‫פרויד התיחס אל האדם כמערכת של אנרגיה‪ .‬וכמו בכל מערכת מתקיים חוק שימור האנרגיה‪ .

‬יש‬
‫כמות מסויומת של אנרגיה והיא לא יכולה להיעלם‪ .‬תמיד תשאר‪ .‬צריכה למצוא ערוצים שדרכם היא‬
‫תבוא לידי ביטוי‪ .‬בכל מקרה היא תיהיה שם‪ .‬היא אף פעם לא תעלם או תשתנה‪ .‬אם יש לי דחף‬
‫תוקפני הוא קיים‪ .‬השאלה היא דרך איזה ערוץ היא תבוא לידי ביטוי‪ .‬מקור האנרגיה הוא הדחפים‬
‫שמושבם הוא האיד‪ .‬הגישה הפסיכואנליטית היא דחפים‪ .‬עוסקת בשאלה איך האדם מוצא דרך‬
‫לשחרר את הדחף שלו‪ .‬שהאמונה היא שכל הפעולות היצירתיות שלנו הקוגנטיביות‪ ,‬המחשבתיות‪,‬‬
‫הרגשיות‪ ,‬כולם שואבים את הכוח שלהם מהמאגר של האנרגיה המולדת‪ .‬לכל אדם יש ‪ 2‬דחפים‬
‫מולדים‪ .‬הוא האמין שהדחף המיני הוא המקור לכל הקונפליקטים והפתלוגיות‪ .‬כל מה שמתפעל‬
‫אותנו‪ .‬ורק ב‪ 1920‬המודל שלו הדו להיות דו יצרי‪ .‬של ‪ 2‬יצרים‪ .‬הוא נתן לדחף התוקפנות משקל לא‬
‫פחות מדחף המין‪ .‬הדחף הראשון הוא הדחף המיני‪ .‬שהאנרגיה שלו נקראת ליבידו‪ .‬או ארוס‪ .‬הדחף‬
‫השני היה הדחף התוקפני שהאנרגיה שלו מכונה טנטוס‪ .‬כל בני האדם נולדים עם ‪ 2‬הדחפים האלה‪.‬‬
‫ההבדלים הבין אישים זה בגודל של המערך האנרגתי‪ ,‬בכמות‪ .‬ובפרופורציות של הדחפים‪ .‬הדחף‬
‫המין הוא דחף החיים‪ ,‬מטרתו היא לשמר את הקיום של האדם‪ .‬ששיש לי דחף לאכול‪ ,‬זה דחף המין‪,‬‬
‫שיש לי דחף לקשר‪ .‬הוא לא התכוון למין במובן של סקס אלא של חיים‪ .‬כל מה שקשור לדאוג לחיים‪.‬‬
‫האנרגיה הליבידילנית‪ ,‬זו אנרגיה שמצמידה‪ ,‬קושרת‪ .‬תינוק שקשור לאמו‪ .‬התחברות בין אישית‪.‬‬
‫דחף התוקפנות‪ ,‬שמכונה גם דחף המוות‪ ,‬בעצם פועל להשמדת ולהריסת האדם‪ .‬הרסנות פראית‬
‫רבת עוצמה‪ .‬היא אנרגיה מפרידה‪ .‬הורסת‪ .‬האיד רוצה את הדחף כאן ועכשיו‪ .‬תנו לי מענה כדי‬
‫להפעיל את עיקרון העונג‪.‬‬
‫מאחר שאמרנו שכמות האנרגיה היא מוגבלת‪ .‬יש תחרות בין במבנים השונים‪ ,‬האי אגו והסופר אגו‬
‫מי יקבל יותר אנרגיה‪ .‬ברור שמי שיקבל יותר אנרגיה יהיה יותר חזק‪ .‬האינטרסים של כל אחד‬
‫מהמבנים האלה שונים‪ .‬ולכן בעצם נוצר קונפליקט‪ .‬שאנו מדברים על קונפליקט נפשי זה מאבק בין‬
‫המבנים השונים מי יקבל יותר אנרגיה‪ .‬מי ישלוט‪ .‬כולם רוצים את האנרגיה‪.‬‬
‫מה זה כוחות אגו? המטרה היא שהאגו יהיה מספיק חזק‪ .‬המטרה בטיפול הרבה פעמים זה לחזק‬
‫את כוחות האגו‪ .‬הסופר אגו מתנגד לאיד‪ .‬האגו לא נגד האיד‪ ,‬הוא רוצה למצוא את הדרך הנכונה לכך‬
‫שהדחף יבוא לידי ביטוי‪.‬‬
‫חרדה‪ -‬פרויד האמין שחרדה זה תוצר של אנריגה מינית שלא באה לידי פורקן‪ .‬אם היתה הפרעה‬
‫בהומאוסטזיס‪ .‬חרדה=‪ error signal‬יש לנו אות אזעקה‪ ,‬שמצביע על סכנה אפשרית שמאיימת על‬
‫האגו‪ .‬יש משהו בחרדה שהיא פונקציה הישרדותית‪ .‬היא אומרת לאגו להתארגן מול הסכנה‪.‬‬
‫יש ‪ 3‬סוגי חרדות‪ .‬מציאותית= מזהירה את האדם מסכנות חיצוניות ממשיות‪ .‬אם יש איום חיצוני‬
‫שהוא ברור ומוגדר נאמר שיש לי פחד‪ .‬ברור לי שגובה מפחיד אותי ולכן אני נכנס לחוסר שקט‪.‬‬
‫לפעמים אני מפחד ממישהו ואיני יודע להצביע‪ .‬זה משהו יותר מופשט‪ ,‬ואז אני מרגיש תחושה של‬
‫חוסר נעימות‪ .‬נוירוטית= המקור שלה הוא סכנה אפשרית מהאיד‪ .‬כניסה לחרדה כתוצאה‬
‫מקונפליקט בין איד לאגו‪ .‬חרדה בעקבות אובדן שליטה על הדחף‪ .‬מתעורר בי דחף סוטה וישר עולה‬
‫בי חרדה נוירוטית‪ .‬חרדה מוסרית= המקור שלה זה המצפון‪ ,‬הסופר אגו‪ .‬חרדה אודות מחשבה‬
‫שעומדת בניגוד לקוד המוסרי‪ .‬עצם זה שרק חשבתי על משהו והקוד המוסרי אומר אחרת‪ ,‬עצם‬
‫המחשבה תעורר חרדה על איך יכולתי לעלות בדעתי‪.‬‬
‫שמדברים על מנגנוני הגנה‪ ,‬זו אסטרטגיה שהאדם משתמש בה בכדי להגם על עצמו מביטוי ישיר של‬
‫הדחפים של האיד‪ ,‬וכנגד הלחצים של הספור אגו‪ .‬בד"כ הם מנגנונים לא מודעים‪ .‬מטרתם היא לעוות‬
‫ולסלף את המציאות כך שהאדם מרחיק מהמודעות תכנים או רגשות לא נעימים שמאיימים עליו‪.‬‬
‫וההפעלה שלהם צורכת אנרגיה מהמאגר הזמין שיש לו‪.‬‬
‫האם השימוש במנגנוני הגנה הוא יעיל או פתולוגי?‬
‫‪ .1‬מידת השימוש במנגנון‪ -‬האם הוא שימוש פונקציונלי‪ ,‬ממוקד‪ ,‬או שהשימוש האו מאסיבי‪ ,‬כל‬
‫הזמן‪ .‬הדחקה‬
‫‪ .2‬מידת היעילות‪ -‬עד כמה המנגנון אכן יעיל ומצליח להפחית את החרדה‪.‬‬
‫‪ .3‬כמות האנרגיה שהמנגנון צורך‪ .‬בהשוואה לכמות האנרגיה שנותרת לאדם‪ .‬ככל שהוא דורש‬
‫יותר אנרגיה אז יש יותר סיכוי שתישאר פחות אנרגיה זמינה‪.‬‬
‫‪ .4‬מידת עיוות המציאות‪ -‬עד כמה מנגנון ההגנה מעוות את המציאות‪ .‬בהכחשה זה לגמרי לא‬
‫קיים‪ .‬בהדחקה זה לגמרי לא אצלי‪.‬‬
‫לפעמים מספיק אחד כדי שזה יהיה פתולוגי‪.‬‬