‫פרשת יתרו‬

‫לשיטת ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫הדלקת הנרות‬

‫‪6:19‬‬ ‫‪5:43‬‬ ‫‪4:35‬‬

‫שקיעה‬ ‫סוזק"ש ותפילה‬

‫יום ג' ‪5:09‬‬ ‫יום ו' ‪5:05‬‬ ‫המוקדמים ביותר השבוע‬
‫יום ד' ‪5:10‬‬ ‫שבת ‪5:06‬‬ ‫ק"ש תפילה‬
‫יום ה' ‪5:11‬‬ ‫יום א' ‪5:07‬‬ ‫‪9:36 8:28‬‬ ‫מג"א‪:‬‬
‫יום ו' ‪5:11‬‬ ‫יום ב' ‪5:08‬‬ ‫תניא והגר"א‪9:06 9:13 :‬‬

‫גליון מס'‬
‫בס"ד ‪ I‬ערש"ק ט"ז שבט תשע"א ‪ I‬בטאון לתורה‪ ,‬חסידות‪ ,‬חינוך והשקפה ‪ I‬יו"ל ע"י קהילות הקודש ‪ -‬אלעד‬
‫‪85‬‬

‫בלשון חסידים‬ ‫משכנותיך ישראל‬

‫דברי חסידות על הפרשה‬ ‫פרקי הדרכה בחינוך וביסודות הבית‬

‫והיו נכונים ליום השלישי‬ ‫תפקידנו בשמיעה‬

‫בקרב חסידים עשו עסק גדול מההכנה למצוה ולכל‬ ‫שאחרי שלמדת ושמעת תשמע בשמיעה נוספת של הבנה‬
‫דבר שבקדושה‪ ,‬עד שאמרו צדיקים שהכנה למצוה‬ ‫הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א‬
‫והתבוננות במה ששמעת‪ .‬במשך ימי שנותינו יוצא לנו‬
‫גדולה מהמצוה עצמה‪ .‬לקושטא דמילתא ראוי להביא‬
‫רבות פעמים לשמוע ולהקשיב לשיחות חיזוק והתעוררות‪,‬‬ ‫וישמע יתרו כהן מדין (יח‪ ,‬א)‬
‫כמה יריעות במעלת ההכנה למצוה‪ ,‬לתורה‪( ,‬וכ"ש לדבר‬
‫שבחולין‪ ...‬הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א מביא‬ ‫יוצא לנו רבות פעמים לקרוא מאמרים וכתבים של חינוך‬
‫שהיה חסיד ויז'ניץ צדיק ותמים במעשיו שהיה מנהגו‬ ‫והשקפה‪ ,‬אבל לצערנו פעמים רבות הכל מתפוגג ונעלם‪,‬‬ ‫רש"י הק' מביא על פסוק זה מאמר חז"ל (זבחים קטז)‪:‬‬
‫ללכת למקוה לפני השינה‪ ,‬כי אם לפני התפילה צריך‬ ‫והסיבה היא‪ :‬שהשמיעה והקריאה היתה רק שמיעה‬ ‫"מה שמועה שמע ובא‪ ,‬קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"‪.‬‬
‫ללכת למקוה‪ ,‬כל שכן לפני השינה‪ .)...‬ואופן ההכנה‪ ,‬ומהו‬ ‫שטחית ואנו לא ממשיכים ומחזקים את השמיעה להבנה‬ ‫לכאו' תמוה מה מוסיפים חז"ל על מה שכתוב בתורה‪,‬‬
‫השיעור בהכנה למצוה‪ ,‬הלא משנה שלמה היא בתורת‬ ‫והכרה עמוקה ופנימית יותר‪.‬‬ ‫דבפירוש כתוב "וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלוקים‬
‫החסידות‪ .‬אמנם השבוע נביא כמה עובדות מצדיקי‬ ‫למשה ולישראל עמו"‪.‬‬
‫תפקידנו לחנך את עצמנו אחרי כל שמיעה וקריאה‬
‫הדורות בדבר קדושת ההכנה למצוות‪ ,‬ואולי נזכה לגעת‬
‫קצת בדרכיהם הק'‪.‬‬ ‫רוחנית שרכשנו‪ ,‬להתבונן ולהפנים בתוכנו לקנין עולם‪.‬‬ ‫והתשובה היא שרואים אנו ביתרו שעשה מהפך עצום‬
‫ה"בית אברהם" (פ' ויקרא) מפרש את הפסוק‪" :‬ויקרא אל‬ ‫וקשה בחייו‪ ,‬שנטש את משפחתו והמיר את בית אבא ששם‬
‫הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זי"ע סיפר‪ ,‬שפעם‬
‫בבואו מקוצק‪ ,‬התחיל מחשב קודם הסעודה מדוע יטול‬ ‫משה וידבר ד' אליו"‪ ,‬שכל קריאה ששמע משה ידע והבין‬ ‫ישב‪ ,‬והשאיר מאחוריו את כל הכבוד והתהילה שסבבוהו‬
‫כעת את ידיו ולמה יברך‪ ,‬וכך עמד והתבונן כשתי שעות‬ ‫שד' הוא המדבר אליו‪ .‬וסיפר על הרה"ק רבי משה לייב‬ ‫שמפנה זה‬‫ובא והתדבק לעם אשר לא הכיר‪ ,‬הבינו חז"ל ִ‬
‫בעודו אוחז כל הזמן את הספל בידו‪ ,‬על כך שזכינו ונתן‬ ‫מסאסוב זי"ע שפ"א ביקש ממנו בעל עגלה שירים לו חפץ‬ ‫אינו יכול להיעשות אא"כ שמע איזו שמועה מיוחדת שרק‬
‫לנו הקב"ה את התורה וקירבנו לעבודתו וזכינו להודות‬ ‫שנפל לו‪ ,‬וכאשר ענה הרה"ק שאינו יכול‪ ,‬אמר לו הגוי הבעל‬ ‫הוא שמע אותה‪ .‬לכן תמהו חז"ל מה שמועה שמע ובא? ‪-‬‬
‫לשמו הגדול בכל יום‪ ,‬ונשמה טהורה חלק אלוק ממעל‬ ‫עגלה‪" :‬יכול אתה‪ ,‬אלא שאינך רוצה!"‪ .‬שמע בזה הרה"ק‬ ‫מה היא השמועה המיוחדת שהוא שמע? ועונים לנו חז"ל‬
‫בקרבנו‪ ,‬ויש לו לאדם בשר ודם כח להלל על אף היותו‬ ‫דבר ה' המדבר אליו‪" :‬יכול אתה אלא שאינך רוצה!"‪ .‬וכן‬ ‫שלא שמע שום שמועה שונה משאר העמים‪ ,‬אלא קרי"ס‬
‫עפר מן האדמה‪ ,‬ומה רבה היא הזכייה בזה‪ ,‬והעמיק‬ ‫מסופר מהבעש"ט הק' זי"ע שפ"א ראה בעיניו חילול שבת‪,‬‬ ‫ומלחמת עמלק‪ ,‬שעל שמועה זו נאמר "שמעו עמים ירגזון‬
‫במחשבתו עוד ועוד‪ ,‬והעיד על עצמו שאותה ברכה‬
‫ואמר שכל מה שאדם רואה או שומע יש לזה שייכות אליו‪,‬‬ ‫וגו'"‪.‬‬
‫שבירך באותה פעם על נטילת ידיו היתה ברכה כזאת‬
‫שמעודו לא בירך כן‪.‬‬ ‫ופשפש במעשיו ומצא ששמע פ"א בזיון ת"ח ולא מחה‪,‬‬ ‫ומה בכל זאת הביא את יתרו לשינוי כל משמעותי? התי'‬
‫ות"ח הוא בבחינת שבת‪ ,‬ולכן הראו לו מן השמים חילול‬
‫ואילו על הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע מספר כ"ק‬ ‫הוא דשלמה המלך כותב במשלי (טו)‪" :‬אוזן שומעת‬
‫האדמו"ר מבערגסאז שליט"א בספרו הנפלא "ביתו‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫בתוכחת חיים בקרב חכמים תלין"‪ .‬שאיזה שמועה החכם‬
‫נאוה קודש"‪ ,‬שהרה"ק רבי משה'לע רוקח זי"ע הי"ד‬ ‫וגם זה מונח בהקדמה הנ"ל של "ועתה אם שמוע תשמעו‬ ‫שומע ‪ -‬שמועה כזו שנשארת ללין אצלו‪ ,‬שמתבונן בשמיעה‬
‫העיד על אביו שאמר‪ :‬הנה העולם חושבים שחולשתו‬ ‫בקולי"‪ ,‬שכל דבר שאנו שומעים ורואים נשמע זה קול‬ ‫ששמע ומלין אותה בתוככי ליבו ונשמתו‪.‬‬
‫נובעת מסיגופים והעדר אכילה ושתיה‪ ,‬הנכון שהוא מפני‬ ‫ד' המדבר אלינו‪ .‬צריכים אנו להרגיל עצמנו על כל דבר‬ ‫שאר העמים אכן שמעו ובאמת נרגזו‪ ,‬אבל השמיעה היתה‬
‫התאמצותו הרבה לפני קיום כל מצוה לעבור על כל‬ ‫שמועה שאנו שומעים שיש בזה שליחות מסוימת אלינו‪ ,‬אי‬
‫הלכה מד' חלקי השו"ע הנוגעת למצוה זו‪.‬‬ ‫שטחית וחיצונית ולכן היא לא פעלה אצלם כלל וכלל‪ ,‬אבל‬
‫בדבר הכללי אי בדבר הפרטי‪.‬‬ ‫יתרו שמע שמועה עמוקה ופנימית ולכן זכה ע"י השמועה‬
‫ומצינו גם שגדולי החסידות הגינו על ענין גדול זה של‬
‫הכנה למצוה בפרשה שהסעירה את לובלין עת שיצאו‬ ‫כן מסופר שכאשר שמע הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל‬ ‫למהפך ושינוי עצום כזה‪ ,‬כשכלל ישראל עמדו במעמד‬
‫נגד הרה"ק רבי לליבל'ה אייגר זי"ע‪ ,‬שהיו מכבדים אותו‬ ‫איזה חדשות שקרה כך וכך אפי' אצל אוה"ע‪ ,‬מיד ראה בזה‬ ‫הנבחר שנבחרו להיות עם סגולה‪ ,‬אמר להם הקב"ה כהקדמה‬
‫בסנדקאות בברית מילה והיה מתאחר עד שעה מאוחרת‪,‬‬ ‫איזו התעוררות הנוגעת לנו‪.‬‬ ‫והכנה לקבלת התורה בתנאי לקבלתם‪ ,‬להיותם לעם הנבחר‪,‬‬
‫אז קמו להגן עליו גדולי החסידות ‪8‬‬ ‫הספה"ק שואלים עה"פ "תשב אנוש עד דכא ותאמר‬ ‫להיות זוכים להיעשות לממלכת כהנים וגוי קדוש‪" ,‬ועתה‬
‫הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע והרה"ק רבי צדוק הכהן‬ ‫שובו בני אדם"‪ ,‬פתח ביחיד ‪ -‬אנוש‪ ,‬ומסיים ברבים ‪ -‬שובו‬ ‫אם שמוע תשמעו בקולי" ‪ -‬שרק אם יוכלו להיות שומעים‬
‫מלובלין זי"ע‪ ,‬והצדיקו את דרכו בקדושת הכנתו למצוה‪,‬‬ ‫בשמיעה הנכונה והאמיתית‪" ,‬שמוע תשמעו" בכפילא‪ ,‬קודם‬
‫בני אדם‪ .‬ומפרשים שהכוונה היא שכאשר הקב"ה מדכדך‬
‫ואף שזריזין מקדימין למצוות‪.‬‬ ‫שמיעה חיצונית ובהמשך שמיעה והבנה פנימית‪.‬‬
‫את היחיד‪ ,‬יש בזה קריאה לציבור כולו‪" :‬שובו בני אדם"‪.‬‬
‫סיפור נפלא על כך שעל כל דבר עשו צדיקים הכנה‬
‫יעזור השי"ת שנזכה להפנים זאת אל ליבנו‪ ,‬ויתקיים בנו הפ'‬ ‫הרמב"ן כ' באגרת הקודש‪" :‬וכאשר תקום מן הספר‬
‫(מובא בספר "איש חסיד") שהרה"ק מטושרטקוב זי"ע‬
‫היה נכנס מאוחר לעריכת השולחן‪ ,‬והיו בני ביתו מפצירים‬ ‫"שמעו ותחי נפשכם"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫תחפש מאשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו"‪,‬‬
‫בו שיקדים כניסתו לערוך שולחנו הטהור‪ .‬כששמע אחיו‬
‫הרה"ק מסדיגורא זי"ע על כך‪ ,‬יעצם שלא יזרזו כלום‪,‬‬
‫שעי"ז תתאחר כניסתו יותר‪ ,‬שעי"ז יש לו נמצוה נוספת‪:‬‬
‫ברוך הבא בשם ה'‬
‫מצות זריזות‪ ,‬ויצטרך לעשות גם למצוה זו הכנה‪...‬‬ ‫ברגשי קודש ובשמחה רבה נקדם בברכה את פני כש"ת‬

‫למודעות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬שמחות והערות‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר מטאלנא אשדוד שליט"א‬
‫טל' ‪03-9090478 :‬‬ ‫לרגל בואו לשבות בעירנו‬
‫ניתן להשאיר הודעה‬
‫פקס המערכת ‪1533-9094440 :‬‬ ‫יהא רעווא מן שמיא שיהא בואו לברכה מרובה ולהרמת קרן התורה והחסידות בעירנו‬
‫המערכת‬
 ‫היכן הוא הצעטיל'ע?‬
‫גם בעיר זו עושה הוא תחילה את דרכו לבית המדרש‪ ,‬שם‬
‫משיח בפני יושבי ביהמ"ד את מצבו ושואל מהם כי יסייעו‬
‫בעדו להגיע אל האיש אשר ירצה ללכת לקבץ עבורו מעות‬
‫צדקה ברחבי העיר‪.‬‬
‫שמע נא"‪ ,‬משיבו אחד מן הלומדים וכהכל מחרים מחזיקים‬
‫אחריו‪" .‬בעירנו מתגורר אברך צעיר‪ ,‬ר' יששכר בער שמו‪ ,‬אשר‬
‫איש כשר וישר הוא וכן למדן מופלג בתורה וירא שמים מרבים‪,‬‬
‫אך אנו נשלח אותך אליו בגלל טוב ליבו ומידותיו הנעלות‪ .‬הוא‬
‫בוודאי ישמח בחפץ לב לסייע לך כמבוקשך"‪.‬‬
‫בשמחה רבה יוצא ר' וועלוול מבית המדרש ופונה אל ביתו של‬
‫האברך המדובר‪ ,‬זה שיתפרסם לימים כאדם גדול וקדוש‪ ,‬הוא‬
‫הרה"ק מראדושיץ‪ .‬ואכן בהגיעו מבחין הוא כי האברך שקוע‬
‫כולו בעומק לימודו עד שכלל אינו מבחין בנעשה סביבו‪ .‬וכך‬
‫ממתין הוא שרבי יששכר בער מבחין בו‪ ,‬ויברכו לשלום בפנים‬
‫מסבירות וישאלהו למבוקשו‪ .‬אך למרבה ההפתעה‪ ,‬כאשר‬
‫שוטח בפניו את מבוקשו‪ ,‬נענה בשלילה‪" :‬ראשית‪ ,‬אין לי פנאי‬
‫כעת‪ ,‬משום שעומד אני עתה בלימודי בעיצומו של עניין עמוק‬
‫מאוד‪ ,‬ואף גם משום שבשבוע זה סובבתי כבר בעיר זה שלושה‬
‫פעמים לקבץ נדבות עבור אורחים"‪.‬‬
‫דעתו של ר' וועלוול אינה חולשת‪ .‬בלב רגוע פונה הוא לצאת‬
‫את הבית תוך שמפטיר הוא לעצמו בלחישה‪" :‬נו‪ ,‬מן הסתם לא‬
‫נכתב הוא ב'צעטיל' (בפתקא) שלי שילך בעדי"‪ .‬אלא שמילים‬
‫אלו מגיעות אל אוזניו של רבי יששכר בער‪ ,‬ובעיניו נראה הדבר‬
‫כאילו ערך עבורו רב העיר או אדם גדול אחר רשימה של אלו‬
‫שעליהם לסייע לו‪ ,‬וא"כ מי יודע איזה אדם חשוב הוא זה‬
‫שעמד לפניו לפני רגעים אחדים‪...‬‬
‫ללא שהיות חש רבי יששכר בער החוצה ופותח במרוצה אחרי‬
‫האורח‪ ,‬וכאשר משיג אותו מבקש הוא ממנו‪" :‬הראה נא לי את‬
‫הצעטיל שלך"‪ ...‬אך הלה אינו מבין‪ ,‬הרי אין כל פתקא בידו‪...‬‬
‫חולפים רגעים עד שבת חיוך נעים עולה על שפתיו‪" .‬לא‪ ,‬אין‬
‫לי פתקא‪ ,‬היא בשמים!" ‪ - - -‬כאן מספר הוא את כל אשר אמר‬
‫לו הצדיק מלובלין וחותם‪" :‬ואם אתם לא תרצו ללכת‪ ,‬מסתמא‬
‫אין אתם רשומים בפתקא שלי"‪.‬‬
‫ויהי כראות רבי יששכר בער כי יהודי זה הולך בתמימות כה‬
‫מופלאה עם בוראו‪ ,‬מיד פותח הוא בדברי התנצלויות ומבטיח‪:‬‬
‫"אלך אני ובכל כוחי ואוני אעשה עבורך‪ ,‬וזאת משום 'עת‬
‫לעשות לה' הפרו תורתך'‪ ,‬כי כדאי איש כמוך להפר תורה‬
‫עבורו כי מתהלך הינך בתמימות עם בוראך‪ ,‬ולא בכל יום זוכים‬
‫לעשות טובה ליהודי יקר דוגמתך"‪.‬‬
‫רץ רבי יששכר בער שוב‪ ,‬בפעם הרביעית‪ ,‬לבתי גבירי העיר‪,‬‬
‫ולבסוף שב ובידו סכום הגון‪ ,‬כאשר פיו אינו מפסיק להתנצל‬
‫על כך שלא נפנה לסייע מיד ליהודי נפלא שכזה ‪- - -‬‬
‫(עפ"י הס' "מעשה הגדולים")‬
‫עשתונותיו‪ .‬בקול רועד מביע הוא בפני הרבי את חששותיו‪:‬‬ ‫ועתה שמע בקולי איעצך ויהי אלוקים עמך (יח‪ ,‬יט)‬
‫"רבי‪ ,‬איך זה תצוו עלי לעשות כדבר הזה‪ ,‬אשר על ידי כך‬
‫אהפוך ל‪' ...‬שונא ישראל'" ‪- - -‬‬ ‫עשיר מופלג הוא ר' זאב‪ .‬נכסיו הרבים כמו גם הונו העצום הם‬
‫"ואיך תהיה ל'שונא ישראל' אם תקיים את אשר הוריתי לך?"‬ ‫אשר הקנו לו ביושר את תואר זה‪ .‬אכן ר' זאב הינו עשיר מופלג‪,‬‬
‫מקשה הרבי ומייד נענה‪" :‬חושש אני‪ ,‬רבי‪ ,‬כי אם במהלך נדודי‬ ‫אך לא רק בנכסי דלא ניידי מעלמא הדין‪ ,‬כי אם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬בנכסי‬
‫יסרבו אנשים להעניק לי נדבה למרות יכולתם‪ ,‬או שאבוא בפני‬ ‫צאן ברזל אשר ינדדו עמו גם לאחר אריכות ימיו‪ ,‬אלו הם מעשי‬
‫אדם עשיר אשר לפי דעתי עליו ליתן לי מתת יד הגונה יותר‪,‬‬ ‫הצדקה והחסד המרובים אשר עושה הוא יומם ולילה‪.‬‬
‫והלה זה יסתפק בנתינה מועטת‪ ,‬או שמא אבקש באחד הערים‬ ‫אך לא רק בעמוד החסד בולט הוא בעירו‪ .‬כוחו הגדול בעמוד‬
‫מאדם כלשהו כי יואיל לסובב עבורי על הפתחים בכדי לקבץ‬ ‫התורה אינו מועט מזה הראשון‪ ,‬אדרבה‪ ,‬כל ישותו אומרת‬
‫'חימודי דאורייתא'‪ .‬תלמיד חכם מופלא ומופלג הוא ר' זאב‪,‬‬
‫או כפי שנקרא הוא בפי כל ‪ -‬ר' וועלוול‪ ,‬וכבר פקיע שמיה‬
‫בבקיאותו וחריפותו במכמני התורה‪.‬‬
‫ימים חולפים‪ ,‬ואט אט מוצא ר' וועלוול את עצמו מאבד חלק‬
‫מנכסיו‪ .‬בתחילה אין הוא חושש כל כך לצרכי מחייתו‪ .‬יש לו די‬
‫והותר‪ ,‬וגם אם יתמעטו נכסיו‪ ,‬עדיין ישאר לו בריווח‪ .‬אך ככל‬
‫שחולפים הימים מצבו הכספי מתחיל לעורר דאגה‪ .‬הוא מאבד‬
‫נכס אחר נכס‪ ,‬מוזיל ממון רב לפירעון חובותיו‪ ,‬עד שבאחד‬
‫הימים מוצא הוא את עצמו חסר כל! ‪- - -‬‬
‫ברם ביתו לא התרוקן לגמרי‪ .‬מה שכן נשאר בו הן שתי בנות‬
‫שהגיעו לפרק הנישואין‪ ,‬ועתה אין לו במה להשיאן‪ .‬מצבו‬
‫הכלכלי הנורא מיצר לו במאוד‪ ,‬חרפת הרעב קשה היא עבורו‪,‬‬
‫ציור המיוחס לרה"ק רבי יששכר בער מראדושיץ זי"ע‬ ‫אך על כולנה מציקה לו עובדה קשה זו אודות אומללותן של‬
‫מעות לפרנסתי ולנישואי בנותי אך הוא יסרב לבקשתי‪ ,‬הרי אז‬ ‫בנותיו הצנועות והחסודות‪ .‬אמנם נחמתו היחידה היא היותו‬
‫‪ -‬ללא ספק ‪ -‬יחלוק ליבי על הנהגתם זו‪ ,‬ומבלי משים תחדור‬ ‫מקושר בעבותות אהבה לאביו שבשמים‪ .‬משכך‪ ,‬מקבל הוא‬
‫בי אט אט שנאה אליהם‪ ...‬ואיך‪ ,‬אם כן‪ ,‬אוכל לעשות כדבר הזה‪,‬‬ ‫עליו את דין שמים באהבה‪.‬‬
‫וחטאתי לאלוקים‪."...‬‬ ‫ערב אחד‪ ,‬בעודו יושב ביתו בנסיון לטכס עצה הכיצד להיחלץ‬
‫החוזה הקדוש מביט בעיניו הצופיות על האיש שלמולו‪ ,‬ומילות‬ ‫מן הצרה שניחתה עליו‪ ,‬פונה אליו נוות ביתו ובקשה בפיה‪:‬‬
‫מרגוע לו אליו‪" :‬אעוצה לך עצה נכונה‪ ,‬יהודי יקר‪ ,‬אגלה לך סוד‬ ‫"שמע נא לקולי‪ ,‬הנה זה בקירוב מקום מעירנו שוכנת לובלין‪,‬‬
‫כמוס שלאחר שתיוודע אליו‪ ,‬שוב לא תהיה ליצר הרע עוד‬ ‫ובה מתגורר רבי קדוש אשר הוא מגדולי הדור המשפיע‬
‫יכולת להכניס בך שום שנאה על אף איש מישראל‪ .‬דע לך אחי‬ ‫ישועות לרבים הפוקדים אותו‪ .‬ביתו פתוח תדיר לכל שבור‬ ‫ִ ִ‪T‬‬
‫יקירי‪ ,‬כי בעת שאיש נעשה נצרך לבריות ונותן דעתו לנסוע בין‬ ‫לבב ושם נרפאים הם לרפואת עולמים‪ .‬סע נא אף אתה‪ ,‬בעלי‪,‬‬
‫העיירות לקבץ נדבות‪ ,‬אזי בית דין של מעלה מתיישבים בדינו‬ ‫אל מעונו‪ ,‬ועשה ככל אשר יצווה אותך‪ .‬בטוחני כי אך הצלחה‬
‫ועורכים רשימה מפורטת בה קובעים מהו סכום הכסף שיתן‬ ‫תצמח לך מכך‪ ,‬ובוודאי שלא תפסיד מכך מאומה"‪.‬‬
‫לו כל אחד ואחד אליו יפנה‪ ,‬ואף קובעים הם אף מי ילך עבורו‬ ‫שומע רבי זאב בקול רעייתו ופונה לנסוע לובלינה אל מעון‬
‫לקבץ נדבות ומי לא"‪.‬‬ ‫קודשו של החוזה‪ ,‬ובהגיעו אל קודש פנימה שופך הוא את ליבו‬
‫"לכן אין לך לכעוס על מי שימעט בנתינתו או יסרב לחזר‬ ‫ומספר את כל הקורות עמו מאז היותו גביר עשיר ועד הגיעו‬
‫עבורך על פתחי נדיבים‪ ,‬כי הרי גזירה היא משמים ועליך‬ ‫לפת לחם‪ .‬אלא שבשונה מאשר ציפה‪ ,‬שומע הוא מפי הרבי‬
‫לקבלה באהבה‪ .‬והיה אם תנהג כן‪ ,‬תשכיל ותצליח בכל‬ ‫דברים אחרים‪" :‬ידוע תדע כי אין כל דרך לבטל את גזירת העוני‬
‫דרכיך!"‪ .‬ויהי אך שומע ר' זאב את דברי הרבי‪ ,‬ותחי רוחו ונפטר‬ ‫אשר הושתה עליך מן השמים‪ ,‬ועל כן מוכרח אתה לנסוע מעיר‬
‫הוא ממנו לשלום‪ ,‬וישא רגליו ויפן לדרכו לקבץ נדבות בקרב‬ ‫לעיר ולסובב על פתחי נדיבים בכדי לקבץ נדבות למחייתך‬
‫ישראל קדושים‪.‬‬ ‫ולהשאת בנותיך"‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬באחד הימים מגיע הוא אל העיר ראדושיץ‪ .‬אך מאחר‬ ‫ויהי אך שומע הוא את דברי הרבי וחרדת אימה מתפשטת‬
‫ולהתארח באכסניות הפזורות אינו יכול מחמת העלות היקרה‪,‬‬ ‫בכל איבריו‪ .‬בשרו נעשה חידודין חידודין עד שכמעט ואובדים‬

‫בפי ישרים ‪ I‬בירורי הלכה‬

‫דהא מועיל מדין כיסוי ולא מדין מחיצה‪ ,‬ולשאר אחרונים אסור‪ .‬ולהכרעת המ"ב נוכל להקל רק בשעת‬
‫הדחק‪ .‬אמנם נראה דבנידון דידן כו"ע מודו דשרי‪ ,‬שהרי הא"ר והמאמ"ר שהחמירו בגוונא דהמ"א נתנו‬
‫הרה"ג ר' יואל צבי דנציגר שליט"א‬
‫טעם לדבריהם‪ ,‬דכיון דהוי מחיצה המתרת‪ ,‬אעפ"י שבלא זה גם כן היה מותר מצד כיסוי‪ ,‬מ"מ סוף סוף הוא‬
‫מו"צ באלעד‪ ,‬מרבני כולל ערלוי וחבר מכון "שערי דעת"‬
‫מתיר נמי מדין מחיצה ומיקרי מחיצה המתרת ואסור בשבת‪( .‬ולא כמו שמשמע מלשון המ"ב דכיון שבלא‬
‫זה היה אסור מיקרי מחיצה המתרת)‪.‬‬ ‫העמדת מחיצה בין גברים לנשים בשבת‬
‫וא"כ בנידון דידן שמדין מחיצה אין מועיל כלל‪ ,‬דאסור להתפלל נגד ערוה אפילו אם הוא בבית אחר‬ ‫שאלה‪ :‬מנין שהתפללו בשבת באולם‪ ,‬ושהתה שם אחת מעובדות המקום במקום הנראה להם באופן‬
‫כמבואר בפמ"ג (סי' עה)‪ ,‬וכל ההיתר הוא מדין כיסוי שאין הערוה נראית להם‪ ,‬וזה שרי לעשות בשבת‬ ‫שאי אפשר להתפלל משום טפח באשה‪ ,‬או שער באשה וכו'‪ ,‬וכדנפסק בשו"ע סי' עה‪ .‬ויש לעיין אם מותר‬
‫דלא מיקרי מחיצה המתרת‪.‬‬ ‫להם להעמיד מחיצה להפסיק ביניהם כדי שיוכלו להתפלל‪ ,‬דלכאורה הוי מחיצה המתרת‪ ,‬דבלא זה אסור‬
‫להם להתפלל‪ ,‬ומחיצה כזו אסור לעשות בשבת‪ ,‬כמו שפסק הרמ"א בסימן שטו ס"א‪ ,‬דאין לעשות מחיצה‬
‫אלא שלכאורה יש להעיר על זה דעדיין אין ההיתר לדברי הכל‪ ,‬שהרי במ"ב (סימן עה) הביא מחלוקת‬
‫לפני ספרים כדי לעשות צרכיו וכדו'‪.‬‬
‫הדה"ח והח"א אם מותר להתפלל נגד ערוה שבבית אחר כשעוצם עניו‪ ,‬דהדה"ח מתיר והח"א אוסר‪.‬‬
‫א"כ להדה"ח יוצא שיש לנו תועלת בהפרדה מדין "מחיצה" שעי"ז מותר להתפלל נגד הערוה בעצימת‬ ‫תשובה‪ :‬המג"א (שם ס"ק ג) לגבי עשיית מחיצה נגד הספרים מבאר‪ ,‬דיש ב' מיני היתר‪ :‬א‪ .‬על יד‬
‫עיניים‪ ,‬וא"כ יהא אסור לעשותה בשבת לשיטת המג"א הנ"ל‪ .‬אך לקושטא דמילתא אינו כן‪ ,‬דנהי דאם היו‬ ‫עשיית "מחיצה"‪ ,‬דהיינו שמחלק הרשויות במחיצת י' טפחים‪ ,‬ואז נקרא שהספרים הם בחדר אחר‪( .‬ובאופן‬
‫המתפללים עוצמים עיניהם היה מועיל להם מדין 'מחיצה'‪ ,‬מ"מ כיון דבמציאות אינם עושים כן נמצא‬ ‫זה מותר אפילו כשהספרים נראים מעל המחיצה‪ ,‬כיון שאינם באותו חדר)‪ .‬ב‪ .‬שעושה מחיצה גבוהה נגד‬
‫שלמעשה אין ההפרדה מועלת מדין מחיצה אלא מדין כיסוי‪ ,‬וזה פשוט דדיינינן רק לפי מצבם השתא‪,‬‬ ‫כל הספרים ואז מועיל מדין "כיסוי"‪( ,‬וזה מועיל אפי' בפחות מי' טפחים)‪.‬‬
‫שאל"כ כל מחיצה תהא אסורה כיון שיכול להועיל אם ירצה לעשות צרכיו‪ ,‬אע"כ דרק אם מועיל באמת‬ ‫וכתב המג"א דאם עושה כאופן הראשון שהספרים נראים מעל המחיצה וכל ההיתר הוא מדין "מחיצה"‬
‫להתיר אסור‪.‬‬ ‫שמחלק הרשויות‪ ,‬זה נקרא מחיצה המתרת ואסור לעשותה בשבת‪ .‬אבל אם עושה כאופן השני שכל‬
‫ואפשר להביא ראיה לכך‪ ,‬דהנה הרמ"א (סימן שטו ס"א) כתב דמותר לעשות מחיצה לצניעות‪ ,‬וכתב‬ ‫הספרים מכוסים‪ ,‬אז אין צריך לדין "מחיצה" אלא מועיל מצד כיסוי וזה שרי בשבת‪ .‬והנה במ"ב (שם ס"ק‬
‫המשנ"ב (שם) דר"ל להבדיל בין אנשים לנשים‪ .‬ויש לתמוה למה לא מיקרי מחיצה כזה מחיצה המתרת‪,‬‬ ‫י) הביא כמה אחרונים שחלקו על המג"א וסוברים דאף באופן השני אסור‪ ,‬דסוף סוף בלא המחיצה היה‬
‫הא איסור גמור הוא לישב אנשים ונשים ללא מחיצה‪( ,‬וכמבואר באג"מ [חלק א' סימן לט]‪ ,‬ועיי"ש שמצדד‬ ‫אסור לעשות צרכיו ועכשיו הותר לו‪ ,‬א"כ מיקרי מחיצה המתרת‪ .‬והכריע המ"ב דבשעת הדחק אפשר‬
‫לומר שהוא איסור דאורייתא‪ ,‬וע"ע שם בסוף התשובה שכתב שאין חילוק אם הכנס הוא לצורך תפילה או‬ ‫לסמוך על המג"א להתיר באופן שהכל מכוסה‪.‬‬
‫שאר דברים)‪ .‬ולדברנו ניחא דאין המחיצה משמשת מדין מחיצה אלא מדין כיסוי‪.‬‬ ‫ולכאורה שאלתנו תלויה במחלוקת הנ"ל‪ ,‬דלדברי המג"א שרי ליתן מחיצה נגד הערוה להתיר להתפלל‪,‬‬

‫אילו זכינו לעלון "ליבי ער" המלא וגדוש בברכת השם‬
‫בחיזוק "סור מרע" ובחיזוק "עשה טוב"‪ ,‬ולא זכינו שקווי‬
‫האוטובוס יתנהלו בדרך של "מהדרין" אשר ממנה יתד ממנה‬
‫פינה להשרות שכינה הק' בינינו‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫אילו זכינו שיהיו קווי האוטובוס "מהדרין" אשר על ידי‬
‫כך ישמרו צעירי צאן קדושים בקדושה וטהרה‪ ,‬ותורתם‬
‫תהיה מתברכת ומשתמרת‪ ,‬ולא זכינו לראות שעירנו "אלעד"‬
‫יד‪.‬‬
‫עולה ממעלה אחת לחברתה‪ ,‬וכך כשמתבוננים על העבר כנגד‬
‫המצב העכשווי‪ ,‬רואים אנו את התחזקות ציבור יראי ה' וחושבי‬
‫שמו‪ ,‬ואת נשיאת דגל התורה‪ ,‬היראה והחסידות ברמה‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫• • •‬
‫על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום ברוך הוא‬
‫עלינו‪ ,‬א‪ .‬שזיכנו לדור בארץ הקודש‪ .‬ב‪ .‬בעיר התורה "אלעד"‪ .‬ג‪.‬‬
‫במקום ייסוד בתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ .‬ד‪ .‬במקום שנפתחים‬
‫"גני ילדים" על טהרת הקודש‪ .‬ה‪ .‬ומתייסדים תלמודי תורה‬
‫בגוונים מופלאים‪ .‬ו‪ .‬ו"בתי יעקב" אשר מהם יבנו את בית ישראל‪.‬‬
‫ז‪ .‬וישיבות קדושות אשר קולו של יעקב מצפצף בהם‪ .‬ח‪ .‬וכוללי‬
‫אברכים אשר הם הם חלקו של הקב"ה מיום שנחרב בית מקדשו‪.‬‬
‫ט‪ .‬וקופות וארגוני חסד‪ ,‬הממשיכים מידה קדושה זו עלינו‪.‬‬
‫י‪ .‬ומפארים את עירנו גדולי רבנים גאונים וצדיקים שליט"א‬
‫ומורים את דרך השם‪ .‬יא‪ .‬וכ"ק מרנן אדמורי"ם שליט"א מרעיפין‬
‫טללי תחי' על נפשותינו לקרבנו לאבינו שבשמים‪ .‬יב‪ .‬וארגון‬
‫"אש קודש" יביא אלינו אנשי קודש המעוררים את ליבנו לבעור‬
‫באש קודש‪ .‬יג‪ .‬והעלון "ליבי ער" ממלא את אוצרותינו בכל‬
‫חמדה יקרה ונשגבה‪ .‬יד‪ .‬וקווי האוטובוס המה בדרכי נועם‬
‫הקדושה "מהדרין"‪ .‬טו‪ .‬ועינינו תחזינה למישרים שעירנו עולה‬
‫ומתעלה ממעלה למעלה שלמעלה הימנה עד ביאת גואל צדק‪.‬‬
‫אם כן חובה כפולה ומכופלת עלינו להודות להשם יתברך‬
‫על העבר‪ ,‬אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו‪ ,‬ולזעוק אל‬
‫הקדוש ברוך הוא על העתיד‪ ,‬שיזכנו הקדוש ברוך הוא שלא‬
‫יפרצו ח"ו פירצות בעירנו‪ ,‬ואדרבה ואדרבה שיגדרו את פרצותיה‬
‫שיר המעלות‬
‫יג‪.‬‬ ‫הטהורה יאירו‪ ,‬ולא זכינו לייסוד "בתי יעקב" שהם העתיד של‬
‫בתי ישראל הקדושים והטהורים‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫מנהגי ישראל יסודותם בהררי קודש מראש צורים חוצבו על‬
‫ידי שרי התורה והיראה ששתלם הקדוש ברוך הוא בכל דור ודור‪.‬‬
‫אילו זכינו לייסוד "בתי יעקב" שהם העתיד של בתי‬
‫ישראל הקדושים והטהורים‪ ,‬ושם מתחנכות בנות ישראל‬ ‫ו‪.‬‬ ‫רבים משלומי בני ישראל נוהגים לסדר ט"ו פירות בחמישה עשר‬
‫בשבט‪ ,‬ולשורר ט"ו "שיר המעלות" בעת עריכת השולחן אשר‬
‫לחיי קדושה וצניעות שהם עטרת תפארת אומתנו‪ ,‬ולא זכינו‬
‫לפתוח ישיבות קדושות לצעירי צאן קדושים בחורי חמד‪ ,‬אשר‬
‫קולו של יעקב יצפצף שם ערב‪ ,‬בוקר וצהרים‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫לפני השם‪ .‬ט"ו מעלות היו לדוכן שעליהם לויים עומדים בכלי‬
‫שיר ואומרין שירה ‪ -‬אשר מכוונים המה כנגד חמישה עשר "שיר‬
‫המעלות" שיסדם דוד המלך ברוח קודשו‪.‬‬
‫כנגד אלו חמישה עשר מעלות‪ ,‬מהללים ישראל קדושים בליל‬
‫אילו זכינו לייסוד ישיבות קדושות אשר בהם יחסיון‬
‫בחורי חמד אשר מצפצפים בקולם ומכריתים כל צר ואויב‬
‫בקולם המסיר ֵמ ָח ָלק את הידיים שעירות‪ ,‬ולא זכינו לכוללי‬
‫ז‪.‬‬ ‫הסדר ומשבחים ואומרים‪" :‬כמה מעלות טובות למקום עלינו"‪,‬‬
‫ומסדר המגיד שם על כל מעלה ומעלה "דיינו" עד שמסיים‬
‫האברכים אשר עיני כל ישראל נשואות אליהם‪ ,‬והמה המקום‬ ‫ואומר "בואו חשבון ‪ -‬בואו ונחשב חשבונו של עולם"‪ ,‬אשר‪" :‬על‬
‫אשר מיוחדים להקדוש ברוך הוא בעולמו‪ ,‬מעת שחרב בית‬ ‫אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו"‪.‬‬
‫מקדשינו‪ ,‬דיינו‪.‬‬ ‫ועם ההרהורים בחמישה עשר בשבט על עניין חמשה עשר‬
‫אילו זכינו לשיבוצם של כוללי האברכים בעירנו‬
‫כיהלומים בכתר המלכות‪ ,‬אשר עמלים ויגעים בתורת‬
‫השם‪ ,‬ולא זכינו לקופות החסד אשר מוריקים ומשלשלים סכומי‬
‫ח‪.‬‬ ‫"שיר המעלות" הנאמרים כאמור בסדר עריכת חמש עשרה‬
‫פירות על השולחן‪ ,‬עלה לנו ההרהור לסדר את חובתנו וזכותנו‬
‫‪ -‬תושבי אלעד ‪ -‬להודות לקדוש ברוך הוא ולהלל לשמו הגדול‬
‫עתק למשפחות נשברות ודחוקות‪ ,‬ואתם עמם שאר ארגוני חסד‪,‬‬ ‫יתברך בדרך זו של חמש עשרה מעלות‪.‬‬
‫הממשיכים את מידת החסד על נפשות ישראל‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫אילו זכינו לדור בארץ הקודש‪ ,‬אשר עיני כל ישראל‬
‫א‪.‬‬
‫אילו זכינו לקופות חסד ומפעלי החסד אשר מלבד‬
‫עצם החסדים טובים‪ ,‬עוד ממשיכים מאת השם מן‬
‫השמים את רחמיו וחסדיו המרובים‪ ,‬ולא זכינו שידורו בעירנו‬
‫ט‪.‬‬ ‫בכל הדורות היו נשואות לזכות זו‪ ,‬ורבים השתוקקו‬
‫לזה ולא עלתה בידם‪ ,‬ואותנו זיכה הקדוש ברוך הוא לדור‬
‫בארץ הקודש‪ ,‬ולא היינו זוכים לדור בעירנו עיר התורה היראה‬
‫והחסידות "אלעד"‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫רבנים מובהקים גדולי תורה‪ ,‬הוראה ויראה שליט"א‪ ,‬אשר‬
‫מאירים לנו את נתיבותינו בדבר ה' זו הלכה‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫אילו זכינו שיפארו את עירנו רבנים מובהקים גדולי תורה‪,‬‬
‫הוראה ויראה שליט"א‪ ,‬ולא זכינו שכ"ק מרנן האדמורי"ם‬ ‫י‪.‬‬
‫אילו זכינו לדור בעירנו עיר התורה היראה והחסידות‬
‫"אלעד"‪ ,‬אשר בה מרוכזים ציבור גדול וחשוב של לומדי‬
‫תורה‪ ,‬שומרי מצוות‪ ,‬יראי השם וחושבי שמו‪ ,‬ולא היינו זוכים‬
‫ב‪.‬‬
‫שליט"א‪ ,‬בין שקבעו משכנותם בעירנו ובין שבאים מעת לעת‬ ‫לראות בייסוד בתי כנסיות ובתי מדרשיות של כל קהילות עדת‬
‫ומפקידה לפקידה לשבות את שבתם בינינו ולהרעיף טללי תחיה‬ ‫ישראל‪ ,‬חסידים‪ ,‬ליטאים‪ ,‬בני עדות המזרח וכל גווני ציבור‬
‫החרדים לדבר ה'‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫על נפשותינו‪ ,‬לקרבנו בעבודתם ובתורתם אל אבינו שבשמיים‪,‬‬
‫אילו זכינו וכ"ק האדמורי"ם שליט"א מרעיפים טללי‬
‫תחיה על נפשותינו‪ ,‬ומאירים בלהבת אש את הניצוצות‬
‫דיינו‪.‬‬

‫יא‪.‬‬
‫אילו זכינו לראות בייסוד בתי כנסיות בתי מדרשיות‬
‫לכל גווני ציבור החרדים לדבר השם‪ ,‬ולא זכינו לייסוד "גני‬
‫ילדים" אשר מתחילת חינוכם של צאן קדשים אלו מתנהלים על‬
‫ג‪.‬‬
‫אחת לאחת למצוא חשבון‪ ,‬עד שיהיה לנו פתחון פה לבקש‬
‫העמומות שבנו‪ ,‬ולא זכינו למפעל הקדוש "אש קודש" שבו יבואו‬ ‫טהרת הקודש‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫ממשיח צדקנו במהרה בימינו‪ ,‬לחון את שערי עירנו ולהרוות את‬
‫נפשותינו ממעיינותיו הקדושים‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫• • •‬
‫עובדי השם יתברך וישאו דברים חוצבי להבות אש‪ ,‬להלהיב‬
‫ליבותינו‪ ,‬אם אבן הוא נמוח אם ברזל מתפוצץ‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫אילו זכינו לייסוד "גני ילדים" בכל פינה ופינה בעירנו‪,‬‬
‫אשר שם מחנכים את הזאטוטים הי"ו מתחילת חינוכם‬ ‫ד‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אין במנין המעלות הנ"ל להאפיל ח"ו על ריבוי המעלות‬
‫של עירנו אלעד יותר ויותר‪ ,‬אשר ראויים היו להימנות‪ ,‬ולא נלקחו‬
‫אילו זכינו לדיבורי קודש היוצאים מלב טהור וקול‬
‫ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' חוצב להבות אש נשמע‬
‫באוזנינו‪ ,‬ולא זכינו לעלון "ליבי ער" על כל מדוריו הנפלאים‪,‬‬
‫יב‪.‬‬ ‫על טהרת הקודש‪ ,‬ולא היינו זוכים לייסוד "תלמודי תורה" בגוונים‬
‫רבים ונפלאים‪ ,‬היוצאים ב"עקבי הצאן" לרעות את הגדיים אשר‬
‫מהם יהיו תיישים‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫אלא ט"ו מעלות להתאמת המאמר מבלי שמירה על מדריגות‬
‫החשיבות‪ .‬ובאשר לעוד נקודות אור בקהילותינו‪ ,‬בעז"ה עוד חזון‬
‫למועד במדור חדש‪.‬‬
‫בתורה‪ ,‬הלכה‪ ,‬חסידות‪ ,‬חינוך והשקפה‪ ,‬המאירים את חשכת‬
‫הלילה‪ ,‬דיינו‪.‬‬
‫אילו זכינו לייסוד תלמודי תורה בגוונים רבים ונפלאים‪,‬‬
‫כולם אהובים‪ ,‬כולם ברורים‪ ,‬כולם אל מול פני המנורה‬ ‫ה‪.‬‬
‫דומים במידתנו להם‪( ,‬הוא עפ"י מה שמביא קודם לכן ממדרש שיר‬ ‫קיים‪ ,‬הלכך אצטריך לאשמעינן‪ ,‬דאף הן גופי הלכות אפילו בזמן‬
‫השירים ד א‪ ,‬שישראל דומים אל היונים בעשרה דמיונים)‪ ,‬עשה‬ ‫שאין ביהמ"ק קיים‪ ,‬לפי שהתלמוד שבהם במקום עבודה היא"‪.‬‬ ‫מסכת קינים ‪ -‬ענינה ומעלתה‬
‫עמי חסד כרחם אב על בנו'‪ .‬ויפרט מבוקשו‪ ,‬שיהיה נענה‪ ,‬ואם לא‬ ‫וראה עוד בתפארת ישראל סוף המסכת שכתב‪" :‬מסכת קינין‬ ‫דף היומי יום א' [זבחים סז‪]:‬‬
‫יבוא ישועה‪ ,‬יעשה כן עד ג' ימים בכל יום פעם אחד"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫(בזמנינו אנו שרבו רודפי ומבקשי סגולות‪ ,‬והרבה מהם יש להם‬
‫החמורה שבחמורות שבכל הש"ס"‪ .‬ודבר נפלא מביא הגאון רבי‬ ‫בגמ'‪" :‬ת"ש חטאת לזו ועולה לזו וכו'"‪ .‬וכ' רש"י‪" :‬חטאת‬
‫יהודה אסאד זצ"ל (בשו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח סי' א) מספר‬ ‫לזו וכו' ‪ -‬משנה היא במסכת קינין (ג‪ ,‬ג)"‪.‬‬
‫מקור קלוש‪ ,‬וישנם גם שאין להם מקור כלל אלא בנויים המה על‬ ‫שומר אמונים (פרשת משפטים) ואלו דבריו‪" :‬סיים ארבעים יום‬
‫דמיונות‪ ,‬כדאי הוא ונכון הוא לדעת מסגולה זאת שמקורה ממקום‬ ‫סדרה ודבריה של המסכת ‪ -‬איתא במסכת אבות (ג‪ ,‬כג)‪:‬‬
‫וארבעים לילה‪ ,‬בגימטריא‪ ,‬קינין ופתחי נדה הן גופי הלכות‪ ,‬שלמד‬
‫טהור‪ ,‬מצדיק וקדוש)‪.‬‬ ‫"רבי אליעזר בן חסמא אומר קינין וכו'‪ ,‬הן הן גופי הלכות"‪ .‬וראה‬
‫משה באותן מ"ם יום ודפח"ח"‪.‬‬
‫רום מעלתם של האב והבן ‪ -‬וכדי לדעת את מעלתם של הני‬ ‫במגן אבות (להתשב"ץ שם) שכ' וז"ל‪" :‬קינין היא מסכתא אחת‬
‫ספר "קן מפורשת" ‪ -‬ידוע הוא הספר הנפלא אשר נקרא "קן‬ ‫בסדר קדשים‪ ,‬יש בה ג' פרקים‪ ,‬ואין לה גמרא‪ ,‬לא בבלית ולא‬
‫תרי צדיקי‪ ,‬אב ובנו שראו את החידוש‪ ,‬שאינם מפורסמים ונודעים‬
‫מפורשת"‪ ,‬והוא פירוש על כל מסכת קינין באופן נאה וברור‪ ,‬וקודם‬ ‫ירושלמית‪ ,‬וקצת הלכות ממנה הביאום במסכת זבחים (סז‪ :‬פרק‬
‫כ"כ בזמנינו אנו‪ .‬כדאי הוא להביא את התארים המופלגים שכותבים‬
‫הפירוש ישנו מבוא נרחב על כל עניני המסכת‪ .‬חיברו הגאון רבי צבי‬ ‫חטאת העוף‪ ,‬ובפרק התערובות עג‪ ,):‬ובמסכת עירובין (לז‪ .‬פרק‬
‫גדולי הדור בהסכמותיהם הנלהבות על ספר הנ"ל על רבי אליהו‬
‫גוטמאכער זצ"ל מק"ק פלעשן‪ ,‬יצא לאור בשנת תרל"ג לפ"ק אחרי‬ ‫בכל מערבין)‪ ,‬ובמסכת נזירות (יב‪ .‬פרק הריני נזיר)‪ .‬והיא מסכתא‬
‫שהיה עדיין בחיים חיותו ועל רבי צבי מחבר הספר שהיה כבר‬
‫פטירת המחבר שנקטף בדמי ימיו בעודו צעיר לימים‪ ,‬על פני אביו‬ ‫העוסקת בקרבנות העוף‪ ,‬ע"כ נקראת קינין‪ ,‬מלשון "כי יקרא קן‬
‫מנוחתו בג"ע‪.‬‬
‫הגדול הגאון רבי אליהו זצ"ל אבדק"ק גרידץ‪.‬‬ ‫ציפור לפניך" (דברים כב‪ ,‬ו)‪ ,‬וקראו אותה כן‪ ,‬לפי שהוא שם כולל‬
‫הגאון הנודע בעל השואל ומשיב זצ"ל בהסכמתו‪ ,‬מכנה אותם‪:‬‬
‫"המאורות הגדולים אשר ראו אור בתורה הקדושה"‪ .‬ועל רבי אליהו‬ ‫סגולתה וגדולתה של המסכת ‪ -‬והאב הגאון רבי אליהו‬ ‫לתורים ובני יונה כי כולם קן‪ .‬והיא עמוקה מאד‪ ,‬שהיא מדברת‬
‫הוא כותב‪" :‬האב הוא אב בחכמה בתורה וביראה‪ ,‬הלוא הוא הגאון‬ ‫כתב הקדמה על ספר הנ"ל‪ ,‬ובו כותב הוא שלימוד מסכת קינין‬ ‫באותן קינין אם נתערבו זה בזה וכו'‪ ,‬ולפי שההלכות מעורבות שם‪,‬‬
‫הצדיק הקדוש והטהור‪ ,‬מפורסם בעולם ביראתו וקדושתו‪ ,‬המקובל‬ ‫מעלתו גדולה יותר מלימוד שאר עניני הקרבנות‪ ,‬והוא מחמת ג'‬ ‫אומר שהם גופי הלכות וכו'‪ ,‬וצריכין שקידה גדולה"‪.‬‬
‫האלוקי‪ ,‬מוה' אליהו במהר"ש נ"י אבד"ק גרידץ יע"א"‪ .‬ועל רבי צבי‬ ‫סיבות‪ ,‬חוט המשולש‪ ,‬אשר מונה והולך שם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫מעלותיה של המסכת ‪ -‬וישנם עוד כמה וכמה מעלות‪ ,‬אשר‬
‫כותב הוא‪" :‬הרב הגדול בתורה ובחסידות"‪.‬‬ ‫וכותב שם בהקדמה בזה"ל‪" :‬ואפשר‪ ,‬אם בעת שיצטרך אדם‬ ‫כתבו בספרים על מסכת זו‪ ,‬ראה בברטנורא שם שמפרש דברי‬
‫והגאון הנודע רבי שמעון סופר זצ"ל אב"ד קראקא‪ ,‬בנו של מרנא‬ ‫לישועה‪ ,‬מה' יתרומם‪ ,‬וילמד משנה עם הרב ותויו"ט ופי' בני זצ"ל‪,‬‬ ‫המשנה "הן הן גופי הלכות"‪ ,‬שהוא "עיקר תורה שבע"פ‪ ,‬שמקבלים‬
‫החת"ס זי"ע‪ ,‬בהסכמתו‪ ,‬ג"כ מכנה אותם בתארים גדולים‪ ,‬וכך‬ ‫ויעמיד עצמו אחר זה ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו‪ ,‬לאמר‪:‬‬ ‫עליה שכר"‪ .‬וראה בכסף משנה (יסודי התורה ד‪ ,‬יג‪ ,‬הובא בתויו"ט‬
‫כותב הוא על רבי אליהו‪" :‬כבוד קדושת הגאון האמיתי אור ישראל‬ ‫'אתה ה' חביבין ישראל לפניך‪ ,‬וחיבה יתירה נודעת להם שנקראו‬ ‫שם) שמבאר דברי התנא הנ"ל‪ ,‬שאף שנראה לאדם שקינים "הם דבר‬
‫וקדושו רכבו ופרשו מוה' אליהו עושה טוב ‪ -‬גוטמאכער נ"י אב"ד‬ ‫לך בנים‪ ,‬וזה הוא (פי' הקרבנות הבאים מהעופות) במה שבראת בין‬ ‫קל הערך וכו'‪ ,‬אעפ"כ אלו הן גופי הלכות‪ ,‬כלומר עיקרי תורה‪ ,‬מצד‬
‫דק"ק גרידץ במדינת פרייסען"‪ .‬ועל רבי צבי כותב הוא‪" :‬הצדיק הרב‬ ‫הריבוי מיני עופות הכשרים שהם יותר מטמאים‪ ,‬כדאיתא בחולין‬ ‫השכר הגדול הצפון לעוסקים בהם"‪ .‬וראה בתויו"ט שם שמבאר‬
‫הגדול בתורה וחסידות המנוח מהו' צבי זצ"ל"‪.‬‬ ‫סג‪ ,:‬רק תורים ויונים בייתים‪ ,‬להביא קרבן לפניך מהם‪ ,‬ואנחנו‬ ‫דברי התנא‪ ,‬דהיות ש"אין לדיני קינין שייכות אלא בזמן שביהמ"ק‬