‫מי שעוקב אחרי יודע שפילוסופיה זה פטיש רציני שלי‪.

‬‬
‫ניתן לצחוק עליה‪ ,‬ניתן להירתע ממנה‪ ,‬ניתן לבטל אותה בהינף יד‪...‬אבל לא ניתן להימנע ממנה!‬
‫פילוסופיה היא חלק אינטגרלי מאתנו בני האדם‪ ,‬ועד כמה שנרצה‪ ,‬ועל אף שאנחנו יכולים לנסות לנפנף‬
‫פילוסופיה בביטול כאילו הייתה איזה משהו טרחני‪ ,‬תיאורטי‪ ,‬תהייה‪ ,‬הרהורים‪...‬פילוסופיה היא לחלוטין‬
‫פרקטית‪ .‬למען האמת כל אספקט של החיים שלנו עד כמעט אפילו נשימה‪ ,‬הוא בלתי אפשרי ללא‬
‫פילוסופיה‪ ,‬וגם בלעדיה לא הייתה לנו ציוויליזציה או מדע‪ .‬התואר האקדמאי ‪ PhD‬שניתן ברוב תחומי‬
‫המדע הרפואי משמעותו הוא דוקטור לפילוסופיה‪ .‬התואר הזה מנציח את החיבור והחשיבות של שורשי‬
‫האקדמיה והמדע לפילוסופיה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אני לא פילוסוף מקצועי כי אם פילוסוף חובבן‪ .‬על כן הפוסט הבא הולך להיות הפשטה של נושא‬
‫סופר מורכב ותולדה של אלפי שנים של מחשבה אנושית בשביל הקורא המצוי‪ .‬אני אתעסק בעיקר‬
‫באסכולה פילוסופית שנקראת אונטולוגיה והשלכותיה על מדעי הרפואה וכיצד ניתן ליפול לתוך "כלא‬
‫אונטולוגי"‪.‬‬
‫מאז שחר הפילוסופיה ביוון העתיקה רוב האסכולות הפילוסופיות ניסו למעשה להגדיר איזו אמת נשגבה‬
‫ומוחלטת (טרנסדנטלית) של המציאות‪ .‬מטאפיזיקה היא תחום פילוסופי המוקדש לטבע של המציאות‬
‫ושואל שאלות כגון‪ :‬מהי המציאות? מה מרכיב אותה ומהן התכונות שלה? ענף עיקרי של המטאפיזיקה‬
‫היא האונטולוגיה שמתעסקת בשאלה כגון‪ :‬אלו דברים קיימים ולא קיימים? מהם הדברים האלו? מה‬
‫מגדיר אותם? ומה היחס שלהם לדברים אחרים? ניתן להגיד כי אונטולוגיה היא ענף של פילוסופיה‬
‫שמנסה להגדיר "מערכות של אמת"‪ .‬למעשה לאורך כל ההיסטוריה פילוסופים שונים ניסו להגדיר מערכות‬
‫אונטולוגיות אולטימטיביות‪ ,‬כלומר ניסו למצוא את האמת הנשגבה כפי שתיארתי מוקדם יותר‪.‬‬
‫מבלי להתפלסף יותר מדי‪ 😉 ‬אני אגש ישר לעיקר‪ .‬כאשר אנחנו צופים בכל תופעה ולא משנה מה היא‪,‬‬
‫אנחנו חייבים מערכת מסוימת של הגדרות בסיסיות ויחסים בסיסיים כדי לדון בתופעה הזו‪ .‬אנחנו‬
‫מקטלגים את הדברים וקובעים את ההירארכיות זה מה שנקרא מערכת אונטולוגית‪ .‬אם תרצו זו בעצם‬
‫מערכת לתאר את המציאות או קירוב אל המציאות‪ .‬העניין הוא שהשפה היא הרבה פעמים מכשול והיא‬
‫מכתיבה את התפיסה שלנו של המציאות ואז עלול להיווצר מצב שאני קורא לו תיאור של "אמת מסוימת"‬
‫אבל לא תיאור של "האמת"! ברגע שאנחנו נמצאים בתוך "אמת מסוימת" ולא מבינים את זה‪ ,‬כל מה‬
‫שנעשה נידון מראש לפרשנות לקויה בגלל החשיבה המעגלית‪.‬‬
‫דוגמה יפה מתחום הכושר הגופני היא התופעה ‪ DOMS‬או מה שנקרא "כאבי שרירים מעוכבים" הכאבים‬
‫האלו שמופיעים בין יום עד ארבע‪ v‬ימים לאחר האימון‪ .‬התופעה הזו מתוארת בספרות הרפואית כתגובה‬
‫ל‪"-‬נזק שרירי"‪ .‬המתאמן יוצר “נזק שרירי” מיקרוסקופי ולכן כואב לו‪ .‬אבל מה זה בכלל "נזק שרירי"? איך‬
‫מגדירים נזק שרירי? המילה נזק יש לה למעשה ייחוס למה שנקרא המודל הביו‪-‬רפואי של המחלות אשר‬
‫דוגל כי כל מחלה וסימפטום יש להם מקור ביולוגי אוניברסלי ברקמה ספציפית ניתנת לאיתור ובידוד‪ .‬אם‬
‫נסתכל על זה יותר ספציפי המילה נזק יש לה ייחוס למודל הקרטזי על שם הפילוסוף הידוע רנה דקארטזיו‬
‫(דקארט)‪ .‬רנה דקארטזיו השריש ברפואה ובעיקר ברפואת שלד שריר (אורתופדיה) את התפיסה של‬
‫הגוף כמכונה‪ .‬המבנה של מכונות יכול להינזק ואז הן מתקלקלות‪ .‬הראייה הקרטזית הזו‪ ,‬מושרשת עד‬
‫היום בהרבה דיסציפלינות מדעיות שמשתמשות בראייה הזו כמו משקפיים שדרכם הם מסתכלים על‬
‫המציאות ומנתחים אותה‪ ,‬ומן הסתם ובעיקר במדעי הביו‪-‬מכניקה או אם תרצו הביולוגיה של המכונה‪ .‬אז‬
‫למעשה המילה "נזק" קורצת לנו לעוד מילה מאוד לא נעימה שנמצאת בתוך המערכת האונטולוגית‬
‫הביו‪-‬רפואית והיא המילה – "פתולוגיה"‪.‬‬
‫אבל‪...‬האם הגוף הוא אכן מכונה? הרי מכונות שמתקלקלות לא מתקנות את עצמן‪ .‬אבל‪ ,‬הגוף שלנו יודע‬
‫לתקן את עצמו ועובר כל הזמן מחזורי תיקון ובנייה מחדש‪ .‬אז האם אכן זה "נזק שרירי" מה שקורה לאחר‬
‫אימון גופני? או שמא זה פשוט תהליך פיזיולוגי רגיל אם הוא קורה תמיד אחרי אימון גופני? אם שמים‬
‫משקפיים פילוסופיות אחרות וקוראים לנזק השרירי הזה רק – תגובה פיזיולוגית נורמלית אז פתאום‬
‫פתחנו עולם חדש של אפשרויות ואולי עולם אופטימי יותר? הרי "נזק" זוהי מילה נוראית עם משמעויות לא‬
‫נעימות להרבה אנשים‪ .‬אבל אם נשתמש במילה תגובה פיזיולוגית נורמלית נבין פתאום גם למה היא לא‬
‫"פתולוגיה" אשר צריך לטפל בה ולמה היא עוברת מעצמה‪ .‬היא עוברת מעצמה כי הגוף יודע לתקן את‬
‫עצמו וזוהי תופעה נורמלית וזה בכלל לא נזק!‬
‫הרבה אנשים חושבים שסמנים ביולוגיים כמו ‪ CPK‬הם ייחודיים ל‪ DOMS-‬ולפעילות גופנית אקסצנטרית‬
‫בעקבות הרמת משקולות או אימון פליאומטרי‪ .‬אבל זה ממש לא נכון והמרקר הזה מופיע לאחר כמעט כל‬
‫פעילות גופנית (‪ .)1‬לכן הוא לא יכול להיחשב כסמן של "נזק" ייחודי ל‪ .DOMS-‬ואם אנחנו רואים כי‬
‫הסמנים האלו מופיעים לאחר כל פעילות גופנית אזי זה לא סמן של מאורע ייחודי כי אם סמן ביולוגי של‬
‫מאורע פיזיולוגי נורמלי! ישנן עוד דרכים להגדיר נזק שרירי לפי הפרעות במרחב כמו פגיעה ברצועת ה‪Z-‬‬
‫בשריר וחוסר סדירות שרואים במיקרוסקופ‪...‬אבל עדיין‪ ,‬האם זה נזק אם זה קורה כל פעם לאחר פעילות‬
‫גופנית‪ ,‬ולאחר כמה ימים ללא שום התערבות מיוחדת זה חולף מעצמו? האם זה "פתולוגיה"?‬
 ‫נו‪ ,‬פילוסופיה זה טרחני? לא מופלא איזה דבר מפליא פרקטי מהיר ופשוט זה פילוסופיה? ראיתם איך‬
‫בקלות ניתן לשנות את דרך ההסתכלות על משהו רק בגלל ששינינו את מערכת הייחוס ושמנו משקפיים‬
‫אונטולוגיים (פילוסופיים) אחרים? אם לא עושים את זה‪ ,‬עלולים ליפול לתוך כלא בו נראה כי אותה‬
‫"מציאות מסוימת" שנוצרה על ידי אי אלו מגדירים קודמים היא המציאות‪ ,‬אבל היא למעשה "כלא‬
‫אונטולוגי" שצריך מאוד להיזהר ממנו שכן הוא עלול לפגוע בפרשנויות של מידע חדש בגלל החשיבה‬
‫המעגלית‪ .‬לצערי הרבה דיסציפלינות מדעיות שבויות בכלאים אונטולוגיים כמו הרפואה שנפלה לתוך‬
‫מעגליות ביו‪-‬רפואית שהיא מתקשה לצאת ממנה היום‪ .‬זה משפיע בעיקר על המחקר בתחום בריאות‬
‫הנפש אשר בעזרת המשקפיים הביו‪-‬רפואיים שלו לא הצליח למצוא עד היום סמנים אובייקטיביים למחלות‬
‫נפש (‪ .)2‬או המחקר בכאב שממשיך להשתמש בז'רגון בעייתי אשר מוביל לפרשנות לקויה של ממצאי‬
‫דימות (‪ )3‬או אפילו המצאה של מצבים לא הגיוניים ופרדוקסליים (‪.)4‬‬
‫לסיכום אני אסיים עם הפילוסוף התורן החביב עליי ז'יל דלוז אשר טען כי כל האסכולות הפילוסופיות ניסו‬
‫למעשה ליצור מערכות אונטולוגיות של האמת הנשגבה האולטימטיבית‪ .‬הוא טוען שלעולם לא נוכל לדעת‬
‫את האמת הנשגבה ונוכל תמיד רק להתקרב אליה‪ .‬על כן ובינתיים‪ ,‬עלינו לשקול עוד אופציות להתבונן על‬
‫המציאות ולא להתקבע רק על "מערכת של אמת מסוימת" וכך נגלה עוד דרכים להסתכל על המציאות‬
‫ולמעשה נבין איך שני אנשים השקועים באונטולוגיה שונה יכולים לראות את המציאות בדרך אחרת לגמרי‬
‫ועדיין לא לטעות‪.‬‬
‫‪Be your own guru‬‬
‫‪Be your own expert‬‬
‫‪Asaf klaf‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪https://link.springer.com/…/10.2165/00007256-199213020-00006  .1‬‬
‫‪https://www.sciencedirect.com/…/artic…/pii/S0272735813000482  .2‬‬
‫‪…https://www.researchgate.net/…/323390502_A_CONSUMERS%27_GUI  .3‬‬
‫‪https://www.sciencedirect.com/…/a…/abs/pii/S1526590018306874  .4‬‬