‫פרשת אמור‬
‫לשיטת ר"ת‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הדלקת הנרות‬
‫‪8:39‬‬
‫שקיעה‬
‫‪8:04‬‬ ‫‪6:56‬‬
‫סוזק"ש ותפילה‬
‫גליון מורחב‬
‫יום ג' ‪7:28‬‬ ‫יום ו' ‪7:26‬‬ ‫המוקדמים ביותר השבוע‬
‫יום ד' ‪7:29‬‬ ‫שבת ‪7:26‬‬ ‫ק"ש תפילה‬
‫יום ה' ‪7:30‬‬ ‫יום א' ‪7:27‬‬ ‫‪9:44 8:18‬‬
‫יום ו' ‪7:31‬‬ ‫יום ב' ‪7:28‬‬ ‫תניא והגר"א‪10:18 9:09 :‬‬
‫הקדושה בעירנו‬
‫פרקי אבות‪ :‬פרק ב'‬
‫תענית בה"ב‬
‫גליון מס'‬
‫‪99‬‬
‫בלשון חסידים‬
‫דברי חסידות על הפרשה‬
‫וספרתם לכם ממחרת השבת‬
‫מנהגנו לומר אחר קיום מצוות ספירת העומר את‬
‫תפילת "אתה ציוויתנו על ידי משה עבדך לספור‬
‫ספירת העומר כדי לטהרנו וכו'"‪ .‬ובספר שער הכוונות‬
‫(דרושי הפסח דרוש יא) כתב‪ ,‬שצריך האדם לתקן‬
‫בכל שבוע מימי הספירה את המידה השייכת אז‪ ,‬כגון‬
‫בשבוע הראשון יעמול לתקן בעצמו את מידת החסד‬
‫וכדו'‪.‬‬
‫ביתר ביאור על כך מובא בספר קדושת לוי‪ ,‬שם מבאר‬
‫כל מידה ומידה ומפרט איך מתקנים אותה‪ ,‬וזהו תוכן‬
‫דבריו וז"ל‪" :‬כי הנה בפסח נתגלה אלוקותו יתברך על‬
‫ידי הניסים ונפלאות שעשה בעת יציאת מצרים‪ ,‬וכמו"כ‬
‫נעשה לנו ההתעוררות גם עתה‪ .‬אמנם הגם שהשי"ת‬
‫מעורר אותנו מלמעלה לעבדו‪ ,‬מכל מקום חפץ הוא‬
‫שנהיה אנחנו חפצים באהבתו‪ .‬וזהו סוד ימי הספירה‪,‬‬
‫שנעבוד אותו בשבוע הראשון של ימי הספירה במידת‬
‫החסד‪ ,‬דהיינו שנהיה אנחנו חפצים אהבתו‪ ,‬הן בזה‬
‫שנוסיף אהבה על אהבתינו אליו ית' והן בזה שנשליך‬
‫כל שאר אהבות זולתו"‪.‬‬
‫"וכן בשבוע השני נהיה חפצים ושלמים לירא אותו‬
‫בלבד‪ ,‬והוא מידת גבורה‪ .‬ובשבוע השלישי נחפוץ‬
‫שיתפאר בנו ה' כאב המתפאר בבנו מחמדו‪ ,‬דהיינו‬
‫שנעשה מעשים טובים שהשי"ת יתפאר בנו על ידיהם‪,‬‬
‫וזה מידת התפארת‪ .‬וברביעי וחמישי שהם כנגד נצח‬
‫והוד שהם הכלים לעניני אמונה‪ ,‬רצונו שנאמין באמת‬
‫באמונת הבורא ברוך הוא בלבב שלם‪ .‬ובשישי שהוא‬
‫מידת יסוד נהיה דבקים ומקושרים בעבודתו‪ .‬ובשבוע‬
‫השביעי שהוא כנגד מלכותו נרצה להשיג ולזכות לכך‬
‫שנמליכו על כל העולם כולו ועלינו"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫ובספרים רבים הובא ענין זה שספירת העומר הוא‬
‫ימי טהרה‪ ,‬ועפי"ז ביאר בעל הקדושת לוי למה אין‬
‫מברכים שהחיינו על ספירת העומר‪ ,‬דבנ"י היו מצפים‬
‫תמיד מתי יעבור המספר ושיגיע הקירוב‪ ,‬ותמיד היה‬
‫רצונם לכלות ימי הספירה‪ ,‬ואם היה באפשר לכלות ימי‬
‫הספירה ברגע אחד ותיכף ומיד יתחיל הקירוב ‪ -‬אזי מה‬
‫טוב ומה נעים היה להם בזה‪ ,‬ונמצא דלפי זה אין שייך‬
‫ברכת שהחיינו על כך‪.‬‬
‫למודעות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬שמחות והערות‬
‫טל' ‪03-9090478 :‬‬
‫ניתן להשאיר הודעה‬
‫פקס המערכת ‪1533-9094440 :‬‬
‫לרגל‬
‫מג"א‪:‬‬ ‫הרחבת גבולי‬
‫בס"ד ‪ I‬ערש"ק י"א ניסן תשע"א ‪ I‬בטאון לתורה‪ ,‬חסידות‪ ,‬חינוך והשקפה ‪ I‬יו"ל ע"י קהילות הקודש ‪ -‬אלעד‬
‫בפי ישרים‬
‫ברורי הלכה‬
‫"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"‬
‫שהכל בזעיר אנפין‪.‬‬
‫הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א‬
‫דהמע"ה אומר‪" :‬שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"‪ ,‬שמחה וחדווה‬
‫עצומה היתה לו לדוד המלך על כך שזוכה ובא לדירתו של הקב"ה‬ ‫ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני‬
‫ויש לו האפשרות להתייחד עם קוב"ה ולהתקרב אליו‪ .‬הרגשת‬
‫שמחה זו צריכה להקיף אותנו וללוותנו כאשר באים אנו לבית‬
‫ישראל (כב‪ ,‬לב)‬
‫יש להבין‪ ,‬שלכאורה ישנם ג' מצבים‪ :‬א‪ .‬קידוש השם‪ .‬ב‪ .‬חילול‬
‫מקדש מעט‪ ,‬כשמתקיים הפסוק מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה‪,‬‬
‫ובכל זאת יש לנו את הזכיה להתייחד ולהתקרב אל בוראנו‪ ,‬ובזמן‬ ‫השם‪ .‬ג‪ .‬מצב ביניים שהוא לא קידוש ולא חילול‪ .‬וכאן אנו רואים‬
‫שהותנו בבית מקדש מעט צריכים אנו להרגיש את הטוב והעונג‬ ‫שאם לא תחללו את שם קדשי ממילא יתקיים ונקדשתי‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬
‫והתי' הוא שבקידוש שמו ית' אין דרך ממוצעת‪ .‬הבחירה היא בין‬
‫הנפלא של "ואני קרבת אלוקים לי טוב"‪ ,‬וכשצריכים אנו לעזוב‬
‫ולצאת מהבית מקדש מעט‪ ,‬עלינו להרגיש כאותו היושב ומתבסם‬ ‫קידוש לחילול‪ ,‬ובכל מחשבה ומעשה ‪ -‬אם אין בכך קידוש ש"ש‬
‫יש בו ח"ו חילול כבוד שמים‪ ,‬ואם אין בו חילול כבוד שמו יש‬
‫בגנות עלי נהר בין אילנות טובות ומתענג מן הריחות הנעימים ואינו‬
‫יכול לפרוש ולעזוב את מקום התענוג הגדול הזה‪ ,‬ולהרגיש כי אנו‬ ‫בו קידוש שם שמים‪ ,‬לכן כותבת התוה"ק‪" :‬ולא תחללו את שם‬
‫עומדים ומצפים מתי נזכה שוב לחזור לספסלי ביהכ"נ וליהנות מזיו‬ ‫קדשי"‪ ,‬וממילא יתקיים "ונקדשתי בתוך בני ישראל"‪.‬‬
‫השכינה הקדו'‪.‬‬ ‫איתא בחז"ל (מגילה כט‬
‫ע"א) עפ"י הפסוק ביחזקאל‪:‬‬
‫החפץ חיים (בפתיחה ‪-‬‬ ‫"ואהי להם למקדש מעט"‪,‬‬
‫עשין ז') כותב שהמדבר‬ ‫שבימינו בתי כנסיות ובתי‬
‫בבית הכנסת או בבית‬ ‫מדרשות הם בבחינת בתי‬
‫המדרש יכול לעבור על לאו‬ ‫מקדש מעט‪ ,‬ואין זה רמז‬
‫דאורייתא של ולא תחללו את שם קדשי‪ ,‬נמצא דמי שאינו זהיר‬ ‫בעלמא אלא הלכה גמורה‪ ,‬שמצוות "ומקדשי תיראו" נוהגת בימינו‬
‫בקדושתם ואינו מקיים מה שציוו חז"ל עובר על לאו נורא שאין‬ ‫לגבי בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬ומטעם זה ישנו סימן מיוחד‬
‫לו כפרה ‪ -‬לאו דחילול השם‪ .‬ועלינו לחזור ולשנן שבנושא זה‬ ‫בשו"ע או"ח (סי' קנא) לדיני קדושת ביהכ"נ‪( .‬אמנם בשדי חמד‬
‫אין דרך ממוצעת‪ .‬אם מקיימין ונזהרין בקדושתו בכל פרטיה‬ ‫מביא בזה פלוגתא גדולה אם זה מה"ת או מדרבנן)‪.‬‬
‫ודקדוקיה‪ ,‬הרי שמקיימין מצוות קידוש השם של ונקדשתי‪ ,‬ואם‬ ‫ישנם רבים הטועים בהבנת המושג "מקדש מעט"‪ ,‬ומבינים‬
‫ח"ו אפי' רק בפרט א' אינו מקיים את ציווי והנהגת חז"ל ‪ -‬נקרא‬ ‫שהמשמעות של כך היא שבתי הכנסיות והמדרשות הם חלק‬
‫כבר ח"ו מחלל השם ועובר על לאו של ולא תחללו‪.‬‬ ‫מקדושת בית המקדש‪ ,‬והדבר יובן עפ"י משל‪ :‬לפני שנים‪ ,‬בכדי‬
‫לא לחינם הקדימה התורה בפרשתנו‪" :‬אמור ואמרת" ‪" -‬להזהיר‬ ‫לשמוע הקלטה של ניגונים וכדו'‪ ,‬היו צריכים להפעיל מכשיר‬
‫גדולים על הקטנים"‪ ,‬דהרי חוט דק מבדיל בין קידוש לחילול‪ ,‬וכדי‬ ‫"טייפ" שהיה באותם זמנים חפץ גדול ומגושם‪ .‬ממש 'חפצא'‪.‬‬
‫שנוכל להבחין בחוט זה צריכים אנו ראיה רחבה ועמוקה ולקטנים‬ ‫ואילו כיום‪ ,‬הטייפ שבידינו קטן בהרבה ועדיין ממשיך להתקטן‬
‫אין ראיה זו והם מחקים אותנו‪ .‬כשילד רואה שאצל אביו הדיבור‬ ‫ולהתגמד‪ ,‬אבל כל בר דעת מבין שלא לקחו סכין וחתכו חלק‬
‫בתפילה נקרא חילול השם‪ ,‬בהרגשה זו גם הוא יגדל‪ .‬כשילד רואה‬ ‫מהטייפ וזרקו אותו‪ ,‬בעוד שהטייפ שבידינו הוא חלק מאותו‬
‫שאביו איננו בא לתפוס (כאפען) מנין לתפילה ולברוח כמה‬ ‫מכשיר טייפ מקורי‪ ...‬אלא הנכון היא שכל מה שהיה במכשיר‬
‫שיותר מהר‪ ,‬אזי גם הוא מבין שביהמ"ד הוא מקדש מעט וזכיה‬ ‫הטייפ הגדול נמצא גם בקטן‪ ,‬אלא שהיא ממוזער‪.‬‬
‫היא להימצא ולהשתאות בו‪.‬‬ ‫"מקדש מעט" איננו חלק כלשהו מתוך בית המקדש‪ ,‬אלא הוא‬
‫והיות שבדורנו ניכרת החולשה בנושא קדושת ביהכ"נ‪ ,‬ונהיה‬ ‫בית המקדש שלם בזעיר אנפין‪ .‬יש בו את כל חלות הקדושה‬
‫קצת מושג של התאספות חברתית או קבוצתית‪ ,‬בוודאי עלינו‬ ‫שהיתה במקדש עצמו‪ ,‬בית המקדש היה דירתו של קוב"ה‬
‫לשנן הרבה לעצמנו ולילדינו אודות גודל חיוב הזהירות בכך‬ ‫בתחתונים ובדירה זו התייחדו כלל ישראל לבדם עם הקב"ה‪,‬‬
‫והשמחה והזכיה להיות דבוק וקרוב לקוב"ה‪ .‬ואז נזכה למש""כ‬ ‫וע"י העבודות שנעשו שמה נתקרבו אליו‪ ,‬וכמו"כ בזמנינו היום‬
‫במורה נבוכים‪" ,‬שבשעה שאדם דבוק בד' אין שום מקרה ופגע‬ ‫והקרבה שהיו בביהמ"ק‬‫בתוך גלותנו גילוי אחדותו יתברך שמו ִ‬
‫רע יכול לשלוט עליו"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫לא נתבטלו והם נמצאים בשלמותם בבתי הכנסיות ומדרשות‪ ,‬רק‬
‫השיר והשבח לחי העולמים‬
‫על כל הטוב והחסד אשר גומל עמנו ברחמיו המרובים‪ ,‬ועל של עתה בהשפיעו על עירנו שמחת‬
‫הרחבת גבולי הקדושה‬
‫ומכאן מברכת מערכת ליבי ער את כל‬
‫קהילות הקודש‬
‫על אשר זוכים ב"ה לגשת אל המלאכה להקים בתי כנסיות ובתי מדרשיות ברוב פאר והדר‪ ,‬ואת‬
‫העוסקים בצרכי ציבור המנצחים על מלאכת בית ה'‬
‫יהא רעווא מן שמיא שנזכה כולנו במהרה לברך על המוגמר ולשמוח בחינוכם של בתי ה' בעירנו‪ ,‬ונזכה בקרוב לבית הגדול והקדוש אשר נקרא שמו עליו‪ ,‬בב"א‬
‫המערכת‬
 ‫גשים מול הקודש באימה‬
‫המורה לפרק לאלתר את הבנין החדש‪...‬‬ ‫ליותר מכך לא נזקק רבי שלום‪ .‬הוא הבין גם הבין כי נכונה‬ ‫אשר יקריבו לה' וגו' לרצונכם (ויקרא כב‪ ,‬יח‪-‬יט)‬
‫לו עוד פעולה כבירה של בניית בית תפילה גדול וקדוש‪.‬‬
‫ושוב מופיעים פועלים‪ ,‬כאשר הפעם תפקידם לפרק ולהרוס את‬
‫שנים חולפות‪ ,‬ובשנת תקפ"ח‪ ,‬לאחר שנים של הכנות נשגבות ‪-‬‬
‫הביאו דבר הראוי לרַצות אתכם לפנַי שיהא לכם‬
‫בית הפריץ לקול מחאותיו הנואשות‪ .‬הבית מנמיך את צורתו‪,‬‬
‫הן בייחודין טמירין והן בבחירת מקום המתאים ביותר לבניית‬ ‫לרצון (רש"י)‬
‫עוד קומה נעלמת ממנו‪ ,‬ולאחרי קומה נוספת‪ ,‬עד אשר הקומה‬
‫בית הכנסת ‪ -‬פועלי בניה כבר נבחרו אף הן‪ ,‬כולם בני ברית‪,‬‬ ‫העיר סקאהל מנומנמת‪ .‬הלילה רד זה מכבר והכל פונים‬
‫התחתונה מוחרבת אף היא וחושפת תחתיה מגרש ריק‪ .‬לא בית‬
‫חומרי הבניה אף הם כבר כאן‪ ,‬והנה צועד הרבי אל הנחת אבן‬ ‫לעלות על יצועיהם בכדי להחליף כוחות לקראת יום המחר‪.‬‬
‫הפריץ המתנשא לגובה רב‪ ,‬ואף לא מחציתו‪...‬‬
‫הפינה לבית מקדש מעט‪ .‬פניו להבים ובפיו תפילה לוהטת‪:‬‬ ‫גם הרחובות שוממים כמעט לחלוטין‪ ,‬מלבד אי אלו יחידים‬
‫עוד ימים חולפים ולוחות המודעות הפזורים בבעלזא מתכסים‬
‫"ריבון כל העולמים‪ ,‬אנא‪ ,‬שעה לבקשתי והאזן נא לתפילתם של‬ ‫המחישים צעדיהם אל עבר ביתם ונבלעים בעלטה‪.‬‬
‫במודעות מטעם בית המשפט המכריזות על מכירה פומבית‬
‫כל אשר יבואו לשפוך בבית כנסת זה את צקון לחשם לפניך"‪.‬‬ ‫אך הרחובות עדיין אינם יכולים לפרוש למנוחת הליל‪ .‬תיכף‪,‬‬
‫על כל השטח שזה עתה התפנה‪ .‬והנה אל אוזני הפריץ הזועם‬
‫מגיע הקול כי הרבי בכבודו ובעצמו מתעתד לרכוש את השטח‬ ‫מלאכת הקודש של בניית בית הכנסת מתנהלת כולה תחת‬
‫המוצע‪ .‬אם את סבלו ובושתו המרובים שנחל עד עתה עוד‬ ‫ניצוחו של הרבי‪ .‬כל קיר וכל חלון מקבל את השפעותיו הוא‪,‬‬
‫הצליח איכשהו לשאת‪ ,‬הרי שהשמועה האחרונה היא יותר‬ ‫כאשר הרבי אינו מסתפק אך בניצוח על מלאכת בית ה'‪ ,‬כי אם‬
‫מדאי עבורו‪.‬‬ ‫אף בונה בעשר אצבעותיו‪ .‬מחזה שבשיגרה הוא לראות את הרבי‬
‫אוחז בידיו דלי מלא בסיד ועוסק ברתת ובזיע במלאכת הבניה‪.‬‬
‫וכך יוצאת ההודעה מעם הפריץ‪" :‬שאף יהודי לא יעז לרכוש את‬
‫פניו שטופות פלגי זיעה של מצוה ועיניו כלפידי אש‪.‬‬
‫השטח! אם יהין מישהו מהם להמרות את הוראתי זו‪ ,‬יעלה לו‬
‫הדבר בחייו‪ ,‬וכל יהודי העיר ירדפו על ידי עד חרמה!"‪ .‬אולם גם‬ ‫באחת הפעמים‪ ,‬בעיצומה של פניה‪ ,‬מבקש אחד מן המקורבים‬
‫לזאת ישנו פיתרון‪ .‬הרבי שולח שליח מיוחד בכדי לקרוא לרופא‬ ‫להתקרב אל הקודש וליטול מידי הרבי את דלי הטיט הכבד‪ ,‬אך‬
‫נכרי מן העיר וינה המוקיר את הרבי זה שנים‪ ,‬ומשגרו לרכוש‬ ‫ברגע האחרון מבחינה בכך הרבנית הצדקנית מרת מלכה ע"ה‬
‫עבורו את השטח בכל מחיר אשר יושת עליו‪ .‬הרופא ממלא אחר‬ ‫ומונעת ממנו לעשות זאת‪" .‬שלא תרהיב בנפשך לגשת אל הרבי‬
‫בקשת הרבי‪ ,‬ויקם שדה הפריץ ‪ -‬תקומה היתה לו כאשר עבר‬ ‫וליטול לידיו את הדלי"‪ ,‬מזהירה אותו ומנמקת‪" :‬מעשה שכזה‬
‫עלול לבלבל את מחשבותיו הקדושות" ‪- - -‬‬ ‫לאחר שכף רגלי אחרוני המאחרים תדרוך כבר בתוככי ביתם‪,‬‬
‫מיד הדיוט שבהדיוטים ליד הרבי‪ ,‬וביותר כאשר נבנו עליו בתי‬
‫תגיע שעתה של אותה דמות שחורה לחמוק בלאט את הרחוב‬
‫קודש כמעון הרבי‪ ,‬ה"הויף" וה"גרויסע שטוב"‪.‬‬ ‫אך כמו בכל דבר טוב‪ ,‬ובפרט במלאכת קודש מזוקקת שכזו‪,‬‬
‫תוך השתדלות שאף אחד לא יבחין בכך‪ .‬פני האיש מועדות‬
‫עתה‪ ,‬חמת הפריץ בוערת בו עד להשחית‪ .‬עלבונו הצורב נוגס‬ ‫אל בית המדרש‪ .‬תושב המקום כי יקלע בטעות לרחוב בשעת‬
‫בו ומכלה את כל כולו‪ .‬הוא יעשה הכל כדי ללמד את היהודים‬ ‫צעידה חפוזה זו ויתאמץ להתמקד בתווי פניו הצעירות של‬
‫הללו לקח‪" .‬אתם עוד תראו מי אני!‪ ...‬בחג הפסח הקרוב לא‬ ‫ההלך‪ ,‬יבחין כי זהו אברך המשי ר' שלום‪ ,‬חתנו של רבי יששכר‬
‫תהיינה לכם מצות! אאסור עליכם את האפייה‪ ...‬זוהי הרי סכנה‪...‬‬ ‫דב‪ ,‬מפני העיר ונכבדיה‪ .‬‬
‫רק שלא יתפשטו כאן דליקות"‪ ...‬אלא שהקול יוצא מבית הרבי‪:‬‬
‫לילה אחר לילה מועיד הוא את פעמיו אל בית המדרש‪ ,‬שם‬
‫למרות שמדי שנה שולח הרבי את ה"יושבים" הרבים אל בתיהם‬
‫שוקע בלימוד התורה עדי יעלה השחר‪ .‬כחברותא משמשת‬
‫לקראת חג הפסח‪ ,‬השנה כולם נשארים! ובעניין המצות‪ ...‬אל‬
‫לו התורה הקדושה‪ ,‬ואין איש נוכח בכל אותן שעות עילאיות‪.‬‬
‫דאגה תהיינה מצות בשפע רב‪.‬‬
‫אך לפני כמחצית השנה עוד יכולים היו לחזות בידידו הקרוב‬
‫גזירת איסור אפיית המצות יוצאת מבית הפריץ‪ ,‬אך לאחר ימים‬ ‫העומד לצידו ומפלפל עמו בעומקן של סוגיות‪ ,‬אך זה כמאתיים‬
‫מספר‪ ,‬בעודו רוכב על סוסו בדרך‪ ,‬מופיע ממולו פריץ אחר מן‬ ‫ימים אשר נפקד מקומו‪ .‬הוא לא עמד בכך‪ .‬מאמץ של כשמונה‬
‫עיר הובניב הסמוכה‪ .‬הדרך צרה ביותר ואינה מאפשרת לשניהם‬ ‫מאות לילות רצופים של לימוד יוקד הכריעו‪ .‬הוא לא יכול היה‬
‫לעבור כאחד‪ ,‬וכאן מתחילה מלחמת כבוד‪ :‬מי יתן למי לעבור‬ ‫לעמוד בכך‪ ,‬ופרש לו‪ .‬קודמו‪ ,‬החלק השלישי בחוליית השקדנים‬
‫ראשון?‪ ...‬וויכוח מילולי זה עובר עד מהרה לפסים אלימים‪,‬‬ ‫קמים המפריעים‪ .‬פריץ רשע המתגורר בבעלזא ומשמש אף‬
‫הליליים‪ ,‬נסוג עוד מוקדם בהרבה‪.‬‬
‫מהלומה פה ומכה שם‪ ,‬חרבות נשלפות מנדנן‪ ,‬ובסיומו של ריב‬ ‫כמושל העיר‪ ,‬הוא המפריע התורן‪ .‬אף הוא‪ ,‬להבדיל‪ ,‬אוחז‬
‫בעיצומה של בניה‪ .‬הוא בונה את ביתו בסמיכות לאתר בניית‬ ‫כיחיד מבין החברותא המשולשת נותר האברך רבי שלום‪ ,‬אשר‬
‫נותר הפריץ דנן וידו על התחתונה‪ .‬ולא רק ידו‪ ,‬אלא כל גופו‬
‫בית הכנסת‪ .‬מכל הבניה היהודית‪ ,‬פרט אחד הפריע לו יותר‬ ‫זוכה להכיל את דרגות הקדושה המתווספות לו‪ .‬מטרה איתנה‬
‫מכל‪ :‬השתדלותו של הרבי כי בית הכנסת יהיה הבניין הגבוה‬ ‫עומדת בפניו‪ :‬להשלים אלף לילות רצופים בלימוד התורה‪ .‬זוכר‬
‫ביותר בעיר (עפ"י המובא בשו"ע או"ח סי' קנ סעי' ב)‪ .‬הוא אינו‬ ‫הוא היטב את אשר גילו לו מן שמיא‪ ,‬כי מי אשר ישלים זאת‪,‬‬

‫ישרים ‪I I‬‬
‫יוכל להגיע אל השלימות האמיתית‪ .‬ועתה‪ ,‬הלילה האלף הגיע‪,‬‬
‫יכול לסבול כי בשמי העיר יזדקר גובהו של בית הכנסת‪ ,‬ואילו‬
‫בירורי הלכה‬
‫ארמונו הוא יהיה נמוך ממנו‪.‬‬
‫בפיישרים‬
‫בפי‬ ‫וגם הפעם‪ ,‬כבכל אלף הלילות שקדמו לו‪ ,‬מחיש הוא את צעדיו‬
‫דירה המיועדת לנופש‬ ‫תלמודו‪ .‬שליט"א‬‫מנדליםווייסמאן‬ ‫צולל אל‬ ‫מנחם‬‫הרבומיד‬‫אל בית המדרש‪,‬‬
‫בלבד אך ביתו יתנוסס‬ ‫מכאן גומלת החלטה בליבו‪ .‬יהיה מה שיהיה‪,‬‬ ‫כולל להוראה טשערנאביל‬
‫עומדת‬‫וממחשבות‬ ‫ביהכ"נ‪.‬שאינה‬ ‫לגובה רב יותר ויעלה על גובהו שלדירה‬ ‫נופש‬ ‫בדירת‬ ‫מזוזה‬
‫מצליחקבוע‬ ‫לאדם‬ ‫למגורים‬ ‫מנשבת‪,‬רגילים לשנות דירתם בכל מיני אופנים‪,‬‬ ‫כח ורבים‬ ‫החלה‬ ‫ה' עזה‬
‫יחליפו‬ ‫סערה‬‫רוחקווי‬‫מוקדמים‪ ,‬בו‬ ‫לפתע‪ ,‬בלא כל סימנים‬
‫מתקרבים אנו לזמן‬
‫לא ארוך‬ ‫ובבחינתובתוך זמן‬
‫מזוזה‪ ,‬פועליו‬
‫מזרז את‬ ‫פרטיםהפריץ‬
‫בהלכות‬ ‫למעשים‪:‬‬
‫ונעורר כמה‬
‫אחר זה‬‫מזוזות‪.‬‬
‫בהם בזה‬‫מנפצת‬‫עבריו‪ ,‬אין‬
‫האכסניה‬ ‫ממקומותמכל‬
‫בית המדרש‬ ‫ובהרבה‬ ‫היא תוקפת את‬
‫אלא לנופשים מתחלפים‪,‬‬
‫הוא אינו‬
‫פונדקי‬ ‫בפשטות אחדהוי‬
‫לבצע את משאלת ליבו‪ .‬ביתו גבוה יותר! אך דבר‬ ‫שלם! מכאן ועד‬ ‫להלכה‪.‬‬ ‫אחד‬‫שמבוררין‬
‫נותר חלון‬ ‫בגדר‬ ‫ולאלא‬ ‫לעורר לב‬
‫עד כי‬ ‫את חלונות בית ה'‬
‫לעולם לאבא"י‬‫הקדושה‪ ,‬אשר דאף‬ ‫יודע‪ :‬כי מולו עומד איתן נציג כוחות שדינו‬ ‫שכירת דירה‬
‫בתוך‬ ‫חייב‬ ‫אינו‬ ‫השנה‪ .‬ויש בזה שני סוגי שכירות‪:‬‬ ‫כמימריה‪.‬‬
‫דר בה כל‬ ‫שהמשכיררגע‬
‫קצרה ביותר‪.‬‬ ‫הדרךדירה‬‫המדרשמאדם‬ ‫בביתששוכר‬ ‫לכיבוי הנרותדהיינו‬
‫אפי'‪ -‬לאחר ל'‪ ,‬וכן‬ ‫דפטור‬ ‫יכריעוה‪.‬‬ ‫בכל יוםיתן כי‬
‫החלו‬ ‫עזים‬ ‫פחד‬ ‫ורגשי‬ ‫המדרש‪,‬‬ ‫דירהבית‬ ‫יורדת על‬
‫מוחלטת שוכר‬ ‫עלטה‬
‫חיים ‪- -‬‬ ‫מזוזהוללא רוח‬ ‫מוטל במס'‬
‫מתחת לסוסו‪,‬‬ ‫משלם‪ .‬בחו"ל ‪ -‬כל ל' ימים ל' יום‪ ,‬ובחו"ל איתא‬ ‫שנמצא‬ ‫אלא‬ ‫ארוך‬ ‫חוזה‬ ‫שאין לו‬ ‫לפי יום‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫דברי הירושלמי סוף מגילה‪ ,‬אמנם בפשטות הגמ' ובטוש"ע לאנראה‬ ‫ומגביה‬‫בביאור‬‫משההרבי‬‫בפניעומד‬
‫לאחר קומה‪,‬‬ ‫מוסיףדחייב‬
‫הפריץ עוד‬ ‫בשוכר מגוי‬
‫שכאשר‬ ‫הדין‬ ‫במזוזה‪ .‬וכן‬
‫קורה‬ ‫כך‬ ‫יום חייב‬
‫למוחו‬ ‫ולאחר ל'‬
‫התגנבה‬ ‫במזוזה‪,‬אם‬
‫הצעיר‪ .‬גם‬ ‫הצורב חייב‬
‫הראשונים אינו‬
‫מחלחלים אל ליבו של‬
‫‪  ‬‬ ‫ל'‪( ,‬בש"ך סי' רפ"ו ויעוין בבית הלוי עה"ת בתשובות בסוף)‪ .‬ויש בזה ב' דעות בראשונים לפטור בחו"ל לאחר ל' יום‪.‬‬
‫א"י‪,‬כמלחמה עזה הניטשת בין‬ ‫הדבר‬
‫ישוב‬‫ונראה‬
‫הכנסת‪...‬משום‬
‫במזוזה מיד‬‫חייב בית‬
‫עוד את‬‫הסערובא"י ‪-‬‬
‫מדרבנן‪.‬‬ ‫ביתו‪,‬אורוח‬ ‫הואלשוב אל‬
‫מדאורייתא‬ ‫ויפנה‬‫מוטבאם‬
‫לאחר ל'‬ ‫רגע כי‬
‫בחיוב‬ ‫מחשבת פסול של‬
‫עוד רבים הם העובדין‪-‬קדישין אשר סבבו את דברי ימי הקמת‬ ‫דירת קייט‬
‫חייב‬ ‫יום‬ ‫ל'‬ ‫שם‬ ‫דר‬ ‫אינו‬ ‫אם‬ ‫אפי'‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫שם‬ ‫לדור‬ ‫שיכול‬ ‫במקום‬ ‫הכנסת‬
‫נופש‬ ‫דירת‬ ‫שהגבהתלובית‬
‫שיש‬ ‫אדם‬ ‫כמובן‬ ‫הטומאה‪.‬‬
‫לזמן‬ ‫את הבית‬ ‫לכוחות‬
‫הקדושהישכור‬
‫כוחות מהבית]‪,‬‬
‫ירצה להפסיד המזוזות [שאסור ליטלם כשיוצא‬ ‫שלאזאת‪.‬‬ ‫אפשרות‬
‫העזה מונעת גםשע"י‬
‫בי כנישתא רבה זה‪ ,‬וכמוהו עוד רבים מבתי ה' אשר בנאום‬ ‫אינהמזוזה‪.‬‬
‫ארוך וגם כשיצא ירבו קופצים על דירה זו מפני שיש בה‬
‫במקום שאינו יכול לדור שם כל השנה כגון דירה בהרים וכדו'‪ ,‬הוי דירת‬ ‫פורץנמצאת‬
‫במתקפת‬ ‫במזוזה‪ .‬ואם‬
‫תורמת להעלאת מצב רוחו של הפריץ‪ ,‬וזה‬ ‫"מרוב צער"‪ ,‬יספר לימים אותו אברך מופלא ‪ -‬אשר עלה‬
‫במזוזה‪.‬ההכנה דרבה ותהליך‬‫שבכולם שכל‬
‫השווה שחייב‬
‫והצד אפשר‬‫השולחן‬‫הדורות‪,‬‬
‫צדיקיהערוך‬
‫במזוזה‪ ,‬ולדעת‬ ‫מתחייבהרביארעי‬ ‫ב‪ .‬שוכר מתחילה בחוזה ליותר מל' יום ‪ -‬דעת הדה"ח שאפי' בחו"ל מיום ראשון‬
‫חייבבאם לא‬ ‫ואינו כי‬
‫להודיעו‬ ‫אל‬
‫בסיבת‬ ‫שליח‬
‫הוא‬ ‫ומשגר‬
‫מחלוקתם‬ ‫עצורה‬ ‫בלתי‬
‫[ויסוד‬ ‫לאחר ל'זעם‬
‫יום‪.‬‬ ‫מעלה‪,‬‬‫משרפיאלא‬ ‫צביכאחד‬
‫דאינו חייב‬ ‫רברבין‬
‫הנחלת‬ ‫לדרגין‬ ‫ודעת‬ ‫במזוזה‪,‬עד‬
‫ונתעלה ברבות הימים‬
‫הבניה עצמו נעשו בחרדת קודש למען הקים לה' בית אשר בו‬ ‫בספינה‬
‫בדורו‪" .‬אמור‬ ‫הדרכהמן‬ ‫היהודים‬
‫דירה‬‫מקרי על‬
‫בנייתו‪,‬לאיעמוד‬
‫שעדיין‬ ‫מייד‬‫אתיום‬ ‫יפסיק‬
‫עד ל'‬ ‫"התחלתי והפטור‬
‫הוא ‪-‬מדאורייתא‬ ‫מבעלזאאזזי"ע‬
‫שאם חיובו‬ ‫לאחר ל'‪,‬‬
‫שלום"‬ ‫החיובה"שר‬ ‫ונתפרסם כהרה"ק‬
‫בבוראם‬
‫בבונה‬ ‫להידבק רק‬ ‫יתעוררו‬
‫הפטור הוא‬ ‫תפילתם‪ ,‬בו‬
‫הערוה"ש כל‬ ‫צקון לדעת‬ ‫בניו את‬
‫הפוס' בזה‪,‬‬ ‫ישפכו‬
‫ונחלקו‬ ‫מאנשי העיר לגבי חיוב צדקה עד שגר ל' יום בשו"ע נפסק שפטור במזוזה‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬וכמו בשוכר דירה בעיר שאינו נקרא‬
‫לעמוד זמן ממושך‪ ,‬ובדירה קבועה חייב‪ .‬ולדעת‬ ‫אינה יכולה‬ ‫רוחות הים‬ ‫משרתו‪.‬‬
‫שמחמת‬ ‫ארעיעבר‬
‫בזעם אל‬
‫הפריץדירת‬ ‫לרבי כי אני הוא המן השני!"‪ ,‬שואג‬
‫הקדושה‪.‬‬ ‫ובתורתו‬ ‫הקודש‪ ,‬דירתו מיום ראשון וחייב מעתה במזוזה‪.‬‬ ‫מל' מקרי‬ ‫ארון‬ ‫באתי עד‬
‫ליותר‬ ‫מלכתחילה‬ ‫בשוכרויגיעה‬
‫וברוב עמל‬ ‫לבכות לפני השי"ת‪,‬‬
‫בעיר‪ ,‬א"כ‬
‫בכה"ג שבנויה בצורה קבועה‪ ,‬כיון שאינה עומדת לדירת קבע ואנשים‬ ‫"השב‬‫פטור אף‬
‫פוס'קדשו‪.‬‬ ‫עבודת‬‫הרבה‬‫אך גם זה לא מניא את הרבי מלהמשיך את‬ ‫הוא‪ ,‬עד‬ ‫ברוך‬ ‫רקהבורא‬ ‫לפני‬‫ליביהוא‬ ‫חיובו מנבכי‬‫וצעקתי‬ ‫פתחתי את הארון‬
‫ביתזו ה'‬
‫יש‬ ‫לדעה‬‫מלאכת‬ ‫אלעד‪ ,‬אל‬
‫השנה‪ ,‬אף‬ ‫החובלתושבי‬
‫שדר בה כל‬ ‫רב אנו‪,‬‬
‫ניגשים‬
‫כאשרודירת‬ ‫מפני שנראה כדירה שלו ולפני ל' אינו נראה רגילים אינם רוצים לדור ביםועתה‪,‬‬
‫בקביעות‪.‬‬
‫שגזרו‬ ‫מדרבנן‬ ‫לאחר ל'‬ ‫ואם‬
‫כמו שהיתה להמן הראשון"‪...‬‬ ‫כדירתו]‪.‬‬
‫נראה מפלה‬
‫תהיה לו‬‫מל'כיאינו‬
‫בטוח‬‫ליותר‬ ‫ששכר‬
‫שיהיה‬ ‫שככה"‪ .‬כל עוד שאינו דר בדירה ל' יום אף לו‬ ‫והסערהשלו‪ ,‬א"כ‬‫אשר ריחם עלי כדירה‬
‫החכמה)‪.‬‬
‫להקמת בתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ ,‬מי יתן ונזכה לגעת בשולי‬ ‫בצל‬ ‫מנח"י‬ ‫קה"י‬ ‫(עי'‬ ‫במזוזה‪,‬‬ ‫שחייבו‬
‫ולענין לקבוע בברכה בתוך ל' יום בזמן שאינו חייב‪ ,‬לדעת האשל אברהם יכול לקבוע בברכה‪,‬‬
‫גועשת‪ .‬שמועות אדרת הגדולים‪ ,‬ליטול על עצמנו מלאכה זו תוך השתדלות‬ ‫הדר באהל‬ ‫ובעלזא העיר‬
‫ולדעת הנ"צ‬ ‫מרובים‬ ‫אף ימים‬
‫שפטורים]‪.‬‬ ‫יוצאים‬
‫לא לברך‬ ‫"אליהו‬
‫שיכולים‬ ‫עליו‪.‬גרמא‬
‫שהזמן‬ ‫ניצב‬
‫עשה‬‫במצותזקן‬
‫והנה איש‬ ‫ונשים‬ ‫חסדיו‪,‬‬
‫שאולה‬‫[כטלית על‬
‫עודו מודה להשי"ת‬
‫דדירת‬ ‫נקטינן‬ ‫דלהלכה‬ ‫בסוכה‬ ‫כמו‬ ‫במזוזה‬ ‫חייב‬ ‫ואינו‬ ‫לקפלו‬ ‫שעשוי‬
‫בעת נתגלה שהשטח עליו בונה מירבית לעשות זאת בלתי לה' לבדו‪ ,‬למען הרבות כבוד שמים‪.‬‬‫ארעי‬ ‫דירת‬ ‫הוא‬ ‫לכו"ע‬ ‫שיברךעל כי‬
‫כדי לאוזן‬
‫לפני"כמפה‬
‫נלחשות‬ ‫כשקובע‬
‫עקשניות‬‫פשרלא יברך‬‫את הדין‬
‫יתחייב מן‬
‫ואזהישיש‬ ‫לאחר ל'‬
‫מסביר‬ ‫שם גם‬
‫תורה"‪,‬‬ ‫ובאתישידור‬
‫ללמדך‬ ‫הנביא אנוכי‪,‬במקום‬
‫ארעי היא ואינה חייבת במזוזה‪.‬‬ ‫החיוב‪ ,‬וכשאינו הולך לדור לאחר ל' יכול לברך אף שאינו חייב מן הדין‪.‬‬
‫הפריץ את ביתו כלל לא שייך לו כי אם ליתומים‪ ,‬וכי הוא מחזיק‬ ‫הגעתו‪ .‬באותו הלילה לומד אליהו הנביא עם רבי שלום את כל‬
‫(עפ"י הספרים‪" :‬דובר שלום" ‪ -‬פשעמישל תר"ע‪" ,‬פאר וכבוד"‬
‫בו שלא כדין‪ .‬השמועות מתבססות כאשר מגיע צו ממשלתי‬ ‫התורה כולה‪ ,‬כאשר סיום לימודם הינו בהלכות בית הכנסת‪.‬‬
‫‪ -‬מונקאטש תרע"א‪ ,‬ו"אדמור"י בעלזא")‬
 ‫‪ I‬שביבי הרהורים בענייני השעה‬ ‫הגיוני לב‬
‫הן מן הצד הגשמי אודות המאמצים המרובים עד שזוכים‬
‫לברך על המוגמר‪ ,‬והכל תוך שמירה קפדנית שלא ליפול‬
‫‪ .1‬תקומה‬
‫במכשולות של צרות עיין ושאר מרעין בישין‪ ,‬והן מן הצד‬ ‫ימים אלו‪ ,‬ימי תקומה הם לקרקעות עירנו‪ ,‬וכפי שכתב‬
‫הרוחני לזכות להקים את בית ה' בכוונה ברורה למען הגדיל‬ ‫רש"י הק' על הפסוק‪" :‬ויקם שדה עפרון" (בראשית כג‪ ,‬יז)‬
‫כבוד שמו יתברך בעולמו‪ ,‬ובכך לדחוק את הסט"א‪ ,‬עמלק‬ ‫‪" -‬תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך"‪ .‬ומה נאה‬
‫וחיילותיו‪.‬‬ ‫לימים אלו בהם חוגגים אנשי המדינה הציונית "תקומה"‬
‫(עפ"ל) כה מעוותת‪ ,‬כאשר כל כוונתם הינה לנתק את הארץ‬
‫והדרך לגשת למלאכת קודש זהירה זו‪ ,‬היא מתוך שמחה‬ ‫ומה שנותר לנו עתה הוא להמשיך להודות לקב"ה בברכת‬
‫מן התורה‪ .‬ועתה‪ ,‬בעירנו אלעד מגיעה המציאות וטופחת‬
‫וזריזות ופתיחת הלב‪ ,‬כמש"כ התניא שכמו ששני אנשים‬ ‫המצוות ‪ -‬על החלק הרוחני השייך ל"שמים"‪ ,‬ובברכת הנהנין‬
‫על פניהם‪ .‬כאן קמה הארץ ומצווחת לעומתם‪" :‬עתה באה‬
‫המתאבקים זה עם זה‪ ,‬אם אחד מהם בעצלות ובכבדות ‪-‬‬ ‫‪ -‬על חלק ה"ארץ"‪ ,‬ולחזק בתוכנו ביתר שאת וביתר עוז את‬
‫תקומתי האמיתית‪ ,‬כאשר הוציאוני מידיכם והעלוני בקודש‪,‬‬
‫ינוצח בקל‪ ,‬אפילו אם הוא יותר גיבור מחברו‪ ,‬והדרך היחידה‬ ‫ההרגשה של "ואנחנו עמך וצאנך וחפצים לעשות רצונך"‪.‬‬
‫לבנות עלי בתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ ,‬ובכך מחברים אותי‬
‫לנצח על מלאכת בית ה' בלא ליפול היא מתוך שמחה‪.‬‬
‫בחזרה אל התורה הקדושה‪ .‬אשרי! אשרי!"‪.‬‬
‫‪ .3‬שבנו ממלחמה קטנה‬
‫‪ .4‬סוד הקיום שלנו‬ ‫לכשניגש בעז"ה אל מלאכת הקודש ללמוד כראוי את‬
‫אך לא זו בלבד‪ .‬לו היו לנו אוזניים לשמוע ועיניים לראות‪,‬‬
‫אזי היינו נוכחים כי מוסיפה הארץ ופוצחת אף בשירת הודיה‬
‫מבט קל אל צמתי החיים המקיפים אותנו‪ ,‬מחדיר בנו‬ ‫הלכות בניית בית הכנסת‪ ,‬נחזה להפתעתנו כי שורשם‪,‬‬ ‫להשי"ת‪ ,‬כפי הכתוב בתהילים‪" :‬ישמחו השמים ותגל הארץ"‬
‫מורך וחולשת הדעת‪ .‬איך נחזיק מעמד מול נחשולי הגלים‬ ‫כלליהם ופרטיהם מובאים במסכת מגילה! וכאן מגיעה‬ ‫(צירוף שם חודש ניסן)‪ ,‬על גאולתה ועל פדות נפשה‪ ,‬ועל כי‬
‫המאיימים להציף אותנו? איך נעמוד איתן מול ים של‬ ‫התמיהה‪ :‬אמאי? מה לבניית בית הכנסת ולמגילה נקראת?‬ ‫עולה היא בדרגה להיות בחינת מקום לה'‪" ,‬עד אמצא מקום‬
‫נסיונות הגועש לנגד עינינו? והנה קמה וגם ניצבה השאלה‬ ‫ועל כך מגלה לנו הכהן הגדול מאחיו מלובלין‪ ,‬בספרו "צדקת‬ ‫לה' משכנות לאביר יעקב"‪ ,‬ו"אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של‬
‫הגדולה‪ :‬הכיצד זה נוכל לגדל את צעירי הצאן ולחנכם בדרך‬ ‫הצדיק" (אות קעו)‪ ,‬כי "כשבונים ומייסדים בית הכנסת או‬ ‫הלכה בלבד"‪ .‬וכפי המופיע בספרים הקדושים כי כל פיסת‬
‫ישראל שישארו נאמנים לה' ולתורתו בלא שישקעו בהבלי‬ ‫בית המדרש חדש באיזה מקום‪ ,‬מעשה שם מחיית עמלק‬ ‫ארץ שבונים עליה ביתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ ,‬מתקיימת‬
‫הזמן?‬ ‫בה הבחינה של "גאולה תתנו לארץ"‪.‬‬
‫אך סוד הקיום שלנו הוא הדביקות בדרך שסללו לנו רבותינו‪,‬‬ ‫"עתה באה תקומתי‬
‫כמאמר שלמה המלך‪" :‬ורעי את גדיותייך על משכנות‬
‫הרועים"‪.‬‬
‫האמיתית‪ ,‬כאשר הוציאוני‬ ‫‪ .2‬לך שמים אף ארץ לך‬
‫בכל בית מדרש ובית מדרש אשר דבקים בו בדרך שהנחילו‬
‫מידיכם והעלוני בקודש‪ ,‬לבנות‬ ‫המושג בית מדרש‪ ,‬אינו רק שטח‪ ,‬קירות‪ ,‬אבנים ונברשות‪,‬‬
‫אלא שכולל הוא בתוכו גם את החיות הרוחנית ואת כל‬
‫רבותיהם ומורי דרכם‪ ,‬אזי מצויים צדיקי הדורות וגדולי‬ ‫עלי בתי כנסיות ובתי מדרשיות‪,‬‬
‫האווירה הממלאת את חללו‪ ,‬ומשמש כעין תיבת נח‬
‫העדה לדורותיה‪ ,‬אדמו"רי השושלת‪ ,‬חכמי התורה ומאוריה‪,‬‬ ‫ובכך מחברים אותי בחזרה‬ ‫המפרידה בין הווי הרחוב ומה שטומן הוא בחובו‪ ,‬וכמו‬
‫בתוככי בית המדרש‪ ,‬ומכוחם יש לנו את היכולת לשרוד‬ ‫אל התורה הקדושה‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל‪" :‬אם פגע בך מנוול זה‪ ,‬משכהו לבית המדרש!"‪.‬‬
‫ולהיוותר נאמנים‪ .‬הם הם אשר מזרימים לעורקנו כוחות גוף‬
‫ונפש לעמול בתורה ולהתעלות באהבת ה' ויראתו יתברך‪,‬‬
‫אשרי! אשרי!"‬ ‫ויש להמליץ כי בבית מדרש יש בחינת "שמים" ובחינת‬
‫ובהיותם חופפים עלינו ושוכנים בין כתפינו‪ ,‬מובטחים אנו כי‬ ‫"ארץ"‪ .‬בחינת "שמים" היינו כל החלק הרוחני הממלא את‬
‫לא תשתכח תורתו ואהבתו מליבנו‪.‬‬ ‫בית המדרש‪ ,‬התפילות האופפות אותו‪ ,‬קול התורה שנספג‬
‫באותו מקום"‪ ,‬ולכן קבע רבי את הלכות בית הכנסת במסכת‬
‫בקירותיו‪ ,‬וכל אווירת הקדושה וקרבת האלוקים‪ .‬ואילו‬
‫ומה גדלה השמחה כי זוכים אנו לבתי מדרש לכל קהילות‬ ‫המדברת אודות מחיית עמלק וזרעו ‪ -‬המן האגגי‪.‬‬
‫בחינת "ארץ" מורכבת מכל חפצי בית המדרש‪ ,‬קירותיו‬
‫הקודש מכל גווני עדות ישראל‪ ,‬החל מקהילות יוצאי אירופה‬ ‫שמחת בנייתו של בית ראשון הגיע לאחר מחיית עמלק ע"י‬
‫קורותיו‪ ,‬העמודי היכא דהוו גרסי‪ ,‬הקאווע שטיבל‪ ,‬המזגנים‪,‬‬
‫ועד בני עדות המזרח‪ ,‬מרוסיה ועד תימן‪ ,‬מגליציה ועד‬ ‫שאול המלך ושמואל אשר הרג את אגג‪ .‬גם חנוכת בית שני‬
‫אוצרי הספרים‪ ,‬אוצר החכמה וכדו'‪.‬‬
‫מרוקו‪ ,‬מהונגריה ועד ליטא‪ ,‬מרומניה ועד בוכרה‪ ,‬אשר כולם‬ ‫באה לכלל ישראל לאחר מחיית המן העמלקי‪ .‬ועתה‪ ,‬בכל‬
‫יראים ושלמים וצועדים בטח לאור רבותיהם מנחי דרכם‪.‬‬ ‫עת ובכל שעה כאשר כלל ישראל בונים בית מקדש מעט‪,‬‬ ‫ב"ה זכינו כבר במשך למעלה מעשור כי עירנו תהא מלאה‬
‫א"כ בוודאי שנתווספו בעירנו כוחות למכביר מכל צדיקי‬ ‫זוכים אנו לקיים בחינת מחיית עמלק‪.‬‬ ‫בבתי מדרשיות העמוסים בעמל התורה וביגיעתה בטהרה‬
‫וחכמי ישראל לדורותיהם אשר הודם חופף עלינו‪.‬‬ ‫ואף שאין לנו עסק בנסתרות‪ ,‬מאמינים אנו כי גילוי של רבי‬ ‫ובתפילות העולות בהשתפכות הנפש‪ .‬כל קהילה דבוקה‬
‫צדוק אינה אמירה נעימה בעלמא‪ ,‬אלא שזוהי המציאות‬ ‫בדרך רבותיה ובהדגשים המיוחדים לה באופן מעורר‬
‫אמנם‪ ,‬אף על פי שכל אחד ואחד שוהה בין בני קהילתו וזוכה‬
‫שהטביע ה' בעולמו‪ ,‬ולכן שמחתנו כפולה כאשר זוכים אנו‬ ‫השתאות ושמחה‪ ,‬ופינו מלא שירה כים על חלקנו הטוב‬
‫להתקשר אל רבותיו אשר שורש נשמתו יונק מאורם‪ ,‬בוודאי‬
‫להתקדם לקראת בניית בתי כנסיות ומדרשות‪ ,‬ובכך אות‬ ‫אשר העניק לנו הבורא ברוב רחמיו‪ .‬והודיה זו היא בדרך של‬
‫אם תגל נפשו בתקומתם והתפתחותם המשמחת של שאר‬
‫הוא לנו מן שמיא שזכינו למחות עוד חלקים בעמלק‪.‬‬ ‫"לך שמים"‪ ,‬שכל מה שזכינו הוא מאיתו יתברך‪.‬‬
‫קהילות הקודש‪ ,‬אזי יזכה להיות נשפע גם מכוחות שאר‬
‫הצדיקים‪ ,‬ויתברך בהשפעות טובות בגשמיות וברוחניות‪,‬‬ ‫אך זאת עלינו לדעת‪ ,‬כי "שבנו ממלחמה קטנה"‪ ,‬כאמירתו‬ ‫"אף ארץ לך" ‪ -‬עתה חובה כפולה ומכופלת להודות ולהלל‬
‫כאשר כל צדיקי הדורות עומדים לימינו לסעדו ולתמכו‬ ‫של אותו חסיד (חובת הלבבות)‪ ,‬בבחינת ההכנה למצוה‪,‬‬ ‫לקב"ה על שזיכנו להתקדם גם לחלק זה‪ ,‬לבתי כנסיות ובתי‬
‫ולהמליץ עליו יושר בפני בורא כל העולמים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ועתה נכונה לנו "מלחמה גדולה" בעצם בניית בתי הכנסיות‪,‬‬ ‫מדרשיות בתפארתן‪" ,‬והארץ נתן לבני אדם"‪.‬‬

‫באבוב‬ ‫מוסדות חסידי‬

‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫ויז'ניץ‬ ‫מרכז חסידי‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫ביהמ"ד "קהל חסידים" אלעד‬
‫בנשיאות רב "קהילות החסידים" מורינו הגאון רבי ישראל זושא הורוביץ שליט"א‬
‫קרית תפארת שלמה אלעד‬ ‫רח' רבי יוסף קארו ‪ 5-9‬אלעד‬
‫ישמח ישרא"ל בעושיו‬ ‫השיר והשבח לחי העולמים‬
‫בלב מלא שמחה וצהלה‪ ,‬נביע ונריע מיטב הברכות‪ ,‬אל מע"כ העסקן הנודע‪ ,‬ידיו רב לו בהקמת ובאחזקת מוסדות‬
‫התודה והברכה‬ ‫בהגענו עד הלום עם קבלת ההקצאה לבית מדרשנו לאחר שנים של צפיה דרוכה והיטלטלות ממקום למקום‪.‬‬
‫בלב מלא רגשי הכרת הטוב נשגר בזאת את מיטב ברכותינו‪ ,‬קדם ידידנו היקר‬ ‫בהזדמנו זו נודה מקרב לב לאברכים החשובים עסקני הקהילה כל אחד בשמו הטוב יבורך שטרחו ועמלו‬
‫תורה וחסידות פה אלעד יצ"ו ובפריחתן ושגשוגן‪ ,‬ממשפחת אפרתיים מקדשי שם שמים זה כמה דורות ברציפות‬
‫והמפורסמות אינם צריכים לראי'‪ ,‬ידידינו‬ ‫העוסק בצרכי ציבור באמונה‪ ,‬רב המעש וברוך הכשרון‪ ,‬ה"ה‬ ‫במשך כל השנים בעקביות ובנחישות‪.‬‬

‫הרב ישראל פרוש הי"ו‬ ‫הר"ר ישראל פרוש הי"ו‬ ‫יישר כוחכם וחיילכם לאורייתא‬
‫ומי יתן וזכות בנין הבית הגדול שמגדלים בו תורה ועבודה יעמוד להם ולזרעם שלא תשכח התורה מפיהם‬
‫סגן ראש העיריה‬ ‫סגן ראש העיריה‬ ‫ומפי זרעם עד עולם ויזכו לראות בבנין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן‬
‫ומשנהו בדומה לו‪ ,‬עומד לימינו הר"ר ישי עמרם קליין הי"ו‬
‫ר' ישראל‪ ,‬אילו לא באת לכאן אלא להשלים הבנין בהקצעת היכלי התורה והתפלה – דיינו! על אחת כו"כ טובה כפולה‬ ‫על עזרתו הרבה ופועלו המבורך להקצאת שטח להקמת בית מדרשינו‬ ‫והכרת הטוב נשגר בזה להני תרי צנתרא דדהבה‬
‫ומכופלת שבכל עת ורגע – כל מעייניך נתונים לכלל ולפרט בכל ענין קטן כגדול‪ .‬אשרי אלעד שזכתה‬
‫והברכה אחת היא לרא"ש משביר‪ ,‬ידידינו‪ ,‬שכן טוב לבית מדרשינו‪ ,‬ראש העיריה‬
‫יהיה ה' בעזרו ויתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬ויזכה לסייעתא דשמיא בכל פועליו הברוכים להגדיל תורה‬
‫ולהאדירה‪ ,‬אכי"ר‬
‫הר"ר יוסף כהן הי"ו והר"ר נפתלי פלס הי"ו‬
‫אשר עמלו ללא לאות ביתר שאת וביתר עוז ובפרט בישורת האחרונה וקא זכו ליה מן שמיא לברך על המוגמר‬
‫הרב יצחק שלו' עידן הי"ו‬ ‫בברכה מרובה‬ ‫בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‬
‫שלא נח ולא שקט עדי הגיענו עד הלום‬
‫בכל חותמי ברכות‪ ,‬הנהלת מוסדות באבוב‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫הגבאים‬ ‫חברי הוועד‬ ‫ביקרא דאורייתא‪ :‬מתפללי בית המדרש‬
 ‫‪ I‬נושא מן הפרשה‬ ‫ליבאי באורייתא‬

‫"לכו בנים שמעו לי"‬

‫בפרשתן‪" :‬ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו"‪.‬‬
‫ופירש"י‪" :‬אמור אל הכהנים ‪ -‬אמור ואמרת‪ ,‬להזהיר גדולים על הקטנים"‪.‬‬
‫דבר בעתו מה טוב ‪ -‬לעת הזאת שזכו הקהילות הקדושות‪ ,‬ע"י העוסקים בצרכי ציבור באמונה‪ ,‬לשכון לבטח בנחלתם – נחלת ה'‪ ,‬אמרנו להביא בזה דברים נחמדים ויקרים‪ ,‬מפי‬
‫ספרים וסופרים‪ ,‬בענין השפעתם של בתי כנסיות ובתי מדרשות על כל מהלך סדר יומו של האיש הירא והחרד‪ ,‬אף כשנמצא הוא רחוק מארבע אמות של תורה ותפילה‪.‬‬
‫בשמים ברקים רעמים‪ ,‬והברקים מאירים לרגע קט את‬ ‫תורה ותפילה‪ ,‬מכניס בקרבו "יראת ה' טהורה"‪ ,‬אז "עומדת‬ ‫פירושם של גדולי הדורות ‪ -‬הנה דוד המלך‬
‫היער כולו‪ .‬הנה יש שני סוגי אנשים‪ :‬השוטה יעצום את‬ ‫לעד"‪ ,‬אף אחר היציאה לרשות הרבים‪.‬‬ ‫עליו השלום אומר (תהלים לד‪ ,‬יב)‪" :‬לכו בנים שמעו לי‬
‫עיניו מרוב שמסנוורים הברקים את עיניו‪ ,‬אולם החכם‪,‬‬ ‫"שתולים בבית ה'" ‪ -‬על דרך פירוש זה‪ ,‬שמעתי‬ ‫יראת ה' אלמדכם"‪ ,‬וידוע הפירוש שפירשו גדולי הדורות‬
‫אדרבא‪ ,‬ינצל את הרגעים המעטים הללו של אור‪ ,‬ויעשה‬ ‫מכק"ז מו"ר מרן בעל השבט הלוי שליט"א‪ ,‬לפרש על‬ ‫בזה‪( ,‬הובא בהרבה ספרים‪ ,‬ומתאמרא מפי כמה צדיקים‪.‬‬
‫לעצמו ציוני דרך איך לצאת מהיער הסבוך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דברי הכתוב (תהלים צב יד) "שתולים בבית ה' בחצרות‬ ‫בינה לעיתים דרוש סה‪ ,‬פלא יועץ ערך שמועה‪ ,‬בשם‬
‫"והכסיל בחושך הולך" ‪ -‬וכך הוא הדבר‬ ‫א' יפריחו"‪ ,‬דאם בעת שנמצאים בבית ה' ועוסקים בתורה‬ ‫קדמונים‪ ,‬ישמח משה פרשת דברים ד"ה ועוד נראה לפרש‪,‬‬
‫בענייננו‪ ,‬בעת שעוסק האדם בתורה ובתפילה‪ ,‬יש לו רגעים‬ ‫ובתפילה‪ ,‬הוא באופן של "שתולים"‪ ,‬שמחוברים ויונקים‬ ‫ופרשת ראה בהפטרה‪ ,‬בשם רבי שמעלקא מניקלשבורג‪,‬‬
‫של אור ‪ -‬אורה זו תורה ‪ -‬באפילה הגדולה‪ ,‬והחכם יעשה‬ ‫המה את חיותם מבית ה'‪ ,‬אז "בחצרות א'"‪ ,‬כשיצאו לרשות‬ ‫כתב סופר פרשת וירא‪ ,‬אלשיך הק'‪ ,‬רבי בונם מפרשיסחא‪,‬‬
‫לעצמו ציוני דרך באור זה‪ ,‬לדעת את הדרך ילך בה בתוך‬ ‫הרבים לעסוק בענייני עולם הזה‪ ,‬גם כן "יפריחו" לשם‬ ‫מהר"ם שיק פרשת קדושים)‪ ,‬דלכאורה צ"ב מה שאמר‬
‫עולם הזה החשוך‪ ,‬וכמאמר חז"ל (תמיד לב‪" ).‬איזהו חכם‬ ‫ולתפארת‪ ,‬שהכל יהיה למען כבודו יתברך‪.‬‬ ‫"לכו"‪ ,‬דהוי ליה למימר "בואו"‪ ,‬אלא הכוונה‪ ,‬דהנה בעת‬
‫הרואה את הנולד"‪ ,‬שחושב על העתיד להיות אחר שיצא‬ ‫"קחו עמכם דברים" ‪ -‬ועל דרך זה מובא‬ ‫שנמצא האדם בתוך בית המדרש ובית הכנסת‪ ,‬עסוק‬
‫מבית המדרש‪ .‬ובזה יש לפרש את דברי הכתוב (קהלת ב‪,‬‬ ‫בשם הרבי ר' בונם מפרשיסחא ומהקאצקער לפרש על‬ ‫הוא בתורה ותפילה וראשו וליבו נתונים בעניני עבודת‬
‫יד)‪" :‬החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך"‪ ,‬שהחכם‬ ‫הפסוק (דברים ה כו) "לך אמור להם שובו לכם לאהליכם"‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬אך זאת לא די‪ ,‬אלא העיקר הוא שאחרי צאתו מבית‬
‫עיניו בראשו לנצל את רגעי האורה להכיר את הדרך הנכון‪,‬‬ ‫דבמעמד הר סיני באו כלל ישראל לדרגות נשגבות‪ ,‬אמר‬ ‫ה'‪ ,‬כשיהיה "לכו בנים"‪ ,‬גם אז "שמעו לי"‪ ,‬שישאר עליו‬
‫אבל הכסיל נשאר לילך בחושך ואפילה‪.‬‬ ‫הקב"ה למשה‪" :‬לך אמור להם"‪ ,‬שאין די בזה להתעלות רק‬ ‫רושם של קדושה תורה ויראה בכל עניניו ועסקיו‪ ,‬וקדושה‬
‫עתה כאשר רואים ושומעים את הקולות ואת הלפידים‪,‬‬ ‫ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא‪.‬‬
‫דברי ה"נועם אלימלך" בפרשתן ‪ -‬ורעיון‬ ‫מדוע היה חרוט פסוק זה על בנין‬
‫אלא "שובו לכם לאהליכם"‪ ,‬ותמשיכו גם שם להתרומם‬
‫יקר זה נוכל להלביש על דברי קדשו של הרה"ק הרבי‬ ‫ישיבת חכמי לובלין? ‪ -‬ומובא שהיה מרגלא‬
‫ולהתעלות‪ .‬ובשם החפץ חיים מתאמרא‪ ,‬לפרש על זה‬
‫ר' אלימלך מליזנעסק זי"ע‪ ,‬על דברי רש"י הנ"ל "להזהיר‬ ‫בפומיה דהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל פירוש הנ"ל‪,‬‬
‫הדרך את הפסוק (הושע יד‪ ,‬ג) "קחו עמכם דברים ושובו‬
‫גדולים על הקטנים"‪ ,‬ואלו דבריו‪" :‬להיות כל האדם‪,‬‬ ‫ובאחת מדרשותיו (הובא בס' אמרי דעת ח"ב‪ ,‬נאומים)‪,‬‬
‫אל ה'"‪ ,‬שיש לקחת את דברי התורה והתפילה‪ ,‬גם כשאין‬
‫בשעה שעוסק בתורה או בתפילה או באיזה דבר קדושה‪,‬‬ ‫אף הוסיף ואמר כדברים האלה‪ :‬על חזית הבנין של ישיבת‬
‫עסוקים בהם‪.‬‬
‫אז הוא בגדלות המוחין וכו'‪ ,‬אבל אחר התפילה או עסק‬ ‫חכמי לובלין (בפולין)‪ ,‬חרטתי באותיות זהב את הפסוק‪:‬‬
‫"אחר כך ילך לעסקיו" ‪ -‬על פי הדברים האלה‬
‫הקדושה ההוא נופל לקטנות המוחין בהילוכו בהבלי הזמן‪,‬‬ ‫"לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם"‪ .‬הלשון "לכו" ולא‬
‫אפשר לבאר בטוב טעם מה שרואים אנו בטור ובשולחן‬
‫וזה אינו תכלית העבודה השלימה‪ ,‬כי אדם צריך להיות‬ ‫"בואו"‪ ,‬מצביע על הקו המאבחן שבין ישיבה למוסדות‬
‫ערוך שמביאים את "סדר משא ומתן" (או"ח סימן קנו)‬
‫תמיד בקדושה ובטהרה בלי הפסק רגע אחד‪ ,‬לזה צריך‬ ‫חינוך אחרים‪ ,‬למשל אוניברסיטה‪ ,‬כי בישיבה שלומדים בה‬
‫אחר הלכות בית הכנסת‪ ,‬שאחר שהיה האדם בבית הכנסת‬
‫לקשר עצמו כל כך בעת הגדלות מחשבתו בה' יתברך‬ ‫תורה‪ ,‬אז אפילו "לכו"‪ ,‬אפילו כשהתלמידים עוזבים כבר‬
‫והתפלל כהוגן‪ ,‬ושוב הלך מחיל אל חיל לבית המדרש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬שיהיה מחשבתו קשורה אף שילך ממנה‪ ,‬וזה‬ ‫את הישיבה‪ ,‬גם אז "שמעו לי"‪ .‬ומדוע? ‪ -‬מפני "כי יראת‬
‫להגות באמרת א' צרופה‪( ,‬כדברי המחבר סימן קנה)‪" ,‬אחר‬
‫להזהיר גדולים‪ ,‬פירוש ‪ -‬בשעה שהם בגדלות‪ ,‬על הקטנים‪,‬‬ ‫ה' אלמדכם"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫כך ילך לעסקיו" (לשון הטור והשולחן ערוך בריש סימן‬
‫שישארו בקדושתם אף שיהיו בקטנות"‪ .‬ודבריו ממש‬
‫קנו)‪ ,‬אחר שינק תורה ותפילה‪ ,‬ילך לעסקיו וימשיך את‬ ‫ובכך יש לפרש את דברי הכתוב (תהלים יט י) "יראת ה'‬
‫מכוונים לדברים האמורים מפי גדולים וצדיקים‪.‬‬
‫האוירא דבי מדרשא לתוך עסקי החולין שלו‪.‬‬ ‫טהורה עומדת לעד"‪ ,‬דאם כשנמצא האדם בד' אמות של‬

‫משל נאה מבעלי המוסר ‪ -‬משל נאה מצאנו‬

‫מרכז מוסדות נדבורנה בארה"ק‬ ‫מבעלי המוסר‪ ,‬ונוכל לשייכו לענייננו‪ .‬משל למה הדבר‬
‫ביהמ"ד וכולל אברכים דחסידי באבוב‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫קרית נדבורנה‪ ,‬בני – ברק‬ ‫דומה‪ ,‬לאדם מן העיר שנזדמן ליער בתקופת טבת באמצע‬ ‫רח' רשב"י ‪ -‬רבי פנחס בן יאיר אלעד‬
‫החודש כשהירח בקטנותו‪ ,‬חושך ואפילה שוררים במקום‬
‫מתוך רגשי כבוד הוקרה והערכה רבים‪ ,‬נשגר בזאת מלוא הטנא ברכות מאליפות‪ ,‬קדם‬
‫הני שלוחי דרבנן הפועלים רבות ונצורות למען מוסדות התורה בכלל ולמען מוסדותינו‬ ‫עד שאין רואה דבר וחצי דבר ממנו והלאה‪ ,‬ומסתבך‬
‫ישראל אשר בך אתפאר‬
‫לכבוד ולעונג עלינו להביע הכרת טובה מרובה‪ ,‬לשבח ולהודות לההוא גברא רבא‬
‫בפרט בכל עת ובכל שעה‬
‫בעמקי היער ואינו מוצא דרך יציאה‪ ,‬והנה לפתע יש‬ ‫ויקירא‪ ,‬מקים עולה של תורה‪ ,‬לו נאה ולו יאה‪ ,‬דלתו פתוחה לכל פונה בסבר פנים‬
‫ה"ה ראש העיריה‬ ‫יפות‪ ,‬ידידנו הדגול והחשוב‪ ,‬ה"ה‬
‫הרב יצחק עידן שליט"א‬ ‫הרב ישראל פרוש שליט"א‬
‫ולעומד על ימינו‬ ‫ונתנו ידידים זמירות‬ ‫סגן ראש העיריה ויו"ר וועדת ההקצאות‬
‫בן ידידנו הרה"ח ר' מאיר פרוש שליט"א‬
‫הרב ישראל פרוש הי"ו‬ ‫סגרה"ע‬
‫לידידנו הנכבד‪ ,‬ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬העוסק‬
‫בצרכי ציבור באמונה שמו מפארים לתהילה‪ ,‬העושה ופועל‬
‫במסירות לכל קדשי בית סערט ויז'ניץ‪,‬‬ ‫לרגל הקצאת שטח לקהילתנו הק'‬
‫ולעוזרו הרב ישי קליין הי"ו‬ ‫הרב ישראל פרוש הי"ו‬ ‫זכות הקמת בתי תורה ותפילה בעירנו יעמוד לך ולעומדים לימינך‪ ,‬ובראשם‬

‫על עזרתם הרבה בהשגת השטח‬

‫סגן ראש העיריה‬
‫לרגל השלמת הליך הקצאת הקרקע עבור ישיבתנו הק'‬
‫הרב ישי קליין שליט"א‬
‫בבני‪ ,‬חיי אריכי ומזוני רוויחי‪ ,‬מתוך נחת שמחה והרחבת הדעת‪ ,‬ונזכה בקרוב להשלים‬
‫ברך ד' חילו ופועל ידיו ירצה‪ ,‬ומעומק לבנו פנימה‪ ,‬כוס של ברכה נרימה‪ ,‬יצו ד' אתו את הברכה‬
‫לישיבה קטנה 'תכלת מרדכי' שע"י מוסדותינו הקד'‪.‬‬ ‫שבכל אשר יפנה יראה ברכה והצלחה ויזכה להמשיך ולפעול למען מוסדות התורה‪ ,‬להגדיל תורה‬
‫בית המקדש הגדול בביאת משיח צדקנו‪ ,‬אמן‬
‫תפילותינו לשוכן מעונה שתזכו להרבות פעלים‪ ,‬עוד רבות בשנים להאדרת תורה וחסד ולהרבות‬ ‫ולהאדירה‪ ,‬מתוך שפע ברכה והצלחה‪.‬‬
‫כבוד שמים מתוך שלוות הנפש והצלחה וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיכם‬ ‫ברגשי כבוד‪ ,‬ב‪/‬הנהלת המוסדות‬
‫המברכים מקרב לב‬
‫בברכה נאמנה‬
‫יחזקאל מרמורשטיין‬ ‫וועד קרן הבנין‬ ‫הגבאים‬
‫הרב מאיר לוין‬ ‫מנכ"ל‬
 ‫תשוח"ח‬
‫לבית חב"ד ‪ -‬פראג‬
‫‪ I‬מבט אל הנהגות קהילת פראג העתיקה‬ ‫עתיקא קדישא‬
‫על הסיוע בחפץ לב‬

‫תקנות בית הכנסת "אלט‪-‬נוי‪-‬שול" בפראג‬

‫אורה‪:‬‬
‫ט"ו‪ .‬מח"ה [מחול המועד] דסוכות עד פורים‪ ,‬צריך לברך על הטלית‬
‫לאחר שיר היחוד‪ ,20‬מפורים ואילך צ"ל [צריך לברך] קודם שיר היחוד‪:‬‬
‫ט"ז‪ .‬כל בתי כנסיות [שבעיר פראג] צריכין להמתין על בה"כ זו בת"ב‬
‫על ציונים‪ 21‬ותקיעת שופר וקריאת מגילה‪ ,‬וכן בהסליחות קודם ר"ה‪.‬‬
‫ומכ"ש לברכו בשבת ובליל מ"ש [מוצאי שבת] להמתין על התחלה‬
‫בבה"כ אנ"ש‪:‬‬
‫י"ז‪ .‬ערובי חצירות ערב פסח נעשה בבה"כ אנ"ש‪ 22‬ע"י מרא דאתרא‪,‬‬
‫וא"א [ואם אינו] שם‪ ,‬נעשה ע"י חד מרבני ב"ד ‪ -‬מ"ש [מורה שו"ה‬
‫(שאלות והוראות)] להוציא כל הקהילה‪:‬‬
‫י"ח‪ .‬תיקון מהגאון מו"ה דוד אפנהיים‪ 23‬א'ב'ד' ור"מ דקהלתינו ז"ל‪,‬‬
‫ביום ט' באב שלא לפתוח פתחי דבי כנישתא עד שעה וי"ו‪ ,‬ולהאריך‬
‫בניגוני דקינות ולכוין יציאה דבה"כ בחצי היום‪ 24‬כדי שלא להקל‬
‫במלאכתן וכיוצא בהן‪:‬‬
‫י"ט‪ .‬השמש הקבוע בבה"כ זו ישגיח על הי"צ [היאר צייט] מקדושים‬
‫אשר בארץ המה שנרשמים בטאפעל‪ ,25‬כדי לומר קדיש בשבילם‬
‫ולהדליק נרות לנשמותיהם בג"ע‪ ,‬זכותם יעמוד לנו אמן‪:‬‬
‫ך‪ .‬מנהג בה"כ זו‪ ,‬יום ט"ב [ט' באב] מהפכין‪ 26‬בגדי הקדש דס"ת‬
‫מפנים לחוץ בפשתי שחור זכר בית מקדשינו‪ .‬וביום ט"ב יהיה בשבת‪,‬‬
‫ואז נדחה ליום א'‪ ,‬אז מלבישין הס"ת בבגד סמוט שחור ולעת ערב‬
‫הנוטה ליום יו"ד מנחם [אב] יש פרכת לבן לפני ארון הקדש דבה"כ‬
‫זו‪ .‬כן מנהג‪:‬‬
‫ך"א‪ .‬לשבעה הקרואים דחוץ‪ ,‬לא יקובל יותר מח"י אנשים‪ ,‬וסימנך‬
‫וחי בהם כתיב‪:‬‬
‫ך"ב‪ .‬מנהג בבה"כ זו בכל ער"ח בשומרים לבקר לומר קודם עקדה‬
‫זהובים‪ ,‬אז צריך החתן ליתן למצות גלילה‪ 9‬אחד זהב הגר שפעציע‪,10‬‬ ‫אל שולחן המערכת התגלגלה תמונה תיעודית‪ ,‬בה נראית טבלה‬
‫ואם ימעט נדן החתן מהערך הנ"ל‪ ,‬יש ביכולת הגבאי לעשות כרצונו‪,‬‬ ‫ממוסגרת עתיקה התלויה עד לימינו על הקיר האחורי של בית‬
‫הכנסת ה"אלט‪-‬נוי‪-‬שול" אשר בפראג‪ ,‬ועל גביה רשומות תקנות‬
‫אבל מעות הזאת יתן להגבאי קודם שבת‪ ,‬ואם לא נתן לא עכב‪ ,‬רק‬
‫בית הכנסת‪.‬‬
‫צריך ליתן משכון להגבאי‪ ,‬ומפני הבושה והמחלוקת הכל שוין ליתן‬ ‫במהלך עבודת פענוח תקנות אלו‪ ,‬הגענו למס' עבודות ויצירות‬
‫המשכון הזה‪ ,‬עשיר ודל‪:‬‬ ‫העוסקות בכך‪ ,‬ובתוספת הבהרת הרקע לתוכנן כמו גם לנושאים‬
‫וי"ו‪ .‬אם בחול יהיה ברית מילה‪ ,‬מחויב בעל הברית ליתן בשביל‬ ‫ההלכתיים הנזכרים בהן‪ .‬במאמרנו הנוכחי נשתמש בגרסת הפענוח‬
‫המצות יו"ד [עשרה] צל' [צלמים‪ ,]11‬וגלילה לית בכלל‪ ,‬ובאם יש מוסף‬ ‫פרי עבודתם של החוקרים י‪ .‬גבריהו וצ‪ .‬זיכרמן‪ ,‬אך בשונה מהם‪,‬‬
‫יתן י"ב צל'‪:‬‬ ‫נפתח אנו אך ורק את ראשי התיבות ההכרחיים להבנת הדברים‪.‬‬
‫כמו"כ הוספנו ניקוד ופיסוק בתוך הדברים למען ירוץ בהם הקורא‪.‬‬
‫ז‪ .‬מכל תפלות י"נ [ימים נוראים] וי"ט ותקיעת שופר‪ ,‬לא לכבד כלל‬
‫כן ניגע בקצירת האומר בחלק מהערותיהם העוסקות בפן ההיסטורי‬
‫לשום ב'ב' [בעל בית]‪ ,‬רק מאותם ב'ב' ההולכים בבה"כ אנ"ש [אלט‪-‬‬
‫ובמנהגי התקופה‪ ,‬ואף נטעם על קצה המזלג מן ההערות התורניות‬
‫‪12‬‬
‫נוי‪-‬שול]‪ ,‬גם תיקן א'ב'ד' ור"מ דקהילתנו מו"ה יחזקאל לנדא סג"ל‬ ‫המחכימות פרי עבודתו של הרב שמעון הירשלער שליט"א אשר‬
‫שהמתפללים בימי[ם] נוראים לא יתפללו עם משוררים כלל‪:‬‬ ‫ראו אור בקובץ "קול התורה" י"ח‪ ,‬תשרי תשמ"ח‪ ,‬אנגליה‪.‬‬
‫ח‪ .‬ביום העשירי של אחר תשעה באב‪ ,‬לומר בבקר שיר היחוד ושיר‬ ‫מתברר כי תקנות אלו נרשמו בשנת תקמ"ה‪ ,‬ובעיון קל בין שורותיהן‬
‫היום ותהלים מאתמול‪ ,‬מתשעה באב‪:‬‬ ‫נפגוש התייחסות מפורטת להנהגות התפילה‪ ,‬לכיבודים ולמחירם‪,‬‬
‫כמו"כ להחזקת בית הכנסת ובעיקר בעניין התאורה‪ .‬רוב התקנות‬
‫ט‪ .‬אסור להחזן להתחיל אדון עולם בבקר קודם שקרא השמש‬
‫נמסרו בשמו של המהר"ל מפראג זי"ע‪ ,‬והשאר עפ"י הוראת רבני‬
‫דמתא‪ ,‬וגמר בחזירתו לפני בה"כ אנ"ש‪ ,‬גם לעת מנחת ערב‪ ,‬אבל אם‬
‫העיר האחרים וכן עפ"י מנהגים‪.‬‬
‫השמש שקרא יש תמיד בבה"כ אנ"ש‪ ,‬צריך החזן להמתין להתחיל עד‬
‫שהשמש שקרא יגיע למקומו‪ ,‬וקרא להחזן להתחיל‪:‬‬ ‫אלה תקנות ישנות מהאר"י שבחבורה רבינו‬
‫‪1‬‬
‫יו"ד‪ .‬נמנו וגמרו מנהג ישן בבה"כ אנ"ש‪ ,‬שאסור לאבל‪ ,‬יהיה מי‬ ‫הגדול המפורסם מהר"ל ז"צ"ל" מפראג‬
‫שיהיה‪ ,‬לעבור להתפלל מעריב דר"ח‪ 13‬וע"ש [וערב שבת] וי"ט כלל‪:‬‬ ‫וקצת מנהגים דבה"כ ראשונה דמתקריא אנ"ש [אלט‪-‬נוי‪-‬שול‪ ,]2‬ושם‬
‫י"א‪ .‬בשבת לאחר ההפטרה קודם אב הרחמים צריך החזן להזכיר‬ ‫אזהרות גדולות שלא ידבר שום שיחה כלל בשעת התפלה‪ ,‬מברוך‬
‫נשמות קדושים הנרשמים במימרא בוך‪:‬‬ ‫שאמר עד לאחר שמונה עשרה‪:‬‬
‫י"ב‪ .‬מנהג ישן בבה"כ אנ"ש‪ ,‬שהשירה דפסח בפייט דשחרית‬
‫‪14‬‬
‫א‪ .‬בשבת וי"ט לא לכבד פנוי‪ , 3‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬בשום מצוה‪ ,‬יהיה מי‬
‫ועשרת הדברות דשבועות בפייט‪ ,‬אין להחזן לומר בהשירה שום ניגון‬ ‫שיהיה‪ ,‬ומכ"ש לעלות [ל]ס"ת‪ ,‬חוץ חתן ובר מצוה‪:‬‬
‫כלל‪ ,‬ובז' דפסח בשירה דס"ת‪ ,‬כשיגיע לאז ישיר אז הוא שותק וכל‬ ‫ב‪ .‬בשבת וי"ט העולה לס"ת במקום שלישי‪ ,‬יהא דוקא איש מורנו‪,‬‬
‫‪4‬‬

‫אנא אלקי אברהם ‪ -‬סליחות מו"ה אברהם קרא‪ 27‬ז'צ'ל'‪:‬‬
‫*******‬
‫אלו התקנות ע"ש כ"ב אותיות אלפא ביתא תקנם‪ ,‬כ'ב' תקנות קימו‬
‫וקבלו עלינו ועל זרענו בבה"כ אנ"ש וכל בתי כנסיות פה פראג‪ :‬אשרי‬
‫א"נ"ש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה‪ .‬נתחדש בשנת מ"ה י"פ"י"ת‬
‫[תקמ"ה] ומה נעמת לפ"ק‪ ,‬ונתחדש פעם שני ע"י הנעלה כה' אלי' בן‬
‫הישיש הנעלה כה' מאיר כ"ץ קארפעלעס‪ ,‬נין ונכד הגאון מו"ה נפתלי‬
‫הכהן א'ב'ד' ור"ם דק"ק גלותא רבתא‪ 28‬ומגזע מהר"ל ומגזע מהרש"ל‬
‫ומגזע רש"י ז"ל‪ ,‬ועתה נתחדש פעם שלישית ע"י האלופים הגבאים‬
‫דבהכ' א"נ [אלט‪-‬נוישול] בשנת ש"ש"ן [תר"נ] ויקר לפ"ק‪.‬‬
‫האלוף מו"ה איצק ר' [בן רבי?] שמואל סג"ל טהארש‪ ,‬הנעלה כה'‬
‫שמחה ר' וואלף שולהאף‪ ,‬הנעלה כה' זיסקינד נייערן‪.‬‬
‫הצבור קורין בקול רם מאז ישיר עד גמירא‪ ,‬ואח"כ מתחיל הקורא לבד‬
‫מאז ישיר עד גמירא‪:15‬‬
‫י"ג‪ .‬מנהג בבה"כ אנ"ש‪ ,‬אותה הפמוטא שיש בצד דרום‪ ,‬צריך‬
‫להדליק החצי כל יום ב' וה'‪ ,‬ואם יש ברית מילה וביום שאין אומרים‬
‫תחנה ידליקו כולה‪ ,‬וגם בי"ט בשחרית קודם נשמת‪ .16‬וגם הפמוטא‬
‫שיש לפני א"ה [ארון הקודש] להדליק כולה בי"ט בשחרית וגם בפורים‬
‫וה"ר [והושענא רבה‪ .]17‬ואותה הפמוטא שיש לפני פתח דבה"כ זו‬
‫לפנים‪ ,‬אפילו עני שבעני אם יש לו ברית מילה מחויב להדליק כולה‪.‬‬
‫ואותה הפמוטא דברית מילה נקראת נר של אלי' ז"ל‪ ,‬ע"כ הדלקה‬
‫עושה מצוה‪:‬‬
‫י"ד‪ .‬הלייכטער‪ 18‬בתוך העלמאמר‪ ,19‬אין להדליק רק באותו היום‬
‫שנוטלים ב' ס"ת‪ ,‬וגם בפורים בערבית ע"ש [על שום] ליהודים היתה‬
‫ומרביעי עד שמיני צ"ל [צריך להיות‪/‬לעלות] איש חבר‪ ,‬אבל זקנים‬
‫תמימים מאנשי ישרים אינם בכלל‪ .‬ואחרון ומפטיר צריכין דוקא חבר‪,‬‬
‫אבל חתן ובר מצוה אינם בכלל‪:5‬‬
‫ג‪ .‬תיקון ישן מהגאון מהר"ל הנ"ל מהחיובים כסדר הזה‪ :6‬החתן ביום‬
‫חתונתו או בשבת לאחר חתונתו‪ ,‬דהיינו אם הוא בחור או אפילו אלמן‬
‫שנשא בתולה‪ ,‬וכן דבר מצוה‪ ,‬והחתן בשבת שמזמרים אותו‪ 7‬בשבת‬
‫שלפני חתונתו‪ ,‬ואם לא אפשר לעלות שניהם‪ ,‬ויטילו גורל ביניהם‪,‬‬
‫ואח"כ שושבינים‪ ,‬ואח"כ הסנדק‪ ,‬ואח"כ המוהל‪ ,‬ואח"כ בעל היולדת‪,‬‬
‫ואח"כ היארצייט‪:‬‬
‫ד‪ .‬תקנה מהגאון מהר"ל הנ"ל‪ ,‬שביום החתונה יתן הגבאי לשני‬
‫שושבינים היגן [או סיגן או מיגן‪ ]8‬במ' גראשין ‪ -‬ארבעים ולא יוסיף‪:‬‬
‫ה‪ .‬ת"י [תיקון ישן] מהגאון מהר"ל‪ ,‬אם יש סך הנדן מהחתן לערך אלף‬

‫בחורף איחרו את זמן ברכתה‪ ,‬ולעומת זאת בקיץ אין סיבה לאחר‪,‬‬ ‫המשמעות של "צלם"‪ ,‬כלומר כינוי שלילי שמשמעותו ע"ז‪ ,‬ואף‬ ‫ובין לאחמ"כ‪ ,‬כאשר אצל האשכנזים נתקבל המנהג לשיר את‬ ‫‪ .1‬המהר"ל כונה רבי יהודה "ליווא"‪ ,‬שמשמעותו בגרמנית היא‬
‫והקדימוהו מטעם תדיר‪.‬‬ ‫זאת אך ורק בע"פ‪ ,‬בכדי שאילו יאשימו אותם הגויים בביזוי דתם‪,‬‬ ‫פיוט "אחד יחיד ומיוחד ק‪-‬ל"‪.‬‬ ‫אריה‪ ,‬ומכאן הביטוי אר"י שבחבורה‪ .‬כן קרא המהר"ל לפירושו‬
‫‪ .21‬הקינות הפותחות במילה "ציון" מכונות "ציונים"‪ ,‬והמהרי"ל‬ ‫יטענו כי זהו קיצור מן הכינוי הנכרי‪.‬‬ ‫על רש"י עה"ת בשם "גור אריה"‪ ,‬ואף על מצבת קבורתו מצוירת‬
‫‪ .8‬האות ה' כתובה באופן שונה ומורה על תיקון‪ ,‬אך האות‬
‫כבר השתמש בלשון זה‪ ,‬כמופיע בספר מהרי"ל ‪ -‬מנהגים"‪" :‬וכל‬ ‫‪ .12‬ה"נודע ביהודה"‪.‬‬ ‫דמות אריה‪.‬‬
‫המקורית נעלמה מעיני המעתיקים‪ .‬בקובץ "קול התורה" נטען‬
‫העם מרבים ציונים"‪.‬‬ ‫‪ .13‬בספרים רבים כבמהרש"א בשם כנה"ג ובאלי' רבה משמע‬ ‫כי צ"ל "סגן"‪ ,‬אולם אחרים טוענים כי דוחק הוא לומר שמעניקים‬ ‫‪ .2‬ביידיש‪" :‬בית הכנסת הישן‪-‬חדש"‪ ,‬ויש הטוענים כי ההסבר‬
‫להיתר‪ ,‬ואפי' להמובא בחיי אדם בשם הגר"א נראה דהתיר‪,‬‬ ‫לשושבינים את תפקיד סגן הגבאי‪ .‬הצעות הסבר נוספות‪" :‬סיגן"‬ ‫לשם זה הוא‪" :‬על תנאי ‪ -‬שול"‪ ,‬כלומר שהוקם על תנאי שבבוא‬
‫‪ .22‬כיון שהיה ביה"כ החשוב יותר בפראג‪ ,‬וע' שע"ת או"ח סי'‬ ‫הגואל יועלה ארצה ואז יוכלו להשתמש בשטחו לתשמישי חול‬
‫והעתיקו במשנ"ב‪ ,‬ובפמ"ג כ"כ להדיא‪ ,‬ולפלא שכל הני רבוותא‬ ‫אשר משמעותה בלטינית היא כרטיס עליה‪ ,‬כפי הנהוג בבתי‬
‫שסו שכן עמא דבר לתלותה בביהכנ"ס העיקרית שבעיר שכל בני‬ ‫ידרשו להלכת "מעלין בקודש"‪ ,‬אמנם נראה כי ראשי התיבות‬‫ולא ָ‬
‫לא הזכירו הך מנהג קדום מק"ק פראג דגם מעריב אינו מתפלל‪.‬‬ ‫כנסת שונים‪ ,‬ועפ"י הצעה נוספת המילה היא "מָיגֵן"‪ ,‬כלומר‬
‫העיר שייכים לה‪.‬‬ ‫אנ"ש באות א' מוכיחים שלא כדעה זו‪ ,‬שא"כ צ"ל ענ"ש באות ע'‪.‬‬
‫שהשושבינים יקבלו את כל העליות מההתחלה שהיא "ויעזור‬
‫‪" .14‬אז ישיר"‪.‬‬
‫‪ .23‬נולד בוורמייזא והיה תלמידו של בעל ה"עבודת הגרשוני"‪.‬‬ ‫ויגן"‪.‬‬ ‫‪ .3‬ע' שו"ע או"ח סי' נא סעי' ד‪.‬‬
‫כיהן ברבנות ניקלשבורג ואח"כ בפראג ונפטר בשנת שצ"ו ושם‬ ‫‪ .15‬ע' אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות בשם ר' סעדיה גאון‬
‫‪ .9‬ע' שו"ע או"ח סי' קמז סעי' א שרגילים לקנות גלילה בדמים‬ ‫‪ .4‬ע' שו"ע או"ח סי' קלו סעי' א‪.‬‬
‫מנו"כ‪.‬‬ ‫מנהג כעין זה‪ ,‬אבל לא כל השירה‪ ,‬רק על פסוקים מיוחדים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫יקרים‪.‬‬
‫‪ .16‬ע' שו"ע או"ח סי' תקיד סעי' ה דנר של ביהכנ"ס לא חשיב של‬ ‫‪ .5‬מנוסח התקנה משמע שיש עדיפות לעליות האחרון והמפטיר‬
‫‪ .24‬ע' שו"ע או"ח סי' תקנט ס"ג הג"ה שם‪.‬‬
‫‪" .10‬הגר" היא הונגריה‪ ,‬ו"שפעציע" היא מילה לועזית‪ ,‬כנראה‬ ‫יותר מז' קרואים הראשונים‪ ,‬דבהם הקילו בזקנים תמימים שאינם‬
‫בטלה אפי' ביום‪ ,‬שנא' "באורים כבדו ה'"‪ ,‬עיי"ש בנו"כ‪.‬‬
‫‪" .25‬טאפעל" בגרמנית וביידיש הוא לוח או טבלת זיכרון‪.‬‬ ‫לטינית‪ ,‬שפירושה "שווה ערך"‪ .‬ומשמעות המשפט היא‬ ‫בעלי תואר חבר‪ .‬ומה דהתיר לחתן ולבר מצוה לעלות לאחרון‬
‫‪ .17‬ע' שו"ע או"ח סי' תרסד דבהוש"ר נוהגים כמו ביו"ט ומרבים‬ ‫שהתשלום של החתן לגלילה (אם הנדוניה היתה של אלף זהובים)‪,‬‬ ‫ומפטיר בלי תואר חבר‪ ,‬היינו דגודל חיובם נותן להם חשיבות‪.‬‬
‫‪ .26‬ע' כלבו ה' ת"ב והופכין המפה עיי"ש‪.‬‬
‫קצת בנרות כמו ביוה"כ‪ ,‬ועיי"ש בבהגר"א דיש בו ב' בחינות‪ ,‬כמו‬ ‫הוא שווה ערך למטבע הזהב ההונגרית‪ .‬באותה תקופה היתה‬
‫יוה"כ וגם כמו יו"ט‪.‬‬ ‫‪ .6‬ע' אלי' רבה או"ח סי' קלו סעי' סא בא"ד שם וזל"ק‪" :‬בקדימת‬
‫‪ .27‬ר' אברהם קרא מפראג ‪" -‬אדם גדול ומופלג בתורה‪ ,‬וחיבר‬ ‫הממלכה האוסטרו‪-‬הונגרית המעצמה הכלכלית הדומיננטית‬
‫חיובים ובא"ז כתבתי בתקנות שתיקן מוהר"א ליווא פה פראג‪,‬‬
‫ביאור על רש"י‪ ,‬והגיה טור או"ח בהגהות מופלאות‪ ,‬והעמיד‬ ‫‪" .18‬לייכטער" ביידיש ובגרמנית היא מנורה‪ ,‬כנראה תלויה באוויר‬ ‫באירופה‪ ,‬ולכן השתמשו במטבע שלה לקביעת מחיר‪.‬‬
‫ראיתי סדרן‪ :‬ראשון חתן ביום חתונתו או בשבת אחר החתונה‪,‬‬
‫תלמידים הרבה‪ ,‬והיה בקיא בכל שבע חכמות‪ ,‬והיה ראש ישיבה‬ ‫ומודלקת בשמן‪ ,‬להבדיל בינה לבין פמוט לנרות‪.‬‬
‫‪ .11‬מטבע אוסטרו‪-‬הונגרית‪ ,‬ובעוד שהגויים כותבים את מילה זו‬ ‫ואח"כ הנער בר מצוה‪ ,‬ואח"כ שני שושבינים‪ ,‬ואח"כ הסנדק‪,‬‬
‫ואב"ד פה פראג‪ ,‬ועלה אל האלקים בשנת ש"ג לפ"ק"‪ ,‬כ"כ ע"ג‬
‫‪ .19‬הבימה העומדת באמצע היכל ביהכנ"ס נקראת אלממר‪,‬‬ ‫ואח"כ המוהל‪ ,‬ואח"כ בעל היולדת‪ ,‬ואח"כ היארצייט"‪ ,‬וע"ש‬
‫מצבת קבורתו‪.‬‬ ‫בשלמותה ומסיימים את מילת צל' באות ב'‪ ,‬ובכך משמעות שם‬
‫ומקור מילה זו בשפה הערבית‪.‬‬ ‫שמפלפל בזה‪.‬‬
‫המטבע היא כפי שהם מכנים את ה"שתי וערב"‪ ,‬שזהו גם הציור‬
‫‪ Gross-Glogau .28‬עיר במערב פולין על גדות הנהר אודר‪.‬‬ ‫‪ .20‬דזמן ברכת ציצית הוא משיכיר ובדיעבד מעלות השחר‪ ,‬ולכן‬ ‫שעל גבה‪ ,‬הרי שהיהודים מסיימים זאת באות ם'‪ ,‬כך שמתקבלת‬ ‫‪ .7‬זוהי התייחסות למנהג עתיק לשיר לחתן בין לפני עלותו לתורה‬
 ‫פלאות עדותיך‬
‫פניני אמרים ‪ I‬רסיסי אורה בעניין קדושת בית הכנסת‬ ‫שאלה מן הפרשה‬

‫לוקט ונערך ע"י הרה"ג ר' יעקב שלמה שיינברגר שליט"א בעמח"ס "נחמד למראה"‬

‫לפאר ולרומם בית אלוקינו‬

‫(פלא יועץ)‬
‫וליבי ער ‪ -‬בבתי כנסיות‬
‫שהוא כחורבה‪ ,‬הרי הוא תוהה‪ ,‬האיך זה מניחים אותו בעליו בעזובה כזו?‬
‫והתשובה על כך גלויה וברורה מראש‪" :‬אין זה כי אם בית אלוקים"‪ .‬ודאי‬
‫מקום קדוש הוא‪ ,‬בית הכנסת ובית המדרש‪ ,‬שכן אילו היה זה בית פרטי‪,‬‬
‫כבוד בית הכנסת‬
‫"אני ישנה וליבי ער"‪ ,‬אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫רכושו של אחד מבעלי הבתים דכאן‪ ,‬וודאי היה נראה כארמון מלכים‪...‬‬ ‫נוהגים בהם כבוד‬
‫אני ישנה מן המצוות ‪ -‬וליבי ער לגמילות חסדים‪ ,‬אני ישנה מן הצדקות‬
‫(אמרות חכמה)‬ ‫בתי כנסיות ובתי מדרשות נוהגין בהם כבוד ומכבדים ומרבצין אותן‪.‬‬
‫‪ -‬וליבי ער לעשותן‪ ,‬אני ישנה מן הקרבנות ‪ -‬וליבי ער לקריאת שמע‬
‫ונוהגין כל ישראל בספרד ובמערב בשנער ובארץ הצבי להדליק עששיות‬
‫ותפילה‪ ,‬אני ישנה מבית המקדש ‪ -‬וליבי ער לבתי כנסיות ובתי מדרשות‪.‬‬
‫בבתי כנסיות‪.‬‬
‫(שיר השירים רבה פ"ה)‬ ‫איסור שיחה בטילה‬ ‫(רמב"ם הל' תפילה ‪ -‬פי"א ה"ה)‬
‫להתבשם מקדושתו‬ ‫אין משיחין בו‬ ‫לפאר ולרומם בית אלוקינו‬
‫מנהג היה בידי אדמור"י בעלזא‪ ,‬כי במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬אחרי שהבדילו‬ ‫שנינו בגמ'‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות‬ ‫אמר ישעיה הנביא לגבי בית המקדש‪" :‬לפאר מקום מקדשי‪ ,‬ומקום רגלי‬
‫על הכוס בביתם‪ ,‬חזרו לבית הכנסת והקיפוהו מארבע רוחותיו‪ .‬החסידים‬ ‫ראש (מגילה כח‪ .).‬ומה היא קלות ראש ‪ -‬ביארו הרמב"ם (הל' תפילה‬ ‫אכבד" (ישעי' ס‪ ,‬יג)‪ .‬ודרשו ז"ל (מגילה כט‪" :).‬ואהי להם מקדש מעט" ‪-‬‬
‫היו מפרשים מנהג זה‪ ,‬כי על ידי כך היו מעלים את התפילות אשר לא זכו‬ ‫פי"א ה"ו)‪" :‬כגון שחוק והיתול שיחה בטילה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שבית הכנסת נקרא מקדש מעט‪ .‬לכן צריך לכבד ולרבץ ולהסיר ממנו כל‬
‫לעלות למרום‪ .‬מספר ר' פייבל קלוגהויפט‪ ,‬שכאשר הביאו את המהר"א‬
‫ומה היא "שיחה בטילה" ‪ -‬גם זה יוצא מפורש מדברי הרמב"ם (פי'‬ ‫עפר ולכלוך וכיוצא‪ ,‬כדרך שמכבדים בתי המלכים‪ ,‬ואמר בספר חסידים‬
‫מבעלז בשנה האחרונה לחייו לבית הכנסת‪ ,‬כשהוא מרותק לכורסה‪,‬‬
‫המשניות למס' אבות פ"א מי"ז)‪ ,‬שהוא "הדיבור הנמאס אשר אין בו‬ ‫(סי' קכח) על זקנו של רש"י שהיה מכבד את מקום הארון שבו ספר‬
‫ציווה להקיף את בית הכנסת‪ ,‬וכאשר הגיע לפתח היציאה ביקש להעמיד‬
‫תועלת לאדם בנפשו‪ ,‬ולא עבירה ומרי‪ ,‬כרוב סיפור ההמון במה שאירע‬ ‫תורה‪ ,‬בזקנו‪.‬‬
‫את הכורסה ולסובב את פניו אל מול ארון הקודש‪ ,‬ופנה לכל אלה‬
‫ומה שהיה ומה הם מנהגי מלך פלוני בהיכלו ואיך היתה סיבת פלוני‪ ,‬ואלו‬
‫שהקיפו אותו ואמר‪" :‬אתם חושבים שאא"ז ואבי ז"ל חזרו לבית הכנסת‬
‫קוראים אותם החכמים שיחה בטילה"‪.‬‬
‫(ראשית חכמה ‪ -‬שער היראה פט"ו)‬
‫בכדי להעלות את התפילות שטרם הספיקו לעלות לשמים‪ ,‬ואני אומר‬
‫לכם שהם היו טרודים כל כך בקדושת היום שלא הרגישו את קדושת בית‬ ‫(מקדש מעט ‪ -‬להגה"צ ר"נ גשטטנר זצ"ל)‬ ‫אדמת קודש היא‬
‫הכנסת‪ ,‬ולכן נוהגים היו לחזור אל בית הכנסת בכדי להתבשם מקדושתו"‪.‬‬
‫מסופר על רב אחד ששבת פעם בעיר ראוונא‪ ,‬ובהתפללו בבית הכנסת‬
‫(אדמור"י בעלז‪ ,‬קלפהולץ)‬
‫ומקדשי תיראו‬ ‫של העיר‪ ,‬הבחין שאין שם רצפה כראוי לכבודו של בית הכנסת‪ .‬במוצאי‬
‫הנזהר בכבוד ביהכ"נ וביהמ"ד כראוי‪ ,‬מקיים מצות עשה של "ומקדשי‬ ‫שב"ק קרא אסיפה לביהכ"נ ואמר להם‪ :‬אנו מחכים בכל יום לביאת משיח‬
‫תיראו" (ויקרא יט‪ ,‬ל)‪.‬‬ ‫צדקנו‪ ,‬והוא יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ‪ ,‬שואל אני אתכם ‪ -‬המשיך‬
‫המשך מן העמוד הקודם‬ ‫(ר"ח ‪ -‬שער היראה פט"ו)‬ ‫הרב ‪ -‬איך אתם חושבים‪ ,‬באיזה אופן נלך כולנו יחד לארץ הקדושה? ‪-‬‬
‫ושתקו כולם‪.‬‬

‫סגולת המקום‬ ‫אמר להם הרב‪ :‬האזינו נא רבותי מה שאומר לכם‪ :‬אמרו חז"ל (מגילה‬
‫כט‪ ).‬עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל‪,‬‬
‫א"כ בעת ביאת המשיח וקיבוץ גלויותינו יתקבצו בכל עיר ועיר כל אנשי‬
‫הקב"ה מצוי בו‬
‫בית הכנסת‬ ‫אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק‪ ,‬מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת‪,‬‬
‫המקום בתוככי בתי הכנסיות ובתי המדרשות‪ ,‬ומשם יגביהו עוף לשכון‬
‫כבוד בארץ ישראל‪.‬‬
‫האלט‪-‬נוי‬ ‫שנאמר אלוקים ניצב בעדת אל‪.‬‬ ‫אבל בית הכנסת שבעיירה זו‪ ,‬הואיל ואין לו רצפה‪ ,‬כשיגביהו אותה‬
‫(ברכות ו‪).‬‬ ‫למעלה באוויר‪ ,‬תשארו כולכם למטה על הארץ‪ ,‬וח"ו לא תגיעו לארץ‬
‫שול‬ ‫ישראל‪ ...‬נשתוממו כולם לשמוע דבריו הנבונים והמחכימים‪ ,‬ובאותה‬
‫מקדש מעט‬ ‫לילה החליטו לעשות רצפה כראוי לבית מקדש מעט‪.‬‬
‫בפראג‬ ‫"ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא‪ ,‬טז)‪ ,‬אמר רבי יצחק אלו בתי‬ ‫(בחכמה אמרתי)‬
‫כנסיות ובתי מדרשות שבבבל‪.‬‬
‫(מגילה כט‪).‬‬ ‫מחיית עמלק ‪ -‬ע"י שיפוץ ביהכ"נ‬
‫ויקשב ה' וישמע‬ ‫כשבונים או מסיידים בית הכנסת וביהמ"ד חדש‪ ,‬נעשה קודם מחיית‬
‫עמלק באותו מקום‪ ,‬דתיכף אחר מחיית עמלק באה קדושת המקום‪ ,‬כמו‬
‫"ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא‪ ,‬טז)‪ ,‬השי"ת מבטיח לישראל שאף‬
‫שאמרו ז"ל (סנהדרין כ‪ :):‬ג' מצוות נצטוו בכניסתן וכו'‪ ,‬מחיית עמלק‬
‫"כי הרחקתים בגויים‪ ,‬אף על פי כן לא עזבתים‪ ,‬אלא הייתי להם למקדש‬
‫ואח"כ בנין ביהמ"ק‪ ,‬ולכן קבעו רז"ל פרק בני העיר המדבר מקדושת‬
‫מעט בארצות אשר באו שם‪ .‬כלומר‪ ,‬אם רחקו ממקדש ה' שהוא מקדש‬
‫ביהכ"נ וביהמ"ד במס' מגילה‪ ,‬כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע ‪ -‬תרוממנה‬
‫גדול שם בארצו‪ ,‬אני אהיה להם למקדש מעט‪ ,‬כלומר בבתי כנסיות שהם‬
‫קרנות צדיק‪.‬‬
‫טבלת‬ ‫נועדים שם להתפלל אלי‪ ,‬אני עמהם ושומע קולם ומצילם מיד אויביהם‬
‫שלא יעשו בהם כלה"‪.‬‬ ‫(צדקת הצדיק (רבי צדוק הכהן מלובלין) אות קעו)‬
‫התקנות‬ ‫(פירוש הרד"ק ‪ -‬שם)‬
‫מה נורא המקום הזה‬
‫תלויה‬ ‫מעלת יחיד בביה"כ ממנין בביתו‬ ‫מסופר על הגה"ק בעל הפרדס זצ"ל‪ ,‬שבא לעיר אחת‪ ,‬והלך להתפלל‬
‫בבית המדרש הגדול שבעיר‪ ,‬משהגיע לשם נדהם לראות את העזובה‬
‫בביהכנ"ס‬ ‫ידוע מאמרם ז"ל (ברכות ו‪ ).‬אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬ועוד אמרו (שם ח‪ ).‬כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו‬ ‫הנוראה שהבית מקדש מעט שרוי בה‪ ,‬הקירות מטים ליפול‪ ,‬התקרה כולה‬
‫נכנס שם‪ ,‬נקרא שכן רע וגורם גלות לעצמו‪ .‬לכן ראוי להשתדל מאוד‬ ‫נקבים נקבים‪ ,‬וגשם דולף בכל עבר‪ ,‬חורבה ממש‪ .‬מן הסתם ‪ -‬הרהר בלבו‬
‫להתפלל בבית הכנסת‪ .‬ואפילו אם מוכרח להתפלל ביחיד ילך לבית‬ ‫בצער ‪ -‬בעלי הבתים מסכנים‪ ,‬עניים ואביונים הם‪ ,‬ואין לאל ידם לדאוג‬
‫הכנסת ויתפלל‪ ,‬וכל שכן שצריך להשתדל מאוד להתפלל בבית הכנסת‬ ‫לתיקון הבית‪ .‬לאחר מכן כשעבר ברחובות העיר‪ ,‬ראה לתימהונו בתי‬
‫עם הציבור‪ ,‬ולא יתפלל ביחיד ולא בביתו אפילו עם מנין‪ ,‬אם לא מחמת‬ ‫יהודים רחבי מידות ומפוארים במאוד‪.‬‬
‫אונס גדול‪ ,‬כי מאבד טובה הרבה‪.‬‬ ‫לעת ערב‪ ,‬בין מנחה למעריב‪ ,‬נשא הרב דרשה בבית המדרש וזעק‪" :‬מה‬
‫נורא המקום הזה" ‪ -‬כשאדם בא לעיר זו‪ ,‬ורואה ברובע היהודים בניין‬

‫ביהמ"ד ערלוי אלעד‬ ‫קהל חסידי סלאנים – אלעד‬ ‫ביהמ"ד "אהל משה" מאקאווא‬
‫רח' אבן גבירול ‪ 20‬אלעד‬
‫תשית לראשם עטרת פז‬ ‫ברכות מאליפות‬ ‫ברכות מאליפות‬
‫בשמחה רבה נשגר ברכות מאליפות להני גברי יקירי‪ ,‬העוסקים בצרכי ציבור באמונה‬
‫התודה והברכה שגורה בזאת להני תרי צנתרי דדהבי‪ ,‬העוסקים בצרכי ציבור באמונה‪ ,‬ה"ה‬ ‫לידידנו הנכבד‪ ,‬העוסק בצרכי ציבור באמונה‬ ‫עומדים ומסייעים להצלחת מוסדותינו הק' בכל עת ועונה‪ ,‬ה"ה‬

‫הר"ר ישי קליין הי"ו‬ ‫פרוש הי"ו‬ ‫הרב ישראל‬

‫מראשי עסקני קהילתנו ומנהל ת"ת כתב סופר בעירנו‬ ‫פרוש הי"ו‬ ‫הרב ישראל‬
‫סגן ראש העיריה‬
‫סגן ראש העיריה‬
‫העיריה כץ הי"ו‬
‫מאיר‬ ‫הרב חיים‬
‫ואתו עמו לידידנו החשוב‪ ,‬איש המעש העומד לימיננו בכל עת‪ ,‬ה"ה‬ ‫סגן ראש‬

‫הר"ר ישראל פרוש הי"ו‬ ‫לרגל השלמת הליך הקצאות הקרקע למגוון הקהילות בעירנו‬ ‫גרוס הי"ו‬ ‫הרב פנחס‬
‫סגן ראש העיריה‬
‫סגן ראש העיריה‬ ‫ובתוכם הקצאת הקרקע עבור ישיבתנו הק'‪.‬‬ ‫הרב ישי קליין הי"ו‬
‫על דאגתם המרובה ופועלם הרב למען הקצאת שטח לבית מדרשנו‬ ‫מנהל הלשכה‬
‫זכות מצוהר בתא זו תעמוד להם להתברך ברוב טוב‪ ,‬נחת דקדושה‪ ,‬והצלחה בכל מעשי ידיהם‬ ‫יצו ה' איתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך‪ ,‬ותזכה להמשיך ולפעול למען מוסדות התורה‪,‬‬ ‫על עזרתם המרובה וסיועם למען הקצאת שטח עבור בית מדרשנו‬
‫המוקירים ומברכים‬ ‫יצו ה' אתם את הברכה וכה יוסיף ה' להם אלף פעמים ברוב הצלחה ונחת מכל צאצאיהם‪ ,‬ויהיה ה' עמם לסעדם במלאכת‬
‫החינוך והחסידות‪ ,‬מתוך שפע ברכה עד בלי די‪.‬‬
‫הסיוע לכל פונה ולהרבות כבוד שמים בעירנו‪ ,‬אמן‬
‫מתפללי בית המדרש‬ ‫רבנן ותלמידיהון‬ ‫המברכים‪ :‬הגבאים‬

‫ולחנוכת הבית‪ ,‬בקול תודה ורינה אכי"ר‪.‬‬
‫אמנם בל נסיח את הדעת מהמעכבים הגדולים השייכים‬
‫ל"שאור שבעיסה" והמנסים לפגום בקדושת "אהליך יעקב"‬
‫וממילא להחליש את הקדושה הפנימית של "משכנותיך ישראל"‪,‬‬
‫ודור דור ונסיונותיו‪ ,‬השאור שבעיסה מתלבש בכל דור ודור‬
‫בפנים אחרות‪ ,‬ובדורינו שטף מים רבים מאיימים לכבות את‬
‫הגחלת היוקדת באהליך יעקב‪ ,‬והמה קווי הנייעס למיניהם‪,‬‬
‫העיתונות הזולה על כל צבאותיה‪ ,‬משפחה‪ ,‬קו עיתונות דתית‪,‬‬
‫מרכז העניינים‪ ,‬בקהילה וכו' וכו'‪( .‬ראוי לעורר מאד גם אודות‬
‫העיתונות החרדית‪ ,‬שאין ראוי לבלות את שבתות הקודש בקריאת‬
‫דברי חולין וכו'‪ ,‬ויש הרבה חלקים שגם מנקודת ההלכה של שטרי‬
‫הדיוטות אסורים‪ ,‬ואכמ"ל)‪.‬‬
‫המחשבים הטומנים מלכודת של צפיה‬
‫בסרטים וכו'‪( ,‬ואין להורים מושג על כוחם של‬
‫הילדים וכו'‪ ,‬וגם אסור לאדם להביא את עצמו‬
‫לכלל סכנה‪ ,‬והרבה התדרדרו מחמת שסמכו‬
‫על עצמם שלא יכשלו‪ ,‬אך בשעה שהיצר‬
‫הרע התגבר‪ ,‬נמצאו בכל חולשת המין האנושי‪ ,‬ודו"ק)‪ ,‬הרדיו‪,‬‬
‫אשר אפילו החדשות עצמם לוקים בניבול פה רח"ל אשר עונשו‬
‫מבואר במסכת שבת (דף לג ע"א)‪ ,‬ומה נאמר ומה נדבר כלפי‬
‫הנשק האטומי של היצר הרע הוא האינטרנט הארור ואשר אפילו‬
‫החסימה המעולה של "נתיב" שמסירה אותו מאבי אבות הטומאה‪,‬‬
‫מ"מ אי אפשר לה להביאו לכלל טהרה‪ ,‬ולא הותרה (וביתר דיוק‬
‫"דחויה") אלא לצורך פרנסה בדלית ברירה‪.‬‬
‫• • •‬
‫ראוי להוסיף נדבך גדול ב"משכנותיך ישראל" למשתמשים‬
‫בסלולרי כשר ומאושר‪ :‬א‪ .‬בשעת התפילה בבתי כנסיות‪ ,‬הסלולרי‬
‫חייב למות‪ .‬לא על רטט ושאר דברים‪ .‬כשיצא מבית הכנסת יעשה‬
‫תחיית המתים לסלולרי‪ .‬ב‪ .‬בשעת הכולל‪ ,‬הסלולרי חייב למות‪.‬‬
‫אברך כולל שנושא עמו סלולרי חי (אפילו על רטט וכדומה) אינו‬
‫בגדר מקבל "עול תורה"‪ .‬וראוי לראשי הכולל לדאוג שיהיה טלפון‬
‫ציבורי וכיו"ב שיוכלו בשעת הצורך למסור הודעות לאברכי הכולל‪,‬‬
‫ועי"ז לאכוף את המתת הסלולריים בזמן לימודי הכולל‪.‬‬
‫• • •‬
‫ויהי רצון שנזכה להגביר את השראת השכינה ב"אהליך יעקב"‬
‫וב"משכנותיך ישראל"‪ ,‬עד אשר בקרוב יעמוד מכון לשבתך פעלת‬
‫השם בראש הרים בב"א‪.‬‬
‫מה טובו אהליך יעקב‬
‫שכל זה לא היה בדורות קודמים‪ ,‬ונתגלגלה הזכות ע"י מהר"ם‬
‫שפירא מלובלין זיע"א)‪ .‬אם כן‪" ,‬אהליך יעקב" המה יונקים את‬
‫כולם מכח קדושת התורה והתפילה‪" ,‬הקול קול יעקב" המתנגן‬
‫בבתי מקדש אלו‪.‬‬
‫אמנם החכם ונבון לבב יבין שגם בהיפוך כן הוא‪ ,‬דהיינו מדריגת‬
‫בתי כנסיות ובתי מדרשיות אשר המה מעון לשכינה הק'‪ ,‬בבחינת‬
‫"ואהי להם למקדש מעט"‪ ,‬הנה מדריגת השראת השכינה שבהם‬
‫תלויה "באהליך יעקב"‪ ,‬כאשר בתי ישראל הכשרים מתנהגים‬
‫בהליכותיהם על פי תורתנו הק'‪ ,‬היא השולטת בכל פינה שאתה‬
‫פונה‪ ,‬אם בכשרות המאכלים על צד היותר טוב בכל הזהירות‬
‫המחויבת בהם‪ ,‬אם בין אדם לחבירו במשא ומתן באמונה‪ ,‬בנקיות‬
‫הדיבור מהרבב של לשון הרע ורכילות‪ ,‬באווירה של שבתות‬
‫ע"י היגיעה והעמל להקצות קרקעות לבנות עליהם בס"ד את‬
‫"משכנותיך ישראל" על ידי כל גווני צבאות השם יתברך‬
‫קודש ומועדי השם‪ ,‬א"כ יש עילוי גדול לתפילות ולדברי התורה‬
‫שנלמדים ושבוקעים בבתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ ,‬ובבחינת "אור‬
‫החוזר" משפיעים שוב התורה והתפילה לרומם את "אהליך יעקב"‬
‫וחוזר חלילה‪ ,‬ונמצא שכלל ישראל עולה ומתעלה ומתקרב אל‬
‫השם יתברך‪.‬‬
‫• • •‬
‫"ומי מעכב שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות" ‪ -‬שהמה שני‬
‫כוחות‪ :‬א‪ .‬שאור שבעיסה ‪ -‬עצם כח הטומאה של הסטרא אחרא‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיעבוד מלכויות ‪ -‬הכולל כל הטירדות והקשיים מצד פרנסה‪,‬‬
‫מצד בריאות הגוף והנפש וכו' וכו'‪ ,‬אלו הם המעכבים‪ .‬ובכן היצר‬
‫הרע רוצה להילחם ב"אהליך יעקב"‪ ,‬רוצה להילחם ב"משכנותיך‬
‫ישראל" בכל הדרכים העומדים לרשותו‪ ,‬הן לעכב את הקמתם‪,‬‬
‫ואם הוקמו‪ ,‬אזי מנסה לקלקל את הפנימיות שלהם‪ ,‬את הדברים‬
‫הקדושים שבהם המביאים להשראת השכינה‪.‬‬
‫בחסד השם יתברך שלב גדול מאד של העיכובים בהקמת‬
‫"משכנותיך ישראל" ‪ -‬עיכובים שהיו על ידי "שיעבוד מלכויות"‪,‬‬
‫כלומר קשיים שונים הקיימים בעולם הזה ‪ -‬ע"י היגיעה והעמל‬
‫להקצות קרקעות לבנות עליהם בס"ד את "משכנותיך ישראל" על‬
‫ידי כל גווני צבאות השם יתברך‪ ,‬ויהי רצון שנזכה כולנו‪ ,‬כל קהילה‬
‫וקהילה‪ ,‬לברך על המוגמר ולהתקדם בזריזות להנחת אבן הפינה‬
‫"מה טובו אהליך יעקב ‪ -‬משכנותיך ישראל" (במדבר כד‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫יש להתבונן‪ :‬א‪ .‬מי הם ה"אהלים" לשון ארעי‪ ,‬מי הם ה"משכנות"‬
‫לשון קבע? ב‪ .‬על מה מרמז "יעקב" המכוון לבחינה של מדריגה‬
‫קטנה לשון "עקב"‪ ,‬ועל מה מרמז "ישראל" המכוון לבחינה של‬
‫מדריגה גדולה‪ ,‬לשון "שררה"?!‬
‫מצינו בחז"ל הק' שדרשו פסוק זה על שני ענינים‪ :‬א‪ .‬על‬
‫מקדשי מעט‪ ,‬בתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ .‬והוסיפו עוד חז"ל‬
‫הק' שאעפ"י שברכותיו של אותו רשע חזרו בזמן הגלות לקללה‪,‬‬
‫מ"מ הברכה של בתי כנסיות ובתי מדרשיות נשארה ברכה לנצח‬
‫הצחים מבלי הפסק‪ .‬ב‪ .‬על בתי ישראל המתנהלים בקדושה‬
‫ובטהרה‪ ,‬וכפי שמביא רש"י עה"ת‪" :‬ראה פתחיהן שאינן מכוונין‬
‫זה מול זה"‪.‬‬
‫יתכן לפרש‪ ,‬רישא דקרא "אהליך יעקב" כנגד‬
‫בתי דירתם שהמה בקדושה וטהרה‪ ,‬אמנם‬
‫מכונים בדרך ארעי ובלשון של מדריגה קטנה‪,‬‬
‫יען שהמה בתי חולין‪ ,‬סיפא דקרא משכנותיך‬
‫ישראל" כנגד בתי כנסיות ובתי מדרשיות שהם‬
‫בתי התורה והתפילה הרוחניים‪ ,‬לכך מכונים בלשון של קבע ושל‬
‫המדריגה הגדולה "ישראל"‪.‬‬
‫• • •‬
‫אלו ואלו ‪ -‬בתי ישראל הכשרים ובתי כנסיות ובתי מדרשיות‪,‬‬
‫מביאים להשראת השכינה‪ ,‬עד כדי כך שכאשר התבונן בלעם‬
‫הרשע בהם ‪ -‬שרתה עליו שכינה (בבא בתרא ס ע"א)‪.‬‬
‫כשתימצי לומר מכוונים אלו כנגד אלו‪ ,‬ממה יונקים בתי‬
‫ישראל את כוחם להתנהל ע"פ תורתנו הק' בכל מעשה ומעשה‪,‬‬
‫להשליט את חוקי ההלכה המסורה לנו מסיני בכל פרט ופרט‬
‫של חיי המעשה‪ ,‬לעמוד כחומה בצורה נגד המים הזידונים של‬
‫הזוהמא השוטפת כל חלקה טובה‪ ,‬ולא ליתן למשחית לבא? ‪ -‬הוי‬
‫אומר מבתי כנסיות ובתי מדרשיות‪ .‬התפילות הקדושות הנאמרות‬
‫בלהט קודש בכלל‪ ,‬ובשבתות ובמועדי ישראל בפרט‪ ,‬התורה הק'‬
‫הנלמדת בבתי מדרשיות ‪ -‬בין בכוללי האברכים הלנים בעומקה‬
‫של הלכה‪ ,‬מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא‬
‫בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד‪ ,‬בין בשיעורי תורה‬
‫הנלמדים ברבים‪( ,‬ותצויין המתנה הגדולה שניתנה לדור יתום‬
‫דילן ‪ -‬ה"דף היומי"‪ ,‬שעל ידו גם בעלי בתים מן השורה לומדים‬
‫גם את המסכתות הקשות‪ ,‬ואפילו את המסכתות מסדר קדשים‪,‬‬

‫‪ I‬בירורי הלכה‬ ‫בפי ישרים‬

‫‪ 48‬מעלות ימינה לכיוון דרום‪ ,‬בכדי שיהיה מכוון בדיוק נגד ירושלים‪ .‬וזהו מעט יותר מהחצי שבין מזרח לדרום‪ ,‬שהרי‬
‫בין מזרח לדרום ישנם ‪ 90‬מעלות‪ ,‬וחצי הוא ‪.)45‬‬
‫הרה"ג ר' נתנאל ליב שליט"א‬
‫הדרך שמודדים בפועל‪ :‬הלבוש האריך בחשבון ארוך איך לדעת מהו הכיוון של א"י ע"פ מקום עמידת השמש‪ ,‬אך היום‬ ‫ר"מ בביהמ"ד חב"ד‬
‫בעזרת מצפן מדויק אפשר למצוא את הכיוון המדויק‪( .‬ולענייננו דרום מזרח)‪ .‬וגם ללא מצפן‪ ,‬ע"פ החשבון שעשה‬
‫הלבוש יוצא‪ ,‬שבשבוע הקרוב [מיקום השמש נע ומשתנה במשך כל השנה‪ ,‬ולכן מה שנאמר פה נכון רק בשבוע זה‪( .‬אך לאחר שנודע‬ ‫כיוונו הנכון של בית הכנסת וכיוון התפילה‬
‫הכיוון המדויק‪ ,‬הוא ודאי לא משתנה]‪( ,‬ג' ‪ -‬י' אייר תשע"א) המקום שבו תעמוד השמש בשעה ‪ 11:45‬זהו הכיוון המדויק שאליו‬
‫צריך לפנות בתפילה כל השנה‪.‬‬ ‫בחו"ל לכיוון א"י‪ ,‬ובא"י לכיוון ירושלים‬
‫בשעת הדחק‬ ‫במסכת ברכות (ל‪ ).‬איתא‪" :‬היה עומד בחו"ל יכוין כנגד א"י‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתפללו אליך דרך ארצם'‪( .‬פסוק במלכים (א' ח' מח)‪:‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שלמרות שכל הפוסקים הסכימו עם הלבוש כנ"ל שצריך לכוין את הזווית המדוייקת‪ ,‬הנה ההנהגה בפועל‬ ‫"ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם‪ ,‬בארץ אויביהם אשר שבו אותם‪ ,‬והתפללו אליך דרך ארצם‪ ,‬אשר נתת לאבותם‪ ,‬העיר אשר בחרת‪ ,‬והבית‬
‫בדורות הקודמים לא הייתה להקפיד על זה‪ ,‬וכמ"ש בלחם חמודות כנ"ל‪ ,‬ולכן כתב החת"ס (שו"ת או"ח סי' יט) וכן‬ ‫אשר בנית לשמך"‪ .‬ומענין שבאותו פסוק מוזכר שגם בחו"ל מכוונים לירושלים ולבית המקדש‪ .‬ואכן הביא הב"י את דברי ה"ר יונה‪ ,‬שגם בחו"ל‬
‫פסק הגרש"ז אוייערבאך (הליכות שלמה פי"ט אות ד') שבשעת הדחק‪ ,‬כגון שעי"ז מרוויחים יותר מקומות בביהכנ"ס‪,‬‬ ‫צריך לכוין לירושלים‪ .‬והובא להלכה בשו"ע סי' צ"ד ס"א‪ .‬וביאר הפרישה (הביאו המ"ב) שהכוונה היא לכוונת הלב‪ ,‬כי א"א לכוין לירושלים‬
‫או כאשר ישנם קשיי תכנון וכדו'‪ ,‬אפשר להטות מעט את זווית ביהכנ"ס‪( .‬ובלבד שלא יהיה במזרח ממש נגד זריחת‬ ‫בדיוק כאשר נמצאים בחו"ל‪ .‬וביאר המ"ב (ומקור דבריו הם בשו"ע סי' צ"ה ס"ב)‪" :‬ר"ל שיחשוב בלבו ורעיונו‪ ,‬כאילו הוא עומד במקדש אשר‬
‫השמש‪ ,‬כי זהו כדרך המינים‪ ,‬כמ"ש הרמ"א סי' צד ס"ב‪" :‬אין עושים מקום הארון וצד התפילה נגד זריחת השמש ממש‪,‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬במקום קודש הקדשים"‪ .‬וידועה תורת הבעש"ט (כש"ט סי' נ"ו)‪" :‬במקום שמחשבות של אדם‪ ,‬שם הוא נמצא כולו"‪ .‬ויש לציין‪:‬‬
‫כי זהו דרך המינים"‪ .‬וצריך לתת על זה את הדעת בשעת תכנון בנית ביכנ"ס‪ .‬ובדיעבד שכבר נבנה כך‪ ,‬יעשו הכריעות‬ ‫שכוונות אלו צריכים להיות לפני שמתחיל את תפילתו‪ ,‬כי בשעת התפילה צריך לכוין פירוש המילות (מ"ב סי' צ"ח סק"א‪ .‬ועיין גם בסי' צ'‬
‫שבשמו"ע לצדדים קצת)‪.‬‬ ‫סק"ח)‪ .‬היה עומד בא"י‪ ,‬יכוין כנגד ירושלים ‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת'"‪ .‬וכתבו התוס' והרא"ש‬
‫שם שהכי קיי"ל‪ ,‬וכפי מסקנת הגמ' בב"ב (כ"ה‪" :):‬דא"ר חנינא‪ ,‬כגון אתון (בני בבל) דיתביתו בצפונית דא"י ‪ -‬אדרימו‬
‫שינוי כיוון התפילה‬ ‫אדרומי" (כלומר‪ :‬שיתפללו לכיוון מזרחית דרומית)‪ .‬וכן פסק בטור ושו"ע או"ח סי' צד‪.‬‬
‫המשנה לבדו ללא שאר הציבור‪ ,‬יתפלל כמו כל הציבור אבל יפנה את ראשו לכיוון המדויק‪ .‬כך הכריע המ"ב (סק"י)‪,‬‬
‫וז"ל‪" :‬ביהכנ"ס שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום העולם‪ ,‬וכולם מתפללים נגד ארון הקודש שהוא לצד דרום‪,‬‬
‫אף שהוא שלא כהוגן‪ ,‬מ"מ הבא להתפלל שם יתפלל לצד שהציבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח"‪( .‬כך הכריע המ"ב‬
‫האם הכיוון צריך להיות מדויק?‬
‫כתב הלבוש שצריך לדייק בזה‪ ,‬וז"ל‪" :‬ודע שכל הארצות האלו שאנו שוכנים בהם (מזרח אירופה והסביבה)‪ ,‬כולם הם‬
‫כהמגן גיבורים וכמשמעות המג"א)‪.‬‬
‫כנגד מערבית צפונית של א"י‪ ,‬ואינם מכוונים במערבה של א"י ממש‪ ,‬לפיכך נ"ל שטוב ונכון הוא כשעושה בית הכנסת‪,‬‬
‫ובהחלטת כל הציבור אפשר ורצוי לשנות את כיוון התפילה של המתפללים לצד הנכון‪( .‬ולמרות שלא יהיה כנגד ארון‬
‫שיזהר שיעשו הכותל המזרחי שעושים שם הארון ומתפללין כנגדו לצד מזרחית דרומית‪ ,‬ואז נעמוד מכוון כנגד א"י‬
‫הקודש ממש‪ ,‬וכמ"ש הכנה"ג‪ ,‬מג"א סק"ג‪ ,‬ושו"ע הרב צ"ד א')‪ .‬ומותר לשנות גם את מקום ארון הקודש אם רוצים‪.‬‬
‫וירושלים ובית המקדש"‪( .‬והביאוהו הט"ז מג"א שו"ע הרב וכל הפוסקים‪ ,‬וכלשון המ"ב (סקי"א)‪" :‬הסכימו כולם לדברי‬
‫(שו"ת שבה"ל ח"י סי' כ)‪.‬‬
‫הלבוש"‪ .‬ודלא כהלחם חמודות שרצה ליישב מנהג העולם שעושים במזרח)‪.‬‬
‫הרוצה להחכים ידרים‬
‫כתב הרמ"א (צ"ד ב') שהרוצה לקיים אמרם ז"ל‪: :‬הרוצה להחכים ידרים‪ ,‬ולהעשיר יצפין"‪( ,‬כלומר שהמתפלל לכיוון‬ ‫מהו הכיוון המדויק בעיר אלעד?‬
‫דרום יחכים ולכיוון צפון יעשיר)‪ ,‬יעמוד כמו כולם עם גופו למזרח‪ ,‬ויצדד רק את פניו לכיוון הרצוי‪( .‬כך הסביר רש"י את‬ ‫ע"פ המבואר עד עתה‪ ,‬יוצא‪ :‬א‪ .‬שצריך להתפלל לכיוון ירושלים‪ .‬ב‪ .‬שע"פ דברי הלבוש צריך להיות מדויק‪ .‬ולאחר בירור‬
‫הדבר‪ ,‬וכך הכריעו כל האחרונים שכך עדיף למעשה‪ ,‬כדי שלא להיות שונה משאר הציבור)‪.‬‬ ‫הדבר נמצא‪ ,‬שירושלים איננה מזרחית לאלעד‪ ,‬אלא מזרחית דרומית‪( .‬העומד כאשר פניו למזרח‪ ,‬צריך לפנות בזוית של‬
 ‫ובמקהלות‬ ‫ַמ ֲענֶה ַרך‬ ‫פלאות עדותיך‬
‫שמחות בקהילות‬ ‫ׁשה לתשב"ר‬
‫ידה ִמן ַה ָּפ ָר ָ‬
‫ִח ָ‬
‫שאלה מן הפרשה‬
‫ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"ו‬ ‫ׁשבוּ ַע‪:‬‬
‫ידת ַה ָ‬
‫ִח ַ‬ ‫ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת (כד‪ ,‬יז)‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונם‬ ‫ִמ ְצוָה ְּגדו ָֹלה ִהיא ִלגְ מֹל ֶח ֶסד ִעם ָּכל‬
‫בריש פרק החובל (ב"ק עב) דריש‪ :‬מות יומת בממון‪ .‬וצ"ע למה כתבה התורה בלשון מות יומת‪ ,‬כאשר‬
‫בהולדת הבנים שיח'‬ ‫יְהו ִּדי ו ִּב ְפ ָרט ִעם ָענִי‪ַ .‬א ְך ָמ ַתי או ְֹמ ִרים‬
‫הדין הוא שחייב רק ממון?‬
‫הרב מרדכי יהושע אשלג שליט"א‬ ‫"אל ַּת ֲעזֹר ָל ָענִי"?‬
‫ָל ָא ָדם‪ַ :‬‬
‫שמחת ה"שלום זכר" תיערך‬ ‫ֹשים‪:‬‬
‫ׁ‬
‫ׁשת ְקדו ִ‬
‫ידת ָּפ ָר ַ‬
‫ִח ַ‬
‫בביהמ"ד של אביו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רח' שדל בבני ברק‬ ‫תירוץ ב‪ :‬המילים "תשב הנערה" היו דברי רמאות‪ ,‬כי‬ ‫השאלה מגליון פרשת תזריע‪:‬‬
‫ֲב ָרה?‬
‫ירה גּ ו ֶֹר ֶרת ע ֵ‬
‫ֲב ָ‬
‫ׁשע ֵ‬
‫יכן ָמ ִּצינ ּו ַּב ָפ ָר ָשה ֶ‬
‫ֵה ָ‬
‫לא רצו כלל לשלחה‪ ,‬ואין ראוי להביא ראיה מדברי רמאות‪.‬‬ ‫מדוע מביא רש"י ראיה ש"תשב" הוא מלשון עכבה מן‬
‫הרב מאיר וייס שליט"א‬ ‫ַה ִּפ ָתרוֹן‪:‬‬
‫ֲש ּו ְולֹא‬ ‫ַה ּתו ָֹרה ּכו ֶֹת ֶבת‪" :‬לֹא ִּתגְ נֹב ּו ְולֹא ְּת ַכחׁ‬ ‫תירוץ ג‪ :‬רבקה היתה בת ג' ולא ראויה עדיין ללדת‪ ,‬וא"א‬ ‫הפסוקים‪ :‬ותשבו בקדש‪ ,‬וישב באלוני ממרא‪ ,‬בעוד שהיה‬
‫הרב יואל קאהן שליט"א‬ ‫להביא ראיה ממנה ליולדת‪.‬‬
‫ּמ ְס ִּביר רש"י‪ִ :‬אם ָּגנ ְַב ָּת‪,‬‬ ‫ׂ ְבעוּ"‪ ,‬ו ַ‬ ‫ׁש ְּקר ּו ְולֹא ִּת ָש‬‫ְּת ַ‬ ‫יכול להביא ראיה מפסוק "תשב הנערה איתנו ימים או‬
‫הרב חיים מאיר קליין שליט"א‬ ‫ׁש ֶקר‪.‬‬
‫ׁש ַבע ַל ֶּ‬
‫ׁש ֵּקר סו ְֹפ ָך ִל ָּ‬
‫סו ְֹפ ָך ְל ַכ ֵחׁש סו ְֹפ ָך ְל ַ‬ ‫ויש שציין לליקוטי שיחות שמיישב באריכות‪.‬‬ ‫עשור"‪ ,‬שבו מופיעה מילת "תשב" בשלמותה?‬
‫שמחת ה"שלום זכר" תיערך בביהמ"ד ערלוי‬
‫ַהזו ֶֹכה‪:‬‬ ‫השיבו‪ :‬הרב משה גרינברג‪ ,‬הרב מ‪ .‬ישראלי‪ ,‬הרב‬ ‫תירוץ א‪:‬‬
‫הרב דוד ריזל שליט"א‬ ‫ידים"‪.‬‬
‫ֲס ִ‬
‫"ק ַהל ח ִ‬
‫ימ ֶל ְך גו ְֹל ְד ֶּב ְרגֶר ני"ו‪ ,‬ת"ת ְ‬
‫ֱל ֶ‬
‫אִ‬
‫רש"י לא רצה להביא ראיה מדברי רשעים‬
‫יהודה כהן‪ ,‬והרב יהושע שושיצקי‪.‬‬ ‫כלבן ואמו‪.‬‬
‫הרב עזריאל שטיין שליט"א‬ ‫ֵש ִל ְכ ּתוֹב ְּב ְכ ַתב ָּברוּ ר וּ ְל ַציֵין‬‫ֶאת ַה ִּפ ָתרוֹן יׁ‬
‫שמחת ה"שלום זכר" תיערך‬ ‫ׁשם‪ְּ ,‬כ ּתו ֶֹבת‪ֶ ,‬ט ֶלפוֹן‬ ‫ׁשיב‪ֵ :‬‬ ‫ְּב ִצידוֹ ֶאת ִּפ ְר ֵטי ַה ֵמ ִ‬
‫בביהמ"ד של כ"ק האדמור מצאנז שליט"א קרית צנז‪ ,‬נתניה‬ ‫ישי ָּב ֶע ֶרב‬‫ׁ‬ ‫ׁש ִל ִ‬
‫ׁשלוֹח ַעד יוֹם ְ‬ ‫ׁשם ַהת"ת‪ ,‬וְ ִל ְ‬ ‫וְ ֵ‬ ‫ניתן לשלוח תשובות לפקס המערכת‪1533-9094440 :‬‬
‫‪  ‬‬ ‫ְל ַפ ְקס ֶׁש ִמ ְס ָּפרוֹ‪.1533-9094440 :‬‬
‫וּ ַב ָּתא ַהקו ִֹלי ְּב ֶט ֶלפוֹן‪.9094440 :‬‬ ‫או להשמיע בתא הקולי בטל‪9094440 :‬‬
‫בהולדת הבנות תחי'‬
‫הרב בנימין אינדיק שליט"א‬
‫הרב שמעון אלטמן שליט"א‬ ‫לטובת נשמת‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד חוג חתם סופר‬ ‫האי גאון צדיק וקדוש‪ ,‬אוהבם וליבם של ישראל‪ ,‬החסיד שבכהונה‪ ,‬עמוד צלותהון דישראל‬
‫הרב שחר יצחקי שליט"א‬
‫‪  ‬‬
‫בהיכנס הבן בעול תורה ומצוות‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר מפינסק קרלין זי"ע‬
‫אשר עלה ונתעלה לב"ע לפני עשור שנים ביום כ"ח ניסן תשס"א‬
‫הרב נפתלי הרץ רוטנר שליט"א‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬
‫ובנו הבה"ח גבריאל יוסף ני"ו‬
‫נדבת תלמידו החפץ בעילום שמו להצלחתו בגו"ר‬

‫בס"ד‬
‫כל השבועונים והחינמונים‪ ,‬כולל עיתון "משפחה"‪,‬‬ ‫בית המדרש "תפארת משולם" טעמשוואר‬
‫רח' המאירי ‪ 13‬שכונת תפארת שלמה ‪ -‬אלעד‬
‫קהילת חב''ד ליובאוויטש אלעד‬
‫מסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה‬ ‫ביהכנ"ס דרך מצוותיך‬ ‫ביהכנ"ס בית מנחם‬
‫בנשיאות מורנו הרה"צ רבי חיים לייפער שליט"א‬
‫שקיבלו מרבותינו‪ ,‬וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה‬ ‫והריקותי לכם ברכה עד בלי די‬
‫ברכות עד בלי די‬ ‫ברכות מאליפות לכבוד ידידינו החשובים‬
‫לבית‪ ,‬או לסייע בעדם בכל אופן שהוא‪.‬‬ ‫בלב מלא הכרת הטוב משגר בזאת את מיטב ברכותינו ואיחולינו הלבביים‪,‬‬
‫קדם ידידנו וידיד ה'‪ ,‬העוסק בצ"צ באמונה ומסור בלב ונפש למען‬
‫הרב יצחק עידן שליט"א‬
‫ופשוט שעל סוג עיתונים כאלו לא שייך לתת שום‬ ‫ראש העיריה‬
‫מוסדותינו‪ ,‬ליבו רחב כאולם לעמוד ולסייע לכל פונה במאור פנים ובנפש‬
‫הכשר כלל‪.‬‬ ‫חפצה‪ ,‬איש המעש ויקר הרוח‬ ‫הרב ישראל פרוש שליט"א‬
‫יו"ר וועדת ההקצאות וסגן רה"ע‬
‫וק"ו הדברים לעניין רדיו מכל סוג שהוא וכל אתרי‬
‫האינטרנט‪ ,‬שכולם מסיתים ומשחיתים את הנפש‪,‬‬
‫כץ שליט"א‬ ‫הרב חיים מאיר‬
‫סגן ראש העיריה‬
‫הרב ישי קליין שליט"א‬
‫מנהל הלשכה‬
‫ואבות הטומאה והנזיקין הם‪.‬‬ ‫על עזרתו הרבה להקצאת שטח למען בית מדרשנו‬ ‫ואחרון חביב נציג חב"ד בעיריה מסור ונתון לקהילה ועושה לילות כימים להתפתחות מוסדותינו‬

‫ועל סיועו המסור בכל ימות השנה‬ ‫הרב מנחם מענדל אמיתי שליט"א‬
‫וע"ז באעה"ח‪ ,‬שלהי ניסן תשע"א‬
‫יהא רעווא מן שמיא שיצליח בכל פעולותיו וענייניו‪ ,‬ויהי ה' עמו להצלחתו‪,‬‬
‫על העזרה המרובה והקצאת שטחים עבור בתי הכנסת דקהילתנו‬
‫נסים קרליץ‬ ‫וימלא ה' משאלות ליבו לטובה‪ ,‬ויזכה לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫יצו ה' אתכם את הברכה‪ ,‬וימלא כל משאלות לבכם לטובה ולברכה‪ ,‬אכי"ר‬
‫ולשפע ברכות‪ ,‬אכי"ר‬ ‫בברכה מרובה‬
‫בעז"ה‪ ,‬כ"ז דברים פשוטים וא"צ ראי'‬ ‫בלב מוקיר ומודה‬ ‫הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א‬
‫רב הקהילה‬
‫חיים קניבסקי‬ ‫הגבאים‬ ‫מתפללי ולומדי בתי הכנסת‬ ‫הגבאים‬

‫בית המדרש "תפארת משולם" טעמשוואר‬ ‫ביהמ"ד בערגסאז‬ ‫מוסדות בעלזא מכנובקא אלעד‬
‫רח' המאירי ‪ 13‬שכונת תפארת שלמה ‪ -‬אלעד‬ ‫ראש חודש אייר תשע"א‬ ‫הננו מתכבדים להודיע כי‬ ‫בס"ד‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫בנשיאות מורנו הרה"צ רבי חיים לייפער שליט"א‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫על זאת שבחו אהובים‬
‫ברכה לראש משביר‬ ‫ישבות אי"ה בעירנו בשב"ק זו פרשת אמור‬ ‫ונתנו ידידים ברכה והוקרה להני שלוחא דציבורא‬
‫בלב מלא תודה הננו לברך את האי גברא חשיבא ויקירא‪ ,‬גומל חסד בכל מאודו‪ ,‬ליבו רחב‬ ‫עריכת השולחן תתקיים אי"ה בליל שבת בשעה ‪11:00‬‬ ‫ראש העיריה‬ ‫הרב יצחק עידן הי"ו ‪-‬‬
‫כאולם לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ה"ה‬
‫מרדכי" שליט"א‬
‫מרדכי"חסדיאייזן‬ ‫הרה"ח ר'‬
‫(בלילי שבתות הקיץ הקצרים ייערכו השולחנות במשך שעה אחת!)‬
‫זמני התפילות‪:‬‬ ‫סגן ראש העיריה ויו"ר ועדת הקצאות‬‫הרב ישראל פרוש הי"ו ‪-‬‬
‫יו"ר ארגון החסד‬ ‫מנחה ער"ש‪ 15 :‬דקות לפני השקיעה‬ ‫הרב ישי קליין הי"ו ‪ -‬מנהל לשכת סגן ראש העיריה‬
‫ואתו עמו בנו היקר העוסק בצרכי ציבור באמונה‬ ‫התחלת התפילה בצפרא דשבתא‪ :‬בשעה ‪( 9:30‬הודו)‬ ‫עלי עמלם וטירחתם‪ ,‬יומם וליל לא ישבתו להקצות מקום קבוע למשכן בית ה' עבור‬
‫הרב פנחס אייזן הי"ו‬ ‫קידושא רבא בשעה ‪ 11:40‬לערך‬ ‫קהילתנו הק'‪ ,‬ועזרתם התמידית לצרכי הקהילה בכלל ובפרט במסירות אין קץ‬
‫על הסיוע הנדיב לחג הפסח השתא‬ ‫מנחה בשבת וס"ג‪ :‬בזמן הדלקת הנרות של ער"ש‬ ‫יתן ה' ברכה במעונכם‪ ,‬ובכל משלח מעשי ידיכם להמשיך ולהרבות פעלים וחיילים לתורה ולתעודה ולהגדיל‬
‫יהי רצון שימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬ויהי נועם ה' עליהם שתשרה שכינה במעשי ידיהם‪ ,‬מתוך שפע‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬ביום ל"ג בעומר הבעל"ט‪ ,‬בשעה ‪ 6:00‬אחה"צ‪ ,‬יתקיים אי"ה ברוב עם מעמד ההדלקה המסורתית‪,‬‬ ‫תורה ולהאדירה בהמשך הרחבת גבולות הקדושה והחסידות בעירינו‬
‫ברכה והצלחה ורוב כל‪ ,‬ויזכו להצלחה מרובה בכל פועליהם הברוכים‪ ,‬אכי"ר‬ ‫בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א ורבני העיר שליט"א‪ ,‬לאחר מכן תיערך סעודת מצוה וריקודין בליווי תזמורת‬ ‫המברכים נאמנה‬
‫בברכה‪ ,‬הגבאים‬ ‫אשרינו מה טוב חלקינו בהילולא דבר יוחאי!‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫וועד שיעורי תורה‬ ‫מתפללי בית המדרש לומדי הכוללים‬

‫הודעה‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫שליט"אאלעד‬

‫ויז'ניץ‬ ‫מוסדות סערט‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫בסייעתא דשמיא יש באפשרותנו להוסיף‬ ‫בגילה ורינה אשגר בשורות אלו ברכות מזל טוב לבביות‬ ‫הטיבה ה' לטובים‬
‫לידידי ורעי כאח לי‪ ,‬המופלג בתורה‪ ,‬ביראה טהורה ובמידות טובות‪ ,‬ה"ה‬ ‫מתוך הכרת הטוב הננו להודות בזאת מעומקא דליבא‪ ,‬קמי העסקנים החשובים‬
‫אברכים נוספים לכולל ערב‬ ‫המסורים בלב ונפש להשביע נפש שוקקה ולמלאות נפש רעבה‪ ,‬ה"ה‬

‫לאברכים חסידיים ללימוד הלכות חג בחג‬ ‫הרב שמעון אלטמן שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב מרדכי יצחק אייזען‬
‫יו"ר ארגון החסד "חסדי מרדכי" מיכעלשטאדט‬
‫מתחילים כעת בלימוד הלכות חול המועד‬ ‫לרגל שמחת ליבו בהולדת בתו תחי' למז"ט‬ ‫ולבנו הרב פנחס אייזען שליט"א‬
‫יזכה לגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪ ,‬ויראה אך הצלחה בכל מעשי‬ ‫על עזרתם הרבה בחלוקת סלי מזון לחברי קהילתינו הק' לכבוד חג הפסח‬
‫ההרשמה בפלאפון‪05276-69637 :‬‬ ‫יה"ר מלפני אבינו שבשמים כשם שעזרתם לנו לחוג את חג המצות בדיצות‪ ,‬כך ימלא השי"ת כל‬
‫ידיו‪ ,‬מתוך בריאות ונחת ורוב כל‬
‫בברכת התורה‬ ‫משאלות לבכם לטובה ותזכו לכל הברכות הכתובות בתורה‪ ,‬וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה‬
‫המברך מקרב לב‬ ‫הקב"ה ישלם שכרם‪ ,‬וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫הנהלת הכולל‬ ‫אברהם נפתלי פרידמן‬ ‫בברכה נאמנה‬
‫הנהלת המוסדות‬ ‫מתפללי ביהמ"ד‬