‫‪I r i t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪e i Ac hd mv .

a M n‬‬ ‫‪e d‬‬ ‫‪i a t o r‬‬ ‫&‬ ‫‪N‬‬ ‫‪o t a r y‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪v .‬‬

‫פיצויים לגבר בגין סרבנות גט‬

‫בעקבות תמ"ש ‪ 21162/07‬פלוני נ' פלונית )מנחם הכהן‪(21.1.10 -‬‬

‫בני הזוג נישאו בשנת ‪ '91‬ואלו נישואים שניים לשניהם‪ .‬במשך שנתיים סרבה‬
‫האישה להתגרש ודבקה בדרישתה לשלום בית‪ .‬בתביעת הגירושין שהגיש הבעל‪,‬‬
‫קבע ביה"ד הרבני כי אין עילה לחייב את האישה בגט ועל הבעל לנהל עימה משא‬
‫ומתן עד שתתרצה‪ .‬הבעל טוען שהנישואים הגיעו לקיצם והתעקשותה של האישה‬
‫הינה עוולה עליה מגיעים לו פיצויים נזיקיים‪.‬‬

‫הבעל התבסס על קביעת ביהמ"ש לפיה סרבנות גט מהווה עילה לפיצוי נזיקי‪.‬‬
‫האישה טוענת שפיצויי נזיקין קמים רק כאשר יש חיוב בגט מצד ביה"ד הרבני‪.‬‬
‫האישה הוסיפה וטענה כי האיש לא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו ולא הוכיח כי‬
‫התנהגותה מהווה סרבנות לשמה‪.‬‬

‫נושא הסרבנות נידון בבתי משפט שונים‪ -‬אשר ברובם ככולם‪ ,‬הוכרה תופעת‬
‫סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית‪ ,‬הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות‪ ,‬ועוולת הפרת‬
‫חובה חקוקה )הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף ‪ 287‬לחוק העונשין‪ -‬במקרים‬
‫בהם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן‬
‫להעניק גט; הפרת חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו(‪ .‬עילת תביעה כאמור‪ ,‬מקנה לבן‬
‫הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט‪ ,‬בגין הנזקים‬
‫שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש‪.‬‬

‫השופט מציין כי בתחילה סבר כי רק בנסיבות בהן חויב בן הזוג להעניק הגט‪ -‬קמה‬
‫עוולה אך כעת הוא סבור שאין זה רף מחייב‪ .‬עוד הכריע השופט כי לאור עדויות‬
‫הצדדים מדובר במקרה של סרבנות גט‪ .‬השופט ציין כי לא ניתן לקבוע כללים‬
‫ברורים ביחס לתיחום מועד הסירוב‪ ,‬אשר ממנו ואילך ייחשב לסירוב בלתי סביר‪,‬‬
‫ויש לדון בכל מקרה לגופו‪.‬‬

‫פיצוי מכוח עוולת הרשלנות‬

‫התובע עתר לפיצוי מכוח עוולת הרשלנות ופסה"ד מנתח את יסודות העוולה‬
‫והתקיימות תנאיה‪-‬חובת זהירות‪ -‬מעצם קיומם של נישואים‪ ,‬יש תלות וקרבה בין‬
‫בני הזוג אשר מולידה ציפייה לזהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג‪ ,‬יותר‬
‫מזו המצופה כלפי אדם זר‪ .‬במקרה הנידון יש גם חובת זהירות קונקרטית לפיה‬
‫‪I r i t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪e i Ac hd mv . a M n‬‬ ‫‪e d‬‬ ‫‪i a t o r‬‬ ‫&‬ ‫‪N‬‬ ‫‪o t a r y‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪v .‬‬

‫שני הצדדים מבוגרים )‪ (72,83‬והבעל הביע רצון מפורש לסיים את מערכת‬

‫היחסים ביניהם‪ -‬דבר המוליך למסקנה שחזקה על הנתבעת שצפתה כי התנהגותה‬
‫תפגע בבעל ותזיק לו‪ .‬משכך‪ ,‬הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בה היא חבה‪.‬‬
‫אף שהתובע לא הוכיח את הנזקים שטען להם‪ ,‬ניתן לראות גם‬ ‫נזקים‪-‬‬
‫באינטרסים נפשיים של כאב‪ ,‬צער‪ ,‬פגיעה בנוחות‪ ,‬פחד‪ ,‬פגיעה באוטונומיה ועגמת‬
‫נפש כנזק בר פיצוי בנזיקין‪ .‬השופט מוסיף שאף שהבעל יכול לקבל היתר‬
‫לנישואים שניים‪ ,‬אין התהליך לכך פשוט בעיקר בהתחשב בגילו וגם לכשיינתן‬
‫ההיתר‪ ,‬הוא יוותר נשוי בניגוד לרצונו‪ .‬השופט מוסיף כי לעניין גובה הנזק‪ ,‬זה‬
‫מסוג המקרים בהם נתן להסתפק בהפרה כללית של חובה חקוקה המקימה פיצוי‬
‫כספי מסוים‪ .‬השופט מסכם בכך ש‪" :‬בנדון‪ ,‬אין לי ספק בכך שסירובה העיקש‬
‫של הנתבעת לקבל מידי התובע את גטה‪ ,‬פוגע באוטונומיה של התובע‪ ,‬בזכותו‬
‫למימוש עצמי‪ ,‬בכבודו ובחירותו‪ .‬בהתנהגות פסולה זו‪ ,‬גזרה הנתבעת על התובע‬
‫חיי בדידות‪ ,‬היעדר זוגיות ואינטימיות עם בת המין השני‪ ,‬ובכך גרמה לו לנזק נפשי‬
‫גדול‪ ,‬לצער‪ ,‬השפלה‪ ,‬ביזוי וכאב‪ .‬כל האמור מקבל משנה תוקף לאור גילם‬
‫המופלג של הצדדים"‪.‬‬

‫היקף הפיצוי‪ :‬השופט מסביר כי אין מקום לפיצוי עיתי שיימשך עד מתן הגט היות‬
‫והדבר יעלה חשד לגט מעושה וכן ייראה כי פיצוי עונשי‪ .‬השופט קובע כי תחולתה‬
‫של עוולת הרשלנות הינה מתום שנה אחת מיום הגשת התביעה לגירושין היות‬
‫ובמועד זה היה ברור לנתבעת‪ ,‬ולפחות היה עליה לדעת החל ממועד זה‪ ,‬כי התובע‬
‫נחרץ בדעתו להתגרש ממנה וכי אין הוא מעוניין עוד בניסיון נוסף לשלום בית‬
‫ביניהם‪ .‬כמו כן במועד זה ידעה הנתבעת אודות הכאב והסבל הנגרמים לתובע‬
‫כתוצאה מסירובה לקבל את גיטה‪.‬‬

‫השופט קובע כי בנסיבות המקרה דנן‪ ,‬בהתחשב בראיות ובעיקר בגילם המתקדם‬
‫של הצדדים; כמו גם העובדה שהחל מהגשת התביעה לגירושין חלפו שנתיים‬
‫וארבעה חודשים בלבד‪ ,‬כאשר תביעת הנזיקין הוגשה שנה וארבעה חודשים לאחר‬
‫הגשת תביעת הגירושין; ובהתחשב בהבחנה שיש לערוך בין נזקים הנגרמים לבעל‬
‫מסורב גט לנזקים הנגרמים לאישה מסורבת גט‪ -‬האישה תפצה את בעלה בגין‬
‫הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירובה להתגרש ממנו‪ ,‬עבור התקופה‪ ,‬שבין שנה‬
‫‪I r i t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪e i Ac hd mv . a M n‬‬ ‫‪e d‬‬ ‫‪i a t o r‬‬ ‫&‬ ‫‪N‬‬ ‫‪o t a r y‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪v .‬‬

‫מיום הגשת תביעת הגירושין ועד ליום מתן פסק הדין ‪ ,‬תקופה בת שנה וארבעה‬
‫חודשים‪ ,‬בסך של ‪) ₪ 53,333‬וזאת על פי החישוב של ‪ ₪ 40,000‬לשנה(‪.‬‬