‫בג"ץ ‪6301/18‬‬ ‫בבית המשפט העליון‬

‫בירושלים‬

‫לורי שם טוב (עצירה בכלא נווה תרצה) (‪)024506230‬‬ ‫המבקשת‪:‬‬

‫בעניין שבין‪:‬‬
‫רונית פוזננסקי‬ ‫העותרת‪:‬‬
‫ע"י עוה"ד רם כספי וירון הוכמן‬
‫נגד‬
‫‪ .1‬שרת המשפטים‬ ‫המשיבים‪:‬‬
‫‪ .2‬בית הדין המשמעתי לשופטים‬

‫בקשה להצטרף לדיון ולצרף ראיות נוספות על העותרת‬

‫בית המשפט הנכבד מתבקש לצרף את המבקשת לעתירה זו כדי שתוכל לשמוע את רחשי הציבור‪ ,‬וקולם של‬
‫קורבנותיה של שופטת לשעבר‪ ,‬העותרת‪ .‬מבוקש לצרף ולהציג ראיות כי השופטת העותרת לא הייתה‬
‫מוערכת‪ ,‬ולא מעדה פעם אחת‪ ,‬אלא באופן שיטתי שימשה סניף של המשטרה‪ ,‬חתמה על צווים כלאחר יד‪,‬‬
‫בלי לבדוק דבר וחי דבר‪ ,‬ואף הוסיפה מדמיונה הפורה דברים שהשוטרים לא טענו‪ .‬מבוקש לטעון כי לא‬
‫בכדי עותרת זו נתפסה במעידה‪ ,‬ויש לדחות את עתירתה על הסף‪.‬‬

‫בקשת הצטרפות זו מבוססת על היות המבקשת בעלת ענין‪ ,‬ו‪/‬או ידידת בית המשפט ו‪/‬או נציגת ציבור‪.‬‬

‫ואלו נימוקי הבקשה‪:‬‬

‫כפי שהעותרת צירפה את שרת המשפטים לעתירה זו‪ ,‬מבלי ששרת המשפטים שימשה צד או יריב‬ ‫‪.1‬‬

‫כלפי‪ ,‬ואין לשרת המשפטים כל מעמד בעתירה זו‪ ,‬כך מנגד‪ ,‬כדי לאזן את התמונה יש מקום לצרף‬
‫את נציגת הציבור‪ ,‬ונציגה אותנטית כמו המבקשת שהיא קורבן של הלהט של העותרת להרשיע‪,‬‬

‫ולשמש פיונית בי דיהם של השוטרים והפרקליטות‪.‬‬

‫‪ .2‬על פניו נראה שהצירוף המאולץ של שרת המשפטים נעשה ב"קומבינה" מתוזמרת מראש‪ ,‬שכן‬

‫לציבור נראה שתגובת שרת המשפטים לטובתה הייתה ידועה מראש לעותרת‪ .‬אילו הייתה חוששת‬
‫ששרת המכתבים תכתוב דברים נגדה‪ ,‬לא הייתה מצרפת אותם‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ .3‬כשופטת בפלילים‪ ,‬ו דאי יודעת השופטת העותרת כי נאשמים רבים מתמודדים עם פסיקות רעות‪,‬‬

‫לא הגיוניות‪ ,‬חסרות כל בסיס או סתם פסיקות דרקוניות ששופטים נותנים במהלך ההוכחות‪ ,‬ואין‬
‫כל דרך לערעור עליהם בערעור בינים‪ ,‬כי ערעור בינים לא קיים‪ .‬נאשמים מסוימים ניסו לעקוף את‬

‫חוסר האפשרות לערער בערעור ביניים ע"י עתירה נגד בית המשפט הפלילי עצמו‪ ,‬אולם כולם נדחים‪,‬‬
‫כי מדובר במעקף שקוף‪.‬‬

‫‪ .4‬מדוע אם כן סבורה העותרת‪ ,‬שמה שלא זמין לנאשמים שבפניה‪ ,‬מגיע לה רק מכוח מישרתה? הרי‬
‫מעל בית הדין המשמעתי לשופטים לא קיימת ערכאת ערעור‪ ,‬כך ששקוף כי עתירה זו נועדה לייצר‬

‫מסלול ערעורי עקיף חדש‪ ,‬פרי המצאתם של סנגוריה של העותרת‪.‬‬

‫‪ .5‬מה היה קורה אם נאשם מן הישוב היה פונה לבית המשפט בעתירה על החלטת בינים שאסור לו‬
‫להגיש עליה ערעור? בית המשפט היה זורק אותו מכל המדרגות‪ ,‬דוחה על הסף את העתירה‪ ,‬ונוזף‬
‫בו למען יראו וייראו‪.‬‬

‫‪ .6‬כיצד אם כן השופטת תשמש דוגמא לציבור‪ ,‬ולהגברת אימון הציבור בשופטים‪ ,‬כאשר היא עצמה‬

‫עושה את מה שאסור לעשות?‬

‫‪ .7‬למבקשת ידע אישי על האופן בו העותרת הפכה עצמה חותמת גומי של המשטרה‪ ,‬בלא פחות מ ‪17‬‬
‫אירועים‪ ,‬בהם חתמה לשופטים על כל מה שרצו‪.‬‬

‫‪ .8‬מלבד הידע האישי שיפורט מיד‪ ,‬ידוע לכל כי העותרת הורתה לעצור אזרחית שגנבה פחית קולה ו‬
‫‪ 10‬שקלים למשך יומיים‪ .‬מידע זה לא מצוי בפני בית המשפט הנכבד והעדרו מאפשר בידי הסנגורים‬
‫לטעון טענות לא מבוססות שהותרת הייתה "בעד חשודים" ו"ליברלית"‪.‬‬

‫‪ .9‬בנוסף‪ ,‬ראוי לשים לב מי נתן לשופטת המלצות‪ .‬חבריה בפרקליטות! ובראש חבריה הממליצה‬

‫רונית עמיאל‪ ,‬פרקליטת מחוז מרכז‪ .‬די בכך כדי ללמד בפני מי הייתה העותרת "מוערכת"‪.‬‬
‫התשובה פשוטה‪ ,‬גם לאחר שמונתה כשופטת חשה עצמה‪ ,‬והתנהגה כמו פרקליטה ולא כמו שופטת‪,‬‬
‫ולכן בפרקליטות העריכו אותה‪ ,‬וציידו אותה במכתב הערכה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ .10‬לה לן מקבץ דוגמאות מידע אישי של המבקשת‪ .‬המבקשת להצטרף היא עיתו נאית אשר סקרה את‬

‫תופעת חטיפות הילדים ע"י עובדות סוציאליות‪ ,‬תופעת השופטים האטומים בבתי משפט לנוער‬
‫שמשתפים עם העובדים הסוציאליים פעולה ומנתקים ילדים מהוריהם‪ ,‬ותופעת הפרקליטים‬

‫השקרנים‪ ,‬אשר להוטים להר שיע בכל מחיר‪.‬‬

‫‪ .11‬נגד המבקשת התנה ל ה חקירה עלך מנת לקשור את המבקשת עם פרסומים למיניהם‪ ,‬ומשטרת‬

‫ישראל אף התקינה תוכנת ריגול בחדירה סמויה לבית המבקשת‪.‬‬

‫‪ .12‬היחידה החוקרת ראתה בעותרת בת ברית ושותפה לחקירה‪ ,‬והיא נענתה לכל גחמותיהם‪.‬‬

‫‪ .13‬להלן מקבץ של דוגמאות בתיקים שמבוקש לבטל בהם את הצווים שניתנו‪.‬‬

‫‪ - 66491-09-16‬תיק הקשור לעו"ד איתן ארז ומילל שהגיע למייל האדום של גלובס‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – 12718-12-15‬תיק הקשור לאתר פיקטיבי שהמשטרה פתחה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 5094-10-16‬חתימה סתמית כלאחר יד על צו לנתוני תקשורת‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – 66516-09-16‬חתימה על צו למידע אישי במשרד השיכון‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ - 66460-09-16‬צו בחשד להלבנת הון‬ ‫•‬
‫‪ - 8765-06-16‬צו מקצה שיפורים על שופטת מירושלים‬ ‫•‬
‫צווים נוספים‪,9618-04-16 ,18722-05-16 ,51078-12-16 ,66425-09-16 ,64662-03-16 :‬‬ ‫•‬
‫‪.25437-10-16 ,34916-10-16 ,35039-10-16 ,34807-10-16 ,3575-10-16 ,40917-04-16‬‬

‫דוגמא ‪ :1‬תיק ‪ 66491-09-16‬צווים הקשורים לעו"ד איתן ארז‬

‫‪ .14‬בתאריך ‪ 28/9/2016‬פנה החוקר מוטי דוד מיחידת הונאה‪-‬סייבר תל אביב לכבוד השופטת‬
‫פוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו לקבלת נתוני תקשורת מחברת טריפל ‪ .C‬החוקר הגיש מזכר‬
‫מתאריך ‪ 25/9/2018‬של השוטר אלי לוריא בו נכתב כי "התקבלה תלונה של שליחת הודעה למייל‬
‫האדום של גלובס בשם אלה כהן ממשרד עו"ד איתן ארז על רקע עיסוקו כמפרק של ענבל אור‪....‬‬
‫המייל נשלח בתאריך ‪ ....25/9/2016‬כתובת ה ‪ IP‬ממנה נשלחה ההודעה הינה‪ ,...‬נדרש צו מחת"ק‬
‫על מנת לאתר את המשתמש לו הוקצתה הכתובת בעת המשלוח לגלובס"‪.‬‬

‫‪ .15‬על גבי הבקשה עצמה סימן השוטר מוטי דוד שלל חשדות מכל הבא ליד וכיד הדמיון הטובה‪:‬‬
‫" הפרעה לשירות ציבורי‪ ,‬שיבוש מהלכי משפט‪ ,‬העלבת עובד ציבור‪ ,‬התחזות במטרה לאדם אחר‬
‫כדי להונות‪ ,‬העברת מידע כוזב במחשב"‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .16‬השופטת פוזננסקי חתמה על הצו בדיוק כפי שהתבקשה כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .17‬נימוקי השופטת פוזננסקי כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .18‬מעובדות אלו עולה שהשופטת פוזננסקי שימשה חותמת גומי של המשטרה ולא הפעילה שיקול‬
‫דעת עצמאי כשופטת‪ .‬נראה שהשופטת ראתה עצמה חלק אינטגרלי מהמשטרה שכל תפקידה הוא‬
‫לספק את החותמת‪ .‬די לעיין ב מזכר הנלווה של השוטר לוריא בו כתב באופן לקוני ומעורפל‬
‫שהתקבלה הודעה במייל האדום של גלובס שקשורה לאיתן ארז בתפקידו כמפרק של ענבל אור‪.‬‬
‫החוקר לוריא אפילו לא טרח ליידע את השופטת מה תוכן ההודעה במייל האדום‪ ,‬והשופטת‬
‫פוזננסקי ממש לא התעניינה מה תוכן ההודעה‪.‬‬

‫‪ .19‬נראה שהשוטר לוריא אפילו לא סיפק עותק של ההודעה מגלובס כנספח‪ ,‬ונראה שהשופטת בכלל‬
‫לא ביקשה לראות במה מדובר‪ ,‬ולא דרשה אפילו ראיה אחת לתמוך בטענות‪ .‬מדבריו של לוריא‬
‫לא משתמע שום דבר פלילי שהצדיק חתימה של הצו‪ .‬החוקר מוטי דוד נקב ברשימת מכולת של‬
‫עבירות כדי להרשים את השופטת‪ ,‬אבל ברור שאין קשר בין רשימת המכולת של העבירות שפירט‬
‫מוטי דוד בטופס הסטנדרטי למזכר של לוריא לפיו מישהו שלח מייל למייל האדום של גלובס‪.‬‬

‫‪ .20‬למשל העבירה הראשונה שהשוטר מוטי דוד ציין היא "הפרעה לשירות ציבורי"‪ .‬מהמלל ברור‬
‫שגלובס הוא לא שירות ציבורי וגם עו"ד איתן ארז הוא לא שירות ציבורי‪ .‬אם כך‪ ,‬איך בדיוק‬
‫המייל למייל האדום הפריע לשירות ציבורי? כך גם עם טענות מוטי דוד בדבר "העלבת עובד‬
‫ציבור"‪ .‬גלובס הוא לא עובד ציבור וגם עו"ד איתן ארז איננו עובד ציבור‪ .‬הוא עו"ד פרטי‪ .‬מדוע‬
‫אם כן לא נדלק "אור אדום" אצל השופטת‪ ,‬מה הקשר בין סעיפי העבירות לבין המזכר הנלווה‬
‫והסעד המבוקש?‬

‫‪4‬‬
‫‪ .21‬שאר סעיפי החשדות שבהם נקב השוטר מוטי דוד‪ ,‬כגון התחזות‪ ,‬שיבוש מהלכי משפט ומידע כוזב‬
‫במחשב הם "חשדות" שאינם מקימים חשד סביר אם המעיינים במייל האדום‪ .‬רשימת המכולת‬
‫של החשדות‪ ,‬שאיננה ממוקדת ואיננה מפוקסת‪ ,‬הייתה צריכה להדליק נורה אדומה אצל השופטת‬
‫טרם תספק את חותמתה להליך המבוקש‪.‬‬

‫‪ .22‬בידי הח"מ נמצא המייל מגלובס שאותו לא ראתה השופטת פוזננסקי‪ .‬קריאה פשוטה במייל זה‬
‫מראה מלל סטנדרטי ושגרתי שאיננו מעורר כל אירוע פלילי‪ .‬כתוב שם שעו"ד ארז הגיש תביעה‬
‫נגד לורי שם טוב ושפרטים נוספים ניתן לקבל במשרד איתן ארז‪ .‬המידע איננו כוזב שכן אכן עו"ד‬
‫ארז תבע את לורי שם טוב בסכום האמור ‪ .₪ 300,000‬הודעה על כך שהוגשה תביעה אזרחית‬
‫איננה מהווה שיבוש מהלכי משפט‪ .‬בישראל חדשות לבקרים מופצות הודעות שא' תובע את ב'‪,‬‬
‫וב' תובע את ג'‪ .‬היכן החשד הסביר לשיבוש מהכי משפט? אפילו סעיף ההתחזות הוא פיקטיבי‬
‫לחלוטין‪ .‬ידוע שהמיילים האדומים במערכות העיתונים הם מיילים לטיפים אנונימיים‪,‬‬
‫והמערכת בודקת אותם‪ .‬כל שופט סביר שהיה רואה את המייל האמור‪ ,‬היה שואל שאלות‬
‫מינימליות כגון "מה פלילי בזה‪ ,‬ואיפה החשד הסביר?"‬

‫‪ .23‬אלא שכבוד השופטת פוזננסקי לא התנהגה כשופט סביר‪ .‬היא נידבה עצמה לצרכי החקירה‪,‬‬
‫והייתה מוכנ ה לחתום על כל צו שביקשו ממנה לחתום‪ .‬אפס שאלות‪ .‬אפס בדיקה‪ .‬אפס עבודה‬
‫שיפוטית‪.‬‬

‫‪ .24‬להלן "המייל האדום"‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ .25‬סביר להניח שגם אם המייל האדום היה מוצג לכבוד השופטת פוזננסקי‪ ,‬היא לא הייתה טורחת‬
‫לקרוא אותו‪ ,‬וחותמת בלי להשקיע דקה נוספת בקריאת החומר או שאלת שאלות‪.‬‬

‫‪ .26‬ראו נימוקי השופטת‪" :‬לצרכי חקירה‪ .‬חדירה לחומר מחשב"‪ .‬אלו לא נימוקים אלא גיבובי‬
‫מילים שנועדו למלא את השורה במילים חסרות משמעות‪ .‬הרי ברור שמתקיימת חקירה‪ ,‬אבל‬
‫לצורך מתן צו במעמד צד אחד נדרש חשד סביר‪ .‬היכן החשד הסביר? במקרה זה לא פירטה‬
‫השופטת מה החשד הסביר‪ ,‬ולא פירטה כיצד גיבשה בדעתה שהנסיבות מצדיקות הפעלת כלים‬
‫פלילים כה גורפים‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ .27‬הנימוק השני אותו ציינה השופטת "חדירה לחומר מחשב" הוא נימוק סתמי שאין בו כלום‪ .‬מי‬
‫חדר ולאיזה מחשב? הרי מישהו שלח מייל מהמייל הפרטי שלו למערכת גלובס דרך שירות המייל‬
‫האדום‪ .‬אין שום חדירה למחשב במסכת העובדות שפורטו בפני כבוד השופטת‪ .‬נראה שהשופטת‬
‫שרבטה מילים סתמיות כנימוקים‪ ,‬ביודעה היטב שבתי המשפט הישראלים כמעט לעולם לא‬
‫יפסלו ראיות שהושגו בדרך פסולה‪.‬‬

‫‪ .28‬תלונה זו מחזקת את הביקורת הציבורית הן על התנהלותה של השופטת פוזננסקי באופן כללי‪,‬‬

‫והן על כך ששופטי ישראל לא נוהגים לבדוק ברצינות את הצווים שהמשטרה מבקשת מהם‬
‫לחתום‪ ,‬והביקורת על שופטים כחותמות גומי נראית מוצדקת‪.‬‬

‫דוגמא ‪ :2‬תיק ‪ 12718-12-15‬צו הקשור לאתר פיקטיבי לחלוטין‬

‫‪ .29‬בתאריך ‪ 7/12/2015‬פנתה החוקרת חני גלעדי מיחידת הונאה‪-‬סייבר תל אביב לכבוד השופטת‬
‫פוזננסקי וביקשה ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים לחברת וורדפרס שבקליפורניה‪.‬‬
‫החוקרת הגישה מזכר מתאריך ‪ 6/12/2015‬של השוטר אלי לוריא בו נכתב כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .30‬מנוסח הדברים עולה חד משמעית שהחוקרים גלעדי ולוריא ביקשו מהשופטת לשתף פעולה‬
‫בתרגילי חקירה‪ ,‬ולהוציא צו שאין בו שום חשד סביר‪ ,‬לגבי אתר שלא נעברה בו כל עבירה‪ ,‬שכן‬
‫האתר נפתח ע"י המשטרה‪ .‬הבקשה מהווה הזמנה של השופטת להצטרף ליחידה החוקרת‬
‫ולחקור יחד איתם האם צווים ממדינת ישראאל שנשלחים לחו"ל מצליחים לייצר "ממשק‬
‫עבודה" מול שרתי אינטרנט בחו"ל‪ .‬החוקרים אמרו לשופטת במפורש שהקימו אתר פיקטיבי‪,‬‬
‫והם מבקשים צו חתום על ידה כדי לראות מה קורה אם שולחים את האתר לחברה האמריקאית‬
‫וורדפרס‪.‬‬

‫‪ .31‬בסעיף ‪ 3‬החוקרים כתבו החוקרים כי אין להם את האינדיקציה אם פניותהם לוורדפרס מגיעות‬
‫לידי מנהלת האתרים המבוקשים‪ ,‬כלומר אל לורי שם טוב שהייתה הנחקרת הראשית‪ .‬ברור‬
‫מדברים אלו שגם אם תחתום השופטת על צו להמצאת מסמכים של האתר הפיקטיבי‬

‫‪7‬‬
‫‪ machzor1986@wordpress.com‬זה לא יגיע לידי "מנהלת האתרים" החשודה לורי שם טוב‪ ,‬אלא‬
‫אל בעלי אתר "מחזור ‪ " 1986‬שזו המשטרה‪ .‬כלומר הנוסח המעורפל מסתיר בדיקה משטרתית‬
‫האם וורדפרס תיידע את בעלי מחזור ‪ 1986‬שמשטרת ישראלך הוציאה צו לוורדפרס נגד האתר‪.‬‬

‫‪ .32‬השופטת פוזננסקי חתמה על הצו באנגלית שכולל נוסח מודפס מראש ע"י המשטרה בו כתוב‪:‬‬

‫‪ .33‬השופטת חתמה והצהירה שיש חשד סביר ‪ Reasonable impression‬ושיש עבירה ‪ Violation‬ושיש‬
‫אדם שהוא חשוד פלילי ‪.Suspect‬‬

‫‪ .34‬במעשה זה של השופטת היא לא נהגה כשופטת סבירה והגונה‪ ,‬שכן ידעה כי מדובר בהוצאת צו‬
‫כשאין חשד סביר‪ ,‬אין חשו ד‪ ,‬לא נעברה עבירה‪ ,‬ולמעשה המשטרה מודה שהאתר הוא אתר דמה‪,‬‬
‫ובסעיף ‪ 6‬השוטר לוריא אף כתב במפורש‪" :‬אנו מצהירים כי האתר הוא בשליטתנו ולכן קבלת‬
‫המידע לגביו אינה מהוה הפרת פרטיות"‪.‬‬

‫‪ .35‬זוהי דוגמא מובהקת לשופטת המשמשת חותמת גומי של המשטרה‪ ,‬ואף שימשה בו חלק‬
‫סימביוטי של היחידה החוקרת‪ ,‬שכן הצו אינו צו‪ ,‬אלא תכסיס חקירה שהשופטת פוזננסקי‬
‫שותפה לו‪.‬‬

‫‪ .36‬בטופס הסטנדרטי באנגלית‪ ,‬ניתן לראות שהמשטרה האכילה בכפית את השופטת בנוסח הנימוק‪:‬‬
‫"מהראיות שבתיק משטרתי ‪ 311470/15‬ישנו חשד סביר לעבירה ע"י חשוד שפרטיו נדרשים‬
‫מחברת וורדפרס"‪ .‬מדובר במכבסת מילים שלא אומרת שום דבר‪.‬‬

‫‪ .37‬תלונה נוספת המתעוררת היא מנין הסמכות הבינלאומית של שופטת לחתום על צו המופנה‬
‫לחברה אמריקאית ‪ ,‬ללא ציון כתובת החברה‪ ,‬וללא ציון ח"פ‪ ,‬או מידע מזהה לגבי החברה‪ .‬מי‬
‫הסמיך את השופטת לחתום על צווים למסירה בסמכות שיפוט זרה (ארה"ב)?‬

‫‪ .38‬תלונה זו מחזקת את הביקורת הציבורית הן על התנהלותה של השופטת פוזננסקי באופן כללי‪,‬‬

‫והן על כך ששופטי ישראל לא נוהגים לבדוק ברצינות את הצוו ים שהמשטרה מבקשת מהם‬
‫לחתום‪ ,‬והביקורת על שופטים כחותמות גומי נראית מוצדקת‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דוגמא ‪ :3‬תיק ‪ 5094-10-16‬צו נתוני תקשורת ללא בקשה או חשד סביר‬

‫‪ .39‬בתאריך ‪ 6/10/2016‬פנה החוקר מוטי דוד מיחידת הונאה‪-‬סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה‬
‫לחתום על צו לקבלת נתוני תקשורת המו פנה לחברת בזק‪/‬הוט לספק נתוני ‪ IP‬של לקוחות מינואר‬
‫‪ 2014‬עד אוגוסט ‪.2106‬‬

‫‪ .40‬עיון בחומרי החקירה מגלה כי לא צורפה לבקשה שעל הטופס הסטנדרטי כל בקשה מילולית‬
‫שמפרטת במה מדובר ולמה מבקשים את נתוני התקשורת‪ .‬כמו כן נראה שלא היו כל נספחים‬
‫לבקשה‪ .‬השופט נימקה חתימתה על הצו כך‪:‬‬

‫‪ .41‬השוטרים שחתמו על הבקשה‪ ,‬ירון בן צבי ואיגור אייזמן‪ ,‬פירטו רשימת מכולת של חשדות‪:‬‬

‫‪ .42‬השופטת הנילונה חתמה על הצו כפי שביקשו ממנה ללא נימוקים‪ ,‬ומבלי שהונח בפניה חשד סביר‬
‫כלשהו לעבירה ספציפית כלשהי‪ .‬על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני‬
‫תקשורת)‪ ,‬תשס"ח‪ *2007-‬סע' ‪( 3‬ד) " בקשה יצוינו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כל אלה‪ )1 ( :‬העובדות המקנות‬
‫סמכות לבית המשפט‪ )2( ,‬פרטי זהותו ותיאור תפקידו של מגיש הבקשה ומקור סמכותו לבקש צו‬
‫לפי סעיף זה‪ )3( ,‬תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המבקש את הבקשה; (‪ )4‬המטרות‬
‫שלשמן נדרשים נתוני התקשורת"‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ .43‬אלא שעל פי החומרים המצו רפים אין שום תמצית של עובדות ומידע המבסס את הבקשה‪ ,‬וגם‬
‫אין כל הסבר מה המטרות שלשמן נדרשים נתוני התקשורת‪.‬‬

‫‪ .44‬כמו כן לפי ‪( 3‬ח)(‪ ) 1‬על השופטת לנמק‪ .‬כפי שניתן לראות נימוקי השופטת הם מכבסת מילים‪.‬‬
‫כותבת השופטת "לצרכי חקירה עבירות מחשב"‪ ,‬אולם מהבקשה שהגישו השוטרים אייזמן ובן‬
‫צבי לא עולה בכלל שזו עבירת מחשב‪ .‬השוטרים נקבו בסעיפי עבירות מסוג סחיטה באיומים‪,‬‬
‫קבלת דבר במרמ ה‪ ,‬פגיעה בפרטיות‪ ,‬הפרעה לשירות ציבורי‪ .‬נראה שגם השוטרים המציאו‬
‫חשדות‪ ,‬וגם השופטת המציאה נימוקים שלא אומרים דבר וחצי דבר‪.‬‬

‫‪ .45‬יצוין שהשוטרים השתמשו במספר תיק חקירה כללי‪ ,‬מספר סל ללא מתלוננים ספציפיים‪ ,‬פ"א‬
‫‪ ,311470/15‬כך שגם מסיבה זו הח"מ אינו מסוגל לדעת מ י המתלונן‪ ,‬מה העבירות ומדוע ביקשו‬
‫מהשופטת לחתום על צו זה‪.‬‬

‫דוגמא ‪ :4‬תיק ‪ 66516-09-16‬צו למשרד השיכון לחיפוש פרסום מיני משפיל‬

‫‪ .46‬בתאריך ‪ 28/9/2016‬פנה החוקר מוטי דוד מיחידת הונאה‪-‬סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה‬
‫לחתום על צו להמצאת מסמכים למשרד השיכון‪ .‬החוקר לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית‬
‫המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו המופנה למשרד השיכון‪ .‬בנוסח הסטנדרטי של הבקשה‬
‫כתב מוטי דוד שהוא מנהל חקירה על הטרדה והתנכלות מינית באמצעות צילום משפיל‪ ,‬ושיש לו‬
‫יסוד סביר להניח שבידי משרד השיכון נמצאים המסמכים הדרושים לחקירה זו‪.‬‬

‫‪ .47‬השופטת חתמה על הצו בנוסח המודפס שהחוקר מוטי דוד הגיש לה להמצאה של התיק האישי‬
‫במשרד השיכון‪ ,‬מסמכים שהגישה למשרד השיכון‪ ,‬תשלומים ששולמו ע"י משרד השיכון‪ ,‬מספרי‬
‫החשבון אליהם הועברו התשלומים"‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪ .48‬בצו זה השופטת הנילונה אפילו לא טרחה לנמק את הסיבות לחתימה על הצו‪.‬‬

‫‪ .49‬כל אדם מן הישוב יכול לראות שאין קשר בין הצהרתו של החוקר מוטי דוד שהוא חוקר התנכלות‬
‫מינית ופרסום משפיל‪ ,‬לבין צו למשרד השיכון למסור את התיק האישי‪ ,‬תשלומים ששולמו‬
‫ומספרי חשבונות ב נקים של החשודה‪ ,‬הח"מ‪ ,‬לורי שם טוב‪.‬‬

‫‪ .50‬נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה‪( ,‬פרסום משפיל)‪ ,‬אחרת סביר‬
‫להניח שהיתה שואלת עצמה איזה יסוד סביר יכול להיות לשוטר שפרסום מיני משפיל מוחזק ע"י‬
‫משרד השיכון? מדוע השופטת בכלל מצווה להמציא חשבונות בנקים ולא מצווה להמציא את‬
‫הפרסום המיני המשפיל?‬

‫‪ .51‬כל שופט סביר היה שואל את החוקר את השאלה המתחייבת מדוע שבמשרד השיכון יוחזקו‬
‫פרסומים מינים משפילים‪ ,‬ולמה החוקר לא מבקש את הפרסומים המיניים המשפילים‪ ,‬ובמקום‬
‫זה הוא רוצה לקבל תיק אישי וחשבונות בנקים? בכלל נשאלת השאלה איזה פרסום מיני משפיל‬
‫נחקר? מי הושפל ומה הקשר של המושפל למשרד השיכון?‬

‫‪ .52‬תלונה זו מראה את הקלות שבה שוטרי היחידה בת"א קיבלו מהשופטת פוזננסקי כל מה שהם‬
‫ביקשו‪ ,‬כי כפי הנראה השופטת בכלל לא קראה על מה מבקשים מהם לחתום‪.‬‬

‫‪ .53‬נניח שבאמת מישהו פ רסם פרסום מיני משפיל‪ ,‬האם זה מצדיק שהמשטרה תחטט לו בחשבונות‬
‫הבנק‪ ,‬ובתיקיו האישיים במשרדי ממשלה? הרי כל שוטר יכול לבוא לכל שופט להגיד שראה‬
‫פרסום מבזה בפייסבוק ולבקש צו המורה לעכל משרד נממשלה להמציא תיקים אישיים‬
‫וחשבונות בנק‪ .‬אם כך‪ ,‬בשביל מה בכלל קיימים חוקים שמכו ונים שוטרים להציג תשתית‬
‫לכאורית של חשד סביר‪ ,‬ומכוונים שופטים לנמק מדוע הם חותמים על צווים שכאלה? כפי‬
‫שהסביר כבוד השופט ניל הנדל‪ ,‬כאשר אולם בית המשפט נהפך לתיאטרון‪ ,‬הכל אפשרי‪.‬‬

‫‪ .54‬זוהי דוגמא מובהקת לשופטת המשמשת חותמת גומי של המשטרה‪ ,‬ואף שימשה בו חלק‬
‫סימביוטי של היחידה החוקרת‪ ,‬שכן הצו אינו צו‪ ,‬אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו‪,‬‬
‫אשר השופטת פוזננסקי שותפה לה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫דוגמא ‪ :5‬תיק ‪ 66460-09-16‬צו בחשד להלבנת הון‬

‫‪ .55‬בתאריך ‪ 28/9/2016‬פנה החוקר מוטי דוד מיחידת הונאה‪-‬סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה‬
‫לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא חוקר הלבנת הון ע"י הח"מ‬
‫לורי שם טוב‪.‬‬

‫‪ .56‬החוקר לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת‬
‫הלבנת הון‪ ,‬איזה הון הלבינה הח"מ לורי שם טוב‪ ,‬איזה הון בכלל יש לה‪ ,‬ואיפה ואיך היא‬
‫מסתירה את הלבנת ההון‪ .‬למותר לציין שהח"מ לורי שם טוב אישה השקועה בחובות‪ ,‬והיום היא‬
‫אפילו בפשיטת רגל‪ .‬לא היה שום בסיס לחשד שהח"מ לורי שם טוב מלבינה הון‪ .‬השוטר שחתום‬
‫על הבקשה (איגור אייזמן) והשוטר שהתייצב בפני השופטת פוזננסקי (מוטי דוד) לא הציגו בדל של‬
‫ראיה לחשד להלבנת הון‪ ,‬וגם לא כתבו שום מזכר מילולי המפרט במה מדובר‪.‬‬

‫‪ .57‬השופטת הנילונה חתמה על הצו בנוסח המודפס שהחוקר מוטי דוד הגיש לה‪ .‬השופטת הנילונה‬
‫לא טרחה לנמק את חתימתה של הצו בחשדות האבסורדים להלבנת הון‪.‬‬

‫‪ .58‬נראה במובהק שהשופטת בכלל לא ק ראה את נימוקי הבקשה‪( ,‬הלבנת הון)‪ ,‬אחרת סביר להניח‬
‫שהיתה שואלת עצמה מה הקשר של לורי שם טוב (אשר השופטת מכירה אותה באופן אישי)‬
‫להלבנת הון? יצוין שבאפריל ‪ 2016‬הוזמנה הח"מ לצלם כנס עורכי דין ושופטים בלשכת עוה"ד בו‬
‫השתתפה גם השופטת פוזננסקי‪.‬‬

‫‪ .59‬מקרה זה ממחיש באיזו קלות שוטרים ושופטים החותמים כחותמות גומי יכולים לתפור‬
‫לאזרחים חשדות של הלבנת הון‪ ,‬כאשר לא רק שאין הון שאפשר להלבין‪ ,‬אלא רק שלל חובות‪ .‬כל‬
‫שנדרש כדיי לתפור תיק הלבנת הון הוא שוטר עם דמיון עשיר‪ ,‬ושופטת שהיתה מוכנה לחתום גם‬
‫על עטיפה של מסט יק‪ ,‬אם זה מה שהשוטרים היו מבקשים ממנה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫דוגמא ‪ :6‬תיק ‪ 8765-06-16‬מקצה שיפורים על שופטת מירושלים‬

‫‪ .60‬בתאריך ‪ 5/6/2016‬פנה החוקר אלי לוריא מיחידת הונאה‪-‬סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה‬
‫לחתום על צו המאשר חדירה למחשבים וציוד סלולרי ואלקטרוני השייך לח"מ לורי שם טוב‪.‬‬
‫לפנייתו צירף השוטר לוריא מכתב לוואי מתאריך ‪ 2/6/2016‬המסביר את נסיבות הפניה‪ .‬במכתבו‬
‫אל השופטת כתב לוריא‪:‬‬

‫‪ .61‬על גבי הטופבס הסטנדרטי החוקר לוריא כתב במפורש שמדובר בחדירה למחשבים בעקבות פניה‬
‫קודמת בתאריך ‪ 31/5/2016‬לבית משפט השלום בירושלים‪ .‬הוא לא ציין את מספר התיק‬
‫בירושלים‪ ,‬ונראה שהשופטת לא התעניינה בכלל מדוע מ בקשים ממנה אישור לחפש במחשבים‪,‬‬
‫כאשר תפיסת המחשבים אושרה ע"י בית המשפט בירושלים‪ .‬ראו הצהרת השוטר לוריא‪:‬‬

‫‪ .62‬השופטת פוזננסקי חתמה על הצו בנוסח המודפס שהחוקר אלי לוריא הגיש לה‪ .‬השופטת נימקה‬
‫את הסיבות לחתימתה על הצו כך‪:‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪ .63‬במקרה זה השופטת הייתה שותפה מלאה לתעלול לא חוקי שיזמו חוקרי יחידת ההונאה בת"א‪.‬‬
‫חוקרי הונאה ת"א יזמו שיתוף פעולה עם משטרת מוריה בירושלים שפיברקה עילת מעצר‬
‫מדומיינת כאילו לורי שם טוב היתה שותפה לחטיפת קטין ע"י אביו בירושלים‪ .‬משטרת מוריה י ‪-‬‬
‫מ הוציאה צו מעצר וצו לתפיסת המחשבים של המבקשת ומכשיריה הסלולרים‪ .‬זהו מעצר‬
‫מבויים ביחשדות שווא רק כדי לתפוס לאזרחית (שהיא עיתונאית) את המחשבים והטלפונים‬
‫שלה‪.‬‬

‫‪ .64‬המבקשת הובאה בפני שופטת בירושלים ושוחררה כעבור ‪ 24‬שעות‪ .‬המבקשת פנתה לבית המשפט‬
‫בירושלים שהורה להחזיר לה את כל הציוד‪ ,‬ובעודה נאבקת בירושלים על החזרת תפוסים (מאבק‬
‫שהגיע גם לבית המשפט המחוזי בירושלים ולבית המשפט העליון‪ ,‬בש"פ ‪ )5820-16‬פנו שוטרי‬
‫יחידת ת" א שבכלל לא היה בידם צו לתפיסת המכשירים של שם טוב‪ ,‬וביקשו מהשופטת פוזננסקי‬
‫בת"א אישור לחדור למחשבים והטלפונים שלה‪ .‬נראה כי השופטת שיתפה פעולה עם התעלול‬
‫בשמחה‪.‬‬

‫‪ .65‬רק בדיעבד הסתבר שהייתה בקשה קודמת לחדור חמחשבים של המבקשת בירושלים שנחתמה‬
‫ע"י השופטת אפרת איכ נשטיין‪ ,‬אולם הצו של השופטת איכנשטיין הוגבל לחיפוש אחר תמונה של‬
‫קטין (הבן של רועי כהן)‪ .‬לכן‪ ,‬שוטרי הונאה סייבר ת"א השתמשו בשופטת פוזננסקי לצורך‬
‫מקצה שיפורים על השופטת אפרת אייכנשטיין מירושלים‪.‬‬

‫‪ .66‬צו המעצר ותפיסת המחשבים שניתן בירושלים נפתח בתיק ‪ 65243-05-16‬נחתם ע"י כבוד השופטת‬
‫אפרת אייכנשטיין שמלה‪ .‬עילת המעצר הייתה פרסום תמונה של קטין בפייסבוק‪ .‬החוקרת‬
‫מזרחי הדס מירושלים טענה שהמבקשת פרסמה בפייסבוק סרטון של קטין שנחטף ע"י אביו‬
‫בעמוד הפייסבוק האישי שלה‪ ,‬ושהצו מבוקש כדי לאתר את אותו סרטון בתוך המחשב של‬
‫המבקשת‪.‬‬

‫‪ .67‬בפועל מדובר היה בבקשת סרק‪ ,‬שכן נטען במפורש בירושלים ש הסרטון הופיע באופן פומבי‬
‫בעמוד הפייסבוק של המבקשת‪ ,‬כך שלא היה שום צורך לתפוש מחשב או לעצור את המבקשת כדי‬
‫לתפוס את הסרטון ‪ ,‬כאשר בפייסבוק יש זיהוי מלא לכאורה של החשודה‪ ,‬לכאורה‪.‬‬

‫‪ .68‬ממילא הסרטון הראה את הקטין תחת התקפת אלימות פראית ע"י אימו שמרביצה לו‪ ,‬לאחר‬
‫שאותה אמא התראיינה בכל ערוצי התקשורת שהיא חוששת לחייה‪ .‬ראו הקטע הרלבנטי‬
‫מהבקשה להוצאת צו חיפוש שהוגשה בירושלים לשופטת אייכנשטיין‪:‬‬

‫‪14‬‬
‫‪ .69‬למעשה משטרת ירושלים כבר הגישה בקשה קודמת לצו חיפוש במחשב בתאריך ‪ 27/5/2016‬בפני‬
‫כבוד השופטת אייכנשטיין ונפתח תיק נט המשפט ‪ 57477-05-16‬בתאריך ‪ .27/5/2016‬כנראה‬
‫מכיון שכבוד השופטת אייכנשטיין בירושלים הגבילה את החיפוש במחשב כדי לחפש את התמונה‬
‫של הקטין (הבן של רועי כהן)‪ ,‬וכן לא אישרה שהחיפוש ייערך שלא בפני ‪ 2‬עדים‪ ,‬לכן הוחלט בת"א‬
‫לפנות לשופטת פוזננסקי לצורך מקצה שיפורים‪ ,‬שכן כידוע השופטת פוזננסקי לא שואלת שאלות‪.‬‬

‫‪ .70‬נראה כי הנימוקים הם נימוקי סרק‪ .‬השופטת פוזננסקי פשוט חזרה כמו תוכי על רשימת המכולת‬
‫של העבירות שהשוטרים נקבו בהם‪ .‬אין ספק שאלו לא נימוקים משפטיים למתן צו חדירה‬
‫למחשב‪ ,‬אלא פשוט שרבוט מילים סתמיות כדי לצאת ידי חובה‪.‬‬

‫‪ .71‬החוקר לוריא כתב במפורש כי צו החיפוש ניתן ע"י בית המשפט בירושלים‪ .‬משמע שהשופטת‬
‫ידעה כי כבר קיים שופט אחר בירושלים שמטפל בענין‪ .‬אם כך מדוע שכבוד השופטת פוזננסקי‬
‫תתערב‪ ,‬כאשר שופטת אחרת בעיר אחרת הוציאה את צו המעצר והתפיסה‪ ,‬והציוד נמצא בידיה‬
‫של יחידה חוקרת אחרת?‬

‫‪ .72‬במכתב הלוואי כתב השוטר לוריא במפורש כי מי שעצר את המבקשת היא משטרת מוריה‪ .‬כל‬
‫שופט סביר היה מבקש לראות את החומר שקשור להוצאת צו המעצר בירושלים‪ ,‬ותוהה כיצד‬
‫הגיעו המחשבים שנתפסו ע"י משטרת מוריה לידי משטרת הונאה ת"א‪ ,‬ומדוע לא מבקשים‬
‫בירושלים את צו החיפוש במחשב?‬

‫‪ .73‬תלונה זו מראה את הקלות שבה שוטרים במדינת ישראל קבלו מהשופטת פוזננסקי כל מה שהם‬
‫ביקשו‪ ,‬כי כפי הנראה השופטת בכלל לא קוראת על מה מבקשים ממנה לחתום‪ .‬השופטת איננה‬
‫שואלת שאלות‪ ,‬לא מבקשת לראות שום דבר‪ ,‬ו כנראה גם לא קוראת שום דבר‪ .‬במקרה זה‬
‫שימשה כבוד השופטת פוזננסקי "שופטת לצורך מקצה שיפורים"‪ .‬כעת גם מתברר שקיבלה‬
‫חוקרים בביתה ולא בבית המשפט‪ ,‬והיא אף טוענת ש"ככה מקובל"‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫‪ .74‬זוהי דוגמא מובהקת לשופטת המשמשת חותמת גומי של המשטרה‪ ,‬ואף שימשה בו חלק‬
‫סימביוטי של היחידה החוקרת‪ ,‬שכן הצו אינו צו‪ ,‬אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו‪,‬‬
‫אשר השופטת פוזננסקי שותפה לה‪.‬‬

‫‪ .75‬אשר על כן מבוקש לצרף את המבקשת לעתירה כבעלת ענין או כידידת בית המשפט‪ ,‬ולאפשר‬
‫למבקשת לטעון טענותיה נגד עתירתה של העותרת‪ .‬בית המשפט מתבקש להטיל נגד העותרת‬
‫הוצאות לדוגמא‪ ,‬לפחות ‪ ₪ 100,000‬בגין הטרדת בית המשפט והשחתת זמנו‪.‬‬

‫‪30.10.2018‬‬

‫לורי שם טוב‬

‫‪16‬‬