכן ייראה כי פיצוי עונשי .השופט קובע כי תחולתה
של עוולת הרשלנות הינה מתום שנה אחת מיום הגשת התביעה לגירושין היות
ובמועד זה היה ברור לנתבעת ,ולפחות היה עליה לדעת החל ממועד זה ,כי התובע
נחרץ בדעתו להתגרש ממנה וכי אין הוא מעוניין עוד בניסיון נוסף לשלום בית
ביניהם .כמו כן במועד זה ידעה הנתבעת אודות הכאב והסבל הנגרמים לתובע
כתוצאה מסירובה לקבל את גיטה.
השופט קובע כי בנסיבות המקרה דנן ,בהתחשב בראיות ובעיקר בגילם המתקדם
של הצדדים; כמו גם העובדה שהחל מהגשת התביעה לגירושין חלפו שנתיים
וארבעה חודשים בלבד ,כאשר תביעת הנזיקין הוגשה שנה וארבעה חודשים לאחר
הגשת תביעת הגירושין; ובהתחשב בהבחנה שיש לערוך בין נזקים הנגרמים לבעל
מסורב גט לנזקים הנגרמים לאישה מסורבת גט -האישה תפצה את בעלה בגין
הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירובה להתגרש ממנו ,עבור התקופה ,שבין שנה
I r i t R e i Ac hd mv . a M n e d i a t o r & N o t a r y
A d v .
מיום הגשת תביעת הגירושין ועד ליום מתן פסק הדין ,תקופה בת שנה וארבעה
חודשים ,בסך של ) ₪ 53,333וזאת על פי החישוב של ₪ 40,000לשנה(.