‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫בתי המשפט‬
‫א ‪043040/04‬‬ ‫בית משפט השלום תל אביב‪-‬יפו‬

‫תאריך‪14/05/2006 :‬‬ ‫כב' השופטת שושנה אלמגור ‪ -‬סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫אינג'ינר יוסף דוריאל‬ ‫בעניין‪:‬‬

‫תובע‬ ‫עו"ד עקיבא נוף‬ ‫ע"י ב"כ‬
‫נ ג ד‬
‫האופטמן אהרון‬
‫נתבע‬ ‫עו"ד דליה גליק‬ ‫ע"י ב"כ‬

‫פסק דין‬

‫תביעה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע תשכ"ה‪) 1965-‬להלן‪" :‬החוק" או "חוק איסור לשון‬
‫הרע"(‪ ,‬שמהותה מעוררת את שאלת אופן הפעלת מערכת בקרת האיזונים החוקתיים בין חופש‬
‫הביטוי מחד לבין הזכות לשם טוב מאידך‪.‬‬

‫העובדות‪:‬‬

‫ביום ‪ 1.10.00‬במהלך קרב יריות ממושך‪ ,‬שהתנהל באזור נצרים בין צה"ל לבין הפלשתינאים‬ ‫‪.1‬‬
‫נהרג הילד מוחמד א‪-‬דורה )להלן‪" :‬הילד" או "מוחמד א‪-‬דורה"(‪ .‬קרב היריות ומותו של הילד הונצח‬
‫במצלמות רשת טלוויזיה צרפתית‪ ,‬הופץ ופורסם בעולם כולו וגרם לנזק תדמיתי עצום למדינת ישראל‬
‫)להלן‪" :‬האירוע"(‪.‬‬

‫למחרת האירוע נטל צה"ל אחריות למותו של הילד ומפי דובר צה"ל נאמר כי קיימת סבירות גבוהה‬
‫שמוחמד א‪-‬דורה נהרג כתוצאה מאש חיילי צה"ל‪ .‬היו שחלקו על הזריזות בה נטל צה"ל על עצמו‬
‫האחריות למות הילד ודרשו חקירת האירוע‪.‬‬

‫אחד בשם נחום שחף‪ ,‬פיסיקאי‪) ,‬להלן‪" :‬שחף"( והתובע‪ ,‬מהנדס במקצועו‪ ,‬ובעברו הצבאי‬ ‫‪.2‬‬
‫הרחוק ‪ -‬בין היתר ‪ -‬מנתח מערכות לחימה‪ ,‬הציעו לאלוף פיקוד הדרום‪ ,‬יום טוב סמיה‪ ,‬לחקור את‬
‫האירוע ולגלות את סיבת מותו של הילד‪ .‬הצעתם התקבלה על ידי האלוף סמיה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫בעקבות כתבה של הכתבת ענת ציגלמן‪ ,‬שפורסמה ביום ‪ 7.11.00‬בעיתון "הארץ"‪ ,‬המתארת‬ ‫‪.3‬‬
‫את אופן חקירת האירוע על ידי צה"ל )להלן‪" :‬הכתבה"( כתב הנתבע מכתב לעיתון הארץ שפורסם‬
‫ביום ‪ 12.11.00‬במדור "קוראים כותבים" )להלן‪" :‬המכתב"(‪ .‬מכתב זה הינו נשוא התביעה שבפני‬
‫אולם בטרם אצטט אותו‪ ,‬להלן תמצית האמור בכתבה‪.‬‬

‫בכתבה מתואר שחזור הארוע שנעשה על ידי צה"ל לאחר שכל הראיות הושמדו על ידו )קיר הבלוקים‪,‬‬
‫החבית מאחוריה הסתתרו האב והילד ועוד(‪ .‬על השחזור פקחו שחף והתובע‪ ,‬כאשר במהלכו התראיין‬
‫האחרון בפני הכתבים האמריקאים‪ ,‬הציג בפניהם את התיזה שלו על כי מותו של מוחמד א‪-‬דורה היה‬
‫הצגה מבוימת של הפלשתינאים על מנת להכפיש את שמה של ישראל בעיני העולם‪ .‬בין היתר נאמר על‬
‫ידי התובע כי אבי הילד השתתף בביום האירוע‪ ,‬אם כי כנראה לא ידע שההצגה תסתיים במותו של‬
‫בנו‪.‬‬

‫לאור דברי התובע בראיון האמור הדיחו האלוף סמיה מהמשך חקירת הארוע‪ .‬עוד צוין בכתבה כי‬
‫לדברי התובע צה"ל מסתיר מהציבור את העובדה כי ממול הילד ואביו היתה עמדה נוספת של יורים‬
‫פלשתינאים‪ ,‬אשר לפי חישוביו רק משם אפשר היה לירות בכדורים שפגעו במוחמד א‪-‬דורה‪.‬‬

‫בעקבות הכתבה פורסם‪,‬כאמור‪ ,‬מכתבו של הנתבע בזו הלשון‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫"כאילו לא הספיקה הריגתו הטרגית של הילד מוחמד א‪-‬דורה והנזק‬

‫שנגרם לישראל בעקבותיה‪ ,‬באה חקירתם ה"מדעית" של שחף ודוריאל‬
‫ומוסיפה על הנזק‪ .‬שהרי איזו מן גישה "מדעית" ו"בלתי תלויה" היא זו‬
‫הקובעת מראש מסקנה לפני חקירה? )לפי הכתבה‪ ,‬עוד לפני ה"שחזור"‬
‫הרצה דוריאל באוזני צוות טלוויזיה כי "מותו של א‪.‬דורה היה הצגה‬
‫מבוימת" והאשימו אפילו את אבי הילד בהשתתפות בבימוי(‪ .‬ייתכן‬
‫מאוד שהילד נפגע מכדורי הפלשתינאים‪ ,‬אבל מי ייתן אמון בחקירה‬
‫ה"אוביקטיווית" של דוריאל ושחף )שאינם מומחי בליסטיקה( לאחר‬
‫גיבובי הלהג שלהם כפי שצוטטו בכתבה? זה ששחף מסתיר עד היום‬
‫"חומר מדהים" על רצח רבין רק מפני שאיש לא מוכן לשלם לו תמורתו‪,‬‬
‫ושברוב צניעותו הוא משווה עצמו לראש פרויקט מנהטן‪ ,‬רק מוכיח את‬
‫חוסר הרצינות של כל העניין‪ .‬כמו דוריאל גם אני למדתי "גיאומטריה‬
‫של בית ספר עממי"‪ .‬התבוננתי בתצלום האוויר המופיע באתר‬
‫האינטרנט הרשמי של צה"ל ואיני יכול לקבוע ש"לא יתכן שהילד נהרג‬
‫מירי חיילי צה"ל"‪ .‬הוא יכול היה להיפגע הן מאש שלנו והן מאש שלהם‪.‬‬
‫אך מי שראה את הילד שם )קרוב לוודאי שלפלשתינאים היה קל יותר‬
‫לראותו מאשר לכוחותינו( ולא הוציא דגל לבן כדי להפסיק את הירי‬

‫‪2‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫ולאפשר את חילוצו‪ ,‬נושא באשמה כבדה ביותר‪ ,‬בלי קשר למקור הקליע‬
‫הקטלני‪ .‬האירוע ראוי לחקירה רצינית בידי גורם מקצועי באמת שיהיה‬
‫מקובל על שני הצדדים‪.‬‬
‫אהרון האופטמן‬
‫רמת השרון‪" .‬‬

‫תביעת התובע הינה כנגד הביטויים המופנים כלפיו ובעיקר המילים המופיעות תחת מרכאות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫"חקירתם 'המדעית' של שחף ודוריאל‪ "...‬וכן‪" :‬איזו מין גישה 'מדעית' ו'בלתי תלויה' היא זו הקובעת‬
‫מראש מסקנה לפני חקירה‪ ...‬ועוד‪" :‬מי יתן אמון בחקירה אוביקטיבית של דוריאל ושחף )שאינם‬
‫מומחי בליסטיקה( לאחר גיבובי הלהג שלהם‪."...‬‬

‫לטענת התובע הוא מהנדס מומחה במקצוע הנדסה תעשיה וניהול‪ ,‬הוא השתלב בקורס חקר ביצועים‬
‫ובקורסים רבים ושונים שנושאיהם אמצעי לחימה‪ .‬שימש בשנים ‪ 1952-1954‬כמתאם היצור של תת‬
‫מקלע עוזי‪ ,‬בשירות המילואים שלו‪ ,‬שהסתיים בשנת ‪ ,1985‬היה חבר בצוות לחקר ביצועים ועוד‬
‫תפקידים כמפורט בתצהיר עדותו הראשית‪ .‬לטענתו‪ ,‬מכתבו של הנתבע מציג אותו כחוקר בלתי רציני‪,‬‬
‫מלגלג על אופן חקירתו את הארוע בכך שהמילה "מדע" מופיעה במרכאות כמו גם צמד המילים‬
‫"חקירה אוביקטיווית" ו"בלתי תלויה"‪ .‬התובע גורס כי יש באמור בכתבה כדי לבזותו‪ ,‬להכפישו‪,‬‬
‫להציגו כחוקר בלתי מיומן ולפגוע במשרתו ובמשלח ידו‪.‬‬

‫הנתבע גורס כי אין בפרסום משום הוצאת לשון הרע‪ ,‬כמשמעות המונח בחוק‪ ,‬הואיל והאמור במכתב‬
‫אינו יותר מאשר הבעת ביקורת לגיטימית‪ ,‬החוסה תחת הזכות לחופש הביטוי‪ ,‬על האופן בו התימר‬
‫התובע לחקור את האירוע‪ .‬לחלופין טוען הנתבע להגנות שמעניק החוק לפרסומים המהווים הבעת‬
‫דעה בתום לב )סעיפים ‪ (4) 15‬ו‪ (6) 15 -‬לחוק איסור לשון הרע(‪ .‬כן טוען הנתבע להגנת אמת הפרסום‬
‫על פי סעיף ‪ 14‬לחוק‪.‬‬

‫דיון ‪:‬‬

‫חוק איסור לשון הרע מביא לידי ביטוי את האיזון הנדרש בחברה דמוקרטית בין הזכות לשם‬ ‫‪.1‬‬
‫טוב ופרטיות מחד לבין חופש הביטוי מאידך‪ .‬משטר דמוקרטי צריך וחייב להגן לא רק על גופו של‬
‫אדם אלא גם על נפשו ושמו הטוב )ראה רע"א ‪ 4740/00‬אמר נ' יוסף נ"ה )‪ .(510 ,(5‬מנגד כלל הוא כי‬
‫הזכות לחופש הביטוי היא מאושיותיה ואדניה של החברה הדמוקרטית וכי אין לקיים משטר‬
‫דמוקרטי בלא שיובטח בו חופש הביטוי )ראה בפרשת אמר בעמ' ‪ .(518‬מעצם טיבם וטבעם של ערכי‬

‫‪3‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫חופש הביטוי והזכות לשם טוב‪ ,‬יש שהם יתנגשו זה בזה ומקום שבו נאסור על לשון הרע נגרע מחופש‬
‫הביטוי‪ .‬על כן‪ ,‬נועדה שיטת המשפט לאזן בין שני הערכים הנוגדים‪ ,‬לעיתים‪ ,‬זה את זה‪ ,‬בין היתר‬
‫באמצעות הגנת הפרסום בהתאם להגנות שמציב חוק איסור לשון הרע‪ ,‬בין אם זו הגנת תום הלב ככל‬
‫שהיא מתייחסת לעניין אישי כשר )סעיפים ‪ (3)15 ,(2)15‬ו‪ (8)15 -‬לחוק( ובין אם זו הבעת דעה )סעיפים‬
‫‪ (6)15 ,(5)15 ,(4)15‬ו‪ (7)15 -‬לחוק(‪.‬‬

‫מכאן המסקנה כי אף לא אחת מהזכויות האמורות הינה זכות מוחלטת ולעיתים האחת ניגפת מפני‬
‫רעותה במערך האיזונים שבין הערכים המתנגשים )ראה פרשת אמר בעמ' ‪.(519‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק איסור לשון הרע קובע לאמר‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול ‪-‬‬

‫)‪ (1‬להשפיל אדם בעיני הביריות או לעשותו מטרה לשנאה‪ ,‬לבוז או ללעג‬
‫מצדם;‬
‫)‪ (2‬לבזות אדם בשל מעשים‪ ,‬התנהגות או תכונות המיוחסים לו;‬
‫)‪ (3‬לפגוע באדם במשרתו‪ ,‬אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת‪ ,‬בעסקו‪,‬‬
‫במשלח ידו או במקצועו;‬
‫)‪ (4‬לבזות אדם בשל גזעו‪ ,‬מוצאו‪ ,‬דתו‪ ,‬מקום מגוריו‪ ,‬מינו או נטייתו‬
‫המינית‪.‬‬
‫בסעיף זה "אדם" ‪ -‬יחיד או תאגיד"‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק מגדיר לשון הרע מהי‪ ,‬והוא בא לקבוע כי מקום בו יש בביטוי כדי להשפיל ולבזות אדם‪,‬‬
‫בין בשל מעשיו‪ ,‬אופיו‪ ,‬התנהגותו וכיוצ"ב יראו באומר הדברים אחראי בגין עוולת לשון הרע‪ .‬ראוי‬
‫להדגיש כי די אם הפרסום עלול לגרום לאיזה מהתוצאות המפורטות בסעיף ‪ 1‬לחוק‪ ,‬כדי שיכנס‬
‫למסגרת העוולה )ראה "דיני לשון הרע"‪ ,‬א‪ .‬שנהר עמ' ‪ .(121‬מכאן יש לבדוק האם האמירות‬
‫שבפרסום‪ ,‬על פי אמות מידה אובייקטיביות מנקודת מבטו של האדם הסביר‪ ,‬הינן אמירות העלולות‬
‫להשפיל ולבזות‪ .‬בחינה אובייקטיבית של תוכן האמירות תעשה על פי מכלול הנסיבות האופפות את‬
‫עצם האמירה‪ ,‬האופן שבו היא נאמרה‪ ,‬הדברים המשתמעים ממנה וההקשר שבו הם נאמרו‪ .‬יש לתת‬
‫למילים פרוש על פי מובנן הרגיל והטבעי )ראה הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ ואח'‬
‫ל"א )‪) ,281 ,(2‬להלן‪" :‬פרשת עיתון הארץ"(( ובהקשר שבו הם נאמרו‪ .‬בשלב השני יש לבחון האם‬
‫בהתאם למערכת האיזונים החוקתיים‪ ,‬שתוארה לעיל‪ ,‬יש להטיל חבות בגין אמירת הדברים‪.‬‬

‫ומן הכלל אל הפרט‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫השאלה הנשאלת היא האם באמירות שנאמרו כלפי התובע במכתב הנתבע למערכת‬ ‫‪.3‬‬
‫"קוראים כותבים" יש משום לשון הרע‪ ,‬כהגדרת המונח בסעיף ‪ 1‬לחוק‪.‬‬

‫בחינה מילולית של חלק מהביטויים המופיעים במכתב יכולה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להביא למסקנה כי יש בהם‬
‫כדי להשפיל את העבודה‪ ,‬שנטל על עצמו התובע לחקור את מותו של הילד מוחמד א‪-‬דורה‪ .‬המלומד‬
‫שנהר כותב בספרו כי "ככלל‪ ,‬הטלת דופי במקצועיותו של אדם בתחום שבו הוא עוסק תחשב כלשון‬
‫הרע‪) "...‬עמ' ‪ .(128-129‬במכתבו מבקר הנתבע‪ ,‬בלשון סגי נהור‪ ,‬את אופן חקירת התובע ושחף‪ ,‬את‬
‫הארוע‪ ,‬אשר לדעתו נעשתה בניגוד לכללי מחקר מדעיים לבחינת מקרי מוות‪ .‬כן מיחס הנתבע לתובע‬
‫חוסר אובייקטיביות אשר לאופן ביצוע החקירה‪ ,‬עמדה שאינה מתיישבת עם מחקר מדעי מקצועי‪,‬‬
‫שאינו "רותם את העגלה לפני הסוסים" ואינו מגיע למסקנות טרם השלמת החקירה‪ .‬על מנת לשמור‬
‫על שמם הטוב של צה"ל והמדינה מציע הכותב להפקיד את החקירה בידי גורם רציני‪ ,‬משמע‪ ,‬התובע‬
‫ודוראל אינם חוקרים ראויים‪.‬‬

‫אין ספק כי הכתוב במכתב מהווה דברי ביקורת בדבר מקצועיותו של התובע כחוקר סיבת מותו של‬
‫הילד ככל שהדבר נוגע לחקירת האירוע הספציפי אליו מתייחסים הכתבה והמכתב‪ .‬יחד עם זאת‬
‫מספר שיקולים כבדי משקל מובילים למסקנה כי מקריאת המכתב כולו ובחינת הקשר הדברים שבו‬
‫הוא נכתב‪ ,‬אין לראות בדברים משום פרסום לשון הרע )ראה ע"א ‪ 809/89‬משעור נ' חביבי מ"ז )‪(1 ,(1‬‬
‫ואנמק‪:‬‬

‫מדובר בפרסום שהינו בבחינת הבעת דעה מובהקת להבדיל מדיווח על ארועים או עובדות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לקורא הסביר של המכתב ברור ונהיר כי הכותב מביע דעה אישית‪ ,‬בעקבות הכתבה‪ ,‬בדבר אופן‬
‫חקירת הארוע על ידי צה"ל ועל חוסר המקצועיות של החוקרים‪ ,‬שמינה צה"ל לבצוע החקירה‪ .‬לא זו‬
‫בלבד שהמכתב ממוקם בחלקו של העיתון המיועד להחלפת דעות בין הקוראים‪ ,‬במסגרת מדור‬
‫"קוראים כותבים"‪ ,‬אלא שהקורא את המכתב מתרשם כי הכותב סבור שחקירת האירוע אינה‬
‫מבוצעת באופן מקצועי וככזו‪ ,‬היא גורמת נזק למדינת ישראל‪ .‬על כך נאמר בע"א ‪ 4534‬רשת שוקן‬
‫בע"מ נ' הרציקוביץ נ"ח )‪) 558 (3‬להלן‪" :‬פרשת הרציקוביץ"( כי "בניגוד לפרסום עובדה אשר מתימר‬
‫לדווח על התרחשות שאירעה במציאות‪ ,‬ברי כי הבעת דעה מציינת את רשמיו של המפרסמם‪ .‬מכאן‬
‫פתוחה הדרך של כל קורא וקורא לגבש עמדתו‪ ,‬האישית‪) "...‬דברי הנשיא א‪ .‬ברק בעמ' ‪569 - 568‬‬
‫לפסק הדין(‪ .‬וכן‪:‬‬

‫"‪ .11‬מבחינה פרשנית המשקל של חופש הביטוי מתחזק כאשר עסקינן‬

‫בביטוי כגון ביקורת‪ ,‬סאטירה‪ ,‬פרודיה‪ ,‬טור דעות‪ ,‬שמטרתו בעיקר‬
‫לעורר ויכוח ציבורי‪ ,‬אך הוא חף מיומרה להציג אמת עובדתית‪ .‬כאשר‬
‫מדובר בהבעת דעה מסוג זה‪ ,‬הגבלת חופש הביטוי פוגעת בצורה קשה‬
‫בקיומו של "שוק רעיונות" חופשי‪ ,‬בצורך להגשמה עצמית ובלב לבו של‬

‫‪5‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫השיח הדמוקרטי‪ ...‬החשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם נחלש במידת‬

‫מה‪ ,‬כיוון שהקורא הסביר מבין שייחוס תכונות נובע מהתרשמות של‬
‫המפרסם ואינו אבסולוטי‪".‬‬

‫לפיכך‪ ,‬מקום בו מדובר בהבעת דעה על פי התרשמותו של המפרסם‪ ,‬ובהבעת דעה זו גורמת להתנגשות‬
‫בין שני הערכים החוקתיים‪ ,‬חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב‪ ,‬מתחזק מעמדו של הראשון‪ ,‬שכן‬
‫לקורא הסביר נהיר כי יחוס תכונה זו או אחרת לתובע‪ ,‬ובמקרה שבפני העדר חקירה מקצועית‪,‬‬
‫מדעית ואובייקטיבית‪ ,‬הינו פרי התרשמותו של הכותב‪ .‬הכותב ‪ -‬הנתבע‪ ,‬אינו מתיימר לקבוע עובדות‬
‫נחרצות לא אשר למידת מקצועיותו של התובע באופן כללי ואפילו לא אשר למקרה הספציפי‪ ,‬אלא כל‬
‫שרצה להביע את דעתו ומחאתו אשר להתרשמותו האישית לגבי אופן חקירת האירוע על ידי התובע‪.‬‬

‫ראוי לחזור ולהדגיש כי אין לאפשר הבעת דעה כשהיא מובעת באופן משתלח ופוגעני בנשוא‬ ‫ב‪.‬‬
‫האמירה‪ .‬העלבות והכפשות‪ ,‬אינן מוגנות )ראה פרשת הרציקוביץ עמ' ‪ 569‬פסקה ‪ .(12‬על כן אין‬
‫לאפשר ביטויים משתלחים‪ ,‬פוגעניים ומשפילים כאשר הם מבקשים לחסות תחת מטרית חופש‬
‫הביטוי ולכן יש לשוב ולבחון את ההקשר שבו נאמרות המילים והביטויים הפוגעים‪ ,‬מנקודת‬
‫התבוננותו של האדם הסביר‪.‬‬

‫עיון במכתבו של הנתבע‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬מביא למסקנה כי יחוס תכונות של אי ביצוע מחקר מדעי‬
‫אוביקטיבי‪ ,‬מחדל שלקתה בו חקירתו של התובע בקשר לסיבות מותו של מוחמד א‪-‬דורה‪ ,‬נעשה‬
‫באופן מאופק‪ ,‬אם כי זועם‪ ,‬ובהחלט חף מהשתלחות‪ ,‬השפלה וביזוי‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬השוואת מכתבו של הנתבע‪ ,‬שפורסם שלושה ימים לאחר האירוע‪ ,‬למול מכתבו של התובע‪,‬‬
‫באותו מדור "קוראים כותבים" מחזק שבעתיים את המסקנה האמורה‪ .‬במכתבו של התובע )מוצג נ‪3/‬‬
‫למוצגי הנתבע( מופיעים ביטויים קשים ומשתלחים‪ ,‬המעמידים באור חיוור ועמום את אופן‬
‫ההתבטאות במכתבו של הנתבע‪ .‬ולהלן חלק מהדברים שכתב התובע במדור "קוראים כותבים"‪:‬‬

‫"פרס הטיפשות מגיע לדובר צה"ל או למנחיו על הוצאת ההודעה‬

‫הרשמית לאחר שרשתות הטלוויזיה בעולם שידרו את המחזה האומלל‬
‫של רצח הילד‪"...‬‬

‫)הדגשה שלי ש‪.‬א(‬

‫וכן‪:‬‬

‫‪6‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫"דובר נורמלי של צבא נורמלי היה מוציא‪ ...‬הודעה בנוסח חד משמעי;‬

‫הפרובוקטורים שפתחו באש על חיילי צה"ל ‪ ,‬מאחורי גבו של הילד‪,‬‬
‫דאגו שיהרג לעיני המצלמות‪"...‬‬

‫)הדגשה שלי ש‪.‬א‪(.‬‬

‫עוד ראוי להוסיף ולהדגיש כי הנתבע‪ ,‬במכתבו‪ ,‬מציין כי אפשר שהילד אכן נורה מכדורי הפלשתינאים‪,‬‬
‫אולם כל שהוא רוצה להאיר ולהעיר הוא‪ ,‬שעל צה"ל לבצע חקירה מקצועית‪ ,‬מדעית ואובייקטיבית‬
‫ולא כזו של חוקרים שכבר הביעו דעתם מראש‪ ,‬עוד בטרם סיימו את החקירה ונתחו ממצאיה‪.‬‬

‫בבואנו לבחון את מערך האיזונים החוקתיים בין שמו הטוב של התובע אל מול הזכות לחופש‬ ‫ג‪.‬‬
‫הביטוי תיבחן‪ ,‬בין היתר זהותו של התובע‪ .‬מקום בו הנפגע מהביטוי הינו איש ציבור או דמות‬
‫ציבורית יהווה הדבר משקל יתר להרחבת הזכות לחופש הביטוי אל מול זכותה של הדמות הציבורית‬
‫לשם טוב‪:‬‬

‫"גופים ואנשים הנושאים במשרות ציבוריות או בתפקידים שלציבור ענין‬

‫בהם‪ ,‬נוטלים על עצמם מעצם מעמדם ותפקידם סיכונים הקשורים‬
‫בהתנכלות לשמם הטוב‪ .‬כמובן אין בכך כדי להצדיק פגיעה בשמם‬
‫הטוב‪ ,‬שהוא היקר בנכסיהם‪ ,‬אך יש בכך כדי להחליש את המשקל שיש‬
‫ליתן לשיקול זה ביחס לחופש הביטוי‪".‬‬

‫)ע"א ‪ 214/89‬אבנרי נ' שפירא מ"ג )‪(863 ,840 (3‬‬

‫מכאן נובע כי התבטאות הנוגעת לדמות ציבורית‪ ,‬או דמות העוסקת בעניין ציבורי תפורש‬
‫באספקלריה של חוק איסור לשון הרע תוך מתן משקל עודף ומיוחד לחופש הביטוי )ראה א‪ .‬שנהר עמ'‬
‫‪ .(57‬ביקורת על אנשי ציבור הינה ביקורת בעלת חשיבות חברתית עליונה בחשיבותה ועל כן מקום בו‬
‫היא מתנגשת עם זכותו של איש הציבור לפרטיות ולשם טוב‪ ,‬תהא ידה על העליונה )בכפוף‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫לבחינת מכלול הפרסום וההקשר שבו הוא נעשה(‪ .‬ממשל דמוקרטי‪ ,‬ונושאי התפקידים בו חשופים‬
‫לביקורת הנוגעת לפעילויותיהם השלטוניות והאחרות‪ ,‬שהרי בלעדי ביקורת זו לא ניתן לקיים שלטון‬
‫דמוקרטי אמיתי )ראה פרשת עיתון הארץ לעיל‪ ,‬בעמ' ‪.(296‬‬

‫התובע העמיד עצמו‪ ,‬מתוך בחירה והתנדבות‪ ,‬בעין הסערה המקומית והעולמית‪ .‬הוא ביקש לחקור‬
‫את סיבת מותו של הילד מוחמד ‪-‬דורה‪ ,‬פרשה שהעמידה את מדינת ישראל וצה"ל במרכזה של דרמה‪,‬‬
‫אשר הפכה לסמלה של אינתיפדת אל ‪ -‬אקצה‪ .‬לפיכך עסקינן בדמות ציבורית הקשורה ועומדת‬

‫‪7‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫במרכזה של מחלוקת וויכוח ציבורי ‪ -‬מקומי ועולמי )ראה דברי השופטת ד‪ .‬בייניש בע"א ‪1104/00‬‬
‫אפל נ' חסון נ"ו )‪ (607 (2‬אשר‪:‬‬

‫"מן הרגע שמתעורר דיון ציבורי שאינו במישור עובדתי‪ ,‬עמידותו של‬
‫הנפגע צריכה להיות גבוהה יותר‪ .‬עליו להיות נכון לספוג הערות‬
‫ביקורתיות המתייחסות לדיון זה‪".‬‬

‫)ראה פרשת הרציקוביץ בעמ' ‪(570‬‬

‫מן הטעמים האמורים לעיל‪ ,‬ולאחר בחינת מעמדן של שתי זכויות היסוד‪ ,‬שעמדו לדיון במקרה שבפני‪,‬‬
‫באתי למסקנה כי מעמדו של חופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב וכי במערך האיזונים בין שתי‬
‫זכויות חשובות אלה ידו של חופש הביטוי על העליונה באופן שהיא מכתיבה לפרש את סעיף ‪ 1‬לחוק‬
‫איסור לשון הרע כך‪ ,‬שדברי הביקורת שכתב הנתבע בקשר לאופן התנהלותו של התובע בחקירת‬
‫סיבות מותו של הילד מוחמד א‪-‬דורה‪ ,‬אינם בבחינת לשון הרע‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬ולמעלה מהצורך אפילו וסבור הקורא כי יש באמירות המופיעות במכתב משום קיומה‬
‫של עוולת לשון הרע עומדות לנתבע שתי הגנות‪ .‬לאור מסקנתי בחלק הראשון של פסק דין זה‪ ,‬אתייחס‬
‫בקצרה להגנות אלה‪:‬‬

‫הגנת תום הלב סעיף ‪ (4)15‬לחוק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫סעיף ‪ (4)15‬לחוק איסור לשון הרע קובע כי תהא זו הגנה טובה לנתבע אם עשה את הפרסום בתום לב‬
‫כשהפרסום הוא הבעת דעה על התנהגות התובע בתפקיד שיפוטי או ציבורי או בקשר לעניין ציבורי על‬
‫מעשיו או דעותיו של התובע במידה שהם התגלו באותה התנהגות‪ .‬על היותם של דברי הנתבע במכתב‬
‫משום ביקורת והבעת דעה על התנהגותו של התובע‪ ,‬בתוקף תפקידו כחוקר האירוע‪ ,‬כבר עמדתי‬
‫בחלקו הראשון של פסק דין זה ואין צורך לחזור על הדברים‪ .‬השופט א‪ .‬רבלין בפרשת הרציקוביץ‬
‫מתייחס ליחסי הגומלין בין קביעת האחריות בעוולת לשון הרע לבין מתן תוקף להגנת תום הלב לפי‬
‫סעיף ‪ .(4)15‬חיפוש ומציאת האיזון החוקתי בין שני ערכי היסוד‪ :‬חופש הביטוי מזה והזכות לשם טוב‬
‫מזה‪ ,‬עשוי להביא לדחיית התביעה עוד בשלב הראשון של הדיון‪ ,‬היינו במהלך הדיון בשאלת‬
‫האחריות‪ ,‬במקרה בו יקבע שידו של חופש הביטוי על עליונה וכי לא התגבשה עוולת לשון הרע‬
‫כמשמעותה בסעיף ‪ 1‬לחוק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש ודברי הביקורת על איש ציבור‪ ,‬שהם נשוא התביעה‪ ,‬לא‬
‫יעברו את רף האחריות וידונו בשלב הוכחת ההגנה )ראה בעמ' ‪ 574‬לפסק הדין(‪ .‬בין כך ובין כך‪ ,‬נכנס‬
‫המקרה שבפני בגדר פרסום שהינו הבעת דעה כמשמעות המונח בסעיף ‪ (4)15‬לחוק‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫נשאלת השאלה האם נעשה הפרסום על ידי הנתבע בתום לב‪ .‬האופן המתון בו נאמרו דברי הביקורת‬
‫מצביע על תום ליבו של הנתבע ויותר מכך‪ ,‬לאחר שמיעת עדותו אין לי ספק כי המכתב נכתב מתוך‬
‫תחושת כאב עמוק למעמדו של צה"ל ומדינת ישראל שנפגעו כתוצאה מהארוע‪ ,‬ומתוך צער רב על כך‬
‫שצה"ל בחר את האנשים הבלתי ראויים לבצע את התחקיר בקשר לסיבת מותו של הילד‪ .‬הנתבע‪ ,‬איש‬
‫מדע‪ ,‬בעל תואר דוקטור‪ ,‬חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל ‪-‬‬
‫אביב העיד‪ ,‬בהגינותו‪ ,‬כי אפשר שהילד נהרג מקליע של חייל ישראלי ואפשר שנהרג מקליע של‬
‫פלשתינאי‪ .‬יחד עם זאת‪:‬‬

‫"‪...‬התרעמתי על כך שלמרות שאולי היה סיכוי למנוע את הפגיעה בשמה‬

‫הטוב של מדינת ישראל על ידי חקירה אובייקטיבית של אנשי מקצוע‪,‬‬
‫התקוממתי בתור אזרח‪ ,‬שסיכוי זה פוספס ושעד היום לא נעשתה‬
‫חקירה בידי אנשים בעלי מקצוע‪" .‬‬

‫)עמ' ‪ 26‬לפרוטוקול שורות ‪(23-27‬‬

‫וכן‪:‬‬

‫"כל מה שאני אומר זה שאדם שיש לו דעה מוקדמת והוא אומר שהוא‬
‫יודע שהיה כאן שיתוף פעולה וביום והוא רק בא לחפש את ההוכחות‪ ,‬זה‬
‫לא מדעי ולא רציני‪" .‬‬

‫)עמ' ‪ 33‬לפרוטוקול שורות ‪(4-5‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬עומדות לנתבע שתי חזקות תום הלב שבסעיף ‪ 16‬לחוק‪ .‬לפי סעיף ‪)16‬א( לחוק הפרסום‬
‫נעשה באחת מהנסיבות שמופיעות בסעיפי המשנה סעיף ‪ 15‬לחוק‪ ,‬ובמקרה זה סעיף ‪ (4)15‬לחוק‪,‬‬
‫והפרסום לא חרג מתחום הסביר‪ .‬אשר לאופן ההתבטאות ראה בחלקו הראשון של פסק דין זה‪.‬‬

‫החזקה הקבועה בסעיף ‪)16‬ב( לחוק בדבר העדר תום לב‪ ,‬אינה עומדת לחובת הנתבע‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שיובהר‬
‫להלן‪ ,‬הדברים היו אמת‪ ,‬החקירה לא היתה מדעית‪ ,‬לא היתה אובייקטיבית ועל כן היא לא היתה‬
‫מקצועית‪ .‬כמו כן הפרסום לא חרג במידה העולה על הסבירה להגנת הערכים המוגנים על ידי סעיף ‪15‬‬
‫לחוק ועל כן יש לקבוע כי עומדת לנתבע‪ ,‬בנוסף לעדותו‪ ,‬חזקת תום הלב על פי סעיף ‪)16‬א( לחוק‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫הגנת אמת הפרסום ‪ -‬סעיף ‪ 14‬לחוק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 14‬לחוק קובע לאמר‪:‬‬

‫"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר‬
‫שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי‪ ,‬הגנה זו לא תישלל בשל כך‬
‫בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש‪" .‬‬

‫שני תנאי יסוד עומדים בבסיסו של סעיף ‪ 14‬לחוק‪ :‬האחד‪ ,‬שהדבר שפורסם היה אמת‪ ,‬והשני‪ ,‬שהיה‬
‫בו עניין ציבורי‪.‬‬

‫בחלקו הראשון של פסק דין זה עמדתי על הענין הציבורי שבחקירת האירוע ומיותר לחזור על כך‪.‬‬
‫אשר לאמת בפרסום‪ ,‬הרי שמהעדויות שהובאו בפני יש לקבוע כי הפרסום היה אמת‪ ,‬התובע נכנס‬
‫לתפקידו כחוקר הארוע תוך גיבוש עמדה קדומה ומוקדמת על כי האירוע כולו בוים על ידי‬
‫הפלשתינאים תוך שיתוף פעולה עם אבי הילד מוחמד א‪ -‬דורה‪ .‬הספיקה לתובע צפיה בסרטון באורך‬
‫שלש דקות על מנת לגבש עמדתו בדבר סיבת המוות‪ ,‬או ליתר דיוק שהילד לא יכול היה להיהרג מכדור‬
‫שנורה מעמדת צה"ל‪ ,‬וזאת מבלי לבצע שחזור תוך שכל העדויות שהיו בשטח הושמדו על ידי צה"ל‪,‬‬
‫מבלי להתייעץ בחוקרי מז"פ‪ ,‬בליסטיקה ועוד‪ .‬חקירת מקרה מוות‪ ,‬או כל חקירה מדעית אחרת‪ ,‬אשר‬
‫קודם כל קובעת את התוצאה ולאחר מכן מחפשת ותרה אחר הוכחות לאותה מסקנה קדומה‪ ,‬לאו‬
‫חקירה מדעית היא‪.‬‬

‫מטעם הנתבע הובאו לעדות מומחה‪ ,‬ד"ר אל"מ )במיל'( ישראל פלדמן‪ ,‬בעל תואר שלישי‬
‫בסטטיסטיקה‪ ,‬תואר שני בחקר ביצועים בחוג למתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל ‪ -‬אביב‬
‫ובעל תואר ראשון במתמטיקה פיסיקה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫במסלול הצבאי התמחה המומחה כקצין מחקר בכיר במשרד הביטחון מחקר ופיתוח וחקר ביצועים‪,‬‬
‫ראשי ענף ניתוח מערכות בצה"ל ועוד‪.‬‬

‫במסלול האזרחי שימש המומחה כמנהל חברת אייפל‪ ,‬העוסקת במחקר ופיתוח מערכות שליטה‬
‫ובקרה ומערכות סימולציה‪ .‬כיום משמש המומחה כמנהל חברת ‪ ,ESTIMOTION‬העוסקת בפיתוח‬
‫מערכות חדשניות לחיזוי עומסי תנועה על בסיס אותות המתקבלים מהרשת הסלולרית‪.‬‬

‫בהתאם לחוות דעתו של מומחה זה חקר ביצועים הוא תחום אקדמי העוסק באופטימיזציה של בעיות‬
‫ואיתור פתרונות אופטימליים תוך שימוש בכלים מתמטיים‪ .‬בדרך כלל מדובר בבעיות מורכבות עם‬
‫ההיבטים רב תחומיים תוך שימוש במודלים מתמטיים‪ .‬מומחיות בתחום חקר הביצועים נרכשת‬

‫‪10‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫בלימודים אקדמיים בתחומי הפיסיקה והמתמטיקה‪ .‬בהתאם לחוות דעתו של ד"ר פלדמן‪ ,‬דו"ח‬
‫מסקנות הביניים של התובע לא עשה שימוש בשיטות או ביצע יחודיים לחקר הביצועים בכלל ולחקר‬
‫ביצועים צבאי בפרט לשם הסקת מסקנותיו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מסקנות הביניים אינן מתחום חקר הביצועים‪ ,‬אלא מתחום הזיהוי הפלילי והבליסטיקה של‬
‫נשק קל‪ .‬והרי אין קשר בין התמחות בחקר ביצועים לבין חקירת מקרי מוות‪.‬‬

‫המומחה לא נחקר כלל על חוות דעתו ועל כן יש לקבלה ככתבה וכלשונה‪ .‬מכאן נובע כי כל טענותיו של‬
‫התובע בדבר חקירת האירוע כמומחה לחקר ביצועים הינה טענת שווא וכי הוא לא השתמש בכלים‬
‫מדעיים אלו לצורך חקירת האירוע‪.‬‬

‫התובע אף הודה שלצורך חקירתו לא השתמש ולא נזקק לחוות דעת של מז"פ‪ ,‬החוקרת זירות פשע‬
‫מסוג האירוע ואף לא חוקר סיבות מוות ובליסטיקה שמשו עזר לתובע‪.‬‬

‫בהתאם לעדותו של עד ההגנה‪ ,‬יוסי אלמוג‪ ,‬ראש מחלקת זיהוי פלילי במשטרת ישראל במהלך השנים‬
‫‪ ,1984-1999‬מז"פ נותנת שירותיה גם ליחידות צה"ל בחקירת מקרי מוות‪ .‬לשם כך המז"פ נעזרת‬
‫ביחידות משנה כמו מעבדות ניידות לזירת פשע חמור‪ ,‬מעבדת נשק ובליסטיקה‪ ,‬מעבדת צילום‪,‬‬
‫חומרים ועוד‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התבקש המז"פ על ידי צה"ל לחקור את אירוע הירי במערות המכפלה‪ ,‬בו‬
‫נהרגו עשרות אנשים ‪ ,‬חטיפת חיילי צה"ל ורציחתם )אבי סספורטוס‪ ,‬אילן סעדון( ועוד‪.‬‬

‫בתצהיר עדותו הראשית מוסיף העד יוסי אלמוג כי חקירת ארוע מהסוג הנדון מתחיל בדיון משותף‬
‫עם הגופים המנהלים את החקירה ביחד עם יחידות המז"פ‪ ,‬החלטה על שיטת פעולה‪ ,‬עריכת הבדיקות‬
‫הנדרשות‪ ,‬איסוף כל הנתונים‪ ,‬ניתוחם ורק לבסוף הסקת מסקנות‪.‬‬

‫בחקירת האירוע מז"פ היתה צריכה ליטול חלק מרכזי כגורם מקצועי‪ ,‬אובייקטיבי ואמין‪ .‬בזמן‬
‫שהתובע נטל חלק בחקירה‪ ,‬עד שהודח על ידי האלוף סמיה‪ ,‬לא נתבקשה על ידו עזרת המחלקה‬
‫לזיהוי פלילי‪ .‬חקירתו הנגדית של עד זה היתה קצרצרה והאמור בתצהיר עדותו הראשית לא נסתר‪.‬‬

‫די באמור לעיל כדי להביא למסקנה כי חקירת התובע את הארוע היתה חובבנית‪ ,‬לא השתמשה בכלים‬
‫מדעיים נהוגים על מנת להגיע למסקנות וחמור מכך היא אף לא היתה אובייקטיבית שכן קודם כל‬
‫סומנה המטרה על ידו ואחר כך נורה החץ‪.‬‬

‫שלשה ימים לאחר הארוע‪ ,‬ועוד בטרם מונה לחקרו‪ ,‬כתב התובע מכתב למדור "קוראים כותבים"‪,‬‬
‫בעיתון הארץ )מוצג נ‪ 3 /‬למוצגי הנתבע( בו הוא מביע עמדה מרומזת על כך שהפלשתינאים דאגו להרוג‬
‫את הילד לעיני המצלמות‪ ,‬הכל על מנת להפיק רווח תעמולתי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬במכתבו של התובע לאלוף סמיה )מוצג נ‪ 1 /‬לתיק המוצגים( הוא מודה כי הגיע למסקנה‬
‫אשר לאירועים בצומת נצרים על סמך התמונות שפורסמו ברבים וכי תוצאות השחזור לא הוסיפו ולא‬
‫גרעו ממסקנותיו המוקדמות‪ .‬מצד שני מוסיף התובע באותו מכתב כי כל הראיות שהיו במקום‬
‫הושמדו על ידי צה"ל אך למרות זאת דעתו על האשמים ברצח התגבשה עוד לפני השחזור‪.‬‬

‫במכתבו של התובע למערכת העיתון‪ ,‬אשר פורסם ביום בו פורסם מכתבו של הנתבע )מוצג נ‪ 6 /‬למוצגי‬
‫הנתבע(‪ ,‬מגיב אף התובע על הכתבה‪ ,‬הפעם דבריו זהירים יותר‪ ,‬והוא טוען כי לפני השחזור היו לו‬
‫"מסקנות ביניים"‪ ,‬להן חיפש הוכחות בשטח‪ .‬מנגד הדגיש ‪ -‬כך הוא כותב ‪ -‬בפני העיתונאים כי זוהי‬
‫דעתו הפרטית‪.‬‬

‫מהי‪ ,‬אם כן‪ ,‬עמדת התובע ערב ביצוע השחזור‪ ,‬האם היו בידיו מסקנות אותן רק ביקש לבסס בשחזור‪,‬‬
‫האם היו לו מסקנות ביניים אותן ביקש לבסס בשחזור‪ ,‬שמא היתה זו דעתו הפרטית בדבר פרובוקציה‬
‫של הפלשתינאים‪ ,‬אשר ירו בילד תוך כדי שיתוף פעולה של האב‪ ,‬וכי מסקנה זו אינה דורשת ‪ -‬לפי‬
‫מכתבו ‪ -‬הוכחות נוספות‪ .‬בין כך ובין כך שיטת חקירה מעין זו אינה מקצועית‪ ,‬אינה מדעית ואיננה‬
‫אובייקטיבית‪.‬‬

‫התובע אף הודה בחקירתו הנגדית כי במהלך השחזור התראיין בפני העיתונאים הזרים ואמר להם‬
‫שהוא מחפש הוכחה שהירי היה פרובוקציה של הפלשתינאיים )עמ' ‪ 8‬שורות ‪ .(11-14‬משמע‪ ,‬קודם כל‬
‫התובע‪ ,‬טרום חקירה‪ ,‬הגיע למסקנה ואחר כך חיפש ראיות לביסוס אותה מסקנה‪.‬‬

‫מהלך חקירתו הנגדית של התובע המחיש עד כמה החקירה היתה שטחית ובלתי מקצועית‪ .‬התובע‬
‫הודה כי הוא אינו מומחה לבליסטיקה או גיאומטריה של זוויות )עמ' ‪ 13‬לפרוטוקול(‪ .‬עוד הודה התובע‬
‫כי לא בדק את מעוף הכדור‪ ,‬נושא שהוא בתחום מומחיות הבליסטיקה‪ ,‬אלא בדק רק את כיוון הכדור‬
‫)עמ' ‪ 13‬שורות ‪ .(19-20‬בהמשך החקירה הודה התובע כי תורת הבליסטיקה מורכבת ומטפלת בזווית‬
‫תנועה‪ ,‬מעוף וטווחים של כלי הירי )עמ' ‪ 15‬שורות ‪ (10-11‬אי בדיקת כל ומלוא הפקטורים האמורים‬
‫לעיל מביאה למסקנה כי המסקנות שהסיק התובע אשר לכדור שגרם להריגת הילד‪ ,‬הינן שטחיות‬
‫ובלתי מקצועיות‪ .‬בהמשך העדות )עמ' ‪ 15‬שורות ‪ (17-20‬מעיד התובע עדות שבמומחיות אשר לתורת‬
‫הבליסטיקה מבלי שיהא מומחה לכך‪ .‬די בשמיעת עדותו על מנת להוביל למסקנה כי חקירתו את‬
‫האירוע היתה בלתי מקצועית‪ ,‬בלתי מדעית‪ ,‬וחמור מכך‪ ,‬התובע הגיע מצויד בדעה מוקדמת ומגובשת‬
‫ועל כן אמת היה באמור במכתב על כי חקירה בלתי אובייקטיבית מעין זו אך גרמה נזק למדינת‬
‫ישראל‪.‬‬

‫אשר על כן עומדת לנתבע גם הגנת סעיף ‪ 14‬לחוק‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫אינג'ינר יוסף דוריאל נ' האופטמן אהרון‬ ‫תא )ת"א( ‪43040/04‬‬

‫מהטעמים האמורים לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר‬
‫טרחת עורך דין בסך ‪ 30,000‬ש"ח בצירוף מס ערך מוסף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬

‫ניתן בלשכתי ‪.14/5/06‬‬

‫‪5129371‬‬

‫המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים‪.‬‬ ‫‪54678313‬‬

‫‪1‬‬
‫‪54678313‬‬

‫שושנה אלמגור ‪54678313-43040/04‬‬

‫שושנה אלמגור‪ ,‬שופטת‬

‫סגנית נשיא‬
‫קלדנית‪ /‬שרית‪ .‬ס‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬

‫‪13‬‬