‫בתי המשפט‬

‫‪48183-03-‬‬ ‫תמ"ש‬ ‫בית משפט לעניני משפחה ירושלים‬

‫‪10‬‬

‫תאריך ‪6.3.11‬‬ ‫כב' השופט בן ציון גרינברגר‬ ‫בפנ‬

‫‪:‬‬ ‫י‪:‬‬

‫בעניין‪:‬‬

‫ב"כ עו"ד אירית רייכמן‪,‬‬ ‫פלוני‬

‫התובע‬ ‫ו‪/‬או אורית אלבוחר‬
‫נ ג ד‬
‫ב"כ עו"ד מנחם ינובסקי הנתבעת‬ ‫אלמונית‬

‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬
‫* התקבלה בקשה לדחייה על הסף של תביעת האישה למזונותיה‪ ,‬לרכוש‬
‫ולמשמורת קטין‪ ,‬בגין חוסר סמכות‪ .‬במסגרת הדיון נבחנה אפשרות ביצוע‬
‫כריכה כנה גם בתביעה חלופית לגירושין; משמעות הלכת פלמן; משמעות‬
‫החלטת בי"ד לסגירת תיק ועוד‪.‬‬
‫* משפחה – גירושין – סמכות‬
‫* משפחה – גירושין – כריכה‬
‫* משפחה – סמכות – בית דין רבני‬
‫‪.‬‬
‫בקשה לדחייה על הסף של תביעת האישה למזונותיה‪ ,‬לרכוש ולמשמורת‬
‫קטין‪ ,‬בגין חוסר סמכות‪ .‬רקע‪ :‬כשלוש שנים קודם לתביעת האישה לבימ"ש‬
‫זה‪ ,‬הגיש המבקש "תביעה לגירושין ולחלופין לשלום בית על כל הכרוך בה‪,‬‬
‫)תביעה הכוללת תביעה למזונות אישה‪ ,‬תביעת משמורת ותביעה רכושית(‬
‫לביה"ד הרבני‪ .‬לטענת המבקש‪ ,‬התביעה שהגיש עונה אחר כל הדרישות‬
‫של החוק והפסיקה המקנות לבית הדין הרבני את הסמכות הבלעדית לדון‬
‫בה )תביעה כנה‪ ,‬כריכה כנה וכריכה כדין(‪ .‬לטענת ב"כ המשיבה‪ ,‬תביעת‬
‫המבקש כפי שהוגשה איננה חוסמת בפני בימ"ש זה מלדון בתביעתה כיוון‬
‫שתביעת הגירושין לא היתה כנה‪ ,‬וזאת מעצם העובדה שהבעל הגיש את‬
‫תביעתו לבית הדין הרבני תחת הכותרת המשולבת "לגירושין או לחלופין‬
‫לשלום בית"‪ .‬עוד נטען‪ ,‬שכריכת נושאי המזונות והרכוש לא נעשו בצורה‬
‫כנה‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי גם אם ייקבע שבמקור הייתה התביעה כנה וכי התקיימו‬
‫בה תנאי הכריכה‪ ,‬הרי שבכל זאת אין היום סמכות לבית הדין הרבני‬
‫להמשיך ולדון בתביעת הבעל‪ ,‬מאחר שבית הדין הרבני עצמו כבר סגר את‬
‫התיק‪.‬‬
‫‪.‬‬
 ‫ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬אומנם‪ ,‬קיימת מחלוקת בפסיקה לענין אפשרות ביצוע כריכה כנה‬
‫גם בתביעה חלופית לגירושין‪ ,‬מהפסיקה המאוחרת עולה כי המחלוקת בין‬
‫פסקי הדין האלה אינה מחלוקת עקרונית‪ ,‬וכי מעבר למלים הפורמאליות‬
‫המופיעות בכתב התביעה עצמו תלויה המסקנה בדבר כנות הכריכה בתביעה‬
‫חלופית בנסיבות הכריכה‪ .‬בהתאם לפסיקה זו‪ ,‬על ביהמ"ש לבדוק בקפדנות‬
‫את צעדיו של התובע בבית הדין הרבני על מנת לבחון את כנות כוונותיו‪ ,‬כדי‬
‫לקבוע האם הגיש תביעתו אך ורק כדי לחסום בפני האישה את האפשרות‬
‫של הגשת תביעה לביהמ"ש האזרחי‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬שהיו לו כוונות כנות‬
‫לתבוע גירושין כתביעה העומדת בפני עצמה‪ .‬לעניין זה חשוב לציין כי כנותה‬
‫של התביעה נבחנת בראש ובראשונה לפי כוונותיו של התובע בעת הגשת‬
‫תביעת הגירושין‪ ,‬שהוא המועד הקובע העיקרי לעניין כנות התביעה וכנות‬
‫הכריכה‪ .‬זאת‪ ,‬על בסיס ההלכה הידועה כי סמכות השיפוט מתגבשת בעת‬
‫הגשת התביעה; אם כי‪ ,‬כבר נקבע לא אחת כי למרות ההלכה האמורה‪ ,‬ניתן‬
‫ללמוד על כנות התביעה גם מהתנהגות הצדדים לאחר הגשת התביעה‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬מעיון במסמכים שהוגשו עולה ברורות כי גם בעת הגשת‬
‫התביעה לבית הדין הרבני‪ ,‬וגם לאורך ניהול ההליך בערכאה הנ"ל משך‬
‫מספר שנים‪ ,‬כוונתו של המשיב הייתה ונשארה להביא לגירושין של‬
‫הצדדים‪ .‬אין בהליכים ובהחלטות של בתי הדין כדי להוכיח שתביעת‬
‫הגירושין לא הייתה מבוססת‪ ,‬אלא ההיפך הוא הנכון; מכאן המסקנה‪,‬‬
‫שתביעת הגירושין הייתה כנה‪.‬‬
‫עוד נקבע‪ ,‬כי גם הכריכה של נושאי המזונות והרכוש הייתה כנה אף היא‪ .‬גם‬
‫אם מבקש התובע בבית הדין להעלות את נושא המזונות שלא על מנת‬
‫לקבוע את היקף חיובו אלא כדי שיוחלט שהוא פטור מכל חיוב‪ ,‬אין בכך כדי‬
‫להוות פגם כלשהו בכנות הכריכה‪ ,‬מאחר שכנות הכריכה נמדדת על בסיס‬
‫כוונת התובע שבית הדין ידון בנושא לגופו‪ ,‬בין לשבט ובין לחסד‪ ,‬ואכן לכך‬
‫התכוון התובע; כך גם בנושא הרכוש‪ .‬התובע פירט את מלוא הרכוש‬
‫הרלוונטי תוך שמציג את עמדתו באשר לחלוקה הראויה לפי דעתו‪ ,‬ובכך‬
‫עמד בדרישה של כריכה כנה בנושא זה‪.‬‬
‫גם הטענה כי יש לדחות את בקשת המבקש לדחייה על הסף‪ ,‬לאור ההלכה‬
‫שנקבעה בביהמ"ש העליון בפסק דין פלמן‪ ,‬כיוון שהחלטות בית הדין‬
‫בשאלת הסמכות ניתנו ללא כל נימוק – נדחתה‪ .‬הלכת פלמן אינה נוגעת‬
‫לעצם השאלה האם הסמכות ניתנת לבית הדין הרבני או לביהמ"ש האזרחי‪,‬‬
‫אלא לשאלה האם החלטה בנושא הסמכות המתקבלת בערכאה אחת‬
‫חוסמת את דרכה של הערכאה המקבילה מלבחון באופן עצמאי את מרכיבי‬
‫הסמכות‪ ,‬ואף להגיע למסקנה הנוגדת את המסקנה של הערכאה הראשונה‬
‫בשאלה זו‪ .‬בהתאם לפס"ד פלמן )שהובהר ע"י ביהמ"ש(‪ ,‬ה"פסול"‬
‫בהחלטות בית הדין הרבני רק מוריד את ה"חיסיון" של החלטת בית הדין‬
‫הרבני בפני בדיקה עצמאית של הערכאה המקבילה‪ .‬אבל אין המשמעות כי‬
‫בכך תמה בדיקת שאלת הסמכות‪ ,‬וכי הסמכות עוברת לבימ"ש האזרחי‪.‬‬
‫ביהמ"ש האזרחי עדיין חייב לבדוק את שאלת הסמכות לגופה‪ ,‬ובהחלט‬
‫ייתכן שלאחר בדיקת המרכיבים הרלוונטיים‪ ,‬יגיע ביהמ"ש למסקנה‬
‫שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מבחינת המרכיבים‬
‫הרלוונטיים עולה כי לא נפל כל פגם בכנותה של התביעה שהוגשה לבית‬
‫הדין הרבני ובכריכת נושאי המזונות‪ ,‬המשמורת )נושא שכרוך מטיבו‬
‫ומטבעה בנושא הגירושין( והרכוש לאותה תביעה‪.‬‬
‫אשר לטענה שבית הדין הרבני עצמו כבר סגר את התיק‪ ,‬הרי שההחלטה‬
‫הרלוונטית‪ ,‬כלל אינה מורה על סגירת התיק אלא על הקפאתה לתקופה‬
‫מוגדרת‪ ,‬ומועד ההקפאה טרם חלפה‪ .‬ביהמ"ש מוסיף‪ ,‬אף אם מקבל בית‬
‫הדין החלטה לסגירת התיק‪ ,‬אין בכך כדי להביא אוטומטית למסקנה‬
‫שההליך בבית הדין הסתיים וכי סמכותו להמשיך ולדון בתביעה באה‬
‫לסיומה‪ .‬שכן‪ ,‬שאלת המשמעות של "סגירת התיק" בבית הדין הרבני נדונה‬
‫רבות בפסיקה‪ ,‬וניתן להבחין בשתי מגמות‪ :‬אם בית הדין הרבני קיים דיונים‬
‫לגופו של עניין‪ ,‬ואז מורה על סגירת התיק בלי להורות על מחיקת התביעה‪,‬‬
‫מתפרשת הסגירה כהקפאת ההליך ולא מחיקתה‪ .‬מנגד‪ ,‬יש למצוא גם‬
‫פסיקה המכירה בסגירת התיק כמחיקה מוחלטת; והמאפיין של מקרים אלה‬
‫הינו שהתובע עצמו הוא אשר ביקש את הסגירה‪ ,‬כשלא התקיימו דיונים‬
‫לגופו‪ ,‬כך שאין כל סיבה להתייחס לסגירה כהקפאה גרידא‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬לא יכול להתעורר כל ספק באשר לכוונת בית הדין הרבני‬
‫שהורה מפורשות על הקפאת ההליכים למשך חודשיים‪ ,‬ולא על מחיקת‬
‫התביעה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬משמעות הדבר שהתיק עדיין חי‪ ,‬כך שהמסקנות דלעיל‬
‫בנוגע לסמכותו של בית הדין נשארות בעינן; מצד שני‪ ,‬אם תפוג תקופת‬
‫ההקפאה ללא חידוש ההליכים בבית הדין‪ ,‬כי אז תהיה פתוחה הדרך בפני‬
‫האישה להגיש את תביעותיה לבימ"ש זה‪.‬‬

‫פסק דין‬

‫‪ .1‬בפניי בקשה לדחייה על הסף של תביעת האישה למזונותיה‪ ,‬לרכוש‬

‫ולמשמורת קטין‪ ,‬בגין חוסר סמכות‪.‬‬

‫‪ .2‬תביעתה של האישה הוגשה בבית משפט זה ביום ‪.1.4.10‬‬

‫‪ .3‬לטענת ב"כ המבקש‪ ,‬לבית משפט זה אין כל סמכות לדון בתביעה‬

‫מאחר שכבר לפני כשלוש שנים )ביום ‪ (27.5.07‬הגיש המבקש לבית‬
‫הדין הרבני האזורי בירושלים תביעה "לגירושין ולחלופין לשלום בית‪,‬‬
‫על כל הכרוך בה"‪ ,‬כולל תביעה למזונות אישה‪ ,‬תביעת משמורת‬
‫ותביעה רכושית‪ .‬לטענתו‪ ,‬התביעה שהגיש עונה אחר כל הדרישות‬
‫של החוק והפסיקה המקנות לבית הדין הרבני את הסמכות הבלעדית‬
‫לדון בה )תביעה כנה‪ ,‬כריכה כנה וכריכה כדין(‪.‬‬
 ‫‪ .4‬כמו כן‪ ,‬מפנה המבקש לעובדות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬האישה לא העלתה כל טענה בדבר העדר סמכותו של בית‬

‫הדין עד לדיון השני שהתקיים בבית הדין הרבני‪ ,‬וזאת כתשעה‬
‫חודשים לאחר הדיון הראשון מיום ‪ ;27.6.07‬וידועה ההלכה כי‬
‫הטוען להעדר סמכות חייב להעלות את טענתו בהזדמנות‬
‫הראשונה‪.‬‬

‫‪ .2‬בית הדין הרבני אף החליט‪ ,‬בתגובה להערת האישה בנוגע‬

‫לחוסר סמכותו של בית הדין שהעלתה בדיון מיום ‪ ,9.3.08‬כי‬
‫האישה איחרה בהעלאת הטענה וכי על כן אין מקום להיזקק‬
‫לה‪.‬‬

‫‪ .5‬ב"כ הצדדים טענו רבות בפניי בנושא זה ואף הגישו לבית המשפט‬
‫עותקים של מסמכים רבים הנוגעים לניהול ההליכים בבית הדין‬
‫הרבני‪ .‬מעיון במסמכים האמורים עולה כי אכן הגיש המבקש תביעה‬
‫לבית הדין הרבני תחת הכותרת "תביעה לגירושין ולחלופין לשלום‬
‫בית על כל הכרוך בה"‪ ,‬זמן רב לפני שהגישה האישה את תביעותיה‬
‫בבית משפט זה‪ ,‬כך שעל פני הדברים צודק המבקש בטענתו כי‬
‫הסמכות לדון בתביעות האישה נתונה בלעדית לבית הדין הרבני ולא‬
‫לבית משפט זה‪.‬‬

‫‪ .6‬דא עקא‪ ,‬לטענת ב"כ המשיבה‪ ,‬תביעת המבקש כפי שהוגשה איננה‬
‫חוסמת בפני בית משפט זה מלדון בתביעתה מאחר שכריכת נושאי‬
‫המזונות והרכוש לא נעשו בצורה כנה‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬טוען ב"כ האישה כי עצם העובדה שהבעל הגיש את תביעתו‬

‫לבית הדין הרבני תחת הכותרת המשולבת "לגירושין או לחלופין לשלום‬
‫בית" כבר מחייבת את המסקנה שתביעת הגירושין לא הייתה כנה‪ ,‬מאחר‬
‫שבכך הצביע הבעל על כוונתו האמיתית לשלום בית ולא לגירושין; והעובדה‬
‫היא כי גם לאחר הגשת התביעה ולמשך זמן רב‪ ,‬עסקו הצדדים יחד עם‬
‫הדיינים במאמצים לייעוץ‪ ,‬טיפול‪ ,‬ושיקום יחסי הנישואין‪ ,‬ובני הזוג אף ניסו‬
‫לחזור לחיים משותפים‪ ,‬כך שמעובדות אלו עולה שעיקר מאמציו של‬
‫המבקש התמקדו בשלום בית ולא באופציה של גירושין‪ .‬לשם כך מפנה ב"כ‬
‫המשיבה לפרוטוקולים של הדיונים בבית הדין הרבני‪ ,‬מהם עולה כי משך‬
‫זמן רב הופנו הצדדים ליועצי נישואין‪ ,‬כולל הרבנית דיכובסקי והרב פנחסי‪,‬‬
‫וזאת בנוסף למאמצי הדיינים עצמם לגשר על הפערים שבין בני הזוג מתוך‬
‫רצון לשקם את יחסיהם‪.‬‬

‫המשיב אינו מכחיש את העובדה שהנושא של שלום בית תפס מקום‬

‫מרכזי בדיונים שבבית הדין הרבני‪ .‬אלא‪ ,‬שלטענתו אין בעובדה זו כדי לפגום‬
‫בכנותה של תביעתו לגירושין‪ .‬אין זה יוצא דופן כלל שתוגש תביעה‬
‫לגירושין‪ ,‬כשהתובע מציין בתביעה עצמה את הסעד של שלום בית כסעד‬
‫חלופי‪ ,‬ואין בכך כדי לאיין את כנותה של התביעה לגירושין‪ .‬המשיב מפנה‬
‫לע"א ‪ 12/62‬מאירוביץ נ' מאירוביץ‪ ,‬פ"ד טז ‪ ,2514‬שם נקבע כי ניתן לבצע‬
‫כריכה כנה גם בתביעה חלופית לגירושין‪:‬‬

‫העובדה כי הגירושין נתבעו על ידי הבעל באורח‬

‫חילופי‪ ,‬היינו למקרה בו האישה לא תסכים לשלום‬
‫בית‪ ,‬עדיין אינה שוללת מתביעת הגירושין את ה'כנות'‬
‫שבה‪ .‬כך דרכו של עולם‪ ,‬וכך נוהגים בתי הדין‬
‫הרבניים כמעט בכל מקרה ומקרה‪ :‬תחילה הם מנסים‬
‫לגשר בין בעלי הדין‪ ,‬ורק כאשר נוכחים לדעת כי 'גבה‬
‫טורא' ביניהם‪ ,‬הם פוסקים גירושין אם בדרך של חיוב‬
‫ואם בדרך של כפיה‪.‬‬

‫אומנם‪ ,‬קיימת מחלוקת בפסיקה בנושא זה‪ ,‬ובעוד שבפסק דין‬

‫מאירוביץ הכיר בית המשפט באפשרות של ביצוע כריכה כנה גם בתביעה‬
‫חלופית לגירושין‪ ,‬קיימת פסיקה אשר ממנה משתמע כי כריכה בתביעה‬
‫חלופית איננה כריכה כנה; לעניין זה ראה‪ ,‬בר"ע ‪ 120/69‬שרגאי נ' שרגאי‪,‬‬
‫פ"ד כג)‪ .171 (2‬ברם‪ ,‬מהפסיקה המאוחרת עולה כי המחלוקת בין פסקי‬
‫הדין האלה אינה מחלוקת עקרונית‪ ,‬וכי מעבר למלים הפורמאליות המופיעות‬
‫בכתב התביעה עצמו תלויה המסקנה בדבר כנות הכריכה בתביעה חלופית‬
‫בנסיבות הכריכה; ראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ע"א ‪ 866/75‬שביט נ' שביט )לא‬
‫פורסם(‪] ,‬פורסם בנבו[‪ ,‬שם קבע בית המשפט כדלקמן‪:‬‬

‫השאלה אם התביעה שהוגשה לבית הדין הרבני‬

‫תביעת גירושין היא‪ ,‬ואם הכריכה בה של ענייני הרכוש‬
‫נעשתה בכנות ובתום לב‪ ,‬תלויה לא רק ולאו דווקא‬
‫בלשונה‪ ,‬כי אם ובעיקר בנסיבות שהוכחו במקרה‬
‫המיוחד‪ .‬יש תביעה לשלום בית ולחלופין לגירושין‬
‫שהוכרה כתביעת גירושין לעניין זה )ע"א ‪ ,120/62‬טז‬
‫‪ (2514‬ויש שלא הוכרה )בר"ע ‪ ,120/69‬כג)‪.(180 (2‬‬
‫רק אם בית המשפט או בית הדין מגיע על פי הנסיבות‬
‫שהוכחו בפניו לידי מסקנה שהתביעה החלופית‬
‫לגירושין לא הוספה לתביעת שלום הבית מפני‬
‫שהתובע רוצה בגירושין ולו לחלופין בלבד‪ ,‬אלא רק‬
‫במטרה אחת ויחידה‪ ,‬והיא להקנות לבית הדין הרבני‬
‫את סמכות השיפוטית הייחודית אשר תמנע בעד בית‬
‫המשפט המחוזי להיזקק לתביעה פלונית של האישה –‬
‫רק אז יראה את התביעה כתביעת שלום שבית ולא‬
‫כתביעת גירושין )ע"א ‪ ,279/68‬כב)‪ .(951 (2‬לשון‬
‫אחר‪ :‬התביעה לא תוכר כתביעת גירושין לעניין זה אם‬
‫תביעת 'הגירושין' אינה אלא כסות עיניים בלבד‬
‫והוגשה שלא לשמה כי אם לשם שלילת סמכותו של‬
‫בית משפט מוסמך‪.‬‬

‫אוסיף ואעיר‪ ,‬בלי לקבוע מסמרות בדבר‪ ,‬שאם ההלכה כן בתביעה‬

‫"לשלום בית ולחלופין לגירושין"‪ ,‬שאז עולה מן הניסוח‪ ,‬לפחות ברמה‬
‫הפורמאלית‪/‬לשונית‪ ,‬שהתובע מעדיף ומבכר את הסעד של שלום בית על‬
‫פני הסעד של גירושין‪ ,‬ובכל זאת אין בכך כדי לפסול אוטומטית את כנותה‬
‫של התביעה לגירושין‪ ,‬על אחת כמה וכמה שכן ההלכה במקרה שהתביעה‬
‫מוגשת תחת הכותרת ההפוכה‪" ,‬לגירושין ולחלופין לשלום בית"‪ ,‬כבמקרה‬
‫דנן‪ ,‬שאז מוכיח נוסח הכותרת עצמו שעדיפותו של התובע הינה לגירושין‪,‬‬
‫וכי הסעד של שלום בית הוא אשר נכלל כסעד חלופי‪.‬‬

‫‪ .7‬עם זאת‪ ,‬ברי הדבר כי מן הראוי שבית המשפט יקבל את החלטתו‬

‫בנדון תוך התייחסות למהות של התביעה ולא לפן הפורמאלי בלבד‪.‬‬

‫)מסיבה זו‪ ,‬אני דוחה מכל וכל את טענת ב"כ המשיבה בדבר פגם‬
‫מהותי שנפל בנוסח כריכתם של נושאי המזונות והרכוש בתביעה שהוגשה‬
‫לבית הדין הרבני‪ :‬לטענת ב"כ המשיבה‪ ,‬בתיאורו את התביעה כ"תביעה‬
‫לגירושין ולחלופין שלום בית על כל הכרוך בה"‪ ,‬ניסה הבעל לכרוך את‬
‫נושאי התביעה למרכיב שלום הבית ולא למרכיב הגירושין )‪...‬ולחלופין‬
‫שלום בית על כל הכרוך בה"(‪ ,‬וכריכה כזו כמובן איננה אפשרית‪ .‬טענה זו‬
‫היא הינה פורמליסטית לגמרי‪ ,‬ואין כל ספק שהתובע התכוון לצרף את‬
‫המילים "על כל הכרוך בה" למילה "תביעה"‪ ,‬הכוללת גם את מרכיב‬
‫הגירושין‪ ,‬ולא למלים "שלום בית" בלבד(‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬שומה על בית המשפט לבדוק בקפדנות את צעדיו של התובע‬

‫בבית הדין הרבני על מנת לבחון את כנות כוונותיו‪ ,‬כדי לקבוע האם הגיש‬
‫תביעתו אך ורק כדי לחסום בפני האישה את האפשרות של הגשת תביעה‬
‫לבית המשפט האזרחי‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬שהיו לו כוונות כנות לתבוע גירושין‬
‫כתביעה העומדת בפני עצמה‪ .‬לעניין זה חשוב לציין כי כנותה של התביעה‬
‫נבחנת בראש ובראשונה לפי כוונותיו של התובע בעת הגשת תביעת‬
‫הגירושין‪ ,‬שהוא המועד הקובע העיקרי לעניין כנות התביעה וכנות הכריכה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬על בסיס ההלכה הידועה כי סמכות השיפוט מתגבשת בעת הגשת‬
‫התביעה )ראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בג"ץ ‪ ,159/63‬בעמ' ‪ ;2341‬בר"ע ‪ ,13/66‬בעמ'‬
‫‪ ;516‬ע"א ‪ 184/75‬דויטש נ' דויטש( ]פורסם בנבו[; אם כי‪ ,‬כבר נקבע לא‬
‫אחת כי למרות ההלכה האמורה‪ ,‬ניתן ללמוד על כנות התביעה גם‬
‫מהתנהגות הצדדים לאחר הגשת התביעה )ראה‪ ,‬ע"א ‪ 275/87‬פלד נ' פלד‪,‬‬
‫פ"ד מא)‪.(518 (4‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬מעיון במסמכים שהוגשו עולה ברורות כי גם בעת הגשת‬

‫התביעה לבית הדין הרבני‪ ,‬וגם לאורך ניהול ההליך בערכאה הנ"ל משך‬
‫מספר שנים‪ ,‬כוונתו של המשיב הייתה ונשארה להביא לגירושין של‬
‫הצדדים‪ ,‬ובפרט לאחר שניסיונותיהם של יועצי הנישואין למיניהם להביא‬
‫לשיקום היחסים שבין הצדדים העלו חרס‪ .‬אומנם‪ ,‬צודק ב"כ המשיבה‬
‫בטענתו כי בתי הדין הרבניים לא חייבו את האישה לקבל את גטה‪ ,‬אבל‬
‫המליצו לעשות כן‪ ,‬ובניגוד לטענת ב"כ המשיבה‪ ,‬ברור מהחלטות בית הדין‬
‫הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול כי הערכאות הנ"ל לא מצאו כל‬
‫אלטרנטיבה ריאלית לגירושי הצדדים‪.‬‬

‫טענת ב"כ האישה כי יש להסיק מהחלטות בית הדין הרבני האזורי‬

‫ובית הדין הרבני הגדול כאילו שהחליטו לטובת האישה‪ ,‬אין לה כל בסיס;‬
‫ראשית‪ ,‬טענת ב"כ האישה שהבעל הוא אשר הגיש את הערעור לבית הדין‬
‫הגדול לאחר שנדחתה תביעתו לגירושין )פרוט' ‪ 14.7.10‬ש' ‪ ,(15-17‬וכי‬
‫מכך יש להסיק כי תביעתו הסתיימה בדחייה‪ ,‬אינה נכונה עובדתית‪ ,‬והאישה‬
‫היא זו אשר הגישה את הערעור‪ ,‬נגד קביעת הרכוב בבית הדין האזורי‬
‫שהנישואים אכן הגיעו לקצם ואם האישה לא תשתף פעולה בגיבוש הסכם‬
‫גירושין‪ ,‬ידון בית הדין אף בחיוב גט‪ .‬שנית‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ערעורה של‬
‫האישה נדחה בבית הדין הגדול‪ ,‬וגם בית הדין הרבני הגדול קבע כי אין כל‬
‫סיכוי לשלום בית וכי על הצדדים להתגרש‪ .‬אי לכך‪ ,‬אין בהליכים ובהחלטות‬
‫של בתי הדין כדי להוכיח שתביעת הגירושין לא הייתה מבוססת‪ ,‬אלא‬
‫ההיפך הוא הנכון; ומסקנתי היא‪ ,‬איפוא‪ ,‬שתביעת הגירושין הייתה כנה‪.‬‬

‫‪ .8‬כמו כן‪ ,‬אני מסיק כי הכריכה של נושאי המזונות והרכוש הייתה כנה‬
‫אף היא‪.‬‬

‫כוונת המשיב להעלות בפני בית הדין את נושא המזונות של האישה‬

‫הייתה אמיתית ורצינית‪ ,‬כשכוונתו לשכנע את בית הדין לפטור אותו מחיוב‬
‫המזונות הנ"ל בגלל טענותיו הנוגעות להתנהגותה של האישה‪ .‬ברי הדבר כי‬
‫גם אם מבקש התובע בבית הדין להעלות את נושא המזונות שלא על מנת‬
‫לקבוע את היקף חיובו אלא כדי שיוחלט שהוא פטור מכל חיוב‪ ,‬אין בכך כדי‬
‫להוות פגם כלשהו בכנות הכריכה‪ ,‬מאחר שכנות הכריכה נמדדת על בסיס‬
‫כוונת התובע שבית הדין ידון בנושא לגופו‪ ,‬בין לשבט ובין לחסד‪ ,‬ואכן לכך‬
‫התכוון התובע; כשברור לתובע שבית הדין עלול שלא להסכים עם עמדתו‬
‫ולחייבו במזונות אשתו בניגוד לדעתו‪.‬‬

‫כך גם בנושא הרכוש‪ .‬התובע פירט את מלוא הרכוש הרלוונטי תוך‬

‫שמציג את עמדתו באשר לחלוקה הראויה לפי דעתו‪ ,‬ובכך עמד בדרישה‬
‫של כריכה כנה בנושא זה‪.‬‬

‫ובאשר לתביעת המשמורת‪ :‬מעבר לעובדה שב"כ התובעת לא העלה‬

‫כל טענה ספציפית בנוגע למרכיב זה של התביעה‪ ,‬ידועה ההלכה כי נושא‬
‫המשמורת כרוך "מטיבו ומטבעו" לתביעת הגירושין‪ ,‬כך שלא יכולה‬
‫להתעורר כל שאלה באשר לכנות הכריכה של נושא זה לתביעה כפי‬
‫שהוגשה‪.‬‬

‫‪ .9‬מוסיף ב"כ המשיבה וטוען כי יש לדחות את בקשת המבקש לדחייה‬

‫על הסף‪ ,‬לאור ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בפסק דין‬
‫פלמן )בג"ץ ‪ 8497/00‬פלמן נ' פלמן‪ ,‬פ"ד נז)‪ .(118 (2‬במה‬
‫הדברים אמורים? מאחר שבית הדין הרבני קבע‪ ,‬גם במסגרת הדיון‬
‫מיום ‪ 9.3.08‬וגם בהחלטה קצרה מיום ‪ 1.6.10‬כי הסמכות הבלעדית‬
‫לדון בתביעת מזונות אישה‪ ,‬משמורת ורכוש ניתנת לו‪ ,‬ללא נימוקים‬
‫כלשהם וללא שהתקיים דיון לגופו בשאלה זו‪ ,‬הכלל של כיבוד הדדי‬
‫של ערכאות לא יחול; ולפי פסק דין פלמן‪ ,‬אם מקבל בית הדין הרבני‬
‫החלטה בנושא הסמכות בדרך זו‪ ,‬ללא נימוקים וללא דיון‪ ,‬קיים "טעם‬
‫מיוחד" שלא להעניק להחלטה זו מעמד מחייב‪ .‬אי לכך‪ ,‬טוען ב"כ‬
‫המשיבה כי מתחייבת המסקנה שהסמכות ניתנת לבית משפט זה ולא‬
‫לבית הדין‪.‬‬

‫חוששני כי בטענה זו נפלה שגגה במשנתו של ב"כ המשיבה‪ .‬הלכת‬

‫פלמן אינה נוגעת לעצם השאלה האם הסמכות ניתנת לבית הדין הרבני או‬
‫לבית המשפט האזרחי‪ ,‬אלא לשאלה האם החלטה בנושא הסמכות‬
‫המתקבלת בערכאה אחת חוסמת את דרכה של הערכאה המקבילה מלבחון‬
‫באופן עצמאי את מרכיבי הסמכות‪ ,‬ואף להגיע למסקנה הנוגדת את‬
‫המסקנה של הערכאה הראשונה בשאלה זו‪ .‬פסק דין פלמן אכן מחייב‬
‫שהערכאה המקבילה תכבד כל החלטה תקינה שהתקבלה בנושא הסמכות‬
‫על ידי הערכאה הראשונה‪ ,‬על בסיס הכלל של כיבוד הדדי של ערכאות‪,‬‬
‫ועל כן‪ ,‬אם קיבל בית הדין הרבני החלטה שבה נקבע כי הסמכות הבלעדית‬
‫נמצאת בידיה‪ ,‬כי אז‪ ,‬הכלל של כיבוד הדדי מחייב שבית משפט לענייני‬
‫משפחה יכבד את ההחלטה הזאת ולא ידון בשאלת הסמכות באופן עצמאי‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬בפסק דין פלמן גם נקבע כי על אף חובת הכיבוד ההדדי של‬
‫ערכאות‪ ,‬בית המשפט לענייני משפחה לא יהיה מנוע מלבדוק את שאלת‬
‫הסמכות באופן עצמאי‪ ,‬גם במקרים שבית הדין הרבני כבר קיבל החלטה‬
‫בנדון‪ ,‬אם נגועה ההחלטה של בית הדין בטעות ברורה בדין או לחלופין אם‬
‫ההחלטה התקבלה ללא נימוקים ו‪/‬או לא התבססה על דיון של ממש בו‬
‫התייחס בית הדין מפורשות לשאלת הסמכות‪ ,‬על כל מרכיביה‪ ,‬כולל שאלת‬
‫הכריכה‪ ,‬תוך שנותן לצדדים את ההזדמנות להעלות בפני בית הדין את מלוא‬
‫טיעוניהם בנדון‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬שאם קיבל בית הדין החלטה אשר אינה‬
‫עומדת בקריטריונים האמורים‪ ,‬היא אינה מחייבת את בית המשפט האזרחי;‬
‫אבל אין המשמעות כי בכך תמה בדיקת שאלת הסמכות‪ ,‬וכי הסמכות עוברת‬
‫לבית משפט האזרחי‪ .‬עדיין יהיה חייב בית המשפט האזרחי לבדוק את‬
‫המרכיבים‬ ‫בדיקת‬ ‫שלאחר‬ ‫ייתכן‬ ‫ובהחלט‬ ‫לגופה‪,‬‬ ‫הסמכות‬ ‫שאלת‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬יגיע בית המשפט למסקנה שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני‪.‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬מפנה ב"כ המשיבה לעובדה שהחלטות בית הדין‬

‫בשאלת הסמכות ניתנו ללא כל נימוק ולא התקיים כל דיון רציני בשאלה זו‬
‫עובר לקבלת ההחלטות האמורות‪ .‬ברם‪ ,‬אין בכך כדי לחייב את המסקנה‬
‫שהסמכות ניתנת דווקא לבית המשפט לענייני משפחה‪ .‬לכל היותר‪,‬‬
‫ה"פסול" בהחלטות בית הדין הרבני מאפשר לבית המשפט למשפחה לדון‬
‫בשאלת הסמכות באופן עצמאי‪ ,‬ללא שיהיה כבול בשיקולים של כיבוד הדדי‬
‫אשר בהם מחויב לפי פסק דין פלמן‪ .‬בדיקה זו יכולה להביא למסקנה‬
‫שאכן נתונה הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה; ברם‪ ,‬באותה מידה‪,‬‬
‫יכולה בדיקה זו להביא לכדי המסקנה שהסמכות קיימת בידיו של בית הדין‬
‫הרבני‪ .‬הפסול בהחלטת בית הדין הרבני רק מורידה את ה"חיסיון" של‬
‫החלטת בית הדין הרבני בפני בדיקה עצמאית של הערכאה המקבילה‪ ,‬אבל‬
‫אין בה כדי להכריע בשאלה לגופה‪.‬‬

‫אי לכך‪ ,‬על אף הפגמים בהחלטות בית הדין הרבני‪ ,‬פתוחה בפני‬
‫המבקש הדרך להעלות בפני בית משפט זה את כל טענותיו בדבר קיום‬
‫המבחן המשולש של תביעה כנה‪ ,‬כריכה כנה וכריכה כדין‪ ,‬והלכת פלמן‬
‫אינו נוגע כלל למגוון המסקנות האפשריות כתוצאה ממבחן זה‪.‬‬

‫סיכומו של דבר‪ ,‬פסק דין פלמן אינו מונע מבית משפט זה‬ ‫‪.10‬‬
‫מלבחון את שאלת הסמכות לגופו של עניין; ומבחינת המרכיבים‬
‫הרלוונטיים עולה כי לא נפל כל פגם בכנותה של התביעה שהוגשה‬
‫לבית הדין הרבני ובכריכת נושאי המזונות‪ ,‬המשמורת )נושא שכרוך‬
‫מטיבו ומטבעה בנושא הגירושין( והרכוש לאותה תביעה‪.‬‬

‫ב"כ האישה מוסיף וטוען כי גם אם ייקבע שבמקור הייתה‬ ‫‪.11‬‬

‫התביעה כנה וכי התקיימו בה תנאי הכריכה‪ ,‬הרי שבכל זאת אין היום‬
‫סמכות לבית הדין הרבני להמשיך ולדון בתביעת הבעל‪ ,‬מאחר שבית‬
‫הדין הרבני עצמו כבר סגר את התיק‪.‬‬

‫טענה זו מתבססת על מספר החלטות של בית הדין הרבני‪:‬‬

‫‪ – 7.7.10‬החלטה לסגור את התיק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ – 11.10.10‬שוב החלטה "לאור ההחלטה הקודמת התיק‬ ‫ב‪.‬‬
‫ייסגר לאלתר"‪.‬‬
‫‪" – 26.1.11‬בית הדין מקפיא את התיק לחודשיים מהיום‪ .‬אם‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא תהיה יוזמה – ייחשב כהסכמת הצדדים לסגירת התיק‪"...‬‬

‫ברם‪ ,‬אין בהחלטות אלו כדי לשנות את מסקנתי‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬ההחלטות של ‪ 7.7.10‬ו – ‪ 11.10.10‬בוטלו על ידי בית הדין‪,‬‬

‫בהחלטה מיום ‪ ,21.10.10‬בה נקבע כי "התיק נסגר בטעות‪ ,‬והפעילות‬
‫נמשכת כבעבר‪ ,‬ועל המזכירות לפתוח את התיק"‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬החלטת ‪ 26.1.11‬כלל אינה מורה על סגירת התיק אלא על‬
‫הקפאתה לתקופה מוגדרת‪ ,‬ומועד ההקפאה טרם חלפה‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬אף אם מקבל בית הדין החלטה לסגירת התיק‪ ,‬אין בכך כדי‬
‫להביא אוטומטית למסקנה שההליך בבית הדין הסתיים וכי סמכותו להמשיך‬
‫ולדון בתביעה באה לסיומה‪ .‬שאלת המשמעות של "סגירת התיק" בבית‬
‫הדין הרבני נדונה רבות בפסיקה‪ ,‬וניתן להבחין בשתי מגמות‪ :‬אם בית הדין‬
‫הרבני קיים דיונים לגופו של עניין‪ ,‬ואז מורה על סגירת התיק בלי להורות על‬
‫מחיקת התביעה‪ ,‬מתפרשת הסגירה כהקפאת ההליך ולא מחיקתה‪.‬‬
‫ראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ע"א ‪ 756/85‬יעקב נ' יעקב‪ ,‬פ"ד מ)‪ ,637 (2‬בו נאמר‪:‬‬

‫סגירת התיק אינה זהה למחיקת התביעה‪ .‬המחיקה‬

‫היא בגדר החלטה סופית‪ ,‬בו בזמן שהסגירה הינה‬
‫החלטת ביניים‪ ,‬שנועדה לאפשר לבית הדין להמתין‬
‫ולעקוב אחר ההתפתחויות שיחולו בעתיד‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ראה‪ ,‬ע"א ‪ 275/72‬בן נעים נ' בן נעים‪ ,‬פ"ד כו)‪:818 (2‬‬
‫אך בענייננו לא מחק בית‪-‬הדין את התביעה אלא החליט‬
‫רק על סגירת התיק וזאת‪ ,‬ללא כל פניה מצד המערערת‬
‫אלא מיזמתו הוא‪ .‬העובדה שבית‪-‬הדין הרבני לא נהג‬
‫בהתאם לתקנות ולא מחק את התביעה אלא רק סגר את‬
‫התיק מלמדת אותנו‪ ,‬כי לא הייתה כל כוונה מצדו למחוק‬
‫את התביעה‪ ,‬אלא רק להרדים את התיק עד שאחד‬
‫הצדדים ינקוט יזמה מצדו להחייאתו‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬יש למצוא גם פסיקה המכירה בסגירת התיק כמחיקה מוחלטת;‬

‫והמאפיין של מקרים אלה הינו שהתובע עצמו הוא אשר ביקש את הסגירה‪,‬‬
‫כשלא התקיימו דיונים לגופו‪ ,‬כך שאין כל סיבה להתייחס לסגירה כהקפאה‬
‫גרידא‪.‬‬

‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ע"א ‪ 438/78‬פטריץ נ' פטריץ‪ ,‬פ"ד לג)‪ ,145 (1‬בעמ'‬
‫‪:150-151‬‬

‫במקרה שלפנינו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא הוחל בדיון בצורה‬

‫כלשהי ועוד לפני המועד שנקבע לדיון הראשון הוגשה‬
‫בקשה לביטולו‪ .‬לא ניתן כל צו ביניים‪ .‬אף אחד מן‬
 ‫הצדדים לא התייצב לפני בית‪-‬הדין לאחר שהוגשה‬
‫בקשה לביטול ובית‪-‬הדין פעל בקציבת המועדים כפי‬
‫שצוטט לעיל‪ ,‬על‪-‬פי הוראותיה של תקנה המורה לו‬
‫למחוק את התביעה אם לא מתייצבים הצדדים ולא פנו‬
‫לבית‪-‬הדין עד לחלוף המועד כפי שנקבע בתקנה‪.‬‬
‫מכאן כי לא יכול היה להיות בעצם נקיטת לשון‬
‫"סגירת תיק" במקום "מחיקת תביעה"‪ ,‬כפי שנתבקש‪,‬‬
‫כדי לשמש מחסום יעיל בפני תחילתו של הדיון לפני‬
‫בית‪-‬המשפט המחוזי כחצי שנה לאחר מכן‪.‬‬

‫השווה‪ ,‬ע"א ‪ 135/80‬בכור נ' בכור‪ ,‬פ"ד לו)‪ ,358 (2‬בעמ' ‪,361-362‬‬
‫שם נקבע‪:‬‬

‫משסגר בית הדין את התיק‪ ,‬שהיה תלוי ועומד לפניו‪,‬‬

‫בלי לדון לגופו של עניין‪ ,‬חדלה הסמכות הנמשכת‪,‬‬
‫שהיתה לבית הדין על יסוד הליכים קודמים לתשלום‬
‫מזונות למשיבה‪ ,‬שהתנהלו לפניו; שאם לא נאמר כן‪,‬‬
‫היתה המשיבה נשארת לאנחות‪ ,‬ללא פורום כלשהו‬
‫לבירור תביעתה למזונות מאת אביה‪.‬‬

‫ראה גם‪ ,‬תמ"ש ‪) 003252/07‬י‪-‬ם( ד'ב' נ‪ .‬ח'ב' )לא פורסם( ]פורסם‬

‫בנבו[‪.‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬לא יכול להתעורר כל ספק באשר לכוונת בית הדין הרבני‪.‬‬
‫מעבר לעובדה שהתקיימו מספר דיונים בתביעה‪ ,‬ההחלטה היחידה שבתוקף‬
‫בנושא זה הינה החלטת ‪ ,26.1.11‬בה הורה בית הדין מפורשות על הקפאת‬
‫ההליכים למשך חודשיים‪ ,‬ולא על מחיקת התביעה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬משמעות‬
‫הדבר שהתיק עדיין חי‪ ,‬כך שמסקנותיי דלעיל בנוגע לסמכותו של בית הדין‬
‫נשארות בעינן; מצד שני‪ ,‬אם תפוג תקופת ההקפאה ללא חידוש ההליכים‬
‫בבית הדין‪ ,‬כי אז תהיה פתוחה הדרך בפני האישה להגיש את תביעותיה‬
‫לבית משפט זה‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
 ‫‪5129371‬‬ ‫‪. 13‬‬

‫בהתאם לאמור‪ ,‬אני מקבל בזה את עמדת המבקש ומורה על‬ ‫‪54678313‬‬ ‫‪.14‬‬
‫דחיית תביעות האישה על הסף בגין חוסר סמכות‪.‬‬

‫אני מחייב בזה את המשיבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך‬ ‫‪.15‬‬
‫‪ ₪ 3,000‬בתוספת מע"מ‪.‬‬

‫בן ציון גרינברגר ‪54678313‬‬

‫ניתנה היום‪ ,‬ל' אדר א תשע"א‪ 6 ,‬מרץ ‪ ,2011‬בהעדר הצדדים‪.‬‬