‫פרשת במדבר‬

‫לשיטת ר"ת‬ ‫הדלקת הנרות מוצאי שבת‬

‫‪8:53‬‬ ‫‪8:21‬‬ ‫‪7:10‬‬
‫ר"ח סיון‪ :‬ביום שישי‬
‫המולד‪ :‬ביום רביעי בשעה ‪ 10 ,2:12‬חלקים‬
‫שקיעה‬ ‫סוזק"ש ותפילה‬
‫יום ג' ‪7:42‬‬ ‫יום ו' ‪7:40‬‬ ‫המוקדמים ביותר השבוע‬
‫יום ד' ‪7:43‬‬ ‫שבת ‪7:41‬‬ ‫ק"ש תפילה‬
‫יום ה' ‪7:44‬‬ ‫יום א' ‪7:41‬‬ ‫‪9:40 8:11‬‬ ‫מג"א‪:‬‬
‫יום ו' ‪7:44‬‬ ‫יום ב' ‪7:42‬‬ ‫תניא והגר"א‪10:16 9:05 :‬‬
‫פרקי אבות‪ :‬פרק ד'‬
‫גליון מס'‬
‫בס"ד ‪ I‬ערש"ק כ"ג אייר תשע"א ‪ I‬בטאון לתורה‪ ,‬חסידות‪ ,‬חינוך והשקפה ‪ I‬יו"ל ע"י קהילות הקודש ‪ -‬אלעד‬
‫‪102‬‬

‫בלשון חסידים‬ ‫משכנותיך ישראל‬

‫דברי חסידות על הפרשה‬ ‫פרקי הדרכה בחינוך וביסודות הבית‬

‫מתוך חיבתן לפניו‬ ‫כתר קדוש אחד עם גוונים הרבה‬

‫רש"י מפרש בענין ציווי הקב"ה למנות את ישראל‪,‬‬ ‫עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה"‪.‬‬
‫הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א‬
‫שמתוך חיבתן לפניו מונה אותם בכל שעה‪ .‬הכרת אהבת‬ ‫משא"כ אצל האנשים הקרוצים מחומר גס שיסודו מעפר ומונהגים‬
‫ע"י מידותיהם ותכונותיהם‪ ,‬יש חשש שתחרות תביא לקנאה וקנאה‬
‫הקב"ה לישראל היא מיסודי החסידות שהשרישו מרן‬
‫לשנאה‪ .‬והבטיחו הקב"ה שהכח שקיבלו השבטים בפטירת יעקב‬ ‫איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני‬
‫הבעש"ט הק' ותלמידיו‪ ,‬שהקב"ה אוהב כל יהודי בכל‬ ‫אבינו‪ ,‬שאמרו לו שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד ‪ -‬שאין בלבנו‬ ‫ישראל (ב‪ ,‬ב)‬
‫מצב שהוא‪ ,‬וכמו שאמר מרן הבעש"ט הק'‪" :‬הלוואי והייתי‬ ‫אלא אחד‪ ,‬כח זה יחזיק אותנו גם עכשיו שכשמגיעים לענינים של‬
‫במדרש איתא שבשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב‬
‫אוהב את הצדיק שבישראל כמו שהקב"ה אוהב את הגרוע‬ ‫ד' אלוקינו אין אלא אחד‪.‬‬
‫רבבות של מלאכים‪ ,‬והיו כולם עשויים דגלים דגלים‪ ,‬כיוון שראו‬
‫שבישראל"‪ .‬וידיעה זו‪ ,‬חוץ מעצם אמיתות הענין שהקב"ה‬ ‫וכמאמר העולם שעל אף שיש שינוי בנוסחת תפילת השחר‬ ‫אותן ישראל שהם עשויין דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים‪,‬‬
‫אוהב את ישראל‪ ,‬מבואר בספרים הק' כמה וכמה ענינים‬ ‫בין נוסח אשכנז לספרד אי מתחילין בהודו או בברוך שאמר‪ ,‬אבל‬ ‫אמרו‪ :‬הלוואי כך אנו נעשים דגלים כמותן וכו'‪.‬‬
‫בעבודת השי"ת שבאים ע"י ידיעה זו‪.‬‬ ‫כשמגיעים ל"יהי כבוד" משתווים כולם‪ ,‬שכל השינויים הם רק‬
‫ונשאלת השאלה‪ :‬הלא דגלים זה לכאו' ענין גשמי‪ ,‬ומה שייכים‬
‫בגישה ובדרך איך להרבות כבוד שמים‪ ,‬אבל הכבוד שמים חביב‬
‫השבוע נתמקד בענין עבודת ה' באהבה‪ ,‬שהוא מעלה‬ ‫הם לעולם המלאכים? ועוד צ"ב מה מעליותא יש בכך שנתאוו בהם‬
‫וחשוב על כולם באופן שווה‪.‬‬
‫עליונה בעבודת ה'‪ ,‬והרבו הספרים הק' להאריך בגדלות‬ ‫כלל ישראל? ולאידך גיסא איתא במד' (רבה ב‪ ,‬ח) שמשה רבינו היה‬
‫בזוה"ק פ' וישלח איתא‪ ,‬שהמלאך (סנדלפון) הממונה על‬ ‫מיצר אולי הדגלים יביא את כלל ישראל למחלוקת‪ .‬נמצא דהדגלים‬
‫עבודת ה' מאהבה‪ ,‬וזה אפשר ע"י שאנו יודעים שהקב"ה‬
‫תפילות ישראל רוקם ועושה עטרה משלל צבעים לחי עולמים ‪-‬‬ ‫יש בהם ח"ו גריעותא וסותר למדרש הקודם‪.‬‬
‫אוהב אותנו וכמים הפנים אל פנים‪ ,‬וכמו שכתוב בספרים‬ ‫כתר וכבוד מתפילתן של ישראל‪ .‬וזה יכול להיעשות רק מתפילת‬
‫הק' שלכן לפני קבלת עול מלכות שמים אנו אומרים‬ ‫והקב"ה הרגיע את משה רבינו שכבר קיבלו את הדגלים מיעקב‬
‫ציבור שיש בה הרבה גוונים שונים‪ ,‬משא"כ תפילת יחיד שהיא צבע‬
‫אבינו שקודם פטירתו סידר מקום עמידתן כסדר הדגלים‪ .‬וצ"ב מה‬
‫הבוחר בעמו ישראל באהבה‪ ,‬וע"י שמתבונן בזה אז‬ ‫א' אי אפשר לעשות עטרה מרוקמת‪ .‬נמצא דלא רק שהשונים אינם‬
‫נתיישב לו בזה שכבר יעקב ציוה עליהם‪ ,‬ומה זה יקל שלא יהיה‬
‫יכול לקבל עומ"ש באהבה‪ .‬וכן הוא בתפילה‪ ,‬שלפניה‬ ‫נוגדים‪ ,‬אלא להיפך שא' משלים את השני‪.‬‬
‫מחלוקת?‬
‫אומרים ידיד נפש אב הרחמן‪ .‬ולכן אומר הרה"ק רבי ברוך‬ ‫והנה חיים אנו בתקופה של עקבתא דמשיחא כאשר רבה‬
‫אמנם התשובה היא שכמו שבמלכותא דארעא משמעות הדגל‬
‫ממעז'בוז' זי"ע שאין הגוי יכול לעבוד את ה' מאהבה‪,‬‬ ‫המחלוקת בישראל‪ ,‬א"כ עלינו לחזור ולשנן לבנינו ובנותינו שאכן‬
‫היא לייחד כל אומה לעצמה‪ ,‬ולכך יש לכל עם דגל משלו‪ ,‬וכמו"כ‬
‫וכמו שכתוב בפסוק‪" :‬מי לא יראך מלך הגויים"‪ ,‬ולא כתוב‬ ‫שייכים אנו לשבט זה ולעדה קדושה זו‪ ,‬אבל כל העדות וכל‬
‫יש לכל סוגי החילות וכדו' דגל מיוחד‪ ,‬שלכל א' יש תפקיד בפני‬
‫השבטים כולם קדושים וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם‪,‬‬
‫אהבך‪ ,‬כיון שאין הקב"ה אוהב את הגויים אלא ישראל‪.‬‬ ‫עצמו המיחדו משאר החילות והדגל הוא אות על תפקידו המיוחד‬
‫ועל כולנו יחד מתגדל ומתקדש שמו הגדול בעולם‪.‬‬
‫של החיל‪ ,‬וגם כל יחיד יש לו אות מיוחד המורה שהוא משתייך‬
‫ולכן כתב בספר התניא (ח"ב)‪" :‬ציווה הקב"ה בס"פ עקב‬
‫בדור שלפני השואה היה אדם גדול ששב ברכבת עם בנו הרך מן‬ ‫לחיל הזה‪ ,‬עד"ז אצל המלאכים ‪ -‬יש בהם הרבה מדרגות‪ :‬מלאכים‪,‬‬
‫אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה'‪ .‬וצריך‬ ‫השהות אצל אחד הצדיקים זי"ע‪ ,‬ובמהלך הנסיעה הסתובב קבצן‬ ‫שרפים‪ ,‬אופנים‪ ,‬חיות הקודש‪ ,‬ולכ"א מהם תפקיד מיוחד‪ .‬וזהו ענין‬
‫להבין איך שייך לצוות על האהבה‪ ,‬רק ע"י שיתבונן‬ ‫יהודי שמכר תמונות של צדיקים וגדולי ישראל‪ ,‬ואותו גדול הזמינו‬ ‫הדגלים אצל המלאכים שלכ"א מהם יש דרך שבזה הוא עובד את‬
‫באהבת ה' הגדולה והנפלאה אלינו לירד למצרים וכו'‪ ,‬אזי‬ ‫לשבת על ידו ועלעל בתמונות עד שהגיע לתמונתו של צדיק אחר‬ ‫ד'‪ ,‬וזהו שנתאוו ישראל שיעשו אותם דגלים ‪ -‬שלכל א' יהיה תפקיד‬
‫כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל‬ ‫ורכשה‪ .‬לתמיהת בנו אמאי קונה הוא תמונה‪ ,‬והרי אין רגילותו בכך?‬ ‫מיוחד השייך אליו‪ .‬והקב"ה הסכים עמהם ונתן לכל שבט ושבט‬
‫ומתבונן בענין זה בעומקא דליבא לאהוב את ה' אהבה‬ ‫השיב כי עשה זאת כדי ללמדו שגם כאשר חוזרים מרבי פלוני ‪-‬‬ ‫דגל מיוחד ודרך מיוחדת לעבודת ד'‪.‬‬
‫מותר להחשיב רבי אחר‪...‬‬ ‫אמנם משה רבינו ע"ה חשש שזה גופא שלכל שבט ושבט ישנו‬
‫עזה‪ ,‬ולכן שייך ציווי על האהבה זו דהיינו שישים ליבו‬
‫ודעתו בדברים האלו המעוררים את האהבה"‪.‬‬ ‫וע"כ קדמה התורה פ' זו קודם קבלת התורה‪ ,‬שהתנאי לקבלת‬ ‫דרך מיוחדת בעבדותו ית' שמו יביא מחלוקת שכלל ישראל יזלזלו‬
‫התורה הוא‪" :‬ויחן שם ישראל" ‪ -‬כאיש אחד בלב אחד‪ .‬ויה"ר שנזכה‬ ‫א' בדרכו של השני‪ .‬בשלמא אצל המלאכים לא שייך תחרות וקנאה‬
‫לייעוד הפסוק "ד' יברך את עמו בשלום"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ותאווה‪ ,‬כמו שאנו אומרים‪" :‬כולם אהובים וכו' כולם מקבלים‬

‫כתר יתנו לך‬ ‫ברוך הבא בשם ה'‬

‫ברגשי גיל ושמחה ברוב כבוד וחיבה‬
‫בשבח והודאה לא‪-‬ל נורא עלילה‬ ‫ברגשי קודש ובשמחה רבה נקדם בברכה‬
‫מברכים ומקדמים אנו את פני רב האי גאון‪,‬‬
‫פה מפיק מרגליות איש האשכולות ורב תבונות‬
‫את פני מעכש"ת‬
‫צנא מלא ספרא חוב"ט הנודע לשם ולתהילה‬
‫תוך אמוני עם סגולה‪ ,‬פרי עץ חיים ה"ה‬
‫מורנו הגה"צ‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר מחוג חתם סופר שליט"א‬
‫לרגל בואו לשבות בעירנו‬
‫רוזנבוים שליט"א‬ ‫רבי יוסף נפתלי‬ ‫יהא רעווא מן שמיא שיהא בואו לברכה מרובה ולהרמת קרן התורה והחסידות בעירנו‬
‫בנו יקירו וחביבו של‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬ ‫המערכת‬
‫לרגל עלותו לכהן פאר בשטומ"צ‬
‫לרב אב"ד דקהילתנו בעירנו‬
‫ולהופעתו כבוד‬
‫לשבות בתוככי קהילתנו הק'‬
‫תשית לראשו עטרת פז‬
‫ברגשי כבוד ובהדרת קודש נקדם בזאת את פני האי גברא רבא‪ ,‬גאון בתורה ומופלג בחסידות‪ ,‬צנא מלא ספרא‬
‫איש האשכולות ופיו מפיק מרגליות‪ ,‬ומשפיע מהודו וזיו תורתו‪ ,‬ה"ה‬
‫ארשת שפתינו יערב קדם ריבון עלם ועלמיא‬
‫שיזכה כמע"ת רבות בשנים לפאר עדתינו ולהנהיגה‬
‫ברמה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫רוזנבוים שליט"א‬ ‫הגה"צ רבי יוסף נפתלי‬
‫בן יקיר לכ"ק מרן אדמו"ר מנדבורנה שליט"א‬
‫שפע ברכה עד בלי די כשאיפת ומשאת נפשו‬
‫הטהורה של כ"ק רבינו שליט"א‬ ‫לרגל עלותו לכהן פאר כרב אב"ד דחסידי נדבורנה בעירנו‬
‫מקדמים ומברכים נאמנה‬ ‫ועם בואו לעשות את השבת בעירנו‬
‫אברכי אנ"ש‬ ‫ועד הקהילה‬ ‫יה"ר שיזכה להרבות כבוד שמים בהרחבת גבולי הקדושה וברעיית הצאן על משכנות הרועים מתוך הרחבת הדעת‪ ,‬בבריו"ג ונהו"מ‪ ,‬אמן‬
‫ועד הבנין‬ ‫המערכת‬
‫למודעות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬שמחות והערות טל' ‪ * 03-9090478 :‬פקס המערכת ‪1533-9094440 :‬‬
 ‫פנים חדשות באו לכאן‬
‫היה מן הכת אשר שחקו על העני‪ .‬במבט קל אל תוך עיניו הבנתי‬
‫הכל‪ .‬הוא רחוק במאוד מן התורה והמצוות‪ .‬פניו מגולחות למשעי‪,‬‬
‫השלישית‪ .‬לא צחקתי ממנו אך גם לא נתתי לו שלום‪ .‬כעבור רגעים‬
‫לבושו זר‪ ,‬טבעת של זהב ענודה על אצבעו‪ ,‬וכל חזותו מספרת עד‬
‫כמה הרחיק נדוד‪.‬‬
‫פלצות אחזתני‪ .‬הן בחור כה מוצלח היה הוא אז‪ ,‬היטב היכרתיו‬
‫וזכרון שקידתו המופלאה לא מש ממני‪ .‬גם הוריו היו יראים ושלמים‪.‬‬
‫'הכיצד יתכן שבחור כה טוב ילך מדחי אל דחי ויתפקר באופן כה‬
‫מבהיל?'‪ ,‬פילסו להם הרהורים שכאלו בין אגלי דמעות ליבי‪ .‬אך בכל‬
‫לא תמה סאת יסורי נפשי‪ .‬הכנסתיו אל ביתי ‪ -‬אך את המזוזה הוא‬
‫לא נשק‪ ,‬כיבדתיו בטעימה ‪ -‬אך כל מילת ברכה לא עלתה על דל‬
‫שפתיו‪' .‬פורק עול מוחלט הוא'‪ ,‬קבעתי בליבי הדווה‪.‬‬
‫פתחתי עמו בשיחת רעים ובתוך הדברים התענינתי לפשר בואו הנה‪,‬‬
‫וזה השיב ללא כל מצמוץ‪" :‬שמע ידידי‪ ,‬אני כבר שבעתי מכל תענוגי‬
‫העולם הזה‪ ,‬את כל העבירות ‪ -‬כבר עברתי‪ ,‬ועתה‪ ,‬תאווה חדשה‬
‫יש לי‪ :‬מבקש אני לחזות במחזה נוסף אשר מימי לא ראיתי‪ .‬שמוע‬
‫שמעתי כי החסידים בודים בליבם אודות רבי מאיר מפרעמישלאן כי‬
‫רואה הוא ומכיר את עבירותיו של כל אחד ואחד‪ .‬אני ‪ -‬איני מאמין‬
‫שאדם יוכל לראות צפונות חבירו‪ .‬לדעתי זה לא יכול להיות! אולי‬
‫זו איזושהי הצגה או תרמית‪ .‬לכן החלטתי לנסוע לשם בעצמי בכדי‬
‫לחזות בעיני במחזה המצחיק הלז‪ ...‬להספיק לראות משהו נוסף‬
‫בחיים‪."...‬‬
‫דווקא הופתעתי במעט מתחום התעניינותו החדש‪ ,‬אך השבתי אף‬
‫אני‪" :‬אם כן‪ ,‬גם אני מעוניין לדעת מה האמת בעניין זה‪ ,‬על כן אבקשך‬
‫כי בשובך ממנו תסור שוב אלי ותספר לי את כל אשר ראית שם"‪.‬‬
‫אמנם ידעתי כי במצבו זה ‪ -‬הבטחת פיו אינה כלום‪ ...‬על כן ביקשתיו‬
‫כי יתן לי 'תקיעת‪-‬כף' על כך‪ .‬לא שסמכתי עליו שאת 'תקיעת‪-‬הכף'‬
‫"שימו לב‪ ,‬בחורים"‪ ,‬ממשיך הגאון המארח ומציין‪ :‬אני‪ ,‬אינני נמנה על‬
‫לא יפר‪ ...‬אך חדור הייתי במחשבה שאם השפעות הצדיק תעשינה‬
‫עליו רושם‪ ,‬ממילא וודאי יקיים את 'תקיעת‪-‬כף' זו‪...‬‬
‫לפני זמן מה הופיע הנה אחד מחברי‪-‬נעורי מן הישיבה לבקרני‪ .‬הלה‬
‫זמן רב חיכיתי לו עד אשר ישוב ויגולל את קורותיו‪ ,‬והנה באחד‬
‫הימים רואה אני כי קרב הוא ובא אל ביתי‪ .‬שמחה מילאה את ליבי‬
‫באשר שיערתי כי וודאי עשה עליו הצדיק רושם ופעל אצלו דבר מה‪,‬‬
‫עד שבא לקיים את 'תקיעת‪-‬הכף'‪.‬‬
‫כאשר נכנס אל ביתי כבר היו התנהגויותיו שונות מבעבר‪ .‬הפעם‪,‬‬
‫בעברו את מפתן דלתי ‪ -‬נשק את המזוזה‪ ,‬כאשר כיבדתיו בטעימה‬
‫עריכת השולחן תתקיים אי"ה בליל שבת בשעה ‪11:15‬‬
‫‪ -‬בירך בכוונה‪ .‬ראיתי כי ממש נהפך לאיש אחר! ‪- - -‬‬
‫‪  ‬‬
‫"השמעתם?"‪ ,‬מרים רבי יהודה מודערן את עיניו אל אורחיו בני‬
‫הישיבה‪ ,‬ומסכם את דבריו‪" :‬גם כופר בעיקר שכמותו אשר לגלג על‬
‫הצדיק‪ ,‬כאשר אך פגש בו ‪ -‬הפך לאיש אחר! אם כן‪ ,‬זכרו נא היטב‬
‫את בקשתי מכם‪."...‬‬
‫(עפ"י הס' "בית מרדכי")‬
‫אחדים סב האיש על עקבותיו והלך לו לדרכו‪.‬‬
‫ראשי אלפי ישראל הם (א‪ ,‬טז)‬
‫"גם אני למדתי באותה תקופה בישיבתו של הרה"ק בעל ה'קדושת‬
‫מששב מרנא ה"חתם סופר" אל החדר גילה הוא את אוזנינו כי הלך‬
‫יום טוב' זי"ע מסיגעט"‪ ,‬שח הישיש בערגה‪ .‬גביני עיניו נעצמות להן‬
‫זה היה לא אחר מאשר אליהו הנביא זכור לטוב‪ ,‬והפטיר לעברנו‪:‬‬
‫והוא כמו מפליג אל שנים עברו‪" .‬את יומי העברתי בשקידה על‬
‫"אותם שבירכוהו ב'שלום עליכם' ‪ -‬יזכו לכהן כרבנים ומורי הוראה‬
‫התורה בין כתלי הישיבה‪ ,‬ובלילה נתתי מנוח לגופי בביתו של אחד‬
‫בישראל‪ ,‬אותם שלא נתנו לו שלום אך גם לא צחקו ממנו ‪ -‬אף כי‬
‫מתושבי המקום‪ ,‬גאון מופלא בתורה"‪.‬‬
‫לא יעלה בידם לשבת על כס הרבנות בישראל‪ ,‬אמנם עדיין תלמידי‬
‫אותו בעל אכסניה אשר העמיד את ביתו לרשות תלמידי הישיבה‪,‬‬
‫היה הגאון רבי יהודה מודערן‪ ,‬בעמח"ס פרי העץ ומתלמידי מרנא‬
‫ה"חתם סופר" זי"ע‪ .‬ואודות אשר התרחש בביתו באחד מלילות אלו‪,‬‬
‫מספר מיודענו אשר זכה להתארח אצלו ולחוות זאת בעצמו‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫לילה חשוך אופף את העיר סיגעט‪ .‬בביתו של רבי יהודה נמצאים כבר‬
‫בני הישיבה הסמוכים על שולחנו‪ ,‬מעבירים בשיחם את היום שחלף‬
‫ומשם מפליגים לדבר במעלת רבותיהם‪ .‬כל אחד מספר בשבחו של‬
‫רבו אליו הוא קשור‪ .‬זה מעטרהו במידה שכזו‪ ,‬רעהו מקלס את רבו‬
‫שלו במעלות אחרות‪ ,‬ואט אט נמשכים הדברים לכדי התנצחות‪.‬‬
‫בסערת רוחם מנסים אחדים מהם 'להגדיל' את רבותיהם גם במחיר‬
‫של הטחת דברים בלתי מכובדים על רבותיהם של חבריהם‪.‬‬
‫והנה תוך כדי הוויכוח נכנס אל הבית בעל האכסניה‪ ,‬ואל אוזניו‬
‫הישיבה בעיר סיגעט‬ ‫מגיעים שיירי הדברים‪ .‬רבי יהודה נחרד‪ .‬שבביתו ייאמרו מילים‬
‫חכמים מופלגים יהיו‪ ,‬ואילו אלו אשר העלו בת שחוק ולעג על‬ ‫שכאלו על צדיקי עליון? היה לא תהיה! הוא פונה אל הבחורים‪ ,‬ידו‬
‫פניהם ‪ -‬עליהם דווה ליבי‪ ,‬בראותי כי יקדיחו תבשילם ויטו מהדרך‬ ‫האחת לופתת את זקנו וקולו רם‪" :‬בחורים! רק לא זה! על חכמי‬
‫הישרה רח"ל"‪ .‬כשמענו זאת נאלמנו דום‪ .‬והנה‪ ,‬ככל אשר יצא מפיו‬ ‫ישראל ‪ -‬אל נא תלעגו!"‪.‬‬
‫‪ -‬כך היה‪ ,‬ואני בעצמי עדות לכך‪ ,‬שהרי לא זכיתי לשמש ברבנות‪.‬‬ ‫הבחורים ‪ -‬המופתעים מתגובתו הפתאומית ‪ -‬משפילים את עיניהם‬
‫כמי שנתפסו בקלקלתם‪ ,‬אך רבי יהודה לא מותירם בכך והוא מוסיף‬
‫מיד‪" :‬שבו נא ואספר לכם מעשה מעניין"‪ .‬ואלו הם דבריו‪:‬‬
‫עדת החסידים‪ ,‬אך חשוב לי שתשמעו היטב את ההמשך"‪.‬‬
‫‪  ‬‬ ‫ִ‪T‬‬ ‫ִ‬
‫היה זה בימי חורפי עת למדתי בישיבתו של מורי ורבי המובהק מרן‬
‫ה"חתם סופר" זי"ע‪ .‬זכורני כי באותם ימים הפצרנו ברבינו כי נזכה‬
‫ביהמ"ד בערגסאז‬ ‫לגילוי אליהו‪ ,‬עד אשר לבסוף נעתר לבקשתנו והבטיח לנו כי נזכה‬
‫אייר תשע"א‬ ‫בס"ד‬
‫הננו מתכבדים להודיע כי‬ ‫לכך‪ .‬חלף זמן ואירע כי באמצע אחד השיעורים יצא רבינו לרגע‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫קט מהחדר‪ .‬רגעים אחדים לאחר צאתו‪ ,‬בעוד בני הישיבה ממתינים‬
‫ישבות אי"ה בעירנו בשב"ק זו פרשת במדבר‬ ‫בקוצר רוח להתחדשות השיעור‪ ,‬והנה מופיע בפתח הבית הלך יהודי‬
‫עני לבוש בלויי סחבות קרועות וכל מראהו מוזר ביותר‪.‬‬
‫(בלילי שבתות הקיץ הקצרים ייערכו השולחנות במשך שעה אחת!)‬
‫זמני התפילות‪:‬‬ ‫התלמידים אשר שהו באותו זמן בחדר השיעורים נחלקו בהתנהגותם‬
‫מנחה ער"ש‪ 15 :‬דקות לפני השקיעה‬
‫ובהתייחסותם אל האורח לשלוש קבוצות‪ .‬בני הקבוצה האחת‬
‫התחלת התפילה בצפרא דשבתא‪ :‬בשעה ‪( 9:30‬הודו)‬
‫קידושא רבא בשעה ‪ 11:30‬לערך‬ ‫כיבדוהו בלחיצת יד ואמירת 'שלום עליכם'‪ ,‬חבריהם מן הקבוצה‬
‫מנחה בשבת בזמן הדלקת הנרות של ער"ש ולאחריה סעודה שלישית בצוותא‬
‫השניה העלו חיוך על שפתם ושחקו ממנו‪ ,‬ואילו השאר אשר ניתן‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬במהלך חודשי הקיץ ישבות כ"ק אד"ש בעירנו בשבתות ספורות בלבד‪.‬‬
‫נא לעקוב אחר המודעות!‬ ‫למנותם כבני הקבוצה השלישית לא עשו דבר‪.‬‬
‫אולם תפילות השבת וכן 'סעודה שלישית' יתקיימו בעזהשי"ת כסדרן ובדייקנות‬
‫אנוכי‪ ,‬ממשיך הגאון רבי יהודה את סיפורו‪ ,‬נמניתי על בני הקבוצה‬

‫בפי ישרים ‪ I‬בירורי הלכה‬

‫ומדברינו יוצאים כמה נ"מ ‪ -‬א‪ .‬ספירת נשים ‪ -‬כתב המשנ"ב (ס"ק ג) בשם השלחן שלמה שנשים לא יספרו בברכה‬
‫דהא בוודאי יטעו ביום אחד‪ .‬ובפשטות כוונתו דחיישינן לדעת הבה"ג שאם שכח יום אחד בטלה מצוותו ושוב אינו‬
‫יכול להמשיך ולספור‪ ,‬ומוכח שסבר בדעת הבה"ג שהוי מצווה אחת ולא כדברינו‪ .‬אולם יתכן לדחות ראיה זו דהנה‬
‫בשלחן שלמה לא כתב שבוודאי ישכחו יום אחד‪ ,‬אלא יטעו יום אחד‪ ,‬כלומר שיטעו במנין הספירה ולא יספרו את‬
‫הספירה הנכונה של אותו היום‪ ,‬ונמצא שהברכה של אותו היום הוי לבטלה‪ ,‬אבל לעולם מה שבירך עד עתה לא הוי‬
‫לבטלה‪.‬‬
‫ובאמת שהמשנ"ב לא הביא את כל דבריו של השלחן שלמה‪ ,‬אבל המעיין בפנים יראה להדיא שזוהי כוונתו דכתב שם‬
‫"דוודאי יטעו יום אחד וישכחו שטעו ויחזרו ויספרו בשאר ימים עם ברכה וזה יהיה לבטלה"‪ .‬ויתכן שהמשנ"ב לשיטתו‬
‫סובר בשיטת הבה"ג דהוי מצווה אחת‪ ,‬כפי שביאר (ס"ק לד) שאם ספר ביום ממשיך וסופר שאר הימים בברכה מדין‬
‫ספק ספיקא‪( ,‬ולא כפי שכתבנו במאמר [ב] שכל יום הוי מצווה בפני עצמה אלא שבלי ספירת ט' אינו יכול לספור י'‬
‫וזה התועלת בספירת היום)‪ ,‬ולכן גם לגבי נשים השמיט את סיום דברי השלחן שלמה וכתב שנשים לא יספרו שמא‬
‫יטעו יום אחד‪ ,‬כלומר שמה שברכו עד אז יהיה לבטלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכח לספור בלילה ונזכר למחרת בבין השמשות ‪ -‬כתב בספר שלמי מועד שאינו ממשיך לספור בברכה‪ ,‬שהרי כל‬
‫הטעם שאם ספר ביום ממשיך וסופר בברכה משום דהוי ספק ספיקא לחיוב‪ ,‬אבל הכא הוי ס"ס לקולא שהרי יתכן‬
‫שלא ספר כלל‪ .‬אולם לדברינו ימשיך ויספור בברכה‪ ,‬שהרי לדברינו‪ ,‬ספר ביום ממשיך לספור בברכה בוודאות‪ ,‬ולכן‬
‫כשספר בבה"ש הוי ס"ס לחיוב ספק אם ספר ביום וגם אם לא אבל יתכן שאם שכח יום אחד ממשיך וסופר בברכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קטן שנתגדל וגר שנתגייר בימי הספירה ‪ -‬המנחת חינוך (שו) מסתפק בקטן שנתגדל באמצע ימי הספירה והתחיל‬
‫למנות כבר מתחילת ימי הספירה האם סופר בברכה‪ ,‬ומסיק שם שסופר בברכה לפי שגם בקטנותו היה מחויב‬
‫מדרבנן‪ .‬ומסקנתו תלויה במח' הראשונים אם הקטן עצמו הוי בר חיוב‪ .‬אולם לדברינו יכול להמשיך ולספור בגדלותו‬
‫גם אם קטן אינו בר חיוב‪ ,‬וה"ה גר אם התחיל למנות קודם גירותו‪ .‬וכ"כ הכתב סופר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אונן ‪ -‬כתב הביאור הלכה בשם הנ"ש שאונן אסור לספור‪ ,‬וכתב הנודע ביהודה (כז) שלפי"ז לא יועיל מה שיספור‬
‫ואינו יכול להמשיך ולספור‪( .‬אולם עיין עוד בביה"ל מה שכתב בשם הנוד"ב ואכמ"ל)‪ .‬אולם לדברינו תועיל הספירה‬
‫כדי שיוכל להמשיך ולספור בברכה‪.‬‬
‫הרה"ג ר' יששכר דוב הרצוג שליט"א‬
‫ר"מ בישיבה לצעירים "צמח צדיק" ויז'ניץ וראש כולל אמרי פנחס‬
‫העומד לעבור ניתוח בימי הספירה ‪-‬‬
‫האם סופר בברכה (ג)‬
‫שאלה‪ :‬מי שיודע שלא יוכל לספור בכל יום מימי הספירה‪ ,‬האם מותר לו להתחיל ולספור בברכה?‬
‫תשובה‪ :‬בשבוע שעבר שבוע שעבר כתבנו להוכיח שגם הבה"ג שסובר שאם שכח יום אחד אינו ממשיך לספור‬
‫בשאר הימים‪ ,‬מודה שכל יום הוי מצווה בפני עצמה אלא מה שאינו ממשיך וסופר לפי ש"בתמימות"‪ ,‬גילה לנו הכתוב‬
‫שצורת המצווה צריכה להיות תמימה‪ ,‬דהיינו שספירת י' יכולה לבוא רק אחרי ספירת ט'‪ .‬ולפי"ז אם שכח ולא ספר‬
‫יום אחד ‪ -‬ברכותיו עד עתה לא היו לבטלה‪ ,‬שהרי מה שספר עד היו בצורה של תמימות‪ ,‬וא"כ בנידו"ד אין שום סיבה‬
‫שלא יתחיל לספור בברכה‪.‬‬
‫ויש להביא עוד ראיה לכך ממה שכתב החינוך (מצווה ש"ו) וז"ל‪" :‬ויש שאמרו שמי ששכח ולא מנה יום אחד שאין‬
‫יכול למנות עוד באותה שנה‪ ,‬לפי שכולן מצווה אחת היא‪ ,‬ומכיון ששכח מהן יום אחד הרי כל החשבון בטל ממנו‪,‬‬
‫ולא הודו מורינו שבדורנו לסברא זו‪ ,‬אלא מי ששכח יום אחד יאמר אמש היו כך בלא ברכה ומונה האחרים עם כל‬
‫ישראל"‪ .‬וכך שיטת הרי"ץ גיאות (הובא בביה"ל ד"ה סופר) שיאמר אתמול היו כך וכך והיום כך וכך וע"י זה מתקיים‬
‫תמימות תהיינה‪.‬‬
‫ולכאורה צ"ב מה התועלת במה שסופר היום את הספירה של אתמול‪ .‬אלא משמע שגם הם הבינו שאפילו שכל יום‬
‫היא מצווה בפני עצמה‪ ,‬אבל אם שכח יום אחד ‪ -‬אינו יכול להמשיך ולספור לפי שאיבד את מנין הימים‪ .‬ולכן כתבו‬
‫לומר אתמול היו כך וכך‪ ,‬דאף שאינו מקיים בזה את מצוות הספירה של אתמול אבל מהני לו כדי שיוכל להמשיך‬
‫ולספור בשאר הימים‪ .‬ולפי זה יתכן שמה שכתב החינוך בדעת הבה"ג "שכולן מצווה אחת היא"‪ ,‬היינו שכל המ"ט‬
‫מצוות קשורות זו בזו כמצווה אחת‪ ,‬וכלשון החינוך‪" :‬כיון ששכח יום אחד הרי כל החשבון בטל ממנו"‪ ,‬וסובר הבה"ג‬
‫שלא מהני להשלים היום את הספירה של אתמול‪.‬‬
 ‫‪ I‬שיחת קודש מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בפיקודיך אשיחה‬

‫"ישקני מנשיקות פיהו"‬

‫מתוך שיחת הכנה שנאמרה בערב חג השבועות‬
‫מתעוררים שוב כל הגילויים של האהבה‪ ,‬עליונים ששו ותחתונים עלזו‪,‬‬
‫תואר כלה מאוד נתעלה‪ .‬ולכאו' היה מן הראוי שבחג השבועות יקראו‬
‫והקב"ה דיבר אתנו פנים בפנים‪ ,‬וכתב רש"י על הפסוק "ישקני‬
‫מנשיקות פיהו"‪ ,‬שהדיבור של הקב"ה פנים בפנים היה נשיקה שבין‬
‫קשר של עבדות וקשר של נישואין‬
‫את מגילת "שיר השירים" שבה מתגלית הפנימיות של "ולקחתי אתכם‬ ‫הקב"ה לישראל‪ ,‬שהוא הקירוב הגדול בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫יציאת מצרים הגדירה את מעמדם של בנ"י כ"עבדי ה'"‪ ,‬וכמו שנאמר‬
‫לי לעם" שהוא ליקוחין של קידושין ונשואין‪ ,‬וכל מגילה זו בנויה ומיוסדת‬ ‫ובאותה שעה "הביאני המלך חדריו"‪ ,‬הקב"ה הכניסנו לחדריו וראו בני‬ ‫"כי לי בני ישראל עבדים‪ ,‬עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"‪.‬‬
‫על הקשר של הנישואין והחיבה הגדולה שבינינו לבין אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫ישראל את כל העליונים והתחתונים‪ ,‬ראו את כל עבודת המלאכים האיך‬ ‫ואמרו חז"ל‪ :‬הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה‪ ,‬וכל עצם יציאת מצרים היה‬
‫ומדוע תיקנו לקרוא בחג השבועות את מגילת רות‪ ,‬שכל המצב בה נראה‬ ‫שהם מסודרים לדגליהם‪ ,‬ונבקעו עליונים ותחתונים וראו שהוא יחידי‪.‬‬ ‫על תנאי שיקבלו עליהם להיות עבדים לה'‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬בהוציאך את‬
‫כגירושין וריחוק?‬ ‫ובאותה שעה אף נעקר היצה"ר מליבם‪.‬‬ ‫העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה"‪ .‬ומכח עבדות זו‬
‫נצטווינו בקיום כל התורה‪ ,‬רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה‪,‬‬
‫ולכשנתבונן במגילת רות נראה שכל המצב הכללי של עם ה' באותה‬ ‫וידועים דברי הרמב"ם (באגרת) על הפסוק "שובי שובי השולמית"‪,‬‬
‫וענפים רבים עד אין מספר‪ ,‬וכמו שאמר הקב"ה לישראל בתחילת‬
‫תקופה‪ ,‬וכן המצב הפרטי של נעמי ורות‪ ,‬הוא ההפך הגמור של הקירוב‬ ‫שהגויים ואומות העולם אומרים לבני ישראל‪ ,‬שובי שובי ‪ -‬תנתקו את‬
‫עשרת הדברות‪" :‬אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים‬
‫והגילוי של אהבת ה'‪ ,‬אלא אדרבה ‪ -‬החושך יכסה ארץ‪ ,‬חושך כפול‬ ‫הקשר שיש לכם עם אביכם שבשמים‪ ,‬ולפעמים אומות העולם אומרים‬
‫מבית עבדים"‪ ,‬וכתב שם רש"י הקדוש‪" :‬כדאי היא ההוצאה שתהיו‬
‫ומכופל בלי שום נקודת אור‪ ,‬ונראה כאילו עזב ה' את הארץ ח"ו‪.‬‬ ‫בדרך של כפיה ושמד‪" :‬שובי"‪ ,‬וכמו בכל הגזירות שעברו בנ"י במשך‬
‫משועבדים לי"‪.‬‬
‫כל הדורות‪ ,‬מסעי הצלב‪ ,‬גלות ספרד‪ ,‬גזירות ת"ח ת"ט‪ ,‬והאחרון הכביד‬
‫מצב בו חושך יכסה ארץ‬ ‫השואה האיומה רח"ל‪ ,‬לא תקום פעמיים צרה‪ ,‬ולפעמים באים הגויים‬ ‫אמנם חיבה יתירה נודעת להם לישראל שמלבד היותנו עבדי ה'‪,‬‬
‫אודות המצב הכללי של עם ישראל דרשו חז"ל על הפסוק "ויהי בימי‬ ‫והיצר לבנ"י ומפתים את בנ"י בדרכי נועם ובפיתויים ובערמה‪" :‬שובי"‪,‬‬ ‫נתקשרנו עם הקב"ה גם בקשרי אהבה וחיבה כדוגמת קשר של‬
‫שפוט השופטים" ‪ -‬דור ששופט את שופטיו‪ ,‬אין מנהיג בישראל ואיש‬ ‫מה לכם להתאמץ בתורה ובעבודת השי"ת‪ ,‬והרי יש כל כך הרבה תענוגי‬ ‫נישואין וחיבת חתנות‪ ,‬וכמו שפירש המהרש"א (כתובות ז‪ ):‬את מטבע‬
‫הישר בעיניו יעשה‪ ,‬ונוסף על כך "ויהי רעב בארץ" ‪ -‬לא היה להם לחם‬ ‫העולם‪ ,‬כל דור ודור והפיתויים שלו‪.‬‬ ‫הברכה שטבעו חז"ל בברכת האירוסין‪" :‬מקדש עמו ישראל ע"י חופה‬
‫לאכול‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬וגם אלימלך שהיה גדול הדור ופרנסו שהכל סמכו‬ ‫וקידושין‪ ,‬על פי מה שמצינו דמיון ישראל לגבי הקב"ה כאשה לבעלה‪,‬‬
‫עליו שיפרנסם‪ ,‬גם הוא עזב את ארץ ישראל והשאירם לבד‪.‬‬ ‫וזהו הכוונה שהקב"ה מקדש לו ג"כ עמו ישראל בדוגמא זו של קידושין‪,‬‬
‫וע"ז משיבה כנסת ישראל לאומות‬ ‫וקשר זו של נישואין נתחדש במעמד הר סיני בשעת קבלת התורה"‪,‬‬
‫ואודות המצב הפרטי של נעמי ורות‪ ,‬שנעמי היתה מהמשפחות‬
‫החשובות שבישראל‪ ,‬ולאחר שעזבה את הארץ נשארה גלמודה ובודדה‬ ‫העולם‪ :‬לא יועיל לכם כלום לנתקנו מאבינו‬ ‫ע"כ‪ .‬וכמו שאיתא בגמ' תענית‪" :‬ביום חתונתו ‪ -‬זהו מתן תורה"‪ ,‬הרי‬
‫שבשעת קבלת התורה נתגלה ונתחדש קשר וחיבת חתנות בין הקב"ה‬
‫בעולם בלא בעלה ובלא שני בניה‪ ,‬ונותרה לבדה עם שתי כלותיה‬ ‫שבשמים ומתורתו‪" ,‬מה תחזו בשולמית‬ ‫לבני ישראל‪.‬‬
‫המואביות‪ ,‬הסתר בתוך הסתר‪ ,‬וכשחזרה לארץ ישראל "ותהום כל העיר‬
‫אליהן ותאמרנה הזאת נעמי"‪ ,‬ובנוסף לכל צרותיה היו לה גם בזיונות‬ ‫כמחולת המחניים"‪ ,‬מה אתם באים לפתות‬ ‫"ולקחתי אתכם לי לעם"‬
‫לעיני כל ישראל‪ ,‬וכמו שכתב רש"י הק' שכולם היו אומרים‪ :‬הזאת נעמי‬ ‫אותנו‪ ,‬והרי היה לנו מעמד הר סיני‪ ,‬וזוכרים‬ ‫והנה חזינן דקשר העבדות מפורש הוא בדברי הקב"ה לבני ישראל‪,‬‬
‫שרגילה לצאת בצבים ופרדים‪ ,‬חזיתם מה עלתה לה על אשר יצאה‬ ‫וממנו משועבדים אנו לקיים את מצוות ה'‪ ,‬אמנם חלק הקשר של‬
‫לחוץ לארץ‪ .‬וכל אחד רואה איך שפגעה בה מידת הדין‪.‬‬
‫אנו את החיבה הגדולה שנתגלתה אז‪ ,‬ובכח‬
‫הנישואין וחיבת החתנות שיש בין הקב"ה לבני ישראל עם חביבו‪ ,‬דבר‬
‫"ותאמר אליהן‪ :‬אל תקראנה לי נעמי‪ ,‬קראנה לי מרה כי המר ש'ד'י' לי‬ ‫גילוי אהבה וחיבה זו יש לנו כח לעמוד‬ ‫זה לא נאמר בפירוש אלא נתגלה רק בדרך רמז לבני ישראל‪.‬‬
‫מאד"‪ .‬יש לפרש שהשם ש'ד'י' הוא השם שמרמז על צמצום מידת הדין‬ ‫איתן מול כל הגלויות והשמדות והפיתויים‬ ‫ובזה יתבארו דברי רש"י הק' עה"פ "משכני אחריך נרוצה"‪ ,‬ופירש‬
‫‪ -‬מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די‪ ,‬שגם הצרות תהיינה בגבול‬ ‫שם רש"י‪" :‬משכני ‪ -‬אני שמעתי משלוחיך (דהיינו משה ואהרן) רמז‬
‫ובמידה‪ ,‬ואמרה נעמי תקראנה לי מרה‪ ,‬כי גם השם ש'ד'י' אשר מורה על‬ ‫הבאים עלינו בכל דור ודור‪.‬‬ ‫שאמרתי למשכני‪ .‬אחריך נרוצה ‪ -‬ואני אמרתי אחריך נרוצה להיות לך‬
‫צמצום הדין‪ ,‬גם הוא הרע לי מאד‪ ,‬ואין לך שפלות גדולה מזו‪ ,‬מלהיות‬ ‫לאשה"‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ודברי רש"י אלו הם פלא גדול‪ ,‬וכי בנ"י שמעו רק בדרך‬
‫בת מלכים ובת למשפחה חשובה ולהיהפך למושפלת וגלמודה בלא‬ ‫וע"ז משיבה כנסת ישראל לאומות העולם‪ :‬לא יועיל לכם כלום לנתקנו‬
‫רמז שהקב"ה רוצה להוציאם ממצרים? והרי משה ואהרן נצטוו כמה‬
‫משפחה‪.‬‬ ‫מאבינו שבשמים ומתורתו‪" ,‬מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים"‪ ,‬מה‬
‫פעמים להיות שליחים להוציא את בנ"י ממצרים ולקרבם להשי"ת‪,‬‬
‫אתם באים לפתות אותנו‪ ,‬והרי היה לנו מעמד הר סיני‪ ,‬וזוכרים אנו את‬
‫ורות‪ ,‬שהיתה בת מלכים‪ ,‬עזבה הכל ודבקה בנעמי על אף שידעה‬ ‫ומקרא מלא דיבר הכתוב בפרשת וארא‪" :‬לכן אמור לבני ישראל אני ה'‪,‬‬
‫החיבה הגדולה שנתגלתה בשעת מתן תורה‪ .‬ובכח גילוי אהבה וחיבה‬
‫שתעבור עמה עינויים בזיונות והשפלות‪ ,‬ואעפ"כ התאמצה לדבוק‬ ‫והוצאתי אתכם וגו'‪ ,‬ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים"‪ .‬וכי‬
‫זו שהיתה בשעת מתן תורה יש לנו כח לעמוד איתן מול כל הגלויות‬
‫בנעמי משום שרצתה לדבוק בעם ה' ובאלוקי ישראל‪" ,‬עמך עמי‬ ‫זהו רמז בעלמא? והרי אלו דיברים מפורשים‪ .‬ועוד יש להבין מהי כוונת‬
‫והשמדות והפיתויים הבאים עלינו בכל דור ודור‪.‬‬
‫ואלוקיך אלוקי"‪ ,‬ורות דבקה בעם ישראל בשעה זו שהיה חושך על פני‬ ‫רש"י בדבריו‪" :‬ואני אמרתי אחריך נרוצה להיות לך לאשה"‪.‬‬
‫הארץ‪ ,‬חושך כפול ומכופל ללא כל גילויים ושום קירוב‪ ,‬ובמקום שתחזור‬ ‫וקירוב זה שהתגלה במעמד הר סיני הוא האהוב ביותר על בנ"י ובו הם‬
‫ולפי הנ"ל מבואר היטב‪ ,‬דכל מה שמפורש בתורה הוא כלפי קשר‬
‫לבית אמה לחיות את הנאות העולם ברחבות בחצר המלכות‪ ,‬תחת זאת‬ ‫משתעשעים ואליו הם חושקים תמיד‪ ,‬וכמאמר רש"י הק' עה"פ "ישקני‬
‫העבדות שבין ישראל לאביהם שבשמים‪ .‬וכמ"ש להדיא "ולקחתי אתכם‬
‫הגיעה למצב של "אלכה נא השדה ואלקטה בשיבולים"‪ ,‬לקט שכחה‬ ‫מנשיקות פיהו"‪ ,‬דזה איירי על הנשיקה שהיתה בשעת מתן תורה‪ ,‬ועל‬
‫לי לעם"‪ ,‬שהקב"ה ייעד את בנ"י להיות לעם ה'‪ .‬אבל קשר הנישואין‬
‫ופאה‪ ,‬היא הסתובבה בשדה כאחת העניות המחפשות כמה גרגירים‬ ‫נשיקה זו כתב רש"י‪" :‬ואותם דודים ערבים עליהם יותר מכל שעשוע"‪,‬‬
‫וחיבת החתנות לא נאמר בפירוש כי אם רק בדרך רמז נתגלה לישראל‪.‬‬
‫לאכול‪.‬‬ ‫שקירוב אהבה וחיבה זו‪ ,‬ערב על בני ישראל יותר מכל הקירובים שהיו‬
‫להם בכל הדורות‪ ,‬ומצפים ומיחלים ל"ישקני מנשיקות פיהו" שיהיה עוד‬ ‫והיכן הוא הרמז? ‪ -‬נראה דהרמז נתגלה בלשון שאמר הקב"ה לישראל‬
‫וא"כ צ"ב למה בשבועות שהוא יום הגילוי והאהבה והחיבור שבינינו‬ ‫"ולקחתי אתכם"‪ ,‬ומבואר בגמ' קידושין דליקוחין הוא לשון של‬
‫הפעם קירוב גדול שכזה‪.‬‬
‫לאבינו שבשמים‪ ,‬קוראים את מגילת רות שבה כיסה החושך את‬ ‫קידושין‪ ,‬וכן מה שאמר להם הקב"ה "ולקחתי אתכם לי‪ ,‬שהלשון "לי"‬
‫הארץ‪ ,‬ולא רק שלא ראו את התגלות האהבה וקרבת הנישואין‪ ,‬אלא‬ ‫מגילת שיר השירים מול מגילת רות‬ ‫הוא לשון של קידושין‪ ,‬וכמו לשון קידושין‪" :‬הרי את מקודשת לי"‪ ,‬שכל‬
‫אדרבה היתה הסתרת פנים והיה נראה שהוא מצב של גירושין כי גרשני‬ ‫ענינו של הקידושין הוא הקשר המיוחד שהאשה מיוחדת רק לבעלה‪ ,‬כך‬
‫והנה עומדים אנו סמוך ונראה לחג השבועות‪ ,‬היום הגדול שבו‬
‫מהסתפח בנחלת ה'‪.‬‬ ‫בנ"י מיוחדים לי ‪ -‬רק לקב"ה‪.‬‬

‫גילוי האהבה המוסתרת בתוך החושך‬ ‫ביהמ"ד חוג חתם סופר‬ ‫וכאשר בני ישראל שמעו והבינו את הרמז שהקב"ה חפץ ומשתוקק‬
‫ע"ש ק"ק פאקש ‪ -‬בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫להתחבר עמהם בקשר של נישואין‪ ,‬באותה שעה אמרו "אחריך נרוצה"‪,‬‬
‫אלא ביאור הדברים הוא‪ ,‬דהנה מצינו דבשעה קשה זו‪ ,‬בתוך ההסתרים‬
‫הגדולים שעברו על נעמי ורות‪ ,‬באותה שעה כאשר בועז פוגש את רות‬
‫ברכות והודאות‬ ‫וכדברי רש"י "להיות לך לאשה"‪ .‬שבני ישראל התבטלו לגמרי לקב"ה‬
‫הננו בזה לשגר צרור ברכות תודה לבביות לידידנו איש המעש העוסק בצרכי ציבור באמונה‪,‬‬ ‫להיות מיוחדים רק אליו ית' בקשר של חיבה וחתנות‪.‬‬
‫הוא אומר לה דיבורים אחדים‪" :‬ישלם ה' את פעלך ותהי משכורתך‬ ‫גברא חשיבא ויקירא‪ ,‬העושה לילות כימים למען הזולת‪ ,‬מסייע לכל במאור פנים תמידי‪ ,‬ה"ה‬

‫שלימה מעם ה' אלקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו"‪ .‬דיבורים‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב חיים מאיר כץ‬ ‫גילוי האהבה המופלגת במעמד הר סיני‬
‫אלו היו לרות כמים קרים על נפש עייפה‪ ,‬וכמו שאמרה רות לבועז‪:‬‬ ‫סגן ראש העיריה ומנכ"ל מוסדות ויז'ניץ בעירנו‬
‫על הסיוע המסור בהכנסת אורחים לכבוד השבת בצלו של מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫תחילת קשר של נישואין זה היה במעמד הר סיני‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‪:‬‬
‫"אמצא חן בעינך אדוני כי נחמתני"‪ .‬דיבורים אלו היו לה לנשיקה מאת‬ ‫מן שמיא יבורך בכל מילי דמיטב וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ולברכה‬
‫מתוך רוב הצלחה והרחבת הדעת ורוב כל‬ ‫"ביום חתונתו זו מתן תורה"‪ ,‬בשעה זו זכו ישראל לקרבה עצומה‬
‫הקב"ה בתוך ההסתר הגדול והנורא הזה‪ .‬מדיבורים אלו קיבלה חיות‪.‬‬
‫המארגנים‬ ‫ולגילויים נשגבים‪" ,‬אתה נגלית בענן כבודך על שם קדשך לדבר עמם"‪,‬‬
‫המשך מעבר לדף‬

‫מהדורה מיוחדת לרגל בואו של כ"ק מרן אדמו"ר מחוג חתם סופר שליט"א לשבות בעירנו‬
‫יו"ל בנדבתם של האברכים החשובים‪ :‬הרב יוסף פריד שליט"א‪ ,‬הרב אברהם נפתלי פרידמן שליט"א‪ ,‬והרב יואל רוזנבוים שליט"א לרגל הולדת בנו למז"ט‬
 ‫‪ I‬אמרות טהורות מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫קדשם בקדושת השבת‬

‫הדרך לזכות במתנת השבת‬

‫כתפקיד בכדי שיתמוך במוסדות התורה‪ ,‬וכיון שלא עמד בכך הורידוהו‬
‫מתפקידו ונתנו לו תפקיד אחר של עניות‪.‬‬
‫שוב אירע מעשה בשני אחים שהיו עשירים גדולים ותמכו במוסדות‬
‫תורה והחזיקו הרבה ישיבות על כתפיהם‪ ,‬לימים נתהפך עליהם הגלגל‬
‫וירדו מגדולתן‪ ,‬ואמר ע"ז הגר"ח שכמו שמקובל בצבא שמפקד או‬
‫חייל המצטיין בתפקידו ‪ -‬מעלים אותו מדרגה לדרגה‪ ,‬כמו"כ עשירים‬
‫אלו שמילאו את תפקידם‪ ,‬תפקיד העשירות כיאה וכיאות‪ ,‬העלה‬
‫אותם השי"ת למדריגה יותר גבוהה והוא התפקיד של לחיות בעניות‪,‬‬
‫שעבודה זו גבוה יותר מהעבודה של עשירות‪.‬‬
‫ולמדים אנו מכך‪ ,‬שלפעמים יש מצב דומה לב' אנשים‪,‬‬
‫על שניהם התהפך הגלגל וירדו מעשירות לעניות‪,‬‬
‫של שב"ק‪ ,‬אין לו הרגשים לא בתורה ולא בתפילה‬
‫ולאחד ‪ -‬שינוי זה הוא ירידה במדריגה‪ ,‬ואילו לשני‬
‫שינוי זה הוא עליה במדריגה‪.‬‬
‫של שבת ולא בזמירות ותשבחות‪ ,‬ואעפ"כ הוא ממשיך את‬
‫וכמו"כ י"ל לענין השבת‪ ,‬דגם אצל מי שכבר זכה לקנות‬
‫את השבת‪' ,‬שבת סיני'‪ ,‬והגיע למדריגה שמרגיש טעם‬
‫בשבת קודש‪ ,‬לפעמים הקב"ה מזכה אותו במתנה חדשה שניטל ממנו‬
‫ההרגש והטעם בשבת קודש‪ ,‬וזוהי מתנה לזכות במדריגה יותר גבוהה‬
‫של "עבדות השי"ת" בלי שום חשק וטעם‪ .‬ונמצא דגם זה שלא קנה‬
‫עדיין את מתנת השבת‪ ,‬וגם זה שזכה כבר לקנות את השבת‪ ,‬אצל‬
‫שניהם שייכת המציאות של 'שבת מרה'‪ .‬אבל חילוק גדול יש ביניהם‪,‬‬
‫כי אצל זה שלא קנה עדיין את השבת ‪ -‬אצלו התפקיד של 'שבת מרה'‬
‫הוא כדי שיוכל לקנות את קנין השבת ולהתאחד עם השבת‪ ,‬אבל‬
‫מי שכבר זכה בקנין השבת ‪ -‬אצלו 'שבת מרה' היא העלאת דרגה‪,‬‬
‫וזו מתנה מיוחדת‪ ,‬שעל ידה יזכה ביותר להיות עבד נאמן להשי"ת‬
‫ולהתקשר יותר ויותר עם קדושת השבת‪.‬‬
‫אלא דצ"ב‪ ,‬דבשלמא על שאר המתנות דרש רשב"י (ברכות ה‪).‬‬
‫מפסוקים שניתנו ע"י יסורים‪ ,‬אך מנין לנו שהמתנה הטובה של שבת‬
‫ג"כ ניתנה ע"י יסורים‪ .‬ונראה שזהו השבת שניתנה במרה‪ ,‬ושבת זו‬
‫היתה שבת של מרירות‪ ,‬וכמ"ש שם‪" :‬ולא יכלו לשתות מים ממרה כי‬
‫מרים הם"‪ .‬ו'שבת של מרה' הם הם היסורים שעל ידם זכו אח"כ בנ"י‬
‫לקבל את השבת בסיני‪ ,‬וב'שבת סיני' זכו לקנות את המתנה של שבת‬
‫במדריגה העליונה‪ ,‬וזכו לגילויים והשגות שלא היה דוגמתם בעולם‪.‬‬
‫וכמו כן הדרך לכל אחד ואחד שרוצה קנין במתנת השבת קודש ולזכות‬
‫גם כשאינו מרגיש שום טעם בעבודה‬
‫עבודתו ביום השבת‬
‫לשבת בבחינת 'סיני'‪ ,‬הוא רק ע"י העבודה בשבתות שאינו מרגיש בהם‬
‫שום טעם‪ ,‬אלא מרגיש בהן 'שבת מרה'‪ ,‬ואעפ"כ הוא עובד את בוראו‬
‫ודבוק ביום שבת זו‪ .‬ובזה יש לפרש את הבחינה של "אלמלא שמרו‬
‫ישראל ב' שבתות ‪ -‬מיד נגאלין"‪ ,‬דקאי על העבודה בב' סוגי השבתות‪,‬‬
‫'שבת מרה' ו'שבת של סיני'‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫פעם סיפרו לפני הגר"ח מבריסק זצ"ל על עשיר גדול מרוסיא שנתהפך‬
‫עליו הגלגל ונהיה לעני מרוד‪ ,‬ואמר הגר"ח שכפי המקובל בצבא‬
‫שמפקד שאינו עומד על משמרתו ואינו ממלא את תפקידו כראוי ‪-‬‬
‫מורידין אותו ממעמדו ותפקידו‪ ,‬כך העשיר הזה שקיבל את העשירות‬
‫רבי שמעון בר יוחאי אומר‪ ,‬שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל‪,‬‬
‫וכולן לא נתנו אלא ע"י יסורים‪ ,‬ואלו הן‪ ,‬תורה וארץ ישראל והעולם‬
‫הבא (ברכות ה‪ .).‬וצ"ב‪ ,‬והרי שבת היא ג"כ מתנה טובה‪ ,‬וכמו שאמרו‬
‫חז"ל‪" :‬מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה‬
‫לישראל" (שבת יא‪ ,):‬ולמה לא מנה רשב"י את השבת בכלל שאר‬
‫המתנות הטובות שנתן הקב"ה לישראל‪ .‬וי"ל דהמתנה של שבת היא‬
‫בכלל המתנה של העולם הבא‪ ,‬כי השבת היא מעין עולם הבא‪" ,‬מעין‬
‫עולם הבא יום שבת מנוחה"‪ ,‬וכשם שהעולם הבא לא ניתן אלא ע"י‬
‫יסורין‪ ,‬כן השבת לא ניתנה אלא ע"י יסורין‪.‬‬
‫והנה מה שאמר רשב"י דמתנות אלו נקנית ע"י יסורים‪,‬‬
‫אין הכוונה דווקא לצרות ועגמת נפש רח"ל‪ ,‬אלא עיקר‬
‫המכוון הוא שאי אפשר לזכות למתנות אלו רק ע"י‬
‫עמל ויגיעה מתוך צער גדול‪ ,‬שמייסר עצמו לקנות אלו‬
‫המתנות‪ .‬וכמו שמצינו במתנה של תורה‪ ,‬שעיקר קנין‬
‫התורה הוא ע"י הצער והיגיעה‪ ,‬וכמו וכמו שאמרו חז"ל‪:‬‬
‫"אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה"‪ .‬ובפרט‬
‫ע"י לימוד תורה בלי חשק‪ ,‬והלימוד הוא במרירות בבחינת "ולא‬
‫יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" דקאי על לימוד התורה הקדושה‪,‬‬
‫(ראה בב"ק דף פב)‪ ,‬וזהו הוא האופן שאפשר לקנות את התורה‪.‬‬
‫וכמו כן לענין המתנה של שבת‪ ,‬דאי אפשר לזכות למעלת ודרגת‬
‫השבת ולקבל את המתנה של השבת‪ ,‬אלא ע"י שימסור את עצמו על‬
‫השבת גם כשאינו מרגיש שום טעם בעבודה של שב"ק‪ ,‬אין לו הרגשים‬
‫לא בתורה ולא בתפילה של שבת ולא בזמירות ותשבחות‪ ,‬ואעפ"כ הוא‬
‫ממשיך את עבודתו ביום השבת ‪ -‬בזה הוא קונה את השבת ומתאחד‬
‫באמת עם השבת‪.‬‬
‫‪  ‬‬

‫‪ /‬המשך מהעמוד הקודם‬ ‫"ישקני מנשיקות פיהו"‬

‫עבודת "רצוא ושוב"‬
‫מתקרבים אנו ליום הגדול של קבלת התורה‪ ,‬היום שבו מתעוררים כל‬
‫הגילויים של מעמד הר סיני‪ ,‬תואר כלה מאד נתעלה‪ ,‬ועבודתינו צריכה‬
‫להיות בבחינת רצוא ושוב‪ .‬מצד אחד ‪ -‬להשתוקק לגילוי הגדול והאהבה‬
‫המופלגת והחיבה שבינינו לבין אבינו ששמים‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬לגלות בתוך‬
‫כל החושך וההסתר‪ ,‬בכל הקשיים והצרות שעוברים על בנ"י בכלל‬
‫ובפרט‪ ,‬ושם להרגיש את נשיקת פיו‪ ,‬לעבור מתוך מצב של מעמד הר‬
‫סיני בגלוי ‪ -‬למעמד הר סיני המוסתר בתוך כל אחד ואחד‪ ,‬מהחיבה‬
‫הגדולה של אש בוערת עד לב השמים ‪ -‬לחיבה המוסתרת של "ישלם‬
‫ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה"‪ ,‬שזוהי בחינת רצוא ושוב ממצב של‬
‫גילוי למצב של ריחוק‪.‬‬
‫וע"י החיזוק הגדול להידבק בהקב"ה ובאהבת הבורא גם במצבים של‬
‫חושך והסתר‪ ,‬שמגלים גם בתוך ההסתרים את הנשיקה של הקב"ה‪,‬‬
‫עי"ז יסתובב במהרה בנין ביהמ"ק‪ .‬וכמו שנעמי ורות זכו ע"י שהתחברו‬
‫להקב"ה בתוך חושך כפול ומכופל‪ ,‬שמהם יצא דוד המלך ומשיח‬
‫צדקינו‪ ,‬כמו כן ע"י עבודה קשה זו של גילוי אהבת השי"ת בתוך החושך‬
‫נזכה לבנין בית המקדש ולביאת משיח במהרה‪ ,‬ואז יתגלו לנו שוב כל‬
‫אותם הגילויים הנוראים והמופלגים שהיה במעמד הר סיני‪.‬‬
‫היכן היא הנשיקה שהקב"ה מעניק בכל דור‪ ,‬וכן צריך כל אחד באופן‬ ‫וכאשר רות סיפרה זאת לנעמי‪ ,‬אמרה נעמי‪" :‬ברוך הוא לה' אשר לא‬
‫פרטי להתבונן ולגלות בחיי היום יום את הקירובים שהקב"ה מגלה אליו‪,‬‬ ‫עזב חסדו את החיים והמתים"‪ .‬בתוך החושך‪ ,‬בתוך ההסתר‪ ,‬הרגישו‬
‫ולחיות עם נשיקה זו בכל המצבים ולשאוב ממנה כח לכל המצבים‪.‬‬ ‫וראו את הנשיקה של הקב"ה‪ ,‬את מעמד הר סיני שיש בתוך החושך‪,‬‬
‫ולכן קוראים בחג השבועות במגילת רות‪ ,‬שעכשיו כשאנו בגלות‬ ‫ובכח נשיקה זו היה כח לעמוד ולהתגבר כנגד כל החושך‪.‬‬
‫ואין לנו את הקירוב של מעמד הר סיני באופן גלוי‪ ,‬מ"מ יש להתחזק‬ ‫אומרים בשמו של החפץ חיים‪ ,‬דכל איש מישראל יש לו פעם אחת‬
‫ולשאוב חיות מהנשיקה שבתוך ההסתר ולהחיות נפשותינו ורוחותינו‬ ‫במשך החיים גילוי כמו הגילוי של מעמד הר סיני‪ .‬כל יהודי ויהודי מרגיש‬
‫עם האהבה המוסתרת שיש לקב"ה אל בנ"י ולהשתוקקות של הקב"ה‬ ‫לפעמים את הנשיקה שמקבל מבורא העולמים‪ ,‬ומאותו קירוב ונשיקה‬
‫להתחבר עם בני ישראל‪" ,‬אני לדודי ועלי תשוקתו"‪.‬‬ ‫יש כח לעמוד איתן ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬בתוך ההסתר הגדול ובתוך‬
‫החושך הכפול ומכופל‪.‬‬
‫ה' עמכם!‬ ‫ולפי"ז י"ל דאמת הוא שבני ישראל משתוקקים כבר לגילוי הגדול‪,‬‬
‫ויסוד גדול זה של גילוי חיבת הקב"ה אלינו בתוך ההסתר‪ ,‬לומדים אף‬
‫שהקב"ה יתגלה אלינו במהרה‪ ,‬וכל עם ה' ירגישו את האהבה והחיבה‬
‫מבועז‪ ,‬שנאמר "והנה בועז בא מבית לחם‪ ,‬ויאמר לקוצרים ה' עמכם"‪.‬‬
‫הגדולה בלא שום מחיצות והגבלות‪ ,‬וע"ז מייחל כלל ישראל‪" :‬ישקני‬
‫והרי היו שרויים באותו שעה בעומק החושך‪ ,‬מצב שהיה נראה כי ה'‬
‫מנשיקות פיהו"‪ ,‬אבל תפקידנו בשעה זו כשאנו נמצאים בגלות‪ ,‬כל‬
‫אינו אתם‪ ,‬וגילה להם בועז‪" :‬ה' עמכם!"‪ .‬שבכל מצב צריך לחיות את‬
‫אחד עם הצרות שעוברות עליו‪ ,‬בגשמיות וברוחניות‪ ,‬הסתר בתוך‬
‫ההרגש של "ה' עמכם"‪ ,‬ומכח זה תיקחו את החיות לעבוד את ה' ולהיות‬
‫הסתר‪ ,‬והן מבחינת המצב הכללי של עם ה'‪ ,‬ה' ישמרנו ויצילנו מכל‬
‫מחוברים אליו יתברך‪ .‬ומכאן למדו חכמים בסוף מסכת ברכות‪" :‬ותיקנו‬
‫גזירות קשות ורעות המתרגשות לבוא לעולם‪ ,‬התפקיד בשעה זו הוא‬
‫שהיו שואלין את חבירו בשם"‪ ,‬ומהות תקנה זו של לברך את חברו בה'‬
‫לגלות את האהבה הגדולה בתוך החושך וההסתר‪ ,‬לראות ולהתבונן‬
‫היא בכדי לזכור בכל מצב שה' אתנו‪.‬‬

‫ביהמ"ד חוג חתם סופר‬ ‫ביהמ"ד חוג חתם סופר‬ ‫ביהמ"ד חוג חתם סופר‬
‫ע"ש ק"ק פאקש ‪ -‬בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ע"ש ק"ק פאקש ‪ -‬בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ע"ש ק"ק פאקש ‪ -‬בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫סידורו של שבת‬ ‫ברכות והודאות‬ ‫ברכות והודאות‬

‫להלן זמני התפילות והשולחנות בשבת הבעל"ט לרגל בואו של מרן אדמו"ר שליט"א לשבות בעירנו‬ ‫הננו בזה לשגר צרור ברכות תודה לבביות לידידנו איש המעש העוסק בצרכי ציבור באמונה‪,‬‬ ‫הננו בזה לשגר צרור ברכות תודה לבביות לידידנו איש המעש העוסק בצרכי ציבור באמונה‪,‬‬
‫גברא חשיבא ויקירא‪ ,‬העושה לילות כימים למען הזולת‪ ,‬מסייע לכל במאור פנים תמידי‪ ,‬ה"ה‬ ‫גברא חשיבא ויקירא‪ ,‬העושה לילות כימים למען הזולת‪ ,‬מסייע לכל במאור פנים תמידי‪ ,‬ה"ה‬
‫מנחה ערב שבת ‪7:25 ...................................................................‬‬
‫השולחן הטהור ‪11:15 ...................................................................‬‬
‫שחרית ‪8:40 .................................................................................‬‬
‫שליט"א‬ ‫הרב פנחס גרוס‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב ישראל פרוש‬
‫סגן ראש העיריה ומחזיק תיק התרבות‬ ‫סגן ראש העיריה ויו"ר ועדת ההקצאות‬
‫אבות ובנים ‪5:40 ..........................................................................‬‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב ברק שטיגליץ‬ ‫ואתו עמו לאיש החיל מנהל מחלקת תרבות‬ ‫על הסיוע המסור לכבוד השבת בצלו של מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫שיעור בעיון מעניני הפרשה ממרן אדמו"ר שליט"א ‪6:20 .....‬‬ ‫על הסיוע והעזר להצלחת השבת בצלו של מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מן שמיא יבורך בכל מילי דמיטב וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ולברכה‬
‫מנחה וסעודה שלישית ‪7:10 .....................................................‬‬ ‫מן שמיא יבורך בכל מילי דמיטב וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ולברכה‬ ‫מתוך רוב הצלחה והרחבת הדעת ורוב כל‬
‫המארגנים‬ ‫מתוך רוב הצלחה והרחבת הדעת ורוב כל‬ ‫המארגנים‬
 ‫(אבות פ"ב משנה טו)‬
‫בשליבה אחת אך עדיין אסור הוא באזיקי וחבלי בוז של אונאת‬
‫דברים‪ ,‬א"כ עדיין אינו יכול להיכנס לבית מדרש זה של רבי‬
‫אליעזר אשר מגביה לעוף במדריגות עליונות של נתינת כבוד‬
‫לחבירו‪.‬‬
‫• • •‬
‫ובכן‪ ,‬הכניסה לבית המדרש מותנית בקו אדום ברור שלא ניתן‬
‫לחצות אותו בשום פנים ואופן‪ :‬אין כזו מציאות לצער את חבירו‬
‫בדברים‪ ,‬ברמזים‪ ,‬בחיוכים‪ ,‬ובשום דרך שהיא‪ .‬וכאשר עומד בזה‪,‬‬
‫הנה שומר בית המדרש יפתח לו את דלתותיו ויוכל להיכנס‪ ,‬אך‬
‫עדיין הדרך רחוקה מלהיות "תלמיד" בבית המדרש‪.‬‬
‫כדי להיקרא תלמיד הוא צריך להיות מאלו‬
‫המכבדים כל אחד ואחד מישראל‪ .‬חביב אדם‬
‫אמת‪ ,‬אין הם מצערים את חבריהם בדברים‬
‫שנברא בצלם‪ ,‬חביבין ישראל שניתן להם כלי‬
‫חמדה‪ ,‬בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אורייתא‬
‫במינון גבוה שמביא לשפוך את דם חבריהם‪ ,‬אבל‬
‫וקודשא בריך הוא וישראל חד הוא‪.‬‬ ‫יש בדבריהם "עקיצות"‪" ,‬דקירות"‪ ,‬בסתר ובגלוי‪,‬‬
‫ההנהגה השלימה והראויה למי שחפץ‬
‫לעדן את מידותיו‪ ,‬להתדבק במידותיו של‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬להפשיט מעצמו את המחלצות של הנפש‬
‫הבהמית של הגאווה‪ ,‬של הנקימה והנטירה‪ ,‬של עין רעה‪ ,‬של‬
‫רוע לב‪ ,‬לכבד את חבירו‪ ,‬הן בתוככי ליבו ‪ -‬להרגיש הרגשי כבוד‬
‫והערכה לכל אחד מישראל‪ ,‬הן בהנהגה המעשית ‪ -‬לתת לכל‬
‫אחד הרגשה טובה‪ ,‬ומה רמו דברי הרמב"ן הק' באיגרתו‪" :‬וכל‬
‫אדם יהיה גדול ממך בעיניך‪ ,‬אם עשיר ואם חכם עליך לכבדו‪,‬‬
‫ואם רש יהיה ואתה עשיר ממנו או שאתה חכם ממנו‪ ,‬חשוב‬
‫בליבך כי את חייב ממנו והוא זכאי ממך‪ ,‬שאם הוא חוטא הוא‬
‫שוגג ואתה מזיד"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫וכאשר זוכה להתרומם מעבותות השיפלות של הגאווה ורוע‬
‫הלב ועין רעה‪ ,‬וללבוש בגדי ענווה וטוב לבב ועין טובה בדרך‬
‫"החסידות האמיתית הנרצה והנחמדת" (הקדמת הרמח"ל)‪,‬‬
‫ולהרגיש במעלת כל אחד ואחד מעם קדוש‪ ,‬הנה כבר הוא‬
‫"תלמיד" בבית המדרש‪ ,‬ומעתה עליו להטות אזנו כאפרכסת‬
‫ולשמוע דברי אלוקים חיים היוצאים מהתנא הק' בדברים‬
‫חוצבים להבות אש‪ ,‬המשתלשלים מהאורות הרוחניים העליונים‬
‫עד לתוככי העולם האפל שהוא חושך כפול ומכופל‪ ,‬זיקוקים‬
‫דנורא ובעורים דאישא‪ :‬יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך!‬
‫המשך יבוא בס"ד‬
‫"חביב עליך כשלך"‬
‫מדידה שתוכל למדוד את המרחק העצום שבין הלבנת פנים ובין‬
‫כבוד חברך חביב עליך כשלך‪ ,‬ואי אפשר להשתמש בהגדרת‬
‫מאמר ראשון‬
‫ראש מפרשי המשנה‪ ,‬רבינו עובדיה מברטנורה זיע"א‪ ,‬פותח‬
‫המרחק אלא בלשון דוד המלך ע"ה "כרחוק מזרח ממערב"‪ ,‬והרי‬
‫את פרקי אבות בהודעה‪ :‬המידות והמוסרים שבזו המסכתא‬
‫זה ששופך דמו של חבירו‪" ,‬אזיל סומקא ואתי חיוורא"‪ ,‬אשר‬
‫לדעת רבינו יונה עוון זה הוא מאביזרייהו דשפיכות דמים רח"ל‪.‬‬
‫לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם‪ ,‬אלא אף אלו נאמרו בסיני‪,‬‬
‫ע"כ‪ .‬הקדמה זו נחוצה לתרץ קושיא חמורה החוזרת על עצמה‬
‫את מה רצח? ‪ -‬את הכבוד של חבירו שהוא הוא האדם עצמו‪.‬‬
‫בהרבה מן המשניות שבפרקי אבות‪ ,‬המתעוררת ללומדי‬
‫מלבין‪-‬פנים זה סיכן בכך את חיי העולם הבא של עצמו‬ ‫המשניות הללו‪ .‬לכל אחד לפי טבעו‪ ,‬לפי מידותיו‪ ,‬לפי שורש‬
‫כמובא בחז"ל הק'‪ ,‬וביאר הרמב"ם (בהקדמתו לפרק חלק)‬ ‫נשמתו‪ ,‬במשנה הקשורה אליו‪ ,‬יש מי שמרגיש קושיא במשנה‬
‫טעמו של דבר‪ ,‬לפי שלנפש פחותה כזו הרומסת והורגת את נפש‬ ‫זו‪ ,‬ויש מי שמרגיש קושיא במשנה אחרת‪ ,‬אשר על כולם באה‬
‫הקדמת רבינו הרע"ב לומר‪" :‬לא בדו אותם חכמי‬
‫המשנה מלבם‪ ,‬אלא אף אלו נאמרו בסיני!"‪.‬‬
‫• • •‬
‫רבי אליעזר אומר‪ :‬יהי כבוד חברך חביב עליך‬
‫כשלך‪ ,‬ע"כ‪ .‬שש תיבות במאמר זה‪ ,‬היספיקו ימי‬
‫בשפה ברורה ובשפת רמזים‬ ‫מתושלח כדי להגיע לקיום ציווי התנא הקדוש‬
‫רבי אליעזר הגדול‪ ,‬אשר רבי עקיבא תלמידו‬
‫חבירו בזלזול המבטל לחבירו את הרגשי הכבוד של יצור נברא‪,‬‬ ‫קרא עליו‪ :‬שני זרועותיו כשני ספרי תורה?‬
‫של חביב אדם שנברא בצלם‪ ,‬אין מה לחפש בעולם הבא שהוא‬ ‫והקושיא זועקת ‪ -‬והרי מאמר זה "קל למלאכי השרת שאין‬
‫עולם רוחני‪ .‬העולם הבא אינו מקום חלוקת פרסים למצטיינים‬ ‫ביניהם המידות וכו'‪ ,‬לא אל שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם"‬
‫ולפועלים כעולם התענוגים והמשחקים הגשמיים‪ ,‬אלא עולם‬ ‫(לשון הרמח"ל פרק יא במסילת ישרים)‪ .‬ואיך באו הדיבורים‬
‫שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה‪,‬‬ ‫הללו לבשר ודם? ואף אמת שפרקי אבות המה "משנת חסידים"‪,‬‬
‫ואין שם מקום לנפש פחותה כזו שמלבינה פני חבירו ברבים‪.‬‬ ‫וכפי שרגיל ה"אור החיים" הק' לכנות את המשניות הללו‪ ,‬אבל‬
‫מ"מ אינם "משנת מלאכים"!‬
‫ואם כן‪ ,‬מאמר זה של רבי אליעזר צריך להיקרא אחרי שמידה‬
‫זו של הלבנת פנים נמחקה ממנו כליל ואינו שייך למציאות‬ ‫על כגון דא צריכים למסירת מפתח המשניות שפתח רבינו‬
‫אומללה זו‪ .‬ואם כן‪ ,‬כבר נכנסו לבית המדרש רק אותם שהתנקו‬ ‫הרע"ב לומר‪ :‬לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם‪ ,‬אלא אף אלו‬
‫מהנ"ל‪.‬‬ ‫נאמרו בסיני"‪ ,‬וא"כ כוחם של ישראל עם קדוש לעלות בשליבות‬
‫המידות‪ ,‬להתעלות מעל המידות הרעות הנטועות בנפש‬
‫אמנם יש אשר אינם שייכים להלבנת פני חבריהם ח"ו‪ ,‬אבל‬
‫הבהמית‪ ,‬שאבות הטומאה שלהם המה הקנאה התאווה והכבוד‬
‫עכ"פ מגדרי אונאת דברים עוד לא התנקו‪ .‬עדיין נכשלים הם‬
‫המוציאים את האדם מן העולם‪ ,‬עד למעלה עליונה הראויה‬
‫בלאו דאורייתא ד"לא תונו איש את עמיתו"‪ .‬אמת‪ ,‬אין הם‬
‫מלאכי השרת‪ .‬ואף‪ ,‬שלא כל מוחא סביל דין‪ ,‬מ"מ ראוי לכל‬
‫מצערים את חבריהם בדברים במינון גבוה שמביא לשפוך את‬
‫אחד ואחד מישראל להשתמש בזה בדרך של "תמרור" המורה‬
‫דם חבריהם‪ ,‬אבל יש בדבריהם "עקיצות"‪" ,‬דקירות"‪ ,‬בסתר‬
‫את כיוון דרכו הראויה עלי אדמות‪.‬‬
‫ובגלוי‪ ,‬בשפה ברורה ובשפת רמזים‪ ,‬הדיבורים הללו חותרים‬
‫לצער את השני‪ ,‬להפחית משמחתו‪ ,‬להפר את שלוותו‪ .‬וכבר‬ ‫• • •‬
‫העידו בנו חז"ל הק' (בבא מציעא נח ע"ב)‪" :‬גדולה אונאת דברים‬ ‫"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך!"‪ .‬הלבנת פני חבירו ברבים‬
‫מאונאת ממון"‪ .‬ואם אותו מלבין פנים הגביל את יצרו הרע ועלה‬ ‫זה הצד ההפוך והרחוק ביותר מהמשנה דרבי אליעזר‪ .‬אין‬

‫לכוין תיבה אחת מן המזמור ‪ -‬בסידורים נדפס שיש לכווין‬ ‫לעומר‪ .‬ועיין בבאר היטב (שם סק"ח) שגירסת האר"י והשל"ה הוא‬
‫בכל יום תיבה אחת מזה המזמור‪ ,‬שיש במזמור זה מ"ט תיבות‪ ,‬חוץ‬ ‫לעומר‪ ,‬וכן בשע"ת מביא דלעומר הוא ע"פ האר"י‪ .‬והמנהג אצלנו‬ ‫התפילות שאומרים קודם ואחר הספירה‬
‫מפסוק א' שהוא הקדמה למזמור‪ .‬ומקור לזה הוא בשער הכוונות‬ ‫(עדות החסידים) לומר לעומר כדעת רוב הפוסקים וכדעת האר"י‪.‬‬ ‫המשך בענין "ספירת העומר"‬
‫(בענין ספירת העומר דרוש יא) ובפרי עץ חיים (שער כב פרק ג‬ ‫אמירת ויהי נועם ‪ -‬רבים נוהגים לומר פסוק ויהי נועם וגו'‬
‫ופרק ה‪ ,‬הובא בכף החיים הנ"ל)‪ ,‬וכ"כ השו"ע הרב בסידורו‪.‬‬
‫וקצת תימה למה נהוג אצלינו‬ ‫ל"ג בעומר או ל"ג לעומר ‪-‬‬ ‫קודם הברכה (וכן קודם כל מצוה)‪ .‬וראה בפלא יועץ (ע' ויהי נועם)‬
‫לומר ל"ג בעומר‪ ,‬ואין אנו אומרים ל"ג לעומר כנוסח שלנו‪( ,‬ויעו'‬ ‫שהאריך בחשיבות מנהג זה‪ ,‬וז"ל‪" :‬ויהי נועם ‪ -‬צריך לאמרו קודם‬
‫לכווין אות אחת מפסוק ישמחו ‪ -‬בסידורים נדפס שיש‬
‫בשו"ע [שם תצג ס"א וב] שכ' ל"ג לעומר‪ ,‬ואף שנוסח המחבר הוא‬ ‫כל מעשה טוב וכו'‪ ,‬וזאת נחמתנו בעניינו כי דלונו מאוד ואין אנחנו‬
‫לכווין בכל יום אות אחת מהפסוק "ישמחו וירננו לאמים וגו'"‬
‫בעומר‪ ,‬וברמ"א [שם ס"א וג] כ' כמה פעמים ל"ג בעומר‪ ,‬כנוסחתו)‪.‬‬ ‫יודעים לכווין בשום דבר כוונות הראויות לכווין וכו' אשר גילו לנו‬
‫שבמזמור הנ"ל‪ ,‬שיש בו מ"ט אותיות כמנין ימי הספירה‪ .‬ומקור לזה‬
‫ושו"ר מובא ווארט נפלא מאוד מאחד הגדולים אשר בארץ‪ ,‬שאמר‬ ‫רז"ל‪ ,‬כי כח מצוות הא' יתברך פועלות בסגולה וכו'‪ ,‬אף שנעשות‬
‫הוא כנ"ל בשער הכוונות ובפרי עץ חיים‪ ,‬והשולחן ערוך הרב בסידורו‪.‬‬
‫שע"כ אומרים אנו ל"ג בעומר‪ ,‬משום שביום ל"ג בעומר הוא ג"כ‬ ‫בלתי כוונה הפרטי‪ ,‬ורק שיכווין בכללות שעושה המעשה הזה‬
‫אמירת אנא בכוח ‪ -‬בשו"ע הרב הנ"ל מוזכר מנהג זה שיש‬ ‫היאר‪-‬צייט של רבינו הרמ"א‪ ,‬ודעתו שצ"ל בעומר‪ ,‬ע"כ משום כבודו‬ ‫לקיים מצות א' וכו'‪ ,‬וע"ז יתפלל קודם וכו' ויהי נועם וכו'‪ .‬ואף שבלי‬
‫לומר אנא בכוח‪ ,‬וכן ביסוד ושורש העבודה מובא מנהג זה‪ ,‬וכתב‬ ‫נהוג כו"ע לומר ל"ג בעומר‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫אמירת ויהי נועם ג"כ פועלת למעלה בדרך סגולה‪ ,‬מ"מ חלוק יש‬
‫ש"תפילה זו היא ג"כ מתיקוני הספירה‪ ,‬והיא תפילה כוללת על כל‬ ‫וכו'‪ ,‬וזה כוונת תפילתנו באמרנו ויהי נועם‪ ,‬שיכונן ה' מעשה ידינו‬
‫ישראל ותיקון הנפש מאוד‪ ,‬וגודל מעלתה הובא בזוה"ק ותקונים"‪.‬‬ ‫אמירת הרחמן ‪ -‬המקור לאמירת הרחמן הוא בתוס' (מגילה‬ ‫ממעל כאילו כיוונו בכל הכוונות הראויות לכווין ותפילה עושה‬
‫לכווין תיבה אחת מאנא בכוח ‪ -‬בסידורים נדפס שיש לכווין‬ ‫כ‪ :‬ד"ה כל) שכ'‪" :‬אחר שבירך על הספירה אומר יהי רצון שיבנה"‪.‬‬ ‫פירות‪ ,‬וגם בפסוק זה יש רזין עלאין וכו' והיה ראוי לנו שנאמר ויהי‬
‫בכל יום תיבה אחת מתפילה זו‪ ,‬ובכל יום ז' יש לכווין את השם‬ ‫ובשו"ע הרב (שם יא) ובמ"ב (שם סק"י) מביאים מנהג זה‪ .‬וראה‬ ‫נועם על הויהי נועם"‪.‬‬
‫היוצא מר"ת של הו' תיבות‪ .‬וכ"כ השו"ע הרב בסידורו שיש לכווין‬ ‫ביסוד ושורש העבודה (שער ט פ"ח) שמביא מכתבי האר"י בגודל‬ ‫המקור לזה הוא בזוה"ק ‪ -‬וראה באגרא דפרקא (להבנ"י אות‬
‫לתיבה אחת‪ .‬אך ראה בכף החיים הנ"ל שמעתיק משער הכוונות‬ ‫תפילה זו שהיא המשך של תיקון הספירה וחובה היא על האדם‬ ‫קעח) שמביא את דברי הזוה"ק (פ' יתרו צג‪ ,):‬וז"ל‪" :‬אי אזדמן ליה‬
‫ופרי עץ חיים וז"ל‪" :‬יכווין בכל לילה את ר"ת של תיבה אחת‪ ,‬דהיינו‬ ‫תיכף אחר הספירה‪ ,‬ועושה בה ג"כ תיקון גדול בעולמות העליונים‪.‬‬ ‫עובדא ויכוין ביה (היינו שמזדמנת לו מצוה ועושה אותה)‪ ,‬זכאה‬
‫בליל א' אל א' של אנא‪ ,‬ובליל שני ב' של בכח וכו'‪ ,‬עד תשלום ששה‬ ‫ובמקורות אלו חזינן שהמנהג הוא לומר יה"ר שיבנה וכו'‪ ,‬אך אנו‬ ‫איהו‪ ,‬ואע"ג דלא מכוין ביה וכו'‪ ,‬על דא צלי דוד ואמר ומעשה‬
‫ימים‪ ,‬ובליל ז' יכוין בר"ת של הפסוק כולו"‪ .‬מבואר בזה‪ ,‬שאין לכווין‬ ‫נוהגים לומר בנוסח אחר הרחמן וכו'‪ ,‬ובכוונת הענין לכאורה היינו‬ ‫ידינו כוננה עלינו וכו'"‪ .‬ומסיים הבנ"י‪" :‬מכאן מודעא רבה‪ ,‬שיאמר‬
‫אלא אל האות שבתחילת התיבה ולא אל כל התיבה‪.‬‬ ‫הך‪ ,‬וראה בכף החיים (שם סק"ח) שמביא נוסח זה‪.‬‬ ‫האדם קודם כל מצוה מעשיית ויהי נועם וכו' ומעשה ידינו כוננהו‪,‬‬
‫ויש לציין למה שכתב הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה (סימן תצא)‪,‬‬ ‫אמירת למנצח ‪ -‬ראה בשו"ע הרב (שם) שכ'‪" :‬ויש נוהגין מטעם‬ ‫ואז אפילו אינו מכווין כוונה הראויה‪ ,‬השי"ת יכונן מעשיו שיתקנו‬
‫שאין להוציא בפה את שמות הקודש של שם מ"ב היוצאים מר"ת‬ ‫הידוע להם לומר אח"כ מזמור א' יחננו ויברכנו‪ ,‬ואנא בכח‪ ,‬ורבש"ע"‪.‬‬ ‫התיקון הראוי בגבהי מרומים"‪.‬‬
‫דתפילת "אנא בכוח"‪( .‬ובעזר ה' בשבוע הבא‪ ,‬נכתוב בענין תפילת‬ ‫ובמ"ב הנ"ל ג"כ מזכיר שיש נוהגין לומר מזמור זה‪ ,‬וביסוד ושורש‬ ‫לעומר או בעומר ‪ -‬בשו"ע (או"ח תפט א) כ' שאומרים בעומר‪,‬‬
‫רבש"ע שאומרים‪ ,‬ובענין תיקון המידות שמזכירים בתפילה זו)‪.‬‬ ‫העבודה הנ"ל מביא ג"כ מנהג זה‪ ,‬וכ' ש"אמירתו ג"כ מתיקוני הספירה"‪.‬‬ ‫וכ"כ ברמ"א שם‪ ,‬ובמ"ב (שם סק"ח) כ' דברוב פוסקים הנוסח‬
 ‫ובמקהלות‬
‫ובמקהלות‬ ‫עדותיך‬
‫פלאותעדותיך‬
‫פלאות‬
‫הקודש‬ ‫בקהילות‬
‫הקודש‬ ‫שמחות‬
‫בקהילות‬ ‫שמחות‬ ‫ַמ ֲענֶה ַרך‬ ‫הפרשה‬
‫שאלהמןמןהפרשה‬
‫שאלה‬
‫ׁשה לתשב"ר‬
‫ידה ִמן ַה ָּפ ָר ָ‬
‫ִח ָ‬
‫ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"ו‬ ‫ויתן משה את כף הפדויים לאהרן ולבניו על פי ה' כאשר ציווה ה' את משה (ג‪ ,‬נא)‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונם‬ ‫ׁשבוּ ַע‪:‬‬
‫ידת ַה ָ‬
‫ִח ַ‬ ‫וצ"ע‪ ,‬אחר שאמרה התורה על פי ה'‪ ,‬מה מקום לומר כאשר ציווה ה' את משה‪ ,‬ולכאורה זה נראה‬
‫מיותר?!‬
‫בהולדת הבנים שיחי'‬ ‫ׁש ָנה‬
‫ֶאת ְּב ֵני ִי ְׂש ָר ֵאל ָס ְפרּו ִמ ֵּבן ֶע ְׂש ִרים ָ‬
‫ישראל וצבאותם ולא קאי על בני יעקב‪( .‬ספר הזיכרון‬
‫ָמ ְע ָלה‪ֶ ,‬את ְּב ֵני ֵל ִוי ִמ ֶּבן ח ֶֹדׁש‪ַ ,‬אְך ֶאת‬
‫וַ‬ ‫השאלה מהגליון הקודם‪:‬‬
‫הרב שלום דונט שליט"א‬ ‫על רש"י)‬ ‫כתיב וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אתם‬
‫ִמי ָס ְפרּו ִל ְפ ֵני ִּגיל ח ֶֹדׁש?‬
‫הרב שמעון קויט שליט"א‬ ‫ׁשת ְּבחוּ קו ַֹתי‪:‬‬
‫ידת ָּפ ָר ַ‬
‫ִח ַ‬ ‫תירוץ ג‪ :‬הרשב"ם לומד פשט ‪ -‬ברית ראשונים אשר‬ ‫מארץ מצרים לעיני הגויים‪ ,‬ומפרש רש"י‪ :‬ברית‬
‫שמחת ה"שלום זכר" תיערך בביהמ"ד קרעטשניף‬ ‫ֻּמזֹות ִמ ְס ַּפר ִמ ִּלים‬
‫ׁשה ְמר ָ‬
‫ְּב ֵאיזֶה ָּפסּוק ַּב ָפ ָר ָ‬ ‫למענם הוצאתי אותם מארץ מצרים‪.‬‬ ‫ראשונים ‪ -‬של שבטים‪ .‬וצ"ע‪ ,‬וכי השבטים יצאו‬
‫ממצרים?‬
‫‪  ‬‬ ‫ח ִרית?‬ ‫ׁש ֲ‬
‫ִמ ְּת ִפ ַּלת ַ‬ ‫ועיין בס' אור החמה להגאון רבי זונדל קרויזר שליט"א‬
‫ָת ִּתי‬
‫ִנ ְת ַק ְּבלּו ִמ ְס ַּפר ְּתׁשּובֹות‪ :‬א‪ .‬וְ נ ַ‬ ‫ַה ִּפ ָתרוֹן‪:‬‬ ‫שתירץ באריכות בטוטו"ד‪.‬‬ ‫תירוץ א‪ :‬אע"פ שהשבטים לא יצאו ממצרים‪ ,‬אך‬
‫בהולדת הבנות תחי'‬ ‫ׁשלֹום‬
‫עֹוׂשה ָ‬
‫ֶ‬ ‫ּכֹותב רש"י‪:‬‬
‫ׁש ֵ‬ ‫ּוכ ִפי ֶ‬
‫ׁשלֹום ָּב ָא ֶרץ‪ְ ,‬‬
‫ָ‬ ‫מבואר ברש"י פר' בשלח שעצמותיהם של השבטים כן‬
‫השיבו‪ :‬הרב נתנאל בוים מחיפה‪ ,‬הרב פרץ מנחם‬
‫‪ ‬הרב יוסף אייזנטל שליט"א‬ ‫יכם ְּב ִע ָּתם וְ ֵעץ‬
‫ָת ִּתי ִּג ְׁש ֵמ ֶ‬
‫ּובֹורא ֶאת ַהּכֹל‪ .‬ב‪ .‬וְ נ ַ‬
‫ֵ‬ ‫יצאו ממצרים‪( .‬נחלת יעקב)‬
‫ָת ִּתי ְמ ָטר ַא ְר ְצ ֶכם ְּב ִעּתֹו‬
‫ּתן ִּפ ְריֹו ‪ -‬וְ נ ַ‬
‫ּׂש ֶדה ִי ֵ‬
‫ַה ָ‬ ‫גרבר‪ ,‬הרב יעקב ישראל הברפלד‪ ,‬הרב צבי יעקב‬
‫הרב אברהם צבי ארנפלד שליט"א‬ ‫קֹומ ִמּיּות –‬
‫ְ‬ ‫ָאֹולְך ֶא ְת ֶכם‬
‫וכו' וְ ָא ַס ְפ ָּת ְּד ָג ְנָך‪ .‬ג‪ .‬ו ֵ‬ ‫רוזנבוים‪ ,‬הרב ישראל רוזנברג והרב א‪ .‬שלומאי מב"ב‪.‬‬ ‫כוונת רש"י בפירושו "שבטים"‪ ,‬היינו שבטי‬ ‫תירוץ ב‪:‬‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד בעלזא מכנובקא בב"ב‬ ‫ָכ ְר ִּתי‬
‫קֹומ ִמּיּות ְל ַא ְר ֵצנּו‪ .‬ד‪ .‬וְ ז ַ‬
‫ְ‬ ‫יכנּו ְמ ֵה ָרה‬
‫תֹול ֵ‬
‫וְ ִ‬
‫הרב ערן גוטסמן שליט"א‬ ‫ע ֵק ָדה‪.‬‬
‫ׁשת ָה ֲ‬
‫יתי וכו' – ְּב ָפ ָר ַ‬
‫ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫ניתן לשלוח תשובות לפקס המערכת‪1533-9094440 :‬‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד לעלוב‬ ‫שלמה פרקש ני"ו‪ ,‬ת"ת "כתב‬ ‫ַהזו ֶֹכה‪:‬‬
‫סופר" ערלוי‪.‬‬
‫או להשמיע בתא הקולי בטל‪9094440 :‬‬
‫יזכו לרוב נחת דקדושה מתוך שפע הצלחה אמן‬

‫מעומקא דליבא‬
‫נשגר בזאת צרור ברכות ואיחולים לבביים לאבות ולבנים לרגל‬

‫שמחת החלאקה‬
‫הרב ישראל צבי אבלס שליט"א ובנו בנימין ני"ו‬
‫סמוך מאד ל'רחוב ההוא'‪ ,‬וזכורני את אשר ציינו כתבי העת של התקופה‬
‫הרב צבי אייזנטל שליט"א ובנו יעקב קאפל ני"ו‬
‫ההיא לשבח את אדמו"ר רבי לייביש שליט"א‪ ,‬אשר למרות היותו נודע‬
‫הרב שלמה פנחס איילנברג שליט"א ובנו אריה ני"ו‬
‫הרב נחמן אסטרייכר שליט"א ובנו קלונימוס יהודה ני"ו‬
‫הרב שלמה אשר שליט"א ובנו משה הערש ני"ו‬
‫הרב יהושע בלוך שליט"א ובנו מרדכי אהרן ני"ו‬
‫וכמובן שהדבר היה לפלא עצום שהצדיק מבקש דבר שכזה שלא כהרגלו‪,‬‬
‫הרב נחמן בלעדי שליט"א ובנו יהודה צבי ני"ו‬
‫הרב צבי יצחק בקר שליט"א ובנו דוד אליהו ני"ו‬
‫הרב אברהם ברוס שליט"א ובנו יוסף ני"ו‬
‫הרב חיים מאיר גייגר שליט"א ובנו חנוך ני"ו‬
‫הרב אלימלך גלבשטיין שליט"א ובנו נתן ני"ו‬
‫הרב שלום גנץ שליט"א ובנו יעקב יוסף ני"ו‬
‫הרב שמעון גפנר שליט"א ובנו ישראל ני"ו‬
‫הרב יואל גרינבוים שליט"א ובנו ני"ו‬
‫הרב יעקב קאפיל גרינבוים שליט"א ובניו מנשה וצבי הערש ני"ו‬
‫הרב יצחק גרינפלד שליט"א ובנו ישעיהו ני"ו‬
‫הרב משה דויטש שליט"א ובנו ני"ו‬
‫הרב יואל צבי דנציגר שליט"א ובנו אברהם חיים ני"ו‬
‫הרב אהרן וייסברג שליט"א ובנו ני"ו‬
‫הרב יעקב חיים ויינשטוק שליט"א ובנו מרדכי ני"ו‬
‫הרב נתנאל זנגר שליט"א ובנו בנימין ני"ו‬
‫הרב שמואל שמעלקא יולנו שליט"א ובנו ני"ו‬
‫הרב יחיאל אריה כהן שליט"א ובנו שלום ני"ו‬
‫הרב חיים מאיר לוינגר שליט"א ובנו דוד ני"ו‬
‫הרב אפרים לענעס שליט"א ובנו אברהם ני"ו‬
‫הרב אליעזר מושקוביץ שליט"א ובנו יואל ני"ו‬
‫הרב נתן אהרן מושקוביץ שליט"א ובנו יוחנן יעקב ני"ו‬
‫הרב מנחם מנדל שליט"א ובנו אפרים פישל ני"ו‬
‫הרב מרדכי מנדל שליט"א ובנו אברהם חיים ני"ו‬
‫הרב יחזקאל שרגא מרגלית שליט"א ובנו שמעון ני"ו‬
‫הרב יוסף חיים נאה שליט"א ובנו ישראל דוד ני"ו‬
‫הרב מאיר ניישטאט שליט"א ובניו ישראל ושמעון ני"ו‬
‫הרב יחיאל עקשטיין שליט"א ובנו חיים מרדכי ני"ו‬
‫הרב דוד יהודה פדר שליט"א ובנו רפאל פרץ ני"ו‬
‫הרב מנחם פיליפ שליט"א ובנו ני"ו‬
‫הרב יחיאל יהושע פרישמן שליט"א ובנו שמעון ני"ו‬
‫הרב אלון קמינסקי שליט"א ובנו משה מרדכי ני"ו‬
‫הרב שמואל רוזמן יואל שליט"א ובנו משה אריה ני"ו‬
‫הרב נחמיה רוזנבלט שליט"א ובנו ראובן ני"ו‬
‫הרב אפרים רוזנשטיין שליט"א ובנו חיים מרדכי ני"ו‬
‫הרב אריה שטייגמן שליט"א ובנו יהודה צבי ני"ו‬
‫הרב יוסף אהרן שטיינפלד שליט"א ובנו יהודה ני"ו‬
‫הרב ישראל פסח שמרלר שליט"א ובנו חיים ני"ו‬
‫אדרת ההנהגה על שכמו‪ .‬הוא שהה ימים אחדים בבני ברק לרגל שמחה‬ ‫גבאי לעת הצורך‬
‫משפחתית‪ ,‬כשבית האכסניא שלו היה ברח' השלושה (חשב סופר)‬ ‫מעת לעת‪ ,‬כשמגיע עלונכם לידי‪ ,‬נהנה אני מאד לקרוא את תוכנו‬
‫המשובח‪ .‬ממש ניתן להיאמר שהוא המובחר שבגליונות פרשת השבוע‪.‬‬
‫המדור מפלס אמנה מצליח להפתיע אותי כל שבוע מחדש‪ ,‬בבהירותו‪,‬‬
‫בשער בת רבים כענוותן ושפל ברך הרחוק מאד מכל גינון של כבוד‪ ,‬הרי‬ ‫בעושר רעיונותיו ובשפתו הקולחת‪ ,‬וכמובן במגוון נושאיו העוסקים‬
‫שבאותם ימים ביקש ממארחיו כי ידאגו לו לבחור או אברך אשר יצא‬ ‫בעניינים העומדים ברומו של עולם ונוגעים לכל אחד ואחד‪.‬‬
‫ויבוא עמו בכל עת אשר נצרך לו לצאת מבית האכסניא‪ ,‬לביהמ"ד או‬ ‫מלאכתכם מלאכת קודש היא‪ ,‬ויש רק להצטער על שתחמתם עצמכם‬
‫לשאר מקומות‪.‬‬ ‫לגבולי אלעד ואינכם מזכים את שאר אחב"י אף הם באוצר המרגליות‬
‫שלכם‪.‬‬
‫אלא שהוא נימק זאת בתמימות ובפשטות שהיות ואינו מכיר כל כך טוב‬ ‫ראיתי את אשר כתבתם במפלס אמנה שבגליון האחרון בענין העמידה‬
‫את רחובות העיר בני ברק עלול להיות שיצטרך לשאול עוברים ושבים‬ ‫בנסיון שלא לדור ברחוב הקרוי על שם אותו רשע ידוע אשר זמם‬
‫כיצד להגיע לבית האכסניא שלו‪' ,‬ואין זה מהראוי לשאול כיצד מגיעים‬ ‫להעביר את ישראל על דתם בראותו בכך בקוצר דעתו 'פתרון לבעיית‬
‫לרחוב הערצל'‪ - .‬ישמע חכם ויוסיף לקח‪.‬‬ ‫העם היהודי' עפ"ל‪ .‬נצח ישראל לא ישקר ובסופו של דבר ממנו לא נותר‬
‫עלו והצליחו‬ ‫שם ושארית‪ ,‬ואילו עם ישראל חי וקיים ב"ה לעד‪.‬‬
‫י‪ .‬לוין ‪ -‬בית שמש‬ ‫עולה כעת בזכרוני ביקורו של כ"ק אדמו"ר רבי לייביש מפשעווארסק‬
‫*‬ ‫שליט"א בבני ברק לפני למעלה מעשרים שנה‪ ,‬עוד טרם הוטלה‬
‫ישיבה לצעירים‬
‫דחסידי בעלזא מכנובקא אלעד‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫י"ח אייר תשע"א‬ ‫בס"ד‬
‫"תשית לראשם עטרת פז"‬
‫מלא חופניים ברכות נשגר בזאת לאלו העומדים על הפקודים אשר נבחרו לכהן פאר‬
‫בישיבתינו הק' להרביץ תורה לעדרים ולהדריכם במסילה העולה בית קל ה"ה‬
‫ענגלענדער שליט"א‬ ‫הגאון רבי יעקב יהושע‬
‫ראש הישיבה‬
‫הרה"ג ר' מרדכי פולק שליט"א‬
‫מנהל רוחני ור"מ בקיאות‬
‫הרה"ג ר' יואל שווארץ שליט"א‬
‫ר"מ עיון‬
‫הרה"ג ר' צבי שנק שליט"א‬
‫משגיח בוקר‬
‫הרה"ג ר' צבי בקר שליט"א ‪ -‬הרה"ג ר' משה רייכמאן שליט"א‬
‫שו"מ סדר שלישי‬
‫ויהא רעווא שחפץ ד' בידם יצליח להעמיד לגיונו של מלך‪ ,‬תלמידים הגונים וישרים אשר כל רואיהם יעודון כי הם זרע ברך ד'‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬נבקש בזאת מההורים שיחי' שנרשמו והתקבלו לעמוד בקשר בהקדם עם ההנהלה‬
‫הגשמית בטל‪0527-169162 :‬‬
‫בברכת התורה‪ ,‬הנהלת הישיבה‬
‫המען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ 26 .‬אלעד מיקוד ‪40800‬‬