‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬

‫דד‬

‫דיני משפחה‬

‫מרצה‪ :‬השופט בדימוס מנחם נאמן‬

‫ערך‪ :‬ערן וגה ‪eranvega@walla.com‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪2............................................................................................................................‬‬
‫פרק א ‪-‬סמכות לשיפוט ‪3.....................................................................................................‬‬
‫בין בימ"ש לביה"ד ‪3....................................................................................................‬‬
‫סימן ‪ 55‬לדבר המלך ‪4.................................................................................................‬‬
‫פרק ב ‪-‬חוק שיפוט בתי דין רבניים ‪4......................................................................................‬‬
‫ענייני נישואין ‪4...............................................................................................................‬‬
‫סמכות נגררת ‪5..........................................................................................................‬‬
‫חוק יסוד השפיטה ‪5....................................................................................................‬‬
‫ענייני גירושין ‪6...............................................................................................................‬‬
‫"יהודים" ‪6.................................................................................................................‬‬
‫"בישראל" ‪7...............................................................................................................‬‬
‫"או תושביה" ‪8...........................................................................................................‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים ‪8.....................................................................................‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים‪9.................................................................................... :‬‬
‫"בכל הכרוך בתביעת הגירושין" ‪9...................................................................................‬‬
‫מזונות הילדים ‪10.......................................................................................................‬‬
‫מרוץ סמכויות ‪11............................................................................................................‬‬
‫כנות התביעה והכריכה ‪11............................................................................................‬‬
‫עקרון כיבוד הערכאות ‪11.............................................................................................‬‬
‫סעיף ‪ 4‬סמכות ברירתית במזונות האשה ‪12........................................................................‬‬
‫סעיף ‪12................................................................................................................. 6‬‬
‫סעיף ‪12................................................................................................................. 9‬‬
‫היקף התערבותו של בג"ץ בפסיקת בתי הדין הרבניים ‪12.......................................................‬‬
‫עילות התערבות של בג"ץ‪12........................................................................................... :‬‬
‫כללי הצדק הטבעי ‪12..................................................................................................‬‬
‫אי התחשבות של ביה"ד בהוראת חוק המופנית גם לבי"ד ‪13...............................................‬‬
‫פסיקה נגד טובת הילד ‪13............................................................................................‬‬
‫ביהמ"ש לענייני משפחה ‪13..............................................................................................‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫חוק השמות ‪14..........................................................................................................‬‬

‫לפי איזה דין (מערכת דינים) יפסוק הדיין ? ‪14..................................................................‬‬
‫הדין המהותי בענייני גירושין ‪14.........................................................................................‬‬
‫עילות אובייקטיביות לכפיית גירושין ‪14............................................................................‬‬
‫עילות סובייקטיביות ‪15................................................................................................‬‬
‫עילות לכפיית האשה לגירושין ‪15...................................................................................‬‬
‫כתובה ‪15.................................................................................................................‬‬
‫זכויות של בני הזוג זה מזה בקיום הנישואין ‪15.................................................................‬‬
‫מזונות האשה ‪15........................................................................................................‬‬
‫חובת מדור ‪17...........................................................................................................‬‬
‫מזונות ילדים ‪17.............................................................................................................‬‬
‫סעיף ‪18................................................................................................................. 4‬‬
‫יחסי ממון בין בני זוג ‪18...................................................................................................‬‬
‫הלכת השיתוף ‪19..........................................................................................................‬‬
‫איזון משאבים ‪20...........................................................................................................‬‬
‫חוק יחסי ממון‪ -‬הסכם ממון ‪20......................................................................................‬‬
‫איזון ‪21........................................................................................................................‬‬
‫חוק הירושה ‪22.................................................................................................................‬‬
‫סעיף ‪23................................................................................................................. 5‬‬
‫סעיף ‪23............................................................................................................. 147‬‬
‫סעיף ‪8‬א ‪24...............................................................................................................‬‬
‫סעיף ‪24............................................................................................................... 10‬‬
‫סעיף ‪ 55‬ידועים בציבור ‪24...........................................................................................‬‬
‫צוואה ‪25......................................................................................................................‬‬
‫פסלות ‪26.................................................................................................................‬‬

‫מבוא‬
‫סוגיות שידונו‬

‫דרך ליצירת נישואין‬ ‫‪‬‬

‫זכויות וחובות בתוך התא המשפחתי (ובכלל זה הילדים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דרכי פירוק התא המשפחתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זכויות וחובות כתוצאה מפירוק התא המשפחתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ירושה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בכל סוגיה עלינו לדון בשלשה שלבים‪:‬‬

‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫ראשית עלינו לדון מי היא הערכאה שבסמכותה לדון בתחום‪ .‬שנית עלינו לדון על פי איזה דין עלינו‬
‫לדון הדין הישראלי או ההלכה‪ .‬וכך יוצא שלפעמים ביה"ד הדתי מחוייב לדון לפי החוק ולא לפי‬
‫ההלכה‪ .‬לבסוף עלינו לדעת מהו הדין עצמו‪.‬‬

‫פרק א ‪-‬סמכות לשיפוט‬

‫בשונה מתחומים אחרים במשפט בהם הדין הינו טריטוריאלי ומחייב את כלל אזרחי המדינה בדיני‬
‫המשפחה הדין הינו אישי ונתון לדיון בבתי דין דתיים‪.‬‬

‫יש להבדיל בין שני סוגי סמכויות‪:‬‬

‫סמכות יחודית שנתונה רק לבית הדין הדתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סמכות מקבילה שניתנת בהסכמת שני הצדדים‪ ,‬במצב כזה אם יש רק הסכמת צד אחד לא‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לדון בבית הדין אלא יש לדון בבימ"ש לדיני משפחה‪.‬‬

‫מהי הסיבה שהחוק נוקט פלורליזם בתחום זה?‬

‫ראשית‪ ,‬הסיבה היא היסטורית עוד מהתקופה העות'מאנית בה הכירו הטורקים שיש לתת לכל מיעוט‬
‫את האוטונומיה לנהוג כפי דתו‪ .‬גם בהמשך בתקופה המנדטורית הושאר המצב על כנו ובדבר המלך‬
‫במועצתו (שתקף למעשה גם כיום‪ )1‬בסימן ‪ 51‬נקבע שבתחומי המעמד האישי כשרות יוחסין‪,‬‬
‫אפוטרופסות‪ ,‬מזונות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬אבהות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גיטין ישנה סמכות יחסית למוסלמים‪ .‬ובעניין זה היה‬
‫הבדל בין בתי הדין המוסלמים להם ניתנה בתחילה סמכות ייחודית בכל התחומים הללו‪ .‬ולעומת זאת‬
‫ליהודים ולנוצרים היתה סמכות ייחודית רק בנישואין וגירושין כפי שמשתקף מסימן ‪ 54‬לדבר המלך‬
‫במועצתו (הסעיף עוסק בנוצרים ואילו הסעיף העוסק ביהודים בוטל בעקבות חוק שיפוט ב"ד רבניים)‪,‬‬
‫אך בתחומים האחרים מלבד נישואין וגירושין היתה הסמכות מקבילה‪ ,‬כך שנצרכת הסכמת שני‬
‫הצדדים ולא סמכות ייחודית‪ .‬ויש להוסיף שבשנת ‪ 1965‬הוענקה גם לדרוזים שלא הופיעו בדבר‬
‫המלך הסמכות‪.‬‬

‫סימן ‪ 47‬לדבר המלך במועצתו קובע שהשיפוט גם בבית המשפט האזרחי יהיה כפוף לחוק המעמד‬
‫האישי הנוהג בישראל‪.‬‬

‫בין בימ"ש לביה"ד‬

‫עולה השאלה בתחומים שנתונים לדיני המעמד האישי מה בין סוגיה שנתונה לסמכות ביהמ"ש עפ"י‬
‫דיני המעמד האישי וההלכה לבין תחום שבסמכות ביה"ד הדתי והלא שניהם דנים לפי ההלכה ?‬

‫שלש תשובות ושלשה הבדלים בדבר‪:‬‬

‫לגבי הפרוצדורה‪-‬ביהמ"ש מחוייב לפסוק ופוסק לפי ההלכה אך לא מחוייב לפרוצדורה‬ ‫‪‬‬
‫ההלכתית; הדבר עלה בפסה"ד קוטיק נ' וולפסון לגבי הכרת האב באבהותו על בנו ("דין‬

‫‪1‬‬
‫עפ"י פקודת חוק סדרי שלטון וממשל שקבע רציפות משלטונית‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫יכיר")‪ ,‬תחום שבעבר נקבע עפ"י ההלכה‪ ,2‬אולם טען עוה"ד שהכרה כזו לא תועיל מפני שלפי‬
‫ההלכה היא תקפה רק בפני עדים או בי"ד‪ ,‬והשופט זילברג קבע שלמרות שענייני המעמד‬
‫האישי נידונים לפי ההלכה ומתוקף ההלכה הכרה כשלעצמה מועילה‪ ,‬אך מאידך לפי ההלכה‬
‫נצרכת הכרה בפני עדים‪ ,‬כאן לא נצריך עדות בעלת תוקף הלכתי כיוון שזוהי סוגיה‬
‫פרוצדוראלית ובעניין זה לא תקבע ההלכה‪ .‬אם כן זוהי הנפקות בין דיון בביהמ"ש לבין דיון‬
‫בביה"ד הרבני כששניהם דנים על פי ההלכה‪.‬‬
‫לגבי התחשבות בדין הבינלאומי; בפס"ד סקורניק נ' סקורניק עלתה סוגיה של נישואין‬ ‫‪‬‬
‫שנערכו בפולין וביהמ"ש קבע שכיוון שבמשפט הבינלאומי הפרטי מקובל שתוקפם של‬
‫נישואין נידון לפי המקום בו בוצעו וכיוון שבפולין נחשבו נישואין גם אנו נחשיבם לנשואים‪.‬‬
‫ביה"ד הרבני היה דוחה על הסף טיען שכזה‪ ,‬שכן תחום זה של המשפט הבינלאומי הפרטי‬
‫אינו קיים ותקף בהלכה‪.‬‬
‫בענייני פרשנות של ההלכה יש הבדל בין פרשנותו של ביהמ"ש לפרשנות ביה"ד הרבני‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סימן ‪ 55‬לדבר המלך‬

‫נושא שבסמכות מקבילה‪ ,‬דוגמת אחזקת ילדים‪ ,‬והוסכם ע"י הצדדים שהנושא ידון בביה"ד הרבני‪,‬‬
‫ועתה השתנו הנסיבות ואחד הצדדים מעוניין שהסוגיה תידון מחדש‪ ,‬ועולה השאלה האם ההסכמה‬
‫הקודמת עדיין עומדת בתוקף‪ .‬במצב כזה שאין פתרון לשאלה בידי מי הסמכות‪ ,‬נקבע בסימן ‪55‬‬
‫לדבר המלך במועצתו שהנושא ידון בבי"ד מיוחד (בד"מ) שיוקם לדיון בשאלת הסמכות ‪ 3‬ובפס"ד וינטר‬
‫נ' בארי כונס בד"מ כזה והוא קבע שבית הדין הוא בעל הסמכות לדיון בסוגיה‪ ,‬אולם יש להוסיף‬
‫שהבד"מ מכונס רק במצבים בהם יש ספק אם הנושא הינו מתחום המעמד האישי‪.‬‬

‫פרק ב ‪-‬חוק שיפוט בתי דין רבניים‬

‫חוק שיפוט בתי דין רבניים נחקק בשנת ‪ . 1953‬החוק קובע מתי יש סמכות ייחודית לביה"ד הרבני‬
‫וסעיף ‪ 1‬שעוסק בנישואין וגירושין אומר‪:‬‬

‫"עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי‬
‫דין רבניים‪".‬‬

‫ננתח עתה את הסעיף בפרוטרוט‪:‬‬

‫ענייני נישואין‬
‫מה כלול במילה 'נישואין' בחוק?‬

‫בפס"ד גיתיה נידונה השאלה האם כושר של בן העדה האתיופית נתון להחלטת בית הדין הרבני‬
‫ונטען שבסעיף ‪ 1‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים נאמר שענייני נישואין נתונים לשיפוט ביה"ד הרבני‬
‫וביהמ"ש פסק שזה כלול בתחום הנישואין ונתון לשיפוט ביה"ד הרבני‪.‬‬

‫גם ענייני שלום בית כלולים בתחום זה של הנישואין עפ"י סעיף ‪ 1‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים‪ ,‬ובפס"ד‬
‫נעים נ' ביה"ד הרבני עלתה דרישה לחייב בן זוג לאפשר מגורים לבן הזוג השני בבית המשותף ונקבע‬
‫שגם תחום זה נכלל בתחום הנישואין של סעיף ‪ 1‬והוא בסמכות ביה"ד הרבני‪.‬‬

‫גם סוגיות ממוניות דוגמת תביעה לנכסי מלוג שעולות (כגון רווחי נכסים של האשה) ידונו בביה"ד‬
‫הרבני‪ .‬דיון כזה עלה בפסק של בי"ד מיוחד –בד"מ סידיס נ' ההוצל"פ והנכסים ניתנו לבעל כפי‬
‫שמחייבת ההלכה‪ .‬אולם לגבי תביעה ממונית בשל הסכמים שקודם הנישואין (הסכם שידוכים) קבע‬
‫בית הדין המיוחד בסידיס נ' סידיס שלא ידונו בבי"ד רבני מכיוון שענייני נישואין האמורים בסעיף ‪1‬‬
‫לחוק הינם רק החל מהנישואין ולא הסכמים שלפניהם‪ .‬בהמשך נידונה בבג"ץ סידיס נ' נשיא וחברי‬

‫‪ 2‬אולם כיום עפ"י פס"ד בוארון נ' ביה"ד הרבני קביעת אבהות נתונה לסמכות ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪ 3‬בדרך כלל הרכב הבד"מ מכיל שני שופטים ודיין‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫בית הדין הרבני פסיקת ביה"ד שהאשה צריכה להעניק מחצית מרווחיה לבעל שכן היא כלולה בתחום‬
‫המעמד האישי שכלול במילה 'נישואין' של סעיף ‪ 1‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים‪ ,‬אולם ביהמ"ש פסק‬
‫שכיוון שסעיף ‪ 2‬לחוק שוויון זכויות האשה מעניק לאשה זכות לשוויון ורווחים‪ ,‬פסק הדין ניתן שלא‬
‫בסמכות ולכן הוא בטל‪ .‬כתוצאה מפסקי דין אלו ניתנו לאשה רווחי נכסיה ואלו לאשה היתה זכות‬
‫לתבוע מהבעל מזונות‪ .‬גם החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) ‪ 1959‬סעיף ‪2‬א הדורש התחשבות‬
‫בהכנסות בן הזוג לא היה תקף שכן הוא אמור רק לגבי לא יהודים (כאמור בסעיף ‪ 2‬לחוק זה) אולם‬
‫בפס"ד לוי נ' חקק קבע השופט אלון שסעיף זה תקף גם לגבי יהודים ולכן גם לבעל ינתן חלק מנכסי‬
‫האשה‪.‬‬

‫יש להוסיף בעניין זה שבסעיף ‪ 4‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים נאמר שאם האשה תובעת מזונות בביה"ד‬
‫הרבני לא תשמע טענת הבעל שאין לביה"ד סמכות‪ ,‬משמעות הדבר שהכוח בענין זה הוא ביד‬
‫האשה‪ ,‬זהו סוג שלישי ונוסף של סמכות שלא כמו הסמכות היחודית והמקבילה דלעיל‪.‬‬

‫סמכות נגררת‬
‫בפס"ד מקייטן נידונה תביעת מזונות של אשה בבימ"ש והבעל טען שהאשה מורדת‪ ,‬ועלתה טענה‬
‫שהנושא צריך לידון בתחום ביה"ד הרבני כיוון שתחום המורדת הינו בתחום שיפוט ביה"ד הרבני אולם‬
‫ביהמ"ש קבע עפ"י סעיף ‪ 76‬לחוק בתי המשפט שלביהמ"ש תהיה סמכות נגררת בסוגיית המזונות‬
‫הכללית ולכן נושא זה ימשיך לידון בבימ"ש‪ .‬בפס"ד שטיגליץ עלתה שאלה לגבי תביעת מזונות אם‬
‫ישנם נישואין (בביאה) וביהמ"ש קבע שגם כאן ניתן לדון בביהמ"ש האזרחי אם ישנם נישואין‪ ,‬למרות‬
‫שזו סוגיה של נישואין שבסמכות ביה"ד הרבני‪ ,‬משום שזו סמכות נגררת עפ"י סעיף ‪ 76‬לחוק בתי‬
‫המשפט‪.‬‬

‫אולם מאידך בפס"ד חכם נ' חכם נקבע שלאחר שביה"ד כבר קבע שהאשה מורדת לא ניתן לדון‬
‫בתביעת מזונות בבימ"ש (כדין סמכות מקבילה) מפני שכבר נקבע בביה"ד שהאשה מורדת‪.‬‬

‫בפס"ד שרגאי נ' ביה"ד הרבני קבע ביהמ"ש שלמרות האמור לעיל בפס"ד חכם שכשנקבע בבי"ד‬
‫שהאשה מורדת ביהמ"ש צריך להתחשב בקביעה זו אולם אם הוגשה התביעה לביהמ"ש לפני‬
‫שהוגשה התביעה לביה"ד למרות שבי"ד פסק לפני ביהמ"ש לא יתחשב ביהמ"ש בהחלטת בית הדין‬
‫שכן הנושא כבר הונח על שולחנו של ביהמ"ש‪ .‬ברור שמצב זה יוצר מרוץ סמכויות‪.‬‬

‫חוק יסוד השפיטה‬

‫עפ"י חוק יסוד השפיטה סעיף ‪(15‬ב) כשיש ערעור לביהמ"ש עליון על פסיקת ביהמ"ש האזרחי זה‬
‫ידון בבימ"ש עליון‪ ,‬ואילו אם הערעור הוא על ביה"ד הרבני זה יחשב כדיון בבג"ץ (‪(15‬ג))‪.‬‬

‫כשיש טענה על סמכותו של ביה"ד יש לפנות לביהמ"ש עליון‪ ,‬אולם 'כלל ההזדמנות הראשונה' בחוק‬
‫יסוד השפיטה סעיף ‪(15‬ד)(‪ ) 4‬סיפא אומר שהזכות תעמוד לטוען רק כשטען בביה"ד הרבני‬
‫בהזדמנות הראשונה שהיתה לו את טענת חוסר הסמכות‪ .‬כמו"כ יש לפנות בתחילה לבי"ד הגדול‬
‫בכדי למצות את האפשרויות במסגרות הקיימות של בתי הדין‪.‬‬

‫אולם כלל זה נכון רק לגבי תחום שבסמכות מקבילה לביה"ד‪ ,‬אולם אם ביה"ד דן בנושא שהוא‬
‫בסמכות יחודית של ביהמ"ש ולא בסמכות ביה"ד הדתי ניתן לטעון טענת חוסר סמכות אף לאחר‬
‫ההזדמנות הראשונה בבימ"ש עליון‪.‬‬

‫בפס"ד נעים נ' ביה"ד הרבני נידונה בבי"ד רבני תביעה של אשה לשלום בית במטרה להכנס לדירה‬
‫שנבנתה ע"י בני הזוג‪ ,‬ואילו הבעל תבע את האשה לבג"ץ בטענה שיש כאן סוגיה של סכסוך‬
‫במקרקעין ועליה לידון בביהמ"ש האזרחי‪ ,‬ובג"ץ פסק שכיוון שהבית נבנה לצרכי מגורי המשפחה אלא‬
‫שעכשיו התגלע סכסוך‪ ,‬יש לבחון שלום בית למשפחה על מגוריה ולכן הנושא ידון בבי"ד רבני‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫בפס"ד גור נ' ביה"ד הרבני נידונה תביעת בעל בבי"ד להטיל עיקול על נכסי האשה‪ ,‬ביה"ד קיבל את‬
‫הבקשה והטיל עיקול על נכסי האשה וצו עיכוב יציאה מהארץ‪ .‬אולם בג"ץ דחה זאת בטענה שעפ"י‬
‫חוק שווי זכויות האשה לבעל אין זכות בנכסי מלוג של האשה ולכן האשה יכולה להשתמש בנכסיה‪.‬‬
‫אולם לגבי צו עיכוב יציאה מהארץ קיבל ביה"ד את הצו של ביה"ד הרבני‪ .‬אולם בפס"ד לב נ' ביה"ד‬
‫הרבני משנת ‪ 1992‬בג"ץ ביטל את האמור בפס"ד גור עפ"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והשופט‬
‫ברק הבחין בין עיכוב במטרה לכפות שלום בית (כפי שהיה בפס"ד גור) שנוגד את כבוד האדם‪,‬‬
‫משום שזכות בן הזוג לסרב לשלום בית‪ ,‬אולם עיכוב במטרה למנוע מבן הזוג לברוח ולעגן את בן‬
‫זוגו מהווה עילה לעיכוב יציאה‪ .‬במקרה של פס"ד לב האשה רצתה לצאת למאהב שלה ולא היה‬
‫חשש שהיא תברח‪ ,‬קבע ברק שלא ניתן לעכב אותה מלצאת מהארץ ואין זו תכלית ראויה‪.4‬‬

‫בפס"ד בכר‪-‬גולדברג נ' בכר‪-‬גולדברג נידונה טענה של ישראלית שנישאה בנישואין אזרחיים‬
‫לאמריקאי בארה"ב ובקשתה היתה התרת נישואין אולם בעלה טען שכיון שאין אלו נישואין דתיים לא‬
‫ניתן לדון בבי"ד רבני כאמור בסעיף ‪ 1‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים אולם ביהמ"ש פסק שחלק מהזכות‬
‫לדון נישואין היא הזכות לדון שאין נישואין (בפועל פסק ביהמ"ש שאין לדון בסוגיה משום שבסעיף‬
‫נאמר שרק אזרחי המדינה ידונו בבי"ד רבני‪ ,‬וכאן כאמור הבעל היה אזרח אמריקאי וכדלהלן)‪.‬‬

‫לגבי אדם שרצה להכניס ידידה לגור בביתו ורצה להוסיף חדר לבית שהיה שייך לו קבע השופט‬
‫זילברג בפס"ד כבארה שזהו עניין נישואין‪.‬‬

‫לגבי אדם שניסה להבריח נכסים מאשתו לפני מותו בכדי שלא תקבל את כתובתה וביה"ד הרבני‬
‫קיבל את הטענה שזהו עניין נישואין‪ ,‬אולם בג"ץ בפס"ד לוי נ' ביה"ד הרבני דחה זאת בטענה שרק‬
‫בנושאי נישואין בין שני בני הזוג יכול לדון בי"ד רבני אולם לאחר מות הבעל אין זה בסמכות בי"ד‬
‫רבני‪.‬‬

‫ענייני גירושין‬
‫מה כלול במילה "גירושין" שבחוק שיפוט ב"ד רבניים?‬

‫בבג"ץ כהן נ' ביה"ד הרבני נידונו גירושין של בני זוג שהיו נשואים בנישואין אזרחיים המכונים נישואי‬
‫מקסיקו והבעל טען שאין זה בסמכות ביה"ד כיוון שהנישואין אינם כדת משה וישראל אך ביהמ"ש‬
‫קבע שזה כלול בתחום גירושין שבחוק שיפוט ב"ד רבניים‪.‬‬

‫בע"א מרום נ' מרום נידון הסכם גירושין שכלל תניה שסירוב לתת גט על ידי הבעל יחייב אותו במתן‬
‫פיצויים‪ ,‬והבעל טען שזה שייך לתחום הגירושין ונתון לסמכות ביה"ד הרבני וביהמ"ש קבע שאמנם אם‬
‫היתה הפרה של חלקים ממוניים בהסכם הגירושין ידון הנושא בביהמ"ש שאין זה נחשב לענין גירושין‬
‫אולם אם ההפרה של הבעל היא בסירוב לתת גט זהו עניין גירושין‪.‬‬

‫לגבי הסכם גירושין שהוסדר ונפסק בביה"ד הרבני ונאמר בו שבמקרה של הפרת ההסכם הדירה‬
‫תעבור לצד השני‪ ,‬קבע ביהמ"ש בפס"ד עמרני שהדבר יחשב ל'עניין גירושין'‪ ,‬משום שהוא נפסק‬
‫בביה"ד במסגרת עניין גירושין‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬בפס"ד ברוק קבע ביהמ"ש שהפרת הסכם גירושין‪ ,‬שכולל ויתור על נכס‪ ,‬לא תחשב כעניין‬
‫גירושין אם הנושא לא נידון בביה"ד הרבני כשבני הזוג טענו שהסדירו ביניהם את העניינים לפני‬
‫הגעתם לבית הדין‪ ,‬אך אם ההסכם נידון והוסדר בבית הדין הדבר יחשב לענייני גירושין‪.‬‬

‫"יהודים"‬
‫מהו יהודי האמור בסעיף ‪ 1‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים?‬

‫‪4‬‬
‫כלשון חוק יסוד כבוד אדם וחירותו‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫בע"פ וינברג ניסה אדם שהואשם בעבירת ביגמיה לטעון שנישואיו אינם תקפים כיון שנישא ללא‬
‫יהודיה‪ ,‬וכיון שאחד הצדדים יהודי לביה"ד הרבני יש סמכות לפסול את נישואיו‪ ,‬אולם ביהמ"ש קבע‬
‫שצריך ששני הצדדים יהיו יהודים אך כשרק אחד מהם יהודי אין לבי"ד סמכות‪.‬‬

‫אולם בפס"ד אחר (פס"ד ב‪.‬ש‪ ) .‬עלתה הטענה שעפ"י חוק הפרשנות אין הבדל בין יחיד לרבים וללשון‬
‫החוק "יהודים" מספיק אחד יהודי‪ ,‬אולם השופט אולשן טען שכאן בעניין נישואין שתמיד עוסקים‬
‫בשנים ברור שצריך ששני הצדדים יהיו יהודים ולא חל כאן חוק הפרשנות‪.‬‬

‫בפס"ד רודגזנסקי טענו בני קיבוצים שהם חסרי דת ואינם יהודים ולא חל עליהם חוק שיפוט ב"ד‬
‫רבניים‪ ,‬והשופט ברנזון קבע בעניין זה שיש לפרש את המונח יהודי לכוונת המחוקק כיהודי עפ"י‬
‫ההלכה ולא לפי הגדרתו העצמית‪.‬‬

‫בפס"ד בנקובסקי נידונה תביעת רכוש של הבעל שבמהלך הדיון בביה"ד התברר שהאשה התגיירה‬
‫גיור שלא תקף‪ ,‬ולכן למעשה הם לא נשואים והוא פטור מתביעת הרכוש‪ .‬אולם ביהמ"ש קבע שכיוון‬
‫שנטען שהאשה אינה יהודיה למעשה ביה"ד אינו יכול לדון בסוגיה‪.‬‬

‫בפס"ד בסן נ' ביה"ד הרבני נידונה תביעת מזונות של אשה שנטען שהיתה ספק יהודיה וביה"ד הצריך‬
‫גט מספק אך פטר ממזונות מספק שהמוציא מחבירו עליו הראיה‪ ,‬ואמר השופט זילברג "אם יש דין‬
‫אין דיין ואם יש דיין אין דין" כלומר שאם יש דין שלא מגיעים לה מזונות‪ ,‬דהיינו שהיא ספק יהודיה‪ ,‬אין‬
‫דיין שבספק אין זה בסמכות ביה"ד‪ ,‬ואם יש דיין כלומר שהיא יהודיה אין דין כלומר שלא מגיעים לה‬
‫מזונות שהלא היא יהודיה ומגיעים לה מזונות‪ .‬משמעות הדברים היא שבספק יהודי ביה"ד לא יכול‬
‫לדון‪.‬‬

‫לגבי כפול דת ‪ -‬אדם שהמיר דתו ומבחינת ההלכה הוא עדיין יהודי או אדם שאביו מוסלמי ואמו‬
‫יהודיה שלפי האיסלם הוא נחשב מוסלמי‪ ,‬נקבע בפס"ד פייג‪-‬פלמן נ' פלמן שביה"ד הדתי הראשון‬
‫שפסק פסיקתו תתקבל‪.‬‬

‫במצב של מחלוקת על סמכות בין בימ"ש לבי"ד הדבר שונה‪ ,‬ודוגמה לכך לגבי סעיף ‪ 3‬שמעניק‬
‫סמכות לבי"ד רבני בנושאים שאגב גירושין (כריכה) אולם ביהמ"ש קבע שהחלטה כזו של ביה"ד‬
‫תתקבל רק כשניתנה בתום לב אולם אם הבעל מגיע לביה"ד שלא בכנות ולמעשה הוא מעוניין ברכוש‬
‫ולא בגירושין לא ידונו בתביעה בשל חוסר סמכות‪ .‬מה קורה במצב של ספק וויכוח בין ביה"ד‬
‫לביהמ"ש האם היתה כנות מצד התובע בביה"ד? במצב כזה קבע ביהמ"ש העליון שהסמכות בידי‬
‫ביה"ד למשפחה שכן הסמכות היא במקורה של ביהמ"ש למשפחה ומוענקת לו סמכות שיורית אלא‬
‫אם ביה"ד יוכיח שהיתה כאן כנות‪ .‬אך אם לאחד מבתי הדין יש ספק ובי"ד אחר קבע מסמרות בענין‬
‫קביעתו תתקבל‪.‬‬

‫"בישראל"‬
‫מה משמעות המילים בישראל?‬

‫השופט זילברג בספרו קובע שבני הזוג צריכים להיות בעצמם בישראל‪ ,‬אולם זה דווקא כשהנתבע‬
‫אינו בישראל אך אם התובע נמצא בחו"ל אומר השופט זילברג שלא תהיה בעיה משום שהוא מקבל‬
‫על עצמו בתביעתו את סמכות ביה"ד‪ .‬אמנם בפס"ד חן כשהאשה היתה בחו"ל ובקשה להטיל על‬
‫הבעל צו עיכוב יציאה מהארץ בכדי שיתן לה גט נטען שיש צורך ששני בני הזוג יהיו בארץ כמו שלגבי‬
‫המילה 'יהודים' נאמר בפסיקה ששני בני הזוג צריכים להיות יהודים‪ .5‬בפס"ד ז'ק נ' ביה"ד הרבני‬
‫שונתה ההלכה ונקבע שאין צורך ששני בני הזוג יהיו בישראל ומספיק שהנתבע יהיה בישראל‪,‬‬
‫כאמור‪.‬‬

‫‪ 5‬ראה לעיל פס"ד וינברג ופס"ד ב‪.‬ש‪.‬‬

‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫בפס"ד ורבר נ' ורבר נידונה שאלה על זוג שלא גרו בפועל בארץ אולם קיימו קשר עם ישראל הן‬
‫ברכוש שהיה ברשותם‪ ,‬הן בחברות בקופ"ח והן בחשבונות בנקים ישראלים שנוהלו על ידם‪ ,‬וביהמ"ש‬
‫קבע שזה יחשב לנוכחות קונסטרוקטיבית ולכן הדבר נמצא בסמכות ביה"ד‪.‬‬

‫כל האמור לעיל נכון לגבי נושאים שכרוכים בגירושין אולם לגבי נושאי הגירושין עצמם תוקן החוק‬
‫בשנת ‪ 2005‬והורחב בכדי למנוע עגינות‪ .‬לאחר הרחבתו מעניק החוק כלים מגוונים לתביעת בן הזוג‬
‫שמתנגד לגט‪.‬‬

‫אם הסכים הנתבע לשיפוטו של ביה"ד הרבני לא יוכל לחזור בו מהסכמתו זו וכך עלה בפס"ד ביגר נ'‬
‫ביגר בזוג יורדים שהבעל תבע את אשתו בבי"ד בגרמניה והאשה אמרה שהיא מעוניינת לדון בביה"ד‬
‫בישראל‪ ,‬כשתבע אותה הבעל בישראל טענה האשה שכיוון שאינה נוכחת בישראל (אפי'‬
‫קונסטרוקטיבית) לא יוכל בעלה לתבוע אותה בישראל וביהמ"ש קבע שכיוון שהיא הסכימה בגרמניה‬
‫לדון בביה"ד בישראל לא תוכל לחזור בה ולטעון לחוסר סמכות (כאמור לעיל כיום לאחר התיקון של‬
‫סעיף ‪4‬א (‪ )2‬יוכלו גם בלאו הכי לתבוע גירושין במצב כזה)‪.‬‬

‫בפס"ד אלון נ' מנדלסון נקבע שהמועד הקובע לאזרחות בישראל הוא רגע התביעה‪ ,‬אפילו אם יום‬
‫לאחר מכן הפך הנתבע לאזרח מדינה אחרת‪.‬‬

‫"או תושביה"‬
‫בפס"ד פלונית פרש ביהמ"ש את המילה תושב כאדם שיושב ישיבת קבע לאורך זמן או שעשה צעדים‬
‫מעשיים שהוא מעוניין להיות תושב כגון רכישת דירה או עיסוק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים‬

‫"נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל עפ"י דין תורה"‬

‫מטרתו של סעיף זה היא מניעת נישואין פיראטיים פרטיים דבר שעשוי להוביל לנישואין רפורמיים‪,‬‬
‫ונשאלת השאלה מהו 'דין תורה' האמור כאן?‬

‫בפס"ד שגב נ' ביה"ד הרבני נידונו בני זוג שערכו נישואין פרטיים בפני עדים ובאו לבי"ד בבקשה‬
‫שיכיר בהם כנשואים‪ .‬כיון שבי"ד לא הכיר בהם כנשואים ביקשו בני הזוג בפרובוקטיביות מביה"ד‬
‫שאם אינם נחשבים לנשואים יחשבו לרווקים ויוכלו להינשא בשנית‪ ,‬בקשה לה סירב כמובן ביה"ד‪.‬‬
‫בג"ץ קיבל את פסה"ד ופסק שהמושג "דין תורה" לא כולל רק את דין תורה ודינים דרבנן אלא המושג‬
‫כולל אף תקנות מאוחרות יותר ובכלל זה הוראת הרבנות הראשית שלא ניתן לערוך נישואין שלא ע"י‬
‫רב‪.‬‬

‫בפס"ד קרן התנועה ליהדות מתקדמת נ' שר הדתות תבעה התנועה הכרה בנישואין רפורמים‬
‫וביהמ"ש קבע שבישראל יש רק דין תורה אחד והוא ההלכה האורתודוכסית‪.‬‬

‫בבג"ץ רודניצקי נ' ביה"ד הרבני נישא כהן לגרושה בטקס נישואין פרטיים וביקש הכרה בנישואין‬
‫וביהמ"ש קבע שבמצב זה שאין הכהן יכול להנשא במסגרת מסלול הנישואין של הרה"ר יש להכיר בו‬
‫כנשוי במרשם האוכלוסין‪.‬‬

‫לגבי אזרח אמריקאי שהיה נשוי ורצה להנשא לאשה נוספת וביה"ד אמר שהוא אינו יכול להנשא‬
‫לאחר מכן הוא ערך טקס נישואין פרטי‪ ,‬בהמשך הוא ברח לחו"ל ולאחר מכן אשתו הגישה תביעת‬
‫מזונות והוא ניסה להפטר בטענה שהוא אינו נשוי כיוון שזהו טקס פרטי‪ .‬וביהמ"ש המחוזי פסק שהוא‬
‫נשוי ומחוייב במזונות מתוקף התחייבות חוזית ולא מכח נישואין שאינם תקפים‪ ,‬אולם בג"ץ פסק‬
‫בפס"ד צונן נ' שטל שאין נישואין למחצה ולכן כיון שאין כאן נישואין לא יחול חיוב מזונות‪.‬‬

‫בפס"ד פרקש נ' פרקש עלתה שאלה עפ"י הלכת סקורניק דלעיל‪ ,‬שיש להכיר בנישואין שהתקיימו‬
‫בחו"ל‪ ,‬ועולה השאלה האם לאור זה יש להכיר בנישואי מכסיקו‪ ,‬והנשיא שמגר קבע שגם כאן תקפה‬
‫הלכת סקורניק‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק שיפוט ב"ד רבניים‪:‬‬

‫ידי‬ ‫על‬ ‫אם‬ ‫יהודים‪,‬‬ ‫בין‬ ‫גירושין‬ ‫תביעת‬ ‫רבני‬ ‫דין‬ ‫לבית‬ ‫"הוגשה‬
‫ענין‬ ‫בכל‬ ‫יחודי‬ ‫רבני שיפוט‬ ‫האשה ואם על ידי האיש‪ ,‬יהא לבית דין‬
‫הכרוך בתביעת הגירושין‪ ,‬לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג‪".‬‬

‫השופט זילברג אמר שהמטרה כאן היא שבני זוג לא ידונו בכמה ערכאות בנושאים שונים‪.‬‬

‫ויש להוסיף שסעיף זה חל רק על יהודים אזרחי המדינה ותושביה ויש הבדל בין יהודים האמור‬
‫בסעיף זה ליהודים האמור בסעיף ‪ 2‬שהוא חל על כל יהודים אפילו אינם אזרחי המדינה ותושביה‪.‬‬

‫בפס"ד פנחס קבע ביהמ"ש שיום ההגשה הוא הקובע בעניין זה‪ ,‬ואם הוגשה קודם לכן תביעת מזונות‬
‫בבי"ד למשפחה אף אם אח"כ הגיש אחד הצדדים תביעה לבי"ד רבני לא יוכל ביה"ד לדון‪.‬‬

‫בפס"ד עמרני נ' בי"ד הגדול נידונו בני זוג שהגישו בקשה משותפת לגירושין והסכם שהכיל סנקציה‬
‫על הבעל אם לא יפנה את הדירה‪ .‬לאחר מכן כשלא קיים את חלקו נדרש הבעל ע"י ביה"ד לתת את‬
‫הדירה והבעל עתר לבג"ץ בטענה שלא היתה כאן תביעת גירושין‪ ,‬אלא הסכמה על גירושין‪ ,‬ואין לה‬
‫תוקף‪ ,‬אך ביהמ"ש פסק שגם זה יחשב לתביעת גירושין מה שמותיר את פסה"ד של ביה"ד הרבני‬
‫בתוקף‪.‬‬

‫"בכל הכרוך בתביעת הגירושין"‬

‫מה הכוונה במילה 'כרוך' דבר שהבעל כרך או דבר שכרוך מעצם טבעו?‬

‫בעבר (בפס"ד סובול נ' גולדמן בפסק דינו של השופט זילברג) היתה אבחנה בין סוגיות שמעצם טבען‬
‫כרוכות בתחום הגירושין כמו עתיד הדירה המשותפת וגורל הילדים שמחוייבים להחתך עם הגירושין‬
‫אפילו אם לא נכרכו ועלו מלכתחילה ע"י אחד מבני הזוג‪ ,‬אך נושאים כמו חלוקת הרכוש שאינם‬
‫מחוייבים מטבעם לידון בביה"ד‪ ,‬יכולים לידון רק אם נכרכו ע"י אחד מבני הזוג‪.‬‬

‫בפס"ד כהנא נ' ביה"ד הרבני אדם הגיש תביעת גירושין ולא כרך את עניין הדירה בתביעת הגירושין‬
‫ולמרות זאת דן ביה"ד בדירה‪ ,‬לאחר מכן עתרה האשה לבג"ץ בטענה שהדירה לא נכרכה מלכתחילה‬
‫בתביעת הגירושין‪ ,‬וביהמ"ש הפך את ההלכה וקבע שביה"ד לא רשאי לדון בדירה אלא אם הבעל כרך‬
‫אותה מלכתחילה‪.‬‬

‫בפס"ד ברמן נ' ברמן נידונה תביעת של הבעל בבי"ד לשלום בית‪ ,‬ותביעה שאם לא יהיה שלום בית‬
‫האשה תחשב למורדת‪ ,‬ובנוסף כרך הבעל את ענין החזקת הילדים בתביעתו‪ ,‬והאשה תבעה את‬
‫הבעל בביהמ"ש המחוזי וגם טענה לחוסר סמכות‪ ,‬וביהמ"ש המחוזי פסק שכיוון שענין הילדים נכרך‬
‫בתביעה הוא לא יוכל לדון בסוגיה‪ .‬אולם ביהמ"ש העליון דחה זאת מפני שכריכה של ענין הילדים ניתן‬
‫רק בתביעת גירושין ולא בתביעת שלום בית ותביעת מורדת‪.‬‬

‫בפס"ד ויינשטוק הבעל הגיש תביעת גירושין לבי"ד וביה"ד דן במזונות האשה‪ ,‬ולאחר מכן האשה‬
‫תבעה בבימ"ש מחוזי‪ ,‬וביהמ"ש קבע שכיון שביה"ד דן בענין המזונות זה כרוך בתביעת הגירושין ואין‬
‫זה בסמכותו אולם האשה ערערה לבימ"ש עליון והוא קבע שרק אם הבעל כרך מלכתחילה את ענין‬
‫המזונות זה יחשב לכריכה ויהיה בסמכות ביה"ד אולם כאן שהבעל לא כרך זאת אין זה בסמכותו‪,‬‬
‫הסיבה לכך היא שתביעת מזונות הם סתירה לתביעת גירושין שכן מזונות יש רק לאשה נשואה ולא‬
‫לגרושה ואין הם מעצם טבעם חלק מתביעת הגירושין‪ ,‬ולכן רק אם הבעל כרך זאת מלכתחילה הדבר‬
‫יהיה בסמכות ביה"ד‪.‬‬

‫בפס"ד שיר נ' שיר נידונה אשה שהגישה קודם תביעת מזונות לבימ"ש ולמחרת הגישה תביעת‬
‫גירושין לביה"ד הרבני‪ .‬מטרתה היתה לדון בבימ"ש את ענין המזונות ולא בבי"ד‪ ,‬ובימ"ש העליון פסק‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫שאין בכך בעיה‪ ,‬פס"ד זה הפוך מפס"ד מוקדם יותר (אלאג'ם) שניתן בשנות ה‪ 60-‬שלא ניתן להגיש‬
‫תביעות כאלו בשל שימוש לרעה בערכאות שיפוטיות‪.‬‬

‫מזונות הילדים‬
‫בפס"ד גבעולי הוגשה תביעת גירושין של הבעל שכרך עם תביעתו את ענין מזונות הילדים‪ ,‬לאחר מכן‬
‫הגישה האשה לבימ"ש המחוזי תביעת מזונות בשם הילדים‪ ,‬אולם בימ"ש עליון קבע שאמנם הבעל‬
‫יכול לכרוך את ענין המזונות אך זה תקף רק לגבי מזונות הילדים בתביעת האשה אך כאן שהילדים‬
‫תובעים את המזונות לא ניתן לדחות את טענתה בטענת חוסר סמכות שהנושא נידון במקום אחר‪ ,‬כיון‬
‫שהילדים אינם בעלי דין בתביעת המזונות שהבעל תבע והם אינם מנועים לתבוע את הבעל במקביל‪,‬‬
‫אך המזונות האמורים בסעיף שניתן לכרוך הם תביעת האם להחזר הוצאותיה על מזונות הילדים‪.‬‬
‫אמנם עפ"י סעיף ‪ 9‬אם האשה תבעה בשם הילדים היא אינה יכולה לבוא ולתבוע בשם עצמה‪ .‬יתר‬
‫על כן בפס"ד דאובה תבעה האם מזונות לילדים בשם עצמה אך כשנשאלה מי הם התובעים בשביל‬
‫הפרוטוקול אמרה האשה שהילדים הם התובעים‪ ,‬וביהמ"ש פסק שלאחר מכן לא תוכל לחזור ולתבוע‬
‫אפילו בשביל עצמה החזר הוצאות‪.‬‬

‫לאור האמור בפס"ד גבעולי שהילדים אינם צד לדיונים בין ההורים יוכלו הילדים עצמם לתבוע את‬
‫מזונותיהם בביהמ"ש גם כשהיה הסכם בין ההורים שהוגש לבי"ד רבני‪ .‬בשביל לפתור סיבוכים‬
‫שנוצרו ממצב זה פותח ע"י עורכי הדין פטנט של שיפוי של האם על ההפרש שיחוייב הבעל מהסכום‬
‫שתקבל האם‪ .‬אך בפועל ביהמ"ש דוחה את סעיף השיפוי‪ ,‬ואמנם הסעיף כשלעצמו בתוקף משום‬
‫חופש החוזים‪ ,‬אך בפועל לא ניתן לקיים אותו כל עוד האם נמצאת במצב כלכלי שאינו מאפשר שיפוי‬
‫שכזה משום שזה נוגד את טובת הילדים‪.‬‬

‫כפתרון לזה עורכי הדין ניסו להעמיד ערבים עשירים להסכם הגירושין ולהסכם השיפוי‪ ,‬כך שאם‬
‫ביהמ"ש יבטל את ההסכם הערבים ישאו בנטל המזונות‪ .‬אך ביהמ"ש העליון פסק בפס"ד בר אור‬
‫שכשם שהשיפוי עצמו לא תקף כיון שהוא נוגד את טובת הילדים גם הערבים לא ישאו בנטל כי אם אין‬
‫חייב אין ערב‪ ,‬ואם כן הבעל יחוייב במזונות הילדים בדיון בבימ"ש מחוזי‪ .‬אולם בפס"ד קוט נ' קוט‬
‫הפך ביהמ"ש עליון את ההלכה וקיבל הסכם שכזה של שיפוי עם ערבים‪ .‬אולם עם זאת ברור שאם‬
‫הבעל יפטור עצמו לגמרי מהמזונות בהסכם הגירושין ידחה ביהמ"ש את ההסכם וכך עלה בפס"ד‬
‫פלוני נ' אלמונית במקרה של ילדה מחוץ לנישואין שהאב הסכים להכיר באבהותו בתנאי שלא תהיה‬
‫שום תביעת מזונות והיה הסכם שיפוי שהאם תישא בעול המזונות ואחיה יהיו ערבים לכך‪ ,‬אולם‬
‫ביהמ"ש דחה זאת בטענה שאם כן מזונות הילדה יפלו על הציבור‪ .‬בפס"ד לוי היה הסכם שנתן‬
‫למזונות הילדים סכום מסויים צמוד לתוספת היוקר אך לא למדד‪ ,‬וביהמ"ש קבע שכל מקרה יש לבחון‬
‫לגופו האם הוא סביר והוגן כלפי הילד‪.‬‬

‫לאחר פסקי הדין דלעיל שהילדים אינם צד לדיונים בין ההורים והסכמים של ההורים לא תקפים‬
‫לגביהם עלתה השאלה בבג"ץ כץ נ' בד"ר הגדול לגבי פס"ד בבי"ד הרבני שקיבל הסכם גירושין‬
‫שנאמר בו שבמצב של ספק בפיקוח על החזקת הילדים יקבע ביה"ד הרבני בענין‪ ,‬אולם בג"ץ קבע‬
‫בפסק דינה של השופטת פרוקצ'ה שגם לגבי נושאים כאלו של חינוכם ואחזקתם יוכלו הילדים עצמם‬
‫או בא כוחם לפנות לביהמ"ש‪ .‬ואם כן יוצא אפוא שגם נושא של אחזקת הילדים לא ניתן לכלול בענין‬
‫הגירושין‪.‬‬

‫אם הגיש הבעל תביעת גירושין לבי"ד וכרך עמה תביעת חלוקת רכוש ובי"ד קבע שאין עילה לגירושין‬
‫אך ידון בענין הרכוש במועד אחר‪ ,‬והאשה בינתיים הגישה תביעה לבימ"ש‪ ,‬במקרה ככזה פסק בג"ץ‬
‫נאוי נ' בד"ר הגדול שכיון שביה"ד פסק שאין עילה לגירושין אם כן אין נידון גם על הרכוש‪ ,‬ולכן בימ"ש‬
‫יכול לדון בענין הרכוש‪ .‬ואולם בבג"ץ וינברג פסק בג"ץ שאף אם בי"ד פסק שאין עילה לגירושין אך‬
‫"רצוי שבני הזוג יתגרשו" ביה"ד לא שמט מידיו את הסמכות לדון ברכוש‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫מרוץ סמכויות‬
‫המצב שנוצר כתוצאה מפסקי דין אלו הוא שכעולה חשד קל של האשה שהבעל מתכנן גירושין היא‬
‫פונה לעו"ד והוא ממליץ לה להזדרז להקדים ולהגיש תביעה לביהמ"ש נגדו בכדי שהבעל לא יכרוך‬
‫את כל העניינים עם ענין הגירושין‪ ,‬וכך הבעל לפתע מוצא עצמו שנכסיו מעוקלים ומוטל עליו צו עיכוב‬
‫יציאה מהארץ‪ .‬וכן ההיפך‪ ,‬גם כשיש רק חשש קל שבקלים לבעל ממליצים לו להגיש תביעת גירושין‬
‫בבי"ד ולכרוך עמה את ענין המזונות והילדים‪ ,‬שאם לא כן הוא יפסיד והדיון יהיה בבימ"ש והוא צריך‬
‫להגיש דווקא תביעת גירושין שאם לא כן לא יוכל לכרוך‪ .‬הפתרון הרצוי למצב זה הוא לבטל את עניין‬
‫הכריכה ולמסור לגמרי את עניין החזקת הילדים לבי"ד‪.‬‬

‫כנות התביעה והכריכה‬

‫בניסיון לפתור בעיה זו פיתח בימ"ש רעיון של כנות הכריכה והתביעה‪ .‬משמע‪ ,‬כנות בתביעת‬
‫הגירושין‪ ,‬ולא רק מתוך מטרה לדון בבי"ד במזונות ובילדים‪ ,‬וכן נדרשת גם כנות כריכה בבקשת‬
‫הכריכה של הבעל לדון בנושאים אלו‪ .‬להלן דוגמאות לחוסר כנות‪:‬‬

‫בפס"ד זילברפרב הגיש הבעל תביעת שלום בית וגירושין ודרש להפטר ממזונות‪ ,‬וכשהציעו לאשה‬
‫לחזור לגור עמו סרבה לגור עמו‪ ,‬וכשהציעו לבעל גירושין סירב גם הוא לגרשה‪ ,‬וכשהגיע הדבר‬
‫לבימ"ש עליון נקבע שאין זה נחשב לתביעת גירושין כנה שהלא הבעל סרב לגרשה‪ ,‬ולכן לא תתקבל‬
‫כריכת עניין המזונות‪.‬‬

‫בפס"ד פיינברג תבע הבעל גירושין וכרך עמהם את עניין המזונות וביהמ"ש העליון קבע שכריכה‬
‫סתמית לא מספיקה ונצרכת כריכה מהותית ומפורטת של הבעל מביה"ד‪.‬‬

‫מהי כריכה כנה? בפס"ד לריאה הגיש הבעל תביעת גירושין ואמר שהוא רוצה להפטר ממזונות‬
‫והוסיף שאם בכל זאת יחוייב במזונות הוא רוצה להתחייב בסכום מסויים‪ ,‬והאשה טענה שכיוון שטען‬
‫הבעל שלא מגיעים לה מזונות אין זו כריכה כנה‪ ,‬ובימ"ש עליון פסק שזוהי כריכה כנה‪ ,‬ומותר לבעל‬
‫לטעון טענה בשני שלבים וטענה כזו אינה הוכחה לאי‪-‬כנות‪.‬‬

‫מי צריך להוכיח את כנות הכריכה?‬

‫בימ"ש עליון אמר בפס"ד בן יאיר וגבעולי שכיון שהסמכות השיורית היא של ביהמ"ש לעניני משפחה‬
‫על הבעל להוכיח את כנות כריכתו משום שהוא רוצה לתת סמכות לבי"ד שאיננה באופן טבעי מגיעה‬
‫בידיו‪.‬‬

‫עקרון כיבוד הערכאות‬

‫מה קורה בוויכוח בין הערכאות ביה"ד וביהמ"ש האם הכריכה כנה?‬

‫בפס"ד פייג‪-‬פלמן נ' פלמן הבעל תבע גירושין בבי"ד וכרך עמה תביעה לחלוקת הרכוש‪ ,‬האשה תבעה‬
‫בבימ"ש שהחליט שכריכת הבעל לא כנה‪ ,‬ולאחר מכן ביה"ד החליט שהכריכה כנה‪ .‬ביהמ"ש העליון‬
‫קבע שמכוח העקרון של 'כיבוד הערכאות' ביה"ד צריך לכבד את החלטת ביהמ"ש למשפחה‬
‫שהכריכה כנה‪ .‬לאור האמור גם במקרה הפוך שביה"ד דן קודם בכנות הכריכה ביהמ"ש יצטרך‬
‫לקבלת החלטת ביה"ד‪.‬‬

‫בפס"ד ראש חודש נ' ראש חודש הגיש הבעל תביעה לבימ"ש השלום לפירוק השותפות בדירה‬
‫המשותפת ולאחר שביהמ"ש אישר את הפירוק ופסק למכור את הדירה‪ ,‬קבע ביהמ"ש תאריך לדיון‬
‫על מדור לאשה‪ ,‬והאשה הגישה תביעה לבי"ד רבני לדון במדור במטרה שהוא יפסוק לה מדור בדירה‬
‫זו כדעת ההלכה שיש לתת לאשה מדור ספציפי ולא מדור סתם‪ ,‬ואכן כך פסק ביה"ד‪ .‬השופטת‬
‫בבימ"ש השלום דחתה את פסה"ד בשל העובדה שביהמ"ש כבר קבע קודם לכן את מכירת הדירה‪,‬‬
‫ביהמ"ש העליון קיבל את פסה"ד של ביהמ"ש השלום כיוון שביהמ"ש לא קיבל את פס"ד ביה"ד‬
‫הרבני‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫בפס"ד עקנין נידון מקרה דומה שהבעל הגיש תביעה לבימ"ש שלום לפירוק השותפות בדירה‪ ,‬ושם‬
‫ביהמ"ש לא פסק והשאיר מקום לפסה"ד של בי"ד הרבני‪ ,‬ובימ"ש עליון קיבל את פסה"ד של השופט‬
‫מפני שביד השופט ישנן שתי האפשרויות לקבל את פסה"ד של ביה"ד הרבני ושלא לקבל‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬סמכות ברירתית במזונות האשה‬

‫זהו סוג סמכות לעצמו שמעניק את אפשרות הבחירה בידי האשה‪ .‬המטרה של האשה להגיע לבי"ד‬
‫רבני היא בשביל לקבל מדור ספציפי דהיינו הדירה בה הם גרים‪.‬‬

‫בפס"ד מוזס נקבע שהאשה יכולה לבטל את תביעת המזונות שלה ולבוא לביהמ"ש‪.‬‬

‫בפס"ד יעקוב נידונה אשה שהגישה תביעת מזונות עפ"י סעיף זה לבי"ד הרבני ולמחרת בקשה לסגור‬
‫את התיק ולדון בביהמ"ש אך התיק נסגר רק ע"י דיין אחד מתוך שלשת הדיינים‪ .‬ובימ"ש עליון פסק‬
‫שנצרכת החלטת סגירה ע"י הרכב דיינים מלא של שלשת הדיינים‪.‬‬

‫בפס"ד גוטהלף הבעל הגיש תביעת גירושין וכרך עמה תביעת מזונות והאשה פנתה לבי"ד למשפחה‬

‫סעיף ‪6‬‬
‫בפס"ד רוזנצווייג נ' היועמ"ש נידון מקרה שביה"ד פסק שעל הבעל לתת גט מיד והיועמ"ש אמר שלא‬
‫ניתן לכפות במאסר את הבעל לתת גט מפני שלא נאמר בפסה"ד שיש לכפות את הבעל לתת גט‬
‫וביהמ"ש עליון קיבל את הדברים‪.‬‬

‫בפס"ד יחיא נ' היועמ"ש נידונה הוצאת אדם לאחר ‪ 10‬שנים בכלא כנראה שימשיך בסירובו‪ ,‬וביהמ"ש‬
‫העליון קבע שאין להוציא אותו‪.‬‬

‫בחוק בתי דין רבניים (קיום פס"ד של גירושין) ניתנות סמכויות נוספות לביה"ד וסעיף ‪ 2‬מעניק לבי"ד‬
‫כלים רבים לאכוף גירושין על הבעל‪.‬‬

‫סעיף ‪9‬‬
‫בפס"ד בוארון נידונה פסיקת בי"ד רבני שהילד הינו בנו של האב והוא מחוייב במזונות‪ ,‬והשאלה‬
‫היתה פירוש האמור בסעיף ‪ 51‬לדבר המלך שבענייני 'כשרות יוחסין' הסכמכות הינה מקבילה‪,‬‬
‫והשופט לנדוי אמר שאבהות לא נכנסת לביטוי כשרות יוחסין שעוסק בשאלת כשרות וממזרות וכדו'‪,‬‬
‫אך אבהות לא כלולה בזה מפני שהיא מתייחסת לקרבת משפחה ולא לשאלה האם הילד הינו בנו‬
‫לעניין חיוב מזונות‪ ,‬ולכן אין האב מחוייב עפ"י פסיקת ביה"ד שהילד הינו בנו‪.‬‬

‫היקף התערבותו של בג"ץ בפסיקת בתי הדין הרבניים‬

‫המקור לסמכותו של בג"ץ הוא חוק יסוד השפיטה ‪(15‬ד)(‪ .)4‬לפיו חריגה מסמכות היה עילה‬
‫להתערבות בג"ץ‪.‬‬

‫בפס"ד אלכורדי עמד השופט ברנזון על האבחנה שבין בית דין דתי לכל בית דין אחר דוגמת בית דין‬
‫לעבודה‪ .‬שבב"ד דתי בג"ץ יכול להתערב רק במקרה של חריגה מסמכות של ביה"ד ואילו לגבי כל‬
‫ערכאעה אחרת יגכול בג"ץ להתערב לא רק בחריגה מסכמות אלא אף כשהוא רואה צורך להתערב‬
‫'מן הצדק'‪.‬‬

‫עילות התערבות של בג"ץ‪:‬‬

‫כללי הצדק הטבעי‬
‫בפס"ד ויקי לוי הגישה האשה תביעת מזונות וגירושין בבי"ד רבני‪ ,‬וביה"ד חייב את הבעל במזונות‬
‫וקבע ישיבה לעוד ‪ 3‬חודשים לדיון על הגירושין‪ ,‬בתחילת הדיון על הגירושין תבע ב"כ הבעל לבטל את‬
‫חובת המזונות בשל העובדה שהאשה עזבה את הבית‪ .‬ביה"ד ביטל את חובת המזונות על הבעל‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫למרות שהדיון המתוכנן היה בענין הגירושין‪ .‬כתוצאה מכך נמנעה מהאשה האפשרות להשיב על‬
‫טענת הבעל ולמצוא אמתלא מבוררת על עזיבתה את הבית‪ .‬האשה עתרה לבג"ץ וביהמ"ש פסק‬
‫שהתעלמות מכללי הצדק הטבעי ומתן זכות טיעון כמוה כחריגה מסמכות‪ .‬דעת המיעוט של השופט‬
‫זילברג היתה שכלי הצדק אינם ענין שבסמכות‪.‬‬

‫בפס"ד ביארס אישר בי"ד הסכם גירושין לפיו ילדי הזוג יהיו בידי האם במשמורת‪ ,‬בהמשך התברר‬
‫עפ"י הודאת האם שהאם מתגוררת עם גוי וביה"ד פסק שיש להעביר את הילדים למשמורת אצל האב‬
‫עפ"י הודאת האם‪ .‬משהגיע הענין לפני בג"ץ פסק שטובת הילדים כוללת שיקולים רבים והכרעת הדין‬
‫רק על סמך שיקול שכזה נוגדת את כלי הצדק הטבעי‪.‬‬

‫אי התחשבות של ביה"ד בהוראת חוק המופנית גם לבי"ד‬

‫בפס"ד וילוז'ני גרו בני הזוג בדירה וביה"ד פסק שהדירה תמכר כשהיא ריקה‪ ,‬למרות שהחוק להגנת‬
‫הדייר מורה שאין להוציא את האשה שגרה בדירה ממנה‪ ,‬משעלה הדבר על שלחן ביהמ"ש העליון‬
‫קיבל ביהמ"ש את פסה"ד בפסק דינו של השופט אלון בשל העובדה שאין בחוק להגנת הדייר סעיף‬
‫המורה לבי"ד רבני לציית לו‪ .‬לעומת זאת בפס"ד סידיס פסק ביהמ"ש שכיוון שבחוק נאמר במפורש‬
‫שהחוק מכוון גם לביה"ד הרבני יצטרך ביה"ד להתחשב בו בענין פירות נכסי מלוג שינתנו לאשה‪.‬‬

‫בפס"ד בבלי נידונו בני זוג שנישאו לפני מועד תחולת חוק יחסי ממון בין בני זוג בשנת ‪ ,1974‬אך‬
‫מאידך 'הלכת השיתוף' בממון בני הזוג חלה עליהם מכח פסיקה משנים קודמות של ביהמ"ש‪.‬‬
‫כשהגיעו בני הזוג לביה"ד הרבני לא התחשב זה בהלכת השיתוף ולא העניק מחצית מהנכסים‬
‫לאשה‪ ,‬אך ביהמ"ש העליון בפס"ד של השופט ברק קבע שכיוון שהלכת השיתוף מושרשת בדין‬
‫הישראלי היא מחייבת גם את ביה"ד הרבני‪ .‬משמעות הדברים של השופט ברק עם זאת שביה"ד‬
‫מחוייב להתחשב אף בתקדימים חשובים אך הדבר לא נקבע כאן כתקדים מחייב שכן השופט שמגר‬
‫הגיע לאותה התוצאה ממקום אחר‪ ,‬בטיעון שפגיעה בהלכת השיתוף נוגדת את החוק לשווי זכויות‬
‫האשה (שנאמר בו במפורש שהוא מחייב בתי דין דתיים)‪.‬‬

‫בפס"ד לב ביטל השופט ברק צו עיכוב יציאה של אשה מהארץ (אל המאהב שלה) בטיעון שגם חוק‬
‫יסוד כבוד האדם וחירותו מחייב את בתי הדין הרבניים משום שכתוב בו שהוא מחייב כל רשות‬
‫ובכלל זה בתי הדין הרבניים‪.‬‬

‫פסיקה נגד טובת הילד‬

‫בפס"ד מיכל דוד נ' בד"ר נחתם הסכם גירושין לפיו ילמד הילד במסגרת דתית‪ .‬משהגיע הילד לגיל‬
‫ביה"ס רצה האב שהיה חילוני שהילד ימשיך במסגרת זו‪ ,‬אולם האם התנגדה בטיעון שהדבר נוגד‬
‫את טובת הילד ששני הוריו חילונים‪ .‬ביה"ד קבע שיש להותיר את הילד במסגרת הדתית וזאת בניגוד‬
‫לתסקיר שהוזמן על ידו‪ .‬גם בית הדין הרבני העליון פסק כך בניגוד להמלצתה של ועדה בת שלשה‬
‫מומחים‪ .‬משהגיע הדבר בפני בג"ץ קבע השופט חשין שכיון שעפ"י חוק הכשרות המשפטית‬
‫והאפוטרופסות‪ 6‬האחריות על הילד מוטלת גם על ביהמ"ש‪ ,‬פסיקה שלא תתחשב בטובת הילד‬
‫תבוטל שכן היא מהווה חריגה מסמכות‪.‬‬

‫ביהמ"ש לענייני משפחה‬

‫בפס"ד חבס נ' חבס היא אב ובנו בעלי ודירקטורים של שתי חברות‪ ,‬כשהאב היה בחו"ל הוחלט‬
‫באסיפת חברי הדירקטוריון לבטל את זכות החתימה שלו‪ .‬מששב האב הגיש תביעה לבימ"ש המחוזי‬
‫וביהמ"ש טען שאין זה מסמכותו שכן עילתו של הסכסוך היא עניינים שבתוך המשפחה (כמשמעו של‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה) ההוכחה לכך היא שהביטול זכות ההצבעה היה בשתי‬
‫החברות‪ .‬בימ"ש עליון קיבל את ההחלטה בטענה שאילו לא היו הניצים בני משפחה לא היה מתפתח‬
‫סכסוך‪.‬‬

‫בסעיף ‪( 8‬א) לחוק נאמר שביהמ"ש יכול לסטות מסדרי דין‪ ,‬אולם ביהמ"ש העליון קבע שאין הוא יכול‬
‫להתעלם לגמרי מסדרי הדין‪.‬‬
‫‪ 6‬סעיף ‪.79‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫חוק השמות‬
‫בפס"ד זמולון נדונה בקשת אשה לשנות את שם המשפחה שלה לשמו של הגבר שחי עמה ושר‬
‫הפנים דחה את הבקשה בטיעון שעפ"י סעיף ‪ 16‬לחוק השמות שר הפנים רשאי להתנגד לשם מסויים‬
‫כשהדבר נוגד את תקנת הציבור‪ ,‬והשר סבר שבמקרה זה בו יש חשש שהציבור יטעה ויסבור‬
‫שהאשה נשואה לאותו הגבר יש למנוע את השם הדבר נוגד את תקנת הציבור‪ .‬ביהמ"ש אישר את‬
‫החלטתו של שר הפנים‪ .‬אולם בפס"ד מאוחר שיותר של השופט ברק דחה ביהמ"ש את החלטת שר‬
‫הפנים בטענה שהמילים תקנת הציבור משמען הציבור הנאור וכיום הזמן בשל מבחינת הציבור הנאור‬
‫שבני זוג ידורו יחדיו‪.‬‬

‫בעקבות פסה"ד שונה החוק והוסף בו עקרון זה‪.‬‬

‫לפי איזה דין (מערכת דינים) יפסוק הדיין ?‬

‫הדיין בביה"ד הרבני פוסק כמובן מאליו לפי ההלכה‪ ,‬אולם חריגים לכך כמה חוקים שמחייבים את‬
‫ביה"ד‪:‬‬

‫בענין חוק שווי זכויות האשה מחוייב ביה"ד הרבני להתחשב בחוק כאמור בחוק זה גופא‪ .‬לכן‬ ‫‪‬‬
‫בענין פירות נכסי מלוג ביה"ד צריך לבכר את החוק המעניק אותם לאשה על פני ההלכה‬
‫האומרת שהבעל אוכל פירות נכסי מלוג‪.‬‬
‫חוק הירושה ששונה מהמקובל בהלכה; בן ובת יורשים בשווה (ואילו לדעת ההלכה הבת‬ ‫‪‬‬
‫אינה יורשת) כמו"כ לפי החוק הבעל והאשה יורשים זה את זה (ואילו לדעת ההלכה האשה‬
‫אינה יורשת את הבעל)‪ .‬הסכמת הצדדים צריכה להנתן בכתב‪ ,7‬אך גם כשהצדדים הסכימו‬
‫לדון בפני בי"ד רבני על ביה"ד לדון לפי החוק‪.‬‬
‫חוק הכשרות והאפוטרופסות תקף גם כשהצדדים קיבלו על עצמם לדון בבי"ד רבני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוק יחסי ממון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הדין המהותי בענייני גירושין‬

‫בענייני גירושין הסמכות כאמור בידי ביה"ד‪ ,‬וההלכה היא המחייבת בענין זה‪ .‬לפי ההלכה לא ניתן‬
‫לגרש שלא ברצון הבעל‪ ,‬וחרם דרבינו גרשום אוסר פירוק הנישואין – גירושין שלא מרצון האשה‪.‬‬
‫אולם ישנן עילות אובייקטיביות וסובייקטיביות שמאפשרות כפייה לגירושין‪ .‬כשביה"ד נותן הוראה‬
‫לכפייה כופים את הבעל עד כדי מאסר‪ ,‬אך אם ביה"ד מחייב ולא כופה ניתן להטיל עליו חיוב מזונות‬
‫גבוה‪ ,‬וכן יש חיוב כתובה לפני הגט‪.‬‬

‫עילות אובייקטיביות לכפיית גירושין‬

‫‪8‬‬
‫הדוגמאות האובייקטיביות הן מחלה מידבקת שאפילו ידעה האשה זאת לפני הנישואין תוכל לומר‬
‫סבורה הייתי שאקבל זאת אך בסוף איני יכולה לשאת‪ ,‬דוגמא נוספת שמוזכרת בתלמוד היא אדם‬
‫שסובל מריח הפה‪ .‬דוגמה נוספת היא שבן הזוג הינו עקר‪ .‬אולם כשהאשה תובעת גרושין בגין כך‬
‫ישנה בעיה שהלא אשה אינה מחוייבת בפריה ורביה‪ ,‬לכן כשהאשה מעוניינת בגירושין בשל כך היא‬
‫לא תוכל לצרף סיבה נוספת‪ ,‬ורק אם זהו הנימוק היחיד והבלעדי תוכל האשה לתבוע גירושין‪ .9‬יתר‬
‫על כן במצב זה היא יוצאת בלא כתובה‪ .‬טענה נוספת היא שהאשה טוענת שאין לבעל גבורת אנשים‬
‫(כוח גברא)‪ ,‬אולם על האשה לטעון זאת בעצמה בפני הבעל ולא באמצעות עורך הדין‪ ,‬וגם כאן אין‬
‫היא יכולה לדרוש כתובה‪ .‬עילה נוספת היא שהבעל אינו יכול לפרנס את האשה ונראה שגם לא יוכל‬
‫לפרנסה בעתיד‪.‬‬

‫‪ 7‬סעיף ‪ 155‬לחוק זה‪.‬‬

‫‪ 8‬המקור של ענין זה בתלמוד הוא "מוכה שחין"‪.‬‬
‫‪ 9‬כאמור במסכת יבמות "בעינא חוטרא לידה"‪ ,‬כלומר האשה רוצה ילד שילווה לעת זקנתה‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫עילות סובייקטיביות‬
‫עילות סובייקטיביות הן כשהבעל רגיל להכותה (אך במאורע חד‪-‬פעמי יתרה בו ביה"ד)‪ .‬וכן במורד‬
‫מיחסי אישות‪ ,‬וכן כשהבעל 'רואה זונות'‪ ,‬ולהלכה מספיקה אפילו בגידה של פעם אחת‪ ,‬אך אם האשה‬
‫מרדה בבעל מתשמיש‪ ,‬לא יכפו בגין עילה זו‪ .‬אם האשה מצליחה לשכנע את ביה"ד שהבעל מאוס‬
‫עליה‪ ,‬ביה"ד יחייבו בגט ללא כתובה‪.‬‬

‫עילות לכפיית האשה לגירושין‬

‫אצל האשה אם המומים התגלו לאחר הנישואין הבעל יחוייב בכתובה‪ .‬והעילות האובייקטיביות נכונות‬
‫גם כלפי האשה ובכלל זה עילה מרכזית שאינה בת הולדה‪ .‬לגבי עילות סובייקטיביות נסיבה מרכזית‬
‫היא בגידה‪ ,‬אך לא נצרכת הוכחה ברורה‪ ,‬ומספיקה הוכחה של יחסי חיבה ומעשי כיעור שיש רגליים‬
‫לדבר שהאשה בגדה‪ .‬ובעניין זה יש להוסיף שהדבר תלוי בנסיבות וברור שאם הבעל מגיע למעשים‬
‫כאלו הוא לא יכול להאשים את האשה‪ .‬אולם ישנה מחלוקת אם מחייבים את הבעל להוציא אשה‬
‫שבגדה משום שהיא אסורה עליו או שאין כופין אותה‪ ,‬כך שלא כדאי שלאשה לטעון שעל הבעל‬
‫לגרשה מפני שבגדה בו משום שיתכן שהיא רק תתעגן במצב כזה‪.‬‬

‫ישנה עילות עוברת על דת משה דהיינו אשה שמכשילה את בעל כגון שמאכילתו טריפות או איסורי‬
‫טהרת המשפחה‪ ,‬וישנה עוברת על דת יהודית שהאשה נוהגת שלא בצניעות‪ ,10‬לגבי זה הדברים‬
‫נכונים דווקא כשנישאו מלכתחילה על דעת כן‪.‬‬

‫כתובה‬
‫מטרתה של כתובה האמורה בתלמוד היא "שלא תהא קלה בעניו להוציאה‪ .‬לאחר חרם דרבינו גרשום‬
‫התייתרה הכתובה כיון שנצרכת הסכמת האשה‪ ,‬אולם במקרים שיש כפייה על הבעל לגירושין נצרכת‬
‫הכתובה‪ .‬כיום כשסכום הכתובה הוא מופקע כך שעוד מזמן הנישואין לא היה לבעל סיכוי להחזיק‬
‫סכום כזה‪ ,‬לא יוטל על הבעל סכום כזה‪.11‬‬

‫לכתובה יש חשיבות גם במקרה של מות הבעל שם מחלקים את הירושה ונותנים לאשה את החלק‬
‫המגיע לה כאמור בסעיף ‪ ,11‬אך הכתובה כלולה בחלוקה‪ ,‬כלומר האשה לא תקבל בנוסף את‬
‫הכתובה כאמור בסעיף ‪(11‬ג) לחוק הירושה‪ .‬מצב זה שונה בגירושין שם תחילה האשה מקבלת‬
‫כתובתה ולאחר מכן מחלקים את הנכסים כאמור בסעיף ‪ 17‬לחוק יחסי ממון (והאיזון שבסעיף ‪6‬‬
‫בחוק יחסי ממון נעשה לאחר העברת הכתובה לאשה)‪ .‬כשיש חובות לאחר מות הבעל האשה מקבלת‬
‫את כתובתה כשאינה עולה על הסכום הסביר כאמור בסעיף ‪.)3(104‬‬

‫בפס"ד פילוסוף נ' תעוז‬

‫ב‪ 200-‬השנה האחרונות התפתחה בהלכה מגמה להעניק פיצויים לאשה כשהכתובה עומדת על סכום‬
‫קטן‪ .‬ועולה השאלה אם כיום לאחר חוק יחסי ממון יש צורך בפיצויים? אולם היה מקרה של זוג‬
‫סטודנטים לרפואה שלא היה לבני הזוג רכוש אך נראה שיש לבעל פוטנציאל רב בתחום הרפואה‪ ,‬כאן‬
‫השתמש ביה"ד במכשיר הפיצויים והטיל על הבעל פיצויים‪.‬‬

‫זכויות של בני הזוג זה מזה בקיום הנישואין‬

‫מזונות האשה‬
‫מזונות האשה הם כנגד מעשה ידיה‪ .‬לפי ההלכה אין מצב בו האשה מחוייבת לזון את הבעל כאמור‬
‫בסעיף ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שחיוב מזונות הוא רק לפי הדין האישי‪ ,‬דהיינו ההלכה‬
‫שמטילה חובת מזונות רק על הבעל‪.‬‬

‫בכלל מזונות ביגוד‪ ,‬הוצאות רפואיות וכל הצרכים של האשה‪ .‬בתמורה לכך האשה מחוייבת לבעלה‬
‫במלאכות מכמה סוגים‪ :‬מלאכות קרבה כגון הצעת המיטה והגשת אוכל‪ .‬מלאכות הבית כגון בישול‪,‬‬
‫ונשיאה בעול הפרנסה כגון טווייה בצמר‪ ,‬הרמב"ם מבאר שמלאכות אלו של טווייה בצמר הן מלאכות‬
‫‪ 10‬כגון שיוצאת בגילוי ראש‪.‬‬
‫‪ 11‬מצב זה יחשב לאסמכתא‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫שמתחייבות ברוח התקופה וכיום האשה תתחייב במלאכות כמקובל כיום‪ ,‬אולם הבית מאיר פוסק‬
‫שרק עבודה במלאכות שנעשות בבית מוטלת על האשה אך מלאכות מחוץ לבית לא מוטלות על‬
‫האשה‪ .‬עקרון זה אומץ ע"י בימ"ש העליון ע"י השופט קיסטר בפס"ד יוסף‪ .‬גם בפס"ד מזור אומץ‬
‫עקרון זה לפיו לא ניתן לחייב אשה לעבוד‪ ,‬אך הדבר אמור כשיש לה אמתלא מבוררת שמוכיחה‬
‫שאינה יכולה לעבוד‪ .‬בפס"ד ביקל האשה הפסיקה בכוונה לפני הדיון לעבוד והשופט שמגר הפך את‬
‫ההלכה וקבע שעליה לעבוד ולכן המזונות ישוקללו לאחר הכנסת האשה מעבודתה (עפ"י העקרון של‬
‫הוציאי מעשה ידיך במזונותיך) וכך גם נפסק בפס"ד פלולי‪ .‬כיום מקובל להשתמש בשיטה זו אצל‬
‫אשה שמנסה לעגן את בעלה‪.‬‬

‫רמת המזונות המוטלת על הבעל היא לפי הרמה הנוהגת אצל האשה או אצל הבעל לפי הכלל של‬
‫"עולה עמו ואינה יורדת עמו"‪.‬‬

‫אם אין לבעל סיפק לספק מזונות לאשתו‪ ,‬עליו לצאת לעבוד בשביל לפרנסה (פס"ד יצהר)‪ .‬שאלה‬
‫שעולה היא האם עליו לעבוד שעות נוספות בכדי לפרנסה? בפס"ד רונקין נפסק שלא מוטל על הבעל‬
‫לעבוד מעבר למשרה מלאה‪ ,‬ובפס"ד אלעל נאמר שאם הכניס עצמו למצב בעייתי‪ ,‬כגון שיש לו ילד‬
‫מחוץ לנישואין או שהפסיד כספו בהימורים‪ ,‬מוטל עליו לעבוד מעבר לכך‪.‬‬

‫על האשה להוכיח את הצורך ורמת הצורך שלה במזונות‪ ,‬וכמו כן עליה להוכיח כמה היא יכולת‬
‫ההשתכרות של הבעל‪ ,‬אך את המינימום אין היא צריכה להוכיח (פס"ד דרהם)‪ .‬בפס"ד פרייס נאמר‬
‫שעל הבעל למכור נכסים בשביל לפרנס את האשה‪ ,‬אך האשה תצטרך להוכיח זאת‪ .‬ההתחשבות‬
‫היא לא רק בהשתכרות בפועל אלא גם ביכולת ההשתכרות שלו וכך עולה בפס"ד עמיצור‪ .‬דרישה זו‬
‫תמנע צמצום פיקטיבי של הכנסות הבעל‪.‬‬

‫חיוב מזונות חל רק כשהאשה גרה בבית אלא אם יש לה אמתלא מבוררת מדוע היא עוזבת את‬
‫הבית‪ .‬אם כן עול ההוכחה מדוע עזבה את הבית מוטל על האשה‪ ,‬ובפס"ד שדמי נאמר שחובת‬
‫ההוכחה הינה 'קלה כנוצה'‪ ,‬אך לא פחות מכך‪ .‬לאור זאת ביהמ"ש דחה טענה של אשה שאינה‬
‫מעוניינת לגור בדירה שכורה בטיעון שהורגלה לכך בעבר‪ .‬על האשה לדור עם הבעל ולספק לו‬
‫מלאכות הבית ותשמיש‪.‬‬

‫אמתלא מבוררת הינה גם עילה של אנשים נוספים שפוגעים באשה כגון החמות או הגיסים‪.‬‬

‫גם לאחר שהאשה עזבה בגלל אמתלא מבוררת אם הבעל מפייסה בכנות עליה לשוב לדור עמו‪ ,‬וכך‬
‫נפסק בפס"ד בכר כשהבעל לא שב הביתה ולא הסכים להתפייס הטיל ביהמ"ש את האשמה על‬
‫הבעל‪ .‬בסעיף ‪ 2‬א לחוק לתיקון דיני המשפחה נאמר שמתחשבים בהכנסות של האשה מנכסי המלוג‬
‫אולם בפס"ד פלולי נקבע שלא ברור שעל האשה מוטל להשכיר את נכסיה‪ .‬השופט טירקל קבע בדעת‬
‫המיעוט שלא מתחשבים בפוטנציאל ההשתכרות של האשה שאם כן הבעל מקבל את השכר מה‬
‫שנוגד את חוק לשווי זכויות האשה‪.‬‬

‫כשבני הזוג ידועים בציבור אין חובת מזונות‪.‬‬

‫בפס"ד בן משה נידונו פיצויי פיטורין של האשה והשופט קיסטר קבע שפיצויי פיטורין לא יחשבו כחלק‬
‫ממזונות האשה‪ .‬לאחר החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) בו נאמר שבית המשפט רשאי להתחשב‬
‫בהכנסותיו של בן הזוג ניתן לדון האם פיצויי פטורין יחשבו להכנסה‪ .‬לגבי גמלת נכות חודשית של‬
‫האשה נידונה בפס"ד סאפורטה נאמר שכיוון שהגמלה ניתנת עקב פגיעה ביכולת ההשתכרות ינוכה‬
‫סכום זה ממזונותיה‪.‬‬

‫כשחיוב המזונות נובע מעיכוב הגט מצד הבעל לא יקוזזו מעשי ידי האשה מסכום המזונות‪ .‬אולם‬
‫בפס"ד נוני נפסק שזה תקף רק אם ביה"ד חייב את הבעל לגרש ולא אם כתב שמצווה עליו לגרש‬
‫יקוזזו המזונות‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫חובת מדור‬
‫מדור הוא חלק מחובת המזונות‪ ,‬ובפס"ד בר לוי נפסק שאין חיוב דווקא לדירה ספציפית להבדיל‬
‫מהמקובל בבתי הדין שניתן לאשה מדור ספציפי‪ 12‬וניתן למכור את הדירה בעוד האשה נשארת‬
‫בדירה‪ .‬גם בבתי הדין הרבניים יש חולקים והרב דיכובסקי פוסק שניתן להוציא את האשה מהבית‬
‫כשבית הדין משתכנע שהנישואין עומדים לפני פירוק‪.‬‬

‫אם הבעל נוהג בדירה באלימות פיזית או מילולית ביהמ"ש ירחיק את הבעל מהדירה עפ"י העקרון‬
‫ש'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת' (פס"ד ברזאני ) וזהו עקרון של 'מדור שלו'‪ .‬כתוצאה מכך ניתן‬
‫ייעוץ לנשים ליצור פרובוקציות בכדי להכעיס את הבעל ובפס"ד סדן אמר השופט אלון שיש לתת‬
‫משקל גם לצד של הבעל‪ .‬והחוק למניעת אלימות במשפחה בסעיף ‪ 11‬קובע ששימוש בחוק שלא‬
‫בתום לב יטיל קנסות על הצד העושה שימוש כזה‪.‬‬

‫מזונות ילדים‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אומר שמזונות האשה נגזרים מתוקף הדין האישי דהיינו‬
‫דין תורה‪ .‬לעומת זאת סעיף ‪ 3‬אומר שלגבי מזונות ילדים כשאין חיוב מתוקף הדין האישי יחול חיוב‬
‫מתוקף החוק (דהיינו מעל גיל ‪ 15‬שאין חיוב על פי ההלכה)‪.‬‬

‫מהו הדין האישי שמתחייב עפ"י ההלכה במזונות הילדים? הרמב"ם כותב שחיוב מזונות עד גיל ‪6‬‬
‫הינו מדאורייתא (ולשון הרמב"ם שכשם שחייב במזונות אשתו כך מחוייב במזונות ילדיו עד גיל ‪,)6‬‬
‫המשמעות של החיוב מדאורייתא היא שאף אם יש לילד רכוש לעצמו מחוייב האב לזונו‪ ,‬מגיל ‪ 6‬יחול‬
‫חיוב עפ"י תקנת אושא שמחייבת מזונות לילדים עד גיל בר מצווה ובת מצווה‪ .‬בשנת ‪ 1944‬תקנה‬
‫מועצת הרבנות הראשית מזונות עד גיל ‪ .15‬בפס"ד פורטוגז קיבל ביהמ"ש את תקנת מועצת הרה"ר‪.‬‬
‫ובפס"ד אביטבול חוייב האב במזונות ביתו עד גיל ‪ 15‬וטען האב שחובו הוא רק מדין צדקה וכשאין לו‬
‫כסף לא יחוייב וביהמ"ש דחה את הטענה ואמר שזוהי חובה מוחלטת ולא ניתן לחמוק ממנה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬הרבנות הראשית הרחיבה את החובה עד גיל ‪ 18‬אך תקנה זו היתה שנויה במחלוקת‬
‫והרב דיכובסקי בפס"ד קיבל גם את התקנה המוקדמת לעומת המאוחרת שהיתה שנויה במחלוקת‪.‬‬
‫כיום מחייבים עד גיל ‪ 18‬מתוקף חובת צדקה‪.‬המשמעות של חובת צדקה שהיא מוטלת גם על האם‪.‬‬

‫יוצא אפוא שהחובה עד גיל ‪ 6‬היא מוחלטת מגיל ‪ 6‬עד גיל ‪ 13‬מוטלת החובה של מזונות מינימאליים‬
‫מעבר למינימום החובה היא רק מתוקף חובת צדקה‪ ,‬אלא אם האב אמיד‪ .‬מגיל ‪ 13‬ישנה חובה וגם‬
‫היא רק עד המינימום‪ .‬מגיל ‪ 15‬עד גיל ‪ 18‬החיוב הוא כדין צדקה ומוטל בשווה על האב והאם‪ .‬וכיוון‬
‫שכאמור ישנו ספק והחיוב הוא רק מדין צדקה יחול החוק בסעיף ‪ 3‬משום שהדין האישי אינו מטיל‬
‫חובת מזונות אך גם החוק מטיל חיוב גם על האם‪.‬‬

‫לאחר גיל ‪ 18‬יחול חיוב עפ"י סעיף ‪ )2(4‬לחוק ובכפוף לסעיף ‪ 5‬לחוק‪ .‬לאור האמור לעיל פסק‬
‫ביהמ"ש בפס"ד מרדכי לא ניתן לשלב בפסק דין אחד חובת מזונות לילד פחות מגיל ‪ 18‬ולאחר מכן‪,‬‬
‫אלא לכשיגיע הילד לגיל ‪ 18‬ביהמ"ש יצטרך לדון מחדש בסוגיה‪ .‬בפס"ד פלוני הטיל השופט בבימ"ש‬
‫המחוזי חובת מזונות על האב וקבע שכשתגיע הילדה לגיל ‪ 18‬ותשרת בצבא יחוייב האב במזונות‬
‫בהפחתת ‪ . 22%‬האב עתר לביהמ"ש העליון לבטל את פס"ד עפ"י האמור בפס"ד מרדכי‪ ,‬וביהמ"ש‬
‫העליון קיבל את הפסק וקבע שבמצב בו הילדה משרתת בצבא ישנה חזקה שמתקיים סעיף ‪ 5‬וניתן‬
‫להטיל מזונות עוד בטרם גיל ‪( 18‬אם כי ביהמ"ש העלה את ההפחתה לכדי שליש)‪.‬‬

‫בפס"ד בדיני נזיקין יחזקאל קבע ביהמ"ש שסטודנטים יחשבו כתלויים בנפגע‪ ,‬ובתי המשפט למשפחה‬
‫אימצו את פסה"ד לגבי נטלת חובת מזונות למעבר לגיל ‪ 18‬לסטודנט בהפחתת שליש‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫עפ"י הדין שאין הבעל יכול להוציא את האשה מנווה היפה לנווה הרעה‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫במזונות ילדים לא תקף הכלל של "עולה עמו ואין יורדת עמו"‪ .‬עקרון נוסף נוהג שהמינימום המוטל על‬
‫ילדים משתנה ממקום למקום והקובע הוא מנהג המקום‪.‬‬

‫כשהאב מתחמק ממזונות האשה יכולה לתבוע את ביטחח לאומי והוא יתבע את האב אולם ביטוח‬
‫לאומי ישלם לפי טבלה שרירותית שלו‪.‬‬

‫בפס"ד פרייס נקבע שכשמודדים את חובת האב בוחנים לא רק את משכורתו אלא גם את נכסיו‪.‬‬
‫חובת המזונות היא גם על ילד מחוץ לנישואין ואף לילד שהוא פסול חיתון כגון ממזר‪.‬‬

‫אם הילד נוהג באופן בלתי ראוי‪ ,‬כגון שפסקו שהילד יהיה אצל האב ויתחנך במוסד מסויים והילד‬
‫סירב לעזוב את האם‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי בפס"ד משכיל לאיתן פטר את האב ממזונות עפ"י סעיף ‪9‬‬
‫לחוק שמחמת התנהגות מחפירה ניתן לפטור מן הצדק והיושר ממזונות ועפ"י דעת הרמב"ם שכשאין‬
‫הילד אצל האב לא ניתן לחייבו מזונות‪ ,‬אולם השופט קיסטר קבע שאף שפוטרים את האב ממזונות‬
‫לא ניתן לאפשר את הרעבת הילד‪ .‬לאחר פס"ד זה המגמות הינן מובהקות; ביה"ד נוטה להחמיר עם‬
‫מרדנות של הילד‪ ,‬ואלו ביהמ"ש המחוזי נוטה להקל עם הילד ולהטיל חובת מזונות (פס"ד מחוזי חריר‬
‫וקטן)‪.‬‬

‫סעיף ‪4‬‬
‫סעיף זה מופעל בכפוף לסעיף ‪ 5‬בדרך כלל כלפי אבי האב כשהאב חמק או ברח ממזונות‪ .‬במצב זה‬
‫ביהמ"ש יבדוק גם במקביל את כשירותם של הורי האם למלא את חובת המזונות‪ .‬בפס"ד לוי ניסה‬
‫הסב לחמוק מחיוב מזונות כזה בטיעון שכיון שהוא מפרנס את ילדיו הבגירים (‪ )2‬שהם קודמים בחוק‬
‫לפרנסת נכד (‪ ,)3‬וביהמ"ש העליון קבע שהסדר אינו מחייב בסעיף ‪ 4‬אך הנפקות היא לפי סעיף ‪)3(5‬‬
‫דהיינו את מי יש לתבוע קודם‪.‬‬

‫יחסי ממון בין בני זוג‬

‫שאלה מרכזית בסוגיה היא האם לבן הזוג יש השפעה ושליטה בנכסי בן הזוג שלו‪.‬‬

‫ראשית יש להקדים את הדין העברי לפיו לאשה אין שום בעלות בנכסי הבעל‪ ,‬מלבד הנכסים‬
‫המופיעים בכתובה דהיינו נכסים שהביאה האשה בעת הנישואין‪ ,‬והזכות ביד האשה להחליט האם‬
‫הנכסים שהיא מביאה יהיו לנכסי צאן ברזל שפיחתו פחתו לו‪ ,‬הותירו הותירו לו והבעל יחוייב בסכום‬
‫קבוע שנכתב בכתובה‪ ,‬או נכסי מלוג שנשארים במידה מסויימת ביד האשה‪ .‬המשפט העברי איפוא‬
‫אינו דוגל בשוויון‪ .‬עקרון זהה נהג באנגליה ובארצות הברית עד שנות ה‪ .80-‬לכאורה לפי סעיף ‪46‬‬
‫לדבר המלך היה צריך לדון לפי המשפט העברי‪ ,‬אולם בפס"ד ברגר עלתה טענה של אלמנה שרצתה‬
‫להפטר ממס עזבון שהיה תקף אז על נכסי בעלה בטענה שהיא שותפה בעסקי הבעל ואינה יורשת‬
‫שלו‪ ,‬השופט חיים כהן דחה זאת ואמר שהאשה אינה שותפה בנכסי הבעל‪ ,‬אולם השופט ויתקון סבר‬
‫שניתן לראות בנסיבות אלו באשה שותפה בנכסי הבעל והשופט ברנזון קבע שאין צורך לשותפות‬
‫מיוחדת משום שכל בני זוג באופן טבעי יחשבו לשותפים מפני שהאשה מסייעת לבעל בכך שהיא‬
‫מופקדת על עול הבית‪.‬‬

‫הלכת השיתוף‬
‫בפס"ד בריקר נידונה טענת בני זוג על בעלות ברכוש שנקנה מכסף שלפני שנישואין‪ ,‬והשופט אגרנט‬
‫קבע שמכח הסכם מכללא המבוסס על דיני החוזים‪ ,‬בני הזוג יחשבו לשותפים בנכסים‪ ,‬השופט‬
‫קיסטר הצטרף בטיעון שבתנאי שבממון התנאי קיים גם לדעת ההלכה וזהו תנאי שמכללא‪.‬‬
‫המשמעות של העובדה שהלכת השיתוף נובעת מהסכם שמכללא היא שהיא פועל יוצא של דיני‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫החוזים ולכן בעניינה לא יקבע הדין האישי כיוון שבתחום דיני החוזים לא מחייב הדין האישי אלא הדין‬
‫האזרחי‪ .‬המדד בענין זה הוא התייחסותם של בני הזוג לרכוש לפני הקרע שנוצר ביניהם אם הם ראו‬
‫אותו כמשותף‪ .‬ובפס"ד אפטה עלתה השאלה האם הלכת השיתוף תוחל גם על רכוש שהיה בידם‬
‫לפני הנישואין‪ ,‬ונקבע בדעת הרוב שרכוש שהיה בידי בני הזוג לפני הנישואין לא שייך לשני בני הזוג‪.‬‬
‫הלכת השיתוף מבוססת על העקרון שכיון שבני הזוג חיו באושר וראו את הרכוש כמשותף יהיה‬
‫הרכוש שייך לשני בני הזוג‪ .‬ובפס"ד פנונו נידון מקרה של בני זוג שחיו כל השנים במצב של קרע‬
‫מתמשך‪ ,‬וביהמ"ש העליון קבע שכאן לא תהיה תקפה הלכת השיתוף‪ .‬אולם זה היה נכון כשהלכת‬
‫השיתוף התבססה על עקרון של הסכמה מתוקף דיני החוזים‪ ,‬אולם בהמשך התפתחה הלכת השיתוף‬
‫והפכה לפועל יוצא של דיני הקנין בשל העובדה שהרכוש נוצר ממאמץ משותף של בני הזוג‪ .‬בפס"ד‬
‫ליברמן סברו השופטים אלון ובן פורת שלא ניתן בנישואין שניים לקבל את הלכת השיתוף כיון שאין זה‬
‫מכללא אולם השופט לווין בדעת מיעוט קבע שהלכת השיתוף לא נצרכת לתנאי אלא לדיני קנין‪ .‬דעת‬
‫מיעוט זו הפכה בהמשך להלכה‪ .‬מאידך אם יהיה ברור שיש הסכם מכללא הפוך‪ ,‬כגון שבני הזוג ניהלו‬
‫חשבונות נפרדים לא תחול הלכת השיתוף‪.‬‬

‫חוק יחסי ממון בין בני זוג מהווה הסכם שמשמש כברירת מחדל להסכם נישואין לבני זוג‪ .‬בחוק נאמר‬
‫שהרכוש שייך לשני בני הזוג מלבד נכסים שהיו לאחד מבני הזוג קודם הנישואין או נכסים שירש או‬
‫קיבל מתנה‪ .‬עם זאת המגמה בפסיקה היתה להתעלם מחלק זה והשופט שמגר אמר בפס"ד עבאדה‬
‫שאם הובן מכוונת הצדדים שכוונתם להיות שותפים בנכס יהיה הנכס שייך לשני הצדדים אולם‬
‫השופט גולדברג הזכיר את החוק וקבע שאף אם הצדדים ראו את הנכס כמשותף ישתייך הנכס‬
‫למקבלו‪.‬‬

‫בפס"ד הדרי אמר השופט חשין אף לגבי נכסים שקודם הנישואין שנטמעו בתוך שאר הנכסים‪ .‬בפס"ד‬
‫נפיסי נידונו בני זוג שנישאו בפרס ועלו לארץ וביהמ"ש המחוזי קבע שאין כאן שיתוף עפ"י סעיף ‪15‬‬
‫לחוק יחסי ממון בין בני זוג שעל בני הזוג יחול חוק מושבם בעת עריכת הנישואין ובפרס לא נהגה‬
‫הלכת השיתוף‪ ,‬כך נקבע גם בפס"ד של ביהמ"ש העליון אולם בדיון נוסף קבע השופט ברק שכיום‬
‫ניתן לבסס את הלכת השיתוף על עקרון תום הלב שמחייב שוויון בין בני הזוג ואם כן כאלו ישנו כאן‬
‫הסכם חדש בין בני הזוג כאמור בסעיף ‪ 15‬הנ"ל סיפא‪ .‬ישנה בעייתיות בכך שהלכת השיתוף נובעת‬
‫מחובת השוויון מפני שאם כן היא פועל יוצא של דיני משפחה בהם הדין האישי הוא המחייב‪ .‬כיום‬
‫זהו הקו השולט בפסיקה וכך עולה בפס"ד דראהם בפסק דינה של השופטת דורנר לגבי נכסים שלפני‬
‫הנישואין שגם הם ינתנו בשווה לשני בני הזוג וזה כאמור בניגוד לסעיף ‪ 5‬לפיו על נכסים שקודם‬
‫הנישואין לא תחול הלכת השיתוף‪.‬‬

‫בפס"ד קוטלר נידונה דירה שבנה הבעל על דירת ההורים‪ ,‬והשופט אור אמר שדירת המגורים היא‬
‫גולת הכותרת של הלכת השיתוף וברור שאין לגביה הבדל אם נרכשה לפני הנישואין או אחריהם והיא‬
‫תשתייך לשני בני הזוג‪.‬‬

‫סעיף ‪ 14‬לחוק יחסי ממון אומר שפרק ב לחוק יחסי ממון לא יחול על זוגות שנישאו לפני ‪,1/1/1974‬‬
‫אולם למרות זאת הלכת השיתוף תחול עליהם‪.‬‬

‫חוק יחסי ממון אומר שהחלוקה בשווה תהיה רק בסופם של הנישואין‪ ,‬לעומת הלכת השיתוף שנוצרת‬
‫אף במהלך הנישואין‪ ,‬והמשמעות היא שאף במהלך הנישואין עצמם כל אחד יכול לפרק את השיתוף‬
‫ולקחת מחצית מהנכסים לעצמו‪ ,‬והנפקות היא לגבי זוגות שנישאו לאחר ‪ 1974‬עליהם חל החוק ולא‬
‫חלה הלכת השיתוף‪ .‬נפקות נוספת שלאור הלכת השיתוף שמבוסס על הסכם מכללא תחול גם על‬
‫נכסים שהשתייכו לבן הזוג לפני הנישואין כפי שהחוק אומר מפורשות בסעיף ‪(5‬א)‪.1‬‬

‫בפס"ד אבו‪-‬רומי נידונה דירת בני זוג מוסלמים שירש הבעל מאביו והאשה תבעה מחצית מהדירה על‬
‫פי העקרון שבדירה המשותפת ברור שיש להחיל את הלכת השיתוף‪ ,‬ונטען שעפ"י סעיף ‪(5‬א)‪1‬‬
‫האמור לעיל הדירה לא תשתייך לאשה‪ ,‬אולם ביהמ"ש קבע שעפ"י הלכת השיתוף תוכר זכותה של‬
‫האשה בדירה‪ .‬והמשמעות היא שהלכת השיתוף תחול גם על זוגות שעליהם חל חוק זכויות יחסי‬
‫ממון ולא הלכת השיתוף לענין דירת המגורים המשותפת כשיש הוכחה להסכם מכללא‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫בפס"ד בע"מ ‪ 10734/06‬נפסק גם כן ששיפוצים שנעשו מרכוש משותף בדירת הבעל מוכיחים הסכם‬
‫מכללא לבעלות שני הצדדים‪.‬‬

‫בפס"ד אמרה השופטת ארבל שכיון שהבעל לא אמר בפני האשה בטרם הנישואין שהדירה תהיה‬
‫שלו ולא שלה תחשב שתיקתו כהסכמה שהדירה תהיה משותפת‪ ,‬מפני שהבעל יצר בפניה מצג שווא‬
‫שהדירה תהיה משותפת‪.‬‬

‫אם הדירה רשומה על שם שני בני הזוג יכול לדרוש אחד מבני הזוג מכח חוק המקרקעין פירוק‬
‫השותפות אפילו במצב שלא קיימת הלכת השיתוף וכנ"ל לגבי רכב ומטלטלין‪.‬‬

‫פס"ד יעקבי עוסק בבני זוג שנישאו בשנת ‪ 1975‬ומלבד דירתם המשותפת הבעל רכש במהלך‬
‫הנישואין שתי דירות אך לא רשמן ע"ש האשה‪ ,‬והבעל הגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירתם‬
‫המשותפת בשל פרידת בני הזוג‪ ,‬ומאידך האשה הגישה בקשה להכיר בכך שהדירות הנוספות‬
‫שייכות גם לה‪ .‬ביהמ"ש השלום דחה את טענת הבעל בטיעון שאין הוא תובע בתום לב משום שיש לו‬
‫שתי דירות נוספות שאמנם אי אפשר לחלקן משום שלא חלה עליהן הלכת השיתוף משום שנישאו‬
‫אחרי שנת ‪ 1974‬ולא ניתן לחלוק את הרכוש לפני הגירושין האמורים בחוק ובני זוג זה טרם התגרש ‪.‬‬
‫ובבימ"ש העליון השופטים שמגר ומצא אמרו שניתן להחיל את הלכת השיתוף שחלה אף לפני‬
‫הגירושין אף בזוגות שנישאו לאחר שנת ‪ 1974‬שכן ישנן דעות מלומדים מסויימות שסבורים שיש‬
‫להחיל את הלכת השיתוף אף במצב שחוק יחסי ממון חל‪ .‬והשופטת שטרסברג כהן סברה שכאן גם‬
‫יש להחיל את חוק יחסי ממון משום שגירושין לגבי חוק זה אינם בהכרח גירושין ממש אלא אף פרידה‬
‫של בני הזוג שמהווה גירושין במובן האזרחי‪ .‬בפס"ד זה הוסכם על דעת הרוב שהלכת השיתוף לא‬
‫חלה לגבי בני זוג שנישאו לאחר ‪.1974‬‬

‫בעקבות פס"ד זה החל בכנסת מהלך לשינוי תחולת חוק יחסי ממון אף לגבי בני זוג שנפרדים ולא‬
‫בהכרח נצרכים גירושין‪ .‬ואכן כך נקבע בסעיף ‪(5‬א) לפיו אם חולפת שנה מיום שמוגשת בקשת‬
‫החלוקה וכן בשיקול הדעת של ביהמ"ש‪ .‬החוק גם מאפשר התניה של ביה"ד למימוש השיתוף‬
‫בקבלת גט על תנאי מבן הזוג‪.‬‬

‫בפס"ד פאגס נידונה אשה שוויתרה על הרכוש בתמורה לגט‪ ,‬שהלא כאמור בעבר חוק יחסי ממון חל‬
‫רק לאחר הגירושין והאשה לא יכלה לתבוע רכוש לפני הגירושין‪ ,‬ולכן האשה וויתרה על הרכוש‬
‫בתמורה לגירושין וביהמ"ש קבע שוויתורה של האשה תקף‪.‬‬

‫איזון משאבים‬
‫כשמחלקים את הנכסים חולקים בשווה‪ ,‬וישנו ויכוח האם כשלבעל יש חובות חולקים את נכסי האשה‬
‫מבלי להתחשב בחובותיו (לדעת פרופ' רוזן צבי) או שהיא משלמת מחצית מחובותיו‪.‬‬

‫חוק יחסי ממון‪ -‬הסכם ממון‬

‫פרק א והדרישות לקיומו של הסכם ממון יחולו גם על זוגות שנישאו לפני שנת ‪.1974‬‬

‫סעיף ‪( 2‬א) אומר שהסכם ממון מצריך אישור ביהמ"ש ולדעת פרופ' רוזן צבי הדברים אמורים דווקא‬
‫כשכלל הנכסים הוסדרו בהסכם‪ ,‬אך בפס"ד שי שרעבי סיכם הבעל עם אשתו שעליו להעביר את‬
‫הדירה לאחר שיפוצה‪ ,‬אולם כשביקשה האשה לעשות זאת סרב הבעל‪ ,‬וביהמ"ש דחה את דברי רוזן‬
‫צבי‪ ,‬ובפסק השופטת בן פורת נקבע שכל הסכם שצופה פני העתיד יחשב להסכם ממון המצריך‬
‫אישור ביהמ"ש‪.‬‬

‫חוק יחסי ממון חל על 'בני זוג' ועולה השאלה האם על בני זוג ידועים בציבור יחול החוק וגם הם‬
‫יחוייבו באישור ביהמ"ש? התשובה היא שידועים בציבור לא מופיעים בחוק ולא נדרש אישור ביהמ"ש‪.‬‬
‫ואם יגיעו בני זוג ידועים בציבור ויבקשו את אישור ביהמ"ש עולה הבעיה שכן אין שום סמכות‬
‫לביהמ"ש בעניין אולם התיקון לחוק ביהמ"ש למשפחה קובע שבימ"ש יכול לאשר הסכם ממון של‬
‫ידועים בציבור אולם האישור אינו מעכב‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫אישור הסכם של ביהמ"ש לא הופך את ההסכם לפס"ד וצד לא יוכל לפנות להוצאה לפועל בהחזקת‬
‫ההסכם המאושר‪ .‬ובכדי לקבל הוצאה לפועל נדרש פסק דין של ביהמ"ש‪.‬‬

‫במקרה הפוך‪ ,‬כשעורכי הדין של הצדדים הגיעו להסכמה בפני ביהמ"ש‪ ,‬ביהמ"ש נתן תוקף של פס"ד‬
‫להסכם‪ ,‬אך הצדדים עצמם לא הופיעו אישית כנדרש בסעיף ‪(2‬ב) נפסק בפס"ד נצ'יה שהסכם כזה‬
‫לא יחשב להסכם ממון שאושר ע"י ביהמ"ש‪.‬‬

‫בפס"ד נוסף נידון הסכם שנעשה מרצון שני הצדדים ובהבנתם אך כשהגיע ההסכם לביהמ"ש‬
‫התחרטה האשה וביהמ"ש קבע שבעת אישור ביהמ"ש נדרש רצון הצדדים‪.‬‬

‫ישנם כמה מועדים ליצירת הסכם ממון;‬

‫בטרם ולקראת הנישואין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במהלך הנישואין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בגירושין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לגבי הסכם ממון שלפני הנישואין הוא יוגש לרושם הנישואין ולא משמע מסעיף ‪(2‬ג) שעל רושם‬
‫הנישואין להסביר לבני הזוג את המשמעות של חתימתו ולהווכח שנעשה מתוך רצון‪.‬‬

‫בפס"ד אבידור נידונו בני זוג שהחליטו להעביר בגירושין את הדירה לילדיהם‪ ,‬לאחר מכן נישאו בשנית‬
‫אך ההסכם לא אושר בשום דרך והבעל טען שההסכם השני ביטל את ההסכם הראשון למרות שלא‬
‫אושר ותקף כשלעצמו אולם ביהמ"ש קבע שאף שינוי הסכם מצריך אישור ביהמ"ש ולכן הסכם זה לא‬
‫יחייב‪.‬‬

‫בפס"ד רודן נידון מקרה של בעל שנתן את הדירה לאשתו בתמורה לכך שהאשה תישא בהוצאות‬
‫המזונות‪ ,‬לאחר ‪ 9‬שנים טענה האשה שההסכם חסר תוקף שכן לא קיבל את אישור ביהמ"ש‪,‬‬
‫וביהמ"ש קבע שכיוון שהאשה נהנתה מההסכם לא תוכל לטעון שההסכם לא בתוקף‪.‬‬

‫הסכם של בני זוג שנישאו לפני שנת ‪ 1974‬יחול אם נעשה שלא באישור ביהמ"ש רק אם נעשה לפני‬
‫שנת ‪ 1974‬אך אם נישאו אחרי ‪ 1974‬בני הזוג יצטרכו לעשות הסכם בהתאם לנדרש בפרק א לחוק‬
‫יחסי ממון‪.‬‬

‫סעיף ‪( 3‬ב) מטיל על רושם הנישואין להבהיר לבני הזוג את החוק‪ ,‬סעיף זה נעשה בכדי לאפשר‬
‫התחשבות של הרה"ר בחוק זה על פי העקרון שתנאי בדבר שבממון קיים‪ .‬ולכן יש צורך שהרשם‬
‫יסביר לבני הזוג את מהות ההסכם והתנאי‪.‬‬

‫איזון‬
‫לגבי חלוקת קצבת נכות של הבעל נפסק שסכום שקיבל הבעל בגין פגיעה בכושר עבודה לא יחושב‬
‫באיזון כאמור בסעיף ‪5‬א(‪.)2‬‬

‫בפס"ד נתן נ' גרינר עלתה שאלה של איזון במוניטין של עסק‪ ,‬כגון בית מרקחת שיש לו מוניטין ונקבע‬
‫שבבירור יתחשבו במוניטין באיזון הנכסים‪ ,‬ולגבי בעל רופא שיניים קבע ביהמ"ש העליון בפס"ד גוזנר‬
‫שגם במוניטין של הבעל יש לאשה חלק‪ .‬בפס"ד בע"מ נידונה תביעת אשה להטיל על הבעל רווח‬
‫קבוע במוניטין שלו כרואה חשבון‪ ,‬אולם ביהמ"ש העליון קבע שיש להטיל על הבעל סכום חד פעמי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות גם ביה"ד הרבני מקבל את התפיסה של ביהמ"ש העליון שיש לערוך איזון בנכסי‬
‫קריירה‪.‬‬

‫בפס"ד יובל לוי נישאו בני הזוג לפני ‪ 1974‬והאיזון היה מכח הלכת השיתוף ולבעל היו חובות‬
‫וביהמ"ש קבע שאם הבעל יוכיח שהחובות נגרמו מרכישת נכסים משותפים יקוזז החוב מנכסי האשה‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫אולם אם החובות נגרמו מסיבות אחרות האשה תקבל מלכתחילה ממחצית הנכסים‪ .‬כשהבעל לא‬
‫יוכל להוכיח זאת האשה תקבל מחצית הנכסים‪.‬‬

‫בפס"ד אביטל נ' סיטין קבע השופט ברק שגם צד ג' לא יוכל לטעון להסתמכות על נכסי הבעל‬
‫כשהמדובר בנוגע לדירת המגורים שהיתה רשומה ע"ש הבעל‪ ,‬משום שהדבר ברור שהדירה שייכת‬
‫גם לאשה‪.‬‬

‫לאור הלכת השיתוף‪ ,‬לגבי עסק של הבעל שהאשה תחשב שותפה‪ ,‬היא תשא גם בחובות של העסק‬
‫כשם שהיא נהנית מהזכויות‪ ,‬להוציא מקרים שהחובות נוצרו כתוצאה מעניינים הקשורים לבעל כגון‬
‫הימורים וכדו' או עסקים פרטיים שלו‪.‬‬

‫בפס"ד שלם נ' טוינקו נידונו בני זוג שנישאו ב‪ 1970-‬ורכשו דירה לאחר ‪ 20‬שנה מהכנסתו של הבעל‬
‫מהעסק שלו ולאחר תקופה נקלע העסק לקשיים‪ ,‬ולכאורה היה ניתן לומר שכיון שהדירה נרכשה‬
‫מהמאמץ המשותף החובות יפלו גם על הדירה דהיינו האשה‪ ,‬והשופט ברק קבע שלגבי דירת‬
‫המגורים השיתוף נוצר בתחילה ולכן ברגע שנרכשה הדירה‪ ,‬הדירה משותפת והחובות שלאחר מכן‬
‫מוטלים על הבעל (לגבי העסק‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הזכויות והחובות משותפים מלכתחילה אך גם לאורך כל‬
‫הדרך)‪.‬‬

‫לגבי נושים של הבעל שרוצים לתבוע מכח הלכת השיתוף מנכס של האשה קבע ביהמ"ש בפס"ד‬
‫יהלום נ' מס שבח שהזכות העולה מהלכת השיתוף היא אישית‪ ,‬והבעל יכול לטעון איני חפץ שהילכת‬
‫השיתוף תחול‪ ,‬ולכן ההלכה לא תחול ולא יהיה ניתן לגבות מנכסי האשה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 11‬מגן על זכותה של האשה בנכסים שביד הבעל ולאסור על הבעל להבריח נכסים‪ ,‬סעיף ‪7‬‬
‫קובע שנכסים שהבריח בן הזוג ישוקללו במהלך האיזון‪.‬‬

‫בפס"ד מנדלברג נידון מקרה שהבעל תבע גירושין וכרך חלוקת רכוש בבי"ד‪ ,‬והאשה תבעה בבימ"ש‬
‫הגנה עפ"י סעיף ‪ ,11‬והאשה טענה שהיא תובעת בבימ"ש מפני שאין זה שייך לחלוקת הרכוש עצמה‪,‬‬
‫וביהמ"ש קבע שכיוון שההגנה על הרכוש קשורה לרכוש בו מבוצעת החלוקה נידון זה צריך לידון‬
‫בבי"ד‪.‬‬

‫בפס"ד בבי"ד רבני (שגם הוא מופקד על חוק יחסי ממון) נידון מקרה שהתברר שהאשה בגדה בבעל‬
‫לפני מס' שנים‪ ,‬וביה"ד המקומי פסק שהאיזון יעשה רק עד מועד הבגידה שלה‪ ,‬וביה"ד הרבני הגדול‬
‫פסק בדעת הרוב שיש לבטל את האיזון לגמרי עפ"י סעיף ‪ .8‬אולם בימ"ש דחה זאת ואיזן באופן שווה‬
‫את המשאבים‪.‬‬

‫בפס"ד של בי"ד מחוזי נידון מקרה שהבעל התעכב במתן הגט משך מס' שנים‪ ,‬וביה"ש פסק עפ"י‬
‫סעיף ‪ 8‬שהאיזון יעשה לפי שווי הנכסים של רגע דרישת הגט ולא לפי השווי עכשיו שהלא הבעל אשם‬
‫בעיכוב ולא יהנה מהפירות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 101‬לחוק המקרקעין אומר שבן זוג שמוכר מחצית נכסיו מחוייב להציע את הנכס למכירה לבן‬
‫זוגו לפני אנשים זרים‪.‬‬

‫חוק הירושה‬
‫בסעיף ‪ 1‬נאמר שרק במות אדם עובר עזבונו ליורשיו ולכך משמשת תעודת הפטירה‪ ,‬וכשאין תעודת‬
‫פטירה ביהמ"ש יכריז על מותו עפ"י חוק הצהרת מוות‪.‬‬

‫בפס"ד פייק היו בידי היורש שיקים של אדם שלישי ואותו אדם ניסה לחמוק מפרעונם בטיעון שאין צו‬
‫ירושה‪ ,‬וביהמ"ש קבע שאין צורך בצו הירושה בשביל לגבות את השיקים‪ ,‬מפני שצו הירושה הינו‬
‫דקלרטיבי‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק הירושה אומר שהירושה היא על פי דין זולת אם יש צוואה‪ ,‬והמשמעות היא שכשיש‬
‫ספק בתוקף הצוואה זוכים היורשים ולא מוטבי הצוואה (ובכפוף לסעיף ‪54‬ב שיש להעדיף פירוש‬
‫מקיים על פני פירוש מבטל הצוואה)‪.‬‬

‫בדין הישראלי אין שריון של רכוש לבני המשפחה אף אם יוותרו בחוסר כל (בכפוף לסעיף ‪.)56‬‬

‫מי שלא היה בחיים בעת מות המוריש לא כשר לרשת (סעיף ‪3‬א) להוציא מי שנולד בתוך ‪ 300‬יום‬
‫למוות‪ .‬ועדת טירקל שהוקמה לבחינת הסוגיה ממליצה לקבוע בחוק שאף ילוד של הפריה לאחר‬
‫המוות בתוך ‪ 3‬שנים יחשב לבן המנוח‪.‬‬

‫פתרון נוסף להעברת ירושה לילד שטרם נולד הוא הקמת תאגיד כאמור בסעיף ‪.4‬‬

‫ניתן לצוות רק לשני יורשים זה אחר זה כגון לבן ואחריו לנכד אך לא לשלשה (סעיף ‪(42‬ד))‪.‬‬

‫סעיף ‪5‬‬
‫בפס"ד בולדו נ' הראל נידון אדם שרצח את אמו ואחיו והתאבד‪ ,‬ונידונה ירושת האם ועורך הדין של‬
‫יורשי האח הנרצח טען שעפ"י סעיף ‪(5‬א)(‪ )1‬הרוצח לא יורש את הנרצח‪ ,‬ועורך דינה של אשת‬
‫הרוצח טען שדווקא כשיורשע הרוצח‪ ,‬כאמור שם‪ ,‬הירושה פסולה‪ ,‬אך כאן הוא לא נידון ולא הורשע‬
‫שהלא הוא התאבד בעצמו‪ ,‬וביהמ"ש פסק שהצוואה בטלה עפ"י סעיף ‪ 34‬שצוואה בלתי מוסרית‬
‫בטלה‪ .‬בעקבות זאת יתוקן סעיף ‪(5‬א)(‪ )1‬לחוק ויאמר בו 'מי שרצח' ולא 'מי שהורשע'‪.‬‬

‫בסעיף ‪(5‬א)(‪ ) 2‬נאמר שמי שהורשע בהעלמת או השמדת צוואת המוריש פסול מלרשת ותיקון של‬
‫חוק זה מעביר את הדבר לשיקול הדעת של ביהמ"ש‪.‬‬

‫מהו זיוף בעניין זה? עפ"י חוק העונשין זהו השמטת או הוספת פרט במטרה לרמות‪.‬‬

‫במצב של יורש פסול בסעיף זה התוצאה היא כאמור בסעיף ‪ 15‬שחלקו עובר לשאר היורשים (אך לא‬
‫ליורשיו שלו)‪.‬‬

‫סעיף ‪147‬‬
‫סעיף ‪ 147‬קובע שהמוטבים המופיעים בחוזה של חב' ביטוח וכדו' הם שיקבלו את הסכום ולא‬
‫היורשים המקוריים‪ ,‬ובפס"ד פישר נ' תמר ציין המנוח בביטוח את בנו ובצוואה שלאחר ‪ 20‬שנה כתב‬
‫האב את כל ילדיו בשווה‪ ,‬וביהמ"ש פסק שלמרות שמצווה לקיים את דברי המת לא יקבלו כל הילדים‬
‫את סכום הביטוח‪ ,‬ורק אם המנוח היה ממציא את הצוואה לבנק היו מקבלים מוטבי הצוואה כיוון שיש‬
‫אינטרס ציבורי שהבנק יוכל לפעול לפי המוטב המופיע בחוזה הביטוח ולא יהיה כפוף לתביעות‬
‫יורשים עפ"י הצוואה‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 147‬לגבי מוטב של קופת גמל אפילו אם הוא רצח את המוריש יקבל המוטב שבקופת הגמל‬
‫ולא יחול כאן הכלל של "הרצחת גם ירשת" האמור בסעיף ‪ ,)1(5‬אך זה אמור להשתנות בתיקון של‬
‫חוק הירושה‪.‬‬

‫סעיף ‪(6‬א) מאפשר להסתלק מהירושה וישנן כמה מטרות אפשריות; נימוקים רגשיים‪ ,‬אדם שיש לו‬
‫נושים שהוא מנסה להבריח את נכסיו לאחיו‪ ,‬ישנה מטרה פיסקאלית‪-‬להפטר ממיסים‪ .‬ניתן להסתלק‬
‫אפילו לאחר מתן צו ירושה בטרם חולק העזבון‪ .‬סעיף ‪(6‬ב) מאפשר למסתלק להחליט למי לתת‬
‫מהיורשים המקוריים רק מבין אשתו‪ ,‬בנו ואחיו‪ ,‬ולהבדיל מסעיף ‪ 15‬לפיו הנכסים מתחלקים כאלו אינו‬
‫קיים‪ .‬הסתלקות שנוצרה ע"י רמאות של הצדדים יכולה להבטל ע"י המסתלק‪ .‬אם קדם עיקול להודעת‬
‫ההסתלקות ההסתלקות לא תהיה בתוקף (עפ"י סעיף ‪(7‬ג))‪.‬‬

‫סעיף ‪(8‬א) קובע שאין ליורש אפשרות להעביר את ירושתו העתידית בחיי המוריש‪ ,‬הנימוק לזה‬
‫כנראה הוא מוסרי‪ .‬ובפס"ד יקותיאל נידון אדם שאשתו היתה פסולת דין (לא שפויה) והוא לא יכל‬
‫למכור את דירתו בשל חלקה של האשה בדירה‪ ,‬ולכן מכר הבעל את חלקו‪ ,‬והחתים את יורשי אשתו‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫על מכירה עתידית של הדירה לאחר מותה‪ .‬לאחר מותה ערערו היורשים על תקפות הפעולה‪,‬‬
‫וביהמ"ש מנע מהיורשים לבטל את המכירה וקבע שרק מכירה של כל חלק הירושה לא אפשרית עפ"י‬
‫סעיף זה אך מכירה של נכס מסויים תהיה בתוקף‪.‬‬

‫סעיף ‪(8‬ב) בפס"ד שרון נ' לבוב נידון אדם שצירף את אחיו לחשבון הבנק שלו במטרה לחסוך את‬
‫עשיית הצוואה‪ ,‬לאחר מותו ערער בן המנוח על הפעולה‪ ,‬וביהמ"ש פסל את ביצוע ההעברה לחשבון‬
‫האח בטענה שהעברת נכסים לאחר המוות יכולה להעשות רק ע"י צוואה ולא בדרך אחרת כאמור‬
‫בסעיף ‪(8‬ב)‪.‬‬

‫סעיף ‪8‬א‬
‫כרקע לסעיף זה יש להזכיר שבעבר היו נערכות צוואות משותפות של בני זוג במסמך אחד‪ ,‬אך עלתה‬
‫בעיה עפ"י סעיף ‪ 35‬לפיו מי שנוטל חלק בצוואה לא יכול להינות ממנה‪ ,‬ואם כן בצוואה משותפת יש‬
‫לבן הזוג ענין בצוואה שהלא הוא היורש‪ ,‬גם במסמכים נפרדים היתה בעייה כזו מפני שהיא נוגדת את‬
‫סעיף ‪(8‬א)‪ .‬בפס"ד מלמד נ' סלומון נידונו בני זוג שנישאו בנישואין שניים ולבעל היה בן מהנישואין‬
‫הראשונים והבעל התנה לתת את ירושתו לאשתו ואחריה לבנו‪ ,‬והאשה עשתה צוואה דומה שהנכסים‬
‫יעברו לבעל ואחריו לבנו שלו‪ .‬לאחר מות הבעל נישאה האשה בשלישית והעניקה את נכסיה לבעל‬
‫זה‪ ,‬השופט ברק קבע שהיה ניתן לומר שצוואתה זו של האשה בטלה שכן היא סותרת את הצוואה‬
‫הראשונה שלה אך הצוואה תהיה בתוקף מפני שהאשה כתבה בצוואתה הראשונה שהיא בתוקף כל‬
‫עוד היא לא חוזרת בה‪ .‬לאחר מקרה זה הכניסה הכנסת את התיקון לסעיף ‪8‬א‪ .‬בסעיף זה הוסף‬
‫סעיף קטן (ב) שלאחר מות בן הזוג לא ניתן לבטל את הסעיף‪ ,‬אך בביטול בחיים של אחד מבני הזוג‬
‫הצוואה בטלה מעצמה‪ ,‬ובביטול לאחר המוות ניתן לצוות את נכסיו רק בהשבת הנכסים שקיבל לפי‬
‫הצוואה המשותפת‪.‬‬

‫סעיף ‪10‬‬
‫המחוקק מכיר בירושה של קרבת נישואין לבן זוג בלבד (אך לא קרבה רחוקה יותר דוגמת גיס וכדו')‪,‬‬
‫מעבר לכך בקרבת דם מכיר המחוקק בילדיו של המוריש ובצאצאיו‪ ,‬באביו וצאצאיו‪ ,‬ובסבו וצאצאיו ( ‪3‬‬
‫פרנטלות)‪ .‬מעבר לכך אין ירושה כלפי מעלה‪.‬‬

‫בפס"ד היועמ"ש נ' ביהם נידונו בני זוג שהתגרשו והמשיכו לדור יחד והאשה הוכיחה שהיא צריכה גט‬
‫לחומרא וכיון שכך ביהמ"ש העליון מכיר בה כנשואה במצב זה וממילא היא יורשת‪.‬‬

‫בן הזוג מקבל מהמוריש מיטלטלין לפי המקובל‪-‬באופן אובייקטיווי ולפי הנסיבות –באופן סובייקטיווי‪.‬‬

‫סעיפים ‪ :14 13‬לגבי אדם שמת ונשאר לו אב ואח מן האם‪ ,‬ברור שהאב והאח מן האם יורשים כל‬
‫אחד מחצית מהנכסים עפ"י סעיף ‪ 14‬שילדי היורש יורשים במקומו וההורים חולקים גם הם בשווה‬
‫(סעיף ‪ , )13‬אך אם לאם יש אח נפסק שכיוון שזו פרנטלה שניה לא יירש האח אלא האב‪.‬‬

‫סעיף ‪ 16‬אימוץ ‪ :‬המאומץ יורש את המאמץ אך לא את קרוביו‪ ,‬וכן המאומץ יורש את אביו הביולוגי‬
‫למרות האמור בסעיף ‪ 16‬לחוק האימוץ שהאימוץ מנתק קשר בין המאומץ להוריו הביולוגים הן לזכות‬
‫הן לחובה‪ ,‬אך מאידך הוריו הביולוגיים של המאומץ לא יירשו אותו‪.‬‬

‫סעיף ‪ 55‬ידועים בציבור‬

‫בידועים בציבור אין ירושה ישירה‪ ,‬אולם סעיף ‪ 55‬קובע שבידועים בציבור רואים כאילו נכתבה צוואה‬
‫לבן הזוג השני‪ .‬אולם הסעיף מדבר דווקא באיש ואשה ולא בבני אותו המין‪ .‬כמו"כ הדבר מותנה שאין‬
‫בני זוג אלו נשואים לאדם אחר‪ .‬הבדל בין ידועים בציבור לנשואים שבנשואים רק הגט מפקיע את דיני‬
‫הירושה הרגילים ואילו בידועים בציבור מיד כשמתגלע סכסוך בין הצדדים לא ייורש בן הזוג הידוע‬
‫בציבור‪.‬‬

‫בפס"ד נסיס נ' יוסטר נידונו ידועים בציבור שהתגלה בדיעבד לאחר מות הבעל שהוא כתב מכתב‬
‫שהוא מואס בבת הזוג שלו‪ ,‬וביהמ"ש קבע שמצב כזה לא יחשב לידועים בציבור כיוון שברור‬
‫שהמוריש לא היה מצווה לבן זוגו בצוואתו את רכושו‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫סטודנטים שגרים יחד ומקיימים יחסי אישות לא יחשבו לידועים בציבור כייוון שזהו באופן מקרי‪ .‬אולם‬
‫בבני זוג שרצו לגור יחד בכדי לבדוק את התאמתם כתב פרופ' שילה שייחשבו לידועים בציבור‪.‬‬

‫בפס"ד אלון נ' מנדלסון נאמר שאף אם בני זוג ניהלו חשבונות נפרדים הם יכולים להחשב לידועים‬
‫בציבור וכמו"כ נפסק שאף אם בני הזוג גרו פעם בבית הגבר ופעם בבית האשה הם ייחשבו לידועים‬
‫בציבור‪.‬‬

‫השופט קיסטר כתב בפס"ד בירנבאום שאם התנהלה בוררות בין בני הזוג הידועים בציבור לא יירש‬
‫בן הזוג‪ ,‬אולם בפס"ד אחר כשהיו עדויות שבן הזוג אמר שהוא לא מעוניין שבן הזוג יירש אמר השופט‬
‫חיים כהן שכיוון שהם היו ידועים בציבור ובן הזוג לא כתב צוואה השוללת את בן זוגו יקבל בן הזוג‬
‫כדין ידועים בציבור‪ .‬אך במקרה שהיתה צוואה שלא כללה את בן הזוג הידוע בציבור לא היתה פסיקה‬
‫ונראה שזה יחשב כהוראה משתמעת להוציא את בן הזוג האמורה בסוף הסעיף‪.‬‬

‫בפס"ד משולם נ' ביה"ד הרבני עלתה שאלה האם צריך את הסכמת הידועה בציבור בכדי לדון‬
‫בביה"ד הרבני כדין צו ירושה שנידונת בבי"ד רבני בהסכמת הצדדים‪ ,‬וביה"ד רצה לדון בשאלה האם‬
‫האשה אכן ידועה בציבור ויש לדון באפשרות שלה להתנגד לדיון בבי"ד הרבני ובג"ץ קבע שהיא יכולה‬
‫להתנגד לדיון כזה בביה"ד‪.‬‬

‫סעיף ‪ 17‬אומר שכשאין יורשים כאמור לעיל יורשת המדינה‪ .‬ובפס"ד היועמ"ש נ' זיונס לגבי סוגיה של‬
‫ניצולי שואה שהיה ספק אם ישנם יורשים עדיין קבע ביהמ"ש העליון שעל המדינה להוכיח את זכותה‬
‫לרשת‪.‬‬

‫צוואה‬
‫הבעל אינו יכול להוציא בצוואה מאשתו;‬

‫כתובה‬ ‫‪‬‬

‫את המגיע לה עפ"י חוק יחסי ממון‬ ‫‪‬‬

‫מזונות‬ ‫‪‬‬

‫קיום הצוואה נעשה בפני‪-‬‬

‫ביהמ"ש‬ ‫‪‬‬

‫רשם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ביה"ד בהסכמת שני הצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המחוקק הישראלי שואף להרבות השארת צוואות ולכן הוא מקל ככל האפשר בדרישות הצוואה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 19‬דורש בצוואה בכתב שהצוואה תישא תאריך וחתימה של המצווה במטרה למנוע הפיכת‬
‫טיוטא לצוואה‪ .‬בפס"ד קניג נידונה צוואת אשה שהתאבדה וכתבה צוואה ששוללת את ירושת בעלה‬
‫אך לא כתבה בה תאריך וחתימה‪ ,‬וביהמ"ש קבע שהצוואה לא בתוקף‪ ,‬אך כיום תוקן סעיף ‪(25‬ב)(‪)1‬‬
‫ונקבע שניתן בצוואה שמרכיב היסוד שלה‪ ,‬דהיינו כתב היד‪ ,‬הוא של המצווה בית המשפט יכול‬
‫להתחשב בה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 20‬צוואה בעדים – נצרכת חתימת המצווה בנוכחות שני עדים בצוותא (אך לא זה שלא בפני‬
‫זה)‪ ,‬ועל המצווה להצהיר שזו צוואתו ועל העדים לכתוב זאת בצוואה עצמה‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫סעיף ‪ : 21‬הפקדת הצוואה אצל רשם הצוואות מונעת טענת זיוף‪ ,‬שינוי ומגינה על סודיותה של‬
‫הצוואה‪ .‬ההפקדה נעשית ע"י המצווה עצמו ומהווה הוכחה לתקפותה ביום מסירתה לרשם‪ .‬פרסום‬
‫הצוואה יעשה ע"י הרשם תוך ‪ 3‬חודשים לאחר מות המצווה כאמור בסעיף ‪.76‬‬

‫סעיף ‪ :22‬צוואה בעל פה בפני רשות‪-‬שופט‪ ,‬רשם‪ ,‬דיין או נוטריון (סעיף ז)‪ ,‬בחוק החדש לא יופיע‬
‫נוטריון‪ .‬בסעיף (ג) נאמר שאם השופט או הרשם אינם מבינים את שפת המצווה תתורגם הצוואה‪.‬‬
‫במקרה של צוואה שנכתבה בפני נוטריון ולא נכתב בה שתורגמה ע"י הנוטריון ראה ביהמ"ש בצוואה‬
‫פגם מהותי וביטל אותה‪ .‬סעיף זה המצריך תרגום לא נאמר בשאר סעיפי החוק ובמיוחד בסעיף ‪20‬‬
‫לגבי עדים‪ ,‬ובמקרה שהיתה צוואה שנאמרה בשפה זרה בפני עדים והדבר לא נכתב בצוואה עצמה‬
‫אמר השופט מלץ שזהו פגם לא מהותי בצוואה‪ ,‬והדבר נתון לשיקול הדעת של ביהמ"ש‪.‬‬

‫צוואה בקלטת וידאו לא מופיעה בחוק ועדיין אין תקדימים בפסיקה לכך אולם הועדה לתיקון חוק‬
‫הירושה ממליצה להוסיף זאת כצוואה תקפה‪.‬‬

‫סעיף ‪– 23‬צוואת שכיב מרע תקפה בעל פה‪ ,‬מקורו של סעיף זה הוא המשפט העברי‪ .‬צוואה זו דווקא‬
‫כשהמצווה רואה עצמו עומד מול פני המוות‪ .‬נדרשים שני עדים השומעים לשונו (ולא כדלעיל סעיף ‪22‬‬
‫(ג))‪ .‬בפס"ד ניקולא נפסלה צוואה של אשה שאמר בפני עדים שהיא רוצה לכתוב צוואה ופרטה את‬
‫הוראותיה‪ ,‬וביהמ"ש שלל את הצוואה מפני שאין זו צוואה אלא רצון לכתיבת צוואה‪ .‬בארץ אושרו רק‬
‫מעט צוואות שכיב מרע‪ .‬ובפס"ד פיק אושרה צוואה בה העדים לא ראו את הצווי יחד אולם ביהמ"ש‬
‫קבע שאין זה פגם מהותי‪.‬‬

‫סעיף ‪ – 25‬בפגם לא מהותי ביהמ"ש יכול לאשר את הצוואה‪ ,‬ובפס"ד אקשטיין נאמר שנדרשת‬
‫וודאות מוחלטת של ביהמ"ש באמיתותה של הצוואה (ואף יותר מהודאות הסבירה הנדרשת בתחום‬
‫הפלילי)‪.‬‬

‫פגם בכשרות העדים (כגון שאחד מהם קטין) לא מהווה פגם מהותי (סעיף ‪(25‬א) סיפא)‬

‫מפס"ד בנדל עולה שהכלל הוא שכל עוד הצוואה מושלמת המוציא ממנה עליו הראיה‪ ,‬אולם אם‬
‫הצוואה אינה מושלמת ויש בה פגמים לא מהותיים למרות שהשופט משוכנע באמיתותה עול ההוכחה‬
‫מונח על כתפי המקיים אותה‪ .‬בפס"ד דהן נ' אזולאי פסל ביהמ"ש אשה שלא ידע קרוא וכתוב ואמרה‬
‫ש'היא יודעת על מה היא חותמת' אך לא אמרה שהיא יודעת שזוהי צוואה‪.‬‬

‫חתימה ‪ -‬טביעת אצבע תחשב כחתימה‪ ,‬נצרכת חתימת המצווה עצמו‪ .‬בפס"ד נחושתן קבע ביהמ"ש‬
‫שרצוי שתהיה חתימה על כל דף אך אין זה פוסל את הצוואה אלא אם ישנן ספיקות נוספים‪ .‬גם‬
‫חתימת העדים צריכה להופיע על הצוואה עצמה וחתימה על דף נפרד תהיה פגם לא מהותי‪.‬‬

‫פסלות‬
‫סעיף ‪ : 26‬שלשה מצווים פסולים; קטין‪ ,‬פסול דין וכשהמצווה לא ידע להבחין בטיב הצוואה‪.‬‬

‫צוואה ע"י קטין פסולה אולם בתיקון שיערך לחוק ישונה החוק ומגיל ‪ 15‬ניתן לכתוב צוואה‪.‬‬ ‫‪)1‬‬

‫בפסול‪-‬דין עלתה שאלה בפס"ד אדם לגבי אדם שהוכרז כפסול דין ולאחר תקופה כתב צוואה‬ ‫‪)2‬‬
‫ולאחר מכן בוטלה פסלותו‪ ,‬והשופט שמגר קבע שהמבחן הוא פורמאלי‪ ,‬דהיינו שכל עוד לא‬
‫בוטלה פסלותו צוואתו פסולה‪.‬‬

‫'מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה' השופט ברק קבע בפס"ד בנדל שלשה פרמטרים‬ ‫‪)3‬‬
‫בעניין זה‪:‬‬

‫המצווה מודע לכך שבחתימתו הוא קובע מה יעשה ברכושו לאחר מותו‬ ‫‪‬‬

‫הוא מודע להיקף רכושו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫הוא מודע לתוצאה של המסמך על יורשיו הנפגעים מצוואתו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בפס"ד ביינשטוק נידון אדם שהיתה לו מחלת רדיפה (פרנויה) והוא סבר שבני משפחתו רודפים אותו‬
‫ולכן מנע מהם את הירושה אותה ציווה לעמותה‪ ,‬והשופט חשין אמר שניתן להרחיב את התנאים‬
‫שבפס"ד בנדל דלעיל גם למקרה של פרנויה ולהגדיר אותו כמצב שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה‬
‫של צוואה‪ .‬אולם השופט חשין הותיר את הצוואה על כנה משום שהיורשים שם היו אחותו ואחינו‬
‫במצב זה שכיח שאדם מצווה את רכושו לעמותה‪.‬‬

‫בפס"ד כלפא נ' גולד נידון אדם שלא נבדק בחייו ע"י פסיכיאטר אולם לאחר מותו כתב פסיכיאטר‬
‫חוו"ד על סמך עדויות שכנראה המצווה היה בגדר 'אינו יודע בטיבה של צוואה' וביהמ"ש דחה זאת‬
‫בנימוק שבחינה כזו נוגדת את כבוד האדם‪ ,‬ובשביל לקבוע פסלות יש לאבחן את האדם בחייו‪ ,‬ע"י‬
‫אבחון פנים מול פנים של פסיכיאטר ולא באמצעות עדויות‪.‬‬

‫בפס"ד שרוני נאמר שהרגע הקובע לענין 'יודע בטיבה של צוואה' הוא רגע כתיבת הצוואה ולא לפניו‬
‫או אחריו‪ .‬מבחינה זו המצב האידאלי הוא שאחד העדים הוא רופא בעצמו‪.‬‬

‫לגבי אדם שהתגלה פיחות ניכר ביכולותיו השכליות קבע ביהמ"ש שאין הוא בגדר 'אינו יודע' האמור‬
‫בסעיף זה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 29‬אומר שלא ניתן להתנות את מתן הצוואה ברצונו של צד שלישי (פס"ד ישפה)‪.‬‬

‫בפס"ד היועמ"ש נ' לישניצקי אשה צוותה לתת את נכסיה ל'חייל נאמן'‪ ,‬וקבעה שנאמן יופקד על‬
‫ביצועה‪ ,‬והוסיפה שבנה המאומץ ובעלה לא יקבלו את הרכוש וביהמ"ש קבע בפס"ד של השופט חשין‬
‫שיש להעדיף את העקרון של 'מצווה לקיים דברי המת' משום שהיא שללה את מתן הרכוש לבנה‬
‫ובעלה וזוהי צוואה נגטיבית שיש לקיימה‪.‬‬

‫סעיף ‪( 30‬א) צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת פסולה‪ ,‬והדגש הוא על השפעה בלתי הוגנת אך‬
‫השפעה כשלעצמה אינה פוסלת‪ ,‬ובחוק החדש נקבע שביחסי מטופל ישנה חזקה שזוהי השפעה לא‬
‫הוגנת והדבר קיים כבר כיום בפסיקה‪.‬‬

‫בפס"ד רכטמן נ' זיסמן לאשה היתה תלות בבעל‪ ,‬ובני הזוג עשו צוואה זוגית והבעל קבע שאם האשה‬
‫לא תהיה בחיים יקבל בית הכנסת את העזבון וכך גם אמרה האשה וביהמ"ש דחה טענה שזוהי‬
‫השפעה בלתי הוגנת של הבעל על האשה‪.‬‬

‫בפס"ד בן‪-‬נון נ' ריכטר היתה לאשה תלות בבן‪-‬אחיה‪ ,‬וביהמ"ש קבע שכשיש תלות‪ ,‬חזקה שישנה‬
‫השפעה לא הוגנת‪ .‬פרופ' שילה מותח בספרו ביקורת על פס"ד זה ומקשה מדוע לא יקבל אחיין‬
‫ירושה כשהוא זה שמטפל באשה‪ .‬בפס"ד זה נאמר שבכל מצב של יחסי תלות יש לחשוש להשפעה‬
‫בלתי הוגנת ובכלל זה רב‪ ,‬עורך דין ומטופל‪.‬‬

‫סעיף ‪(30‬ב) צוואה מחמת טעות‪ -‬לגבי טעות בעובדות‪ ,‬באדם שנתן דירה לפלוני ודירה אחרת לאחר‪,‬‬
‫והתברר שאחת הדירות כבר אינה שלו נקבע שזוהי טעות‪ .‬ולגבי אדם שסבר שאחד מבניו מת במזרח‬
‫הרחוק והתברר לאחרומותו שזו טעות‪ ,‬כשברור שהאב היה מוסיף ומחלק את רכושו גם לבן זה ניתן‬
‫לתקן את הצוואה‪.‬‬

‫לגבי טעות בדין קבע השופט לנדוי שלא ניתן לתקנה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 31‬אי‪-‬ביטול צוואה שנכתבה באונס תוך שנה יהפוך אותה לתקפה‪ .‬סעיף זה לא יחול על סעיף‬
‫‪ 24‬דלעיל על צוואת קטין לאחר שעברה שנה מפני שאדם זה פסול לצוואה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 32‬טעות סופר תתוקן וגם לגבי אדם שכתב "שני המגרשים‪ .‬בית המלאכה לשני בני" קבע‬
‫ביהמ"ש שיש למחוק את הנקודה המפרידה ולהפוך את שני רכיבי המשפט לאחד לאמור‪" :‬שני‬
‫המגרשים ובית המלאכה לשני בני"‪ ,‬כך גם במקרה של אשה שכתבה ‪ 500‬לירות בעוד בחשבונה היו‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬

‫פראנקים קבע ביהמ"ש שהצוואה תתוקן‪ .‬בפס"ד הורן קבע ביהמ"ש שיש לתקן את הצוואה באופן‬
‫הסביר ביותר‪.‬‬

‫סעיף ‪ 33‬צוואה סתומה שאין לראות מתוכה למי צוותה בטלה‪ ,‬כלומר צריך ראיות פנימיות ולהוציא‬
‫הוכחות חיצוניות ונסיבתיות‪ .‬אך סעיף זה סותר את האמור בסעיף ‪(54‬א) שיש לפרש את הצוואה לפי‬
‫הנסיבות ‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬צוואה שביצועה בלתי מוסרי‪-‬בפס"ד אנגלמן נ' קליין נידונה צוואת אשה שהורישה ‪80%‬‬
‫לבתה האחת ו‪ 20%-‬לבתה האחרת והוסיפה שאם הבת המקופחת תתנגד ותערער על הצוואה‬
‫תשלל זכותה לגמרי מהצוואה‪ ,‬בהמשך ערערה הבת ועלתה השאלה האם תניה האוסרת ערעור לא‬
‫תחשב ללא מוסרית ונוגדת את תקנת הציבור‪ ,‬וביהמ"ש קבע שתניה כזו לא מוסרית ונוגדת את‬
‫תקנת הציבור ולא תתקבל ובמיוחד אם לערעור היה מקום‪.‬‬

‫בפס"ד גריידר נידונה צוואה של אדם לבנו ואמר שאם הבן יגרש את אשתו הוא לא יירש‪ ,‬ונטען‬
‫שתניה כזו נוגדת את כבוד האדם של הבן אך השופט קיסטר אישר את הסעיף בצוואה בטיעון שתניה‬
‫כזו היא לגיטימית משום שהאב לא מעוניין שרכושו יגיע לאשה שישא בנו בעתיד‪.‬‬

‫בפס"ד נוסף נידונה תניה של אב לתת לבנו רכוש בתנאי שיתגרש והשופט שילה קבע שבכל מקרה‬
‫יש לבחון לגופו האם גירושין נוגדים את תקנת הציבור או לא‪.‬‬

‫צוואה בלתי אפשרית‪-‬בפס"ד יועמ"ש נ' הס נידונה צוואה של אדם למוסד שכבר לא קיים והשאלה‬
‫היא האם צוואה כזו תחשב לבלתחי אפשרית והשופט שילה קבע שהרכוש ינתן למוסד הדומה ביותר‬
‫למסד כזה‪ .‬אם כי ברור שכשיש ילדים למנוח הרכוש ינתן לילדים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 35‬השופט קיסטר קובע שבכדי לפסול צוואה המזכה מי שהיה פעיל בעריכתה נדרש שהזוכה‬
‫יהיה פעיל רק מרגע שמתחילים לכתוב את הצוואה‪ .‬בפסקי דין אחרים נפסק שגם לפני רגע הכתיבה‬
‫תפסל הצוואה והשופט שמגר פסק שכל מקרה יבחן לגופו‪.‬‬

‫בפס"ד פורת יוסף נידון אדם שנתן צוואה לטובת ישיבה בנוכחות ראש הישיבה ומזכיר הישיבה‬
‫וביהמ"ש פסק שאין אלו נקראים זוכים כיוון שיש להם טובת הנאה בעניין אך אין הם הזוכים‪ ,‬לעומת‬
‫זאת מזכה לחברה כשמנהלה לקח חלק בעריכת הצוואה יבטל הצוואה‪.‬‬

‫סעיף ‪(36‬א) בפס"ד אהרן נידון אדם שביטל את הצוואה בתצהיר אצל עו"ד ונטען שאין הוא יכול בכך‬
‫לבטל את הצוואה שכן ביטול הצוואה רק בדרכים בה היא מתקיימת כאמור בסעיף וע"י עו"ד הצוואה‬
‫לא מתקיימת‪ ,‬אך השופט ברק קבע שבביטול צוואה אנו מקילים מאשר בקיומה ולכן נקיים ביטול‬
‫צוואה גם אם הוא פגום כאמור בסעיף ‪ 25‬למרות שבקיום צוואה עד אחד לא יספיק כאמור בסעיף זה‪.‬‬

‫בפס"ד אלבוים נידונה צוואה למוטב מסויים שהמצווה ביקשה במכתב (שלא בכתב ידה)מעוה"ד‬
‫להשמיד אותה‪ ,‬אך עוה"ד שהיה ידידו של המוטב לא עשה זאת אך הוא חתם על הצוואה 'קיבלתי'‪,‬‬
‫והשופט ברק קבע שכיוון שעוה"ד פעל שלא בתום לב באי‪-‬ההשמדה של הצוואה זה מצטרף וניתן‬
‫להתגבר על החסרון של סעיף ‪.36‬‬

‫אדם ביטל את צוואתו הראשונה וכתב צוואה נוספת והשמיד אותה והשאלה היא האם הצוואה‬
‫הראשונה חוזרת ונכנסת לתוקף‪ ,‬ופרופ' שילה בספרו על צוואות מחלק בין ביטול לצוואה השניה‬
‫בכתב שכוונתו לקיים את הצוואה הראשונה אך אם הוא משמיד את השניה אין כוונתו להמשיך את‬
‫קיום הראשונה אם כי היה ניתן לומר שההפך הוא הנכון‪ .‬המחוקק מנראה השאיר עניין זה פתוח‬
‫במטרה לאפשר לביהמ"ש לפסוק בסוגיה לפי ראות עיניו‪.‬‬
‫דיני משפחה‬ ‫השופט נאמן‬
‫דד‬