Professional Documents
Culture Documents
שרל פלומב היה טייס בחיל הים של ארה"ב בוייטנם .לאחר 75פעולות
אוויר מטוסו נפגע מטיל קרקע אוויר .למזלו הצליח להחלץ בשלום
.ונחת בריא ושלם הודות למצנח אך נפל בשבי האויב
הוא נשבה ע"י הוייטקונג למשך 6שנים .למרות הקשיים ,התגבר על
כל התלאות .לאחר שחרורו ועד היום הוא מרצה בנושא הנסיון
.האישי שחווה בשבי והלקחים שהוא הפיק
יום אחד פלומב ישב יחד עם אשתו במסעדה ,כאשר איש אחד
התקרב אליהם ופנה לפלומב – "האם אתה פלומב ? היית טייס
בוייטנם ושירתת בנושאת מטוסים קיטי האווק ,מטוסך הופל" .פלומב
הנדהם שאל :איך אתה יודע כל זה ? האיש ענה :אני טיפלתי
.במצנח שלך
פלומב הופתע הודה לו מקרב והביע מלוא
הערכתו
:ופלומב השיב
כמה פעמים פגש אותו מבלי לברך אותו בשלום או "מה שלומך ?" או
.משהו מסוג זה
.הרי פלומב היה טייס והאיש היה בסך הכל חייל באותו אניה
פלומב חשב על כל השעות אותן בילה האיש בלב האניה ,בקיפול קפדני של
המצנחים על שלחן ארוך מעץ ,ובכל רגע מחזיק בין ידיו את גורלם של
.אחרים ,אותם לא הכיר
:בהמשך למפגש זה ,הקפיד פלומב בכל הרצאה ,לשאול את קהל שומעיו
מי מטפל במצנח שלכם ? כל אחד זקוק למישהו שידאג ל"מצנח" שלו מכל
הבחינות :חומרית ,רגשית ואף רוחנית .ותדעו גם ללא ידיעתנו יש לנו תמיד
משהו שמעניק לנו מה שנחוץ כדי להעביר את היום ,וכדי לסייע לנו ברגעים
.הקשים
לפעמים בגלל שגרת חיי היום יום ,אנו
שוכחים את הדברים הבטלים כמו ":בוקר
טוב"" ,בבקשה"" ,תודה" או לברך משהו
שמבחינתו חווה חוייה מיוחדת .אנו שוכחים
לפרגן או פשוט להגיד מילה טובה גם כאשר
.זה לשם התענוג בלבד
.אני מקווה שתעבירו לכל אלה שדאגו "למצנח" שלכם
לפעמים אנו תוהים מדוע אנשים מסויימים ממשיכים
לכתוב לנו ,לשלוח לנו סיפורים מצחיקים מבלי להוסיף
מילה ? אולי בכל זאת ,זהו הרצון להמשיך ולקיים את
!הקשר
זו גם ללא ספק ,דרך להראות שחושבים עלינו ,שאנו
!חשובים בעיניהם ,או אולי פשוט אהבה
לכן ,בפעם הבאה שתקבלו סיפור מצחיק ,הודעה כלשהי
תדעו שחושבים עליכם ,ומשהו )או משהי( בקצה השני
של המחשב רצה )או רצתה( לשלוח לכם חיוך או קריצה.
! !!יום טוב לכולם