‫הקצלדה ב ' עולר לדלדות '‬

‫המקורות ‪ ,‬הטקסט והמוסיקה‬

‫אברהם אמזלג‬

‫פיוטים‬ ‫כ ‪550 -‬‬ ‫כולל‬ ‫‪,‬ן‬ ‫קובץ שירת הבקשות של יהודי מארוקו‬ ‫ידידות ' ‪,‬‬ ‫' שיר‬
‫המחולקים על פני עשרים פרשיות ‪ -‬השבוע שבין פרשת בראשית לשבת זכור ( שלפני‬
‫פורים ) ‪ .‬הפיוטים מושרים באחד ממודוסי הנובה האנדאלוסית‪ 2‬ואת השלב האחרון‬
‫המסיים כל אחת מסדרות הפיוטים חותם ביצוע של קצווה אחת לפחות מתוך מבחר‬
‫‪:‬‬ ‫קצידות ‪ .‬לפי הפירוט הבא‬ ‫‪84‬‬ ‫הבאות בסוף כל פרשה ‪ ' .‬שיר ידידות ' כולל‬ ‫הקצידות '‬
‫מספר הקצירות‬ ‫המודוס‪4‬‬ ‫הפרשה‬

‫שלוש ‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬ ‫רמל ‪ -‬מאיא ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫'‬ ‫כראשית‬
‫שלוש‬ ‫צביהאן‬ ‫‪.‬‬ ‫נח‬
‫שלוש‬ ‫רמל ‪ -‬מאךא‬ ‫לךןלך‬
‫שמונה‬ ‫‪,‬‬ ‫חגאזןמשרקי‬ ‫‪,‬‬ ‫וירא‬
‫שלוש‬ ‫רצד‬ ‫חיי ‪ -‬שרה‬
‫חמש‬ ‫או ) צביהאן‬ ‫(=‬ ‫רמל ‪ -‬מאיא אוו‬ ‫תולדות‬
‫‪,‬‬
‫שעו‬
‫שלוש‬
‫(‬ ‫(‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫רקל מאוא אוהלצכיהאן‬
‫חגאז ‪ -‬כביר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬

‫''‬
‫(‬ ‫ריצא‬
‫וישלח‬
‫ארבע‬
‫‪, ,‬‬
‫‪2 17‬‬

‫‪,‬‬
‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬
‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬
‫חויייקקיר‬
‫מאיא‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪, , ,,‬‬
‫‪,, , , ,‬‬
‫‪,‬‬
‫וישב‬
‫קקץ‬
‫'‪,‬‬
‫‪1 2‬‬

‫ארבע‬
‫חמש‬ ‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫''‬
‫‪,‬‬
‫'‬ ‫רצד ‪ -‬דיל אוו אסתהלאל‬
‫מאיא‬
‫אורל ‪ ( ,‬ל ;‬ ‫‪,‬‬
‫אסתהלאל ‪,‬‬
‫'‬

‫‪,‬‬
‫תגאו ‪ -‬ככיף‬ ‫(‬

‫‪,,‬‬ ‫'‬ ‫'‬

‫וינק‬
‫ויחי‬

‫' ‪,, ,‬‬

‫יומרת ‪,‬‬

‫‪, ,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪,,‬‬
‫(‬ ‫ל‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫(‬ ‫((‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫(‬

‫יקע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, , ,,‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪ , ,‬עוקק ‪,‬‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וארא ‪, ,‬‬
‫חמש‬
‫‪" ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חגאז ‪ -‬כבדר אוה חיסר‬ ‫‪,‬‬ ‫בא '‬
‫אחת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪',‬‬
‫חגאז ‪ -‬משרקי‬ ‫‪,‬‬ ‫בשלח‬
‫‪,,‬‬
‫'‬
‫חלש‬
‫" ‪, ,,‬‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬
‫'‬ ‫‪,‬‬
‫'‬ ‫ג ' ריבתןלחסין‬
‫‪,,‬‬ ‫‪" , ,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫'‪,‬‬ ‫' ‪,‬‬ ‫'‬ ‫יתרו ‪,‬‬
‫‪,, ,, ,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬
‫"‬
‫'‪,, , ,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,, , ,‬‬
‫שתיים‬
‫ללוש‬ ‫‪, , ,, , , , , ,, ' , , ,, , , , ,', , ,‬‬
‫'‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫(‬ ‫(‬
‫מזמום‬
‫‪,‬‬

‫'‬
‫עמת אוו‬
‫‪,,‬‬
‫רצד ‪, , , ,‬‬
‫ערק ‪-‬‬
‫‪,,,‬‬ ‫‪,‬‬

‫''‬
‫'‬

‫‪,‬‬ ‫שבת זכור‬

‫תרומה‬

‫פירוט ההפניות הביבליוגראפיות ‪ -‬ראה בסוף המאמר ‪.‬‬

‫אלקאים ‪,‬‬ ‫הקובי הופיע בעריכתם של דוד יפלח ‪ ,‬חיים אפריאט ‪ ,‬חיים בן ‪ -‬עטר והוד קיים ( או קאים ‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫' רני ושמחי ' ‪.‬‬ ‫ונדפס במראכש בשנת תרפ " א ‪ ' .‬שיר ידידות ' הינו מהדורה משופרת של‬ ‫)‪,‬‬ ‫אלקיים‬
‫מוגאדור תרפ " א ‪ ' .‬שיר ידידות ' גם יצא לאור בארץ ‪ .‬מספרי‬ ‫בן ‪ -‬יעים ‪,‬‬ ‫שהופיע בעריכת יצחק‬
‫העמודים המצויינים במאמר זה מתייחסים למהדורת ירושלים תשכ " א ‪.‬‬
‫סקאילר ‪ ,‬עמ ' ‪. 43 - 33‬‬ ‫‪:‬‬ ‫פרטים כלליים על אודות הנובה ‪ -‬ראה‬ ‫‪2‬‬
‫לשמונה ( פרשת וירא ) ‪ .‬בפרשת וישלח‬ ‫וישלח )‬ ‫הקצידות לפרשה נע בין אחת ( פרשת‬ ‫מספר‬ ‫‪3‬‬

‫בטעות ‪.‬‬ ‫אחריה ‪ ,‬כנראה‬ ‫הוקדמה הקצירה היחידה לפני ארבעת הפיוטים המופיעים‬
‫‪89‬‬ ‫ן‬ ‫הקצידה‬

‫המאה ה ‪-‬‬ ‫ה ‪ 9 -‬עד‬ ‫בעוד שפיוטי ' שיר ידידות ' לוקטו ממבחר הפיוט העברי מהמאה‬
‫( תוך מתן עדיפות למשוררי ספרד ) הרי הקצידות נכתבו כולן בידי משוררים עבריים‬ ‫‪19‬‬

‫במארוקו ‪ .‬משוררים אלה היו אמונים על הקצירה המקומית ודרכי חיבורה ‪ ,‬וכדוגמת‬
‫הם הרכיבו לחן קיים של קצירה ערבית לטקסט עברי ‪ ,‬תוך ציון‬ ‫הערביים ‪' ,‬‬ ‫המשוררים‬
‫על ‪ -‬פי ) ‪ ' ,‬קיאץ '‬ ‫( = במידת ‪.‬‬ ‫‪ ' :‬קץ '‬ ‫שם הקצידה הערבית והוראה במגרבית ‪ -‬יהודית‬
‫כלומר ‪ ,‬בלחן ‪.‬‬ ‫( = במידת ) ‪,‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫מאמר זה דן בקצידה בתרבות יהודי מארוקו בתפקידיה ‪ ,‬בצורותיה במוסיקה שלה‬
‫ובצורת ביצועה בפי זמרים מגרביים ובפי פייטני שירת הבקשות כפי שהיא ב ' שיר‬
‫ידידות ' ‪.‬‬

‫א ‪ .‬ד קצידה בקרב יהרדי מארנקו‬

‫~‬
‫ושקול ‪ ,‬עם פתיחה ‪ .‬באשר ל ' תכליתיות '‬ ‫הקצידה היא שיר מגמתי בעל תכליתך ארוך‬
‫יש עניין מיוחד בדברי ר ' דוד קיים ‪ ,‬המובאים בספרו ' שירי ‪ -‬דודים ' ‪ .‬בראש הקצידה ' דר‬
‫‪:‬‬ ‫מרום ואיום ' ‪ ,‬שהוא מכנה אותו ' פיוט ' ‪ ,‬כותב ר ' דוד‬

‫שירים אלה על נגוני פיוטי הערבים ונקראים לקצאייד מפני שמספרים בהם ענין‬
‫אחד בכל אחת ואחת ‪ .‬ענין שבחים ‪ ,‬או גנות ‪ ,‬או חשק וכו ' ולכן יש בהם שהוא‬
‫בעל ששה או שבעה או עשרה בתים ר " ל ארוכים ‪ .‬אבל רק על ענין אחד מדבר‬
‫‪7‬‬ ‫המשורר גם אנחנו צריכים לחבר רק על ענין אחד בכל פיוט ‪.‬‬

‫כל טורי הקצידה חרוזים בחרוז אחיד ושקולים במשקל אחד ‪ .‬הקצידה הקלאסית ‪' ,‬‬
‫חלק‬ ‫‪:‬‬ ‫שמקורה בשירה הערבית הג ' אהילית הקדם ‪ -‬אסלאמית ‪ ,‬בנויה משני חלקים‬
‫' קצא '‬ ‫השם קצידה או‬ ‫השיר ‪' .‬‬ ‫ראשון הוא הפתיחה וחלק שני מהווה את עיקר‬
‫טראגיים או‬ ‫שונים ‪,‬‬ ‫משמש בפי יהודי מארנקו כשם לשירים אירועיים‬ ‫( = סיפור )‬

‫המשוררים היהודים במארוקו הכירוה ודאי בצורתה בשירה העברית‬ ‫משמחים ‪ .‬י‬
‫הדוגמה שעמדה לנגד עיניהם היתה הקצידה‬ ‫להלן ‪,‬‬ ‫אבל כפי שיתברר‬ ‫בספרד ‪" ,‬‬

‫‪.‬‬
‫ידידות ' אינו קבוע ‪ .‬כדי למנוע שיבושים כהגייתם הם אויתו‬ ‫האיות של שמות המודוסים בשיר‬
‫במאמר זה כצורה הקרובה ביותר לזו הנשמעת מפיו של פייטן מארוקאי ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫עמ ' ‪104‬‬ ‫שוטן ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫ה ' תכליתיות ' היא אחת משלוש הצעות למשמעות השם קצידה ‪ .‬שמביא צ ' מלאכי במאמרו ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ :‬מלאכי ‪ ,‬עמ ' ‪122 - 108‬‬ ‫ראה‬
‫עמ ' ‪ : 75 - 53‬שיטריח ‪ ,‬אפריון ‪ ,‬עמ ' ‪: 102 - 96‬‬ ‫קיים ראה גם ‪ :‬חזן ‪,‬‬ ‫‪ :‬קיים ‪ ,‬עמ ' ‪ . 118‬על ר ' דוד‬ ‫ראה‬
‫‪. 28 - 17‬‬ ‫סיטרית ‪ ,‬מבוא ‪ ,‬עמ '‬

‫‪. 78 - 76‬‬ ‫‪ :‬ניקולסון ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה‬

‫‪. 296 - 278‬‬ ‫‪ :‬לוין ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה‬
‫‪. 338 - 315‬‬ ‫עמ '‬ ‫ארועים ‪.‬‬ ‫סיטרית ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫‪. 153 -‬‬ ‫‪.‬‬
‫מירסקי עמ ' קג ‪ -‬קכח ‪ :‬פגים ‪ .‬עמ ' ‪150‬‬ ‫‪:‬‬ ‫על הקצידה בשירת ספרד ‪ -‬ראה‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪90‬‬

‫הברברית הצפון ‪ -‬אפריקאית ‪ .‬תפוצת הקצירה המגרבית בקרב יהודי מארוקו היתה רבה‬
‫מעמדה היה נכבד והיא שימשה כאמצעי ‪ -‬ביטוי לצרכים חילוניים ודתיים‬ ‫מאוד ‪,‬‬

‫כאחד ‪.‬‬
‫האסכולה הצרפתית של חוקרי המוסיקה הערבית בצפון ‪ -‬אפריקה לא פסחה על‬
‫ארלאנג ' ה‬ ‫גם‬ ‫‪2 ,‬ן‬ ‫תיאר בפרוטרוט את הקצידה במארוקו‬ ‫) ‪( Chottin‬‬ ‫הקצידה ‪ .‬שוטן‬
‫עסקו בקצידה ‪ ,‬ולממצאיהם יש השלכה‬ ‫‪4‬ן‬ ‫)‬ ‫‪.‬נ‬ ‫) ‪Rouanet‬‬ ‫ורואנה‬ ‫) ‪" ) % . . Erlanger‬‬
‫(]‬

‫על הקצידה בקרב היהודים ‪ .‬בתוניסיה בוצעה הקצידה כסולו מאולתר על נושאים‬
‫השאולים מן הנובה שבמסגרתה היא בוצעה ‪ .‬אם לא אולתרה על אותם‬ ‫מלודיים ‪,‬‬

‫באלג ' יריה‬ ‫‪5‬ן‬ ‫הרי לפחות הושרה במודוס של אותה נובה ‪.‬‬ ‫ממש ‪,‬‬ ‫נושאים מלודיים‬
‫הקצידה היא חלק מן המוסיקה הדתית יותר מאשר החילונית ‪ ,‬אם כי היא נפוצה למדי‬
‫הקצידה כפי ששוטן מתאר אותה על נושאיה ‪ ,‬מבניה ולחניה‬ ‫‪6‬ן‬ ‫גם בצורתה החילונית ‪.‬‬
‫היא המקובלת בקרב יהודי מארוקו ‪.‬‬
‫מושות בערבית‬ ‫מהברברים ‪,‬‬ ‫הקצידה המארוקאית מושפעת‬ ‫‪ ,‬לן‬ ‫לדברי שוטן‬
‫הכמותי ‪ .‬במבניה ‪ ,‬היא שיר עם פזמון ‪,‬‬ ‫המדוברת ומבוססת באופן בלעדי על המשקל‬
‫הנקרא ' חרבא ' ( = רומח ‪ ,‬חנית ) ‪ ,‬ואילו הבית נקרא ' קסם ' ( = חלק ) ‪ ,‬והוא בנוי מחמש‬

‫עד ארבע שורות ‪ ,‬החרוז נקרא ' שטר ' ‪ ,‬שני החרוזים הראשונים נקראים ' פראס '‬

‫סגולות ‪ ,‬ספרותית‬ ‫כיסוי ) ‪ .‬הבית האחרון יש לו שתי‬ ‫' ג ' טא ' ( =‬ ‫מצע ) והשלישי נקרא‬ ‫(=‬

‫הוא מסכם את הנושא ומכיל את שם המשוררן והוא מהווה שיא‬ ‫‪:‬‬ ‫ומוסיקאלית‬
‫' אזרב '‬ ‫‪)1( :‬‬ ‫מוסיקאלי על ‪ -‬ידי ה ' תצריף ' ‪ .‬לא לשוא זכה הבית האחרון לשמות שונים‬
‫' סרחא ' ( = ' המפורשת ' ‪ ,‬נושא‬ ‫(‪)2‬‬ ‫;‬ ‫( = החשה ) ‪ ,‬כאשר הקצידה פולמוסית סאטירית‬

‫‪20‬‬ ‫' דרידכא '‬ ‫(‪)3‬‬ ‫; ‪9‬ן‬ ‫האהבה ) או בהקטנה ' סוירחא ' ‪ ,‬כאשר האהבה היא מושא הקצידה‬

‫וסקורה ) ‪.‬‬ ‫הוא שמו של הבית האחרון בכמה אזורים ( כמו תפילאלת‬
‫‪:‬‬ ‫מתוך סוגי הקצידות המוכרים נמנה שישה‬
‫קצידת אהבה הפותחת בדרך ‪ -‬כלל במילים‬ ‫הכנפיים ) ‪-‬‬ ‫שבור‬ ‫אזנאח ' ( =‬ ‫' מקצור‬ ‫( ‪) 1‬‬

‫ובכן ידידי ) ‪.‬‬ ‫וודי ' ( =‬ ‫' והווא יא‬

‫‪. 160 - 155‬‬ ‫‪. 127 .‬‬ ‫]‬ ‫‪.‬‬

‫שוטן עמ ' ‪03‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫ארלאנג ' ה ‪ ,‬עמ ' ‪. 199‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫רותה ‪ ,‬עמ ' ‪. 2944 - 2676‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫‪. 199‬‬ ‫‪ :‬ארלאנג ' ה ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה‬
‫רושה ‪ ,‬עמ ' ‪. 2826 - 2825‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫‪. 160 - 155‬‬ ‫‪ :‬שוטן ‪ ,‬עמ ' ‪, ] 03‬‬ ‫ראה‬
‫כמו ‪ ' :‬קיים את דגלי פזורי‬ ‫' קיים ' ‪,‬‬ ‫הבית האחרון ככמה קצידות של ר ' דוד קיים מתחיל במלה‬
‫‪. ) 279‬‬ ‫' שופט צדק אל נאדרי ' ( שירי ידידות ‪ ,‬עמ '‬ ‫עמי ' ‪ .‬בקצירה‬
‫הקצידה הראשונה של פרשת וישב ‪ ' ,‬מאל נאדר אשאל משאלי ' לר ' דוד קיים ‪ ,‬עוסקת באהבת יעקב‬
‫ידידות ‪ ,‬עמ '‬ ‫ובנויה כמקובל בצורת שיר ופזמון ‪ .‬השיר זוכה כאן לכותרת ' סוירחא ' ‪ -‬ראה ‪ :‬שיר‬
‫‪. 250‬‬

‫' אני דוד קיים ודרידכא ' ‪ .‬ראה ‪ :‬שיר‬ ‫‪:‬‬ ‫של אחדות מהקצירות של ר ' דוד קיים הוא‬ ‫האקרוסטיכון‬

‫‪. 381‬‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ ' ‪, 358 , 319 , 277‬‬

‫‪91‬‬ ‫ן‬ ‫הקציר‬

‫קצירה סאטירית ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫' משלוך ' ( = שרוט ‪ ,‬פשוט ‪ -‬עור )‬ ‫(‪)2‬‬

‫' סוסי ' מאזור הסוס במארוקו ‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫קצידה בעלת התכוונויות דתיות ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫' משרגי ' ( = מזרחי )‬ ‫(‪)4‬‬

‫קצידה בעלת איפיונים מלודיים מיוחדים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרגל )‬ ‫' בורג ' ל ' ( = בעל‬ ‫(‪)5‬‬

‫‪.1‬‬ ‫במשקל‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ ,‬נמרץ )‬ ‫סואן‬ ‫' גומחי ' ( =‬ ‫(‪)6‬‬

‫אחדים משמות מחברי הקצירות שמזכיר שוטן עודם נישאים בפי פייטנים יוצאי‬
‫מפאס ‪ -‬שיח ' אלגראבלי ‪ ,‬אל חאג ' אידרים בן ‪ -‬עלי ‪ ,‬המכונה ' אל חנם '‬ ‫‪:‬‬ ‫מארוקו ‪ ,‬בהם‬
‫( הנחש ) אולי בשל הסאטירה שבקצידות שלו ; מהעיר סלא ‪ -‬שלוח וחמדוק ‪ .‬שוטן‬
‫סי ( מר ) אלמדרבי‬ ‫‪:‬‬ ‫עד ה ‪ , 40 -‬י‪ 2‬בהם‬ ‫ה ‪20 -‬‬ ‫גם מזכיר מחברים אחרים שפעלו בשנות‬
‫שחיבר למעלה מעשרים קצירות אהבה ‪ ,‬סי מוחמד בן ‪ -‬עלי ‪ ,‬עבד אלקדור‬ ‫( הרפד ) ‪,‬‬

‫אולם‬ ‫‪22‬‬ ‫אלעלאמי הנודע בקרב יהודי מארוקו ‪ ,‬מוחמד בן ‪ -‬מלימן ואחמד אלגראבלי ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫רוב הקצידות הן אנונימיות ‪ .‬גם קצידות רבות מאת משוררים ומלחינים בני המאות‬
‫שחיברו אותן ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה ' שיח ' ים "‬ ‫‪.‬‬
‫הקודמות נעשו לנחלת הכלל וכבר אין זוכרים את‬
‫הקצירה לסוגיה השונים היתה מקובלת בקרב יהודי מארוקו ומבוצעת בפי נשים‬

‫בקצידה בצורתה החילונית ‪ ,‬בלשון המגרבית ‪ -‬יהודית ‪ ,‬לא חוללו‬ ‫‪24‬‬ ‫ובפי גברים כאחד ‪.‬‬
‫היהודים שינוי כלשהו ‪ .‬הם עשו שימוש בכוח ‪ -‬הביטוי העז שלה וביכולתה להגיע‬
‫לתפוצה רבה ‪ .‬הקצידה סיפקה את הצורך העז במידע ‪ ,‬בסיפור מן החיים ואף בקצת‬
‫רכילות ‪ .‬הקצידה בוצעה בדבקות ובהזדהות עם המושא שלה ‪ ,‬תוך גאווה לא מוסתרת‬
‫של המבצע על כוח זכרונו לשיר את הבתים הרבים ולרמוז בהטעמה מיוחדת על הרגש‬
‫המקופל בכל שורה ושורה ‪ .‬מר סמי אסולין ( כיום איש תל ‪ -‬אביב ) מספר על סי למדרכי‬
‫שהיה מוזמן לחבוט במזרנים ולתקנם ‪ ,‬אך בטרם החל‬ ‫הסגי ‪ -‬נהור ) ‪,‬‬ ‫הרפד‬ ‫(=‬ ‫לבציר‬
‫במלאכתו היה שר כמה קצידות תמורת כמה ריאל ‪ .‬הסובבים אותו ‪ ,‬נשים וגברים ‪ ,‬היו‬
‫‪.‬‬
‫זונחים את עיסוקיהם ומאזינים בהתרגשות רבה לקצידות לעיתים תוך כדי מחיית‬
‫דמעה מעיניהם ‪ .‬מבצעי קצידות בשכר נהגו לעצור את שירתם ברגעים הקריטיים‬
‫ולתבוע מהמאזינים תשלום נוסף ‪ ,‬מהם שהודיעו אחרי ששילשלו‬ ‫בעלילה ‪,‬‬ ‫ביותר‬
‫לכיסם את הכסף כי הם ימשיכו למחרת היום ‪ .‬תענוג לשוני מיוחד חשים המבצעים‬ ‫‪.‬‬
‫בהטעמתן בחוזקה ‪ ,‬במתן ביטוי לכל רגש המקופל ברבדים‬ ‫המילים ‪.‬‬ ‫בעצם ביצוע‬

‫‪. 158‬‬ ‫‪ :‬שוטן ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה‬ ‫‪21‬‬

‫( השפחה‬ ‫ולחורייא '‬ ‫אחת הקצידות הידועות ביותר של אחמד אלגראבלי ‪ ,‬היא ' אל ‪ -‬ח ' אדם‬ ‫‪22‬‬

‫ושפחתה ( כושית ) ‪ .‬הקלטה של‬ ‫( לבנה )‬ ‫נשים ‪ ,‬גבירה‬ ‫עוסקת במריבה בין שתי‬ ‫והמשוחררת ) ‪,‬‬

‫הקצידה הזאת מצויה בארכיון ההקלטות שלי ‪.‬‬

‫שהפיץ עשרות קאסטות‬ ‫אחא ) ‪,‬‬ ‫משה עטהא ‪ ,‬אמן הקצידה המגרבית ( איש קריית‬ ‫גם ' מואיזו ' ‪-‬‬ ‫‪23‬‬

‫של קצידות מגרביות מכנה עצמו ' שיך מואי ~ ו ' ‪ .‬ר ' חיים שושנה מביא ב ' אעירה שחר ' ‪ 12‬תמונות‬ ‫‪.‬‬
‫' שיך דוד יפלח ז " ל ' ‪ .‬כתב ‪ -‬היד המכיל‬ ‫‪:‬‬ ‫של פייטנים ‪ ,‬וביניהן תמונת ר ' דוד יפלח ‪ ,‬ומתחתה כתוב‬
‫יפלח נמצא ברשותו של מר עיוש מויאל מנתניה ‪.‬‬ ‫ר ' דוד‬ ‫את הקצידות של‬
‫דקות ‪.‬‬ ‫הקצידות היהודיות נכתבו במגרבית ‪ -‬יהודית כאותיות עבריות ‪ ,‬הופצו במארוקו כחוברות‬ ‫‪24‬‬

‫בהוצאת האחים חדידא ובהוצאת ר ' יוסף לוגאסי שהעתיק את עיסוקו כמו " ל מקאזאבלאנקה‬
‫לירושלים ‪.‬‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪92‬‬

‫‪.‬‬
‫הלשוניים של השפה ‪ ,‬בהיגוי האותיות השונות ובהפעלת הגרון החך והלשון בעת‬
‫הביצוע ‪.‬‬
‫נושאי הקצידות מגוונים ביותר ולקוחים מחיי הפרט והכלל ‪ .‬הקצידה מילאה את‬
‫נעשו קצידות‬ ‫הימים ‪,‬‬ ‫הרדיו והטלביזיה בחברה שלנו ‪ .‬ברבות‬ ‫העיתון ‪,‬‬ ‫מקומם של‬
‫שונות בבחינת עדות לדברי ‪ -‬הימים ‪ ,‬שכן בלעדיהן אולי לא היינו יודעים על האירועים‬
‫המצוינים בהן ‪ ,‬לרבות אירועים היסטוריים שונים בחיי הקהילות היהודיות במארוקו ‪.‬‬

‫החתומה בשם שמעון ‪ ,‬שנכתבה בין‬ ‫הפגזים )‬ ‫קצירת‬ ‫(=‬ ‫' לקצירה דלכור '‬ ‫‪:‬‬ ‫כך למשל‬ ‫‪.‬‬
‫מתארת את סבלם של יהודי פאס במרד שבטי האודאיה ‪ .‬ב ' קצת‬ ‫‪, 1832 - 1825‬‬ ‫השנים‬
‫‪2‬‬ ‫‪' . 1679‬‬ ‫תפילאלת ' מתוארת מגפת הדבר שפגעה במשפחות יהודיות רבות בשנת‬
‫קצידות אחרות מתארות מקרים טראגיים ‪ -‬אישיים ‪ ,‬שהיו לשם ‪ -‬דבר ‪ ,‬כמו הקצידה של‬

‫המספרת על נער יהודי מאלג ' יריה שהתאהב‬ ‫הנוכחית ‪.‬‬ ‫בן ‪ -‬שושן מראשית המאה‬
‫כמאריה מולינה ‪ ,‬צעירה נוצרייה ‪ ,‬ורצח אותה עקב בגידתה ‪ .‬הקצידה בוצעה לראשונה‬
‫בפי שיח ' זוזו ‪ ,‬זמר ומוסיקאי יהודי סגי ‪ -‬נהור ‪ ,‬והובאה למארוקו על ידו ‪ .‬היא נכתבה על‬
‫שלא נטתה חסד לנער‬ ‫ויהודים ) ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫רקע חברה קנאית מעורבת ( ערבים ספרדים ‪ ,‬צרפתים‬

‫קצידות‬ ‫‪26 .‬‬ ‫היה )‬ ‫כיופיה לא‬ ‫! ' (=‬ ‫יהודי שנשא עיניו לנערה נוצרייה ‪ ,‬אשר ' זינהא מא כן‬
‫על אירועים טראגיים מתולדות ישראל מצויות ברפרטואר של יהודי מארוקו ומושרות‬
‫איוב '‬ ‫' קצת סידנא‬ ‫בניה ' ‪,‬‬ ‫הקצידה על ' חנה ושבעת‬ ‫‪:‬‬ ‫בימי בין המצרים ‪ ,‬בכללן‬
‫' קצת עשרה הרוגי מלכות ' ‪ ' ,‬קצת ירושלים חין דכלהא‬ ‫‪.‬‬ ‫איוב )‬ ‫קצידת אדוננו‬ ‫(=‬

‫רגלי מבשר הר הלבונה ' ( = קצידת ירושלים כאשר נכנס לתוכה‬ ‫לחן‬ ‫נבוזראדן‬

‫נבוזראדן ‪ ,‬בלחן רגלי מבשר הר הלבונה ) וקצירות נוספות על ירושלים ‪ .‬בניגוד‬

‫ויש להניח‬ ‫‪27‬‬ ‫לקצידות אחרות ‪ ,‬מורכבות קצידות אלו על לחנים עצובים מתוך הקינות ‪,‬‬

‫שבשל כך הם התאימו לצרכי מי שערך את פעולת המרכיב ‪ .‬לכך יש להוסיף ‪ ,‬כי בימי‬
‫בין המצרים אסור לשיר לבד משירח הקינות ‪ ,‬ועל ‪ -‬כן הורכבו הקצידות האלה על לחני‬ ‫‪.‬‬
‫הקינות ‪.‬‬
‫קצידות יהודיות מגרביות‬ ‫‪23‬‬ ‫יששכר בן ‪ -‬עמי מביא בספרו ' יהדות מרוקו ' מידע על‬
‫החל בקצירה המיוחסת לר ' דוד יפלח ‪ ,‬על‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שונות ‪ ,‬והרשימה מאלפת בגיוון נושאיה‬
‫סוג אחר של‬ ‫‪2‬‬ ‫היטלר ' ‪' .‬‬ ‫ל ' קצידה על‬ ‫' סכינא ' ‪ ,‬עד‬ ‫הכנת ההמין המארוקאי המכונה‬
‫הקצידה במגרבית ‪ -‬יהודית עוסק בצורה עממית בנושאים דתיים ‪ -‬למחצה ‪ ,‬כמו ‪ :‬דמויות‬

‫‪. 325‬‬ ‫‪, 321‬‬ ‫סיטרית ‪ ,‬ארועיים ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪. 108 - 92‬‬ ‫‪.‬‬

‫סיון עמ '‬ ‫‪: 1 11‬‬ ‫כהן עמ ' ‪- 96‬‬‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כלפיהם ‪ -‬ראה‬ ‫האלג ' ירית‬ ‫על היהודים ויחס החברה‬ ‫‪26‬‬

‫‪.‬‬
‫הקלטה ראשונה היסטורית בביצועו של ' שיך זוזו ' אמן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪( :‬א)‬ ‫קצידה זו קיימת בשלוש הקלטות‬
‫מואיזו '‬ ‫המוסיקה ה ' דג ' ירית ' ‪1 .‬ב ) הקלטה בביצועו של סמי למגריבי ‪ ( .‬ג ) הקלטה חדשה של ' שיך‬
‫משנת ‪2‬א‪. 19‬‬
‫בניה ' ‪,‬‬ ‫הקצידה על ' חנה ושבעת‬ ‫ממוספרים ) ‪.‬‬ ‫בן ‪ -‬עלון קצידות כסוף החוברת ( עמודים בלתי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪27‬‬
‫במודוס מאחלי ‪.‬‬ ‫יבכיון ' ‪,‬‬ ‫למשל מושרת בלחן של הקינה ' בליל זה‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫עמ ' ‪119 - IOb‬‬ ‫בן ‪ -‬עמי ‪.‬‬ ‫א‪2‬‬
‫‪93‬‬ ‫ן‬ ‫הקצידה‬

‫דמויות תנ " כיות מובהקות ( למשל הקצידה על יוסף‬ ‫היהודי ‪,‬‬ ‫ונושאים מהעולם‬
‫וכן בנושאים מהעולם היהודי ‪ ,‬המוגשים בצורה מבדחת‬ ‫‪2‬‬ ‫צדיקים שונים ; "‬ ‫)‪,‬‬ ‫הצדיק‬
‫כמו קצירת ' המריבה בין פסח לסכת ' ‪ ' " .‬יש להניח ‪ ,‬כי קצידות אלה שעסקו בנושאים‬
‫יהודיים בלשון מגרבית ‪ -‬יהודית שימשו מאיץ ליצירת קצידות בעברית ‪.‬‬
‫יהודי מארוקו בישראל מוסיפים להיות נאמנים לקצידה ‪ ,‬אם כמבצעים ואם‬
‫כמאזינים ‪ .‬במקרים רבים היתה זו פעילות יצירתית מובהקת ‪ .‬דוגמה טובה לכך היא‬
‫‪.‬‬
‫' הקצידה על אלי כהן ' ז " ל מי שנתלה בכלא הסורי שנכתבה ככל הנראה בידי אלברט‬ ‫‪.‬‬
‫סוימה והוא גם מבצעה ‪ .‬קצידות נוספות נכתבו על מלחמות ישראל בדורות האחרונים‬
‫ועל אירועים לאומיים אחרים ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬רוב הקצידות הנכתבות בארץ נועדו לביצוע‬
‫ימים מועטים מפטירת‬ ‫כך ‪ ,‬למשל ‪ ,‬לא חלפו‬ ‫בהילולות לזכר רבנים ‪ ,‬צדיקים וכיו " ב ‪.‬‬
‫האדמו " ר מנתיבות ‪ ,‬באבא סאלי זצ " ל ‪ ,‬וכבר הופיעה קצידה המתארת את פועלו בריפוי‬
‫הופיעה בעברית‬ ‫סויסה ‪,‬‬ ‫שנכתבה בידי אלברט‬ ‫הקצידה ‪,‬‬ ‫חולים ובניסים שונים ‪.‬‬
‫ובמגרבית ‪ -‬יהודית ‪ ,‬בגירסות שהופצו בנפרד ‪.‬‬
‫מדוע העבירו פייטני שירת הבקשות את הקצידה הנפוצה‬ ‫השאלה ‪,‬‬ ‫נשאלת‬
‫אולי ניתן ללמוד משהו על כך‬ ‫?‬ ‫במארוקו בעיקר בצורתה החילונית לשירת הקודש‬
‫מהקצירה האלג ' ירית ‪ .‬רואנה ‪ ,‬במחקרו על הקצידה באלג ' יריה ‪ ,‬מתאר חגיגה לכבוד‬
‫‪.‬‬
‫נער אשר גמר ללמוד סורות אחדות מן הקוראן והקרואים בחגיגה מאלתרים קצידות‬
‫הקשר‬ ‫?‬ ‫האם תופעות מעין אלו שימשו דגם ליהודי מארוקו‬ ‫לכבודו ‪ .‬י '‬ ‫דתיות‬
‫זאת ‪,‬‬ ‫וההשפעה אם היו כאלה ‪ ,‬בין ארצות צפון ‪ -‬אפריקה ובין עצמן לא נחקרו ‪ .‬עם‬ ‫‪.‬‬
‫ובמיוחד בין‬ ‫אלו ‪,‬‬ ‫בשאלה הזאת בדבר קשרים מוסיקאליים ‪ -‬סגנוניים בין ארצות‬
‫מארוקו לאלג ' יריה ולתוניסיה יש לקחת בחשבון ‪ ,‬שהיתה השפעה הולכת וגוברת של‬ ‫‪.‬‬
‫המוסיקה התורכית על טריפולי ‪ ,‬תוניס ואלג ' יר ‪ .‬השפעה זו ‪ ,‬שהיתה פועל ‪ -‬יוצא של‬
‫התורכי ‪,‬‬ ‫התזמורות הצבאיות ושל המוסיקה הקלאסית התורכית שבאו בעקבות הצבא‬
‫מה‬ ‫'‬ ‫‪2‬‬ ‫לא היכתה שורש במארוקו ‪ ,‬שבה לא ביסס הצבא התורכי מעולם את אחיזתו ‪.‬‬
‫על שאלה זו אנסה להשיב‬ ‫?‬ ‫היתה אם ‪ -‬כן הסיבה לצירוף הקצידה לשירת הבקשות‬
‫בדברים הבאים ‪.‬‬

‫קצידות אלו מושרות בהילולות הנערכות לכבוד הצדיקים ומופצות בהזדמנויות אלה בידי‬ ‫‪29‬‬

‫מחבריהן בכתב ‪ -‬ידם ‪ .‬המחכרים מרכיבים קצידות אלו על מנגינות קיימות ונוטים להיות גם‬
‫המבצעים ( קצידה כזאת רכשתי מידי מחברה בערב ההילולא לר ' יעקב אביחצירה זצ " ל ברמלה ) ‪.‬‬
‫‪. 113‬‬ ‫בן ‪ -‬עמי ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪30‬‬

‫' משרגי ' ( = משרקי ‪ ,‬מזרחי ) ‪-‬‬ ‫גם שוטן מתאר קצידה דתית כשם‬ ‫‪.2‬‬ ‫' ‪26 - 2 25‬‬ ‫רואנה ‪ ,‬עמ‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪31‬‬

‫מאלג ' יריה ‪ ,‬כפי‬ ‫מהמזרח ‪.‬‬ ‫"‬

‫שוטן עמ ' ‪ . 155‬אולי קצידה זו מכונה ' משרגי ' על שום בואה‬ ‫"‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫רואנה ‪.‬‬ ‫שמתאר‬

‫לעובדה זו יש חשיבות מרוכה מבחינת ההיבט המודלי ‪ :‬אחיזתם של המודוסים המיקרוטונאליים‬ ‫‪32‬‬

‫המזרחיים במוסיקה המגרבית היא הרבה יותר חלשה מאשר כזו של טריפולי ‪ ,‬תוניס או מזרח‬
‫‪.‬‬
‫אלג ' יריה ‪ .‬עם זאת המוסיקה המצרית ‪ ,‬על מלחיניה וזמריה הגדולים המגיעה למגרב באמצעי ‪-‬‬ ‫‪.‬‬
‫רבות בטעמם של המארוקאים ‪ ,‬לרבות יהודי נוארוקו‬ ‫‪,‬‬ ‫גורמת לתמורו‬ ‫המודרניים ‪.‬‬ ‫התקשורת‬
‫שילוח וכהן ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫החיים בארץ ‪ .‬על התמורה במוסיקה של יהודי ‪ -‬המזרח ‪ -‬ראה‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪94‬‬

‫ידידות '‬ ‫ב ' שיר‬ ‫ב ‪ .‬הקצעה‬

‫ואילו בקובץ ' שיר‬ ‫קצידות ‪,‬‬ ‫אינו כולל‬ ‫( ‪) 1890‬‬ ‫קובץ שירת הבקשות ' רני ושמחי '‬
‫הפיוטים שבו ‪ .‬עורכי ' שיר‬ ‫‪550‬‬ ‫קצידות מכלל‬ ‫‪84‬‬ ‫כלולות כבר‬ ‫( ‪) 1921‬‬ ‫ידידות '‬
‫ידידותם ודאי לא היו כוללים בו את הקצידה ‪ ,‬ועוד במספר כזה ‪ ,‬אילולא היתה זו כבר‬

‫מושרשת ומקובלת כחלק משירת הבקשות קודם הוצאת הקובץ שלהם לאור ‪ .‬קשה‬
‫‪.‬‬
‫מאוד למצוא היום עדויות על שלביו הראשונים של תהליך זה שהתחולל בין השנים‬
‫עיון בספרי‬ ‫ה ‪. 20 -‬‬ ‫וקרוב להניח שהיה זה בעשור הראשון של המאה‬ ‫‪, 1921 - 1890‬‬

‫עצמן ‪ ,‬נותן שלוש תשובות לשאלה ‪ ,‬מה ראו‬ ‫פיוטים ‪ ,‬בכתבי ‪ -‬יד אחדים ובקצירות‬
‫עורכי ' שיר ידידות ' לשלב בו קצידות ‪.‬‬

‫הקהל לבית ‪ -‬הכנסת‬ ‫ו ‪ .‬משיכת‬

‫מארוקו ‪.‬‬ ‫נתחוללו תמורות חברתיות חריפות בקהילת יהודי‬ ‫ה ‪20 -‬‬ ‫בראשית המאה‬
‫שעיקרן נבע מהמעבר מדפוסי ‪ -‬חיים מסורתיים לדפוסים עירוניים מודרניים ‪ .‬ההגירה‬
‫הפנימית הגדולה של יהודים לקאזאבלאנקה ולערים גדולות אחרות והמפגש עם‬
‫אלה ‪" .‬‬ ‫אורחות ‪ -‬חיים חילוניים חומרניים חוללו שינוי ‪ -‬ערכים קיצוני בקרב יהודים‬
‫נראתה כבר‬ ‫במסורת ‪,‬‬ ‫כמו דברים רבים הקשורים‬ ‫הבקשות ‪,‬‬ ‫ההשתתפות בשירת‬
‫מיושנת ‪ ,‬ונדרש מאמץ מיוחד כדי למשוך את הציבור לבית ‪ -‬הכנסת להשתתף בשירת‬
‫הבקשות המתקיימת בלילות ‪ -‬השבת החורפיים ‪ .‬אין זה דבר של מה בכך ליהודי‬
‫העמל בימות השבוע לקום בשעת בוקר מוקדמת מאוד בשבת ‪ .‬תופעה זו‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ' עמך ' ‪.‬‬
‫מצויה בכתב ‪ -‬יד מאת ר ' שמואל כהן ( הרש " ך ) אמזאלאג ממראכש ‪ ,‬המתאר את יגיעתו‬
‫‪:‬‬ ‫על הפיוטים ‪ ,‬את קשיי הדור ואת צערו של הפייטן ‪ .‬הנה חלק מדבריו‬

‫‪ . .‬ועכשיו בזה הדור שלנו אבן מאסו הבונים ‪ .‬מפני הנשים המגונים ‪ .‬שאינם‬ ‫‪.‬‬
‫רוצים בשירי דוד המע " ה [ המלך עליו השלום ] הנבונים ‪ .‬ובעליהם אל עצתם‬

‫פונים ‪ .‬ואחריהם עונים ואמרים תנו למלמדים הונים ‪ .‬וישארו ריקנים ‪ .‬והמים‬

‫ויונים ‪ .‬בלי צער ובולי [ ובלי ] אנחות‬ ‫הנידונים ‪ .‬שותים בלי מרה אפרוחים‬
‫ויגונים ‪ .‬וביום שבת קדש כל העם ישנים ‪ .‬והוא בצער עים הקהל לעשות רצונם ‪.‬‬
‫חרונים ‪ .‬ובבואו לביתו יקומו עליו השכנים ‪ .‬למה נתעכבת‬ ‫שלא ישפכו עליו‬
‫ובניך הם רעבתנים ‪ .‬אם יאכלו קודם שיבוא השכינה [ = החמין המארוקאי ] ישא‬

‫ואפי '‬ ‫אל אישתו קינה ‪ .‬ואם יניחו אותה צנונה ‪ .‬יכה אותה ולא יעשה רצונה ‪.‬‬
‫אינו ברינה ‪ .‬זהו הריוח שנותן הפיטן בכל השנה ‪ .‬פחים וצינים ‪ .‬למטה בין‬ ‫בשבת‬

‫חיצונים ‪ .‬והוא בין אי שונים ‪ .‬לכן מעתה שלא יעתיק שום אחד זה הספר עד שתי‬

‫ומוסיקאי ומחבר קצידות מקצועי ‪ ,‬ר ' דוד‬ ‫קיים ‪.‬‬ ‫פייטן ומשורר מעולה ‪ ,‬ר ' דוד‬ ‫‪:‬‬ ‫בין העורכים‬ ‫‪33‬‬

‫יפלח ‪.‬‬
‫עמ ' ‪. 195‬‬ ‫בר ‪ -‬אשר ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪34‬‬
‫‪95‬‬ ‫ן‬ ‫הקצידה‬

‫שנים ‪ .‬יזכה הסופר והכותב זה אמרו ספיר ‪ .‬לראות בחזרת צבי ואופיר בסדר‬
‫‪35‬‬ ‫אמור אל הכהנים ע " ה הרש " ך מעיר מראקיס יע " ה ע " ה שמואל ה ' אמזאלאג ‪.‬‬

‫הלחן האהוב והנפוץ ועם הטקסט המרתק ‪ ,‬היה בכוחה‬ ‫שירי ‪ ,‬עם‬ ‫הקצירה כטיפוס‬

‫למשור קהל עממי להשתתף בשירי הבקשות ‪ .‬הנחה זו ‪ ,‬המיוסדת על התפוצה העצומה‬
‫לעיתים מבצעים‬ ‫‪36‬‬ ‫שהיתה לקצידה הערבית בקרב יהודי מארוקו ‪ ,‬נכונה בימינו כבעבר ‪.‬‬
‫‪37 ,‬‬ ‫הפייטנים פסוקים אחדים מן הקצידה הערבית בעברית ואחר ‪ -‬כך את הנוסח העברי‬
‫ודאי כדי שהמאזינים יערכו מיד את ההקבלה ‪ .‬הקצידה בלחניה הפשוטים והקרובים‬
‫ללב מפצה את יושבי השורות האחרונות בבית ‪ -‬הכנסת ‪ ,‬אלה שלחני הפיוטים של שירת‬
‫הבקשות ' כבדים ' באוזניהם וההתמצאות בהיבטים המלודיים והריתמיים של שירת‬
‫הבקשות מהם והלאה ‪.‬‬

‫חונור ומוסר‬ ‫‪.2‬‬

‫הקצידה העברית עוסקת ‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬בחינוך ובמוסר ‪ ,‬וזאת בדרכי הנועם של הלחן‬
‫התרכיב ‪,‬‬ ‫המוכר ; לעיתים לקוח הנושא המוסרי מתוך הקצידה הערבית ‪ ,‬שעליה נערך‬
‫דוגמה טובה לכך היא הקצידה ' צמאה נפשי‬ ‫‪38‬‬ ‫והוא מתורגם למונחים של מוסר יהודי ‪.‬‬
‫לפרשת בראשית ‪ .‬קצידה זו מבוססת‬ ‫‪39 ,‬‬ ‫לאל תמים דעים ' ‪ ,‬מאת ר ' רפאל משה אלבאז‬
‫מאת המשורר והמלחין‬ ‫?'‬ ‫על הקצידה הערבית ' אס מן עאר עליכום ארזאל לכנאס‬
‫המארוקאי סי קדור אל עלאמי ‪ ,‬המספרת על קורות איש עשיר שירד מנכסיו ובעקבות‬
‫עד להופעת סי קדור התמקדה הקצידה הערבית הצפון ‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫עוניו נטשוהו חבריו ‪.‬‬
‫אפריקאית בנושאים רגשיים ‪ ,‬שעיקרם אהבה ‪ ,‬קנאה ועניינים הגזורים מהם ‪ .‬לאחר‬
‫הופעתו ‪ ,‬חלה תפנית בתוכנן של הקצירות הערביות ‪ ,‬שכן סי קדור היה הראשון ששילב‬
‫( ‪) 1896 - 1823‬‬ ‫בהן נושאים מוסריים ‪ .‬הוא שימש בכך דוגמה לר ' רפאל משה אלבאז‬
‫שהיה בעצמו פייטן מצוין ‪ .‬אלבאז מציע בקצירה הנזכרת ' לא לבטוח בנדיבים בחיתם‬

‫‪. 177‬‬ ‫שלוש ‪ ,‬עמ '‬ ‫אהל דוד ‪ ,‬חטיבה‬ ‫‪35‬‬

‫נפטר בישראל ) ריתק ומשך קהל רב לבית ‪ -‬הכנסת ‪ .‬בימינו‬ ‫( ‪, 1975 - 1902‬‬ ‫הפייטן ר ' דוד בוזגלו ז " ל‬ ‫‪36‬‬

‫ידועים כפייטנים וכמבצעים מעולים של קצידות ‪ :‬ר ' חיים לוק מבית ‪ -‬שמש ‪ ,‬ר ' חיים רביבו מתל ‪-‬‬
‫אביב ‪ ,‬ר ' נסים ואעיש כהן מירושלים ור ' נסים שושן מקרית ‪ -‬שמונה ‪.‬‬
‫פרשת תזריע ‪ -‬מצורע ) ‪ ,‬בהשתתפות הפייטן ר ' נסים שושן ‪.‬‬ ‫(‬ ‫הייתי עד לכך בשבת ‪ ,‬א ' באייר תשמ " ב‬ ‫‪37‬‬

‫אשר הפליא לעשות בקצידה הערבית והעברית כאחד ‪.‬‬

‫הקשרים בין הקצידה המקורית לקצידה העברית המורכבת עליה אינם מוסיקאליים בלבד ‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫הערבי ‪,‬‬ ‫קשרים לשוניים ‪ ,‬הקבלות שמקורן בטקסט‬ ‫‪:‬‬ ‫אפשרות קיומם של קשרים נוספים ‪ ,‬כגון‬
‫תכנים ‪ -‬מחייבת מחקר השוואתי נוסף ‪.‬‬
‫‪ . 94‬כתב ‪ -‬היד של יצירותיו מצוי במכון לכתבי ‪ -‬יד של האוניברסיטה‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ '‬ ‫שיר‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪39‬‬

‫העברית בירושלים ‪ ,‬ומספרו ‪. 8 . 8384‬‬

‫מידע על התוכן והטקסט של קצירה ערבית זו מסר לי הכנר ואמן המוסיקה האנדאלוסית ‪ ,‬ר '‬ ‫‪40‬‬

‫ישועה אזולאי מנתיבות ‪ ,‬בשנת ‪ . 1980‬קצידה זו עודה מוכרת בקרב יהודי מארוקו ‪ .‬כמה ביצועים‬
‫שלה מצויים בארכיון ההקלטות שלי ‪.‬‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪96‬‬

‫שבעושר ‪ .‬הפסוקים הבאים‬ ‫איש כמתנת ידו ' ומתאר את הסכנות ואת חוסר התוחלת‬

‫ועל קשריה עם המקור הערבי ‪ ,‬על גישת‬ ‫תוכנה ‪,‬‬ ‫הלקוחים מקצירה זו מלמדים על‬
‫‪:‬‬ ‫המשורר לנושא ועל השתקפות המוסר היהודי בצורתה העברית של הקצידה‬

‫א‬

‫צמאה נפשי לאל תמים דעים ‪ -‬רם נישא כסה שמים הודו‬

‫אלוהי אבטח בו ‪ .‬כי מה נעים ‪ -‬בטחי בו ‪ ,‬אשורי לא ימעדו‬

‫אל תבטחו בנדיבים ושועים ‪ -‬בחיתם איש כמתנת ידו‬
‫נדמו לך כאוהבים ורעים ‪ -‬ובקרבים משא כבד יכבדו‬
‫נדבתם לך מעט ורעים ‪ -‬לשווא פשט העני את ידו‬
‫הון עשיר מדרך השכל יטעם ‪ -‬לשיכים ולצנינים בצידו‬
‫הבל המה מעשה תעתועים ‪ -‬מגערת פניך יאבדו ‪.‬‬

‫ב‬

‫ראיתי אוהבי עשיר רבים ‪ -‬דורשי שלומו ואמרי פיהו‬

‫פניו יחלו יום יום תאבים ‪ -‬חושקים לראותו ואת נווהו‬
‫פתח ביתו הן יצאו ניצבים ‪ -‬תמיד איש לבצעו מקצהו‬
‫אך ימי עני רבים מכאובים ‪ -‬וגם כל אחי רש שנאוהו‬
‫לחם אכלו לחם העצבים ‪ -‬פת במלח יאכל כי לחמו הוא ‪.‬‬

‫ג‬

‫אל יתהלל עשיר בעושרו ‪ -‬עשיר ואביון אל עמק שווה‬

‫כי לא יתן לאלוהים כפרו ‪ -‬בבוא אליו חולי ומדווה‬
‫באו עדיה ויחפרו ‪ -‬לא יועיל הון איננו שווה‬
‫אך טוב איש חונן ומלוה ‪.‬‬

‫ד‬
‫לב נבון יקנה דעת ומזימה ‪ -‬לצוד ציד ליום חליפתו‬
‫ישוב היום בתשובה שלמה ‪ -‬כי לא ידע האדם את עיתו‬
‫יבחל בהבלי הזמן עד מה ‪ -‬זר מעשהו ועבודתו‬
‫יבחר בתורת האל תמימה ‪ -‬ובלומדיה תגדל אהבתו‬
‫חילו ואונו להבל דמה ‪ -‬ישכיל ויבין לאחריתו ‪.‬‬

‫ה‬
‫יזכור יום כל חפציו נמנעים ‪ -‬תמס יהלוך כעש תמודו‬

‫יום עומדו לפני אביר הרועים ‪ -‬ריקם אין כל מאומה בידו‬

‫וג‬ ‫הבל המה מעשה תעתועים ‪ -‬מגערת פניך יאבדו ‪.‬‬

‫ראה ‪ :‬אעירה שחר ‪ ,‬עמ ' לג ‪ -‬לו ‪ .‬קצירה זו כלולה בתקליט ' פיוטים ממסורת יהודי מרוקו ‪ -‬מפי‬ ‫‪41‬‬
‫‪.‬‬
‫הפייטן ר ' דוד בוזגלו ' תקליטי בית התפוצות ‪.‬‬
‫‪97‬‬ ‫ן‬ ‫הקדידה‬

‫‪:‬‬ ‫אנו למדים כמה דברים מפסוקים אלה‬

‫( א ) הקצידה ' צמאה נפשי ' משתמשת לא רק בלחן של הקצידה הערבית שהוזכרה אלא‬

‫העוני והעושר והיחס הנכון אליהם ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫גם במוטיב המרכזי שלה‬
‫הפייטן העברי משתמש בביטויים מלעיגים כלפי העשיר ועושרו וכלפי העני‬ ‫(ב)‬

‫וחמדנותו ‪.‬‬
‫תמצית המוסר היהודי ביחסו לעושר ולעוני הוא ‪ ,‬כי אין ערך לנכסי חומר ועל ‪ -‬כן‬ ‫(ג)‬

‫יש לעסוק בתורה ‪.‬‬

‫מאראפראזה על פרשת השבוע‬ ‫‪.3‬‬

‫הקצידה ב ' שיר ידידות ' עיקרה הוא פאראפראזה על תוכנה של פרשת ‪ -‬השבוע ‪ .‬מתוכה‬
‫בוחר לו המחבר דמות או נושא ומתארם מנקודת ראותו ‪ .‬פאראפראזה זו כרוכה‬

‫בפרשנות ובהסתמכות על דברי חז " ל ‪ ,‬לרבות פוסקים ומקובלים ‪ .‬ר ' דוד קיים ‪ ,‬מעורכי‬

‫מילא תפקיד מרכזי בעניין זה ‪ ,‬שכן הוא כתב לפחות קצירה אחת לכל‬ ‫' שיר ידידות ' ‪.‬‬
‫משתי עובדות אלה אפשר‬ ‫'‬ ‫‪2‬‬ ‫וזו גם הקצידה הראשונה המוצעת לכל פרשה ‪.‬‬ ‫פרשה ‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫להסיק ‪ ,‬כי הקצירות של ר ' דוד קיים נכתבו במיוחד ל ' שיר ידידות ' וכי כאחד מעורכי‬
‫הקובץ ‪ ,‬הוא לא היה מציב את הקצירות שלו לפני אלו של פייטנים אחרים ‪ ,‬בני דורו‬
‫אילולא ראה בהבאת התוכן של פרשת ‪ -‬השבוע‬ ‫נתקדש ‪,‬‬ ‫ובני דורות קודמים ששמם‬
‫‪:‬‬ ‫משימה עיקרית ‪ .‬אם נשחזר את דרך המחשבה של עורכי הקובץ נגיע לשלבים הבאים‬
‫( א ) שילוב של לחן מקצידה ערבית כאמצעי למשוך את המון היהודים לקום לשירת‬
‫הבקשות ‪.‬‬
‫( ב ) שימוש בקצידה כאמצעי חינוכי ‪ -‬דידאקטי ‪ ,‬כדי ללמד הן את ציוויי המוסר היהודי‬
‫והן את העניינים שבפרשת השבוע ‪ .‬ולשם כך נערכה פאראפראזה על כל אחת‬
‫מפרשיות ‪ -‬השבוע בצורת קצידה ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫( ג ) בצד קצירות מיוחדות אלו שובצו ב ' שיר ידידות ' קצידות שהיו קיימות קודם לכן‬
‫מאת פייטנים אחרים ‪.‬‬
‫ממסקנות אלו בדבר הכוונות החינוכיות ‪ -‬מוסריות של עורכי הקובץ נגזרת ראייתנו‬
‫הם ראו את תפקידם לא רק כמשוררים ‪ -‬פייטנים ‪ ,‬שהרכיבו‬ ‫‪:‬‬ ‫את יחסם לדרך עריכתם‬
‫‪.‬‬
‫לחנים ערכיים לפיוטים עבריים ‪ ,‬אלא כיזמים של יצירה עברית מקורית שתבטיח כי‬
‫הקובץ ימלא את יעודו ‪ .‬כדי להקל על מילוי המשימות המוסריות ‪ -‬חינוכיות של‬

‫הקצידה הראשונה לפרשת יתרו אינה ' לי אמרה נעימה ' מאת שלום אזולאי אלא ' אשרי העם שראו‬ ‫‪42‬‬

‫אף שעל האחרונה לא מופיעה הכותרת‬ ‫( שיר ידידות ‪ .‬עמ ' ‪. ) 430‬‬ ‫נפלאות נישא ורם ' לר ' דוד קיים‬
‫ולא מצוין מקור ערבי שלה ‪ ' .‬אשרי העם ' עוסקת בפרשת השבוע ‪ .‬ר ' חיים שושנה‬ ‫' קצידה '‬

‫ב ' אעירה שחר ' משנה את סדר הקצידות ומקדים את אלה של ר ' רפאל משה אלבז לאלה של ר ' דוד‬
‫‪.‬‬
‫קיים ‪ .‬בשיחותי עם ר " ח שושנה ‪ ,‬הוא נימק שינוי זה בכך שלדעתו הקצידות של רר " מ אלבז טובות‬
‫בכיסו ' ‪ ,‬והן ניחנו בסגולות תוכניות ולשוניות עדיפות ‪.‬‬ ‫יותר ‪ ' ,‬התנ " ך מונח‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪98‬‬

‫הקצירה העברית ולהבטיח את תפוצתה ‪ ,‬היה צורך לכלול קצידות עבריות המורכבות‬

‫על קצידות ערביות מאזורים שונים של מארוקו ‪ .‬משימה זו ממלאות הקצידות של‬

‫הפייטנים הנוספים ‪ .‬אך אין די בכך שהפייטן מכיר את הקצידה הערבית ‪ ,‬גם על הציבור‬
‫להכירה ‪ .‬עתה נקל להבין ‪ ,‬מדוע לא כל פייטני הבקשות כיום מכירים את כל הקצירות‬
‫סביבתם ‪,‬‬ ‫בדרך ‪ -‬כלל הם מכירים את הקצידות של פייטנים בני‬ ‫ידידות ' ‪.‬‬ ‫ב ' שיר‬
‫שהורכבו על לחני קצידות ערביות המוכרות להם ‪ .‬במחקרי נתגלו שתי תופעות‬
‫אשר הגיעו לישראל‬ ‫שהקלטתי ‪" ,‬‬ ‫הנוגעות לעניין זה ‪ .‬האחת ‪ -‬פייטנים מבוגרים‬
‫הישר מעירם במארוקו ‪ ,‬הכירו בדרך ‪ -‬כלל רק את לחני הקצידות שכתבו משוררים בני‬
‫עירם או סביבתם ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬הם הכירו רק את הטקסט של הקצידות שכתבו פייטנים‬
‫מערים רחוקות ולא הכירו את הלחן ‪ .‬הוא הדין בפיוטי ' שיר ידידות ' ‪ .‬הפייטנים הכירו‬
‫את הלחנים הלקוחים קודם כל מהרפרטואר המקומי ‪ .‬תופעה שנייה ‪ -‬פייטנים ששהו‬
‫בין יציאתם את עיר ‪ -‬הולדתם לעלייתם ארצה כמה שנים בקאזאבלאנקה וקמו לבקשות‬
‫היה להם ידע כל ‪ -‬ארצי בקצידה ‪ .‬הם הכירו לחנים של‬ ‫‪,‬‬ ‫או למדו אצל פייטנים שם‬
‫גם בלי להכיר את המקור‬ ‫ידידות ' ‪,‬‬ ‫קצידות מעירם וקצידות עבריות אחרות מ ' שיר‬
‫הערבי שלהם ‪ ,‬במקרים שהמקור הוא בעיר אחרת ‪ ,‬ישן או נשכח ‪.‬‬
‫הסינתזה האמיתית של ' שיר ידידות ' והתמצאות מקיפה של הפייטנים במארוקו‬
‫הגדולות ‪,‬‬ ‫בקצידות שבה הושלמה עם הנהירה הרבתי של יהודים מן הכפרים אל הערים‬
‫ראשית‬ ‫( ‪: ) 1975 - 1902‬‬ ‫בעיקר אל קאזאבלאנקה ‪ .‬כאן החלה פעולת ר ' דוד בוזגלו ז " ל‬
‫‪ -‬הוא ערך מסעות רבים בערים שונות ופגש את רוב הפייטנים ‪ ,‬כמעט ב ' כל עיר מערי‬

‫המערב ' ( כדברי העורכים בהקדמה למהדורה הראשונה ‪ ,‬הקדמה שממנה אפשר ללמוד‬
‫שנית ‪ -‬הוא שימש כאבן שואבת‬ ‫ידידות ' ) ‪.‬‬ ‫על מקורות הפיוטים והלחנים ב ' שיר‬
‫לפייטנים שהגיעו לקאזאבלאנקה והיה מורה ורב לרובם ‪ .‬רוב הפייטנים החשובים‬
‫במארוקו החיים בארץ הזדמן להם לשמוע את ר ' דוד ולהשמיע לאוזניו ‪ .‬אחד הדברים‬
‫לרבות זו של הקצידה ‪ ,‬הוא המפגש עם‬ ‫ידידות ' ‪,‬‬ ‫המרתקים בחקר המוסיקה של ' שיר‬
‫פייטן מאחת הערים הקטנות שלא שהה בקאזאבלאנקה לפני עלותו ארצה ולא פגש את‬
‫;‬ ‫ר ' דוד ‪ .‬פייטן לה יודע בדרך ‪ -‬כלל את הקצידות והפיוטים של קהילתו ממקור ראשון‬
‫ידיעותיו ב ' שיר ידידות ' מוגבלות לאותם פיוטים וקצידות שמקורם בקובץ הפיוטים‬
‫של עירו ‪ .‬אם כן ‪ ,‬לר ' דוד בוזגלו היה תפקיד מוסיקאלי ראשון בחשיבות ‪ :‬הוא לימד את‬
‫הפיוטים ' החיצוניים ' ואת הקצידות ותרם רבות להיות ' שיר ידידות ' קובץ הפיוטים‬
‫המרכזי בחיי היהודי המארוקאי ‪.‬‬
‫חקר הקצידות של הפייטנים השונים על ‪ -‬פי אזורי מוצאם והתחקות אחר איפיונים‬
‫מלודיים ואחרים על ‪ -‬פי האזורים השונים של מחבריהם היו מרחיבים את היקפה של‬
‫עבודה זו מעבר למסגרתה ‪ .‬אצטמצם אפוא בציון שמות אחדים של פייטנים על ‪ -‬פי‬
‫‪:‬‬ ‫אזוריהם העיקריים‬

‫דוגמה מצוינת לכך הוא ר ' אברהם עמר ( כיום בן שישים וארבע ) ממקנם ‪ ,‬שהקלטתי אותו בבית ‪-‬‬ ‫‪43‬‬
‫שמש כשנת ‪. 1980‬‬
 ‫‪99‬‬ ‫ן‬ ‫הקצירה‬

‫קאזאבלאנקה‬ ‫ר ' יוסף מלכה ‪ -‬מוגאדור‬ ‫שיח ' דוד יפלח ‪ -‬מוגאדור‬ ‫ר ' דוד קיים ‪ -‬מוגאדור‬

‫ור '‬ ‫מוגאדור ‪ :‬ר ' שלמה אביטבול ‪ ,‬ר ' חיים פינטו ‪ ,‬ר ' אברהם קוריאט ‪ ,‬ר ' דוד קיים‬ ‫(א)‬

‫הכהן ‪.‬‬ ‫יעקב‬

‫ור ' משה‬ ‫ר ' שמואל אלבאז ‪ ,‬ר ' משה הכהן ‪ ,‬ר ' יוסף מלכא ‪ ,‬ר ' סעדיה רבות‬ ‫‪:‬‬ ‫פאס‬ ‫(ב)‬

‫עטייה ‪.‬‬
‫ר ' רפאל משה אלבאן ור ' שלום אזולאי ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫צפרו‬ ‫)‬ ‫(ג‬

‫ר ' יעקב בן ‪ -‬שבת ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מראכש‬ ‫(ד)‬

‫‪,‬‬ ‫עשרים ואחד פייטנים מוזכרים בראשי הקצירות שב ' שיר ידידות ' בשמם המלא‬
‫ועל רובם יש בידינו ידיעות יסוד כמו אזור פעולה ‪ ,‬שנת פטירה וכד ' ‪ .‬פייטנים אחרים‬
‫‪4‬‬ ‫אחד נזכר בשמו הפרטי ובשם הפרטי של אביו ‪' .‬‬ ‫פייטן‬ ‫‪44‬‬ ‫נזכרים בשמם הפרטי בלבד ‪.‬‬
‫בגלל נטיית עורכי ' שיר ידידות ' לרכז בפרשה אחת קצידות מאותו משורר ‪ ,‬אפשר‬
‫בלבד ‪,‬‬ ‫החתומות בשם שלמה‬ ‫‪, ) 462 , 460‬‬ ‫להניח שהקצידות של פרשת משפטים ( עמ '‬

‫‪ 458‬ו ‪462 -‬‬ ‫כמו הקצידות שבעמ '‬ ‫קאביסה )‬ ‫הן מאת המשורר שלמה כאביסה ( או‬
‫מאותה פרשה ‪ ,‬שעליהן חתום המשורר בשמו המלא ‪.‬‬

‫ג ‪ .‬כווסיקדז וצורה בקצידה‬

‫המשורר ‪ -‬מלחין‬ ‫‪4‬‬ ‫' מלחון ' ‪" .‬‬ ‫מבחינה מוסיקאלית שייכת הקצידה לז ' אנר עממי הקרוי‬
‫ממציא לטקסט שלו לחן פשוט בצורת א ‪ .‬ב ‪ .‬א ‪ .‬במסגרת הריתמית המקובלת בקצידה ‪.‬‬
‫המסגרת הריתמית קבועה והמלחין מתאם עמה מלכתחילה את הלחנים ‪ .‬הלחן של‬
‫הקצידה בנוי על המודוסים של המוסיקה האנדאלוסית ועל המודוסים הדג ' יריים ‪.‬‬
‫קצידה‬ ‫(=‬ ‫מראכסייה '‬ ‫קצידה הבנויה על מודוסים אנדאלוסיים מכונה ' קצידה‬

‫מסעוד ( עמ '‬ ‫‪, ) 361‬‬ ‫עמרם ( עמ ' ‪, 346 , 193‬‬ ‫‪, ) 157‬‬ ‫שמואל ( עמ '‬ ‫( עמ ' ‪, ) 159‬‬ ‫ראה ‪ :‬שיר ידידות ‪ :‬יוסף‬ ‫‪44‬‬

‫( עמ ' ‪, 461 , 460 , 431‬‬ ‫שלמה‬ ‫‪, ) 362‬‬ ‫מרדכי ( עמ ' ‪ , ) 303‬משה ( עמ ' ‪ , ) 303‬סעדיה ( עמ '‬ ‫‪, ) 347‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪194‬‬

‫י‬ ‫‪. ) 426‬‬

‫‪. 344‬‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ '‬ ‫מרדכי בן ‪ -‬אברהם ‪ -‬שיר‬ ‫‪45‬‬

‫שוטן ‪ ,‬עמ ' ‪. 154‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪46‬‬

 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪100‬‬

‫קצידה‬ ‫(=‬ ‫וזו הבנויה על המודוסים הדג ' יריים נקראת ' קצירה דג ' ירית‬ ‫ממראכש )‬

‫אלג ' ירית ) ‪ .‬רוב הקצירות ב ' שיר ידידות ' הן מן הסוג הראשון ‪ ,‬והן מושרות ברוב‬

‫בשירת‬ ‫' דג ' ירית '‬ ‫אם כי אין שום מניעה לבצע קצידה‬ ‫האנדאלוסיים ‪.‬‬ ‫המודוסים‬

‫הבקשות ‪ .‬בשני הסוגים הלחן הוא קצר ‪ ,‬פשוט וחוזר על עצמו ‪ .‬המודוסים הדג ' יריים‬
‫מאחלי ( שהוא נדיר‬ ‫זרקא ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סיכא‬ ‫מזמום ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עירק‬ ‫‪:‬‬ ‫המקובלים ביותר בקצידה הם‬
‫‪:‬‬ ‫ורמל ‪ -‬מאיא דג ' ירי ‪ .‬יש גם פיוטים בשירת הבקשות על ‪ -‬פי מודוסים דג ' יריים‬ ‫‪47‬‬ ‫מאוד )‬

‫בייתיינאת ופיוטים לא ‪ -‬מעטים במודוס‬ ‫‪4‬‬ ‫תרומה ‪' ,‬‬ ‫מזמום מוצע כמודוס חלופי לפרשת‬
‫זה ידועים לפייטנים ומושרים בשירת הבקשות ‪ .‬ב ' שיר ידידות ' ידועים פיוטים לא‬

‫מעטים במודוסים זרקא וסיכא ואחדים בעירק ‪ .‬אפשר שנוכל ללמוד משהו על‬
‫תפקידם של מודוסים דג ' יריים אחדים בנובה האנדאלוסית בימי פריחתה ‪ ,‬אם נזכור ‪ ,‬כי‬
‫המודוסים המקוריים של‬ ‫‪24‬‬ ‫מזמום ועירק בין‬ ‫‪ :‬זרקא ‪,‬‬ ‫פארמר כולל את המודוסים‬
‫‪4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מהם שיחזר אל ‪ -‬חאיכ‬ ‫‪( 1‬‬ ‫הנובה ‪ ,‬שרק‬
‫פשטות המבנה והלחן קיימת בקצידה הערבית בלבד ‪ .‬הקצידה העברית ‪ ,‬מרגע שהיא‬

‫אותה כאחד המרכיבים של מערכת‬ ‫רואים‬ ‫הבקשות ‪,‬‬ ‫במסגרת שירת‬ ‫מבוצעת‬
‫מוסיקאלית זו ומחילים עליה את כל מה שנחשב למקובל בביצועה ‪ .‬אפשר לשער את‬
‫ההסבר לתופעה זו ‪ :‬הפייטן המתמחה בשירת הבקשות לומד מערכת מוסיקאלית בעלת‬
‫איפיונים מיוחדים ‪ ,‬מאוד שליטים ונפוצים ‪ ,‬עד כי חומר חדש המצטרף למערכת מקבל‬

‫אוטומאטית את כל המאפיינים של המערכת ‪ .‬נזכיר לדוגמה שתי תכונות אופייניות‬

‫ביצוע חלק מהפיוט והעברת לחנים מפיוט אחד‬ ‫‪:‬‬ ‫מאוד בביצוע שירת הבקשות‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫למשנהו ‪ .‬שתי התכונות האלה יסודן בגמישות והן מתייחסות למעשה ללחן לטקסט‬
‫ולמודוס ‪ .‬גמישות זו באה לידי ביטוי מלא בהוראה להדרכת הפייטנים המובאת ב ' שיר‬
‫ידידות ' ‪ .‬לפיוט ' אליך צורי שוכן עליה ' ‪ ,‬מאת ר ' דוד חסין ‪ ,‬מצורפת הוראה כיצד יש‬
‫וממנה אנו למדים על אופן הביצוע שהיה מקובל בשירת הבקשות ‪ .‬הרי‬ ‫לבצעו ‪,‬‬

‫‪:‬‬ ‫ההוראה כלשונה‬

‫האד לפיוט ‪ .‬עלא לשון דיאלו ‪ .‬די הווא לשון צח ונקי ‪ .‬ומה גם די רעיון דיאלו‬
‫הונא עלא לגאולה ‪ .‬כא יחדאז יתוקאל כאמל ‪ .‬ומנאין הווא טויל ומא יליק מאי‬
‫כיון בנגמה וחדא החנא כא נקסמוה עלא נגשים וכול מעללם יזיד וינקץ כיד‬
‫ידהרלולן (‬

‫במודוס מאחלי מצאתי רק קצידה אחת ' מתי אור דודי יזרח וינהר ' מאת ר ' מרדכי טרזמאן ( שיר‬ ‫‪47‬‬

‫ידידות ‪ ,‬עמ ' ‪ . ) 323‬קצידה זו מושרת גם כן במודוסים עירק ‪ ,‬מזמום וחיסר ( ראה דוגמת תווים ) ‪.‬‬
‫פרשת תרומה ( שיר ידידות ‪ ,‬עמ ' ‪ ) 467‬מושרת בערק ‪ -‬עגים או מזמום ‪ .‬בעמ ' ‪ 474‬מוצע לשיר‬ ‫‪48‬‬

‫' בייתאיין דלמזמום ' ‪ .‬המודוס עירק נפוץ מאוד בפיוט שמחוץ לשירת הבקשות ‪.‬‬
‫‪ .‬על‬ ‫‪113 -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫ראה ‪ :‬פארמר ‪ ,‬עמ ' ‪ . 24‬בסוגיית התיארוך של אל ‪ -‬חאיכ ‪ -‬ראה ‪ :‬שילוח נובה עמ ' ‪108‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪. 066‬‬ ‫מס '‬ ‫סעיפים‬ ‫תאוריה ‪ ,‬עמ ' ‪. 123 - 119‬‬ ‫אודות שני כתכי ‪ -‬היד של אל ‪ -‬חאכיכ ‪ -‬ראה ‪ :‬שילוח ‪,‬‬
‫‪. 067‬‬
‫מארוקו ‪ ,‬ותרגומה‬ ‫יהודי‬ ‫במירבית ‪ -‬יהודית ‪ ,‬המדוברת בפי‬ ‫‪ . 377‬ההערה כתובה‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ '‬ ‫שיר‬ ‫‪50‬‬

‫‪:‬‬ ‫לעברית‬
‫‪101‬‬ ‫ן‬ ‫הקצידה‬

‫שהעבירו לחנים מפיוט אחד‬ ‫הפיוט ‪.‬‬ ‫שלא נהגו לבצע את כל‬ ‫‪:‬‬ ‫מכאן אנו למדים‬
‫למשנהו וטקסטים מלחן ללחן ‪ .‬תופעות אלו נפוצות מאוד בביצוע הקצידה ‪ .‬לעיתים‬
‫רחוקות שרים את כל הטקסט של הקצידה ‪.‬‬
‫משולבים בקצידה‬ ‫העלילה ‪,‬‬ ‫נוסף על הקטעים הריתמיים המספרים את מהלך‬
‫קטעים של הלוך ‪ -‬נפש ‪ ,‬המתארים את רגשות המחבר ‪ ,‬את התרשמותו ‪ ,‬את צערו וכיו " ב ‪.‬‬
‫קטעים אלה מושרים בסגנון חופשי ‪ -‬אילתורי ( ללא כלי הקצב ) ומאפשרים ביטוי רגשי‬
‫יותר עמוק ‪ .‬קטע זה יכול להיות מושר באחד המודוסים הדג ' יריים ‪ .‬מוואל ‪ ,‬בייתאיין או‬
‫קטע אילתורי בסגנון ערובי של שירת הנשים המארוקאיות ‪ .‬הערובי הוא ז ' אנר‬

‫לעיתים‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ספרותי ‪ -‬מוסיקאלי מעין ' שיר ‪ -‬טקסט ' וגם מודוס מוסיקאלי המקביל לפריגי ‪.‬‬
‫בנוסח הבייתאיין ‪ .‬הבייתאין‬ ‫הפייטן‪' 2‬‬ ‫משלבים בקצידה טקסט אחר ‪ ,‬שעליו מאלתר‬
‫הינו קטע אילתורי המשמש בנובה כקטע ביניים בין המיאזן ( הפרקים ) השונים ואשר‬
‫מודוס האילתור אינו חייב‬ ‫ולהודיע עליו ‪ .‬י '‬ ‫בשירת הבקשות תפקידו לבסס את המודוס‬
‫ברוב המקרים בוחר הפייטן מודוס שונה בעל קירבה‬ ‫‪:‬‬ ‫להיות זהה לזה של הקצירה‬
‫שינוי המודוס מהווה אמצעי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫טונאלית ( מודוס אחר על אותו צליל או על הקוורטה ) ‪.‬‬

‫‪:‬‬ ‫לגיוון ‪ ,‬ואילו החזרה אחרי האילתור למודוס המקורי יוצרת צורה כפולה‬

‫)‬ ‫( פעמיים ) ‪ . . . . . .‬בייתאיין ‪ . . . . . . . . . . . . .‬השיר ‪ ( .‬א ‪ -‬ב‬ ‫(א‪-‬ב)‬ ‫השיר‬

‫)‬ ‫א ‪ ( .‬עירק‬ ‫( חגאז ‪ -‬כביר )‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עירק )‬ ‫א ‪ ( .‬מודוס‬

‫שלא כמו בנובה ‪ ,‬התצריף בקצידה‬ ‫מגיע לשיאו עם הופעת התצריף ‪' , .‬‬ ‫ביצוע הקצירה‬
‫נעשה בדרך ‪ -‬כלל בפתאום ‪ .‬הוא מקובל מאוד בקצידה הערבית והעברית כאחת ונעדר‬
‫מקצידות מעטות בלבד ‪ .‬ההחשה בסוף מרכזת את כל החומר ומביאה את הקצידה‬
‫לשיאה המלודי והצורני באמצעות הריתמוס המוחש ‪ .‬המקום בטקסט שבו מתרחש‬
‫הסוף ‪ ,‬כאשר המשורר נוטש את הרעיון המרכזי של‬ ‫האינצירף הוא תמיד לקראת‬
‫הקצידה ומתכנן את הסיום ‪ .‬בדרך ‪ -‬כלל פסוקים אלה הינם כלליים מאוד ובתוכנם הן‬
‫כעין ' קודטה ' שאין לה קשר ישיר לעלילה המרכזית של הקצידה ‪ .‬מרכיבים אמנותיים‬

‫פיוט זה על לשונו ‪ -‬לשון צח ונקי ומה גם שנושאו הוא רעיון הגאולה ‪ ,‬חייב להאמר‬ ‫‪.‬‬
‫בשלמות ‪ .‬מאחר שהוא ארוך ואינו מתאים לשירה בלחן אחד ‪ ,‬הרי אנו מחלקים אותו‬
‫עיניו ‪.‬‬ ‫לנעימות שונות ‪ ,‬וכל אמן יוסיף ויגרע כראות‬
‫קסג ‪ -‬קעא ‪.‬‬ ‫‪ :‬סטילמן ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה‬
‫הפייטן ר ' חיים לוק שר את הקצידה ' ה ' אדוננו מה אדיר שמך ' מאת ר ' שלמה אביטבול ( שיר‬
‫ר'‬ ‫עם בייתאיין על שתי שורות הלקוחות מהפיוט ' שפל רוח ברך וקומה ' מאת‬ ‫עמ ' ‪, ) 97‬‬ ‫ידידות ‪.‬‬
‫' הדרך לא יכילון מלאכי רום ועל אחת אני כמה וכמה ' ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שלמה אבן גבירול ‪ ,‬והן‬
‫ואמנם לאחדים מבייתאיינאת אלה נוספת המלה אסתכבאר ‪ ,‬המצביעה על התפקיד הנוסף שממלא‬
‫הבייתאיין בשירת הבקשות ‪.‬‬
‫שולט המודוס עירק ‪ ,‬ואילו‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ ' ‪) 97‬‬ ‫להלן שתי דוגמאות ‪ ( :‬א ) בקצידה ' ה ' אדוננו ' ( שיר‬
‫דעים '‬ ‫החלק האילתורי הינו בייתאיין במודוס חגאז ‪ -‬כביר ‪ ( .‬ב ) הקצידה ' צמאה נפשי לאל תמים‬
‫עירק חגאז ‪ -‬כביר ‪ ,‬מאיא ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מושרת בשלושה מודוסים ‪ ,‬ושלושתם נעים סביב הפריגי‬
‫שוטן ‪ ,‬עמ ' ‪. 126‬‬ ‫‪: 195‬‬ ‫גואטה ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
 ‫אברהם אמ‪1‬לג‬ ‫ן‬ ‫‪102‬‬

‫לו ‪.‬‬ ‫רבים מצויים אפוא בידי הפייטן והם משמשים בידו לבניית קצידה בצורה הרצויה‬
‫מרכיבים אלה משמשים אותו כאמור בצורה גמישה ‪ ,‬כאופציה שבה גם סדר הופעתם‬

‫הוא פרי בחירתו ‪ .‬מכל מקום הכלל הצורני העיקרי הנוגע למבנה הקצירה הוא שאין‬
‫כלל ‪ .‬כל מבצע בונה מהמרכיבים האלה צורה העונה לצרכיו ‪ ,‬החל בביצוע הפשוט‬
‫‪.‬‬
‫ביותר ‪ ,‬שבו מושר כל הטקסט בריתמוס אחד ללא קטע אילתורי וללא תצריף עד‬

‫ליצירת מבנה מורכב ומאוזן ‪ ,‬שבו מגיעים לידי ביטוי כל המרכיבים שתוארו ‪.‬‬

‫להלן סיכום סכמאטי של כמה אפשרויות העומדות לפני הפייטן ‪ ,‬בבואו לקבוע את‬
‫‪:‬‬ ‫צורת הקצירה‬
‫הסוף ‪.‬‬ ‫שינוי ‪ ,‬מההתחלה עד‬ ‫ריתמוס אחיד וקבוע ‪ ,‬ללא‬ ‫(‪)1‬‬

‫קטע ריתמי ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫( בייתאיין ‪ ,‬ערובי )‬ ‫קטע ריתמי ‪ -‬קטע אילתורי‬ ‫(‪)2‬‬

‫אילתורי ‪ -‬ריתמי ‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫אילתורי ‪ -‬ריתמי ‪ -‬אילתורי ‪ -‬ריתמי ‪.‬‬ ‫( ‪)4‬‬

‫ריתמי ‪ -‬תצריף ‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫אילתורי ‪ -‬ריתמי ‪ -‬תצריף ‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬

‫ריתמי ‪ -‬אילתורי ‪ -‬תצריף ‪.‬‬ ‫(‪)7‬‬

‫ד ‪ .‬היחס בין הטקסט למוסיקה בקצידה‬

‫נעוד שהמשוררים הערבים נהגו לרוב להלחין בעצמם את הטקסטים של הקצירות‬

‫שלהם ‪ ,‬הסתפקו פייטני שירת הבקשות ועורכי ' שיר ידידות ' בתרכיב ‪ ,‬דהיינו הרכיבו‬
‫טקסט ישן ( או חדש ) על לחן קיים ‪ .‬אחת התופעות המעניינות בהקשר זה יש לה זיקה‬
‫למידת החשיבות של הטקסט בתרכיב ‪ ,‬והמדובר בשלב הקודם לתרכיב המוגמר ‪ .‬שכן‬
‫בעצם פעולת התרכיב ‪ ,‬מרבית הוויתורים נעשים דווקא על חשבון הטקסט ‪ ,‬והוא מאבד‬
‫את פיסוקו ואת הטעמותיו תחת לחץ התבנית הריתמית והמבנה המלודי ‪ .‬הפייטנים‬
‫הדוגמה הבאה מראה‬ ‫‪5‬‬ ‫הערבית בטקסט העברי ‪" .‬‬ ‫ניסו ‪ ,‬כמקובל ‪ ,‬לשמור על צליל המלה‬
‫כיצד התייחסו פייטנים בני דורות שונים לאותה קצירה ‪ .‬על הקצידה ' רפקי יא מלכי‬
‫בעבדך ' ‪ ,‬הנפוצה מאוד בקרב יהודי מארוקו גם בלשונה הערבית ‪ ,‬הרכיב ר ' דוד קיים‬
‫' משיח מלכי עבדך ‪ ,‬בן דוד חי קיים ימשול מים עד ים‬ ‫' זכור ' ‪:‬‬ ‫קצידה עברית לשבת‬
‫יותר מאוחר ‪ ,‬פירסם ר ' חיים סויסה את קובץ‬ ‫‪57 .‬‬ ‫חלפה '‬ ‫ישבור עוולתה יט לב אומרת עת‬
‫' רפא‬ ‫‪:‬‬ ‫פיוטיו ' שמחה וששון ' בקאזאבלאנקה ‪ ,‬ובו הציע נוסח חדש משלו לקצידה זו‬
‫(‬ ‫אין מרחם בלעדך כי נפשי שאפה ' ‪" .‬‬ ‫בענניים ‪,‬‬ ‫מלכי עבדך ‪ ,‬רופא חינם קיים ‪ ,‬שור בנים‬
‫ובו הציע נוסח‬ ‫יפרח ' ‪,‬‬ ‫הוציא ר ' יוסף יפרח ז " ל את קובץ פיוטיו ' יגל‬ ‫‪1980‬‬ ‫בשנת‬

‫יהלום ‪ ,‬עמ ' ‪. 124 - 96‬‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪56‬‬

‫( ראה דוגמת תווים ) ‪.‬‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ ' ‪499‬‬ ‫שיר‬ ‫‪57‬‬

‫‪. 70‬‬ ‫סויסה ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪58‬‬

‫‪103‬‬ ‫ן‬ ‫הקצידה‬

‫שלישי לקצידה זו ‪ ' :‬רפקי מלכי לעבדך אעטוף מסך עוניים ‪ .‬יום דור בה ימלוך יה ידי‬
‫' רפקי יא מלכי‬ ‫? ‪:‬‬ ‫ומה אומר הטקסט המקורי‬ ‫(‬ ‫לך לא תירום אבי קוץ את נוקפה ' ‪" .‬‬
‫בעבדך ועטף יא שאב ע ' ניים יבדר אנבא מנג ' יאם יהדיכ אללאה לא תערב קלבי קאסית‬
‫מא כפא ' ‪ " " .‬השוואת שלושת המרכיבים עם המקור מראה ‪ ,‬כי כולם שמרו על החרוז‬
‫על החרוזים הפנימיים ועל החרוז האחרון ‪ .‬ר ' דוד קיים שאל ביטויים מן‬ ‫הראשון ‪,‬‬

‫הטקסט הערבי ( קלב ‪ -‬לב ) ובשירו נופלת הטעמה מלעילית על ' מלכי ' ‪.‬‬

‫ה ‪ .‬המקצב בקצידה‬

‫‪ .‬על משקל זה בנויה תבנית‬ ‫‪,‬‬ ‫המשקל היסודי של הקצירה מראכסייה הינו משקל זוגי‬
‫משקל הקצידה ) או ' דריב דלקצידה ' ( = הנקישה‬ ‫(=‬ ‫ריתמית המכונה ' מיזאן דלקצידה '‬

‫) ‪:‬‬ ‫של הקצידה‬

‫‪-‬ן‬
‫" יף‬ ‫‪,,‬‬

‫השמינית השנייה של הרבע הראשון מוקשת במרכז הדרבוקה או התר ‪ ,‬היא מוטעמת‬
‫נעשה על המסגרת ‪ .‬על מקצב זה המכונה גם בשם ' אום וחסיא '‬ ‫וה ' תעמיר ' ( = מילוי )‬

‫מראכסייה ‪ .‬כאשר מופיע החלק‬ ‫אם ומסגרת ) ן " מושר רוב הטקסט של הקצידה‬ ‫(=‬

‫האילתורי משתנה האווירה ‪ :‬כלי ‪ -‬הנקישה פוסקים מנגינתם ‪ ,‬ולרוב מופיע מודוס אחר ‪.‬‬
‫בגמר החלק האילתורי חוזר המקצב הזוגי על הטעמת ה ' אום וחסיא ' שלו עד שההחשה‬
‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫ואז מתרחשים שני דברים‬ ‫מתחילה ‪,‬‬

‫‪= 140 - 100‬‬ ‫נע י‬

‫לעבר‬ ‫ע‬ ‫‪= 80‬‬ ‫המטרונום היסודי שהיה עד כה בסביבות‬ ‫‪. 1‬‬

‫‪,‬‬ ‫כ כ‬
‫ר‪-‬‬ ‫(‬

‫‪:‬‬ ‫או בצורת‬ ‫ע‬ ‫‪-‬‬ ‫נ‬ ‫בצורת‬ ‫משולש ‪,‬‬ ‫המשקל הזוגי משתנה למשקל‬ ‫‪.2‬‬

‫ן‬ ‫‪m_a ~ l‬‬

‫שני המשקלים האחרונים ידועים בנובה בשם ' אלקודם מצרף ' ‪.‬‬

‫פייטני שיר ידידות שרים כאמור גם את הקצידה הדג ' ירית ‪ ,‬ולזו משקל מתוחכם‬
‫המשמש את הקצידה האלג ' ירית כמעט‬ ‫זה ‪,‬‬ ‫משקל‬ ‫דג ' ירי ' ‪.‬‬ ‫הקרוי ' אלקודם‬ ‫יותר ‪,‬‬

‫עמ ' ‪. 99‬‬ ‫יפרח ‪.‬‬ ‫ש‪5‬‬

‫ותרגומה לעברית ‪ ' :‬לוי " מלכי " את עבדך ‪ ,‬דבר אהבתנו ישתקף בלחן ‪ ,‬בשם אלוהים אל תעני את‬ ‫‪60‬‬
‫‪ ' .‬קצידה זו בלשונה המקורית מוקלטת אצלי בביצועם של ישועה אזולאי ונסים‬ ‫‪,‬‬ ‫לבי ‪ ,‬סכלתי די‬

‫שושן ‪.‬‬
‫שוטן ‪ ,‬עמ ' א‪. 5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ואריאנטה שונה במקצת שלה ‪ -‬ראה‬ ‫‪61‬‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪104‬‬

‫דג ' ירי ' ( = מרובע‬ ‫באופן בלעדי נפוץ למדי בקצירה המארוקאית ומכונה גם ' מרבע‬ ‫‪.‬‬
‫אלג ' ירי ) ‪ .‬מרובע ‪ -‬על שום מבנהו הכולל ארבע נקישות ‪ ,‬שתיים קצרות המוקשות על‬
‫מסגרת הדרבוקה ושתיים ארוכות המוקשות במרכזה ‪ .‬משקל זה בנוי שתי יחידות‬
‫ריתמיות חוזרות ‪ :‬שני רבעים ושש שמיניות והאינצרף שלו זהה לזה של המשקל הזוגי ‪.‬‬
‫משקל זה אמנם אופייני מאוד לקצירה בסגנון הדג ' ירי ‪ ,‬אולם הוא עשוי להוות רקע‬

‫ריתמי לכל קצירה ‪ .‬אותה קצידה אפשר לבצע בכל אחד משני המשקלים ‪ ,‬וההחלטה‬
‫נתונה בידי הפייטן ‪ .‬נ " פייטן טוב מסוגל לבצע את רוב הקצידות בכל אחד משני‬

‫המשקלים האלה ‪.‬‬

‫‪:‬‬ ‫אבל לא פחות מעניינת‬ ‫פחות ‪,‬‬ ‫לאלקודם דג ' ירי יש ואריאנטה נוספת נפוצה‬

‫‪:‬‬ ‫ושש שמיניות‬ ‫שניים )‬ ‫שלושה רבעים ( לעומת‬

‫‪4‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ן‬ ‫‪..‬‬ ‫‪,‬‬

‫ן‬ ‫ן‬ ‫ן‬

‫מאוד ‪,‬‬ ‫וחסיא מהיר‬ ‫אום‬ ‫זוגי ‪,‬‬ ‫למשקל‬ ‫באינצרף‬ ‫מתפתח‬ ‫דג ' ירי‬ ‫המרובע‬

‫והואריאנטה שלו נהפכת באינצרף לאלקודם מהיר מאוד ‪.‬‬

‫ו ‪ .‬ביצוע הקצידה‬

‫הביצוע של הקצידה הוא סולני ברובו ‪ ,‬אם כי בביצוע תפקידי הסולו יכולים להתחלק‬
‫כמה פייטנים ‪ .‬הקהל משתתף בכך ‪ ,‬כשלפרקים הוא חוזר על כמה פסוקים ‪ .‬ביצוע‬
‫הקצידה דורש מומחיות ושליטה רבה בלחנים ובעיקר במקצבים השונים ‪ .‬הטקסט כולו‬
‫משועבד למשקל הריתמי ‪ ,‬ועל הפייטן לחלק את ההברות באופן שלא תהיה כל חריגה‬

‫מן המשקל הריתמי ‪ .‬יש לציין כי רוב הפייטנים אינם עומדים במשימה זאת ‪ ,‬שהיא‬ ‫‪.‬‬
‫קשה במיוחד במשקלים המורכבים ‪.‬‬
‫הביצוע החדש הוא בדרך ‪-‬‬ ‫וישן ) ‪" ' .‬‬ ‫' לקדים ' ו ' ג ' דיד ' ( חדש‬ ‫גם בביצוע הקצידה יש‬

‫בארכיון ההקלטות שלי מצויה הקצידה ' אוחילה לאל יחיש ישועה ' מאת ר ' רפאל משה אלבז ( שיר‬ ‫‪62‬‬

‫במודוס זרקא במשקל אום וחסיא ‪ ( .‬ב ) במודוס‬

‫‪ ( . ) 1 +‬ג ) במודוס עירק במשקל מרבע ‪ -‬דג ' ירי ‪ .‬שלוש‬
‫‪( :‬א)‬

‫‪,‬‬ ‫(‬
‫בשלוש הקלטות שונות‬ ‫ידידות ‪ ,‬עמ ' ‪) 385‬‬

‫זרקא במשקל מרבע ‪ -‬דג ' ירי עם ואריאנטה‬

‫ההקלטות הן מפי הפייטן ר ' חיים לוק ‪.‬‬
‫אדווין סרוסי אמנם מטפל בעבודת המוסמך שלו בישן ובחדש בשירת הבקשות ‪ ,‬אך אינו מזכיר‬ ‫‪63‬‬

‫המערכת ‪) .‬‬ ‫סרוסי ‪ ( .‬והשווה מאמרו של סרוסי בחוברת זו ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫את הקצידה בהקשר זה ‪ -‬ראה‬
‫‪1 05‬‬ ‫ן‬ ‫הקצירה‬

‫כלל על ‪ -‬ידי פייטנים ששהו בקאזאבלאנקה והיו מתלמידי ר ' דוד בוזגלו ז " ל ‪ .‬ביצועם‬
‫מהוקצע ושומר לחלוטין על משקל מדויק תכלית הדיוק ‪ .‬לעומת זאת הסגנון הישן‬
‫קורא את הטקסט בדקלום חופשי ללא כל התחשבות במשקל ‪ ,‬אם כי ניתן לשמוע‬
‫במעורפל את ה ' אום וחסיא ' בתוך הפסוקים ‪ .‬בין הפסוקים יש רווחים גדולים מדי ללא‬
‫מנוסה ‪,‬‬ ‫התחשבות בתבנית הריתמית ‪ .‬לעומת זאת כאשר המבצע הוא פייטן מוסיקאי‬
‫ביצוע הקצידה מהווה חוויה מוסיקאלית ‪ .‬פייטן מנוסה מרשה לעצמו לפעמים כמה‬
‫פעלולים וירטואוזיים ‪ ,‬שעיקרם שירה מלודית חופשית מאוד ‪ ,‬המתנגשת עם התבנית‬
‫הריתמית שביסוד הקצידה והנשמעת כמנותקת מתבנית זו ‪ .‬לעיתים הוא מעורר בכוונה‬
‫כמה רגעי מתח על ‪ -‬ידי עיכוב צליל כלשהו ויוצר רושם של בריחה מהקצב ‪ ,‬אך עם‬
‫החזרת המצב לתקנו חש הקהל רווחה וסיפוק ‪.‬‬

‫ז ‪ .‬סוף דבר‬

‫להרחיב את מעגל באי בית ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫חברתית ‪ -‬דתית‬ ‫ידידות ' עמדה מטרה‬ ‫לפני עורכי ' שיר‬
‫הכנסת ומשתתפי שירת הבקשות ‪ .‬להשגת מטרה זו הם שילבו בשירת הבקשות את אחת‬

‫נמור‬ ‫אם‬ ‫את הקצידה ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הפופולאריות ביותר‬ ‫הספרותיות ‪ -‬מוסיקאליות‬ ‫הצורות‬
‫הצלחתם על ‪ -‬פי היוקרה של הקצידה כאחד ממרכיבי שירת הבקשות ‪ ,‬נוכל לקבוע כי‬

‫הפיוט של‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הצלחתם היתה מלאה ‪ .‬שיבוצם של גורמים מוסיקאליים חילוניים ‪ ,‬ישר מהרחוב ‪ ,‬אל‬
‫תוך המוסיקה היהודית הנו תופעה רווחת המתרחשת לעינינו בישראל "‬
‫שהקהילה היהודית אימצה לעצמה אם‬ ‫ערביים ‪" , .‬‬ ‫יהודי מארוקו ניזון ברובו מלחנים‬
‫אלה ‪,‬‬ ‫כדי להנות ואם כדי להרחיק מעל בניה את השפעת הטקסט הערבי של לחנים‬
‫שנחשב מזיק בעיניה ‪ .‬הלחנים שהושאלו מן המוסיקה הערבית שינו לא רק את ייעודם‬
‫אלא גם את גורלם ‪ :‬קצב התחלופה האיטי של הפיוט היהודי האריך את חייהם מעבר‬
‫למה שנגזר עליהם ברחוב הערבי ‪ .‬כותבי תולדות השיר הערבי יכולים להעזר הרבה‬
‫ציון‬ ‫ידידות ' ‪.‬‬ ‫בקבצי הפיוטים ובפייטנים יהודים ‪ .‬זה נכון גם לגבי הקצירות ב ' שיר‬
‫הקצידות הערביות בכותרתן של הקצידות העבריות שימש אמצעי ‪ -‬עזר ‪ ,‬היום הוא‬

‫שאלוהים‬ ‫(=‬ ‫פייטנים בישראל התאימו מילים עבריות לשיר ‪ -‬אהבה מארוקאי ' להלא יג ' יד כתר '‬ ‫‪64‬‬

‫שהגיע למקום ראשון במצעד הפזמונים במארוקו בשנת ‪ 1978‬והינו אחד הלהיטים‬ ‫לא יוסיף עוד ) ‪.‬‬
‫המבוקשים ביותר על ‪ -‬ידי יהודי מארוקו בישראל עד היום ‪ .‬הפייטנים העבריים נאלצו לעשות כן‬
‫ואם כדי לספק את‬ ‫מ ' זמרים ' ) ‪,‬‬ ‫כדי לשמור על מעמדם כפייטנים ( להבדיל‬ ‫בהופעותיהם ‪ ,‬אם‬

‫התביעה הנמרצת מצד הקהל ‪ .‬זמרים יהודים מארוקאיים שאינם פייטנים שרים אותו בערבית‬
‫רמות ‪.‬‬ ‫וזוכים לתשואות‬
‫קיים גם רפרטואר לא מבוטל של פיוטים המורכבים על לחנים שנכתבו בידי זמרים יהודים ‪ .‬שירים‬ ‫‪65‬‬

‫אלה במגרבית ‪ -‬יהודית נועדו לציבור היהודי והם היו נפוצים מאוד ‪ .‬עריכת תרכיבים על לחנים‬
‫אלה היתה אך המשך טבעי לשיטה המקובלת ‪ .‬אחד הזמרים הפופולאריים ביותר בשנות החמישים‬
‫סמי למגריבי ‪ ,‬ורבים מלחניו מקובלים כיום בפיוט‬ ‫היום ‪ ,‬הוא‬ ‫והשישים ‪ ,‬שפעילותו לא פסקה עד‬
‫של יהודי מארוקו ‪ .‬הוא נטש כמעט כליל את הזמרה החילונית ונעשה חזן ופייטן בבית ‪ -‬כנסת‬
‫מארוקאי בטורונטו שבקאנאדה ‪.‬‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪ 06‬ו‬

‫במקרים רבים חידה ‪ .‬אך מעטות מהקצירות הערביות המקוריות הללו שכותרותיהן‬

‫הקצידות המקוריות‬ ‫‪. 1920 - 1910‬‬ ‫אוזכרו כורות כיום ‪ ,‬ורובן ודאי היו נפוצות בשנים‬
‫~‬
‫נשכחו ‪ ,‬אך נותרו לחניהן עם הטקסטים העבריים ‪ .‬המודוסים של הקצידות מעניינים‬
‫אף שהקצידה אינה חלק מהנובה ‪ .‬שכן במודוסים של הגובות נכתבו אלפי‬ ‫אותנו ‪,‬‬

‫לחנים פשוטים ועממיים ‪ ,‬ואם אבדו רוב הנובות ‪ ,‬אפשר שבאמצעות לחני הקצידות‬
‫ולחנים עממיים נוספים נוכל לאתר מודוסים של גובות אחרות ‪ .‬ראינו כי המודוסים‬
‫' נובות‬ ‫רקא ‪ ,‬מזמום ועירק ‪ ,‬שהיו בעבר מודוסים של נובות שלמות והיום הם חלקי‬
‫הינם כיום מוסיקה חיה ‪ .‬על חקר המודוסים של שירת הבקשות להתמקד לא‬ ‫~יתומות ‪.‬‬
‫'‬

‫רק בהגדרתם המלודית של המודוסים המוכרים אלא באיתור מודוסים נוספים בין‬
‫ידידות ' ‪,‬‬ ‫הפיוטים והקצידות ‪ .‬להשגת מטרה זו יש להקליט את כל הקצידות של ' שיר‬
‫לאתר את המקור הערבי מזמרים ומפייטנים שעודם זוכרים אותו ‪ ,‬לערוך תעתיקי‬
‫להשוותם ולהגדיר את המודוסים ‪ .‬מטלה זו ‪ ,‬שהיא מעבר למסגרת העבודה‬ ‫תווים ‪,‬‬

‫שלפנינו ‪ ,‬תושג רק על ‪ -‬ידי חקירה יסודית ומקפת ‪.‬‬

‫נספח א‬

‫ידידות '‬ ‫רשימת פייטני הקצידות ב ' שיר‬

‫עם פרטים אחדים על ארדותם‬

‫הרשימה סדורה על ‪ -‬פי סדר אלפביתי של שמות המשפחה ‪ ,‬והשם הפרטי צוין תחילה ‪.‬‬
‫ברשימה צוינו גם פייטנים אחדים שאינם מוזכרים במקורות אחרים ואין לי פרטים על‬
‫אודותיהם ‪.‬‬
‫נפטר בשנת‬ ‫ממוגאדור ‪,‬‬ ‫חמש קצירות ‪ ,‬פייטן‬ ‫‪:‬‬ ‫שלמה בן יוסף אביטבול‬ ‫ר'‬

‫‪ . 1914‬י‬
‫ן‬ ‫שתי קצידות ‪.‬‬ ‫דהאן ) ‪:‬‬ ‫ר ' דוד אדהאן ( או‬
‫קצידה אחת ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' שמעון אוחיון‬
‫קצידה אחת ‪ ,‬איש צפרו ‪ ,‬נפטר בתרפ " ב ‪ ' .‬אחדים מפיוטיו‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' שלום אזולאי‬
‫' ‪4.‬‬ ‫נדפסו ב ' צלצלי שמע‬
‫חיבר קובץ פיוטים‬ ‫( ‪) 1844 - 1789‬‬ ‫שש קצירות ‪ ,‬איש צפרו‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' שמואל אלבאז‬
‫קינות ‪' .‬‬ ‫בשם ' נועם שיח ' ‪ ,‬וספר‬

‫בן ‪ -‬נאים מספר על שלמה אביטבול אחר ‪ ,‬מהעיר צפרו ‪ -‬ראה בן ‪ -‬נאים ‪ ,‬עמ ' קטו ‪ .‬רי " מ טולידנו‬
‫טולידנו ‪ ,‬עמ ' ‪. 117‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מביא פרטים על שלמה אביטבול ממראכם ‪ -‬ראה‬
‫בן ‪ -‬נאים ( דף כ " ד ע " ב ) מספר על דוד אדהאן ‪ ,‬שחי במאה הרביעית ( לאלף החמישי ) כלומר במאה‬
‫וזו השערה ‪.‬‬ ‫ה ‪, 17 -‬‬

‫בן ‪ -‬נאים ‪ ,‬דף קיג ‪ ,‬א ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬

‫' צלצלי שמע ' הוא שם ספר פיוטיו של ר ' משה אבן ‪ -‬צור ‪ ,‬שנפטר בשנת ‪. 1753‬‬
‫שהיה מגאוני‬ ‫‪, 1698‬‬ ‫ראה ‪ :‬בן ‪ -‬נאים ‪ ,‬דף קכא ‪ .‬אין להחליפו עם שמואל אלבאז מפאס שנולד בשנת‬
‫פאס וחכמיה ‪.‬‬
‫‪7‬סו‬ ‫ן‬ ‫הקצירה‬

‫‪:‬‬ ‫שש קצידות ‪ ,‬פייטן ידוע מצפרו ( ‪ ' . ) 1896 - 1823‬בין ספריו‬ ‫‪:‬‬ ‫רפאל אלבז‬ ‫ר'‬ ‫‪.6‬‬
‫העוסק ב ' זכרון מלכי קדם וקורות היהודים ' ו ' שיר חדש ‪-‬‬ ‫מלכים '‬ ‫' כסא‬
‫‪7‬‬ ‫פיוטים ובקשות ‪ ,‬קול בוכים וקינות ' ‪.‬‬
‫קצידה אחת ‪.‬‬ ‫אסבאג ' ‪:‬‬ ‫ר ' נסים‬ ‫‪.7‬‬

‫בן ‪ -‬שבת ‪ :‬שתי קצידות ‪ ,‬נפטר בשנת ‪" . 1858‬‬ ‫ר ' יעקב‬ ‫‪.8‬‬

‫הכהן ‪ :‬שלוש קצידות ‪ .‬איש מוגאדור ‪' .‬‬ ‫ר ' יעקב‬ ‫‪.9‬‬
‫נהרג יחד עם אחיו‬ ‫( ‪, ) 1714 - 1683‬‬ ‫איש פאס‬ ‫אחת ‪,‬‬ ‫קצידה‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' משה הכהן‬ ‫‪. 10‬‬

‫ואחת ‪ ' .‬יי‬ ‫בפוגרום בגיל שלושים‬

‫קצידה אחת ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' יוסף חזן‬ ‫‪. 11‬‬
‫אחת ‪" .‬‬ ‫קצידה‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' רפאל משה חלאוא‬ ‫‪. 12‬‬

‫שש קצידות ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫טרזמאן‬ ‫( בן ‪ -‬יוסף )‬ ‫ר ' מרדכי‬ ‫‪. 13‬‬

‫קצידה אחת ‪2 .‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' סעדיה מאראטסי‬ ‫‪[ 14‬‬

‫פאס ‪" .‬‬ ‫קצידה אחת ‪ .‬מחכמי‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' יוסף מלכא‬ ‫‪. 15‬‬
‫לערך ונפטר בשנת‬ ‫‪1820‬‬ ‫‪.‬‬
‫ר ' משה עטייא ‪ :‬קצידה אחת ‪ ,‬מחכמי פאס נולד בשנת‬ ‫‪. 16‬‬

‫‪4 .‬ן‬ ‫משה '‬ ‫' ישיר‬ ‫‪:‬‬ ‫קובץ שיריו‬ ‫‪. 1880‬‬

‫ר ' חיים פינסו ‪ :‬חמש קצידות ‪ ,‬מקדושי יהדות מארוקו ‪ ,‬איש מוגאדור ‪ .‬אחדים‬ ‫‪. 17‬‬

‫ן‬ ‫ברדוגו ‪' .‬‬ ‫מפיוטיו נדפסו בספר הפיוטים ' יגל יעקב ' מאת ר ' יעקב‬
‫ארבע קצידות ‪.‬‬ ‫ר ' שלמה קאביסה ‪:‬‬ ‫‪. 18‬‬

‫ן‬ ‫אבד ‪" .‬‬ ‫איש מוגאדור ‪ ,‬ספר הפיוטים שלו‬ ‫קצידות ‪,‬‬ ‫שתי‬ ‫‪:‬‬ ‫רף אברהם קוריאט‬ ‫‪9‬ן ‪.‬‬

‫מגדולי הפייטנים העברים‬ ‫קצידות ‪,‬‬ ‫עשרים וארבע‬ ‫( אלקיים ) ‪:‬‬ ‫ר ' דוד קיים‬ ‫‪. 20‬‬

‫במארוקו ‪ .‬נולד בתארודנת שמדרום למוגאדור ( שנת לידתו אינה ידועה ) ונפטר‬
‫שחי‬ ‫הגדול ‪,‬‬ ‫דוד אלקאיים‬ ‫ר'‬ ‫נקרא על שמו של‬ ‫‪1940‬‬ ‫במוגאדור בשנת‬
‫‪7‬ן‬ ‫בימי ר ' חיים פינסו ‪ .‬גם ר ' דוד אלקאיים הגדול היה משורר ‪.‬‬ ‫ה ‪, 19 - 18 -‬‬ ‫במאות‬
‫פייטננו נמנה עם עורכי ' שיר ידידות ' וכתב את הקצידות שלו במיוחד לצרכי‬
‫הקובץ ‪ .‬ר ' דוד קיים היה גם צייר ופסל ומתהלכות עליו מסורות ואגדות‬
‫בתחומים אלה ‪.‬‬
‫ן‬ ‫‪607‬ן ‪' .‬‬ ‫קצידה אחת ‪ ,‬איש פאס ‪ ,‬נפטר לפני שנת‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ' סעדיה רבות‬ ‫‪. 21‬‬

‫‪ .‬כתב ‪ -‬היד שלו נמצא במכון לכתבי ‪ -‬יד של הספרייה הלאומית בירושלים‬ ‫‪ ,‬עמ ' ‪113‬‬ ‫פנטון‬ ‫‪:‬‬ ‫אה‬
‫ק‪.‬‬ ‫‪5384‬‬ ‫ומספרו‬
‫‪.‬‬ ‫עמ ' ‪155 - 153‬‬ ‫‪.‬‬
‫עובדיה צפרו ‪,‬‬ ‫עמ ' ‪: 208‬‬ ‫דף קז ‪ ,‬ב ‪ :‬טולידנו ‪,‬‬ ‫בן ‪ -‬נאים ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫‪.‬‬
‫דף מז ‪ ,‬א ‪ :‬טולידנו עמ ' ‪. 122‬‬ ‫ראה ‪ :‬בן ‪ -‬נאים ‪.‬‬
‫?‬ ‫בן ‪ -‬נאים ‪ ,‬דף מה ‪ ,‬ב ‪ .‬מציין שישה אנשים בשם זה ‪ .‬האם הראשון הוא הפייטן שלנו‬
‫‪.‬‬ ‫עמ ' ‪ - 127‬א‪ , 12‬א‪13‬‬ ‫טולידנו ‪.‬‬ ‫דף פט ‪ ,‬א ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בן ‪ -‬נאים‬ ‫ראה ‪:‬‬

‫טולידנו ‪ .‬עמ ' ‪. 199 - 198‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬

‫ואיני יודע ‪ .‬האם הוא אותו משורר המתואר בספרו של בן ‪ -‬נאים ב ' שמטות ' ‪ ,‬בשם ' מאראג ' י ' ‪.‬‬
‫עמ ' ‪. 320‬‬ ‫עובדיה ‪ .‬פאס ‪.‬‬ ‫א ‪:‬‬ ‫מא ‪.‬‬ ‫דף‬ ‫בן ‪ -‬נאים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫פאס ‪ ,‬עמ ' ‪. 344‬‬ ‫עובדיה ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫בן ‪ -‬נאים ‪ ,‬דף פט א ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫ב ‪ :‬טולידנו ‪ ,‬עמ ' ‪. 208‬‬ ‫לח ‪.‬‬ ‫דף‬ ‫בן ‪ -‬נאים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
‫דף ט ‪ ,‬ב ‪ :‬טולידנו ‪ .‬עמ ' ‪. 208 , 201‬‬ ‫בן ‪ -‬נאים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬

‫‪ H‬של בית ‪-‬‬

‫‪-‬‬
‫‪br‬‬ ‫‪.‬‬
‫זה גרם לישראל דודזון ליחס ב ' אוצר ' שלו פיוטים של הרד " א הראשון לשני ‪ .‬פיוטים של ר ' דוד‬
‫‪8‬‬ ‫מס ' נ‪371‬‬ ‫אלקיים הראשון מופיעים תחת הכותרת ' מזמור לדוד ' בכתב ‪ -‬יד‬
‫הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ‪ .‬פיוטיו גם נכללו ב ' שיר ידידות ' ‪.‬‬
‫בן ‪ -‬נאים ‪ .‬דף ס ‪ .‬ב ‪ :‬טולידנו ‪ .‬עמ ' ‪ : 114‬עונדיה ‪ .‬פאס ‪ .‬עמ ' ‪. 356‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬
 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫סו‬
‫~‬

‫נספח ב‬
‫אלתור במודוס ערובי‬

‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו דיי‪'---‬‬

‫קן‬

‫ת‬ ‫אשנ‪411‬‬ ‫מ‬ ‫_‬ ‫‪,‬‬ ‫יר‬ ‫ן‬

‫‪,‬ן‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ין‬ ‫"‬

‫‪-‬‬
‫‪-‬ה‬

‫‪1‬‬ ‫דוגמת תווים מס '‬

‫אילתור במודוס ערובי ‪ -‬כפי שניתן לראות בקלות ‪ ,‬מדוס זה מקביל לחלוטין לפריגי ‪ .‬המודוס הזה‬
‫‪:‬‬ ‫קיים במוסיקה המארוקאית בסגנונות נוספים‬
‫המקביל האנדאלוסי הוא המודוס מאיא ‪ ,‬שגם הוא נע מ ‪ -‬מי עד מי ‪ .‬למודוס מאיא אופייני מאוד הסי‬ ‫(א )‬

‫סי ‪.‬‬ ‫במול כטון חליפי לסי בקר ‪ .‬בדוגמה שלנו הטון המרכזי הוא‬
‫המקביל הדג ' ירי הוא הסיכא ‪ .‬לעומת הערובי הבנוי על טהרת הפריגי והמאיא המעוטר בסי במול‬ ‫(ב)‬

‫לירידה ‪.‬‬ ‫בעלייה ‪.‬‬ ‫בסיכא בא הסול דייז כטון חליפי לסול ‪ .‬כאן ‪ ,‬הסול דייז מופיע‬ ‫בירידה ) ‪.‬‬ ‫( בעיקר‬
‫אופייני מאוד הסול בקר בעל האופי הפריגי ‪.‬‬

‫מוצו אור דודו‬

‫לר ' מרדכי טרזמאן‬

‫מדוע יודי מטני רסק‬ ‫אור דודי ?ןרח ?? סר‬ ‫ימי‬

‫יונתו ‪ ,‬למרמס שמזה ?‬ ‫זוב‬ ‫טסי מלכנו יצא כגבור~‬
‫מדוע שבט ? הודה בדחק‬ ‫מבשר על סר‬ ‫סמי ?שמע‬
‫הזילוה ? ן‬ ‫בן ‪ -‬אמה ואדום‬ ‫תשני‬ ‫טסי על אטבי סללי‬
‫אום וחסיה‬ ‫‪:‬‬ ‫המשקל‬ ‫חגאז כביר‬ ‫‪:‬‬ ‫המודוס‬

‫‪-‬‬ ‫י‪-‬‬

‫~*‬
‫‪AJLtxi‬‬
‫‪-‬‬ ‫=‬ ‫ז‪"-‬ל‪.-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ,‬י‬ ‫‪.‬‬
‫מס ' ‪2‬א‬ ‫דיגמת תווים‬
‫מרבע תגיירי‬ ‫‪:‬‬ ‫המשקל‬ ‫עירק‬ ‫המודוס ‪:‬‬

‫י‪,4‬‬ ‫‪--‬ינ‪- 4‬‬

‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫=‬
‫‪-‬‬

‫‪f‬‬
‫‪-h‬‬
‫‪h‬‬ ‫א‬ ‫=_=‬ ‫‪, - 1 ,‬נ;‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫‪--‬‬

‫' ‪2‬ב‬ ‫דוגמת תווים מס‬

‫הקצידה )‬ ‫מזמום ( מתחלף באמצע‬ ‫‪:‬‬ ‫המודוס‬

‫ו‬ ‫'ן‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ץ‬ ‫ב ב ‪5‬נ‬

‫ע‪-‬דד ‪ -‬מ‬ ‫די‪ ---‬דד‬ ‫‪ - - - -‬ס‪--- - - -‬מ‬

‫י‬ ‫דד‪ -- 4‬הו‬ ‫דד ‪ - -‬ב‬ ‫סק___‬ ‫בד‬ ‫מה‪ ---‬ש‬

‫דדם ‪ -‬א‪ -4‬ר‬ ‫‪ -4‬לר‪ -‬דנה‬ ‫עלי‬

‫דוגמת תווים מס ' ‪2‬ג‬

 ‫אברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪110‬‬

‫מס ' ‪ ( 2‬א ‪ -‬ב ‪ -‬ג )‬ ‫הערות לדוגמאות תווים‬

‫ר ' מרדכי טרזמאן ' מתי אור דודי ' מושרת כמודוסים שונים ובתבניות רתמיות שונות ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הקצידה של‬
‫‪.‬‬
‫( א ) במודוס חגאז כביר כשהתבנית הריתמית היא אום וחסיה ‪ ,‬או הדריב דלקצידה ‪.‬‬
‫במודוס עירק על התבנית הריתמית המכונה מרבע דג ' ירי ‪ .‬מודוס עירק נפוץ מאוד בפיוט שמחוץ‬ ‫(ב)‬

‫ל ' שירת הבקשות ' והוא מקביל מבחינת הסולם למקאם בייאתי ‪ ,‬המוכר לנו מהמוסיקה של המזרח‬
‫התיכון ‪ .‬קצירות רבות מושרות במודוס זה ‪.‬‬
‫בתוך הקצידה מתחלף המודוס עירק למזמום ‪ ,‬שגם הוא מודוס דג ' ירי ‪ .‬מספר גדול מאוד של‬ ‫(ג)‬

‫קצידות דג ' יריות מושר במודוס זה המקביל לחלוטכן ללידי ‪ .‬בדרך ‪ -‬כלל ‪ ,‬הסי בקר ( כשהטון המרכזי הוא‬
‫המאפיין אותו אינו מהווה שום בעיה לפייטנים ולזמרים המגרביים ‪ .‬מקובל מאוד לשיר מוואל‬ ‫פה )‬

‫כמזמום וממנו לצאת לשיר במודוס מג ' ורי כלהו ה ' מתקן ' את הקוארטה המוגדלת ‪.‬‬

‫משיח לילכי עבדף‬

‫לר ' דוד קיים‬

‫קים‬ ‫וו ‪ -‬דודי חי‬ ‫עידף‬ ‫לשים מלכי‬

‫‪04‬‬ ‫? לשול מום עד‬
‫עת סלי ‪.‬‬ ‫" שית‬ ‫לב‬ ‫יט‬ ‫עולמה ‪,‬‬ ‫? שבור‬

‫אום וחסיה‬ ‫‪:‬‬ ‫המשקל‬ ‫עירק ‪ -‬עג ' ם‬ ‫‪:‬‬ ‫המודוס‬

‫‪1‬‬ ‫‪--‬‬
‫יפלי ת‪-‬שי‪"-‬ם‬ ‫כ "‪--‬‬ ‫דד‪ -‬עב‬ ‫בד‬ ‫דד‪ -‬ד‬ ‫חי‬ ‫ום ‪ -‬ק‬ ‫‪ -‬יפש‬
‫י‪4‬‬

‫= ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬

‫ג‬

‫ע‬ ‫רת ‪-‬פ‬ ‫‪-,‬לל‬ ‫פ‪ --8‬ל‪--‬ע‬ ‫‪-‬‬

‫דוגמת תווים מס ' ‪3‬‬

‫ליוני ‪.‬‬ ‫עג ' ם ‪ ,‬מודוס מקביל‬ ‫קיים מושרת במודוס האנדאלוסי ערק‬ ‫' משיח מלכי עבדך ' לר ' דוד‬ ‫הקצידה‬
‫קרובים למודוס זה ‪ ,‬שהוא מודוס מג ' ורי ‪ ,‬כמה מודוסים ‪ ,‬והבולטים שבהם ‪ :‬אסתהלאל ‪ ,‬רצד ורצד דיל ‪.‬‬
‫האבחנה בין ארבעת המודוסים האלה אינה קשה ‪ ,‬משום שהתכנים המלודיים שלהם שונים ‪ .‬המקביל‬
‫השרקי לעירק עג ' ם הוא העג ' ם ‪ .‬העירק עג ' ם ‪ ,‬כפי ששמו מעיד עליו ‪ ,‬מקורו בעג ' ם ( ערק ‪ -‬וריד ) ‪.‬‬
‫ווו‬ ‫ן‬ ‫הקצירה‬

‫הפניות ביבליוגראפוות‬

‫אהל דוד‬
‫"‬
‫‪ ' , [ vols , Lonaon‬ן ‪ Libl ' ur‬א‪0‬צצ ‪ the 5‬חן ‪Munus ( 'l ~ iprs‬‬ ‫‪] 93 [ .‬‬

‫רפאל חיים שושנה ( עורך ) ‪ ,‬אעירה שחר ‪ ,‬מהדורה מתוקנת ומפורשת של שיר‬ ‫אעירה שחר‬

‫ידידות ‪ .‬א ‪ -‬ב ‪ ,‬באר ‪ -‬שבע תשל " ט ‪ -‬תשמ " ג ‪.‬‬
‫‪Rodolphe D ' Erlanger , La musigue ulube‬‬ ‫‪ .‬וע ‪ -‬ע ‪.‬‬ ‫‪Paris 1949 - ] 95 ) ( .‬‬ ‫ארלאנג ' ה‬
‫מלכי רבנן ‪ ,‬ירושלים תרצ " א ‪.‬‬ ‫יוסף בן ‪ -‬נאים ‪,‬‬ ‫בן ‪ -‬נאים‬
‫בערבית ) ‪,‬‬ ‫קצות ולקינות בלערביא ( קצידות וקינות‬ ‫( עורך ) ‪,‬‬ ‫אברהם בן ‪ -‬עלון‬ ‫בן ‪ -‬עלון‬
‫‪. ) ] 937‬‬ ‫הארץ ' ( =‬ ‫קזבלנקה שנת ' את‬
‫יששכר בן ‪ -‬עמי ‪ ,‬יהדות מרוקו ‪ ,‬ירושלים תשל " ז ‪.‬‬ ‫ז‪-‬‬
‫תולדות היהודים‬ ‫ובמצרים ' ‪,‬‬ ‫שלום בר ‪ -‬אשר ‪ ' ,‬היהודים כאפריקה הצפונית‬ ‫עמיר‬ ‫‪:‬‬
‫ירושלים תשמ " א ‪.‬‬ ‫האסלאם ‪,‬‬ ‫בארצות‬
‫‪Mahmalld Gl ) ettat , Lu Musi ue class. lyue‬‬ ‫)‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ Magh / ' eb‬א‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ) ( .‬א‪Paris 19‬‬ ‫גרא טה‬
‫יורק ‪. 1970‬‬
‫ישראל דודזון ‪ ,‬אוצר השירה והפיוט ‪ ,‬ניו ‪~ -‬‬ ‫דודזון‬
‫עמ '‬ ‫( תשמ " ד ) ‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫קיים ' ‪ .‬פעמים ‪.‬‬ ‫אפרים חזן ‪ ' ,‬לשון וסגנון בשירת רבי דוד‬ ‫חזן‬
‫‪. 75 - 53‬‬
‫ירושלים תרע " א ‪.‬‬ ‫טולידנו ‪ ,‬נר המערב ‪,‬‬ ‫יעקב משה‬ ‫נלו‬
‫יוסף יהלום ‪ ' ,‬ר ' ישראל נג ' ארה והתחדשות השירה העברית במזרח לאחר גירוש‬
‫‪.‬‬ ‫( תשמ " ב ) ‪ ,‬עמ ' ‪124 - 96‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פעמים ‪.‬‬ ‫ספרד ' ‪,‬‬

‫‪. 1980‬‬ ‫יפרח ‪ ,‬יגל יפרח ‪ ,‬חיפה‬ ‫יוסף‬ ‫יפרח‬

‫היבטים כלכליים‬ ‫‪- 1878 - 1875‬‬ ‫יהודים מאלג ' יריה בשנות‬ ‫כהן ‪ ' ,‬מגויסים‬ ‫דוד‬ ‫כהן‬
‫‪.‬‬ ‫] ] ]‬ ‫עמ ' ‪- 96‬‬ ‫( תשמ " ג ) ‪,‬‬ ‫וחברתיים ' ‪ ,‬פעמים ‪15 ,‬‬

‫ישראל לוין ‪ ' .‬הבכי על חורבות המעונות והדמות הלילית המשוטטת ' ‪ .‬תרביץ ‪ ,‬לו‬ ‫לויז‬
‫עמ ' ‪. 296 - 278‬‬ ‫( תשכ " ז ) ‪,‬‬

‫עמ '‬ ‫תשל " ז ) ‪,‬‬ ‫( ניסן ‪ -‬אלול‬ ‫' ‪ ,‬סיני ‪ ,‬פא‬ ‫ב " שירי הידידות "‬ ‫מירסקי ‪ ' ,‬המבנה‬ ‫אהרן‬ ‫מירסקי‬
‫‪,‬‬ ‫קג ‪ -‬קכח‬
‫' הקצידה ' ‪ ,‬סוגיות בספרות העברית של ימי ‪ -‬הביניים ‪ ,‬תשל " א ‪ ,‬עמ '‬ ‫מלאכי ‪.‬‬ ‫צבי‬ ‫מלאכי‬
‫‪6‬יו ‪-‬‬

‫פן‬
‫‪193‬‬
‫‪14 . Nicholson , , 4 ,] 1‬‬ ‫‪, ,. ,‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪ ' Hislol -‬ל‬ ‫‪ ,‬צ ‪- " / 4 " ,4 , ." ,‬‬
‫)‬ ‫‪C :llllbri ~lgc‬‬ ‫]‬ ‫‪969 .‬‬
‫"‬ ‫‪. 1944‬‬ ‫חיים סוימה ‪ ,‬שמחה וששון ‪ ,‬קזבלנקה‬
‫' אמנות שירת הנשים במרוקו ' ‪ ,‬יהדות צפון אפריקה במאות‬ ‫ידידה סטילמן ‪.‬‬
‫תש " ם ‪.‬‬ ‫י " ט ‪ -‬כ ' ‪ .‬ירושלים‬
‫קולוניאלי ' ‪ ,‬פעמים ‪,‬‬ ‫עמנואל סיון ‪ ' ,‬שנאת היהודים באלג ' יריה כתולדה של מצב‬ ‫סיון‬
‫‪ - 92‬א‪. ] 0‬‬ ‫‪ ( 2‬תשל " ט ) ‪ ,‬עמ '‬

‫‪Peter Schuyler‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‪ ] 5 ] : 11‬ןן‪11‬הח )‪' /‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ML sic‬‬ ‫()‬ ‫' ‪1 . M () rocco‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪7 '/1‬‬ ‫"‬ ‫‪wol~ / ( l‬‬ ‫‪"/‬‬ ‫סקאילר‬
‫‪Music‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0 .‬א ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫] )‬ ‫‪ . 33 - 46 .‬קק ‪ ( .‬א‪97‬‬
‫אדווין סרוסי ‪ ' ,‬ישן וחדש בשירת הבקשות של יהודי מרוקו ' ‪ ,‬עבודת גמר לשם‬ ‫סרוסי‬

‫האוניברסיטה העברית ‪ ,‬ירושלים ‪. 1981‬‬ ‫במוסיקולוגיה ‪.‬‬ ‫קבלת תואר מוסמך‬

‫המערכת ) ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫' פעמים '‬ ‫גם מאמרו בחוברת זו של‬ ‫יראה‬
‫דוד עובדיה ‪ ,‬קהילת צפרו ‪ ,‬מארוקו ‪ ,‬ג כרכים ‪ ,‬ירושלים תשל " ה ‪ -‬תשל " ו ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫ערבדיה צפרו‬
‫פאס וחכמיה ‪ ,‬ב כרכים ‪ ,‬ירושלים תשל " ט ‪.‬‬ ‫‪.-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פאס‬ ‫ערבדיה ‪,‬‬

‫‪Farmer . . /‬‬ ‫' ) ;‪ / /‬ע ‪ ' . . / ol ( l ~ lul‬ן‪ - 1 ] 10‬ך ‪olQI Moorish Ll ) te‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פארמר‬
‫‪nry‬‬ ‫‪)[ .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫')‬ ‫' ) ‪0‬צ‬ ‫‪,,‬‬ ‫'‪1‬‬
‫] )‬ ‫ו‬
‫' ‪/‬ק‬ ‫‪,‬‬
‫‪-cur Bl ' iruin 12 ) / .‬‬ ‫)‪1‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪, ",‬‬
‫‪ . 349 -‬קק ‪) ] 93 ] ( .‬‬ ‫‪,.‬‬
‫( ן‪5‬ג‬
‫‪366 : ) 1932‬‬
‫‪Royal‬‬ ‫‪".‬‬ ‫‪ ) ( 9‬ן ‪ . 99 -‬קק‬ ‫"‬ ‫‪. "379 - 389 .‬‬ ‫"‬
‫( ‪897 - 9 ) ( 4 : ) 1937‬‬
‫"‬ ‫‪ . ] 17 - 1 [ ) ( .‬קק‬

‫החול ותורת השיר למשה אבן עזרא ובני דורו ‪ ,‬ירושלים תשפל ‪.‬‬ ‫פגיס ‪ ,‬שירת‬ ‫דן‬ ‫פגים‬

‫‪Paul Fenton‬‬
‫‪Erudes‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ d ' occidcnt1‬וט ‪. ~ LtS buqqasot a ' orient‬‬
‫‪ .‬קק ‪ ] 975 ( .‬נ ] ח‪ . - . 1‬עת " ] ‪ . ] - [ ) .‬י ען ‪] 34 .‬‬
‫()‬ ‫]‬
‫י"ס " ‪" .‬‬
‫]ער ‪] 2‬ן‪)' (, 1 -‬‬
‫טנטון‬
 ‫גברהם אמזלג‬ ‫ן‬ ‫‪112‬‬

‫דוד קיים ‪ ,‬שירי דודים ‪ ,‬ירושלים תשמ " ג ‪.‬‬ ‫קיים‬

‫רראנה‬
‫‪Jules Rouanet , ~ La‬‬
‫‪ Laurencie , En ) clope‬בן ‪de‬‬
‫‪milsique arabe‬‬
‫‪,,‬‬ ‫‪~/‬‬
‫‪ans‬‬ ‫ט]‬ ‫‪maghr~ b ' , A . L .‬‬
‫‪.‬‬ ‫( ‪5‬‬
‫‪' Avignac‬‬

‫( ‪922‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬קק‬

‫‪-‬‬

‫‪28 13 - 2944 .‬‬ ‫'‬ ‫‪~ ie‬‬ ‫)‬ ‫"‬ ‫‪Musigue‬‬

‫רני ושמחי ‪ ,‬מוגדור תר ‪ -‬ן ‪.‬‬ ‫( עורך ) ‪,‬‬ ‫יצחק יעים‬ ‫רבי רג‪2‬מחי‬
‫‪Alexis Chottin , Tab/eau‬‬ ‫)‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ musigue maroeaine‬ס‪ 1‬ש‬ ‫‪.‬‬ ‫‪parls‬‬ ‫‪1939 .‬‬ ‫שוטן‬
‫( אביב‬ ‫‪1‬‬ ‫אפריון ‪.‬‬ ‫יוסף שיטרית ‪ ' ,‬ר ' דוד אלקאים ‪ ,‬משורר עברי כמרוקו ' ‪,‬‬ ‫שיטרית ‪ -‬אפרירן‬
‫עמ ' ‪. 102 - 96‬‬ ‫תשמ " ג ) ‪,‬‬

‫מררשת יהודי ספרד‬ ‫מררקו ' ‪,‬‬ ‫' שירים ארדעיימי היסטוריים בשירת יהרדי‬ ‫‪, - -‬‬ ‫שיטרית ‪ ,‬ארועיים‬

‫‪. 338 - 313‬‬ ‫תשמ " ב ‪ ,‬עמ '‬ ‫והמזרח ירושלים‬ ‫‪.‬‬
‫לשירי דודים ( רקה‬ ‫ומשכיל ' ‪ ,‬מבוא‬ ‫אומן‬ ‫‪ ' ,‬ר ' דוד אלקאים משורר‬ ‫‪- -‬‬ ‫שיטרית ‪ ,‬מבוא‬

‫שילוח וכהן‬
‫‪. 25 - 3‬‬ ‫עמ '‬ ‫( תשמ " ב ) ‪,‬‬ ‫פעמים ‪12 ,‬‬ ‫בישראל ' ‪,‬‬
‫‪Amnon‬‬

‫‪A rer‬‬ ‫‪, ",‬‬

‫' ) ‪-1‬‬
‫ו ] ] ן () ] ‪5 ] 11‬‬

‫‪1‬‬
‫טן ]‪. . -‬‬
‫‪Musi ( ' o /o i ( ' ul‬‬
‫‪Arabic‬‬
‫נ‬ ‫‪, .,‬‬
‫)‪0‬‬ ‫‪( , 34‬וש‬
‫‪Concept‬‬
‫‪.‬‬
‫; ' ‪of Mode‬‬
‫‪40 . 1 ) 1 981 ( .‬ל‬
‫‪1‬ס ‪1%‬א‪0‬נ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬מודוס‬ ‫שילוח‬

‫‪--‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪' La‬‬ ‫‪~Celebration des bakkashot au Maroc ' , Judaism‬נ ] וט ‪4 Llba‬ו‬ ‫נובה‬ ‫שילוח ‪.‬‬
‫‪d ' A i 'ifue‬‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬
‫) ‪ .‬סל ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪Jerusalem 1980‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ . 108 - 113 .‬קק‬
‫‪,‬‬
‫)‬ ‫)‬

‫‪--‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫' ~ ‪ Theol .‬ש‬ ‫‪ Arabic Writings. Mdnchen‬ח‪Music 1‬‬ ‫‪1979 .‬‬ ‫שילוח ‪ ,‬תיאוריה‬
‫~‬
‫"‬
‫‪0‬‬

‫שיר‬ ‫) ‪:‬‬ ‫קיים ( עורכים‬ ‫אפריאט ‪ ,‬ר ' דוד יפלח ‪ ,‬ר ' דוד‬ ‫חיים‬ ‫עטאר ‪ ,‬ר '‬ ‫ר ' חיים‬ ‫שיר ידידות‬

‫‪:‬‬ ‫מרקש תרפ " א ‪ .‬שיר ידידות יצא לאור בירושלים בשלוש מהדורות‬ ‫ידידות ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪] 979 , 1968‬‬ ‫זה ) ‪,‬‬ ‫( ואליה מתייחסים ציוני העמודים במאמרי‬ ‫] ‪196‬‬