Professional Documents
Culture Documents
שיעור מס' 3
שיעור מס' 3
19.11.2008
קוראסאווה מראה לנו את הסצינה מנקודת ראות אחת ויחידה .המצלמה היא זאת הנותנת
ביטוי לנקודת הראות של הסרט .אין לנו דרך אחרת לראות את הסרט אלא אך ורק דרך
המצלמה .היא לא משתנה לכל אורך הסצינה .היא נקודת מבט חיצונית לסרט .ניתן להגדיר
את נקודת המבט במספר אופנים ,אך כולם יאמרו את אותו הדבר – היא נראית מנקודת מבטו של
הצופה .הסצינה נראית מנקודת הראות של קוראסאווה .נקודת מבט חיצונית .האם חיצונית אומר
גם אובייקטיבית? ייתכן .עקב כך ,המצלמה לא זזה ולא מתקדמת באף אובייקט .אנו נוהגים
לומר שזו נקודת הראות של הקורא/צופה או של הבמאי/סופר – מספר.
אין אף סרט ששומר על נקודת מבט חיצונית לכל אורך הסרט .סצינות ,לעומת זאת ,יש
בשפע .אצל וויין וואן ראינו שתי נקודות ראות ,שוט על הפה של הארווי קייטל ושוט על העיניים
של וויליאם הארט .אז מה כאן נקודת המבט? מה אנחנו בעצם רואים?
בתחילה ראינו מנקודת המבט של הארווי קייטל את וויליאם הארט .המצלמה עמדה
מאחורי הארווי קייטל .זה לא היה .povראינו אותו גם בשוט שרואים דרכו את הארט .היא צילמה
אותו דרך הכתף של קייטל .המיקום הזה נקרא – ,Over The Shoulderמעבר לכתף.
המסתכל ,המתבונן ,גם הוא חלק מהפריים .זו אחת מנקודות הראות המורכבות שיש לנו בקולנוע.
היא הכי קרובה לזו שקייטל רואה את הארט .בספרות זה נקרא נקודת מבט משולבת.
כל סרט קולנוע מכיל בתוכו מספר רב של נקודות מבט .הן פנימיות והן חיצוניות.
שפת הקולנוע המקובלת על רוב יוצרי הקולנוע היא זו המנצלת את מקסימום האמצעים
הקולנועיים העומדים לרשותם בכדי ליצור תוצאה קולנועית עשירה .דבר זה היה מקובל בהוליווד
מאז ומתמיד' .קצב הוליוודי' .הסצינה של קוראסאווה ,למשל ,כשצולמה במצלמה אחת בשוט
אחד ,בהוליווד היו עושים זאת במספר רב יותר של זוויות צילום ובעריכה קצבית יותר.
סרט מ" ,1952-בצהרי היום" ,של הבמאי פרד זינמן והשחקן גרי קופר ,הוא סרט מערבון,
אך עקב אותה התקופה ,תקופת מקרת'י ,הסרט נושא בחובו שאלות מוסריות המתכתבות עם
אירועי ההווה .חשוב לראות איך הסרט מסופר .מה המבע שבו משתמש הבמאי ,יוצר הסרט,
בכדי להעביר לנו את המשמעויות שהוא רוצה להעביר לנו.
במרכז הפריים אנחנו רואים את הרכיבה על הסוס .האיזון של המצלמה משתנה – כלומר,
האקשן עומד להתחיל .הפסקול טומן בתוכו מאפיינים של עיר שמרנית-דתית-מסורתית ,ואולי ניתן
להסיק כי זה יום ראשון ,כלומר יום שבתון לכל התושבים.
דמות של אישה נכנסת לפריים מצד ימין ,להלן – נקודת מבט משולבת ,לא OTS
אבל מאוד קרוב.
קאט לפרונט של האישה :סממנים דתיים-נוצריים (שרשרת הצלב קצת מסגירה את
העניין) והיא נראית קצת כמו הסטריאוטיפ של מרי הבתולה; סממן של אישה ,באותם זמנים –
פגיעה ,חסרת הגנה; זווית המצלמה מכוונת כלפי מעלה ,כלומר ,אנו לא רואים את האישה בגובה
העיניים ,יש תחושה של 'יראת-כבוד' ,האישה נהיית לדמות אפית; המשמעות העלילתית של
הקלוז-אפ :היא מתבוננת ברוכבים על הסוסים.
הרכיבה משנה את האיזון ,את החיים הרגילים ,ואנו רואים את שלושת הרוכבים בפרונט,
כשהמצלמה נעה לכיוונם .יש קצב .מוסיקת הפסקול מחזקת את הקצב.
אנו רואים את הקברן של העיירה מנקודת המבט שלהם ,תוך כדי רכיבה .זה הפעם
הראשונה בה אנו רואים את נקודת המבט שלהם .זה מחזק את התחושה שעם בואם לעיירה הם
מייצרים פרנסה לקברן.
כל שוט ושוט ,המעבר בין האפיזודות ,אלו מחזקים את ערעור האיזון של העיירה הזאת.
אנשי העיירה מפחדים ממה שהולך להיות .עצם זה שהם נעצרים ליד השלט "מרשל" מעיד אולי
על המטרה שלהם ,או על הרצון לומר שהדבר היחיד שיכול לעצור אותם הוא המרשל ,אנשי
החוק.
זה היה דוגמא לקצב ההוליוודי ,לאופן בו ניתן ליצור מקצב ומשמעות דרך שיטות צילום,
עריכה ,תפאורה ,תלבושות וכד'.
בשנת ,1940שנה לפני "האזרח קיין" ,אורסון וולס היה בן .24מה שכן ,הוא היה אחד
האנשים המרכזיים ביותר בתרבות האמריקאית .בגיל 20הוא הקים לעצמו תיאטרון ושכר את
השחקנים המקצועיים ביותר .הוא עיבד מספר מחזות עם טביעת האצבע הייחודית שלו ושידר
מספר תסכיתי רדיו יחד עם שחקניו .כשהגיע להקריא את "מלחמת העולמות" ,זה היה נשמע כמו
תשדיר רדיו אותנטי ואמיתי ,מה שזרע פאניקה בקרב מספר תושבים.
לפני שהחל לעסוק בקולנוע ,הוא רצה ללמוד מה זה בכלל קולנוע .הוא ביקש מאנשיו
שיביאו לו את 40הסרטים הטובים בהיסטוריה .לפי מה שנאמר ,הוא ראה את הסרט "כרכרות
הדואר" ( )Stagecoachוזהו .הוא לא היה צריך לראות עוד .אז הוא ראה אותו 40פעם.
הסרט מגולל את סיפורה של כרכרת דואר ,בה מסתתרים קבוצת נוסעים שהם דימוי
מייצג של אמריקה ,כל אחד מהם מייצג פלח אחר של אמריקה .התקופה היא הזמנים בהם
האינדיאנים היו טובחים בכל אדם לבן אשר היה מתקרב לרדיוס המחיה שלהם .הם שורדים את
המסע ומגיעים בשלום הביתה.
אנו נצפה בסצינת המארב המפורסמת מהסרט .הם חוצים את הנהר ,מושג שלו יש
משמעות מיתולוגית ,וממשיכים לדהור הלאה במסעם ,דרך השמורה של האינדיאנים .האינדיאנים
קולטים אותם ויוצאים לרדוף אחריהם .הסצינה הופכת להיות סצינת מרדף מרהיבה.
כשלראשונה אנו רואים את הכרכרה ,כשאנו רואים אותה מאחורה ,לא מעניין אותנו מי
נוהג ולמה נוהג ,מעניין אותנו מבחינה סיפורית שאנו מבינים שהכרכרה בתנועה ,הכרכרה
מתקדמת קדימה אל עבר מטרה כלשהי .קאט לאחר-מכן ,אנו מתחילים להכיר את הדמויות .זה
אמור לתת לנו את התחושה על-כך שזה סרט על אמריקה .כמו שבבופור ,החיילים שנמצאים
במוצב הם דימוי מייצג של החברה הישראלית .אנו לומדים להכיר אותם .מבחינה קולנועית ,מה
שחשוב זה שכל אחד יקבל צילום מקרוב – MSועד .CSעל האינדיאנים ,לעומת זאת ,אין קלוז-
אפ כלל וכלל .חוץ משניים שעליהם נדבר בעוד מספר דקות .כלומר ,לתושבים האמריקאים יש
זכויות ,לאינדיאנים אין.
אנו רואים את השריף והעגלון ,כל אחד מקבל את הזכות שלו להיראות ולהישמע.
לאחר-מכן ,אקסטרים לונג-שוט מלמעלה ,מפסגת ההר .נקודת מבט חיצונית .מבט
מלמעלה .שני האלמנטים שמדריכים את בחירת מיקום המצלמה הם גובה ומרחק .המשמעות היא
להקטין עד למינימום את הכרכרה .כשרואים אותה מכל-כך למעלה וממרחק עצום שכזה ,יש לו
משמעות רגשית – קטנים ,כלומר ,מסכנים ,חשופים ,חסרי-הגנה .העמק נחשף בפנינו במלוא
גדולו ,זוהרו ורוחבו .והכרכרה? חלק זעיר וחסר משמעות מבחינת העמק.
אנו יכולים לזוז מעניין לעניין ,מהתרחשות להתרחשות באמצעות או קאט או תנועת
מצלמה .השאלה היא – במה אני בוחר .אף-על-פי שאמנות היא לאו דווקא תוצר של המודע,
ישנה השאלה איזו קונוטציה האמצעי יוצר.
ולכן מגיעים שני הקלוז-אפים הבאים שהם הקלוז-אפים היחידים ,בכל הסצנריו הזה ,של
האינדיאנים :ברגע שאנו רואים את הפנים של האינדיאנים אנו מזהים אותם כאויב .ישנו הצורך
להגדיר דמות כאחרת ,שהיא שונה מדמויות הגיבורים (או בכלליות ,מדמויות מסוימות) בכדי
לזהות אותה כאויב .ושני הקלוז-אפים על האינדיאנים הם פונקציונליים על-ידי כך שהם מגדירים
את קבוצת האחרים הללו ,השונים הללו' ,הערוכים למלחמה' האלו ,כאויב.
חזרה אל הקבוצה בזמן שהם מתחילים לרכב מחוץ לפריים .אנו מבינים את פעולת
הרכיבה הזאת כ'-אנו יוצאים לקרב!'.