‫‪© Mechanical Engineering Tel-Aviv Unv.

2006‬‬ ‫נכתב ע"י גרי דיאמנט‬ ‫דף נוסחאות במשוואות דיפרנציאליות חלקיות‬

‫‪‬‬
‫כללי‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫) ‪dy  kdx  0   y  Re( kx‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪ ,‬כאן נעדיף להחליף‬ ‫נבצע החלפת משתנים‪:‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m n‬‬ ‫מחפשים פונקציה‪ u ( x , y ) :‬כאשר ‪. u xy u yx‬‬
‫‪y  kx  c‬‬ ‫) ‪  Im( kx‬‬ ‫‪(  sin‬כנ"ל עבור קוסינוס)‪.‬‬ ‫‪x sin‬‬ ‫‪x dx   2‬‬ ‫כאשר‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪‬‬
‫סדר של ‪ x‬ו‪ y-‬כדי ש ‪ x‬יהיה עם סימן פלוס! מוצאים את‬ ‫‪0‬‬ ‫‪mn‬‬ ‫בעיות מסדר ראשון‪F ( x , y ,u ,u x ,u y )  0 :‬‬
‫‪ , u x ,u y ,u xx ,u yy ,u xy‬מציבים במשוואה המקורית ומקבלים צורה קנונית‪:‬‬ ‫‪ #‬גלים עומדים‪:‬‬
‫בעיות מסדר שני‪F ( x , y ,u ,u x ,u y ,u xx ,u xy ,u yy )  0 :‬‬
‫‪.‬‬ ‫) ‪u k ( x , t )   ak cos( ak t )  bk sin( ak t )  sin(  k x‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪u  u  ( , ,u , u , u‬‬
‫בעיית הגלים במיתר‬
‫‪k‬‬ ‫הערה‪ :‬משוואת המיתר היא משוואה הומוגנית‪.‬‬
‫משוואות לפלס ופואסון‬ ‫‪k ‬‬ ‫‪ak  wk‬‬ ‫‪ak cos( wk )  bk sin( wk ) ‬‬
‫‪ #‬משוואת פואסון‬ ‫‪ #‬משוואת לפלס‬ ‫‪ #‬סימון לפלס‬ ‫‪l‬‬ ‫(הומוגנית)‬ ‫‪2‬‬
‫‪utt  a u xx‬‬ ‫משוואת המיתר (משוואת הגלים)‪:‬‬
‫) ‪u  F ( x , y‬‬ ‫‪u  0‬‬ ‫‪u  u xx  u yy‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ak‬‬ ‫‪bk‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪sin( wk ) ‬‬
‫פונק' ‪ F‬מייצג כח חיצוני‬ ‫משוואה לא הומוגנית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪utt  a u xx  F ( x ,t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ak  bk‬‬ ‫‪cos( wk ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ #‬הגדרת תחום ‪ :D‬תחום פתוח וחסום עם גבול ‪.C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫(תנודות מאולצות)‪ .‬לבעיה זו אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ak  bk‬‬ ‫‪ak  bk‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫פתרון משוואת לפלס מקבל מינ' ‪ /‬מקס' על השפה!‬
‫בעיית הגלים במיתר אינסופי‪ x  ; t  0 :‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ak‬‬ ‫‪bk‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v  u  e‬‬ ‫‪ak  bk  Fk‬‬ ‫‪sin  k‬‬ ‫‪ cos  k‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫הערה‪ :‬בהוכחת לעתים יהיה נוח להגדיר פתרון‪:‬‬ ‫) ‪u (0,t )   ( t‬‬ ‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬
‫‪ak  bk‬‬ ‫‪ak  bk‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תנאי שפה (דיריכלה)‪:‬‬ ‫תנאי התחלה‪:‬‬
‫) ‪v  u   (x  y‬‬ ‫) ‪u ( l ,t )  ( t‬‬ ‫) ‪ut ( x ,0)  g ( x‬‬
‫‪ #‬משפט המקסימום‪( :‬לא מתקיים עבור משוואות היפרבוליות בלבד!)‬ ‫‪u k ( x , t )  Fk sin  wk t  k‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪sin( k x‬‬
‫קצה חופשי‪u x (0,t )  0 :‬‬ ‫קצוות קשורים‪u (0,t ) u ( l ,t )  0 :‬‬
‫אם ) ‪ u ( x ,t‬פתרון של ) ‪ u  F ( x , y‬בתחום ‪ F  0 ,D‬ו‪-‬‬
‫יחידות הפתרון‪ ,‬הפרדת משתנים (שיטת פורייה)‪:‬‬
‫) ‪ u , M  max u ( x , y‬מקבלת מקסימום על השפה ‪ ,C‬אז‪:‬‬
‫) ‪u ( x , t )  F ( x  at )  G ( x  at‬‬
‫פתרון כללי של משוואת המיתר‪:‬‬
‫) ‪ ( x ) u tt   k ( x ) u x  x  F ( x , t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. u ( x , y )  M ( x , y )D‬‬ ‫‪utt  a u xx ; t  0 ;  x  ‬‬
‫‪2‬‬

‫) ‪u ( x , 0)  f ( x ) u t ( x , 0)  g ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ( x ), k ( x )  0‬‬ ‫נתון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ #‬משפט המינימום‪:‬‬ ‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ #‬בעיית קושי (מיתר אינסופי)‪:‬‬
‫אם ) ‪ u ( x ,t‬פתרון של ) ‪ u  F ( x , y‬בתחום ‪ ,D‬ו‪-‬‬ ‫) ‪u (0, t )   ( t ) u ( l , t )   ( t‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪ut ( x ,0)  g ( x‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪ u , m  min u ( x , y‬מקבלת מינימום על השפה ‪ ,C‬אז‪:‬‬ ‫נוסחת דה‪-‬למבאר לפתרון משוואת המיתר האינסופי‪:‬‬
‫‪ #‬משפט‪ :‬אם לבעיה פתרון אז הוא יחיד!‬
‫‪. u ( x, y )  m‬‬ ‫‪( x, y)  D‬‬ ‫על מנת להוכיח יחידות הפתרון‪ ,‬תחילה יש להניח בשלילה קיום שני פתרונות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 x  at‬‬
‫‪u ( x ,t ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f ( x  at )  f ( x  at )  ‬‬ ‫‪ g ( y ) dy‬‬
‫‪ #‬משפט הביניים‪:‬‬ ‫‪ ,‬להציב בתנאי השאלה ולמצוא תנאי שפה‬ ‫) ‪v ( x , t )  u1 ( x ,t )  u 2 ( x ,t‬‬
‫כך‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 a xat‬‬
‫אם ) ‪ u ( x ,t‬פתרון של ‪ u  0‬בתחום ‪ ,D‬ו‪ m  u ( x , y )  M -‬על‬
‫והתחלה עבור פונק' ‪ , v‬לבסוף נראה כי ‪. v 0‬‬ ‫‪ #‬בעיית הגלים במיתר חצי אינסופי ‪ -‬קצה קשור‪:‬‬
‫השפה‪ ,‬אז‪ m  u ( x , y )  M :‬בתחום‪.‬‬ ‫נשתמש במשוואת האנרגיה הקינטית‪:‬‬
‫‪u ( x ,0)  f ( x ) x  0‬‬
‫‪ #‬משפט קיום ויחידות‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪utt  a u xx‬‬ ‫‪t  0, x  0 ut ( x ,0)  g ( x ) x  0‬‬
‫‪2‬‬

‫אם לבעיית דיריכלה ‪ u  F‬בתחום ‪ ,D‬כאשר ‪ u  f‬על השפה‪ ,‬יש פתרון‪,‬‬ ‫‪E (t ) ‬‬ ‫‪ k ( x ) v x   ( x ) vt dx‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪u (0,t )  0 t  0‬‬
‫אז הוא יחיד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪l‬‬ ‫נרצה לפתור את הבעייה בעזרת פתרון דה למבאר‪ ,‬לכן נבצע לפונקציה‬
‫‪u  F‬‬ ‫‪( x, y)  D‬‬ ‫‪E  ( t )   vt [  ( x ) vtt  ( k ( x ) v x ) x ]dx  0‬‬ ‫הרחבה לפונקציה אי זוגית‪:‬‬
‫‪ ,‬אז‬ ‫‪ #‬למה‪ :‬יהי ‪ u‬פתרון של בעיית דיריכלה‪,‬‬ ‫‪1 4 4 2 4 43‬‬
‫‪u  f‬‬ ‫‪( x, y )  C‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫)‪g ( x‬‬ ‫‪x 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪f1 ( x )  ‬‬ ‫‪g1 ( x )  ‬‬
‫‪u ( x , y )  max f  R max F‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כמו כן ניתן להראות כי ‪( E ( t )  0‬נציב ‪ )t=0‬עבור כל ‪ t‬בגלל שמקבלים כי‬ ‫‪‬‬ ‫‪ f (  x ) x 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ g (  x ) x0‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪E55F E55F‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מתקיים אי שוויון‪:‬‬ ‫כעת נוכל לפתור בעזרת פתרון דה‪-‬למבאר‪.‬‬
‫‪( x , y ) D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪E55555F‬‬ ‫‪v x ( x , t )  vt ( x , t )  0‬‬ ‫‪ #‬בעיית הגלים במיתר חצי אינסופי ‪ -‬קצה חופשי‪:‬‬
‫‪D UC‬‬
‫‪v ( x ,t ) C‬‬ ‫‪ . E ( t ) C‬אם כן נקבל‪:‬‬ ‫‪u ( x ,0)  f ( x ) x  0‬‬
‫‪ #‬משפט‪ :‬פתרון בעיית דיריכלה תלוי באופן רציף בנתונים של הבעיה‪.‬‬
‫‪utt  a u xx‬‬ ‫‪t  0, x  0 ut ( x ,0)  g ( x ) x  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ #‬פתרון בעיית לפלס במלבן‪:‬‬
‫‪t  0 : C  0  v( x, t )  0‬‬ ‫‪u x (0,t )  0 t  0‬‬
‫‪0 x  a‬‬ ‫) ‪u ( x ,0)  o ( x‬‬ ‫הגדרת בעיה מוצגת היטב‪:‬‬
‫‪0 y b‬‬ ‫) ‪u (0, y )  o ( y‬‬ ‫בעיה מוצגת היטב אם יש לה פתרון יחיד שתלוי באופן רציף‬ ‫נרצה לפתור את הבעייה בעזרת פתרון דה למבאר‪ ,‬לכן נבצע לפונקציה‬
‫‪u  0‬‬ ‫‪0 x  a‬‬ ‫‪0 y b‬‬ ‫הרחבה לפונקציה זוגית‪:‬‬
‫‪0 x  a‬‬ ‫) ‪u ( x ,b ) 1 ( x‬‬ ‫בנתונים מתנאי התחלה ותנאי שפה‪.‬‬
‫‪0 y b‬‬ ‫) ‪u ( a , y ) 1 ( y‬‬ ‫‪ #‬בעיית קושי עבור משוואת גלים – מוצגת היטב‪( :‬הוכחה = אפסילונטיקה)‬ ‫‪‬‬ ‫)‪f ( x‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪g ( x‬‬ ‫‪x0‬‬
‫‪f1 ( x )  ‬‬ ‫‪g1 ( x )  ‬‬
‫נפרק את הבעייה ל‪ 2 -‬תתי בעיות פשוטות יותר‪. u  v  w u  0 :‬‬ ‫‪utt  a u xx t  0  x ‬‬
‫‪2‬‬

‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫) ‪ut ( x ,0)  g ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f (  x ) x0‬‬

‫כעת נוכל לפתור בעזרת פתרון דה‪-‬למבאר‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪g (  x ) x0‬‬

‫‪Y    Y  0‬‬
‫‪2‬‬

‫מיון מד"ח מסדר שני (צורה קנונית)‬ ‫‪ #‬בעיית הגלים במיתר סופי ‪ -‬פתרון ע"י נוסחת דה‪-‬לאמבר‪:‬‬
‫כאשר נחפש את ‪:Y‬‬
‫הערה‪ :‬בד"כ נשתמש בדרך זו למציאת פתרון בנק' ספציפית בלבד‪.‬‬
‫) ‪Yn  An sinh[  n ( b  y )]  Bn sinh(  n y‬‬ ‫‪ #‬צורה קנונית‪:‬‬
‫‪a11u xx  2a12u xy  a22u yy  a1u x  a2u y  u  f ( x, y )  0‬‬ ‫‪u ( x ,0)  f ( x ) 0  x l‬‬
‫הערה‪ :‬בפתרון בריבוע איך צורך לפרק! פותרים הפרדת משתנים רגילה!‬
‫‪utt  a u xx‬‬ ‫‪t  0,0  x  l ut ( x ,0)  g ( x ) 0 x  l‬‬
‫‪2‬‬

‫‪v  0‬‬ ‫‪w  0‬‬ ‫‪a11u xx  2a12u xy  a22u yy  F ( x, y , u , u x , u y )  0‬‬ ‫‪u (0,t ) u ( l ,t )  0 t  0‬‬

‫‪v (0, y )  v ( a , y )  0‬‬ ‫‪w ( x ,0)  w ( x ,b )  0‬‬ ‫‪ #‬משוואה אופיינית‪:‬‬

‫עבור המקרה הספציפי הזה‪ ,‬נרצה לפתור את הבעייה בעזרת פתרון דה‬
‫) ‪v ( x ,0)  0 ( x‬‬ ‫) ‪w (0, y )  0 ( y‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לאמבר‪ ,‬לכן נבצע לפונקציה הרחבה לפונקציה אי זוגית לפי ‪ l‬ולפי ‪ 0‬בסוף‬
‫‪a11 dy  2 a12 dydx  a 22 dx‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫) ‪v ( x , b )  1 ( x‬‬ ‫) ‪w ( a , y )  1 ( y‬‬ ‫נקבל פונקציה מחזורית עם מחזור ‪: 2l‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪dy‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dy‬‬
‫נפתור כל בעיה בעזרת הפרדת משתנים‪.‬‬ ‫‪a11‬‬ ‫‪ 2 a12‬‬ ‫; ‪ a22  0‬‬ ‫‪ k1,2‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪f ( x‬‬ ‫‪0 x l‬‬ ‫) ‪f 2 ( x )  f1 ( x‬‬
‫‪ #‬פתרון משוואת לפלס במעגל‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪f1 ( x ) ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a11k  2 a12 k  a22  0  k1,2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ f (  x ) l  x  0‬‬ ‫) ‪f2 ( x  2l ) f2 ( x‬‬
‫‪u  0 x  y  R‬‬ ‫‪( x , y )D‬‬
‫‪‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪  c1 dy  k dx  0‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫) ‪u ( r ,‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dy‬‬

‫‪x  y R‬‬ ‫‪u f‬‬ ‫‪( x , y )C‬‬ ‫‪ k1‬‬ ‫‪ k 2  0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)‪g ( x‬‬ ‫‪0 x l‬‬ ‫) ‪g 2 ( x )  g1 ( x‬‬

‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪  c dy  k 2 dx  0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪g1 ( x )  ‬‬
‫נעביר את כל המשוואה לקואורדינטות פולריות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪ g (  x ) l  x  0 g 2 ( x  2 l )  g 2 ( x‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪u x  u  x  u x‬‬
‫‪x  r cos  y  r sin ‬‬ ‫‪tan  ‬‬ ‫‪r  x  y‬‬ ‫כעת נוכל לפתור בעזרת פתרון דה‪-‬למבאר‪ ,‬יש להציב תנאי שפה‪ ,‬ולהשתמש‬
‫דוגמה לגזירה‪:‬‬ ‫בזהויות של הרחבה‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪u xx  ( u  x  u  x ) x ...‬‬
‫בעיית הגלים במיתר סופי ‪ -‬פתרון ע"י הפרדת משתנים‪:‬‬
‫‪rx  cos ‬‬ ‫‪ry sin ‬‬

‫‪‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ sin ‬‬ ‫‪cos ‬‬ ‫‪ k1  k 2‬ושניהם ממשיים‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a12‬‬ ‫‪ a11 a22  0‬‬
‫‪ #‬משוואה היפרבולית‪:‬‬ ‫‪u ( x ,0)  f ( x ) 0  x  l‬‬
‫‪ tan   x ‬‬ ‫‪ x ‬‬ ‫‪y ‬‬
‫)‪   ( x, y‬‬
‫‪utt  a u xx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t  0,0  x  l ut ( x ,0)  g ( x ) 0 x l‬‬
‫‪x x‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u (0, t )  u ( l ,t )  0 t  0‬‬
‫מוצאים את‬ ‫נבצע החלפת משתנים‪:‬‬
‫) ‪   ( x, y‬‬
‫עתה נוכל למצוא ‪ u x ,u y ,u xx ,u yy ,u xy‬עם קוארדינטות פולרית‪.‬‬ ‫) ‪u ( x , t )  X ( x )T ( t‬‬ ‫‪C  ‬‬
‫‪2‬‬

‫נחפש פתרון מהצורה‪:‬‬

‫נקבל את הבעיה בקואר' פולריות‪:‬‬ ‫‪ , u x ,u y ,u xx ,u yy ,u xy‬מציבים במשוואה המקורית ומקבלים צורה קנונית‪:‬‬
‫‪X  ( x )   X ( x )  0 X ( x )  Ae  Be‬‬ ‫מקרה א' ‪: C  0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪ x‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫) ‪u  ( , ,u ,u ,u‬‬

‫‪u  u rr ‬‬ ‫‪ur ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪u  0‬‬ ‫‪2    0‬‬ ‫‪r  R‬‬ ‫‪X  ( x )  0 X ( x )  ax  b‬‬ ‫מקרה ב' ‪: C  0‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫) ‪u ( R , )  f (‬‬ ‫‪2   0‬‬ ‫‪r R‬‬ ‫‪ k1  k 2‬ושניהם ממשיים‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a12‬‬ ‫‪ a11 a22  0‬‬
‫‪ #‬משוואה פרבולית‪:‬‬
‫‪X  ( x )   X ( x )  0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫מקרה ג' ‪: C 0‬‬
‫‪dy  kdx  0‬‬ ‫) ‪X ( x )  A%cos(  x )  B%sin(  x‬‬
‫‪.‬‬ ‫מחפשים פתרון בעזרת הפרדת משתנים‪:‬‬ ‫כאשר ‪ ‬תהייה חלק מ‬ ‫במקרה זה מוצאים ) ‪  ( x , y‬‬
‫) ‪u ( r , ) U ( r )  (‬‬

‫נגזור ונציב במשוואת לפלס לקואר' פולריות‪:‬‬ ‫‪  ( x , y )  c‬‬

‫‪‬‬
‫) ‪r U  ( r )  rU  ( r‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪  (‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ n ‬ונציב ב ) ‪ . X n ( x‬עתה‬ ‫לאחר הצבת תנאי ההתחלה‪ ,‬נמצא את ‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪ .‬בד"כ נבחר את ‪ ‬כ ‪ X‬או ‪ .Y‬מוצאים את‬ ‫‪ , ‬כך ש‪ 0 :‬‬ ‫‪l‬‬
‫) ‪U (r‬‬ ‫) ‪ (‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫כאשר ‪ C‬ידוע‪ ,‬נמצא את ) ‪ Tn ( t‬בדרך דומה ונקבל כי הפתרון הכללי הינו‪:‬‬
‫אם ‪ C=0‬אז זה קו ישר‪ ,‬וזה יתקיים רק אם זה אפס‪ ,‬ואז זה מחזורי! (פתרון!)‬
‫‪ , u x ,u y ,u xx ,u yy ,u xy‬מציבים במשוואה המקורית ומקבלים צורה קנונית‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫אם ‪ C<0‬אז זה אקספוננטות חיוביות‪ ,‬וזה לא מחזורי!‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪u ( x ,t )  ‬‬ ‫‪An cos a‬‬ ‫‪t  Bn sin a‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪x‬‬
‫לכן ‪ ! C>0‬ואז פותרים רגיל‪ . C   2 ,‬כאשר ) ‪,  ( )  (  2 k‬‬ ‫‪.‬‬ ‫) ‪u  ( , ,u ,u ,u‬‬
‫‪n 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬

‫! חוזרים אל ) ‪ U ( r‬ופותרים מד"ר עם מקדמים לא‬ ‫מקבלים כי ‪  n‬‬ ‫כדי למצוא את המקדמים‪ ,‬מציבים תנאי התחלה‪ ,‬מכפילים את הפונק' ב‪:‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ . k1  k‬פתרון מרוכב‪.‬‬ ‫‪k2  k‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a12‬‬ ‫‪ a11 a22  0‬‬
‫‪ #‬משוואה אליפטית‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪r U  ( r )  rU  ( r )  n U ( r )  0‬‬ ‫‪ sin‬בשני האגפים ועושים לשני האגפים אינטגרציה לפי ‪.x‬‬ ‫‪x‬‬
‫קבועים‪:‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪‬‬
‫‪U (r )  r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ n‬‬

‫‪1‬‬
‫‪© Mechanical Engineering Tel-Aviv Unv. 2006‬‬ ‫נכתב ע"י גרי דיאמנט‬ ‫דף נוסחאות במשוואות דיפרנציאליות חלקיות‬
‫‪ v -‬מקיים את כל השאר‪.‬‬ ‫‪ #‬משוואת חום הומוגנית‪:‬‬
‫‪ -‬נפתור כל אחד בנפרד ונחבר את הפתרון בסוף‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬לא לשכוח בפתרון להוציא ‪ a0‬החוצה וזה רק אם ‪   0,1,2,...‬וזה‬
‫‪ut  a u xx t  0 0  x l ‬‬
‫‪2‬‬ ‫) ‪u ( x ,t )  X ( x ) T ( t‬‬
‫‪u ( x, t )  v( x, t )  U ( x, t )  v  u  U‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהיה רק אם יש פתרון ב ‪ .C=0‬בטבעת יש למצוא ) ‪: U 0 ( r‬‬
‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪T (t‬‬ ‫) ‪X  ( x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪U ( x ,t )   ( t )    ( t )   ( t ) ‬‬ ‫‪u (0, t ) u ( l , t )  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪a T (t‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪X ( x‬‬ ‫) ‪ U 0 ( r )  C1  C2 ln( r‬וזה יהיה ‪ a0‬בפתרון הסופי‪ ...‬בכל צורה של מעגל‬
‫‪l‬‬
‫מקדם של ‪ ln‬מאופס! כלומר רק קבוע כלשהו‪.‬‬
‫) ‪U (0,t )   ( t ) U ( l ,t )  ( t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪vt  a v xx  F ( x ,t ) U t  a U xx‬‬
‫)‪v ( x ,0)  f ( x ) U ( x ,0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪t  0 0 x  l‬‬ ‫‪X n ( x )  sin‬‬ ‫‪ ‬‬‫‪n‬‬
‫‪l‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪n‬‬
‫פתרון המשוואות עם ‪ C‬נותן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪u ( r ,2 ) u ( r ,0‬‬
‫תנאי מחזוריות הם‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪u  ( r ,2 ) u  ( r ,0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ a n t‬‬

‫‪‬‬ ‫‪v (0,t )  v ( l ,t )  0‬‬ ‫‪Tn ( t )  bn e‬‬

‫הערה‪ :‬במעגל לא יתכן פתרון ‪  n‬בגלל הנקודה הסינגולרית של ‪ r‬באפס!‬
‫‪ #‬פתרון משוואת פואסון במעגל‪:‬‬ ‫בפתרון מראים גם את התפרונות הטריוויאלים המתקבלים מתנאי‬ ‫‪ #‬נוסחת פואסון בקואורדינטות פולריות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u ( x ,t )   bn e‬‬
‫‪ a n t‬‬
‫) ‪sin( n x‬‬ ‫התחלה‪/‬שפה‪ .‬כך מקבלים פתרון‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R r‬‬
‫‪r  R u rr  u r  u  F ( r , ) ‬‬ ‫‪u ( r , ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f ( )d‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R  2 R r cos     r‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r  R u ( R , )  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫עתה יש להציב תנאי ‪ t=0‬בפתרון‪ ,‬להשוות ל ‪ )f)x‬ולמצוא ‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1 4 44 2 4 4 43‬‬
‫) ‪G ( r , ,‬‬
‫נחפש‪:‬‬
‫‪ #‬בעיית קושי אינה מוצגת היטב‪ :‬כאשר סדרת נתונים שואפת לאפס וסדרת‬

‫‪ ‬‬
‫) ‪a0 ( r‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפתרונות לא!‬
‫‪   an ( r ) cos( n )  bn ( r ) sin( n ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪n‬‬
‫‪u(r,  ) ‬‬ ‫‪bn ‬‬ ‫‪ f ( y ) sin‬‬ ‫‪y dy‬‬ ‫נוסחת גרין ובעיית ניומן‬
‫‪2‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪l‬‬

‫‪F ( r , ) ‬‬
‫) ‪A0 ( r‬‬
‫‪   An ( r ) cos( n )  Bn ( r ) sin( n ) ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬בעיית קושי עבור משוואת חום (בקטע אינסופי)‪:‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪r v‬‬
‫‪ udV  ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ds‬‬ ‫‪ #‬זהות גרין‪:‬‬ ‫‪vn ‬‬ ‫‪ #‬מגדירים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ut  a u xx‬‬ ‫‪t 0‬‬ ‫‪ x  ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪A0 ( r ) ‬‬ ‫‪ F ( r , ) d‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬ ‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪ u vdxdy   u‬‬ ‫‪dl   uvdxdy‬‬ ‫‪ #‬נוסחת גרין ראשונה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪An ( r )   F ( r , ) cos( n ) d n 1,2,...‬‬ ‫נפתור בעזרת נוסחת פואסון בקואו' קרטזיות‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪( x y‬‬
‫‪Bn ( r ) ‬‬ ‫‪ F ( r , ) sin( n ) d n  1, 2, ...‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  u v  v u  dxdy   u‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪dl‬‬ ‫‪ #‬נוסחת גרין שניה‪:‬‬
‫‪u ( x, t ) ‬‬ ‫‪ f ( y ) e‬‬ ‫‪ dy‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4a t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪2a‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬

‫כאשר נציב במשוואה המקורית‪ ,‬נקבל ביטוי שממנו נעשה השוואת מקדמים‬ ‫‪ #‬משפט גאוס‪ :‬שימושי להוכחת יחידות פתרון בעזרת ‪v u1 u 2‬‬
‫ונקבל מד"ר‪-‬ים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר ‪ G‬פונק'‬ ‫‪u ( x ,t )   G ( x , y ,t ) f ( y ) dy‬‬ ‫או בצורה פשוטה יותר‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫]) ‪v  v ( x , y ) w  [ w1 ( x , y ), w2 ( x , y‬‬
‫‪( i ) a0 ( r ) ‬‬ ‫) ‪a0 ( r )  A0 ( r‬‬ ‫גרין של הבעיה‪ .‬את האינטגרל פותרים ע"י הגעה לפונקציית שגיאה‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪gradv  ( v x ,v y ) divw  w1 x  w2 y‬‬
‫‪rr‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪( ii ) an ( r )  an ( r )  2 an ( r )  An ( r‬‬
‫‪z‬‬
‫‪ divwdV  Ñ‬‬ ‫‪ wnds‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫לה התכונות הבאות‪:‬‬ ‫‪ (z) ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪( iii ) bn ( r )  bn ( r )  2 bn ( r )  Bn ( r‬‬ ‫‪ ( w1 x  w2 y ) dV  Ñ‬‬
‫‪ ( w1n1  w2 n2 ) ds‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ (  z )   ( z ) #   e‬‬ ‫‪d  0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬

‫ולא לשכוח תנאי שפה ותנאי רציפות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (  ) 1 #  (  ) 1‬‬ ‫‪ ( u u ) dV  Ñ‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪ds   gradu dV‬‬
‫‪a n ( R )  0 n  0, 1, ... bn ( R )  0 n  1, 2, ...‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪an (0) , bn (0)  ‬‬ ‫‪ e‬‬ ‫‪d   #‬‬ ‫‪  e‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪gradu‬‬ ‫‪ ux  u y‬‬
‫‪ #‬פתרון של בעיה לא הומוגנית – משוואת גלים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ #‬פונק' גרין בתחום סופי‪ :‬אם נציב את ‪ bn‬שקיבלנו במשוואת חום הומוגנית‬
‫‪utt  a u xx  F ( x ,t ) 0 x l t  0 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪u xx  u yy  F‬‬ ‫‪( x, y )  D‬‬

‫‪u ( x ,0)  f ( x ) ut ( x ,0)  g ( x ) ‬‬
‫) ‪u x (0,t )   ( t ) u x ( l ,t )  ( t‬‬ ‫‪‬‬
‫בתוך הפתרון הסופי כפי שהיא‪ ,‬נקבל‪:‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ #‬בעיית ניומן‪:‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ f‬‬ ‫‪( x, y )  C‬‬
‫‪‬‬
‫נחפש‪:‬‬ ‫‪u ( x , t )   G ( x , y ,t ) f ( y ) dy‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ #‬משפט‪ :‬אם ‪ u1 ,u 2‬פתרונות של בעיית ניומן‪ ,‬אז ‪. u1 u 2 C‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪u ( x ,t )   u n ( t ) cos‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪G ( x, y, t ) ‬‬ ‫‪ e‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪x sin‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪X   CX  0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪( x , y )D u  F ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪n 0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪x X (0)  X ( l )  0 ‬‬
‫יש פתרון‪ ,‬אז הוא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ #‬משפט‪ :‬אם לבעיית דיריכלה‬
‫‪F ( x ,t )   Fn ( t ) cos‬‬
‫‪n 0‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪ #‬משוואת חום לא הומוגנית עם תנאי התחלה אפס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪( x , y )C u  f‬‬ ‫‪‬‬
‫יחיד!‬
‫צריכים לקחת פונק' עזר כדי לאפס את תנאי השפה! מקבלים פתרון של שתי‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪ut  a u xx  F ( x ,t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪0 x l‬‬
‫‪‬‬ ‫משוואות חום (אליפטית)‬
‫בעיות‪ ,‬אחת ‪ -‬בוחרים פתרון מהצורה של ‪ )u=X)x(T)t‬ואז מגיעים למשוואות‬ ‫‪‬‬ ‫‪u ( x ,0)  u (0,t )  u ( l ,t )  0‬‬
‫של בעיות שטורם ליוביל‪ ,‬השניה עושים עם השוואת מקדמים!‬ ‫‪ut  a u xx  F ( x ,t ) t  0 0 x l ‬‬
‫‪2‬‬

‫הפתרון יראה כך‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪(1‬‬
‫‪ – C<0‬פתרון טריוויאלי‬
‫) ‪ - X n ( x‬פונקציה עצמית של הבעיה ההומוגנית (ע"פ שטרום לאוביל)‪.‬‬
‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬
‫) ‪u (0,t )   ( t ) u ( l ,t )  ( t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעיית החום מוגדרת היטב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – C=0(2‬פונק' קבועה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ #‬משפט עקרון המקסימום‪:‬‬
‫‪X ( x )  ax  b‬‬ ‫) ‪u ( x , t )   un (t ) X n ( x‬‬ ‫) ‪F ( x , t )   Fn ( t ) X n ( x‬‬
‫‪n 1‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫יהי ‪ , u ( x ,t ) 0  x l‬פתרון של משוואת חום ו‪-‬‬
‫‪X  ( x )  a  X  (0) a  0‬‬
‫‪ t=0 , 0 t  t‬או ‪ x=0‬או ‪ ,x=l‬אז‬ ‫‪F ( x ,t )  0‬‬ ‫‪max u  M‬‬
‫בעיה זו פותרים כמו מד"ר‪ ,‬פתרון הומוגני ‪ +‬פרטי‪ .‬מציבים את‬ ‫‪u n (0)  0‬‬

‫‪X ( x)  b‬‬
‫‪. u ( x ,t )  M‬‬ ‫‪0 x l 0t  t‬‬
‫) ‪( u ( x ,t‬הפיתוח של פורייה) בנוסחא המקורית ועושים השוואת מקדמים!‬
‫‪– C>0‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫נקבל מד"ר ופתרונה‪:‬‬
‫‪ #‬משפט עקרון המינימום‪:‬‬
‫יהי ‪ , u ( x ,t ) 0  x l‬פתרון של משוואת חום ו‪-‬‬
‫‪X    X  0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ts‬‬ ‫‪ t=0 , 0 t  t‬או ‪ x=0‬או ‪ ,x=l‬אז‬ ‫‪F ( x ,t )  0‬‬ ‫‪min u  m‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪2‬‬

‫‪un ( t )   e‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪Fn ( s ) ds‬‬

‫‪X ( x )  A cos  x  B sin  x‬‬
‫‪. u ( x ,t )  m‬‬ ‫‪0 x l‬‬ ‫‪0t  t‬‬
‫‪0‬‬

‫‪X  ( x )  x  0:B  0‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪ #‬משפט עקרון הביניים‪:‬‬
‫‪2l‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪Fn ( t )   F ( y ,t ) sin‬‬ ‫‪y dy‬‬ ‫ואז יש למצוא את הפתרון הפרטי‪:‬‬ ‫יהי ‪ u ( x ,t ) 0  x l‬פתרון של המשוואת חום הומוגנית‪ ,‬כאשר ‪, 0  x l‬‬
‫‪x  l : X n ( x )  A cos‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪l0‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪ 0 t  t‬וכן ‪ m  u ( x ,t )  M‬כאשר ‪ t=0‬או ‪ x=0‬או ‪ ,x=l‬אז‬
‫עבור בעיה עם תנאי שפה ותנאי התחלה אפס מקבלים מד"ר מסדר שני‪:‬‬ ‫את הפתרון המתקבל‪ u ( t ) :‬מציבים בפיתוח פורייה‪.‬‬ ‫‪. 0  x  l 0  t  t m  u ( x ,t )  M‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪y   b y  h ( t‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ #‬משוואת חום לא הומוגנית עם תנאי התחלה לא אפס‪:‬‬ ‫‪ #‬יחידות‪ :‬אם לבעיית משוואת חום יש פתרון‪ ,‬אז הוא יחיד! הוכחה בעזרת‬
‫הנחה בשלילה של קיום שני פתרונות‪...‬‬
‫‪y (0)  y (0)  0‬‬ ‫) ‪ut  a u xx  F ( x ,t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪0 xl ‬‬ ‫‪ #‬למה‪ :‬יהי ) ‪ u ( x ,t‬פתרון של בעיית משוואת חום‬
‫‪1 t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y ( t )   sin b ( t  s )  h ( s ) ds‬‬ ‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u  vw‬‬
‫‪ut  a u xx  F ( x ,t ) t t  0 0 x l ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪b 0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪u (0,t )  u ( l ,t )  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u ( x ,0)  f ( x ) 0 x  l‬‬ ‫‪‬‬
‫‪u (0,t )   ( t ) u ( l ,t )  ( t ) 0 t  t ‬‬
‫נחלק את הבעייה ל‪ 2 -‬בעיות נפרדות‪:‬‬
‫‪e e‬‬ ‫‪e e‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪sinh x ‬‬ ‫‪cosh x ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪vt  a v xx t  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0  x l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪wt  a wxx  F ( x ,t ) t  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 x l‬‬ ‫) ‪F0  max F ( x ,t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכמו כן מגדירים מקסימום מבין‪:‬‬ ‫‪E5555555F‬‬ ‫כאשר‬
‫‪‬‬ ‫) ‪v ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪w ( x ,0)  0‬‬ ‫‪0  x l‬‬ ‫‪0t  t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪v (0,t )  v ( l ,t )  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪w (0,t )  w ( l ,t )  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ #‬משוואת חום לא הומוגנית (כללית)‪:‬‬ ‫‪ , m  max‬אזי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪max f ( x ) ,max  ( t ) ,max  ( t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E5555F E5555‬‬ ‫‪F E555F ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ut  a u xx  F ( x ,t ) t  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0  x l‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 xl‬‬ ‫‪0t  t‬‬ ‫‪0t  t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪u ( x ,0)  f ( x‬‬ ‫) ‪u (0,t )   ( t‬‬ ‫) ‪u ( l , t )  ( t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. u ( x ,t )  m ‬‬ ‫‪F0l‬‬
‫‪2‬‬
‫נחלק את הבעייה ל‪ 2 -‬בעיות נפרדות‪:‬‬ ‫‪2a‬‬
‫‪ U -‬מקיימת רק את ‪ 2‬תנאי השפה האחרונים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬פתרון הבעיה המוצגת בלמה‪ ,‬תלוי באופן רציף בנתונים של הבעיה‪.‬‬
‫‪2‬‬