Professional Documents
Culture Documents
ליבי ער ויקרא
ליבי ער ויקרא
גליון מס'
בס"ד Iערש"ק ה' אדר ב' תשע"א Iבטאון לתורה ,חסידות ,חינוך והשקפה Iיו"ל ע"י קהילות הקודש -אלעד
92
הפרשה
מרביץ תורה ברבים ,רועה נאמן לעדתו ,ה"ה
פרקי הדרכה בחינוך וביסודות הבית
שליט"א נפתליעלגלנץ
דברי חסידות
הגאון רבי
רב ק"ק "חסידים" בעירנו
ולחותנו הדגול ,איש חי ורב פעלים ,ראש וראשון לכל דבר שבקדושה,
מייסד ובונה קהילת "חסידים" בעירנו ,הרבני המפו'
כיצד נחנך את ילדינו לחשיבות התפילה?
רבי עזריאל יהודה טאובר שליט"א שהזמן מצומצם מאוד ,ואם יחכה למניין המתחיל ב"מה טובו" הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א
נשיא ויו"ר ק"ק "חסידים" ומסיים ב"עלינו לשבח" -יאחר למקום עבודתו או ללימודו,
לרגל השמחה השרויה במעונם
בהיכנס הבן -הנכד כמר יחיאל ני"ו בעול תומ"צ ומורה לעצמו היתר (עבר ושנה נעשית לו כהיתר) ומצטרף אדם כי יקריב מכם קרבן (א ,ב)
יזכו לרוות ממנו אך נחת דקדושה מתוך שמחה וטוב לבב כל הימים ,אמן למנין שכבר אוחזים בו באמצע ,ולפתע נזכר בהלכות דילוג
המערכת במס' אבות פ"ב משנה ג כתיב :על שלשה דברים העולם עומד,
המובאים בשו"ע ומקיימן כדי להתפלל בציבור ,ואחרי שמו"ע
על התורה ועל העבודה וכו' .מבאר רבינו יונה ש"עבודה" קאי
נחפז לצאת ומדלג וקופץ למחוז חפצו אליו ממהר הוא .היעלה
על מלאכת עבודת הקרבנות בזמן שביהמ"ק היה קיים ,ובזה"ז
ביהמ"ד בערגסאז על הדעת שלזה יקרא קירוב? יותר מתאים לקרוא לזה ריחוק.
המכוון עבודת התפילה .וכן אי' במדרש תנחומא (פ' כי תבא):
הננו מתכבדים להודיע כי נתאר לעצמינו אחד שהסתכסך עם חבירו ובא להשלים עמו
שליט"א כ"ק אדמו"ר
ישבות אי"ה בעירנו בשב"ק זו פרשת ויקרא
ולחזור ולהתקרב אליו ,ואומר לו :אני רוצה לחזור ולהתקרב
צפה משה ברוה"ק וראה שביהמ"ק עתיד ליחרב ,עמד והתקין
לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים ביום .ויש להתבונן מה
אליך ,אבל נעשה זאת בקיצור כי יש לי עסקים יותר חשובים.
עריכת השולחן תתקיים אי"ה בליל שבת בהיכל בית מדרשנו הקשר בין עבודת הקרבנות לעבודת התפילה .בשלמא בתפילת
בשעה 9:30 האם ההוא בכלל יתייחס אליו? בוודאי שיפנה לו ערפו.
הקרבנות -מובן שמקיימים בזה "ונשלמה פרים שפתינו" ,אבל
זמני התפילות: כידוע ,הראשונים מתחבטים מאוד בעומק ענין הקרבנות, מה קשור כל שאר סדר ונוסח התפילה לעבודת הקרבנות.
מנחה ער"ש 10 :דקות לפני השקיעה
תפילת שחרית השבוע :ברכות -בשעה ,8:40הודו -בשעה 8:50 ועל כך כ' הרמב"ן וז"ל :כדי שיחשוב האדם בעשותו כל אלה חז"ל אומרים (ברכות כו) :תפילות כנגד תמידים תיקנום.
בהשתתפות כ"ק אדמו"ר מאנטניא שליט"א כי חטא לאלוקיו בגופו ובנפשו ,וראוי לו שישפך דמו וישרף תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר ,תפילת מנחה כנגד
מחותן רבינו שליט"א ,וישא דברים בעת הקידושא רבא בשעה 11:00לערך גופו ,לולי חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכיפר הקרבן הזה
מנחה וסעודת רעווא דרעווין 20 :דקות לפני השקיעה תמיד של בין הערביים ,תפילת ערבית כנגד איברים ופדרים
(במהלכה יושמעו ד"ת והתחזקות לרגל ז' אדר ,יומא דהילולא של משה רבינו -ע"פ שיהא דמו תחת דמו נפש תחת נפש ,עכ"ל .נמצא דהיסוד של שקרבים והולכים כל הלילה .ומבואר בספרי החסידות ,דחז"ל
משנת חז"ל ואמרת רבוה"ק) הקרבנות הוא מסירות נפשו להקב"ה .ממילא התפילה שהיא
הגבאים אומרים דתמיד של שחר מכפר על עבירות של לילה ותמיד
במקום הקרבנות ג"כ יסודה במסירות נפש לקב"ה. של בין הערביים מכפר על עבירות של יום ,דבכל חטא שאדם
חיי האדם הם הזמן שניתן לו ממנו יתברך לחיות בעולם. חוטא רח"ל מתרחק הוא מהקב"ה ,וע"י עבודת הקרבנות חוזר
שפע ברכות ואיחולים א"כ יסוד התפילה הוא למסור זמנו היקר בחייו למען הקב"ה, ונתקרב ,כמ"ש במהר"ל (נתיב העבודה) דקרבן מלשון קירוב,
נשגר בזאת למורנו הגאון המפלג בתורה וביראה טהורה ,צנא מלא ספרי, לדעת שהזמן הניתן לתפילה מוקדש לקב"ה ולא מועלין ואם ח"ו נתרחק ע"י עבירות של לילה וניתק הקשר עם קוב"ה,
הנודע בשערים בשיעוריו המופלאים ובכח הסברתו הבהירה ,המסור בכל ליבו
ונפשו ללמדנו תמידין כסדרן ,בענוות חן ובנועם סבר ,ה"ה
בו אפי' בנגיעה קטנה .עלינו לחשב כמה זמן אנו צריכים בא הקרבן של שחר ומכניס שוב דביקות וקירוב לקוב"ה .וכן
לתפילת שחרית מרישא עד סיפא בציבור ,כראוי ,כמה זמן אנו בתמיד של בין הערביים על עבירות דיומא .וישנם דברים
שליט"א הגאון רבי נפתלי גלנץ צריכים לתפילת מנחה (כולל פ' הקרבנות והקטורת) בציבור,
וכן לתפילת מעריב ,ולקבל על עצמנו שבכל מצב איננו
שאינם בכלל עבירות אבל מתוך חומריותם ושפלותם גם
רב ק"ק "חסידים" בעירנו מתרחק על ידם מהקב"ה ,וע"ז באה הקרבת איברים ופדרים
לרגל השמחה אשר במעונו מורידים מזה הזמן הקצוב .ואם ממהרים -יקדימו לתפילה, שחזרו וקירבו הרחוקים .אדם כי יקריב "מכם" -הקרבן הוא
בהיכנס בנו היניק וחכים כמר יחיאל ני"ו ושום דבר שבעולם אין לו השוואה בערך חשיבות לזמן הזה התכלית שהאדם יתקרב לקב"ה.
בנועם עול מצוות שאנו מתקרבים לקב"ה ,ולא שייך שנפסיד שום הפסד ע"י אחרי שביהמ"ק נחרב ופסקו כל הסגולות היקרות האלו,
יהא רעווא מן שמיא שירווה ממנו אך נחת ,ויזכה לגדלו עד דיתעביד לאילנא רברבא ,ויזכהו התמהמהותנו בהתקרבות אליו ית"ש. תיקנו לנו חז"ל שהדרך להתקרב לקב"ה היא ע"י תפילה .ע"י
השי"ת להמשיך בעבודת הקודש בהרבצת התורה בישראל ,מתוך רוב תענוג ונחת ,אכי"ר
וכאשר ילדינו יקלטו ויבחינו (והם ניחנים בקליטה מהירה תפילת שחרית מתקרבים מי שנתרחקו ע"י העבירות שבלילה,
המברכים ב"ה!) שאצלנו -הראשון במעלה לפני הכל הוא הזמן שאנו ותפילת מנחה מריחוק של יום ,ותפילת ערבית מקרבת מריחוק
ישראל קרויזר • אברהם כהן • אליהו בירנבוים מקדישים לתפילה ,בוודאי יחקו אותנו ולא נצטרך כ"כ לריב שע"י עניני הרשות.
חנניה איילברון • אברהם יוסף פרידמן מאחר
ֵ הבה נתבונן האם תפילתנו מקרבת אותנו לקב"ה:
עמם בנושא התפילה .ויתן הקב"ה שנוכל להתפלל כדבעי
בנימין גוטמן • יהושע ליברמן • אברהם נפתלי פרידמן
ויקבל תפילותינו לרחמים ולרצון ,אכי"ר. אדם לביהכ"נ לתפילת שחרית ,ומסתכל בשעונו ורואה
אברהם וולף הרשקוביץ • משה טאובר
(שם כז) על דברי הכתוב שם" :וישלח משה את חותנו וילך לו אל עם ה"קיני" היו יושבים עם עמלק -וראה ברש"י ורמב"ן
ארצו" ,שכתב שהלך יתרו "לגייר בני משפחתו"( ,ובתרגום יונתן שכתבו ,שהיו עם ה"קיני" יושבים עם עמלק ,ככתוב בשמואל (א
האם נתערבו יתרו ובניו -עם ה"קיני",
שם כתב שהלך לגייר "כל בני ארעיה") ,הרי שנתגיירו גם בניו. -טו ,ו) שאמר שאול המלך לעם הקיני קודם שבא להכרית זרעו בעם ישראל?
אך יתכן שלא נתרצו בניו להתגייר ,או חלקם לא נתרצו להתגייר, של עמלק" :לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ,ואתה דף היומי יום א [זבחים קטז].
ומהם היה עם ה"קיני" .או יתכן לומר ,דאף בניו אחריו נתגיירו עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ,ויסר קיני מתוך בגמרא" :איתמר ,בני רבי חייא ורבי יהושע בן לוי ,חד אמר:
ואכן התנהגו לפי דת ישראל ,אלא שלא נתערבו מאיזה טעם עמלק"( .ויעוין במפרשים שם מהו החסד שעשו לבני ישראל). יתרו קודם מתן תורה היה ,וחד אמר :יתרו אחר מתן תורה היה
בתוך כלל ישראל ,ונשארו לחיות כעם בפני עצמן ,והם עם הרי ,אם כן ,שלא נתערבו בעם בני יעקב ,אלא חיו להם כעם וכו' .כתנאי (אי קודם מתן תורה הווה יתרו ,אי לאחר ,רש"י),
ה"קיני" .ואולי יש להביא ראיה שאין לעם הקיני דין ישראל ,דאם בפני עצמם.
וישמע יתרו כהן מדין (שמות יח ,א) ,מה שמועה שמע ובא
דינם כישראל ,למה אמר להם שאול המלך (הובא לעיל) שיסורו האם אפשר לומר שיתרו חזר לסורו? -והיה אפשר ונתגייר ,רבי יהושע אומר ,מלחמת עמלק שמע וכו' ,רבי אלעזר
מעמלק בעבור החסד שעשה יתרו לישראל ,הרי יש להצילם לומר דהניחא למאן דאמר מעשה יתרו קודם מתן תורה היה, המודעי אומר ,מתן תורה שמע ובא וכו' ,רבי אליעזר אומר,
מחמת שהם כעם ישראל. אם כן נאמר שאכן יתרו חזר לסורו וחזר לגויותו ,שהרי עדיין לא קריעת ים סוף שמע ובא".
עם ה"קיני" בזמן הזה -ובזמנינו אנו ,יתכן שבמשך הדורות נצטוו ישראל במצוות .אך למאן דאמר יתרו אחר מתן תורה היה,
נתערבו עם הקיני בתוך כלל ישראל ,ואם כן אפשר שישנם לכאורה היו צריכים להתערב בישראל ככל הגרים -הנה,
אם כן כשנתגייר וקיבל עליו עול תורה ומצוות ,הרי הוא נהפך
אנשים בעמינו שהמה בן אחר בן ליתרו חותן משה ,ולאידך יתכן, יש להתבונן בפרשתא דיתרו ,דהלא כפי שמבואר כאן בגמרא,
לישראל ואי אפשר לו לחזור לסורו .אך ראה ברש"י (שמות יח ,יג)
שעדיין המה כעם בפני עצמם או שנתערבו בעמים אחרים ,אך יתרו בא להתגייר ,וראה ברש"י (שמות יח ,א ,ריש פרשת יתרו)
שכתב ,דאף למאן דאמר יתרו קודם מתן תורה היה ,מכל מקום
יתכן מאוד שדינם כישראל. שכתב שנתגייר ואף קיים מצות ,ואם כן מהראוי היה שיתערבו
נשאר הוא ִעם ישראל עד אחר מתן תורה ,אם כן הרי נתחייב הוא
[וראיתי בכתב עת מסויים ,שמביא מנכרי אחד השייך לעם בניו ובני בניו בתוך כלל ישראל ,כמשפט הגרים שבכל הדורות.
במצוות במעמד הר סיני .אך יעויין ברשב"ם שם דמשמע להדיא
ה"דרוזים" ,שטוען שה"דרוזים" המה בני יתרו ,ואם אמת היא ,אם מדבריו דלמאן דאמר קודם מתן תורה היה ,לא נשאר יתרו למתן בני יתרו היו עם בפני עצמם -עם ה"קיני" -אך חזינן
כן נשארו המה כעם בפני עצמם ,וה"דרוזים" הם עם ה"קיני" ,אך תורה .ואם כן להך מאן דאמר יתכן לומר שחזר לסורו. שבני יתרו היו להם לעם בפני עצמם ,כדברי הכתוב (במדבר כד,
לפי זה יתכן שדינם כישראל לכל דבר ,ופלא הוא]. כא)" :וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע
(אחר כתבי כל זאת ,שוב עיינתי בתנ"ך ובמפרשים ,וראיתי האם גם בניו נתגיירו איתו? -והיה אפשר לומר עוד ,שאף קנך" ,וכתב רש"י שם דהכוונה לבני יתרו( ,וכן כתבו עוד מפרשים
שכמה פעמים נזכרו בני יתרו ,עם ה"קיני" בתנ"ך ,לאורך הדורות, שיתרו נתגייר ,אך בניו אחריו לא נתגיירו איתו ,ומהם יצאו עם שם ,ומקור הדבר בסנהדרין קו ,).ו"קיני" הוא אחד משבעה
ובעזר ה' בשבוע הבא נסדרם יפה). ה"קיני" ,אבל יתרו עצמו נשאר שומר תורה ומצוות .אך ראה ברש"י שמותיו של יתרו( ,עיין רש"י ריש פרשת יתרו).
ובמקהלות
ובמקהלות עדותיך
פלאותעדותיך
פלאות
הקודש בקהילות
הקודש שמחות
בקהילות שמחות ַמ ֲענֶה ַרך הפרשה
שאלהמןמןהפרשה
שאלה
ׁשה לתשב"ר
ידה ִמן ַה ָּפ ָר ָ
ִח ָ
ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"ו איתא בשו"ע (סי' קיד ס"ד)" :אם אמר 'מוריד הגשם' בימות החמה ,מחזירין אותו" .וכן הדין לגבי שליח הציבור,
לרגל השמחה השרויה במעונם ׁשבוּ ַע:
ידת ַה ָ
ִח ַ כמבואר במשנה ברורה( .קיד ס"ק יז) .וקשה ,דהש"ץ הוא שלוחם של ציבור ,וא"כ לימרו ליה לתיקוני שדרתיך
ולא לעיוותי ,ואתה הרי שלוחנו על התפילה אבל לא על הזכרת גשמים ,וא"כ למה לא יצאו הציבור ידי חובתם
בהולדת הבנים שיח' ׁשר ְל ַקיֵים ַרק ִאם ָה ָא ָדם ֵאיזוֹ ִמ ְצוָה ֶא ְפ ָ בתפילה זו ,דמה שהוסיף השליח ציבור אין זה מתייחס אליהם שהרי לא על זה שלחו אותו.
הרב יקותיאל יוסף בינדר שליט"א ׂה זֹאת ְּבלֹא ַּכ ָונָה? (ברש"י) ָע ָש
הרב נחמיה חרל"פ שליט"א היעב"ץ .אך עיין זבחים יט ותידוק דהיה גם בשעת עבודה). השאלה מהגליון הקודם ,פרשת פקודי:
ׁשת ְּפקוּ ֵדי:
ידת ָּפ ָר ַ
ִח ַ
איזו ברכה מברכות השחר קשורה לחוטי הזהב תירוץ ד :ייתור בגדים רק כשמלביש בגדי כהונה נוספים. איך הניח הכהן גדול תפילין ,והא הוי ייתור בגדים?
שנשזרו בבגדי הכהונה?
בהולדת הבנות תחי' תרוֹן :רוקע הארץ על המים.
ַה ִּפ ָ
(כ"נ מהרמב"ם פ"י מהלכות כלי המקדש הלכה ה).
כיון שמחויבים במצות תפילין ,אין בזה משום תירוץ ה:
תירוץ א :בגמ' זבחים (יט ע"ב) מבואר דתפילין לאו בגד( .או
דעור לאו בגד הוא -מקדש דוד).
הרב חיים מאיר הלר שליט"א ייתור בגדים.
שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד צאנז רח' רבי יהודה הלוי בב"ב ַהזו ֶֹכה :שלמה מאיר ני"ו ,ת"ת "צמח צדיק" ויז'ניץ. תירוץ ב :יעויין בסוגיית הגמ' שם דייתור בגדים אינו אלא
השיבו :הרב שמואל ברוך גנוט ,הרב פרץ מנחם גרבר, במקום בגדים ,משא"כ על אצבעו .וי"ל דהכי נמי תפילין אינן
הרב מרדכי נצח שליט"א ֵש ִל ְכ ּתוֹב ְּב ְכ ַתב ָּברוּ ר וּ ְל ַציֵין ְּב ִצידוֶֹאת ַה ִּפ ָתרוֹן יׁ
ׁשם
ׁשםְּ ,כ ּתו ֶֹבתֶ ,ט ֶלפוֹן וְ ֵ ׁשיבֵ : ֶאת ִּפ ְר ֵטי ַה ֵמ ִ הרב אייל עודני ,הרה"ג ר' מאיר מנחם פערל ,הרב צבי יעקב במקום בגדים.
הרב מאיר פדר שליט"א ישי ָּב ֶע ֶרב ְל ַפ ְקס ׁ
ׁש ִל ִ
ׁשלוֹח ַעד יוֹם ְ ַהת"ת ,וְ ִל ְ רוזנבוים והרב א .שלומאי מב"ב. תירוץ ג :אולי היו על הכה"ג רק שלא בשעת עבודה( .כ"כ
הרב יצחק אייזיק שלומוביץ שליט"א ׁש ִמ ְס ָּפרוֹ .1533-9094440 :וּ ַב ָּתא ַהקו ִֹלי (בקול ֶ
ברור!!!) ְּב ֶט ֶלפוֹן.9094440 : ניתן לשלוח תשובות לפקס המערכת * 1533-9094440 :או להשמיע בתא הקולי בטל9094440 :
בהיכנס הבן בעול תורה ומצוות
הגאון רבי נפתלי גלנץ שליט"א
ובנו הבה"ח יחיאל ני"ו
שמחת ה"עליה לתורה" תיערך בביהמ"ד "חסידים"
שמחת ה"בר מצוה" תיערך ביום ג' באולם הדודאים רח' הירקון 57ב"ב
הרב לוי בורטניק שליט"א
ובנו הבה"ח ברוך מרדכי ני"ו
הרב צדקיהו דעוס שליט"א
ובנו הבה"ח מנחם מענדל ני"ו
בהיכנס הנכד בעול תורה ומצוות
נישא בזאת השורה ,ברכת מזל טוב וכל שירה ,להאי גברא רבה
הרב עזריאל יהודה הלוי טאובר שליט"א ויקירא ,מקים עולו של תורה ותפלה ברוח מסורה ,לו יאתה כל
יזכו לרוב נחת דקדושה מתוך שפע הצלחה אמן רב ברכות ושובע שמחות תהילה ,הוא הגבר מייסד ובונה הקהילה
בברכת מזלא טבא וגדיא יאה ,משמי מרומא עילאה ,נשגר בזה את ברכותינו ונרננה שפתינו ,קדם מעלת כבוד ראש מרכז הרבני הנגיד המפורסם
כוללנו ,המלמדנו בינה בדרך התורה ,לכל אחד ואחד בטוב טעם ואורה ,ידיו אמונה בהרבצת תורה במסירות נאמנה.
הי"ו הרה"ח ר' עזריאל יהודה הלוי טאובר
לכל ידיד ומכירי מורנו הרב שליט"א וראש מרכז הכוללים
נשיא ויו"ר הקהילה
אתכבד בזה להזמינכם ולחתנו חביבו אשר יצא ויבא ,לפני העדה מסביבו,
ולחותנו היקר ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,לבו פתוח בהרווחה במידה גדושה,
ומכאן קריאתנו אל ידידינו נדיבי הלב כולל הלכה למעשה
אנא ,עמדו לימיננו ותרמו בעין יפה שע"י קהלה קדושה "חסידים"
שע"י קהילה קדושה "חסידים" אלעד
קשר תפילין הראה לעניו
לתרומות נא לפנות * קרנות גמ"ח * עזר ליולדות * סיוע למשפחות * שירותי רווחה ותעסוקה
רגשי גיל ורנן ,ובאותות חיבה והערצה ,ניטיב להביע בהאי שעתא את עומק רחשי לבבינו קדם מעלת
לר' יוסף אליעזר פרוכטר בטל054-8423657 : ראש כוללינו הנערץ ,איש האשכולות ,נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' ,צנא מלא ספרא ,אשר נתן ה' ברכות מאליפות בס"ד
חכמה בו לקרבה אל המלאכה לשאת את משא הקודש -עטרת תפארת ,ביד אמן ובמלאכת מחשבת,
ולהורות נתן בליבו לעמוד בראשות כוללינו החשוב לסלול לנו דרך ההוראה וההלכה למעשה באורח חיים
נשגר בזה קדם מעלת כבוד האי גברא רבה ויקירא ,הדגול והנערץ ראש וראשון לכל דבר
מתוך נאמנות ומסירות ,בהכוונה נכונה ובנטיעת דירבון והמרצה ,יחד עם משא ארון העדות -עבודת שבקדושה ,בונה ומקים מבצר הגדול מרכז הרוחני לתורה תפילה וחסד ,לבו פתוח לרווחה
הקודש בכתף ישא ,בהתמסרות מושלמת עבור חברי ורבני הכולל ,למען נוכל לחסות באהלה של תורה משכיל אל דל מרבה להטיב עם הזולת ,מקבל כל אחד ואחד בסבר פנים יפות.
מתוך הרחבת הדעת ונהורא מעליא
הרבני המפ' הרה"ח